אפריל 2009 - ארגון עובדי הפלחה

ירחון לנושאי גידולי שדה מיכון והנדסה בחקלאותגיליון מס 15אפריל 2009ניסן תשס"ט7מבחן זנים ארציבכותנה11הדברת עשביםבכותנה27חריש מיטבי וחסכוני30איך פועלה"פאורשיפט"‏38ריסוס מדויקלהקטנת זיהום

www.deshanim.co.il

תוכן הענייניםמשולחן המנכ"ל .................................................................................................................................. 4בין עלון לעלון......................................................................................................................................‏ 6מבחן זנים ארצי בכותנה.....................................................................................................................‏‎7‎הדברת עשבים בכותנה.....................................................................................................................‏‎11‎הדברת עשבים באגוזי אדמה...........................................................................................................‏‎16‎הפנולוגיה והנזקים של צרעת הדגן בגידול החיטה בישראל.....................................................‏‎21‎פו הדוב זקוק לביטוח חקלאי ..........................................................................................................24חריש מיטבי וחסכוני .........................................................................................................................27הרכבה נכונה של צמיגים .................................................................................................................29איך פועל ה”פאורשיפט”...................................................................................................................‏‎30‎איך למנוע 32...............................................................................................................”POWERHOP“פיתוח מערכת להרבצת קיטור ........................................................................................................34ריסוס מדויק להקטנת זיהום............................................................................................................‏‎38‎מה חדש...............................................................................................................................................‏‎41‎חדש בשטח .........................................................................................................................................43רשמים מתערוכת 44........................................................................................................SIMA 2009ניר ותלםירחון לנושאי גידולי שדהומיכון והנדסה בחקלאותירחון היוצא לאור מטעם ארגון עובדי הפלחה,‏שה"מ,‏ משרד החקלאות והמכון להנדסהחקלאית.‏ מיסודו של ‏"גן שדה ומשק"‏ו"מיכון והנדסה בחקלאות"‏מו"ל:‏ ארגון עובדי הפלחהכתובת המערכת:‏ארגון עובדי הפלחה,‏ ת.ד 305 הרצליה ב',‏טלפון.‏ 09-9604080, פקס.‏ 09-9604087אתר:‏ www.falcha.co.ilדוא"ל:‏ falcha@cotton.co.ilעורכת:‏ מיכל צוריאלדוא"ל:‏ nir-vetelem@cotton.co.ilעורך מקצועי לענייני מיכון והנדסה:‏יוסף כץדוא"ל:‏ mikun@cotton.co.ilמערכת:‏ אורי נעמתי,‏ פיני מהר"מ,‏נחום הלפגוט,‏ שלמה שמואלי,‏ אבישי וזה,‏ד"ר זאב שמילוביץפרסום ומודעות - בנושאי גד"שומיכון והנדסה:‏אהובה צרפתי:‏ 03-7516615| 052-2723062 פקס:‏ 03-7516614ahuvatz@bezeqint.netהפקה:‏ פרסום ‏"שיאים"‏דפוס האוזר בע"מת.ד 835 גבעתיים 53108seim@hauser.co.ilהמערכת אינה אחראית לתוכן המודעותתמונת שער:‏מעגלי גד"ש בחלוצה.‏מתוך גלריית תמונות חקלאיות של קנטצילום:‏ מוטי ברגלסניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל | 2009

משולחן המנכ"לאת הדברים הללו אני כותב במהלך ביקור בארצות הברית,‏ כאשר אוזןאחת מתעדכנת במשא ומתן עם פרי הגליל ועין אחת מחוברת לאינטרנטכדי להתעדכן במשא ומתן הקואליציוני.‏ אז נשארו עין אחת ואוזן אחתמחוברות למציאות כאן.‏מבלי להכנס לקלחת הפוליטית אני מברך את שלום שמחון על בחירתומחדש לשר החקלאות.‏ שאול הוא שר החקלאות להלכה,‏ אבל שר החקלאיםלמעשה.‏ אני יודע שהוא יעמוד לצידינו ככל שידרש.‏ אני בטוח שגם אוריתנוקד תעזור לנו מכל משרד בו היא תשובץ ואני מאחל לה המון הצלחה.‏לגבי פרי הגליל:‏ היה צריך לב חזק כדי לשאת את התהפוכות שעברנו.‏אני מאד מקוה שההסכם שנחתם יאפשר את המשך פעילותו של המפעללשביעות רצון כל הצדדים.‏לגבי הביקור שלי בארצות הברית.‏ לביקור היו שלוש מטרות:‏הראשונה,‏ הכרת שדרת הניהול של חברת Vision שאנו עובדים מולה.‏השנייה,‏ הכרת הבורסה בקנזס סיטי.‏ השלישית,‏ הכרת הבורסה בשיקגו.‏יחד עם עדי פנחס ה"איש שלנו"‏ Vision נפגשנו עם בכירי החברה.‏ חברתVision היא חברה לא גדולה,‏ יחסית לחברות בארה"ב,‏ המנהלת נכסיםבסדר גודל של כמה מאות מיליוני דולרים.‏ לחברה הון עצמי גבוהה מאדביחס לנדרש על פי החוק.‏ לחברה נכסים בקונטיקט,‏ שיקגו וניו יורק.‏החברה מעסיקה כמאה עובדים בקירוב.‏ היתרון של החברה הוא בכך שהםחברים בבורסה ולכן הטיפול בנו מתרכז ביד אחת החל מהמסחר באופציותעד הביצוע בפועל.‏ עדי פנחס מאד מוערך בחברה ומנהל את הענייניםבמקצועיות ויעילות.‏בנוגע למטרה השנייה של ביקורי,‏ בורסת קנזס היא בורסה יחסית קטנה,‏בהשוואה לבורסות בניו יורק ושיקגו.‏ רק כדי לסבר את האוזן בקנזס לבדהמגדלים כ - 30 מיליון טון חיטה פי 250 מהגידול הממוצע בארץ.‏ אנחנונפגשנו עם מנכ"ל הבורסה שסקר בפנינו את הפעילות ולאחר מכן ירד איתנולאולם המסחר.‏ אולם גדול המכיל מעל למאה עובדים.‏ מרבית המסחר נעשהכיום באופן אלקטרוני.‏ אולם המסחר כולל מעגל אחד של סוחרים המנהליםאת העסק בשקט ובמתינות.‏ פגשנו גם את הסוחרים שאנחנו עובדים מולםואני בטוח שההכרות האישית תעזור לנו במסחר בעתיד.‏המטרה השלישית - שיקגו - אלפי סוחרים,‏ עשרות מעגלי מסחר,‏ צעקותונפנופי ידיים,‏ ברוקרים המנהלים עסקאות בעשרות מליוני דולרים.‏ ניסיתילחפש באמצע האולם את עגל הזהב,‏ שכולם סוגדים לו.‏ הוא לא היה שםאבל רוחו ריחפה מעל.‏פגשנו את אנשי חברת Vision בבורסה.‏ כולם ותיקים ומנוסים,‏ הנעזרים גםבברוקרית במומחית למסחר בחיטה,‏ שעובדת באופן עצמאי.‏לבורסה בשיקגו יש יתרון בגודל אך חיסרון במגע אישי.‏ צריך לזכור כימחיר החיטה שלנו נקבע בקנזס סיטי.‏ אני מעריך שנמשיך לסחור עם קנזסאך במקביל נעשה עסקים גם בשיקגו.‏כאשר אשוב לארץ נתחיל לעסוק בהגנות לחיטה לשנת 2010. זה הזמן הנכוןלחשוב על העונה הבאה.‏ לגבי המצב בארצות הברית למרות שהמיתון לאמורגש ברחובות והטיפול של הממשל האמריקאי הוא יותר ממדאיג,‏ מעברלסיסמאות נראה לי שלאף אחד אין מושג מה לעשות.‏ נקוה לטוב.‏לפי ההלכה קציר השעורה מתחיל בפסח אני מקווה שבעקבות הגשמיםהאחרונים נראה יותר חיטה לגרעינים.‏אני מאחל לכולנו חג פסח שמחבברכה,‏אורי נעמתי | ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל 2009

בין עלון לעלוןחיטההגשמים האחרונים משפרים את המצב ברוב האזורים,‏ למרות שיש שדות,‏בעיקר במזרח,‏ שנזקי הבצורת אינם הפיכים.‏ חלק מהשטחים נהפכים בימיםאלה,‏ לקראת שנה הבאה שתהיה,‏ אני מקווה,‏ יותר גשומה.‏ בכל מקרה,‏ אנחנונערכים לקראת הכרזת בצורת.‏ועדת הבצורת תעשה את הסיור הראשון שלה בתחילת אפריל בכדי להתחילולסמן את הגבולות.‏ במקביל,‏ אנחנו מתארגנים לקראת הקציר,‏ כאשר ישלסגור חוזה עם הזכיינים,‏ מקומות האחסון ומשטחי קבלה.‏ להזכירכם,‏ בעתשיווק החיטה,‏ יש להציג מקור רכישת הזרעים,‏ כמו כן אני חוזר ומזכיר,‏ כיהחיטה תתקבל,‏ החל מעונת הקציר הקרובה,‏ רק ממגדלי החיטה בעצמםולא באמצעות מתווכים וסוחרים.‏ רק חיטה שתגיע מהמגדל עצמו תתקבללמלאי החירום.‏שימו לב,‏ שלא למכור את החיטה לסוחרים ולמתווכים שהביאו את החיטהבשנים האחרונות למערכת - הם לא יוכלו לשווק את החיטה לא בשמכםולא בשמם!‏לשמחתנו,‏ נחתם הסכם ביטוח הכנסה בחיטה בין משרד החקלאות ומשרדהאוצר לחמש השנים הקרובות,‏ מעונת הזריעה 2010. תודות שלוחותלצוות משרד החקלאות בראשות המנכ"לית - יעל שאלתיאלי,‏ איציק בןדוד ואריאלה פלונסקי.‏ מיד בתום הקציר נערוך כנסים להסביר ולסכם איךמתקדמים ומה עושים בהמשך.‏הטפסים לקבלת תמיכה,‏ בשטחים שמדרום לקו הבצורת,‏ נשלחו לכל המגדליםהרלוונטיים.‏ אנא מלאו בזריזות ולפי ההנחיות בכדי שנוכל להתקדם ולהעבירכסף מוקדם יותר מבשנים שעברו.‏חימצהמזג האוויר מיטיב עמנו בינתיים ונקווה שכך יימשך.‏ מחירי החימצהכ-‏ ₪ 3.2-3.3 לק"ג,‏ מחיר סביר.‏ אנחנו מנסים להגיע להסכמות בנושא יבואבמכס מופחת להספקת חומוס עד לתחילת קציר היבול החדש במחצית יוני,‏בכל מקרה לא יהיה יבוא של חומוס במכס מופחת מתחילת הקציר הקרוב.‏חמניותהמזרע קטן יחסית,‏ המחירים נמוכים יחסית,‏ נקווה שהיבול יהיה טובוהמחירים ישתפרו בהמשך.‏כותנהמחירי הפימה טובים בסך הכל,‏ המזרע המסתמן קטן כ-‏ 50 אלף דונם - וישלעשות מעשה!‏שינוי שיטת המכירה הכרחי לדעתי,‏ יש להגיע למצב בו המגדל יודע את המחירומקבל את הכסף עד סוף שנת הגידול.‏ המצב בו מקבלים כסף שנתיים אחרישזורעים את הזרעים באדמה הוא בלתי מתקבל על הדעת.‏ במצב הכלכליהיום,‏ להערכתי,‏ אחד הפרמטרים החשובים ביותר לקבלת החלטה האם לגדלכותנה או לא,‏ קשור בנושא גמר התשלום ויש לפתור סוגיה זו במהירות.‏ירקות תעשייהאפונה - קטיף האפונה יצא לדרך לפני כ-‏ 3 שבועות.‏ בינתיים היבוליםממוצעים בדרך כלל,‏ עם כיוון כלפי מעלה.‏ נקווה שימשך כך.‏תירס - התחילו הזריעות בשבועיים האחרונים.‏ כרגע ללא זריעות לפריגליל.‏פרי גליל - הפרשה היתה מפותלת וסבוכה.‏ הבנקים ו"חצי חינם"‏ התכתשוביניהם,‏ הזמן עבר ואנחנו לא זרענו.‏ אנשים בהנהלות הבנקים חשבו שירוויחומשהו מגרירת הרגליים הזו.‏ הם לא הבינו כנראה שהשדות,‏ מזג האווירוהמגדלים - לא יכולים לחכות יותר מדי.‏בנקודה מסויימת היה נראה כי הכל אבוד ומפעל פרי גליל יהפוך,‏ חלילה,‏לערמת ברזלים ולא יתפקד כמפעל שקולט ומעבד תוצרת חקלאית וכתוצאהמכך נוצר חשש שעיירה שלמה,‏ שהכנסתה תלויה במפעל,‏ תאבד את מקורפרנסתה בגלל אטימות לב ורצון להראות מי יותר חזק.‏ לשמחתנו,‏ הצדדיםהתעשתו ונחתם הסכם.‏ אני מקווה שיצאנו לדרך חדשה ולפחות בגזרה זונהנה משקט בשנים הקרובות.‏תחמיצים ושחתותמחיר שחת דגן - 790 ₪ לטון במתבןמחיר שחת קטניות - 900 ₪ לטון במתבןקש חיטה - 600 ₪ לטון במתבןחג פסח - חג אביב שמח וכשר לכולנו,‏להת'‏פיני מהר"מ,‏ ראש מדור גד"ש | ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל 2009

עופרמבחן זנים ארציגורן בכותנה - 2008כללימבחן הזנים הארצי המתקיים מדי שנה הוא שלב חשוב בתהליך בחינת זניםחדשים והכנסתם לגידול מסחרי בישראל.‏במהלך שנת 2008 נבחנו זנים חדשים בקבוצות הזנים,‏ פימה ומכלואים בין מינייםשאליהם צורפו שני זני אקלה.‏ קבוצות זני פימה חדשים נכנסו השנה למבחןמשלושת חברות הזרעים:‏ ‏“זרעי ישראל",‏ ‏“אגרידרה"‏ ו"הזרע ג'נטיקס".‏ מבחןהמכלואים הבין מיניים כולו הוקדש לזנים של חברה אחת,‏ ‏“הזרע ג'נטיקס"‏ואליו הוצמד מבחן של זן אקלה השייך לחברת ‏“זרעי ישראל".‏בזני הפימה ניכרת התקדמות בתכונות האיכות של מרבית הזנים החדשים שנבדקו.‏רובם משתווים,‏ או עולים,‏ על זן הביקורת המסחרי 008-P. חלק מהזנים שנבחנוהשנה בפעם הראשונה נמצאו כעולים על זן הביקורת ביבול הסיבים.‏קבוצת זנים זו נראית מבטיחה בתמורה שהיא נותנת למגדל והם ימשיכובמבחנים גם בשנה הבאה.‏שיטות וחומריםהמבחן שנערך בחלקות קטנות התבצע בשנת 2008 בשלושה אתרים בארץ:‏חוות מטעים וגד"ש שמ"ש בגליל העליון,‏ גד"ש העמק בעמק יזרעאל וגד"שצבר-קמה בדרום.‏ בשלושה אתרים התבצע מבחן של 17 זני פימה ובשלושהאתרים התבצע מבחן של 6 זני מכלוא ו-‏‎2‎ זני אקלה.‏המבחן נערך בחלקות קטנות,‏ 6 שורות באורך של כ-‏ 13 מ',‏ כ-‏ 80 מ"ר לחלקהכאשר נזרעות 4 שורות מרכזיות.‏ שתי השורות הקיצוניות בשישייה נזרעות בזןהביקורת המסחרי.‏ התנאים הם השקיה בטפטוף במתכונת מסחרית מקובלתבכל אזור בהתאם לזני הביקורת המקובלים,‏ בהנחיית המדריכים וביצוע מסחרישל המשק המארח.‏ כל מבחן קיים משטר השקיה דומה לחלקה מסחרית צמודהובהתאם לזני ההיקש המסחריים,‏ בפימה הזן 008-P, במכלואים הזן אקלפיובאקלה הזן רבאון.‏ בזני המכלוא התקיימה השקיית חסר )90%-70%( לעומתהשקיית זני הפימה המקבילים.‏ ראוי לציין שמבחני הזנים בעמק יזרעאל הושקובחסר גדול כתוצאה של קיצוצי מים קשים באזור השנה,‏ מה שהשפיע על היבולבשני המבחנים-‏ פימה ומיכלואים/אקלה.‏נערך קטיף קטפת לשקים של זוג שורות מרכזיות ונשקל היבול בשקים.‏ נלקחהדוגמא )8-11 ק"ג(‏ לניפוט במנפטה הניסויית בסיבי הדרום,‏ שם נקבע אחוזהסיבים ודוגמאות מהסיבים נשלחו למיון במכון המיון בהרצלייה.‏ כל החלקותנמדדו לאורכן המדויק לאחר הקטיף לצורך חישוב היבול הגולמי.‏בכל זני המכלוא והפימה נערך מיון ידני של הטיב ‏)בנוסף למיון ,(HVI במיוןזה הופרדו השפעת גוון הסיבים וכמות הלכלוך בסיבים ודורגו בנפרד )1 טובעד 5 גרוע(.‏כל הדוגמאות עברו בדיקה ב-‏ FCT לנפים סיביים ונפים של שברי גרעינים,‏לכלוך ושברי קליפות גרעינים,‏ ככל שהדרוג גבוה הכותנה פחות איכותית.‏התוצאות מופיעות בטבלאות.‏המדריך הוותיק יורם שטיינברג במבחן הזנים בעמק יזרעאל.‏תודות מקרב הלבלכל החברים שהושיטו יד ותרמו להצלחת מבחן הזנים,‏ למשקים והחוותאשר ביצעו את המבחנים בשדותיהם.‏אלחנדרו שכטמן ויחיאל טל,‏ ‏“הזרע",‏ גד פישלר וחגי מדיני,‏ ‏“זרעיישראל",‏ דורון נבו,‏ ‏“אגרידרה".‏רוני פוייר חוות גד"ש גליל עליון,‏ און רבינוביץ,‏ שה"מ,‏ גד"ששמ"ש.‏רועי רבן גד"ש העמק,‏ יורם שטיינברג,‏ רני יפעה,‏ דגנית שדה ועדתמגדלים עמק,‏ אשר אייזנקוט שה"מ.‏יגב קילמן גד"ש צבר קמה,‏ ינון שחם,‏ איתן סלע ועדת מגדלי דרום-‏יהודה.‏טליק עמירן,‏ איציק גואטה,‏ מנפטה ניסויית בסיבי הדרום.‏מנחם יוגב,‏ מתניה צונץ,‏ מכון המיון,‏ מועצת הכותנה.‏יגאל פלש,‏ ממ"ר כותנה יוצאהניתוח הסטטיסטי נערך בתוכנת , JMP5 על פי מבחן שונות מחמיר )P=5%(.(All Pairs) Tukey-Kramerניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל | 2009

-טבלה : 1 רשימת הזנים שהשתתפו במבחן זנים ארצי בעונת 2008. זני הביקורתבכל מבחן מודגשים.‏ספר1הזןP-008ZI-E12מבחן פימהשנה במבחןביקורתתוצאותבכל הטבלאות אותיות שונות מצביעות על הבדל מובהק בין ממוצעים,‏.Tukey Krame על פי מבחן שונות 0.05>Pהטבלאות המרכזות מופיעות בסוף הדוח ומכילות את מדדי היבול והטיבהעיקריים שנבדקו בכל האתרים.‏אחוז סיביםלאחר שבוצעה בשנה שעברה בדיקה כפולה לבחינת תוצאות אחוזי הסיביםבמנפטה הניסויית,‏ בה הושוו אחוזי הסיבים לאלו שהתקבלו,‏ מדוגמאות קטנותשל אותם הזנים,‏ במנפטה בזרעי ישראל.‏ הגענו למתאם גבוה ‏)ראה תרשימים1,2 להלן(‏ ולכן,‏ המסקנה היא שניתן לנרמל את אחוזי הסיבים המתקבליםבמנפטה הניסויית לאילו של מנפטה מסחרית על ידי תוספת מקדם שלכ 4%. בפועל לא נכלל מקדם זה בתוצאות המובאות בהמשך כיוון שהיחססיות בין הזנים נשמרה וניתן גם כך להסיק מסקנות השוואתיות בין הזניםוזני הביקורת.‏תרשים מס'‏ 1: אחוזי סיבים במנפטה הניסויית ובדוגמאות קטנות בזרעי ישראל4442221ZI-E2ZI-E5GL-1GL-2GL-3GL-43456781GL-591GP-21101GP-30112AG-601121AG-603132H-HP42142H-HP11815תרשים מס'‏ 2: אחוז סיבים והקשר בין תוצאות המנפטה לבין הניפוט הידני1H-YD-623161H-YD-62417מבחן מיכלואים/‏ אקלהמספרשם זןשנה במבחןביקורתH-Acalpi12H-YD67022H-YD7133111- 1 אקלהH-YD701H-YD922H-YD651אקטיברבאוןאקלה-ביקורתפימההשפעת הזניםאחוז סיבים-‏ כיוון שלא הוסף מקדם נירמול כפי שהוסבר לעיל,‏ יש להתייחסלתוצאות כנמוכות ב-‏ 4% לערך,‏ מאילו שהיו מתקבלות במנפטה מסחרית.‏אמנם יש הבדל סטטיסטי בין הזנים,‏ אך למעט הזן ,H-HP118 אף זן לאעולה באחוז הסיבים על זן הביקורת.‏45678 | ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל 2009

מבחן זני פימה - ממוצע ארצי כל האתרים 2008זני מכלוא ואקלה - ממוצע ארצי כל האתרים 2008מתוך מבחני הזנים בשיא פריחה בעמק יזרעאל| 10 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל 2009

מאת:‏טל לנדה,‏ גיא אכדרי,‏ יבגני סמירנוב,‏יוסי הרשנהורן וחנן איזנברגבהשתתפות המגדלים:‏אברהמי פוסטלניק - כפר יהושוערפי יריב - כפר יהושועהדברת עשביםבכותנהדו"ח מניסויי שדה בשנת 2007מבואבהמשך לעבודות שבוצעו בעונות הגידול הקודמות,‏החלטנו העונה להתמקד בחיפוש אחר דרכיםושיטות הדברה שיביאו לצמצום שיבוש שטחיכותנה ב'חלבלוב קעור'.‏ הקושי בהתמודדות עםהחלבלוב נובע משילוב של שני גורמים עיקריים.‏הגורם הראשון הוא יכולת ההצצה הממושכת שלעשב זה לאורך רוב עונת הגידול.‏ שלא כעשבים רביםאחרים,‏ לחלבלוב אין מחזור או מספר מחזורי הצצהבודדים בתחילת עונת הגידול והוא ממשיך להציץולהתחרות בכותנה גם בשלבי גידול מאוחרים אפילולאחר פריסת הטפטוף.‏ הגורם השני המקשה עלהדברת העשב הוא עיתוי ההדברה.‏ התכשיר ‏‘אנווק'‏)Trifloxysulfuron( יעיל בהדברת החלבלוב.‏עם זאת,‏ מתוצאות ניסוייים שבוצעו בעבר נראהשעיתוי יישום התכשיר קריטי ביותר להשגת הדברהיעילה של העשב בשדה.‏ בעבודה שבוצעה בעונההקודמת נמצאה הוכחה לכך שהדברה יעילה שלהעשב מתקבלת כאשר התכשיר ‏‘אנווק'‏ מיושם לפנישלב ההסתעפות של צמחי החלבלוב.‏ כתוצאה מכךניסינו העונה ליישם את התכשיר ‏‘אנווק'‏ בשלושהמועדי יישום שונים בכדי להגדיל את הסיכוי לפגועבעשב בשלב הרגיש ולמנוע יצירת זרעים.‏ בניסוישביצענו בשטח כותנה בכפר יהושע יושם התכשיר‏‘אנווק'‏ בשלושה מועדים שונים שהותאמו למועדקילטור השטח ולמועד פריסת הטפטוף.‏ לאורך ניסויזה נבחנה התפתחות צמחי החלבלוב לאור מועדיהיישום השונים.‏ במהלך הניסוי ובסיומו,‏ נספרמספר זרעי החלבלוב שיצרו הצמחים בטיפוליםהשונים בניסוי.‏בניסוי נוסף שבוצע באותו שטח כותנה בכפר יהושע,‏נבחנו מספר תכשירים במטרה למצוא ק"ע שימנעהצצה מחודשת של חלבלוב קעור.‏ גם בניסוי זההסתמכנו על תוצאות העונה הקודמת וחיפשנו אחרדרך להדביר את החלבלוב כאשר הוא צעיר ולמנועאת ההצצה המחודשת של העשב לאחר פריסתהטפטוף והתחלת ההשקיה.‏ בניסוי דימינו ריסוס שלמספר תכשירים מונעי הצצה,‏ באופן מכוון ומוגן,‏בין שורות הכותנה מעל שלוחת הטפטוף.‏ מטרתהריסוס הייתה להדביר את נבטי החלבלוב הקיימיםולמנוע הצצה מחודשת של העשב,‏ על ידי הפעלתהתכשירים מונעי ההצצה עם השקיית הטפטוף.‏שיטות וחומרים כלליניסויי השדה המצוינים בדו"ח נערכו בשדה כותנהמסחרי.‏ פרט להדברת עשבים,‏ נערכו כל טיפולי הגנתהצומח,‏ ההשקיה והעיבודים על ידי המגדלים.‏כל הניסויים כללו ארבע חזרות,‏ במתכונת ‏“בלוקיםבאקראי".‏ כל חלקת ניסוי כללה 2 שורות כותנהבאורך 5 מ'.‏תצפיות הניסויים כללו הערכות חזותיות להתפתחותהכותנה באחוזים לפי הסולם:‏ מ-‏ = 0 צמחים מתיםעד-‏ = 100 התפתחות יפה ללא נזק.‏ בניסוי ‏“מינוןומועד יישום ‏‘אנווק'',‏ נערכו ספירות של צמחיהחלבלוב הקעור.‏ ספירת צמחי החלבלוב הקעורבוצעה לאחר חלוקה לשלוש דרגות התפתחותיותשונות:‏ = 1 מפסיגים ועד 4 עלים,‏ = 2 מ-‏ 5עלים ועד לפני הסתעפות,‏ = 3 אחרי הסתעפות‏)בתצפית שבוצעה ב-‏ 4.7.07 הוכנסו לקטגוריהדו"ח לתוכנית מחקר 138-0009-2007ממומן על ידי מועצת הכותנהדו"ח זה מכיל תוצאות ניסויים בלבד ואינו מהווה המלצה לשימוש חקלאי11ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל | 2009

זו גם צמחים מפותחים ביותר שלא הסתעפו בשלתחרות עם צמחי הכותנה(.‏בניסוי ‏‘מניעת התחדשות חלבלוב'‏ נכללו הערכותחזותיות לשיבוש בחלבלוב שבהם ניתנו ציוניםלרמת כיסוי השטח בעשב.‏ הציונים ניתנו על פיסולם הערכים הבא:‏ מ-‏ = 0 אין שיבוש בעשבעד-‏ = 100 כיסוי מלא של החלקה.‏הנתונים בניסוי נותחו סטטיסטית במבחן תחוםמרובה בעזרת תוכנת JMP לקביעת רמתהמובהקות שבין הטיפולים השונים.‏ ערכיםהמלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדלמובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה.)P≤0.05( Tukey-Kramer HSD ערכים שאינםמלווים באותיות אינם נבדלים באופן מובהק לפיאותו מבחן.‏המחברים מבקשים להודות:‏ לאורי לוי מקיבוץהזורע על עזרה במציאת שטחי הניסוי בכפר יהושעולאברהמי פוסטלניק ורפי יריב מכפר יהושע עלהקצאת השטח והסיוע בביצוע הניסויים.‏קוטל העשבים שנבחנו בניסויים,‏ הועמדו לרשותנועל ידי המשווקים,‏ כמפורט בדף האחרון של הדו"ח;‏לכולם נתונה תודתנו.‏ניסוי 1:בחינת השפעת המינון ומועד היישום של התכשיר‏‘אנווק'‏ על הדברת חלבלוב קעור בכותנהכפר יהושע 2007שיטות וחומריםהניסוי בוצע על קרקע מקומית בינונית-כבדה.‏הניסוי נערך על כרב כותנה ושטח הניסוי עובדעל-ידי ארגז מחליק,‏ קילטור,‏ סימון,‏ תיחוח וזריעה.‏הזריעה ברטוב ב-‏ 15.4.07 בכותנה מזן ‏‘פימה.'F-2ישום התכשיר ‏‘אנווק'‏ בוצע במרסס גב מוטורי,‏המצויד במוט לריסוס קרקע ועליו פומיות.T, Jet 110015 בנפח תרסיס של 20 ליטר לדונם.‏הריסוס בוצע באמצעות מוט ריסוס ברוחב 2מ'.‏ התרסיס יושם על שתי שורות הכותנה ועלהמרווח שבניהן.‏‏‘אנווק'‏ בתוספת 0.1% משטח DX רוסס על נוףהכותנה והחלבלוב בשלושה מועדים:‏מועד א'‏ - בוצע ב-‏ )8 14.5.07 ימים לאחר קילטורראשון(‏ על צמחי כותנה בעלי 2-3 עלים בגובה8-12 ס"מ.‏ בזמן הריסוס היו צמחי החלבלוב הקעורבמרכז הערוגה ‏)לאחר קילטור(‏ מפסיגים ועד שניעלים בגובה 1-3 ס"מ ועל שורות הכותנה מפסיגיםעד צמחים מפותחים בעלי 4-5 עלים בגובה 5-10ס"מ ‏)לפני הסתעפות(.‏מועד ב'‏ - בוצע ב-‏ )9 3.6.07 ימים לאחר קילטורשני ויום לפני התחלת השקיה בטפטוף(,‏ על צמחיכותנה מפותחים בעלי 9-11 עלים בגובה 20-25ס"מ.‏ בזמן הריסוס היו צמחי החלבלוב הקעורבמרכז הערוגה ‏)לאחר קילטור(‏ בעלי 4-7 עליםבגובה 4-7 ס"מ ‏)מעט לפני הסתעפות(‏ ועל שורותהכותנה בעלי 2-8 עלים בגובה 2-10 ס"מ ‏)מעטלפני הסתעפות(.‏מועד ג'‏ - בוצע ב-‏ 19.6.07 ‏)כשבועיים לאחרהתחלת השקיה בטפטוף(,‏ על צמחי כותנהמפותחים ביותר,‏ לפני סגירת נוף,‏ בגובה 45-60ס"מ.‏ בזמן הריסוס היו צמחי החלבלוב הקעורבמרכז הערוגה מפותחים בהתאם לטיפול:‏ מפסיגיםבגובה 1-4 ס"מ ועד אחרי הסתעפות בגובה 12-18ס"מ.‏ על שורות הכותנה היו צמחי דומים אך מעטמפותחים יותר.‏במהלך הניסוי קולטר השטח פעמיים בתאריכים6.5.07 ו-‏ .25.5.07בתאריך 25.5.07, מייד לאחר הקילטור האחרון,‏נפרס טפטוף.‏השקיה ראשונה בטפטוף בוצעה ב-‏ 4.6.07 בשיעורשל 40 מ 3 ‏/ד'.‏קטיף ידני של חלקות הניסוי בוצע ב-‏ 7.10.07,נקטפו חלקות בגודל 5 מ"ר.‏טבלה 1: השפעת מינון ‏‘אנווק'‏ ומועד היישום על מספר צמחי חלבלוב קעור בשלבי התפתחות שונים,‏ כפריהושע 20071טיפולמינון ‏‘אנווק'‏ בגרם לדונםמועד יישוםג ב א212מס'‏ צמחי חלבלוב בשלבי התפתחות שוניםמועד ספירה19.65233654347353448374.716 א6 אב1 אב0 ב1 אב0 ב5 אב2 אב13 אב319.61000104234.726213000401819.62155223344.7109632254519.6503260394533274430סה"כ4.752 א36 אב0.510.510.510.510.510.510.510.51‎10‎אב3 ב4 ב2 ב14 אב6 ב35 אב0.51היקש1 ‏'אנווק'‏ בתוספת 0.1% משטח DX רוסס על נוף הכותנה והחלבלוב בשלושה מועדים:‏ מועד א'‏ - בוצע ב-‏14.5.07 על צמחי כותנה בעלי 2-3 עלים בגובה 8-12 ס"מ.‏ בזמן הריסוס היו צמחי החלבלוב הקעור במרכזהערוגה ‏)לאחר קילטור(‏ מפסיגים ועד שני עלים בגובה 1-3 ס"מ ועל שורות הכותנה מפסיגים עד צמחיםמפותחים בעלי 4-5 עלים בגובה 5-10 ס"מ ‏)לפני הסתעפות(;‏ מועד ב'‏ - בוצע ב-‏ 3.6.07 על צמחי כותנהמפותחים בעלי 9-11 עלים בגובה 20-25 ס"מ.‏ בזמן הריסוס היו צמחי החלבלוב הקעור במרכז הערוגה‏)לאחר קילטור(‏ בעלי 4-7 עלים בגובה 4-7 ס"מ ‏)מעט לפני הסתעפות(‏ ועל שורות הכותנה בעלי 2-8 עליםבגובה 2-10 ס"מ ‏)מעט לפני הסתעפות(;‏ מועד ג'‏ - בוצע ב-‏ 19.6.07 על צמחי כותנה מפותחים ביותר,‏ לפניסגירת נוף,‏ בגובה 45-60 ס"מ.‏ בזמן הריסוס היו צמחי החלבלוב הקעור במרכז הערוגה מפותחים בהתאםלטיפול:‏ מפסיגים בגובה 1-4 ס"מ ועד אחרי הסתעפות בגובה 12-18 ס"מ.‏ על שורות הכותנה היו צמחידומים אך מעט מפותחים יותר.‏2 ההתפתחות צמחי החלבלוב הקעור שנספרו בטיפולים השונים חולקה לשלוש דרגות:‏ = 1 מפסיגים ועד4 עלים,‏ = 2 מ-‏ 5 עלים ועד לפני הסתעפות,‏ = 3 אחרי הסתעפות ‏)בתצפית שבוצעה ב-‏ 4.7.07 הוכנסולקטגוריה זו גם צמחים מפותחים ביותר שלא הסתעפו בשל תחרות עם צמחי הכותנה(.‏‏*ערכים המלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחוםמרובה )0.05≥P(. Tukey-Kramer HSD ערכים באותו טור שאינם מלווים באותיות אינם נבדלים באופןמובהק.‏| 12 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל 2009

תוצאותבטבלה 1 מוצגות תוצאות השפעת הטיפוליםהשונים על מספר צמחי החלבלוב לפי שלביהתפתחות שונים.‏ בתצפית שבוצעה ב-‏ 4.7.07 ניתןלראות שהשלב ההתפתחותי היחיד בו נצפו הבדליםמובהקים בין הטיפולים,‏ היה שלב של צמחיחלבלוב מפותחים לאחר הסתעפות.‏ נראה שטיפוליה'אנווק'‏ שצמצמו את התפתחות העשב בצורההיעילה ביותר היו יישום של 1 ג'/ד'‏ בשלושתמועדי הריסוס ושני יישומים של 1 ג'/ד'‏ במועדיהריסוס השני והשלישי.‏ מספר צמחי החלבלובבטיפולים אלה נבדל באופן מובהק סטטיסטיתממספר צמחי החלבלוב בטיפול שכלל פעמיים 0.5ג'/ד'‏ ‏‘אנווק'‏ במועד היישום הראשון והשני.‏ למרותזאת,‏ מספר צמחי החלבלוב בשני הטיפולים האלהלא נבדל באופן מובהק ממספר צמחי החלבלובבחלקות ההיקש.‏בטבלה 2 מוצגת השפעת הטיפולים השונים עלפוריות צמחי החלבלוב הקעור.‏ התוצאות המוצגותמשמעותיות ביותר מכיוון שהנתונים המוצגים בהןנאספו בסמוך לסיום עונת הגידול והם מסכמיםאת יעילות ההדברה שהושגה,‏ בתוספת השפעתההצללה של נוף הכותנה.‏ ניתן לראות שהטיפוליםהיעילים ביותר לצמצום מספר צמחי החלבלובומספר הזרעים שנוצרו,‏ היו שניים או שלושהיישומים של ‏‘אנווק'‏ במינון 0.5 או 1 ג'/ד'.‏ לאנמצא הבדל בין שלושה יישומים של התכשיר לביןשני יישומים מאוחרים שלו במועדים ב'‏ ו-‏ ג'.‏ כמוכן,‏ במועדים אלה בהם נצפתה היעילות הגבוההביותר,‏ לא נמצא הבדל בין יישום התכשיר במינון0.5 ג'/ד'‏ לבין יישומו במינון של 1 ג'/ד'.‏בטבלה 3 מוצגת השפעת מינון ‏‘אנווק'‏ ומועדיהיישום השונים על התפתחות הכותנה והיבול.‏התפתחות צמחי הכותנה והיבול לא נפגעו גםבמקרים בהם בוצע יישום מאוחר של התכשיר‏‘אנווק'‏ על צמחי כותנה מפותחים מאד,‏ לפני סגירתנוף.‏ כמו כן,‏ לא נראתה פגיעה כתוצאה מיישוםמצטבר של התכשיר למינון של 2 או 3 ג'/ד'‏ שהואמעבר למינון המצטבר המורשה בתווית.‏סיכום ומסקנותהטיפולים היעילים ביותר לצמצום מספר צמחיהחלבלוב הקעור ומספר הזרעים שנוצרו,‏ היושניים או שלושה יישומים של ‏‘אנווק'‏ במינון 0.5או 1 ג'/ד'.‏ לא נמצא הבדל בין שלושה יישומיםשל התכשיר לבין שני יישומים מאוחרים שלובמועדים ב'‏ ו-‏ ג'.‏ כמו כן,‏ במועדים אלה בהםנצפתה היעילות הגבוהה ביותר,‏ לא נמצא הבדלבין יישום התכשיר במינון 0.5 ג'/ד'‏ לבין יישומוא1טיפולמינון ‏‘אנווק'‏ בגרםלדונם מועד יישוםג במס'‏צמחיםמס'‏זרעים15.8.07503 אב7 אב 194 אב6 אב 17 ב0 ב 0 ב0 ב 35 ב1 אב 0 ב0 ב 51 ב2 אב 36 ב2 אב 853 א8 א 2צמחי חלבלוב קעור פורייםמס'‏ מס'‏צמחים זרעיםחדשים שנוספו11.9.07320 10208 850 50 083 30 037 798 4309 70.510.510.510.510.51סה"כצמחים171450409615סה"כזרעים822 אב402 אב67 ב0 ב119 ב0 ב188 אב134 אב1163 א0.510.510.510.51טבלה 2: השפעת מינון ‏‘אנווק'‏ ומועד היישום על מספר זרעי החלבלוב הקעור,‏ כפר יהושע 2007היקש1 ‏'אנווק'‏ בתוספת 0.1% משטח DX רוסס על נוף הכותנה והחלבלוב בשלושה מועדים:‏ מועד א'‏ - בוצע ב-‏14.5.07 על צמחי כותנה בעלי 2-3 עלים בגובה 8-12 ס"מ.‏ בזמן הריסוס היו צמחי החלבלוב הקעור במרכזהערוגה ‏)לאחר קילטור(‏ מפסיגים ועד שני עלים בגובה 1-3 ס"מ ועל שורות הכותנה מפסיגים עד צמחיםמפותחים בעלי 4-5 עלים בגובה 5-10 ס"מ ‏)לפני הסתעפות(;‏ מועד ב'‏ - בוצע ב-‏ 3.6.07 על צמחי כותנהמפותחים בעלי 9-11 עלים בגובה 20-25 ס"מ.‏ בזמן הריסוס היו צמחי החלבלוב הקעור במרכז הערוגה‏)לאחר קילטור(‏ בעלי 4-7 עלים בגובה 4-7 ס"מ ‏)מעט לפני הסתעפות(‏ ועל שורות הכותנה בעלי 2-8 עליםבגובה 2-10 ס"מ ‏)מעט לפני הסתעפות(;‏ מועד ג'‏ - בוצע ב-‏ 19.6.07 על צמחי כותנה מפותחים ביותר,‏ לפניסגירת נוף,‏ בגובה 45-60 ס"מ.‏ בזמן הריסוס היו צמחי החלבלוב הקעור במרכז הערוגה מפותחים בהתאםלטיפול:‏ מפסיגים בגובה 1-4 ס"מ ועד אחרי הסתעפות בגובה 12-18 ס"מ.‏ על שורות הכותנה היו צמחידומים אך מעט מפותחים יותר.‏2 צמחי החלבלוב הקעור שהניבו פירות נספרו.‏ לאחר מכן נקטפו הפירות,‏ יובשו במשך כשבועיים בחממהונספר מספר הזרעים.‏ מס'‏ הזרעים שנספר ב-‏ 11.9.07 כולל בתוכו זרעים מצמחים פוריים חדשים וזרעיםמצמחים שנספרו בספירה הראשונה )15.8.07(.‏*ערכים המלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה)0.05≥P(. Tukey-Kramer HSD ערכים באותו טור שאינם מלווים באותיות אינם נבדלים באופן מובהק.‏טבלה 3: השפעת מינון ‏‘אנווק'‏ ומועד היישום על התפתחות הכותנה והיבול,‏ כפר יהושע 20071טיפולמינון ‏‘אנווק'‏ בגרם לדונםמועד יישוםג ב א19.6.072התפתחות כותנה4.7.073יבולק"ג לדונם7.10.07560530610550555575545555580100100100100100100100100100100 א90 ב98 אב93 אב100 א95 אב98 אב95 אב100 א0.510.510.510.510.510.510.510.510.51היקש1 ‏'אנווק'‏ בתוספת 0.1% משטח DX רוסס על נוף הכותנה והחלבלוב בשלושה מועדים:‏ מועד א'‏ - בוצע ב-‏14.5.07 על צמחי כותנה בעלי 2-3 עלים בגובה 8-12 ס"מ.‏ בזמן הריסוס היו צמחי החלבלוב הקעור במרכזהערוגה ‏)לאחר קילטור(‏ מפסיגים ועד שני עלים בגובה 1-3 ס"מ ועל שורות הכותנה מפסיגים עד צמחיםמפותחים בעלי 4-5 עלים בגובה 5-10 ס"מ ‏)לפני הסתעפות(;‏ מועד ב'‏ - בוצע ב-‏ 3.6.07 על צמחי כותנהמפותחים בעלי 9-11 עלים בגובה 20-25 ס"מ.‏ בזמן הריסוס היו צמחי החלבלוב הקעור במרכז הערוגה‏)לאחר קילטור(‏ בעלי 4-7 עלים בגובה 4-7 ס"מ ‏)מעט לפני הסתעפות(‏ ועל שורות הכותנה בעלי 2-8 עליםבגובה 2-10 ס"מ ‏)מעט לפני הסתעפות(;‏ מועד ג'‏ - בוצע ב-‏ 19.6.07 על צמחי כותנה מפותחים ביותר,‏ לפניסגירת נוף,‏ בגובה 45-60 ס"מ.‏ בזמן הריסוס היו צמחי החלבלוב הקעור במרכז הערוגה מפותחים בהתאםלטיפול:‏ מפסיגים בגובה 1-4 ס"מ ועד אחרי הסתעפות בגובה 12-18 ס"מ.‏ על שורות הכותנה היו צמחידומים אך מעט מפותחים יותר.‏3 יבול הכותנה חושב על סמך קטיף ידני של חלקות בגודל 5 מ"ר.‏‏*ערכים המלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה)0.05≥P(. Tukey-Kramer HSD ערכים באותו טור שאינם מלווים באותיות אינם נבדלים באופן מובהק.‏13ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל | 2009

אטבלה 4: השפעת הטיפולים על התפתחות הכותנה והכיסוי בעשב,‏ כפר יהושע 20071טיפולמינון*‏ בסמ"ק/‏ גרם לדונםמועד יישוםבעל השורהבין השורותהתפתחות2כותנה19.6.07100אנווק 0.75 פלקס 100*אנווק 0.75אנווק 0.75אנווק 0.753כיסוי בחלבלוב קעור19.6.07חלקה21אזור מורטב1015614341416261424100100100100100100פלקס 200*סטרייק 20*סטרייק 40*אטרנקס 100*אנווק 0.75*-אנווק 0.75אנווק 0.75אנווק 0.75אנווק 0.75אנווק 0.75אנווק 0.75אנווק 0.75אנווק 0.75אנווק 0.75אנווק 0.75במינון של 1 ג'/ד'.‏ התוצאות המוצגות מלמדות עלכך שניתן לוותר אל היישום הראשון של התכשיר‏)מועד א'‏ - 14.5.07(. יישום זה בוצע בין הקילטורהראשון )6.5.07( לבין הקילטור השני )25.5.07(של השטח.‏ שני הקילטורים שבוצעו בשטח סיפקוככל הנראה,‏ הדברה יעילה של העשב וכתוצאהמכך לא נרשמה תרומה ליישום התכשיר ‏‘אנווק'‏‏)במינון 0.5 או 1 ג'/ד'(‏ גם במועד הראשון.‏ לעומתזאת,‏ יישום התכשיר ‏‘אנווק',‏ 9 ימים לאחר מועדהקילטור השני והאחרון ‏)מועד ב'‏ -3.6.07( ויישוםנוסף של התכשיר לפני סגירת נוף הכותנה ‏)מועדג'‏ - 19.6.07(, תרמו משמעותית ליעילות ההדברהשהושגה.‏ כאמור,‏ בניסוי לא נמצאה עדיפות ליישום‏‘אנווק'‏ במינון של 1 ג'/ד'‏ על פני יישומו במחציתהמינון )0.5 ג'/ד'(.‏ נראה שהדברת חלבלוב קעוריעילה מושפעת בעיקר ממועד יישום התכשיר.‏כאשר התכשיר מיושם במועד הנכון ניתן להפחיתאת המינון ללא פגיעה ביעילות ההדברה.‏מבחינת התפתחות צמחי הכותנה והיבול,‏ בניסוי לאנמצאה פגיעה גם במקרים בהם בוצע יישום מאוחרשל התכשיר ‏‘אנווק'‏ על צמחי כותנה מפותחיםמאד,‏ לפני סגירת נוף.‏ כמו כן,‏ לא נמצאה פגיעהכתוצאה מיישום מצטבר של התכשיר למינוןשל 2 או 3 ג'/ד'‏ שהוא מעבר למינון המצטברהמורשה בתווית.‏תוצאות הניסוי מעודדות מאד ומלמדות שניתןלהתמודד בהצלחה עם בעיית החלבלוב הקעורבגידול הכותנה.‏ התמודדות כזו צריכה להתחילבשניים ואפילו שלושה מחזורי קילטור ‏)לפניפריסת הטפטוף(‏ ולהמשיך בשני יישומים שלהתכשיר ‏‘אנווק'‏ עד לפני סגירת הנוף.‏סדרת פעולות כזו בשטחים משובשים בחלבלובקעור,‏ תביא לצמצום משמעותי של הנזק אותוגורם העשב לגידול וגם תקטין משמעותית אתהעשרת בנק הזרעים בקרקע.‏ניסוי 2בחינת יעילות טיפולים למניעת התחדשותחלבלוב קעור בכותנה,‏ כפר יהושע 2007שיטות וחומריםהניסוי בוצע על קרקע מקומית בינונית-כבדה.‏הניסוי נערך על כרב כותנה ושטח הניסוי עובדעל-ידי ארגז מחליק,‏ קילטור,‏ סימון,‏ תיחוחוזריעה.‏ הזריעה ברטוב ב-‏ 15.4.07 בכותנה מזן‏‘פימה 2-F'.ישום ראשון של קוטלי עשבים בוצע ב-‏ )8 15.5.07ימים לאחר קילטור ראשון(.‏ ביישום זה בוצע ריסוסשל כל חלקות הניסוי,‏ על נוף הכותנה והחלבלוב,‏1 ריסוס התכשירים בוצע שני מועדים:‏ מועד א'‏ - על נוף הכותנה והחלבלוב בוצע ב-‏ 15.5.07 על צמחיכותנה בעלי 2-3 עלים בגובה 8-12 ס"מ.‏ בזמן הריסוס היו צמחי החלבלוב הקעור במרכז הערוגה ‏)לאחרקילטור(‏ מפסיגים ועד שני עלים בגובה 1-3 ס"מ ועל שורות הכותנה מפסיגים עד צמחים מפותחים בעלי4-5 עלים בגובה 5-10 ס"מ ‏)לפני הסתעפות(;‏ מועד ב'‏ - ריסוס מכוון ומוגן בוצע ב-‏ )9 3.6.07 ימים לאחרקילטור שני ויום לפני התחלת השקיה בטפטוף(,‏ על המרווח שבין שתי שורות הכותנה מעל צינור הטפטוף.‏על שורות הכותנה יושם בעזרת אותו מוט ריסוס,‏ ‏‘אנווק'‏ במינון 0.75 סמ"ק/ד'‏ בתוספת 0.1% משטח .DXהשקיה ראשונה בטפטוף בוצעה ב-‏ 4.6.07 בשיעור של 40 מ 3 ‏/ד'.‏בזמן הריסוס היו צמחי הכותנה מפותחים בעלי 9-11 עלים בגובה 20-25 ס"מ.‏ רוב צמחי החלבלוב הקעורבמרכז הערוגה ‏)לאחר קילטור(‏ היו בשלב הפסיגים בגובה 1-2 ס"מ ‏)מעט צמחים היו בעלי 4 עלים בגובה5-7 ס"מ(,‏ על שורות הכותנה היו צמחי החלבלוב מפסיגים ועד צמחים בעלי 5 עלים בגובה 5-8 ס"מ.‏2 הערכות חזותיות להתפתחות הכותנה באחוזים לפי הסולם:‏ מ-‏ = 0 צמחים מתים עד-‏ = 100 התפתחותיפה ללא נזק.‏3 הערכות חזותיות לרמת כיסוי החלקות או האזור המורטב על-ידי הטפטפת,‏ בחלבלוב קעור על פי סולםהערכים הבא:‏ מ-‏ = 0 אין שיבוש בעשב עד-‏ = 100 כיסוי מלא של החלקה.‏‏*'אנווק'‏ יושם בתוספת 0.1% משטח ,DX ‏‘פלקס'‏ יושם בתוספת 0.5% ‏‘שטח 90', ‏‘סטרייק'‏ ו'אטרנקס'‏יושמו בתוספת 0.5 משטח .DX‏**לפי מבחן תחום מרובה )0.05≥P( Tukey-Kramer HSD לא נמצא הבדל מובהק בין ערכים באותו טור.‏בתכשיר ‏‘אנווק'‏ במינון 0.75 ג'/ד'‏ בתוספת 0.1%משטח .DX היישום בוצע במרסס גב מוטורי,‏המצויד במוט לריסוס קרקע ועליו פומיות.T, Jet 110015 בנפח תרסיס של 20 ליטר לדונם.‏הריסוס בוצע באמצעות מוט ריסוס ברוחב 2 מ'.‏התרסיס יושם על שתי שורות הכותנה ועל המרווחשבינהן.‏ בזמן הריסוס היו צמחי הכותנה בעלי 2-3עלים בגובה 8-12 ס"מ.‏ צמחי החלבלוב הקעורבמרכז הערוגה ‏)לאחר קילטור(‏ היו מפסיגים ועדשני עלים בגובה 1-3 ס"מ ועל שורות הכותנהמפסיגים עד צמחים מפותחים בעלי 4-5 עליםבגובה 5-10 ס"מ ‏)לפני הסתעפות(;‏יישום שני בוצע ב-‏ )9 3.6.07 ימים לאחר קילטורשני ויום לפני התחלת השקיה בטפטוף(.‏ היישוםבוצע במרסס גב מוטורי,‏ המצויד במוט המסתייםבפומיות בודדת .T. Jet 8001E מסביב לפומיתהריסוס הורכב מגן רוח מפח המאפשר יציאתתרסיס מחלקו התחתון בלבד.‏ יציאת התרסיס ממגןהרוח הייתה ברוחב 0.5 מ'.‏ הריסוס בוצע בנפחתרסיס של 20 ליטר לדונם.‏ בעזרת מגן הרוח יושםהתרסיס באופן מכוון ומוגן על המרווח שבין שתישורות הכותנה מעל צינור הטפטוף.‏על שורות הכותנה יושם בעזרת אותו מגן רוח,‏‏‘אנווק'‏ במינון 0.75 סמ"ק/ד'‏ בתוספת 0.1% משטח.DX בזמן הריסוס היו צמחי הכותנה מפותחיםבעלי 9-11 עלים בגובה 20-25 ס"מ.‏ רוב צמחיהחלבלוב הקעור במרכז הערוגה ‏)לאחר קילטור(‏היו בשלב הפסיגים בגובה 1-2 ס"מ ‏)מעט צמחים| 14 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל 2009

היו בעלי 4 עלים בגובה 5-7 ס"מ(,‏ על שורותהכותנה היו צמחי החלבלוב מפסיגים ועד צמחיםבעלי ‎5‎עלים בגובה 5-8 ס"מ.‏במהלך הניסוי קולטר השטח פעמיים בתאריכים6.5.07 ו-‏ .25.5.07בתאריך 25.5.07, מייד לאחר הקילטור האחרון,‏נפרס טפטוף בעל מרווח טפטפות של 1 מ'.‏השקיה ראשונה בטפטוף בוצעה ב-‏ 4.6.07 בשיעורשל 40 מ‎3‎‏/ד'.‏תוצאותתוצאות הניסוי מסוכמות בטבלה 4. בתצפית,‏שבוצעה 16 יום לאחר ריסוס התכשירים ו-‏ 15יום לאחר התחלת ההשקיה בטפטוף,‏ לא נמצאופגיעות התפתחותיות בכותנה ולא נצפתה הדברהמשמעותית של החלבלוב הקעור.‏ גם כאשרבוצעה תצפית על האזורים שהורטבו בעקבותההשקיה בטפטוף,‏ לא נמצאו הבדלים בין החלקותהמטופלות לבין חלקות ההיקש.‏סיכום ומסקנותתוצאות הניסוי שבוצע אינן מעודדות.‏ התכשיריםשרוססו לא הפחיתו את השיבוש בחלבלוב הקעורמתוך מבחני הזנים בשיא פריחה בעמק יזרעאלרשימת קוטלי עשבים שנבחנו בדו"ח זה,‏ התואריות והמשווקיםהתכשיראטרנקסאנווקכותוגןסטרייקפלקספרומיטרקסהחומר הפעיל ותכולתואטרזין,‏ 500 גרם לליטרטריפלוקסיסולפורון 75%פלואומטיורון,‏ 500 גרם בליטרפלומיאוקסזין,‏ 50%פומסאפן 250 גרם בליטרפרומטרין,‏ 500 גרם בליטרוגם לא מנעו הצצה מחודשת של העשב באזורהמושקה.‏ יתכן שאחת הסיבות לכישלון ההדברההיא המרווח הרב בין הטפטפות )1 מ'(.‏ מרווח זה לאאפשר הרטבה מספקת של שטח פני הקרקע המטופלבתכשירים וכתוצאה מכך לא גרם להפעלתם.‏בעתיד רצוי לחזור על הניסוי בשטח המושקהטפטוף עם מרווח טפטפות קטן יותר.‏ בנוסף,‏ כדאילנסות ליישם את התכשירים השונים דרך מערכתהטפטוף ‏)בהרביגצייה(.‏ יישום בדרך זו יאפשרלתכשירים להימצא במרבית השטח המורטב גםללא הרטבה של שטח פני הקרקע.‏תואריתת.ר.‏ג.ר.‏ת.ר.‏א.ר.‏ת.נ.‏ת.ר.‏אגןכ.צ.ט.‏אגןאגןהמשווקמכתשיםאגן15ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל | 2009

טל לנדה,‏ גיא אכדרי,‏ יבגני סמירנוב,‏חנן איזנברג , יוסי הרשנהורן -המחלקה לחקר עשבים,‏ מרכז מחקרנוה יער,‏ מינהל המחקר החקלאיעופר גורן,‏ און רבינוביץ -שה"מ,‏ משרד החקלאותגרשון ראובן - חברת ‏‘ניר חקלאות'‏ערן יובל - כפר ויתקיןאבי טולדו - ברעםהדברת עשביםבאגוזי אדמהתוצאות ניסויים בשנת 2008מבואהעונה ערכנו שלושה ניסויי שדה בנושא הדברתעשבים באגוזי אדמה.‏ שנים מהניסויים בוצעובעמק החולה.‏ הניסוי הראשון בוצע בשטח השייךלנחלת המושבים.‏ בניסוי זה,‏ המהווה המשך ישירלניסויים שבוצעו בעונה הקודמת,‏ נבחנה יעילותהתכשיר החדש ‏‘פולסאר'‏ )Imazamox( בהדברתקטב מצוי terrestris( )Tribulus במועד קדםההצצה.‏ התכשיר ‏‘פולסאר'‏ קיבל לאחרונה רישוילהדברת עשבים,‏ במועד אחר הצצה,‏ בגידוליםשונים ממשפחת הקטניות ובכללם בגידול אגוזיאדמה.‏ בהמשך לתוצאות הניסויים שהתקבלו בעונההקודמת,‏ נבחנה בניסוי בטיחותו ויעילותו שלהתכשיר כאשר יושם במועד קדם הצצה לגידולולקטב מצוי.‏ בניסוי יושמו מינונים שונים של‏‘פולסאר'‏ במועד קדם הצצה.‏ כמו כן,‏ נבחנו מספראפשרויות לשילוב של התכשיר ‏‘פולסאר'‏ עםתכשירים נוספים,‏ המורשים למניעת הצצה שלעשבים,‏ בגידול אגוזי האדמה.‏ניסוי נוסף שבוצע בעמק החולה,‏ הוא ניסוי להדברתחבלבל השדה arvensis( .)Convolvulus הניסויבוצע בשטח השייך לקיבוץ ברעם ומטרתו היתהלמצוא תכשיר ו/או שילוב תכשירים היכול/יםלהביא פתרון לעשב קשה הדברה זה.‏ הניסוי בוצעבמועד אחר הצצה,‏ בשלב מאוחר ביותר בהתפתחותהעשב,‏ כאשר מרבית הצמחים בפריחה.‏ בניסוינבחנו מספר תכשירים ושילובים הידועים ביכולתםלהדביר את העשב.‏עוד ניסוי נערך בעמק חפר בשטח השייך לכפרויתקין.‏ בניסוי נבחנו תכשירים ושילוביםשונים במטרה להדביר את העשב לכיד הנחליםstrumarium( )Xanthium במועד אחר הצצה.‏הבעת תודההמחברים מבקשים להודות לגרשון ראובן מחברת‏‘ניר חקלאות',‏ לאבי טולדו מגד"ש ברעם ולערןיובל מכפר ויתקין על הקצאת השטחים לניסויים,‏שיתוף הפעולה והסיוע.‏קוטלי העשבים שנבחנו בניסוי,‏ הועמדו לרשותנועל ידי המשווקים,‏ כמפורט בדף האחרון של הדו"ח;‏לכולם נתונה תודתנו.‏שיטות וחומרים כללילניסויי השדההניסויים המפורטים בדו"ח זה בוצעו בשדותחקלאים,‏ שעובדו וטופלו במהלך הניסוי כמקובל,‏פרט לטיפולי הדברת עשבים ‏)אלא אם צויין אחרתבשיטות וחומרים של הניסוי(.‏הריסוסים בקוטלי העשבים שנכללו בניסויים,‏בוצעו במתכונת ‏“בלוקים באקראי"‏ וכללו ארבעחזרות מכל טיפול.‏ אגוזי האדמה גודלו בערוגות.‏כל טיפול בחלקת הניסוי בנחלת המושבים בוצע על4 שורות באורך 7 מטר.‏ כל טיפול בחלקת הניסויבכפר ויתקין ובברעם בוצע על שתי שורות באורך5 או 7 מטר,‏ בהתאמה.‏ תצפיות ההתפתחות ודיישהיבול בוצעו על שתי השורות המרכזיות בחלקתהניסוי בנחלת המושבים ועל כל חלקת הניסוי בכפרויתקין ובברעם ‏)בברעם לא בוצע דייש(.‏הריסוסים בוצעו במרסס גב מוטורי,‏ מצויד במוטלריסוס קרקע ועליו פומיות .T, JET 110015בנפח תרסיס של 20 ליטר לדונם.‏במהלך הניסוי הוערך השיבוש בעשבים והתפתחותהגידול באופן חזותי וניתנו ציונים באחוזים מ-‏ 0= אין שיבוש בעשב או תמותה מלאה של הגידול,‏עד = 100 שיבוש מלא בעשב,‏ או התפתחות יפהשל הגידול ללא נזק פיטוטוקסי.‏הנתונים בכל הניסויים נותחו סטטיסטית במבחןתחום מרובה בעזרת תוכנת JMP לקביעת רמתהמובהקות שבין הטיפולים השונים.‏ ערכיםהמלווים באותיות שונות באותו טור מצייניםהבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחוםמרובה .)P≤0.05( Tukey-Kramer HSD ערכיםשאינם מלווים באותיות אינם נבדלים באופן מובהקלפי אותו מבחן.‏ניסוי 1בחינת ‏‘פולסאר'‏ ביישום קדם הצצה להדברתקטב מצוי באגוזי אדמהנחלת המושבים 2008פרטי ביצוע טכנייםהניסוי בוצע על קרקע כבול שהרכבה:‏ 3% חרסית,‏55.6% סילט,‏ 41.4% חול,‏ 23.2% גיר כללי ו-‏7.96% חומר אורגני.‏ pH הקרקע היה 7.1.כרב:‏ חיטה לתחמיץ.‏עיבודים:‏ חריש,‏ סימון,‏ דישון,‏ תיחוח עמוק,‏ השקיהטכנית של 35 מ 3 ‏/ד',‏ יישום משקי של פרונטייר400 סמ"ק/ד'‏ מלווה בתיחוח )28.4.08(, מעגלהוזריעה.‏תאריך הנבטה:‏ - 29.4.08 הנבטה ראשונה בקוונועבשיעור של 35 מ 3 ‏/ד'.‏ ב-‏ 6.5.08 ‏)כשעתייםלאחר ריסוס הניסוי(‏ ניתנה השקיית הנבטה נוספתבאותו שיעור.‏זן:‏ ‏‘הילה'‏ ‏)נזרעו 10 זרעים למטר(.‏ריסוס הניסוי במועד קדם הצצה בוצע ב-‏ 6.5.08.בזמן הריסוס היה השטח נקי מעשבים וכלל שאריותרבות של חיטה.‏ בעת הריסוס החלה כבר שבירתקרום הקרקע על ידי אגוזי האדמה אך עדיין לאתוכנית מחקר 132-1310-08ממומן בעזרת הנהלת ענף אגוזי אדמהדו"ח זה מכיל תוצאות ניסויים בלבד ואינו מהווה המלצה לשימוש חקלאי| 16 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל 2009

נצפו איברים ירוקים מבעד לקרקע.‏ השקיית הנבטהשניה באמצעות קוונוע,‏ בוצעה כאמור כשעתייםלאחר הריסוס.‏עישוב ידני של כל חלקות הניסוי:‏ 20.7.08.עקירת שטח הניסוי:‏ 29.9.08.דייש של חלקות ניסוי בגודל 12 מ"ר בוצע ב-‏7.10.08 בעזרת מדושת ניסיונות.‏תוצאותתוצאות הניסוי מסוכמות בטבלה 1. שיבושחלקת הניסוי בקטב מצוי היה נמוך.‏ עם זאת,‏כל טיפולי הניסוי הראו יעילות גבוהה בצמצוםהשיבוש בעשב.‏ כל הטיפולים בניסוי צמצמואת השיבוש באופן מובהק בהשוואה לשיבושחלקת ההיקש.‏ למרות שלא נמצא הבדל מובהקביעילות טיפולי הניסוי השונים,‏ ניתן להבחיןששילוב של רייסר עם טיארה )250 סמ"ק/ד'‏+ 100 ג'/ד',‏ בהתאמה(‏ ושילוב הסטנדרט שלטרבוטרקס עם אלאנקס )200 400 + סמ"ק/ד',‏בהתאמה(‏ לא מנעו לחלוטין את השיבוש בעשב.‏לעומת זאת,‏ כל טיפול או שילוב שכלל אתהתכשיר פולסאר במינון של 80 סמ"ק/ד'‏ הדבירלחלוטין את העשב.‏למרות הריסוס בשלב מאוחר יחסית,‏ כאשר אגוזיהאדמה כבר החלו לשבור את קרום הקרקע,‏ לאנצפו כל פגיעות פיטוטוקסיות בצמחים לאורךכל הניסוי.‏ גם ביבול שנשקל בסיום הניסוי לאנמצאו הבדלים בין הטיפולים השונים.‏סיכום ומסקנותתוצאות הניסוי מצביעות על יעילותו של התכשירפולסאר במינון של 80 סמ"ק/ד',‏ במניעת הצצהשל קטב מצוי.‏ התכשיר נמצא יעיל לבדו אובשילוב עם התכשירים טרבוטרקס,‏ אלאנקסורייסר.‏תוצאות ההדברה שהתקבלו מעודדות מאד גם בשלהעובדה שהניסוי הוצב על אדמת כבול המכילהאחוז גבוה של חומר אורגני ‏)באדמות כאלה ישפעמים רבות קושי לקבל פעילות של תכשיריםמונעי הצצה בשל ספיחה גבוהה של החומר(.‏לאורך הניסוי לא נצפתה פיטוטקסיות של פולסאר‏)במינון של עד 160 סמ"ק/ד'(‏ והשילובים השוניםלאגוזי האדמה.‏ גם ביבול שנשקל בסיום הניסוילא נמצאה פגיעה.‏לסיכום ניסוי זה נראה שיש להמשיך ולבחון אתהיעילות והבטיחות של התכשיר פולסאר והשילוביםהשונים גם בקרקעות מינראליות ובאזורים אחריםשל הארץ.‏ כמו כן,‏ בעתיד יש לבחון את יעילותהתכשיר והשילובים במניעת הצצה של עשביםנוספים,‏ בשטחים משובשים יותר.‏טבלה 1: הדברת עשבים באגוזי אדמה במועד קדם הצצה,‏ נחלת המושבים 20081טיפולמינון בגרם או סמ"ק לדונםהתפתחות אגוזי2אדמהימים מריסוס72100100100100100100100100100281001001001001001001001001003קוטב מצויימים מריסוסמס'‏ צמחים כיסוי720 ב0 ב0 ב0 ב0 ב0 ב14 ב20 ב61 א560 ב0 ב0 ב0 ב0 ב0 ב9 ב10 ב60 א410 ב0 ב0 ב0 ב0 ב0 ב1 ב1 ב11 א280 ב0 ב0 ב0 ב0 ב0 ב1 ב0 ב8 אפולסאר 80פולסאר 160טרבוטרקס + 200 פולסאר 80אלאנקס + 400 פולסאר 80רייסר + 250 פולסאר 80טיארה + 200 פולסאר 80רייסר + 250 טיארה 100טרבוטרקס + 200 אלאנקס 400היקש4יבולק"גלדונם3003693584023232862863002961 קוטלי העשבים יושמו במועד קדם הצצה ב-‏ 6.5.08. בזמן הריסוס היה השטח נקי מעשבים וכלל שאריותרבות של חיטה.‏ בעת הריסוס החלה כבר שבירת קרום הקרקע על-ידי אגוזי האדמה אך עדיין לא נצפו איבריםירוקים מבעד לקרקע.‏ השקיית הנבטה שניה באמצעות קוונוע,‏ בוצעה כשעתיים לאחר הריסוס בשיעור של35 מ 3 ‏/ד'.‏ השקיית ההבטה הראשונה,‏ באותו השיעור,‏ בוצעה באמצעות קוונוע ב-‏ 29.4.08.2 התפתחות אגוזי האדמה:‏ סולם באחוזים מ - 0 = תמותה מלאה של הגידול עד 100 התפתחות יפה שלהגידול ללא נזק פיטוטוקסי.‏3 קטב מצוי - כיסוי:‏ סולם באחוזים מ-‏ = 0 אין עשבים עד 100 שיבוש מלא של החלקה בעשבים.‏ מס'‏צמחים:‏ מספר צמחי הקטב שנספרו בחלקה של 12 מ"ר.‏4 יבול לדונם חושב על סמך דייש במדושת ניסיונות של חלקות בגודל 12 מ"ר )7.10.08(.‏*ב-‏ )76 20.7.08 ימים מריסוס(‏ בוצע עישוב ידני של כל חלקות הניסוי.‏‏**ערכים המלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה)0.05≥P(. Tukey-Kramer HSD ערכים שאינם מלווים באותיות אינם נבדלים באופן מובהק.‏טבלה 2: השפעת טיפולי הניסוי על הדברת לכיד הנחלים באגוזי אדמה,‏ כפר ויתקין 20081טיפולמינון בסמ"ק/‏ גרם לדונם1316 בג0 ד18 בג0 ד19 בג24 ב7 גד0 ד63 א2שיבוש בלכיד הנחליםימים מריסוס*536217481311132811 גד1 ד30 בג1 ד9 גד41 אב6 גד0 ד66 אפולסאר 80פולסאר + 60 בזאגרן 150אקופרט 45אקופרט + 45 בזאגרן 250לונטרל 100אורורה 5קדרה + 20 0.5% שטח 90דיביקן 150היקש1 קוטלי העשבים יושמו במועד אחר הצצה על נוף הגידול והעשבים ב-‏ 29.5.08. אגוזי אדמה בעלי 3 סעיפיםו-‏ 5-7 עלים בגובה של 7-10 ס"מ.‏ בזמן הריסוס היה השטח משובש בלכיד הנחלים מפסיגים ועד 6 עליםבגובה 7-10 ס"מ.‏2 שיבוש בלכיד הנחלים:‏ סולם באחוזים מ-‏ = 0 אין עשבים עד 100 שיבוש מלא של החלקה בעשבים.‏‏*בתאריך )34 2.7.08 ימים מריסוס הניסוי(‏ בוצע עישוב ידני של שטח הניסוי.‏‏**ערכים המלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה)0.05≥P(. Tukey-Kramer HSD ערכים שאינם מלווים באותיות אינם נבדלים באופן מובהק17ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל | 2009

ניסוי 2בחינת תכשירים להדברת לכיד הנחלים באגוזיאדמה ביישום אחר הצצה - כפר ויתקין 2008פרטי ביצוע טכנייםהניסוי בוצע בעמק חפר,‏ בשטח הסמוך לישובעולש על אדמה מקומית בינונית-‏ כבדה.‏כרב:‏ אפונה.‏עיבודים:‏ חריש,‏ החלקה,‏ סימון,‏ תיחוח וזריעה.‏יישום מסחרי של קוטלי עשבים במועד קדםהצצה:‏ אלאנקס 400 סמ"ק/ד'‏ + טרבוטרקס 200סמ"ק/ד'.‏תאריך הנבטה:‏ - 1.5.08 הנבטה ראשונה בקוונועבשיעור של 30 מ 3 ‏/ד'.‏ שבוע לאחר מכן ניתנההשקיית הנבטה נוספת באותו שיעור.‏זן:‏ ‘80-A' ‏)נזרעו 7 זרעים למטר(.‏ריסוס לאחר הצצה על נוף הגידול והעשב:‏ 29.5.08- כאשר אגוזי האדמה בעלי 3 סעיפים ו-‏ 5-7עלים בגובה של 7-10 ס"מ.‏ בזמן הריסוס היההשטח משובש בלכיד הנחלים מפסיגים ועד 6עלים בגובה 7-10 ס"מ.‏עישוב ידני של כל חלקות הניסוי:‏ 2.7.08.עקירת שטח הניסוי:‏ 13.10.08.דייש ידני של חלקות ניסוי בגודל 9 מ"ר בוצעב-‏ 23.10.08.תוצאותיעילות הטיפולים השונים בהדברת לכיד הנחליםמוצגת בטבלה 2. הטיפולים היעילים ביותר להדברתהעשב היו:‏ שילוב של פולסאר 60 סמ"ק/ד'‏ עם בזאגרן150 סמ"ק/ד',‏ שילוב של אקופרט 45 סמ"ק/ד'‏ עםבזאגרן 250 סמ"ק/ד'‏ ודיביקן בלבד במינון של 150סמ"ק/ד'.‏ טיפולים נוספים שהראו יעילות גבוהה שלאנבדלה באופן מובהק מיעילות הטיפולים הנ"ל,‏ היו:‏פולסאר 80 סמ"ק/ד',‏ לונטרל 100 סמ"ק/ד'‏ וקדרהעם ‏‘שטח 90' במינון 20 סמ"ק/ד'.‏התכשירים אקופרט במינון 45 סמ"ק/ד'‏ ואורורה במינון5 ג'/ד'‏ לא הראו יעילות גבוהה בהדברת העשב.‏התפתחות אגוזי האדמה מוצגת בטבלה 3. מרביתהטיפולים בניסוי לא גרמו לנזקים התפתחותייםאו לפחיתה ביבול.‏ התכשיר לונטרל במינון של100 סמ"ק/ד'‏ גרם נזקים קשים לגידול.‏ בטיפולזה הופיעו פגיעות אופייניות שבאו לביטוי בעיכובצימוח ובעיוותי עלים.‏ גם משקל היבול שנשקלבטיפול זה בסיום הניסוי היה נמוך.‏ טיפול נוסףשגרם פגיעות התפתחותיות קלות באגוזי האדמההיה אורורה במינון של 5 ג'/ד'.‏ בתצפית שבוצעהטבלה 3: השפעת הטיפולים השונים על התפתחות אגוזי האדמה,‏ כפר ויתקין 20081טיפולמינון בסמ"ק או גרם לדונם132התפתחות אגוזי אדמהימים מריסוס62100 א99 א99 א98 א84 ב95 א96 א98 א91 אב5399 א99 א95 א99 א78 ב98 א95 א98 א95 א28100 א100 א100 א100 א58 ב100 א100 א100 א95 א100 א100 א100 א100 א90 ג98 ב100 א100 א100 אפולסאר 80פולסאר + 60 בזאגרן 150אקופרט 45אקופרט + 45 בזאגרן 250לונטרל 100אורורה 5קדרה + 20 0.5% שטח 90דיביקן 150היקש3יבולק"ג לדונם4724855515664005166326913881 קוטלי העשבים יושמו במועד אחר הצצה על נוף הגידול והעשבים ב-‏ 29.5.08. אגוזי אדמה בעלי 3 סעיפיםו-‏ 5-7 עלים בגובה של 7-10 ס"מ.‏ בזמן הריסוס שטח הניסוי היה משובש בלכיד הנחלים מפסיגים ועד 6עלים בגובה 7-10 ס"מ.‏2 התפתחות אגוזי האדמה:‏ סולם באחוזים מ - 0 = תמותה מלאה של הגידול עד 100 התפתחות יפה שלהגידול ללא נזק פיטוטוקסי.‏3 יבול לדונם חושב על סמך דייש ידני של חלקות בגודל 9 מ"ר )23.10.08(.‏*בתאריך )34 2.7.08 ימים מריסוס הניסוי(‏ בוצע עישוב ידני של שטח הניסוי.‏‏**ערכים המלווים באותיות שונות באותו טור מציינים הבדל מובהק בין ערכים אלה לפי מבחן תחום מרובה)0.05≥P(. Tukey-Kramer HSD ערכים שאינם מלווים באותיות אינם נבדלים באופן מובהק.‏13 ימים לאחר הריסוס נצפו בטיפול זה צריבותנקודתיות על גבי עלי הגידול.‏ צריבות אלה חלפובתצפית מאוחרת יותר שבוצעה 28 ימים לאחרהריסוס.‏ כמו כן,‏ לא נמצאה ירידה ביבול הטיפולשנשקל בסיום הניסוי.‏סיכום ומסקנותשילוב של פולסאר 60 סמ"ק/ד'‏ עם בזאגרן 150סמ"ק/ד',‏ שילוב של אקופרט 45 סמ"ק/ד'‏ עםבזאגרן 250 סמ"ק/ד'‏ ודיביקן במינון של 150סמ"ק/ד'‏ היו הטיפולים שהראו את היעילותהגבוהה ביותר להדברת לכיד הנחלים.‏ טיפוליםאלה לא גרמו פגיעה בהתפתחות אגוזי האדמהאו ביבול.‏בשני השילובים בהם נכלל התכשיר בזאגרן הושגההדברה יעילה של העשב.‏ למרות שבניסוי לא נכללטיפול של יישום בזאגרן לבד,‏ מתוצאות הניסוינראה שאת התרומה העיקרית להדברת העשבתרם תכשיר זה.‏בעתיד יש להמשיך ולבחון את יעילות התכשיריםוהשילובים הנ"ל בהדברת לכיד הנחלים.‏ התכשירבזאגרן מורשה להדברת עשבים בגידול אגוזיהאדמה.‏ שילובו עם התכשיר אקופרט ‏)שאינומורשה לגידול(,‏ יכול לתרום להגדלת טווחהעשבים המודברים.‏ דבר זה נכון גם לגבי שילובשל התכשיר בזאגרן עם התכשיר פולסאר שקיבלרישוי לאחרונה לגידול אגוזי האדמה.‏ התכשירדיביקן אינו מורשה לגידול אך הוא הראה בעברבטיחות לגידול ויעילות בהדברת מגוון עשבים.‏ניסוי 3טיפולים במועד אחר הצצה להדברת חבלבלהשדה באגוזי אדמה,‏ ברעם 2008פרטי ביצוע טכנייםהניסוי בוצע בעמק החולה על קרקע מינראליתמקומית באזור חוות גד"ש.‏כרב:‏ חמניות.‏עיבודים:‏ דיסקוס עמוק,‏ ארגז מחליק,‏ סימון,‏ תיחוחעמוק,‏ תיחוח קל,‏ פעמיים קילטור כבד וזריעה.‏תאריך זריעה:‏ 10.4.08זן:‏ ‏‘הילה'.‏ריסוס לאחר הצצה על נוף הגידול והעשביםבוצע ב-‏ 18.6.08. אגוזי האדמה בזמן הריסוסהיו מפותחים מאד,‏ בעלי 5-8 עלים,‏ 3-4 סעיפים| 18 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל 2009

הפנולוגיה והנזקים של צרעות הדגןבגידול החיטה בישראלמיכל שילו,‏ דוד בן-יקיר,‏ צביקה מנדל,‏ מיכאל חן - המחלקה לאנטומולוגיה,‏ מנהל המחקר החקלאי,‏ מרכז וולקני,‏ בית-דגן 50250דני זהר,‏ שי כיתאין,‏ עוזי נפתליהו - גד"ש,‏ שה"מ,‏ מחוז נגבדגנית שדה - הגה"צ,‏ ועדת מגדלים עמק יזרעאל.‏המחקר נערך במימון המדען הראשי של משרד החקלאותמבואצרעות הדגן Cephidae) (Hymenoptera: הן מזיקות מרכזיות בגידולחיטה spp. Triticum ובגידולי דגן אחרים ברחבי העולם )2007 .)Anon.,צרעות אלו הן חסרות ‏"שנץ"‏ ‏)הצרה בין החזה לבטן שאופיינית לרב הצרעות(.‏דגנית הפסים .L Cephus pygmaeus נפוצה באירופה,‏ באפריקה,‏ באסיה,‏במזרח ובצפון אמריקה.‏ דגנית שחורת הבטן .F Trachelus tabidus נפוצהבאירופה ובישראל ‏)תמונה 1(.תמונה 2: חתך אורך ב"שארית הקנה"‏ עם זחל של צרעת הדגן בתרדמה עטוףברקמת קורים שקופה ופקק מחומר צמחי.‏תמונה 1: נקבות של דגנית הפסים ‏)ימין(‏ ודגנית שחורת הבטן ‏)שמאל(‏ במבטמצד הגב.‏צרעת הדגן משלימה בדרך כלל מחזור חיים אחד בשנה )1920 .)Ainslie, קצהצינור ההטלה של הנקבה דמוי מסור בעזרתו היא חותכת קנה החיטה,‏ מכאןששמן העממי של צרעות צמחוניות אלה הוא ‏"צרעות מסור"‏ .(sawflies)הנקבות מטילות את ביצהן בגבעול בשלב ההישתבלות,‏ מעל הפרק השלישיבקנה.‏ כל נקבה מטילה במהלך חייה כ-‏ 70-40 ביצים,‏ 3-1 ביצים בקנה,‏בדרך כלל רק זחל אחד משלים את התפתחותו בכל קנה.‏ הזחל בוקע כעבורשבוע וניזון מהרקמה הפנימית של הקנה,‏ זוחל ויורד עד לבסיס הקנה במשךכ-‏‎5‎ שבועות.‏ לפני הכניסה לתרדמה של קיץ-חורף,‏ כ-‏‎9‎ חודשים,‏ יוצר הזחלתא בבסיס הקנה.‏ מעל התא הזחל חותך את הקנה,‏ סותם את פתח התאמעליו בפקק של שיירי חומר צמחי ומכסה את עצמו ברקמת קורים שקופה,‏להלן ‏"שארית הקנה"‏ ‏)תמונה 2(. הזחלים נשארים בתרדמה בבסיס הקנהעד לאביב הבא אז הם מתגלמים ולאחר כארבעה שבועות מגיחים הבוגרים.‏הנזקים שנגרמים הם:‏1( פגיעה בצינורות ההובלה בקנה כתוצאה מכרסום הזחל שגורם להפחתתתנועתם של מים וחומרי הזנה לגרגרים המתפתחים.‏2( החלשת הקנה ורביצתו עקב חיתוך בסיסו על ידי הזחל.‏צרעת הדגן Cephus cintus Norton נפוצה בקנדה,‏ במערב ובצפון אמריקה.‏ההתמודדות עם מין זה נעשה באמצעות פיתוח ושימוש בזני חיטה עמידים,‏חומרי תקשורת כימיים ואויבים טבעיים )2007 .)Anon.,בישראל,‏ נרשמה עליה ניכרת בנזקי דגנית שחורת הבטן ודגנית הפסים בשדותהחיטה בצפון הנגב,‏ בתחילת שנות ה-‏ )1986 1980 .)Gol'berg, תקופתהתעופה של הצרעות היתה מתחילת מרץ עד אמצע אפריל.‏ תקופת התעופהשל דגנית הפסים נמשכה כחודש ושל דגנית שחורת הבטן עד חודשיים.‏השכיחות של דגנית הפסים היתה 10% ודגנית שחורת הבטן 90%.בשנים 2003-2006 חלה שוב עלייה בנזקים הנגרמים ממזיקים אלה לשדותהחיטה בארץ.‏מטרות המחקר:‏1. בחינת יכולת הישרדות וגורמי התמותה במהלך התרדמה.‏2. חיזוי גיחת האביב.‏3. פיתוח שיטת ניטור הצרעות בשדה.‏4. לימוד הדינאמיקה של הצרעות בתקופת התעופה ‏)יחסי המינים והשפעתהכרב(.‏5. לימוד דגם הפיזור המרחבי של הצרעות.‏6. הגדרת הקשר בין הצטברות הלכידות לנפילות הקנים ‏)נזק מסחרי(.‏שיטותהמחקר בוצע בין השנים 2006-2008 בשדות חיטה בצפון הנגב ‏)קיבוציםרעים ומגן(,‏ עמק חרוד ‏)קיבוץ עין חרוד מאוחד(‏ ורמת מנשה ‏)קיבוץ רגבים(.‏‏"שאריות הקנים"‏ נאספו משדות חיטה שהיו נגועים בשנה הקודמת.‏ חלקןהושארו בתנאי שדה,‏ מחציתן היו חשופות על פני הקרקע ומחציתן טמונות21ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל | 2009

3 ס"מ מתחת לפני הקרקע.‏ שאר ‏"שאריות הקנים"‏ הוחזקו בבית רשת בביתדגן.‏ נעשה מעקב אחר הישרדות הצרעות עד מועד הגיחה.‏ במהלך המעקבהובאו דגימות של ‏"שאריות הקנים"‏ ונפתחו לבדיקת תכולתן.‏ גורמי התמותהחולקו לקטגוריות הבאות:‏‏"לא ידוע"‏ - חשוד כגורמים אביוטיים כגון חום,‏ יובש ורטיבות יתר.‏ זאתאומרת נמצאו זחל מת יבש או עדות לזחל ‏)פקק ורקמת קורים שקופה(‏ אךהזחל עצמו איננו.‏גורמים ביוטיים - טפילים ‏)צרעות ואקריות(,‏ עדות לטורפים ומחלות.‏calcitrator" "Collyria - צרעה טפילית C. calcitrator שנמצאהבמועד הגיחה.‏המעקב אחר תהליך הגיחה התבצע באמצעות כלובי גיחה שהוצבו מעל‏"שאריות הקנים"‏ בשדה.‏ נעשתה השוואה בין שיעור הגיחה של ‏"שאריותהקנים"‏ טמונות או חשופות ובין צפון הנגב לרמת מנשה.‏המעקב הפנולוגי בוצע בשדות חיטה בצפון הנגב בין אמצע פברואר לתחילת אפריל.‏בכל אזור היו שני שדות,‏ אחד היה על כרב חיטה והשני היה על כרב אחר ‏)כגון,‏אבטיח,‏ חמניות או בוטנים(.‏ ניטור הצרעות בוצע באמצעות מלכודות עמוד צהובות,‏בין 7-12 מלכודות לשדה ‏)תמונה 3(. המלכודות נבדקו אחת לשבועיים.‏5 או יותר בצפון הנגב בהשוואה לרמת מנשה.‏ שיעור התמותה מהגורמיםהביוטיים האחרים היה דומה בשני האזורים.‏בשנת 2008, ההישרדות של צרעות הדגן בצפון הנגב היתה גבוהה פי 3 ב"שאריותהקנים"‏ הטמונות בהשוואה לחשופות.‏ לעומת זאת,‏ ברמת מנשה ההישרדותהיתה גבוהה פי 6 ב"שאריות הקנים"‏ החשופות בהשוואה לטמונות.‏בשנת 2008, הגיחו פי 3 יותר צרעות דגנית שחורת הבטן מכלובי הגיחהברעים בהשוואה לדגנית הפסים.‏ ההתאמה הטובה ביותר לתיאור תהליכיההתגלמות והגיחה התקבלה על ידי מודל לינארי המבוסס על ימים יוליאסניים.‏ לפי המודל 50% גיחה בכלובי גיחה בשדה התרחשה בממוצע בתאריךהיוליאני 72 ‏)תחום 70-74(. בכל השדות דגנית הפסים נלכדה מתחילתעונת התעופה ולכל אורכה,‏ כאשר שיא הלכידות היה בדרך כלל בשבועייםהראשונים של מרץ.‏ לעומת זאת,‏ שיא הלכידה של דגנית שחורת הבטן היהכ-‏‎10‎ ימים מאוחר יותר ולעיתים תקופת התעופה שלה היתה קצרה יותר‏)ראה לדוגמה איור 2(. ברוב השדות על כרב חיטה צפיפות האוכלוסיה היתהגבוהה יותר ותקופת התעופה היתה מוקדמת יותר בהשוואה לשדה על כרבאחר ‏)ראה לדוגמה איור 2(.איור 2: דינמיקה בזמן של לכידת צרעות הדגן במלכודות בשדות חיטה,‏ רעים,‏( 2007 ____ כרב חיטה;‏ ....... כרב אחר(.‏תמונה 3: מלכודת עמוד צהובה עם דבק בשטח הלכידה בשדה חיטה.‏כשבוע לפני הקציר נבדק שיעור נפילות קנים עם חיגור בדגימות בשטח 0.5מ"ר בסמוך לכל מלכודת.‏תוצאותשיעור ההישרדות של צרעות הדגן בשתי שנות המחקר היה 10-40%. ברוב)61-71%( ‏"שאריות הקנים"‏ לא נמצא זחל חי והן שויכו לקטגוריה ‏"לא ידוע"‏‏)איור 1(. שיעור התמותה מהצרעה הטפילית .C calcitrator היה גבוה פיאיור 1: התפלגות של גורמי התמותה ב"שאריות הקנים"‏ בתנאי שדה 2007-2008‏]א:‏ צפון הנגב )140=N(; ב:‏ רמת מנשה )63=N([.בשתי שנות המחקר,‏ בכל שדות החיטה ובאף לא אתר אחד,‏ שיעור הנזקלא עלה על 3%. בכל השדות לא נמצא קשר מובהק בין סך הצרעות או סךהנקבות שנלכדו לבין שיעור הנזק.‏דיוןצרעות הדגן נמצאות בתרדמה כ-‏‎10‎ חודשים,‏ מאפריל עד לפברואר Ainslie,(1920(. החלק הראשון של התרדמה חל בחודשים חמים ויבשים ‏)מאי-ספטמבר(‏ואילו החלק השני בחודשים קרים וגשומים ‏)אוקטובר-פברואר(.‏ מרבית )80%(צרעות הדגן מתו במהלך התרדמה,‏ בעיקר בקיץ.‏ מכלל הזחלים שמתו,‏ לגבישני שליש מהם לא זיהינו את גורם התמותה.‏ אנו חושדים שתמותה זו נגרמהכתוצאה מגורמים אביוטיים כגון חום,‏ יובש ‏)בקיץ(‏ ורטיבות יתר ‏)בחורף(.‏ ישצורך להגדיר גורמים אלו ולבחון האם ניתן לנצלם למטרות הדברה.‏ מיקום‏"שאריות הקנים"‏ ביחס לפני השטח השפיע על הישרדות הצרעות.‏ צפון הנגבמאופיין בשינויי טמפרטורה קיצוניים,‏ חום כבד בקיץ וקור יבש בחורף,‏ כךשהטמנת ‏"שאריות הקנים"‏ ממתנת את התנאים האקלימיים והעלתה אתהישרדות הזחלים.‏ לעומת זאת,‏ הקרקע ברמת מנשה הופכת בוצית בחורףוהזחל מת.‏ סיבה אפשרית לתמותה היא חנק עקב מחסור בחמצן זמין.‏ לכן,‏יתכן שעיבודים אגרוטכניים שחושפים את ‏"שאריות הקנים"‏ לקראת הקיץ אוטומנים אותן לקראת החורף,‏ בהתאמה לאזור ולסוג הקרקע,‏ עשויים להפחיתאת הישרדות המזיק.‏ שאר התמותה נגרמה כתוצאה מגורמים ביוטיים,‏ מתוכם| 22 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל 2009

התבלטה הצרעה הטפילית .C. calcitrator לא ברור מדוע צרעות אלו היונפוצות יותר בצפון הנגב בהשוואה לרמת מנשה וראוי לבחון נושא זה בעתיד.‏הצרעות הטפיליות והטורפים גרמו להפחתה של כשליש מאוכלוסיית המזיקיםולכן השימוש בקוטלי חרקים נגד המזיק עלול לפגוע בפעילותם.‏נראה כי ניטור הצרעות באמצעות מלכודות דבק צהובות נמצא יעיל.‏ תקופתתעופת צרעות הדגן היתה מסוף פברואר עד אמצע אפריל.‏ נקודת אמצעהגיחה ‏)הצטברות 50%( ושיא הלכידות חלו בשבועיים הראשונים של מרץ.‏מן הספרות ידוע שנדרש יותר זמן לגיחת דגנית שחורת הבטן מאשר דגניתהפסים.‏ גם במחקר זה,‏ בשנת 2008, נדרשו יותר ימים יוליאניים להתפתחותהאוכלוסייה בצפון הנגב,‏ שרובה היתה דגנית שחורת הבטן,‏ מאשר ברמתמנשה שכולה היתה דגנית הפסים.‏נתונים אלו תואמים גם את המופע הפנולוגי ‏)על פי המלכודות(‏ המראיםששיא הלכידות של דגנית שחורת הבטן היה כ-‏‎10‎ ימים לאחר דגנית הפסים.‏ברוב השדות על כרב חיטה,‏ מהם מגיחות צרעות הדגן,‏ תקופת התעופה היתהמוקדמת יותר וצפיפות האוכלוסיה היתה גבוהה יותר בהשוואה לשדה עלכרב אחר.‏ מעבר צרעות הדגן הושפע מהמרחק שבין שדה על כרב חיטהלבין שדה החיטה על כרב אחר.‏ כאשר שדות אלו השיקו אחד לשני שיעורהמעבר משדה על כרב חיטה לשדה חיטה על כרב אחר היה גבוה.‏ בשדותאלו,‏ לקראת סוף תקופת התעופה צפיפות האוכלוסיה היתה גבוהה יותרבשדה חיטה על כרב אחר בהשוואה לשדה על כרב חיטה.‏ אך כאשר שדותאלו מרוחקים אחד מהשני,‏ צפיפות האוכלוסיה נשארה גבוהה יותר בשדהעל כרב חיטה לאורך רוב תקופת התעופה.‏בניגוד להשערתנו ולאור צפיפות אוכלוסיה נמוכה,‏ לא נמצא אפקט שולייםמובהק.‏ עם זאת,‏ פיזור הלכידות בשדה חיטה על כרב אחר לא היה אחיד ונראהכי הושפע מהמיקום היחסי של שדות סמוכים על כרב חיטה.‏ בשנת 2006,כאשר צפיפות אוכלוסיית צרעות הדגן היתה גבוהה,‏ נצפה אפקט שולייםבשדות משיקים באזור עין חרוד מאוחד ‏)בן יקיר וחובריו,‏ 2007(.ראוי לחפש את פרומון ההתקהלות וחומרי המשיכה הצמחיים עבור מיניצרעות הדגן בישראל המקבילים לאלו שנמצאו לצרעת הדגן בצפון אמריקה.‏חומרים אלו עשויים לסייע בניטור ומיקוד ההדברה של צרעות הדגן.‏ כמוכן,‏ זיהוי חומר המשיכה הצמחי עשוי לסייע בפיתוח של זני חיטה עמידים‏)ללא ביטוי של חומר המשיכה(‏ או זנים כצמחי מלכודת ‏)שיבטאו את חומרהמשיכה בכמות גדולה(.‏בשתי שנות מחקר זה לא נמצאה התאמה בין סך לכידת צרעות הדגן לבין רמתנפילות הקנים.‏ סביר שתוצאה זו נובעת ממספר צרעות ושיעור נזק נמוכים.‏נראה כי ברוב השנים אוכלוסיות צרעות הדגן בישראל ובצפון אמריקהנמצאות בצפיפות נמוכה ‏)יתכן שבזכות האויבים הטבעיים(‏ ואינן גורמותלנזק מסחרי.‏ העליה בצפיפות האוכלוסייה שדווחה ב-‏‎50‎ השנים האחרונותבדרך כלל ממוקדת באזורים מועדים ונמשכת שנים בודדות.‏ נראה כי שניםברוכות משקעים מעלות את הסיכון לנזק מצרעות הדגן.‏ לעומת זאת,‏ בשנותבצורת יש ירידה במספר ובאיכות צמחי הפונדקאים.‏ בנוסף,‏ בשנים שחונותלעיתים נקצרת החיטה מוקדם,‏ כמזון לבעלי חיים,‏ והמזיק אינו מספיקלהשלים את התפתחותו בתוכה.‏ביבליוגרפיה:‏בן-יקיר,‏ ד.,‏ כיתאין,‏ ש.,‏ נפתליהו,‏ ע.,‏ זוהר,‏ ד.,‏ אמיתי,‏ א.,‏ שדה,‏ ד.,‏ רכס,‏ג.‏ וחן,‏ מ.‏ 2007. הפחתת נזקי צרעות הדגן בחיטה הגדלה בצפון הנגב.‏ דו"חשנתי לתכנית מחקר מספר 131-1350-06.Ainslie, C. N. (1920) The western grass-stem sawfly.United States Department of Agriculture, Bulletin No. 841.Anonymous (2007) Wheat Stem Sawfly Project. MontanaState University.http://entomology.montana.edu/sawfly/index.htmGol'berg, A. M. (1986) Biology of the stem sawfliesTrachelus tabidus and Cephus pygmaeus in the Negev ofsouthern Israel. Entomologia Experimentalis et Applicata. 40:117-121.23ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל | 2009

פו הדוב זקוקלביטוח חקלאיבכנס לקוחות שערכה חברת קנט,‏ הוצגו חידושים אחרונים בתחום הביטוח,‏נשמעו הרצאות מרחיבות דעת והוכרזה התמונה הזוכה בתחרות תמונות הגלריההחקלאית של קנט.‏הכנס נערך בתחילת חודש מרץ,‏ במעמד שר החקלאות,‏ שלום שמחון,‏ שבירךאת באי הכנס ואמר כי ‏“הגדלת השתתפות המדינה בפרמיות הביטוח לפחותל - 50%, כמקובל בעולם המערבי,‏ תאפשר לחקלאים לקנות ביטוח ברמותגבוהות יותר ובכך להגן על הגידולים החקלאיים שלהם בצורה הטובה ביותר.‏הוזלת תעריפי הביטוח לחקלאים תעזור בהגברת היציבות העסקית החקלאיתותפחית את מעורבות הממשלה בטיפול במשברים בחקלאות".‏דוד גינזבורג,‏ מנכ"ל קנט,‏ פתח בסקירת היקף הנזקים לחקלאות בשנה החולפתוסיים בהצגת החידושים האחרונים בתחום ביטוח החקלאות בקנט.‏ קנט החלההשנה לערוך שינויים מהותיים מבחינה טכנולוגית ולאחרונה אפשרה לשמאיקנט לעבוד בצורה ממוחשבת ומהירה המקצרת את זמן קבלת הפיצוי שלהחקלאים באופן משמעותית.‏מקום ראשון.‏ ‏“שרקרק ירוק",‏ צילום:‏ יהונתן מירב ממושב שילת,‏ צפר במרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע וצלם חובב בזמנו החופשי| 24 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל 2009

מקום שני.‏ ‏“יחד נתגבר"‏ צילום:‏ אסף סולומון מראש פינה חובב צילום וטיסה.‏מקום השלישי.‏ ‏“חיוואי פצוע בשדה"‏ צילום:‏ מאשקה ליטבק,‏ חקלאית,‏ חברתקיבוץ נגבה.‏איריס שטרסמן,‏ מנכ"לית -M, POWER הרצתה אודות חדשנות ותהליךהפצת חדשנות.‏ בהמשך,‏ הציג ד"ר פאבי וידבסקי,‏ מנכ"ל תומטק בע"מ,‏ אתהחידושים האחרונים בטיפוח זני עגבניות.‏ ד"ר וידבסקי הציג זנים שונים שלעגבניות וביניהם אפילו עגבנייה שיכולה להוות תחליף לשוקולדשל עלית.‏אבי שיינמן,‏ יועץ ומומחה לאסטרטגיה עסקית,‏ הציג לאורחי הכנס מודלמעשי לחדשנות ונתן כלים ותרגילים לביצוע המודל.‏ ד"ר איריס גינזבורג,‏מנכ"לית ,DEYMAYA סיפרה על מגמות בחדשנות עולמית ועל פטנטיםשהפכו למוצרי יסוד בכל בית.‏ זיו שומרוני,‏ סגן נשיא בחברה לפיתוח המחקרשל האוניברסיטה העברית בירושלים,‏ סיפר על המעבר ממחקר אקדמי למוצרמסחרי,‏ ועל איך ממסחרים טכנולוגיות חדשניות בחקלאות.‏ שומרוני סיפרעל מחקרים שנעשו להארכת חיי מדף של פירות ושל פרחים.‏ההרצאה האחרונה באירוע הייתה הרצאתו המשעשעת של ד"ר חיים שפיראונסובה אודות חוכמתו ופשטותו של פו הדוב המפורסם.‏ ד"ר שפירא,‏ מרצהבכיר במכללה למנהל שתחום התמחותו העיקרי הוא תורת המשחקים פיתחבדבריו את רעיון חשיבות האופטימיות ככלי עוצמתי להתפתחות בכל תחומיהחיים.‏ עולם הנפש יכול להיות חיובי ובונה רק באמצעות אופטימיות,‏ התורמתלביטחון עצמי ובניית גישה חיובית לחיים אשר יבואו לידי ביטוי ביכולתשלנו לתקשר עם אנשים ולהצליח בעבודה מולם.‏ הפסימיות,‏ לעומת זאתאליבא דשפירא,‏ היא עצלנות מחשבתית.‏בהרצאה:‏ ‏“החוכמה מהי,‏ כשפו הדוב פוגש את וודי אלן,"‏ פו הדוב,‏ שהינואופטימי מושבע שתמיד יכול לסמוך שהיקום יזמן לו את צנצנת הדבש הבאהשלו,‏ משוחח עם וודי אלן,‏ הפסימיסט המושבע שהצהיר לא אחת בעבר כיהינו מאמין רק בסקס ומוות.‏ הדיאלוג בין השניים עוסק באופטימיות ופסימיותומאזכר תפישות פילוסופיות מזרחיות ומערביות.‏שרקרק ירוקבסופו של הכנס,‏ הוכרזה התמונה הזוכה בתחרות הגלריה החקלאית,‏ שערכהקנט בשיתוף עם NRG מבית מעריב.‏התמונה הזוכה,‏ ‏“שרקרק ירוק",‏ צולמה על ידי יהונתן מירב ממושב שילת,‏צפר במרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע וצלם חובב בזמנו החופשי.‏‏“השרקרק הירוק שבתמונה צולם בשטחים החקלאיים של נאות סמדר,‏ שםהבחנתי בכמה שרקרקים שאכלו דבורים ושפיריות",‏ אומר מירב.‏ ‏“נדידתהשרקרקים בערבה ובדרום הנגב בשנים האחרונות היא פקטור בעייתי עבורהחקלאים.‏ בשנים האחרונות השרקרקים גורמים נזק לכוורות.‏ לאחרונההתחלנו בפרויקטים שונים של לכידת השרקרקים והסעתם צפונה מהשטחיםהחקלאיים,‏ על מנת שימשיכו בנדידה",‏ אומר מירב.‏במקום השני,‏ זכתה התמונה ‏“יחד נתגבר"‏ של אסף סולומון מראש פינה,‏חובב צילום וטיסה.‏ ‏“התמונה צולמה בעיצומו של קטיף הכותנה בשטחיקיבוץ חולתה כשהמטרה הייתה להספיק לקטוף את כל הכותנה לפני בואהגשמים והיא מסמלת בעיני את הכוח של החקלאים להתאחד ולהתגבר עלכל הקשיים העומדים בדרכם",‏ אומר סולומון.‏התמונה שהגיעה למקום השלישי,‏ היא ‏“חיוואי פצוע בשדה"‏ של מאשקהליטבק,‏ חקלאית,‏ חברת קיבוץ נגבה,‏ אשר תמונות שצילמה פורסמו גםבגיליונות ‏“ניר ותלם".‏ הצילום,‏ בעבור ליטבק,‏ הוא חלק בלתי נפרד מעבודתההחקלאית.‏ליטבק מספרת כי קיבלה דיווח על ציפור פצועה בשדות הקיבוץ,‏ ומייד נסעהלמקום.‏ ‏“נגשתי אליו וראיתי שהוא פצוע ולא מסוגל להתרומם,‏ קראתי לפקחרשות שמורות הטבע והוא לקח אותו לוטרינרית באשקלון,‏ שם קובעו שתירגליו שנשברו.‏ לאחר מכן,‏ פונה לבית החולים לחיות בפארק אפק,‏ נותחוזכה לשתי פלטינות ברגליו במטרה לקבע אותן".‏דוד גינזבורג בירך את הזוכה ואת המשתתפים כולם וציין כי ‏“הבחירה בתמונההזוכה הייתה קשה ביותר כיוון שבכל שנה יבול המצלמה של החקלאים שלנורק הולך ומשתבח ולא נופל במאום מיבולם החקלאי המשובח".‏25ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל | 2009

גד פישלר,‏ חגימבחן עמידות לחלפתמדיני גן-שמואל 2008תקציר:‏זני פימה חדשים מהסדרה ‏“גולית"‏ מראים סבילות רבה מאד למחלת החלפת.‏יבולם ללא הדברת חלפת גבוה מיבול הזן המסחרי 008-P עם הדברה מרבית,‏גם בתנאים שמתאימים מאוד להתפתחות המחלה.‏מבוא:‏מחלת החלפת של הכותנה macrospora( .)Alternaria תוקפת בארץרק את כותנת הפימה barbadense( (Gossypium ויכולה לגרום נזקיםכבדים שמגיעים עד כדי שליש מהיבול ‏)יאיר זקס וחובריו(.‏ במשך שניםרבות היה מקובל להדביר את המחלה באמצעות ריסוס בקוטלי פטריות.‏בשנת 2000 הייתה העלות הממצעת של קוטלי פטריות בישראל 6.5 דולרלדונם כותנה,‏ אבל בשדות מועדים הייתה ההוצאה כפולה ובצרוף הוצאותהריסוס והבדיקות הגיעה ההוצאה ל 26 דולר לדונם בקרוב.‏ גם טיפול זהלא הפחית את הנזק לאפס.‏ הזנים האמריקאים שגידלו בארץ בראשית שנותהשמונים של המאה העשרים היו רגישים מאוד למחלה אבל גם הזן העיקריבשנות התשעים:‏ PF-15 , היה רגיש מאוד למחלה.‏ החל משנת 2000 התחילה‏“זרעי-ישראל"‏ לטפח ולהפיץ זנים פחות רגישים למחלה כאשר מטרתהלהגיע למצב שמחלת החלפת לא תהווה עוד בעיה בכותנה.‏ בשנת 2007ערכנו מבחן שדה של עמידות זני פימה למחלת החלפת ובו מצאנו שיבול הזןגולית-‏‎5‎ לא נפגע כאשר לא הודברה בו מחלת החלפת,‏ ולכן יכול להיחשבכעמיד למחלה.‏ בהמשך,‏ פיתחנו זנים חדשים בעלי סבילות גבוהה לחלפתוערכנו להם מבחן ב-‏ 2008.חומרים ושיטות:‏המבחן נערך בשדות גן-שמואל שידועים בנגיעותם הרבה במחלת החלפתוהיה מקובל לרסס בהם כשמונה ריסוסי הדברה בעונה.‏ בניסוי נבחנו שישהזנים,‏ עם הדברת המחלה על-ידי שבעה ריסוסים של קוטל פטריות סיסטמי,‏וללא הדברה.‏ הזנים היו PF-15 (PF) שידוע ברגישותו הרבה לחלפת,‏ 008-P(P8) שלפי הניסיון בשדות רגישותו פחותה,‏ הזן 2-E שידוע שרגישותומעטה,‏ הזן גולית-‏ (GL- 5 5 ‏(שהיה סביל מאוד לחלפת בניסוי בשנת2007 ושני זנים חדשים:‏ סיבן (GP-21) וגולית-‏‎4‎ (GL-4( שנמצאו עמידיםיותר מהאחרים בבדיקות מוקדמות.‏ כל הזנים הם פרי טיפוח של זרעי ישראל.‏הניסוי נערך במתכונת של בלוקים באקראי בשש חזרות בחלקות מפוצלות.‏הריסוס היה בחלקות הראשיות והזנים בחלקות המשנה.‏ גודל כל חלקת משנההיה 12 שורות באורך 10 מ'‏ כשדרך של 2 מ'‏ מפרידה בין חלקה לחלקה.‏ביום 8/10 נקטפו בקטפת שש שורות בכל חלקה,‏ ס"ה שישים מטר שורה.‏לחישוב היבול חושב השטח הנקטף כשישים מ"ר ויבול הסיבים חושב על-‏ידי הכפלת היבול הגולמי באחוז הסיבים בקטיף יד ובמקדם 0.9 כדי לקרבאותו ליבול המסחרי הצפוי.‏הערכת הנגיעות נערכה בכל חלקה בשש נקודות,‏ שלוש בצידה המערבי ושלושבצידה המזרחי.‏ בחמישה תאריכים:‏ .31/08 25/08 4/08 29/07 22/07המעריך עמד בכל נקודה ונתן ציון לפי מה שהוא רואה כלהלן:‏לא רואים כל נגיעות.‏0- רואים כתם חלפת אחד.‏1- רואים 2 עד 4 כתמים.‏2- רואים 5 עד 10 כתמים.‏3- רואים יותר מ 10 כתמים4- רואים עלה אחד נגוע מאוד.‏5- רואים מספר עלים נגועים מאוד.‏6- התחלת נשירה של עלים נגועים.‏7- נשירת עלים ניכרת.‏8- צמחים ערומים בחלקם מרוב נשירה.‏9- 10- הצמחים ערומים לחלוטין.‏תוצאות ודיון:‏צורת עריכת הניסוי גרמה לטשטוש של התוצאות,‏ כי הזנים העמידים יותרסבלו מרחף נבגים שהגיע אליהם מהזנים הרגישים,‏ דבר שלא היה קורה אילוכל השדה היה זרוע עמידים.‏ לעומת זה,‏ הזנים הרגישים יותר נהנו מכך שהיומוקפים בזנים עמידים יותר.‏ למרות המגבלה הנ"ל התוצאות ברורות מאודורואים שיש במהלך הטיפוח התקדמות עקבית לכיוון של עמידות לחלפת.‏ציור צ-‏‎1‎‏:‏ מהלך הנגיעות בחלפת במשך חודש אוגוסט.‏גם בזנים הרגישים וגם בזנים הרגישים פחות ‏)זנים סבילים(‏ מופיעים כתמיהמחלה הראשונים באותו המועד.‏ אלא שבזנים הרגישים התפתחות המחלהמהירה יותר ‏)צ-‏‎1‎‏(‏ ולכן הנזק גדול יותר.‏ כדי לתת לתהליך זה ביטוי מודדיםאת עוצמת המחלה לפי השטח הכלוא מתחת לעקומת המחלה.‏ צורת מהלךהמחלה כפי שנראה בציור צ-‏‎1‎ אופייני למחלות שבהן יש הדבקה חוזרת של| 26 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל 2009

המחלה מהעלים הראשונים לבאים אחריהם ומהם לבאים אחריהם.‏כיווני הרוחות והבדלים בלחות.‏ 4- מטיפולי ההדברה.‏בניסוי שערכנו קשה למדוד את הגורמים השונים ולכן לא ניתן להפרידביניהם.‏ למרות זאת התוצאות ברורות ומובהקות.‏ הזן גולית-‏‎4‎ עם הדברהאו ללא טיפול נתן יבול גבוה יותר מכל זן אחר עם הדברה או בלעדיה ‏)צ-‏‎3‎ט-‏‎2‎‏(.‏ הזן גולית-‏‎5‎ נתן יבול נמוך במעט אך יבולו ללא טיפול השתווה ליבולהזן המסחרי המקובל 00-8P עם הדברה.‏ בהקשר זה חייבים לציין שטיפוליההדברה שניתנו בניסוי זה,‏ שבעה ריסוסים של קוטל פטריות סיסטמי,‏ציור צ-‏‎2‎‏:‏ השטח מתחת לעקומת החלפת מבוטא כאחוז מהשטח שמתחתלעקומת הזן PF-15 שלא קיבל טיפולי הדברה.‏הניתוח הסטטיסטי של התוצאות מפורט בטבלה ט-‏‎1‎ציור צ-‏‎3‎‏:‏ יבול הסיבים כאחוז מיבול הסיבים של הזן גולית-‏‎4‎ שקיבל טיפוליהדברה.‏ הניתוח הסטטיסטי של התוצאות מפורט בטבלה ט-‏‎2‎טבלה ט-‏‎1‎‏:‏ השטח מתחת לעקומת החלפת מבוטא כאחוז השטח שמתחתלעקומת הזן PF-15 שלא קיבל טיפולי הדברה.‏נתונים שמסומנים באות שווה אינם נבדלים במבחן תחום לפי דנקן בהסתברות:‏P=0.05בטבלה ט-‏‎1‎ בעמודה ‏“ללא טיפול"‏ רואים שהזן PF-15 הוא הרגיש ביותרהזנים P00-8 ו-‏ 2-E עמידים ממנו במידה מבהקת והזנים החדשים סיבןוגולית עמידים מהם.‏ עוצמת המחלה בזנים החדשים בניסוי זה היא עדייןגדולה למדי ולכן הם מוגדרים ‏“סבילים"‏ ולא עמידים.‏ אולם יש לזכור שהםהיו חשופים להדבקה רבה משכניהם הרגישים.‏ במבחן סטטיסטי שערכנולהשפעת רמת הנגיעות של השכנים על נגיעות כל חלקה נמצאה השפעהמבהקת.‏ בשדות שיזרעו רק בזנים הסבילים רמת ההדבקה החוזרת תהיהקטנה יותר ולכן גם רמת המחלה בסוף העונה תהיה קטנה יותר.‏ כתוצאהמכך כמות המדבק ‏)אינוקולום(‏ שתעבור לשנה הבאה תהיה קטנה יותרומכיוון שאין למחלה זו בארץ פונדקאי אחר מהכותנה,‏ יש סיכוי שתעלםכמעט לגמרי מהשדות.‏יבול הסיבים הושפע מארבעה גורמים:‏ 1- מפוטנציאל היבול של הזן.‏ 2- מרמתעמידותו של הזן למחלת החלפת.‏ 3- מרמת המחלה בפועל כפי שנגרמה עלידי עמידות הזן ותנאי הסביבה כגון נגיעות השכנים,‏ רמת המדבק הכללית,‏ציור צ-‏‎3‎‏:‏ יבול הסיבים כאחוז מיבול הסיבים של הזן גולית-‏‎4‎ שקיבל טיפולי הדברה.‏נתונים שמסומנים באות שווה אינם נבדלים במבחן תחום לפי דנקן בהסתברות:‏P=0.05הם יעילים ויקרים בהרבה מהטיפולים המקובלים בהדברה המסחרית.‏ ניתןלשער שבתנאי הדברה מסחרית הזן גולית-‏‎5‎ ללא טיפול היה מניב יבול גבוהמהזן P00-8 עם הדברה.‏סיכום:‏זני הפימה החדשים גולית וסיבן מגלים סבילות רבה מאד למחלת החלפת‏)עמידות שדה(‏ וניתן להניח שכאשר יגדלו אותם ללא נוכחות של זנים רגישיםהם לא יצריכו הדברה,‏ כפי שאומנם קרה בשנת 2008 במספר שדות מסחרייםשהיו מועדים למחלה.‏27ניר ותלם | גליון מס'‏ | 15 אפריל | 2009