Pi_Haaton_16-05-17
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
לך.<br />
הזינו קוד קופון 370020<br />
באתר ובאפליקציית דומינו׳ס<br />
או צלצלו לסניף ותיהנו<br />
מהמבצע של העברית!<br />
*החברה שומרת לעצמה לשנות או<br />
לבטל את המבצע *ט.ל.ח<br />
עיתון הסטודנטים והסטודנטיות בירושלים<br />
<strong>16</strong>.<strong>05</strong>.20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז<br />
מיוחד ליום<br />
הסטודנט:<br />
גיליון מתהפך!<br />
שער נוסף<br />
מאחור<br />
ב"ה<br />
"ניצחת איתי הכל"<br />
שרים לכבוד חג מתן תורה עם<br />
עמיר בניון<br />
במופע להקה<br />
יום שני ד' סיון<br />
29.5.<strong>17</strong><br />
בשעה 20:00<br />
- פתיחת דלתות - 20:30<br />
אולם האודיטוריום וויז<br />
אוניברסיטה העברית גבעת רם<br />
דברי ברכה<br />
סיון רהב מאיר<br />
בר פתיחה<br />
חלבי<br />
כניסה חופשית<br />
לסטודנטים בירושלים<br />
הרשמה חובה<br />
לינק הרשמה לסריקה<br />
http://bit.ly/2ptucrw<br />
חב"ד בקמפוס אוניברסיטה העברית גבעת רם<br />
מייל: chabadinhebrew@gmail.com
אלף מילים רחוב בן מימון, מאי<br />
נעמה ששון<br />
פי המערכת<br />
תקועים ענבל אלבז<br />
"טוב שההגה בידיים של אגד", לסיסמה<br />
המוכרת הזאת של חברת התחבורה הציבורית<br />
הירושלמית, נוסף בתקופה האחרונה סימן שאלה<br />
גדול. עומס, איחורים, וקווים שכלל לא מגיעים,<br />
הפכו בשנה האחרונה לתיאורים שגרתיים בקרב<br />
משתמשי התחבורה הציבורית, כאשר בראש<br />
רשימת הקווים המפוקפקים בקרב הסטודנטים<br />
עומד כנראה קו 19 מעין כרם להר הצופים. גם<br />
השביתות והאיומים בהשבתה שיצאו בחודשים<br />
האחרונים תחת ידיה של אגד, לא הועילו<br />
לשיפור מערכת היחסים שלנו, הסטודנטים, עם<br />
התחבורה הציבורית שאנחנו כל כך תלויים בה.<br />
את הבעיות הללו אפשר לדעתי לזקק לבאנר<br />
אחד, שמעורר את זעמי בכל פעם שאני מנסה<br />
לברר איפה מתעכב האוטובוס שאני ממתינה<br />
לו. באתר של חברת "אגד תעבורה", מעל<br />
ציור של אנשים ללא עיניים ופה, נכתב: "כולנו<br />
בוחרים לנסוע עם אגד תעבורה". אז זהו, שלא.<br />
אנחנו לא בוחרים לנסוע עם אגד תעבורה, או<br />
עם אגד, או להשתמש בשירותיה של כל חברת<br />
תחבורה ציבורית. נכון, יש מי שמעדיפים לנסוע<br />
באוטובוס מטעמים סביבתיים, או כמוני – כדי<br />
לנצל את זמן הנסיעה. אבל רובם המוחלט של<br />
משתמשי התחבורה הציבורית לא בוחרים – הם<br />
תקועים: בתחנה כשהאוטובוס מאחר, בבית השחי<br />
של השותפים לנסיעה הצפופה, או בשעת לילה<br />
מאוחרת, כשהאוטובוס האחרון שאמור להחזיר<br />
אותם הביתה פשוט התאדה. תחבורה ציבורית היא<br />
לא פריווילגיה של פעילי סביבה. היא צורך בסיסי,<br />
שבלעדיו מאות אלפי ישראלים לא יוכלו לצאת<br />
מהבית, או להגיע לעבודה שמאפשרת להם לשלם<br />
על הבית הזה. לגישה הזאת של "אגד תעבורה"<br />
מצטרפת גם האוניברסיטה, כשהיא מחליטה לקיים<br />
את הלימודים כרגיל ביום של שביתה בתחבורה<br />
הציבורית, ומצפה שאלפי הסטודנטים שמגיעים<br />
ללימודים באוטובוס – יסתדרו הפעם בכוחות<br />
עצמם. במיוחד בסמוך ליום ירושלים, שבו מציינת<br />
מדינת ישראל את איחוד הר הצופים עם ירושלים<br />
המערבית, נראה מגוחך שהנסיעה ממרכז העיר<br />
לאוניברסיטה רצופה בכל כך הרבה מהמורות.<br />
אצלנו הסטודנטים, התלות בתחבורה הציבורית<br />
היא מצב זמני. בעוד כמה שנים רובנו נוכל<br />
להרשות לעצמנו לרכוש רכב, בניגוד לאזרחים<br />
אחרים שיישארו תלויים בחסדי חברות התחבורה<br />
הציבורית לתמיד. זה לא אומר שאנחנו צריכים<br />
להמשיך לחכות – לא באוטובוסים הצפופים, ולא<br />
בתחנות. הגיע הזמן להעביר את ההגה לידיים שלנו.<br />
פי האתון מגזין הסטודנטים הירושלמי מו"ל אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית עורכת ראשית ענבל אלבז עורכת משנה מאיה גולדשמידט<br />
חדשות תמר ירושלמי מגזין טל דורון תרבות מיכל פורת צלמת המערכת נעמה ששון איור השער ועיצוב גיא ארמה<br />
צילום שער אחורי פיני סילוק מערכת ומנהלה קמפוס הר הצופים, בניין פרנק סינטרה, קומה 3 דואר אלקטרוני pihaton@scopus02.co.il<br />
מנכ"ל סקופוס אמיר חכימיאן מחלקת שיווק אסתי מילשב <strong>05</strong>2-5525942 הדס לרנר <strong>05</strong>2-5525019<br />
2 פי האתון <strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז
תזמורת<br />
פירקת אלנור<br />
נסרין קדרי<br />
A-WA<br />
1.6.20<strong>17</strong><br />
הנחה מיוחדת לסטודנטים<br />
כרטיסים ב–40 ₪ בלבד<br />
ISRAEL-FESTIVAL.ORG.IL<br />
*2561<br />
ליאורה יצחק<br />
מופע פתיחה<br />
הילולת<br />
גרוב<br />
בריכת הסולטן<br />
טיפקס<br />
Yemen Blues<br />
כנסיית<br />
השכל<br />
קותימאן<br />
אורקסטרה<br />
בשיתוף<br />
עיריית ירושלים<br />
לרגל חגיגות 50 שנה<br />
לאיחוד העיר
יום הסטודנט 20<strong>17</strong>:<br />
האירועים והמחלוקות<br />
אירועי יום הסטודנטית האלטרנטיבי, 20<strong>16</strong><br />
חדשות<br />
ת<br />
א חד"ש יפיק השנה, זו הפעם<br />
השמינית, את אירוע "יום<br />
הסטודנטית האלטרנטיבי",<br />
כמחאה על כך שיום הסטות<br />
דנט בהפקת אגודת הסטודת<br />
נטים מתרחש ביום ירושלים.<br />
"אנחנו לא יכולים לחגוג ביום שמציין שליטה<br />
ודיכוי של עם אחר", אמר ל"פי האתון" תאמר<br />
בשאראת, ראש התא. "אנחנו מחרימים את יום<br />
הסטודנט הרגיל כי הוא מפלה את הסטודנטים<br />
הערבים. יום כיבוש ירושלים הוא יום רגיש בשבית<br />
לנו, ולא נחגוג ביום הזה. בחגיגות אנחנו מדגישים<br />
את השותפות הערבית-יהודית, שהיא נשמת אפה<br />
של חד"ש". האירוע האלטרנטיבי, שבו יופיעו להת<br />
קות יהודיות וערביות, ייערך ב-22 במאי במועדון<br />
הג'סטיס, וצפויים להשתתף בו מאות סטודנטים.<br />
בשאראת מספר כי המימון ל"יום הסטודנטית<br />
האלטרנטיבי", מעל 50,000 ש"ח, מגיע מתת<br />
רומות. "אנחנו עוברים מבית לבית בכפרים<br />
ובערים שלנו, וגם המפלגה נותנת קצת". בתא<br />
חד"ש מקווים כי גם השנה תהיה נוכחות דו<br />
לאומית, וזאת לאחר שבשנה שעברה הצטרפו<br />
אל החגיגות גם סטודנטים יהודים רבים. "אנחנו<br />
נגד בדלנות וגזענות, ומאמינים שהמאבק צריך<br />
להיות משותף ליהודים ולערבים, כדי להיות יחד<br />
ולאתגר את המצב הקיים", הוסיף בשאראת.<br />
החגיגות התרחבו<br />
(<br />
ב-23 במאי יזרמו<br />
אל גן סאקר אלפי<br />
סטודנטיות וסטודנטים<br />
שיניחו לכמה רגעים את<br />
המאמרים והמחשבונים,<br />
ויצאו לחגוג את ההוויה<br />
הסטודנטיאלית בפסטיבל<br />
יום הסטודנט הירושלמי.<br />
לצד ההופעות, האלכוהול<br />
והשמחה, יתקיימו גם<br />
אירועים שיבקשו להיות<br />
אלטרנטיבה עבור מי<br />
שלא ירצה להשתתף<br />
בחגיגה המרכזית מטעמים<br />
פוליטיים עדי ברק<br />
במקביל למחאה, באגודת הסטודנטים דווקא<br />
החליטו להרחיב השנה את חגיגות יום הסת<br />
טודנט ולפרוש אותן על פני מספר ימים. לפני<br />
23 במאי ייערכו הפסקות פעילות בקמפוסים<br />
השונים, עם שירים של האמנים שיופיעו ביום<br />
הסטודנט, ויחולקו בירות ופופקורן לציבור<br />
החוגגים. ביום שישי 26.5( תיערך בכפר הסת<br />
טודנטים מסיבת צהריים שתופק גם היא בחסות<br />
האגודה, בשיתוף מכללת דוד ילין ובצלאל. במת<br />
קום יופיעו אמנים ערבים וזמרי אינדי, ולצדם<br />
מופעי פואטרי סלאם, סדנת אקרו-יוגה, מסית<br />
בת אזניות, יריד אומנות של בצלאל ומכירות<br />
יד שניה. כמו כן, יוקם "אזור מים" עם בריכות.<br />
המשך בעמוד
הזירה<br />
הבין-תחומית<br />
מציגה:<br />
ספר יהושע<br />
תיאטרון סיפור כובש רועש<br />
בימוי ועריכת הטקסט המקראי<br />
גיא בירן<br />
מוזיקה מקורית: דיקלה<br />
ראשון. — 21.5 20:30 — ז׳ראר בכר, אולם ליאו מודל, ירושלים<br />
לילה טוב לך, תלפיות<br />
חמישי. — 25.5 .20:30 מוצ״ש. — 27.5 20:30<br />
סטודיו הזירה הבין תחומית, רחוב האומן <strong>17</strong>, ירושלים<br />
מחירים מיוחדים לסטודנטים.<br />
כרטיסים. — 02.6783378 hazira.org.il<br />
<strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז פי האתון 5
חדשות<br />
בתגובה לטענות תא חד"ש מסרה אגודת הסטודנטים: "כמדי שנה האגודה מות<br />
בילה את אירוע יום הסטודנט ודואגת לייצר לסטודנטים של האוניברסיטה העת<br />
ברית, בשיתוף אגודות נוספות בעיר, את חוויות יום הסטודנט האיכותית ביותר.<br />
השנה החלטנו להרחיב את החגיגות לפסטיבל סטודנט בעל מספר אירועים<br />
מיוחדים ושונים. אנחנו רואים בפסטיבל הסטודנט הירושלמי חגיגה משותפת<br />
של כלל ציבור הסטודנטים בירושלים, שבו נחגוג יחד את חג הסטודנטים".<br />
ירושלים של כולם?<br />
לרגל יום ירושלים, המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה ותא לביא יזמו<br />
במשותף אירוע שכותרתו "ירושלים של כולם". במסגרת האירוע ייערכו<br />
בבית אליאנס הופעות תרבות ואמנות, ומעגלי שיח הנוגעים לרב גוניות של<br />
ירושלים ולייחודה. אמנים מתחילים, להקות וזמרים יופיעו במקום, ויוקם<br />
מיצג אמנותי שיהיה פסיפס ירושלמי. "רוח חדשה", "מרכז שלם" ו"צעירים<br />
במרכז" )גוף הצעירים של עיריית ירושלים - ע"ב( - תומכים באירוע. שרה<br />
אסקין-חזוני, ראש תא לביא, סיפרה ל"פי האתון": "כל הזמן מדברים על השת<br />
סעים והפילוגים של העיר הזאת, אבל אנחנו רוצים להדגיש כמה שהיא יפית<br />
פייה. ירושלים שנויה במחלוקת, והרבה מזה קשור למרחב הפוליטי, אבל אנת<br />
חנו דווקא חושבים שנכון יותר להתחיל מהמכנה המשותף של כלל האנשים<br />
שיושבים בעיר הזאת, במטרה לייצר קונצנזוס. הרעיון המחדש הוא ששני<br />
גופים פוליטיים מנוגדים נפגשים יחד במכנה המשותף שהוא אהבת העיר,<br />
כדי ליצור קהילה שרואה את הדברים היפים של ירושלים, ושמה פחות דגש<br />
על הפילוג. הצלחה מבחינתי תהיה התגבשות של כזאת קהילה שתייצר תחות<br />
שת אחדות, במטרה להפוך את ירושלים לאור לגויים, למודל כלל עולמי".<br />
אסקין-חזוני הוסיפה: "מעגלי השיח יהיו תחת רעיון הגישור, נדבר על המשות<br />
תף ונחשף אל כל המגזרים בעיר. כדי ליצור שיח אמתי צריך לשוחח האחד<br />
עם האחר, וחשוב להסכים לשמוע את כל הצדדים. כל אחד יכול להגיע עם<br />
האידאולוגיה שלו ועדיין להקשיב לאחר, לנסות למצוא את עמק השווה".<br />
אדם שטרנברג, מפעילי המשמרת הצעירה במפלגת העבודה, ציין: "הרת<br />
עיון בא מתוך תפיסה שיום ירושלים מנוכס לציבור אחד, אבל ירושלים<br />
היא הרבה יותר מגוונת. כיוון שירושלים היא עיר של כולם ומאחדת הרבה<br />
מאוד ציבורים, היה לנו חשוב להרים אירוע שיהיה מכיל - הרב גוניות בית<br />
רושלים היא הקסם שלה, ולא שסע. הפוליטיקה לא מצליחה ליצור שילוב<br />
של ימין ושמאל, או חילונים ודתיים. ולכן המסר שלנו הוא הרצון לראות<br />
במה אנחנו דומים, ופחות במה אנחנו שונים - זו הישראליות החדשה".<br />
התנגדות מבית<br />
על אף שהמשמרת הצעירה של מפלגת העבודה היא מיוזמות האירוע "ירות<br />
שלים של כולם", בתא הסטודנטיאלי של העבודה, "אופק", מתנגדים אליו.<br />
מהתא נמסר: "האחריות שלנו היא להשמיע את המחאה נגד מצעד הדגלים<br />
שעובר באופן פרובוקטיבי בשער שכם וברובע המוסלמי, מה שמנוגד לדרך<br />
שלדעתנו ראוי לחגוג את יום ירושלים. ההחלטה שלא להצטרף למשמרת<br />
הצעירה ולתא לביא היא הכרעה שהתקבלה באופן דמוקרטי בתא. המסר<br />
והערכים שלנו ושל היוזמה המשותפת הם זהים, אבל הדרך להביע היא שונה".<br />
גם בתא מרצ מבקרים את יוזמתם של המשמרת הצעירה ותא לביא. גלעד<br />
בר-און, ראש התא אמר: "אנחנו, כאקט פוליטי, לא יכולים להשתתף במת<br />
שהו שהוא חגיגה ביום ירושלים. כשקוראים 'ירושלים של כולם', אבל עושים<br />
הפנינג בסוף, אז זו לא ירושלים של כולם - זו ירושלים של כל היהודים".<br />
בר-און המשיך: "היופי של ירושלים, שתא לביא והמשמרת הצעירה מדת<br />
ברים עליו, הוא יופי פוטנציאלי, כי כרגע יש חומה של אפליה ודיכוי, ויש<br />
שולט ויש נשלט. הבחירה לחגוג את היופי של ירושלים ביום שבו 400 אלף<br />
איש רואים אותו כיום שבו השתלט עליהם כובש זר, זו בחירה של עצימת<br />
עיניים". ביום ירושלים יפגין התא בכיכר צה"ל, במחאה על צעדת הדגלים.<br />
אירועי יום הסטודנטית האלטרנטיבי, 20<strong>16</strong><br />
6 פי האתון <strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז
יש גם<br />
צמחוני<br />
הגג של אברהם הוסטל נפתח!<br />
ברביקיו על הגג בבר הכי חו"ל בעיר<br />
המבורגר ובירה ב ₪ 40 ימי שני וחמישי מ-8 בערב<br />
אברהם הוסטל, הנביאים 67<br />
ABRAHAM HOSTEL ROOFTOP ON THE 4TH FLOOR
הסטודנטים המבטיחים<br />
בעוד רובנו נאבקים בשאלה "מה נעשה<br />
כשנהיה גדולים", הסטודנטים והסטודנטיות<br />
בכתבה הבאה כבר עושים את זה - ובגדול.<br />
התחילו לשנן את השמות:<br />
בעוד כמה שנים תגידו בגאווה<br />
שלמדתם יחד באוניברסיטה<br />
נטע ים<br />
גיל: 19<br />
לימודים: עתודאית בחוג לכלכלה<br />
ובחוג ליחסים בינלאומיים<br />
הסיפור של נטע ים נשמע כמו סיפור סינדרלה<br />
עבור כל ילדה שחלמה להיות מעצבת אופנה:<br />
עיצוב טי-שירט שהוביל למותג אופנה בינלאומי.<br />
ואיך אפשר לדעת שהמותג באמת מצליח? ובכן,<br />
תשאלו את בנות משפחת קרדשיאן - שלובשות<br />
את היצירות של ים בגאווה ומפיצות את הבשורה<br />
הישראלית למיליוני העוקבים שלהן באינסטגרם.<br />
הכול התחיל, מספרת ים, בשיחה עם אחיה אלעד.<br />
"דיברנו שנינו על אירוע כלשהו שקרה בעולם<br />
הפופ, מה שהוביל ליצירה של כל מיני אימג'ים<br />
שקשורים לעולם הזה. את האימג'ים הדפסנו<br />
על חולצות וצילמנו אותם לאינסטגרם. כך באה<br />
לעולם החברה ."Urban Sophistication אחרי<br />
תקופה קצרה בקולג' לעיצוב אופנה בניו יורק<br />
Technology( ,Fashion Institute of שבין<br />
בוגריו אפשר למצוא את מעצבי העל קלווין<br />
קליין ומייקל קורס(, ים ואחיה החליטו לפנות<br />
לקניינים, עד שמצאו חנות בוטיק שהסכימה למת<br />
כור את המוצרים שלהם. החנות, בשכונת סוהו<br />
בניו יורק, מוכרת עד היום מוצרים של Urban<br />
,Sophistication לצד החנות האינטרנטית<br />
הפופולרית.אך ההצלחה הגדולה, כך הבינה ים,<br />
תגיע רק לאחר שאת המוצרים יופיצו אנשים<br />
מוכרים. למי ההגדרה הזו מתאימה, אם לא למת<br />
שפחת המלוכה האמריקאית, ששולטת ביד רמה<br />
על התרבות הפופולרית - משפחת קרדשיאן?<br />
"הבנו שנקבל חשיפה רק אם נכיר אנשים משת<br />
מעותיים בתעשייה. בטיסה מארצות הברית לית<br />
שראל פגשתי את ג׳ונתן שבן, חבר קרוב של קים<br />
קרדשיאן, וקבענו להיפגש אתו בארץ. בפגישה<br />
נתנו לו חולצה שעיצבנו עם הפרצוף של קריס<br />
ג׳נר )אם משפחת קרדשיאן(, והוא התלהב ונכת<br />
נס איתה לתכנית 'האח הגדול 'VIP הבריטית".<br />
ים מספרת בהתרגשות על שיא מקצועי, שלפני<br />
תקופה קצרה לא העזה בכלל לחלום עליו: "אחרי<br />
חשיפה כזאת, התקשורת העולמית ממש גילתה<br />
אותנו, מה שהוביל לכך שאת החולצות הזמינו<br />
הבנות של קריס ג׳נר. כשהן קיבלו את החולת<br />
צות הן העלו אותן לאינסטגרם. קיבלנו חשיפה<br />
מטורפת - אלו החשבונות הכי נצפים בעולם".<br />
אחרי שבנות קרדשיאן הפכו להיות לקוחות<br />
נאמנות, צמד אחיות מפורסם נוסף גילה את<br />
האימפריה הקטנה של האחים ים: ג'יג'י ובלה<br />
חדיד. "שתיהן העלו תמונות שלהן לובשות חות<br />
לצות עם אימג'ים שקשורים אליהן, ושאלו אם<br />
מישהו יודע מי הכין את החולצות הללו", מספרת<br />
ים. "כולם חשבו שיש לנו שיתוף פעולה איתן".<br />
לים תכניות גדולות לעתיד, אך נראה שעם הצת<br />
לחה כזאת לפני גיל עשרים, העתיד צופן הצלת<br />
חה גדולה עוד יותר: "אני מאוד מקווה שהחבת<br />
רה תתפתח למשהו שהוא לא רק בגדים, אלא<br />
סוג של אימפריה. אני מקווה להמשיך להיות<br />
בעולם הזה, להיות מעורבת עם האנשים המת<br />
שפיעים בתעשייה, ובעיקר - להמשיך ליצור".<br />
מיכל פורת<br />
8 פי האתון <strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז
חיים דנינו<br />
גיל: 28<br />
נשוי לרחל ואב<br />
לשלושה<br />
לימודים: סטודנט<br />
שנה ג' למשפטים<br />
עד שהתחיל את הלימודים באוניברסיטה העבת<br />
רית, למד חיים דנינו אך ורק במסגרות חרדיות:<br />
בתחילה בתלמוד תורה, בהמשך בישיבה ולאחר<br />
מכן בכולל. בגיל 24 הגיע למכינה של האוניבת<br />
רסיטה, ושם התכונן ללימודים אקדמיים. "הלית<br />
מודים במכינה נמשכו שנה, ובמהלכם השלמתי<br />
את כל החומר שלא למדתי במסגרות אחרות",<br />
הוא מספר ומוסיף: "במתמטיקה התחלנו מחיבור<br />
וחיסור, והגענו עד לחומר ברמה של 4 יחידות.<br />
באנגלית למדנו ABC והגענו עד לרמה של 5<br />
יחידות. בסיום המכינה ניגשים למבחן פסיכומטת<br />
רי כדי לקבל ציון לקראת קבלה לאוניברסיטה".<br />
דנינו מספר ששנת הלימודים במכינה הייתה מאת<br />
תגרת יותר מלימודי המשפטים. "לפחות מבחינה<br />
מנטאלית, כי הלימודים היו מאוד אינטנסיביים,<br />
אבל הם אינם תחליף ללימודי ליבה של הרבה<br />
שנים מגיל צעיר, זה פשוט כמו פלסטר. בלי להביע<br />
ביקורת, את ילדיי הייתי מלמד כבר מגיל צעיר".<br />
מהר מאוד אחרי שהדביק את הפער, דנינו החל<br />
להצטיין בלימודים. בסיום שנה א' הוא קיבל את<br />
פרס מצטיין הדיקן, ובשנה השנייה קיבל את פרס<br />
הרקטור, כשהיה בין שני מקבלי הציונים הגבוהים<br />
ביותר במחזור. היום הוא עורך את כתב העת של<br />
הפקולטה, ועובד כמתרגל וכעוזר הוראה. עם<br />
סיום הלימודים הוא יחל התמחות בבית המשת<br />
פט העליון. את המעבר מלימודי התורה לאקדת<br />
מיה הוא אומר שעשה מתוך עניין, ובשל הרת<br />
צון לדאוג למשפחתו. על השילוב בין המשפחה<br />
ללימודים, הוא מספר: "זה לא פשוט, כי נדרשת<br />
ממני השקעה גדולה, אבל לשמחתי יש לי משת<br />
פחה מאוד תומכת. המצב שבו יש לי משפחה<br />
והזמן 'ממוסגר', גורם לי להיות יעיל יותר". לדבת<br />
ריו, המיינסטרים החרדי לא רואה את הלימודים<br />
בעין יפה: "בעיקר בגלל שיש אפשרות ללמוד<br />
במכללות חרדיות שיש בהן הפרדה, אבל בחבת<br />
רה שאני נמצא בה יש קבלה בסך הכול. התגות<br />
בות לא קשות". הוא מסביר שיש מקומות שבהם<br />
עלולים להיות ללימודים השלכות, למשל בקבלה<br />
למוסדות לימוד של הילדים. "אבל אני בוחר את<br />
החברה שמסתכלת על הנושא בעין יותר יפה".<br />
הלימודים באוניברסיטה טומנים, לדברי דנית<br />
נו, לא מעט אתגרים לסטודנט החרדי. "בהתחת<br />
לה היה לי שוק תרבותי, כשפגשתי אוכלוסיות<br />
שלא הכרתי. פתאום עלו בי שאלות על הפרדה<br />
מגדרית, למשל. דברים שהיו נראים לי מובת<br />
נים מאליהם החלו להעלות תהיות. יש קורסים<br />
שעוסקים בנושאים שלמדתי בישיבה, ועכשיו<br />
אני רואה אותם מזווית אקדמאית". הוא מסכם<br />
את חווית הלימודים כטובה בסך הכול. "היו לי<br />
הרבה חששות מסטיגמות והן התנפצו אחת אחרי<br />
השנייה. היחידה למעורבות חברתית עוזרת מאוד,<br />
והיום יש לי חברים מכל האוכלוסיות והם חלק<br />
משמעותי מחיי". על העתיד הוא מספר שאינו<br />
שולל את האפשרות להיות עורך דין. "אומרים<br />
שההתמחות משנה את נקודת המבט. אני שוקל<br />
גם תואר שני - עדיין לא שבעתי מלימודים".<br />
את השיחה אתנו דנינו מבקש לסיים במסר.<br />
"הרבה פעמים אנחנו חושבים שנקודת הפתיחה<br />
שלנו לא מספיק טובה, ואנחנו רוצים לוותר. לשת<br />
מחתי אני יכול לומר שזה לא ככה. לגמרי אפשר<br />
להצליח - גם כשמייאשים אתכם מסביב. נצלו את<br />
ההזדמנות באוניברסיטה לתחום החברתי, תכית<br />
רו מגוון של אנשים מעבר ללימודים, ואל תתנו<br />
לתקופה הזאת פשוט לעבור. ועוד דבר - לסטודת<br />
נטים החרדים יש קשיים רבים, ויש כאלה שנות<br />
שרים בגללם. תמיכה מסטודנטים אחרים יכולה<br />
לעזור מאוד. תפקחו עיניים סביבכם ונסו לעזור<br />
למי ששונה מכם, עזרו להם להיכנס לעניינים".<br />
מעין ידוב<br />
צילום: מיכל פורת<br />
<strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז פי האתון 9
הסטודנטים המבטיחים<br />
אוריין שוקרון<br />
גיל: 24<br />
לימודים: שנה ד' בפסנתר<br />
קלאסי ויצירה רב תחומית<br />
באקדמיה למוזיקה בירושלים<br />
את הקריירה המוזיקלית שלו חייב שוקרון למות<br />
רה לדרבוקה בבית הספר היסודי במעלות תרת<br />
שיחא. הוא מספר שהיא, "זיהתה חוש מוזיקלי,<br />
ואמרה להורים שאני פשוט חייב ללמוד פסנתר".<br />
ההורים תמכו ושמחו: "אימא אפילו התחילה<br />
ללמוד לנגן איתי, אבל פרשה אחרי חודש". בנית<br />
גוד לאימא, שוקרון מצא את ייעודו, והיום הוא<br />
המנהל המוזיקלי של התזמורת האנדלוסית מעת<br />
לות תרשיחא. בין הדרבוקה הראשונה לניהול<br />
מוזיקלי של תזמורת, שלב משמעותי נוסף בקת<br />
ריירה של שוקרון היה בצה"ל: "אמנם התגייסתי<br />
לתפקיד המזכיר של הרב הראשי של צה״ל, אבל<br />
שם התמזל לי המזל והכרתי את החזן הצבאי<br />
הראשי. הוא אימץ אותי אליו בתור הפסנתרן<br />
והמעבד שלו - תפקיד שיצר במיוחד בשבילי".<br />
החזרה לתזמורת האנדלוסית כמנהל היא סגירת<br />
מעגל עבור שוקרון הצעיר, שניגן שם בתור ילד.<br />
"לשמחתי ולהפתעתי הם פנו אליי כדי שאגיש<br />
מועמדות לתפקיד, ונכנסתי אליו בינואר השנה".<br />
מעבר לסגירת מעגל, הכניסה לתפקיד מרגשת<br />
במיוחד שכן שוקרון מחליף את המנהל האגת<br />
די של התזמורת, שהחזיק בתפקיד עשור שלם:<br />
"והוא גם מבוגר ממני ביותר מעשרים שנה".<br />
ירושלים משתלבת לשוקרון בעבודה והוא כותב<br />
את העיבודים והיצירות כשהוא נמצא בעיר, ומת<br />
גיע למעלות תרשיחא פעם בשבועיים לחזרות<br />
של התזמורת. בתקופות אינטנסיביות יותר, כמו<br />
לפני הופעות גדולות, הנסיעות צפונה נעשות<br />
תדירות יותר. אך שוקרון לא רואה את עצמו נפרד<br />
מירושלים בשלב הזה: "אני מת להישאר בירושת<br />
לים, התאהבתי בה לגמרי. מעלות, העיר שבה גדת<br />
לתי, מדהימה בעיניי, אבל ירושלים כבשה אותי".<br />
האמן הצעיר רואה איך בירת ישראל משתתפת<br />
ביצירתו. "מבחינתי ירושלים היא בירת התרבות<br />
של ישראל. אני רוצה להופיע כאן, לעבוד עם תזת<br />
מורות ולהמשיך ליצור בעיר - הנופים והאנשים<br />
של העיר נותנים לי המון השראה".<br />
שוקרון לא עוצר בעבודה עם התזמורת<br />
האנדלוסית, ומעורב בפרויקטים רבים אחרים:<br />
"השנה, הפקתי פרויקט ארצי ליום הזיכרון,<br />
וכתבתי את הסינגל למיזם 'אחים שלנו', שהופץ<br />
בטלוויזיה וברדיו. במקביל עשיתי את הקליפ<br />
לציון ארבעים שנה למבצע אנטבה, בשיתוף<br />
פעולה עם החזן הראשי והתזמורת הקאמרית".<br />
ואם זה לא מספיק, בימים אלו כותב שוקרון<br />
יצירה לפסטיבל ישראל. את האהבה ואת<br />
התשוקה למוזיקה מכיר שוקרון מגיל<br />
צעיר, כאמור, אבל רק כיום הוא<br />
נהנה מהוורסטיליות שהתחום<br />
מאפשר לו. "אני מוצא את<br />
עצמי מתעורר בבוקר ומחת<br />
ליט מה מתחשק לי לעשות<br />
היום: לכתוב יצירה,<br />
להתאמן על קונצ'רטו של<br />
שופן, או לשאוב השראה<br />
ממוזיקה<br />
פופולרית וג׳אז".<br />
מיכל פורת<br />
10 פי האתון <strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז
סיפור רחוב<br />
bac.org.il<br />
המלך קינג ג'ורג'<br />
רביעי | כא באייר | <strong>17</strong>.5 | 20:30<br />
מסע היסטורי-מוזיקלי אל התת-מודע של הרחוב המלכותי<br />
והמפורסם ביותר בירושלים.<br />
מנחה: מריק שטרן | מוזיקה: האחיות לוז<br />
צילום: קובי שרביט , אליאנס7, MUPERPHOT<br />
צילום: גיתי סילבר, אליאנס7<br />
מ ו ז י ק ה<br />
צילום: תומר זמורה, אליאנס7<br />
צילום: ים ויניולה, אליאנס7<br />
ס ט נ ד א פ<br />
מעורב<br />
רביעי | כא באייר | <strong>17</strong>.5 | 22:00<br />
צילום: אילן בשור<br />
אחרי פרידה מהעיר שאלוהים שוכר בה, אלי חביב צוחק<br />
על ירושלים, תל אביב, ברלין, צמחונים, המשיח, יונים,<br />
התנ"ך, ילדים, כוחות על, ועוד קצת על ירושלים.<br />
מופע פתיחה: יאיר להמן<br />
סדנת צילום<br />
מבע משולב<br />
חמישי | כב באייר | 18.5 | 18:00<br />
צילום: אריק פוטרמן<br />
הלילה הזה יכתוב אותנו<br />
חמישי | כב באייר | 18.5 | 21:30<br />
מופע מוזיקלי של דן סלומון והדס בלאס<br />
יחד עם תזמורת הרחוב הירושלמית<br />
בניצוחו של עידו שפיטלניק<br />
אורחים: הדס קליינמן ואביב בכר<br />
סדנת קסם בהדרכת חברי הקולקטיב אליאנס7, שנועדה להפוך צרכני תרבות<br />
יושבי ספות ונרקומני פייסבוק לצלמי סטילס איכותיים, נמרצים ויפים.<br />
האמצעים הדרושים: לב פתוח ומצלמת סמארטפון או מצלמה רגילה.<br />
משך הסדנה כשלוש שעות.<br />
בהנחיית: קובי שרביט, תומר זמורה, ים ויניולה ויוחאי שלום חדד<br />
מחיר למופע: 30 ש"ח, מחיר אחיד לכל אירועי הפסטיבל.<br />
להזמנת כרטיסים 02-6215900 ובאתר<br />
בית אבי חי · www.bac.org.il · · רח‘ המלך ג‘ורג‘ 44, פינת רח‘ קק“ל, ירושלים ·<br />
p חניה חינם לבאי האירועים<br />
<strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז פי האתון 11
הסטודנטים המבטיחים<br />
שאדי חביב אללה<br />
גיל: 32<br />
לימודים: קולנוע בסם שפיגל, שנה ג'<br />
בשנה הראשונה ללימודיו בבית הספר סם שפיגל<br />
ביים שאדי חביב אללה את סרטו "הים הזה" -<br />
סיפורו של מורה פלסטיני המלמד את תלמידיו<br />
על המושג "חופש". הסרט זכה לשבחים, השתתף<br />
בפסטיבל חיפה ואף הוקרן בסינמטק תל אביב.<br />
נוסף על כך, חביב אללה זכה בתחרות המלגות<br />
של הקרן לירושלים בתרומה מטעם Sir Jack<br />
.Lyons Charitable Trust תרומה זו זיכתה<br />
אותו במענק כספי מכובד וטיסה לקנדה, שם מות<br />
קרן הסרט בימים אלה. במהלך השנה האחרונה<br />
הוא ביים סרט נוסף, "עץ הכלה", המגולל את<br />
סיפורו של ילד בן 12 שקיבל בירושה עץ בן 400<br />
שנה. הסרט צפוי להשתתף בתחרות הבינלאומית<br />
לסרטי סטודנטים בתל אביב, לאחר שזכה בציון<br />
לשבח בתחרות קרן פרלוב ליצירה תיעודית. לדת<br />
ברי חביב אללה, הוא מזדהה עם הנרטיב הפלסת<br />
טיני ומרגיש כי הוא חלק בלתי נפרד מאישיותו.<br />
בסרטיו "עץ הכלה" ו"הים הזה" הוא שופך אור<br />
על החברה הפלסטינית ואף מבקר אותה. "הסרט<br />
'עץ הכלה' הגיע ממקום אישי מאוד, הגעתי אליו<br />
דרך צילומי הסטילס שהייתי מצלם הרבה בסופי<br />
שבוע עוד לפני הלימודים". הוא מספר: "העץ<br />
שמופיע בסרט נמצא בכפר ליד ג'נין. לידו יש<br />
מכולת קטנה של אבא ובן שיש ביניהם מערת<br />
כת יחסים מיוחדת". אומר חביב אללה ומוסיף:<br />
"מתחת לעץ מתקיימות כל החתונות בכפר, ובת<br />
עבר היו עושים תחתיו את החלפת הכלות - זה<br />
טקס מסורתי ערבי שבו שני חתנים מגיעים עם<br />
אחיותיהם ומחליפים בין האחיות, שהן הכלות.<br />
העץ מועבר מדור לדור לבן האמצעי, והוא שומר<br />
הסוד של העץ. הילד בסרט חי בין שני עולמות -<br />
עולם הכיבוש והעוני, ועולם הפנטזיה שמתבטא<br />
באהבתו הראשונה לאחת מבנות הכפר. יש קונטת<br />
רסט מאוד חד בין הוויזואליה היפה לבין הפסקול<br />
שמבטא את נוכחות הצבא באזור". הסרט הראת<br />
שון שביים חביב אללה - "הים הזה" - מתרחש<br />
ברמאללה, ומספר על מורה-סופר שמעודד את<br />
תלמידיו למרוד בבית הספר ובמערכת החינוך.<br />
חביב אללה נולד בכפר עין מאהל סמוך לנצרת,<br />
ולפני שלמד קולנוע השלים לימודי תואר ראשון<br />
באדריכלות באוניברסיטת ירדן למדעים וטכנות<br />
לוגיה. כיום הוא מתגורר בבית ג'אלה. "הייתה<br />
לי הזדמנות ללמוד קולנוע בגיל 19, אבל חשבתי<br />
אז שאין לי מה לתת לקולנוע. החלטתי ללמוד<br />
אדריכלות, שזה משהו שאני גם מאוד אוהב,<br />
וכשארגיש שאהיה מוכן לקולנוע, אלך על זה.<br />
סיימתי את התואר באדריכלות ועשיתי התמת<br />
חות שלוש שנים, עבדתי בתל אביב ובנצרת,<br />
אבל הקולנוע היה כל הזמן ברקע". בגיל 29 הוא<br />
החליט להגשים את החלום. "אני מרגיש שבאת<br />
תי ללימודים מוכן גם מבחינת הגיל וגם בזכות<br />
הרקע האקדמי, כי יש קשר הדוק בין האדריכלות<br />
והקולנוע - בשניהם אפשר ליצור חוויה שאנשים<br />
עוברים". המשפחה, לדבריו, קיבלה את ההחלת<br />
טה ללמוד קולנוע בחיוב. "אני בר מזל שנולדת<br />
תי למשפחה מאוד ליברלית ומחבקת. הגעתי<br />
לקולנוע בתפיסה שאני רוצה להשפיע וליצור<br />
שינוי, במיוחד כי אני מתעסק הרבה עם ביקורת<br />
על החברה הפלסטינית ועל החברה היהודית".<br />
במקביל ללימודיו חביב אללה עובד כאדריכל<br />
פרילנסר, ומלמד אדריכלות וצילום סטילס במרכז<br />
למחוננים ליד נצרת. "השילוב בין התחומים לא<br />
קל, אבל אני עושה זאת כי אני אוהב את שניהם.<br />
אני מאמין שבעתיד אצטרך לבחור אחד מהם.<br />
בעוד עשר שנים אני רוצה להיות איש קולנוע,<br />
ואני מקווה שאצליח לייצג את עצמי ואת הערכים<br />
שלי בצורה האמינה, המכבדת והמעניינת ביותר".<br />
עדי ברק<br />
מתוך הסרט "עץ הכלה"<br />
12 פי האתון <strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז
מתוך הסרט מושקי, צילום: דניאל אל-פלג<br />
גיל: 26<br />
לימודים: קולנוע בסם<br />
שפיגל, שנה ה' ואחרונה<br />
עליזה חנוביץ'<br />
בגיל 20 החליטה עליזה חנוביץ' להשאיר מאחור<br />
את הוריה - אם חוזרת בתשובה ואב חב"דניק.<br />
היא עזבה את העיר ברוקלין שבה גדלה, ועלתה<br />
לישראל. "לא הייתה לי תכנית מסודרת, בחודת<br />
שים הראשונים ישנתי אצל חברה של המשפת<br />
חה בירושלים, והתאהבתי בעיר. בניו יורק מאוד<br />
אהבתי לראות סרטים ישראליים ועבדתי כסדרת<br />
נית בכל מיני מקומות כדי שאוכל לראות כמה<br />
שיותר סרטים בחינם. חשבתי שתהיה לי מלגת<br />
לימודים בסם שפיגל, אבל כשהתקבלתי הבת<br />
נתי שבגלל שכבר יש לי תואר ראשון בלימודי<br />
יהדות לא אקבל מלגה. בשלב הזה לא היה לי<br />
אכפת והחלטתי שאני הולכת בעקבות החלום".<br />
לפני כשנתיים ביימה חנוביץ' במסגרת הלימודים<br />
בסם שפיגל את הסרט "מושקי". הסרט מבוסס<br />
על חוויותיה בקהילת חב"ד בניו יורק, לצד תהיות<br />
על יהדות, פתיחות מינית וחברות אמיצה. "אני<br />
חוששת לעבוד עם שחקנים מקצועיים ולכן מעת<br />
דיפה ללהק לסרטים שלי את עצמי ואת חברים<br />
שלי. בבית הספר לא כל כך אהבו את 'מושקי'<br />
בהתחלה, וחשבו שהמשחק 'בסדר'. רק אחרי<br />
ערב ההקרנה של כל הסרטים המנחים שינו<br />
את דעתם, והסרט התקבל לפסטיבל ברלין".<br />
בפברואר 20<strong>16</strong> הוקרן סרטה של חנוביץ' ב-<br />
,Berlinale פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין,<br />
וזכה לביקורות טובות. כמו כן זכה הסרט בפרס<br />
מטעם הקרן לירושלים, והוקרן בפסטיבל סרת<br />
טים יהודיים בטורנטו. למרות החשיפה הבינת<br />
לאומית, אביה עדיין לא צפה בסרט החושפת<br />
ני. "אני לא רוצה שאבא שלי יראה את הסרט<br />
כי יש שם סצנות סקס. זה לא קשור ליהדות,<br />
אלא ליחסי אבא ובת. אימא שלי שכנעה אותי<br />
להראות לה, אז אמרתי לה שאני מוכנה שתת<br />
ראה, אבל בתנאי שלא נדבר על זה אחר כך".<br />
בימים אלה היא עורכת את סרט הגמר שלה<br />
ללימודים. למרות ההצלחה שזכתה בה, חנוביץ'<br />
בכלל לא בטוחה שבעתיד הרחוק תעסוק בקות<br />
לנוע. "בעוד חמש שנים אני מאמינה שעדיין<br />
אהיה בתחום כי זה פשוט כיף לי, וגם - מהו עולם<br />
בלי תרבות, צבעוניות ובידור? אחר כך אני לא<br />
יודעת, כי אני לא בטוחה שקולנוע הוא תחום<br />
מספיק חשוב. הרבה פעמים על הסט אני רואה<br />
אנשים שמתייחסים לעניין כאילו זה הדבר הכי<br />
חשוב בעולם, ואני חושבת לעצמי: 'תרגעו - זה<br />
רק סרט'. אבל אחר כך, כשהסרט כבר על המסך,<br />
אני מבינה שזה היה שווה הכול". חנוביץ' מסת<br />
פרת שהחלק האהוב עליה בתהליך היצירה הוא<br />
הכתיבה. "אני לא ממציאה את מה שאני כותת<br />
בת, הכול מבוסס על דברים שקרו לי או שראיתי.<br />
הכתיבה גרמה לי להיפתח ולאהוב אנשים". היא<br />
מסבירה: "עכשיו אני חושבת שכל אחד הוא<br />
עולם, ואני מסתכלת על אנשים ומנסה להבין<br />
מי הם ולמה הם מתנהגים כמו שהם מתנהגים.<br />
ב'מושקי' לא חשבתי יותר מדיי, יש בו הרבה<br />
אותנטיות ואמת, והצופים מרגישים את זה".<br />
חנוביץ' מתגוררת בדירת שותפות בירושת<br />
לים. "אני לא רוצה לגור עם בנים שהם לא<br />
בעלי, פעם הייתי דתייה, ועכשיו אני מבות<br />
לבלת. היהדות חשובה לי, פשוט בחו"ל אני<br />
מרגישה שאני צריכה יותר להתחבר לשות<br />
רשים שלי, ופה כולם יהודים, אז קל יותר".<br />
עדי ברק<br />
<strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז פי האתון 13
הסטודנטים המבטיחים<br />
גילעד סוויט<br />
גיל: 26<br />
לימודים: סטודנט לתואר ראשון<br />
בסוציולוגיה-אנתרופולוגיה<br />
ותואר כללי במדעי הרוח<br />
כמו רבים מהסטודנטים בגיליון זה, גילעד<br />
סוויט לקח כישרון טבעי, תשוקה ורצון לעשות<br />
טוב והפך אותם להצלחה. סוויט, שההיכרות<br />
הראשונה שלו עם השפה הערבית התרחשה<br />
רק בתיכון, הוא המייסד והעומד בראש עמות<br />
תת "מדרסה", אתר אינטרנט ללימוד השפה<br />
הערבית דרך סרטונים קצרים פשוטים, וכמובן<br />
בחינם. הוא מספר שהלימודים בתיכון ולאת<br />
חר מכן בצבא גרמו לו להתאהב בשפה, אך גם<br />
להבין את המורכבות בלימוד הערבית לציבור<br />
דובר עברית: "למדתי בתיכון ערבית ספרותית<br />
והבנתי שאני אפילו לא יכול להגיד ׳מה נשמע׳<br />
בערבית. לערבית המדוברת נחשפתי רק בצבא,<br />
אבל לשימוש מודיעיני ולא לשיחות בין אישיות".<br />
וכך, רק בגיל 21 התחיל סוויט האוטודידקט מסע<br />
אישי ללימוד ערבית - לבד, מול הספר, ולאחר<br />
מכן גם תוך כדי שיחות עם אנשים. הוא מספר<br />
שהיה לו חשוב, כבר מההתחלה, להבין את השפה<br />
לעומק ולהכיר אפילו את הדיאלקטים השונים.<br />
אחרי שהתמחה בשפה בעצמו, התחיל סוויט להת<br />
פיץ את הבשורה. "אחרי שחזרתי מהודו התחלתי<br />
ללמד ערבית בבית שלי, בחינם, על כוס קפה.<br />
אחר כך החלטתי שכדאי שעוד אנשים יחשפו<br />
לשיעורים האלה וגייסתי את החברים המוכשרים<br />
שלי לטובת צילום והפקת סרטונים מושקעים".<br />
הפקת הסרטונים דרשה מסוויט ומשותפיו חשית<br />
בה יצירתית לא פשוטה, ולבסוף החליטו שהדת<br />
רך הטובה ביותר ללימוד אינה דרך לוח מחיק<br />
והסברים, אלא דרך שיחה. לאחר יצירת שלות<br />
שת השיעורים הראשונים, שכוללים אנימציה<br />
ומשתדלים גם להיות משעשעים לצפייה, הם<br />
הועלו לרשת. התגובות לא הפסיקו להגיעו:<br />
"היה מבול של אנשים שרצו לחוות את דעתם<br />
- מימנים לשמאלנים ואפילו ערבים שאהבו<br />
את הדרך שבה הערבית המדוברת מוסברת".<br />
הסרטונים הראשונים הללו היו לתחילת דרכה<br />
של "מדרסה". לאחר כמה סרטונים נוספים,<br />
סוויט החליט לרשום את "מדרסה" כעמות<br />
תה, וכיום הפעילות התרחבה מחוץ לגבולות<br />
האינטרנט: האירוע הראשון שקיימו משך אליו<br />
מאתיים אנשים מכל רחבי הארץ - צעירים<br />
ומבוגרים. הסיפור של סוויט אולי מזכיר יזם<br />
היי-טק צעיר, אך חשוב לו לציין שלא מדות<br />
בר בסטרט-אפ: "הצמיחה שלנו טבעית, ואולי<br />
נראית דומה מאוד לסטרט-אפ, אבל לא לשם<br />
אנחנו מכוונים - יש לנו אוריינטציה חברתית<br />
שמונעת על ידי ההון החברתי והתרבותי שלנו".<br />
ההשוואה לסטרט-אפ מתעצמת כשמתגלים<br />
הישגיו הנוספים של סוויט: הופעות בטלוויזיה<br />
ובתקשורת, זכייה בעשרים אלף ש"ח מטעם<br />
תחרות יזמות של אגודת הסטודנטים הארצית,<br />
ואפילו בחירה לאחד ממדליקי המשואות האלת<br />
טרנטיביים של אתר נענע10 ביום העצמאות<br />
האחרון. סוויט אמנם שמח על הישגים אלו, אבל<br />
מספר שהרגעים המכוננים באמת הם כשהוא קם<br />
בבוקר ורואה את ההודעות של האנשים שנחת<br />
שפו לאתר בפעם הראשונה. הוא מוסיף ומספר<br />
על בחור עיוור, ששלח לאתר הודעה והודה על<br />
כך שהאתר מונגש לעיוורים, ובזכות זה הוא<br />
יכול ללמוד ערבית מדוברת לראשונה בחייו.<br />
כשנשאל על תכניות לעתיד, סוויט מודה שהוא<br />
מעוניין לעבוד על אותו הפרויקט, אולם השאיפה<br />
הכללית שלו גדולה הרבה יותר: "בעוד עשר<br />
שנים אני רואה את עצמי יוצא מהבית ושומע<br />
סביבי אנשים מדברים ערבית מבלי שזה מרגיש<br />
מוזר. השאיפה היא לחברה ישראלית דוברת עבת<br />
רית וערבית. אני רוצה שהערבית לא תהיה מודת<br />
רת - אלא נחלת הכלל".<br />
מיכל פורת<br />
צילום: נעמה ששון<br />
14 פי האתון <strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז
גיא מור<br />
גיל: 24<br />
לימודים: סטודנט שנה ג' למשפטים<br />
בקיץ האחרון זכה גיא מור ב-Undergraduate<br />
,Award תחרות בינלאומית לתלמידי תואר<br />
ראשון לחיבורים ב-25 קטגוריות שונות. מדובר<br />
בתכנית האקדמית הגדולה מסוגה בעולם, והיא<br />
נועדה לתמוך בסטודנטים המבריקים והחדשניים<br />
ביותר. החיבור של מור, בתחום הפילוסופיה, עסק<br />
בהבחנה בין מין ומגדר, והגיע למקום הראשון. על<br />
סמך הישגיו האקדמיים קיבל מור בשנים א' ו-ב'<br />
פרסי הצטיינות מהמחלקה למדע המדינה, בשנה<br />
שעברה קיבל את פרס דיקנית הפקולטה למדעי<br />
החברה, והשנה את פרס הרקטור. במהלך השנה<br />
האחרונה הוא שימש עוזר מחקר במחלקה למת<br />
דיניות ציבורית, ועסק בתחומי רווחה ורגולציה.<br />
לתחרות, הוא מספר, הגיע בעקבות לחץ של בת<br />
הזוג: "היא קיבלה מייל מהאוניברסיטה ולחצה<br />
עליי להגיש חיבור. לא חשבתי שיש טעם, אבל<br />
בסוף הגשתי כדי לצאת ידי חובה". את העבות<br />
דה כתב במסגרת קורס בנושא "פילוסופיה של<br />
גזע ומגדר", שלמד אצל פרופסור אורחת שהגיע<br />
ממלבורן. "זה מאוד נחמד לקבל פידבק חיובי<br />
על עבודה קשה. בתיכון היו לי ציונים לא טובים<br />
במיוחד, סבלתי מאוד ובקושי הגעתי לשיעורים.<br />
באותה תקופה התחלתי להתעניין במחשבה מדית<br />
נית, וכתבתי עבודת גמר בהדרכת סטודנט לתואר<br />
שני במחלקה למדע המדינה. זו הייתה עבודה<br />
עצמאית ומאוד מספקת, וזה גרם לי להבין שמחת<br />
קר בתחום זה הוא מה שאני רוצה לעשות בחיים".<br />
מור מתכנן להמשיך בשנה הבאה לתואר<br />
שני במדע המדינה. "אני לא בטוח אם להת<br />
משיך בלימודים זו ההחלטה הנבונה ביותר<br />
מבחינה כלכלית, אבל הלימודים מאוד מעת<br />
ניינים אותי. אני לא יודע לאן הדברים יובילו<br />
אותי, אבל אני בטוח שזה מה שאני רוצה לעת<br />
שות - לחשוב איך החברה שלנו צריכה להתת<br />
נהל ולראות איך מדיניות מתרחשת במציאות".<br />
עדי ברק<br />
ת'ורה אבו-חד'יר<br />
גיל: 22<br />
לימודים: שנה ב' בתקשורת<br />
וספרות לטינו-אמריקאית<br />
לא הרבה אנשים מפעילים דף פייסבוק עם למעת<br />
לה מ-45 אלף עוקבים, ועוד פחות מנהלים פרויקט<br />
יזמות חברתית, שבסופו מוענק מיליון דולר ליזם<br />
המצטיין. ת'ורה אבו-חד'יר, ירושלמית משועפט,<br />
עושה את שני הדברים במקביל, והיא רק בת 22.<br />
אבו-חד'יר היא המנהלת של הסניף הפלסטית<br />
ני של פרס הולט, "הפרס הגדול בעולם ליזמות<br />
חברתית בקרב סטודנטים", היא מכריזה בגאווה.<br />
"קבוצות מכל העולם מתחרות על מציאת פתת<br />
רון לבעיה עולמית שמוגדרת כל שנה. למשל,<br />
בשנה שעברה התעסקו בנושא הפליטים וכיצד<br />
אפשר לשפר את מצבם", היא מפרטת. הסטות<br />
דנטים הזוכים בכל שנה מקבלים מיליון דולר<br />
לפיתוח ומימוש הרעיון. "אני בעצם מנהלת<br />
את התחרות הפלסטינית. אני צריכה לגייס את<br />
קבוצות הסטודנטים, לעזור להם למצוא ספות<br />
נסרים, ולהתעסק בכל הלוגסטיקה מסביב".<br />
בתחילת כל שנה נערכות תחרויות מקומיות<br />
של סטודנטים, והמנצחים מעפילים לגמר אזות<br />
רי. השלב הבא הוא הגמר העולמי, ושם הם כבר<br />
קרובים לזכייה בפרס שמעניק נשיא ארצות הבת<br />
רית לשעבר ביל קלינטון. "בשנה שעברה הגמר<br />
האזורי שלנו היה בדובאי", היא משחזרת. "לדאוג<br />
לוויזות לפלסטינים עם תעודת זהות הישראלית<br />
היה ממש סיפור, קיבלנו אותן ממש ביום שבו<br />
היינו צריכים לטוס לתחרות. להגיע לשם היה<br />
סיפוק אדיר". אבו-חד'יר התגלגלה לתפקיד<br />
לגמרי במקרה, אחרי שחברה שלה סיימה אותו<br />
והמליצה עליה - והיא נכנסה לנעליה בהצלחה<br />
גדולה. "להשתתף בפרויקט כזה, עם אנשים מכל<br />
העולם, במטרה לעשות טוב - זה פשוט מרגש".<br />
אבו-חד'יר אינה מסתפקת בעבודה זו, ובזמנה<br />
הפנוי היא שותפה למיזם בשם of" Humans<br />
"Jerusalem - דף פייסבוק שהקימה עם חברה<br />
,לאחר שקיבלו השראה מדף פופולרי אחר:<br />
York" ."Humans of New הפרויקט מציג<br />
לעוקביו תמונות וסיפורים מחייהם של ערביי<br />
ירושלים, ואבו-חד'יר משמשת בו צלמת וכותת<br />
בת. "רצינו לספר את הסיפור של הצד הפלסטיני<br />
של העיר, שלתחושתינו לא מקבל מספיק הכרה.<br />
בגלל זה אנחנו לא מצלמים בצד הישראלי. המת<br />
טרה לא הייתה להראות את הצדדים הפוליטיים,<br />
אבל בסוף זה בלתי נמנע שגם דברים כאלה<br />
יעלו בעמוד", היא מסבירה בנועם, אבל מדגישה<br />
שהיא לא רוצה להתעלם מהפיל שבחדר. "אני לא<br />
רוצה להתעלם מזה ולהעמיד פנים שאין סכסוך.<br />
לא רוצה לייפות או להתכחש לזה. אנחנו פשוט<br />
מביאים את מה שאנשים אומרים, אלה החיים<br />
שלהם - לפעמים יש להם תקווה ולפעמים לא".<br />
על אף שעשור הוא זמן ארוך, אבו-חד'יר יודעת<br />
שתישאר בירושלים. מעבר לזה היא בעיקר מקת<br />
ווה להמשיך בדברים שהיא עושה עכשיו. "אני<br />
עכשיו סוללת את הדרך שלי לעתיד. אני מקווה<br />
להמשיך עם שני הפרויקטים האלה. ויותר מזה,<br />
אני מקווה שיצליחו לעשות טוב בחיים שלנו, שאת<br />
צליח טיפה להשפיע ולעשות טוב במקום הזה".<br />
טל דורון<br />
<strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז פי האתון 15
jobs@aguda.org.il
<strong>16</strong>%<br />
22%<br />
18%<br />
8%<br />
18%<br />
12%<br />
6%
הסטודנטים המבטיחים<br />
עמית תומר<br />
גיל: 24<br />
לימודים: שנה ב' תסריטאות בסם<br />
שפיגל<br />
בשבועות הקרובים, לאחר אינספור דחיות,<br />
יעלה לשידור תאגיד השידור הציבורי החדש<br />
- "כאן". את משרת הכתבת הכלכלית, אחת<br />
ממשרות העיתונאות הבכירות של השידור<br />
הציבורי החדש, תאייש עמית תומר, סטודנטית<br />
לתסריטאות בבית הספר סם שפיגל לקולנוע.<br />
תומר אולי צעירה, אבל היא עוסקת ומתפרנסת<br />
מעיתונות כמקצוע כבר כמעט עשור. "מגיל מאוד<br />
צעיר, בסביבות גיל 14, התחלתי לעבוד ב'מעריב<br />
לנוער'. בתור נערה מאוד אהבתי לכתוב, ובאחד<br />
מהגיליונות של העיתון שקיבלתי ראיתי מודעה<br />
שהם מחפשים כתבים. שלחתי איזה קטע שכתת<br />
בתי, ומשם זה התגלגל". תומר מתארת את חיי<br />
הכתבת הצעירה כמרגשים מאוד, ומובן שמעמדה<br />
החברתי של נערה בתיכון, שנשלחת להשקות<br />
ופוגשת מפורסמים, אינו יכול להיפגע בעקבות<br />
כך. תומר לא נעצרה שם, וכבר בגיל <strong>17</strong> הפכה לכת<br />
תבת החינוך של המקומון התל אביבי של מעריב.<br />
"זאת כבר הייתה עבודה יותר רצינית, וזה היה<br />
מדהים. למדתי שם המון על עיתונות, דברים שאני<br />
משתמשת בהם עד היום, ובעיקר נורא נהניתי".<br />
המשך הקריירה הטבעי של תומר היה בגלי<br />
צה"ל. "מאוד רציתי להגיע לגל"צ. אני זוכת<br />
רת את עצמי יושבת ומשננת רשימה של ראשי<br />
הממשלה לאורך השנים". העקשנות של תומר<br />
השתלמה, והיא אכן התקבלה לשרת בתחת<br />
נת הרדיו הצבאית ככתבת צרכנות ותקשורת<br />
וככתבת בריאות. בימי הצבא היא נזכרת בשמת<br />
חה: "מאוד אהבתי את גל"צ, את האינטנסיביות<br />
ואת האדרנלין, עברתי חוויות מטורפות. בתקות<br />
פת 'עמוד ענן' הסתובבתי בעוטף עזה שבועות,<br />
ממש חייתי שם". כשהשתחררה ידעה שהיא<br />
רוצה להמשיך במקצוע וחזרה למעריב, הפעם<br />
ב"עיתון האמתי", ושימשה כתבת בריאות. אבל<br />
אחרי כשנה התחילה לפקפק במסלול שבחרה.<br />
"התחילו לי נקיפות מצפון, הייתי בת 22 והרגת<br />
שתי שלא עשיתי שום דבר אחר בחיים. הרגשתי<br />
כאילו אני הולכת להתחתן עם החבר מהתיכון".<br />
כדי להתנער מהתחושה היא החליטה להירשם<br />
ללימודים ולעבור לירושלים. "רציתי ללמוד כמה<br />
שיותר דברים שמעניינים אותי, ולהרגיש שאני לא<br />
מפספסת כלום. אז נרשמתי ללימודי תסריטאות<br />
בסם שפיגל וללימודי משפטים בעברית - שילוב<br />
מוזר, אבל רציתי לבחון את כל האפשרויות". תומר<br />
גילתה שאחרי שמונה שנים במקצוע לחוץ, יש<br />
יתרונות בלמידה בלבד: "פתאום הרגשתי שאין<br />
אחריות גדולה, היה בזה משהו מאוד משחרר".<br />
בסוף השנה הראשונה ללימודים, הרגישה תומר<br />
שאולי לימודי המשפטים אינם מתאימים לה,<br />
ולכן בחרה להקפיא כרגע את התואר במשפטים.<br />
"משהו בכיתות הגדולות, בעובדה שלא ישימו<br />
לב אם לא תגיע לשיעור, היה לי קשה. הרגשתי<br />
שלומדים לשם הלמידה, ולא בשביל פרקטיקה.<br />
אני לא מצטערת, זאת הייתה אחלה שנה ולמדתי<br />
הרבה, אבל בנתיים שנה הספיקה לי". בשלב הזה<br />
היא גם התחילה להרגיש את הגעגוע לעיתונאות.<br />
"דווקא בשיעור בסם שפיגל עלה הנושא של<br />
התאגיד באיזה שיעור, ואני זוכרת שחשבתי<br />
איזה מעניין יכול להיות להשתתף בדבר כזה -<br />
של הקמת ערוץ טלוויזיה מאפס", היא נזכרת.<br />
היא יצרה קשר עם מכר שלה מהעבר, שהתת<br />
חיל לעבוד בתאגיד, ובסופו של תהליך הוצת<br />
עה לה משרת הכתבת הכלכלית של התאגיד.<br />
היא לא היססה וקפצה בחזרה למים העמוקים.<br />
"את סם שפיגל לא הייתי מסוגלת לעזוב", היא<br />
מספרת, ומסבירה: "ידעתי שאני כותבת כתיבה<br />
עיתונאית טובה, אבל למדתי פה דברים אחרים<br />
ומאוד פחדתי לפספס את זה". כך יצא שהיא מצאה<br />
את עצמה כתבת כלכלית של גוף מדיה גדול וגם<br />
סטודנטית עם הגשות ועבודות. "בתאגיד, למרות<br />
הדחיות והבלאגן, עבדנו מהיום הראשון. לא היה<br />
קל לשלב בין הלימודים לעבודה, וזה מצריך ממני<br />
לילות לבנים, שבהם אני יושבת וכותבת עבודות<br />
ותסריטים". תומר מסתכלת לעתיד הקרוב, עם<br />
עליית התאגיד לשידור, ומודה: "הולכת להיות<br />
תקופה לא פשוטה, אבל אני נהנית מהעבודה. אני<br />
מרגישה שאני מותחת את הגבולות של עצמי".<br />
תומר רואה חשיבות גדולה בתפקיד העיתות<br />
נאי, במיוחד בשידור הציבורי. "התפקיד שלנו<br />
כעיתונאים הוא הנגשת המומחים לציבור. הרת<br />
עיון הוא להסביר את הכלכלה לכל אחד. בדת<br />
ברים שאני לא מבינה בהם אני חייבת לשאול,<br />
לא להתבייש וללמוד". היא מתרגשת לספר<br />
על החידושים שהתאגיד מביא לעולם: "התאת<br />
גיד חרט על דגלו להיות בעולם הדיגטלי. יש<br />
את הסרטונים שלנו בפייסבוק שמגיעים למאות<br />
אלפי אנשים, ואנחנו תמיד גם מוסיפים לינק<br />
לחומר כתוב, באתר שלנו, למי שרוצה לדעת<br />
יותר. זה העתיד של המדיה בעולם המשתנה".<br />
עשר שנים מהיום לא נראה לתומר כתאריך רחוק<br />
מאוד, להפך. "כרגע זה נראה לי די קרוב. רק עכת<br />
שיו התחלתי דרך חדשה עם התאגיד, ואני רוצה<br />
להמשיך בה, ושהדרך הזאת תהיה משמעותית".<br />
תומר יודעת שחוץ מעיתונות יש תחומים נוסת<br />
פים שהיא תרצה להשתלב בהם, שקשורים קשר<br />
הדוק ללימודיה. "אני מאוד רוצה לעסוק בקולנוע<br />
- אולי בעשייה דוקומנטרית, אולי לכתוב פרות<br />
זה". אבל בסופו של יום נראה כי העיתונות בות<br />
ערת בלבה של תומר: "אני אוהבת להיות כתבת<br />
ורוצה לעשות את זה עוד תקופה יפה. אולי בעוד<br />
כמה שנים ארצה לעבור לתחום של כתבות מגת<br />
זין, כמו לדוגמה באולפן שישי - להוציא את הצות<br />
פים כל שבוע לסיפור ולמסע בעניין אחר. חוץ<br />
מזה, כשאתה עובד על כתבה אחת בשבוע, זה<br />
גם משאיר לך זמן לכתוב". היא מסכמת בשמחה.<br />
טל דורון<br />
18 פי האתון <strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז
ירון שמש<br />
גיל: 25<br />
לימודים: סטודנט שנה ג' בתכנית פכ"מ<br />
לעיסוק בפיתוח אתרים ומערכות מידע בתחות<br />
מים חברתיים, הגיע ירון שמש כבר בכיתה י"א:<br />
"עמותת עמירם, שמחלקת מצרכי מזון למשפת<br />
חות נזקקות בנתניה, ביקשה ממני ליצור טופס<br />
למילוי בקשות. הטופס התפתח לאתר שעובד<br />
בשיתוף עם מפות ,Waze ומאפשר לנהג לראות<br />
את אזור החלוקה שלו, וכך לחלק את חבילות<br />
המצרכים באופן יעיל יותר". לעשייה בתחום<br />
הפוליטי נכנס לאחר שמצא בעיית אבטחה באתר<br />
של ח"כ שלי יחימוביץ', ושלח לה הודעת דוא"ל<br />
כדי ליידע אותה על כך. מאז הוא מלווה את יחית<br />
מוביץ' בתחום ניהול האתרים, וב-2011 יצר את<br />
"פסיפס התרומות של שלי" - המאפשר לגולשים<br />
לבחור בנושא שבזכותו הם מעוניינים לתרום לה.<br />
כיום עוסק שמש בהנגשת מידע על גופים<br />
ממשלתיים, ובפרט בתחומים כלכליים, וכן<br />
בייעול מערכות מידע של גופים חברתיים<br />
וממשלתיים. בין היתר הוא פיתח את התשתית<br />
ל"פרויקט ניצול התקציב" של המרכז להעצמת<br />
האזרח, שנועד להציג את תקציב המדינה בצורה<br />
ידידותית למשתמש. הפרויקט הוצג בוועדת השת<br />
קיפות של הכנסת, ובעקבותיו החל שמש לפתח<br />
פרויקט חדש עם משרד ממשלתי. פרויקטים<br />
נוספים שלהם היה שותף הם: מדד הדמוקרת<br />
טיה הישראלית - שסוקר את מצב הדמוקרטיה<br />
בישראל; המדד להתפלגות האושר - המאפשר<br />
לראות איפה כל אדם נמצא ביחס לשאר אזרת<br />
חי ישראל מבחינה כלכלית; מעקב אחר ביצוע<br />
הסכמים קואליציוניים ופרויקטים רבים נוספים<br />
שאפשר להתרשם מהם באתר שלו. "המטרה<br />
שלי היא הנגשת תהליכים שנמצאים בשימוש<br />
בשוק הפרטי למגזר הציבורי, ובכך לשתף את<br />
הציבור בשיח הדמוקרטי", מספר שמש. "עוד<br />
בתור ילד התעניינתי ב'איך דברים עובדים'.<br />
כשהתחלתי לגלוש באינטרנט הסתקרנתי מהדרך<br />
שבה בנויים אתרים, אז למדתי לבנות אותם בעת<br />
צמי. אנשי המחשוב של בית הספר ביקשו ממני<br />
ומחבר נוסף לסייע בפיתוח אתר לבית הספר,<br />
בשיתוף חברת לינווייט. הייתה לנו מוטיבציה<br />
גבוהה כיוון שהמנהל אישר לנו להתעסק בזה על<br />
חשבון השיעורים. אנשי חברת לינווייט התרשמו<br />
מהעבודה, ובכיתה ט' התחלתי לעבוד עבורם".<br />
לאחר סיום הלימודים שמש מתכוון להמשיך<br />
לעסוק בפרויקטים חברתיים-כלכליים, ומקווה<br />
לעבוד עם גופי ממשלה נוספים. "כרגע אני משת<br />
קיע את כל כולי כדי להגשים חלומות, אבל אולי<br />
בעתיד, כשתהיה לי משפחה, אני אעדיף לפנות<br />
לתחום עם ביטחון תעסוקתי גדול יותר", הוא<br />
מספר. כרגע לא חסרות לו הצעות עבודה, אבל<br />
שמש מעדיף להתרכז בעיקר בלימודים: "בניגוד<br />
צילום: מאיה גולדשטיין<br />
למחשבים, פכ"מ זה לא תואר שאפשר ללמוד<br />
באינטרנט, אלא רק באמצעות למידה אצל מרצים<br />
שמציגים דרכי חשיבה חדשות. אני מרגיש שזה<br />
תואר שנותן לי תפיסה רחבה על העולם, ומאת<br />
פשר לי להיכנס להלך הרוח של האנשים והמת<br />
קומות שלהם אני רוצה לספק שירותים בעתיד".<br />
מאיה גולדשטיין
הסטודנטים המבטיחים<br />
שני גרנות<br />
גיל: 26<br />
לימודים: שנה ג' בעבודה סוציאלית<br />
ומדע המדינה<br />
יכול להיות שבעוד כשבועיים תסתובב במסת<br />
דרונות הקמפוס היועצת האישית של יושבת<br />
ראש הסתדרות העובדים הארצית, אחד התת<br />
פקידים החשובים ביותר במשק הישראלי. וגם<br />
אם לא, עצם היותה היועצת הפרלמנטרית של<br />
שלי יחימוביץ', מהפוליטיקאיות המוכרות והמת<br />
שפיעות במדינה, זהו הישג מרשים. לפני שנה<br />
גרנות בכלל לא חשבה שבימים אלה תשתתף<br />
במסע בחירות סוער כחברה בצוותה של יחית<br />
מוביץ', והתכוננה לעוד שנת הדרכה בשנת<br />
השירות שהקימה עם "מעגל הקבוצות" )פדת<br />
רציה של קבוצות, קיבוצים עירוניים וקהילות<br />
על בסיס שיתופי-סוציאליסטי - ט"ד(. ואם<br />
שואלים אותה, ההקמה וההדרכה בשנת השירות<br />
הם חלק חשוב לא פחות בקורות החיים שלה.<br />
שנת השירות ב"גרעין במעגל" פועלת בשלוש<br />
קומונות )בית שמש, דרום תל אביב ושדרות(,<br />
והיא ייחודית בנוף התפקידים הקיימים בשנת<br />
השירות, שכן חיי הקומונה עצמאיים לחלוטין.<br />
הם עובדים לפרנסתם ומתנדבים במסגרות שות<br />
נות לבחירתם, מתוך רצון להקטין את התלות<br />
של המקום במתנדבים. גרנות מספרת שהרקע<br />
להקמת גרעין זה היה סגירתו של הגרעין שבו<br />
היא עצמה הייתה בשנת שירות, שהיה בעל עקת<br />
רונות דומים. "אני מאמינה מאוד בחינוך ובשנת<br />
שירות כשנה שמעצבת אנשים ומייצרת שכבה<br />
של אנשים אקטיביסטיים, שמחוברת לקרקע<br />
המציאות, ופחות מנותקת", היא מסבירה. "זה<br />
בעצם היה החלום שלי", משתפת גרנות, "חייתי<br />
בקבוצה עם הגרעין שלי, שהיה שותף מלא לית<br />
צירה ולקיום של הדבר הזה. אני והמעגל פשוט<br />
מצאנו אחד את השני. הם רצו מישהו שיקים את<br />
זה ואני רציתי לקחת את זה על עצמי". הגרעין<br />
קם לפני בערך ארבע שנים והתחיל עם קומות<br />
נה אחת בבית שמש, וכאמור, תחת שרביטה<br />
של גרנות צמח לשלוש קומונות ברחבי הארץ.<br />
ובכל זאת, הדרך ארוכה מריכוז שנת שירות<br />
צעירה לייעוץ פרלמנטרי לשלי יחימוביץ'. אצל<br />
גרנות זה קרה דרך פעילות מפלגתית. "בשנה<br />
שעברה היו בחירות לראשות המשמרת הצעית<br />
רה )גוף הצעירים של מפלגת העבודה - ט"ד(<br />
וחברה טובה שלי התמודדה. מתוך אמונה בה<br />
ריכזתי את המטה שלה בירושלים, ויחימוביץ'<br />
תמכה בה. כך יצא שבזמן הבחירות עבדתי מאוד<br />
צמוד עם אנשים מהצוות של שלי, וכשהעוזרת<br />
הקודמת שלה סיימה את תפקידה, הם הציעו<br />
לי להחליף אותה". גרנות מספרת שהופתעה<br />
מההצעה: "לא כיוונתי לזה, בכלל נרשמתי<br />
לתעודת הוראה במטרה להמשיך את הדרך<br />
שלי להיות עובדת סוציאלית ומורה לאזרחות".<br />
גרנות מנהלת סדר יום עמוס ומגוון, שכולל<br />
פגישות עם אנשים פוליטיים, נשים שמובילות<br />
מאבקים, הרבה פעילות ברשתות החברתיות<br />
ומחקרים על המאבקים החברתיים שיחימוביץ'<br />
מתעתדת להשתתף בהם. "למצוא איפה צריך<br />
אותנו עכשיו, מה הדברים שאנחנו רוצים להת<br />
עלות לסדר היום הציבורי והתקשורתי, שיקבת<br />
לו חשיפה אם יחימוביץ' תעלה עליהם פוסט".<br />
במקביל, גרנות מתעסקת בניהול צוות מתנדבים<br />
גדול, שעוזר לח"כית להיות המובילה בתחום<br />
פניות הציבור. "אני מגיעים לכל האנשים שפות<br />
נים אלינו, אנשים שנופלים בין הכיסאות, מקרים<br />
מיוחדים, ומקרים של אנשים שהביורוקרטיה<br />
שוברת אותם". כמובן ישנו גם הליווי של יחית<br />
מוביץ' בכנסת. "להיכנס איתה לוועדות, להכין<br />
אותה לפגישות", היא מפרטת. בשבועות האחת<br />
רונים ההתעסקות העיקרית של גרנות היא בקמת<br />
פיין של יחימוביץ' לראשות ההסתדרות, שאותו<br />
היא מתארת כמסעיר ומעניין, בזכות פגישות<br />
רבות עם אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית<br />
שתומכים במועמדותה של יחימוביץ'. "זאת<br />
תקופה מוטרפת. העבודה אינטנסיבית מאד,<br />
אבל מלאה בתקווה שיהיה פה טוב יותר".<br />
גרנות מרגישה שעשתה התקדמות<br />
אדירה בהבנת התפקיד בשנה<br />
האחרונה. "אין ספק שזה היה גדול<br />
עליי בהתחלה. לאט לאט אני<br />
מרגישה שאני צומחת לתוכו. שלי<br />
מעצימה ומגדילה אותי". כשהיא<br />
נשאלת על ההבדל בין העבודה<br />
עם יחימוביץ' לתפקיד שלה<br />
בהקמת גרעין שנת השירות, היא<br />
מנסה לעמוד על הדומה ועל<br />
השונה: "ריכוז שנת השירות<br />
היה מרתק גם כן, אבל<br />
בכל זאת זה תחום<br />
שאני מכירה<br />
ושגדלתי<br />
בתוכו, ולכן<br />
הוא היה<br />
פחות מאתגר. מבחינת המשמעות,<br />
אין ספק שלמה שאני עושה<br />
עכשיו יש השפעה לאומית רחבה יותר, אבל<br />
תחושת השליחות היא אותה תחושת שליחות<br />
- רצון להניע את העולם למקום שאני חושבת<br />
שהוא טוב, להפוך את העולם לשוויוני יותר".<br />
גרנות אינה מתכננת להישאר בפוליטיקה לנצח,<br />
ונוטה יותר לכיוון של חינוך. "אני מאמינה שהת<br />
מקום שלי הוא בחינוך. אני מקווה שתמיד אהיה<br />
פעילה פוליטית וזאת זירה מאוד חשובה להשת<br />
פיע בה, אבל אני מאוד רוצה להיות מורה בבית<br />
ספר לנוער בסיכון בבית שמש ואני מאמינה<br />
שזה מה שיהיה. חוץ מזה חשוב לגור ליד הגרת<br />
עין שלי )שאיתו יצאה לשנת שירות - ט"ד(. אלה<br />
אנשים שהם שותפים שלי לדרך בהמון מובנים,<br />
ואני חושבת שזה יהיה בירושלים או בסביבתה".<br />
טל דורון<br />
20 פי האתון <strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז
栀 甀 樀 椀 ⸀ 眀 漀 爀 欀 攀 礀 ⸀ 挀 漀<br />
<strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז פי האתון 21
הסטודנטים המבטיחים<br />
עמרי שרת<br />
גיל: 27<br />
לימודים: תואר שני בהיסטוריה<br />
של עם ישראל - תקופת המקרא<br />
כשפוגשים את עמרי שרת קשה שלא להיסחף<br />
בלהט שלו. כשהוא מדבר על "איך התגלגל<br />
לכתוב שירה", הברק שבעיניו מעלה חיוך על<br />
הפנים, וההתלהבות שבה הוא מדבר על תחום<br />
המחקר שלו מדבקת, ויכולה לגרום לכל אחד<br />
לשקול אפשרות של קריירה אקדמית. אך כבר<br />
כיום, שרת איננו מסתפק בתואר אקדמי - המת<br />
שורר הצעיר הוא זוכה הפרס למשוררים בתחית<br />
לת דרכם של שרת התרבות והספורט, ונמצא<br />
בשלבים מתקדמים של הוצאת ספר שירה ראת<br />
שון. במקביל, הוא גם כותב טור שבועי לאתר<br />
- 929 מיזם ישראלי ללימוד פרק יומי בתנ"ך.<br />
על אף שהוא כותב שירה מאז גיל 15, שרת עוד<br />
מתקשה להגדיר את עצמו כמשורר. "לקח לי<br />
הרבה זמן להתרגל למילה הזאת. בתור בנאדם<br />
של מילים, תמיד היה נראה לי שמשורר הוא אדם<br />
שמתעסק בשירה כל היום, ואני עושה עוד הרבה<br />
דברים אחרים. עכשיו עם הזכייה בפרס ועם הספר<br />
שבדרך, זה כבר נראה לי יותר הגיוני". גם אצלו,<br />
כמו אצל רבים אחרים, היצירה החלה בגיל צעיר.<br />
אולם בניגוד למה שאולי אפשר היה לצפות, היצית<br />
רתיות בילדותו התבטאה דווקא בציור. "אמנם<br />
תמיד הייתי בנאדם של יצירה, אבל כשהייתי ילד<br />
הייתי יותר מצייר או כותב קומיקסים. רק בתיכון<br />
עברתי מציורים למילים". את השיר הראשון שלו,<br />
הוא מספר, כתב לאחר טקס יום הזיכרון שנגע בו<br />
בצורה מיוחדת, בבית הספר שבו למד. "חזרתי<br />
הביתה, ופשוט הרגשתי שבא לי לכתוב, ישבתי<br />
מול הנייר, ויצא שיר. הרגשתי שהוא היה מזעזע".<br />
מאז אותו שיר כתב שרת בעיקר למגירה. רק<br />
בגיל 18 שכנעו אותו חבריו לחלוק עמם את השית<br />
רים שכתב. בעקבות הביקורות ההדדיות, מספר<br />
שרת, סגנונו התפתח. "התחלתי לכתוב שירה<br />
ולא פזמונים, ואני ממש זוכר מתי זה קרה. פרת<br />
סום של שיר שאחת החברות כתבה, שחשבתי<br />
שהיה מאוד טוב, נתן לי ביטחון להמשיך ולכתוב<br />
- ולמצוא את הדרך שלי". בתחילת דרכו שרת<br />
לא כל כך קרא שירה: "פחדתי להיות מושפע,<br />
שיגידו שאני דומה מדיי למשורר זה או אחר,<br />
רציתי למצוא את הסגנון שלי", הוא נזכר, אבל<br />
מאז שינה את הגישה: "היום אני חושב שזה<br />
חשוב מאוד להתעמק ולקרוא ולהבין, אם יש לך<br />
הקול שלך, בסופו של יום אתה לא תאבד אותו".<br />
את הזכייה בפרס שרת התרבות הוא מתאר כך:<br />
"הזיה. כבר הגשתי בעבר שירים לפרס הזה, ובת<br />
עדינות אפשר להגיד שלא התקבלתי, הביקורת<br />
שקיבלתי הייתה לא כל כך נעימה". לאחר שכנות<br />
עים מצד אביו ומצד אחד מחבריו, הוא שלח שית<br />
רים לוועדת הפרס גם השנה. "אני מאמין בכתיבה<br />
שלי, וכבר פרסמו שירים שלי בכל מיני כתבי עת<br />
כאלה ואחרים, אבל כשהתקשרו להגיד לי שזכיתי,<br />
הייתי לגמרי בהלם. הייתי בטוח שעובדים עלי".<br />
מעבר לשירה, שרת מתכנן גם קריירה אקדת<br />
מית, וקיבל את מלגת מנדל לתלמידים מצת<br />
טיינים בתחום מדעי הרוח. התחום שבו בחר<br />
להמשיך בתואר שני - חקר היסטוריה של עם<br />
ישראל בתקופת המקרא - הוא תחום שסובל<br />
ממחסור בחוקרים. "יש חוקרים מזווית מקת<br />
ראית, ויש חוקרים מזווית ארכיאולוגית, אבל<br />
כמעט ואין היסטוריונים של התקופה. דווקא<br />
בגלל זה הלכתי ללמוד את זה, כדי להשפיע<br />
במקום שאני חושב שצריך. למרות שאני מרגיש<br />
שאני יותר טוב בלשון", הוא מסביר בצניעות.<br />
שרת מודה שאיננו בטוח איפה יהיה בעתיד. "אם<br />
היית שואל אותי לפני עשור איפה אני אהיה עכת<br />
שיו, בחיים לא חשבתי שלכאן אני אתגלגל. אני<br />
בנאדם שעושה המון דברים ומעניין אותי להתעת<br />
סק בדברים שאני לא יודע עליהם הרבה". ובכל<br />
זאת, כשמגיעים לדבר על הטווח הקרוב יותר,<br />
התמונה נעשית מעט ברורה יותר: "אני רוצה<br />
לסיים את התואר השני ולהמשיך לדוקטורט<br />
בתחום, וכמובן להוציא את ספר השירה שלי".<br />
כשעולה השאלה על העתיד המעט רחוק יותר<br />
שוב, עמרי נעצר, לוקח נשימה עמוקה וחושב.<br />
לבסוף הוא עונה בחיוך נבוך: "חשוב לי לקחת<br />
את כל הדברים שעוברים עליי בחיים ולהפוך<br />
אותם למשמעותיים גם לאנשים אחרים. בין<br />
שזה בשירה ובין שזה במחקר, אני רוצה לעזור<br />
לאנשים להתמודד עם הבעיות שלהם ולפתור<br />
את המצוקות שלהם, שירגישו שהם לא לבד".<br />
טל דורון<br />
צילום: מיכל טיילור<br />
22 פי האתון <strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז
QueenB<br />
יסמין דנסקי<br />
נגה מן<br />
יסמין<br />
גיל: 25<br />
לימודים: שנה ג' למתמטיקה ומדעי<br />
המחשב<br />
נגה<br />
גיל: 27<br />
לימודים: שנה ג' בתכנית המשולבת<br />
למדעי המחשב ותקשורת חזותית<br />
בבצלאל<br />
להרגיש שמשהו מפריע לך, לנקוט עמדה בנות<br />
שא, ולהצליח לשנות אפילו במעט. זה לא חלק<br />
מנאום מוטיבציה בספר לשיפור עצמי, זאת<br />
המציאות של יסמין דנסקי ונגה מן, סטודנטיות<br />
למדעי המחשב, שהקימו לצד סטודנטית נוסת<br />
פת, נטע מוזס, את מיזם "QueenB" - תכנית<br />
חברתית שמטרתה להכיר את עולם התכנות<br />
והמחשבים לנערות ירושלמיות בכיתה ח'. המת<br />
טרה הראשית של המיזם, מספרות היוזמות,<br />
היא ליצור תחושת מסוגלות בקרב נערות לגבי<br />
יכולתן לבחור בכל מקצוע שירצו, בשלב הקרית<br />
טי שלפני ההחלטה על מגמת לימודים בתיכון.<br />
המיזם החל, כך הן מספרות, לאור המציאות בתת<br />
חום המחשבים והתכנות בארץ: כשהחלו לחפש<br />
עבודה בתחום, הבינו שהן נכנסות לעולם גברי.<br />
בשלב זה החליטו שזה לא חייב להיות ככה בעתיד.<br />
"אני אחות קטנה לשלוש אחיות גדולות, שכולן<br />
נמצאות בתחום ההיי-טק או התכנות, אז גדלתי<br />
בתחושה שזה לא דבר נדיר לבחורה לעסוק בתת<br />
חום", מסבירה דנסקי. "כשהגעתי לאוניברסיטה<br />
והבנתי את היחס בין מספר הגברים לנשים<br />
בתואר, זה כבר הפריע לי והרגשתי שזו בעיה". מן<br />
מצטרפת ומדגישה: "יש הרבה עיסוק בעניין המגת<br />
דרי כשאת אישה שלומדת מדעי המחשב, מניחים<br />
עלייך כל מיני הנחות ועל הגברים - לא". ויסת<br />
מין מחזקת: "פשוט מניחים שאת יודעת פחות".<br />
לאחר הבנת הבעיה, הגיע הזמן למעשים. כיוון<br />
שהבינו שמדובר בבעיה שמתחילה כבר מגיל<br />
צעיר, החליטו להתחיל לעבוד עם נערות, לחשוף<br />
אותן לתחום ולהוכיח להן שהוא בשבילן ושהן<br />
יכולות להצליח בו. מלבד נטע מוזס, שהקימה<br />
את הפרויקט אך כיום אינה משתתפת בו, דנסת<br />
קי פנתה למן, שהצטרפה מהר מאד - והפרויקט<br />
החל לקרום עור וגידים. מן מסבירה שהמטרה<br />
הראשונית הייתה לבנות משהו שדומה לתנועת<br />
נוער. "סטודנטיות שהן מדריכות, נערות שהן<br />
חניכות ותחושה של חלק ממשהו גדול יותר".<br />
הדרך שלהן אפשרית לתמצות במשפט אחד:<br />
הענקת כלי תכנות לנערות צעירות וכך להראות<br />
להן שלא משנה מי את ומה הרקע שלך - את<br />
יכולה ליצור דברים נפלאים בעזרת היצירתיות<br />
והמחשב. התכנית איננה מתמקדת רק בלמית<br />
דה הטכנית של המחשב והתוכנות, אלא מורת<br />
כבת משלושה חלקים, כאשר השלב הראשון<br />
עוסק במגדר. רק לאחר מכן נחשפות התלמית<br />
דות לעולם התכנות, בתחילה הן לומדות כתית<br />
בת קוד ובשלב האחרון יוצרות פרויקט משלהן.<br />
היזמות קיבלו תמיכה מארגון PICO )ארגון שמת<br />
עודד יזמות בטכנולוגיה לנוער - ט"ד(, מאגודת<br />
הסטודנטים, ואפילו מחברת מובילאיי. כיום הפת<br />
רויקט כולל מאות תלמידות מרחבי ירושלים.<br />
מן מדגישה שליוזמה יש השפעה גם בקמפוס,<br />
ולא רק בבתי הספר התיכוניים: "בניגוד להר<br />
הצופים, גבעת רם הוא לא קמפוס שמשופע<br />
בפעילות חברתית, ו-QueenB הפך להיות כאן<br />
מעין שם דבר. אנשים מחפשים להיות מעות<br />
רבים, והפרויקט שלנו מאפשר להם את זה".<br />
השתיים מודות שהן לא יודעות מה יהיה איתן<br />
הכשרת צוות, צילום: נטע מוזס<br />
מבחינה אישית בעתיד, אבל לגבי הפרויקט יש<br />
להן חלומות גדולים. "אנחנו בשלבי הקמה של<br />
עמותה, בשביל שהכול יהיה מסודר. אבל החלום<br />
הגדול הוא ש-QueenB תהפוך להיות תנועה<br />
גדולה שתתעסק בכל מיני נושאים. אנחנו רוצות<br />
להיות קבוצה של נשים משמעותיות שעשות תית<br />
קון חברתי חיובי". חשוב להן להדגיש את החשית<br />
בות של נוכחות נשית בתחום המחשבים: "כאשר<br />
יש רוב גברי בעולם הטכנולוגי, הגברים הם אלה<br />
שמייצרים את האפליקציות שנשתמש בהן מחר,<br />
והן יתייחסו לבעיות גבריות. מעבר לזה שיש גם<br />
פספוס של בחורות שמוכשרות בתחום. אלו דבת<br />
רים שלא ייעלמו, ולכן חשוב שהפרויקט ימשיך<br />
גם אחרינו - הוא פשוט כל כך חשוב". את הריאיון<br />
הן מסכמות בשאיפה לעתיד: "מה שמנחה אותת<br />
נו הוא הרצון שכל אחת תרגיש שהיא יכולה<br />
להיות כל מה שהיא רוצה להיות, ולעשות כל מה<br />
שהיא רוצה לעשות, בלי קשר לכבלי החברה".<br />
טל דורון<br />
<strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז פי האתון 23
סודוקו קשה גיל לוי<br />
יש לשבץ את כל הספרות בכל שורה ובכל טור מבלי לחזור על אותה ספרה יותר<br />
מפעם אחת. כך גם לגבי כל קובייה מודגשת<br />
2 6 8<br />
6 2 1<br />
1 9 4 2<br />
6 1 9 3<br />
4 3 6 7<br />
5 3 6 2<br />
3 4 7 6<br />
2 1 8<br />
4 5 7<br />
סודוקו ותשחץ<br />
> תשחץ גיל לוי<br />
מעיל<br />
יקר<br />
תוך,<br />
פנים<br />
חרב<br />
כלי עינוי<br />
שגיון<br />
לתת<br />
סיוע<br />
חסר סדר<br />
אדם<br />
זהב יקר<br />
מצח<br />
ניחא<br />
שווה ערך<br />
ממלא<br />
מקום<br />
נוזל ממנו<br />
חרק<br />
מזיק<br />
דבר מה<br />
כלי מאור<br />
נעשה<br />
שקט<br />
כפול<br />
פקק<br />
מציק<br />
שיוט<br />
שזור<br />
שקט<br />
נפשי )ח(<br />
מרדן<br />
סרבן<br />
סיר<br />
בישול<br />
סוער<br />
סכין<br />
עוף דורס<br />
אות<br />
אנגלית<br />
מילת<br />
תנאי<br />
נזל, זרם<br />
)מ(<br />
עברו<br />
תקווה<br />
חלון קטן<br />
)מ(<br />
24 פי האתון <strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז
כרמל בץ, מדריכה<br />
M.A. פסיכולוגיה קלינית<br />
רוני ברגר רענן, מדריכה<br />
מתמחה בפסיכולוגיה קלינית<br />
ניר עזריאלי, מדריך<br />
מתמחה בפסיכולוגיה קלינית<br />
מזור למד, מדריך<br />
M.A. פסיכולוגיה קלינית<br />
ליאור בין, מדריך<br />
מתמחה בפסיכולוגיה קלינית<br />
רוצה<br />
תואר שני<br />
בפסיכולוגיה?<br />
קורס אופק בקמפוס האוניברסיטה העברית -<br />
קורס ההכנה המקצועי ביותר לבחינת מתא”ם!<br />
מחירים מיוחדים לחברי אגודה עד ל-1.4<br />
מחזור<br />
רביעי<br />
www.ofek-mitam.com<br />
info@ofek-mitam.com<br />
לפרטים: 077-5303383
פול זוגי לדוגמא - אתה מבין שאתה לא מיוחד<br />
בבעיות שלך. שכולם מתמודדים עם אותם הדברים.<br />
בזוגיות אנחנו הכי רואים איפה אנחנו תקועים. זו<br />
הקרקע הכי טובה להתפתחות אישית בעיניי".<br />
ב<br />
תוך הכביש הסואן שרובת<br />
נו חיים בו, מעטים הרגעים<br />
שבהם אנחנו עוצרים בצד<br />
הדרך להביט על הנוף הנשת<br />
קף, ועל הקילומטרים הרבים<br />
שגמענו. המתח הזה שבין<br />
השאיפה קדימה לבין העצירה וההתבוננות, מלת<br />
ווה את אברהם טל במסעו המוזיקלי, שחלקים<br />
מאתנו אולי מקנאים בו. בפועל, המסע הזה מלא<br />
עצירות חירום, אבל בואו נתחיל מההתחלה.<br />
אדם<br />
לתוך עצמו<br />
הוא שר<br />
בעוד שבוע יעלה אברהם<br />
טל לבמת אירועי יום<br />
הסטודנט בגן סאקר.<br />
לקראת האירוע הוא<br />
ישב לשיחה צפופה עם<br />
עומר לרינמן, ופתח את<br />
הלב על המשבר שאחרי<br />
פירוק שוטי הנבואה, על<br />
הטיפול הזוגי עם אשתו<br />
ועל תהליך ההתבוננות<br />
העצמית והתיקון שהוא<br />
מוביל - בעיקר פנימה<br />
צילום: פיני סילוק<br />
29 פי האתון <strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז
סטודנטים יקרים,<br />
לרגל יום ירושלים, אני שמח<br />
לברך אתכם ולאחל לכם חג<br />
שמח ויום סטודנט שמח!<br />
השנה אנו מציינים יובל שנים<br />
לאיחוד ירושלים, וזו הזדמנות<br />
להביט על הדרך שעשינו בשנים<br />
האחרונות ולשאת מבט אל<br />
היעדים והמטרות שהצבנו לעתיד.<br />
אוכלוסיית הצעירים<br />
והסטודנטים בירושלים הם קהל<br />
היעד מרכזי במדיניות העירונית.<br />
אנו מאמינים כי אתם, הצעירים<br />
והמעמד היוזם והיצירתי – עתידה של ירושלים.<br />
סקר עומק שערכנו השנה מראה שאוכלוסיית הצעירים<br />
אוהבת את ירושלים ומחוברת אליה. את הציונים הגבוהים<br />
ביותר קיבלה איכות ההשכלה הגבוהה, ולצדה מוסדות<br />
התרבות והפנאי וקהילות הצעירים ההולכות ותופסות<br />
תאוצה. שביעות רצון הגבוהה לא פסחה גם על אוכלוסיית<br />
הסטודנטים: ב-7 השנים האחרונות גדל מספר הסטודנטים<br />
בשמונה עשר אחוז, ואין עוד אף עיר גדולה שבה הייתה<br />
עליה כזו. אנחנו אוהבים את הצעירים הירושלמים, ושמחים<br />
שהם משיבים לנו אהבה. בלמנו את ההגירה השלילית ואנו<br />
חווים גידול במספר מיזמי ההיי-טק והפעילות היצירתית<br />
והקהילתית בעיר – המגמות החיוביות נראות כמעט בכל<br />
תחום הקשור לצעירים!<br />
אין זה מקרי שיום הסטודנט ויום ירושלים סמוכים אחד<br />
לשני: הסטודנטים מכלל המוסדות האקדמיים בירושלים<br />
מהווים כוח מניע וחלק בלתי נפרד מהתפתחותה ומעתידה<br />
של העיר – מאז ומתמיד, וכעת גם באופן מובהק כמרכיב<br />
מרכזי בתוכנית האסטרטגית של העירייה לשנים הקרובות.<br />
בקרוב נחתום את השנה האקדמית: שנת לימודים נוספת<br />
שבה התברכה ירושלים בסטודנטים נפלאים – מוכשרים,<br />
סקרנים, יוצרים ומעורבים בקהילה. היום כתמיד, חשוב<br />
לי לומר שיש לכם כתובת בעיריית ירושלים, אוזן קשבת<br />
ומענה. ירושלים היא ביתכם – בתקופת הלימודים - ונשמח<br />
לראות אתכם יחד איתנו גם בהמשך, בונים חיים ועיר<br />
בירושלים.<br />
אתם הלב הפועם של ירושלים והכוח הצעיר והיצירתי<br />
שמניע את ירושלים קדימה! תמשיכו ללמוד, ליצור ולהיות<br />
מעורבים בעיר הנפלאה שלנו.<br />
בברכת חג שמח,<br />
ונתראה ביום הסטודנט<br />
ניר ברקת<br />
ראש העיר ירושלים<br />
רגע לפני שחגיגות פסטיבל<br />
הסטודנט יוצאות לדרך, אני רוצה<br />
לאחל לכם חברי וחברותי לספסל<br />
הלימודים חג סטודנטים שמח!<br />
השנה, שמנו לנו למטרה<br />
כאגודה לשנות את החוויה<br />
הסטודנטיאלית באוניברסיטה<br />
מקצה לקצה. שינוי של המעבר,<br />
של כל מה שהוא מעבר ללשבת<br />
בכיתה. שאלנו את עצמנו, מה<br />
מעצב את חוויות היומיום שלנו<br />
כסטודנטים? ואיך אנחנו יכולים<br />
להיות חלק ולהשפיע על זה.<br />
בעבודה משותפת כתף אל כתף יחד אתכם אנחנו אוטוטו<br />
שם!<br />
כולנו זוכרים את הימים הראשונים המאתגרים בלימודים.<br />
ההגעה לעיר חדשה, שכירת דירה בפעם הראשונה, או<br />
סתם אפילו הניווט במבוך המסדרונות בקמפוסים. הצלחנו<br />
להתמודד עם אתגרים אלו, יחד עם האוניברסיטה, דרך<br />
יצירת תכנית החונכות 'שנה א' לא לבד', שבמסגרתה 250<br />
מנטוריות ומנטורים מכלל הקמפוסים דואגים שהנחיתה<br />
הראשונה באקדמיה תהיה באמת נחיתה רכה.<br />
אחרי הקליטה באוניברסיטה, כולנו חווינו בפעם<br />
הראשונה את הקשה, ב"קשה אבל הכי טוב". מדובר על<br />
קושי בירוקראטי שבו מבחנים מתנגשים בלי סוף, ציוני<br />
מבחנים שלא חוזרים בזמן, "הקלות" אקדמיות לא מספקות<br />
למילואימניקים ועוד. אחרי שנים רבות, אנחנו מובילים<br />
פתיחה מחודשת של כלל התקנון האקדמי והתאמתו<br />
למציאות בשטח.<br />
גם אם הקליטה רכה, והחוויה האקדמית תהיה טובה,<br />
עדיין על כולנו יושב החשש של היום של אחרי התואר, ולכן<br />
פעלנו כדי לחזק את תחום התעסוקה. חיזקנו את ימי הזרקור,<br />
הובלנו ירידי קריירה משמעותיים יותר, נכנסנו לשותפות<br />
עם Workey לבניית קריירה און ליין, ואנו עובדים על<br />
הרחבת הקורסים האקדמיים המשלבים התמחות מעשית.<br />
מלבד תחומים רוחביים אלו, אנו בעיצומו של מאבק<br />
למניעת הפגיעה במסלולי מקצועות הבריאות, ובנוסף<br />
יצאנו לדרך בעמידה על זכויות חברינו הסטודנטים לתארים<br />
מתקדמים בפקולטות הניסוייות והגדלת מלגת המחייה<br />
שלהם שכיום היא הנמוכה בארץ!<br />
אבל היום, עושים הפסקה קלה מכל המאבקים ומתכוננים<br />
לסטודנט פסטיבל JLM 20<strong>17</strong> שבפתח! נתחיל את החגיגות<br />
בהפסקות הפעילות בקמפוסים, משם נעבור לאירוע הלילה<br />
הלבן הכי גדול שירושלים ידעה, ונסיים את השבוע בחפלה-<br />
פסט קרנבל צהריים משוגע בכפר הסטודנטים.<br />
בשם כל נציגות, נציגי וצוות אגודת הסטודנטים<br />
בעברית, אני מאחל לכם חג סטודנטים שמח!<br />
נמשיך לעבוד על שיפור החוויה הסטודנטיאלית,<br />
וכמובן נפגש בפסטיבל :(<br />
שלומי יחיאב<br />
יו"ר אגודת הסטודנטים<br />
צילום: ראובן קפוצ'ינסקי<br />
ניהול האירוע: סקופוס שיווק והפקה בע"מ מנכ"ל: אמיר חכימיאן סמנכ"לית: מעיין שפטר שיווק: הדס לרנר, אסתר מילשב<br />
ניהול מכירה: נגה אבישר עיצוב: KODO מילי אליהו הפקה: 2BVIBES מפיק ראשי: כרמי וורטמן מפיק בפועל: אורי גליקסברג<br />
מפיק טכני: יאיר מילנוב תאום הפקה: נטע שלזינגר צילום השער: פיני סילוק<br />
תודה מיוחדת לאגף תרבות ואמניות בעירית ירושלים ולעומד בראשו מר יורם ברוורמן<br />
כמו כן , תודה לכל השותפים שלנו באירוע<br />
31 פי האתון <strong>16</strong> במאי 20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז<br />
יום הסטודנט
הזינו קוד קופון 370020<br />
באתר ובאפליקציית דומינו׳ס<br />
או צלצלו לסניף ותיהנו<br />
מהמבצע של העברית!<br />
*החברה שומרת לעצמה לשנות או<br />
לבטל את המבצע *ט.ל.ח<br />
<strong>16</strong>.<strong>05</strong>.20<strong>17</strong> כ' באייר תשע"ז<br />
עיתון הסטודנטים והסטודנטיות בירושלים<br />
רגע לפני שהוא עולה לירושלים<br />
לכבוד חגיגות יום הסטודנט,<br />
אברהם טל<br />
נושם עמוק ומדבר על הכול - על ההבדלים<br />
בין ירושלמים לתל אביבים, על האחריות<br />
כיוצר בימים אלו בישראל, ואפילו על החלום<br />
הישן ללמוד מתמטיקה<br />
לך.<br />
מיוחד ליום<br />
הסטודנט:<br />
גיליון מתהפך!<br />
שער נוסף<br />
מאחור
Change language