-אינטראקטיבי-50-1
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
פברואר 2017 שריון <strong>50</strong> ׀ 43<br />
מפה של תקריות האש בימים 8-1 ביולי 1967<br />
ישראלים, והחלו בהתחפרות והתארגנות. בימים<br />
הראשונים שלאחר המלחמה הם סייעו בשמירה<br />
ושינוע שבויים מצרים רבים, מתוך אלפי השבויים<br />
שנפלו בידי צה"ל במהלך המלחמה. הגבול נותר<br />
שקט עד יום שבת 1 ביולי 1967.<br />
תקריות ראס אל־עיש 31 ביולי 1967<br />
ביום שבת 1 ביולי נתקל סיור של הגדוד<br />
במוקשים מצרים, כ־17 ק"מ דרומית לפורט<br />
פואד. שני ק"מ צפונה משם הבחינו חיילי<br />
הגדוד בכוח מצרי בגדה המזרחית של התעלה,<br />
כפלוגה, שעסקה במיקוש הדרכים ובסירות<br />
שהביאו חיילים נוספים מגדה המערבית<br />
למזרחית. הפלוגה הייתה מצוידת בנשק מסייע<br />
ובכמה כלי רכב. הגדוד החל בהסתערות לעבר<br />
הפלוגה, והבריח את החיילים המצרים לגדה<br />
המערבית. בסיום הקרב התברר כי הגדוד הרג<br />
כ־25 מהלוחמים המצרים.<br />
יום למחרת חודשה האש. זחל"ם של הגדוד<br />
שהוביל פצועים מהתקרית של יום קודם, עלה<br />
על מוקש, ולאחר מכן נפתחה עליו אש מרגמות<br />
ומקלעים. מפקד פלוגת החרמ"ש של הגדוד, רס"ן<br />
אוריאל מנוחין, נהרג בעקבות הירי. בהמשך<br />
היום נפתחה אש מצרית על חיילי הגדוד באזור<br />
קנטרה. הגדוד השיב בירי מרגמות לארטילריה<br />
המצרית והאש פסקה. ב־3 ביולי שוב נפתחה אש<br />
דף קרבי לחילי גדוד 268 מטעם מזכירות המשק<br />
ארטילרית מצרית שפגעה בזחל"ם של הגדוד.<br />
יום קרב ב־8 ביולי<br />
בבוקר 8 ביולי ערכה פלוגת הסיור של הגדוד<br />
סיורים לאורך קו הגבול. בשעות הבוקר החל יום<br />
קרב רווי אש, ובו הופעלו גם מטוסי חיל האוויר.<br />
האש המצרית פגעה בחיילי הפלוגה והסבה לה<br />
פצועים והרוגים. חיילי הפלוגה ירו לעברה השני<br />
של התעלה ופגעו בכלי רכב מצרים. טנקים של<br />
הגדוד השתתפו גם הם בלחימה. בסיום הקרב,<br />
בשעות הערב, פגעו כוחות הגדוד בארבע טנקים<br />
מצרים, שני טנקים מהגדוד נפגעו ושלושה חיילים<br />
נהרגו. זו היתה התקרית האחרונה שבה הגדוד<br />
השתתף בגזרה זו. לחיילי הגדוד - רס"ן אוריאל<br />
מנוחין ז"ל וסמל פרנציס רחמים - הוענקו צל"שים<br />
על פועלם בימי קרב אלה. תקריות אלו סימנו את<br />
סופה של תקופת המלחמה עבור הגדוד, אך גם<br />
את תחילתה של מלחמה חדשה בחזית המצרית<br />
- מלחמת ההתשה.<br />
תקופת הזמן שהגדוד עבר מגיוסו ועד שחרורו<br />
הייתה ארוכה למדי. היא הכילה אימה והתרוממות<br />
רוח, המתנה שוחקת ולחימה, שמחה וכאב.<br />
בתקופה זו הגדוד הוצב פעמיים לאורך הגבול,<br />
ונדרש לקיים בו שגרה מתוחה. הראשונה סמוך<br />
ליישובים ישראלים תומכים ומזמינים והאחרונה<br />
סמוך לאויב המבקש לפגוע. בשתיהן היה שקט<br />
מדומה, שחלף באחת ושינה את המציאות עבור<br />
הלוחמים. אותו שקט, ההמתנה, וימי הקרב<br />
התדירים, הפכו מנת חלקם של רבים עד הסכם<br />
הפסקת האש עם המצרים באוגוסט 1970.<br />
תודה למשפחתו של גדעון אלטשולר ז"ל על<br />
הרשות לסרוק את החוברת "ראשונים על<br />
השרמן בצה"ל" לצורך הכנת הכתבה