מיכון ×•×”× ×“×¡×” גיליון מס' 14 - פברואר-מרס 2009 - ארגון עובדי הפלחה

www.deshanim.co.il

תוכן הענייניםמי מרוויח ומי מפסיד מתנודתיות במחירי הגרעינים .....................................................................8הנחיות לגידול חימצה לאחר זריעה ועד תחילת השקייה ..........................................................11כנס דיווחי מחקרים בבית דגן..........................................................................................................‏‎15‎מניעת סחף קרקע - ניתוח עלות מול תועלת...............................................................................‏‎17‎על הפרק..............................................................................................................................................‏‎28‎יישום חומרי הדברה בבתי צמיחה לירקות....................................................................................‏‎31‎טרקטור זחלי ראוי ודרוש.................................................................................................................‏‎34‎פליטה נקייה .......................................................................................................................................36רשמים מתערוכת EIMA בבולוניה איטליה...................................................................................‏‎38‎מה חדש...............................................................................................................................................‏‎42‎בחברות ומפעלים...............................................................................................................................‏‎44‎מדורים:‏משולחן המנכ"ל .................................................................................................................................. 4ניר ותלםירחון לנושאי גידולי שדהומיכון והנדסה בחקלאותירחון היוצא לאור מטעם ארגון עובדי הפלחה,‏שה"מ,‏ משרד החקלאות והמכון להנדסהחקלאית.‏ מיסודו של ‏“גן שדה ומשק"‏ו"מיכון והנדסה בחקלאות"‏מו"ל:‏ ארגון עובדי הפלחהכתובת המערכת:‏ארגון עובדי הפלחה,‏ ת.ד 305 הרצליה ב',‏טלפון.‏ 09-9604080, פקס.‏ 09-9604087אתר:‏ www.falcha.co.ilדוא"ל:‏ falcha@cotton.co.ilעורכת:‏ מיכל צוריאלדוא"ל:‏ nir-vetelem@cotton.co.ilעורך מקצועי לענייני מיכון והנדסה:‏יוסף כץדוא"ל:‏ mikun@cotton.co.ilמערכת:‏ אורי נעמתי,‏ פיני מהר"מ,‏נחום הלפגוט,‏ שלמה שמואלי,‏ אבישי וזה,‏ד"ר זאב שמילוביץבין עלון לעלון......................................................................................................................................‏ 6פרסום ומודעות - בנושאי גד"שומיכון והנדסה:‏אהובה צרפתי:‏ 03-7516615| 052-2723062 פקס:‏ 03-7516614ahuvatz@bezeqint.netהפקה:‏ פרסום ‏"שיאים"‏דפוס האוזר בע"מת.ד 835 גבעתיים 53108seim@hauser.co.ilהמערכת אינה אחראית לתוכן המודעותתמונת שער:‏גשם מעל שדה חיטה.‏צילום:‏ איתן סלעניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר | 2009

משולחן המנכ"למחירי החיטההשבוע השתתפתי בכנס מחקרי גד"ש במכון הוולקני.‏ בכנס הוצגו כמהמחקרים מעניינים מאד בנושא השבחת החיטה לגרעינים,‏ בפרמטרים של:‏א.‏ הגדלת היבול אם באמצעות טיפוח זנים ואם באמצעות שיפור הממשקהחקלאי.‏ב.‏ עמידות למחלות והמאבק במזיקים ועשבים רעיםג.‏ תוספת חלבון.‏ד.‏ שיפור אינדקס גלוטן.‏אין לי ספק שהמחקר המדעי הוא אבן הבסיס לכל התקדמות בעתיד,‏ אבלכולנו צריכים להבין שהמחקר הוא אבולוציוני ולא מהפכני ולכן,‏ השיפורכרוך בעבודה סיזיפית לאורך שנים.‏החודש,‏ פרסם ה-‏ ,USDA המקבילה האמריקאית למשרד החקלאות,‏ את נתונימלאי החיטה המעודכנים לשנת 2008. המלאים היו גבוהים מתחזיות האנליסטים.‏השוק הגיב לידיעה בדרמטיות וצנח באותו הלילה )12.1.09( ב-‏ 8%.לכאורה,‏ יש סיבה - יש תוצאה.‏ סוף סוף שוק החיטה מגיב לנתונים אמיתיים.‏לצערי,‏ הסיפור הרבה יותר מורכב:‏ באותו הלילה ירדו בצורה חדה מחירהנפט,‏ מחיר הכותנה ומחיר שער הגרעינים.‏ אם נסתכל על הגרפים שלכמעט כל הסחורות שנסחרות בבורסה,‏ נראה מתאם מדאיג גם בעלויות וגםבירידות,‏ מכאן שהשוק כנראה מגיב גם לדברים ‏"אמיתיים"‏ וגם להשפעותחיצוניות חזקות מאד,‏ שזה הכסף הספקולנטי.‏ בלילה שבו קנינו עבורכם41 חוזים להגנה על החיטה במחיר של $, 53,000 קנה קונה יחיד 6,000חוזים בבורסת שיקגו.‏ תעשו לבד את החשבון,‏ כמה הוא שילם?‏ יש לי ספקתנודות במחירי חיטה - בבורסת קנזס | ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר 2009

בעידן הקודם:‏ ירידה מתמשכת במחירי תוצרת חקלאיתבין 1975 ו-‏‎2005‎ ירדו מחירי המזון בעולם ב-‏‎75%‎ ריאליתרב אם אותו קונה הוא חקלאי שמנסה להגן על היבול שלו.‏מחיר החיטה בקנזס נשאר במשך שנים רבות ברמות של 300 סנט לבושל.‏ זההיה המחיר בחוזה יוני.‏ הוא עלה לרמות של 1,100 סנט לבושל והוא נסחרביום שני 12.1.09 במחיר של 621 סנט לבושל.‏ האם לטווח הארוך המחירישאר ברמות האלו?‏ כמובן שלאף אחד אין מושג,‏ אבל פרופ'‏ אייל קמחי,‏בהרצאתו בכנס הארגון שהתקיים בתערוכת ‏"אגרו-משוב",‏ הראה כי במשך30 שנה בין 1975 עד 2005 מחירי המזון בעולם ירדו ב - 75% ומשנת 2005יש עלייה במחירי המזון.‏פרופ'‏ שחל עבו הראה שדלק ירוק מזהם את הסביבה פי שניים עד פי 400מדלק רגיל ומציע לכל שוחרי הסביבה לפקוח את העיניים.‏ירון מחברת ‏"דשן גת"‏ הרצה על ממשקי דישון.‏ אני רוצה להודות לירוןולחברת ‏"דשן גת"‏ על תמיכתה בכנס.‏ בנוסף,‏ אני חייב להוריד את הכובעבפני חיים אלוש ועמית מחברת ‏"משוב"‏ אשר בשקט וצינעה ארגנו אתכל הכנס.‏אני קורא למשרד החקלאות לעשות כל מאמץ לפתור את הבעיות שיש לפתורבטווח הקצר ולסבסד את ההדרכה הפרטית ובטווח הארוך,‏ לדאוג לאיושכל התקנים המגיעים לנו.‏פרי הגלילודאי קראתם בעתונים על מצבו הבעייתי של מפעל ויטה פרי הגליל.‏ ביוםשני 19.1.09 דן בית המשפט המחוזי בחיפה בצו כינוס נכסים שהגישו בנקלאומי ובנק דיסקונט.‏אנחנו,‏ ארגון הפלחה בשיתוף ארגון מגדלי הירקות משמשים כנציגי המגדלים,‏שויטה פרי הגליל חייב להם כספים.‏ לשם כך שכרנו את שירותיו של עורך הדיןליאור דגן שייצג אותנו בדיון.‏ בית המשפט החליט לדחות את כינוס הנכסיםבשלושה שבועות ועד אז למצוא פתרון למצב.‏ אנו נעמוד על כך שכל הסדרעליו יורה בית המשפט יכלול הסדר לתשלום חובות העבר למגדלים.‏יש לנו שלוש דרישות עיקריות:‏1. שישולם החוב המגיע למגדלים עבור תוצרת שספקנו בסך 30 מיליון ₪.2. אנחנו רוצים שהמפעל ימשיך לפעול כעסק חי לטובת העובדים והמגדלים.‏3. אנחנו מודיעים לכל קונה פוטנציאלי שאם לא ישולם לנו חוב העבר - לאנספק תוצרת בעתיד וכי אי אפשר יהיה להפעיל את המפעל בלעדינו.‏אלו ימים קשים למגדלים ועובדי המפעל.‏ אני בטוח שבשילוב ידיים ושיתוףפעולה נצליח להשיג את התוצאה המיטבית לכולם.‏בברכה,‏אורי נעמתישר החקלאות,‏ שלום שמחון ויעל שאלתיאלי - מנכ"לית משרד החקלאות,‏כיבדו אותנו בהשתתפותם.‏ אני רואה בהם שותפים אמיתיים לדרכנו.‏ לצערי,‏לא תמיד אנחנו מצליחים במאבק המשותף מול האוצר.‏ לאחר מאבק ארוךועיקש,‏ ביטוח ההכנסה לא יצא לדרך השנה.‏ יעל שאלתיאלי הבטיחה לדאוגלפיצוי חליפי מוגדל,‏ לפי המודל הקודם של תמיכה בשטחים פתוחים.‏ שניהםהבטיחו לסגור בשבועות הקרובים את ביטוח ההכנסה לשנים הבאות.‏ השרשמחון הבטיח לדאוג אישית לזירוז הליכי הפיצויים לעוטף עזה,‏ במסלולשהיה קיים במלחמת לבנון השנייה.‏ בנוסף,‏ הוא הבטיח לנסות לבטל אתהקיצוץ בשפד"ן לעוטף עזה.‏ברור שלנו,‏ החקלאים הקטנים,‏ יש שתי משימות:‏ להגן על עצמנו בפני ירידותמחירים ולהתפלל לגשם.‏הדרכהבימים אלה התפטר ממ"ר גידולי החורף משה"מ.‏ למעשה,‏ נותרנו ללא ממ"רחורף וללא ממ"ר קיץ.‏ אפשר לדון בסיבות שהביאו אותנו למצב שבו,‏ מתוך12 משרות מדריכים המתוקצבות לענף,‏ רק 6 מאויישות.‏ לדעתי,‏ הדיון בעברלא יקדם אותנו.‏ ברור לכולנו,‏ שללא הדרכה לא נוכל לשמר את ההישגיםהגדולים של הענף.‏ הדרכה פרטית היא תשובה אולי הכרחית,‏ אבל בהכרחגורמת לירידת כמות הידע הפתוח לכלל החקלאים.‏ זה כבר נושא למאמראחר,‏ אבל אני מאמין שידע זמין לכולם הוא המפתח להצלחה בענף.‏כשאין גשם משקים בממטרות.‏ צילום:‏ איתן איתן סלע

בין עלון לעלוןחיטהבצורת.‏ לצערנו הגדול אנחנו כנראה בשנת בצורת נוספת וקשה,‏ לפחות כמובשנה שעברה.‏ נכון להיום הגשם לא מגיע,‏ השדות מתייבשים,‏ גם באזורים‏“צפוניים"‏ , רוב החיטה נבטה ובמקוטע בסוף דצמבר והחורף עדיין לא התחילבעצם.‏ אנחנו מתחילים בימים הקרובים את נוהל בצורת ונתחיל להסתובבעם ועדת בצורת כדי לראות,‏ להעריך ולהיערך.‏מכרז החיטה.‏ כידוע לכם המכרז נסגר,‏ נבחרו הזוכים ושוב אנחנו,‏ המגדלים,‏לא ביניהם!‏ הפעם,‏ אפילו לא הגענו לקו הסיום ולא נגשנו למכרז.‏ אני מקווהשננסה להסיק מסקנות לקראת המכרז הבא,‏ בעוד 3 שנים.‏ בכל מקרה,‏ מה שנותרהוא להתכונן לקראת הזוכים החדשים-ישנים ולשנים שיהיו מסובכות.‏במכרז הנוכחי זכו שלושה זוכים:‏ שטיבל ב-‏ 80,000 טון,‏ דיזנגוף ב-‏ 55,000טון ורודמקו ב-‏ 30,000.אנחנו מתחילים את ההתארגנות בימים אלה,‏ בהכנת ההסכם,‏ בחירת חברתההשגחה וכדומה.‏ במקביל,‏ שלחנו אליכם טפסים להתחייבות להספקת חיטהלעונה הקרובה.‏ כפי שביקשנו,‏ יש למלא הטפסים ולשלוח אלינו ולארגוןהקניות שלכם,‏ עד סוף החודש.‏הגנותאנחנו ממשיכים וממליצים לכל מי שעדיין לא עשה הגנות - לבצע.‏ נכוןלהיום אפשר לתפוס בפול C. מחיר החיטה נכון להיום $ 280-300 לטון,‏כאשר אפשר להגן על כ-‏ $ 240 לטון,‏ בהחלט מחיר סביר פלוס לחיטה לעונההקרובה ואני קורא לכל אלה שעדיין לא ביצעו הגנות - לעשות זאת.‏ביטוח הכנסה.‏ לצערי הרב ולמרות כל האופטימיות שהיתה לנו,‏ נראהשהנושא נדחה בעוד שנה וגם השנה לצערי,‏ לא יהיה לנו ביטוח הכנסה.‏כמות הסיפורים והתירוצים שיש לכל הגורמים מדהימה.‏ בשורה התחתונה,‏אין ביטוח הכנסה וזה מה שמרגיז,‏ מטריד ומעציב.‏ נקווה שלפחות הבטחתשר החקלאות,‏ אותה שמענו בתערוכת ‏“אגרו משוב"‏ תקויים.‏ השר הצהירשייחתם הסכם להפעלת ביטוח הכנסה שיתחיל במזרע 2010, וימשך 5 שנים.‏אם הדבר יתקיים לפחות בעונה הבאה נצא לדרך.‏ כאמור,‏ בדיבורים כולםטובים.‏ מה שיכריע זה מבחן התוצאה.‏חימצהזריעת החימצה הסתיימה לקראת סוף דצמבר ואנחנו עומדים על מזרע שלכ-‏ 60-70 אלף דונם - מזרע קטן יחסית.‏ יש לקחת בחשבון שגם השנה יהיהמחסור גדול במים להשקייה ונראה שחימצה תגודל השנה רק בהשקיה ולאבבעל.‏ המחירים מסתובבים סביב ה-‏ ₪ 3 לק"ג,‏ וזו ירידה לעומת העונהשעברה.‏חמניותגם בגידול זה מסתמן הקטנת מזרע,‏ לעומת עונת 2008. אנחנו עדים לבעיותבשיווק החמניות לספרד וכנראה שאת רמת המחירים שראינו בעונה שעברה,‏לא נראה השנה.‏ נכון להיום,‏ אנחנו שומעים על מחירים של ₪ 4.5 לק"ג,‏ וישלעשות חשבון טוב לפני שזורעים,‏ מה גם שהמשבר הכלכלי בעולם כולו,‏גם הוא סביר להניח,‏ משפיע על הייצוא ולכן יש לשים לב עם מי חותמיםואיזה בטחונות מקבלים.‏כותנהרמות המחירים בפימה גבוהות,‏ כ-‏ 125-130 סנט לליברה ובהחלט אפשר וצריךלשקול לחזור ולגדל ולהגדיל את שטח המזרע של הכותנה בעונת 2009.ירקות לתעשייההעיתונות מלאה בידיעות על פרי גליל.‏ אנחנו מנסים להשאר עם הראשמעל למים,‏ זאת אומרת:‏ לקבל את הכסף שמגיע לנו על הספקת תירס בעונת2008 ובמקביל,‏ מנסים למצות את האפשרות לזרוע לעונה הבאה ‏,אבל עםבטחונות מלאים לקבלת הכסף.‏ עד שחוברת זו תגיע אליכם,‏ נדע יותר.‏ אנחנונתעדכן בהתפתחויות ונעדכן.‏דבר אחד ברור מכל העניין:‏ יש לדאוג לביטחונות וערבויות מתאימים מכלהמפעלים,‏ בכל הגידולים,‏ לפני שזורעים ו/או שותלים.‏ מצב החשיפה שלנובשנים האחרונות,‏ בירקות תעשייה,‏ הוא בלתי נסבל ויש לתקנו מהיסוד.‏תחמיצים ושחתותמחיר תחמיץ חיטה לעונה הקרובה 50 אחוז ממחיר חיטה לגרעינים.‏ המחירלגרעינים יקבע בסוף חודש מאי,‏ זאת לפי שער $ ממוצע במשך כל החודש.‏מחיר תחמיץ סורגום ₪ 45 לטון ח"י בקמה מעל מחיר תחמיץ חיטה.‏ תחמיץתירס ₪ 100 לטון ח"י יבש מעל מחיר תחמיץ חיטה . להבנתי אפשר לעשותהגנות על חיטה ‏}אופציות )put ובעצם לקבוע רשת בטחון למחיר תחמיץחיטה.‏להתראותפיני מהר"מ,‏ ראש מדור גד"שקשת על צרעה.‏ צילום:‏ איתן סלע | ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר 2009

מי מרוויח ומי מפסידמתנודתיות מחירי הגרעיניםכנס בנושא תנודות במחירי הגרעינים והשפעתם על החקלאים היה הנושא המרכזיהנדון בכנס מטעם ארגון הפלחה.‏ הכנס נערך במסגרת תערוכת ‏“אגרו משוב",‏תערוכה בינלאומית שנתית,‏ המתקיימת בגני התערוכה.‏ אנשי המדע שהרצו בכנס,‏סרבו לחזות מה יהיה בעתיד.‏ לעומתם,‏ מבקר נוסף בכנס,‏ שר החקלאות שלוםשמחון לא נרתע מתחזיות.‏ לדבריו השנתיים הבאות הולכות להיות קשות.‏מיכל צוריאלקהל בכנס ארגון הפלחהשלוש הרצאות מלומדות שמעו מבקרי הכנס,‏ אולם ביקור לא מתוכנן שלשר החקלאות,‏ שלום שמחון,‏ שהגיע לסיור בתערוכה,‏ משך את רוב תשומתהלב.‏ לא בכל יום זוכים חקלאים לקבל תגובות מהשר הממונה,‏ בשורתנושאים המטרידים אותם.‏ גם אם לא קיבלו תשובות ברורות לגבי שאלותבוערות,‏ יכלו מבקרי הכנס להתנחם בעובדה שלפחות השר הממונה על נושאהחקלאות מתאמץ למען החקלאים.‏את הכנס פתח אורי נעמתי,‏ המנכ"ל הנכנס של ארגון הפלחה,‏ אשר ברך אתהנוכחים ואמר כי מלכתחילה,‏ הנושא המרכזי סביבו רצינו לערוך את הכנסהיה מחירי הגרעינים.‏ אבל בחודש האחרון השתנו היוצרות,‏ המחירים החלולרדת והנושא הפך להיות לא רלוונטי.‏ לכן שינינו את הנושא הנדון לתנודותבמחירי הגרעינים והשפעתם על הרווחיות של החקלאים.‏באי הכנס שמעו את הרצאתו של פרופסור איל קמחי,‏ מהמחלקה לכלכלהחקלאית באוניברסיטה העברית אשר עסקה בנושא תנודתיות במחירי המזון- סיבות והשלכות.‏ ההרצאה השנייה היתה של פרופסור שחל עבו,‏ ראשהחוג לגידולי שדה וירקות בפקולטה למדעי החקלאות,‏ המזון ואיכותהסביבה באוניברסיטה העברית ודנה בשאלה:‏ משבר הגרעינים - האומנםבעייה חקלאית.‏ ההרצאה השלישית והאחרונה מאת ירון יוטל,‏ האגרונוםהראשי של חברת ‏“דשן גת",‏ עסקה בשינוי ממשק הדישון הנדרש לחיסכוןבעלויות הייצור.‏לפני הבחירותהחקלאות הישראלית ניצבת בפני שורה של אתגרים.‏ אנחנו נמצאים בתקופתמעבר ואי אפשר להתעלם ממה שקורה מסביב,‏ אמר שר החקלאות שלוםשמחון והתייחס בדבריו למלחמה בעזה והבחירות הקרבות,‏ הפיצוי לחקלאיהדרום,‏ בעיית העובדים הזרים והקיצוץ במכסות המים לחקלאות.‏‏“בנוגע לבחירות,‏ הגעתי למסקנה שעדיף לנהל את המאבקים עכשיו לפנישתקום ממשלה חדשה,"‏ אמר השר שמחון והוסיף,‏ ‏"יש לי תוכניות לחזורלמשרד החקלאות אחרי הבחירות,‏ אבל לא הכל תלוי בי ולכן אנחנו מנסיםלסגור כמה שיותר נושאים לפני הבחירות".‏‏“בראש רשימת סדר עדיפויות יעמוד נושא הפיצויים לחקלאים בדרום",‏הדגיש השר וסיפר כי משרד החקלאות,‏ משתדל לתת את הסיוע הדרושבקנה מידה רחב לחקלאים ונערך בשלב זה להכנת תחשיבים על הפיצוייםשר החקלאות,‏ שלום שמחון:‏ עדיף לנהל את המאבקים עכשיו לפני שתקוםממשלה חדשה.‏אורי נעמתי,‏ מנכ”ל ארגון עובדי הפלחה:‏ להגן על עצמנו החקלאים מפניירידת מחירים.‏ | ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר 2009

בגין נזקי מלחמה.‏ ‏“אנחנו נתקלים בקשיים,‏ כמו כל פעם שאנחנו באים לדברעם פקידי האוצר.‏ אנחנו עושים כל מאמץ שהנוסחאות יהיו כמו במלחמתלבנון והחישובים יהיו נורמטיביים.‏ אני מניח שבימים הקרובים יגיע הענייןלשולחנה של וועדת הכספים."‏גם בעיית העובדים הזרים נמצאת בטיפול.‏ כרגע אין היתר לעובדים זריםלשנת 2009 ויש מגמה לקצץ את מספר העובדים הזרים.‏ אנחנו עושים כלמאמץ לסגור את הנושא,‏ הבטיח השר.‏נושא נוסף שיש לטפל בו הוא קיצוץ במכסות המים.‏ זהו קיצוץ רוחבי של22%. ‏“אנחנו פונים לחקלאים לבצע קיצוץ מרצון,"‏ ביקש השר ופרט:‏ ‏"אםיהיה קיצוץ מרצון,‏ הקיצוץ הסופי יעמוד על 15%. נושא קיצוץ מכסות המיםיתגלגל גם לשנת 2010 ואני מניח שהוא יתרחש באותם היקפים".‏‏"המשבר הכלכלי העולמי הוא קשה והשפעתו על מדינת ישראל היא קשהומלחמות עולות כסף.‏ השנתיים הבאות הולכות להיות לא פשוטות ויתכןוהדבר יבוא לידי ביטוי ביכולת שלנו לתמוך בחקלאים",‏ אמר השר.‏ נקודתהאור הבודדה שהיתה בדברי השר הייתה שכרגע מתרחש תהליך במסגרתוהחקלאות תקבל הכרה כשומרת הסביבה.‏ נקודה חשובה זו לא זכתה להתייחסותנוספת מן השר.‏ כשהתותחים רועמים המוזות שותקות.‏בשלב השאלות נשאל השר בנוגע לתאום שהחקלאים העובדים בסמוך לגדרנאלצים לבצע וכי צה"ל מקשה עליהם את ההגעה.‏ איתמר שוויקה מהתנועההקיבוצית העיר כי צריך לפשט את נושא הפיצויים שכן לקחי מלחמת לבנוןהראו כי רואי החשבון ואנשי כספים היו המרוויחים הגדולים מכספי הפיצויים.‏ויגאל מקיבוץ רעים אמר כי אין היגיון בקיצוץ מכסות מי השפד"ן.‏שמעון אזולאי ‏)קיש(,‏ מנהל כספים מקיבוץ חולית בנגב המערבי קבל על כךכי הגיעה מיגונית אחת בלבד.‏ תשובת השר:‏ אישרנו מיגוניות רבות,‏ הבעייהשהיצרן אינו עומד בקצב.‏פיני מהר"מ,‏ ראש מדור גד"ש בארגון הפלחה תיאר את נושא המצב הקשה שלההדרכה בשה"מ:‏ בפועל,‏ בחודשים האחרונים עזבו אותנו ארבעה מדריכים.‏בשלושה מתוך ארבעה אזורים אין ממ"רים.‏ ההדרכה עוברת לידיים פרטיותואנחנו חייבים את עזרתכם.‏בנושא זה לא היו לשר בשורות:‏ אנחנו סיימנו תהליך ארוך כדי לבטל החלטהלא מוצלחת של הממשלה הקודמת,‏ אני מקווה שנוכל להגיע לפתרון הבעייה.‏ויעל שאלתיאלי,‏ מנכ"לית משרד החקלאות הוסיפה כי בקרוב תערך ישיבהבנושא.‏מי מרוויח ומי מפסידהמרצה הראשון בכנס היה פרופסור איל קמחי מן המחלקה לכלכלה חקלאיתומנהל הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.‏ הרצאתו היתה מבוססתעל מאמר שפורסם בנושא זה בגיליון מספר 4 של ‏“ניר ותלם".‏כשאנו מדברים על משבר אנחנו מתכוונים למצב של עליית מחירי מזוןעד כדי שאוכלוסיות גדולות,‏ ברחבי העולם,‏ מתקשות לספק את צרכיהןהבסיסיים,‏ הסביר קמחי והוסיף כי עליית מחירי הגרעינים מיטיבה אולי עםהחקלאים אך התנודתיות במחירים אינה טובה לאף אחד.‏בין השנים 1975 עד 2005 ירדו מחירי המזון בעולם ב - 75%. משנת 2005ואילך אנחנו רואים מגמה הפוכה - מחירי המזון מתייקרים ב - 75%. נשאלתהשאלה האם אנחנו בעידן חדש?‏ הכלכלנים אף פיתחו מושגים חדשים יחסיתלתיאור התופעות כמו אינפלציית גרעינים או אגפלציה שמשמעותה עלייתאינפלציה שנובעת מעליית מחירי מוצרים חקלאיים.‏שני גורמים עיקריים גורמים לעליית הביקוש לגרעינים:‏הראשון,‏ שינויים בהרגלי צריכה של אזרחים במדינות גדולות כמו הודו וסין.‏ההגירה מן כפר אל העיר יחד עם הגידול בהכנסות גורמים לאוכלוסייה לעבורמצריכת מזון מסורתי המבוסס על אורז וסויה,‏ למזון המבוסס על מרכיביםמיובאים כמו תירס,‏ חיטה ומוצרי בשר וחלב.‏ בסין,‏ למשל,‏ גדלה הצריכהלנפש של בשר כמעט פי שניים וחצי בין 1990 ו-‏‎2005‎‏.‏ לייצור קילו בשרבקר דרושים 7-8 ק"ג גרעינים.‏ לייצור קילו בשר עוף דרושים 3-4 ק"גגרעינים.‏ כתוצאה מכך גדל מאד הביקוש לגרעינים.‏הגורם השני,‏ המשפיע על העלייה בביקוש לגרעינים הוא עלייה ניכרתבביקוש לדלק ביולוגי.‏ בשנת 2007 שליש מגרעיני התירס בארצות הבריתהופנו לייצור אתנול.‏ היצע הגרעינים בשוק ירד והמחיר עלה בהתאם.‏במקביל לעלייה בביקושים,‏ מתקיים תהליך מקביל של ירידה בהיצע,‏ עקבירידה בקרקעות המופנות לחקלאות,‏ מיצוי משאבי המים ותהליך המדבור,‏ירידה מתמשכת בהשקעות בחקלאות,‏ האטה בקצב פריון הייצור ומקבץ שלאסונות טבע שפגעו ביכולת הייצור.‏ כל הסיבות המתוארות הקטינו את כמותהגרעינים המיוצרים בעולם ותרמו להקפצת מחירם.‏מדוע עליות המחירים של הגרעינים היו כה חדות?‏ מדיניות אנטי אינפלציוניתפרופסור איל קמחי:‏ אנחנו מדברים על עולם שמשתנה מול פנינו בצורהשקשה לחיזוי.‏ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר | 2009

של מדינות שהן יצרניות גרעינים מרכזיות כמו הודו,‏ סין,‏ מצרים,‏ ארגנטינהומקסיקו,‏ שחששו מאינפלציה והקטינו את היקף יצור הגרעינים.‏ מדינות אלויכולות לשלוט בייצור שלהן וכשהודו,‏ למשל,‏ מקטינה את ייצור האורז ישלזה השפעה על היצע האורז השוק העולמי.‏גורם נוסף שתרם לעליות מחירים חדות הוא פעילות ספקולטיבית בשוקהסחורות העתידיות.‏ מדובר בשוק קטן עם מעט סוחרים המגיב לציפיותעתידיות של היצע וביקוש.‏ אגב,‏ ספקולציות במחירי גרעינים אינה תופעהחדשה,‏ אמר קמחי והביא סיפור מן המקורות.‏מי מרוויח ומי מפסיד מהמצב?‏ שאל פרופסור קמחי וענה:‏ מדינות המייצאותמזון מרוויחות - מדינות המייבאות מזון מפסידות.‏ הנפגעות העיקריות הןמדינות חלשות,‏ מהעולם השלישי,‏ הנשענות על סיוע חיצוני כספי של מדינותעשירות.‏ הן מפסידות שכן באותה כמות של כסף שהן מקבלות כסיוע הןיכולות לרכוש פחות סחורה.‏בתוך המדינה:‏ המגזר העירוני מפסיד - המגזר החקלאי מרוויח.‏ בין החקלאים:‏החקלאים הגדולים מרווחים והקטנים מפסידים.‏ החלשים תמיד מפסידים.‏מה יהיה בעתיד?‏ נשאל פרופסור קמחי וענה,‏ אני לא נביא ואיני יכול לדעתמה יהיה.‏ ‏“אנחנו מדברים על עולם שמשתנה מול עינינו בצורה שקשה לחיזוי.‏לחקלאים שחושבים עונה קדימה אלו אינם תנאים ידידותיים.‏ מנקודת מבטעולמית לא ברור מה יהיה ואני לא יכול לחזות מה יהיה בעתיד,‏ אבל אניאדם פסימי מטבעי,‏ החקלאים לעומת זאת חייבים להיות אופטימיים,‏ כיעיסוק בחקלאות צריך אופטימיות,"‏ סיכם קמחי את דעתו.‏כולם מדברים על דלק ירוקהדיון לגבי יכולת החיזוי גלש גם לתוך ההרצאה הבאה של פרופסור שחלעבו,‏ ראש החוג לגידולי שדה וירקות,‏ מהפקולטה למדעי החקלאות המזוןואיכות הסביבה באוניברסיטה העברית.‏ ‏“קשה מאד להתנבא לגבי העתיד",‏ציטט פרופסור שחל עבו,‏ את נשיא המדינה שמעון פרס והזכיר לחקלאיםשאין חדש תחת השמש.‏ הרצאתו של פרופסור עבו,‏ התבססה על מאמרשפרסם בגיליון אוגוסט של ‏“ניר ותלם".‏פרופ'‏ עבו הציג ראיית עולם רחבה והומניסטית,‏ שעיקרה שמירה על כדורהארץ ועל אדמות חקלאיות.‏ לדבריו,‏ העובדה שיש גידול מתמיד ביצורהחקלאי ושאנחנו עדיין יכולים לשפרו מעידה שהבעיה אינה חקלאית.‏בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת מנתה אוכלוסיית הודו 400 מיליוןאזרחים ויצור החיטה עמד על 11 מיליון טון לערך.‏ כיום מונה אכלוסייתהודו כמיליארד תושבים ויצור החיטה עולה על 60 מיליון טון לשנה.‏ לפיפרופסור עבו זוהי עדות נאמנה ליכולתם של החקלאים לספק את תצרוכתהאוכלוסייה.‏ ברם לצורך הדיון הנוכחי אין טעם לעסוק בתחזיות דמוגרפיותעולמיות או ביכולות המטפחים להמשיך ולשפר את פוטנציאל הזנים שכןלדברי עבו,‏ שורשי המשבר נעוצים עמוק בדרך בה האדם המודרני תופסאת סביבתו ומנהל את משאבי עולמנו.‏ במצב בו כושר המיקוח הנמוך שלהחקלאים בצרוף המציאות המשונה של שוק ההון העולמי והשימושיםהחדשים לגרגרים ‏)ובעיקר התחזיות להגדלת הביקושים לדלק הירוק,‏ יותרמאשר הדרישה בפועל(,‏ הם אלו שיצרו את הבעיה.‏‏“כולם מדברים על דלק ירוק,‏ אף אחד לא מדבר על צדק,"‏ גורס פרופסור עבו,‏דא עקא,‏ כשבוחנים לעומק את נושא הביו דלק,‏ מתברר שכל הטכנולוגיותוכל החלופות של ייצור אתנול,‏ מגדילים את פליטת הפחמן לאטמוספרהבין 2 עד . 400 וזו אינה טעות דפוס,‏ הדגיש עבו והוסיף כי בעבר רכזי גד"שנסעו בטנדר סוברו.‏ היום לרכזים יש רכב אמריקאי,‏ בנפח מנוע של 4 ליטר.‏אני אומר לכם,‏ אתם יכולים להסתדר עם פחות.‏ הירידה בנפח מנוע תחסוךאת ה - 20% שרוצים להשיג עם האתנול.‏ כך,‏ שמי שמודאג מאפקט החממהשיסע על בנזין ברכב צנוע.‏את הרצאתו סיים פרופסור עבו במסר לחקלאים:‏ כשהפקיעו אדמות בכביש6 החקלאים הישראלים ביקשו פיצוי כספי,‏ לעומתם,‏ חקלאים ערביים ביקשווקיבלו קרקע חקלאית חלופית.‏ כמו שעורכי דין לא באים לקבל מכם החקלאיםייעוץ משפטי,‏ אל תקנו מעורכי דין תשומות חקלאיות.‏ אני לא חקלאי ולכןאולי קל לי לדבר,‏ אבל קרקע חקלאית אפשר למכור רק פעם אחת.‏ לעבדקרקע חקלאית אפשר מאות שנים.‏ ‏“אתם חייבים לעצמכם ולילדים שלכםלשמור על אמצעי הייצור.‏ לשמור על השדות,‏ לשמור על כדור הארץ."‏סיכם עבו את משנתו.‏ארסנל הכליםירון יוטל,‏ האגרונום הראשי של חברת דשן גת הרצה על שינוי ממשק הדישוןהנדרש לחיסכון בעלויות הייצור.‏ הרצאה רלוונטית עבור חקלאים בעקבותהעלייה החדה במחירי הדשנים וחומרי ההדברה.‏ ממשק דישון משמעותו- כמות יסודות ההזנה הנדרשים,‏ עיתוי ושיטות יישום.‏צורת החשיבה של החקלאים לגבי ממשק הגידול צריכה להשתנות,‏על מנת לחסוך בעלויות היצור,‏ אמר יוטל והוסיף:‏ בתקופה האחרונההחקלאים התעוררו כל בוקר למחירים חדשים,‏ השוק משתנה בצורהפרועה ואנחנו,‏ כיצרנים,‏ שואלים את עצמנו איך אנחנו צריכים להתנהל?‏שיתף יוטל את הקהל בקשיי היצרנים וסיים בהמלצה:‏ במצב הקייםהחקלאי חייב להעזר בכל ארסנל הכלים שלו ולבצע תמחור מדוייק שלכל פעולה.‏ כדי להגיע לכדאיות כלכלית.‏ אני שומע חקלאים שאומריםהטרקטור במילא לא עולה כסף.‏ זה אינו נכון כל שעת עבודה פרושה כסף,‏טרקטור צורך דלק ויש בלאי מעבודה וצריך לקחת את כל הפרמטריםבחשבון.‏ ‏)הרצאתו המלאה של ירון יוטל תפורסם באחד מן הגיליונותהבאים של ‏“ניר ותלם"(.‏פרופסור שחל עבו:‏ כולם מדברים על דלק ירוק אף אחד לא מדבר על צדק.‏ירון יוטל,‏ אגרונום ראשי של חברת ‏"דשן גת":‏ החקלאי חייב להעזר בכלארסנל הכלים שלו.‏| 10 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר 2009

הנחיות לגידול חימצה לאחרזריעה ועד תחילת השקיהשי כיתאין1. הדברת עשביםא.‏ לאחר כחודש מהפעלת החומרים להדברת עשבים רחבי עלים,‏ חלקםמגיעים לסוף הדרך ולכן צריך לעבור בחלקות ולבדוק את מצב העשביםבחלקות השונות.‏ במידה ורואים נביטות חדשות של עשבים וברורשצמחים אלו לא יקטלו מקוטלי העשבים הקיימים בחלקה,‏ אפשר לרססעל החימצה את קוטל העשבים דואל S גולד,‏ על מנת לשמור על השדהנקי מעשביה ‏)שימו לב,‏ התכשיר זקוק לגשם או להמטרה להפעלתו,‏איננו קוטל עשבים קיימים,‏ אלא רק מונע הצצה.‏ בזמן היישום צריך גובההחימצה להגיע ל-‏‎10‎ ס"מ(.‏לאנטגראן-‏ להדברת עשבים קיימים.‏צלאנג'‏ - להדברת עשבים קיימים.‏ כאשר החימצה מתנשאת מעל גובהשל 10 ס"מ והעשבים עדיין קטנים,‏ ניתן לשלב צלאנג'‏ עם דואל S גולד,‏כך מדבירים ומונעים את הצצת העשבים.‏ב.‏ קלטור שורה - בתקופה זו של החורף קשה לקלטר,‏ מומלץ להשתמשבכלי זה במידת האפשר.‏ג.‏ עישוב ידני:‏ כאשר יש אוכלוסיית עשבים שאיננה מודברת בקוטלי עשביםואין יכולת לטפל בבעיה באופן כימי או מכני,‏ צריך לעבור לעישוב ידני,‏איחור בטיפול יכול לגרום נזק בלתי הפיך לגידול.‏ד.‏ ריסוס מכוון בין השורות:‏ כאשר מדובר בחלקה בעייתית כגון:‏ עשביםגדולים,‏ חלקה עם אבנים ועוד!‏ והקילטור לא הצליח להדביר ניתן לבצעריסוס מכוון בין השורות.‏ הריסוס נעשה בעזרת מרסס עם מגינים ‏)המגיניםעל השורה של החימצה(.‏ טיפולים אלו עלולים לפגוע בחימצה ולכן ישלנקוט בכל אמצעי הזהירות על מנת למנוע כל פגיעה בצמחי החימצה.‏החומרים הניתנים בריסוס בין השורות הם:‏א.‏ שילוב של גליפוסט + אורורה.‏ב.‏ בסטה עם אורורה.‏‏)לטיפולים אלו אין אישור בתווית ולכן יש לשקול את השימוש בהם(.‏ה.‏ הרביגציה ‏)טיפול בקוטלי עשבים דרך הטפטוף(:‏ בשנים האחרונותנבחנו מספר קוטלי עשבים שניתנים בטפטוף,‏ התוצאות טובות,‏ אבל עדשלא יהיה רישוי,‏ לא ניתן לתת המלצה בנושא.‏ו.‏ הדברת עשבים דגניים לאחר הצצה:‏ קבוצה גדולה של חומרים מורשהלטיפול:‏ גלנט סופר,‏ דגנול F, ליאופרד,‏ סלקט סופר,‏ פוקוס אולטרא,‏פילוט סופר,‏ פנטרה,‏ שוגון,‏ אין לחסוך בטיפולים אלו ובמיוחד כאשרשנה לאחר מכן הגידול הבא יהיה חיטה ונצטרך לטפל בקוטלי דגנייםסלקטיביים בחיטה.‏קרב-‏ מורשה לטיפול קדם הצצה וריסוס על הנוף.‏טיארה-‏ מורשה לטיפול לאחר זריעה קדם הצצה.‏קרב וטיארה בעלי מנגנון פעולה שונה מכל קוטלי הדגניים ולכן מומלץלטפל ב-‏‎25%‎ מהחלקות בחומרים אלו להפחתת הסיכוי לעמידות שלהעשבים הדגניים.‏פרטים על מינון ופעולת החומרים בחוזר הראשון של גידול חימצה.‏הדברת כשות:‏ קוטל העשבים קרב מורשה בטיפול לאחר הצצת החימצהולהדברת הכשות,‏ צריך 250 מ"מ לאחר היישום,‏ כדי שלא יגרמו בעיותבגידולים הרגישים הבאים במחזור.‏ קוטל העשבים טיארה קיבל רישוילהדברת עשבים בחימצה לאחר זריעה קדם הצצה .להדברה טובה של הכשות על ידי קרב וטיארה נחוץ שהאדמה בשכבתהקרקע 0-20 ס"מ,‏ תהיה רטובה לאורך כל עונת הגידול.‏2. בעיות שנובעות מהידוק והצפותקלטור שורה עשוי לפתור אותן.‏3. פיקעיותא.‏ לאחר כ-‏ 30 יום מהצצת החימצה צריך לבדוק את מצב הפקעיות.‏ב.‏ במידה והפיקעיות קיימות יש לחתוך אותם ולבדוק את צבעם,‏ אם צבעםאדום ורדרד - הפקעיות פעילות,‏ במידה והם לבנות,‏ יש לחכות מספר ימיםולבדוק שוב,‏ אם לאחר תקופה של כ-‏‎14-21‎ יום אחרי הופעת הפקעיות,‏ הםלא מקבלות את הצבע האדום ורדרד שלהם,‏ יש לשקול דישון חנקני.‏ג.‏ באם הפקעיות לא נוצרו או נאכלו על ידי מזיקים לאחר כ-‏‎45-52‎ יוםמהצצה,‏ צריך לדשן בחנקן את החלקה.‏4. דישוןבתקופה הראשונה של הגידול יש מספר אפשרויות לדשן את החימצה.‏דישון בסיכות:‏ הצנעה של חנקן,‏ זרחן ואשלגן ‏)כל אחד בנפרד או כולםביחד ) כ-‏ 15.0 ס"מ מהשורות ‏)במידה ומדובר בזרחן ואשלגן מומלץ להצניעלעומק של 15.0 ס"מ(,‏ לאלו שאחרו בדישון היסוד,‏ הזדמנות אחרונה.‏דישון ראש:‏ אוריאה גרגירית פזור לפני גשם או השקיה בהמטרה להצנעתהדשן.‏ אין לרסס דשן חנקני נוזלי כל שהוא,‏ על נוף החימצה!!!.‏5. מזיקיםמזיקים אוכלי פקעיות:‏א.‏ זבוב מיקרופזה שחורה:‏ Nigra( )Micropeza שהרימות שלו אוכלותאת פיקעיות החנקן של החימצה.‏פגיעת המזיק בדרך כלל מתחילה בחודשים פברואר מרץ.‏טיפול במזיק:‏ התכשירים גאוצ'ו וקרוזר קיבלו רישוי לטיפול במזיקהמיקרופזה השחורה בעיטוי זרעים.‏ב.‏ סיטונה spp( :)Sitona ‏)חיפושית שולי העלים(‏ בדיקה בשולי העלים,‏האם יש אכילות,‏ יכולה להסגיר את הימצאות המזיק בחלקה,‏ אבל במקריםרבים נצפים נזקים לפקעיות לפני אכילת שולי העלים על ידי המזיק.‏ הנזקהעיקרי נעשה על ידי הדרן שניזון מפקעיות החנקן.‏טיפול במזיק:‏ אין המלצות,‏ רצוי להתייעץ עם המדריך.‏11ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר | 2009

ג.‏ זבוב המנהרות cicerina( :)Liromiza אין ספי פעולה ברורים לטיפולבמזיק.‏ בניסויים שנערכו לבדיקת הנזק הנגרם מזבוב המנהרות,‏ נמצאהבחלקם השפעה לטיפולים על היבול והאיכות,‏ לכןמומלץ לטפל כאשר הרימות מגיעות לשני שליש מגובה הצמח בתכשירימתמידופוס 250 סמ"ק/ד':‏ ‏)פרודקס,‏ פרותר,‏ תמרון(.‏ טריגארד 25 סמ"ק/ד'.‏טלסטאר במינון 75 סמ"ק/ד',‏ כמו כן התכשיר קיבל רישוי להדברת הליוטיס,‏כך שאפשר לטפל בשני המזיקים במידה ויופיעו ביחד.‏ תכשירי אנדוסולפאן:‏‏)תיונקס,‏ תיודול והליודן(‏ נמצאו כמדבירים של הזבוב,‏ כמו כן מדביריםהליוטיס,‏ כך שאפשר לטפל בשני המזיקים במידה ומופיעים ביחד.‏ד.‏ הליוטיס armigera( :)Heliothis אוכל את הזרעים בתוך התרמילים.‏ברגע שמתגלה המזיק בחלקה צריך לטפל בתכשירי אנדוסולפאן 250סמ"ק/ד':‏ תיונקס,‏ תיודול והליודן.‏ התכשיר טלסטאר קיבל רישוי במינון75 סמ"ק/ד'.‏ בשנים בהם מועד הטיפול הראשון מוקדם יחסית,‏ עלוליםלטפל פעם שניה לאחר כ-‏ 20 עד 30 יום מטיפול ראשון.‏ה.‏ עכברים:‏ לפני סגירת הנוף צריך להגיע למצב שהשדה נקי מעכברים,‏בהמשך הגידול אין סיכוי שנוכל להדבירם.‏ טיפול ב"רוש"‏ אפשרי בפזורידני לכל חור או מהאוויר על כל החלקה 300 גרם/ד'.‏ ‏)אישור לפזור ‏“רוש"‏צריך לקבל מהרשות להגנת הצומח(.‏ו.‏ זחלי אגרוטיס ipsilon( )Agrotis - פעילים באביב,‏ נזק עיקרי נעשהלנבטים צעירים.‏הדברה:‏1. תכשירי ENDOSULFAN ‏)תיונקס,‏ תיודול והליודן ) 300 סמ"ק/ד',‏עם מציאת הזחלים בשטח.‏2. פיתיון מגורען:‏ ספסן,‏ פרודן,‏ במינון 2 ק"ג/דונם.‏6. מחלותא.‏ ריזוקטוניה :)Rihzoctonia( פגיעה בנביטה,‏ פגיעה בנבטים צעירים,‏פגיעה בשורש והשחרה שלו והתייבשות העלווה.‏ חיטוי הזרעים בויטווקסיפחית משמעותית את הנגיעות במחלה.‏ב.‏ סטמפיליום :Stemphylium(( נקודות חומות קטנות על העלים המרוכזותבמרכז הצמח.‏ אין ספי פעולה למחלה זו.‏ בתצפית שנערכה בקיבוץ נחשוןבחלקת חימצה בבעל קיבלו תוספת יבול של 30 ק"ג/ד'‏ בטיפול בקוטלהמחלות סקור,‏ כאשר היבול בחלקה היה 200 ק"ג/ד'.‏ג.‏ פוזריום Fuzarium( (: מחלה הפוגעת בצמחי החימצה במערכת ההובלהוגורמת להתמוטטות הצמחים.‏ האפשרות להתמודדות היא על ידי זריעתזנים עמידים למחלה.‏ד.‏ חילדון ciceris( :)Uromycis הופעת המחלה לקראת סוף עונת הגידול,‏מתבטא בגבשושיות קטנות בולטות חומות,‏ הניתנות להסרה.‏אין סף פעולה למחלה.‏ כאשר המחלה מופיעה במספר אזורים בחלקהובעוצמת כיסוי של אחוזים בודדים ‏)כ-‏ ) 3% ועדיין נשארו לפחות 3שבועות לסיום הגידול,‏ אז צריך לשקול לטפל בחילדון , התכשיר אטמיאקסטרה קיבל רישוי להדברת חילדון בריסוס על הנוף 25-50 סמ"ק/ד'‏ובמתן דרך הטפטוף 75 סמ"ק/ד'.‏ה.‏ אסקוחיטה sp( )Ascochita בחימצה.‏ברוך רטיג ז"ל,‏ דני שטינברג,‏ דני זוהר,‏ עוזי נפתליהו,‏ שי כיתאין.‏רבייה מינית - מודל הצופה הופעת נבגים מיניים פותח בהסתמך על ניסויימעבדה ואומת על ידי מועדי הופעת נבגים מיניים בשדות.‏ נמצא שהנבגיםהמיניים מבשילים על גבי שאריות צמחי חימצה נגועים באסקוכיטה מהעונההחולפת.‏ ההבשלה וההפצה מתרחשים לאחר שישה אירועי גשם על אותןשאריות צמחים,‏ אשר יהיו רלבנטיים לצורך המודל באם ירדו בכל אחד 10מ"מ לפחות,‏ והטמפרטורה הממוצעת במהלך אירוע הגשם נמוכה מ-‏ 15מעלות צלזיוס,‏ אירוע בו הטמפרטורה הממוצעת גבוהה יותר,‏ לא יכללבמניין ששת האירועים.‏ הנבגים הנוצרים בגופי פרי אלה שונים מהנבגיםהאל-מיניים,‏ בהיותם קלים יותר ולכן יכולים להיות מופצים ונישאיםברוח.‏ בניסויים שנערכו נמצא שמרחק הפצתם מגיע לכמה מאות מטרים.‏ידוע לנו על אילוח מנבגים מיניים בחלקת חימצה שנמצאה באזור אשרמזה שנים לא גידל חימצה,‏ ולכן יתכן שהנבגים מופצים אף למרחק שלכמה קילומטרים.‏רבייה אל-מינית - מוכרת לנו שנים רבות.‏ כתמי אילוח בודדים שמקורםבזרע נגוע או בשאריות צמחים נגועות משנים קודמות.‏ הכתם מתפשטבצורה מעגלית סביב מוקד האילוח.‏ טיפות גשם גורמות ליציאת נבגיםאל-מיניים מגופי הפרי ולהפצתם בהתאם לכיוון הרוח ולעוצמתה למרחקכמה עשרות ס"מ.‏ במקום נפילתם נובטים הנבגים על גבי צמחים שלאהיו נגועים עד אז.‏ מאירוע גשם אחד למשנהו גדל מעגל הנגיעות.‏הדבקה ברבייה המינית,‏ בשלביה הראשונים,‏ מופיעה כנגיעות בעליםהעליונים של הצמח,‏ ובדרך כלל בפיזור אקראי על פני השדה.‏ לפעמיםהפיזור בשדה אינו אחיד וצפיפות הצמחים הנגועים הולכת ופוחתתבהתאם לכיוון הרוח.‏ במקרה כזה יתכן וניתן לזהות את מקור המידבקבחלקה סמוכה.‏ לעומת זאת,‏ ההדבקה ברבייה אל-מינית שמקורה בצמחנגוע,‏ מקור הנגיעות יהיה אז צמח קטן נגוע,‏ ואולי כבר מת.‏הנבגים האל-מיניים של האסקוכיטה מופצים בעת ירידת גשם,‏ לעומתהנבגים המיניים,‏ המופצים בעת ירידת הגשם ו/או מיד לאחר אירוע הגשם.‏טיפול תגובתי מספק הגנה רק כנגד אותם נבגים ‏)מיניים ואל-מינייםכאחד(‏ שהופצו במהלך שלושת הימים שקדמו למועד יישומו.‏ הדבקותשנגרמו מנבגים שהופצו לפני כן לא יודברו,‏ לפיכך ניתן לבצע טיפולמונע לפני התרחשות אירוע הגשם,‏ ואז התכשיר המיושם ישמש למניעתהדבקות בימים הבאים.‏ אפשרות נוספת היא טיפול תגובתי,‏ ריסוס מידלאחר אירוע הגשם,‏ אז ידביר התכשיר את ההדבקות שהתרחשו בשלושתהימים שקדמו לטיפול ויספק הגנה כנגד הדבקות למספר ימים נוספים‏)בהתאם לתכשיר(.‏ יעילותו של טיפול המתבצע מאוחר משלושה ימיםלאחר תחילת אירוע הגשם תהיה נמוכה עד אפסית.‏בנוסף לנתונים אלה,‏ על דרכי פעולה יש להתייחס גם לרגישות הזן:‏במקרה של הפצה אל-מינית - התייחסות כבעבר.‏ למניעת הפצה משניתנטפל באחת מהצורות הבאות:‏זן רגיש ‏)ספרדי(‏ - זן זה דורש טיפול הגנתי,‏ ולכן מועד טיפול ראשון יהיהלקראת המועד בו צפויים להבשיל ולהיות מופצים ‏)על פי המודל(‏ גופי הפריהמיניים.‏ התכשירים בהם ניתן להשתמש לפעילות מונעת,‏ דהיינו לפני אירועגשם הם:‏ תכשירי מנב ‏)רצוי לשלבם עם חומר הדבקה(,‏ סקור או סקוטר,‏ סקיפראו בוגארד 50 סמ"ק/ד',‏ פוליקור 75 סמ"ק/ד',‏ עמיסטר 50 סמ"ק/ד',‏ קליפמן150 סמ"ק/ד',‏ בראבו 150-200 סמ"ק/ד',‏ אודאון 180 סמ"ק/ד'‏ או סיגנום 50סמ"ק/ד'‏ ואורטיבה טופ 50 סמ"ק/ד'‏ אם ירד גשם ולא הספקת לטפל לפניו,‏ ניתןלרסס בסקור או סקוטר,סקיפר או בוגארד 50 סמ"ק/ד',‏ עמיסטר 50 סמ"ק/ד',‏סיגנום 50 סמ"ק/ד',‏ אורטיבה טופ 50 סמ"ק/ד'‏ וקומדור 150 סמ"ק/ד'‏ תוךשלושה ימים מתחילת אירוע הגשם.‏אם זוהו סימפטומים של אסקוכיטה בחלקה,‏ יש להמשיך להגן בפני ההפצההמקומית של השלב האל-מיני,‏ ועל ידי טיפול שייושם מיד לאחר כל אירועגשם ולא יאוחר משלושה ימים מתחילתו.‏ ובהתחשב באורך הפעילות שלהטיפול הקודם שניתן,‏ גם במקרה זה מומלץ להשתמש בתכשירים סקור,‏סקוטר,‏ סקיפר או בוגארד 50 סמ"ק/ד',‏ עמיסטר או סיגנום,‏ אורטיבה טופוקומדור כשהמינון ייקבע בהתאם לשיעור הנגיעות בשדה.‏| 12 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר 2009

‰ˆÓÈÁ·†ÌÈ·˘Ú†Ï˘‰ˆˆ‰‰†¯Á‡Ï†Ì¢ÈÈ·˙¯ډÌÈ·ÂÏÈ˘ÌÈȯ˘Ù‡ÔÂappleÈÓ‰‰ÓÈ˘È‰†„ÚÂÓÈ‚ÂÏÂappleÙ‰†·Ï˘‰Ï„Ȃ‰ÒÂÒȯ‰†¯Á‡Ï‰·‰ˆ‰†ÈappleÓÈÒ†ÂÚÈÙÂȉÂÂÏÚ·†ÌÈÙÏÂÁ„Ï‚†Ï‡Â„߄ؘ¢ÓÒ†±≥∞®˙ÈÂÂ˙φ̇˙‰·©ß„ؘ¢ÓÒ†≤∞∞‰ˆˆ‰‰†¯Á‡ÏÓ¢Ò†±∞†‰·Â‚·‰Áȯن„Ú‰ˆÓÈÁ˘ÂÓÈ˘‰†˙‡¯Â‰†ÏÚ†„Ù˜‰˙ÈÂÂ˙·†ÌÈ˯ÂÙÓ‰†˙¯ȉʉ†ÈÚˆÓ‡ÂÔ߈ÏÈÓ†ÌÈÁ‡†≠†ıÏÓÂÓ†ÈÁ‡∫‰ˆˆ‰†¯Á‡Ï†Ì¢ÈÈ·†‚appleÏ߈φÌÈ˘È‚¯‰†ÌÈ·˘Ú‰††ÆÓ¢Ò†≤∞†„Ú†‰·Â‚·†ÌÈÁÓˆ†≠†Ú¯˘†Ê·¯È†¨˙ÈÓÏÁ†¨ÌÈ·ÈψӉ†˙ÁÙ˘ÓÓ†ÌÈ·˘Ú†·¨¯Â¯Ó†¨‰ÒÁ†¨ÔÏÈ„‚†¨¯·†˙ÒÙÒ‡†¨˙·Âί‡†¨·ÂÏ·ÏÁ†¨¯ÂÓÁ‰†˙˜Â¯È†¨ÚÈ·‚≠¯·†¨„Ù¯Ò†¨˜ÏÒ†·ÆÌÈÈ˙ÈÓ‡†ÌÈÏÚ†¥†¯˙Âȉ†ÏÎφÂÁ˙ÈÙ˘†ÌȯÈÚˆ†≠†ÔÂʆ˙ȯÂÙÁ†ÔΆ¨‚¯Ù†¨˙ÈÓÊÈapple†¨˘ÏÂÚ††††www.milchanbros.co.il∞π≠π∂±±±≤∞†∫Ò˜Ù†¨∞π≠π∂±±±±±†∫ψƉÈψ¯‰†¨Ô·‡†‡·‡†˙¯„˘†Æ˙ȇϘÁ‰†‰˜ÏÁÓ‰†Ó¢Ú·†Ô߈ÏÈÓ†ÌÈÁ‡

שעור הנגיעות ייקבע בצורה הבאה:‏ שדה בו תוך הליכה בין שתיערוגות ניתן לראות נגיעות באסקוכיטה כל 150-100 מטר בממוצע יוגדרכשדה עם מעט הדבקות.‏ במקרה כזה הטיפול יהיה בעמיסטר 50 סמ"ק/ד',‏סקור או סקוטר או בוגארד 50 סמ"ק/ד',‏ סיגנום 50 סמ"ק/ד'‏ וקומדור 150סמ"ק/ד'.‏ שדה בו ניתן לראות כתמי נגיעות כל 30-20 מטר או פחות יוגדרשדה עם הרבה הדבקות.‏ במקרה כזה נטפל בתכשירים סקור או סקוטר,‏סקיפר ובוגארד ופוליקור במינון של 75 סמ''ק לדונם ‏)התכשירים עמיסטר50 סמ"ק/ד',‏ אורטיבה טופ 50 סמ"ק/ד',‏ סיגנום 50 סמ"ק/ד'‏ וקומדור 150סמ"ק/ד'(.‏ לאחר הטיפול הראשון ייושמו טיפולים עוקבים כל מספר ימיםבהתאם לתכשיר,‏ או מיד לאחר גשם נוסף,‏ המאוחר מהשניים.‏ המינונים שלהטיפולים העוקבים יהיו בהתאם לרמת הנגיעות כנ"ל.‏ אם צפוי אירוע גשםשל 5 מ"מ לפחות ומשך אירוע של שלושה ימים ויותר,‏ מומלץ לטפל לפניהאירוע ואז ניתן להשתמש גם בקליפמן 150 סמ"ק/ד'‏ ‏,בראבו 150-200סמ"ק/ד'‏ או אודאון 180 סמ"ק/ד',‏ כמו כן התכשירים מנבגן ומנקס מורשיםלמניעה במינון של 250 סמ"ק/ד',‏ אך לא ברורה יעילותם.‏זנים בעלי עמידות בינונית ‏)ירדן וזהבית(‏ - טיפול ראשון:‏ לאחר זיהויסימני האילוח הראשונים.‏ הטיפול יהיה לקראת אירוע הגשם הבא,‏ או טיפולתגובתי מיד לאחריו ‏)תוך שלושה ימים מתחילת אירוע הגשם(.‏ הטיפוליםהעוקבים - כנ"ל.‏אירוע גשם רלבנטי לזנים אלה הוא:‏ 20 מ''מ.‏אם חזוי אירוע גשם ממושך ‏)וסימני המחלה כבר בשדה(,‏ כדאי לשקולריסוס הגנתי.‏ במקרה זה ניתן לטפל לפני האירוע בתכשירים הסיסטמייםאו בפרוטקטנטיים.‏ אם האירוע נמשך כמה ימים וירד גשם רב ‏)עד כדי חששלשטיפת חלק מהתכשיר(,‏ כדאי להיוועץ במדריך אם להוסיף טיפול גם לאחרהאירוע לפני תום פעילותו של התכשיר.‏זנים עמידים - בולגרית,‏ רז )Icrisat( - לא יטופלו אלא במקרה של מגיפהחמורה,‏ ובכל מקרה לא לפני זיהוי הסימפטומים בשדה.‏ רצוי לטפל רק לאחרהתייעצות עם המדריך.‏תכשירים הגנתיים ‏)פרוטקטנטים - תכשירי מנב-‏ 250 סמ"ק/ד',‏ קליפמן150 סמ"ק/ד',‏ בראבו 150-200 סמ"ק/ד'‏ או אודאון 180 סמ"ק/ד'.‏קליפמן - תכשיר שנמצא יעיל כפרוטקטנט.‏ אינו יעיל כנגד נבגים שנבטועל גבי הצמח לפני הטיפול,‏ אך מגן בפני הדבקה במשך 17 יום.‏בראבו או אודאון ‏)חומר פעיל זהה(‏ - תכשירים מקבוצת הכלורוטולוניל שנמצאויעילים כפרוטקטנטים.‏ משך הזמן שמגן מפני הדבקה לפחות 10 ימים.‏תכשירים לטיפולי תגובה ‏)סיסטמיים(‏ - פוליקור 50 סמ"ק/ד'‏ או 70 סמ"קד',‏סקור,‏ סקוטר,‏ סקיפר או בוגארד 50 סמ"ק/ד'‏ , עמיסטר 50 סמ"ק/ד',‏ אורטיבהטופ 50 סמ"ק/ד',‏ קומדור 150 סמ"ק/ד'‏ וסיגנום 50 גרם/ד'.‏תכשירים אלה קוטלים נבגים שנבטו שלושה ימים ‏)מקסימום(‏ לפני הטיפולומגינים בפני נביטות חדשות כ-‏‎10‎ ימים אחריו.‏ העמיסטר נמצא יעיל 12ימים לאחר הטיפול.‏סיגנום - נמצא יעיל 14 ימים לאחר יישום.‏משך פעילותו של חומר - פירושו שאירועי גשם בזמן בו התכשיר יעיל,‏ לאתיגרמנה הדבקות חדשות של המחלה.‏כדי להפחית את הסבירות לפיתוח עמידות כנגד תכשירי ההדברה,‏ במקריםבהם יש ליישם טיפול חוזר,‏ מומלץ להשתמש בתכשירי הדברה בעלי מנגנוןפעולה שונה.‏ כל החומרים המוזכרים נבדלים בניהם במנגנון הפעולה למעטסקור ותכשירי )TEBUCONAZOLE( פוליקור ואוריוס בעלי מנגנון פעולהדומה.‏ יש להימנע מריסוסים במינונים גבוהים מאלה המצוינים בתוויתמאחר ואין הוכחות בדוקות להגברת יעילות התכשיר ומשום שפעולה זועלולה להגביר את הסיכויים להתפתחות עמידות.‏| 14 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר 2009

כנס דיווחי מחקרים בבית דגןכנס דיווחי מחקרים נערך ביום שלישי 13.1.09 במשרד החקלאות בבית דגן.‏ בכנסהציגו עורכי המחקרים את ממצאיהם בנושאי הפלחה.‏הדובר הראשון,‏ עוזי נפתליהו,‏ היה אחראי על ארגון הכנס והנחיתו,‏ הציגאת ממצאי מבחן זני חיטה ארציים,‏ שפורסם ב"ניר ותלם"‏ בגיליון מספר10. נפתליהו הציג נתונים מעונת הגידול 2007. - 2008 אחת המסקנות מןהניסוי הוא שככל שחולפות השנים קשה יותר לטפח זנים שיעלו בפוטנציאלהיבול על אלה הקיימים כיום ועם זאת יהיו בעלי תכונות טובות בפרמטריםהשונים.‏פרופסור יעקב מניסטרסקי הרצה על ניטור חלדונות בחיטה וד"ר משהקוסטיוקובסקי דיבר על בקרה והדברת פשפש הקמה.‏ ד"ר אפרים צוקרמןדיבר על מבחן זני חיטה וקטניות למספוא.‏ ממאמרים בנושא גידול חיטהלמספוא פורסמו בגיליון מספר 11 ‏“בניר ותלם".‏ד"ר דוד בונפיל,‏ חוקר גידולי שדה במינהל המחקר החקלאי,‏ העובד במרכזמחקר גילת,‏ הרצה שתי הרצאות,‏ הראשונה היתה ניסוי רב שנתי בחלקותקבועות בגילת - תשס"ח.‏לדבריו,‏ חיטה מזן ‏"יובל"‏ גודלה בעונת תשס"ח בחלקות הקבועות בעל,‏ והזן‏"זהיר"‏ וחימצה מזן ‏"זהבית"‏ גודלו בחלקה המושקית.‏ עקב הבצורת רמותהיבול היו נמוכות ביותר 4-50 ק"ג/ד'.‏ גם בחלקה המושקית התקבלו יבוליםדומים,‏ הן בחיטה והן בחימצה.‏ מחזור גידולים,‏ ממשק עיבודים והזנה נמצאוהגורמים העיקריים שהשפיעו על היבול.‏ חשוב לקיים מחזור גידולים,‏ או עלידי גידול אחר או על ידי כרב נח ‏)בהתאם לכמות המשקעים(.‏ מסקנתו שלד"ר בונפיל מן הניסוי:‏ ‏"הקפדה על מחזור גידולים מגוון תאפשר התמודדותטובה וזולה יותר עם העשבים הרעים."‏אינדקס גלוטןההרצאה השנייה מפי ד"ר בונפיל עסקה בשאלה המטרידה חקלאים רבים:‏מה פוגע באינדקס הגלוטן?‏ בשנים האחרונות החיטה המגודלת בארץ מכילהרמה נמוכה של גלוטן.‏ אינדקס גלוטן תקין מאפשר לקבל בצק טוב לאפייה.‏רמת גלוטן נמוכה בקמח יוצרת בצק גרוע שמתפורר והלחם נראה בהתאם.‏רמה נמוכה מ-‏ 40 פוסלת את שיווק החיטה כחיטת לחם.‏ מציאות זו יוצרתבעיות וקשיים לחקלאים.‏אחד הגורמים לאינדקס גלוטן נמוך הוא פשפש הקמה,‏ אולם התוצאותמראות כי הפשפש הוא רק אחד הגורמים לבעיה ועל כן מטרת עבודה זוהינה זיהוי הגורמים ‏)פרט לפשפש(‏ המשפיעים ביותר על אינדקס גלוטןבקני מידה שונים:‏ שדה,‏ משק בודד,‏ איזור,‏ ארצי.‏ לשם כך אנו בוחנים מההם הגורמים המרחביים הפוגעים ברמות אינדקס גלוטן?‏ האם ישנו הבדלבהשפעתם במאקרו,‏ במזו ובמיקרו?‏ והאם השפעת הגורמים משולבת אושישנו גורם דומיננטי?‏במחקר מתבסס ד"ר בונפיל על איסוף נתונים משדות חיטה רבים בכל הארץוניתוחם באמצעות שיטות סטטיסטיות רגילות ושיטות גיאוסטטיסטיות.‏ בעבר,‏עיקר הבעיה נצפתה במשקי דרום ובעמק יזרעאל.‏ בשנת תשס"ח,‏ לעומתזאת,‏ עיקר הבעייה נצפתה בנגב.‏ תוצאות ראשוניות מראות כי לזן,‏ לכרב,‏למועד ההצצה ולתנאי סביבה שונים יש השפעה על אינדקס הגלוטן.‏ באופןכללי יש זנים חזקים,‏ חלשים,‏ ורגישים יותר לתנאי הסביבה.‏ הסיכון לפגיעהבאינדקס עולה בתנאי גידול טובים מאד או גרועים מאוד.‏‏"בשנה הקרובה ימשך איסוף וניתוח הנתונים.‏ צפוי כי הבנה טובה יותר שלגורמי הנזק תאפשר את מזעורו ע"י בחירת זנים ואגרוטכניקה מתאימיםלגידול חיטה."‏ סיכם ד"ר בונפיל את מחקרו.‏צִרעת הדגן והנזק ליבול החיטהפרופסור דוד בן יקיר,‏ אנטמולוג,‏ ממנהל המחקר החקלאי,‏ הרצה על מחקרבצרעת הדגן.‏ זהו מזיק כרוני שמלווה את השדות אבל מידי פעם בכמהשנים מתרחשת התפרצות.‏ ההתפרצות האחרונה התרחשה בין השנים 2005- 2003. ‏“הסברה שלי ששנים גשומות תורמות לבניית האוכלוסייה שלהצרעות ואז מתערער האיזון בין האוייבים הטבעיים של הצרעה,‏ מצב שמאאפשר לאוכלוסיית הצרעות לשגשג.‏ עם הזמן האוייבים הטבעיים מתאוששיםואוכלוסיית הטפיל קטנה."‏הצרעות מגיחות בסביבות החודשים פברואר - מרץ,‏ מזדווגות ובחודשיםהבאים מטילות ביצים.‏ לצרעה יש מעין מסור בקצה צינור ההטלה בעזרתוהיא מנסרת את קנה החיטה ומטילה את ביציה לתוכו.‏הזחל שבוקע מהביצה,‏ זוחל בחלל הקנה כלפי מטה,‏ כשהוא ניזון מהקנה.‏15ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר | 2009

כשהזחל מסיים את דרכו הוא מייצר תא שינה,‏ חותך את הקנה מעל התאונכנס לתרדמה הנמשכת תשעה חודשים.‏המצאות הזחל מחלישה את קנה החיטה ולעיתים פוגעת באיכות החיטה.‏ ישקושי לאסוף את הקנים הקטומים בקומביין.‏ הנזק בשנים קשות יכול להגיעלחמישים אחוז מהיבול.‏מסתבר כי בין 60 - 90% מהזחלים שנכנסים לתרדמה מתים.‏ גורמים כמויובש או חום,‏ קור ורטיבות יכולים לגרום לחנק וריקבון.‏ כמו כן לצרעה ישאוייבים טבעיים כמו צרעה טפילית כולרייה ואקרית,‏ טפיל חיצוני כמו קרציהשיושב על זחל הצרעה וניזון ממנו עד למותו של הזחל.‏המסקנות העולות מן המידע שהצטבר עד כה על צירעת הדגן,‏ כי יש לפעולבמקביל בכמה כיוונים.‏ לפעול לפיתוח זנים עמידים.‏ בארצות הברית,‏ למשל,‏עובדים על פיתוח זן בעל קנה רחב וחלל מלא,‏ שיהיה עמיד לצירעה.‏ ישלהמשיך פיתוח נושא מלכודות עם חומרי משיכה כימיים כמו פרומונים לניטור,‏בלבול והדברה.‏ יש להקפיד על מחזור גידולים.‏ שכן כאשר מגדלים חיטהבמשך שנתיים רצופות יוצרים כר פעולה נוח מאד לצרעה.‏ ויש להזהר בהדברהשכן חומרי הדברה יכולים לפגוע גם באוייבים הטבעיים של הטפיל.‏איתור עשבים רעים באמצעות לוויניםשי כיתאין,‏ לשעבר משה"מ וכיום מדריך פרטי לגידולי שדה,‏ הציג ניסוילבדיקת יכולות לזיהוי עשבים בשדות החיטה באמצעות צילומי לווין.‏ המאחקר שנעשה עד כה הראה כי עדיין יש פער גדול בין חזון למציאות.‏ ‏“בחזוןהאידיאלי יוכל החקלאי,‏ באמצעות צילומי לווין,‏ למפות את השדה וללמודמהו סוג העשבים,‏ גילם והיכן הם נמצאים ולאחר הריסוס יוכל לבדוק אתיעילותו בעזרת צילום נוסף."‏במציאות אין הצלחה מוחלטת.‏ יש סך הכל 88% הצלחה בפענוח התצלומיםואין אפשרות לזהות האם מדובר בעשבים רחבי עלים או דגניים,‏ אמר כיתאיןוהוסיף כי המסקנות מן המחקר,‏ עד כה,‏ העלו שיש להמשיך וללמוד כיצדלפתח את השיטה וכי הפרוייקט גדול מכפי שחשבנו.‏ ‏“לא הוערך נכון כמותכוח האדם והציוד שאמורים לטפל במידע."‏חרציות בשדהבעקבות תלונות של חקלאים על שדות חיטה המוצפים בחרציות,‏ נרתמה ענבלגרינשפון,‏ שסיימה תואר שני בהנחייתו של ד"ר ברוך רובין לבדוק מהן הסיבותשהופכות את פרח החרצית עמיד לקוטלי עשבים.‏היא גילתה כי ציפוי השעווה על פני הצמח מונע מהריסוס לחדור אל תוך הצמחולהמיתו.‏ כשהסירה את ציפוי השעווה והוסיפה חומר משטח לחומרי הריסוסהחומר חדר לצמח ופעל את פעולותו.‏ מסקנתה היתה כי עמידות של חרציתהשדה הינה טבעית ונובעת מהמבנה הטבעי של הצמח וממשק לא מדוייק.‏ברם הפיתרון לבעיית החרציות עדיין לא נמצא שכן יש לבדוק את השפעתחומר המשטח על החיטה.‏יישום ממשק חקלאישי מיטל הציג את מחקרו בדבר יישום אזורי ממשק בדישון חיטה.‏ נבדקהחלקה בגד"ש אורן.‏ חלקה לא הומוגנית שיש בה אזורי גידול בעלי שונותגדולה.‏ לחלקה שלושה חלקים:‏ החלק המערבי מפיק יבול רב שיכול להגיעל - 600 ק"ג לשנה ואילו בחלק המערבי ישנו איזור בעל פוטנציאל גידולנמוך עד 200 ק"ג בממוצע.‏המסקנות מן המחקר:‏ ניהול נכון של השדה צפוי להעלות את הרווחיות אםעל ידי חלוקת השדה לחלקות קטנות בהן יגדלו גידולים שונים,‏ בהתאםלתנאי השטח.‏ נמצא קשר ישיר בין המוליכות החשמלית,‏ אחוז החרסיתורמת הפוריות.‏ לא היתה השפעה משמעותית לדישון ראש מוקדם על היבולובשורה התחתונה , אומר מיטל,‏ חקלאות מדיקת היא הכרחית בחלקות שישבהן שונות גדולה.‏הדברת קייצתהדובר האחרון,‏ גדי בן עמי,‏ הציג את מחקרו בנושא הדברת קייצת,‏ בהנחייתד”ר ברוך רובין.‏ מסקנותיו מלמדות כי טיפול בקייצת באמצעות גלייפוסט,‏מושפע באופן ישיר וחד משמעי מתנאי הסביבה.‏ הפערים בתגובה הקייצתנעים בין הדברה מוחלטת לחוסר תגובה לגלייפוסט.‏מנגנון העמידות נובע מירידה בזמינות הגלייפוסט לאתר המטרה האנזיםEPSPS ברמת הצמח השלם,‏ המנגנון שגורם לירידה בזמינות הגלייפוסטעוזי נפתליהובחודש ינואר נפרד עוזי נפתליהו משה"מ,‏ממקום עבודתו זה 15 שנים ויצא לדרך חדשהכמדריך עצמאי.‏יגאל פלשכנס דיווחי המחקרים היה בעצם כנס פרדהשל נפתליהו משה"מ.‏נפתליהו אמור לסיים את חובותיו במחקריםשי כיתאיןבהם הוא שותף,‏ עד תום השנה.‏ עוד פרשוהשנה גם שי כיתאין,‏ שעבד בשה"מ14 שנה ויגאל פלש.‏| 16 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר 2009

מניעת סחף קרקע-‏ניתוח עלות מול תועלתמאת:‏ אפרת הדס,‏ יורם טור ציון,‏ אשר איזנקוט,‏ רמי זידנברג1. ד"ר אפרת הדס-‏ מנהלת תחום כלכלה ואיכות במנהלת ההשקעות בחקלאות,‏ משרד החקלאות.‏2. יורם טור ציון-‏ רכז תא שימור קרקע , מחוז העמקים,‏ משרד החקלאות.‏3. אשר איזנקוט-‏ מדריך מחוזי ורפרנט אגרומטאורולוגיה,‏ מחוז העמקים,‏ משרד החקלאות.‏4. רמי זידנברג-‏ ממונה סקר ויעוד קרקע וחישה מרחוק,‏ אגף לשימור קרקע,‏ משרד החקלאות.‏תקצירלאורך שנים נצפתה ירידה הדרגתית בפוריות הקרקע בחלק מהשטחיםהחקלאיים בישראל.‏ הירידה בפוריות נובעת ממספר גורמים שעיקרם:‏ סחףקרקע,‏ דישון בחסר,‏ ירידה בתכולת החומר האורגני בקרקע,‏ המלחה ומי תהוםגבוהים.‏ בעבודה זו נתרכז בהיבטים של ירידה בפוריות כתוצאה מסחיפהולאפשרויות השונות להתמודדות עם בעיה זו.‏קיים קשר הדוק בין שיטות עיבוד והממשק החקלאי לבין תהליכי הסחףהפוגעים במבנה הקרקע ובעומקה.‏ הפגיעה במבנה הקרקע באה לידי ביטויבין היתר בהיווצרות קרומים יציבים בפני הקרקע ובפגיעה בכושר חידורהמים ‏)בעיקר גשם(‏ לקרקע.‏ הנגר המתפתח כתוצאה מאיטום פני הקרקע מניעאת תהליכי סחף הקרקע.‏ שכבת הקרקע העליונה הפורייה ביותר ‏)אופק A(נסחפת בקלות וסותמת ומזהמת תשתיות ומקורות מים וגורמת נזק לסביבה.‏דלדול הקרקע לא ניכר בשלבים הראשונים היות וניתן לפצות על אובדןפוריות הקרקע על ידי תוספת דשן ומים,‏ אך הוא משפיע בחלוף השנים.‏כ-‏ 70% מכלל השטח המעובד בישראל מצוי בסכנת סחיפה בינונית וחמורה.‏השיטות האפקטיביות ביותר למניעת סחף קרקע הן על ידי התאמת שיטותהעיבוד לתכונות הקרקע,‏ לטופוגרפיה של השדה ולממשק הגידול.‏ לשיטותאלו כגון אי פליחה ומינימום עיבוד,‏ חספוס פני השטח ‏)גימום,‏ אי החלקה(,‏עיבוד בפסים,‏ שילוב גידולים,‏ חיפוי קרקע והעשרה בחומר אורגני ישהשפעה חיובית לא רק כגורם ממתן בסחף קרקע אלא גם על איכות הסביבהכגון מיתון שיטפונות,‏ העשרת מי תהום,‏ מיתון טמפרטורה,‏ קיבוע פחמןמהאטמוספרה ועוד.‏היקף ההשקעות החד פעמיות,‏ הנדרש לשיקום שדה וכולל גם טיפול רבשנתי למניעת סחף עתידי מגיע בממוצע להשקעה של 161 אלף ש"ח לשדהבגודל של 120 דונם.‏ בצד ההשקעות ניתן לראות גם תוספת הכנסותהנובעות מאי פחיתה רב שנתית ביבול וכן חיסכון בעיבודים שוטפים.‏ תחשיבשנתי לשדה הכולל החזר הון על ההשקעות שפורטו בצד החיסכון בעלויותותוספת ההכנסות מראה כי עלות שנתית לדונם לעיבוד משמר עומדת על 78ש"ח.‏ עלויות עיבוד המשמר משתנות בהתאם לרמת סיכון השטח לסחיפה,‏כאשר גם בשטחים שאינם בסכנת סחיפה נדרש עיבוד משמר רב שנתי.‏ לפיהממצאים בשטחי גידולי שדה שאינם נתונים לסכנת סחיפה,‏ עלות העיבודהשנתית עומדת על ₪ 65 לדונם וכרוכה בעיקר ביישום קומפוסט.‏ לעומתועלות העיבוד המשמר בשטחי גידולי שדה בסכנת סחיפה חמורה עומדיםעל 128 ש"ח לדונם.‏ בהתאמה בשטחי המטעים העלות נעה מ-‏‎20‎ ₪ לדונםלשטח ללא סיכוןלכ ₪ 147 לדונם לשטח בסכנה חמורה.‏עלות העיבוד לכל שנה ‏)שוטפת ‏+החזר הון(‏ בכל השטחים החקלאיםהמעובדים במדינת ישראל נאמדת ב-‏ 232 מיליון ש"ח לערך ומהווה כ-‏‎1%‎מהתוצר הגולמי של חקלאות ישראל.‏בעבודה נסקור את הנזקים העיקריים לחקלאות הנובעים מסחיפת קרקע,‏נציג הערכה על היקפי השטחים בישראל בעלי פוטנציאל לסחיפת קרקעוגישה חקלאית מוצעת לעיבוד משמר קרקע.‏ נחשב את היקף ההשקעותהנדרשות לשמירה על פוריות הקרקע ואת התועלת מול העלות לחקלאיהבודד.‏ לסיכום נציג הערכה כללית על היקף ההשקעות הנדרשות לשימורקרקע בישראל.‏מבוא-‏ הנזקים העיקרים מסחיפת הקרקעתופעות של סחיפת קרקע,‏ היווצרות ערוצים חדשים,‏ הצטברות סחף ועודפירטיבות הן תופעות המאפיינות את מרבית השטחים החקלאים.‏ אלו הן רקחלק מתופעות דלדול משאבי הקרקע המשמשים לגידולים חקלאיים.‏ תופעותדלדול קרקע נובעות בעיקר מתהליכים של איבוד פיזי של קרקע כתוצאהמסחיפה,‏ לרוב נסחפת השכבה העליונה הפורייה.‏ כתוצאה מאיבוד הקרקעחלים תהליכים של הצטברות אבן וחשיפת סלע על פני השטח ובמקבילבאזורים אחרים,‏ על פי רוב במקומות הנמוכים,‏ מתרחשים תהליכי הצטברותקרקע שנסחפה ושינויים ביעילות מערכות הניקוז המתבטאים גם בתופעותשל עמידת מים ופגיעה ביבולים.‏לא תמיד הסחיפה ניכרת בשלביה הראשונים היות ולא תמיד מתקיימתסחיפה ‏“ערוצית"‏ - כזו המפריעה לכלים החקלאיים ומחייבת תגובה מיידית.‏לעתים קרובות הסחיפה היא"‏ משטחית"‏ שמשמעה סחיפה במרחב השדהשל המילימטרים העליונים.‏ סחיפה כזו אינה גורמת לשינוי דרסטי מיידי,‏אך במהלך רב שנתי נעלם האופק העליון ופוחתת פוריותו,‏ ( זיידנברג 2007,2002( תהליך המחייב השקעות נוספות בזיבול ודישון ובמלים אחרות בבנייתחתך הקרקע מחדש.‏ במקרים החמורים נאלצו החקלאים לנטוש את שטחיהעיבוד כי תהליך איבוד הקרקע היה בלתי הפיך!‏תופעה נוספת הקשורה לסחיפה ופחיתה בפוריות היא הידוק הקרקע כתוצאהמפעילות חקלאית שגרתית עם כלים כבדים.‏ מבין תוצאות ההידוק ראוילציין בעיקר את עידוד היווצרות הנגר העילי ועירוץ.‏ גם הערוצים העמוקיםשמונעים רציפות העיבוד גרמו לעתים לנטישת קטעי שדה.‏ ההידוק וגורמיםנוספים הקשורים בתהליכי השטיפה בקרקע גרמו באזורים שונים לתופעה שלאיטום הקרקע.‏ האיטום עלול לגרום להרוויית חתך הקרקע ומניעת שטיפה17ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר | 2009

אנכית שמאפשרת שטיפת עודפי המלחים מתחת לבית השורשים.‏אירועי סחיפת קרקע מתרחשים בהיקף נרחב של שטחים ואינם מצומצמיםלשדות בודדים ולפיכך גם הטיפול הנדרש הוא לשטחים נרחבים.‏ להערכתעלויות הטיפול כתוצאה מנזק ולמניעת נזק השתמשנו בנתונים שנאספו ע"יהאגף לשימור קרקע במשרד החקלאות בעקבות מספר מקרים של נזקי טבע.‏אסונות הטבע משפיעים על מספר רב של שדות כך לדוגמא ב -6 לאוקטובר2006 באירוע גשם באגן חרוד ויישכר נסחפו 600 אלף מ"ק קרקע חקלאיתמשטח של 120 אלף דונם קרקע ‏)סקר שמאות , מחוז העמקים 2006, פנימילא פורסם(.‏ חשוב לציין כי במקרה סחיפה עם היקף נזק כזה ישנם הפסדיםנוספים,‏ כך לדוגמא,‏ באירוע זה נאמד גם הפסד מים באוגר הקרקע של כ- 5 מיליון מ"ק.‏ניתן לסכם שהתופעות השונות של דלדול קרקע ובעיקר סחיפה ופחיתהבפוריות הקרקע עקב איבוד האופק העליון גרמו באזורים נרחבים כמו ברמתמנשה וברמת יששכר לנטישת שטחים ושינויי ייעוד.‏ בפועל חלה פחיתהבגודלו והיקפו של אחד מגורמי הייצור החשובים - הקרקע.‏יש לציין שתהליכי דלדול קרקע שונים מתרחשים כתוצאה מפעילות אגרוטכניתגם אם אינם באים לידי ביטוי בתופעות סחיפה ועירוץ ויש לשים לב לכך תוךבניית גישה חקלאית המתאימה לשימור משאבי הקרקע המתכלים.‏הנזקים הכלכליים מסחיפת קרקע מתבטאים כדלהלן:‏# פגיעה בתשתיות - מתבטאת בעיקר בפגיעה זמנית במערכת התחבורהומערכת הניקוז.‏# מניעת גידול חקלאי עד לשיקום הקרקע - תהליכי פגיעה העלוליםלמנוע המשך הייעוד החקלאי הקיים ומחייבים שינוי ייעוד או השקעותגבוהות לשיקום.‏# נזקים לגידולים הן בפגיעה ישירה בטווח המידי של אירועי סחיפה ( מיםואף רוח ) והן בטווח הארוך.‏# פחיתה ביבול - פחיתה הדרגתית בפוטנציאל היבול.‏# פחיתה בפוריות הקרקע - פחיתה של החומר האורגני ויסודות ההזנהוהרס מבנה הקרקע.‏מטרות# הצגת היקף תופעת סחף הקרקע ברמה ארצית.‏# שינויי ממשק חקלאי כפתרון לתופעות הסחיפה ולחקלאות בת קיימא# עלות מניעת היווצרות תופעות סחיפה.‏# עלות שיקום הקרקע.‏פרק אהיקפי השטחים בעלי פוטנציאל לנזק מסחיפת קרקעות.‏סך הכל שטחי מדינת ישראל הם כ-‏ 22.0 מיליון דונם מתוכם כ-‏ 4.0 מיליוןדונם הם שטחים חקלאים ‏)הלמ"ס 2006(. בלוח 1 מוצג פילוג השטחים ביןשטחים מבונים - 1.1 מיליון דונם,‏ שטחי יער,‏ חורש ושטחים פתוחים- 2.5 מיליון דונם ושטחים אחרים 14.2 מיליון דונם.‏ בשטחים הפתוחיםהאחרים נלקחים בחשבון גם שטחי האש של צה"ל ורשות הטבע והגנים.‏חשוב לציין כי ישנן חפיפות בהגדרות.‏ שטחי החקלאות הם כ-‏ 5.7 מליוןדונם ‏)הרשות לתכנון במשרד החקלאות 2002( הכוללים גם שטחי מרעהשאינם מעובדים,‏ חלקם מוגדרים כחקלאים וחלקם תחת הגדרה של שטחיאש או שטחי רשות הטבע והגנים.‏היקף השטחים הנתונים לסכנת סחיפה ‏)לוח 2( מתבסס על עבודה שבוצעהעל ידי המחלקה לסקר ייעוד קרקע וחישה מרחוק ‏)זיידנברג,‏ דן וזהבי 2006(.עבודה זו בקנה מידה ארצי חילקה את שטחי מדינת ישראל לשלוש רמות שלסיכוני סחיפה - שטחים ללא סיכוני סחיפה,‏ שטחים עם סכנה בינונית ושטחיםבסכנת סחיפה חמורה.‏ הקריטריונים לעבודה התבססו על מפת חבורות הקרקעועל שימושי הקרקע.‏ הטבלה שלהלן מבטאת את התפלגות סיכוני הסחיפהלפי מחוזות משרד החקלאות כאשר מחוז הגליל המערבי היה עדיין עצמאי.‏על פי המפה 70% מס"ה שטחי המטעים במדינה הם בסכנת סחיפה בינונית.‏1לוח 1: התפלגות השטחים במדינת ישראל לפי צורות עיבוד ‏)אלפי דונם(‏האזורס"ה שטחס"ה שטח מבונהשטח פתוח ציבורייער וחורש3שטח חקלאיפתוח אחר12432702472601822גולן - גליל78214551382927גליל מערבי492823409161451886עמקים406629482224662005מרכז2312183897130976שפלה והר1179018954633025914436דרום1424140482540811142222052ס"ה1. המפה לפי לוח 1.2 בשנתון סטטיסטי 2006.2. להערכתנו המפה כוללת גם שטחים שהוגדרו בעבר ביהודה ושומרון היות ולפי פרסומים קודמים סך הכל ללא יו"ש 21.5 מיליון דונם.‏3. רשימה זו עלפי הלמ"ס ואינה כוללת שטחי מרעה.‏ להשוואה בשנת 2001 ס"ה שטחי החקלאות כולל מרעה היו כ-‏ 5.7 מיליון דונם מתוכם4.3 מיליון שטחי חקלאי הראוי לעיבוד וכ-‏ 700 אלף שאינם מעובדים ‏)רשות לתכנון (. 2002| 18 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר 2009

תחרות ‏"צילומי חקלאות בנוף הישראלי‎5‎‏"‏מצלמים תמונות של טבע ושל חקלאות ישראלית וזוכים בפרסים מדהימיםגם השנה עורכת חברת הביטוח קנט - המבטחת נזקי טבע בחקלאות,‏תחרות נושאת פרסים של צילומי חקלאות וטבע ישראלי.‏ התחרות הפכהלמסורת ותיערך בשיתוף עם פורטל האינטרנט .NRG גם השנה נפתחההתחרות לציבור,‏ כולם מוזמנים לצלם צילומים מקוריים,‏ אומנותייםומיוחדים,‏ בנושא חקלאות,‏ טבע ונוף ישראלי.‏לדברי דוד גינזבורג,‏ מנכ"ל חברת הביטוח קנט:‏ ‏"החקלאות הישראלית,‏זוכה להכרה ולהערכה רבה ברחבי העולם,‏ אך בכל הנוגע לישראל,‏ חקלאותמקומית מגיעה לכותרות רק בעיתות משבר כגון:‏ קשיים כלכליים,‏מצוקות מים,‏ אסונות,‏ נזקי הטבע ומלחמות.‏ הציבור הישראלי,‏ לאמכיר מספיק את החקלאות והחקלאי הישראלי.‏ התחרות,‏ באה לחשוףבפני הציבור את יופייה של החקלאות והנוף הישראלי שהתברכנו בהםואנו גאים בהם כל כך".‏צוות שופטים מקצועי,‏ יבחר את 20 התמונות המוצלחות ביותר ואלויעלו לבחירת הגולשים באתר קנט www.kanat.co.il בנוסף,‏ יפורסמוהתמונות הנבחרות בפורטל האינטרנט NRG של מעריב.‏התמונות הזוכות יזכו בפרסים יקרי ערך:‏המקום הראשון - טלוויזיה "LCD 32המקום השני - מצלמה דיגיטאליתהמקום השלישי-‏ .MP4בשנה שעברה,‏ זכתה התמונה ‏"קורמורן בולע דג"‏ של דובי קלעי מקיבוץמשאבי שדה,‏ במקום הראשון.‏ 20 התמונות האחרות,‏ הופיעו בגלריותוכינוסים שונים,‏ ששיאם בגלריה חקלאית מיוחדת,‏ שהוצגה במסגרת‏"יום החקלאות הישראלית".‏פרטים נוספים באתר קנט www.kanat.co.il

אך חשוב לציין כי דווקא למטעים קיים פתרון למניעת סחיפה על ידי תכנוןנכון ושימוש בחיפוי צמחי.‏ 45% מכלל שטח גידולי השדה והשטחים שאינםמעובדים,‏ נתונים לסכנת סחיפה חמורה,‏ ועוד 22% נתונים לסכנת סחיפהבינונית.‏ הפתרון המוצע לגידולי השדה הוא בשינוי שיטות העיבוד.‏ניתוח הטבלה שלהלן והטבלאות בהמשך מתבסס על מפות ורמת דיוק בקנהמידה של 1:250,000. ס"ה שטחי המטעים בלוח 2 להלן מוערכים בכ-‏ 1044אלף דונם.‏ לעומת זאת השטחים המדווחים למשרד החקלאות לצרכי קבלתעובדים זרים,‏ תשלומים למועצת הפירות וכדומה נאמדים ב-‏ 700 אלףדונם ‏)לוח 4( לערך.‏ חשוב לציין כי לוח 2 נבנה לפי קריטריונים של פענוחתצלומי אויר של מרכז מיפוי ישראל ובולט ההבדל בין המקורות השונים.‏שטח גידולי השדה והשטחים שאינם מעובדים ‏)לוח 2( נאמד ב-‏ 4 מיליוןדונם מתוכם מעובדים בפועל לפי הדיווחים למשרד החקלאות )2006( רק2.5 מיליון דונם ‏)לוח 4, שטחי גד"ש,‏ ירקות ופרחים(‏ . שטחי החורש והיערהוגדרו כיחידה אחת כי הם נותנים חיפוי לקרקע.‏ הם כוללים יער נטע אדם,‏חורש טבעי ותצורות צומח שיחיות המשמשות גם למרעה.‏ ברובם הם אינםנתונים בסכנת סחיפה ונאמדים בכ-‏ 1.3 מיליון דונם.‏לוח 2: היקפי השטחים עם סכנת סחיפה ‏)אלפי דונם(‏האזורמטעיםגד"ש ושטח לא מעובדחורש ויערללא סיכוןסכנהבינוניתסכנהחמורהללא סיכוןסכנהבינוניתסכנהחמורהללא סיכוןסכנהבינוניתסכנהחמורהס"ה9641102551641262734106גולן - גליל 266970024347252229124גליל מערבי 271,34010171309368320812934עמקים7650015620248110816476מרכז7130020628744013119שפלה והר 462,1880023294535550319755דרום6,6671201,2631,9549661,42742738264ס"ה* מקור:‏ האגף לשימור קרקע וניקוז 2007, מתבסס על המערכת המידע הגיאוגרפית הלאומית של ישראל ‏)להלן הממ"ג הלאומי(‏סיכום תמציתי של התפלגות השטחים עם סיכוני סחיפה חמורה ובינונית לפי אזורים ‏)לוח 3( מראה כי בסך הכל כ-‏ 3.7 מליון דונם נתונים בסכנת סחיפהכלשהי.‏ עיקר הגידולים באזור הדרום ובאזור העמקים הם גידולי שדה ושם מצויים מרבית השטחים הנתונים בסכנת סחיפה.‏ מכאן הצורך בתיעדוף יישום אמצעיםמשמרי קרקע באזורים אלה . ניכר שכמעט כל שטחי החורש והיער אינם כלולים בין השטחים הנתונים בסכנת סחיפה ולכן חשוב הטיפול בשינוי הגישה החקלאיתלעיבוד משמר של השטחים החקלאים.‏ חשוב להדגיש כפי שגם נאמר בלוח 2 לעיל כי ס"ה השטחים בסכנת הסחיפה גדולים יותר מהשטחים המדווחים כמעובדיםלמשרד החקלאות.‏| 20 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר 2009

לוח 3: סיכום היקפי השטחים עם סכנת סחיפה ‏)אלפי דונם(‏חורש טיבעיויערגד"ש ושטחללא מעובדמטעהאזור גולן - גלילגליל מערביעמקיםמרכזשפלה והרדרוםס"ה110100012290726782503301,3002,92010913213717213298780ס"ה4102048164224621,3983,712לנוחיות הקורא מצורף דו"ח על היקף השטחים המעובדים בחקלאות ישראלשמסתכמים בכ 3.3 מיליון דונם ‏)לוח 4( ומהווים כ-‏ 20% משטחי מדינתישראל.‏ 27% מכלל השטח החקלאי המעובד בישראל הוא של מטעיםוהדרים ויתרת השטח היא של גידולי שדה בשטח פתוח וירקות.‏ אנו חוזריםומציינים כי ישנה אי תאימות בין לוח זה המבוסס על דיווחים מחקלאיםונתוני מועצות הייצור ללוח 2 המבוסס על הממ"ג הלאומי.‏ כך לדוגמאס"ה שטחי המטעים בעל סכנת סחיפה הוא 780 אלף דונם וס"ה שטחיםמדווחים במטעים והדרים בלוח זה הם 703 אלף דונם,‏ אין זה נכון להסיקמכך שכל שטחי המטעים בישראל הם בסכנת סחיפה.‏ אנו מניחים כי חלקמשטחי המטעים בסכנת סחיפה וניתן להניח על פי לוח 3 כי בממוצע 25%משטחי המטעים המעובדים ומדווחים נתונים בסכנת סחיפה ויש להתאימםלעיבוד משמר.‏ מהטבלה בלוח 4 נמצא גם ששטחי הגד"ש,‏ הפרחים והירקותהמעובדים הם בהיקף של 2.5 מיליון דונם ומתוכם כ-‏ 67% ‏)לפי לוח 2(בסכנת סחיפה בינונית וחמורה.‏לוח 4: פירוט שטחים המדווחים כמעובדים למשרד החקלאות 2005 ‏)אלפי דונם(‏גולן - גלילגליל מערביעמקיםמרכזשפלה והרדרוםס"ההדרים8211514049161מטעים12110594996457541ירקות21299010765283596פרחים23623121663גד"ש1001494031221639531890ס"ה25328860540334313593251מקור הנתונים:‏ שטחים מעובדים שדווחו למשרד החקלאות בשנת 2005מסגרת איסוף נתונים לעובדים זרים במטעים וירקות ודווח שטחי גידולישדה שנאספו ע"י מדריכי שה"מ ‏)לא פורסם(.‏פרק בגישה חקלאית מוצעת לעיבוד משמראחד הגורמים העיקריים לדלדול קרקעות הן שיטות העיבוד והפתרונותלעודפי נגר והסחף הנהוגים כיום‏)זיידנברג 2007 2006, גוילי וחוב'‏ 2007(. הטיפול המקומי או טיפולבמערכות הניקוז אינו מתמודד עם מקור הבעיה,‏ אלא מנסה לתעל עודפינגר וסחף למערכות הניקוז הראשיות.‏ משאבי המים במקום שיוחדרו לתוךהקרקע מוצאים מן האגן וזורמים אל מערכות הניקוז הראשיות שלרוב לאניתנות לשימוש חוזר.‏ יחד עם המים נסחפת קרקע עידית שמדלדלת אתפוריות הקרקע.‏מכאן מוצעת הגישה של טיפול אגני כולל המתחיל ממעלה האגן.‏ בגישה זוהכוונה לעודד חקלאים לנהל את חלקותיהם במשטרי עיבוד וגידול משמריקרקע ומים במגמה להקטין את הנגר והסחף מהשטח החקלאי המעובד.‏ זאת,‏על רקע ממצאים המראים שנגר וסחף קרקע מושפע בעיקר מאופן העיבודוניהול השטח לאורך השנה ומדי שנה ברצף.‏ הקטנת נגר וסחף במעלה מקטינהאת העלויות הנדרשות להקמה ותחזוקת תשתיות ומקטינה את זיהום הנחליםומקורות המים מסחף,‏ חומרי הדברה ודישון.‏אנו ממליצים לבצע טיפול אגני על ידי ניהול ממשק חקלאי של עיבוד משמרעל כל מרחב השטח כגון הפחתה בעיבודים,‏ קיטוע רציפות העיבוד במדרוןוהעשרה בחומר אורגני ועל ידי הנדסיות כגון מתקנים לניקוי,‏ השהיה,‏הפנייה ופיזור זרימה עילית.‏להלן רשימת פעילויות המומלצות לניהול ממשק חקלאי של עיבודיםמשמרי קרקע:‏1. אי פליחה ומינימום הפרת פני השטח.‏2. חספוס השטח כגון - גימום,‏ השארת חריש ‏)אי החלקה(‏ וכדומה.‏3. קיטוע רציפות כגון - עיבוד בפסים של פליחה ואי פליחה,‏ שילובגידולים וכדומה.‏4. חיפוי קרקע.‏5. העשרה בחומר אורגני.‏לנוחיות הקורא שאינו מכיר את המונחים מצורפת הבהרה על שיטות עיבוד.‏שיטות אלו מבטיחות שמירה על מבנה הקרקע על ידי מניעה של עירובשכבות הנעשה בעיקר בחריש.‏גימום וסיכור-‏ יצירת גומות בקרקע או סכרים המשהים את המים ומקטיניםנגר עילי.‏אי פליחה - עיבוד מינימאלי של הקרקע החוסך פעילות חוזרת של הידוקהקרקע על ידי כלים כבדים בחריש,‏ זריעה ודישון וזאת על ידי ביצוע זריעהודישון לתוך שטח לא מפולח בעת ובעונה אחת.‏ יתרון נוסף וחיוני בעיבודאי פליחה הוא חספוס השטח בשל שאריות השלפים המאפשר חדירת מיגשם בכמות כפולה מזו החודרת לתוך קרקע שהוכנה לזריעה על ידי ארגזמיישר ומעגילה.‏ בכך מוקטן הנגר העילי.‏שיחים - מטרת השיח היא למתן את הזרימה במורד השדה תוך הוצאהמבוקרת של עודפי המים בשיפוע מתון לתעלות הניקוז שבשוליו.‏ השיחיםתופסים את המים ומאפשרים להם לזרום בצורה מבוקרת אל מחוץ לשדה.‏במידה ויש עודפי סחף הם שוקעים בחלק הנמוך של השיח.‏ניקוז - מערכות ניקוז עילי ותת קרקעי.‏ ניקוז עילי על ידי יצירת מערכתתעלות ‏)משניות וראשיות(.‏ מערכת ניקוז תת קרקעי לעודפי המים המצטבריםבחתך הקרקע.‏ קצב החידור האנכי של מי ההשקיה ועודפי המשקעים מוגבליםבעיקר בשל מרקם הקרקע והיווצרות שכבות אטימות.‏פרק געלות למניעת נזק מסחף קרקע משדה חקלאיהגישה למניעה של סחף קרקע כוללת את הטיפול בכל המרחב של השדה,‏הכולל דרכי גישה מעבירי מים וטיפול בשדה,‏ להלן רשימת תחומי ההשקעההמוקבלים:‏תחזוקת דרך ציבורית - התחשיב נעשה על טיפול בדרכים המשרתות 20,000דונם.‏ התחזוקה כוללת יישור וניקוי הדרך,‏ הידוק המצעים ותשתית אספלט‏)במידה ונדרש בשל שיפועי השטח(‏ פעם ב-‏ 5 שנים.‏ אורך הדרך שנדרשלטיפול הוא כ-‏‎1,100‎ מטר ‏)ברוחב ממוצע של 4.5 מטר(‏ .הוספת מעבירי מים - הוספה ושיקום של מעבירי מים ‏)מעבירי צינורומעבירים איריים(‏ כוללת בתוכה חפירה והנחת צינורות,‏ יציקה והתאמת21ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר | 2009

השוחות לתעלות הניקוז.‏ מעבירי מים יכולים לשמש לפרקי זמן ארוכיםולכן הונח כי יוכלו לתפקד במשך 50 שנים.‏ מעבירי המים הם חלק מתשתיתהניקוז,‏ ליחידת שטח של 1,000 דונם עם מספר דרכים חוצות מקובל להניחכ-‏ 80 מטר צינור לחצייה וחיבור של תעלות ניקוז.‏הקמת תעלות הולכה - בניה ושיקום של תעלות ניקוז ראשיות הכוללעבודות עפר ומתקנים.‏ אחרי אירועי נזק מסחיפה נדרש לשקם ולבנותמחדש קטעים מתעלות אלו.‏ בהתאמה הנחנו כי נזק הדורש תיקון מופיעפעם ב-‏ 25 שנה.‏עלות שיקום הדרכים בשולי השדה ובתוכו:‏ חישוב עלות שיקום הדרכיםמבוססת על עלות השיקום מוכפלת בהסתברות לנזק ‏)שנות הקיים לדרכים(.‏עלות השיקום סביב השדה ובתוכו כוללת:‏1. ישור וניקוי הדרכים המקיפות,‏ פיזור והידוק מצעים,‏ הקמת תעלות הולכהוטיפול מקדים לשטח להכנת שיחים.‏ נזק סחיפה לדרך שמשרתת 200דונם,‏ עם נזק בהסתברות של 1 לעשר שנים תוך פגיעה מינורית ב-‏ 50מטר מרובע ‏)להלן מ"ר(‏ משטח הדרך,‏ עלות השיקום היא ₪ 2 למטראורך ‏)להלן מ"א(.‏ עלות פגיעה חמורה יותר לאותו היקף שטח שבה גםלוח - 5.1 עלות מניעת סחף קרקע בשדה בגודל 120 דונם.‏שיקום סביבההיחידותמחיר ליחידהכמותהיקף שטחבדונם ליחידהשנות קיים /הסתברותלסחיפהס"ה השקעהבש"חל-‏‎120‎ דונםתחזוקת דרך ציבורית120520,0005,0004.00ישור וניקוי הדרךמטר מרובע600520,0005,00020.00ופיזור והידוק מצעים -02 ס"מ עובימטר מרובע1800520,0005,00060.00תשתית אספלט 6 ס"מ 2 שכבותמטר מרובעהוספת מעבירי מים9,600501,000801000חפירת והנחת צינורות ניקוזמטר אורך2,400501,00080025יציקה והתאמת שוחה לתעלות ניקוזמטר קובהקמת תעלות הולכה ‏)לנחל ראשי(‏3,6002520,00040,00015עבודות עפר לתעלהמטר קוב3,2402520,0003601500מתקנים-מגלשים,מפתנים ‏)בטון(‏מטר קובייצוב גדות ‏)בתעלות ההולכה(‏0152500300ייצוב צמחידונם0152500350ייצוב אבןמטר מרובע0152500500ייצוב בטוןמטר קוב21,360ס"ה כוללייצוב גדות ותעלות - ניתן לייצב גדות וקטעים בעייתים בחלופות שונותעל ידי צמחים,‏ אבנים ויציקת בטון העלויות משתנות בהתאם לסוג הכיסוי.‏הייצוב הצמחי הוא הזול ביותר ועלותו 300 שקל לדונם וייצוב באבן עלותוהיקרה ביותר של כ-‏ 350 שקל למ"ר.‏ לצרכי התחשיב המוצג בלוח 5 העלויותהללו לא נלקחו בחשבון לחישוב שיקום רב שנתי של תשתית השטח החקלאימאחר ונלקח בחשבון שהם נעשו כחלק מהקמת תעלות .סיכום עלות מניעת סחף וירידה בפוריות של השדה החקלאי - סיכום עלותתשתית למניעת סחף קרקע בשדה חקלאי בגודל ממוצע של 120 דונם,‏ הכוללתחזוקת דרך ציבורית,‏ הוספת מעבירי מים,‏ הוספת תעלות הולכה לנחל קרובוייצוב הגדות מסתכם ב-‏ ₪, 21,360 לוח 5.1.פרק דעלות שיקום שדה חקלאי והתאמתו לגידול.‏העלות הנדרשת לשיקום ואחזקה רב שנתית של שדה בשטח של 120 דונם כוללתשיקום דרכים,‏ הקמת תעלות הולכה,‏ הכנת הקרקע לעיבוד רב שנתי משמרובמקרה הצורך שיקום השדה על ידי החזרת קרקעות שנסחפו,‏ לוח 5.2.נידרש פיזור והידוק מצעים עלולה להגיע לעלות של ₪ 10 למ"ר.‏2. פגיעה חמורה בתעלות ניקוז מצריכה עבודות עפר לניקוי סחף בהיקףשל 400 מטר קוב ‏)להלן מ"ק(‏ עלות הובלה של ₪ 15 למ"ק.‏שיקום והקמת שיחים נאמד בעלות של ₪ 1,000 לדונם לתקופה של25 שנה.‏3. אומדן עלות השבת קרקע ופיזור חומר אורגני בשדה לאחר אירוע שלסחיפת קרקעות,‏ נאמדת בעלות של ₪ 10 למ"ק הובלה ועלות הפיזור - 5₪ למ"ק ו-‏ . ₪ 50 הונחה כמות שתפוזר בהיקף של 200 מ"ק לדונםבהסתברות של 1 לעשר שנים ל - 1% אחוז מהשטח.‏פיזור קומפוסט לקטעים בשדה שנפגעו ואיבדו את פוריותם נאמד להיקףשל 20% מהשטח בהסתברות של אחת לחמש עשרה שנים בכמות של 10מ"ק לדונם במחיר של ₪ 50 למ"ק.‏אומדן העלות הכוללת - סך הכל עלויות שיקום השטח והחזרתו לעיבודרב שנתי ללא פחיתה ביבול נאמדות ב-‏ ₪ 139,560 לערך לשדה של 120דונם ‏)לוח 5.2(| 22 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר 2009

לוח 5.2: שיקום השדה והתאמתו לגידולטיפול סביב השדה ומעברים פנימייםשיקום דרכי שדהישור וניקוי השטחפיזור והידוק מצעים -02 ס"מ עוביהקמת תעלות הולכה ‏)מסביב לשדה(‏עבודות עפר לתעלהממשק הקרקעשיחיםגדודיותטרסותשיקום השטחהחזרת קרקע מהסביבה הקרובהפיזור בשדהפיזור קומפוסטהיחידותמ"רמ"רמ"קדונםדונםדונםקוב ל-‏ 120דונםקוב לדונםקוב לדונםמחיר ליחידהכמותהיקף שטחבדונם ליחידהשנות קיים /הסתברות לסחיפהס"ה השקעה בש"חל-‏‎021‎ דונם603003,600120,000002,4001,20012,000139,5601010252525251010152002002001111%1%20%5050400100200200102.0010.00151000700300010550לסיכום היקף ההשקעות חד פעמיות,‏ לשיקום שדה והכנה לטיפול רב שנתישימנע סחיפת קרקעות בעתיד,‏ לשדה בגודל 120 דונם עשוייה להגיע לעלותשל כ-‏ 161 אלף ₪ שהם ₪ 1,341 לדונם.‏לוח 5.3: סיכום ההשקעות לשדה של 120 דונםהשקעה לשיקוםתחזוקת דרך ציבוריתהוספת מעבירי מיםהקמת תעלות הולכה ‏)לנחל ראשי(‏ייצוב גדות ‏)בתעלות ההולכה(‏שיקום דרכי שדההקמת תעלות הולכה ‏)מסביב לשדה(‏ממשק הקרקעשיקום השטחס"ה הוצאותסך השקעה ל - 120 דונם2,52012,0006,84003603,600120,00015,600160,920פרק ההתועלת בצד העלויות לחקלאים המטפלים בקרקע- תחשיב לדונםנזקי הסחף מהווים מטרד הן לחקלאים והן לסביבה כולה.‏ ניתן להגדיר אתהתועלת הכלכלית מטיפול בבעיית הסחף במניעת פחיתת היבול ואת תוספתהרווח משיטת העיבוד המיוחדת המתאימה לשטחים אלו של ‏“זריעה באפסעיבוד".‏ להלן נציג תחשיב שוטף שנתי לחקלאי הכולל טיפול רב שנתי לשדהלמניעת סחף.‏ לצרכי חישוב ההשקעות הנחנו כי ההסתברות לנזק הן שנותהקיים.‏ אם לדוגמא הסתברות למקרה סחיפה הוא 10 שנים אזי את העלות‏)לוח 6( פרסנו ל-‏‎10‎ שנים.‏ בצד העלויות מוצג החזר ההון על כלל ההשקעותבהתאם לשנות הקיים ובריבית של 7%.ניתן לראות כי בממוצע נדרשת השקעה שנתית לדונם של 77 שקלים לכיסויעלויות המונעות סחיפת קרקעות.‏ עלות זה הינה יקרה יחסית ליתרה לרווחבגידולים האקסטנסיביים כמו גידולי הבעל.‏ לכן ברור כי במידה והמדינהמעוניינת למנוע נזק רב שנתי לקרקעות החקלאיות נדרש למצוא את הדרךלסיוע.‏ חשוב לציין כי הפחיתה ביבול עקב סחיפה תלויה גם בעומק הקרקע.‏בקרקעות רדודות פחיתה בפוריות נובעת הן מהסחיפה והן מהפחיתה ביכולתהאגירה של מי הגשם בקרקע.‏ בממוצע ניתן להניח כי עקב ארוע של סחיפהבשדה חיטה יפחת היבול ב-‏ 1 ק"ג לדונם לשנה לכל מ"מ קרקע שנסחף.‏בסחיפה חמורה פחיתת הקרקע גבוהה יותר בקצב של 4 - 3 מ"מ לדונםלשנה.‏ יש לזכור השכבה העליונה ביותר של הקרקע היא האפקטיבית ביותרולכן כתוצאה מסחיפה ואובדן יכולת אגירת הגשמים בקרקעות רדודותשעומקן פחות מ-‏‎70‎ ס"מ,‏ לאחר 10 שנים בהם לא טופלה הקרקע יפחתהיבול עד כ-‏ 1/3.לוח 6: תחשיב הכנסות והוצאות ליחידה בגודל של 1 דונם ‏)שקלים,‏ מחירי 2008(תחשיב לדונם חיטה לשנהתרומה4.641יתרה לרווח101.782חיסכון הוצאות עיבוד ‏)קיים(‏3הוצאותייצוב מסביב לשדה5.12תחזוקת דרך ציבורית7.25הוספת מעבירי מים4.89הקמת תעלות הולכה ‏)לנחל ראשי(‏ייצוב בתוך השדה0.43שיקום דרכי שדה2.57הקמת תעלות הולכה ‏)מסביב לשדה(‏85.81ממשק הקרקע15.25שיקום השטח62.78טיפול שוטף בשדה184.10ס"ה הוצאות-77.69יתרה לרווח לשדה23ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר | 2009

טרקטורהשנה 2009מסדרת המטעים טרקטוראופייני 150 ס“מ רוחבמנוע 78-97 כ“ס הספקאופייני 3000 ק“ג משקלמכבש מקצץ לחבילות מרובעות.‏גודל חבילה 80x90/90x120 אורך חבילה עד 250 ס“מ.‏טרקטור לכל סוגי העיבודים.‏ רוחב אופייני 250 ס“מהספק מנוע 167-213 כ“ס משקל אופייני 6850 ק“גטרקטור לעבודה כללי רוחב אופייני 190 ס“מהספק מנוע 80-95 כ“ס משקל אופייני 3500 ק“ג

טרקטור לעיבודי יסוד.‏ רוחב אופייני 250 ס“מהספק מנוע 218-325 כ“ס.‏ משקל אופייני 9500 ק“גטרקטור לכל סוגי העיבודים.‏ רוחב אופייני 230 ס“מהספק מנוע 125-155 כ“ס.‏ משקל אופייני 5030 ק“גNH double01_01/09הספק מנוע 258-405 כ“סקומביין ירקהספק מנוע 395-768 כ“סמקצרת ירק עם שולחן צלחות או סכיניםהספק מנוע 126-226 כ“סלפרטים נוספים אנא פנו אל:‏ מזכירות שיווק 04-8471222 04-8471226,נציגנו בשטח - בני שורגי - מכירות צפון ומרכז 050-8485015מרדכי איובי - מכירות דרום 050-8485014מחלקת שירות - מפרץ חיפה 04-8471267/250מחלקת טכנית - מפרץ חיפה 04-8471247/288מחלקת חלקי חילוף צפון,‏ מפרץ חיפה - 04-8471272, טארק 050-7769259מחלקת חלקי חילוף מרכז ודרום,‏ חולון - 03-5579683, דני 050-8485112

1. יתרה לרווח,‏ לשדה חיטה ביבול נורמטיבי של 600 ק"ג ובהנחה שלפחיתת יבול של 200 ק"ג לדונם לשנה .2. על פי הוצאות נחסכות ברכישת מזרעה של אפס עיבוד לעומת ההוצאאות הרגילות לשדה.‏3. ההוצאות מחושבות לפי החזר ההון על כלל ההשקעות הכרוכות במניעתסחיפה ופורטו בהרחבה בפרק הראשון.‏ לכל השקעה הונח שנות קייםבריבית של 7%.פרק וסיכום והערכה למימדי הנזק בישראלהיקף השטחים להם יש סכנת סחיפה בישראל הם גדולים.‏ בפרק הקודם הצגנועלות חד פעמית הנחוצה למניעת סחף בהכנת השדה ומניעה של איבודפוריות הקרקע.‏ עלות זו אינה מספיקה ונדרש עיבוד שוטף משמר.‏ ישנןחלופות שונות שאפשריות לטיפול בשדה עיבוד השקיה , שלחין במקום בעלאו שיחים בצפיפות גבוהה או נמוכה,‏ גדודיות מתונות או גבוהות וטרסותבגבהים שונים.‏ הבחירה בין החלופות תלויה בסוג הגידול ובתנאי השטח,‏החלופות מוצגות בלוח 7. לכל חלופה מוצגת העלות השנתית והיא מחושבתלפי מכפלה של הכמות לדונם בעלות ליחידה ומקדם החזר הון בהתאם לשנותהקיים ב-‏ 7% ריבית.‏ לתשומת לב הקורא כי מוצגות אלטרנטיבות שונותכאשר רק חלק מכל האלטרנטיבות מופעלות לאותו השדה.‏ כמו כן חלקמהפעילויות אינן דורשות תוספת לעלות השוטפת של החזקת השדה ולכןאינן כרוכות בעלות נוספות.‏ לדוגמא קרקע שלחין והשארת שלף מהוויםפתרון לסחיפת קרקע והן חלק מצורות עיבוד מקובלות,‏ מזרעת אפס עיבודהיא חלק מההוצאות השוטפות ואינה מהווה עלות נוספת.‏לוח 7: עלות שיקום שדה-‏ עלויות ישירות ברמת השדה המומלצות לחקלאיםעלות בשקל לדונם - מחירים ממוצעים 2008חישוב עלות הפעילותמשתת פעם ב-‏‎4‎ שניםפיזור קומפוסט 5 קוב אחתל-‏‎3‎ שניםהשארת 10% מנפח הקשאפס עיבודקרקע שלחין 50% מהשטחקרקע שלחין 25% מהשטחשיחים בצפיפות נמוכהשיחים צפיפות גבוההגדודיות מתונותגדודיות גבוהותטרסות בינוניותטרסות גבוהותשנותקיים4.00כמותלדונם1.00עלותליחידהעלות לשנה‏)ה"ה או שוטף(‏083000079147366319232050.000.000.000.001000.002000.00400.00700.003000.005000.005.000.101.001.001.001.001.001.001.001.001.003.001.001.001.001.0018.0020.0015.0015.0025.0025.00ההוצאות שתוארו בלוח 7 מהוות את בסיס החישוב לפעילות המתקנת הנדרשתלגידולי המטעים או הגד"ש בהתאם לסכנות הסחיפה.‏ בלוח 8 להלן מוצגתההוצאה בשקלים לדונם לשנה בהתייחס לרמת הפגיעה בשדה.‏ כך לדוגמאמומלץ כי גם בשדות של גידולי השדה ללא סכנת סחיפה יפוזר קומפוסטאחת ל-‏‎5‎ שנים ולפי לוח 7 העלות במונחים של עלות שוטפת שנתית לדונםתהיה 83 שקל.‏ בהתאמה בגד"ש עם סכנת סחיפה בינונית מומלץ להכין אתהשדה על ידי שתילת שיחים בצפיפות נמוכה והחזר ההון השנתי לפעילות‏)כחלק מעלות השוטפת בתחשיב(‏ יהיה 79 שקלים וכו'.‏ בעלות זו כללנועלות נוספת המוטלת על החקלאי של שיקום הסביבה במחיר של 20 שקליםלדונם ‏)לוח 6 ונספח‎1‎‏(‏ לעלויות ייצוב מחוץ ובתוך השדה .למול עלות זו,‏ בגידולי השדה,‏ נחסכות עלויות בזמן הטיפול השוטף הןכתוצאה מחיסכון בהוצאות העיבוד על ידי השימוש במזרעת אפס עיבודוהן על ידי תוספת יבול רב שנתית.‏ לכך ניתן גם להוסיף חיסכון בעליותדישון כתוצאה מיישום זבל הקומפוסט אך לצרכי פשטות לא התייחסנו לכך.‏בשורה האחרונה בלוח 7 מופיעה עלות נטו שניתן ליחס לטיפול בשדה לכלרמת נזק.‏ העלות הנמוכה ביותר בשדה היא של 65 שקל לדונם לגידולי שדהללא סכנת סחיפה ועלות הגבוהה ביותר כ-‏ 147 שקלים לדונם במטעיםבעלי סכנת סחיפה גדולה.‏ ברור כי עלות זו,‏ במיוחד בגידולי השדה היאגבוהה,‏ ולא כל המגדלים יכולים לשאת עלות זו.‏לוח 8: הוצאות והכנסות בהתאם לסווג הגידול ורמת הסכנה ‏)שקל לדונםמחירי 2008(גדשמטעפעילות מתקנתפיזור קומפוסט 5 קוב אחתל-‏‎3‎ שניםשיחים צפיפות נמוכהשיחים צפיפות גבוההטרסות בינוניות -25% מהשטחטרסות גבוהות-‏ 25% מהשטחגדודיות מתונות-‏ 75%מהשטחגדודיות גבוהות-‏ 75% מהשטחשיקום סביבהחיסכון בטיפול שוטף בשדהס"ה עלות פעילות מתקנתברמת החקלאיללאסכנהסכנהבינוניתסכנהחמורהללאסכנה83סכנהבינונית79סכנהחמורה14720-3912820-396020-3965804720147482720952020בהתאמה למקדמים המופעים בלוח 8 ולהכפלה שלהם בשטחים מלוח 2להלן ס"ה ההוצאה ברמה שנתית במיליוני ש"ח הנדרשת בכלל מדינתישראל אילו כל השטחים היו מעובדים.‏ ברור כי השקעה שנתית של 482מיליון שקל היא גבוהה מאוד כאשר לא כל השטחים מעובדים בצורהאינטנסיבית בפועל.‏לוח 9: סיכום עלות שנתית לכלל השטח ‏)מלש"ח(‏האזורגולן - גלילגליל מערביעמקיםמרכזשפלה והרדרוםס"הללאסיכון1112115מטעיםסכנהבינונית1012121611970סכנהחמורה0111205גד"ש ושטח לא מעובדסכנהסכנה ללא חמורהבינונית סיכון 2164026371212518222332158181421703392ס"ה5735975453186284| 26 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר 2009

יש לזכור כי מדובר על שטח חקלאיים בהיקף של 5.1 מיליון דונםשממנו רק חלק מעובד בפועל על ידי החקלאים.‏ לפי דווחי סקר 2006 ‏)לצררכי עובדים זרים(‏ שטחי המטעים המעובדים מהווים 67% ושטחי הגד"שהמעובדים מהווים 59% ‏)לוחות 2 ו-‏‎4‎ ) מסך השטחים להם נדרש טיפול.‏לפיכך ניתן להניח כי רק בחלק מהקרקעות יעשה העיבוד המשמר.‏ בלוח10 מוצגת עלות שנתית לפי ההנחה שהיקפי השטחים המעובדים בפועלהם 67% במטעים ו-‏ 59% בגד"ש.‏ ברור שזו הנחה מפשטת והחלוקה שלהשטחים המעובדים אינה ביחס זהה להתפלגות סכנת הסחיפה,‏ אבל חשובהיה לנו לתת לקורא את מימדים על היקף ההשקעה שנדרש לעיבוד המשמר.‏ולכן משל היקפי השטחים המעובדים בפועל ורק בשטחים בהם קיימת סכנתסחיפה חמורה או בינוניתהאזורגולן - גלילגליל מערביעמקיםמרכזשפלה והרדרוםס"הסכנהבינונית8מטעיםסכנהחמורה0סכנהבינונית4גד"שסכנהחמורה13ס"הלסיכום הננו להעיר את תשומת לב הקורא כי עבודה זו עסקה בעיקרבהיבטים החקלאים של הצורך לעיבוד משמר של קרקע חקלאית . כיוונימחקר אחרים שמומלץ להתייחס אליהם בעתיד הם הנזק לתשתיות אחרותכגון כבישים,‏ תשתיות ניקוז,‏ מתקנים,‏ מקורות מים ועוד.‏ הנחיצות של הגדלתהתשתיות הנ"ל לגבי כושר ההולכה,‏ הגנה מקומית,‏ ייצוב וחיזוק.‏ נזק ארוךטווח של הפסד מים לקרקע ולאוגר מי התהום,‏ ההפסד לסביבה עקב איבודפוריות הקרקע הגורמת לפליטת פחמן דו חמצני,‏ פגיעה במגוון המיניםוזיהום סביבתי מחומרי דישון והדברה.‏ביבליוגרפיה1. גוילי אור,‏ טל סבוראי ורם זיידנברג,‏ עדכון מפות ערכיות קרקע באמצעותחישה מרחוק וידע מומחה משולב בממ"ג,‏ הכנס השנתי ה-‏‎48‎ של האגודההגיאוגרפית הישראלית,‏ דצמבר 2007.2. הדס אפרת,‏ הקצאת מים וקרקע למשקים חקלאים פעילים בטווח ארוך,‏הרשות לתכנון,‏ משרד החקלאות,‏ מאי 2002.3. וייס רפי,‏ הרשות לתכנון,‏ היקפי שטחים שנת 2001, פרסום פנימי 2002.4. זיידנברג רמי,‏ מאיה זהבי יואל דן , מפת סיכוני סחיפת קרקעות , האגףלשימור קרקע וניקוז,‏ משרד החקלאות 2006.5. זיידנברג רמי,‏ לראות קרקע איתור וזיהוי תופעות דלדול קרקע,תלמיםגיליון חגיגי לרגל הקמת הרשות לשימור קרקע כינרת,‏ רשות ניקוז ונחליםכינרת,‏ 2007.6. זיידנברג רמי,‏ מה קורה לקרקעות המעובדות-‏ הסיפור האמיתי,‏ יבולי שיא,‏אפריל 2007.7. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,‏ שנתון סטטיסטי בישראל 2006 שנתוןמס'‏ .2006 ,5725124528329023232315227114711322133411110478118647אנו מזמינים את קהל החקלאים והעוסקים בחקלאות ל:‏הועידה הארצית ה-‏ 20לעשבים רעים והדברתםהועידה תתקיים ביום ה',‏ 26.02.09, בין השעות 18:00-08:30באולם אריוביץ'‏ הפקולטה לחקלאות,‏ רחובות,‏לפרטים ניתן לפנות ל:‏ eizenber@volcani.agri.gov.ilכתובת האגודה הישראלית למדע העשבים הרעים:‏חנן איזנברג,‏ המחלקה לחקר עשבים,‏ מרכז מחקר נוה יער,‏ ת.ד.‏ 1021 רמת ישי 90050 טלפון:‏ 04-9539535פקס:‏ 04-9836936 דואר אלקטרוני:‏ Email: eizenber@volcani.agri.gov.il27ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר | 2009

בחינת מועדי זריעה וקציראופטימאליים לחימצה ירוקה עכו 20082צוות המחקר:‏ חנה בדני , 2 גרה גבי , 1 ישי קציר , 1 דודי שמש , 3 שי כיתאין , 3 לב גולפנדביין , 2 כאמל נאשף , 2 שגב אהרון 2 וגלילי שמואל1- חוות עכו.‏2- מחלקה לחקלאות ומשאבי טבע,‏ מכון וולקני,‏ ת.ד.‏ 6 בית דגן,‏ 50250.3- שה"מ.‏מפרסומי מינהל המחקר החקלאי,‏ מס'‏ 116/2008 המאמר עבר רפרנטורה מדעית.‏תקצירחימצה (.L (Cicer arietinum מהווה אתהגידול השלישי בחשיבותו בעולם מבין קטניותהזרעים והראשון בחשיבותו באגן הים התיכוןודרום אסיה.‏ הצריכה של גרגרי חימצה יבשיםבארץ מסופקת עלי יד הייצור המקומי וכמעטשאין יבוא ויצוא של חימצה.‏ לכן,‏ כדי להעלותאת שטחי המזרע של חימצה בארץ יש צורך לפתחיעדים חדשים.‏ אחד היעדים הינו גידול חימצהלקציר גרגרים ירוקים ‏)חימצה ירוקה(.‏ חימצהירוקה נצרכת במספר ארצות בעולם,‏ בעיקרבאסיה ודרום אמריקה.‏ בשנים האחרונות היאנכנסה גם לשווקים בעולם המערבי.‏ לאחרונהישנה התעניינות בגידול זה במפעלי מזון שוניםבארץ.‏ חימצה ירוקה היא בעלת ערך תזונתיגבוה,‏ טעם ומרקם מצוינים והיא נטולת השפעותהשליליות על מערכת העיכול המאפיינות חימצהיבשה.‏ למרות שחימצה מגודלת כבר בארץ,‏דרושה עבודה נוספת להתאמת האגרוטכניקהמיטבית לגידול ולבחירת זנים מתאימים.‏ מטרתהמחקר הייתה לפתח ממשק אגרוטכני לגידולחימצה לקציר גרגרים ירוקים.‏ העבודה בפרויקטכללה מבחן זנים ‏)“בר"‏ ו"זהבית"(‏ ומועדי זריעה‏)נובמבר-פברואר(‏ וקציר ‏)אפריל-מאי(.‏ נמצא כיהזן ‏“זהבית"‏ מתאים לגידול לחמצה ירוקה יותרמהזן ‏“רז".‏ הוא הצטיין בכל הפרמטרים שנבחנובינם ויבול,‏ ריכוז הבשלה ואחוזי פחת נמוכים לכןהוגדר כזן המועדף לקציר ירוק מבין כל הזניםהמסחריים הנמצאים בשימוש בארץ.‏מבואחימצה נצרכת בארץ בעיקר בצורה יבשהכגרעינים שלמים,‏ קמח או כחצאי פסיגים מקולפיםהמשמשים להכנת סלטים,‏ מאכלים עממיים,‏חטיפים,‏ פיצוחים,‏ לחם וכן כזרעים שלמיםמבושלים 1986) al., .(Chavan et בהודו,‏ מצריםובמגזר הערבי בארץ,‏ חימצה נצרכת בנוסף לזרעיםיבשים גם כזרעים ותרמילים טריים ‏)חימצה ירוקה(‏1997) al., .(Oplinger et חימצה ירוקה מאדפופולארית בארצות ומגזרים אלו,‏ בגלל טעםומרקם טובים וערך תזונתי גבוה.‏ בשנים האחרונותעולה המודעות לצריכת חימצה ירוקה גם בעולםהמערבי.‏ זרעי חימצה ירוקה גדולים ומרשימיםיותר מזרעי אפונה וסויה ירוקים ויכולים להיותמשווקים בצורה טרייה,‏ קפואה,‏ כפלאפל,‏ סלטיםואפילו בהחמצה 2008( al., .)Galili et במסגרתהמאמצים להגדיל את שטחי המזרע של חימצהבארץ נבחנה בשלוש השנים האחרונות האפשרותלגדל חימצה לקציר ירוק.‏בשנת 2006 נבחנה התאמת הזן ‏“ירדן"‏ לגידוללחימצה ירוקה.‏ חלקה של כ-‏ 10 דונם בקיבוץ ידמרדכי נקצרה כחימצה ירוקה.‏ היבול היה נמוךמהצפוי והגיע רק ל-‏ 380 ק"ג/ד ברוטו.‏ בתצפיתזו היבול נקצר בקומביין FMC 979 לקציר אפונהירוקה.‏ הקומביין הצליח לפצח את תרמילי החימצהאך הפחת היה גבוה והגיע לכ-‏ 40% כך שהתקבלורק כ-‏ 2-2.3 טון זרעים מפוצחים.‏ כמו כן,‏ חלקמהזרעים התאפיינו כבר בגוון החום האופיינילחימצה יבשה.‏ היבול היבש של השדה שנקצרכחודש מאוחר יותר היה כ-‏ 400-450 ק"ג.‏ מצבזה נובע מכך שהזן ‏“ירדן"‏ אינו מתאים לגידוללחמצה ירוקה מכיוון שאינו מרכז פריחה,‏ אינומתפצח בקלות וצובר את מירב היבול לקראתסוף תקופת הגידול . תוצאות דומות התקבלו גםבפיצוח ידני.‏ כדי למצוא זנים מתאימים יותרלקציר ירוק נבחנו מידת ריכוז ההבשלה וקלותהפיצוח של זנים נוספים בבדיקה ידנית ונמצאכי הזנים ‏“רז"‏ ו"זהבית"‏ מתאימים לקציר ירוקיותר מהזן ‏“ירדן".‏במבחן קווים שנערך בשנת 2006-2007בקבוץ איילת השחר נבחנה מידת ההתאמה שלהזנים ‏“רז"‏ ו"זהבית"‏ לקציר ירוק בארבעה מועדיזריעה ובשני עומדים 2008( al., .)Rabinovitz etהזן ‏“זהבית"‏ נמצא כמתאים ביותר לקציר ירוקמבין כלל הזנים המסחריים בארץ.‏ התקבל יבולנטו של כ-‏ 350 ק"ג/ד יחסית ל-‏ 150 ק"ג/דשהתקבלו בקציר היבש al.,( Rabinovitz et2008(. הזן ‏“זהבית"‏ ריכז יבול,‏ התפצח בקלותוצבר את מירב היבול עד לקציר הירוק.‏ כמו כןנמצא שאזור עמק החולה,‏ בו נערך הניסוי,‏ אינומתאים אקלימית לקציר ירוק מכיוון ששוררות בוטמפרטורות גבוהות ורוחות חזקות בזמן הקצירהגורמות לייבוש מהיר של הצמחים.‏ לכן צריךלבחון חלקות נוספות באזורים בהם הטמפרטורותנוחות יותר כמו איזור הגליל המערבי.‏ מטרתהמחקר הנוכחי הייתה לבחון ההתאמה של הזנים‏“בר"‏ ו"זהבית"‏ לקציר ירוק של חימצה באזורהגליל המערבי.‏חומרים ושיטותבשנת 2007-8 נבחנו השפעת מועד הזריעהעל יבולי זני חימצה ‏“בר"‏ ו"זהבית"‏ לקציר ירוק.‏הניסוי נערך בחוות עכו,‏ בשדה,‏ ב - 6 חזרותבחלקות מפוצלות.‏ נבחנו חמישה מועדי זריעה,11.11( )11.02 ,16.01 ,30.12 ,4.12 כמשתנההראשי,‏ מועד הזריעה וזנים כמשתנה המשני.‏נבחנו שני זנים:‏ ‏“בר"‏ ו"זהבית"‏ בעומד של18-20 זרעים למ"ר.‏ על פי הכתוב נראה שהניסויהיה רק בעומד אחד.‏ הזריעה בוצעה בערוגותשטוחות ‏)לא מוגבהות(‏ במזרעה פניאומאטית,‏בשתי שורות לערוגה,‏ בערוגות ברוחב 193 ס"מ.‏והמרווח בין השורות בערוגה היה 75 ס"מ.‏ כלחלקת חזרה הייתה בגודל 20 מ"ר )2X10 מ'(.‏סה"כ 60 חלקות בניסוי כולו.‏ לאחר הזריעהבוצעה במידת הצורך השקיית הנבטה בטפטוףבשתי שלוחות לערוגה.‏ במהלך שאר עונת הגידולהשקיה בוצעה בטפטוף בשלוחה אחת לערוגה,‏על פי המפורט בטבלה 1. הקרקע בשטח הניסויהייתה כבדה שחורה.‏ החלקה קבלה דשן יסוד 50ק"ג/דונם סופר פוספאט,‏ 50 ק"ג/‏ אשלגן כלורי ו30 ק"ג/דונם גופרת אמון,‏ בורל 80 סמ"ק/דונם| 28 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר 2009

טבלה 1: כמות הגשם שירדה במהלך הניסוי,‏ ותוספת המים שניתנה בהשקיה במהלך הניסוי.‏חודשגשםמ"מ/‏חודשמועדזריעההשקייתהנבטהקוב/דונםמועדיהשקיהסה"כ כמות מיםשניתנה בהשקיהבמשך העונהקוב/דונםסה"ככמות מיםשקבלה כלחלקה קוב/דונם59501061581091085010615810913.4-17.43.4-24.410.4-8.510.4-22.517.4-29.515000011.114.1230.1216.0111.027.0103.182.3146.965.815.70אוקטובר 70נובמבר 70דצמבר 70ינואר 80פברואר 80מרץ 80אפריל 80מאי 80סה"כ4.6419.1טבלה 2: אחוזי פחת ‏)שאריות תרמילים ותרמילים לא מפוצחים(‏ של חימצה ירוקה.‏ המספרים מציינים אתאחוזי הפחת ± שגיאת התקן שהתקבלו בכל קציר )6 חזרות(.‏מועד זריעהמועד קצירזן ‏“זהבית"‏זן ‏“בר"‏33±228±119±122±228±2*25±117±220±129.04.0829.04.087.05.087.05.0814.05.0811.11.074.12.074.12.0730.12.0730.12.07לא נבחןלא נבחן25±127±38±132±118±1*22±1*28±1*28±1*14.05.0821.05.0821.05.0829.05.0816.01.0816.01.0811.02.0811.02.08נגד עשבייה.‏ במהלך שאר עונת הגידול החלקהטופלה פעמיים כנגד אסקוכיטה בסיגנום 50 סמ"ק/‏דונם ופעמיים בתיונקס 350 סמ"ק/דונם נגד זבובהמנהרות והליותיס.‏החלקות בכל מועד זריעה נקצרו ידנית בשנימועדים שונים ‏)איור 1(. בכל קציר נקצרה שורהאחת מכל ערוגה,‏ באורך של שני מטר ‏)השווה ל2 מ"ר(.‏ לאחר הקציר הצמחים הוכנסו למכונתדיש של אפונה ירוקה ‏)מכונה מאולתרת של חברתיעדים המשמשת כחיקוי קומביין לקציר אפונהירוקה(.‏ הזרעים ‏)כולל תרמילים לא מפוצחיםופסולת אחרת(‏ שהתקבלו לאחר הדיש נשקלו.‏לאחר מכן הוצאו ונשקלו התרמילים הלא מפוצחיםושאריות פסולת שונות ונקבע אחוז הפחת כאחוזהמשקלי של התרמילים הלא מפוצחים והפסולתיחסית לכלל היבול.‏ משני נתונים אלו חושב יבולהחמצה הירוקה נטו לדונם.‏ מכל טיפול נלקחהמכל חזרה דוגמה אחת מכל חזרה של כ-‏ 300 גרםזרעים ודוגמה נוספת של תרמילים לא מפוצחיםופסולת אשר נשקלו לפני ואחרי יבוש ב-‏ 65מעלות צלזיוס למשך 3 ימים.‏ מתוך נתונים אלוחושב אחוז החומר יבש בזרעים ובפחת,‏ והיבולהיבש לדונם.‏ התרמילים הלא מפוצחים בכל דוגמאעברו דיש ידני לאחר הייבוש ונקבע המשקל היבששל הזרעים והתרמילים.‏ מנתונים אלו חושב היבולהצפוי הרטוב והיבש לדונם.‏ בסוף העונה,‏ בתאריך24.07.08 נקצרו שאר הצמחים שנשארו בכל חזרהבקומביין הניסיונות Hege 140 של ארגון מגדליהפלחה לקביעת היבול היבש הסופי.‏הניתוח הסטטיסטי נערך בתכנת .JMP 5.1תוצאות ודיוןבמסגרת מאמצינו בשלוש שנים האחרונותלפתוח ממשק אגרוטכני לחימצה ירוקה נבחנוהשנה בחוות עכו בגליל המערבי שני זנים מסחרייםטיפולים שונים.‏ הצלחת פרויקט זה עשויה להגדילאת שטחי המזרע של חימצה בארץ.‏ השפעת מועדזריעה וקציר על אחוזי הפחת של חימצה מהזנים‏“בר"‏ ו"זהבית"‏ מובאת בטבלה מספר 2. ברובהקצירים אחוז הפחת של הזן ‏“זהבית"‏ )17-28%(היה נמוך יותר באופן מובהק מזה של הזן ‏“בר"‏)19-38%(. אחוז הפחת היה גבוה בזריעות נובמברופברואר מאשר בזריעות דצמבר וינואר,‏ תוצאותדומות התקבלו גם בשנה שעברה .(Rabinovitz(2008 al., et אחוזי הפחת הנמוכים בזן ‏“זהבית"‏נובעים מכך,‏ שהתרמיל בזן זה מתפצח בקלות רבהיותר מאשר בזנים ‏“בר"‏ ‏“רז"‏ ו"ירדן"‏ ‏)ש.‏ גלילי וח.‏בדני,‏ תוצאות שלא פורסמו(.‏ בזן ‏“זהבית"‏ אחוזהפחת היה גבוה במעט מאחוזי הפחת המתקבליםבדיש אפונה מסחרית במכונת דיש ‏)חיקוי קומביין(‏*- מציין הבדל מובהק בין הזנים בכל קציר ברמת מובהקות של 5%.העומדים על כ 15%, זאת על פי הניסיון הרב שנתישל חברת ‏“יעדים"‏ אחוזים אלו גבוהים מאחוזיהפחת שמתקבלים בקציר בקומביין של האפונהשעומדים על כ 5%, ולכן יש לצפות לכך שגםאחוזי הפחת בחימצה יהיו נמוכים יותר בקצירבקומביין מאשר במכונת דיש,‏ והיבול שיתקבלעשוי להיות גבוה בהתאם.‏ נוסף על כך,‏ בכלהטיפולים כמות הזרעים הצהובים הייתה גבוהה בזן‏“בר"‏ מאשר בזן ‏“זהבית"‏ ‏)נתונים לא מובאים(.‏השפעת מועדי הזריעה על היבול הירוק,‏היבול הירוק הצפוי,‏ ויבול יבש צפוי של זניהחימצה ‏“בר"‏ ו"זהבית"‏ מובאת באיור מספר1. היבול הירוק של הזן ‏“זהבית"‏ היה גבוה מזהשל הזן ‏“בר"‏ בכל הקציר ובכל מועדי הזריעה.‏עובדה המחזקת את התוצאות שהתקבלו בשנהשעברה על פיהן הזן ‏“זהבית"‏ הוא המתאים ביותרלממשק גידול זה 2008) al., .(Rabinovitz etברוב המקרים,‏ למעט בזן ‏“בר"‏ במועד זריעהינואר,‏ היבול בקציר השני היה כצפוי גבוה יותרמזה שהתקבל בקציר הראשון כתוצאה מהארכתעונת הגידול.‏ בזן ‏“בר",‏ במועד ינואר,‏ נמצאהירידה ביבול הירוק בקציר השני שנבעה כנראהמירידה באחוז המים ברקמה הצמחית מכיווןשלא נמצאו הבדלים מובהקים ביבול היבש ביןשני קצירים אלו ‏)איור 1(. בשני הזנים,‏ כמותהיבול בזריעת נובמבר הייתה הנמוכה ביותר,‏בעוד שבין שאר מועדי הזריעה לא היה הבדלמובהק הכמות היבול.‏ תוצאות דומות התקבלוגם בשנה שעברה 2008( al., .)Rabinovitz etמהתוצאות שהתקבלו ניתן לראות,‏ שבאמצאות29ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר | 2009

איור 1. יבול ירוק,‏ יבול ירוק צפוי,‏ יבול יבש ויבול יבש צפוי של זרעי חימצהבזן ‏“זהבית",‏ A, ו"בר",‏ B בטיפולים השונים.‏ כל עמודה היא ממוצע של 6חזרות לטיפול ושגיאת תקן ברמת מובהקות של 5%. בחישוב נתוני היבולהצפוי נלקח בחשבון גם משקל הזרעים המצויים עדיין בתוך התרמילים אשרלא התפצחו או התפצחו חלקית.‏ התאריכים הרשומים בחלק העליון של הגרףמציינים את מועדי הקציר.‏ התאריכים הרשומים בחלק התחתון של הגרף מצייניםאת מועדי הזריעה.‏איור 2. יבול יבש של זרעי חימצה של הזנים ‏“זהבית"‏ ו"בר"‏ בטיפולים השוניםבקציר שנערך ב 24.07.08. כל עמודה היא ממוצע של 6 חזרות לטיפול ושגיאתתקן ברמת מובהקות של 5%. התאריכים בחלק התחתון של הגרף מציינים אתמועדי הזריעה.‏פריסה של מועדי הזריעה בין דצמבר לפברואר,‏ניתן לפרוס את עונת הקציר במשך 3-4 שבועותמבלי לפגוע ביבול.‏ המועד האופטימאלי לקצירהוא מאמצע עד סוף מאי,‏ מאחר ובמועדי קצירמאוחרים יותר הטמפרטורות הגבוהות השוררותבעונה גורמות להבשלה מהירה של הצמחיםועליה במספר הזרעים החומים.‏ מועד קציר זהמתאים גם לקליטת החימצה הירוקה במפעלים,‏כיון שאז נגמרת עונת האפונה.‏ במועד קציר זה,‏היבול הגבוה ביותר 610-650 ק"ג לדונם התקבלבזן ‏“זהבית"‏ בזריעות דצמבר-פברואר.‏ תוצאותדומות התקבלו גם ביבול הירוק שמביא בחשבוןגם את יבול הזרעים בפחת ‏)איור 1(.הכדאיות הכלכלית של החימצה הירוקהמושפעת מהיבול שיתקבל בקציר הירוק,‏ לעומתהיבול שיתקבל בקציר היבש.‏ ככל שהיבול בקצירהירוק גבוה יותר בהשוואה לקציר היבש ניתןיהיה להוריד את מחירי החימצה הירוקה ללאפגיעה ברווחיות החקלאים.‏ לכן,‏ חשוב לדעתאת היחס בין היבול הירוק ליבול הסופי.‏ לשםכך,‏ השווינו בכל אחד מהקצירים את יבול הירוקליבול בקציר היבש הסופי שנערך ב-‏ 24 ליולי,‏‏)איור 2(. בזן ‏“זהבית"‏ בכל הקצירים,‏ עבור כלהטיפולים,‏ היבול הירוק היה גבוה ב-‏ 30-81%מהיבול הסופי.‏ לעומת זאת בזן ‏“בר"‏ היבול הירוקהיה דומה ואף נמוך מהיבול הסופי.‏ תוצאות אלומתאימות לתוצאות שהתקבלו בזן ‏“ירדן"‏ בשנת2006. כאשר משווים את היבול הירוק הצפויבקציר היבול הירוק היה יותר גבוה מהיבול הסופיב 54-113% ו 0-36% בזנים ‏“זהבית"‏ ו"בר",‏בהתאמה ‏)איור 1(. היבול היבש הסופי שהתקבלבסוף העונה מובא באיור מספר 2. ניתן לראותשהיבול היבש עלה עם דחייה של מועד הזריעה,‏למרות קיצור עונת הגידול.‏ מצב זה יכול לנבועמכך שמועדי הזריעה המוקדמים קבלו פחות מיםלקראת סוף העונה.‏ יתכן שאם לא הינו מפסיקיםלהשקות את מועדי הזריעה הראשונים היבולהסופי מזרעים אלו היה משתווה ואולי אף עולהעל היבול שהתקבל במועדי הזריעה המאוחריםיותר,‏ כפי שמצאנו בניסוי קודם (Rabinovitz et(2008 .al., כאשר משווים את היבול היבש הצפוישהתקבל בכל אחד מהקצירים ‏)איור 1( ליבולהיבש הסופי ‏)איור 2( ניתן לראות שעד למועדהקציר הירוק הזן ‏“זהבית"‏ צבר כבר 60-91%מהחומר היבש בעוד שבזן ‏“בר"‏ נצברו רק 40-56%מהחומר היבש.‏ עובדה זו מחזקת את הממצאיםשהתקבלו בשנים הקודמות על פיהן הזן ‏“זהבית"‏מרכז יבול יותר משאר הזנים המסחריים הנמצאיםבשימוש בארץ.‏לסיכום,‏ תוצאות הניסוי מדגימות כי הזן‏“זהבית"‏ מתאים לגידול לחימצה ירוקה.‏ התקבלובזן זה יבולי חימצה ירוקה מעל ל 600 ק"ג/דונם.‏איזור הגליל המערבי מתאים לחימצה ירוקה,‏ הןמבחינת אקלים נוח יותר,‏ בהשוואה לאזור עמקהחולה בו נערך הניסוי ב-‏ (Rabinovitz 2007(2008 ,.l eta והן מבחינת הקירבה למפעלים.‏יבולים גבוהים התקבלו גם בקציר יבש ובקצירהסופי גורם המדגים גם הוא כי זן זה מתאיםלייצור של חימצה ירוקה.‏ בכוונתנו לבחון גםבשנה הבאה את הזן ‏“זהבית"‏ כגידול לחמצהירוקה באזור הגליל המערבי על מנת לאמותאת התוצאות.‏ בנוסף,‏ יש צורך לבחון טיפוליםנוספים שעשויים לגרום לריכוז היבול והעלאתוכגון:‏ זריעה בארבע שורות לערוגה.‏תודותתודתנו נתונה למועצות ענף הפלחה וענףהירקות ולמו"פ צפון עבור תקצוב את הניסוי.‏ולחברת ‏“יעדים"‏ עבור השאלת המכונה לחיקוישל קומביין לקציר אפונה ירוקה.‏מקורות1. FAO site (http://apps.fao.org).2. Chavan, J.K., Kadam, S. S., Salunkhe, D.K. 1986. Biochemistry and technologyof chickpea (Cicer arietinum L.) seeds.Crit. Rev. Food Sci. Nutr. 25: 15-107.3. Oplinger, E.S., L.L. Hardman, E.A.Oelke, A.R. Kaminski, E.E. Schulte, andJ.D. Doll. 1997. Chickpea (garbanzobean). Alternative field crops manual(www.hort.purdue.edu/newcrop/afcm/chickpea.html.)4. Galili, S., Ketain, S. and Badani, H.(2008). Developing new chickpeauses in Israel in the emphasis onhealthy food. Nir Vatelem January2008 8-10.5. Rabinovitz O., Kuperberg A., ChitainS., Badani H., Goldfandbain L.,Nashef, K., Ben-Yashar E. and GaliliS. 2008. Exsamination the influenceof optimal sowing and harvestingdates for green chickpea. NirVatelem 6 April-May 2008: 17-19.| 30 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 13 ינואר 2009