××¢××× ××××× - ×ש×ת ×¢×ר×× ××××
××¢××× ××××× - ×ש×ת ×¢×ר×× ××××
××¢××× ××××× - ×ש×ת ×¢×ר×× ××××
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
מחוז צפון<br />
גיליון מס' / 17 אוגוסט 2012<br />
על המסך:<br />
הון ושלטון<br />
"בלייד ראנר" בראי<br />
המשפט עמ' 34<br />
מעלים<br />
הילוך<br />
עד עכשיו, רק כ־70<br />
מעורכי הדין במחוז הצפון<br />
היו שותפים פעילים בעשייה<br />
היום יש כבר 250 חברים<br />
וחברות פעילים ב־24 ועדות<br />
עמ' 36 ,10<br />
הוא משלנו, והוא מומחה<br />
עולמי בהגבלים עסקיים<br />
פרופ' מאהר דבאח עזב את דיר אל אסד בגיל 18, ומאז הפך<br />
לאחד המומחים הגדולים בעולם בתחום ההגבלים העסקיים<br />
אז למה בישראל לא בחרו בו לתפקיד הממונה עמ' 20
[ תוכן העניינים ]<br />
כותרת גג<br />
על המסך:<br />
הון ושלטון<br />
"בלייד ראנר" בראי<br />
המשפט עמ' 34<br />
גיליון מס' / 17 אוגוסט 2012<br />
מחוז צפון<br />
מעלים<br />
הילוך<br />
עד עכשיו, רק כ־70<br />
מעורכי הדין במחוז הצפון<br />
היו שותפים פעילים בעשייה<br />
היום יש כבר 250 חברים<br />
וחברות פעילים ב־24 ועדות<br />
עמ' 36 ,10<br />
הוא משלנו, והוא מומחה<br />
עולמי בהגבלים עסקיים<br />
עורכת ראשית: ענת טולנאי<br />
אחראי מערכת:<br />
עו"ד ח'אלד ח. זועבי, יו"ר ועד המחוז<br />
חברי מערכת: עו"ד פארוק עומרי,<br />
עו"ד נאהל עספור, עו"ד ספא סלמאן,<br />
עו"ד עיסאם אבו נסאר, עו"ד טארק<br />
סאלח, עו"ד היבא שמאלי־עזאיזה<br />
עיצוב גרפי: סטודיו<br />
ניהול והפקה:<br />
נירפרינט מדיה והפקה בע"מ,<br />
www.nirprint.co.il ,03-6496069<br />
כל הזכויות שמורות לוועד מחוז צפון<br />
של לשכת עורכי הדין בישראל<br />
יו"ר ועד המחוז:<br />
עו"ד ח'אלד ח. זועבי<br />
חברי ועד מחוז הצפון:<br />
עו"ד עימאד ח'מאיסי<br />
עו"ד אבנר צור<br />
עו"ד סחר סאדר<br />
עו"ד לואי זרייק<br />
עו"ד פאיז שרקאוי<br />
עו"ד אומיימה חאמד<br />
פרופ' מאהר דבאח עזב את דיר אל אסד בגיל 18, ומאז הפך<br />
לאחד המומחים הגדולים בעולם בתחום ההגבלים העסקיים<br />
אז למה בישראל לא בחרו בו לתפקיד הממונה עמ' 20<br />
חזית אחידה של מחוזות הלשכה נגד סגנית ביהמ"ש המחוזי בת"א 4<br />
// כתבי "דין שווה"<br />
שופטת ביהמ"ש העליון בארה"ב קפצה לביקור ולשיחה בנצרת 7<br />
// מדור חדשות ועוד<br />
הפסיכולוגיה שמאחורי נפש העו"ד והלחצים של המקצוע 9<br />
// מדור עו"ד על הספה<br />
בעיות מול הלקוח לא תמיד משחררות את העו"ד מייצוג 18<br />
// מדור מותר ואסור<br />
תאגידי המים והביוב מציעים מפגשים מרתקים בין מים ומשפט 24<br />
// עו"ד מירית דובר<br />
גבוהה, מורכבת, קשה להבנה: השפה המשפטית במבחן עולמי 28<br />
// מדור משפט עולם<br />
מי אחראי להתחשמלות של הדיג פסיקה חיה מבתיהמ"ש במחוז 32<br />
// מדור טוב לדעת! פסקי דין<br />
חזרנו עייפים אבל מגובשים: חוויות ותמונות מיום הגיבוש 39<br />
// מדור ועד הבית<br />
39<br />
24<br />
7<br />
18<br />
כתובת למשלוח דואר:<br />
לשכת עורכי הדין, מחוז הצפון<br />
רחוב 3002/15 )שכונת ח'לת אלדיר(,<br />
נצרת 16000<br />
טלפונים: 04-6015111/6<br />
פקס: 04-6015112<br />
דוא"ל של הלשכה:<br />
Nazareth@israelbar.org.il<br />
אתר הלשכה:<br />
www.israelbar.org.il<br />
הערות, תגובות, הצעות ורעיונות -<br />
לשלוח לדוא"ל הלשכה<br />
אין המערכת אחראית לתוכן המודעות<br />
והמאמרים. הפרסום נעשה על דעת<br />
המפרסמים ובאחריותם בלבד<br />
2 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
דבר היו"ר<br />
המאבק הצליח:<br />
ממשיכים לבנות<br />
את הבית<br />
חברות וחברים,<br />
לאחר השבתה מיותרת של יותר משנה, החליט הוועד המרכזי בלשכת עורכי הדין<br />
על המשך עבודות הבנייה של בית הפרקליט בנצרת, וכיום אנו בעיצומן של עבודות<br />
ההכנה לקראת חידוש והשלמת הבנייה.<br />
אני רוצה להודות מקרב לב לחברים שלנו בוועד המרכזי ובמועצה הארצית, אשר<br />
בזכות תמיכתם במאבקנו הגענו להישג זה.<br />
אני מברך את מ"מ ראש הלשכה, ד"ר משה ויינברג, על תמיכתו המתמדת והעיקשת<br />
במאבקנו ועל חלקו בסיום המחלוקת בעניין זה בינינו לבין ראש הלשכה. כן אני רוצה<br />
לברך את ראש הלשכה, עו"ד דורון ברזילי, אשר הסכים להביא את עניין השלמת הבניה<br />
לישיבת הוועד המרכזי האחרונה, שבה התקבלה, פה אחד, ההחלטה על המשך הבנייה<br />
והשלמתה, ועל כך אני מברך את חברי הוועד המרכזי בלשכת עורכי הדין.<br />
מזל טוב ובשעה טובה, ותקוותי כי נזכה לחגוג חנוכת בית בתוך שנה.<br />
איחוליי לחברות ולחברים המוסלמים - צום רמדאן קל וחג איפטאר שמח.<br />
איחוליי לכל החברות והחברים, המשך פגרה נעימה ומהנה.<br />
بإحترام<br />
المحامي خالد حسني زعبي<br />
رئيس لواء الشمال - نقابة المحامين<br />
בכבוד רב,<br />
עו"ד ח'אלד חוסני זועבי<br />
יו"ר ועד מחוז צפון<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 3
חזית אחידה של מחוזות הלשכה<br />
נגד השופטת אלשיך בפרשת<br />
"הפרוטוקול המשופץ"<br />
השופטת ורדה אלשיך, סגנית נשיאת ביהמ"ש המחוזי בת"א ועד לאחרונה יו"ר נציגות<br />
השופטים הארצית, עומדת במרכזה של פרשת "הפרוטוקול המשופץ" לשכת עורכי<br />
הדין הביעה, ובקול, את דעתה הנחרצת באשר להמשך כהונתה של אלשיך<br />
ב<br />
ת27.7.2012 השופטת ורדה אלשיך התת<br />
פטרה מתפקידה כיו"ר נציגות השות<br />
פטים הארצית. אבל בכך לא הגיעה<br />
לסיומה הפרשה הסוערת, שבמרכזה ניצבת<br />
השופטת ורדה אלשיך, סגנית נשיאת בית המת<br />
שפט המחוזי בתל אביב ומי שכיהנה, כאמור,<br />
כיו"ר נציגות השופטים.<br />
בהודעתה של השופטת אלשיך אל חברי נציגות<br />
השופטים, היא הסבירה את התפטרותה במשך<br />
הזמן הארוך, שבו היא מכהנת בתפקיד - כמעט<br />
שבע שנים, וציטטה פסוק מספר שמות " עבד עברי<br />
שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חנם".<br />
ובהמשך הבהירה: "לא הרגשתי עבד, אבל<br />
העבודה היתה רבה קשה ומתישה. זו היתה תקופה<br />
סוערת מכל הבחינות ובכל הנושאים, והצריכה<br />
זמן וטיפול אינטנסיביים, כאשר גם העבודה<br />
השוטפת, כשופטת, היתה רבה ומאומצת".<br />
אלשיך הבהירה, כי תמשיך לכהן כיו"ר הנת<br />
ציגות עד ל־15.8.2012, על מנת להעביר בצורה<br />
מסודרת ומיטבית את כל החומר והנושאים.<br />
כמחליפתה תשמש שופטת בית הדין הארצי<br />
לעבודה, השופטת ורדה וירט ליבנה, עד שייערכו<br />
בחירות מסודרות ליו"ר חדש לנציגות, עם תום<br />
פגרת בתי המשפט בחודש ספטמבר.<br />
יש לציין, כי יו"ר נציגות השופטים מכהן, למת<br />
עשה, כיו"ר ועד העובדים של השופטים. הוא<br />
מבצע פעולות מו"מ לשיפור ולשמירה על תנאי<br />
העבודתה הפיזיים והסוציאליים של השופטים.<br />
תיקונים טכניים ומהותיים<br />
בחודשים האחרונים נמצאת אלשיך במות<br />
קד ביקורת ציבורית, לאחר שהחלטה של נציב<br />
תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס<br />
אליעזר גולדברג, קבעה כי ביצעה חמישה תיקונים<br />
מהותיים בפרוטוקול דיון שהתקיים בפניה, מבלי<br />
ליידע את עורכי הדין שנכחו באולם בביצוע<br />
התיקונים.<br />
בתחילת יוני 2012 פרסם השופט בדימוס<br />
השופטת אלשיך. חזרה מהחופשה לתפקיד<br />
שופטת תורנית בביהמ"ש המחוזי בת"א<br />
ראשי מחוזות הלשכה<br />
במכתב לשר המשפטים:<br />
"אין זה אפשרי ואין זה ראוי,<br />
שכבוד השופטת אלשיך<br />
תוסיף ותכהן כשופטת<br />
פעילה, קל וחומר כיו"ר<br />
נציגות השופטים הארצית"<br />
גולדברג את חוות דעתו בפרשה, שזכתה לכינוי<br />
"הפרוטוקול המשופץ". גולדברג מתח ביקורת<br />
חריפה על השופטת אלשיך, וקבע כי ביצעה<br />
תיקונים טכניים ומהותיים בפרוטוקול, שלא<br />
כדין. בין השינויים, שנוספו לפרוטוקול הדיון,<br />
גם כאלה שנועדו להחמיר עם תיאור התנהלותו<br />
של עורך דין, שלקח חלק בדיון בפניה, ונגדו היא<br />
הגישה תלונה ללשכת עורכי הדין.<br />
פרשת "הפרוטוקול המשופץ" התפרסמה, למת<br />
עשה, לפני כחמישה חודשים: השופטת אלשיך,<br />
סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב<br />
ויו"ר נציגות השופטים דאז, הגישה תלונה נגד עו"ד<br />
רפאל ארגז, לאחר שהתעמתו במהלך דיון בחודש<br />
ספטמבר. עו"ד ארגז ביקש להתמנות כמנהל מיוחד<br />
בתיק פשיטת רגל וסורב. אלשיך העבירה את<br />
הפרוטוקול למנהל בתי המשפט, השופט משה גל,<br />
כדי שיתלונן על עו"ד ארגז. הפרוטוקול נשלח גם<br />
לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.<br />
לאחר שהוגשה נגד עו"ד ארגז תלונה על התת<br />
נהלותו בדיון, ביקשה ועדת האתיקה של מחוז<br />
תל אביב בלשכת עורכי הדין את תגובתו. התברר<br />
כי קיימות שתי גרסאות לפרוטוקול הדיון: אחת<br />
שנמסרה לעו"ד ארגז במזכירות בית המשפט<br />
לאחר הדיון, והשנייה - נוסח שצורף לתלונת<br />
הנהלת בתי המשפט שהוגשה ללשכת עורכי<br />
הדין. בין שתי הגרסאות לא פחות מ־36 שינויים.<br />
ועדת האתיקה החליטה לגנוז את תלונת<br />
הנהלת בתי המשפט נגד עו"ד ארגז, וקבעה<br />
כי השינויים נעשו בסתר, וללא הסכמת עורכי<br />
הדין בדיון. הוועדה הוסיפה, כי על פניו נראים<br />
השינויים לא כתיקונים תמימים, אלא כמכוונים<br />
לבסס את הגשת התלונה. לשכת עורכי הדין<br />
ביקשה שהנושא ייבדק על ידי השופט בדימוס<br />
גולדברג, לאור העובדה כי אלשיך משמשת גם<br />
יו"ר נציגות השופטים הארצית.<br />
אלשיך טענה, מצידה, כי אין שתי גרסאות<br />
של מסמך הפרוטוקול, אלא נוסח אחד שהוא<br />
"פרוטוקול טיוטה", שאותו מסרה המזכירה שלה<br />
בטעות לעורכי הדין בסוף הדיון, ו"נוסח רשמי"'<br />
שנחתם בחתימה אלקטרונית לאחר שעבר הגהה<br />
על ידה. היא טענה, כי משום שהדיון היה סוער<br />
והיו הפרעות רבות, לא הצליחה הקלדנית להקליד<br />
את כל מה שנאמר, וכי בטעות החתימה מזכירתה<br />
את טיוטת הפרוטוקול בחתימת "מתאים למקור".<br />
4 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
באשר לתיקונים בפרוטוקול, קבע השופט<br />
בדימוס גולדברג, כאמור, כי לצד תיקונים לא<br />
מהותיים של ניסוח ועריכה, נמצאו בפרוטוקול<br />
האחרון תיקונים מהותיים.<br />
ראשי המחוזות בחזית אחידה<br />
דפי העיתונים ואתרי האינטרנט הרלוונטיים<br />
נמלאו בדיווחים ובפרשנויות אודות המעשה<br />
וההשלכות שצריכות להיות לו.<br />
לשכת עורכי הדין קראה להדיח את השופטת<br />
ורדה אלשיך. אבל עוד לפני פרסום ההודעה<br />
הנ"ל, הפגינו היו"רים של כל מחוזות הלשכה<br />
חזית אחידה, כאשר היפנו ב־7.6.2012 מכתב<br />
אל שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, שכותרתו:<br />
השופטת ורדה אלשיך - פנייה לשקילת שימוש<br />
בסמכויותיך.<br />
"אין זה אפשרי ואין זה ראוי", כך נכתב בעניין<br />
לשר המשפטים, "שכבוד השופטת אלשיך תוסיף<br />
ותכהן כשופטת פעילה, קל וחומר כיו"ר נציגות<br />
השופטים הארצית".<br />
בסיפא של המכתב מציינים ראשי המחוזות,<br />
כי "לא ניתן להשלים ם התנהלות מסוג זה של<br />
שופטת בישראל, וכל שכן של שופטת כה בכירה.<br />
הדעת אינה סובלת, כי שופטת שנמצאו לגביה<br />
ממצאים כה חמורים, בדבר 'שיפוץ' פרוטוקול<br />
דיון משפטי, תוסיף לכהן כשופטת בישראל".<br />
על המכתב חתומים, כאמור, ראשי כל המת<br />
חוזות של לשכת עורכי הדין בישראל: יו"ר מחוז<br />
ירושלים עו"ד אשר אקסלרד, יו"ר מחוז חיפה<br />
עו"ד יוסף חכם, יו"ר מחוז תל אביב והמרכז עו"ד<br />
אפי נווה, יו"ר מחוז דרום עו"ד דני אליגון, ס'<br />
יו"ר המועצה הארצית עו"ד ראיד עומרי החליף<br />
את עו"ד חאלד חוסני זועבי, יו"ר ועד מחוז צפון,<br />
אשר הדיר את רגליו מהעניין מפני שהוא מכהן<br />
בוועדה לבחירת שופטים, והעניין עלול לבוא<br />
לפיתחה של הוועדה בהמשך .<br />
ראשי מחוזות לשכת עורכי הדין קיימו גם<br />
מסיבת עיתונאים בבית הפרקליט בתל אביב.<br />
במהלכה, הביעו ראשי המחוזות אמון במערכת<br />
המשפט, ופנו לשר המשפטים, בבקשה לקבל את<br />
הדו"ח של גולדברג, במטרה להביא לכך שאלשיך<br />
תסיים את תפקידה. בהנחה שזה לא יקרה, לדת<br />
בריהם, צפויה רעידת אדמה במערכת המשפט,<br />
והם הבטיחו מאבק ציבורי נרחב בנושא.<br />
ראשי המחוזות הסכימו, כי "צריך להראות<br />
לשופטת ורדה אלשיך את הדרך החוצה".<br />
חוזרת לעבודה<br />
חודש יולי 2012 ייזכר כחודש סוער בפרשה.<br />
ימים ספורים לאחר פרסום עמדת לשכת עורכי<br />
הדין וראשי המחוזות, בהזדמנויות שונות, שבה<br />
השופטת אלשיך לבית המשפט המחוזי בתל<br />
אביב, כשופטת תורנית.<br />
יש לציין, כי בחודשים האחרונים היתה אלשיך<br />
בשבתון בארצות הברית, בזמן שמערכת המת<br />
שפט בארץ סערה בעקבות פרשת "הפרוטוקול<br />
המשופץ".<br />
סולחה<br />
מתוך שאיפה ורצון לסיום המחלוקות ולעבודה משותפת<br />
בין כלל חברי המחוז, קיבל יו"ר המחוז עו"ד ח'אלד ח. זועבי<br />
מכתב חתום ע'י עו"ד נידאל עואודה ועו"ד אומיימה חאמד<br />
בו הם חוזרים בהם מהדברים שפורסמו ערב בחירות הלשכה<br />
בשנה שעברה, פרסומים אשר הביאו להגשת תביעה לשון<br />
הרע ע"י יו"ר המחוז ורשימת יחד כנגדם.<br />
* מצ"ב נוסח במכתב אשר מהווה סיום למחלוקת בין הצדדים וסילוק<br />
תביעת הדיבה<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 5
חדשות ועוד<br />
ממשיכים בבנייה<br />
יו"ר ועד מחוז צפון וראש הלשכה לוחצים יד<br />
הוועד המרכזי מצביע פה אחד להמשך מיידי של בניית בית הפרקליט<br />
"בניית בית הפרקליט נעצרה ביום בחירתו של<br />
עו"ד דורון ברזילי כראש הלשכה, והיא נמשכת<br />
עד היום, למרות הנזקים העצומים הנגרמים<br />
למבנה הנטוש, כמו שבירת ציפוי האבן, עקירת<br />
הגדרות ושילוט, וכן שימושים מוזרים במקום<br />
על ידי זרים, ובכלל זה הפיכת החניונים לרפתות<br />
ואורוות, והאודיטוריום הפך לאולם שמחות<br />
ואירועים מאולתר וגם משמש כסוכת אבלים<br />
לתושבי הסביבה", כך פתח יו"ר ועד מחוז הצת<br />
פון בלשכת עורכי הדין, עו"ד ח'אלד זועבי, את<br />
מכתבו לחברי ולחברות המחוז מיום 25.6.2012.<br />
במכתבו מוסיף עו"ד זועבי, כי התריע יותר<br />
מפעם אחת בפני ראש הלשכה על הנעשה ועל<br />
הסכנות הנשקפות למקום בשל עצירת הבנייה,<br />
ואף הזמין את עו"ד ברזילי לראות את הנזקים<br />
במקום, במו עיניו. "לצערי הרב", כותב יו"ר ועד<br />
המחוז, "זה לא גרם לו לשנות את דעתו וסרבנותו<br />
למימוש החלטת המועצה הארצית מנובמבר<br />
2011, אשר אישרה והקציבה את התקציב הדרוש<br />
להשלמת הבנייה".<br />
בסיום המכתב מביע עו"ד זועבי תקווה, כי<br />
"כבוד ראש הלשכה יפסיק לעכב את המשך הבת<br />
נייה, ויביא לדיון בוועד המרכזי את עניין מימוש<br />
החלטת המועצה הארצית להשלמת הבנייה, וכי<br />
לא נצטרך להשלים את הבנייה בצווי בית משפט,<br />
דבר שלא נהסס לצערנו לעשות".<br />
חלפו כשבועיים מיום מכתבו של יו"ר ועד<br />
מחוז הצפון, ובאתר הלשכה הארצית מתפרסמת<br />
ההודעה: "בשורה לעורכי הדין במחוז הצפון:<br />
הושגה הסכמה להמשך בניית בית הפרקליט<br />
בנצרת".<br />
עו"ד איתי הר־אור, דובר הלשכה, מוסר בדיווח<br />
את הציטוט הבא של ראש לשכת עורכי הדין:<br />
"אני שמח שהגענו להסכמה, לפיה בניית בית<br />
הפרקליט בנצרת תמשיך תוך שקיפות ומינהל<br />
תקין, שכן הקמתו הינו אינטרס של כלל החברים".<br />
יו"ר ועד מחוז הצפון בלשכת עורכי הדין, עו"ד<br />
חאלד זועבי, אמר: "זהו רגע חשוב. ההחלטה על<br />
המשך הבנייה התקבלה בהסכמה ובקונצנזוס,<br />
והרגע הזה משמח אותי".<br />
הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין החליט<br />
ב־9.7.2012, כי בנייתו של בית הפרקליט בנצרת<br />
תחודש באופן מיידי. ההחלטה התקבלה בישיבה<br />
חגיגית של הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין.<br />
על פי ההחלטה, שנוסחה בהסכמה והתקבלה<br />
פה אחד על ידי משתתפי הישיבה, יימשך לאלתר<br />
ביצוע והשלמת בניית בניין נצרת, תוך שימוש<br />
בסכום שהוקצב לכך בתקציב הלשכה, כאשר<br />
מטעם הוועד המרכזי יפקח על הביצוע ויפעל<br />
להשלמת הבנייה - מוקדם ככל האפשר, ממלא<br />
מקום ראש הלשכה, עו"ד ד"ר משה וינברג.<br />
עוד הוחלט, כי רו"ח עופר קירו ימונה כמלווה<br />
של הפרוייקט ויגיש לוועד המרכזי דו"ח חודשי,<br />
וכי המהנדס והשמאי יעקב כהן ימונה כבודק של<br />
התקדמות הביצוע בהתאם להיתרים, ויגיש אף<br />
הוא דו"ח חודשי בעניין. על פי החלטת הוועד<br />
המרכזי, פעולות הבדיקה והפיקוח לא יעכבו את<br />
המשך הבניה, "שכן הנחיצות בהמשך ביצועו<br />
המיידית ידועה לכל", לשון ההחלטה.<br />
לאחר ההצבעה על ההחלטה, שהתקבלה,<br />
כאמור, פה אחד על ידי הנוכחים, פתחו חברי<br />
הוועד המרכזי בקבוק יין והרימו כוסית לרגל<br />
ההחלטה על השלמת הבנייה.<br />
שדרוג אל הפייסבוק<br />
הגיע הזמן לבשר לכל החברים והחברות, כי לשכת עורכי הדין במחוז<br />
הצפון השיקה דף רשמי בפייסבוק: .http://facebook.com/lishkanorth<br />
תוכלו למצוא כאן הודעות שוטפות ודיווחים על השתלמויות, אירועים,<br />
ועדות, משרות פנויות, וגם לחפש את עצמכם ואת חבריכם בתמונות.<br />
בדף הפייסבוק של המחוז ניתן להירשם להשתלמויות, להגיב, לשאול, להתייעץ<br />
ולהציע.<br />
אז מה שנשאר זה לגלוש, לחפש "לשכת עורכי הדין - מחוז הצפון - نقابة المحامين<br />
لواء الشمال", וללחוץ .Like<br />
6 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
מביהמ"ש העליון בארה"ב, ועד לנצרת<br />
לשכת עורכי הדין במחוז הצפון זכתה, באופן<br />
בלעדי, לארח את כב' השופטת פרופ' אלנה קגן,<br />
המכהנת כשופטת ביהמ"ש העליון בארצות הבת<br />
רית מאז 2010.<br />
נציגי המחוז מהלשכה ונציגות משופטי המחוז<br />
נפגשו עם כב' השופטת פרופ' קגן ב־18.7.2012,<br />
במלון גולדן קראון שבנצרת. היא הגיעה עם<br />
פמליה לא קטנה של יועצי תקשורת ואחרים, שהת<br />
תערו בקהל. כל המפגש התנהל בשפה האנגלית.<br />
השופטת קגן חתמה את ביקורה הראשון<br />
בישראל, בן שלושת השבועות, במפגש הנוכחי<br />
במחוז. לדבריה, היא ניצלה את הביקור בארץ<br />
לטיול באתרים שונים בארץ ולעריכת מפגשים<br />
והרצאות במספר פקולטות למשפטים ברחבי<br />
המדינה.<br />
את המפגש המיוחד פתח יו"ר ועד המחוז,<br />
עו"ד ח'אלד זועבי, שבירך על בואה של פרופ'<br />
קגן וסיפר לה על הייחוד של מחוז הצפון בלשכת<br />
עורכי הדין.<br />
כב' השופט חשין, נשיא ביהמ"ש המחוזי<br />
בנצרת, נטל את המיקרופון לאחר מכן, וסיפר<br />
לנוכחים מעט מהביוגרפיה והרקורד המקצועי<br />
של האורחת. הוא הזכיר, בין השאר, את העות<br />
בדה כי בתחילת דרכה שימשה השופטת קגן<br />
כעוזרת לשופט בית המשפט העליון בארה"ב,<br />
תורג'וד מרשל, שהיה השופט האפרו־אמריקאי<br />
הראשון, שופט אשר דגל בקידום שיוויון וזכויות<br />
האדם בחברה האמריקאית, בארצות הברית של<br />
המאה ה־20.<br />
כב' השופטת קגן סיפרה למשתתפי המפגש על<br />
עברה האקדמי והמקצועי, עד למינויה כשופטת<br />
בבית המשפט העליון בארה"ב, בשנת 2010.<br />
בהמשך, היא התייחסה לשאלות הקהל בעניינים<br />
משפטיים, חברתיים, פוליטיים ואחרים - תוך<br />
שהיא מציגה את השקפת עולמה בסוגיות דמות<br />
קרטיות וחברתיות.<br />
השופטת קגן ציינה, כי חשוב לה גם לשמוע<br />
על האתגרים וההצלחות במחוז, שבו יש מיגוון<br />
עורכי דין ממגזרים שונים ומרקעים שונים.<br />
כתשובה לשאלה מהקהל, השופטת קגן סקרה<br />
בקצרה את דרכו של השופט מרשל ואת תרומתו<br />
לקידום זכויות האדם בארה"ב. מדבריה עלה, כי<br />
היא עצמה דוגלת בזכויות אדם ותומכת בקיומן<br />
של חברות רב תרבויות, ובאי הפרדה בין התת<br />
רבויות השונות.<br />
לגישתה, קיימת חשיבות רבה בקיומה של<br />
חברה רב תרבותית בעלת מיגוון רחב של דעות<br />
ותרבויות, שכן יש לכך השלכות חיוביות להתת<br />
פתחות החברה - דבר אשר מביא להבנת האחר,<br />
משתתפי המפגש עם השופטת קגן נהנו מניחוח חו"ל. המפגש התנהל כולו באנגלית<br />
כב' השופט חשין, כב' השופטת קגן, יו"ר ועד מחוז הצפון עו"ד זועבי<br />
ולהשקפת עולמו.<br />
למי שמתעניין עוד: קגן החלה את חייה המת<br />
קצועיים כסייעת משפטית לשופט אבנר מיקבה<br />
בוושינגטון, וכאמור, לשופט בית המשפט העליון<br />
של ארצות הברית, ת'ורגוד מרשל. לאחר מכן<br />
עבדה במשרד עורכי דין בוושינגטון. ב־1991<br />
עברה לעבוד כמרצה למשפטים באוניברסיטת<br />
שיקגו. ב־1995 כיהנה כסגנית היועץ המשפטי<br />
של הבית הלבן בימי הנשיא ביל קלינטון וכן<br />
כסגנית ראש המועצה למדיניות הפנים.<br />
בשנת 1999 חזרה לאקדמיה, כמרצה<br />
באוניברסיטת הרווארד, ובשנת 2001 הפכה<br />
לפרופסור מן המניין. בשנת 2003 מונתה למשרת<br />
דיקנית האוניברסיטה, על ידי נשיא האוניברסיטה<br />
לורנס סמרס, לימים היועץ הכלכלי הראשי של<br />
אובמה. בכך היתה לאשה הראשונה בתפקיד<br />
זה. בהיותה בתפקיד פעלה למנוע מנציגי צבא<br />
ארצות הברית גישה מלאה למתקני האוניברסיטה<br />
בירידי תעסוקה, בשל מדיניות הצבא שלא לגייס<br />
הומוסקסואלים מוצהרים.<br />
במרץ 2009 מינה אותה ברק אובמה לפרקליט<br />
הממשל לבית המשפט העליון. מועמדותה אושרה<br />
על ידי הסנאט ברוב של 61־31, ובכך היתה לאשה<br />
הראשונה הנושאת בתפקיד זה, הנחשב השלישי<br />
בחשיבותו במשרד המשפטים האמריקאי.<br />
תב 10 במאי 2010 מונתה על ידי אובמה להחת<br />
ליף את השופט ג'ון פול סטיבנס בבית המשפט<br />
העליון, מינוי שאושר בסנאט ב־5 באוגוסט אותה<br />
שנה ברוב של 63־37. קגן נכנסה לתפקידה ב־7<br />
באוגוסט.<br />
עו"ד אמיר בית־און<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 7
חדשות ועוד<br />
עוד ועוד<br />
עו"דים<br />
ב־14.6.2012 הצטרפו 2,092 עורכי דין חדשים<br />
לשורות לשכת עורכי הדין בישראל, וביניהם 123<br />
מוסמכים חדשים ממחוז הצפון. טקס ההסמת<br />
כה התקיים, כמיטב המסורת, בבנייני האומה<br />
שבירושלים.<br />
בכל טקס שכזה נשברים שיאים. למשל: בהת<br />
צטרפותם של עורכי הדין החדשים אל שורות<br />
המקצוע, חוצה מספר עורכי הדין בישראל את<br />
קו ה־63,000. המוסמך הצעיר ביותר, שקיבל את<br />
רישיונו בערב החגיגי, הוה בן 23, והמבוגר ביותר<br />
בן 67. כמו כן, שיעור הנשים )54%( שהוסמכו<br />
בטקס האחרון עלה על שיעור הגברים )46%(.<br />
מספר המוסמכים הגדול ביותר משתייך למת<br />
חוז תל אביב עם 1,262 מוסמכים, אחריו מחוז<br />
חיפה עם 289 מוסמכים. מחוז ירושלים עם 251<br />
המוסמכים החדשים<br />
של מחוז הצפון<br />
יוצאים לדרך<br />
מוסמכים, מחוז הדרום - 167 מוסמכים, מחוז<br />
הצפון מונה 123 מוסמכים.<br />
462 מבין המוסמכים החדשים הם בוגרי<br />
האוניברסיטאות; 1,590 מוסמכים חדשים הם<br />
בוגרי מכללות, מתוכם 440 הם בוגרי הקריה<br />
האקדמית קריית אונו. מלבדם, מצטרפים ללשכה<br />
גם 40 בוגרים, אשר סיימו את לימודיהם בחו"ל,<br />
מחציתם עולים חדשים.<br />
אלה שמותיהם של החברים והחברות החדשים<br />
במחוז הצפון:<br />
אבו אחמד יסמין, אבו גבל שפאא, אבו תאיה<br />
ניזאר, אביב לילך, אוברמן גלעד, אוכמן אשר,<br />
אומנסקי יקטרינה, אזולאי שרית, אזנקוט מורן,<br />
אחמד פתחי, אטרש רואנא, אייזנברג שאול, אלבז<br />
מוריה, אלימלך גיל, אמיתי לליב, אריאלי גלעד,<br />
בוטרוס מגד, בין סמדר, בן משה עירן, בן נון אמיתי,<br />
בן סימון אריאל, בן עזר אלעד, בן עזרי גלית, בן<br />
עטר משה, בנאסולי אריה, בסול איאת, בצון ניצן,<br />
ברנזון אברהם, גולבנדי הדר, גורי ויולט, גרגורה<br />
אמל, גרניט הדס, דהאמשה נגמה, דהאן דנה, דוד<br />
שמרית, דוידוב יוליה, דור נבו יוסף, דנילוף נעמה,<br />
דראושה ראשד, הייב מאדי, הרמן רואש אילנה,<br />
זובידאת אבראהים, זועבי אדהם, זועבי מנאר,<br />
זועבי רנא, זחזין אולגה, זמיר גלית, זנו ציון, זריהן<br />
רעות, חאטר וולאא, חאמד סלאם, חגיאן ליז,<br />
חוסיין תאמר, חזי יוסף, חטיב אוסאמה, חטיב<br />
נוסייבה, חן דקל, חנוך יהב, חסן חנין, טל אלה,<br />
יגאל זיו, יהואש חן, יוסף ויסאם, כהן אור, כהן<br />
חן, כילאני אבראהים, לביא תהילה, לולו רוני,<br />
לנקרי מור, לשם רותי, לשם גרין יעלה, מאור<br />
גדי, מוחמדיה איברהים, מועדי יארא, מועלם<br />
זוהרית, מורדוך רותם, מלול שריקי הילה, מלכא<br />
אשר, מעוז אסקיו אורית, מצליח אושרת, מרדכי<br />
נחום, מרשה תומר, נגאר אמיר, נהרי נועם, נחום<br />
מגל, ניגם סוהיר, נסראוי מוזיין, נעאמנה אלאא,<br />
סבאבגה נטלי, סלאמה טארק, סמארה גולאן,<br />
סעדי מוחמד, סקוברוניק יצחק, סראחנה מוחמד,<br />
עבוי מנאל, עדוי אחמד, עואד ראגב, עוז שירהב,<br />
עונאללה עונאללה, עזאיזה מלכ, עזרא טוני, עילת<br />
בוני מראם, עמור אבי, עתאמלה איאת, פחראלדין<br />
אחמד, פיסמניק אירינה, קורדרו אבי, קלימי מתן,<br />
קמינסקי בוריס, קנימח יהונתן, קרסניאנסקי אלת<br />
כסנדר, רושרוש סאמר, רחאל שזא, שווקי חגית,<br />
שוורצמן קיסר להי, שומר ראמי, שוקחה עולא,<br />
שטרית דרור, שטרן אביחי, שיבלי גודאת, שלבי<br />
אחלאם, שלבי פאוזי, שלו יעל.<br />
עו"ד איתי הר־אור, דובר הלשכה<br />
8 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
עו"ד על הספה<br />
דינה גלט*<br />
למה אנחנו לחוצים<br />
הפסיכולוגית דינה גלט, שמטפלת גם בעורכי דין, מסבירה איך ולמה המקצוע הזה מעורר בנו<br />
מתח תמידי המדור החדש מזמין את הקוראים לשתף בחוויות ולשאול שאלות<br />
א<br />
יך יתאר עו"ד את עולמו, כשהוא מגיע אל הפסיכולוג<br />
מה היית מספר/ת לפסיכולוג על עבודתך מה מייחד<br />
עבודה זו בהשוואה לעיסוקים אחרים<br />
ההחלטה להיות עו"ד מובילה למסלול תובעני. היא מחייבת<br />
לשעות ארוכות של עבודה אינטנסיבית, של קריאה, הכנת תיקים.<br />
כל אלה יכולים לאפיין, כמובן, גם עיסוקים אחרים. אולם עורך<br />
הדין, מתוקף תפקידו, לוקח על עצמו התמסרות לסיוע לאחר<br />
במאבק שהוא מנהל. במובן זה, מהות המקצוע הינה הימצאות<br />
במצב של מאבק מתמשך.<br />
הקריאה, ההכנה של החומר, למידת החוק, ההתעמקות בפסית<br />
קות קודמות ובסוגיות המשפטיות, קריאת מאמרים - כל אלה הם<br />
בבחינת התארגנות למצב של התמודדות ומאבק מול מי שמייצג<br />
עמדה אחרת, צד אחר. היותך עו"ד דנה אותך לעבודה, המחייבת<br />
מלחמה בלתי פוסקת. וזהו מצב פסיכולוגי לא פשוט.<br />
מי שפונה לרשות המשפטית נמצא במצב, שבו שולטים תסכול,<br />
חוסר אונים ורצון להסתייע בכוח גדול וחזק יותר בהתמודדות עם<br />
תחושת עוול. התובע וגם הנתבע מביאים עמדות שונות, מנוגדות,<br />
ונדרשת הכרעה ביניהם. כל אחד מהצדדים בעימות חווה עצמו<br />
כמי שנפגע באופן כלשהו על ידי הצד האחר. במצבים כאלה של<br />
עימות, רב הקושי בראיית התמונה הכוללת, והפנייה הינה אל<br />
השופט/ בית המשפט, לצורך הכרעה - ההבחנה מי הטוב ומי<br />
הרע בסיפור המוצג.<br />
במצב זה שולטים מנגנונים של פיצול. מול תחושה של רודפנות<br />
מצד החוץ, נעשה שימוש בתהליכים המכוונים להשגת ביטחון על<br />
ידי פיצול האובייקטים לטובים לחלוטין או רעים לחלוטין. במצב<br />
של עימות משפטי, כל צד מחזיק בהכרה שהוא הטוב והפגוע, והאחר<br />
הוא הרע והפוגע. ועורך הדין הופך שותף במאבק. עליו להיכנס<br />
לנעליו של הלקוח, למצוקותיו, להבין ולהכיר היטב את הסיפור<br />
העובדתי, להיות עבור הלקוח נקודת משען, מישהו שהוא יוכל<br />
לתת בו אמונו, מישהו לסמוך עליו כי ילווה אותו להצלחת המאבק.<br />
כל התמודדות כזו דורשת גיוס כוחות ומאמצים, ובסיומה<br />
מתעורר הצורך להתארגנות עם תוצאותיה - הצלחה או כישלון.<br />
מול מנצח ישנו מישהו שהפסיד. הניצחון מתוק. תחושת הכישלון<br />
יכולה להוות פגיעה נרקסיסטית כואבת וצורבת.<br />
כפי שניתן להבין, התקיימות בתוך תחושת מאבק מתמשך<br />
דורשת מקום לנוח בו, לאסוף כוחות, להצטייד להתמודדות הבאה.<br />
כדי להתקיים בתוך מאבק, יש צורך לתת משמעות למתרחש בו,<br />
לתת לו פשר, לפתוח מרחב לחשיבה על האופן שבו הוא מתנהל<br />
ועל תהליכים המתקיימים במהלכו.<br />
התקיימות בתוך מאבק כשיגרת חיים דורשת מרחב לחשיבה<br />
על התהליכים היום־יומיים שהופכים שגורים, עד שכמעט ואין<br />
חושבים אותם.<br />
הפינה הזו מבקשת לתת לכם מרחב של חשיבה. בתוך העת<br />
שייה האינסופית למען הלקוח, בתוך הצורך להתמקד ולהתרכז<br />
במאבק, יש צורך ב'מרחב מוגן', מקום שבו אפשר לעצור ולחקור<br />
את משמעותה של העבודה הנעשית וההשפעה האישית הנובעת<br />
ממנה. ננסה לתת כאן זמן לחשיבה על ההתרחשות בעולמו הפנימי<br />
של עורך הדין במהלך עבודתו, ועל התהליכים וההתמודדויות<br />
הנפשיות שלו.<br />
אתם מוזמנים לפנות, לשתף בחוויות, להעלות שאלות ודילת<br />
מות, לתאר התלבטויות בעבודה, ולהשתמש בספת הפסיכולוג,<br />
כדי לחפש את המשמעות והכוחות הפועלים ומפעילים אתכם<br />
בעבודה; לשתף בתחושות העולות בכם סביב המאבק הבלתי<br />
פוסק, בהשפעה של הצורך המתמשך להיות 'הכי טוב', לנצח שוב<br />
ושוב ושוב בתוך ההתמודדויות המתמשכות; להתייחס להשפעתם<br />
של הצלחה וכישלון על עיצוב זהותכם המקצועית; או לספר על<br />
התנסויות ודילמות בעת ייצוג הלקוח בבית המשפט, מול השופט<br />
- הסמכות שבידו כוח ההכרעה.<br />
אתם מוזמנים מכאן לשיחה עם הפסיכולוג על התכנים המו<br />
עסיקים אתכם. השיחות יתפרסמו במדור.<br />
* הכותבת היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 9
ועדה לתפארת<br />
אירוע ההכרזה על הוועדות של מחוז צפון מסמל תפנית בפעילות<br />
לשכת עורכי הדין במחוז: יותר פעילות בתחומים מגוונים, יותר עו"דים<br />
שמתנדבים, יותר דומיננטיות של השטח<br />
עו"ד היבא שמאלי-עזאיזה וענת טולנאי | צילומים: מוחמד כעביה<br />
כ<br />
מעט שנה חלפה מאז הבחירות למות<br />
סדות הלשכה, ובמחוז הצפון התכנסו<br />
להכריז על הקמתן של ועדות המחוז.<br />
מדובר בת24 ועדות בתחומים שונים )ראו הרת<br />
שימה המלאה במסגרת נפרדת(, שחברים בהן<br />
כ־250 עורכי דין מתנדבים מהמחוז.<br />
אירוע ההכרזה על הקמת הוועדות התרחש<br />
במלון גולדן קראון שבנצרת, ב־22.3.2012. בין<br />
הבאים: בעלי תפקידים ונציגי המחוז, עורכי הדין<br />
החברים בוועדות השונות ונציג הוועד הארצי -<br />
ד"ר משה ויינברג, מ"מ ראש לשכת עורכי הדין<br />
בישראל, יו"ר ועדת הכספים הארצית ויו"ר קרן<br />
הגמלאות של הלשכה.<br />
כל באי האירוע יכלו לחוש באווירה החגיגית.<br />
קבלת הפנים כללה כיבוד קל בפתח האירוע.<br />
דוכן של בנק לאומי, שהוצב ברחבת קבלת הפת<br />
נים, הציע לעורכי הדין שלל הטבות והלוואות<br />
מיוחדות. בדוכן אחר העניקה סוכנות משארקה<br />
מתנות והבטיחה הטבות לעורכי הדין ברכישת<br />
רכב. הסוכנות אף הביאה כלי רכב חדשים למקום.<br />
עורכי הדין קיבלו גם תיק נשיאה של לשכת עורכי<br />
הדין מחוז צפון, והתיישבו סביב השולחנות, כדי<br />
לשמוע את הדוברים.<br />
• • •<br />
האירוע נפתח בדברי ברכה והזמנה של מנכ"ל<br />
מחוז הצפון בלשכת עורכי הדין, עו"ד פארוק<br />
עומרי: "מספר עורכי הדין במחוז מתקרב היום<br />
לכ־2,200 חברים וחברות. עד היום, רק כ־70<br />
חברים היו שותפים בעשייה באופן ישיר במחוז<br />
- אם זה החברים בבית הדין, בוועדת האתיקה,<br />
בוועדת ההוצל"פ. היום, יש כת250 חברים שותת<br />
פים ופעילים במחוז, ויש לכך משמעויות רבות,<br />
שנדבר עליהן בהמשך.<br />
"אני רוצה שכל אחד ואחת מכם תרגישו שות<br />
תפים ומייצגים את המחוז. ושתהיו חלק מכל<br />
דבר שמתרחש במחוז, לאו דווקא בוועדה שבה<br />
אתם חברים. הלשכה זה אתם".<br />
לאחר דברי הפתיחה הקצרים, הזמין עו"ד<br />
עומרי את יו"ר ועד מחוז הצפון בלשכה וחבר<br />
בוועדה למינוי שופטים, עו"ד ח'אלד חוסני זועבי,<br />
לשאת דברים.<br />
עו"ד זועבי הציב בתחילת דבריו את היעד של<br />
עבודת הוועדות: "הוועדות יובילו את העניינים<br />
במחוז. כפי שהמקצוע שלנו חולש על כל תחומי<br />
החיים, כך גם הפעילות במסגרת הלשכה. לכן<br />
המסגרת ההתנדבותית היא רחבה מאוד, וכל<br />
החברים יכולים למצוא לעצמם את התחום שבו<br />
יוכלו לתרום. תוצאותיה של תרומה זו יהיו לטובת<br />
המקצוע והעוסקים בו. לכן, הפעילות ההתנדבות<br />
תית במסגרת הלשכה היא סוג של רווח, החוזר<br />
לתורם. וזאת בנוסף למסגרת החברית בוועדה<br />
10 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
ולקשרים המקצועיים והחברתיים שיירקמו בה".<br />
עוד אמר יו"ר ועד המחוז, כי הערב הזה הוא<br />
הזדמנות להיכרות של חברי הוועדות השונות.<br />
הוא אף הבהיר לנוכחים, כי היוזמות וההחלטות<br />
שיתקבלו בכל ועדה באשר היא, יזכו לתמיכה<br />
של הלשכה.<br />
בשלב זה מסר יו"ר ועד המחוז סקירה היסטות<br />
רית מתומצתת על חיי מחוז הצפון, מאז הקמתו<br />
כמחוז עצמאי ב־2003, ועד היום. ואז הוא הגיע<br />
לפרוייקט בית הפרקליט.<br />
עו"ד זועבי: "הקמנו את הבית שלנו, אך טרם<br />
השלמנו את עבודות הגמר. נכון שהמועצה הארת<br />
צית של לשכת עורכי הדין הקציבה את הכספים<br />
המיועדים לכך, עוד בנובמבר 2011, אך צר לי<br />
שגורמים בלשכה הארצית לא מפנימים, כי הבית<br />
הוא של כל החברים במחוז ולכל חברי הלשכה<br />
במדינה, ואינו של קבוצה זו אחרת...". הדברים<br />
עו"ד ח'אלד זועבי, יו"ר<br />
ועד המחוז: "הפעילות<br />
ההתנדבותית במסגרת<br />
הלשכה היא סוג של רווח,<br />
החוזר לתורם. וזאת בנוסף<br />
למסגרת החברית בוועדה"<br />
הנוספים שנאמרו בנושא אינם רלוונטיים כעת,<br />
מאחר שהוועד המרכזי שיחרר את הכספים להת<br />
שלמת הבנייה )ראו כתבה מורחבת בעניין במדור<br />
"חדשות ועוד", בעמ' 6(.<br />
• • •<br />
לאחר דבריו של יו"ר ועד המחוז, חזר המית<br />
קרופון אל מנכ"ל המחוז. עו"ד עומרי פארוק<br />
הזכיר את פעילותן המבורכת והמאומצת של<br />
כמה מהוועדות, שכבר עובדות במחוז, ואת<br />
העומדים בראשן.<br />
בין השאר, הוא הזכיר את עבודת בית הדין<br />
המשמעתי, את ועדת האתיקה )"מטפלת בלמעלה<br />
מ־300 תלונות בשנה. בדו"ח האחרון של מבקר<br />
המדינה נכתב, כי ועדת האתיקה של מחוז הצפון<br />
היא היעילה והמהירה ביותר"(, ועדת ההוצל"פ,<br />
ועדת הכספים, ועדת הביטאון. "אל הוועדות<br />
העובדות כבר במחוז, אנחנו מוסיפים עוד 19<br />
ועדות חדשות".<br />
כעת הוא הציג את הדובר הבא באירוע, עו"ד<br />
אבנר צור. לאור ניסיונו הרב בעבודה עם ועדות<br />
ובהיותו יו"ר ועדת בתי משפט, התבקש עו"ד צור<br />
לתת לנוכחים כמה טיפים בתחום.<br />
עו"ד צור: "אתחיל כאפיקורס, ואשאל שאלה<br />
מאוד לא פשוטה: למה בכלל צריך ועדות".<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 11
ועדות ופורומים:<br />
הרשימה המלאה<br />
ועדת אתיקה<br />
ועדת הוצל"פ<br />
ועדת הגנה על המקצוע<br />
ועדת איכות השלטון<br />
ועדת איכות הסביבה<br />
ועדת בתי משפט<br />
ועדת כספים<br />
ועדת תעבורה<br />
ועדת נזיקין<br />
ועדת עבודה ומל"ל<br />
ועדת תכנון ובנייה<br />
ועדת מקרקעין ומיסוי<br />
ועדת סיוע משפטי<br />
ועדת תרבות<br />
ועדת השמה<br />
ועדת פרו־בונו<br />
פורום פלילי - פרקליטות וסנגוריה<br />
פורום פלילי - שב"ס ומשטרה<br />
פורום עורכות הדין<br />
פורום בתי דין רבניים<br />
פורום בתי דין שרעיים<br />
פורום בתי דין כנסייתיים<br />
פורום צעירים<br />
צוות ביטאון<br />
התשובה הובאה בסיפור: "לפני הרבה שנים,<br />
באחת מישיבות ועדת הממשלה, היו הרבה נות<br />
שאים מתחומים שונים על סדר היום. ובכל פעם<br />
שעלה נושא, היה קופץ השר האחראי ואומר 'אני<br />
מבקש את העניין הזה להטיל על ועדה...'. וכך,<br />
עוברים הנושאים, ומטילים על הוועדה הזאת<br />
והוועדה ההיא... ובסוף הדיון עולה אחד השרים<br />
ואומר: 'אם היתה על השולחן ערימה של ביצים,<br />
הייתי חושב שאני במועצת הלול. כי אנחנו כל<br />
הזמן מטילים ומטילים, ושום דבר לא קורה'. וכת<br />
מעט כל שר יודע, שמה שיעבירו מהוועדה, ייכנס<br />
לאיזו מגירה, ומישהו אולי יטפל בזה מתישהו.<br />
עו"ד אבנר צור, יו"ר ועדת<br />
בתימ"ש: "החוכמה היא<br />
איך להפעיל את הוועדות<br />
כך, שבעוד שנה, כאשר<br />
ניפגש כאן, יהיו אותו<br />
מספר שולחנות, וסביב<br />
לכל שולחן פחות או יותר<br />
אותו מספר חברים"<br />
"אני מספר את הסיפור הזה, מכיוון שזה בדיוק<br />
מה שאנחנו לא רוצים שיקרה במחוז - כאשר<br />
אנחנו פותחים בערב חגיגי את פעילותן של<br />
הוועדות".<br />
כמו עו"ד זועבי, גם עו"ד צור חזר בנוסטלת<br />
גיה אל השנים הראשונות של המחוז הצעיר.<br />
לדבריו, השנים הללו הוקדשו לתקיעת יתדות,<br />
ואילו "הקדנציה השלישית של המחוז, שאנחנו<br />
נמצאים בפיתחה, הולכת להיות לדעתי הקדנציה<br />
של הוועדות.<br />
"אז כמה מילים על הוועדות: הרבה חשיבה<br />
הושקעה על אופן בניית הוועדות וגם על אופן<br />
פעילותן בעתיד. המערכת הניהולית, שתלווה<br />
את הוועדות, באה לעזור לוועדות לפעול לאורך<br />
זמן. החוכמה היא איך להפעיל את הוועדות כך,<br />
שבעוד שנה, כאשר ניפגש כאן, יהיה אותו מספר<br />
שולחנות, וסביב לכל שולחן יהיה פחות או יותר<br />
אותו מספר של חברים. בפועל, הציפייה של ועד<br />
המחוז ושל הצוות שילווה את הוועדות היא<br />
בשני מישורים: האחד, שכל ועדה תוכל להציב<br />
לעצמה יעדים ואתגרים שאפשר להשיג. השני,<br />
לגרום לכך, שאכן פעילות הוועדות תגיע לכל<br />
החברים במחוז, גם אלה המרוחקים".<br />
• • •<br />
הדובר הבא, ד"ר משה ויינברג, עלה אל הבמה<br />
עם תיק עב כרס על פרוייקט בית הפרקליט.<br />
הוא פתח בגילוי לב, כאשר סיפר כמה הוא נהנה<br />
מהדברים ששמע וראה בערב זה. והוא ראה "מחוז<br />
שמתקדם קדימה, עם תקווה לשגשוג".<br />
אבל עיקר דבריו של ד"ר ויינברג הוקדשו לפת<br />
רוייקט בית הפרקליט, שבנייתו הוקפאה למשך<br />
חודשים. אומנם במועצה הארצית של הלשכה<br />
אושר התקציב לסיום הבנייה, אלא שהכסף לא<br />
הועבר למחוז.<br />
ד"ר ויינברג: "נכנסתי לסיפור הבית הזה, כאשר<br />
התברר שיש פער גדול בין ההקצאה של מוסדות<br />
הלשכה למימון הבניין לבין העלות האמיתית שלו.<br />
יורי גיא רון, שהיה אז ראש הלשכה, אמר לי ללכת<br />
לבדוק מה קורה כאן. בזמנו, הלשכה הקצתה 8.2<br />
מיליון שקל, והבנייה של בית הפרקליט בנצרת<br />
תסתיים בסדר גודל של 15 מיליון שקל.<br />
"נכנסתי לעובי הקורה, כאשר ברקע שלי יש<br />
עיסוק בפרוייקטים דומים ואחרים. מה שמצאתי<br />
כאן זה פרוייקט לתפארת, שמנוהל בצניעות רבה<br />
12 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
- הרבה יותר ממה שמקובל במקומות אחרים".<br />
הפער בעלויות נובע מהפער בין התיכנון הבת<br />
סיסי של שטח הבניין לבין מה שהתפתח כתוצאה<br />
מדרישת הרשות המקומית. "זה כל מה שקרה<br />
כאן", מסביר ד"ר ויינברג.<br />
"בית הפרקליט בנצרת הוא מוסד יוצא מן<br />
הכלל - לא רק לציבור עורכי ועורכות הדין, אלא<br />
לעיר כולה, לאיזור כולו". ואולם, כדבריו של<br />
ד"ר ויינברג, "הבניין הזה ממשיך לשמש ככלי<br />
להתנגחויות פוליטיות". הוא מתכוון לקואליציות<br />
ולמהלכים בלשכת עורכי הדין, בין הוועד המרכזי<br />
לבין המועצה הארצית.<br />
"לסיכום הנושא", קבע ד"ר ויינברג, "כל העית<br />
כוב בבניית בית הפרקליט הוא כולו פוליטי, לא<br />
ענייני. אין הצדקה לכך. יש תקציב, ואפשר לגמור<br />
את הסיפור. כל שנשאר לנו הוא לבקש ולאחל,<br />
שנגמור עם הקטע הפוליטי הזה בלשכה - לטובת<br />
הלשכה כולה, לטובת המחוזות, וכן כדי לאפשר<br />
גם את השלמת הבנייה של הבית הזה".<br />
ברדתו מהבמה, זוכה ד"ר ויינברג למחיאות<br />
כפיים נמרצות במיוחד.<br />
• • •<br />
חוזרים לדבר על הוועדות: מנכ"ל הלשכה מציג<br />
את רכזת הוועדות, עו"ד היבא שמאלי־עזאיזה.<br />
היא שתלווה, מטעם המחוז, את כל הוועדות.<br />
בנוסף, מבטיח המנכ"ל שהלשכה תיתן גב לכל<br />
הוועדות ותאפשר להן גמישות מקסימלית בקיום<br />
ישיבותיהן ופעולותיהן.<br />
עיקרי הפעולות של הוועדות ידווחו באתר<br />
האינטרנט ובביטאון של המחוז )ראו מדור ועד<br />
הבית, עמ' 36-43(.<br />
כעת, הוזמנו האורחים לשמוע את הרצאתו של<br />
ד"ר יניב זייד, הרצאה שנקראת "מופע המסרים<br />
של ד"ר שכנוע" )ראו דיווח במסגרת נפרדת(.<br />
בתום ההרצאה הוגשה ארוחת ערב.<br />
שיווק להמונים<br />
ד"ר יניב זייד הופיע בערב ההכרזה על הקמת הוועדות,<br />
בהרצאתו המרתקת "מופע המסרים של ד"ר שכנוע"<br />
ד"ר יניב.<br />
"עורך דין הוא<br />
כוח מיתוגי"<br />
ד"ר יניב זייד הוא שילוב של הרבה כית<br />
שרונות. הוא יודע לכתוב )פרסם כבר כמה<br />
ספרים(, יודע להופיע ויודע לשכנע.<br />
אחרי ההרצאה שלו, שמוצגת כ"מופע<br />
המסרים של ד"ר שכנוע" - כמעט כל הנות<br />
כחים מבינים, שיש להם הרבה עבודה על<br />
המיתוג של עצמם.<br />
מיתוג הוא אחד מהמושגים, שמככבים<br />
בהרצאה של ד"ר זייד - הוא ד"ר שכנוע.<br />
לדבריו, עו"ד זהו כוח מיתוגי. הכותרת, שד"ר<br />
זייד עצמו נתן להרצאה, היתה: "כלים לשית<br />
פור היכולות שלכם לדבר בפני קהל, בפני<br />
שופטים, ולשכנע בכל מיני סיטואציות - גם<br />
במסגרת עבודה של ועדות, גם בבית המשפט<br />
וגם במפגשים בין עורכי דין".<br />
הוא מתבל את ההרצאה בבדיחות ובלהת<br />
טוטי רטוריקה אחרים, ומגדיר את המונחים<br />
כוח מיתוגי, שכנוע, חשיבות התקשורת בעת<br />
בודה העו"ד. היה מעניין.<br />
בסיום ההרצאה קרא ד"ר יניב לקהל,<br />
לסמס את המילה שכנוע ואת המייל שלכם<br />
למספר 6161, ותקבלו מיידית ובחינם את<br />
המדריך: "עשר הטעויות שד"ר שכנוע לא<br />
יעשה לעולם". שווה בדיקה!<br />
סיקור פעילות הוועדות,<br />
במדור ועד הבית<br />
עמ' 36-43<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 13
החטא ועונשו<br />
עו"ד טארק סאלח<br />
הצהרה כוזבת קבלת דבר במרמה<br />
קשירת קשר לביצוע עוון<br />
4 שנות השעיה<br />
קלון רב דבק בעו"ד, אשר הורשע בכתב אישום פלילי בביצוע עבירות של קשירת קשר לעוון,<br />
קבלת דבר במרמה ומסירת הצהרה כוזבת לרשויות מיסוי מקרקעין בית הדין הארצי, שדן<br />
בערעור הנאשם על החלטת ביה"ד המשמעתי במחוז, הכפיל את עונש ההשעיה ל־8 שנים<br />
פ<br />
סק דין של ביה"ד המשמעתי במחוז<br />
הצפון, בהרכב החברים עו"ד אריה<br />
גורי )אב"ד(, עו"ד מארון אבו נסאר<br />
)חב"ד( ועו"ד עומר מזאריב )חב"ד(, הטיל<br />
ביום 6.5.2012 על הנאשם השעיה מלשכת עות<br />
רכי הדין לתקופה של ארבע שנים, וכן השעיה<br />
על תנאי לתקופה של שנתיים למשך שלוש<br />
שנים, והוצאות ללשכה בסכום של 3,500 שקל.<br />
בית הדין הארצי נזקק לערעור, שהוגש מטעם<br />
הנאשם על הגזירה הנ"ל, דחה את הערעור והכפיל<br />
את תקופת ההשעיה לשמונה שנים.<br />
מצג שווא<br />
כנגד הנאשם, וכנגד אדם נוסף, הוגש כתב<br />
אישום פלילי בבית המשפט השלום בנצרת.<br />
המאשימה והנאשם הגיעו להסדר טיעון, שלת<br />
פיו כתב האישום יתוקן והנאשם יורשע על פי<br />
הודאתו. יש לציין, כי בהסדר זה היה כלול אותו<br />
אדם נוסף, שאינו עו"ד.<br />
מכתב האישום המתוקן, אשר בו הודו הנאשם<br />
ושותפו הנ"ל, עולה, כי במהלך השנים 2000־2003<br />
עבד הנאשם כעורך דין, והחזיק בבעלותו משרדים<br />
בשתי כתובות בצפון. באותן שנים העסיק הנאת<br />
שם במשרדו את השותף, שאינו עו"ד, ובמספר<br />
רב של הזדמנויות הם רימו והונו, ביחד ולחוד,<br />
אנשים רבים, באמצעות הצגת מצגי שווא, על<br />
מנת להניעם לשלם להם כסף בתמורה לשירות<br />
תים משפטיים והבטחות לפעולות שונות. וזאת<br />
ביודעם, כי אין בכוונתם לממש את הבטחותיהם,<br />
ומבלי שבפועל ניתנה על ידיהם כל תמורה עבור<br />
הכספים הרבים שהועברו לידיהם.<br />
על פי כתב האישום המתוקן הנ"ל עולה גם,<br />
כי בשנת 2002 הגיע אדם למשרדו של הנאשם,<br />
על מנת ליפות כוחו לייצג את בנו בתיק תעת<br />
בורה. בפגישה זו נכח במשרד גם השותף הנ"ל,<br />
אשר הוצג על ידי הנאשם ללקוח, בכוונה לרמות,<br />
כשותפו שהוא גם כן עורך דין. הלקוח נדרש על<br />
ידם לשלם להם סכומי כסף שונים בהזדמנויות<br />
שונות, בהציגם לו מצג שווא, כי הכספים נועדו<br />
לצורך טיפול בענייניו המשפטיים - זאת כאשר<br />
לא היתה בכוונתם לטפל בענייני הלקוח, אלא<br />
ליטול הכספים לכיסם.<br />
הלקוח האמין, כי כספים אלו נועדו לצורך<br />
קידום ענייניו, ושילם להם כספים לבקשתם.<br />
אך בפועל, כך בכתב האישום המתוקן, הנאשם<br />
ושותפו לא פעלו כלל לטפל בענייניו של המתלונן,<br />
ומרבית הכספים לא הוחזרו לו!<br />
מעובדות אישום אחר באותו כתב אישום,<br />
המיוחס לנאשם ולשותפו, עולה כי בשנים<br />
2001־2004 הכיר השותף לנאשם אדם, על מנת<br />
שהנאשם ייצגו בהליכים שונים לצורך מימוש<br />
ירושה. למחרת היום שילם אותו אדם לשותף<br />
סכומי כסף שונים, בהזדמנויות שונות, בהציגו<br />
לו מצג שקר לפיו הכספים מיועדים לפעולות<br />
שונות - כאשר בפועל לא התכוון השותף של<br />
הנאשם לקדם האינטרסים של אותו לקוח, אלא<br />
לשלשל כספיו לכיסו, וכל זאת בידיעת הנאשם<br />
ובהסכמתו.<br />
כתב האישום מגלה עוד מקרה דומה למקרה<br />
הנ"ל - של קורבן נוסף, שלא יוזכר כאן. רק נזכיר<br />
מקרה חמור אחר, שעולה מאותו כתב אישום:<br />
ב־2001 הגיש הנאשם, בשם לקוחו, למשרד מיסוי<br />
מקרקעין הצהרה בדבר רכישת זכויות במקרקעין,<br />
שלפיו רוכש לקוחו של הנאשם חלקת אדמה<br />
מארבעה בני משפחה ובהם אשה. ההצהרה נחזת<br />
תה להיות חתומה על ידי לקוחו של הנאשם ועל<br />
ידי כל המוכרים, וצורף לה ייפוי כוח, המייפה<br />
כוחו של הנאשם על ידי המוכרים לפעול בקשר<br />
לעסקת המכירה. חתימות כל המוכרים, כולל<br />
חתימה הנחזית של האשה, היו מאומתות על ידי<br />
הנאשם, חרף העובדה כי אותה אשה נפטרה כבר<br />
ב-19.7.1997, כחמש שנים לפני תאריך האימות!<br />
בית המשפט הרשיע את הנאשם וגזר עליו<br />
חמישה חודשי מאסר בפועל, אשר יירוצו על<br />
דרך עבודות שירות, תקופות שונות של מאסר<br />
על תנאי וקנס בסך 6,000 שקל, ופיצויים בסך<br />
כולל של 11,000 שקל למתלוננים.<br />
לקראת גזירת עונשו של הנאשם, ציין בית הדין,<br />
אחרי דיון רחב בסוגיית הקלון והפגם המוסרי<br />
שדבק במעשי הנאשם, את הדברים דלהלן:<br />
"חמור בעיניי לא פחות 'שיתוף הפעולה' של<br />
הנאשם עם ***, אשר איננו עורך דין. הנאשם<br />
הציג את *** כשותף שלו ויצר מצג לפיו לכאורה<br />
*** עוסק גם הוא בעריכת דין, יחד עימו, ובמצגיו<br />
14 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
הנאשם העסיק במשרדו<br />
שותף, שאינו עו"ד, ובמספר<br />
רב של הזדמנויות הם<br />
רימו והונו, ביחד ולחוד,<br />
אנשים רבים, באמצעות<br />
הצגת מצגי שווא<br />
אלו גרם לכך שאנשים שילמו גם ל - *** סכומי<br />
כסף עבור שירותים משפטיים.<br />
"עורך דין אשר קושר קשר להונות לקוחות<br />
ולקבל מהם במרמה כספים, ביודעו שאין בכוונתו<br />
לטפל וליתן השירות המשפטי - פוגע בכבוד<br />
מקצוע עריכת הדין, פוגע באמון של הציבור<br />
במקצוע עריכת הדין ופוגע באותם לקוחות שאת<br />
כספם קיבל במרמה. לא יכול להיות ספק, כי<br />
מעשיו של הנאשם מעידים על פגם מוסרי חמור<br />
ועל זלזול בוטה של הנאשם בלקוחותיו ובחוק".<br />
לקראת מועד סגירת הגיליון נתקבל פסק הדין<br />
של בית הדין הארצי, אשר דחה את ערעור הנאת<br />
שם וקיבל את ערעור הקובל, ובכך הכפיל את<br />
עונש ההשעיה בפועל לשמונה שנים.<br />
הרכב בית הדין הארצי, שהחמיר את העונש:<br />
עו"ד סולי שלום וואנו )אב"ד(, מיכאל הנדלסון<br />
)חב"ד( ובאסם כמאל )חב"ד(.<br />
מטעם הקובל: עו"ד שאדי ג'בארין.<br />
מטעם הנאשם: עו"ד מג'די עאבד.<br />
ככה לא מתבטאים<br />
עסקינן, בקובלנה זו, בתלונה, שהגיש עו"ד<br />
שייצג צד אחד, כנגד חברו למקצוע, שייצג את<br />
הצד שכנגד, במסגרת מו"מ למכירת דירה, כריתת<br />
חוזה המכר וביצועו.<br />
התלונה, בעיקרה, הינה שימוש בלשון בלתי<br />
ראויה כלפי המתלונן, הן בכתב והן בעל פה,<br />
התנהגות והתבטאות בלתי מנומסת ופוגענית<br />
שאיננה ראויה, התנהגות שאינה הולמת עו"ד<br />
ואי גילוי יחס חברי למקצוע.<br />
המתלונן טען, כי הנאשם עשה כל שביכולתו<br />
על מנת למנוע את ביצוע העסקה, תוך ליבון<br />
היצרים וגלישה לפסים אישיים מעבר לכל גבול<br />
סביר של אתיקה מקצועית, מוסר ו/או כבוד הדדי,<br />
וכי דברי הנאשם כלפי המתלונן - הן בכתב והן<br />
בעל פה, נכתבו בלשון בוטה ומזלזלת, מתוך<br />
שנאה ואכזריות, ובתוך כך, הוצאת דיבה במטרה<br />
לפגוע בכבודו ומעמדו המקצועי של המתלונן.<br />
להלן ציטוט מההתבטאויות של הנאשם כלפי<br />
המתלונן: "...בהמשך לשיחתי עם עו"ד *** ולאור<br />
קטנוניותו של עו"ד ***, רצ"ב הסכם מתוקן...";<br />
"...אסור שעו"ד *** יהיה עו"ד. עו"ד פלוני מפיל<br />
על פניו כלימה, כשהוא מעסיק את עו"ד ***";<br />
"לא לפני שאלו תוקנו מספר פעמים קודם לכן<br />
על ידי עו"ד *** - לא נורא הוא עוד ילמד להכין<br />
שטרות"; "האמת שעו"ד *** מתקשה בהכנת<br />
שטרי העברת שכירות )לא נורא הוא עוד ילמד(<br />
..."; "...לאור בקשתו של עו"ד *** וחוסר ניסיונו<br />
רצ"ב שטרי העברת זכויות".<br />
הנאשם הורשע בפני הרכב חברי בית הדין:<br />
עו"ד לואי לובאני )אב"ד(, עו"ד אריה גורי<br />
)חב"ד( ועו"ד גידאא עספור )חב"ד(, בעבירות<br />
של התנהגות הפוגעת בכבוד המקצוע, עבירה על<br />
סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א־1961<br />
)להלן: "החוק"(; התנהגות שאינה הולמת את<br />
מקצוע עריכת הדין, עבירה על סעיף )3( 61 לחוק;<br />
והעדר יחס חברי כלפי חבר למקצוע, עבירה<br />
לפי כלל 26 לכללי לשכת עורכי הדין )אתיקה<br />
מקצועית(, התשמ"ו־1986. הנאשם זוכה מעבירה<br />
על כללים 24 ו־34 לכללי האתיקה )איסור על<br />
איומים ואיסור על הטעיה(.<br />
הנאשם הודה בכתיבת המשפטים המצוטטים<br />
דלעיל, ברם הוא כופר באשמה שהקובל מייחס לו<br />
על יסוד אותן עובדות, ובין היתר, בהגנת אמת<br />
דיברתי, וכי אין האמור חורג ממידת הריסון<br />
והאיפוק הנדרשים תחת צל "חופש הביטוי".<br />
ועל כן, הנאשם טוען כי אין לחייבו בדין על<br />
כתיבת אותם דברים!<br />
בבואו לגזור את עונשו של הנאשם בגין<br />
ההתבטאויות הנ"ל, הביע בית הדין שאט נפש<br />
ממעשי הנאשם בהאי לישנא: "נדמה, כי אין<br />
צורך להכביד מילים אודות חומרתם היתרה של<br />
המעשים אשר ביצע הנאשם. נציין בקליפת אגוז,<br />
כי עסקינן במסכת התבטאויות בכתב, שנוסחו<br />
בנימה לעגנית ומתנשאת כלפי חבר למקצוע, תוך<br />
מטרה של עקיצות אירוניות, כביכול, לרבות על<br />
כישורי המתלונן המקצועיים, כאשר ביטויים אלו<br />
מהווים עבירות של מעשים הפוגעים ביחס החברי<br />
כלפי חבר למקצוע, התנהגות שאינה הולמת<br />
את מקצוע עריכת הדין ופגיעה בכבוד המקצוע.<br />
בהמשך דבריו ציין בית הדין: "לחומרא תצוין<br />
מהות ההתבטאויות של הנאשם, והחומרה היתרה<br />
הגלומה בהן, אופיין, תוצאותיהן, היקפן וריבויין.<br />
כאשר מעשיו אלו של הנאשם נעשו, כאמור, בקור<br />
רוח ובזלזול... עוד שיקול לחומרא הוא, שהנאשם<br />
לא הביע כל חרטה וצער על מעשיו. הפוך הוא.<br />
הוא חזר והעלה אותם צידוקים למעשיו, אשר<br />
נדחו בהכרעת הדין. הנאשם לא למד לקח ולא<br />
נחטא אל האמת".<br />
בטרם גזירת עונשו של הנאשם התייחס בית<br />
הדין לנסיבותיו המקלות, וזאת בדברים הבאים:<br />
"שיקול לקולא, העומד לצד הנאשם, הינה העובת<br />
דה, כי העיסוק בעריכת דין הינו מטה לחמו היחיד<br />
שלו ושל בני משפחתו, המונה ארבע נפשות,<br />
כשילדיו קטינים, כנטען על ידי ב"כ הנאשם.<br />
ועוד, במקרה דנן, היננו רואים לציין לקולא את<br />
היות מעשי הנאשם מעידה חד פעמית ויחידה<br />
בתחום האתי, כאשר הוא במקצוע מזה 11 שנים,<br />
כנטען על ידי ב"כ הנאשם, ובשים לב לכך שב"כ<br />
הקובל לא הגיש פלט עבר משמעתי".<br />
יחד עם התחשבות בית הדין בשיקולים לקולא,<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 15
החטא ועונשו<br />
גזר על הנאשם את העונשים הבאים: השעיה<br />
על תנאי למשך חודשיים, תשלום קנס ללשכת<br />
עורכי הדין בסך של 2,000 שקל ותשלום הוצאות<br />
משפט ללשכת עורכי הדין בסך של 1,000 שקל.<br />
הנאשם הגיש ערעור על ההרשעה ועל העונש.<br />
עד לכתיבת שורות אלה טרם ניתנה בו החלטה.<br />
הקובל: עו"ד שאדי ג'בארין.<br />
הנאשם: עו"ד נסים ח'ורי.<br />
הכל בגלל המזכירה<br />
סיפור המקרה הבא מביא שוב, ולדאבון הרב,<br />
התבטאות בלתי הולמת של עו"ד כלפי חברו<br />
למקצוע.<br />
עסקינן בהתבטאות בכתב, במסגרת בקשה<br />
לביטול הוצאות שהושתו על מרשיו של הנאת<br />
שם, הנתבעים בהליך אזרחי שהתנהל בפני בית<br />
המשפט. במסגרת אותה בקשה, הנאשם כתב<br />
בשתי הזדמנויות בסמיכות האחת לשנייה, כי<br />
ב"כ התובע "שיקרה במצח נחושה".<br />
הנאשם טען, כי אין בפנייתו בכתב לבית המשת<br />
פט, שבה נכתב כי ב"כ הצד שכנגד "שיקרה במצח<br />
נחושה" משום עבירה משמעתית כלשהי, משום<br />
שאין בכך משום אמירה המתייחסת לאופיה<br />
הכללי של חברתו למקצוע. ועוד העלה טיעון<br />
עובדתי להגנתו בציינו, כי אותה הודעה נערכה<br />
בידי מזכירתו וכי לא בדק אותה בטרם הגשתה.<br />
בית הדין, בהרכב של חברי ביה"ד עו"ד חוו<br />
סאם סרור )אב"ד( עו"ד יונתן מוגל )חב"ד(<br />
ביה"ד המשמעתי: בינתיים, רק 16 תיקים ב־2012<br />
להלן דו"ח סיכום לסטטוס תיקי בית הדין, שנפתחו בשנתיים האחרונות )2011 ו־2012(. הרשימה נכונה ליום 2.8.2012.<br />
סטאטוס<br />
זיכוי )אחרי דיון וסיכומים(<br />
זיכוי )חזרת הקובל מהקובלנה(<br />
הרשעה וגזר דין )אחרי דיון וסיכומים(<br />
הרשעה ע"פ הסדר טיעון<br />
הרשעה בהעדר )אחרי שהנאשם זומן כדין(<br />
ממתינים להכרעת דין ו/או גזר דין<br />
)אחרי סיכומים ו/או טיעונים לעונש(<br />
מתנהלים )בשלבי דיון שונים(<br />
הוגשו קובלנות וטרם נקבעו מותבים<br />
שונות<br />
הנאשם טען, כי אין בפנייתו<br />
בכתב לביהמ"ש, שבה נכתב<br />
כי ב"כ הצד שכנגד "שיקרה<br />
במצח נחושה" משום<br />
עבירה משמעתית כלשהי<br />
ועו"ד מנאל חליחל־דיאב )חב"ד(, דחה את<br />
טענות הנאשם הנ"ל והרשיע אותו בעבירות<br />
של פגיעה בכבוד המקצוע על פי סעיף 53 לחוק<br />
לשכת עורכי הדין ושל אי שמירה על כבוד הצד<br />
שכנגד בהתאם לכלל 33 לכללי לשכת עורכי הדין<br />
)אתיקה מקצועית(.<br />
מפאת חשיבות הנושא, אשר מופיע בשני<br />
מקרים במדור זה, נביא את הנוסח המלא של<br />
הסעיפים הנ"ל:<br />
סעיף 33: עורך דין יטען טענותיו לפני בית<br />
המשפט, בין בעל פה ובין בכתב, בדרך ארץ, תוך<br />
שמירה על כבוד הצד שכנגד ועל כבוד כל אדם<br />
אחר הקשור בהליך השיפוטי.<br />
סעיף 53: עורך דין ישמור על כבוד המקצוע<br />
של עריכת דין ויימנע מכל דבר, העלול לפגוע<br />
בכבוד המקצוע.<br />
באשר לטיעון הראשון, בית הדין ציין את<br />
תיקים משנת<br />
2011<br />
1<br />
2<br />
1<br />
7<br />
-<br />
תיקים משנת<br />
2012<br />
-<br />
-<br />
1<br />
2<br />
-<br />
1<br />
12<br />
-<br />
-<br />
-<br />
-<br />
-<br />
11<br />
5<br />
-<br />
1<br />
-<br />
1<br />
1<br />
הדברים דלהלן: "אין חולק, כי הניסוח 'משקר'<br />
אינו עולה בקנה אחד עם שמירה על כבוד המת<br />
קצוע, כפי שבהחלט אין לומר עליו כי זהו טיעון<br />
בדרך ארץ תוך שמירה על כבוד הצד שכנגד; לא<br />
כל שכן, כשהניסוח חוזר על עצמו ומובלט הוא<br />
בתיאור, כי השקר נעשה במצח נחושה".<br />
ובאשר לטיעון השני, בית הדין הסתייג מטית<br />
עון זה ודחה אותו בציינו את הדברים הבאים:<br />
"... אף נניח לצורך העניין, שטענת הנאשם כי<br />
הבקשה לביטול נכתבה בידי מזכירתו והוגשה<br />
לביהמ"ש מבלי שבדק אותה נכונה היא, אין בה<br />
כדי להושיע לנאשם, וטוב לו אילולא היה מעלה<br />
אותה מלכתחילה. ההתנהלות העולה מאותה<br />
טענה, שמזכירתו היא אשר כתבה את הבקשה<br />
מבלי שתהיה לנאשם כל אפשרות לבדוק אותה<br />
בטרם הגשתה לביהמ"ש, אינה עולה בקנה אחד<br />
עם שמירה על כבוד המקצוע או חובתו של הנאת<br />
שם לייצג את לקוחותיו במסירות ובנאמנות".<br />
בהתחשב בנסיבותיו האישיות הקשות של<br />
הנאשם, אשר הועלו בפירוט בטיעוניו לעונש, בית<br />
הדין הסתפק בלהטיל עליו עונש של אזהרה בלבד.<br />
הקובל: עו"ד פואז דקדוקי.<br />
הנאשם: לעצמו.<br />
* הכותב הוא מזכיר בית הדין המשמעתי<br />
במחוז צפון<br />
הערות<br />
חזרה ע"פ כלל 10 לכללי סדרי הדין<br />
התליית הליכים ו/או מחיקה ו/או אחר<br />
הועברו למחוז חיפה<br />
הטלת עונש ע"פ סעיף 75 לחוק הלשכה<br />
השעיה זמנית ע"פ סעיף 78 )א( לחוק הלשכה<br />
הערות:<br />
* 2 תיקים משנת 2009 עדיין פתוחים; בשלב כתיבת גז"ד.<br />
* סה"כ תיקים שנפתחו ב־2011 42 - תיקים. כולם הסתיימו, למעט 7 תיקים שנמצאים בשלב כתיבת פסק דין, ותיק אחד שמתנהל בשלביו הסופיים.<br />
* סה"כ תיקים שנפתחו ב־2012 )עד ליום 20.7.2012(: 16 תיקים.<br />
16 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
השעיות בפועל של עורכי דין ממחוז צפון )מעודכן ליום 24.7.2011(<br />
הוצאו מן הלשכה:<br />
ג'סאן עומר ממדוח, ר.מ. 20160, הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום 6.4.2007.<br />
זאהי אסכנדר, ר.מ. 12864, הוצא מן הלשכה החל<br />
מיום 1.8.2005.<br />
מאזן נסאר, ר.מ. 10250, הוצא מן הלשכה החל מיום<br />
.17.8.2003<br />
מוחמד פוקרא, ר.מ. 18417, הוצא מן הלשכה החל<br />
מיום 26.10.2011.<br />
נביל דוח'י, ר.מ. 24011, הוצא מן הלשכה החל מיום<br />
.17.6.2009<br />
סקוט מן, ר.מ. 13021, הוצא מן הלשכה החל מיום<br />
.16.12.2009<br />
הושעו מן הלשכה:<br />
איהאב חליחל, ר.מ. 22770, מושעה מלשכת עורכי<br />
הדין לתקופה של 10 שנים החל מיום 27.5.2008 ועד<br />
ליום 26.5.2018.<br />
איימן אבו ריא, ר.מ. 25818, מושעה מלשכת עורכי<br />
הדין מיום 15.5.2012 ועד ליום 20.12.2012.<br />
ויסאם הרייש, ר.מ. 28875, מושעה מלשכת עורכי<br />
הדין לתקופה של 6 שנים החל מיום 19.12.2006 ועד<br />
ליום 18.12.2012.<br />
חברון טרבלסי, ר.מ. 32424, מושעה מלשכת עורכי<br />
הדין לתקופה של שנתיים החל מיום 1.1.2012 ועד<br />
ליום 31.12.2013.<br />
מאג'ד מסאלחה, ר.מ. 17012, מושעה מלשכת עורכי<br />
הדין לתקופה של 11 שנים ו-9 חודשים, החל מיום<br />
16.7.2010 ועד ליום 15.4.2022.<br />
מדיאן יוסף, ר.מ. 19016, מושעה מלשכת עורכי הדין<br />
לתקופה של 19.5 שנים החל מיום 15.11.2008 ועד<br />
ליום 14.5.2028.<br />
מוחמד עומר דראושה, ר.מ. 33877, מושעה מלשכת<br />
עורכי הדין לתקופה של 7 שנים, מיום 15.4.2009 ועד<br />
ליום 14.4.2016.<br />
מחמוד אחמד זועבי, ר.מ. 16995, מושעה מלשכת<br />
עורכי הדין לתקופה של 7 וחצי שנים, החל מיום<br />
1.5.2008 ועד ליום 31.10.2015.<br />
נשאת ח'טיב, ר.מ. 19009, מושעה מלשכת עורכי<br />
הדין לתקופה של שנה, החל מיום 23.12.2011 ועד<br />
ליום 22.12.2012.<br />
עאטף זועבי, ר.מ. 21950, מושעה מלשכת עורכי<br />
הדין לתקופה של 10 שנים החל מיום 1.1.2010 ועד<br />
ליום 31.12.2019.<br />
עידן רייס, ר.מ. 24145, מושעה מלשכת עורכי הדין<br />
לתקופה של 4 שנים החל מיום 16.2.2010 ועד ליום<br />
.15.2.2014<br />
הושעו זמנית מן הלשכה:<br />
פואד אבו אחמד, ר.מ. 41472, השעיה זמנית חלקית<br />
)יהיה רשאי לעבוד אך ורק כעו"ד שכיר באחריותו<br />
ותחת פיקוחו של עו"ד אחר; לא יהיה רשאי להופיע<br />
בבתימ"ש או לחתום על כתבי בי דין; לא יהיה רשאי<br />
לערוך חוזי מכירה ו/או רכישה של נכסים כלשהם;<br />
לא יהיה רשאי לקבל מלקוחות או מצדדים שלישיים<br />
כספים או נכסים אחרים ו/או מסמכים בנאמנות(,<br />
החל מיום 23.12.2011.<br />
פקיעת חברות:<br />
איוב קנדלפת, ר.מ. 28602, פקיעת חברות לאור הכרזת<br />
פשיטת רגל מיום 28.11.2009.<br />
אמיר עקל ח'טיב, ר.מ. 32224, פקיעת חברות לאור<br />
הכרזת פשיטת רגל מיום 13.7.2009.<br />
וליד טנוס, ר.מ. 31293, פקיעת חברות לאור הכרזת<br />
פשיטת רגל מיום 8.7.2010.<br />
עארף מסאלחה, ר.מ. 17415, פקיעת חברות לאור<br />
הכרזת פשיטת רגל מיום 17.2.2005.<br />
השעיות בפועל של עורכי דין ממחוז חיפה )מעודכן ליום 2.8.2012(<br />
הוצאו מן הלשכה:<br />
אבישי לאור, ר.מ. 7972, הוצא מן הלשכה החל מיום<br />
.16.6.2009<br />
איתן לפידות, ר.מ. 10522, הוצא מן הלשכה החל מיום<br />
14.1.2009. השעיה בתום ההוצאה: השעיה לתקופה<br />
של 50 חודש, שמניינם יחול ביום שבו תחודש חברותו<br />
בלשכה )אם תחודש(.<br />
אליהו מאור )מרקוביץ(, ר.מ. 2873, הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום 15.10.2009.<br />
אמין בדארנה, ר.מ. 17384, הוצא מן הלשכה החל<br />
מיום 1.2.2011.<br />
אמיר חי, ר.מ. 42374, הוצא מן הלשכה החל מיום<br />
.24.11.2010<br />
בנו גנות, ר.מ. 5429, הוצא מן הלשכה החל מיום<br />
.16.6.2009<br />
גאנם אבו ריא, ר.מ. 32364, הוצא מן הלשכה החל<br />
מיום 1.2.2009.<br />
ג'ואד לובנאסי, ר.מ. 38833, הוצא מן הלשכה החל<br />
מיום 26.5.2011.<br />
דוד קדוש, ר.מ. 15197, הוצא מן הלשכה החל מיום<br />
27.2.2008.השעיה בתום ההוצאה: השעיה לתקופה<br />
של 10 שנים, שמניינם יחול ביום שבו תחודש חברותו<br />
בלשכה )אם תחודש(.<br />
הלר יעקב, ר.מ. 5404, הוצא מן הלשכה החל מיום<br />
.5.7.2012<br />
ויקטוריה דרייזין, ר.מ. 21938, הוצאה מהלשכה החל<br />
מיום 18.5.2005.<br />
חאלד עיסא, ר.מ. 31697, הוצא מן הלשכה החל מיום<br />
.15.7.2012<br />
חדר קבלאוי, ר.מ. 12891, הוצא מהלשכה החל מיום<br />
.2.2.2007<br />
חסן מחאמיד זטאם, ר.מ. 14989, הוצא מן הלשכה<br />
החל מיום .6.1.2010 ,15.10.2009 ,19.6.2008<br />
טאיסה ניוק, ר.מ., 18840, הוצאה מהלשכה החל<br />
מיום 27.4.2005.<br />
יאסר בריק, ר.מ. 26810, בהשעיה קצובה מיום<br />
4.3.2007 ועד ליום 1.1.2022. בסיום ההשעיה - הוצאה<br />
מן הלשכה + עונש הוצאה במצטבר לעונש קודם.<br />
מאמון בן עלי חלאילה, ר.מ. 18364, הוצא מהלשכה<br />
החל מיום 24.7.2003.<br />
סלאח אבדאח, ר.מ. 26769, הוצא מן הלשכה החל<br />
מיום .14.9.2010 ,16.11.2009<br />
פיראס אליאס, ר.מ. 33801, הוצא מן הלשכה החל<br />
מיום 1.9.2009.<br />
רמזי אבו רחמה, ר.מ. 5740, הוצא מהלשכה החל<br />
מיום 6.11.2001.<br />
שירה עם דוד, ר.מ. 9763, הוצאה מהלשכה החל מיום<br />
.30.11.2006<br />
וליד קסום, ר.מ. 20183, הוצא מהלשכה החל מיום<br />
15.11.2011. בנוסף, נמצא בהשעיה בתאריכים<br />
31.12.2009־31.12.2014.<br />
הושעו מן הלשכה:<br />
אורי אילון, ר.מ. 22971, הושעה מן הלשכה החל מיום<br />
1.4.2012 ועד ליום 31.12.2012.<br />
אנואר זחאלקה, ר.מ. 22955, הושעה לתקופה של<br />
8 שנים, החל מיום 25.4.2010 ועד ליום 21.3.2018.<br />
בכרי בכרי, ר.מ. 14015, הושעה מהלשכה החל מיום<br />
12.7.2012 ועד ליום 11.1.2013.<br />
בלה מאיה לביא, ר.מ. 21997, השעיה החל מיום<br />
1.5.2009 ועד ליום 30.4.2014.<br />
גסוב חאג, ר.מ. 22762, הושעה לשנה. ההשעיה תופעל<br />
עם שובו לישראל.<br />
דניאל זאבי )וולף(, ר.מ. 8539, הושעה מהלשכה החל<br />
מיום 1.4.2012 ועד ליום 30.9.2012.<br />
חוסאם ביסאן, ר.מ. 21894, הושעה מהלשכה החל<br />
מיום 5.2.2012 ועד ליום 4.8.2020.<br />
חוסין מסאלחה, ר.מ. 22813, הושעה החל מיום<br />
1.11.2006 ועד ליום 1.2.2015.<br />
חלאילה נואף, ר.מ. 33923, הושעה החל מיום 8.9.2008<br />
ועד ליום 7.9.2013.<br />
יוסף רוטמן, ר.מ. 7814, הושעה החל מיום 9.12.2009<br />
ועד ליום 8.6.2020.<br />
יעל אור פלדמן, ר.מ. 18316, הושעתה מהלשכה החל<br />
מיום 19.7.2012 ועד ליום 25.3.2022.<br />
יעקב כרמון, ר.מ. 7544, הושעה מהלשכה החל מיום<br />
21.3.2011 ועד ליום 20.3.2013.<br />
כפאח סעד, ר.מ. 31623, הושעה החל מיום 15.7.2012<br />
ועד ליום 14.7.2013.<br />
ליאורה ליטמן, מס' רישיון 26883, הושעתה החל<br />
מיום 24.2.2010 ועד ליום 23.2.2015.<br />
מוחמד גנאים, ר.מ. 14018, השעיה מהלשכה החל<br />
מ־31.3.2011 ועד ליום 31.3.2014.<br />
מוחמד מחאמיד, ר.מ. 14987, הושעה החל מיום<br />
5.7.2012 ועד ליום 4.3.2013.<br />
מוחסן עבדלראזק, ר.מ. 11232, הושעה החל מיום<br />
15.7.2010 ועד ליום 14.4.2016.<br />
מונדר ג'אבר, ר.מ. 18796, הושעה מהלשכה החל מיום<br />
15.7.2012 ועד ליום 14.10.2012.<br />
מחמוד חטיב, ר.מ. 31267, הושעה החל מיום<br />
15.12.2008 ועד ליום 14.2.2021.<br />
נסים בכרייה, ר.מ. 34892, הושעה החל מיום 1.9.2010<br />
ועד ליום 28.2.2015.<br />
סברי גריס, ר.מ. 4325, הושעה ל־6 שנים, מיום<br />
6.3.2008 ועד ליום 5.3.2014.<br />
סוהא קסיס, ר.מ. 14025, הושעתה החל מיום 1.2.2009<br />
ועד ליום 31.10.2013.<br />
עאסי ורד, ר.מ., 28548, הושעתה החל מיום 15.5.2009<br />
ועד ליום 12.2.2017.<br />
עומר גזאוי, ר.מ. 12353, הושעה החל מיום 16.12.2004<br />
ועד ליום 15.12.2012.<br />
עפר ירון, ר.מ. 24737, הושעה החל מיום 1.3.2012<br />
ועד ליום 30.6.2013.<br />
פנחס נרקיס, ר.מ. 6652, הושעה החל מיום 4.3.2003<br />
ועד ליום 1.9.2048.<br />
קאסם כיאל, ר.מ. 36542, הושעה החל מיום 1.5.2010<br />
ועד ליום 30.4.2015.<br />
שמואל שדה, ר.מ. 29503, הושעה החל מיום 1.3.2012<br />
ועד ליום 31.5.2015.<br />
הושעו זמנית מן הלשכה:<br />
עפר שרון, ר.מ. 10649, השעיה זמנית החל מיום<br />
5.6.2011 ועד להכרעה סופית בבקשה לפי סעיף<br />
75 לחוק לשכת עוה"ד שתוגש אם וכאשר פסה"ד<br />
יהיה סופי. כמו כן, השעיה לתקופה של שנתיים:<br />
3.7.2012־2.7.2014.<br />
ח'אלד דסוקי, ר.מ. 27009, השעיה זמנית מ-30.7.2012<br />
ועד להכרעה סופית בבקשה לפי סעיף 75 לחוק לשכת<br />
עוה"ד שתוגש אם וכאשר פסה"ד יהיה סופי.<br />
פקיעת חברות:<br />
אוסאמה נבואני, ר.מ. 22819, פקיעת חברות לאור<br />
הכרזת פשיטת רגל - 24.6.2009.<br />
ג'ואד לובנאסי, ר.מ. 38833, פקיעת חברות לאור<br />
הכרזת פשיטת רגל - מרץ 2011.<br />
ויסאם קאסם, ר.מ. 17427, פקיעת חברות לאור הכרזת<br />
פשיטת רגל - 19.6.2010.<br />
יאסר בריק, ר.מ. 26810, פקיעת חברות לאור הכרזת<br />
פשיטת רגל - פברואר 2008.<br />
יוסף רענן, ר.מ. 7058, פקיעת חברות לאור הכרזת<br />
פשיטת רגל - 7.12.2006.<br />
יוסף שפיק, ר.מ. 17032, פקיעת חברות לאור הכרזת<br />
פשיטת רגל - פברואר 2008.<br />
עימאד אסדי, ר.מ. 26118, פקיעת חברות לאור הכרזת<br />
פשיטת רגל - 28.6.2009.<br />
תאופיק קורטאם, ר.מ. 15003, פקיעת חברות לאור<br />
הכרזת פשיטת רגל - 12.4.2010. השעיה לתקופה<br />
של 18 חודש, שתחל ביום בו תחודש חברותו בלשכה<br />
)אם תחודש(<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 17
מותר<br />
ואסור<br />
עו"ד שאדי ג'ברין *<br />
שחרור מייצוג: בזכות או ברשות<br />
לא קל למצוא תיקים לייצוג אבל להשתחרר מייצוג זה עוד יותר קשה, במיוחד כאשר<br />
מדובר בתיק פלילי שמתנהל בביהמ"ש<br />
כ<br />
לל 13 לכללי לשכת עורכי הדין )אתיקה<br />
מקצועית( התשמ"ות1986 )להלן: "הכת<br />
ללים"(, עוסק בהיבט האתי של הפסת<br />
קת ייצוג לקוח על ידי עורך הדין שלו; תקנה<br />
473 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד־1984<br />
)להלן: "תקסד"א(, עוסקת בהיבט הדיוני של<br />
הפסקת ייצוג עורך הדין במהלך הליך אזרת<br />
חי; סעיף 17 לחוק סדר פלילי ]נוסח משולב[<br />
תשמ"ב־1982 )להלן: "חסד"פ"( עוסק באותה<br />
סוגייה, אם כזו מתעוררת במהלך הדיון בתיק<br />
פלילי.<br />
ועדת האתיקה הכריעה<br />
בהשוואה בין הסעיפים הנ"ל, אשר עוסקים<br />
כולם בסוגיית הפסקת ייצוג לקוח על ידי עו"ד<br />
ו/או הפסקת טיפול עו"ד ביוזמת הלקוח, אנו<br />
למדים, כי במבחני האתיקה ובהתאם לכלל 13<br />
לכללים, עו"ד יכול לסיים את יחסי עורך דין־לקוח<br />
רק במקרים הבאים:<br />
1. כאשר יש חילוקי דעות בינו ללקוח בנוגע<br />
לאופן הטיפול.<br />
2. כאשר נוצרת מניעה חוקית או אתית )ניגוד<br />
עניינים במהלך ההתקשרות וכד'(.<br />
3. אם הלקוח לא משלם לעו"ד שכר טרחה<br />
והוצאות.<br />
4. מכל סיבה המצדיקה את הפסקת הייצוג )סעיף<br />
סל - ההוספה שלי ש.ג'(.<br />
יש לציין, כי בהחלטת ועדת האתיקה הארצית<br />
מס' 229/09 נקבע, כי משבר אמון בין עורך הדין<br />
לבין הלקוח הינו סיבה מספיקה להפסקת הטיפול,<br />
בהתאם להוראות כלל 13 )א(.<br />
בהתאם להוראות כלל 13)ב( לכללים, חלה<br />
חובה על עורך הדין לתת - ללא דיחוי - הודעה<br />
ללקוח על הפסקות הטיפול, ולהפסיק את הטיפול<br />
באופן שלא יפגע בענייניו של הלקוח. כלומר,<br />
בצמוד לזכותו של העו"ד להשתחרר מייצוג לקוח,<br />
מחובתו לעשות זאת תוך מזעור הפגיעה בלת<br />
קוח, ולכן מוטלת עליו האחריות להודיע ללקוח,<br />
בהקדם באפשרי, על הפסקת הטיפול בעניינו,<br />
ואף להעביר לו את התיק ולהעמידו על הדברים<br />
המתבקשים להמשך הטיפול בתיק. הוראת סעיף<br />
זה, המחייבת עו"ד להודיע ללקוח שלו בהקדם,<br />
אינה בבחינת "לצאת ידי חובה". מדובר בתניה<br />
מהותית, שכן על עוה"ד, המודיע על הפסקת<br />
הטיפול בעניינו של הלקוח, לנקוט במאמץ סביר,<br />
על מנת לאתר את הלקוח ולהביא לידיעתו את<br />
עובדת הפסקת הטיפול בעניינו.<br />
בנוסף לאמור לעיל, כלל 13 )ג( לכללים קובע,<br />
כי במקרה של הפסקת טיפול בתיק, המתנהל<br />
בבית המשפט - ללא אבחנה בסוג התיק )אזרחי<br />
או פלילי( - עוה"ד יכול להפסיק את הייצוג בכת<br />
פוף להוראות כל חיקוק, דהיינו בכפוף להוראות<br />
התקסד"א אם מדובר בהליך אזרחי ו/או להוראות<br />
החסד"פ אם מדובר בתיק פלילי ו/או כל חיקוק<br />
אחר לפי סוג ההליך.<br />
שחרור בהליך אזרחי<br />
בצירוף לתנאים שנקבעו בכלל 13 לכללים, חלה<br />
החובה על עו"ד המפסיק את הטיפול בעניינו<br />
האזרחי של הלקוח, המתנהל בבית המשפט או<br />
בכל ערכאה אחר, לפעול בהתאם לאמור בתקנה<br />
473 לתקנות סדר דין אזרחי. תקנה זו מבהירה,<br />
שאם הלקוח מבקש להחליף עו"ד בתיק אזרחי,<br />
ויש לו עו"ד אחר - הוא יכול לעשות כן ללא<br />
אישור ביהמ"ש. כאשר עוה"ד מבקש להתפטר<br />
מהייצוג, זה תלוי ברשות ביהמ"ש.<br />
בתיהמ"ש קבעו, כי סניגורים לא<br />
יכולים להשתחרר מהחובה לקבל<br />
את רשות ביהמ"ש להפסיק<br />
את הייצוג על ידי הגבלת<br />
ייפוי הכוח מראש לשלבים<br />
מסוימים במשפט או לישיבות<br />
מסוימות, או על ידי סיווג ייפוי<br />
הכוח או הגבלתו בתנאים<br />
הרציונל שעומד מאחורי ההבחנה בין התת<br />
פטרות עו"ד מיוזמתו לבין הפסקת הייצוג של<br />
העו"ד בידי הלקוח הינו: כאשר עו"ד מייצג לקוח<br />
בביהמ"ש, מישור היחסים בין העו"ד לבין הלקוח<br />
הוא ברמה הציבורית, ונכנסים שיקולים של ניהול<br />
ושל תקינות ההליך המשפטי בביהמ"ש.<br />
סוגייה זו נדונה בהרחבה ברע"א 15/05 עו"ד<br />
בלטר ואח' נ' אמיתי יגאלי )פורסם בנבו(, שם<br />
הוגשה על ידי משרד עורכי הדין בקשת רשות<br />
ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי<br />
בחיפה - דחיית בקשת המבקש, משרד עורכי<br />
דין, לשחררו מייצוג המשיב בהליך המתנהל בפני<br />
בית המשפט, וזאת מאחר שהמשיב לא שילם<br />
למשרד את שכרו. באותו עניין נקבע על ידי<br />
בית המשפט, כי נקודת המוצא בהליך האזרחי<br />
צריכה להיות, שאין לכפות על עו"ד לייצג את<br />
הלקוח, שכן יהיה בכך כפייה לעיסוק אישי, ואת<br />
זה עושים רק במקרים קיצוניים.<br />
באותה עניין נקבע על ידי בית המשפט העליון<br />
)כב' הנשיא גרוניס, כתוארו אז(, כי נקודת מוצא<br />
זו מבוססת על יחסי האמון, שאמורים לשרור<br />
בין בעל דין לבא כוחו )ראו סעיף 54 לחוק לשכת<br />
עורכי הדין, תשכ"א־1961(, וכי אי תשלום שכר<br />
הטרחה פוגע ביחסי אמון אלה. כמו כן נקבע,<br />
כי ניתן להניח שכפיית המשך ייצוג הלקוח על<br />
עוה"ד - ללא תשלום, לא תביא לשיקום היחסים,<br />
אלא ייתכן שאף תחריף את המצב.<br />
השופט גרוניס הוסיף וציין, כי סירוב בית<br />
המשפט לשחרר את עורך הדין מייצוג הלקוח,<br />
במקרה של אי תשלום שכר הטרחה המגיע לו,<br />
מהווה למעשה אכיפה של "שירות אישי", בהתאם<br />
לסעיף 3)2( לחוק החוזים )תרופות בשל הפרת<br />
חוזה(, תשל"א־1970, שעל פי דיני החוזים אין<br />
להתירה.<br />
בפרשת בלטר, בית המשפט העליון שחרר<br />
משרד עורכי הדין מייצוג הלקוח, לאחר שנקבע כי<br />
אין ההליך נמצא לקראת סיום והדרך עוד ארוכה.<br />
והוסיף וציין העליון, כי אין כל הצדקה לאפשר<br />
ללקוח ליהנות משירותיו של משרד עורכי הדין<br />
ללא תשלום שכר טרחה.<br />
18 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
המסקנה המתבקשת היא, כי השיקול שעות<br />
מד כנגד שחרור עורך הדין מייצוגו של הלקוח<br />
הוא הדחייה בהמשך ההליך המשפטי, שעלולה<br />
להיגרם כתוצאה מהשחרור. השיקול הנוסף הינו<br />
השלב שבו נמצא ההליך במועד הגשת הבקשה<br />
לשחרור. כך, לדוגמה, אם ההליך נמצא בראשיתו<br />
וטרם נשמעו מרבית העדים, נראה כי הנטייה<br />
להתיר את שחרורו של עוה"ד, שלא שולם לו<br />
שכר טרחה, תהיה רבה יחסית. לעומת זאת,<br />
אם הסתיימה שמיעת העדים והמשפט עומד על<br />
סף סיום, בית המשפט לא יראה נטייה להיענות<br />
לבקשת עורך הדין לשחררו מייצוג, אף אם שכר<br />
הטרחה לא שולם.<br />
שחרור בהליך פלילי<br />
סעיף 17 לחסד"פ אוסר על סניגור להפסיק<br />
לייצג נאשם, אלא בהסכמת ביהמ"ש. כלל זה<br />
נקבע מאחר שבמשפט הפלילי האינטרס הציבורי<br />
של ניהול משפט בקצב ראוי, ושל לא להפסיק<br />
משפט באמצע מחד, ושהנאשם יזכה למשפט<br />
הוגן מאידך - תלוי בכך שעו"ד ייצג את הנאשם<br />
באופן עקבי ורצוף. אינטרס זה חזק הרבה יותר<br />
מאשר במשפט האזרחי.<br />
אחת השאלות, המתעוררות בשחרור עו"ד<br />
מייצוג לקוחו בהליך פלילי, הינה - האם ברגע<br />
שלקוח מפטר עו"ד, אז סעיף 17 לחסד"פ לא<br />
חל, כי הוא מתייחס להתפטרות של עו"ד ולא<br />
לפיטוריו למרבה הפלא, בתי המשפט קבעו, כי<br />
סעיף 17 לחסד"פ חל בכל מצב, גם בפיטורים<br />
וגם בהתפטרות.<br />
לא זו אף זו, אלא שבתי המשפט קבעו, כי<br />
סניגורים לא יכולים להשתחרר מהחובה לקבל<br />
את רשות ביהמ"ש להפסיק את הייצוג על ידי<br />
הגבלת ייפוי הכוח מראש לשלבים מסוימים של<br />
המשפט או לישיבות מסוימות, או על ידי סיווג<br />
ייפוי הכוח או הגבלתו בתנאים.<br />
בת"פ 305/93 )מחוזי - ירושלים( מדינת ישת<br />
ראל נ' אריה מכלוף בן אליהו דרעי )פורסם בנבו(,<br />
נקבע על ידי בית המשפט ש"במשפט פלילי אין<br />
ייפוי כוח לחצאין, לשליש ולרביע, אלא ברשות<br />
בית המשפט הניתנת מראש. אם לא תאמר כך,<br />
יוכל בנקל כל סניגור להשתחרר מעולה של הוראת<br />
סעיף 17)א( הנזכר על ידי קבלת ייפוי כוח לכל<br />
ישיבה וישיבה של ביהמ"ש בנפרד. הגבלה מראש<br />
של ייפוי הכוח בדרך זו, תרוקן מכל תוכן את<br />
הוראת הסעיף הנזכר".<br />
לאחרונה, בפרשת הנשיא קצב, התעוררה<br />
השאלה מחדש בביהמ"ש העליון, בעפ 4865/09<br />
עו"ד אביגדור פלדמן נ' בית משפט המחוזי תל<br />
אביב - כב' השופטים אב"ד ג' קרא, מ' סוקולוב וי'<br />
שבח מיום 7/9/09 )פורסם בנבו(. שלושת עורכי<br />
הדין, שייצגו את קצב בהליך פלילי שהוגש נגדו<br />
לבית המשפט המחוזי בתל אביב, עתרו לביטול<br />
החלטת ביהמ"ש המחוזי )כבוד השופטים ג' קרא,<br />
מ' סוקולוב וי' שבח(, שלא לשחרר אותם מייצוג<br />
הנשיא. בקשתם להשתחרר מייצוג הנשיא היתה<br />
על רקע העובדה, כי ביהמ"ש המחוזי קבע, כי<br />
שמיעת המשפט תחל ביום 1.9.2009, כי ההליך<br />
יידון ברציפות וכי ייערכו ארבעה ימי דיונים בכל<br />
שבוע. לטענת הסניגורים, שמיעת הדיונים כאמור<br />
תפגום בחיי המשפחה שלהם. לשכת עורכי הדין<br />
הצטרפה לטענת הסניגורים.<br />
ביהמ"ש העליון )כב' השופט גרוניס - כתוארו<br />
דאז( הזדהה עם הפגיעה בחיי המשפחה, אך ציין,<br />
כי חובתם של העותרים, כסניגורים, היא שברגע<br />
שלקחו תיק, יש להם התחייבות כלפי ביהמ"ש.<br />
בהקשר זה הפנה ביהמ"ש העליון לכלל 14 לכללי<br />
האתיקה, שמחייב עו"ד שלא לקבל על עצמו תיק<br />
מסוים - אם זה מטיל עליו עומס גדול של עבודה.<br />
לאחר ניתוח סוגיית שחרור עורך דין בהליך<br />
פלילי, ביהמ"ש העליון הגיע למסקנה, שאין כל<br />
צידוק להתערבותו )כערכאת ערעור( בהחלטת<br />
המחוזי באשר למועדי השמיעה וקצב השמיעה,<br />
וכפועל יוצא הוחלט שלא לשחרר את הסניגורים<br />
מהמשך הייצוג בתיק.<br />
האם גם במקרה שעורך הדין מקבל ייצוג ע"י<br />
הצהרת הלקוח, עליו לקבל רשות מבית המשפט<br />
להפסקת הייצוג התשובה הינה חיובית, וזאת<br />
מאחר ובהתאם לסעיף 13 לחסד"פ קיימות שתי<br />
דרכים שנאשם יכול למנות סניגור: הנאשם הביע<br />
רצונו בכתב שעו"ד ייצג אותו; שהנאשם ייפה<br />
את כוחו של עו"ד. מאחר שייפוי הכוח לא חייב<br />
להיות בכתב ואפשר שיהיה בעל פה, ברי כי אם<br />
הנאשם הצהיר בפני ביהמ"ש כי הוא ממנה את<br />
עו"ד פלוני לייצגו והעו"ד הסכים לכך, אזי מדובר<br />
בייפוי לכל דבר ועניין, שכן הדרישה למסירת<br />
ייפוי כוח לבית המשפט הינה דרישה דיונית<br />
שאינה קובעת את מהות הקשר בין עו"ד ללקוח.<br />
יוצא איפוא, כי ביהמ"ש הדן בבקשת שחרור<br />
עו"ד בהליך פלילי, מציב רף גבוה ונוטה באופן<br />
מוחלט להעדיף את האינטרס של הנאשם וייעול<br />
ההליך על פני האינטרס של עוה"ד, והחופש<br />
והזכות שלו שלא לייצג את מי שאינו רוצה<br />
לייצג. ביהמ"ש ייטה לשחרר סניגור מייצוג -<br />
אם הנאשם הביע עמדה ברורה, כנה ואמתית,<br />
לפיה אינו מעוניין בהמשך הייצוג על ידי אותו<br />
עו"ד, ובתנאי ששחרור עוה"ד מהייצוג לא יגרום<br />
לפגיעה בהליך המתנהל.<br />
לא בכל מחיר<br />
לאחר בחינת המקרים הרבים, שבהם עורכי<br />
דין מבקשים להשתחרר מייצוג לקוחותיהם, ניתן<br />
להבין כי עורכי הדין כפופים לשורה של חובות<br />
ולחצים מנוגדים. מצד אחד, היחס בין עוה"ד<br />
ללקוחו הוא יחס חוזי, שחלים לגביו אף דיני<br />
השליחות. מצד שני, ובצד החובות החוזיות של<br />
עו"ד, עלולה להיות מוטלת עליו אחריות מכוח<br />
דיני הנזיקין. בנוסף, עוה"ד כפוף גם לחובות<br />
אתיות. חובות אלו חלות הן במישור היחסים<br />
של עוה"ד עם לקוחו והן במישור היחסים שבין<br />
עוה"ד לביהמ"ש ו/או לשכת עורכי הדין )ראו<br />
חובות עורך הדין עפ"י סעיף 54 לחוק לשכת<br />
עורכי הדין ועפ"י כלל 2 לכללי האתיקה של<br />
לשכת עורכי הדין(.<br />
בצד החובות האמורים, יש לזכור חובות מתת<br />
חום אחר לחלוטין, שלא ניתן להתעלם מהם<br />
ושלא נגענו בה קודם. הכוונה לחובות עוה"ד, ככל<br />
אדם, כלפי בני משפחתו, הן במישור האישי והן<br />
במישור הכלכלי. אין ספק, כי האינטרס הכלכלי<br />
של עוה"ד הוא לייצג קליינטים רבים ככל האפשר.<br />
דא עקא, עומס יתר של עבודה על עוה"ד, כתוצאה<br />
מכך שעליו לטפל ביותר מידי עניינים, עלול לפגוע<br />
ביכולתו ליתן שירות מיטבי ללקוחותיו )ראו כלל<br />
14 לכללי לשכת עורכי דין ]אתיקה מקצועית[(.<br />
לכן, ולאור המתואר והקושי להשתחרר מייצוג<br />
לקוח - הן בהליך האזרחי ובוודאי בהליך הפלילי,<br />
מן הראוי שעוה"ד יחשוב שוב בטרם החתמת<br />
אדם על ייפוי כוח והפיכתו ללקוח. זאת אם<br />
חתימתו זו של הלקוח עלולה לפגוע ביכולתו של<br />
עוה"ד ליתן שירות טוב ומיטבי ללקוחו, וכפועל<br />
יוצא, לפגוע בחובות הנאמנות והמסירות של<br />
עוה"ד כלפי לקוחו.<br />
* הכותב הוא פרקליט ועדת האתיקה בלשכת עורכי<br />
הדין, מחוז צפון<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 19
אחד על אחד<br />
"דווקא בגלל שיצאתי אל<br />
העולם הגדול,<br />
אני חייב לחזור"<br />
הוא רצה להיות חשמלאי רכב, אבל לחיים היו תוכניות אחרות עבור פרופ' מאהר דבאח<br />
היום, בגיל 38, הוא ראש המרכז הבינתחומי לדיני תחרות באוניברסיטת לונדון, ושמו הולך<br />
לפניו כחוקר וכמרצה מבריק, שייסד תחום חדש בעולם דיני התחרות וההגבלים העסקיים<br />
אבל זה לא עזר לו להיבחר לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים בישראל<br />
מ<br />
ה אתם רוצים להיות כשתגדלו<br />
כאשר מפנים את השאלה הזו לילת<br />
דים, חלקם ממש מסוגלים לחלום את<br />
עתידם, לדמיין אותו. מיעוטם יצליח להגשים<br />
את החלום. פרופ' מאהר דבאח, רק בן 38, כבר<br />
חי כמה שנים טובות את החלום שלו.<br />
פרופ' דבאח הוא ראש המרכז הבינתחומי לדיני<br />
תחרות באוניברסיטת לונדון, ומייסד המרכז לדיני<br />
תחרות והגבלים עסקיים בבית הספר למשפטים<br />
של המסלול האקדמי, המכללה למינהל.<br />
שמו הולך לפניו כחוקר וכמרצה מבריק, שייסד<br />
תחום חדש בעולם ההגבלים העסקיים - דיון<br />
השוואתי בין משטרים ומדיניות עידוד תחרות<br />
בכל העולם. באחרונה, הוא מונה על ידי ה־OECD<br />
להוביל פרוייקט, שמטרתו להביא להרמוניזציה<br />
של הדין הבינלאומי גם במדינות פחות מפותחות,<br />
שאינן חברות בארגון.<br />
הכל מתחיל מהבית<br />
את דרכו אל מרומי הצמרת האקדמית הבינת<br />
לאומית התחיל מהכפר דיר אל אסד, שבו נולד.<br />
בעיתונים וברשת האינטרנט התפרסמו כתבות<br />
רבות, שמתארות באופן מאוד ציורי את עלייתו<br />
של הילד חסר הכל מהכפר בגליל אל צמרת עולם<br />
המשפט. בעברית רהוטה ובמבטא בריטי מורגש,<br />
מתאר פרופ' דבאח את הדרך שעשה:<br />
"קודם כל, אני חושב שכל אדם בעולם היה<br />
יכול להגיע לאן שאני הגעתי, אם הוא היה נמצא<br />
במקומי והיה מוכן להשקיע ולעבוד קשה.<br />
"הכל מתחיל מהבית. יש לי מזל גדול, שיש<br />
לי אבא ואמא כאלה. על אף שאבא שלי זכה<br />
עו"ד טארק סאלח וענת טולנאי<br />
רק לשלוש שנות לימוד בבית הספר, הוא דאג<br />
שכולנו נלמד. בשבתות, כאשר לא עבד, אבא<br />
העדיף לבוא לבית הספר ולברר מה קורה איתנו<br />
בלימודים, במקום להסתובב ולשתות קפה בכפר.<br />
הוא אפילו היה יושב בשיעורים שלנו. כשיש<br />
אבא כזה, שיודע מה טוב לילדים שלו ושהוא<br />
דוחף, אין לך ברירה.<br />
"אמא שלי, שבכלל לא ידעה קרוא וכתוב,<br />
היתה מחכה לנו מחוץ לבית בסוף הלימודים. היא<br />
דאגה שלא נסתובב סתם בכפר. היינו נכנסים<br />
הביתה, היא היתה מגישה לנו אוכל ומושיבה<br />
אותנו להכין שיעורי בית.<br />
"בבית שלי היתה משמעת,<br />
הדרכה, דאגה, תמיכה. אני<br />
חושב, שאם יש כזו סביבה,<br />
וגם מוכנים לעבוד קשה -<br />
זה טבעי שתצליח"<br />
"בבית שלי היתה משמעת, הדרכה, דאגה,<br />
תמיכה. אני חושב, שאם יש כזו סביבה, וגם<br />
מוכנים לעבוד קשה - זה טבעי שתצליח.<br />
עד כיתה ט' למד מאהר בדיר אל אסד, ואז<br />
עבר לתיכון בכפר ראמה, שהיה הכי רציני וטוב<br />
באיזור, לפחות באותה התקופה. דבאח סיים את<br />
התיכון ב־1992, עבד כמה חודשים בברזל וחסך<br />
קצת כסף, ואז נסע ללמוד בלונדון.<br />
גדלת בידיעה שתהיה עורך דין<br />
"האמת, רציתי להיות חשמלאי רכב. רציתי<br />
להתקין מערכות אזעקה במכוניות. זה היה הלהיט<br />
באותה התקופה. באתי לאבא שלי, ואמרתי לו<br />
שאני רוצה להיות חשמלאי רכב. הוא לא אמר<br />
כלום, אלא ניגש וסיפר את זה לאחותי הבכורה,<br />
אחסאן, שהיתה המורה שלי בבית הספר, ובגלל<br />
הפערים הגדולים מאוד בינינו, היא גם היתה כמו<br />
אמא שלי. אחר כך היא באה אליי ואמרה: 'אתה<br />
רוצה שאבא יקבל התקף לב'. כך ירדתי מהעניין.<br />
"באותו הזמן, אחי אמר שמתאים לי להיות<br />
עורך דין. הנסיעה לאנגליה היתה התוכנית של<br />
אחי הבכור, עו"ד חסן דבאח. הוא חשב שבאנגליה<br />
יותר טוב ללמוד מאשר בישראל, כי זה מעניק<br />
לך תואר אירופאי ויכול לפתוח לך עוד דלתות".<br />
אז אתה יוצא ללמוד תואר ראשון במשפטים<br />
באנגליה.<br />
"כן, וכבר במהלך התואר הראשון אני יודע,<br />
שעורך דין לא אהיה. לעומת זאת, במהלך הלימות<br />
דים לתואר הראשון היו הרצאה אחת או שתיים<br />
בדיני האיחוד האירופי. דיברו שם על הסעית<br />
פים העיקריים, שנוגעים בענייני תחרות. ברגע<br />
ששמעתי את זה, ידעתי שזה אני. זה התחבר,<br />
אני חושב, לנטייה שלי.<br />
"אני נמצא בצומת של משפט, כלכלה, פוליטית<br />
קה. שם אני מוצא את המקום הטבעי שלי, ותחום<br />
ההגבלים העסקיים נמצא בצומת הזה, כתחום".<br />
מה בדיוק עניין אותך שם<br />
"זה לא משהו שהמרצה אמר, אלא המשמעות<br />
והשאלות של כל התחום הזה. למשל, איך חברה<br />
מנצלת את מעמדה לרעה; ליברליזציה כלכלית;<br />
המעבר משליטה מרכזית שנמצאת בידי הממשלה<br />
20 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
פרופ' דבאח. "אם אתה רוצה לשאוף גבוה, או שתשאף למקום הראשון או שתסתפק במקום שלך"<br />
למנגנון של כוח השוק...".<br />
עסקים כרגיל<br />
אורח החיים של פרופ' דבאח מתנהל בקצב<br />
מהיר. הוא יכול למצוא את עצמו עולה על שמונה<br />
טיסות בשבוע )ובסך הכל כ־750 אלף מייל באוויר<br />
בשנה, ברחבי העולם(, ומחליף שלושה בתי מלון<br />
בערים שונות בעולם במהלך יום וחצי.<br />
אנחנו פוגשים אותו באחת מחופשות המולדת,<br />
שהוא מקפיד לעשות בתדירות מאוד גבוהה.<br />
הפעם, הוא מגיע, בין השאר, כדי להרצות בוועידה<br />
הערבית לעסקים בישראל, שמתכנסת בסוף חודש<br />
מאי במלון גולדן קראון שבנצרת.<br />
מה המסר שלך לאנשים שבאו היום לוועידה<br />
הערבית לעסקים בישראל<br />
"שצריכים, קודם כל, לעשות בדק בית עצמי<br />
- האם יש לי את היכולות להתקדם ולקדם את<br />
העסקים שלי; האם אני צריך להכניס כוחות זרים<br />
לעסק, ולא רק להתבסס על המשפחה. בנוסף,<br />
צריך לשאוף לשיתופי פעולה. לא מדובר בהכת<br />
רח באיחוד כוחות עסקיים, אלא שיתוף פעולה<br />
במיזמים משותפים. זהו מונח מאוד נפוץ בעולם<br />
העסקים. חברות גדולות בעולם, ששומעים עליהן<br />
כל הזמן, קשורות ביזמים משותפים.<br />
"במיוחד עבור אנשי עסקים ערבים, חשוב<br />
מאוד לבדוק כיצד ניתן לחדור לשוק הצרכנות<br />
היהודי. במדינת ישראל, עסק של ערבי לא יוכל<br />
להתפתח למימדים גדולים, אם אין לו את ההזת<br />
דמנות ואת היכולת להשתלב בשוק הצרכנות<br />
היהודי. אני לא מעמיס את כל נטל ההשתלבות<br />
הזו על אנשי העסקים הערבים בלבד. כמובן<br />
שיש לממשלה ולמדינה תפקיד מאוד חשוב כאן.<br />
"המסר שלי הוא לא רק לאנשים מסויימים,<br />
אלא לכולם - גם לכוחות במיגזר הערבי וגם<br />
לממשלה ולמקבלי ההחלטות. צריך שילוב ידיים".<br />
אתה חושב שיהיה שילוב ידיים<br />
"שאלה מורכבת, שקשה לענות עליה. בעתיד<br />
הנראה לעין, לא נראה שיש סיכוי שהממשלה<br />
פתאום תתעורר ותבין, שיש מיגזר עסקי חשוב<br />
שיכול לתרום לפיתוח הכלכלה והמשק הישת<br />
ראליים. מתי בפעם האחרונה שמענו את שר<br />
האוצר פונה אל, או מדבר עם, המיגזר העסקי<br />
של הערבים בישראל<br />
"לדעתי, יש כאן הזדמנות מפוספסת. וכאשר<br />
מפספסים הזדמנות - אין זוכים, כולם מפסידים.<br />
הייתי מבין למה זה קורה, אם המדינה היתה<br />
מרוויחה מזה. אבל גם היא מפסידה".<br />
כוח ורצון<br />
לכל אורך הראיון והנושאים שעולים בו, מקפיד<br />
פרופ' דבאח, איש העולם הגדול, להזכיר ולשבח<br />
את המשפחה שלו. הוריו הביאו לעולם ארבעה<br />
בנים )3 עורכי דין ורופא( ושלוש בנות.<br />
במהלך השנים הראשונות ללימודיו באנגליה,<br />
הקשר עם המשפחה בדיר אל אסד נשמר בעיקר<br />
באמצעות מכתבים. דבאח נרגש מאוד להיזכר:<br />
"כמעט שלא היה קיים אז אינטרנט, וממילא<br />
ההורים שלי לא משתמשים בו. גם שיחות הטלפון<br />
היו נדירות, כי כל דקת שיחה עלתה שני פאונד.<br />
"בדצמבר האחרון הייתי בארץ ועשיתי סדר<br />
בניירת. מצאתי את כל המכתבים ששלחתי<br />
אליהם. ישבתי וקראתי אותם, ואת כל החוויות<br />
שעברתי. זה היה מדהים".<br />
באחת מהכתבות שהתפרסמו עליך נאמר,<br />
שתמיד היית חדור בתחושה שתצליח.<br />
"אין ספק, שאני תמיד מסתכל קדימה. אני<br />
אוהב להשתמש במטפורה של נפילה ממטוס אל<br />
מסילת ברזל. בחרתי דווקא בדימוי הזה, כי אני<br />
מעביר הרבה שעות על כסא במטוס. במטפורה<br />
הזו מישהו דוחף אותי אל מחוץ למטוס, בגובה<br />
של 20 אלף רגל, ואני נוחת על מסילת רכבת.<br />
אני מרים את הראש ורואה מולי רכבת מהירה.<br />
היא נשכב על הפסים עד שהרכבת תעבור. ואז<br />
אני קם, מנקה את האבק וממשיך.<br />
"בעיניי, אלה הם החיים. מי שאין לו את הכוח<br />
לקום, ומי שאין לו את הסבלנות לסבול קשיים<br />
בדרך, לא יגיע. מי שלא סובל, אינו יכול להעריך<br />
את ההזדמנויות הטובות ואת החיים הטובים".<br />
אתה סבלת<br />
"כן. במכתבים לאבא אני מספר לו, שאני רוצה<br />
לקנות תנור חימום. זה עלה בשעתו משהו כמו<br />
30 שקל, אבל לא היו לי, אז חברתי דאז הציעה<br />
להשתתף בחצי מהסכום. סבלתי מקשיי קיום.<br />
זה המשיך עד שהתחלתי לעבוד".<br />
ב־1996 סיים מאהר את לימודי התואר הראשון<br />
באוניברסיטת ווילז ,Aberystwyth בריטניה, וחזר<br />
לחופשת מולדת ארוכה. המשימה שלו היתה<br />
ללמוד לשמונת מבחני ההסמכה בדיני ישראל,<br />
שהיו מוטלים כחובה על תלמידי משפטים מחו"ל.<br />
הוא ניגש למבחנים, עבר אותם ויכול היה להתת<br />
חיל בהתמחות. בין לבין, הוא גם עבד עם אביו<br />
בברזל ואפילו בסופרמרקט בדיר אל אסד )"אני<br />
אוהב לעבוד"(.<br />
התוכנית של מאהר היתה לוותר לפי שעה על<br />
התמחות בישראל, ובמקום זה לחזור ללימודי<br />
המשך באנגליה. וכך היה.<br />
את התואר השני למד בקינגס קולג', לונדון:<br />
"בשעתו זה היה בית הספר מס' 1 למשפטים בכל<br />
אנגליה". הוא השלים את לימודי התואר בשנה<br />
אחת, ומיד ניגש לתואר שלישי וקיבל בד בבד<br />
מעמד של מרצה בקינגס קולג'. למעשה, מאהר<br />
היה הצעיר ביותר להתמנות כמרצה למשפטים<br />
בקינגס קולג', בן 23. "ואז השתחררתי כלכלית.<br />
פתאום היתה לי משכורת".<br />
איך התגלגלה הקריירה שלך<br />
"ברוך השם, הסתדרתי".<br />
עבודת הדוקטורט של פרופ' דבאח עסקה בנות<br />
שא בינאום )גלובליזציה( דיני תחרות. התיאוריות<br />
שהציג בה התפרסמו בספר, בהוצאת קיימברידג'.<br />
לפני כן, פירסמה ההוצאה הענקית הזו רק ספר<br />
אחד בדיני תחרות, ב־1981. "בינאום דיני תחרות"<br />
הפך לרב מכר.<br />
זה נכון לומר, שאתה הינחלת לעולם את דיני<br />
התחרות כפי שהם היום<br />
"להגיד שאני המצאתי - זה לא נכון. אנשים<br />
חשבו על זה לפניי. אבל אולי הגישה שהצעתי,<br />
הפרדיגמה, היה בה משהו מקורי, שאנשים לא<br />
חשבו עליו קודם".<br />
לקראת סוף הדוקטורט חשב מאהר לחזור<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 21
אחד על אחד<br />
לישראל, כדי לעשות התמחות. עם כל הרקורד<br />
שהיה לו כבר ומעמדו כסטודנט לתואר שלישי,<br />
רצה להשתלב כמתמחה באחת הפירמות הגת<br />
דולות בישראל.<br />
"מכל המכתבים ששלחתי", הוא נזכר, "קיבלתי<br />
מעט תשובות. חלק כתבו לי: 'תודה רבה על מכת<br />
תבך. אנחנו לא מחפשים מועמד כמוך. בהצלחה'.<br />
מה שמצחיק הוא, שהיום אני מוזמן לפגישות<br />
בחלק מאותם משרדים, יושב עם עורכי הדין<br />
הגדולים שבהם, והם לא יודעים שהם דחו אותי.<br />
"התשובה הכי טובה לפניות שלי הגיעה מאדם,<br />
שלהגיד שהוא כמו אח זה אולי קצת אנדרסת<br />
טייטמנט. אני אוהב אותו ומעריך אותו. קוראים<br />
לו כבוד השופט יורם דנציגר. התשובה שלו היתה<br />
כל כך חמה וכל כך מזמינה".<br />
פרופסור ומתמחה<br />
ב־2005, כאשר כבר היה פרופ' חבר בקווין<br />
מרי, התחיל מאהר התמחות אצל דנציגר והמשיך<br />
להתמחות בעליון אצל אהרון ברק. "אני כל כך<br />
מעריך את שניהם", הוא מבקש לציין.<br />
מיד עם תחילת ההתמחות, וגם בהמשך, היה<br />
למאהר ברור שעריכת דין היא לא הכיוון. הוא<br />
לא מצא את העבודה מאתגרת, לפעמים אפילו<br />
השתעמם. ואולי פשוט כבר היה אחרי זה!<br />
"החלטתי שלא להמשיך בכיוון, אבל לא היה לי<br />
נעים להפסיק את ההתמחות. אז סיימתי אותה<br />
ולא ניגשתי למבחני הלשכה", כך הוא מסכם את<br />
תקופת ההתמחות.<br />
לפרופ' דבאח אין שום בעיה עם העובדה,<br />
שאינו יכול לעבוד היום כעורך דין ישראלי<br />
בישראל: "אני לא רוצה להיות עו"ד, אבל אם<br />
ארצה בכל זאת, אעדיף להשתלב בפירמה עולמית<br />
שיושבת בלונדון. מה שיש לנו בארץ, מבחינת<br />
פירמות ומשרדים, על אף שאני מעריך את האנת<br />
שים ואת עבודתם כאן, עדיין זה לא משתווה<br />
מבחינת היקף העבודה לפירמות העולמיות".<br />
בשביל להבהיר את הנקודה, מעמיד פרופ'<br />
מאהר את חלום הילדות שלו למבחן היפותת<br />
טי: "אם שואלים אותי מה עדיף - חשמלאי<br />
רכב או עו"ד בפירמה במרכז הארץ, אני בוחר<br />
בחשמלאי רכב".<br />
המצב: אין מצב<br />
אנחנו יושבים בלובי של הגולדן קראון. פתאום,<br />
באמצע הראיון, מישהו קורא למאהר מרחוק.<br />
המרואיין שלנו מתחבק עם מנכ"ל משרד המת<br />
שפטים, ד"ר גיא רוטקופף, שמשחרר הצהרה:<br />
"מדינת ישראל צריכה להמשיך להתאמץ, כדי<br />
שמאהר יסכים להיקלט בשירות המדינה".<br />
השניים חברים טובים, ומאהר מסיים את<br />
המפגש בחיבוק עם האשה ועם הבנות הקטנות<br />
של מנכ"ל משרד המשפטים.<br />
ציוני הדרך בקריירה של פרופ' דבאח מרשית<br />
מים ביותר. למשל, ב־2002, כאשר היה רק בן<br />
27, הינחה סטודנט ראשון לדוקטורט. בנוסף,<br />
על אף גילו הצעיר, הוא פירסם עד כה שבעה<br />
ספרים ומאות מאמרים בביטאונים הנחשבים<br />
בעולם בתחומו.<br />
יכול מאוד להיות, שפרופ' דבאח היה ממשיך<br />
בקריירה המסחררת שלו בחו"ל ואנחנו לא היינו<br />
יודעים על כך. אבל מה שהחדיר אותו לחיינו<br />
היתה מועמדותו לתפקיד הממונה על ההגבלים<br />
העסקיים בישראל.<br />
לפני כשנה התמנה הממונה החדש על ההגבלים<br />
העסקיים בישראל. אתה היית אחד מהמועמדים<br />
המובילים לתפקיד. מה היו הדברים, שמנעו<br />
ממך את המינוי<br />
"אחרי הרצאה שהעברתי בוועידת ישראל<br />
לעסקים, פגשתי במי שהיה יו"ר ועדת האיתור<br />
לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים, שרון<br />
קדמי, שהוא גם מנכ"ל משרד התמ"ת. הוא לחץ<br />
לי יד ואמר לי: 'מאהר, אתה היית הכי פנטסטי,<br />
כולם מדברים על ההופעה שלך בפני הוועדה'<br />
וכו' וכו'. אז אמרתי לו, בצחוק, 'בגלל זה בחרתם<br />
בי'. והוא אמר: 'לא, אתה לא מבין'. אז עניתי,<br />
שהכל בסדר ושאני שלם עם ההחלטה. מה זאת<br />
אומרת זהו מינוי פוליטי - המערכת היא פות<br />
ליטית ומקבלי ההחלטות הם פוליטיקאים. לא<br />
מדובר בפאנל מומחים, שיש לך חצי שעה להציג<br />
בפניהם את התיזה שלך".<br />
"בלימודי התואר הראשון<br />
היו הרצאה אחת או שתיים<br />
בדיני האיחוד האירופי.<br />
דיברו שם על הסעיפים<br />
העיקריים, שנוגעים בענייני<br />
תחרות. ברגע ששמעתי<br />
את זה, ידעתי שזה אני"<br />
נראה ששוב לא היית המועמד המתאים. כמו<br />
אז, כשביקשת לעשות התמחות במשרדים הגו<br />
דולים. השאלה היא: למה<br />
"זה לא שאני מתחמק מתשובה, אבל יש לנו<br />
ממונה חדש ואני מאחל לו הצלחה רבה", אומר<br />
פרופ' דבאח, ואחרי זה ממשיך כאילו איננו מבין<br />
את השאלה: "כל אדם, שעיניו בראשו ושמסתכל<br />
על העובדות, יכול להבין מדוע לא נבחרתי".<br />
והיו לו, לפרופ' דבאח, המלצות מאישים יודת<br />
עים ומובילים ברחבי העולם. בין הממליצים,<br />
שמכתביהם הוצגו בוועדת האיתור, היו: יו"ר<br />
ועדת ההתחרות ב־OECD, שהוא גם שופט בית<br />
משפט עליון בצרפת ושהיה הממונה על ההגת<br />
בלים באיחוד האירופאי והיום ממונה על שוק<br />
האנרגיה האירופי; מי שהיה בשעתו הממונה<br />
על ההגבלים באוסטרליה; פרופסורים בכירים<br />
מארה"ב; השופט בדימוס אהרון ברק; שגרירי<br />
ישראל באו"ם. וזוהי רשימה חלקית.<br />
מעבר לכך, ברקורד שלו מופיעה העובדה,<br />
שהוא הערבי־הישראלי הראשון שהפך לפרופ' מן<br />
המניין במשפטים )הגיע לדרגת פרופ' בגיל צעיר<br />
וחסר תקדים: 28(. בנוסף, הוא הערבי הראשון<br />
)והיחיד בינתיים(, שהינו פרופ' מן המניין בתחום<br />
ההגבלים והתחרות.<br />
עו"ד טארק סלאח: אתה חושב שכל ההמלצות<br />
וכל הכובד של המומחיות העולמית שלך - לא<br />
הצליחו לנטרל את היותך ערבי, ולכן לא נבחרת<br />
לתפקיד הממונה על ההגבלים בישראל<br />
"אני חושב, שהמדינה לא היתה מוכנה לזה.<br />
אבל התרומה שלי היא מעצם ההתמודדות על<br />
התפקיד, בכך שהראיתי שיש ערבים שמתאימים<br />
לתפקידים. הרבה אנשים אומרים: 'אנחנו מחת<br />
פשים ערבים לתפקידים, אבל לא מוצאים'". אז<br />
הנה, גם כשמוצאים, לא ממהרים לבחור בערבי.<br />
"קרה מה שקרה", מסכם פרופ' דבאח את<br />
הנקודה, "יש לנו ממונה ונאחל לו הצלחה רבה.<br />
בין השאר, ההצלחה שלו תוכיח שאנשי אקדמיה<br />
יכולים למלא כזה תפקיד".<br />
ומה היה קורה, אם אתה היית זוכה בתפקיד<br />
"אולי הייתי נותן משהו לתפקיד ולמדינה,<br />
משהו במישור הגלובלי. הממונה לשעבר של<br />
אוסטרליה כתב: 'מאהר דבאח עולה היום על<br />
רוב, אם לא על כל הממונים בעולם'.<br />
"אולי רשות ההגבלים העסקיים של מדינת<br />
ישראל הקטנה והצעירה הזאת היתה יכולה להפוך<br />
למוסד אקדמאי של הגבלים עסקיים, במובן<br />
הזה שאנשים יכולים ללמוד ממנה; היתה יכולה<br />
להוביל ב־OECD וגם מחוצה לו. אני מאמין,<br />
שהייתי מביא משהו לשולחן, אבל חייבים לציין<br />
שגם אני הייתי מרוויח מזה. יותר מזה - הייתי<br />
מוכן לוותר על כל מה שיש לי ושאני עושה עכשיו,<br />
בשביל לקבל את התפקיד.<br />
מהן, לדעתך, הבעיות המרכזיות בנושא הגו<br />
בלים העסקיים והתחרות בשוק הישראלי, ומה<br />
אנחנו יכולים ללמוד מבריטניה או ממדינות<br />
אחרות בתחום<br />
"הנושאים של קרטלים ושל ניצול מעמד<br />
לרעה )מונופוליזציה( דורשים הרבה תשומת<br />
לב. יש מרחב לחיזוק אמצעי אכיפה, ביחס לשני<br />
הנושאים הנ"ל, על ידי ייזום של יותר חקירות<br />
וחתירה להחמרה בעונשים.<br />
"עניין אחר הוא העדר מודעות נאותה לדיני<br />
תחרות בקרב הציבור הישראלי. יש צורך בהגת<br />
נה יותר ממוקדת ונרחבת על יכולת התחרות.<br />
כלומר, נדרשים מאמצים של הרשות להגבלים<br />
עסקיים בבניית תרבות טובה יותר של תחרותיות<br />
בישראל. בריטניה היא דוגמא טובה למדינה,<br />
שבה נעשים מאמצים מרוכזים ואינטנסיביים<br />
להגנה על התחרות.<br />
"בבריטניה ובאיחוד האירופי עושים גם מאת<br />
מצים לאכיפה יותר אפקטיבית, בכל מה שנוגע<br />
לקרטלים ולמונופוליזציה, ובהחלט יש מה ללמוד<br />
משתי הסמכויות המשפטיות שם. אחד הדברים<br />
שהרשות הישראלית יכולה לעשות זה להפוך את<br />
תוכנית הקרטלים המקילה )תוכנית החסינות(<br />
לאפקטיבית יותר. עד היום, האפקטיביות של<br />
התוכנית לא קיימת ולא מורגשת".<br />
22 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
עם מנכ"ל משרד המשפטים,<br />
שמשחרר הצהרה: "מדינת<br />
ישראל צריכה להמשיך<br />
להתאמץ, כדי שמאהר יסכים<br />
להיקלט בשירות המדינה"<br />
לא יכול להתנתק<br />
ממרומי עולם ההגבלים העסקיים, אנחנו חות<br />
זרים אל מאהר, הילד מדיר אל אסד, שאולי אף<br />
פעם לא באמת עזב את הבית.<br />
כבר 20 שנה שאינך חי בישראל, ובכתבות<br />
רבות עליך מסופר שאתה חולם לחזור.<br />
"דווקא בגלל העובדה שיצאתי אל העולם<br />
הגדול וחוויתי אותו, אני חייב לחזור. מחובתי<br />
לתרום. בעצם, התשובה הפשוטה היא שאני<br />
לא יכול להתנתק. אם עובר יום, שבו אני לא<br />
חושב על הבית ועל המזרח התיכון בכלל, אני<br />
מרגיש אשמה".<br />
מה אתה אוהב לעשות בשעות שאינך עובד<br />
"אני שיפוצניק מהמעלה הראשונה, וגם גנן<br />
מיומן". וזאת בנוסף להיותו "כותב שירה נלהב",<br />
כהגדרתו.<br />
איזו דמות אתה מעריך או מעריץ<br />
"במקום הראשון, אמא ואבא. מבחינת עולם<br />
העסקים, זה אנשים כמו וורן באפט, המיליארדר<br />
מספר 3 בעולם, שחי בצניעות רבה - אין לו מטוס<br />
פרטי, על אף שהוא יכול לרכוש צי של מטוסים,<br />
ובבעלותו רק בית אחד. ואנחנו מדברים על אדם,<br />
שלפני שלושה חודשים עשה חמישה מיליארד<br />
דולר ביום אחד.<br />
"אני מעריך אנשים צנועים, שלא מבינים את<br />
גודל הדברים שהם עושים. אנשים כמו באפט.<br />
זוהי דמות שאפשר ללמוד ממנה, שכדאי להת<br />
תבונן בה.<br />
"הדוגמה ההפוכה היא של הנסיך אלוואליד<br />
בן טלאל, שרדף אחרי המגזין פורבס, כי הם<br />
דירגו אותו במקום ה־20 מבין עשירים העולם,<br />
ואילו הוא האמין שמגיע לו המקום ה־19. הנסיך<br />
הכריח את אנשי המגזין לבוא לערוך עימו ראיון<br />
והציג בפניהם את כל הונו. הוא פתח את כל<br />
התיקים, הציג את התכשיטים של אשתו ואת<br />
כל כלי הרכב שבבעלותו. ואני אומר: אם אתה<br />
רוצה לשאוף גבוה, או שתשאף למקום הראשון<br />
או שתסתפק במקום שלך".<br />
מה אתה מאחל לילדים שיהיו לך<br />
"קודם כל, שיגיעו. אם אני יכול להיות אבא<br />
ובעל במקום ראשון, אני מוכן לוותר על כל העות<br />
לם הגדול. ללוות את הבן או הבת לבית הספר,<br />
לחכות להם ולאסוף אותם אחרי בית הספר - זה<br />
ליהנות מהחיים. אבל לפעמים, החיים מעניקים<br />
לנו הזדמנויות מסויימות ולא אחרות. אני עכשיו<br />
יכול לקום, לבחור לי יעד בעולם, אפילו להעדיף<br />
לחכות למטוס פרטי ולא לעלות על טיסת אל<br />
על... אבל עדיין, אין לי את הדבר הבסיסי, שהרבה<br />
אנשים נהנים ממנו - הבית.<br />
"באחרונה סיימתי לקרוא את הביוגרפיות של<br />
כל נשיאי ארה"ב. אתם יודעים, שלג'ורג' וושית<br />
נגטון, אבי אמריקה, לא היו ילדים משלו הוא<br />
התחתן עם אשה, שהיו לה שני ילדים מנישואין<br />
קודמים, אבל לא היו לו ילדים משלו. יש נשיאים<br />
אחרים, שכל ילדיהם נפטרו. כלומר, אנחנו יכולים<br />
להיות מבורכים בתחומים אחדים, ולא באחרים".<br />
יכול להיות שגם לך לא יהיו ילדים<br />
"המקסימום שאני יכול לעשות, כמו בכל התת<br />
חומים בחיים, זה להשקיע מאמץ, לעשות את הכי<br />
טוב שאני יכול ולהיות בעל כוונות טובות - ואז<br />
לקוות שיהיו תוצאות, שזה יקרה".<br />
בהנחה שיש אלוהים, איזה משפט היית רוצה<br />
לשמוע ממנו כשתגיע לשמיים<br />
"קודם כל, שהייתי בן טוב להורים שלי. בשלב<br />
הזה, אני לא יכול לבקש שיגידו שהייתי בעל<br />
ואבא טוב, כי זה יכול לקרות רק בעתיד".<br />
פרופ' דבאח:<br />
קורות חיים<br />
• תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת<br />
ווילז .Aberystwyth זכה במילגה היקורתית<br />
.harmsworth major scholarship<br />
• תואר שני, קינגס קולג', אוניברסיטת<br />
לונדון.<br />
• תואר שני בביה"ס למשפטים של ה־<br />
.Inns of court<br />
• דוקטורנט, קינגס קולג', אוניברסיטת<br />
לונדון. הראשון בהיסטוריה של הקינגס<br />
קולג', שהשיג דוקטורנט בתחום התחרות<br />
וההגבלים.<br />
• מייסד ומנהל המרכז הבין תחומי לדיני<br />
ומדיניות תחרות באוניברסיטת לונדון.<br />
• פרופ' מן המניין ומופקד על הקתדרה<br />
להגבלים עסקיים ודיני תחרות<br />
באוניברסיטת לונדון קווין מארי;<br />
הראשון בהיסטוריה של האוניברסיטה<br />
להגיע לדרגת פרופ' מן המניין בתחום<br />
דיני התחרות וההגבלים העסקיים; כעת,<br />
הפרופ' הצעיר ביותר באוניברסיטת<br />
לונדון, ובבריטניה בכלל.<br />
• מייסד המרכז הראשון בישראל לדיני<br />
תחרות והגבלים עסקיים, אשר הוקם<br />
במכללה למינהל. פרופ' אורח בדיני<br />
תחרות במכללה למינהל מאז 2002.<br />
הראשון בישראל שהגיע לדרגת פרופ' מן<br />
המניין בהגבלים עסקיים ודיני תחרות.<br />
• פרקליט מיוחד להרבה מדינות,<br />
תאגידים גדולים וגופים בינלאומיים,<br />
כמו ה־OECD והבנק העולמי.<br />
• ניהל, כיועץ, חלק מהתיקים המורכבים<br />
והחשובים ביותר בהיסטוריה של מדינות<br />
שונות בתחום התחרות, כמו תעשיית<br />
הברזל במצרים.<br />
• מחזיק בשיא, ככותב של ספרים<br />
וכרכים בהוצאת קיימברידג' - 14 ספרים<br />
וכרכים. ספרו רב המכר "בינאום דיני<br />
תחרות" )קיימברידג' 2003(, היה הספר<br />
הראשון שתורגם לשפה הסינית בתחום<br />
ההגבלים העסקיים ודיני התחרות.<br />
• משמש כעורך הראשי של סידרת<br />
"ההגבלים ודיני תחרות", בהוצאת<br />
אוניברסיטת קיימברידג'.<br />
• פעיל מאוד בארגוני צדקה. הקרן שלו,<br />
שעוסקת בקידום החינוך בקרב ילדים,<br />
תורמת רבות לבתי ספר שונים במיגזר<br />
הערבי.<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 23
דין שווה בשטח<br />
עו"ד מירית דובר<br />
התייקרות תעריפי המים<br />
- לא בגלל התאגידים<br />
תאגידי המים והביוב, שהחלו לקום כאן מאז 2001, מתמודדים עם קשיים ביחסים<br />
מול הציבור ומול הרשויות המקומיות עו"ד מירית דובר, היועצת המשפטית לפורום<br />
המנכ"לים של תאגידי המים והביוב, מביאה מפגשים מרתקים בין מים ומשפט בישראל<br />
ל<br />
א פשוט לתמרן בין הצרכנים לבין הרת<br />
שויות המקומיות. וזה בדיוק מה שמנת<br />
סים לעשות תאגידי המים והביוב, כדי<br />
לעמוד במטרות שלשמן הוקמו.<br />
ביום 31.7.2001 פורסם בספר החוקים חוק<br />
תאגידי מים וביוב, התשס"א־ 2001 )להלן:<br />
"החוק"(. באמצעות החוק ביקש המחוקק להת<br />
ביא לשינוי שורשי במשק המים והביוב העירוני,<br />
על ידי הפרדתו מניהול יתר המשקים שמנהלות<br />
הרשויות המקומיות והפקדתו בידי חברות שית<br />
פעלו על פי נורמות עסקיות מקובלות ועל פי<br />
סטנדרטים מחמירים.<br />
בדרך זו ביקש המחוקק לקיים משק מים וביוב<br />
יציב ואיכותי לטווח ארוך ולהעלות את רמת<br />
השירות, האיכות והאמינות של משק המים<br />
והביוב העירוני.<br />
מטרות חוק תאגידי מים וביוב, כפי שהוגדרו<br />
בסעיף 1 לחוק הינן כדלקמן:<br />
1. להבטיח רמת שירות, איכות ואמינות<br />
נאותים, במחירים סבירים ובלא הפליה, בתחום<br />
שירותי המים והביוב;<br />
2. להבטיח ייעוד של ההכנסות ממתן שירותי<br />
אספקת מים וביוב לצורך השקעות במערכות<br />
המים והביוב, הפעלתן ומתן השירותים;<br />
3. לאפשר גיוס הון להשקעות במשק המים<br />
והביוב, ושיתוף משקיעים פרטיים בבעלות ובת<br />
חלוקת הרווחים;<br />
4. להביא לניהול עסקי, מקצועי ויעיל של מעת<br />
רכות המים והביוב ברשויות המקומיות;<br />
5. לעודד חיסכון במים ובמשאבים אחרים,<br />
שמירה על מקורות המים, בריאות הציבור,<br />
איכות הסביבה וערכי טבע ונוף ומניעת זיהום<br />
הים והנחלים, ככל שהדברים נובעים ממשק<br />
המים והביוב;<br />
6. לעודד תחרות במתן שירותים הקשורים<br />
במשק המים והביוב.<br />
לשם השגת מטרות החוק חויבו הרשויות<br />
המקומיות )למעט מועצות איזוריות( להקים<br />
חברות, שתפקידן העיקרי יהיה לתת שירותי<br />
מים וביוב בתחומיהן; על החברות הוטלו חובות<br />
לעניין מתן השירותים, באיכות נאותה לכלל<br />
התושבים בלא אפליה, והן הוסמכו לגבות את<br />
התשלומים בעד השירותים.<br />
למרות שהחוק נחקק כבר בת2001, את הכת<br />
ללים והתקנות הנדרשים לצורך יישום הרפורמה<br />
החלו להתקין רק בסוף 2009. מאז הותקנו על<br />
ידי הרשות הממשלתית למים וביוב כללים שות<br />
נים מכוח חוק תאגידי מים וביוב, והם אף שונו<br />
ותוקנו מספר פעמים. כמו כן, נקבעו ונקבעים<br />
נדרשים כללים נוספים<br />
להשלמת הרפורמה, אך<br />
חשוב להקפיד שאלו<br />
ייקבעו בצורה הדרגתית.<br />
כזו שתאפשר הבנתם<br />
והערכות ליישומם<br />
כללים והנחיות לתאגידי המים והביוב גם על ידי<br />
משרדי ממשלה נוספים, כגון משרד הבריאות<br />
והמשרד להגנת הסביבה.<br />
הצרכנים כועסים<br />
עד היום הוקמו 52 תאגידי מים וביוב, המת<br />
שרתים כשישה מיליון אזרחים בכ־130 רשויות<br />
מקומיות )מתוך 184 רשויות המחויבות בתאגוד<br />
על פי חוק. החוק אינו חל באיו"ש, על מועצות<br />
אזוריות ועל אגודות מים(. מעבר לכך, מתוכת<br />
נן כי לא יוקמו תאגידים חדשים, אלא יצורפו<br />
לתאגידים קיימים.<br />
במקביל לקביעת נורמות חדשות בקשר לטיפול<br />
במשק המים והביוב, המדינה החליטה להעלות<br />
את תעריפי המים. העלאת התעריפים סמוך<br />
למועד שבו הוקמו רבים מתאגידי המים והביוב<br />
גרמה, לדעתי, נזק תדמיתי רב לרפורמה. סמיכות<br />
מועדים זו הביאה לכך, שצרכנים רבים, בטעות,<br />
קשרו וקושרים גם היום את ההעלאה בתעריפים<br />
להקמת התאגידים, שעה שעיקר ההעלאה נבעה<br />
מסיבות שכלל לא קשורות בהקמת התאגידים,<br />
אלא בהחלטת המדינה להפסיק סבסוד של חלק<br />
מעלויות משק המים ולממן את עלויות ההתת<br />
פלה וסבסוד מגזרים וגורמים שונים באמצעות<br />
התעריף שנקבע לצרכן הביתי.<br />
בנוסף, השינויים התכופים בכללים, לפיהם<br />
הונחו התאגידים לפעול, גרמו לתחושת אי נוחות<br />
ולא מעט תרעומת - הן אצל הצרכנים והן אצל<br />
תאגידי המים והביוב. בכל השימועים שהתת<br />
קיימו בטרם התקנת הכללים, הדגישו תאגידי<br />
24 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
המים והביוב בפני רשות המים את החשיבות של<br />
מתן זמן התארגנות הולם. אני מקווה, שבכללים<br />
הבאים שייקבעו יינתן זמן התארגנות כאמור,<br />
כדי לאפשר לתאגידים להיערך מבחינת כוח<br />
אדם, תוכנות וכיוב', ככל הדרוש.<br />
בעקבות הרפורמה הוגשו עתירות שונות כנגד<br />
ממשלת ישראל וכנגד הרשות הממשלתית למים<br />
וביוב. בחרתי לסקור להלן חמש מהן, אשר הדיון<br />
בהן אוחד. מדובר בבג"ץ 10541/09 )עתירת<br />
יובלים ש.ד.י בע"מ ואח'( , בג"ץ 1195/10 )עתירת<br />
מרכז השלטון המקומי(, בג"ץ 1200/10 )עתירת<br />
תאגיד מניב ראשון בע"מ(, בג"ץ 1878/10 )עתירת<br />
הפורום הישראלי לאחריות חברתית ואכיפה<br />
אזרחית( ובג"ץ 3857/10 )עתירת כאמל חוסין<br />
פלאח ואח'(.<br />
בניתוח מעמיק בחן בית המשפט הגבוה לצדק<br />
את הרפורמה ומטרותיה. ואלו הן עיקר הטענות<br />
שהועלו במסגרת העתירות:<br />
• נטען כנגד הרפורמה, כי התעריפים שנקבעו<br />
בשנת 2010 גורמים לפגיעה באוכלוסיות החלשות<br />
ובזכות הציבור למים )בג"ץ 1878/10(.<br />
• נטען בדבר אי חוקיות בקביעת תעריף אחיד,<br />
שמסבסד מגזרים או צרכנים אחרים. נטען כי<br />
על המדינה לנמק מדוע העלויות הכרוכות בפת<br />
רוייקטים לאומיים בתחום משק המים והביוב,<br />
וכן העלויות הכרוכות בסבסוד מחיר המים כלפי<br />
מגזרים מסויימים או צדדים שלישיים - כל אלה<br />
ממומנים באמצעות מחיר המים ולא מתקציב<br />
המדינה. נטען כי הפנמת עלויות ההתפלה במחיר<br />
המים היא בניגוד לעקרונות חוק תאגידי מים<br />
וביוב, שלפיו רשות המים הוסמכה לקבוע תעת<br />
ריפים בעד שירותי מים וביוב )בג"ץ 1195/10(.<br />
• נטען כי יש לבטל את כללי התעריפים,<br />
שנקבעו לתאגידי המים והביוב, אשר קובעים<br />
תעריפים אחידים בכל הארץ במנותק מעלות<br />
אספקת שירותים אלה לצרכנים על ידי כל תאגיד<br />
בנפרד. העותר טען שככל שהמדינה רצתה ליצור<br />
צדק חלוקתי בהתפלגות מחירי המים, היה עליה<br />
לעשות זאת מתקציבה ולא להעמיס העלויות<br />
הנגזרות מכך על תושבי התאגיד )בג"ץ 1200/10(.<br />
• נטען כי העדר קביעת מכסות מים לגינון<br />
פרטי ולעסקים, בתעריף מיוחד, מהווה פגיעה<br />
חמורה בחופש העיסוק של העוסקים בגינון )בג"ץ<br />
.)10541/09<br />
• נטען כי יש חוסר סבירות ביצירת פער בין<br />
צרכנים של תאגידי המים והביוב לבין צרכנים<br />
הרוכשים מים מאגודה שיתופית ואת שירותי<br />
העלאת תעריפי המים<br />
סמוך למועד שבו הוקמו<br />
רבים מתאגידי המים<br />
והביוב גרמה נזק תדמיתי<br />
רב לרפורמה. צרכנים<br />
רבים קשרו, בטעות, את<br />
ההעלאה בתעריפים<br />
להקמת התאגידים<br />
הביוב מתאגיד מים וביוב )במקרה של נשוא<br />
העתירה הצרכנים, תושבי כפר סמיע קיבלו את<br />
אספקת המים מאגודה שיתופית בשם אלג'דול<br />
ואת שירותי הביוב מתאגיד המים והביוב מעיינות<br />
זיו. התשלום שבו נשאו היה גבוה בכת 15% לעות<br />
מת מה שמשלמים צרכנים, שמקבלים הן את<br />
שירותי המים והן את שירותי הביוב מתאגיד<br />
המים והביוב( )בג"ץ 3857/10(.<br />
הרוב טוב<br />
בית המשפט קבע, כי העתירות הנ"ל אינן מעת<br />
לות טעם, אשר יצדיק התערבותו, למעט בשאלת<br />
סיווג תעריפי המים כמחיר או כתשלום חובה,<br />
לגביה נדרשה המדינה להגיש עמדה בכתב. וכך<br />
פסק בית המשפט:<br />
א. הליך קביעת הכללים התקבל בעקבות הליך<br />
ראוי והוגן, על בסיס תשתית ראייתית מספקת.<br />
ההחלטה על הרפורמה במשק המים והביוב היא<br />
החלטה מקצועית, שהתקבלה לאחר הקמת צוות<br />
מיוחד ולאחר התייעצות עם גורמים מקצועיים<br />
במיגוון רחב של תחומים. מדובר בהחלטה הקות<br />
בעת מדיניות כלכלית רחבת היקף. בית המשפט<br />
ציין, כראייה לכך שהליך השימוע לא היה מהפה<br />
לחוץ, את העובדה שתוכניתה המקורית של רשות<br />
המים היתה לקבוע תעריפים דיפרנציאליים,<br />
כאשר בעקבות התנגדות מרכז השלטון המקומי,<br />
תאגידי מים וביוב, התנועה למלחמה בעוני ואח',<br />
נקבעו תעריפי מים אחידים.<br />
ב. רשות המים העדיפה, כתוצאה מהמשבר החת<br />
מור במשק המים וכדי לשמר את עיקרון העלות,<br />
להעלות את תעריפי המים לשימוש ביתי באופן<br />
הדרגתי. בית המשפט קבע, כי אין אלה החלטות<br />
שרשות סבירה לא היתה רשאית לקבל.<br />
ג. עיקרון האחידות, שלפיו מחירי המים יהיו<br />
זהים ברחבי הארץ ולא יושפעו מעלויות אספת<br />
קת המים ליישוב זה או אחר, הוא עיקרון ראוי,<br />
המתחשב בעקרונות של שיוויון וצדק חלוקתי<br />
באספקת משאבי המדינה. הדבר תואם את מטת<br />
רות חוק תאגידי מים וביוב, ביניהן הבטחת רמת<br />
שירות בלא אפליה.<br />
ד. ככל זכות, אף הזכות למים היא זכות מות<br />
גבלת. מדובר בזכות, המותנית בתשלום ואשר<br />
כפופה להוראות חוק המים וסמכויות רשות המים<br />
כגוף המנהל את נכסי המים של המדינה. ייתכן<br />
שבמקרים מסויימים ניתן יהיה לקבוע, כי עלייה<br />
דרסטית במחירי המים, כמוה, בפועל, כמניעת<br />
נגישות למים - אך במקרה זה, בית המשפט לא<br />
שוכנע כי העותרים ביססו טענה זו.<br />
לעניין החשש מפגיעה בשכבות החלשות, העיר<br />
בית המשפט, שיש לקוות, כי רשויות המדינה<br />
תתמודדנה עם עלייה זו במחירו של משאב חיוני<br />
באמצעות טיפול פרטני, וכן באמצעות העת<br />
לאת הקצבאות שמקבלים אלו, הנזקקים לסיוע<br />
מהמדינה, על מנת להגשים את זכותם לקיום<br />
מינימאלי לכבוד. יחד עם זאת ציין בית המשת<br />
פט, שלא שוכנע כי עליית המחירים כשלעצמה<br />
פוגעת בזכות החוקתית לנגישות למים או בזכות<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 25
דין שווה בשטח<br />
החוקתית לקיום מינימאלי בכבוד.<br />
ה. לעניין שאלת סיווגם של תעריפי המים כמחיר<br />
או כמס, ניתן צו על תנאי, שבמסגרתו על המדינה<br />
לפרוס את עמדתה בסוגייה.<br />
ו. בהתייחס לעתירה של העוסקים בגינון קבע<br />
בית המשפט, כי לא שוכנע שהצעדים שנקטה<br />
המדינה, כדי להביא לחיסכון במים, הם צעדים<br />
בלתי סבירים. בית המשפט לא השתכנע, כי<br />
ההחלטה שלא להקצות כמות מים ספציפית<br />
לצורכי גינון במיגזר הפרטי והעסקי, פגעה בזת<br />
כויות חוקתיות של העותרים. בית המשפט קבע<br />
שלעותרים אין זכות קנויה לכך, שהמשאבים<br />
העומדים לרשותם של בעלי הדירות יעמדו בעית<br />
נם. אם העלייה במחירי המים גרמה להם נזק<br />
כלכלי, עליהם להתאים את פעילותם העסקית<br />
למציאות החדשה או לפעול לשינוי מדיניות<br />
במישור הפוליטי או הציבורי.<br />
ז. בהתייחס לעתירת תושבי כפר סמיע קבע<br />
בית המשפט, כי מקובלת עליו עמדת רשות המים,<br />
שלפיה הפיתרון לטענות העותרים באשר למת<br />
חיר הגבוה שהם משלמים הוא האחדת אספקת<br />
השירותים בהתאם לאמור בחוק, קרי: קבלת<br />
שירותי המים וגם שירותי ביוב מתאגיד המים<br />
והביוב.<br />
קרב של רשויות<br />
בפסק דינו הנ"ל נתן בית המשפט מענה להרבה<br />
מהשאלות, שהתעוררו בקשר לרפורמה. יחד עם<br />
זאת, שאלות רבות וחשובות עדיין נותרו ללא<br />
מענה ברור וחד משמעי.<br />
אחת מהשאלות הללו עלתה לדיון בוועת<br />
דת ערעורים לפי חוק הרשויות המקומיות<br />
)ביוב(, תשכ"ב - 1962, בהתייחס לסמכותה<br />
של הרשות המקומית להטיל היטלי מים וביוב<br />
לאחר תחילת פעילות תאגיד מים וביוב. לצות<br />
רך העניין, איחדה הוועדה את הדיון במספר<br />
עררים: ו"ע 3069־10־10, ו"ע 34050־04־10, ו"ע<br />
54020־08־10, ו"ע 40703־08־10 )להלן: העררים(.<br />
העררים הוגשו כנגד עיריית הרצליה, לאחר<br />
כניסתו לתוקף של חוק ההתיייעלות הכלכלית<br />
)שנכנס לתוקף ביום 15.7.2009(, ואשר בסעיף<br />
)2( 75 לו בוטל הפרק השלישי לחוק הרשויות<br />
המקומיות )ביוב(, ולאחר תחילת פעילותו של<br />
תאגיד מים וביוב בתחום העיר הרצליה.<br />
העוררות טענו, כי בהתאם לחוק תאגידי מים<br />
וביוב, העירייה נעדרת הסמכות להטיל היטל ביוב<br />
בהתאם לחוק הרשויות המקומיות )ביוב( לאחר<br />
הקמת תאגיד המים והביוב בתחומה. בעניין זה<br />
היפנו העוררות לסעיף 139 לחוק תאגידי מים<br />
וביוב אשר קובע, כי החל ביום תחילת פעילות<br />
חברה למים וביוב תהיה כל אחת מהרשויות<br />
המקומיות שבתחום החברה משוחררת מחות<br />
בותיה לספק שירותי מים וביוב, וכן מחובותיה<br />
לבצע פעילות נוספת שהיא העבירה לחברה,<br />
ויינטלו ממנה סמכויותיה על פי כל דין, בכל<br />
הנוגע לאספקתם ולהטלה וגבייה של תשלומי<br />
חובה בקשר אליהם. כמו כן נקבע באותו הסעיף,<br />
כי הרשות המקומית לא תפעל לעניין אספקת<br />
שירותי מים וביוב ולעניין שהעבירה לחברה, כאת<br />
מור בהוראות חוקים אלו ובחוקי העזר שהותקנו<br />
מכוחם: סעיפים )2(, 235 237 ו־ 238 לפקודת<br />
העיריות, סעיף 147 לצו המועצות המקומיות<br />
)א( ולצו המועצות המקומיות )ב( וסעיף 63 )א(<br />
לצו המועצות המקומיות )מועצות אזוריות(,<br />
פקודת העיריות )אספקת מים( וחוק הרשויות<br />
המקומיות )ביוב(, תשכ"ב - 1962.<br />
העירייה, מצידה, הפנתה לסעיף 12 )א( לחוק<br />
תאגידי מים וביוב, הקובע כדלקמן:<br />
"כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת מטעם<br />
הרשות המקומית או נגדה לפני יום תחילת פעית<br />
לות החברה בקשר לתפעול משק המים והביוב,<br />
לנכסי מערכות המים והביוב או בקשר לרשיונות,<br />
להסכמים, להתקשרויות או עסקאות כאמור<br />
בסעיפים 8 עד 11, וכן כל עילת תביעה כזו שהיתה<br />
בעקבות הרפורמה הוגשו<br />
עתירות שונות כנגד<br />
הממשלה וכנגד הרשות<br />
הממשלתית למים וביוב.<br />
ביהמ"ש קבע, כי העתירות<br />
אינן מעלות טעם שיצדיק<br />
התערבותו, למעט בשאלת<br />
סיווג תעריפי המים<br />
כמחיר או כתשלום חובה,<br />
לגביה נדרשה המדינה<br />
להגיש עמדה בכתב<br />
קיימת אותו זמן, יוסיפו לעמוד בתוקפן כאילו<br />
לא נעשתה ההעברה האמורה".<br />
העירייה טענה שיש לפרש את סעיף 12 כמאת<br />
פשר לה להמשיך ולהוציא דרישות תשלום בגין<br />
עבודות שביצעה ותשתית שהקימה, הואיל ויש<br />
לראות במועד ביצוע העבודות כמועד בו התת<br />
גבש החיוב.<br />
ועדת הערר דחתה את הפרשנות, שהוצעה ע"י<br />
העירייה ביחס לסעיף 12 לחוק. הוועדה הביעה<br />
דעתה, כי פרשנות העירייה אינה מתיישבת עם<br />
תכלית חוק תאגידי מים וביוב ועם שיטת היטל<br />
הביוב. הוועדה קבעה, כי פרשנות נכונה, המקיימת<br />
את תכלית החוק לאפשר ייעוד כספי ההכנסות<br />
ממתן שירותי מים וביוב בהשקעות במערכות<br />
המים והביוב והפרדה של משק המים מהעיריות<br />
- מחייבת קביעה, כי העיריות אינן יכולות -<br />
לאחר הקמת התאגיד וכניסתו לתוקף של חוק<br />
ההתייעלות הכלכלית - להמשיך ולהוציא דרישות<br />
תשלום; וכי הוצאת דרישת תשלום, החל ממועד<br />
הקמת התאגיד, אינה יכולה להוות "תביעה" או<br />
"עילת תביעה", כקבוע בסעיף 12 לחוק.<br />
הוועדה המשיכה וקבעה, כי קבלת פרשנות<br />
העירייה, לפיה היא רשאית להמשיך ולהוציא<br />
דרישות תשלום גם לאחר הקמת התאגיד, סות<br />
תרת את מטרות החוק - להעביר הסמכויות וכל<br />
התשתיות שהותקנו לתאגיד. הוועדה קבעה, כי<br />
קבלת פרשנות העירייה תביא לכך, שהתאגידים<br />
יוכלו להוציא דרישת תשלום רק לחלק מיזעת<br />
רי מהנכסים הנמצאים בתחומם, דבר אשר לא<br />
יאפשר להם לקבל המימון הנדרש, כדי להפעיל,<br />
לבנות ולתחזק את התשתיות.<br />
הוועדה קיבלה את טענת העירייה, כי היא<br />
רשאית להמשיך ולגבות דרישות תשלום, אשר<br />
הוצאו טרם הקמת התאגיד וטרם כניסתו לתוקף<br />
של חוק ההתייעלות הכלכלית.<br />
עוד הבהירה הוועדה בהחלטתה, כי בגביית<br />
היטל הביוב לפי שיטת ההיטלים, אין זיקת מימון<br />
ישירה בין הטלתו על מקבל הדרישה לבין ביצוע<br />
שירות או עבודות מסויימים. מדובר בשיטה,<br />
לפיה מוטל החיוב בהיטל בגין כלל ההוצאות,<br />
לרבות העתידיות, בגין מערכת הביוב. לפיכך,<br />
קבעה הוועדה, כי עמדת העירייה שלפיה תשלום<br />
היטל הביוב צופה פני עבר ומשולם כדי לממן<br />
עבודה שבוצעה על ידה, סותרת את תכלית החוק<br />
ורציונאל היטל הביוב. הוועדה קבעה, כי אין<br />
הצדקה שהעירייה תמשיך לגבות תשלומים עבור<br />
שירותים שהיא אינה מספקת יותר ואשר הועברו<br />
לאחריות התאגידים.<br />
על החלטת הוועדה הוגשו ערעורים. טרם<br />
ניתנה החלטה בערעורים.<br />
יותר ודאות ובהירות<br />
מאז תחילת פעילות תאגידי המים והביוב<br />
בישראל בוצעו ומבוצעות השקעות חיוניות<br />
בתשתיות המים והביוב. במקביל נעשה מאמץ<br />
לשפר את השירות לצרכנים. כך, בין השאר, נקבעו<br />
כללים בדבר אמות מידה והוראות בעניין הרמה,<br />
הטיב והאיכות של השירותים שעל תאגיד מים<br />
וביוב לתת לצרכניו.<br />
אין ספק, כי נדרשים כללים נוספים להשלת<br />
מת הרפורמה, אך חשוב להקפיד שאלו ייקבעו<br />
בצורה הדרגתית. כזו שתאפשר הבנתם - הן על<br />
ידי התאגידים והן על ידי הצרכנים, והערכות<br />
ליישומם מבעוד מועד.<br />
במקביל, בכל הקשור לשאלות של הסדרת יחסי<br />
השלטון המקומי ותאגידי המים והביוב - חשוב<br />
שייקבעו הכללים בהתאם להחלטת ממשלה<br />
מס' 3798 )וזאת בהמשך להמלצות ועדת ניסן<br />
בנושא(, כדי ליצור כמה שיותר ודאות ובהירות<br />
בסוגיות אלו, הן אצל הרשויות המקומיות והן<br />
אצל תאגידי המים והביוב.<br />
* עו"ד מירית דובר הינה בעלת משרד עורכי דין,<br />
המתמחה בתחום תאגידי מים וביוב ושלטון מקומי.<br />
עו"ד מירית דובר משמשת, בין השאר, כיועצת<br />
משפטית של פורום המנכ"לים של תאגידי המים<br />
והביוב.<br />
26 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
לפי דעתי<br />
ז<br />
כור לי, שבהיותי סטודנט צעיר בתחילת השנה הראשונה<br />
ללימודי המשפטים, שאל אותנו אחד מהמרצים המובילים<br />
מהו בית המשפט החשוב ביותר ענינו, כי בית המשפט<br />
העליון הוא החשוב ביותר. להפתעתנו הרבה השיב המרצה,<br />
שאנו טועים, ושדווקא בית המשפט השלום הוא המשפט<br />
החשוב ביותר, שכן בו נדונות רוב התביעות ומוכרעים בו רוב<br />
הסכסוכים.<br />
חשבתי על כך לאחרונה, כאשר נוכחתי לדעת, כי בלשכת ההוצאה<br />
לפועל מתנהלים אפילו יותר תיקים מאשר בבתי המשפט, ולמעשה,<br />
יש בהם עוד יותר השפעה על הציבור.<br />
מאמר זה יעסוק בחשיבותן של החלטות רשם ההוצאה לפועל,<br />
ולשם דוגמא יובאו שתי החלטות חשובות 1 ומהותיות של רשם<br />
ההוצאה לפועל בתל אביב כתוארו דאז, השופט עודד מאור, בשנת<br />
2005. החלטות אלה היו בבחינת הסנונית הראשונה לרפורמה<br />
בהוצאה לפועל, והקלו מאוד על הזוכים בתיק.<br />
2<br />
תזכורת קצרה: בעידן שטרם תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל<br />
לא היה שום מקור לדלות מידע באמצעות ההוצאה לפועל, אלא<br />
באמצעות מידע שסיפק החייב בחקירת יכולת או באמצעות מידע<br />
שהביא הזוכה בלבד.<br />
כך, למשל, זוכים נתקלו בקשיים בעיקול רכב של החייב, שכן<br />
היה עליהם לעקוב אחרי החייב ולהשיג את מספר הרכב המדויק<br />
שבו הוא נוהג, בתקווה שרכב זה גם רשום על שמו וניתן לעקלו.<br />
הרשם עודד מאור ]כתוארו אז[ שימש רשם הוצאה לפועל בתל<br />
אביב במשך תקופה לא ארוכה, שכן מונה להיות רשם בדצמבר<br />
, 3 2002 וכך הוציא תחת ידו החלטה מהפכנית: צו המורה למשרד<br />
הרישוי למסור ולעקל ברישום רכב, הרשום על שם החייב על פי<br />
מספר תעודת הזהות שלו.<br />
בהחלטה דומה נוספת הוציא הרשם עודד מאור תחת ידיו צו<br />
דומה ללשכת רישום המקרקעין, המורה לה למסור מידע ולעקל<br />
מקרקעין הרשומים על שם החייב.<br />
עו"ד אסף קורן<br />
איך זה שרשם אחד מעז<br />
החלטות תקדימיות יוצאות גם מלשכות הרשמים בהוצאה לפועל כך, למשל,<br />
הקדים מי שהיה רשם הלשכה בתל אביב את תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל<br />
החלטות אלו קידמו בשנות אור את יכולת הגבייה בהוצאה<br />
לפועל. וזאת מתוך הבנה, כי היום, בעולם המודרני, הרי ניתן<br />
בלחיצת כפתור לקבל מידע, שלא ניתן היה להשיג אותו בעבר<br />
גם במאמץ רב , ותוך איזון ראוי בין זכויות הזוכה והחייב, ובכלל<br />
זה הזכות לפרטיות.<br />
החלטות אלו של השופט מאור הובילו לאחר מכן לשינוי תפיסה<br />
כללי של האכיפה והובילו לתיקון חוק ההוצאה לפועל )תיקון 29<br />
לחוק ההוצאה לפועל(, שנכנס לתוקפו ב־16.5.2009. ביסודו של<br />
תיקון זה עומדים קבלת מידע מרשויות וכן הגבלות, כאמצעי<br />
גבייה עיקרי וזול מול החייבים.<br />
לכאורה, אין ולא היה הרבה מקום ליצירתיות בתפקידו של רשם<br />
ההוצאה לפועל. כפי שהגדיר אותו השופט בר אופיר בספרו: "ראש<br />
ההוצאה לפועל מבצע תפקיד שהוא בעיקרו מנהלי וסמכויותיו<br />
הן בעיקרן מנהליות ובמיעוטן שיפוטיות". 4 עם זאת, אנו רואים<br />
כיצד החלטות מנהליות פשוטות לכאורה יש בהן השפעה רבה<br />
על כספם של זוכים וחייבים גם יחד.<br />
חשוב לזכור, כי לשכת ההוצאה לפועל הינה ערכאה חשובה<br />
ועמוסה ביותר. על פי נתוני רשות האכיפה והגבייה, בסוף 2010 היו<br />
תלויים ועומדים במערכת ההוצאה לפועל לא פחות מ־ 3,013,692<br />
תיקים . 5<br />
בישראל יש כ־70 רשמי הוצאה לפועל. כלומר, בממוצע, אחראי<br />
כל רשם הוצאה לפועל על כ־43,052 תיקים. לשם השוואה, שופט<br />
בבית המשפט מטפל בממוצע ב־2335 תיקים בשנה . 6<br />
לסיכום, יש לעודד את הערכאות הנמוכות בכל תפקיד שיפוטי,<br />
שלא יותירו החלטות תקדימיות ומהפכניות לבית המשפט העליון<br />
בלבד, אלא יידעו, כי לעיתים יש בהחלטה משפטית פשוטה, ואף על<br />
גבול המנהלית, השפעה רבה והשלכות מרחיקות לכת על הציבור<br />
הרחב. לכן, יש להעלות את קרנם של רשמי ההוצאה לפועל, אשר<br />
מבצעים עבודה קשה ומצויים בחזית הרשות השופטת, והמהווים<br />
את השורה האחרונה לכל ההליכים המשפטיים. <br />
1. תיק הוצל"פ 7־04־13255־01 מתאריך 15/8/2005, תיק הוצל"פ 0־04־15492־01<br />
2. חוק ההוצאה לפועל, 1967<br />
3. קורות החיים של השופטים באתר בתי המשפט<br />
4. דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, הוצאת ש. פרלשטיין סעיף 4 עמוד 29<br />
5. אתר רשות האכיפה והגביה<br />
6. העומס על מערכות משפט ניתוח השוואתי של 17 מדינות, ד"ר רענן סוליציאנו־קינן, ד"ר אמנון רייכמן ופרופ' ערן ויגודה־גדות.<br />
פורסם באתר בתי המשפט<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 27
משפט עולם<br />
ד"ר רביע עאסי*<br />
לדוברי משפטית בלבד<br />
השפה המשפטית, ועימה עורכי הדין והשופטים, נתפסו לאורך ההיסטוריה כאשמים בפער<br />
שבין האזרח והחוק ד"ר רביע עאסי מביא את הטענות ואת הטוענים נגד הסרבול המשפטי,<br />
מסביר מה מניע את הז'רגון המקצועי ומציע להשתמש בשפה בהירה יותר ונקיה ממינוחים<br />
מסורבלים, ארכאיים או מפוארים יתר על המידה ושאינם נחוצים להשגת דיוק משפטי<br />
Dick (the butcher): The first thing we<br />
do, let's kill all the lawyers.<br />
Cade: Nay, that I mean to do. ...<br />
(William Shakespeare, Henry The Sixth,<br />
Part 2, Act 4, Scene 2)<br />
ל<br />
אורך ההיסטוריה, שפת עורכי הדין<br />
משכה אש רבה. "מדע שקרי", "קורי<br />
עכביש מסחררים", "מסה של פסולת",<br />
"שפה של שטויות והוקוס פוקוס", "ג'ונגל<br />
חשוך מלא במוקשים והפתעות" - אלה רק<br />
חלק מהתיאורים הקשים, שניתנו לשפה שבה<br />
משתמשים משפטנים בחקיקה, בפסקי דין,<br />
בכתבי טענות, בליטיגציה ובכתיבה משפטית<br />
בכלל.<br />
מילים וביטויים, כמו כהאי לישנא, כדלקמן,<br />
לית מאן דפליג, אליבא, דא עקא, דהיינו/היינו,<br />
אדרבא, ודוק - הן דוגמאות בודדות מתוך מלאי<br />
עשיר של ביטויים מיושנים, המשמשים עורכי דין<br />
ושופטים. לכך מצטרפת נטייה, לעתים כרונית,<br />
להשתמש בניסוחים לשוניים מורכבים וקשים<br />
לקריאה ולהבנה, כמו גם במלל רב ובאריכות יתר,<br />
והכל בשם המטרה הנכספת של דיוק משפטי. יש<br />
אף מי שיאמר, כי הצורך להוכיח שליטה בסיגנון<br />
כתיבה כזה מהווה עבור עורכי דין מתחילים רבים<br />
כרטיס כניסה, או אולי אף קרש קפיצה הישר<br />
אל תוך חיקו של המועדון היוקרתי של המקצוע.<br />
פקודת השטרות מספקת דוגמא קלאסית של<br />
ניסיון להשיג דיוק משפטי מקסימלי באמצעות<br />
סיגנון כתיבה מסורבל ומייגע. ראו למשל סעיף<br />
39)א( לפקודה: "שטר בר פרעון לאחר ראייה<br />
שסחרוהו, צריך האוחז, בכפוף להוראות פקודה זו,<br />
להציגו לקיבול או לסחרו תוך זמן סביר; ולעולם,<br />
שטר שפרעונו לאחר ראייה צריך להציגו לקיבול<br />
תוך שישה חדשים מתאריכו, או תוך זמן קצר<br />
יותר שהיתנוהו המושך או המסב, או תוך זמן<br />
ארוך יותר שהיתנוהו המושך ושלא יעלה על<br />
שנים עשר חדשים".<br />
תופעה זו אינה ייחודית לשפת המשפט בעבת<br />
רית. למעשה, הדוגמא שהובאה, פקודת השטרות,<br />
הינה ירושה מנדטורית. ואכן, גם בשפות המשפט<br />
הנהוגות במדינות דוברות אנגלית נפוץ השימוש<br />
בניסוחים מסורבלים, בלהג וגיבוב מילים ובמילים<br />
ארכאיות ומיושנות, השאובות בעיקר מלטינית<br />
ומצרפתית עתיקה )הקרויה ,Old French בה<br />
השתמשו בימי הביניים(.<br />
מעניינת במיוחד ההקבלה בין שתי תופעת<br />
דומות: השימוש בארמית בשפת המשפט בעת<br />
ברית, והשימוש בלטינית בשפת המשפט באת<br />
נגלית. הארמית, כידוע, שימשה לכתיבת חלק<br />
מכתבי הקודש היהודיים. באופן דומה, גם השפה<br />
הלטינית שימשה לכתיבתם של כתבי הקודש<br />
והתפילות הנוצריים. ניתן לראות בדפוס לשוני<br />
משותף זה של שימוש ב"שפת הקודש", כמו גם<br />
במילים ארכאיות, מלומדות או אפילו מתנשאות,<br />
כניסיון של שפת המשפט החילונית לעורר בקרב<br />
הציבור את אותן תחושות של קדושה, סמכות,<br />
אוניברסליות, קדמוניות והמשכיות, שהחוק הדתי<br />
עורר בעבר.<br />
סלידה מעורכי דין<br />
הסלידה מז'רגון מקצועי ,)jargon( והניסיון<br />
של שפת המשפט להתבדל משפת היומיום, עוררו<br />
סלידה רבה, שניתן ליחסה לפחות באופן חלקי<br />
לתופעה כללית יותר ועתיקת יומין של חשדנות<br />
כלפי עורכי דין. חשדנות זו צפה על פני השטח,<br />
מפעם לפעם, בהקשרים היסטוריים שונים.<br />
לרוב, הטענות נגד עורכי הדין היו תולדה של<br />
המורכבות ההולכת וגוברת של המשפט, והפער<br />
ההולך ומתרחב בין האזרח לחוק שאמור להסדיר<br />
את פעולותיו ולקבוע את גבולות רצועות החופש<br />
שמהן הוא נהנה. כאשר התדיינויות משפטיות<br />
נמשכו שנים על גבי שנים )במיוחד בבתי המשפט<br />
של הת ,common law שהיו ידועים לשמצה בחות<br />
סר יעילות ניכר(, וכאשר חלק נכבד מהליטיגציה<br />
נע סביב התכתשויות פרוצדורליות וראייתיות<br />
- הופנה הזעם באופן טבעי כלפי עורכי הדין<br />
והשופטים; אלה נתפסו כאליטה, המנסה לשמר<br />
את מעמדה ויוקרתה באמצעות שפה מלאכותית,<br />
שרק מתחזה להיות מקצועית, בעוד שמטרתה<br />
האמיתית היא להסוות את הפגמים האמיתיים<br />
של המשפט ומוסדותיו על ידי יצירת מצג שווא<br />
של מערכת מדעית ופורמלית, הנבצרת מבינתם<br />
של ההדיוטות.<br />
כך, למשל, המתיישבים האנגלים בצפון אמרית<br />
קה לא בטחו בעורכי הדין, שנתפסו כמעוררי ריב<br />
ומדון. תחושות אלה היו תולדה של מספר גורמים<br />
ונסיבות היסטוריות: ראשית, רבים מהמתיישבים<br />
היו פורעי חוק, שגורשו מאנגליה או שברחו<br />
מאימת הדין, וכפועל יוצא, גילו עוינות כלפי<br />
המקצוע שנטל חלק בדיכויים בארץ המולדת;<br />
בנוסף, מנהיגים פוליטיים ודתיים, שרצו לשמר<br />
את סמכותם וכוחם, ראו בעורכי הדין כמעוררי<br />
סכסוכים וכמי שפוגעים בהרמוניה החברתית;<br />
כמו כן, סוחרים וחקלאים ראו בעלויות המשת<br />
פטיות חסם, המקשה עליהם לנהל את ענייניהם<br />
והמטיל עלויות שלא רצו לשאת בהן. ברקע כל<br />
אלה עמד גם טעם עקרוני יותר: החברה האמת<br />
ריקנית העלתה על נס את ערכי היוזמה האישית,<br />
העצמאות המחשבתית ומרכזיות הפרט. ערכים<br />
אלה, מלווים בתחושת אנטי־ממסדיות, עמדו<br />
במתח עם עצם הרעיון של הזדקקות לעורכי<br />
דין, לא כל שכן תלות בהם.<br />
גם בצד האחר של האוקיאנוס האטלנטי, באת<br />
נגליה, המצב היה דומה. עוד בתחילת המאה<br />
ה־13 הוציא המלך הנרי השלישי צו, האוסר על<br />
לימודי משפטים בעיר לונדון London( ,)City of<br />
דבר שאילץ את עורכי הדין לעזוב את העיר<br />
28 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
ספרייה משפטית מהמאה ה־19. אולי מתוך הספרים הללו נולדה השפה המשפטית הייחודית<br />
ולהקים אכסניות )inns( מחוץ לגבולותיה. אכת<br />
סניות אלה )ארבע במספר( - שבעבר שימשו גם<br />
ללימוד המקצוע, גם ללינה וגם לעיסוק משרדי<br />
- ממשיכות להתקיים גם היום, וכל עורך דין<br />
)מסוג )Barrister חייב להתקבל כחבר באחת<br />
מהן, כדי שיוכל לעסוק במקצוע.<br />
שיוויון וצדק חברתי<br />
במהלך מלחמת האזרחים, שהתנהלה באנגליה<br />
באמצע המאה ה־17 ושבה התערערו השלטון<br />
המונרכי וסמכותו, צמחו תנועות פוליטיות )בעית<br />
קר התLevellers(, אשר דגלו בתפיסות אגליטת<br />
ריאניות )egalitarian( ופופוליסטיות, התובעות<br />
צדק ושיוויון חברתי. בתוך כך, היו שניהלו מסע<br />
הסתה נגד עורכי הדין, שכונו "שרצים ותולת<br />
עיות" ואשר נתפסו כאשמים במורכבות היתר<br />
של המשפט האנגלי של אותם ימים. תנועות<br />
אלה ביקשו לבטל כליל את מקצוע עריכת הדין,<br />
לפשט את החוק ולהתנזר מניסוחים מלומדים<br />
וממערכת טכנית ומורכבת של כללים משפטיים,<br />
תוך שמירה על ציביון עממי של המשפט, כדי<br />
להפכו לבר־שימוש בידי ההדיוטות.<br />
תנועות רדיקליות אלו לא שרדו את מלחמת<br />
האזרחים, והיה צריך לחכות למאה הת 18 ולהת<br />
געתו של הפילוסוף הנחשב ג'רמי בנת'הם, אבי<br />
תורת התועלתנות, כדי שהעניין בשפת המשפט<br />
יצוף מחדש ובמלוא העוצמה. בנת'הם, הידוע<br />
בלשונו החריפה ובמילותיו החדות מחרב, יצא<br />
חוצץ נגד עורכי הדין והשופטים של ימיו; לשית<br />
טתו, הז'רגון המקצועי הינו אחד מהאמצעים<br />
הרבים, המשמשים את עורכי הדין והשופטים<br />
לשימור הגילדה, המונופול ומקורות הפרנסה<br />
שלהם )מה שתואר על ידו כ"אינטרס מרושע",<br />
.)sinister interest שפה קשה ומורכבת מונעת<br />
מהציבור גישה לחוק ומגבירה את הזדקקותו<br />
לשירותיהם של עורכי הדין והשופטים.<br />
לדידו של בנת'הם, תפקידו של הז'רגון המקת<br />
צועי הינו כפול: גם ליצור בורות על ידי שימוש<br />
במילים קשות ובניסוחים מורכבים, וגם לשמר<br />
בורות זו על ידי יצירת הרושם שמדובר בשפה<br />
מקצועית, ולפיכך במקצוע יוקרתי. מקצועיות זו,<br />
לטענתו, אינה אמיתית, אלא שקרית, בדיוק כמו<br />
מדעים שקריים אחרים, כדוגמת אסטרולוגיה,<br />
קריאה בכף יד ואלכימיה. לדעת בנת'הם, שפה<br />
מסובכת ומורכבת מקשה גם על המחוקקים להת<br />
ציע רפורמות, משום שהיא מעוורת את עיניהם<br />
באמצעות "טינופת מוסרית ואינטלקטואלית";<br />
השאיפה לפרק את המונופול<br />
של עורכי הדין מזכירה<br />
את הניסיון של הכנסייה<br />
הפרוטסטנטית לפרק את<br />
המונופול של הכמרים<br />
הקתוליים על הנצרות<br />
בצורה זו, המשפט הופך להיות סבך שיחים, שבן<br />
אנוש אינו מעז לחדור אליו מחשש ליצירת עיוות<br />
במקום צדק. שפה המובנת רק על ידי כת סגורה<br />
של רודפי בצע - לא רק מבטיחה את יוקרתם<br />
ופרנסתם, אלא שהיא גם יוצרת בקרב חברי אותה<br />
כת, עורכי דין ושופטים, קשר של אחווה ולכידות<br />
בכך שהיא מבדלת אותם מיתר החברה. התוצאה<br />
היא, אומר הפילוסוף הבריטי, שבאמצעות שפה<br />
כזו, תחושות הכניעה, ההשפלה, חוסר הביטחון<br />
העצמי והייאוש של בעלי הדין, הופכות למקיפות<br />
וחזקות יותר.<br />
מסיבות אלה ואחרות, בנת'הם התנגד בתקית<br />
פות לרעיון המשפט המקובל ודגל בקודיפיקציה<br />
של המשפט; הוא סבר, כי על ידי ארגון המשפט<br />
מחדש בתוך פרקים קטנים, המחולקים לנושאים<br />
והכתובים בשפה בהירה, הוא יהפוך לקליט יותר<br />
עבור ההדיוטות.<br />
מעטה של מסתוריות<br />
ביקורת דומה הגיעה גם מכיוונו של קרל מרקס,<br />
אבי הקומוניזם. הוא גרס כי מוסדות בלתי צודקים<br />
חברתית, לרבות מוסד המשפט, מבצרים את<br />
מעמדם ומסתירים את חוסר הצדק שלהם על ידי<br />
לבישת מעטה של מסתוריות .)mystification(<br />
לטענתו, עורכי הדין משתמשים בשפה מיוחדת<br />
כדי לעטוף את מוסד המשפט במסתוריות, להסתיר<br />
את פגמיו, ובכך לחסן אותו מפני ביקורת. הדבר<br />
נעשה בדרכים שונות, למשל באמצעות סימבולית<br />
קה, טקסיות ודברי שבח והלל של המוסד השיפוטי.<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 29
משפט עולם<br />
השימוש בצורת דיבור מיוחדת הינה דוגמא<br />
אחת לדבריו של מרקס. אזרחים ועורכי דין נמת<br />
נעים מפנייה לשופט כ"אתה", אלא כ"כבודו" -<br />
פנייה המייחסת יוקרה וכבוד א־פריוריים לבעל<br />
סטאטוס גבוה, ובאותה העת גם שומרת על<br />
מרחק בין האזרח לנושא התפקיד השיפוטי,<br />
תוך הבלטת המימד הבלתי־פרסונאלי )לפיכך<br />
האובייקטיבי( של התקשורת ביניהם. כדי להת<br />
בליט עוד יותר את המרחק בין האזרח לחוק,<br />
לטשטש את המימד האישי בעשייה השיפוטית<br />
ולהדגיש כי אין זה השופט שמדבר או שפוסק,<br />
אלא המוסד המשפטי שהשופט אינו אלא זרועו<br />
הארוכה - לעיתים רבות נעשית הפנייה לשופט<br />
באופן בלתי־פרסונאלי כ"כבוד בית המשפט".<br />
אך לא רק בנימוסי דיבור וסגנון כתיבה עסקינן,<br />
גם למקום הישיבה המורם של השופט באולם<br />
יש חשיבות סימבולית; הוא מבליט את עליונות<br />
החוק ביחס לבעלי הדין הקונקרטיים והסכסוך<br />
הפרטני, והמרחק השווה מבעלי הדין מסמל<br />
שיוויון, אובייקטיביות וניטרליות. כמו כן, קוד<br />
הלבוש המיוחד של עורכי דין ושופטים )בעיקר<br />
הגלימה, ובעבר גם הפאות( מעורר, שוב, את<br />
הקונוטציה של אנשי הכמורה והדת, שגם להם<br />
ישנם קודי לבוש מיוחדים - דבר שעשוי ליצור<br />
סביב אנשי המשפט הילה דומה של כבוד ותת<br />
דמית של סמכותיות, אוניברסליות והתחברות<br />
למסורת ארוכת שנים. ושוב, כאמור, השפה<br />
עצמה, הן הכתובה והן המדוברת, הינה לרוב<br />
שפה רהוטה, מפוארת וספרותית, הנוטה לכלול<br />
מילים מיוחדות, שהן בחלקן ארכאיות ובחלקן<br />
בעלות שורשים או קונוטציות דתיות. צורות<br />
דיבור וכתיבה אלו עשויות לחזק את סמכותו של<br />
בית המשפט וליצור רושם של עתיקות יומין, המת<br />
שכיות, אוניברסליות ומורכבות במידה כה גבוהה<br />
שנוצר הרושם שלא ניתן לשנות את המערכת<br />
באופן מהותי מבלי לגרום לחורבן כללי. השרת<br />
שת תרבות כזו, טוענים מרקס ובנת'הם, גורמת<br />
לאזרחים להיכנע למסורת ולכבד מוסדות, שהם<br />
אינם יכולים להבין או לבקר, ומהלכת אימים על<br />
אלה המבקשים לערוך רפורמות כלליות.<br />
אפשר לומר, כי המכנה המשותף לפילוסופים<br />
כה שונים, כמו מרקס ובנת'הם, הוא התובנה,<br />
כי המשפט ושפתו הם מעשי ידי האדם, שאת<br />
פשר לבקרו ולתקנו, ולא, כפי שמנסים אנשי<br />
המשפט להציגו, עובדה המצויה בטבע או דבר<br />
קודש, שאינו ניתן לערעור או לשינוי ושעימו<br />
יש להשלים.<br />
התנועה לאנגלית ברורה<br />
המטען הביקורתי הרב, אשר הצטבר במרוצת<br />
השנים, הבשיל באמצע המאה ה־20 לתחילתו של<br />
תהליך חברתי ומשפטי של שינוי. תהליך חשוב<br />
זה לא היה מקרי. התגברות המודעות הצרכנית,<br />
והופעתן של תנועות צרכניות, היוו קונטקסט<br />
כללי שבתוכו צמחה Plain English Movement<br />
)התנועה לאנגלית ברורה(, שלימים תהיה בעלת<br />
השפעה רבה.<br />
תחילה, התמקדו התביעות לשפה נהירה<br />
ושאיננה טכנית במסמכים צרכניים, כמו טפת<br />
סים ממשלתיים, הסכמים משפטיים בין אנת<br />
שים פרטיים, מסמכי בנק וחברות ביטוח וכיו"ב.<br />
בתוך זמן קצר התרחבו תביעות אלה, והחלו<br />
לעלות קולות הדורשים שגם החקיקה תנוסח<br />
בשפה הנהירה לאותם אנשים שאת פעילותם<br />
היא מסדירה. הרעיון המרכזי והפשוט, שעמד<br />
בבסיס המאבק החברתי־משפטי נגד שפה טכנית<br />
ומורכבת, הינו שהחוק מופנה להדיוטות ולא<br />
לעורכי דין ושופטים, ולפיכך החוק צריך לדבר<br />
אליהם ישירות, ללא מתווכים. רעיון זה הינו<br />
מפתה ביותר, משום שהוא מדבר אל אינסת<br />
טינקטים אנושיים בסיסיים: השאיפה לחופש<br />
ועצמאות, והחשש מאליטות חזקות ועשירות.<br />
חוסר השקיפות של המשפט, מנקודת מבטם של<br />
ההדיוטות, יוצר כוח מסוכן, שעלול לפתות גם<br />
אנשים טובים לנצלו - בין מתוך כוונה זדונית<br />
לדעת הפילוסוף ג'רמי<br />
בנת'הם, תפקידו של הז'רגון<br />
המקצועי הינו כפול: גם<br />
ליצור בורות על ידי שימוש<br />
במילים קשות ובניסוחים<br />
מורכבים, וגם לשמר בורות<br />
זו על ידי יצירת הרושם<br />
שמדובר בשפה מקצועית<br />
ובין מכוח הרגל ומסורת - לטובתם האישית,<br />
על חשבון הלקוחות התמימים וחסרי האונים.<br />
אכן, גופים מסחריים רבים, כמו גם ממשלות<br />
מערביות רבות, אימצו מדיניות של "אנגלית<br />
ברורה" בניסוח טפסים, מסמכים וחוקים. אחת<br />
הדוגמאות הבולטות ביותר היא תקנות סדר הדין<br />
האזרחי באנגליה )ה־Rules Civil Procedure<br />
1998(, אשר נוסחו על ידי לורד וולף בכוונה<br />
מפורשת כי סדרי הדין האזרחיים יהיו נגישים<br />
לאזרחים רגילים, תוך אימוץ מינוח יותר מות<br />
דרני ופשוט בהשוואה למינוח הטכני והמיושן<br />
ששרר לפני כן.<br />
השאיפה לפרק את המונופול של עורכי הדין<br />
מזכירה את הניסיון של הכנסייה הפרוטסטנטית<br />
לפרק את המונופול של הכמרים הקתוליים על<br />
הנצרות. אחד מסלעי המחלוקת בין הכנסייה<br />
הקתולית לזו הפרוטסטנטית נעוץ במהות הקשר<br />
שבין האדם לבוראו ובמעמדם של הכמרים. מרטין<br />
לות'ר, מייסד הכנסייה הפרוטסטנטית, האמין<br />
בקשר ישיר בין האדם לבוראו והתנגד להצבת<br />
הכומר כנציג או כחוליית תיווך, שדרכה עובר<br />
הקשר בין האדם לאל. אמונה זו התניעה תהליך<br />
של תרגום כתבי הקודש, שעד אז נכתבו בלטית<br />
נית, לשפות מקומיות, והפיכת הנצרות בדרך זו<br />
לעממית ולנגישה יותר למאמינים הפשוטים<br />
)ידיעת לטינית היתה, לרוב, נחלתן של האליטות(.<br />
מורכבות משפטית אמיתית<br />
חרף הכוח המוסרי הרב הטמון בשאיפה לבטל<br />
או לצמצם את הצורך בעורכי דין כמתווכים בין<br />
האזרח לחוק, נראה כי מורכבותם של החיים<br />
המודרניים מעמידה בספק את היכולת להפוך<br />
את המשפט לנהיר לחלוטין, או בצורה משמעות<br />
תית, לאנשים שאין להם ידע משפטי מקיף. כדי<br />
שהמשפט ישיג רמה סבירה של דיוק בחלוקת<br />
זכויות וחובות מהותיות, יש צורך במסה גדולה<br />
של כללים מורכבים, שהבנתם מחייבת ידע כללי<br />
שחסר להדיוטות. לא רק שנוצרת כמות גדולה<br />
של ידע ואינפורמציה, שאותה יש צורך ללמוד<br />
באופן שיטתי, אלא שיהיה קשה גם להבין כלל<br />
משפטי נתון באופן מלא, ללא ידע מקיף אודות<br />
המשפט בכללותו ועל יחסי הגומלין בין אותו<br />
כלל לכללים אחרים.<br />
בנוסף, חשוב להדגיש, כי מורכבות משפטית<br />
אינה פונקציה של שפה בלבד; מורכבות אינה<br />
שוכנת אך בגבולות המילים, היוצרות את המשת<br />
פט. להיפך, במקרים רבים, מורכבות השפה הינה<br />
אך תוצר לוואי של מורכבות הסוגייה המשפטית<br />
הנדונה. המילה "הסכם", למשל, אף כי הינה<br />
מילה פשוטה וברורה לכאורה, יכולה להתפרש<br />
באופנים שונים על ידי אנשים שונים: יש שית<br />
חשבו שרק מסמך כתוב וחתום מהווה הסכם,<br />
ויש שיסתפקו בסיכום בעל פה או בהתנהגות.<br />
בדומה, הצירוף "התנגדות ליחסי מין" יכול להת<br />
תפרש כמחייב התנגדות פיזית מצד האשה; או,<br />
לחילופין, התנגדות מילולית בלבד. צירוף זה יכול<br />
להתפרש גם ככזה המצווה על הגבר לוודא באופן<br />
פוזיטיבי את הסכמת האשה בטרם יקיים עמה<br />
יחסי מין. הפעילות הפרשנית דורשת הכרעה<br />
נורמטיבית, ערכית ומשפטית, ואינה מתמצה<br />
בתרגיל הבלשני של בדיקת משמעות המילים<br />
"הסכם" או "התנגדות" במילון. עניין זה נכון גם<br />
לגבי שאלות רבות ואחרות, כגון אם "החזקה"<br />
מחייבת שליטה פיזית בנכס, אם הכנסה כשלהי<br />
הינה "הכנסה חייבת", אם התנהגות מסוימת<br />
הינה בגדר "רשלנות", אם מסמך כלשהו נחשב<br />
כ"צוואה" וכיו"ב.<br />
עולה אם כן, שהאמונה כי שפת המשפט יכולה<br />
להיות ברורה יותר, אינה צריכה להוביל בהכרח<br />
למסקנה הגורפת, והמוטעית בעיניי, כי המשפט<br />
אינו מקצוע אמיתי וכי עורכי הדין הם בהכרח<br />
חבורה של נצלנים ופרזיטים. עם זאת, באותה<br />
מידה יהיה גם נכון לומר, כי אפשר וצריך לאמץ<br />
שפה משפטית יותר ברורה ונגישה, ופחות ספת<br />
רותית, טכנית ומסורבלת.<br />
אין צורך להסכים עם אלה, הכופרים בצורך<br />
במקצוע המשפטי, כדי להסכים כי שפת המשפט,<br />
לפחות במקרים מסוימים, הינה אכן מסורבלת,<br />
מורכבת מדי, מלומדת עד לגבול ההתנשאות,<br />
ולעיתים אף משעממת. דווקא בגלל שהמשפט<br />
הינו מורכב כשלעצמו, אין כל צורך להוסיף קשיים<br />
30 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
לפי דעתי<br />
נוספים על ידי שימוש בגינוני לשון וסיגנון כתיבה<br />
מיושן ומסורבל.<br />
המטרה של השימוש בשפה ברורה יותר אינה<br />
להנגיש את המשפט להדיוטות באופן מלא ובלתי<br />
אמצעי, או לייתר את הצורך בעורכי דין. שימוש<br />
זה הינו ראוי כשלעצמו, וגם משום שהוא עשוי<br />
להבהיר את המשפט לעורכי הדין ולשופטים<br />
עצמם, ובדרך זו להוזיל ולייעל את השירות המת<br />
שפטי שניתן על ידם; יש בכך גם כדי להגביר את<br />
הבנתו של האזרח את ההליך המשפטי שבו הוא<br />
מעורב, ולהפוך את השירות המשפטי לשקוף יותר<br />
עבורו. כפי שהפילוסוף האמריקאי הידוע לון פולר<br />
טען: בהירות משפטית היא תנאי יסודי לתקפות<br />
החוק ולמוסריות הדרישה לציית לו; יהיה קשה<br />
להצדיק את החזקה של ידיעת החוק, אם החוק<br />
אינו נגיש בצורה סבירה לאזרחים. הבנה טובה<br />
יותר, גם אם אינה בהכרח מלאה, יש בה גם כוח<br />
מעצים עבור האזרח.<br />
עו"ד לפי שייקספיר<br />
מטרתה של רשימה זו היתה להצביע על תופעה<br />
מסוימת, להציג את שורשיה ההיסטוריים ולספק<br />
חומר למחשבה. שאלות רבות נותרות פתוחות,<br />
ופיתרונן מציב אתגר מורכב אך מרתק, המחייב<br />
בחינה מחקרית מעמיקה. למשל, מהם יחסי הגות<br />
מלין בין בהירות לשונית מחד ובהירות משפטית<br />
מאידך, ומהי מידת המתח וההתאמה ביניהן עד<br />
כמה )להבדיל מ"האם"( מקצוע המשפט הוא<br />
מקצוע המחייב מומחיות, כמו רפואה או הנדסה<br />
עד כמה ניתן להנגיש את החוק לאזרח באמצעות<br />
מנועי החיפוש המתקדמים והכלים הטכנולוגיים<br />
המוצעים בעידן של היום<br />
הערת הסיום של רשימה זו חוזרת דווקא לצית<br />
טוט, שהובא בפתיח הרשימה, מתוך יצירתו של<br />
שייקספיר - הנרי השישי. כאשר דיק הקצב הציע<br />
לרצוח את כל עורכי הדין בלונדון, הוא לא עשה<br />
זאת בתואנה שהם מושחתים או שמקצועם הוא<br />
מקצוע מדומה. ההיפך הוא הנכון. הוא הציע<br />
לעשות זאת בכדי לאפשר לו ולמנהיגו, ג'אק קייד,<br />
להפר את החוק ללא מורא ולהשלים את המרד<br />
שזממו. יוצא, אם כך, שאצל שייקספיר, שלא<br />
כמו אצל בנת'הם ומרקס, עורכי הדין הצטיירו<br />
דווקא כלוחמי צדק ושומרי השער של החוק<br />
והסדר. השאלה מי צודק - האם שייקספיר היה<br />
תמים מדי או שהאם בנת'הם ומרקס היו פסימיים<br />
מידי - עומדת למבחן יומיומי בפעילות השוטפת<br />
של כל עורך דין.<br />
* המחבר הינו בוגר אוניברסיטת אוקספורד<br />
שבאנגליה וחבר הסגל הבכיר בפקולטה למשפטים<br />
באוניברסיטת חיפה. תודה לגילת אברהם, מאיסאנה<br />
מוראני ווסים עבאס על עזרה מחקרית מצוינת.<br />
רשימה קצרה זו הינה חלק ממחקר מתמשך;<br />
הערות וביקורות יתקבלו בברכה לכתובת המחבר:<br />
.rassy@research.haifa.ac.il השימוש בלשון זכר<br />
הינו אקראי ואינו מבטא העדפה מגדרית כלשהי.<br />
עו"ד אילן מירון*<br />
שכ"ט שאינו מוכר<br />
חשוב לדעת: צד ששילם הוצאות משפטיות לצד השני, בהתאם<br />
לפס"ד או החלטה, אינו יכול להזדכות בגין תשלום הוצאות זה<br />
מול שלטונות מס הכנסה או שלטונות מע"מ<br />
מ<br />
טרת רשימה זו הינה להבהיר סוגייה, שחלק מעורכי הדין אינם מכירים ויכולים<br />
חלילה לטעות בה: האם אדם ו/או גוף, אשר משלמים הוצאות שנפסקו כנגדם<br />
על ידי בית משפט, רשאים לדרוש ממקבל התשלום חשבונית מס בגין התשלום,<br />
ולהשתמש בסכומים אלו כהוצאות מותרות בניכוי מול שלטונות מס ההכנסה ומע"מ<br />
לדוגמא: רשות מקומית )אשר, כידוע, אינה מנכה מע"מ תשומות ואינה מנפיקה חשבונית<br />
מס( הינה צד לתביעה משפטית. בית המשפט פוסק, כי על הצד השני לשלם לרשות המקומית<br />
סכום מסויים, כהוצאות משפטיות + מע"מ. מה דינו של מקרה זה, שבו המקבל אינו יכול<br />
להנפיק חשבונית מס כדין - האם המשלם רשאי להפחית את רכיב המע"מ מהתשלום<br />
בע"ש )ת"א( 1018/03 צנעני בן ציון נגד מע"מ רחובות, ביקש נתבע, אשר חויב לשלם<br />
הוצאות משפט בבוררות, כי שלטונות מע"מ יכירו במע"מ ששילם על הוצאות אלו כהוצאה<br />
מוכרת. כב' השופטת ד. קרת־מאיר דחתה תביעתו זו וקבעה: "אופיו של החזר הוצאות כזה<br />
הינו מעין תשלום פיצויים, בעבור הוצאות שנשא בהן מקבל השירות בגין כך שהוא נאלץ<br />
לשלם כספים לנותן השירות - דבר שאינו נחשב לעסקה החייבת במס". בהמשך פסק הדין<br />
מבהירה כבוד השופטת קרת־מאיר, כי אין לראות בהוראת תקנה 512 )ג( הנ"ל, כהוראה<br />
המתירה את ניכוי המע"מ מבחינת חוק המע"מ.<br />
בתק )ת"א( 5293/06 דוכן אבי נ' מדינת ישראל משרד המשפטים, דן בית המשפט בעניין<br />
זכאותו של הצד שכנגד, אשר לחובתו נפסקו הוצאות משפט ו/או שכ"ט, לקבל חשבונית<br />
מס בגין ההוצאות אשר נפסקו לו בתוספת מע"מ. המדינה נתבקשה להביע את עמדתה,<br />
ופרקליטות המדינה הודיעה לבית המשפט הנכבד, כי "לא ניתן לראות בסכום ששולם<br />
כמכירת עסק או מתן שירות, ולכן התשומות בגינן אינן מותרות בניכוי. דהיינו, ההוצאות<br />
ששולמו על ידי התובע אינן נכללות בהגדרה 'עיסקה' שבחוק מע"מ, ולכן, אפילו היתה<br />
מונפקת לתובע חשבונית מס - לא היה רשאי לקזז מס תשומות מהתשלום שביצע".<br />
וכך מבהיר כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר, בעמ' 4 לפסק הדין: "... אין לראות בסכום<br />
ששולם כשכר טרחת עו"ד והסכום השווה למע"מ - עיסקה שנעשתה בין התובע למדינה"<br />
בעמ' 10 לפסק הדין הוסיף השופט: "הסכום שמוסף הוא 'סכום השווה' למס ערך מוסף<br />
ואינו מע"מ. שכר הטרחה שפוסק בית המשפט, לחובת הצד המפסיד בתיק, אינו בגין שירות<br />
שהצד המפסיד נותן לצד הזוכה; מדובר בתשלום, שנועד לשפות את הצד הזוכה על שכר<br />
טרחה שהאחרון משלם לבא כוחו, לרבות המע"מ ששילם הצד הזוכה לבא כוחו, לסכום<br />
שנקבע כשכר טרחה מוסף סכום השווה למע"מ. מאחר שאין המדובר בעיסקה, כמשמעותה<br />
בחוק המע"מ, אין כל נפקות כלל לשאלה האם הצד הזוכה הוא עוסק מורשה או מלכ"ר.<br />
גם עוסק מורשה אינו יכול להוציא חשבונית, כאשר לא מדובר בעיסקה. לכן, אין התובע<br />
זכאי לקבל חשבונית. ואפילו היה מקבל, לא יכול היה לקבל זיכוי על סכום המע"מ ששילם".<br />
הגישה הנ"ל של בית המשפט מתיישבת גם עם הוראת שלטונות המס, כפי שגובשה<br />
בהוראות מקצועיות 62.709 של שלטונות מע"מ, שעניינן הנחיות בדבר חבות במס בגין<br />
החזר הוצאות לשכר טרחת עו"ד שפוסק בית המשפט. נאמר שם, כי בהתאם לתקנה 512)ג(<br />
לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, יש להוסיף לסכום שפסק בית המשפט, כשכר<br />
טרחת עו"ד לצד הזוכה, סכום השווה למע"מ שחל עליו. שכ"ט עו"ד, וכן החזר הוצאות<br />
שפוסק בית המשפט, אינם בגדר תמורה בגין "עיסקה", כהגדרתה בחוק, ולכן אינם חייבים<br />
במס. סכום זה מהווה, למעשה, החזר מע"מ ששילם הצד הזוכה על שכר הטרחה לעורך<br />
דינו, ויש להתייחס לסכום כאל פיצוי בגין ההוצאה שהיתה לבעל הדין.<br />
כאשר צד זוכה בדין, אמור בית המשפט, במסגרת פסק הדין, לפצותו )ולו אף באופן חלקי(<br />
על ההוצאות שהוציא לצורך ניהול ההליך המשפטי, לרבות שכ"ט עורך דין ומס ערך מוסף<br />
ששילם הלקוח הזוכה לעורך דינו. צד ששילם הוצאות משפטיות לצד השני, בהתאם לפסק<br />
דין או החלטה, אינו זכאי לקבל חשבונית מהצד המקבל, אלא לכל היותר קבלה; והמשלם<br />
אף אינו יכול להזדכות בגין תשלום הוצאות זה מול שלטונות מס הכנסה או שלטונות מע"מ.<br />
* עו"ד אילן מירון בעל משרד בעפולה, העוסק בתחום האזרחי מסחרי. אוניברסיטת ת"א - ,LL.B.<br />
אוניברסיטת חיפה - LL.M<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 31
טוב לדעת. פסקי דין<br />
איך מגיעים לאפל העולמית<br />
סקירה חיה של פסיקה מהמחוז. לידיעתכם<br />
כל הזמן יוצאות מבתי המשפט במחוז הצפון<br />
פסיקות מעניינות, תקדימיות, שוות מבט ולמידה.<br />
במדור הנוכחי נביא כמה מהם, תוך בחינת רובדי<br />
המשמעות והחידושים, שאינם מופיעים בפשט<br />
של פסק הדין, אלא בין השורות.<br />
פרשנות חריג פוליסה<br />
ת.א. )שלום־נצ׳( 11813-09-10, מיום 19.4.2012<br />
התובע נפל ונחבל בביתו בעודו כבן 11. כ־14<br />
וחצי שנה לאחר התאונה, הגיש התובע תביעה<br />
כספית כנגד הרשות המקומית, בטענה כי לא<br />
ערכה עבורו ביטוח תאונות אישיות, וזאת בניגוד<br />
לחוק לימוד חובה.<br />
הרשות המקומית כפרה באחריות, והגישה<br />
הודעת צד שלישי כנגד שלושה נושאי משרה<br />
בה, בצירוף המבטחת שלהם, בטענה שהתרת<br />
שלו משלא ישמו את החוק. נושאי המשרה לא<br />
התגוננו וניתן נגדם פסק דין, ואילו המבטחת<br />
טענה, כי אין כיסוי ביטוחי מאחר שהפוליסה<br />
מוחרגת לעניין ״תביעה כלשהי הנובעת ו/או<br />
הקשורה ו/או הנגרמת במישרין ו/או בעקיפין<br />
מאי עריכת ביטוח או מעריכת ביטוח חלקי או<br />
חסר". מנגד טענה הרשות המקומית, כי החריג<br />
ניתן לפרשנויות והלכה כי במקרה כזה יש לפרש<br />
את החריג לטובת המבוטח וכנגד המבטחת.<br />
בית המשפט השלום בנצרת, כבוד השופט<br />
טאהא ערפאת, דחה טענה זו וקבע, כי בצד כללי<br />
הפרשנות הידועים של חריגי פוליסה, המבכרים<br />
את טובת המבוטח על פני המבטחת, ״אם לשון<br />
החריג והתכלית העומדת בבסיסו תומכות בפת<br />
רשנות״ )המטיבה עם המבטחת(, "אין להירתע<br />
מאימוץ פרשנות זו, גם נוכח כללי הפרשנות<br />
הנוקשים מבחינת המבטחת". בית המשפט מצא<br />
בנסיבות העניין, כי בבחינת לשון החריג ברור,<br />
ועיקר הדברים נח לטעמנו במבחן השני שיושם<br />
- הוא מבחן התכלית.<br />
המעיין בפסק הדין יתהה מה טוב יצמח ממבחן<br />
זה, קהה השיניים, והרי תכליתו של סעיף החרת<br />
גה תומכת תמיד בפרשנות המטיבה, ושנועדה<br />
להיטיב, עם המבטחת. אלא שמורכבותו של<br />
פסק הדין נגלית בניתוח המעשי למבחן האמור.<br />
בית המשפט קובע הלכה למעשה מהי אחת<br />
התכליות העיקריות, הראויות לעמוד בבסיס חריג<br />
פוליסה כבנדון, ושחתירת מבוטח תחתה דינה<br />
להידחות. תכלית זו הינה מניעת ניצול ביטוח,<br />
המיועד לכיסוי סיכון א', לשם כיסוי סיכון ב׳,<br />
שיכול והוא אקטואלי מבחינת המבוטח, אלא<br />
שהמבוטח לא פעל לרוכשו.<br />
בתיק זה בית המשפט קבע, כי אין להפוך פולית<br />
סת ביטוח נושאי משרה לביטוח מטריה, שמכסה<br />
את הרשות מפני כל סיכון או נזק שייגרם לה,<br />
מבלי שזו רכשה לעצמה ביטוח מתאים. לתכלית<br />
ממין זה תכובד פרשנות חריג פוליסה - גם אם<br />
מיטיבה היא עם המבטחת.<br />
אחריות לפטירה עקב התחשמלות<br />
ת.א. )שלום־נצ׳( 6314/07, מיום 19.2.2012<br />
התובע הינו עיזבונו של מנוח, שנפטר עת<br />
הוציא חכת דייג מרכבו, הרימה פתוחה באופן<br />
אנכי במקום שבו עובר קו מתח גבוה, והתחשמל<br />
עקב זרימת חשמל בחכה ובגופו. התביעה הוגשה<br />
כנגד חברת החשמל, הרשות המקומית, יצרנית<br />
החכה והמדינה, על ידי שלושה משרדים שונים<br />
בטענת רשלנות.<br />
התביעה כנגד יצרנית החכה הופסקה עקב<br />
ביטול היתר המצאה אל מחוץ לתחום. ובאשר<br />
ליתר הנתבעים, בית המשפט השלום בנצרת, כב׳<br />
השופט טאהא ערפאת, דן בארבעת המרכיבים<br />
המקובלים לעוולת הרשלנות, והן: חובת הזהירות<br />
המושגית, הקונקרטית, הפרת החובה הקונקרטית<br />
וגרימת נזק עקב ההפרה.<br />
עיקרה של חובת הזהירות המושגית, אומר<br />
בית המשפט, בבחינה אם ראוי משיקולי מדיניות,<br />
ובכללם שיקולים חברתיים, כלכליים, שיקולי<br />
צדק, הגינות ומוסר - להטיל חובת זהירות כללית<br />
על המזיק. בית המשפט מצא, כי שלושת הנתת<br />
בעים חבים בחבות מושגית, ובכללם המדינה,<br />
כמי שאחראית על קביעת נהלים ליבוא טובין<br />
ופיקוח על שלום הציבור ובטיחותו, כן בהיותה<br />
בעלים של חוף הים, ועליה לדאוג לשלום המבקר<br />
ומסיג הגבול כאחד.<br />
באשר לחובת הזהירות הקונקרטית, נכון לפרת<br />
קה לשני תתי שאלות: אם אדם סביר יכול לצפות<br />
פיזית את הנזק, כן אם הוא צריך לצפות נזק<br />
זה. תת השאלה האחרונה הינה ערכית, ותיענה<br />
בחיוב במקום שמדובר בסיכונים בלתי סבירים,<br />
חריגים וחמורים. בית המשפט מצא, כי חובה<br />
כזו מוטלת על חברת החשמל, אך לא המדינה<br />
או הרשות המקומית. בעוד שמתקנים חשמליים<br />
הם דבר מסוכן, המטיל חובת זהירות קונקרטית<br />
על הראשונה, אין שיפוט אדמיניסטרטיבי או<br />
בעלות קניינית בגפם, שמטילים חובה כזו על<br />
שתי האחרונות.<br />
אלא שחלקו היוצר של פסק הדין מתבטא,<br />
לטעמנו, בהתוויית הקו המעשי בין מה שסביר<br />
לדרוש מנושא חובה ומה שלא. בית המשפט יצק<br />
תוכן ממשי לאבחנה המקובלת, כי אין דורשים<br />
נקיטת כל אמצעי הזהירות האפשריים וכי אין<br />
האחריות מוחלטת. בית המשפט אומר: ״אמת<br />
צעי הזהירות שעל המזיק לנקוט נבחנים בשעת<br />
המעשה ולא בדיעבד, בדמות חוכמה שלאחר<br />
מעשה״. עמידה בתקנים המקובלים להתקנת<br />
קו מתח גבוה תרים את הנטל הרובץ על חברת<br />
החשמל, והעובדה כי ניתן להעלות כיום רעיונות<br />
יותר אפקטיביים למניעת הסיכון, כגון קו חשמל<br />
תת־קרקעי, הגבהת הקו או אף בידודו, אין בהם<br />
כדי להעמיד את חברת החשמל בבחינת מפר.<br />
פסק דין זה מבטא מגמת זהירות הלכתית,<br />
שבתי המשפט ערים לה יותר ויותר, והיא כי<br />
אין גוזרים חובות מעצם קרות הנזק.<br />
ניסיון לתביעה נגד אפל בישראל<br />
ת״צ )מחוזי־נצ׳(191-05-11, מיום 1.12.2011.<br />
ישראלי הגיש תביעה בבית המשפט המחוזי<br />
בנצרת כנגד חברת אפל העולמית. את תביעתו<br />
זו הוא המציא לחברת איידיגיטל הישראלית, וכן<br />
ביקש מבית המשפט לאשר כי ההמצאה לנתבעת<br />
נעשתה כדין בהסתמך על תקנה 482 לתקנות סדר<br />
הדין האזרחי בדבר המצאה למורשה.<br />
התובע טען, כי איידיגיטל הגדירה עצמה<br />
כנציגת אפל בישראל, ואילו איידיגיטל טענה<br />
כי אינה כן, כי היא בבחינת - reseller רוכשת<br />
את המוצרים מצד שלישי ומוכרת אותם בארץ.<br />
כבוד השופטת נחמה מוניץ בחנה את הטענות<br />
והחליטה לדחות את הבקשה.<br />
בהחלטה מפורטת סקר בית המשפט את גלת<br />
גולה של התקנה, תחילה כתקנה חוצת מחוזות,<br />
שתכליתה להקנות סמכות מקומית לבתי משפט<br />
במחוז שבו פועל מורשה של נתבע שאינו מהמת<br />
חוז, ומאוחר יותר כתקנה ׳חובקת עולם׳, שבידה<br />
לאפשר התדיינות כנגד נתבע מחו״ל, המנהל<br />
עסקים בארץ, וככזה צפוי להיתבע בערכאות<br />
מקומיות.<br />
בית המשפט חזר על ההלכה, לפיה המונח ׳מות<br />
רשה׳ אינו מוגבל לשלוח, אלא לכל נציג המקיים<br />
קשר אינטנסיבי עם הנתבע, כזה שמצדיק את<br />
ההנחה, כי יביא את דבר התביעה לידיעת האחת<br />
רון. אומנם יכול היה בית המשפט לחתום דבריו<br />
בקביעה העובדתית, לפיה לא הוכח שאיידיגיטל<br />
מקיימת קשר כזה עם אפל. אלא שבית המשפט<br />
הקפיד לחשוף מתח קוטבי עם פשוטם של דברים,<br />
עת דחה טענת התובע, כי תכלית ההמצאה היא<br />
להביא את דבר הגשת התביעה לידיעת הנתבע.<br />
בצטטו מהחלטות בית המשפט העליון, לפיהן<br />
יש ״להחיל על הנתבע, באמצעות האקט הפורמלי<br />
של ההמצאה, את סמכותו הפרסונאלית של בית<br />
המשפט" - ביטא בית המשפט הבנה מחודשת<br />
32 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
מאחורי הגלימה<br />
של התקנה, שאותה ניתן להציג בשלושה רבדים<br />
משלימים: ברובד הבסיסי יש להבין כי תקנה זו<br />
אינה תחליף, המקנה סמכות שיפוט בינלאומית<br />
במקום שזו לא מוקנית על פי כללי סמכות שיפוט<br />
אלה; ברבדים השני והשלישי יש להבין את קשרי<br />
הגומלין בין ׳הידיעה׳ לבין 'ההמצאה', "כאקט<br />
רשמי מכונן הליך" בתקנה זו. אין די בידיעה,<br />
על מנת לכונן הליך שיפוטי )או "להחיל סמכות<br />
פרסונאלית", כדברי בית המשפט(.<br />
תוקפו של ההליך אינו ניזון מהפן הסובייקטיבי<br />
הכרתי של הנתבע, אלא מאקט רשמי, המבטיח<br />
משהו מבג"צ<br />
ודאות והשקוף לעיון ולמדידה. אם בתחילה<br />
הסברה היתה, ש׳מורשה׳ ו׳קשר אינטנסיבי׳<br />
הינם אמצעי להשגת המטרה )היא ׳הידיעה׳ על<br />
קיום ההליך(, עתה מבהירה החלטה זו, כי אין אלו<br />
פני הדברים. שתי התיבות הראשונות אינן אלא<br />
הפן האובייקטיבי המדוד, אשר מבטיח ומשלים<br />
את הפן התודעתי סובייקטיבי. מבטיחו, כי הוא<br />
מספק את הבסיס הלוגי לקיומו, ומשלימו כי הוא<br />
מהדרו במעטה הרשמיות המכוננת.<br />
ליקטו והכינו: עו"ד נאהל עספור ועו"ד טארק סלאח<br />
בידוק ביטחוני על הפרק<br />
בג"צ - 4797/07 האגודה לזכויות האזרח<br />
בישראל נגד רשות שדות התעופה, שירות<br />
הביטחון הכללי, משרד התחבורה.<br />
הרכב השופטים בתיק זה כלל את כבוד<br />
הנשיאה )בדימוס( ד' ביניש, כבוד המשנה<br />
לנשיא א' ריבלין, כבוד השופטת מ' נאור.<br />
עתירתה של האגודה לזכויות האזרח כנגד<br />
הבידוק הביטחוני, שאותו עוברים אזרחים<br />
ערבים בשדות התעופה, נותרה בשלב זה ללא<br />
הכרעה בשל שינויים הצפויים במהלך 2013<br />
במערך הבידוק הביטחוני בנתב"ג.<br />
עניינה של העתירה נגע לשאלת חוקיות<br />
הבדיקות הביטחוניות, שאותם נאלצים<br />
אזרחי ישראל הערבים לעבור בשדות התת<br />
עופה של ישראל. על פי הנטען, בדיקות אלו<br />
מחמירות יותר בהשוואה לאזרחי המדית<br />
נה היהודים, ומתבססות על שימוש פסול<br />
בקריטריון הלאום כאמצעי להערכת רמת<br />
המסוכנות הפוטנציאלית הנשקפת מנוסע,<br />
דבר המוביל לתוצאה משפילה ומפלה כלפי<br />
האזרחים הערבים. המשיבים טענו, כי רמת<br />
הבידוק המחמירה אינה מונהגת כלפי כל<br />
האוכלוסייה הערבית בצורה גורפת, אלא<br />
על קבוצות קטנות מהנוסעים, ומתבססת<br />
על הצלבה בין נתונים מודיעיניים ומתאת<br />
מים הסתברותיים. עוד טענו המשיבים, כי<br />
בנסיבות של ימינו, ובכללן תחכומם הרב<br />
של ארגוני הטרור, היקף ההרס וההשלכות<br />
מרחיקות הלכת העלולים לנבוע מפיגוע טרור<br />
בתעופה האזרחית, מחייב כי יינקטו שיקולי<br />
ביטחון רחבים יותר באבטחתה.<br />
על פי כתב תשובתם של המשיבים בשת<br />
לבים מוקדמים יותר של העתירה עלה, כי<br />
בשנים הקרובות עתידה להיות מונהגת שיטת<br />
בידוק חדשה בנתב"ג, לפיה כבודת הנוסעים<br />
המיועדת לבטן המטוס תיבדק באמצעים<br />
טכנולוגים חדישים ללא נוכחות הנוסעים.<br />
הבידוק החדש, כך טענו המשיבים, אמור<br />
להקל על הנוסע ולצמצם את הפגיעה וההשת<br />
פלה שבהליך הבידוק הנוכחי, ולפיכך העתירה<br />
דנן אינה אקטואלית עוד לגבי שיטת הבידוק<br />
הישנה, ומוקדמת מדי בכל הנוגע להערכת<br />
משמעויותיה של שיטת הבידוק החדשה.<br />
העותרת טענה בתגובה, כי העתירה לא<br />
התייתרה, מאחר שהיא מעלה שאלות עקת<br />
רוניות ביחס לחוקיות פעילות של המדינה,<br />
המפלה בין קבוצות באוכלוסיה על סמך<br />
הערכות כלליות, וממילא שיטת הבידוק<br />
החדשה לא אמורה להיות מונהגת בשדות<br />
התעופה הפנים־ארציים.<br />
כב' הנשיאה בדימוס קבעה, כי נראה<br />
ששימוש באמות מידה גורפות וכוללניות,<br />
הנסמכות באופן בלעדי על השתייכותו של<br />
פרט לקבוצה מסוימת, לצורך הערכת סיכון,<br />
הינו בעייתי ומעורר קושי המצדיק דיון מעת<br />
מיק בסוגייה; אולם לצורך דיון זה יש צורך<br />
בתמונה ברורה ובתשתית עובדתית, הנסמכת<br />
על נתונים רלוונטיים ומעודכנים, אשר אינם<br />
מצויים כעת בפני בית המשפט. נקבע, כי<br />
בבואו לדון בעתירה הנוגעת לחוקיותה של<br />
שיטת הבידוק החדשה, יידרש ביהמ"ש לערוך<br />
איזון בין מידת הפגיעה בזכויות הנוסעים,<br />
שאין לגביהם מידע קונקרטי לכך שנשקף<br />
מהם סיכון, היקף פריסתו של פרופיל הסיכון<br />
שבו נעשה שימוש ומידת הסיכון הביטחוני<br />
שיש למנעו. כמו כן נקבע, כי תתחייב בחית<br />
נה של שימוש בטכנולוגיה החדשה לצורך<br />
האחדה של רמת הבידוק הביטחוני כלפי<br />
כל הנוסעים העוברים בנתב"ג, ללא קשר<br />
למוצאם - אפשרות שעלתה בפני בית המת<br />
שפט בעבר, לה התנגדו המשיבים וטענו, כי<br />
האחדת הבידוק לרמה מחמירה כלפי כלל<br />
הנוסעים תגרום לשיבוש פעילות שדה התת<br />
עופה ואף לפגיעה ביטחונית ונזק כלכלי רב.<br />
לפיכך, בית המשפט הותיר את העתירה<br />
תלויה ועומדת, ללא ההכרעה, בשל חוסר<br />
בתשתית עובדתית רלוונטית לצורך עריכת<br />
האיזונים הנדרשים.<br />
עו"ד סמדר בין<br />
הגינות ויושרה<br />
מצב משפחתי: נשואה ואם לילד.<br />
מתי ידעת שאת רוצה להיות עו"ד, ולמה<br />
"מסלול החיים שבחרתי, ובעיקר העבודה שלי<br />
בתחום החקירות ברשות המיסים, גיבשו את<br />
רצוני להיות עורכת דין. במהלך השנים רכשתי<br />
השכלה אקדמית בתחומים שונים אחרים, אבל<br />
הדחף והרצון ללמוד משפטים ולעסוק במקצוע<br />
גברו. רבים אמרו לי, כי לרכוש השכלה נוספת<br />
ולבחור מקצוע חדש בגיל +40, זהו צעד מיותר.<br />
אולם הרצון העז ללמוד את התחום, להרחיב<br />
אופקים ולרכוש כלי עזר חשוב בתחום החקירות<br />
בעבודתי, ומאוחר יותר אף לעסוק במקצוע, הביאו<br />
אותי להחלטה - לצעוד בשביל ולעשות את כל<br />
הנדרש, על מנת להגיע ליעד שהצבתי לעצמי".<br />
האם את רואה מתח כלשהו בין המקצוע<br />
לערכייך האישיים<br />
"אחת הסיבות לכך, שרציתי ללמוד את המקצוע,<br />
ואף המשכתי והעשרתי את ידיעותיי במסגרת<br />
תואר שני במשפטים, היתה היסוד הערכי שיש<br />
בתחום. אני סבורה, כי עו"ד טוב יודע לשמור על<br />
ערכי המקצוע ולשקף הגינות, יושרה ומוסריות.<br />
לאורך חיי האישיים והמקצועיים, ערכים אלה היו<br />
נר לרגליי, ואני סבורה כי אוכל להמשיך וליישם<br />
אותם גם כעורכת דין".<br />
איך את מגדירה הצלחה בעריכת דין<br />
"מבחינתי, הצלחה תהיה השגת התוצאה הטובה<br />
ביותר עבור הגורם שאני מייצגת, כל זאת תוך<br />
שמירה על עקרונות המקצוע, כבוד האדם<br />
והאמונה בשליחות שאותה אני מבצעת".<br />
האם את רואה שינוי בהגדרת המקצוע ב־20<br />
השנים הבאות<br />
"אני סבורה, כי יחולו תמורות רבות במקצוע<br />
ברבות השנים. העוסקים במקצוע ימשיכו להיות<br />
מובילי הדרך ומעצבי דעת הקהל בתחומים<br />
מרכזיים. בוגרי משפטים, שאינם עו"דים,<br />
משתלבים אף הם בתפקידי מפתח ומקרינים<br />
את ערכי המקצוע על הסביבה, בחייהם הפרטיים<br />
ובתפקידם".<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 33
אתנחתא קלה<br />
1<br />
פרופ' שולמית אלמוג<br />
בלייד ראנר:<br />
דיסטופיה של הון ושלטון<br />
מהו דינם של הרפליקנטים במקרה של מרד, ומדוע אפשר להרשיע אותם בלי משפט<br />
"בלייד ראנר" חוגג 30 שנות קיום, ופרופ' שולמית אלמוג מסבירה כיצד משפט נסתר<br />
מכונן ומתחזק ברית בין הון לשלטון<br />
ב<br />
ימים אלה חוגג בלייד ראנר )רידלי<br />
סקוט, 1982(, אחת מיצירות המדע<br />
הבדיוני החשובות ביותר שנעשו אי<br />
פעם, 30 שנה להולדתו.<br />
חוקרים רבים דנו בסרט, בין היתר גם בסוגיות<br />
הקשורות לעולם המשפט. כך, היו שעסקו בהגת<br />
דרת האדם והגדרת האנושי המשתמעת ממנו,<br />
בסוגיות של גזענות, אקולוגיה וזיהום סביבתי,<br />
ואף בשאלת השיוויון המגדרי.<br />
הקריאה המוצעת כאן תתאר כיצד משפט<br />
נסתר מכונן ומתחזק ברית בין הון לשלטון, שהיא<br />
אחד המאפיינים הדיסטופיים המובהקים ביותר,<br />
שבלייד ראנר מציג.<br />
הסרט נפתח כך: "בתחילת המאה ה־21 פיתח<br />
תאגיד טיירל את שלב הנקסוס באבולוציה הרות<br />
בוטית - ישות הזהה בפועל לאנושי - הידועה<br />
כרפליקנט. הרפליקנטים מסוג נקסוס 6 היו<br />
עליונים בכוח ובקלות תנועה, ולכל הפחות<br />
שווים באינטליגנציה, למהנדסים הגנטיים שית<br />
צרו אותם. השתמשו ברפליקנטים מחוץ לכדור<br />
הארץ, כעבדים, לצורך גילוי וקולוניזציה של<br />
פלנטות אחרות. לאחר מרד עקוב מדם, שביצע<br />
צוות קרב של נקסוס על אחת הקולוניות מחוץ<br />
לכדור הארץ, הוכרזו הרפליקנטים כבלתי חוקיים<br />
34 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
מאחורי הגלימה<br />
על פני כדור הארץ, וכנדונים לעונש מוות. צוותי<br />
משטרה מיוחדים - יחידות בלייד ראנר - נצטוו<br />
לירות כדי להרוג מיד עם גילוי כל רפליקנט שהסיג<br />
גבול. כל זה לא כונה הוצאה להורג .)execution(<br />
זה כונה הוצאה לגמלאות )retirement( 2 .<br />
גלילת הפתיחה מכילה את ליבת העניין: לוס<br />
אנג'לס של בלייד ראנר היא חלק מעולם, הכפוף<br />
למשפט חובק כל, לשלטון חוק שרירותי ועלום.<br />
משפט נסתר קובע את כללי המשחק המרכזיים<br />
ואוכף אותם ביד רמה. ובתוך הגבולות שהוא<br />
מגדיר, מתנהלת הפעילות האנושית, בין אם על<br />
כדור הארץ ובין אם מחוצה לו.<br />
הפתיח לסרט הוא טקסט בעל אופי נורמטיבי.<br />
לסגנונו החגיגי והתמציתי יש אופי מעין חוקתי.<br />
הוא מספר סיפור קצר ומהודק אודות האפשרי<br />
והמותר, והאסור ותוצאות עשייתו. הוא פותח<br />
במעשה בריאה - בריאת הרפליקנטים, על ידי<br />
התאגיד: "בתחילת המאה ה־21 פיתח תאגיד<br />
טיירל את שלב הנקסוס באבולוציה הרובוטית -<br />
ישות הזהה בפועל לאנושי - הידועה כרפליקנט".<br />
ה"תאגיד" (CORPORATION( הוא גיבור<br />
הפתיחה. התאגיד הוא הגורם מחולל הפעולה,<br />
והמוסמך, מכוחו של המשפט, לעצב את המציאות<br />
שבה פועלים השחקנים האחרים בזירה.<br />
התאגיד הופך את ההישג הטכנולוגי לתוצר,<br />
הזמין עבור לקוחות מסוימים; לא עבור האנושות<br />
כולה. מהעלילה עולה, כי הלקוח המרכזי, אולי<br />
היחיד, הוא הרשות השלטונית. השלטון מוסר<br />
לידי התאגיד זיכיון בלעדי לייצור רפליקנטים,<br />
ובכך מעצים את רווחיו וכוחו של התאגיד.<br />
התאגיד מספק לשלטון רפליקנטים, ובכך מסייע<br />
לשלטון לקדם את מטרותיו ואת האינטרסים<br />
שלו. רפליקנטים מיוצרים כדי לשמש את המת<br />
דינה לצורך קולוניזציה של שטחים מחוץ לכדור<br />
הארץ, ולצורך הגנה על המושבות החדשות. כל זה<br />
מתאפשר באמצעות מערך תמיכה חקיקתי מקיף.<br />
היצירה המדעית, שהפכה ליצירה תאגידית,<br />
נתמכת ביצירה משפטית של מערך נורמטיבי,<br />
המגדיר ומגביל את השימוש בה. המשפט, שבת<br />
חברה מתוקנת אינו אמור לשמש ככלי שרת של<br />
אינטרס פרטי כלשהו, מצטייר כאן ככפוף לברית<br />
כלשהי בין הון לשלטון, שפרטיה וזהות הנהנים<br />
העיקריים מקיומה - נותרים עמומים.<br />
למעשה, הקשר בין הון לשלטון הוא הכוח<br />
המניע את העלילה. טיבו המדויק של הקשר נותר<br />
עמום, כמו גם ההירארכיה הפנימית בין ההון<br />
לשלטון. התאגיד הוא המפתח את הרפליקנטים,<br />
אך לא ברור בשם מי משמשים הרפליקנטים<br />
לצורך גילוי וקולוניזציה של פלנטות אחרות.<br />
בעולם של "בלייד ראנר" לא ברור היכן מסתיים<br />
התאגיד ומתחילה הרשות השלטונית, ובשירות<br />
מי פועל המשפט. כאשר הרפליקנטים קמים על<br />
יוצריהם, מגוייס המשפט. הפתיח מזכיר שורה של<br />
פעולות שלטוניות מובהקות, השייכות לתחומו<br />
של המשפט הפלילי: ההכרזה על הרפליקנטים<br />
כבלתי־חוקיים על פני כדור הארץ וכנדונים לעות<br />
נש מוות עם לכידתם, והקמת צוותי משטרה<br />
מיוחדים לצורך לכידתם, המוצגים כחלק ממערך<br />
האכיפה הכולל.<br />
מדיניות־החוץ הנרמזת נושאת, בעיקר, אופי<br />
קולוניאלי ותוקפני של השתלטות על שטחי<br />
מחייה חדשים, מחוץ לכדור הארץ. על פי מצב<br />
הדברים המתואר בסרט, ההשתלטות על שטחים<br />
כאלה והקולוניזציה החדשה תלויות בייצור מסות<br />
של רפליקנטים, המשמשים כלוחמים.<br />
במונולוג הסיום המפורסם שלו מזכיר רוי באטי<br />
מספר קרבות גדולים שבהם השתתף, באופן<br />
המעלה על הדעת מורשת קרב, שהרפליקנטים<br />
הם חלק ממנה.<br />
העיר ממוקמת, אם כן, בתוך טריטוריה, שבה<br />
מתקבלות החלטות בעלות אופי פוליטי מובהק,<br />
ובהן כיבוש טריטוריות מחוץ לכדור הארץ וטת<br />
רנספר מתוכנן של בני אדם למושבות שהוקמו<br />
על הטריטוריות הכבושות. הקיום המוצג לפנינו<br />
חף מסממני דמוקרטיה וחיים פוליטיים פעילים<br />
מקובלים.<br />
ייצור הרפליקנטים על ידי תאגיד טיירל )וכת<br />
נראה רק על ידי תאגיד טיירל( מוצג כעובדה<br />
קיימת, אך נעדרים רמזים, שיאפשרו להבין למי<br />
יש סמכות להחליט על עצם הלגיטימיות של<br />
ייצורם, או לקבוע איזה רפליקנטים ליצור ואיך<br />
להשתמש בהם.<br />
לא ברור גם מהיכן נובעת הסמכות להכריע<br />
ולגזור את דינם של רפליקנטים ללא משפט.<br />
הרפליקנטים "נדונים", מבלי שנשפטו, לעונש<br />
מוות ולהוצאה להורג.<br />
איזהו הממשל, שאותו משרת המשפט ב"בלייד<br />
ראנר" מי בחרו בו וכיצד השאלות בדבר זהות<br />
המשטר המדיני ודרך קבלת ההחלטות הפוליטית,<br />
החלות במרחב שהסרט מתאר, נותרות פתוחות.<br />
וניתן לאתר רמזים מועטים בלבד לתשובות.<br />
השאלה החשובה ביותר, העומדת ברקען של<br />
כל השאלות האחרות, נותרת ללא מענה, אפילו<br />
לא חלקי. שאלה זו היא: מי אוחז במושכות החוק<br />
האם התאגיד הוא גם השולט על המשפט<br />
חשיפת מקור הנורמות של "בלייד ראנר" היתה<br />
עשויה להשליך על כמה מהעניינים האחרים,<br />
שנותרו בלתי מוסברים, ובהם מקור הסמכות<br />
שיזמה את המושבות החיצוניות ואת ייצור הרפת<br />
ליקנטים או את חיסולם. אולם מאחר שהמשפט<br />
נותר עלום, לא ניתן להגיע לכלל מענה מספק<br />
לאף לא אחת מהשאלות.<br />
התוצאה היא חברה דיסטופית בעליל, המת<br />
תוחזקת באמצעות משפט אלים ועלום.<br />
הפקולטה 1 למשפטים, אוניברסיטת חיפה. ספרה של שולמית אלמוג "משפט וקולנוע", הכולל גם פרק<br />
שיעסוק בהרחבה בסרט "בלייד ראנר" והיבטיו המשפטיים, יראה אור בקרוב בהוצאת נבו.<br />
2 התרגום וההדגשות שלי - ש.א. לקוח מהתסריט, Hampton ו־Peoples )לעיל, הערה 1(<br />
עו"ד רוני לולו<br />
השכלה רחבה<br />
גיל: 36<br />
מצב משפחתי: רווק<br />
מתי ידעת שאתה רוצה להיות עו"ד, ולמה<br />
"כשסיימתי את התיכון, נסעתי לארה"ב וגרתי<br />
שם כשנה וחצי. באותה התקופה נרשמתי<br />
לאוניברסיטת ג'ורג'יה באטלנטה והתקבלתי<br />
ללימודי משפט, אולם בשל עיכובים בהנפקת<br />
האשרות נאלצתי לחזור לארץ. ואז החלטתי<br />
ללמוד תואר ראשון ושני בביולוגיה ומיקרוביולוגיה<br />
בהתאמה, באוניברסיטת ת"א. לאחר שסיימתי את<br />
הלימודים בביולוגיה עבדתי בחברה לתעשיות<br />
ביולוגיות. באותה התקופה נשלחתי ע"י החברה<br />
להשתלמות ללימודי תואר שני במינהל עסקים<br />
באוניברסיטת חיפה. בסמסטר האחרון עברתי<br />
קורס ב"מבוא למשפט בישראל" וגיליתי בו עניין<br />
רב. החלטתי להרחיב את ההשכלה המשפטית<br />
עד כדי רכישת תואר שני בלימודי משפט )לא<br />
למשפטנים( באוניברסיטת בר־אילן. אז נדבקתי<br />
בחיידק המשפטי, והחלטתי להשלים את הלימודים<br />
לתואר ראשון בעריכת דין".<br />
איך אתה מגדיר הצלחה בעריכת דין<br />
"זכייה או הפסד הם מדד כללי של הצלחה,<br />
והדבר נכון גם בעריכת דין. אולם זהו מדד הוא<br />
שטחי, ואיננו היחיד לאמידת ההצלחה בעיניי.<br />
לא די בהסתכלות על המדד השטחי הסופי,<br />
זכייה או הפסד, אלא יש לבחון את הדרך, את<br />
הטיעונים ואת היצירתיות".<br />
האם המקצוע יכול לשנות משהו בישראל<br />
"ריבוי עורכי הדין, יחד עם אי סולידאריות חברתית<br />
שאנו עדים לה בשנים האחרונות, עשויים להביא<br />
לאמריקניזציה של החברה הישראלית. לדבר יש<br />
הלשכות רבות, למשל, על העומס שנוצר בבתי<br />
המשפט ועל עבודתם של השופטים, וכן על חסם<br />
הכניסה לגדרו של בית המשפט - מצד אחד,<br />
נהיה קל יותר, אולם זמני ההמתנה גדלים, מה<br />
שעשוי להביא לפגיעה באמון במערכת המשפט,<br />
ולעיתים עלול להוביל ללקיחת החוק לידיים".<br />
האם אתה רואה שינוי בהגדרת המקצוע ב־20<br />
השנים הבאות<br />
"לדעתי, יש לחייב רכישת השכלה גבוהה קודמת,<br />
טרם לימודי המשפט, כפי שנעשה במדינות<br />
אחרות".<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 35
ועד בית<br />
ועדות המחוז מדווחות )במילים ובתמונות( על היעדים,<br />
ועדת מקרקעין ומיסוי<br />
יעד עיקרי: ייעול<br />
עבודת העו"דים<br />
ועדת מקרקעין ומיסוי במחוז הצפון התת<br />
חילה את עבודתה, והתכנסה עד כה שלוש<br />
פעמים.<br />
הוועדה שמה לעצמה, כיעד עיקרי, להביא<br />
לייעול עבודת עורכי דין מהמחוז, העוסקים<br />
בתחום. הגשמת היעד תושג מפעילות במספר<br />
מישורים. ראשית, על ידי בחינת הקשיים, שבהם<br />
נתקלים עורכי דין העוסקים בתחום המקרקעין,<br />
בהגיעם למוסדות הרלבנטיים לעבודתם במחוז,<br />
כגון מינהל מקרקעי ישראל, אגף מיסוי מקרקעין<br />
נצרת ולשכת רישום מקרקעין בנצרת.<br />
שנית, על ידי קיום מפגשים עם הנהלות המות<br />
סדות הנ"ל, והעלאת הצעות לייעול עבודת עורכי<br />
הדין מול אותם מוסדות.<br />
שלישית, על ידי עריכת השתלמויות, ימי עיון<br />
וסדנאות בנושא.<br />
וכן בכל אופן אחר, כפי שיידון בוועדה.<br />
יו"רים מדברים<br />
רוח העשייה, המנשבת בוועדות המחוז, מות<br />
רגשת היטב בציטוטים, שבחרו חלק מהיו"רים<br />
להביא לפרסום בביטאון:<br />
עו"ד אמאל חמיס, יו"ר ועדת מקרקעין<br />
ומיסוי:<br />
"ועדת מקרקעין ומיסוי במחוז הצפון<br />
תעסוק בייעול עבודת עורכי דין מהמחוז,<br />
העוסקים בתחום המקרקעין, על ידי בחינת<br />
הקשיים בהם נתקלים עורכי דין העוסקים<br />
בתחום בהגיעם למוסדות הרלבנטיים לעת<br />
בודתם במחוז, כגון מינהל מקרקעי ישראל,<br />
אגף מיסוי מקרקעין נצרת, ולשכת רישום<br />
מקרקעין בנצרת; עריכת מפגשים עם ההנהת<br />
לה של מוסדות אלו והעלאת הצעות לייעול<br />
עבודת עורכי הדין בפניהם; ו/או ע"י עריכת<br />
השתלמויות, ימי עיון וסדנאות בנושא, ו/או<br />
בכל אופן אחר כפי שיידון בוועדה".<br />
עו"ד ד"ר לואי זרייק, יו"ר ועדת עבודה<br />
ומל"ל:<br />
"בחרתי בוועדה זו מתוך אמונה בחשיבות<br />
בית הדין לעבודה והמוסד לביטוח הלאומי,<br />
כסמל של החברה השואפת להיות חברה צודת<br />
קת. עורכי הדין הם הבטוחה, שהמוסד לביטוח<br />
לאומי ימשיך להיות בית מבטחם של קשיי<br />
היום, החולים והנזקקים, ושיתוף הפעולה עם<br />
בית הדין לעבודה, כמגן וכערובה לשמירה על<br />
הזכויות, היא חובה".<br />
עו"ד זיו יאיר, יו"ר פורום עורכות הדין:<br />
"מטרת הקמת פורום עורכות דין במחוז<br />
יהיו גם ימי עיון וסדנאות. מקרקעין ומיסוי<br />
בתוך כך, מבקשת הוועדה לעדכן את ציבור<br />
עורכי הדין, כי הכנסת אישרה באחרונה, בקת<br />
ריאה שנייה ושלישית, את ביטולו של תיקון 71<br />
לחוק מיסוי מקרקעין בכל הקשור לשינוי סעיף<br />
49ב)1(. בתיקון נקבע כי מיום 1.1.2012 ועד ליום<br />
1.1.2021 ניתן יהיה למכור דירת מגורים מזכה<br />
בפטור רק אחת לשמונה שנים.<br />
לאור ביטול התיקון, הרי שהמצב החוקי גם<br />
מיום 1.1.2012 ואילך יהיה, כי ניתן לקבל פטור<br />
לפי הסעיף האמור אחת לארבע שנים.<br />
ועדת מקרקעין ומיסוי פונה בזאת לכל החבת<br />
הצפון היא קידום עורכת הדין ושילובה במעגל<br />
העבודה והחברה, ובתפקידים ראויים, והעצמת<br />
מעמדה כעורכת דין וכאשה".<br />
עו"ד ח'אלד אחמד זועבי, יו"ר ועדת הנו<br />
זיקין:<br />
"מטרת הפעילות של הוועדה הוגדרה על<br />
ידי חבריה: שיפור הטיפול בתיקי נזיקין בבתי<br />
המשפט במחוז, וכן לחבר בין הפעילות של<br />
פורום הנזיקין הארצי לבין הפעילות המקומית.<br />
בנוסף, שמנו לנו כמטרה את שיפור השירות<br />
שניתן לעורכי הדין בתחום הנזיקין מול מות<br />
סדות הממשל השונים, לרבות סניפי המוסד<br />
לביטוח לאומי באיזור. למעשה, כבר התקיימה<br />
ישיבה בהשתתפות נציגי הוועדות הרלוונטיות,<br />
לרבות ועדת הנזיקין, עם מנהל המוסד לביטוח<br />
לאומי בנצרת, שהוגדרה כפורייה וכחשובה<br />
מאוד. כמו כן, חברי הוועדה תומכים במאבק<br />
כינוס קודקודים<br />
רים, לקחת חלק פעיל במלאכה ולשלוח הצעות<br />
ולקחים מהעיסוק היומיומי בנושא, אשר לדעתם<br />
יש בהם בכדי לשפר ולייעל את עבודת עורכי<br />
הדין העוסקים בתחום.<br />
ניתן לשלוח הצעות כאמור לרכזת הוועת<br />
דה, עו"ד היבא שמאלי־עזאיזה, בדואר אלת<br />
קטרוני: Heba.s@Israelbar.org.il ו/או<br />
בפקס: 04-6015112.<br />
הוועדה להגנת המקצוע<br />
מלחמה על הכבוד<br />
לשכת עורכי הדין חרתה על דגלה להילחם<br />
בתופעה של עיסוק במקצוע עריכת הדין<br />
על ידי מי שאינם עורכי דין, וזאת באמצעות<br />
הוועדה להגנת המקצוע, אשר פועלת תוך הפת<br />
עלת מיטב האמצעים לטיפול ראוי ולמיגור<br />
תופעה זו.<br />
לאחרונה, התרחבה התופעה, וגופים רבים<br />
צצים, חדשות לבקרים, ומציעים שירותים משת<br />
פטיים, שנתייחדו על פי חוק לעורכי דין בלבד.<br />
התופעה אינה ייחודית לתחום זה או אחר, והיא<br />
על שמירת כבוד המקצוע וייחודו ואי השגת<br />
גבול המקצוע, ומוכנים לקחת חלק במאת<br />
בק הזה. בסופו של דבר, הפעילות בתחומים<br />
הללו תשתקף בהחלט גם בשמירה על זכויות<br />
הנפגעים, הנזקקים לשירותי הנזיקיסטים".<br />
עו"ד ליזי פרוינד, יו"ר הוועדה להגנת<br />
המקצוע:<br />
"הוועדה להגנת המקצוע, כזרועה הביצועית<br />
של לשכת עורכי הדין, העלתה הילוך בפעילות<br />
למיגור התופעה של עיסוק במקצוע עריכת<br />
הדין על ידי מי שאינם עורכי דין. בין היתר, על<br />
ידי הגשת תלונות במשטרה או ניהול חקירות<br />
לצורך הגשת כתבי תביעה על דרך בקשת צו<br />
מניעה נגד מסיגי הגבול".<br />
עו"ד סלים ח'מיס, יו"ר ועדת הוצל"פ:<br />
"מטרת הקמת הוועדה הינה קידום המעמד<br />
והאינטרס של עורכי הדין, העוסקים בתחום<br />
ההוצל"פ במחוז הצפון, שיפור תנאי עבודת<br />
תם מול מערכת ההוצל"פ, מציאת פיתרונות<br />
לבעיות השוטפות שבהם נתקלים עורכי הדין<br />
והפעלת השתלמויות והדרכות - הכל תוך<br />
שיתוף פעולה עם מערכת ההוצל"פ וההנהלה".<br />
עו"ד מוחמד נעאמנה, יו"ר פורום צעירים:<br />
"הפורום מהווה מסגרת, המייחדת את פעות<br />
לותיה למען עורכי הדין הצעירים. הפורום נועד<br />
לתת מענה לצרכיהם ולרצונותיהם של עורכי<br />
הדין הצעירים במחוז הצפון בשלל נושאים,<br />
באמצעות תתי ועדות הפועלות בתחומים<br />
המקצועיים, התרבותיים ואחרים".<br />
36 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
העשייה, שיתופי הפעולה, ההישגים וההרהורים. ויש גם מאמרי ידע ודעה<br />
פוגעת בכלל תחומי המשפט, כגון הוצל"פ, מיסוי,<br />
המעמד האישי, תעבורה, נזיקין ועוד.<br />
בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א<br />
- 1961, מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנת<br />
תייחדה לעורכי דין, מי שמתחזה כעו"ד, ועורך<br />
דין העושה בתקופת השעייתו פעולה שנתייחדה<br />
לעורכי דין - דינו מאסר או קנס.<br />
ההוראות הנ"ל נועדו למנוע תחרות בלתי<br />
הוגנת במקצוע עריכת הדין, הקשה ממילא, אשר<br />
מתגייסים להגן על המקצוע<br />
תפגע הן בלקוחות והן בכבוד המקצוע.<br />
אל הוועדה להגנת המקצוע מגיעות תלונות<br />
נגד גופים שונים, ובהם חברות, עמותות ויחידים,<br />
העוסקים במתן שירות משפטי תמורת שכר,<br />
מסיגי גבול המקצוע והמתחזים כעורכי דין,<br />
ועורכי דין מושעים, הפועלים חרף השעייתם,<br />
בין בעצמם ובין באמצעות אחרים.<br />
התלונות מגיעות הן מציבור עורכי הדין, הנתקל<br />
בפרסומים בכלי התקשורת השונים, והן מאזת<br />
רחים, אשר קיבלו טיפול רשלני ולקוי מאותם<br />
מסיגי גבול או מתחזים. אל הוועדה מגיעות גם<br />
פניות משופטים, וכן מרשויות שלטוניות שונות,<br />
כמו משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים<br />
מעין שלטוניים.<br />
הוועדה להגנת המקצוע, כזרועה הביצועית של<br />
לשכת עורכי הדין, העלתה הילוך בפעילות למיגור<br />
התופעה הנ"ל, בין היתר, על ידי הגשת תלונות<br />
במשטרה או ניהול חקירות לצורך הגשת כתבי<br />
תביעה על דרך בקשת צו מניעה נגד מסיגי הגבול.<br />
כתובתנו לפניות:<br />
הועדה להגנה על המקצוע - לשכת עורכי הדין<br />
לידי רכזת הועדה - עו"ד היבא שמאלי ־עזאיזה<br />
רח' מס' 3002/15 נצרת )חלת' אל דיר(<br />
טל' 04-6015111 פקס 04-6015112.<br />
e-mail: heba.s@israelbar.org.il<br />
גם פניות אנונימיות תיבדקנה.<br />
פורום עורכות הדין<br />
כוח נשי<br />
חברות פורום עורכות הדין לקחו על עצמן<br />
"קידום עורכת הדין ושילובה במעגל העת<br />
בודה והחברה, ובתפקידים ראויים, והעצמת<br />
מעמדה כעורכת דין וכאשה", כפי שהגדירה זאת<br />
יו"ר הפורום, עו"ד זיו יאיר. הפורום חגג באחת<br />
רכזת ועדות המחוז<br />
נא להכיר<br />
שלוש שנים לאחר<br />
שהרימה בהצלחה<br />
את מרכז ההשמה<br />
במחוזות הצפון וחית<br />
פה, כחלק מפרוייקט<br />
ההשמה הארצי<br />
בוועד המרכזי של<br />
לשכת עורכי הדין, התמנתה עו"ד היבא<br />
שמאלי־עזאיזה לתפקיד הממונה על<br />
ריכוז הוועדות, ההשמה והיח"צנות<br />
במחוז הצפון. היא מכהנת בתפקיד<br />
החדש מאז מרץ 2012.<br />
ניתן לפנות אל עו"ד שמאלי־עזאיזה<br />
בנושאי ריכוזה, לרבות ועדות המחוז,<br />
בדוא"ל: .heba.s@israelbar.org.il<br />
עובדות על העצמה<br />
רונה את פתיחת פעילותו בהקרנת סרט "חיים<br />
של אישה אחרת", בשיתוף עם ועדת תרבות ועם<br />
פורום צעירים במחוז. הסרט הוקרן בסינמטק<br />
נצרת ב־12.7.2012. זהו סרט חביב ואלגנטי,<br />
שמתחיל כאשר מארי )ג'ולייט בינוש(, בשנות<br />
העשרים לחייה, פוגשת את פול, והשניים<br />
מתאהבים. למחרת היא מתעוררת למציאות<br />
חדשה ומפתיעה, הופכת להיות בת 40 ונכנסת<br />
למעין תרדמת. מארי היא מנסה להתמודד עם<br />
המציאות החדשה, מנסה לתפקד, לשמור על<br />
אהבת חייה, עסקיה המשגשגים, בנה.<br />
פורום עורכות הדין שוקד בימים אלה על סית<br />
דרה של פעילויות והרצאות, שייצאו אל הפועל<br />
לקראת פתיחת שנת המשפט. פרטים בהמשך...<br />
ועדת ההשמה<br />
מקום לשיתוף פעולה<br />
לאור בעיות התעסוקה במקצוע בכלל, ובת<br />
מחוז בפרט, הוקמה ועדת ההשמה. תפקית<br />
דה הינו קידום אפשרויות התעסוקה לחברי<br />
המחוז בכלל ולבני המיעוטים בפרט.<br />
לשם מימוש היעד, הוועדה תקיים פעילויות<br />
שונות, כמו ייצוג והשתתפות בפעילות הפרלמנת<br />
טארית בנושאי השמה וייצוג הולם, קידום ישיבות<br />
עם בעלי תפקידים בכירים במשרדי הממשלה<br />
ברמה המחוזית והארצית כאחד, שיפור קידום<br />
שיתופי פעולה בנושא ההשמה והייצוג ההולם,<br />
מעקב אחרי מכרזים ממשלתיים ואחרים ובחינת<br />
תנאיהם.<br />
כמו כן, הוועדה תשדך בין משרדים גדולים<br />
ברחבי הארץ לבין משרדים בצפון לקידום שיתופי<br />
פעולה, תפעל הגברת המודעות אצל העצמאים<br />
והקניית כלים לניהול יעיל למשרדי עו"ד, והפעלת<br />
השתלמויות וימי עיון בתחום.<br />
הוועדה לסיוע משפטי<br />
לסייע, לסייע, לסייע<br />
יו"ר הוועדה לסיוע משפטי, עו"ד לואי<br />
סלימאן, ציין במכתב ששלח למנהל הלשת<br />
כה לסיוע משפטי בנצרת, עו"ד שוקי פרידמן, כי<br />
בין עיקרי מטרותיה ויעדיה של הוועדה - לפעול<br />
לקידום ענייניהם של עורכי הדין ממחוז הצפון,<br />
אשר עובדים עם ומול לשכות הסיוע המשפטי,<br />
תוך כדי שיתוף פעולה בין הלשכות וכל הגורמים<br />
הנוגעים בנושא חשוב זה".<br />
חברי הוועדה התכנסנו זה מכבר בבניין הלשכה,<br />
כדי לדון בדרכי פעולה, וקיימו בהמשך פגישת<br />
היכרות עם מנהל לשכת הסיוע המשפטי במחוז<br />
הצפון, עו"ד שוקי פרידמן, ביחד עם נציגי ועדת<br />
ההשמה. פרטים בהמשך...<br />
סיוע משפטי עד הבית<br />
ויש עוד<br />
במדור "ועד בית" מופיעים דיווחים<br />
ומאמרים מחיי הוועדות. אבל לא כולן<br />
מצאו כאן מקום. דיווחים משאר הוועת<br />
דות, שאינן מופיעות במדור הנוכחי,<br />
יופיעו בגיליונות הבאים.<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 37
ועד בית<br />
ועדות המחוז מדווחות )במילים ובתמונות( על היעדים,<br />
ועדת בתימ"ש<br />
יש מי שדואג לערי השדה<br />
ו<br />
עדת בתי המשפט של מחוז צפון פועלת מזה כעשרה חודשים,<br />
והיא מונה שמונה חברים בנוסף ליו"ר ועד המחוז, עו"ד חאלד<br />
זועבי, היושב בועדה מתוקף תפקידו.<br />
הוועדה התחילה את פעילותה במספר מפגשים, שנועדו להגדיר<br />
ולאתר את היעדים והמטרות העיקריות, שעל הוuעדה לעסוק בהן.<br />
המטרות הוגדרו בשלושה מישורים:<br />
שיפור בתי המשפט )במובן הפיזי(. דהיינו: מאבק מתמיד, הן במישור<br />
הציבורי הכללי והן במישור פרטני של כל בימ"ש בנפרד, מול הנהלת בתיהמ"ש,<br />
בכדי לגרום לקבלת החלטות שיביאו להשקעות במבני בתי המשפט במחוז<br />
לצורך שיפורם. בשלב זה, ולאחר שביהמ"ש בקרית שמונה כבר תוקצב<br />
ונמצא בהליכי בנייה, הושם הדגש על בתיהמ"ש בטבריה, עפולה וצפת.<br />
הגדלת תקני שיפוט: יצירת מסגרת מסודרת למאבק מתמשך, שיביא<br />
בסופו של דבר להגדלת מספר השופטים במחוז. כיום, נמצא המחוז<br />
בחסר משמעותי של שופטים, וזאת בהשוואה למחוזות אחרים, דומים<br />
בגודלם )מבחינת מס' תיקים( . אין ספק, כי חוסר בשופטים במחוז<br />
הינו אחד מהמכשולים המרכזיים, המונעים ממערכת בתיהמ"ש לתת<br />
שירות ראוי לאזרחי צפון המדינה, הן מבחינת רמת השירות - ככל<br />
שזה נוגע לזמן שיכול שופט להקדיש לכל תיק, הן מבחינת הנוחות<br />
בקבלת השירות במרחק סביר ממקום המגורים, והן מבחינת לוחות<br />
הזמנים לקבלת הסעדים הנדרשים.<br />
יש לזכור, כי מחוז צפון, כדוגמת מחוז דרום, הינו מחוז פריפריאלי<br />
ובתיהמ"ש פזורים בערי השדה. בהעדר שופטים, הרי שאין כל אפת<br />
שרות ליתן שירות ראוי, יעיל ואיכותי. מחד, פיזור השופטים על פני<br />
כל המחוז לא מאפשר התמקצעות בתחום ספציפי, שעה שהוא צריך<br />
לתת מענה לכלל התחומים הנכנסים בשערי ביהמ"ש באותה עיר שדה.<br />
מאידך, ריכוז השופטים בעיר אחת, בכדי לאפשר יצירת התמחויות<br />
בקרב השופטים, מחייב את אזרחי המחוז ואת עורכי הדין בתוכם,<br />
לעשות דרכם מידי יום מכל פינה במחוז לאותה עיר מחוז מרכזית.<br />
מכאן, שהפיתרון הראוי הינו להגדיל ככל שניתן את מספר השופטים<br />
במחוז, גם אם הדבר ייעשה בשלבים.<br />
מטרה שלישית, ואולי אף מרכזית, היא שיפור היחסים בין קהילת<br />
עורכי הדין במחוז לבין מערכת בתיהמ"ש, הן במישור שבין עורכי הדין<br />
והשופטים והן במישור של מקבלי שירות - בין עורכי הדין והמזכירויות<br />
השונות בבתיהמ"ש.<br />
ועדת בתיהמ"ש קיימה מפגש מורחב עם נשיא בתי משפט השלום<br />
במחוז ועם נציגי בתיהמ"ש השונים. כן נפגשו נציגי הוועדה ביום<br />
מרוכז, שהיה לנציגי המזכירויות השונות של בתיהמ"ש.<br />
בכוונת הוועדה לקיים מפגשים עם השופטים ועם צוות המזכירות<br />
בכל בימ"ש. כמו כן, סוכם כי ייעשה מאמץ לשלב את השופטים<br />
בהשתלמויות של המחוז, כמרצים, בהתאם להתמחותם, וכן לנסות<br />
ולקיים כשלושה מפגשים בשנה לכלל עורכי הדין במחוז עם השופטים,<br />
לפי איזורים )בהתאם לבתי המשפט(.<br />
התקיימו מספר מפגשים עם נשיא בתי משפט השלום במחוז, כב'<br />
השופט ג'ורג' אזולאי. במסגרת מפגשים אלה, הועלו על סדר היום עיקר<br />
המטרות והיעדים, שהוועדה מתכוונת לעסוק בהם, וכן נדונו בהרחבה<br />
הבעיות הנוגעות להערכות החדשה של בתי המשפט במחוז. לעניין<br />
זה: החלוקה בין קרית שמונה וצפת, סוגיית החזרת המחלקה הפלילית<br />
לטבריה, וכן מעמדם של בתיהמ"ש בבית שאן ובעפולה. חברי הוועדה<br />
הבהירו, כי הקו המנחה לכל החלטה בתחום זה צריך להיות מתוך נקודת<br />
מוצא, כי אין לסגור בתי משפט במחוז. כמו כן, צריך לאפשר לשופטים<br />
להתמקצע ולהתמקד בתחום מתאים )אזרחי, פלילי, משפחה, תכנון<br />
ובנייה, נוער(. כב' הנשיא הציג בפני חברי הוועדה את המגבלות, לרבות<br />
הנחיות בעניין זה, הנקבעות בהנהלת בתי המשפט בירושלים.<br />
עוד הובהר, כי בעקבות ביקור קודם של שר המשפטים, פרופ'<br />
נאמן, והנשיאה דאז, כב' השופטת דורית בייניש, שקיימו מפגשים<br />
בבתיהמ"ש בטבריה ובצפת, ולאור התייחסותם, וכן לאור הנתונים על<br />
מספר התיקים האזרחיים בקרית שמונה, ואופן חלוקתם בין קריית<br />
שמונה וצפת )שני שליש צפת ורק שליש קריית שמונה( - השארת<br />
המצב תביא קרוב לוודאי לסגירת אחד מבתיהמ"ש.<br />
הנהלת בתי המשפט והנשיא הציגו את האפשרות, כי החלוקה בין קרית<br />
שמונה וצפת תיעשה באופן שבו המחלקה האזרחית תרוכז בצפת ואילו<br />
המחלקה הפלילית תרוכז בקרית שמונה. הדבר יאפשר, מחד, התמקצעות<br />
של שופטים בתחום אחד, ומאידך, ניצול מירבי של מבנה ביהמ"ש בקרית<br />
שמונה, הבנוי והמותאם הרבה יותר טוב למתן שירות לתחום הפלילי.<br />
חברי הוועדה הבהירו את התנגדותם למהלך מסוג זה. כן הבהירו,<br />
כי דעתם אינה נוחה מהעובדה שמצמצמים מחלקות, ועל כך אף<br />
נשלחו מכתבים בשם הוועד - הן להנהלת בתי המשפט והן לשר<br />
המשפטים, כמו גם על ההתנהלות הקשה, ולעיתים הבלתי סבירה,<br />
בהעדר המחלקה הפלילית בטבריה.<br />
יתרה מזאת, הובהר על ידי חברי הוועדה, כי האפשרות שייסגר בית<br />
משפט כלשהו במחוז אינה מקובלת, בכל צורה ודרך שהיא, והחלופות<br />
השונות צריכות להיבחן ולהיבדק.<br />
עוד הוצג על ידי הנשיא, כי לאור השינויים במערכת כולה, החל<br />
מתחילת שנת הפעילות ניתן יהיה לפתוח כל תיק מכל סוג שהוא, וכן<br />
להגיש בקשות מכל סוג שהוא, בכל בית משפט במחוז, גם אם הדיון<br />
עצמו יתקיים בבית משפט אחר. במילים אחרות, עורכי הדין בקרית<br />
שמונה יוכלו לפתוח את התיקים האזרחיים, לרבות הגשת כל בקשה,<br />
בקרית שמונה, ללא צורך להגיע לצפת לצורך כך.<br />
בנוסף הובהר על ידי הנשיא, כי הפיתרון הנ"ל, שנכפה על המחוז, יוגדר<br />
כזמני; במידה שתהיה תוספת תקני שיפוט למחוז לשופטים אזרחיים,<br />
ובאותה עת יסתבר כי מספר התיקים האזרחיים שנפתחו בקרית שמונה<br />
גדל משמעותית - תיפתח המחלקה האזרחית בקרית שמונה מחדש.<br />
לאור השתלשלות הדברים כאמור, ולאחר שאפשרות זו של חלוקה<br />
בין בתי המשפט )צפת וקרית שמונה( התגלגלה במחוז מזה זמן רב,<br />
בפורומים שונים. במפגש עו"ד מצפת עם הנשיא לפני למעלה משנה<br />
וביום הנחת אבן הפינה לביהמ"ש החדש בקרית שמונה, הודיעה<br />
קבוצת עורכי דין מקרית שמונה על התנגדות הנחרצת למהלך מסוג זה.<br />
נציגי הוועדה, במשותף עם מנכ"ל ועד המחוז, אירגנו מיד מפגש, שאליו<br />
הוזמנו עו"דים מאזור קרית שמונה. בעקבות מפגש זה סוכם, כי תעשנה<br />
מירב הפעולות לצורך בדיקת כל האפשרויות - להוציא לפועל תוכנית זו<br />
של חלוקה נושאית בין בתי המשפט, ובלבד שאפשרות אחרת, ככל שישנה<br />
כזו, לא תגרום לנזק גדול יותר למערכת בתי המשפט של המחוז כולו.<br />
במסגרת פעולות אלה סוכם על פגישה דחופה עם נשיא בתי משפט<br />
השלום, במשותף עם נציגי עורכי הדין מקרית שמונה ומצפת. הפגישה<br />
תתקיים בימים הקרובים.<br />
לעניין בית המשפט בטבריה הובהר על ידי הנשיא, כי נעשה נית<br />
סיון בימים אלה להגיע להבנות והסכמות עם השב"ס ועם יחידת<br />
"נחשון" - להחזיר את המחלקה הפלילית לבית המשפט בטבריה,<br />
וזאת בשנה הקרובה.<br />
חבריי הנכבדים, המלאכה מרובה. מאחל לכולנו פגרה נעימה וחזרה<br />
במלוא התנופה, עם תחילת שנת המשפט החדשה.<br />
עו"ד אבנר צור, יו"ר ועדת בתי המשפט<br />
38 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
העשייה, שיתופי הפעולה, ההישגים וההרהורים. ויש גם מאמרי ידע ודעה<br />
יצאנו מגובשים מוסמכי יוני 2012, פורום עורכי דין<br />
צעירים ומתנדבים מתמידים במסגרת תוכנית שכר מצווה התפנקו בטיול<br />
גיבוש, שקיימה לשכת עורכי הדין מחוז צפון ב־29.6.2012. שני אוטובוסים<br />
של עו"דים, ביחד עם מדריכים נחמדים מחברת "צפון תיירות ונופש", הגיעו<br />
לחוות ורד הגליל. שם אכלו ארוחת בוקר כפרית ושופעת. עם סיום הארוחה,<br />
התאספו לשיח היכרות עם צוות הלשכה ופעולותיה. בהמשך השתתפו כולם<br />
במשחק היכרות וגיבוש - "זיכרון ממתקים". אחריו יצאו לטיול ריינג'רים<br />
וטרקטורונים בנהיגה עצמית. מסלול הטיול הארוך עבר במושב דישון,<br />
הממוקם באצבע הגליל. הרוכבים יצאו מהמושב דרך המטעים והשדות, עלו<br />
להר צבי ומשם לנחל דישון. במהלך הנסיעה עצרו להפסקת אבטיח קר. על<br />
גדות נהר הירדן, מול נוף עוצר נשימה, התפנקו המתגבשים בארוחת בשרים<br />
משובחת במסעדת איסקנדר. הניחוחות היו טורקיים, הקינוח ייחודי.<br />
פורום בתי דין שרעיים<br />
פורום בתי הדין השרעיים גם הוא יצא לדרך.<br />
בישיבות מדברים על יעדי הפורום לקדנציה<br />
הקרובה. פרטים בהמשך...<br />
פורום בתי הדין הכנסייתים<br />
אתגרים מקצועיים<br />
תפקיד הפורום הוא לרכז את כל הפעילות,<br />
הנוגעת לבתי הדין הכנסייתים ולענייני<br />
המעמד האישי של הכנסיות הנוצריות השונות.<br />
פעילות הפורום תתמקד, למשל, בבחינת<br />
האתגרים העומדים בפני עוה"ד המופיעים בבתי<br />
הדין הכנסייתים השונים, ומציאת פיתרונות<br />
מתאימים עבורם, העלאת ההשכלה המשפטית<br />
בדינים הכנסייתים, שיתוף פעולה עם הפורומים<br />
השונים הדנים בענייני משפחה.<br />
הפורום הספיק לארגן השתלמות מוצלחת<br />
של 8 מפגשים, בשיתוף עם מכון ההשתלמויות<br />
במחוז, בנושא: דיני הכנסיות הנוצריות.<br />
ועדת ההוצאה לפועל<br />
ועדת ההוצל"פ של מחוז הצפון בלשכת עורכי<br />
הדין כבר הספיקה לקיים ישיבה עם הנהלת<br />
לשכת ההוצל"פ בנצרת. יום עיון משותף כבר<br />
נמצא בשלבי הכנה. פרטים בהמשך...<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 39
ועד בית<br />
ועדות המחוז מדווחות )במילים ובתמונות( על היעדים,<br />
ועדת עבודה ומל"ל<br />
כואב הלב<br />
מדוע אוטם בשריר הלב אינו מוכר כמחלת מקצוע<br />
ומל"ל מתיישב להסביר את הסוגייה<br />
יו"ר ועדת עבודה<br />
ד"ר לואי זרייק, עו"ד*<br />
ע<br />
ל פי הוראות הדין, פגיעה בעבודה<br />
יכולה לנבוע כתוצאה מתאונה בעבות<br />
דה או ממחלת מקצוע. בכדי שפגיעה<br />
תוכר כתאונת עבודה, חייב להיות בה אלמנט<br />
הפתאומיות ואלמנט הגורם החיצוני.<br />
חוק הביטוח הלאומי הגדיר את התאונה ואת<br />
תאונת העבודה. תאונת עבודה מוגדרת כ:אירוע<br />
פתאומי, שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית,<br />
וכתוצאה ממנה לאובדן כושר התפקוד שאירעה<br />
תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או<br />
מטעמו; ובעובד עצמאי, תוך כדי עיסוקו במשלח<br />
ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;<br />
לעומת המקרה של תאונת העבודה, מחלת<br />
מקצוע מוגדרת בחוק כ: מחלה שנקבעה כמחלת<br />
מקצוע בתקנות, לפי סעיף 85, והוא חלה בה,<br />
בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו<br />
אצל מעבידו או מטעמו; ובעובד עצמאי, עקב<br />
עיסוקו במשלח ידו.<br />
צא ולמד, כי מחלת מקצוע הנה רשימה מוגדרת<br />
של מחלות ושל גורמים, כשלמעשה מדובר ברת<br />
שימה סגורה, שלא ניתן להרחיבה, אלא בהוראה<br />
נורמטיבית.<br />
הפסיקה הכירה בתורת המיקרו־טראומה<br />
)אירוע זעיר(, כגורם לפגיעה בעבודה. תורת<br />
המיקרו־טראומה מיועדת לעשות אבחנה בין<br />
מחלה, שהיא תהליך תחלואתי הדרגתי, לבין<br />
מיקרו־טראומה, שהנה תוצאה של אירועים<br />
זעירים, שכל אחד מהם לא יוצר שום בעיה<br />
רפואית, ורק ההצטברות יחדיו היא זו שיוצרת<br />
את הבעיה הרפואית.<br />
• • •<br />
נושא ההכרה באירוע לב כפגיעה הלך והתפת<br />
תח עם הזמן. תחילה, בתי הדין לעבודה הכירו<br />
במקרים בודדים של אירועים לבביים, כפגיעה<br />
בעבודה. בתי הדין לעבודה הכירו באירועים<br />
ספציפיים, שגרמו לאירוע לבבי כתאונות עבודה.<br />
בבג"צ מס' 1063/91 משה פפו נ' בית הדין<br />
הארצי לעבודה, מיום 21.7.1991, דן בית המשפט<br />
העליון בעתירתו של עובד נגד בית הדין הארצי<br />
לעבודה - להכיר באוטם בשריר הלב, שלקה בו,<br />
כפגיעה בעבודה - לאחר שתביעתו בבית הדין<br />
האיזורי לעבודה נדחתה, וערעורו לבית הדין<br />
הארצי נדחה.<br />
בפסק הדין תואר הרקע העובדתי כדלקמן:<br />
"העותר, שהוא יליד 1937, עבד במפעל<br />
תעשייתי. עיסוקו היה בתחום הנדסת הייצור,<br />
ותפקידו היה לקבוע ולבקר את מכסות הייצור,<br />
שעל פיהן שולם לעובדים שכר עידוד בשיטת<br />
הנורמות והפרמיות. העותר סבר, שהנורמות<br />
הנהוגות באחת ממחלקות הייצור התיישנו ושהת<br />
גיעה השעה להחליפן בחדשות. עובדי המחלקה<br />
האמורה התנגדו לתוכניתו של העותר, מחשש<br />
שביצועה יפגע בשכרם. ביום 17.2.1985, בבוא<br />
העותר )בלוויית עוזרו( אל המחלקה, לעריכת<br />
הבדיקות הדרושות לקביעת הנורמות החדת<br />
שות, נתקל בהסתייגות ובמחאות מצד העובדים.<br />
שניים מן העובדים, שהיו תוקפניים וקולניים<br />
מן האחרים, חסמו את דרכו של העותר ואיימו<br />
עליו במעשי אלימות. לבסוף, ובעצת נציג ועד<br />
העובדים שנקרא להתערב, נאלץ העותר לסגת<br />
)כדבריו, "ברגליים כושלות"( למשרדו, בלא<br />
לבצע את הבדיקות. מאורע חריג זה, שלטענת<br />
העותר, לא התנסה בשכמותו מאז החל לעבוד<br />
במפעל בשנת - 1971 הסב לו רוגז קשה והתרת<br />
גשות רבה. עד לסופו של יום העבודה, הוא חש<br />
שלא בטוב, אך המשיך בעבודתו. ביומיים הבאים<br />
סבל מחולשה ונותר בביתו. בלילה שלאחר היום<br />
השני להיעדרותו, בשעה 2 לפנות בוקר, נתקף<br />
כאבים חזקים בחזהו. הוא ייחס זאת להצטננות<br />
ממנה סבל ובבוקר חזר לעבודה. אך המיחושים<br />
בחזה לא הרפו ממנו, ומשביקר אצל רופא, ביום<br />
21.2.1985, אובחן אצלו אוטם שריר הלב והוא<br />
אושפז. רק ביום 1.7.1985 נמצא העותר כשיר<br />
לחזור לעבודה חלקית, וכעבור זמן נוסף שב<br />
לעבודתו הרגילה".<br />
המומחה, שמונה מטעם בית הדין האיזורי<br />
לעבודה, קבע כי אין קשר סיבתי בין האירוע<br />
הלבבי, שלקה בו העותר, לבין התקרית שקרת<br />
תה לו במקום העבודה. משום כך, כל הערכאות<br />
השיפוטיות דחו את ערעור העובד.<br />
בפסק הדין האמור, בג"צ הגדיר את הכללים<br />
המנחים להכרה באוטם בשריר הלב כפגיעה<br />
בעבודה כדלקמן:<br />
"נפסק, כי המבחן הוא מבחן 'האירוע החריג'<br />
40 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
העשייה, שיתופי הפעולה, ההישגים וההרהורים. ויש גם מאמרי ידע ודעה<br />
ועדת עבודה ומל"ל באחת מישיבותיה במבנה לשכת מחוז הצפון<br />
או 'המאמץ המיוחד', אשר ביסודו ניצבת ההנחה<br />
הרפואית המקובלת, שלהוציא מקרים נדירים<br />
ביותר, אוטם שריר הלב אינו פוקד אלא את מי<br />
שמקנן בקרבו תהליך תחלואתי, המהווה בסיס<br />
ורקע להיווצרות אוטם".<br />
נפסק עוד, כי "על־פי גישה זו, מי שמועד ללקות<br />
באוטם שריר הלב, עלול ללקות בו בכל מועד<br />
ובכל מצב, אך מאורע חריג או מאמץ מיוחד<br />
עלולים לגרום לבואו של האוטם או להחיש אותו.<br />
אם עובד לוקה באוטם בזמן שהתנסה במאורע<br />
חריג בעבודתו, או סמוך לאחר מכן, או סמוך<br />
לאחר שנדרש בעבודתו למאמץ מיוחד ויוצא<br />
דופן, נוצרת הנחה לזכותו, שהאוטם נגרם עקב<br />
המאורע או המאמץ שקדמו לו"<br />
ההנחה האמורה נסתרת, על פי האמור בסעיף<br />
39 סיפא לחוק הביטוח הלאומי )נוסח משולב(,<br />
אם הוכח, כי השפעת העבודה על אירוע התאונה,<br />
הוא האוטם, היתה פחותה בהרבה מהשפעת<br />
גורמים אחרים 271(ב).<br />
• • •<br />
חרף המשוכה הגבוהה, שהגדיר בג"צ בכדי<br />
להכיר באירוע לבבי כפגיעה בעבודה, המקרים<br />
שבהם הפסיקה מכירה באירועי לב כפגיעה בעת<br />
בודה הולכים ומתרחבים.<br />
בית הדין הארצי לעבודה פסק וחזר ופסק,<br />
כי שיעור ההשפעה של תנאי העבודה, שניתן<br />
לקבלו כשיעור השפעה משמעותי לצורך הוכחת<br />
קשר סיבתי, לא יכול להיות פחות מ־20%. ככל<br />
שהמומחה הרפואי קובע, כי מדובר בהשפעה<br />
בגובה של עד 20%, הרי שאין מדובר בהשפעה<br />
משמעותית, וממילא יש לקבוע שלא הוכח הקשר<br />
הסיבתי הרפואי )עב"ל 659/06 המוסד נ' עפיף<br />
טנוס מיום 10.3.2007; עב"ל 148/07 קמפינסקי<br />
נ' המוסד מיום 14.7.2008; עב"ל 744/08 המוסד<br />
נ' עזרן מיום 27.1.2011; עב"ל 65/10 המוסד נ'<br />
מיכאל כהן מיום 15.5.2011.<br />
בל 4016־08 וגשל אברהם נ' המוסד לביטוח<br />
לאומי )תל־אביב־יפו(, - 4.10.2011 השאלה<br />
המתעוררת הנה מה הם הכלים, הנמצאים בידי<br />
המומחה הרפואי, היכולים לגרום למומחה להגדיר<br />
את אחוז השפעת האירוע החריג על האוטם<br />
בשריר הלב.<br />
עד היום, בתי הדין לעבודה לא הכירו באירוע<br />
לבבי כאירוע הנובע ממחלת מקצוע או ממיקרו<br />
טראומה.<br />
יוצא איפוא, כי בכדי להכיר באוטם בשריר<br />
הלב כאירוע לבבי, ישנו צורך תחילה להכריע<br />
רפואית בדבר קיומו של הקשר הסיבתי בין הפגית<br />
עה )תאונה או מחלה( לבין העבודה; ולאחר מכן<br />
בשאלה - האם ההשפעה של האירוע בעבודה<br />
עולה על 20%, ואם לאו.<br />
יש לציין, כי בהתאם לפרשנות, שנתן בית הדין<br />
הארצי לעבודה לסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי,<br />
חובת ההוכחה, שהשפעת האירוע בעבודה על<br />
קרות האוטם היתה פחותה בהרבה מהשפעת<br />
גורמיו האחרים, מוטלת על המוסד לביטוח לאומי<br />
אתם תבקשו,<br />
אנחנו נטפל<br />
ד"ר זרייק לואי, עו"ד, יו"ר הוועדה<br />
לעבודה ולביטוח לאומי במחוז הצפון,<br />
מבקש מציבור עורכי הדין, המופיעים<br />
בפני בית הדין לעבודה/ העובדים מול<br />
המוסד לביטוח לאומי - לשלוח לוועדה<br />
את הצעותיכם/ הערותיכם/ בקשותית<br />
כם בכל הקשור לעבודת המוסד לביטוח<br />
לאומי או לגבי שיתוף הפעולה עם בית<br />
הדין לעבודה, וזאת לא יאוחר מיום<br />
1.9.2012, לדואר אלקטרוני שכתובתו<br />
, heba.s@israelbar.org.il או לפקס:<br />
.04-6015112<br />
)עבל 43304-12-10 המוסד לביטוח לאומי נ'<br />
עבוד אבראהים, 26.9.2011(.<br />
• • •<br />
מאחר שאירוע לב אינו מוגדר כמחלת מקת<br />
צוע, כל מה שנשאר למי שנפגע עקב אירוע לב<br />
בגין עבודתו הוא לתבוע הכרה באירוע הלבבי<br />
כתאונת עבודה.<br />
הפרקטיקה מלמדת על כך, שהמוסד לבית<br />
טוח הלאומי דוחה ברוב המקרים את התביעות<br />
להכרה באוטם בשריר הלב כפגיעה בעבודה,<br />
ומותיר את ההכרעה לבתי הדין לעבודה. מאידך,<br />
בתי הדין לעבודה קובעים את העובדות של כל<br />
מקרה ומקרה על סמך הראיות המוצגות בפניהם,<br />
ומותירים את השאלות של קיום קשר סיבתי<br />
ושל מידת השפעת האירוע על האוטם להכרעת<br />
המומחה הרפואי.<br />
הנחת היסוד, כפי שצוין לעיל, הנה שהאוטם<br />
לא נוצר כתוצאה מתקרית ספציפית, תהיה קשה<br />
אשר תהיה, אלא שהתקרית האיצה את יצירת<br />
האוטם. לפיכך, המומחה הרפואי נדרש לקבוע את<br />
מידת ההשפעה של התקרית, ורק כאשר ההשפעה<br />
עולה על - 20% יוכר האירוע כתאונת עבודה.<br />
בקביעת השפעת התקרית, המומחה מתחשב<br />
בהיסטוריה הרפואית של תובע הקיצבה.<br />
הנחות היסוד של בתי הדין לעבודה, המתבת<br />
ססות על המדע והרפואה, ולפיהם האוטם לא<br />
נוצר באופן פתאומי, אלא שמדובר בהתפתחות<br />
הדרגתית, שהאירוע החריג יכול רק להאיץ את<br />
היווצרותה - מעוררת שאלות נוקבות ומתבת<br />
קשות. השאלה החשובה היא מה ההיגיון בכך,<br />
שבית הדין אינו מכיר באוטם בשריר הלב כמחלת<br />
מקצוע זאת במיוחד כאשר מדובר במקומות<br />
עבודה, שבהם הוכח כי קיים מתח נפשי מתמשך<br />
)למשל: כתוצאה מאופי העבודה ומהאחריות<br />
הגדולה של התפקיד; מתוצאות הרסניות לנפש<br />
או לרכוש, שיכולות להיווצר כתוצאה מכל טעות;<br />
מיחס מבזה שניתן לעובדים; מעבודה פיזית<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 41
ועד בית<br />
ועדות המחוז מדווחות )במילים ובתמונות( על היעדים,<br />
קשה במיוחד(. שאלה זו מקבלת משנה תוקף,<br />
מאחר שמקום עבודה כזה - עם מתח מתמשך,<br />
יוצר קרקע פורייה להתפתחות האוטם. וזהו<br />
מצב אידיאלי להכרה באוטם כמחלת מקצוע.<br />
שאלה נוספת שמתעוררת היא: האם מיקרו<br />
טראומה אינה יכולה ליצור אוטם מה הדין לגבי<br />
עובד עצמאי או שכיר, העובדים במקצוע שיש בו<br />
מתחים חוזרים ונשנים. לדוגמא, כלכלן שנותן<br />
שירות לעסקים מול הבנקים, ומידי יום עליו<br />
להציל עסקים מנפילה או מקריסה.<br />
לא בהכרח כל מקרה גורם ל"אירוע לב", אלא<br />
צירוף של רצף מקרים מידי יום ביומו, ומספר<br />
פעמים ביום, עלולים לגרום לאירוע הלב. אם<br />
כך, אכן מדובר בסוג של מחלה, למעשה, של<br />
מיקרו טראומה, המוגדרת כך: גרימת נזק גופני<br />
כתוצאה מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות באיבר<br />
מסוים של הגוף לאורך זמן ממושך.<br />
הדבר דומה לעיקרון המים המטפטפים: טיפות<br />
מים, שמטפטפות אט־אט על אבן, מצליחות<br />
כעבור זמן לחצוב בה חור. כך, מקרים שבהם<br />
נדרש עובד לבצע פעולות מסויימות באופן קבוע<br />
וחוזר למשך תקופה, נוצר אצלו, באיבר המופעל<br />
במסגרת אותה פעולה, נזק כרוני, המגיע כדי<br />
נכות רפואית ו/או נכות תפקודית.<br />
בסעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי אכן נקבעו<br />
נזקי שמיעה, כדוגמת טנטון, כמחלת מקצוע,<br />
מאחר וזוהי מיקרו טראומה. נשאלת השאלה:<br />
מה ההבדל בין טנטון לבין אירוע לב בשניהם<br />
יכול להיות נזק מתמשך, שנגרם עקב העבודה.<br />
למעשה, מתח בעבודה מזיק ללב.<br />
• • •<br />
מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות והבת<br />
טיחות הבריטי על עובדי בית החולים מצא, כי<br />
לחץ ממושך בעבודה הוא יותר גרוע ללב מהשת<br />
מנה של 20 ק"ג או מהזדקנות של 30 שנה. פועלי<br />
צווארון כחול הגיבו ללחץ יותר קשה ממנהלים.<br />
במעקב שנערך במשך יותר מ־20 שנה על 812<br />
עובדים בריאים בתעשיית המתכת בפינלנד,<br />
פורום צעירים<br />
נמצא כי לעובדים בלחץ גבוה היה סיכוי גדול<br />
פי 2.2 לתמותה ממחלות לב. לחץ גבוה הוגת<br />
דר כיחס נמוך בין תגמול למאמץ, והיה קשור<br />
גם עם עלייה ברמת הכולסטרול ועם השמנה.<br />
בעיתון Health" "J Epidemiol Community<br />
הופיעו שני מחקרים נוספים, המעידים על הקשר בין<br />
מצבי לחץ לבין מחלות לב. לפי מחקרים אלו, עבודה<br />
במצבי לחץ מגבירה פי 6 את הסיכוי להתקף לב.<br />
אם כן, תמוה ולא מוסבר - מדוע שר הרווחה לא<br />
קבע אירוע לב כמחלת מקצוע! כמובן, תוך התניית<br />
הקשר הסיבתי בין המחלה לבין העבודה עצמה.<br />
מאחר שאירוע לב אינו מוגדר<br />
כמחלת מקצוע, כל מה<br />
שנשאר למי שנפגע עקב<br />
אירוע לב בגין עבודתו הוא<br />
לתבוע הכרה באירוע הלבבי<br />
כתאונת עבודה<br />
השתלשלות ההתנהלות של המוסד לביטוח<br />
לאומי בעניין הספורטאים המקצוענים יכולה<br />
להבהיר אולי פשר סתירה זו. בתוספת השלישית<br />
לצו הביטוח הלאומי )סיווג מבוטחים וקביעת<br />
מעבידים(, תשל"ב - 1972, נקבע ב־31.3.1981, כי<br />
מי שעונה להגדרה להלן נחשב כמי שאינו עובד<br />
ואינו עובד עצמאי: "ספורטאי, העוסק בפעילות<br />
ספורטיבית במסגרת אגודת ספורט או מטעמה,<br />
בין אם היא פועלת באופן עצמאי ובין אם היא<br />
מסונפת לארגון ספורט או להתאחדות או לאיגוד<br />
ספורט, ולמעט מדריך ספורט ומאמן." ולא אלא<br />
זאת, ב־1.1.1987 הוסף להגדרה זו שחקן כדורגל.<br />
שוב נשאלת השאלה: מדוע בשעתו נקבע, כי ספות<br />
רטאים מהסוג לעיל נחשבים כמי שאינם עובדים<br />
שכירים ואינם עובדי עצמאיים!! שהרי בצורת<br />
התנהלותם וההסכמים עליהם הם חותמים עם<br />
הקבוצות, הינם עובדים שכירים לכל דבר ועניין.<br />
התשובה מצויה, כנראה, בעלויות הגבוהות<br />
שנדרש המוסד לביטוח לאומי לשלם עבור ספורת<br />
טאים אלה, אם הם נפגעים בעת עבודתם. שכרם<br />
לרוב גבוה, וכמות הפציעות אף היא גבוהה. בדרך<br />
זו ניסה המוסד להתחמק מתשלום גמלאות פגיעה<br />
בעבודה למי שלמעשה מגיע לו!<br />
רק מששונתה התקנה, בעקבות התערבות בג"ץ,<br />
הוחלף החוק מ־1.1.1996 ואיפשר לספורטאים<br />
מקצוענים להיות זכאים לביטוח מפגיעה בעבודה.<br />
כפי הנראה, כך קורה בעניין עובדים עצמאים<br />
או שכירים, שקורה להם אירוע לב ושלא ניתן<br />
לבחון אותו כמחלת מקצוע. שוב, מחשש שהמוסד<br />
לביטוח לאומי יצטרך לשלם כספים רבים בגין<br />
מי שקרה לו אירוע לב. האפשרות היחידה היא<br />
לבחון האם היה גורם פתאומי שגרם לאירוע<br />
המסקנה היא, איפוא, שנראה כי המערכת<br />
במדינה ישראל מפירה, לכאורה, זכות חוקית של<br />
מבוטחי המוסד לביטוח לאומי. כתוצאה מהפרה<br />
זו נגרם עוול אמיתי לציבור המבוטחים הפוטנת<br />
ציאליים, שהרי כל מבוטח במדינת ישראל משלם<br />
מידי חודש לביטוח הלאומי דמי ביטוח, בכדי<br />
לבטח את עצמו מפני תאונת עבודה. אך כאשר<br />
המבוטח נפגע מהסכנות הכרוכות בעבודה, וקמה<br />
למבוטח הזכות לפיצוי - המערכת איננה נותנת<br />
לו את המענה שהוא זכאי לו מכוח הוראות החוק.<br />
מצב דברים זה יוצר, לכאורה, אפליה בלתי<br />
חוקית בין מי שלקה בלבו כתוצאה מהעבודה<br />
לבין מי שסובל מפגיעה באיבר אחר בדרך אחרת.<br />
לפיכך, מן הראוי שאף כאן תהיה התארגנות -<br />
לאפשר אירוע לב כמחלת מקצוע. החשש של<br />
המוסד לביטוח לאומי הוא אמיתי, אולם זה<br />
מגיע לעובד. וייתכן, שחשש מסוג זה ידרבן את<br />
המוסד לביטוח לאומי ואת המעבידים לדאוג<br />
לסביבת העבודה של העובדים.<br />
* המחבר הוא יו"ר ועדת עבודה ומל"ל בלשכת<br />
עוה"ד מחוז צפון<br />
ועדת נזיקין<br />
פורום הצעירים במחוז הצפון של לשכת עורכי הדין כבר הספיק להרים<br />
יום עיון, בשיתוף עם מכון ההשתלמויות במחוז, שכותרתו: "דין הפוליגרף<br />
כראייה בהליך משפטי", וכן טיול גיבוש עם מוסמכי יוני 2012 ואירוע<br />
תרבותי - צפייה בסרט "חיים של אשה אחרת"<br />
הוועדה לקחה על עצמה שיפור הטיפול בתיקי נזיקין בבתי המשפט במחוז,<br />
וכן לחבר בין הפעילות של פורום הנזיקין הארצי לפעילות המקומית. בנוסף,<br />
שמה לה הוועדה כמטרה את שיפור השירות לעוה"ד בתחום הנזיקין מול<br />
מוסדות הממשל השונים, לרבות סניפי המוסד לביטוח לאומי באיזור<br />
42 ׀ דין שווה ׀ אוגוסט 2012
העשייה, שיתופי הפעולה, ההישגים וההרהורים. ויש גם מאמרי ידע ודעה<br />
הפורום הפלילי - פרקליטות וסניגוריה<br />
חיפוש בלתי סביר<br />
ביהמ"ש העליון קבע: הסכמה שאיננה הסכמה מדעת אינה יכולה להוות עילה<br />
עצמאית לחיפוש על גופו של אדם חברת הפורום הפלילי מתייחסת להלכת בן חיים<br />
*<br />
עו"ד רימונה שלג<br />
ב<br />
אחרונה ניתן פסק דין בבית המת<br />
שפט העליון, אשר מחולל מהפכה<br />
של ממש בקבילותן של ראיות. פסק<br />
הדין מעיד על המגמה, המחלחלת אט אט<br />
בדיני הראיות - מעבר ממשקל לקבילות.<br />
ב־6.3.2012 פורסם פסק הדין - רע"פ<br />
10141/09 בן חיים נ' מדינת ישראל, שם נקבע,<br />
כי הסכמה שאיננה הסכמה מדעת אינה יכולה<br />
להוות עילה עצמאית לחיפוש על גופו של אדם.<br />
בית המשפט העליון קובע, כי הסכמה מדעת<br />
מתגבשת רק אם השוטר מבהיר לאזרח, שאין<br />
לו כל חובה להיענות לבקשת החיפוש, וכי אם<br />
יסרב, הדבר לא ישמש נגדו. ברם, בנסיבות<br />
רגילות של חיפוש בלתי חוקי, המיוסד על<br />
הסכמה שאינה מדעת, אשר במהלכו נתפסה<br />
ראיה חפצית - יש לפסול הראיה החפצית,<br />
וכפועל יוצא, לזכות את הנאשם.<br />
נקבע, כי קבלת הראיות, שנמצאו במסגרת<br />
חיפושים שאינם חוקיים, תגרום לפגיעה בלתי<br />
חוקתית בזכות להליך הוגן, ולפיכך, בהתאם<br />
לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה<br />
בפסק הדין בעניין יששכרוב - יש לפסול<br />
ראיות אלה.<br />
בשולי הדברים יוער, כי יש לשים ליבנו<br />
לדעתו של כב' השופט י' דנציגר, אשר הסכים<br />
עם התוצאה שאליה הגיעה כבוד הנשיאה<br />
בדימוס, ד' בייניש, אך לא הסכים עם ההנת<br />
מקה המשפטית שניתנה על ידה. לטעמו, אין<br />
מקום לקביעה, כי הסכמתו של מושא החיפוש<br />
כשלעצמה לביצועו של חיפוש מקימה סמכות<br />
לעריכת החיפוש במקום בו לא מתקיימות<br />
הנסיבות המנויות בדין לעריכת חיפוש. הסמת<br />
כות לבסס חיפוש על בסיס הסכמתו בלבד של<br />
מושא החיפוש צריכה להיות מעוגנת בחקיקה<br />
ראשית ובמפורש, כמקובל בתחום המשפטי<br />
בו עסקינן.<br />
עד כה נתקלנו בהגשת כתבי אישום בגין<br />
החזקת סכין או החזקת סמים, כאשר היסוד<br />
החוקי לחיפוש הינו הסכמתו של החשוד לחית<br />
פוש. פסק הדין קובע חד משמעית, כי הסכמה<br />
מעין זו אינה מהווה "הסכמה מדעת" - שכן<br />
הפורום הפלילי באחד מכינוסיו בלשכת ועד מחוז צפון של לשכת עורכי הדין<br />
בהתאם לפסה"ד, משטרת<br />
ישראל פועלת על פי<br />
הנחיות חדשות - בטרם<br />
יחפש שוטר על גופו של<br />
אדם, עליו להסביר לו כי יש<br />
לו הזכות לסרב לחיפוש ואין<br />
לסירובו כל נפקות משפטית<br />
אדם סביר, אשר נשאל על ידי שוטר באם<br />
ניתן לערוך על גופו חיפוש, יסכים, רק בשל<br />
החשש שמא ייעצר באם יסרב או שתהיה<br />
השלכה כלשהי לסירובו )דוגמא ברורה לכך<br />
הינה הנפקות הראייתית של זכות השתיקה:<br />
באם נחקר בוחר לשתוק בחקירתו, הרי שהדבר<br />
יוכל לשמש נגדו כתוספת ראייתית של חיזוק<br />
או סיוע במקום שיידרש(.<br />
בהתאם לפסק הדין, משטרת ישראל פועלת<br />
על פי הנחיות חדשות, שלפיהן - בטרם יחפש<br />
שוטר על גופו של אדם, עליו להסביר לו כי<br />
יש לו הזכות לסרב לחיפוש ואין לסירובו כל<br />
נפקות משפטית!<br />
התנאי לחוקיות החיפוש הוא, שאותה הסת<br />
כמה תהיה הסכמת אמת מודעת ורצונית.<br />
כדי להבטיח זאת, אין די בבקשת הסכמתו<br />
של האדם, מושא החיפוש, לעריכת החיפוש,<br />
אלא יש להבהיר לו במפורש, כי נתונה לו<br />
הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא<br />
ייזקף לחובתו. כלומר, נותרנו במצב משפטי<br />
נכון וראוי, לפיו רק חשד סביר יוכל להוביל<br />
לחיפוש על גופו של אדם, וככל שהחיפוש<br />
יבוסס על הסכמתו של אדם, ללא ההסבר<br />
המקדים, הרי שיהא הוא פסול.<br />
פסק הדין הזה מהווה המשך למגמת הפסית<br />
קה, אשר החלה בהלכת יששכרוב, התפתחה<br />
באופן חלקי בפס"ד פרחי )ע"פ 4988/08 פרחי<br />
נ' מדינת ישראל. פורסם ביום 1.8.2011(, וכעת<br />
ממשיכה באמירה לפיה ניתן לפסול ראיות<br />
חפציות בשל חיפוש שאינו חוקי.<br />
* המחברת היא אחראית מחלקת ערעורים,<br />
סנגוריה ציבורית מחוז צפון; חברת הפורום<br />
הפלילי בלשכת עוה"ד מחוז צפון<br />
דין שווה ׀ אוגוסט 2012 ׀ 43
Change language