-אינטראקטיבי-50-1
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
השריון בסלוקי במלחמת לבנון השנייה<br />
לחימה כדי לכבוש שטח של שלושה קילומטרים. האם זו מלחמת שריון<br />
המבוססת על תנועה מהירה? האם השגת המשימה היא בראש מעיינו<br />
של המפקד. הייתכן שכאשר מתגלה פצוע )וליבי לא גס בשום אופן<br />
בצורך לשמור על חיי חיילינו( הגדוד נוטש את משימתו ומרתק את<br />
כל הכוח לחילוץ מידי על חשבון ביצוע המשימה? בחי"ר בעת לחימה<br />
בשטח בנוי ידוע שלא מטפלים בפצועים בעת ההתקדמות בתעלה.<br />
החיילים מאומנים אפילו לדרוך על חברם הפצוע ולהתקדם. את הטיפול<br />
בפצועים יעשו כוחות המאסף ואילו בחלק מקרבות השריון כל התורה<br />
כולה נשכחה, מי אחראי לזה?<br />
באחריות מי היה להבין כי מעצר חשוד בודד המגובה בכוחות<br />
חיפוי, בצילום מזל"ט ועוד כוחות, אינו דומה לפעילות במלחמה שבה<br />
אי־הוודאות שולטת באירועים? האם זו רק אחריותו של הרמטכ"ל?<br />
היכן מפקדי השריון ברמות הפיקוד השונות?<br />
ומה לגבי מיקום המפקד? האם לא ראינו מפקדים, כולל מפקדי<br />
שריון, שנשארו לפקד על כוחותיהם מאחור מול מסכי הטלוויזיה?<br />
גם מפקד הפיקוד היה שריונאי ותיק, האם ניהול המבצע וזניחת<br />
התוכניות שהיו לפניה כפי שפורסם אינם באחריותו?<br />
יש תופעה שהחלה עוד לפני מלמת לבנון השנייה בה מפקדים<br />
בכירים זוכים "להארה" מיד לאחר שהם פשוטים את המדים. אני<br />
מצפה ממפקדים בכירים להילחם על דעתם בתוך המערכת הצבאית<br />
לא לפחד ולא להתיירא גם אם קידומם יעוכב בשל כך. שינוי המגמה<br />
בצבא התחיל כמה שנים לפני מלחמת לבנון השנייה ולא ראינו מפקדים<br />
בכירים העומדים על שלהם מול התופעות הבעייתיות. מפקד בכיר<br />
נושא באחריות, הוא עובד קשה, מסתכן, ממעט לראות את משפחתו<br />
אבל לצד כל זה הוא גם נדרש לטעמי לגלות אומץ לב אזרחי ולא רק<br />
צבאי בשדה הקרב. אומץ לב אזרחי משמעותו לעמוד על שלך גם מול<br />
בכירים ממך. לצערי תופעה הזו התקיימה אצל מיעוט שבמיעוט מקרב<br />
מפקדיו הבכירים של צה"ל ביניהם גם מפקדי חיל השריון.<br />
מזה כשני עשורים אני מתריע )למי שרוצה לקרוא( כי הצבא מזניח<br />
את הגדודים על חשבון יחידות מיוחדות רבות שהוא מקים, יחידות<br />
ששואבות אליהם את כח האדם האיכותי ביותר שלו. כל זה פוגע<br />
בגדודים ובעיקר בגדודי השריון. מי זוכר את כוונת הצבא לסגור לפני<br />
כעשור ויותר את פרויקט המרכבה בטענה )שגובתה גם על ידי מפקדים<br />
בשריון שהתקדמו מאז בצבא( כי יש לנו מספיק טנקים וכי המרכבה<br />
סימן 3 מספיקה ואין צורך לייצר טנק מרכבה מדגם משוכלל יותר.<br />
מי זוכר את ההסכמה הרחבה של שינוי הצבא בשנים שלפני מלחמת<br />
לבנון השנייה גם בקרב מפקדי השריון? מי העז להילחם על דעתו<br />
בניסיונות שהיו כל כך ברורים בכישלונם הצפוי ולוותר על יד כך על קידום.<br />
כדי לשנות את התמונה יש לעשות בדק בית חריף, להבין שחלק<br />
ניכר מהבעיות הם בתוכנו ולא להעביר את כל האחריות לגורמים<br />
עלומים מעלינו. הרמטכ"ל של אותה מלחמה שילם וכבר אינו בצבא,<br />
האחריות בכל הקשור לשריון ניצבת לפתחם של המפקדים בשריון<br />
ולא של אף אחד אחר. אם נקודה זו לא תהיה ברורה ומחודדת השיפור<br />
לא יתרחש.<br />
יולי 2016 שריון 46 ׀ 31
Change language