× ×™×¨ ותלם גיליון מס' 1 - × ×•×‘×ž×‘×¨ 2007 - ארגון עובדי הפלחה

ניר ותלםירחון לנושאי גידולי שדהומיכון והנדסה בחקלאותירחון היוצא לאור מטעם ארגון עובדי הפלחה,‏שה"מ,‏ משרד החקלאות והמכון להנדסהחקלאית.‏ מיסודו של ‏“גן שדה ומשק"‏ו"מיכון והנדסה בחקלאות"‏מו"ל:‏ ארגון עובדי הפלחהכתובת המערכת:‏ארגון עובדי הפלחה,‏ ת.ד 305 הרצליה ב',‏טלפון.‏ 09-9604080, פקס.‏ 09-9604087אתר:‏ www.falcha.co.ilדוא”ל:‏ falcha@cotton.co.ilעורכת:‏ מיכל צוריאלדוא”ל:‏ nir-vetelem@cotton.co.ilעורך מקצועי לענייני מיכון והנדסה:‏יוסף כץדוא”ל:‏ mikun@cotton.co.ilמערכת:‏ גרשון שליסל,‏ פיני מהר"מ,‏נחום הלפגוט,‏ שלמה שמואלי,‏ אבישי וזה,‏ד"ר זאב שמילוביץפרסום ומודעות:‏בנושאי גד"שאהובה צרפתי:‏ 03-7516615| 052-2723062 פקס:‏ 03-7516614ahuvatz@bezeqint.netפרסום ומודעות:‏בנושאי מיכון והנדסהנעמי חיימוביץ:‏ 03-5730713| 052-2722935 פקס:‏ 03-5730866הפקה:‏ פרסום ‏"שיאים"‏דפוס האוזר בע"מת.ד 835 גבעתיים 53108pc@hauser.co.ilהמערכת אינה אחראית לתוכן המודעותתוכן הענייניםלקראת זריעת החיטה.........................................................................................................‏ 7המלצות לתחילת גידול חימצה........................................................................................‏ 10איש המדע הארצישראלי הראשון.‏ ................................................................................. 16‏“אם החיטה כמקור גנטי לשיפור העמידות ליובש בחיטה..........................................‏ 18הדברת עשבים בחימצה מענית........................................................................................‏ 22תקנות תעבורה חדשות.‏ ................................................................................................... 28שה"מ לאן?..........................................................................................................................‏ 29שמן או מים..........................................................................................................................‏ 30הצע וביקוש.........................................................................................................................‏ 31שיקולים לבחירת טרקטור לגד”ש וירקות....................................................................‏ 34קטיף כותנה עם קטפת מהדקת......................................................................................‏ 40בדיקת יעילות מסיק זיתים מכאני בשיטות שונות.‏ ..................................................... 43פיתוח מכונת שתילה באדמה רטובה.............................................................................‏ 50בחינת היבטים אנרגטיים של טכנולוגיות שונות לגידול בזיל בכיכר סדוםללא חימום..........................................................................................................................‏ 55בחברות ובמפעלים............................................................................................................‏ 58רשמים מתערוכת פראגו..................................................................................................‏ 60מדורים:‏נושא לדיון............................................................................................................................‏ 4בין עלון לעלון.....................................................................................................................‏ 6על הפרק.............................................................................................................................‏ 26בשער:‏חיטת בר.‏צילום:‏ צבי פלג,‏המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות,‏האוניברסיטה העברית,‏ ירושלים.‏ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר | 2007

נושא לדיוןבשעה טובה,‏ ואני מקווה שתהיה גם מוצלחת,‏ אנו יוצאים לאור עם הגליוןהראשון של הירחון החדש שלנו,‏ ‏“ניר ותלם".‏ כפי שכתבתי בעלון האחרוןשל ‏“גן שדה ומשק",‏ ירחון זה מאגד את נושא הגד"ש ואת נושא המיכוןהחקלאי.‏אנו מצפים לתגובות הקוראים,‏ ומבטיחים שנעשה כל מאמץ לאמץ רעיונותחדשים וטובים.‏אני מקווה שחלוקת ‏“גן שדה ומשק"‏ לשני עיתונים – אחד לגד"ש ואחד לירקות- תהיה בבחינת ‏“קנאת סופרים תרבה חכמה",‏ ושכולם יצאו נשכרים מכך.‏יש צדק בישראלפולמוס השמיטה‏“החקלאות בישראל הגיעה להישגים מרשימים בשנות קיומה של המדינה.‏נוכח שינויים חברתיים וכלכליים שחלו בישראל,‏ ציבור החקלאים בישראלהצטמצם ביחס למעמדו והיקפו בשנותיה הראשונות של המדינה.‏ כיום מדוברבציבור פגיע,‏ שהשמירה על המשך קיומו והמשך הפעילות החקלאית שלו,‏חשובים הן מטעמים כלכליים והן מטעמים חברתיים.‏ החקלאות שפותחהכאן היתה תפארתה של המדינה שבדרך ושל ישראל המתחדשת;‏ היא מש–‏משת מקור פרנסה לחקלאים ואף לאלה המשווקים את התוצרת החקלאית.‏הדרישות שהציבו רבנים מקומיים למתן תעודת הכשר שלא על פי ‏“היתרמכירה",‏ יש בהן כדי לפגוע פגיעה קשה ומכאיבה בחקלאים ובכל שרשרתהעוסקים שפרנסתם נגזרת כתוצאה מהתוצרת החקלאית.‏ לכך יש להוסיף,‏כי לא פחות מכך קשה הפגיעה בציבור הצרכנים.‏ מחירי התוצרת החקלאית,‏הזוכה כיום לתעודות הכשר במקומות שבהם אין הרבנים מכירים ב"היתרמכירה",‏ האמירו עקב הצורך לייבא תוצרת חקלאית מחו"ל או מהרשותהפלשתינית.‏ זוהי גזירה שהעניקה עודף כוח לחץ על השוק בידי מעטיםשזכו לשווק תוצרת חקלאית עם תעודת הכשר,‏ זוהי תופעה שהעלתה אתדמי התיווך והעניקה בלעדיות כמעט מונופוליסטית למשווקים בודדים שלתוצרת חקלאית,‏ וגזירה זו אף פגעה פגיעה משמעותית במעוטי היכולת,‏המבקשים לקיים דיני כשרות."‏דברים אלו כתבה נשיאת בית המשפט העליון,‏ דורית בייניש,‏ בפסיקתהבבג"צ התאחדות חקלאי ישראל ומועצת הצמחים,‏ כנגד הרבנויות המתנגדותלהיתר המכירה.‏בפסק דין ארוך ומנומק,‏ פסק השופט אליקים רובינשטיין,‏ בצורה חד משמעיתוברורה,‏ שעל הרבנות הראשית לדאוג לכך,‏ שבכל עיר יהיו רבנים שיתנוכשרות לתוצרת החקלאית על ידי היתר מכירה,‏ ובמידה והרב המקומי מתנגד,‏יש לדאוג להסמיך רב אחר במקומו.‏שתי השופטות האחרות ‏)בייניש וחיות(‏ הסכימו עם דעתו,‏ והנשיאה,‏ דוריתבייניש,‏ אף הוסיפה את הפיסקה לעיל,‏ הנותנת חיזוק משמעותי לחקלאותבישראל.‏עתירת טחנות הקמחבמערכת משפטית ארוכה,‏ בת כשנתיים,‏ תקפו אותנו ‏)היוגבים(‏ ואת משרדהחקלאות,‏ מספר טחנות קמח,‏ בטענה שמדינת ישראל תומכת בחקלאותעל חשבון טחנות הקמח,‏ ולא בצדק.‏ וזאת דרך שיטת קביעת מחיר החיטההמקומית.‏בפסק דין מנומק דחתה השופטת אסתר קובו,‏ מבית המשפט המחוזי בת"א,‏את כל טענות העותרים ונתנה גושפנקה חוקית להסדרים הקיימים.‏לשם המחשת חשיבות הפיסקה,‏ מצוטט הקטע הבא:‏‏“ראשית,‏ למחיר הלינקג'‏ כמתבסס דווקא על מחיר חיטה אמריקאית בבו–‏רסת קנזס,‏ חשיבות רבה.‏ כפי שהבהיר ב"כ ארגון מגדלי הפלחה,‏ החיטההאמריקאית נסחרת בבורסת הסחורות,‏ ומחירה ידוע בכל עת.‏ זאת,‏ לעומתמחירה של החיטה האירופאית,‏ אשר איננה נסחרת בכל בורסה,‏ ומחיר ידועבדיעבד,‏ לפי עסקאות שבוצעו בפועל.‏ מודל המכרז הינו,‏ כי הזכיין רוכש אתכל החיטה במועד אחד,‏ הוא מועד הקציר,‏ בחודשים מאי-יוני בכל שנה,‏ עלבסיס מחיר בורסת קנזס לחיטה האמריקאית באותה תקופה.‏ המכירה לטחנותהקמח נעשית בקצב חודשי,‏ שנקבע על ידי משרד החקלאות,‏ במכרז.‏ מחירהמכירה הינו בהתאם למחיר החיטה האמריקאית בבורסת קנזס בעת כלמכירה ומכירה.‏ עולה,‏ כי הזכיין חשוף לסיכונים הנובעים מתנודות מחיריםבבורסת הסחורות,‏ בין מועד הרכישה של החיטים על ידו,‏ לבין מועד מכירתן.‏אלא שהוא יכול לגדר את סיכוניו באמצעות רכישת הגנה בבורסת הסחורותבקנזס.‏ הגנה זו תהיה אפקטיבית,‏ רק אם מחיר הלינקג'‏ יקבע כפונקציה שלמחיר החיטה האמריקאית."‏‏“לאור האמור,‏ ברורה כעת מתמיד,‏ הסתמכותו של משרד החקלאות על נקודתהיחס ‏“חיטה אמריקאית".‏ יתרה מכך,‏ מחיר החיטה האמריקאית,‏ הינו מרכיבהמשתנה בהתאם לכל מכירה,‏ המתבצעת בין הזכיין לבין היבואן.‏ כך עוקבתהנוסחא אחר מחיר השוק לטון חיטה ‏)גם אם היא חיטה אמריקאית(."‏כמו כן,‏ דחתה השופטת את טענת העותרים נגד ארגון עובדי הפלחה,‏ המשמשכגוף מתווך וקובע בין החקלאים לשאר הגורמים בענף.‏אנו חושבים שפסיקה זו משמשת אבן דרך ברורה להמשך מדיניות משרדהחקלאות בנושא החיטה.‏אנו מודים לכל אנשי משרד החקלאות וליועצים המשפטיים,‏ על עבודתםועזרתם.‏ הם עשו את שלהם,‏ ואנו - עלינו מוטל לגדל טוב ולהביא תוצרתאיכותית וטובה.‏גרשון שליסל | ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר 2007

בין עלון לעלוןחיטהערב זריעת החיטה בשנת השמיטה,‏ ואנו בעיצומו של תהליך מכירת החיטה.‏במצב המסתמן נכון לימים אלה,‏ אנחנו עומדים לפני מכירת כשני שלישיםמהכמות הממוצעת,‏ אותה אנו מגדלים,‏ במחיר הידוע לכולם - $288 לטון.‏שאר הכמות עדיין לא נמכרה,‏ ואנחנו עסוקים במכירתה.‏בעקבות הכנסים שערכנו בחודש האחרון , בכל אזורי הארץ,‏ ולבקשת חלקמהמגדלים,‏ אנו בודקים את האפשרות להשאיר כמות מסוימת של חיטה ללאקביעת מחיר כרגע.‏ אלא לחכות ליום הקציר,‏ תוך תקווה שהמחיר יהיה גבוהיותר.‏ אנחנו נעדכן אתכם בכל המידע שיידרש,‏ כמובן.‏התחייבות להספקת החיטה - בכדי שנוכל להתארגן ולחתום על הסכם הnמכירה,‏ אנחנו חייבים לקבל מכם התחייבות ברורה לאספקת החיטה למערכתולמלאי החירום.‏ ללא התחייבות מחייבת,‏ עם קנסות בצידה,‏ לא נחתום עלהסכמי מכירה.‏ אין בכוונתנו לעמוד שוב במצב בו,‏ אנחנו כארגון וכספקיחיטה,‏ מתחייבים לספק חיטה,‏ ובסופו של יום כל אחד עושה כרצונו:‏ ברצונו- מביא,‏ וברצונו - מוכר לקונה אחר,‏ ואנחנו עומדים כעניים בפתח.‏אני מזכיר לכולם,‏ כי החיטה תתקבל למחסני מלאי החירום,‏ רק כאשר היאבאיכות חיטת מאכל,‏ על כל הפרמטרים שלה.‏מחיר חיטה פסולה יהיה נמוך ממחיר חיטה שעמדה בקריטריונים.‏עתירת טחנות הקמח - בשבוע שעבר,‏ פורסם פסק הדין בעתירת טחנות הקמחנגדנו.‏ לשמחתנו,‏ דחתה השופטת קובו את כל טענות טחנות הקמח,‏ אחתלאחת.‏ אני מקווה שבחזית הזו,‏ ישרור שקט בזמן הקרוב.‏ השופטת קבעה,‏ ביןהשאר,‏ כי יש להמשיך ולהצמיד את מחיר החיטה הישראלית לחיטה אמריקאית,‏כיוון שעל חיטה כזו אפשר להגן,‏ לעומת חיטה מזרח-אירופית.‏תמיכה מדרום לקו הבצורת - בנושא זה,‏ קיבלנו בימים אלה את הקריטריוניםשהכין משרד החקלאות,‏ לקבלת הכסף,‏ לאחר שיאושרו באופן סופי נוכללהעבירם אליכם ולקבל את הכסף ממשרד החקלאות.‏ מדובר ב-‏ 5 מיליוןש"ח לשטחי חיטה שנזרעו,‏ כאמור,‏ מדרום לקו הבצורת.‏תירס גרעיניםהגידול השנה נמצא ברשימת האלטרנטיבות המעניינות.‏ נכון להיום,‏ המחיריםשמציעים הם בסביבות $ 250-260 בשער המפעל - בהחלט אלטרנטיבהשכדאי לקחת בחשבון.‏ לצערנו,‏ נכון להיום,‏ אין התארגנות משותפת לכלהמגדלים וכל אחד סוגר באופן פרטי עם הסוחר.‏כותנהאנחנו מסיימים עונה בינונית מבחינת היבולים.‏ עדיין אין סיכומים,‏ אבלמרחשים שאני קולט בשטח,‏ זה המצב.‏ המיונים לעומת זאת,‏ יפים,‏ וכמובן,‏הקטיף הסתיים ללא גשם - דבר שתרם לאיכות.‏מחירי האקלה לעונה הבאה הם ברמות של כ-‏ 75-78 סנט לליברה,‏ בהחלטשווה לחזור ולחשוב על אקלה לעונת 2008.תחמיצים ושחתסוכם מחיר תחמיץ חיטה לעונה הקרובה.‏ המחיר המומלץ ₪ 585 לטון ח"י בקמה.‏מחירי שאר התחמיצים והשחת ייסגר בימים הקרובים.‏ כמובן שנעדכן.‏ירקות תעשייהאפונההסתיים המשא ומתן לשנתיים הקרובות.‏ סוכם כי המחיר יעלה ב-‏ 4.5%כל שנה ותוקם קרן משותפת לקוטפים,‏ מפעלים ומגדלים,‏ באופן שווה,‏לצורך טיפול בנושא נטישות שטחים.‏ פרטים בהמשך.‏ ההזמנות כמו בשנהשעברה,‏ כ-‏ 11,500 טון.‏תירסהמשא ומתן הסתיים והרי הסיכום:‏ עונות טרום ועונת א - תוספת של 8.5אחוז.‏ עונה ב'‏ - תוספת 6.5 אחוז.‏ עונות ג,‏ ד,‏ ה - תוספת של 4 אחוז.‏ בנוסףמוקמת מחדש קרן הארבעה ₪. את הכסף לקרן מזרימים המפעלים ולאהמגדלים.‏ תנאי השימוש בכספי הקרן כפי שהיו בעבר.‏ התאמות יעשו בימיםהקרובים.‏ לאחר סגירת המו"מ התירס עומד כאופציה טובה בסל הגידולים.‏חשוב שנשמור על צמיחה בסל הגידולים.‏עגבניותבמהלך השבוע הקרוב נכנס למשא ומתן עם המפעלים,‏ בהמשך לסבב שאנחנועושים באזורי הגידול,‏ בכדי לראות,‏ לחוש ולהבין לאן הולכים.‏שעועיתשוב נשמעה הבקשה מצד חלק מהמגדלים,‏ שנכנס,‏ וננסה לייצב את המצב לנהל מו"מעל מחיר ותנאי הספקה.‏ נשמח לעשות כן,‏ במידה ויהיה ברור לשותפים העיקרייםלנו - קוטפים ומפעלים - שזהו רצון המגדלים,‏ אחרת,‏ אין סיכוי למהלך.‏אפונה ותירסבאופן כלללי,‏ מתרחשים כיום שינויים גדולים,‏ בשני הגידולים - אפונהותירס:‏ חברת סנפרוסט קוטפת עם חברת יונג,‏ וכל השאר - עם יעדים.‏ מצבחדש זה עלול ליצור קושי מסוים בהספקת אפונה לפי בקשת המפעל,‏ כאשריכולת הגמישות של הקוטף והמפעל קטנה יותר משנים עברו.‏ נקווה שנדעביחד,‏ בעזרת הקרן ושיתוף פעולה הדוק בין הקוטפים,‏ בהנחיית רני יפעה,‏להעביר את העונה בצורה שקטה ומסודרת.‏בתירס - מפעל מילוטל הפסיק לעבוד עם חברת הדסים,‏ ועבר לעבוד עם קוטףחדש:‏ מחניים-גבעת ברנר.‏ אנחנו עומדים בפני מצב חדש,‏ כאשר 3 קוטפיםמספקים שרותי קטיף לכל המפעלים.‏ לעניות דעתי,‏ אם לא נדע להמשיךולעבוד ביחד ובצורה מאורגנת,‏ נמצא את עצמנו במצב של השעועית כפישהוא כיום,‏ ואין צורך להוסיף ולפרט מה זה אומר!‏ לכן,‏ כאשר ישקע קצתהאבק,‏ ונראה מי נגד מי,‏ נוכל להגיד דברים ברורים יותר.‏ סיכומו של דבר- אין תחליף להתארגנות ולהליכה משותפת.‏בברכת המון גשם - ועכשיו!‏פיני מהר"מ,‏ ראש מדור גד"ש | ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר 2007

לקראתזריעת החיטה -2007/8עוזי נפתליהו - מדריך ראשי תבואות חורףתכונות הזנים )1(הזןפנולוגיהגובה קמהנטיה לרביצהכושר מילוי גרגררגישות לספטוריהרגישות לחלדון צהוברגישות לחלדון עלהיובלבכיר מאדבינונינמוכה מאדגבוהגבוההעמיד)‏‎3‎‏(‏גבוההזהירבכיר מאדבינוניבינוניתטובגבוההנמוכהנמוכהב.השיטהבכירנמוךעמידנמוךגבוהה מאדעמיד)‏‎3‎‏(‏גבוההבר נירבכירנמוךעמידנמוךגבוהה מאדעמידגבוההרםבכירבינוניגבוההנמוךנמוכהנמוכהעמידותניריתבינוניבינוניגבוההגבוהגבוהה מאדעמיד)‏‎3‎‏(‏בינוניתגדרהבינוניבינוניגבוההטובבינוניתגבוההנמוכהנגבבינוניבינוניבינוניתנמוךבינוניתגבוההנמוכה מאדרותםבינוניבינוניגבוההטובנמוכהבינוניתנמוכהגלילאפילבינונינמוכה מאדטובנמוכה מאדבינונית-‏עמידותאריאלאפילגבוהנמוךנמוכה מאדגבוהה מאדעמידותגבוהה -שוהםאפילגבוהבינוניתנמוךנמוכהעמידנמוכה מאדרותהאפילגבוהגבוההנמוךנמוכה מאדגבוההעמידותאפילבינוניגבוההעמידעמידעמידותגורן )2(אפיל מאדגבוהנמוכה+‏עמידעמידגבוההאילון )2()1( נתונים על כושר הניבה של הזנים השונים ניתן למצוא בחוברת ‏“גן שדה ומשק"‏ מספר 7.)2( זנים מתאימים למספוא בלבד.‏ לא ניתן לשווקם לטחינה לאפית לחם.‏)3( בזנים בית השיטה ונירית מצויים טיפוסים חריגים,‏ בודדים,‏ המגלים רגישות לחילדון צהוב.‏ בזן יובל נצפו בעבר,‏ מספר שדות עם רמת נגיעות בינונית ומעלה.‏התאמת זניםבתכנון זריעת החיטה נתאים לכל חלקה את הזן אשר יניב בה את היבולהכלכלי הטוב ביותר לשם כך נתייחס למספר גורמים:‏ יבול צפוי,‏ רמת פוריות,‏מים שאריתיים בקרקע,‏ סוג הקרקע,‏ שיבוש בעשביה,‏ מזיקי קרקע,‏ מחלותעלים ומועד זריעה צפוי.‏# באזורים שחונים )350 150 - מ"מ(‏ - בחלקות בעל שנה ראשונה,‏ נזרעזנים בכירים ובינוניים,‏ בחלקות שנה שנייה,‏ נזרע זנים בכירים בעלי כושרמילוי גרגר טוב.‏# באזורים גשומים )350 מ"מ ומעלה(‏ - בחלקות בעל שנה ראשונה,‏ נזרעניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר | 2007

זנים בינוניים ואפילים,‏ בחלקות שנה שנייה,‏ נזרע זנים בינוניים.‏# במחזור השלחין - יזרעו הזנים בעלי פוטנציאל היבול הגבוה,‏ תוך התייחסותלרגישותם לרביצה,‏ זנים רגישים יזרעו בחלקות הפחות פוריות.‏# בשטחים אבניים ובגידול לתחמיץ נמנע מזריעת זנים רגישים לרביצה.‏# בשטחים עם פוטנציאל גבוה של שיבוש בעשבים לא יזרעו זנים נמוכיקומה.‏# שטחים עם סכנת הצפה ו/או גשמים מאוחרים כדאי לזרוע זנים אפיליםשיוכלו לממש את כשר הניבה גם אם ההתייבשות וחידוש הצימוח יהיומאוחרים.‏# זנים שאינם יכולים לשמש לאפיה - יזרעו אך ורק בשטחים בהם ניתןלהבטיח שהיעוד יהיה למספוא בלבד.‏# פיזור סיכונים - נזרע מספר זנים על מנת שמועדי ההשתבלות בחלקותיהיו שונים ובכך נקטין את הנזק מאירועי קרה,‏ במועד ההשתבלות,‏ ואירועישרב בזמן מילוי הגרגר.‏מועדי זריעהיקבעו על פי מועד ההצצה האופטימלי בכל אזור:‏באזורים השחונים - מועד הצצה מומלץ בין 15.11-30.11.באזורים הגשומים - מועד הצצה מומלץ בין – 5.12 2011.# מועד התחלת הזריעה - יקבע על ידי חישוב מספר ימי זריעה צפויים,‏על פי היקף המזרע וכושר הזריעה היומי,‏ לכך יש להוסיף את מספר ימיהגשם,‏ תקלות ושבתות.‏ במידה וכושר הזריעה היומי נמוך,‏ יש להעזרבקבלן כדי לעמוד בתכנית הזריעה .# הצצה שלא במועד המומלץ - נבטים שהציצו מוקדם מדי עלולים להיחשףלטמפרטורות גבוהות ובכך יקטן כושר ההסתעפות,‏ ובנוסף תגדל סכנתהתמיינות מהירה והשתבלות מוקדמת של שיבולים קטנות.‏ זנים בכיריםיפגעו יותר מזנים אפילים.‏ צמחים שיציצו מאוחר מדי עלולים להפגעבשלב מילוי הגרגר,‏ מעצירת גשמים וטמפרטורות אביב גבוהות.‏ זניםאפילים יפגעו יותר מזנים בכירים.‏# סדר זריעה - בדרך כלל נתחיל בזריעת הזנים האפילים ונסיים בזריעתהבכירים.‏ חלקות בעלות פוטנציאל שיבוש בעשבייה וחלקות עם מצע זריעהרגבי מדי,‏ ייזרעו לאחר רדת הגשמים.‏ חלקות אשר חשודות באוכלוסייתנמטודות,‏ יש לזרוע לא יאוחר משבוע אחרי ירידת הגשם,‏ אשר הרטיבאת הציסטות.‏# ניקוז וסוג קרקע - שטחים לא מנוקזים או שטחים בעלי קרקע נתרניתמומלץ לזרוע מוקדם .עומד צמחיםינוע בתחום של 180-250 צמחים למ"ר ויושפע משקלול של כמה גורמים:‏# פוריות הקרקע - ככל שפוריות הקרקע תהיה גבוהה יותר נוכל להקטיןאת שיעור הזריעה,‏ בהנחה שההסתעפות תהיה גבוהה יותר.‏ ובכך נקטיןאת הסיכוי לרביצה.‏בקרקע דלה ‏)גיר,‏ כורכר,‏ וחול(,‏ סביר להניח שעצמת ההסתעפות תהיהנמוכה.‏ בשטחים כאלה,‏ באזורים בהם אין סכנה גדולה למגבלת מים בעיקרבתקופת מילוי גרגר,‏ יש להעלות את עומד הצמחים.‏# פוטנציאל שיבוש בעשבים - פוטנציאל גבוה מצריך עומד גבוה יותרלהבטחת כושר תחרות.‏# רמת המשקעים - ככל שרמת המשקעים נמוכה יותר הדבר מחייב הקטנתהעומד להבטחת מילוי גרגר תקין.‏# מועד זריעה - בזריעות מוקדמות מאד נגדיל עומד משום שכושרההסתעפות קטן יותר.‏שיעור זריעהיקבע ע"פ הנוסחה הבאה:‏משקל אלף X עומד נבטים רצוימקדם בטחון ------------------------- X = שיעור זריעה ‏)ק"ג/ד'(‏X 10 אחוז נביטהמקדם הביטחון תלוי במצע הזרעים ומועד הזריעה וינוע בתחום של 1-1.3.ככל שהמצע גרוע יותר ו/או מועד הזריעה מוקדם מהרצוי - נגדיל את המקדם.‏למשקל אלף יש להשתמש בנתון המופיע על התוית של השק.‏עומק זריעה# כללית - בכדי להבטיח הצצה מהירה ואון צמיחה טוב רצוי לבצע זריעהשטחית לעומק של 1 - 3 ס"מ ובלבד שכל הזרעים יהיו מכוסים היטב.‏# זריעה לעומק 4-5 ס"מ - יש לשקול זריעה לעומק בחלקות שבהן קיימתסכנת נזק של אכילת נבטים על ידי ציפורים ובחלקות שבהן קיים חששלנזקי נמטודות.‏# זריעה ברטוב - כאשר הקרקע ספק לחה ספק יבשה וברצוננו להנביט אתהשדה,‏ עדיף להעמיק את הזריעה עד 5 ס"מ,‏ בכדי להבטיח רטיבות מספקת.‏זריעה ברטיבות בלתי מספקת מגבירה סכנת התעפשות.‏מומלץ לשלב רגלי קלטרת שיוצבו מאחורי גלגלי הטרקטור ולפני המזרעה כךשישפכו אדמה לחה לעקבות הטרקטור להבטחת הצצה אחידה בכל השטח.‏מזיקים בראשית הגידול וחיטוי זרעיםבחלקות בהם ישנה אוכלוסיית מזיקים כגון : מרסוליה וחיפושית פר–‏עושית ‏)קופראה(.‏ רצוי להזמין את זרעי החיטה מצופים ב"קרוזר",‏ תכשירהמונע פגיעת מזיקים אלו.‏הערות כלליות# בדיקת תויות - תעשה לפני הזריעה.‏ יש לבחון כושר נביטה ולהתחשבבו בחישוב שיעור הזריעה.‏ יש לוודא שבדיקת כושר נביטה נעשתה בקיץבו נרכשו הזרעים.‏# שמירת תויות - יש לשמור לפחות תוית אחת מכל מכסת זרעים.‏ כדאילשמור תויות עד הקציר - ישנן בעיות המתגלות רק לקראת סוף הגידול,‏כגון פחמון פורח.‏# תכולת השק - יש לוודא רמת ניקיון ואיכות הזרעים לפני שפיכת הזרעיםלמזרעה.‏ במקרה של תקלות יש להפסיק את זריעת אותה מכסה ולדווחמיד ליצרן הזרעים.‏ | ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר 2007

המלצות לתחילת עונתגידול חימצה2 0 0 7 - 2 0 0 8שי כיתאין-‏ שה"מהחימצההינה קטניה חד-שנתית,‏ ממשפחת הפרפרניים,‏בעלת שורש שיפודי המפתח רשת שורשים מסו–‏עפת,‏ את זרעיה אנו אוכלים כממרח,‏ פלאפלוגרעינים בשימורים.‏מחזור גידולים:‏ חימצה ניתן לגדל אחרי חיטה,‏כותנה,‏ סורגום,‏ כמו-כן ניתן לגדלה אחרי תירס,‏אבטיח מללי,‏ חמניות,‏ אבל מגבירים את הסיכוןשל פגיעה בגידול ממחלת המקרופמינה והגדלתהאילוח בחלקה לטווח ארוך.‏בחירת השטחיש לבחור בחלקה מנוקזת היטב וללא אבניםהעלולות לפגוע באיכות הגרעינים.‏זריעת חימצה על גבי חימצה תתאפשר רק כעבור4 שנים.‏אסקוחיטה sp.( :)Ascochita רצוי לבחור חלקקות שאינן נמצאות טופוגרפית מתחת לחלקותשהיו נגועות באסקוחיטה שנה קודם , בשל סכנתהאילוח,‏ ‏)בעיקר מנקודת מבט כלכלית.‏ אם איןאפשרות כזו קיים פתרון כימי יעיל(.‏פוזריום:‏ בחלקות שנפגעו מפוזריום בעבר אוחשודות כנגועות,‏ לא מומלץ לזרוע את הזנים:‏ירדן,‏ זהבית,‏ רז וספרדי,‏ אלא אם מתכונניםלזרוע בזנים העמידים למחלת הפוזריום:‏ בר‏)עמידות שדה(‏ ונירה.‏לאחר השנה הראשונה בה נזרע זן בר בהיקףמסחרי והעמידות לפוזריום נבחנה,‏ מעבר לחלקותהניסוי והתצפית.‏נמצא:‏א.‏ לזן בר - אין עמידות מלאה לפוזריום,‏ אךיש לו עמידות שדה גבוהה.‏ משמעות הדבר היאשבמספר אזורים הזן נתקף בפוזריום,‏ אך שרדיחסית את המחלה,‏ ועדיין עדיף לגדל את הזןבר במקומות חשודים כנגועים,‏ בגלל עמידותהשדה הגבוהה שלו.‏ב.‏ נמשיך לבדוק את ביצועי זן בר,‏ בתנאיםמסחריים שאינם שונים מהתוצאות שקיבלנובמבחני הזנים.‏ ‏)ביצועי הזן בארבע שנות מבחניהזנים שבהם השתתף,‏ אינם נופלים מביצועיזן ירדן(.‏עלקת:‏ חלקות הידועות כנגועות בעלקת מצריתאו עלקת חרוקה לא מומלץ לזרוע,‏ אין לנו זניםעמידים או פתרון כימי.‏הכנת השטחלקראת זריעת החימצה,‏ חשוב עיבוד מעמיק עלמנת לשבור ולפורר את שכבת הקרקע המהודקתולאפשר חדירת מים לעומק הקרקע והתפתחותמערכת שורשים תקינה.‏בהחלטה לגבי סוג העיבוד יש לקחת בחשבון אתהפרמטרים הבאים:‏ הרצון לזרוע באמצע דצמ–‏בר,‏ פוטנציאל העשבים בחלקה,‏ הגידול הקודם,‏שאריות קוטלי עשבים ומועד וכמויות הגשם עדהזריעה.‏בעקרון,‏ לכל מצב אפשר להתאים את העיבוד,‏הנכון והאפשרויות הם:‏ חריש,‏ משתת או קלטורמעמיק.‏לקראת הזריעה צריך מצע זרעים מפורר ומוחלק,‏למנוע בקציר בעיות של אבנים ואדמה הנכנסיםלמכל הקומביין.‏ יש לעשות כל מאמץ לבנותערוגות רדודות ביותר.‏ סימון עמוק לפני עיבודיההכנה,‏ עלול לפגוע קשה ביכולת הקציר שלקומביין ואיכות הגרעינים.‏ ‏)כאשר החימצה רובצת,‏נכנסים אדמה ואבנים למכל,‏ במקרים קיצונייםעלולים לפסול את הסחורה(.‏בדיקות קרקע ודישוןזרחן:‏ צמח החימצה רגיש למחסור בזרחן.‏ הדישוןנעשה על סמך בדיקות קרקע,‏ הנעשות בעז–‏רת מצוי בדו-פחמה,‏ הרמות הרצויות P12-14חלקי מיליון.‏ ‏)הרמה הגבוהה לקרקעות סידיותוגיריות(,‏ יש לשקול כל מקרה לגופו.‏ בדיקותהקרקע משכבה 0-20 ס"מ,‏ על מנת להשליםאת כמות הזרחן בקרקע בהתאם ליבול החיזוי,‏יש לדשן 1.5 ק"ג 5O2P כדי להעלות את רמתהזרחן ב-‏ .PPM 1מומלץ לדשן בזרחן לפני החריש או לבצע עיבודמעמיק שיוכל להצניע את הזרחן עמוק יותרמאשר באמצעות עיבוד רגיל,‏ בשל העלאת זמינותולשורשי החימצה.‏חנקן:‏ בדרך כלל אין צורך בדישון חנקני בחימצה.‏צמחים ממשפחת הקטניות מסוגלים לספק לעצמםחנקן בעזרת חיידקים קושרי חנקן ‏)ריזוביום(,‏החיים בסימביוזה עם שורשי החימצה.‏באזורי הנגב,‏ בית-שאן ובמקרים של חלקותעם כמויות גדולות של שאריות צמחים,‏ חלקותאבניות ופגיעה בפקעיות כתוצאה ממזיקים,‏ ניתןורצוי לתת דשן חנקני ביסוד כ:‏ –3 5 יחידות חנקן.‏בהמשך העונה צריך לתת בין החודשים ינוארפברואר יש לתת 2-3 יחידות נוספות שיעודדואת התפתחות הצמח.‏ היישום יתבצע:‏ דישון נוזליבסיכות או דשן ראש שינתן אך ורק בצורת אוריאהגרגירית.‏ המשך הדישון תלוי בהתפתחות הגידול.‏‏)עודף חנקן מדכא יצירת פיקעיות(.‏אשלגן:‏ בדיקת קרקע משכבה של 0-20 ס"מ.‏ מיצויהאשלגן נעשה בעזרת קלציום כלוריד ורמה של40.0 מ"ג ‏/ק"ג מספקת לגידול תקין.‏ השלמ| 10 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר 2007

מת האשלגן תהיה בעיקר לפני העיבוד המעמיקבאשלגן כלורי.‏ במידה ומתגלה מחסור באשלגןבתחילת הגידול ניתן לדשן בסיכות,‏ או מתן אשלגןדרך מערכת הטפטוף בהשקיה במחזורי ההשקיההראשונים.‏ביקטור בחיידקי ריזוביום:‏ באופן כללי טיפולבזרעים בחיידקי ריזוביום העלה את יבול החימצהבאזורים בעלי קרקעות דלות.‏ מסיבות שונות שיטהזו איננה נכנסת למזרע המשקי.‏חיטוי זרעים בקוטלי מזיקים:‏ התכשירים גאוצ'ווקרוזר קיבלו רישוי לטיפול בזרעי חימצה.‏ השנהנזרעו חלקות חימצה עם זרעים המחוטאים בגאוצ'ווקרוזר,‏ החיטוי צריך להגן על צמח החימצהנגד רימות הזבוב negra( ) Micropeza או עלפי האקדמיה:‏ מיקרופזה שחורה,‏ התוקפות אתהגידול באמצע חודש מרץ ובנוסף יתנו הגנהנגד מזיקי קרקע שונים וכנימות עלה שתוקפותלפעמים את החימצה.‏מועדי זריעה:‏ ברוב חלקי הארץ מומלץ לזרועמאמצע דצמבר למעט אזורי החוף או קרקעותפוריות,‏ שם מומלץ לזרוע בעשרת הראשונהוהשניה של ינואר.‏הזן הספרדי:‏ מועד הזריעה בכל הארץ : סוףדצמבר אמצע ינואר.‏זריעה:‏ נעשית במזרעה פנאומטית.‏קוטלי מזיקי קרקע : דיזיקטול בפס הזריעה במינוןשל 150 סמ"ק ל-‏ 1000 מטר שורה.‏ ‏)זרעים מטופפלים בגאוצ'ו וקרוזר אינם צריכים את הטיפולבדיזיקטול(‏עומד:‏ מספר הזרעים בבעל כ-‏ 14.0 למטרשורה.‏בשלחין:‏ 16-18 זרעים למטר שורה.‏ כ-‏ 8.0 ק"ג/‏דונם זרעים.‏מרווח בין שורות:‏ 96.0 ס"מ או 75.0 ס"מ מרווחזה הוא הבסיס לעבודה עד סוף הגידול ולכן הכליםשיעבדו בחלקה,‏ הם כאלה המותאמים למרווח זהלמשך כל עונת הגידול.‏ ‏)ראה טבלה מס'‏ 1(.הדברת עשבים:‏החימצה נזרעת בתחילת החורף,‏ משך תקופתהגידול כ-‏ 6 חודשים ולכן אנו צריכים לתת פתרוןלעשבי החורף והקיץ בעונת הגידול,‏ בנוסף קצבגידול החימצה ותכונות מורפולוגיות של הצמחמורידים מכושר התחרות של החימצה עם העשבים.‏קוטלי העשבים מבטיחים את ניקיון השדה באופןחלקי,‏ ולכן צריך ורצוי לדעת את סוגי העשביםבחלקה ולהתנהג בצורה הנכונה ביותר.‏קלטור שורה:‏הדברת עשבים בעזרת קלטור בין השורות אפשריתתקופת גידול ארוכה,‏ בגלל סגירת הנוף האיטיתהמאפיינת גידול זה.‏ הקלטור גם פותח את השכבהטבלה 1: תכונות הזניםזןירדן *יבולק"ג/דונם350.0משקלאלף430צבע גרגרהעליונה של הקרקע ומאוורר אתה.‏תשומת לב מיוחדת צריכים להקדיש לנושא העלאתאבנים ורגבים על פני הקרקע,‏ דבר שיפריע בקצירויפגע באיכות התוצרת.‏שאריתיות של קוטלי העשבים:‏פלקס:‏ שנה עוקבת לאחר היישום ניתן לגדל:‏ כות–‏נה,‏ חימצה,‏ שעועית,‏ אפונה,‏ אגוזי אדמה ובקיה.‏חיטה ניתן לגדל אחרי בקיה,‏ אפונה וחימצהשהושקתה בהמטרה כל העונה-‏ ‏)לא מוגדרת כמותגשם ולכן חובה לברר לפני זריעת חיטה!!!!(.‏תירס לאחר 14 חודש מיישום.‏חמניות לאחר 18 חודש.‏הפעלה מינימאלית של הפלקס ב-‏‎20.0‎ מ"מ-‏מתחת לכמות זו,‏ גשם שירד בזמן הצצת הגידולצורת גרגררביצה82.5490עמידות למחלותאסקוחיטה-‏ טובהפוזריום-‏ רגישמקומטחום אסקוחיטה-‏ טובהפוזריום-‏ טובהמקומטחום אסקוחיטה-‏ טובהפוזריום-‏ טובהמקומטחום אסקוחיטה-‏ טובהפוזריום-‏ טובהמקומטחום בר*‏אסקוחיטה-טובהפוזריום-טובהמקומטחום נירה*‏אסקוחיטה-‏ רגישפוזריום-‏ רגישרובץמקומט לבן אסקוחיטה-‏ טובהפוזריום-‏ רגישמקומטחום אסקוחיטה-טובהפוזריום ‏–רגישחלקחום רז*‏*= יש זרעים בחברות.‏ ללא סימן=‏ קווים עתידיים שנבחנים במבחני הזנים.‏זקיפות הזן-‏ 100= זקוף לחלוטין,‏ 0= רובץ לחלוטין.‏ ‏)זנים שאין הערכה מספרית-נתנה הערכה כללית(.‏80.860.091.953.186.376.3490400550500360290.0350.0350.0400.0280.0250.0380.0340V - 364V – 433ספרדי *זהבית *טבלה 2: טיפול סתווי בקוטלי עשבים קדם זריעה או לאחר זריעה קדם הצצה.‏חומראמיטרקסבנפקסוידזולטריפלורןטרפלןטריפלורקסמינון150-100 סמ"ק/דונםמועד יישום30 יום לפני זריעה.‏קבוצה כימיתוסמל הקבוצהFטריאזולים1000 סמ"ק/דונם3 חודשים קדם זריעה.‏F1000-600 סמ"ק/ד'‏21 יום קדם זריעה.‏F250-200 סמ"ק/דונם30 יום לפני זריעההצנעה בעומק 8-10 ס"מ.‏בקרקע מפוררת.‏הערותהדברה כללית של עשבים.‏תכשיר שאריתי.‏הדברה כללית של עשבים.‏טריאזולים תכשיר שאריתי.‏הכנת כרבים.‏אמינוטריאזולהדברת כללית של עשבים.‏תכשיר שאריתי.‏הצנעה בתיחוח או קילטורפעמיים.‏Kדיניטרואנליניםיצרוב ויעכב את התפתחות הצמח זמנית.‏רייסר:‏ מותר לזרוע ללא הגבלה את הגידוליםהמורשים בתווית:‏ גזר,‏ חמניות,‏ חימצה,‏ פטרוזיליה,‏כוסברה,‏ שמיר,‏ תפוח-‏ אדמה וכותנה.‏ חיטה-‏במידה וירדו 300 מ"מ והחלקה עברה חריש.‏בוראל:‏ כאשר מיישמים בוראל במינון שאינועולה על 90 סמ"ק/ד',‏ ניתן לגדל לאחר 12חודשים - אבטיח מללי,‏ עגבניות,‏ חימצה,‏ תירסמספוא מהזן עדן 9220- ‏)זן אורפסה רגיש(,‏ חיטה,‏שיבולת שועל ובתנאי שירדו לפחות 400 מ"מגשם ‏)או המטרה(‏ ממועד יישום הבוראל ועדמועד הזריעה.‏טרבוטרינים:‏ ‏)איגרן או טרבוטרקס(‏ חייבים לפחות80 מ"מ גשם או המטרה לפני גידול חיטה ‏)ניסיוןמצטבר(.‏11ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר | 2007

טבלה 3: הדברת עשבים לאחר זריעה קדם הצצה.‏חומרמינוןמועד יישוםלאחר זריעה קדם הצצה.‏קבוצה כימיתוסמל הקבוצהFאיזוקסזולEטריאזולינוניםKהערותקוטל עשבים סלקטיבי.‏10 גרם/דונם.‏באלאנס 75בוראל 480‏)מינונים השתנו עקב ריכוז חדשבפורמולציה(‏אלאמור,‏ אלאנקס,‏ סאנאכלור60-90 סמ"ק/דונם90 סמ"ק/ד'‏ להדברת גומא הפקעים.‏לאחר זריעה קדם הצצה.‏לאחר זריעה קדם הצצה.‏כלורואצטמידיםCטריאזניםKקוטל עשבים סלקטיבי.‏ שאריתי,‏ שטיףקוטל עשבים סלקטיבי.‏ שטיף400 סמ"ק/דונם.‏150 סמ"ק/דונם.‏פרומגארד ת.רלאחר זריעה קדם הצצה.‏לאחר זריעה קדם הצצה.‏כלורואצטמידיםKאמידיםCטריאזניםFפלואורוכלורידוןEטריאזולינוניםק"ע סלקטיבי.‏חובה!‏ השקיה/גשם של 40 קוב/ד'‏אחרי היישום,‏ לפני הצצה.‏קוטל עשבים רחבי עלים ודגניים לאחרזריעה קדם הצצה.‏ק"ע לאחר זריעה קדם הצצה.‏לאחר יישום צריך 250 מ"מ לפחות לגידדול חיטה או גידולים רגישים.‏קוטל עשבים סלקטיבי.‏100 גרם/ד'‏קרקע קלה:‏ 100 סמ"ק/דונם.‏קרקע כבדה:‏ 150 סמ"ק/דונם.‏לאחר זריעה קדם הצצהולאחר הצצה.‏טיארה 60%קרב 50איגרןטרבוטרקסקרקע קלה:‏ 200 סמ"ק/דונם.‏קרקע בינונית:‏ 250 סמ"ק/דונם.‏קרקע כבדה:‏ 300 סמ"ק/דונם.‏לאחר זריעה קדם הצצה.‏לאחר זריעה קדם הצצה.‏קוטל עשבים סלקטיבישאריתי.‏250 סמ"ק/ד'.‏150 סמ"ק/ד'‏רייסר 25פלקסלאחר זריעה קדם הצצהקוטל עשבים סלקטיבי שאריתי.‏ שטיף.‏טבלה 4: הדברת עשבים ר"ע ודגניים לאחר הצצת החימצה.‏חומרדואל S גולדגלנט סופרמינוןמועד יישוםכאשר צמח החימצה בגובה 10 ס"מקוטל עשבים דגניים לאחר הצצה בחימצה.‏קוטל עשבים דגניים לאחר הצצה בחימצה.‏קוטל עשבים דגניים לאחר הצצה בחימצה.‏קוטל עשבים דגניים לאחר הצצה בחימצה.‏קוטל עשבים דגניים לאחר הצצה בחימצה.‏קוטל עשבים דגניים לאחר הצצה בחימצה.‏קוטל עשבים דגניים לאחר הצצה בחימצה.‏קוטל עשבים דגניים לאחר הצצה בחימצה.‏קבוצה כימית וסמלהקבוצההערותKכלורואצטמידיםטיפול על נוף החימצה,‏ מדביר עשבים ר"עודגניים לפני הצצתם.‏מדביר עשבים דגניים.‏מדביר עשבים דגניים.‏מדביר עשבים דגניים.‏מינון בהתאם לגובה העשבייה וצפיפותה.‏מדביר עשבים דגניים.‏AFop'sAFop'sAFop'sADim'sADim'sAFop'sAFop'sAFop's130 סמ"ק/דונם70 סמ"ק/דונם50 סמ"ק/דונם50-100 סמ"ק/דונם35 סמ"ק/דונם120-200 סמ"ק/דונם50-100 סמ"ק/דונם125-100 סמ"ק/דונם50-100 סמ"ק/דונםדגנול F 150ליאופרד 10סלקט סופרפוקוס אולטראפילוט סופרפנטרהמדביר עשבים דגניים.‏מדביר עשבים דגניים.‏מינון בהתאם לגובה העשבייה וצפיפותה.‏מדביר עשבים דגניים.‏125 סמ"ק/ד'-‏ להדברת קוצ'אב.‏מדביר עשבים דגניים.‏מינון בהתאם לגובה העשבייה וצפיפותה.‏שוגון 100קרב:‏ אין להשתמש בקרב בשדות בהם לא מובטחתכמות משקעים ‏)גשם או המטרה(‏ של 250 מ"מלאחר הריסוס.‏גידולים עוקבים במחזור:‏9 חודשים:‏ דגני חורף,‏ דגני קיץ ‏)פרט לתירסוסורגום(.‏7 חודשים:‏ סולניים,‏ סלק וסלק סוכר,‏ דלועים,‏ בצל,‏שום,‏ תרד,‏ פטרוסילנון עלים,‏ צנון,‏ צנונית.‏5 חודשים:‏ גזר,‏ כרפס,‏ כרוביים,‏ תות שדה וסורגום.‏קרב יהיה יעיל עד 30 יום מריסוס בהפעלה ע"יגשם או בהשקיית המטרה.‏| 12 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר 2007

טבלה 5: שילובים בין קוטלי עשבים בחימצה.‏חומראלאכלורבאלאנסבוראלטרבוטריןפרומטריןקרבדואל S גולדאלאכלורבאלאנסבוראלטרבוטריןפרומטריןקרבדואל Sגולדגלנטסופרסקור/‏סקוטרסלקט סופר+++------+-------+----------+++---------++--------+++---------+--------+++ = שילוב מומלץ בתווית.‏ במספר שילובים נוספים החקלאים משתמשים,‏ אך אינם מופיעים בתווית.‏דגנולFחומרפוקוסאולטרהפוליקורדואל גולדליאופרדפרודקסתיונקסחץרוגורגלנטסופרסלקטסופר++++++++++++++++++סיגנום )1(דואל S גולדעמיסטארסקור,‏ סקיפר,‏סקוטר,‏ בוגארדקנוןסלקט סופרחומרקנוןטלסטארטלסטאראטמיאקסטרהסקור,‏ סקיפרסקוטרבוגארד+++דואל גולדעמיסטר+‏)‏‎1‎‏(-שילובים שנבדקה פיטוטוקסיות אך לא סינרגיזם או אנטגוניזם.‏ ואין להם עדיין אשור בתווית(.‏אפשרויות שילוב :1. עמיסטאר לא מומלץ לערבב עם קוטלי דגניים.‏2. בוגארד ‏)סקור(‏ ניתן לשלב עם פרודקס,‏ גלנטסופר וסלקט סופר.‏שילוב קוטלי עשבים:‏הדברת עשבים בחימצה היא אתגר ממעלה ראשונהלחקלאי.‏ התפתחות איטית של הצמח,‏ תקופתגידול ארוכה,‏ עשבי חורף וקיץ בעונת גידול אחת, שטיפת קוטלי העשבים מתחת לבית השורשיםבעונות מסוימות . מומלץ מאד השילוב של 2קוטלי עשבים בטיפול קדם הצצה לאחר זריעה.‏לסיום,‏ בדף זה ניסתי לתת לכם את מירב המידעעל הגידול,‏ שיתן לכם את הבסיס הטוב ביותרלהצלחה.‏חובה - לפני יישום או שילוב של חומרים שו–‏נים,‏ לקרוא היטב את התווית ולפעול בהתאםלכתוב!!!‏שתהיה לכולנו שנת יבולים טובה.‏בוראל| 14 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר 2007

טבלה 6 ‏:יעילות קוטלי העשבים.‏0 אין פגיעה בעשב.‏ 1 הדברה חלקית של העשב.‏ 2 הדברה בינונית של העשב.‏ 3 הדברה טובה של העשב.‏אלאכלור=אלאפאז,‏ אלאנקס,‏ אלאפאל,‏ סאנכלור& במינונים גבוהים.‏$ פגיעה בנבטים בלבד.‏? אין מידע.‏דואל גולד ניתן לאחר הצצת החימצה בלבד,‏ אינו פוגע בעשב קיים ומונעהצצת עשבים.‏קרב:‏ ניתן לאחר הזריעה קדם הצצה ועל הנוף לאחר הצצה.‏* תודה לאנשי חברות הדברה על המידע.‏ שי כיתאין15ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר | 2007

איש המדעהארצישראלי הראשוןלפני מאה שנה מצא אהרון אהרונסון את חיטת הבר הדו גרגרית,‏ הלא היא ‏"אם החיטה",‏ בראש פינה.‏תקוות רבות נתלו בתגלית.‏ אהרונסון חזה כי הכלאת זני בר עם זנים מתורבתים ‏"תגרום לעירוי דם פראבבני התרבות המנוונים - ויחודשו נעורי החקלאות ויקודם פיתרון לבעיית הרעב בעולם".‏מיכל צוריאל(פרסום חובק עולם ומוניטין מקצועי מכובד העניקה חיטת הבר לאיששגילה אותה - אהרון אהרונסון.‏ למעשה מעיון בחומרים כתובים מאותהתקופה,‏ עולה כי אהרונסון היה רק מבצע משימת הגילוי ואילו את הרעיוןלחפש את חיטת הבר בארץ ישראל העלו שני מדענים אירופאים.‏לאהרונסון היו גילויים נוספים,‏ בתחום הבוטניקה והגיאוגרפיה - אךשום גילוי לא תרם לפרסומו כפי שתרמה חיטת הבר.‏הביורא אגרונומי קולוטוראהרון אהרונסון נולד בבקו שברומניה בשנת 1876. בהיותו בן שש עלתהמשפחתו ארצה.‏ הוריו היו ממייסדי זיכרון יעקב.‏ את השכלתו החקלאיתרכש בצרפת,‏ לשם נשלח על ידי משפחתו.‏ בשובו לארץ קיבל משרה כמו–‏רה/מדריך לחקלאות במטולה,‏ אך פוטר ממשרתו לאחר שהביע אי הסכמהעם קו הפעולה הרשמי של פקידי הברון.‏בשנת 1901, הקים עם שניים מידידיו,‏ ד”ר זליג סוסקין והמהנדסיוסף טריידל,‏ את ‏“הביורא אגרונומי קולטור טכני בשביל ארץ ישראל.”‏גוף שניתן לראותו כאחד ממוסדות המחקר הראשונים בארץ.‏ חברי הביוראפירסמו מודעה בעיתון ‏“המליץ”‏ ובה כתבו:‏ ‏“הביורא מקבל עליו כל מיניעבודות שנוגעות לכלכלה כפרית מתוקנת,‏ הנהגת עבודות מתוקנות עבודותהבדיקה והבחינה לגידולים ‏)קולטורן(‏ חדשים...תשובות על שאלות שונותשולחים חינם לדורשיהן”‏באמצעות ה”ביורא”‏ הפך אהרונסון לחוקר ואגרונום,‏ שהרחיב והעשיראת השכלתו באופן עצמאי.‏ הוא יצא למסעות בארץ ומחוץ לה,‏ העלה אתרשמיו ביומנו וחיבר דו”חות שהכילו את הממצאים שגילה.‏באמצעות הכרות עם אנשים רבים וביניהם גם אנשי מדע,‏ הוא יצר קשריםאישיים שהועילו לו ותרמו להשכלתו.‏ בשנת 1900 הגיע לארץ הפרופסוראוטו וארבורג,‏ שהיה שותף בהקמת התחנה לחקר החקלאות של ההסתדרותהציונית,‏ לימים מכון וולקני.‏ וארבורג פגש את אהרונסון והתרשם מאישיותו,‏כישוריו והידע שהפגין.‏פרופסור אוטו ורבורג 1859-1938(, נודע בספרו החשוב ‏"עולם הצמחחים".‏ הוא היה פעיל בולט בפיתוח העבודה ההתיישבותית בארץ-ישראל.‏וארבורג הכיר לאהרונסון קולגות שלו,‏ הבוטנאי הגרמני פרופסור קרנינהוהאגיפטולוג פרופסור שווינפורת,‏ אשר ביקשו מאהרונסון שיחפש עבורםאת חיטת הבר.‏אהרונסון נרתם מיד למשימה ובשנת 1906, בראש פינה,‏ מצא את חיטתהבר.‏ הגילוי של חיטת הבר התקבל בהתלהבות.‏ פרופסור שווינפורת,‏ שהיה בן70 באותה עת,‏ פירסם את הגילוי באכסניות מדעיות שונות,‏ לא רק בוטניות,‏וטען כי מדובר בתגלית החשובה ביותר שזכה לשמוע עליה בכל שנות חייו.‏גילויה של חיטת הבר בארץ ישראל שימשה לדעתו הוכחה חותכת כי ערשהתרבות והציוולזציה הינו האזור שכולל את ארץ ישראל,‏ סוריה וארם נהריים,‏אזור הידוע גם בשמו - הסהר הפורה.‏פתרון לבעיית הרעבחיטת הבר הדו גרגרית שנתגלתה בראש פינה צמחה בתנאי גידול קשיםומיעוט מים.‏ הדבר גרם לאהרונסון להעריך כי חיטת הבר אינה צורכת מיםרבים בגידולה והינה בעלת עמידות למחלות רבות התוקפות את זני החיטההמתורבתים.‏ הוא העריך כי הכלאת זן הבר עם הזן המתורבת תיצור זן חדשעמיד יותר.‏ או במילותיו של אהרונסון עצמו:‏ ‏"עירוי דם פרא - בבני התרבותהמנוונים - יחודשו נעורי החקלאות ויקודם פתרון לבעיית הרעב בעולם."‏בשנת 1909 מסכם אהרונסון את תגליתו ומציע לבחון את השאלה האםלתגלית יש פוטנציאל יישומי כלכלי:‏ ‏"דגן בר זה המעדיף נקודות מוצפות| 16 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר 2007

‏"לאהרונסון שמורה בלעדיותראשונים,‏ כמו ‏"הילד העבריהראשון,"‏ ‏"התלם הראשון,"‏‏"הבאר הראשונה,"‏ זכהאהרונסון אף הוא להצטרף אלסמלי התקופה כאיש המדעהארץ ישראלי הראשון."‏אהרון אהרונסוןשמש,‏ אדמת טרשים שעפרן זיבורי וחרב,‏ אין הן זקוקות לשום טיפול,‏ חייבאיפה לתת,‏ על ידי בירור והכלאות זנים חדשים עמידים מאד,‏ חזקים מאדומסתפקים במועט,‏ שיאפשרו להרחיב את גידול החיטה,‏ לחבלי ארץ מקופחים,‏שבהם אי אפשר לגדלה מחמת איכות הקרקע וקשיחות האקלים...מחקריםאלה ישמשו לא רק את ההיסטוריה והבוטניקה:‏ תהא בהם אף תועלת כלכלית,‏ומותר אף לומר – חברתית.‏ מטרת מחקרים אלה להקל על ייצור של קצתיותר לחם ובמחיר זול יותר,‏ במקומות שייצור הלחם קשה ויקר."‏אהרונסון מציג רעיון כי בעזרת המדע ניתן לפתור את בעיית הפערהחברתי בעולם.‏ לייצר לחם במחיר זול כך שגם אנשים מעוטי יכולת ייהנוממנו.‏ אהרונסון לא זכה להגיע למצב בו יוכל לממש את חזונו.‏ פעילותונקטעה באיבה עם מותו בתאונת מטוס בשנת 1919.‏"הוא היה מוסד של איש אחד,"‏ מכנה ד"ר שאול כ"ץ,‏ מהמכון ליהדותזמננו באוניברסיטה העברית,‏ את אהרון אהרונסון.‏ הוא לא העמיד תלמידיםשימשיכו את דרכו.‏ לא היה מי שימשיך במחקרים,‏ שאהרונסון קיווה כימהם תבוא ברכה לאנושות ולארץ ישראל.‏2. היזם המדעי אשר בזכות הבשורה המדעית שהוא מביא לציבור הרחב,‏מצליח לגייס את האחרון לתמיכה במחקריו.‏3. המארגן המדעי הפועל כמתווך בין בעלי הממון והשררה ובין החוקריםהצריכים מימון וחסות.‏במקרים נדירים מתאחדים שלושת הטיפוסים האלה באדם אחד,‏ וכזההיה אהרון אהרונסון.‏ראשית פעולתו היתה בליקוט,‏ במיון ובהכרות עם טבע הארץ ותכונותתושביה.‏ המשכה בהתמקצעות המדע.‏ בייזמות מדעית שנעזרה בבשורהמדעית,‏ בגיוס תמיכה להקמת מכון חקירה יחיד במינו וראשון בארץ ישראל,‏ובהקמת התחנה היהודית לניסיונות חקלאיים."‏‏"לאהרונסון שמורה בלעדיות ראשונים,‏ כמו ‏"הילד העברי הראשון,"‏‏"התלם הראשון,"‏ ‏"הבאר הראשונה,"‏ זכה אהרונסון אף הוא להצטרף אלסמלי התקופה כאיש המדע הארץ ישראלי הראשון."‏מהו בכל זאת הייחוד של אהרון אהרונסון?‏ במאמר ‏"אהרון אהרונסון,‏ראשית המדע וראשית המחקר החקלאי בארץ ישראל,"‏ גורס ד"ר כ"ץ,‏ כילאהרונסון שמור תפקיד כאחד מסמלי התקופה.‏‏"בימיו הראשונים של המדע בארץ החדשה יש מקום לשלושהטיפוסים:‏1. החובב האוטודידקט,‏ החובק בהתעניינותו דיסציפלינת אחדות של הטבעוסביבתו.‏ חובב זה רוכש לעצמו,‏ לעיתים,‏ מקצועיות רבה כך שיש ערךלליקוטיו.‏ אוספיו ומיונו מסייעים בידי חוקרים מקצועיים.‏17ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר | 2007

‏“אם החיטה"‏ כמקור גנטילשיפור העמידות ליובש בחיטהמימוש חזונו של אהרון אהרנסון לא התאפשר במשך שנים רבות בשל מחסור בכליםמדעיים וידע גנטי.‏ אולם כיום,‏ הפיתוח המואץ של טכנולוגיות גנומיות,‏ ובעיקרסמנים מולקולריים ומפות גנטיות,‏ מאפשר להעביר תכונות רצויות מחיטת הבר אלהחיטה התרבותית בקלות יחסית ולהקדם לעבר מימוש חזונו של אהרנסון1צבי פלג , 1 ציון פחימה 2 ויהושע סרנגה1 המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות,‏ האוניברסיטה העברית בירושלים2 המכון לאבולוציה,‏ אוניברסיטת חיפהתקצירצמצום מקורות המים הזמינים לחקלאות,‏בד בבד עם הצורך בהגדלת ייצור מזון עבוראוכלוסיית העולם הגדלה במהירות,‏ מחייביםפיתוח זני חיטה חדשים המשלבים יבול גבוה עםעמידות לתנאי מחסור במים.‏ חיטת הבר,‏ הידועהגם כ"אם החיטה",‏ מכילה תכונות חשובות רבותאשר עשויות לתרום לשיפור החיטה התרבותית.‏בעבודה זו נבחן הפוטנציאל הגנטי של חיטת הברכמקור גנטי לשיפור העמידות ליובש בחיטה.‏אוסף רחב של קווי חיטת הבר מישראל,‏שניבחן בשני משטרי השקיה,‏ הראה שונות גנ–‏טית רבה בתגובה לתנאי מחסור במים,‏ עם יתרוןמשמעותי יחסית לזני חיטת הדורום.‏ עוד נמצאכי מירב השונות הגנטית והעמידות ליובש קיימתבקווי בר מאזורי ביניים,‏ מבחינת משקעים,‏ בהםישנה תנודתיות אקלימית רבה.‏ תוצאות המחקרמעידות כי חיטת הבר מציעה פוטנציאל גנטינרחב לשיפור העמידות ליובש בחיטה.‏מבואמחסור במים הוא הגורם הסביבתי העיקריהמגביל את יבולי החיטה בישראל ובעולם כולו.‏בעיה זו אף עשויה להחריף עקב השינוי האקלימיהעולמי,‏ צמצום כמות המים הזמינה לחקלאות וה–‏צורך בהגדלת ייצור המזון עבור אוכלוסיית העולםצילום מספר 1: חיטת הבר,‏ ,Triticum turgidum ssp. dicoccoides בבית גידול טבעי באזור ראש פינה.‏הגדלה במהירות.‏ לפיכך,‏ פיתוח זנים המותאמיםלתנאי מחסור במים הוא צורך חיוני לאבטחתאספקת המזון לאוכלוסיית העולם.‏ החיטה היאהגידול החקלאי הנפוץ ביותר בעולם הן מבחינתשטחי המזרע – כ-‏ 16% מהשטח המעובד בעולם,‏והן מבחינת אספקת מזון - כ-‏‎20%‎ מתצרוכתהקלוריות של האדם )2006 .)FAOתהליכים הקשורים בתרבות צמחים והפיכתם| 18 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר 2007

צילום מספר 2: שיבולים של חיטת הבר במהלך ההבשלה.‏ הצילום מדגים את התפרקות ציר השיבולת ופיזור יחידות התפוצה - השיבליות.‏לגידולים חקלאיים,‏ לפני כ-‏‎10,000‎ שנה בתקופההנאוליתית,‏ ובהמשך תהליכי טיפוח מודרניים-‏הביאו לשיפור יבולי החיטה.‏ מאידך,‏ השונותהגנטית שהייתה קיימת במין הבר הצטמצמה ביותרוגרמה לכך שזני החיטה המודרניים רגישים לעקותסביבתיות שונות כגון:‏ מליחות קרקע,‏ טמפרטורהומחסור במים.‏ לפיכך,‏ אחת המטרות של הטיפוחהמודרני היא לנצל את השונות הגנטית הקיימתבמיני הבר להשבחת זני התרבות.‏ חיטה הברTriticum turgidum ssp. dicoccoides (körn.)[].Thell שהיא ‏“אם החיטה"‏ המודרנית ‏)צילוםמספר 1(, נתגלתה לפני כמאה שנים )1906( עלידי אהרן אהרנסון בראש פינה ומהווה מקור מבטיחלשיפור החיטה.‏חיטת הבר היא מין חד שנתי הנפוץ באזורהסהר הפורה במגוון בתי גידול ומהווה מרכיבעשבוני חשוב בבתות ספר עשבוניות ויערותפתוחים של אלון התבור,‏ לרוב בשילוב עם דגניבר נוספים,‏ כגון:‏ שעורת הבר ושיבולת שועל.‏בישראל,‏ אגן ההיקוות של הירדן,‏ מהווה אזורתפוצה עיקרי בו ניתן למצוא עומדים צפופים שלחיטת הבר.‏ אוכלוסיות שוליים נוספות מפוזרותבגליל,‏ הכרמל והרי יהודה ושומרון.‏ מין זה נמצאבמגוון רחב של בתי גידול הנבדלים בתנאיםהאקולוגיים ‏)לדוגמא,‏ גובה טופוגרפי מ-‏ 30 מטרמעל פני הים בכוכב הירדן ועד 1300 מטר בחרמון.‏כמות משקעים שנתית מ-‏ 220 מ"מ באזור בקעתהירדן ועד 1400 מ"מ בחרמון(.‏ מגוון בתי הגידולוהתנאים בהם התפתחה חיטת הבר לאורך אלפישנים הביא לצבירת שונות גנטית רבה בתכונותבעלות חשיבות חקלאית 2002( al. )Nevo etובכללן עמידות לתנאי מחסור במים et( Peleg.)al. 2005, 2007חיטת הבר היא בעלת גנום טטרה-פלואידי‏)מסומן כ-‏ ,AABB סימון המציין שכל כרומוזוםמופיע ב-‏‎4‎ עותקים(‏ הזהה לחלוטין לזה של חיטתדורום )AABB( ודומה במידה רבה לגנום ההקסה-‏פלואידי ‏)מסומן כ-‏ ,AABBDD כל כרומוזוםמופיע ב-‏‎6‎ עותקים(‏ של חיטת הלחם.‏ דמיוןזה מאפשר העברת גנים ממין הבר למיני החיטההתרבותיים בקלות יחסית ומהווה בסיס לשימושבמאגר הגנטי הרחב של מין הבר לשיפור זני חיטהמודרניים.‏ בהיותה צמח בר,‏ חיטת הבר מאופיינתבציר שיבולת מתפרק,‏ גרגרים עטויים בגלומותובמוצים קשים ‏)צילום מספר 2( ומנגנון עיכובנביטה.‏ תכונות אלו חיוניות להפצת הזרעיםולשרידות המין בטבע ומאידך,‏ מהוות חיסרוןבממשק החקלאי.‏ לכן בתוכניות טיפוח,‏ המטרההיא לאתר ולהעביר רק תכונות ‏)גנים(‏ רצויותממין הבר לזני חיטה מודרנייםמטרותיו של מחקר זה הן אפיון העמידותלתנאי יובש בחיטת הבר וברור המנגנונים הגנ–‏טיים-פיסיולוגיים המאפשרים עמידות זו.‏ בדרך זוניתן ליצור את התשתית לשיפור העמידות ליובשבזני חיטה מודרניים.‏שיטת המחקראוסף של כמאה ושישים קווי חיטת בר השיי–‏כים ל-‏‎25‎ אוכלוסיות ‏)אוכלוסיה היא קבוצת קוויםשמקורם בבית גידול מסוים(‏ נאסף במגוון אזורים19ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר | 2007

אקו-גיאוגרפיים ‏)איור 3( הנבדלים זה מזה בגובהטופוגרפי,‏ סוגי קרקע,‏ טמפרטורות,‏ משקעים )-220800 מ"מ גשם(‏ ועוד.‏ קווי בר אלו יחד עם 3 זניםשל חיטת דורום ‏)ענבר,‏ ,580D( Svevo אופיינובשדה למדדי כושר ייצור ותכונות פיסיולוגיותהקשורות בהתאמה לתנאי יובש.‏ הניסויים נערכובחוות הניסיונות של האוניברסיטה העברית,‏ ברחו–‏בות,‏ תחת כיסוי להגנה מגשם.‏ שני טיפולי השקיהניתנו באמצעות מערכת טפטוף,‏ השקיה מלאה‏)כ-‏‎650‎ מ"מ(‏ והשקיה בחסר ‏)כ-‏‎250‎ מ"מ(.‏תוצאות ודיוןקווי חיטת הבר,‏ שנאספו בבתי גידול מגוו–‏נים מבחינה אקולוגית,‏ הראו שונות גנטית רבהמבחינת מבנה מורפולוגי של הצמח ‏)לדוגמא:‏מספר חייצים,‏ גובה,‏ צורת עלים,‏ מבנה וצבעשיבולת;‏ צילום מספר 4(, עיתוי הפריחה,‏ כושרייצור ותכונות פיסיולוגיות הקשורות בהתאמהלתנאי מחסור במים.‏כושר ייצור בתנאי מחסור במיםכושר ייצור הגרגרים בסביבות שונות הינו גורםחשוב בטיפוח זני חיטה מסחריים.‏ היות וחיטתהבר היא בעלת גרגרים עטויים ודייש ‏)מכני אוידני(‏ כמעט ואינו אפשרי,‏ קווי חיטת הבר נבחנובמדדי כלל חומר יבש ‏)ח"י(‏ בחלק העל אדמתיוח"י בשיבולים ‏)כמדד לפוטנציאל ייצור גרגרים(.‏במהלך תרבות חיטת הבר נעשתה סלקציה ‏)מכוונתולא מכוונת(‏ לטובת זנים עתירי ייבול ובחמישיםהשנים האחרונות נעשתה סלקציה חריפה להעלאתמקדם הקציר ‏)נינוס,‏ בעקבות ‏“המפכה הירוקה"(‏וצמצום מספר החיצים.‏ התוצאות שהתקבלובעבודה זו חושפות שונות רבה מבחינת כושרהייצור בין קווי הבר,‏ עם מספר ניכר של קווי ברשהראו יתרון תחת תנאי יובש לעומת זני חיטתדורום ‏)איור 5(. יתרון זה מתבטא הן במשקל ח"יכללי והן בח"י בשיבולים,‏ למרות שחיטת הברלא עברה כל סלקציה ליבול,‏ והוא בולט במיוחדבתנאי מחסור במים.‏מבחינת יציבות כושר הייצור בין שני טיפוליההשקיה ‏)ערכים נמוכים של אינדקס הרגישות,‏S(, חלק ניכר מקווי הבר הראו יתרון לעומתזני הדורום.‏ מעניין לציין שהזן ענבר שטופחבישראל הראה רגישות גבוהה למחסור במיםבהשוואה לזני הדורום האחרים ולרוב קווי חיטתהבר.‏ טיפוח של זני חיטה,‏ המשלבים כושר ייצורגבוה ויציבות גבוהה יהווה יתרון בסביבות צחיחותבעלות תנודתיות אקלימית רבה ‏)כמו במזרחהתיכון(.‏ שבע אוכלוסיות של חיטת הבר הראושילוב של כושר ייצור גבוה תחת תנאי מחסוראיור 3. פיזור גיאוגרפי של אוכלוסיות חיטת הברשאופיינו בתגובתם לתנאי מחסור במיםבמים ויציבות גבוהה ולכן מציעות פוטנציאל גנטירב לשיפור החיטה המודרנית.‏ מעניין לציין כיאוכלוסיות אלו לא נאספו מהאזורים הצחיחיםביותר )220-350 מ"מ לשנה(‏ אלא מאזורי בינייםבעלי כמות משקעים שנתית של 350-550 מ"מלשנה.‏ נראה כי התנודתיות השנתית והעונתיתבכמויות המשקעים באזורי ביניים אלו יצרה לחץצילום מספר 4: שונות מורפולוגית של שיבולי חיטת הבר.‏אבולוציוני חזק שהביא לצבירה מרבית של שונותגנטית ופיסיולוגית 2007( al. .)Peleg et לעומתזאת באזורים צחיחים צמחי חיטת הבר לא סיגלומנגנוני עמידות לתנאי יובש,‏ אלא ככל הנראהאימצו מנגנוני ‏“התחמקות"‏ כגון גדילה בערוציםובכיסי קרקע בהם נצברת כמות מים גדולה.‏בכירות כמנגנון התחמקותמיובשטיפוח זני חיטה בכירים,‏ המקדימים לפרוחומסוגלים להשלים את מילוי הגרגר לפני תחילתהעונה השחונה,‏ נמצא כאסטרטגיה יעילה לשיפוריבולי החיטה בסביבות צחיחות.‏ מאידך,‏ בכירותמצמצמת את משך הגידול ולכן פוגעת בפוטנציאלהייצור.‏ באוסף קווי חיטת הבר נמצא קשר כלליחיובי בין הקדמת הפריחה לכושר ייצור גבוה.‏זני הדורום הקדימו לפרוח לעומת רוב קווי חיטתהבר.‏ למרות זאת,‏ מספר לא מבוטל של קווי חיטתבר שפרחו במועד בינוני ‏)כ 10-15 יום לאחר זניהדורום(‏ הראו תחת תנאי יובש כושר ייצור גבוהיותר מזה של הקווים המקדימים וזני הדורום.‏ ייתכןשקווים אלו פיתחו מנגנונים התאמה פיסיולוגייםאחרים שמאפשרים להם לשמור על מצב מים סבירבזמן מילוי הגרגר גם תחת תנאי מחסור במים ללאצורך ‏“לשלם"‏ בהקדמת פריחה.‏שיפור יעילות ניצול מיםשיפור יעילות ניצול המים ‏)ינ"מ;‏ יבול \ צריכתמים(‏ מהווה מדד חשוב בקביעת כושר ייצור של| 20 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר 2007

גידולים חקלאיים בתנאי מחסורבמים.‏ אולם,‏ בהיותה מחושבתכיחס בין היבול לצריכת המיםשל גידול חקלאי,‏ ינ"מ גבוההאינה בהכרח קשורה ביבולגבוה.‏ לאחרונה הצליחו חוק–‏רים באוסטרליה לטפח זן שלחיטת לחם באמצעות סלקציהלינ"מ גבוה al.( Rebetzke et2002(. בעבודה הנוכחית,‏ קוויחיטת הבר הראו שונות גבוההמבחינת ינ"מ בהשוואה לזניהדורום,‏ אך רק בחלק מקוויהבר נמצאה ינ"מ גבוה קשורהביבול גבוה.‏ מספר גדול שלקווי בר הראו שיפור משמעו–‏תי ביותר בינ"מ בתנאי השקיהבחסר יחסית להשקיה מיטביתלעומת שיפור קטן שהראו זניחיטת הדורום,‏ דבר המעיד עלכושר הסתגלות ‏)“פלסטיותפנוטיפית"(‏ של מין הבר לשינויבזמינות המים.‏ קווי חיטת הברהמשלבים כושר יצור גבוה תחתתנאי מחסור במים וינ"מ גבוההיוכלו לשמש בסיס לטיפוח שלזני חיטה מתקדמים.‏מבט ‏)מהעבר(‏ לעתידלפני כמאה שנה א.‏ אהרנסון כתב כי ‏"המ–‏טרה הסופית של השימוש בחיטת הבר להשבחתהחיטה היא לייצר מעט יותר לחם בעבור מעטאיור 5. התפלגות כושר ייצור חומר יבש כללי וחומר יבש בשיבולים תחת השקיה מיטביתוהשקיה בחסר וכן בערך יחסי של אינדקס רגישות ליובש )S(. ערכי שלושה זני חיטתדורום מסומנים בחץ מעל האיור ‏)ענבר=‏‎580D=d ,i ו .)Svevo = s הנתונים עובדומתוך al. 2005 .Peleg etפחות כסף“.‏ הוא גם חזה ש"ניתן יהיה לשפראת החיטה התרבותית ע"י הברירה וההכלאותשל מין בר זה,‏ אשר הודות ליכולתו לגדול היטבבקרקע זיבורית מעוטת רטיבות יאפשר להרחיבבהרבה את תחום גידול החיטה“‏ Aaransonh(1910(. מימוש חזונו של אהרנסון לא התאפשרבמשך שנים רבות בשל מח–‏סור בכלים מדעיים וידע גנטי.‏אולם כיום,‏ הפיתוח המואץ שלטכנולוגיות גנומיות,‏ ובעיקרסמנים מולקולריים ומפות גנ–‏טיות,‏ מאפשר להעביר תכונותרצויות מחיטת הבר אל החיטההתרבותית בקלות יחסית ול–‏הקדם לעבר מימוש חזונו שלאהרנסון.‏ תוצאות מחקר זהמראות שחיטת הבר צברה שו–‏נות גנטית רבה בהתאמה לתנאייובש ויכולה להוות מקור גנטילטיפוח עתידי של זני חיטהעתירי ייבול המשלבים מנגנוניעמידות ליובש.‏ מיפוי גנטישמתבצע על ידינו כיום יאפשרזיהוי של הגנים המעורבים בע–‏מידות ליובש ויזרז את העברתםלחיטה התרבותית.‏ העברת גניםשמקורם בחיטת הבר לחיטההתרבותית תאפשר לשפר אתיבולי החיטה באזורים צחיחיםלמחצה ולהרחיב את גידולהחיטה לאזורים צחיחים בהםהיא אינה גדלה כיום.‏תודותהמחברים מודים לפרופ'‏ א.‏ נבו,‏ פרופ'‏ ש.‏ עבוופרופ'‏ ד.‏ יקיר על שיתוף הפעולה ולו.‏ ברק,‏ ת.‏קרוגמן וא.‏ אבנרי על הסיוע במחקר.‏ עבודה זונעשתה בתמיכת משרד המדע,‏ תוכנית בנק הגניםAaronsohn A. (1910) Agricultural andbotanical exploration in Palestine. BulletinPlant Industry, U.S. Department ofAgriculture, Washington, No. 180: 1-63.FAO (2006) FAOSTAT data.http://apps.fao.org/Nevo E., Korol A.B., Beiles A. & FahimaT. (2002) Evolution of Wild Emmerand Wheat Improvement: PopulationGenetics, Genetic Resources, and GenomeOrganization of Wheat's Progenitor,Triticum dicoccoides, Springer-Verlag,Berlin.Peleg Z., Fahima T., Abbo S., Krugman T.,Nevo E., Yakir D. & Saranga Y. (2005).Genetic diversity for drought resistance inwild emmer wheat and its ecogeographicalassociations. Plant, Cell & Environment,28: 176-191.Peleg Z., Saranga Y., Krugman T., AbboS., Nevo E. & Fahima T. (2007). Allelicdiversity associated with aridity gradientin wild emmer wheat populations. Plant,Cell & Environment, (doi: 10.1111/j.1365-3040.2007.01731.x).רשימת ספרותRebetzke G.J., Condon, A.G., Richards,R.A. & Farquhar, G.D. (2002). Selectionfor reduced carbon isotope discriminationincreases aerial biomass and grain yieldof rainfed bread wheat. Crop Science, 42:739-745.21ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר | 2007

הדברת עשביםבחימצה מענית2006/7עופר גורן,‏ אורי ניר-‏ שה"מ,‏בני יעקב-‏ אחים מילצ'ן,‏צביקה שכנר-‏ רימי,‏ישראל עופר-‏ לידור כימיקלים,‏מנשה לנג-‏ לוכסמבורג תעשיות,‏דוד שריד-‏ אגן כימיקלים,‏רמי שדה,‏ שלום ברינגר-‏ מכתשים:תקצירבשדה חימצה של מענית נערך ניסוי במטרה לבדוקאת יעילותם של תכשירי הדברת עשבים קדם הצצה.‏הניסוי כלל 7 קוטלי עשבים שונים ושילובים בינניהם,‏ סה"כ 13 טיפולים.‏ העשבים הדומיננטיים:‏ירבוז שרוע,‏ עולש מצוי,‏ סוככיים ‏)אמיתה וגזר(,‏כף אווז,‏ עוקץ העקרב ושיבולת שועל.‏ הטיפוליםבניסוי עלו על ההיקש ביעילות קטילת עשביםרחבי עלים למעט הטיפול המשלב טיארה ובלאנס,‏כשהטיפול היעיל היה שילוב בוראל ופלקס.‏רייסר יעיל כנגד ר"ע בטווח הבינוני.‏ תכשי–‏רים יעילים נגד דגניים בניסוי היו קרב,‏ טיארהוטרבוטרקס.‏ ביבול הגרגרים בלט השילוב ביןבוראל וטיארה.‏ שטיפולים מצטיינים נוספיםכללו תכשירים היעילים גם נגד דגניים,‏ או אתהתכשיר רייסר,‏ כשנראה שלאחרון נחוץ תכשירמשלים נגד סוככיים ושאריתי.‏מבואחימצה ).Cicer arietinum L היא קיטניה המגודדלת לגרגרים בארץ מעונת החורף אל תוך תחילתושל הקיץ.‏ הגידול זוכה ליציבות שוק ולמחיר טובולכן היקף הגידול התרחב בשנים האחרונות בכלהארץ ובאזור המרכז.‏ בעבר נהוג היה לזרוע אתהחימצה לקראת האביב משתי סיבות עיקריות:‏א.‏ רגישות הגידול למחלת האסקוכיטה,‏ המופצתבעיקר באמצעות הגשמים.‏ ב.‏ קושי בהדברתעשבים במהלך הגידול.‏עם הכנסת זנים חדשים,‏ בעלי עמידות שדה לאס–‏קוכיטה וכניסת קוטלי עשבים חדשים סלקטיבייםלחימצה,‏ קיימת לאחרונה מגמה להקדים ולזרועאת החימצה כבר בתחילת דצמבר.‏ הקדמה זומאפשרת זריעה בתנאים נוחים,‏ תוך ניצול מיטבישל גשמי החורף ליצירת נוף מפותח בעל ענפיפריחה רבים.‏ כמו כן,‏ קיימת מגמה להקדים אתהפריחה תוך הכוונה לתנאי אקלים מיטביים בר–‏אשית האביב.‏ המטרה היא לחמוק מתנאי שרבאביביים,‏ מלווים בטמפרטורות גבוהות וביובשרב,‏ שעלולים לפגוע בחניטת הפרחים או במילויהגרגרים.‏ הקדמת הזריעה עשויה אם כך לתרוםלהעלאת פוטנציאל היבול על ידי הקדמת התקופההרפרודוקטיבית והארכתה.‏מטרת הניסוי בחינת יעילות קוטלי עשבים ושיללובים ביניהם בפעילות סלקטיבית בחימצה.‏מילות מפתח:‏ חימצה,‏ קיטניות לגרגרים,‏ קוטליעשבים,‏ הגנת הצומח.‏חומרים ושיטותמקום הניסוי:‏ בשדה הממוקם צפונית לכבישהכניסה לקיבוץ מצר,‏ מערבית לכביש 6.סוג הקרקע:‏ רנדזינה אפורה עם אחוזי גיר גבוההים.‏כרב:‏ חיטה לתחמיץ בחורף הקודם ונח בקיץ.‏עיבודי יסוד:‏ דיסק,‏ החלקה,‏ קלטור,‏ סימון ערוגות,‏מעגילה.‏ריסוסי עשביה משקיים:‏ לאחר הזריעה ‏)למעטשטח הניסוי(-‏ רייסר )250( + ראונדאפ,‏ ובחלקקטן של השדה הקרוב לניסוי-‏ פלקס )150( +ראונדאפ כתצפית מסחרית.‏לקטילת עשביה קיימת הניסוי רוסס עם ראונדאפ+ אקופרט יומיים לפני ביצוע הניסוי.‏‏)ראה טבלה מס'‏ 1(מיני עשבי הבר-‏ כפי שהוגדרו בשדה הניסוילאורך עונת הגידול:‏רחבי עלים - עולש מצוי,‏ אמיתה,‏ גזר,‏ ירבוזשרוע,‏ ארכובית,‏ מרור הגינה,‏ כף אווז,‏ חסת המצפן,‏עשנן,‏ עוקץ העקרב,‏ דבשה,‏ שברק,‏ גדילן,‏ קייצת,‏חוח עקוד,‏ כשות.‏דגניים - בעיקר שיבולת שועל ומעט ספיחחיטה.‏הגידול המסחרי בשדה:‏ חימצה.‏ זן:‏ זהבית.‏ ממשק:‏השקיית עזר בטפטוף.‏זריעה:‏ בתאריך 19.12.06, שתי שורות על ערוגהברוחב 193 ס"מ.‏ 75 ס"מ בין השורות.‏| 22 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר 2007(

1:עיבודי היסוד:‏ דיסק,‏ ארגז מיישר,‏ קלטור,‏ סימון,‏מעגילה.‏מועד ואופן הישימה:‏ הריסוס התבצע בתאריך21.12.06 באמצעות מרסס גב מוטורי עם מוטלריסוס ברוחב 1.93 מ',‏ בעל פומיות 110015.T-jetנפח התרסיס:‏ 20 ליטר/ד'.‏תנאים מטאורולוגיים:‏ לחות 61%, טמפ'-‏ 14מ"צ,‏ רוח-‏ 0.1 קמ"ש.‏משקעים:‏ גשם להפעלת החומרים בין 26-28.12ירדו כ-‏‎40‎ מ"מ.‏ ‏)ראה טבלה מס'‏ 2(ריסוס כנגד עשבים דגניים:‏ בתאריך -5.3.07סלקט סופר.‏ בתאריך-‏ -16.4.07 לאופרד.‏ריסוס כנגד מחלות:‏ בתאריך -2.4.07 סיגנום.)50(ריסוס כנגד מזיקים:‏ בתאריך -8.5.07 טלסטאר.)75(מבנה הניסוי חד-גורמי ‏)בחינת קוטלי עשבבים קדם הצצה(‏ בבלוקים באקראי ב-‏‎4‎ חזרות.‏הטיפולים הוגרלו בכל בלוק לאורך כיוון הז–‏ריעה.‏גודל חלקת ניסוי:‏ רוחב כ-‏‎4‎ מ'‏ )4 שורות גידול(‏לאורך 10 מ'‏ ברוטו,‏ שטח של כ-‏ 40 מ . 2המדדים שנבדקו בניסוי:‏ ספירת נבטים במטרשורה בתאריך 23.1.07. תצפיות להערכת הכיסויבעשבים והתפתחות הגידול בתאריכים 12.2.07,29.4.07. 13.3.07, קציר יבול הגרגרים בתאריך9.7.07. היבול לדונם חושב בהתאם למדידת אורךהקציר בכל חלקה.‏סטטיסטיקה:‏ ניתוח שונות בין הטיפולים נערךבחבילת התוכנה JMP IN 5.1 במבחן Tukey-Kramer ‏)אלא אם צוין אחרת(‏ ברמת מובהקות.p

תרשים 1: הכיסוי בעשבים רחבי עלים מבוטא באחחוזים משטח חלקות טיפולי ההדברה,‏ בשלושתהמועדים בהם נערכו תצפיות הערכה.‏אותיות שונות מציינות הבדל סטטיסטי בין הטיפולים,‏באותו מועד תצפית,‏ ברמה של 0.05

תמונה מס'‏ 9.7.07: - 3 שדה החימצה לפני הקציר.‏תמונה מס'‏ 24.4.07: - 2 ארבעה חודשים לאחר תמונה מס'‏ 13.3.07: - 1 שדה החימצה שלושה הזריעה,‏חודשים לאחר הזריעה.‏נמוכה יחסית.‏ מתוצאות היבול ‏)תרשים 3( נמצאכי הפער בין הטיפול הגבוה בניסוי לטיפול ההיקשכ-‏‎110‎ ק"ג לדונם.‏ ניתן להתרשם שבטיפוליםהמובילים נכללו התכשירים המצטיינים גם כקו–‏טלי דגניים ‏)ראה לעיל(,כמו גם התכשיר רייסרשהצטיין בהדברת העשבים לאורך תקופת הגידולהראשונה.‏ גם בוראל הצטיין בחלק מהשילובים.‏עם זאת,‏ לרייסר המורשה לגידולים סוככיים‏)גזר(‏ נחוץ תכשיר משלים לטווח הארוך בעיקרכנגד עשבים סוככיים ומורכבים אביביים-קיציים.‏יעילות בינונית לתכשירים פלקס,‏ רייסר ובוראלכשניתנו בנפרד,‏ במינונים הגבוהים,‏ ואילו התכשירבלאנס לא מהווה השלמה מספקת כנגד העשביםבניסוי זה.‏סיכום1. מיני עשבי הבר רחבי העלים העיקריים בשדה היוירבוז שרוע,‏ עולש מצוי,‏ סוככיים ‏)אמיתה וגזר(,‏ כףאווז ועוקץ העקרב,‏ ומהדגניים שיבולת שועל.‏2. בהדברת עשבים לאורך כל תקופת הגידוליש לשים לב להשפעת הטמפרטורות וכמותהמשקעים,‏ לעיתוי התפתחות העשבים ולתכו–‏נות התכשירים כגון-‏ מידת השאריתיות וטווחהפעולה,‏ מידת השטיפה או הספיחה לקרקע.‏3. התכשיר רייסר הצטיין בהדברת עשבים בטווחהבינוני לעומת תכשירים בעלי טווח פעולהארוך,‏ הנשטפים לעומק הקרקע לאחר ירידתכ-‏‎200‎ מ"מ גשם.‏4. במדד הדברת העשבים כל הטיפולים עלו עלההיקש בהערכה השלישית,‏ פרט לטיפול טיארהעם בלאנס.‏ הטיפול המצטיין-‏ בוראל עם פלקסבמינונים מופחתים.‏5. נראית מגמת יעילות בהדברת עשבים דגנייםבין הטיפולים למרות שלא נבדלו במובהק,‏כשהתכשירים היעילים היו:‏ קרב,‏ טיארה וט–‏רבוטרקס.‏6. הטיפול המצטיין בתוצאות יבול הגרגרים היהבוראל עם טיארה שעלה על ההיקש וגם עלהטיפול ברייסר עם טיארה במובהק.‏7. בנוסף,‏ הצטיינו טיפולים המשלבים תכשיריםקוטלי דגניים ור"ע בתחילת הגידול וטיפוליםהכוללים רייסר בשילוב תכשיר שאריתי,‏ רצויכנגד עשבים סוככיים.‏תודות:‏לחברות-‏ אגן כימיקלים,‏ האחים מילצ'ן,‏ רימי,‏לוכסמבורג תעשיות,‏ לידור כימיקלים,‏ ומכתשיםעל חלקן בביצוע הניסוי ובמימונו.‏לאהרון גלזר וצוות גד"ש מענית על הקצאת השטחלניסוי,‏ שיתוף הפעולה והעזרה בביצוע.‏לשותפות ‏“אחיטוב-סיבן"‏ ולמוניב על הקציר עםהקומביין לניסויי שדה.‏מקורותע.‏ גורן,‏ ב.‏ יעקב,‏ י.‏ עופר,‏ מ.‏ לנג,‏ ד.‏ שריד.‏ הדברתעשבים בחימצה-‏ להבות חביבה 2005/6. )2006(.גן שדה ומשק 15-18. 9:תרשים 3: יבול הגרגרים הממוצע לטיפול,‏ מענית2007. אותיות שונות מצביעות על הבדל סטטיסטימובהק בין הטיפולים ברמה של 0.05>p. הניתוחבוצע במבחן .Student's25ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר | 2007

טרקטורעטיפת גבס וסיליקון על גלגלי המאסי פרגוסון,‏בלול הריק במושב רמות מאיר.‏בתערוכת הזכוכית ‏“מציאות שבירה,”‏ שמתקיימתבמוזיאון ארץ ישראל בתל אביב,‏ בין הרבה תכשיטיזכוכית,‏ כדים,‏ אגרטלים ואביזרים דקורטיביים לתליהעל הקיר,‏ בולט בייחודו טרקטור ענק עשוי זכוכית.‏בחלל הממוזג של התצוגה רואים טרקטור ענק,‏ליתר דיוק חתיכות טרקטור ענק עשויות זכוכית,‏ תלויותבחוטי אלומניום אל התיקרה,‏ יוצרות אשליה כאילו הןצפות באויר,‏ מטילות צל עמום על הקיר מאחור.‏טרקטור אמיתי,‏ מסי פרגסון,‏ בגודל טבעי שימשאת נועה הגלעדי ביצירה שלה.‏ שבעה חודשים נמשכההעבודה עד לתוצאה הסופית.‏ בלול הריק במשק במושברמות מאיר עטפה גלעדי את הטרקטור בגבס וסיליקוןכדי לעצב את חלקיו בזכוכית.‏נועה הגלעדי בת 29, בוגרת בצלאל במחלקהלעיצוב קרמי וזכוכית,‏ החליטה לחבר את הקצוות.‏חיבררה את העולם של ימי ילדותה במושב,‏ כבתו שלאב שעסק בחקלאות והעולם של ימי בגרותה,‏ הכוללעשייה אמנותית בזכוכית והתוצאה הינה יצירת אומנותייחודית ומסקרנת.‏הטרקטור מדבר על ערכים שמבחינתי אני לאמרגישה שהם קיימים עוד,‏ אומרת הגלעדי,‏ ‏"המטרההיתה לקחת את כל הסמלים שהטרקטור מייצג:‏ כוח,‏עוצמה,‏ חלוציות,‏ שורשיות.‏ הקשר בין אדם ואדמתוולהפוך את הכל".‏וכך כותבת נועה הגלעדי,‏ על יצירתה:‏אני יושבת תחת אחד העצים במטע,‏ קרנישמש אחרונות מחממות לי את הגב,‏ רוח קלהמנשבת בין העלים,‏ מצננת קצת את חום יולישעומד באוויר.‏ אבי נפטר לפני קצת יותר מחצישנה.‏ אני מתבוננת בפירות המנגו המכופפים אתהעצים וחושבת כמה מוזר שהוא לא יהיה פהעוד חודש,‏ כשהקטיף יתחיל.‏ ‏“זה הבייבי שלי”‏נהג לומר,‏ וגם כשהיה ממש חולה התעקש לרדתלמטע,‏ להרכיב זנים חדשים,‏ להוריד תפרחות,‏לרסס ולקטוף.‏אבי,‏ אמיר הגלעדי,‏ היה איש מיוחד,‏ שהאמיןבערכים של פעם:‏ חלוציות,‏ שורשיות,‏ עבודתהאדמה והוצאת לחם מן הארץ.‏ ערכים שאותםספג בבית,‏ כבן לאנשי העלייה השלישית,‏ וכחניךבבית הספר ‏“כדורי”‏ כשהיה עדיין מוסד אידיאולוגילהכשרה חקלאית.‏אחד הסממנים החזקים ביותר של ילדותי הואהטרקטור של אבי.‏ זיכרונות ילדות רבים שליקשורים בו.‏ באחד מהם אבא שלי נוהג בטרקטור,‏אני ואחותי יושבות על כנפי הטרקטור משני צידיו,‏אוחזות באקדחי הריסוס ובמקום לרסס את העציםמרססות אחת את השנייה.‏ זיכרון אחר הוא שלחג שבועות במושב בו הוטלה על הקבוצה שליהמשימה לייצג את ענף הפרחים.‏ לא הייתה ילדהגאה ממני בכל המושב.‏ כל אותו סוף שבוע שלפניהחג קישטנו את הטרקטור והעגלה עד שכבר איאפשר היה לראות אותם מרוב פרחים.‏הטרקטור מהווה עבורי סמל לעוצמה,‏ כוחושורשיות.‏ הפיכת הקרקע ועיבוד האדמה שהיועד לפני חמישים שנה משאת נפשו של כל מתבגרשגדל על מיתוס הצבר נעשית כיום ברובה עלידי עובדים תאילנדים.‏ דור הצברים הולך ומזדקןוהפרדסים שכיסו פעם את הארץ הולכים ונכרתיםלטובת מרכזי קניות חדשים.‏המיצב שלי מורכב משלושה אובייקטים.‏טרקטור מזכוכית תלוי בעזרת כבלים של נירוסטה,‏ואתה לא תהיה,‏2005, נועה הגלעדי,‏זכוכית,‏ יציקה.‏פרוייקט גמרבהנחיית דפנה קפמןוהילה לולו-לין,‏המחלקה לעיצובקירמי וזכוכיתבצלאל,‏ אקדמיהלאומנות ועיצוב,‏ירושלים.‏עלי מנגו עשויים אבקת זכוכית ורגליו של אבייצוקות שעווה.‏ כשהתחלתי לעבוד על הפרויקטאבי ביקש ממני לתעד כל שלב בשבילו.‏ הוא היהחוקר פרחים במכון וולקני והצעצועים האהוביםעליו היו המחשב הנייד והמצלמה הדיגיטאליתאותם לקח לכל מקום,‏ מצלם ומתעד.‏ כך יצאשתיעדתי את כל התהליך,‏ החל מיציקת הסיליקוןעל הטרקטור,‏ דרך יציקת הגבס לתבניות הסיליקון,‏עד לשלב הסופי של הפלת הזכוכית בתנור עלתבניות הגבס.‏נועה הגלעדי2006| 26 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 1 נובמבר 2007