09.08.2017 Views

Pi_Haaton_18-06_FINAL

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

לך.‏<br />

הזינו קוד קופון 370020<br />

באתר ובאפליקציית דומינו׳ס<br />

או צלצלו לסניף ותיהנו<br />

מהמבצע של העברית!‏<br />

‏*החברה שומרת לעצמה לשנות או<br />

לבטל את המבצע ‏*ט.ל.ח<br />

עיתון הסטודנטים והסטודנטיות בירושלים<br />

<strong>18</strong>.<strong>06</strong>.2017 כ"ד בסיוון תשע"ז<br />

ד י ו ר<br />

לא<br />

מ ו ג ן<br />

סטודנטים מספרים על הדירה שהגיעה עם אחריות<br />

לחתול,‏ על זו ללא המטבח ועל זו עם המקלחת בחצר.‏<br />

עונת השכירות הגיעה,‏ שיהיה לנו בהצלחה • עדי ברק<br />

ב"ה<br />

שמור לך כיסא<br />

מוזמן/ת להצטרף<br />

למלגת חב"ד בקמפוס באוניברסיטה<br />

הרשמה לסמסטר חורף תשע"ח<br />

chabadcampus.co.il<br />

בגלגלת לבחור אוניברסיטה העברית גבעת רם.‏<br />

בין הנושאים הנלמדים:‏<br />

אני יחיד ומיוחד על משמעות החיים<br />

מעושרים או מאושרים לו הייתי רוטשילד<br />

עבודה,‏ לא עבדות מקומה של העבודה בחיינו<br />

סיפור אהבה סוד האהבה ושימורה<br />

בואי כלה מתנה ושמה שבת<br />

אדם או רובוט להיות שותף יצירתי<br />

העוצמה שבך לגלות את עצמך מבפנים<br />

• מפגש שבועי<br />

• מלגה שווה<br />

• מיועד לבוגרי בי"ס לא דתי<br />

‏*מותנה בראיון מקדים<br />

חב"ד בקמפוס אוניברסיטה העברית גבעת רם<br />

מייל:‏ chabadinhebrew@gmail.com<br />

מפגש סוף סמסטר מוסיקה,‏<br />

שיחה וארוחה בשרית עם יאיר כלב .<br />

שני 26.6.17 שעה 17:00. כניסה חופשית<br />

הרשמה חובה http://bit.ly/2rerrMg


אלף מילים,‏ יוני<br />

נעמה ששון<br />

פי המערכת<br />

קשר השתקה ענבל אלבז<br />

כמעט כל שיעור שנכחתי בו בשבוע שעבר נפתח<br />

בהתייחסות לקוד האתי שחיבר הפרופסור אסא<br />

כשר,‏ לבקשת שר החינוך נפתלי בנט.‏ בקורס<br />

למשפט רומי התקיימה השיחה הכי ערה מאז<br />

שצללנו לעומקם של דיני העבדים ברומא<br />

העתיקה,‏ ובשיעור פילוסופיה של המשפט למדנו<br />

ש"האישי הוא הפוליטי".‏ כל המרצים שהתייחסו<br />

לקוד האתי התנגדו לו,‏ וחלקם אף הצהירו מראש<br />

שלא יקבלו על עצמם את ההגבלות.‏ עדיין<br />

מוקדם לקבוע מה תהיה ההשפעה של הקוד על<br />

החופשיות שבה ידברו מרצים,‏ אבל גם אם כוונות<br />

הצנזורה של בנט ינחלו כישלון,‏ שמחתי לראות<br />

שהוא לפחות הצליח לעורר תגובה כלשהי - בעד<br />

ונגד - בקרב המרצים והסטודנטים המנומנמים.‏<br />

האם זה חודש יוני השרבי,‏ או שתקופת הבחינות<br />

המתקרבת לא משאירה מקום לדאגות נוספות<br />

במוחנו?‏ ובמילים אחרות - עכשיו באים?‏<br />

חופש הביטוי סופג בתקופה האחרונה מכה<br />

אחרי מכה,‏ והקוד האתי של בנט הוא בסך<br />

הכול עוד טלאי ביריעת ההשתקה החונקת<br />

של כל ביטוי שמעורר במישהו אי נוחות:‏ שרת<br />

התרבות מירי רגב אוסרת על מופע עירום<br />

בפסטיבל ישראל;‏ אצלנו באוניברסיטה,‏ לפי<br />

פרסום בחדשות 2, הוקפאה הפעילות של תא<br />

‏"אם תרצו"‏ בעקבות הנפה של דגלי ישראל<br />

בתגובה להפגנת תמיכה במחבלים פלסטינים;‏<br />

בפייסבוק נראה שאי אפשר להוציא הגה בלי<br />

לחטוף צעקות וירטואליות ובקשות להוסיף<br />

‏"טריגר"‏ לכל פוסט.‏ טריגר רצח.‏ טריגר אונס.‏<br />

טריגר חופש הביטוי.‏ רגישות היתר של המרחב<br />

הציבורי מצמצמת את נושאי השיחה הלגיטימיים<br />

למזג האוויר והחדש של סטטיק ובן אל.‏<br />

סביב הדיון על הקוד האתי גיליתי שיש לי<br />

חברים שנמנעים מלהתבטא בשיעורים,‏ מחשש<br />

שהמרצה יתייג אותם כשייכים למחנה הפוליטי<br />

המנוגד.‏ האמת היא,‏ שגם אני לא מרגישה<br />

בטוחה:‏ אני מפחדת להיקלע לפיגוע בדרך<br />

לאוניברסיטה,‏ מפחדת להיאנס בדרך הביתה,‏<br />

ומפחדת שיום אחד אחיה בחברה שבה אסור<br />

לי להיות מרצה באוניברסיטה כי הנוכחות<br />

שלי פוגעת בסטודנטים מהמגזר החרדי.‏ האם<br />

הטריגרים בפייסבוק יצליחו להעלים את הפחדים<br />

שלי?‏ האם הקוד האתי של בנט יעזור לחברים<br />

שלי להתבטא בחופשיות בשיעור?‏ אני בספק.‏<br />

הסכנות וההתנגדות האלימה מכל השוליים של<br />

המפה הפוליטית יישארו שם,‏ גם אם נשחק<br />

ב"קו-קו"‏ ונעצום את העיניים.‏ הדרך למגר אותן<br />

היא להקשיב,‏ להתמודד ולשכנע - לא להשתיק.‏<br />

פי האתון מגזין הסטודנטים הירושלמי מו"ל אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית עורכת ראשית ענבל אלבז עורכת משנה מאיה גולדשמידט<br />

חדשות תמר ירושלמי מגזין טל דורון תרבות מיכל פורת צלמת המערכת וצילום השער נעמה ששון עיצוב גיא ארמה<br />

מערכת ומנהלה קמפוס הר הצופים,‏ בניין פרנק סינטרה,‏ קומה 3 דואר אלקטרוני pihaton@scopus02.co.il<br />

מנכ"ל סקופוס אמיר חכימיאן מחלקת שיווק אסתי מילשב 052-5525942 הדס לרנר 052-5525019<br />

2 פי האתון <strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז


לומדים ב-‏ZONE‏!‏<br />

חללי הלמידה של<br />

שני צעדים מהבית!‏<br />

ירושלים נותנת תשובה<br />

‏'צעירים במרכז',‏<br />

בית קנדה,‏ שבטי ישראל 22<br />

ימים א'-ה'‏ | 08:00-21:30<br />

חלל למידה שקט,‏ אפשרות למידה בקבוצות,‏ ,Wi-Fi<br />

שירותי הדפסה בתשלום,‏ קפיטריה,‏ חדר משחקים.‏<br />

בית פרת הירושלמי,‏<br />

רח'‏ אבן גבירול 10, רחביה<br />

ימים א'-ה'‏ | 16:00-23:00 לאורך חודש יולי*‏<br />

חלל למידה שקט,‏ אפשרות למידה בקבוצות,‏ ,Wi-Fi<br />

מטבחון ועמדת קפה,‏ שירותי הדפסה בקרבת מקום ,ABC( עזה 24(<br />

*2.7-31.7 | ב-‏‎6.7‎ יתקיים בחלל המרכזי טקס לזכר בוגר שנהרג<br />

לפרטים נוספים | 02-6232224 maydale@young-jerusalem.org.il<br />

המעמד היצירתי<br />

משפחות צעירות<br />

פיתוח קריירה - בשיתוף הרשות העירונית לתעסוקה<br />

׳צעירים במרכז׳<br />

מרכז הצעירים של ירושלים<br />

02-623-2224<br />

young-jerusalem.org.il<br />

ירושלים נותנת תשובה


חדשות<br />

תגובות סוערות לקוד האתי<br />

למוסדות ההשכלה הגבוהה<br />

המסמך,‏ שניסח פרופ'‏ אסא כשר<br />

לבקשת שר החינוך נפתלי בנט,‏<br />

אוסר על חברי הסגל האקדמי<br />

להתבטא בנושאים פוליטייים<br />

שאינם קשורים ישירות לחומר<br />

הנלמד בכיתה - מבלי להציג<br />

את המחלוקת בצורה מאוזנת<br />

בעד<br />

עומר לרינמן<br />

סטודנט למדעי<br />

המחשב וקוגניציה,‏<br />

שנה ב'‏<br />

באמת שצחצחתי כבר את החרבות.‏ פקקתי<br />

אצבעותיי,‏ חידדתי את הציפורניים<br />

והתכוננתי למלאכת השיסוע.‏ לכתוב טור על<br />

סתימת פיות לשמאלנים?‏ הכי פשוט שיש.‏<br />

אבל אז קראתי את המסמך.‏ 13 עמודים של משנה<br />

סדורה,‏ צנועה ומנומקת.‏ נכון,‏ נטיית הלב של<br />

הליברל היא להתנגד לכל הגבלה שלטונית<br />

שאינה הכרחית.‏ נכון,‏ יש להבהיר שעל האכיפה<br />

להיות שוויונית לכל העמדות הפוליטיות.‏ נכון,‏<br />

מתן הלגיטימציה לאיסור גורף של פעילות<br />

פוליטית במוסד אקדמי ‏)לפי החלטתו(‏ תמוה.‏<br />

נכון,‏ קריאה לחרם אקדמי היא סוגיה שראוי<br />

לקיים דיון ציבורי לגביה.‏ אך גם אם יש לדייק את<br />

נוסח המסמך - הדבר לא מערער את יסודותיו.‏<br />

המסמך תכליתי ומטרתו ברורה:‏ זכותם של כל<br />

סטודנט,‏ סטודנטית וחבר סגל להחזיק בדעה<br />

פוליטית ולא להיות מופלה בגינה לרעה,‏<br />

בכל פן אקדמי שהוא.‏ זכותו של כל סטודנט<br />

שמרצה לא ינצל את מרותו להטפת עמדתו<br />

הפוליטית,‏ רק כי הסטודנטים הם קהל שבוי.‏<br />

המסמך אינו דורש השתקה,‏ כפי שצועקים<br />

אנשי ציבור שכנראה פשוט לא קראו אותו.‏<br />

להיפך,‏ הקוד מבהיר שלכל איש אקדמיה,‏ ככל<br />

אזרח,‏ ישנה הזכות ליהנות מחופש הדיבור,‏<br />

לעסוק בפעילות פוליטית ולהשתתף בהפגנות<br />

‏)אף בתוך האוניברסיטה(.‏ זאת כל עוד הוא<br />

מבדיל בין דעתו האישית למשרתו האקדמית.‏<br />

אם השר בנט יחליט לשנות את תכניות<br />

הלימוד האקדמיות כך שישקפו את משנתו<br />

הפוליטית,‏ כשם שהוא עושה ברגעים אלו<br />

ממש בבתי הספר התיכוניים והיסודיים,‏<br />

אתנגד לכך בכל אמצעי חוקי שעומד<br />

לרשותי.‏ מנגד,‏ קוד אתי שבבסיסו כבוד הדדי<br />

וחופש הדעה - מבחינתי הוא דבר מבורך.‏<br />

נגד<br />

נריה קראוס<br />

סטודנטית למשפטים,‏<br />

שנה א'‏<br />

הקוד האתי של פרופ'‏ אסא כשר דורש<br />

מהסגל האקדמי להימנע מפעילות פוליטית<br />

בשיעורים.‏ על פניו נדמה שיש היגיון בהוראה<br />

הזו,‏ בין היתר בשל יחסי הכוחות בין סטודנטים<br />

למרצים.‏ אבל פרופ׳ כשר מגדיר פעילות<br />

פוליטית כ״כל פעילות שיש בה תמיכה<br />

ישירה בעמדה מסוימת במחלוקת ציבורית<br />

מוכרת...״.‏ כלומר,‏ עם פרשנות מתאימה,‏<br />

אפשר להכניס תחת ההגדרה העמומה הזו<br />

כמעט כל סוגיה,‏ ובמיוחד כאלה שנחקרות<br />

באקדמיה.‏ דת ומדינה,‏ הסכסוך הישראלי-‏<br />

פלסטיני,‏ הדרת נשים וזכויות שוות לקהילת<br />

הלהט״ב.‏ אבל לא רק אלו.‏ גם פרשנות<br />

למאורע היסטורי חשוב תיחשב פעילות<br />

פוליטית,‏ ואפילו לימודי אבולוציה יוכלו<br />

להיכנס תחת ׳נושא שנוי במחלוקת ציבורית׳.‏<br />

הקוד האתי מוביל,‏ באמצעות ניסוחים<br />

זהירים ולא חד משמעיים,‏ להשתקת הסגל<br />

האקדמי.‏ מעבר להערה כזו או אחרת שיקבל<br />

מרצה בעקבות הבעת עמדה,‏ הבעיה היא<br />

האפקט שייגרם משינוי התקנון.‏ הבעיה היא<br />

שמרצים ומרצות יפחדו להשמיע את קולם<br />

בצורה ברורה,‏ רק מחשש לעתיד משרתם.‏<br />

האקדמיה רחוקה מלהיות מקום מושלם,‏<br />

ואין ספק שיש מקום לטיפול בהתבטאויות<br />

פוגעניות שחוצות את הגבול,‏ בפן המשפטי<br />

ובפן האקדמי.‏ יש גם מקום לשיח על ייצוג<br />

חסר של אוכלוסיות מסוימות באקדמיה.‏<br />

אבל לצד אלו,‏ אל לנו לאפשר פגיעה<br />

חמורה כזו בחופש האקדמי ובחופש הביטוי.‏<br />

ביום הראשון ללימודים בפקולטה למשפטים<br />

אמר לנו פרופ'‏ ברק מדינה שהגענו למקום<br />

מיוחד,‏ יוצא דופן.‏ הוא סיפר בהתרגשות<br />

שזה בין המקומות הבודדים בחיינו שבהם<br />

נשב לצד אנשים אחרים מאתנו.‏ חילונים<br />

ודתיים,‏ יהודים וערבים,‏ צפון,‏ דרום,‏ מרכז<br />

ופריפריה - הכול נמצא כאן.‏ הוא דרש<br />

מאתנו לנצל את זה.‏ לשבת,‏ לדבר,‏ לדון,‏<br />

להתווכח.‏ לגבש דעה עצמאית ולעמוד<br />

עליה,‏ אבל תוך כדי כך גם להיות קשובים<br />

לאדם שיושב מולנו וללמוד ממנו.‏ הקוד<br />

האתי הופך שיח פוליטי וחברתי כזה לטאבו<br />

במרחב הקמפוסי,‏ ואסור לנו לתת לו לעבור.‏<br />

אז מה בכלל אומר<br />

הקוד האתי?‏<br />

תמר ירושלמי<br />

הקוד האתי כולל הוראות לגבי<br />

תחומים נרחבים הנוגעים לממשק<br />

בין אקדמיה ופוליטיקה.‏ בין היתר,‏<br />

תחת הגדרת הפעילות הפוליטית<br />

כלל כשר ‏"פעילות שיש בה<br />

תמיכה ישירה בעמדה מסוימת<br />

במחלוקת ציבורית מוכרת,‏ הבאה<br />

לידי ביטוי מתמשך בכנסת ובשיח<br />

הציבורי בזיקה ברורה למפלגה<br />

או למפלגות,‏ בכנסת או מחוצה<br />

לה,‏ או התנגדות ישירה לעמדה<br />

כזו באופן מפורש".‏ במסגרת הקוד<br />

נכללו בין היתר ההוראות הבאות:‏<br />


<strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז פי האתון 5


סטודנטים מארגנים מסיבת התרמה<br />

למען פליטי מלחמת האזרחים בסוריה<br />

בתאריך 21.6 תתקיים בבית אליאנס ״מסיבה ברורה״ - מסיבת התרמה לארגון המעביר ציוד<br />

חירום הומניטרי לפליטים בסוריה.‏ האירוע בהפקת סטודנטים מהאוניברסיטה העברית שמטרתם<br />

להוציא אותנו מהאדישות בנוגע למלחמה מצפון • טל דורון<br />

מלחמת האזרחים בסוריה מתחוללת כבר למעלה<br />

משש שנים סמוך לגבולה הצפוני של מדינת<br />

ישראל.‏ המלחמה הקשה והעקובה מדם יצרה<br />

משבר הומניטרי חמור אצל שכנתנו מצפון,‏<br />

ובעקבותיה מאות אלפי אנשים איבדו את בתיהם<br />

והפכו לפליטים.‏ שברי המידע המגיעים אלינו<br />

ותמונות הזוועה המציפות לעתים את הפיד<br />

שלנו ברשתות החברתיות,‏ נגעו ללבם של כמה<br />

סטודנטים ירושלמים שהחליטו להרים את הכפפה<br />

ולעשות מעשה.‏ כך הגיעה לעולם ‏"מסיבה ברורה"‏<br />

- אירוע התרמה לטובת אלו הסובלים מהמלחמה.‏<br />

כל רווחי המסיבה ייתרמו לארגון Israeli<br />

,Flying Aid ארגון ישראלי מוכר המעביר<br />

> אוכל בקופסה<br />

טל דורון<br />

ציוד חירום הומניטרי לפליטים בסוריה ולאזורי<br />

סכסוך ואסונות הומנטריים אחרים בכל העולם.‏<br />

גלעד וייל,‏ סטודנט שנה ב׳ לכלכלה ויחב״ל,‏<br />

מהיוזמים של ״מסיבה ברורה״,‏ מסביר כי<br />

למסיבה יש שתי מטרות עיקריות:‏ ״מצד אחד<br />

חיפשנו את הדרך לסייע לחלק מהנפגעים<br />

הסורים,‏ ובשביל זה אנחנו זקוקים בעיקר<br />

לכסף,‏ מה שלא נמצא בשפע בקרב סטודנטים.‏<br />

מצד שני לערב כמה שיותר אנשים שאכפת<br />

להם,‏ בעיקר סטודנטים,‏ ולהעלות את המודעות<br />

לנושא״.‏ וייל הביע תקווה כי באמצעות<br />

מסיבה,‏ שתי המטרות הללו יוכלו להתממש.‏<br />

וייל מספר שרוב התגובות שקיבלו המארגנים<br />

צמחוני טבעוני נטול לקטוז ללא גלוטן<br />

הן חיוביות.‏ ״אנשים רואים בזה הזדמנות לעשות<br />

משהו טוב בנושא לא פשוט.‏ בסופו של יום<br />

אנשים הם אנשים״.‏ ומן הסתם,‏ ישנן גם תגובות<br />

אוהדות פחות:‏ ״יש גם צד של אנשים שלא<br />

רוצים להשתתף.‏ חלקם רואים בסורים כולם<br />

אויב,‏ או כאלה שאומרים שעניי עירך קודמים.‏<br />

זה לגיטימי.‏ אנחנו בחרנו להתייחס כי הרגשנו<br />

שאנחנו לא יכולים יותר לטמון את הראש בחול<br />

בנוגע למה שמתרחש קילומטרים ספורים מפה".‏<br />

המסיבה תתקיים ביום רביעי,‏ 21.6, מהשעה<br />

22:30 בבית אליאנס ‏)בחניון השוק(.‏ כניסה<br />

תעלה 50 ש״ח ובמקום יימכר אלכוהול במחירים<br />

מוזלים.‏ כל ההכנסות מהאירוע יועברו לתרומה.‏<br />

חדשות<br />

מי אוכל?‏<br />

שבו לנקרי,‏<br />

סטודנטית שנה<br />

ב׳ להיסטוריה<br />

וסוציולוגיה-‏<br />

אנתרופולוגיה<br />

מי הכין?‏<br />

שבו<br />

> טיפ של שבעים:‏<br />

תבנית של אנטיפסטי משדרגת<br />

סלטים,‏ פסטה וסנדוויצ'ים<br />

> רב גוני:‏<br />

מה בקופסה?‏<br />

סלט<br />

ירקות עם<br />

בורגול,‏ סלק,‏<br />

תירס גמדי,‏<br />

פלפלים קלויים<br />

ואנטיפסטי<br />

יכולת אפסון בימים<br />

לא יותר מ-‏‎24‎<br />

שעות<br />

מידת השובע בשעות<br />

כמה שעות<br />

טובות<br />

רק במקרה הסלט הזה צמחוני,‏ אפשר להוסיף הרבה דברים טעימים שיעשו<br />

אותו פחות ידידותי לחיות<br />

6 פי האתון <strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז


צילום:‏ אוהד ליצור<br />

<strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז פי האתון 7


בעל<br />

הבית<br />

השתגע<br />

מה עוד לא נאמר על שוק השכירות המשתולל בירושלים,‏ ועל בעלי דירות שמנפחים<br />

את הכיסים במינימום מאמץ - אבל לעתים נדמה שהמחירים הגבוהים ששוכרים נאלצים<br />

לשלם,‏ הם רק הקטנה שבצרותיהם.‏ חוזים ובהם דרישות שונות ומשונות מאירים את<br />

הדירות הירושלמיות ובעליהן באור פסיכודלי.‏ לרגל העונה החמה של מעברי הדירות<br />

עדי ברק מביאה לכם את לקט הדירות המטורללות ביותר.‏ שמות המרואיינים בדויים -<br />

הסיפורים אמתיים לגמרי • עדי ברק • צילום:‏ נעמה ששון<br />

חדשות<br />

כשאלישע ובת זוגו החליטו למסד את הקשר<br />

ביניהם ולעבור לגור יחד,‏ הם חיפשו דירה<br />

סטנדרטית,‏ במיקום קרוב להורים ובמחיר נוח.‏<br />

‏"זו הייתה הדירה הראשונה שחשבנו ברצינות<br />

לסגור.‏ היא הייתה במצב טוב,‏ מושלמת מבחינת<br />

המיקום,‏ במושבה הגרמנית והמחיר היה הוגן.‏<br />

הדיירים שעזבו סיפרו לנו שזה המחיר בגלל<br />

שיש תנאי השכרה מיוחדים",‏ סיפר אלישע<br />

והמשיך:‏ ‏"הבית של בעל הדירה צמוד לדירה<br />

שהוא משכיר,‏ אבל חצי מהשנה הוא נמצא<br />

בחו"ל.‏ החתול שלו גר בחצר המשותפת,‏ ויש<br />

סעיף בחוזה שלפיו השוכרים צריכים להאכיל<br />

את החתול כשהוא לא נמצא בארץ".‏ רגשות<br />

האשם על הפקרת החתול הם כנראה הסיבה<br />

שהשוכרים מחויבים להאכיל את החתול אך<br />

ורק בשרימפסים מוקפאים שבעל הדירה<br />

קונה מבעוד מועד ומאפסן במקפיא בדירה.‏<br />

על אף היתרונות של הדירה,‏ הזוג ויתר על<br />

ההזדמנות:‏ ‏"אנחנו שומרים כשרות בבית,‏ ונכון<br />

שהשרימפס לא מיועד למאכל שלנו,‏ אבל לא<br />

היינו בטוחים איך המשפחות והחברים יגיבו אם<br />

ידעו שכל המקפיא שלנו מפוצץ שרימפסים.‏<br />

חוץ מזה הרגשנו מלא אחריות כלפי החתול<br />

- מה קורה אם אנחנו רוצים לנסוע לחופשה<br />

של יומיים?‏ מה אם השרימפסים מקולקלים<br />

והחתול חוטף קלקול קיבה?‏ עד שאנחנו<br />

עוברים לגור לבד,‏ הדבר האחרון שהיה חסר<br />

לנו הוא מחוייבות כלפי בעל הדירה והחתול<br />

שלו.‏ נראה שלזוג שגר שם קודם לא היה<br />

אכפת,‏ אבל אנחנו חשבנו אז שזה מוזר מדיי".‏<br />

ריהוט זה אובר-רייטד<br />

טל ובן זוגה חתמו על חוזה שכירות לשנה<br />

בדירה בפסגת זאב,‏ אך הם לא דמיינו שכעבור<br />

כמה חודשים בעלת הדירה תפתיע אותם כפי<br />

שעשתה.‏ ‏"כשעברנו לגור יחד לא היה לנו בכלל<br />

ריהוט,‏ והדירה ההיא הייתה מרוהטת קומפלט,‏<br />

זו גם אחת הסיבות שבגללן רצינו את הדירה".‏<br />

סיפרה טל והוסיפה:‏ ‏"אחרי שמונה חודשים<br />

שבהם גרנו בדירה,‏ ביום שבת אחד,‏ התקשרה<br />

בעלת הדירה ואמרה שהיא רוצה לבוא לראות<br />

שהכול בסדר.‏ זכותה,‏ זה הנכס שלה.‏ היא<br />

הגיעה,‏ ולפני שהספקנו להבין מה קורה היא<br />

שלפה מהתיק שלה מטר והתחילה למדוד את<br />

הספות.‏ בעלת הדירה אמרה שהיא ובעלה<br />

עוברים לנהריה ותכננו לקנות שם ריהוט חדש,‏<br />

אבל אז הם נכנסו קצת לחובות והחליטו לקחת<br />

את הרהיטים שלהם מהדירה שלנו,‏ עוד באותו<br />

השבוע".‏ בני הזוג ניסו להתווכח עם בעלת<br />

הדירה,‏ אלא שאז היא שלפה את החוזה והוכיחה<br />

להם שהרהיטים כלל לא מופיעים בו.‏ ‏"באותו<br />

שבוע בן הזוג שלי נסע לדרום ואני ישנתי בלילה<br />

אצל ההורים שלי.‏ בעלת הדירה ידעה שלא נהיה<br />

בבית,‏ כי אמרנו לה את זה כשהתחננו שלפחות<br />

תיתן לנו מספיק זמן להתארגן על ציוד חלופי.‏<br />

חזרנו לבית ריק,‏ הם לקחו את כל הרהיטים:‏<br />

ספות,‏ מיטה,‏ ארונות,‏ מזנון,‏ שידות,‏ שולחנות,‏<br />

מקרר,‏ מדיח...‏ הכול.‏ היינו בהלם",‏ שחזרה טל.‏<br />

מטבח אחד יותר מדיי<br />

מיקה ובן הזוג שלה חיו בשלום ובאהבה בדירתם<br />

המחולקת בנחלאות ‏)בית אחד שפיצלו לשתי<br />

דירות או יותר - ע"ב(.‏ חלוקה כזו של דירות<br />

8 פי האתון <strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז


אמנם אינה חוקית,‏ אך הפיקוח מצד העירייה<br />

רופף ועל כן בעלי דירות רבים מרשים לעצמם<br />

לעשות זאת.‏ ‏"זו הדירה הראשונה שגרנו בה<br />

יחד ולא ידענו כלום מהחיים שלנו,‏ כשרק<br />

נכנסנו אליה בעל הבית הציג את החלוקה כדבר<br />

שקורה הרבה והוא חסר משמעות.‏ יום אחד<br />

הוא התקשר,‏ זו הייתה בדיוק תקופת מבחנים,‏<br />

ואמר שהולכת להיות ביקורת,‏ ושיש בעיה<br />

כי לפי כללי העירייה אסור שיהיה לנו מטבח,‏<br />

כי אז זה אומר שהדירה שלנו היא דירה בפני<br />

עצמה,‏ אלא שבעירייה אנחנו רשומים כחלק<br />

מהדירה שמעלינו",‏ אמרה מיקה,‏ והמשיכה:‏<br />

‏"אני לא יודעת לאיזה חוק הוא התייחס,‏ אבל<br />

לטענתו אסור שיהיה לנו כיור,‏ כי כיור אומר<br />

מטבח.‏ אז הוא אמר שהוא צריך להוציא לנו את<br />

הכיור,‏ והציע שנשטוף כלים בשירותים לחודש<br />

חודשיים או שנחלוק עם הכיור של השכנים<br />

מלמעלה".‏ השניים סירבו להצעה,‏ ולבסוף בעל<br />

הדירה ניתק את הכיור שהיה בדירה,‏ והביא<br />

במקומו יחידה של כיור חרסינה על גלגלים.‏<br />

‏"בגלל שהכיור לא מקובע אלא נייד,‏ זה לא נחשב<br />

מטבח",‏ מסבירה מיקה.‏ ‏"זה היה הזוי שהיינו<br />

צריכים להתמודד עם דבר כזה באמצע שנת<br />

הלימודים ואשכרה לחשוב אם אנחנו מוכנים<br />

להשתתף במטבח עם השכנים מלמעלה".‏<br />

כשבעלת הבית היא גם פסיכולוגית<br />

כשמאור עבר לגור בדירה בנחלאות הוא חשב<br />

שעשה את עסקת חייו - דירת יחיד מרווחת<br />

במיקום מעולה,‏ במחיר דומה למה שהיה משלם<br />

בדירת שותפים.‏ גם היום,‏ אחרי שכבר עבר<br />

לדירה אחרת,‏ הוא נזכר איך החברים שלו רבו<br />

ביניהם למי מהם הוא יעביר את הדירה.‏ בכל<br />

זאת,‏ כנראה הסיפור הבא יגרום לגבות שלכם<br />

להתרומם.‏ ‏"בעלת הדירה היא פסיכולוגית,‏<br />

והסיכום ביני ובינה,‏ לפי החוזה,‏ היה שבימי<br />

שני היא משתמשת בסלון של הדירה בתור<br />

קליניקה.‏ בימים האלה מאחת עשרה בבוקר<br />

ועד שמונה בערב לא יכולתי להכנס לדירה,‏<br />

אבל היא הורידה לי משמעותית בשכר דירה<br />

עבור הדיל הזה,‏ מ-‏‎3,500‎ ש"ח ל-‏‎2,600‎ ש"ח".‏<br />

מאור מוסיף ומסביר:‏ ‏"הדירה הייתה מרוהטת<br />

בדברים שלה,‏ בסלון הייתה ספת טיפולים<br />

שבעצם הייתה מיטה נפתחת.‏ בכל יום שני<br />

בבוקר ניקיתי את הדירה ותליתי את התמונות<br />

שהיא אהבה שהיו תלויות בזמן שהיא מטפלת.‏<br />

כשהייתי סטודנט זה היה מדהים.‏ למדתי בבוקר,‏<br />

חזרתי בסביבות חמש והלכתי לשבת אצל<br />

חברים לכמה שעות.‏ אחר כך עבדתי וגם ככה<br />

הייתי חוזר בשעות האלה,‏ ובמקרה הכי גרוע<br />

ישבתי לאכול עוד שעה בשוק,‏ מחכה שתסיים<br />

ואז חוזר הביתה.‏ אני קיבלתי את הדירה מחבר,‏<br />

שהיה קבוע מבקר את ההורים שלו בימי שני".‏<br />

לנעול נעליים בדרך למקלחת<br />

במשך שנתיים גרה יעל בדירת שותפות ממש<br />

מול השוק.‏ המיקום המרכזי והמחיר הזול גרמו<br />

לכך שהיא תהיה מרוצה מהדירה,‏ אפילו שאין<br />

בה דלתות ושהשירותים והמקלחת - בחצר.‏<br />

‏"לכל חדר הייתה כניסה שהיא קשת,‏ אז בעצם<br />

לא היו דלתות.‏ בהתחלה גרתי עם חברה וזה<br />

לא הפריע לנו,‏ בהמשך התחלפה השותפה<br />

למישהי שלא הכרתי ואז תליתי וילון בד<br />

שיפריד בין החדרים.‏ השותפה גרה בחדר<br />

הגדול,‏ שהיה גם פינת האוכל שלנו.‏ ביומיום


לומדים על בטן מלאה...‏<br />

האגודה דואגת למשלוחים עד אליך!‏<br />

1-700-70-70-70<br />

דומינו’ס פיצה<br />

40% הנחה למזמינים מהאפליקציה ומהאתר בלבד<br />

קוד קופון:‏ 312114<br />

איזור חלוקה מוגבל | התמונה להמחשה בלבד | בתוקף עד 31.7.17<br />

לא כולל שתיה,‏ גלידות,‏ קיקרס ופיצות שף | ללא כפל מבצעים | מוגבל לאזור י-ם<br />

כל יום עד 2:00 ‏(משתנה מסניף לסניף)‏<br />

ג‘פניקה<br />

רק עכשיו!‏ הזמנה של עסקיות גם במשלוח עד <strong>18</strong>:00!<br />

אחרי <strong>18</strong>:00 בהזמנה מעל 120 ש“ח,‏ תקבלו חמוצים/‏<br />

אדממה/שתיה קלה בחינם!‏<br />

להזמנות:‏ 3636*<br />

התמונה להמחשה בלבד | בסניף סינמה סיטי בלבד | אין כפל מבצעים | בתוקף עד 20.8.17<br />

קינג ג‘ורג‘‏<br />

רק עכשיו!‏ הזמנה של עסקיות גם במשלוח!‏<br />

משלוח חינם בהזמנה מעל 150 ש“ח<br />

להזמנות:‏ 02-9955105<br />

התמונה להמחשה בלבד | בסניף ירושלים בלבד | לא כולל שתיה |<br />

בתוקף עד 20.8.17<br />

משלוחים מ-‏‎11:30‎ עד 00:00<br />

מ-‏‎12:00‎ עד 23:00<br />

המבצע מיועד לסטודנטים,‏ בהצגת תעודת סטודנט בלבד


הייתי אוכלת בחדר שלי,‏ אבל כשהיא לא הייתה<br />

בשבתות אכלתי אצלה בחדר עם חברים.‏ זה<br />

היה בית פרטי,‏ אבל כל הקירות,‏ גם החיצוניים,‏<br />

היו מגבס.‏ הייתה לנו חצר קטנה והשירותים<br />

והמקלחת לא היו לגמרי בתוך הדירה,‏ אלא בחצר,‏<br />

כמה צעדים מעבר לדלת".‏ התיאור אולי מעלה<br />

זיכרונות מהטירונות,‏ אבל יעל התרגלה לתנאים<br />

במהרה.‏ ‏"יכולתי ללכת מהחדר למקלחת במגבת,‏<br />

כי לא ראו כלום מבחוץ.‏ בחורף היה קצת מבאס<br />

כי באמצע הלילה זה כן ללכת עם כפכפים,‏ אבל<br />

המיקום היה כיפי ושילמתי 1300 ש"ח,‏ בעל הדירה<br />

היה מקסים ומאוד הוגן,‏ וזה היה אחלה".‏ לפני<br />

ארבעה חודשים יעל עזבה את הדירה וסיפרה:‏<br />

‏"כשיצאתי מהדירה היו הרבה בנות שבאו לראות,‏<br />

אבל כמובן שכשפירסמתי לא כתבתי שהשירותים<br />

בחוץ כי זה נשמע הרבה יותר נורא ממה שזה<br />

באמת,‏ הייתי צריכה לשווק את הדירה בצורה<br />

עדינה.‏ המחיר ביחס למיקום מאוד אטרקטיבי<br />

ובסופו של דבר לא הייתה בעיה למצוא מחליפה".‏<br />

רב הנסתר על הגלוי<br />

המקרה של נעמי הוא לא רק לא סטנדרטי,‏ אלא<br />

גם קצת על טבעי.‏ נעמי מספרת שבעלת הבית<br />

השכירה להם את הדירה לשנה אחת בלבד,‏ כדי<br />

‏"לטהר את האנרגיות השליליות שבה",‏ בעקבות<br />

המלצה של רב.‏ ‏"כשאני וחבר שלי חיפשנו דירה<br />

הייתי בין עבודות,‏ והוא שיפר בגרויות ולמד<br />

לפסיכומטרי.‏ לא ממש היו לנו תלושי משכורת,‏<br />

אלא רק עזרה מההורים - והרבה בעלי דירות<br />

פסלו אותנו על זה.‏ רגע לפני שהתייאשנו מצאנו<br />

דירה מדהימה במרכז העיר.‏ בעלת הדירה הייתה<br />

בחורה צעירה ומקסימה ובן זוגי שאל אותה מה<br />

יהיה מבחינת המחיר לשנה הבאה,‏ כי חששנו<br />

שהיא פתאום תקפיץ אותו,‏ אבל היא אמרה שזה<br />

לא רלוונטי כי היא משכירה רק לשנה אחת.‏<br />

חשבנו שאולי היא נוסעת ללמוד בחו"ל או משהו<br />

בסגנון ושאלנו איך ליצור איתה קשר למקרה<br />

שתהיינה בעיות,‏ אבל היא ענתה שזו לא בעיה כי<br />

היא הולכת לגור אצל אחיה ברחביה,‏ אז הנחנו<br />

שהיא משכירה משיקולים כלכליים".‏ אלא<br />

שמהר מאוד גילו נעמי ובן הזוג שלה שהסיבה<br />

שבגללה בעלת הדירה עוברת היא לגמרי אחרת<br />

- בדירה הזו בעלה תפס אותה בוגדת בו,‏ והשניים<br />

התגרשו גירושים מכוערים.‏ נעמי אמרה:‏ ‏"מסתבר<br />

שאחרי כל הבלגן עם הגרוש קרו לבעלת הדירה<br />

כל מיני דברים רעים וכולם קשורים לדירה.‏ בת<br />

דודה שלה הייתה בהריון מתקדם והפילה את<br />

התינוק בדירה,‏ היא עצמה קמה באמצע הלילה<br />

לשירותים,‏ נתקלה בנעל ושברה את עצם הזנב,‏<br />

פרצו לה לדירה ועוד כל מיני אירועים ותקריות.‏<br />

היא פנתה לרב שאמר לה שהדירה מקוללת ויש<br />

בה אנרגיות רעות,‏ ושהיא חייבת להביא דיירים<br />

חדשים לשנה כדי שיכניסו לה אנרגיות אחרות<br />

לבית,‏ ואז הבית ‏'ישכח ויסלח'‏ את מה שהיה.‏<br />

בחוזה היה סעיף מפורש שאמר שאסור לנו<br />

לשנות שום דבר בדירה ולא להזיז שום דבר כי<br />

אחרת האנרגיות הרעות יישארו,‏ וגם נכתב בחוזה<br />

שבעלת הדירה רשאית לבוא אחת לשבועיים<br />

לוודא שהכול במקומו והכול עובר תהליך טיהור.‏<br />

אני נבהלתי מאוד,‏ אבל בסוף הסכמנו כי כאמור<br />

היה לנו כמעט בלתי אפשרי למצוא מישהו שיהיה<br />

מוכן להשכיר לנו דירה,‏ והיא גם עשתה לנו הנחה<br />

קטנה.‏ שנה אחרי שיצאנו מהדירה נתקלתי<br />

בבעלת הדירה והיא לא הפסיקה להודות לי איך<br />

טיהרנו לה את הדירה וכמה היא מאושרת שם".‏<br />

‏ שרה אנגבו<br />

> ניגריה<br />

> תואר שני במדעים ביו-‏<br />

רפואיים<br />

למה ישראל?‏<br />

הביקור הראשון שלי בישראל היה ב-‏‎2015‎‏,‏ כשהשתתפתי<br />

ב-‏Conference World Science בירושלים.‏ האנשים<br />

שפגשתי בכנס היו נחמדים וידידותיים.‏ ההמצאות והגילויים,‏<br />

שחלקם הובילו חוקרים ישראלים לזכייה בפרסי נובל,‏ עוררו<br />

בי השראה ללמוד מחקר ספציפית בישראל.‏ שם גם פגשתי את<br />

ראש התכנית הבינלאומית למדעים ביו-רפואיים,‏ פרופ'‏ דורון<br />

שטיינברג,‏ ובעקבות השיחה עמו החלטתי להגיש מועמדות<br />

לתכנית.‏<br />

איך הייתה ההתאקלמות בירושלים?‏<br />

זו חוויה חדשה שטרם התנסיתי בה בעבר.‏ לא היה פשוט לעזוב את<br />

הבית,‏ המשפחה והחברים,‏ אבל האנשים מהתכנית הבינלאומית<br />

ומהמעבדה הפכו את ההתאקלמות לכמעט קלה עבורי.‏ הם הפגישו<br />

אותי עם סטודנטים מהמדינה שלי כדי שיעזרו לי להבין את הלך<br />

הרוח כאן,‏ תמיד מתקשרים לשאול מה שלומי,‏ לברר אם אני צריכה<br />

משהו ואם יש דרך כלשהי שבה יוכלו לסייע.‏ האווירה בקמפוס<br />

נהדרת וקשה לי לראות איך הייתי מסתדרת בלעדיהם.‏<br />

ומחוץ לסביבה האקדמית?‏<br />

שם קצת יותר קשה להסתדר.‏ נחמדות זו לא תכונה שקיימת<br />

אצל כל הישראלים ואני קצת מתקשה עם השפה,‏ בייחוד בגלל<br />

שפונים אליי הרבה בעברית.‏ חוץ מזה,‏ השבתות הן חוויה חדשה.‏<br />

בניגריה אין שום דבר שמזכיר את זה.‏ כרגע קשה לי להתרגל<br />

למחסור בתחבורה ובאפשרויות בילוי,‏ אבל מקווה שעם הזמן<br />

אלמד למצוא את היתרונות שבכך.‏<br />

באילו מקומות כבר הספקת לבקר?‏<br />

ים המלח הוא המקום המועדף עליי עד כה - האפשרות לצוף<br />

על המים,‏ המינרלים ואפילו הבוץ היו חוויה מיוחדת עבורי.‏<br />

יצא לי לבקר בתל אביב וכמובן בעיר העתיקה בירושלים,‏<br />

שאליה יש לי זיקה גם כנוצרייה.‏<br />

מאכל ישראלי אהוב?‏<br />

המאכלים פה חדשים לי לחלוטין,‏ אז עוד לא החלטתי.‏ יצא לי<br />

לנסות דברים שלא אכלתי לפני כמו חצילים לדוגמה.‏ בישראל<br />

טעמתי אותם לראשונה בחיי!‏<br />

התחנה הבאה:‏<br />

אני עדיין מתלבטת ועוד מוקדם לדעת,‏ אבל דוקטורט כאן<br />

בישראל זו בהחלט אופציה מבחינתי.‏<br />

<strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז פי האתון 11


יומני<br />

מידברן<br />

בארבע השנים האחרונות עומר לרינמן מעמיס<br />

מכונית קטנה ומדרים לכמה ימים לפסטיבל<br />

המידברן - המקום שבו חלומות מתגשמים,‏<br />

ואבק נכנס לכל חור אפשרי.‏ השנה,‏ אחרי<br />

שחזר והתקלח,‏ הוא התיישב לכתוב לנו על<br />

שישה ימים של חלום צלול<br />

צילום:‏ שני כהן<br />

מגזין<br />

״כשאני מנסה להסביר להורים מה<br />

זה מידברן,‏ אני מתאר כיצד אמורה<br />

להיראות מסיבת סוף העולם.‏ רגע<br />

הוליוודי שכזה:‏ משדר טלוויזיה שבו<br />

מודיע נשיא ארה"ב על מטאוריט שיפגע<br />

ממש בעוד שבוע בכדור הארץ,‏ מאחל<br />

לכולם בהצלחה,‏ מוריד את הפאה<br />

ויוצא מהפריים.‏ איזה חבר כנראה ישלח<br />

הודעה:‏ ‏'בואו,‏ הולכים לחגוג'.‏ החגיגה<br />

שאתם מדמיינים עתה - נראית כמו<br />

המידברן״<br />

12 פי האתון <strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז


אחר-צהריים,‏ מדבר,‏ אבק<br />

על רכב השטח הממונע והזעיר יושבים בדוחק<br />

שלושה.‏ הם עטויים בגדי עור וחיוך צחור שיניים,‏<br />

למרות הצפיפות.‏ לנהג - המבוגר מבין שלושתם -<br />

עוד לא מלאו 5 שנים.‏ הקטנטנים נוסעים בסללום,‏<br />

צוחקים עד השמיים ומעלים מהקרקע עוד מהאבק<br />

שנכנס פה לכל נשימה.‏ לפתע רעש מכני נוסף<br />

מצטרף.‏ מעבר לגבעה פורץ בדרמטיות בחור מזוקן<br />

עם חצאית טוטו,‏ רכוב על סיגווי שטח אימתני.‏<br />

הוא חותך את הקטנטנים ויחד הם יוצאים למרוץ<br />

ספונטני עד לגבעה הבאה,‏ משאירים אותנו ואת<br />

דאגותיהם מאחור - מידברן 2017, המסע מתחיל.‏<br />

יום שבת,‏ רגע לפני,‏ מעמיסים<br />

הבית הפוך.‏ את הרצפה מכסה שכבה<br />

לא סבירה של קופסאות שימורים,‏ בדים<br />

צבעוניים והתרגשות.‏ זוגתי ואני מסתכלים<br />

על הרשימות – מוסיפים,‏ גורעים,‏ חושבים,‏<br />

גוזרים.‏ חודשים של ציפיות מתנקזים<br />

לשבוע אגרסיבי,‏ אינטנסיבי ולא צפוי.‏<br />

כשאני מנסה להסביר להורים מהו מידברן,‏<br />

אני מתאר כיצד אמורה להיראות מסיבת סוף<br />

העולם.‏ רגע הוליוודי שכזה:‏ משדר טלוויזיה<br />

חוצה ערוצים ומדינות שבו מודיע נשיא ארה"ב<br />

בפשטות על מטאוריט שיפגע ממש בעוד שבוע<br />

בכדור הארץ,‏ מאחל לכולם בהצלחה,‏ מוריד<br />

את הפאה ויוצא מהפריים.‏ אחרי שהנשיא<br />

יצא מהפריים איזה חבר כנראה ישלח הודעה<br />

בווטסאפ:‏ ‏"בואו,‏ הולכים לחגוג".‏ החגיגה<br />

שאתם מדמיינים עתה - נראית כמו המידברן.‏<br />

יום ראשון,‏ רכב,‏ צפוף<br />

זהו המידברן הרביעי שלי וסדר הפעולות כבר<br />

מוכר.‏ קובעים שעת יציאה עם טרמפיסטים שלא<br />

מכירים,‏ לרוב יוצאים בפועל שעה אחרי.‏ בדרך כל<br />

אחד מהנוכחים באוטו חולק ציפייה,‏ התרגשות<br />

ופחד מהעומד לבוא.‏ הרכב בן העשרים עמוס<br />

לעייפה:אוהל,מזרנים,סנאדות,‏ בזנ"טים וצילייה,‏<br />

ארגזים של אוכל ושתייה למכביר ועשרות<br />

ליטרים של מים.‏ האוטו נאנק,‏ אנחנו מאושרים.‏<br />

עושים עצירה בתחנת דלק דרומית.‏ על פי<br />

הלבוש והחיוכים אפשר לזהות שאנחנו מוקפים<br />

זרים שיעדם זהה ובקרוב יהפכו למכרים.‏ מרוב<br />

התרגשות רכב לידנו שוכח לסגור את תא<br />

המטען,‏ עולה לכביש המהיר ומפזר אוכל לאורך<br />

כמה מאות מטרים.‏ זה לא מפתיע אף אחד.‏<br />

המדבר מקבל את פנינו בחום.‏ הנושא שנבחר<br />

לאירוע הנוכחי הוא ‏"חלום צלול".‏ כשמגיעים<br />

לעיר מבינים מדוע - מיצגי עץ וגם פסלים<br />

ענקיים הוקמו לאורך החודשים האחרונים בכל<br />

פינות הארץ והובאו לכאן כדי להפוך את החלום<br />

למציאות.‏ ארנבי ענק,‏ ביגוד אפוקליפטי,‏ דמויות<br />

בני אנוש מכונפים המתנשאות לגובה של עשרות<br />

מטרים.‏ מתחילים להרגיש את טשטוש הגבולות.‏<br />

יום שני,‏ 14:00, תחת הצילייה<br />

שלנו,‏ מוקפים זרים-חברים<br />

הכלל הלא כתוב של המידברן אומר שאם<br />

הצילייה והחיוכים מספיק רחבים,‏ אנשים<br />

פשוט יבואו לשבת,‏ וכך קורה.‏ אנשים מכל<br />

רחבי הפלאיה ‏)שטח האירוע,‏ בעגה המקומית(‏<br />

מתקבצים אל הסלט המושקע והשיחה נרקמת<br />

בין האוהלים.‏ עקרון ה"השתתפות הרדיקלית"‏<br />

מוציא אנשים מאזורי הנוחות הביישניים שלהם<br />

ונוטע בהם את האומץ פשוט להצטרף לישיבה<br />

עם זרים.‏ כדי לחזק אותם,‏ אנחנו תולים בפאתי<br />

המאהל שלט שקורא בפשטות:‏ ‏"פשוט בואו".‏<br />

המשמעות של ההיכרות פורצת הגבולות הזו<br />

עוצרת נשימה ומרחיבה את הלב.‏ על המזרנים<br />

<strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז פי האתון 13


סקר הערכת הוראה - למה כדאי לענות עליו?‏<br />

בסוף כל סמסטר מבקשים מכם למלא את סקר הערכת ההוראה בקורסים בהם<br />

השתתפתם.‏ שאלון הסקר קצר ומעניק לכם את המקום להביע את שביעות רצונכם ודעתכם<br />

הן לגבי הקורס והן לגבי המרצה.‏<br />

בוודאי אתם שואלים את עצמכם – האם זה בכלל שווה את הטרחה?‏ מה בכלל עושים<br />

עם זה?‏ אז הרשו לנו לחדש לכם - שלוש נקודות קריטיות על סקר הערכת ההוראה:‏<br />

1. הסקר משפיע - תוצאות הסקר מגיעות אל המרצים עצמם ואל הדרג הניהולי.‏ מרצים<br />

בעלי ציון גבוה זוכים להכרה פומבית.‏ מרצים בעלי ציונים נמוכים עוברים סדנאות וליווי של<br />

יה”ל,‏ היחידה האוניברסיטאית לשיפור רמת ההוראה.‏<br />

בנוסף,‏ תוצאות הסקר מפורסמות בחלוקה לקורסים ב’שנתון’‏ ונגישות לכל סטודנט בעת<br />

בחירת הקורסים ובניית המערכת.‏ נבדק ונמצא שמרצים שקיבלו ייעוץ אישי על בסיס<br />

המידע שהתקבל בסקרי ההוראה שאותם מילאתם,‏ שיפרו בצורה ניכרת את איכות ההוראה<br />

וכתוצאה מכך שביעות הרצון של הסטודנטים עלתה משמעותית.‏<br />

2. מרצים שלא קיבלו ציון מספרי והערכה מילולית גבוהים מספיק בסקר,‏ לא יקבלו קביעות<br />

ויאלצו להשתפר!‏<br />

3. הכמות עושה הבדל - ככל שיותר סטודנטים ימלאו את הסקר,‏ כך תוכל להתקבל<br />

אינדיקציה מדויקת ומבוססת יותר על המקומות שבהם יש להשתפר,‏ ונוכל לקבל לגיטימציה<br />

גבוהה יותר לפעול.‏ שימו לב:‏ אם פחות מ-‏‎6‎ סטודנטים ו/או אם פחות מ-‏‎40%‎ מהרשומים<br />

לקורס השיבו לשאלון – התוצאות לא יתפרסמו!‏<br />

אז מה יוצא לכם מכל הסיפור?‏<br />

‏•יכולת להשפיע על איכות ההוראה באוניברסיטה<br />

‏•הזדמנות לזכות בפרסים!‏ בין ממלאי הסקר יוגרלו מלגות לימוד,‏ ותווי קניה שווים!‏<br />

הסקר הקרוב יהיה זמין לכם למילוי כבר ב-‏ 7.6.17 למשך שלושה שבועות וייסגר<br />

ב-‏‎28.6‎‏.‏<br />

אנחנו מזמינים את כולכם,‏ לנצל את זכותכם להבעת עמדה.‏<br />

הקדישו 10 דקות ועזרו לנו ולעצמכם לשפר את איכות ההוראה במוסד בו אנו לומדים.‏<br />

בפעם הראשונה ניתן למלא את הסקר באפליקצייה HUJIapp או דרך אתר המידע האישי<br />

שלכם.‏


הירשמו לקורסי השפות של<br />

FirstClass<br />

במחירי<br />

LowCost<br />

לעוף על שפה חדשה<br />

נפתחה ההרשמה לקורסי הקיץ של first class<br />

עלות מינימלית · איכות מקסימלית · קרבה אידיאלית<br />

חוגי שפות<br />

ערבית מדוברת,‏ איטלקית,‏<br />

גרמנית וספרדית<br />

קורסי העשרה<br />

קורס רישום<br />

וספוקן וורד<br />

₪ 700-750<br />

₪ 600 לחברי אגודה<br />

פרטים והרשמה באתר:‏<br />

www.firstclass.aguda.org.il | firstclass@scopus02.co.il<br />

tttFirst Class | 0526-395-236


יושבים אתנו מנהל של אחד הקניונים הגדולים<br />

בארץ,‏ שתי גננות אנתרופוסופיות,‏ נווט קרב<br />

לשעבר וכמה סטודנטים מובטלים.‏ השיחה<br />

מנווטת בין החיים מחוץ לפלאיה ‏)ה-"‏default‏",‏<br />

כפי שמכונה פה(‏ לבין הנסים הקטנים והחוויות<br />

שמתרחשות לנו כאן.‏ כולם שווים בפני החול.‏<br />

יום שלישי,‏ כנראה אחה"צ,‏<br />

מחנה ‏"שטיפהל'ה"‏<br />

שחקן מפורסם מאוד רוקד לידי.‏ הוא ערום,‏<br />

וממש לא היחיד.‏ אנחנו מהנהנים בחיוך<br />

אחרי שאתמול התהלכנו איזה חצי שעה יחד.‏<br />

החבר'ה שהקימו את ‏"שטיפהל'ה"‏ מציעים<br />

שירות שבמדבר הוא יקר מפז:‏ ‏"אתם תביאו<br />

שני ליטר מים,‏ אנחנו כבר נדאג לשאר".‏<br />

וכשהם אומרים ‏"השאר"‏ הכוונה היא גם לסבון<br />

ומקלחות שטח מאולתרות וגם לשפריצרים,‏<br />

די-ג'יי ומסיבה שנמשכת שעות על גבי שעות,‏<br />

עד שנמאס.‏ על ניקיון אמתי,‏ אם תהיתם,‏<br />

אין מה לדבר - כל משב רוח קל מדביק לגוף<br />

רבע טון אבק.‏ איחלנו למסרק בהצלחה.‏<br />

אמנם אין כניסה של ילדים למחנה הזה,‏ אך<br />

עדיין הפרצופים מגוונים:‏ ההוא שמרגיש<br />

בנוח כאילו הוא נולד ערום,‏ ההיא שלבושה<br />

לגמרי ועדיין רוקדת בחדווה,‏ הזה שמתבונן<br />

ומשווה,‏ הזאת שלא רוקדת,‏ המנמנמים תחת<br />

המים.‏ מדובר באותו עושר אנושי שיש גם<br />

מחוץ למחנה,‏ רק עם קצת יותר אבק,‏ הרבה<br />

יותר ביטוי עצמי ופחות בגדים והגנות.‏<br />

יום רביעי,‏ לילה,‏ מחנה<br />

<strong>Pi</strong>llow Fight<br />

נ',‏ עמוסה ב-‏MD‏,‏ יושבת מולנו במעגל<br />

קטנטן של בני אדם שהצטופפו סביבה באופן<br />

אקראי.‏ השיחה וההיכרות מעמיקים ואני<br />

רק תוהה מה יותר גדול - האישונים או החיוך<br />

שלה.‏ מתוך מודעות מלאה,‏ כולנו מבצעים<br />

לנ'‏ מבחנים קוגניטיביים שראינו בסרטים<br />

‏)בסגנון ‏"תעקבי עם המבט אחרי האצבע";‏<br />

מגזין<br />

‏"עקרון ה'השתתפות הרדיקלית'‏ מוציא<br />

אנשים מאזורי הנוחות הביישניים שלהם<br />

ונוטע בהם את האומץ פשוט להצטרף<br />

לישיבה עם זרים.‏ כדי לחזק אותם,‏ אנחנו<br />

תולים בפאתי המאהל שלט שקורא<br />

בפשטות:‏ פשוט בואו"‏<br />

‏"מי את?";‏ ‏"איפה אנחנו?"(.‏ כולנו,‏ כולל היא,‏<br />

מופתעים שהיא עוברת אותם בהצלחה יתרה<br />

ודוחפים לה באהבה עוד בקבוק של מים -<br />

לשתייה בשביל הבריאות.‏ השיחה קולחת<br />

והיא מבקשת שנראיין אותה.‏ למה?‏ לא חשוב.‏<br />

חרף הסמים,‏ ויש סמים,‏ האווירה במידברן<br />

בוגרת מאוד.‏ הגיל הממוצע להערכתי הוא<br />

מעל 25, מה שמושך אנשים מיושבים לבוא<br />

וליהנות באווירה שקשה לשחזר במקומות<br />

אחרים,‏ ולא ‏"להתפרק"‏ או ‏"להיגמר".‏ ההבדל<br />

הדק הזה,‏ עם האחריות הקולקטיבית והאהבה<br />

שיש האחד כלפי האחר – מבדילים הבדל<br />

מהותי אל מול אירועים דומים בארץ ובעולם.‏<br />

יום חמישי,‏ ‏"הוא רץ לאש!"‏<br />

אחד משיאי ה-‏Man Burning והמידברן<br />

הוא השריפה של מיצגי העץ בלילות<br />

האחרונים של השבוע.‏ החוויה היא שבטית,‏<br />

זרה ועוצמתית.‏ טונות של עץ נשרפים<br />

ומעלים גצים כתומים על רקע שמים עטויי<br />

כוכבים.‏ חלק מהשריפות מלוות בריקודי אש<br />

ולוליינים,‏ קולות מהקהל ותחושת אקסטזה<br />

כללית,‏ אחרות מאופיינות בדממת אלחוט.‏<br />

16 פי האתון <strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז


‏"כשמגיעים לעיר מבינים - פסלי עץ<br />

ומיצגי ענק הוקמו לאורך החודשים<br />

האחרונים בכל פינות הארץ והובאו<br />

לכאן כדי להפוך את החלום למציאות.‏<br />

ארנבי ענק,‏ ביגוד אפוקליפטי,‏ דמויות<br />

בני אנוש מכונפים המתנשאות לגובה<br />

עשרות מטרים.‏ מתחילים להרגיש את<br />

טשטוש הגבולות"‏<br />

‏"שחקן מפורסם מאוד רוקד לידי.‏ הוא<br />

ערום,‏ וממש לא היחיד.‏ אנחנו מהנהנים<br />

בחיוך אחרי שאתמול התהלכנו איזה<br />

חצי שעה יחד.‏ החבר'ה שהקימו את<br />

‏'שטיפהל'ה'‏ מציעים שירות שבמדבר<br />

הוא יקר מפז:‏ ‏'אתם תביאו שני ליטר<br />

מים,‏ אנחנו כבר נדאג לשאר'"‏<br />

באירוע המקביל בנוואדה קרו בשנים האחרונות<br />

מקרים בודדים ומצערים של אנשים שרצו<br />

אל האש.‏ כמו בחיים בחוץ - הסיבות מגוונות:‏<br />

מאלכוהול וסמים ועד מצוקות רגשיות.‏<br />

מאלו שהצליחו לתפוס שנייה לפני שנכנסו<br />

ללהבות הבינו שחלקם הגיעו אל האירוע<br />

בכדי להתאבד.‏ כחלק מהאחריות הקהילתית<br />

הוקמה קבוצה של ‏"משמר האש"‏ - מעל 100<br />

מתנדבים שמטרתם לתפוס בזמן את הרצים<br />

לאש,‏ אם יהיו כאלה.‏ התנדבתי אל החבורה כמה<br />

שבועות לפני האירוע,‏ השתתפתי בהכשרות<br />

שאורגנו מבעוד מועד וייחלתי ללילה משעמם.‏<br />

מצחיק איך לפעמים דווקא במקומות המיועדים<br />

לפורקן ולשחרור,‏ אתה נדרש לריכוז ולקשב<br />

עילאיים.‏ השעה הייתה בערך שתיים וחצי בלילה<br />

כשעמדנו במעגל רחב סביב אחד המיצגים שאט<br />

אט כילתה אש מרשימה ועוצמתית.‏ המבט סוקר<br />

את האנשים מסביב,‏ מחפש את אלו שנראים<br />

סהרוריים במיוחד,‏ שצועדים בהתלבטות,‏ שלבד.‏<br />

בין רגע האישון לוכד אדם שפורץ את המעגל<br />

ומתקדם בנחישות רגועה לעבר האש.‏ הליכתו<br />

<strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז פי האתון 17


מגזין<br />

ישירה,‏ בטוחה והיפנוטית - ישירות לעבר<br />

הלהבה.‏ אני מזנק ממקומי,‏ רץ לעברו ופשוט<br />

מסובב אותו יחד איתי הרחק מהאש.‏ ‏"אח שלי,‏<br />

אתה הולך לעבר האש,‏ לא כדאי",‏ אני אומר<br />

תוך כדי חיבוק חברי עד שיוצאים מכלל סכנה.‏<br />

עבורו זה מספיק.‏ עד שעות הבוקר מתרחשים<br />

עוד שני אירועים דומים.‏ היה שווה להתנדב.‏<br />

יום שישי,‏ איך חוזרים?‏<br />

מאבק איתנים מתרחש בתוכי:‏ בין הצד שגורס<br />

שהכול זמני,‏ לבין הילד הפנימי שרוצה שהחלום<br />

יימשך לנצח.‏ חוסר האחריות והרוגע העצום הזה<br />

משכרים.‏ התהייה אם השקר הוא מחוץ לכותלי<br />

המידברן או בין כתליו לא נותן מנוח.‏ טוב שכך.‏<br />

יום השישי,‏ ויכולו השמיים והמידברן וכל<br />

קסמם.‏ אט אט המדבר לובש את מעטה החול<br />

המוכר והאוהלים מתפרקים לעבר תל אביב.‏<br />

הזיעה החמצמצה שבעיניים,‏ תוצר של<br />

שעות ההעמסה לרכב,‏ נותנת את אותותיה<br />

ומזכירה שלא הכול בחיים הוא דבש.‏ העיניים<br />

מביטות באהבה בכל האנשים שהכרנו<br />

בשבוע האחרון,‏ שישבו אתנו,‏ שהתרגשו<br />

אתנו,‏ שרקדו אתנו עד אור הבוקר - המנכ"ל<br />

והגננות,‏ הסטודנטים והמובטלים,‏ עמוסי<br />

ה-‏MD והסאחים.‏ חיבוקי הפרידה אמתיים.‏<br />

‏"בין רגע האישון לוכד<br />

אדם שפורץ את המעגל<br />

ומתקדם בנחישות רגועה<br />

לעבר האש.‏ אני מזנק<br />

ממקומי,‏ רץ לעברו ופשוט<br />

מסובב אותו יחד איתי<br />

הרחק מהאש.‏ ‏'אח שלי,‏<br />

אתה הולך לעבר האש,‏<br />

לא כדאי',‏ אני אומר תוך<br />

כדי חיבוק חברי עד<br />

שיוצאים מכלל סכנה.‏ עד<br />

שעות הבוקר מתרחשים<br />

עוד שני אירועים דומים"‏<br />

מה זה מידברן?‏<br />

המידברן )Midburn( הוא הגרסה<br />

הישראלית של פסטיבל ה"‏Burning<br />

"Man האמריקאי שמתרחש כל<br />

אוגוסט בנוואדה שבארצות הברית.‏<br />

הקהילה הישראלית התפתחה ויצאה<br />

מתוך הפסטיבל האמריקאי וכך,‏ לפני 4<br />

שנים,‏ התחיל בצניעות אירוע המידברן<br />

הרשמי הראשון בישראל.‏ היום,‏ עם<br />

עשרת אלפים משתתפים מהארץ<br />

ומהעולם,‏ מדובר באירוע ה"‏Burning<br />

"Man השלישי בגודלו בעולם.‏<br />

הרעיון של האירוע פשוט.‏ אחת לשנה<br />

מגיעים כל המשתתפים לאזור שכוח<br />

אל בנגב,‏ מקימים עיר חלומות זמנית<br />

ויוצרים קהילה עם מכנה משותף ייחודי.‏<br />

בבסיס המידברן 10 כללים,‏ והחזון הוא<br />

מימוש שלהם הן ברמה הקהילתית והן<br />

ברמה האישית.‏ בין השאר,‏ האירוע מבקש<br />

להצטיין בטביעת רגל ירוקה - כל אחד<br />

אחראי על הזבל שהוא מייצר ודבר לא<br />

נשאר במדבר ‏)אפילו את משחת השיניים<br />

יורקים לתוך קערת אידוי(.‏ עקרונות<br />

בולטים נוספים הם ‏"א-מסחריות"‏<br />

ו"ההסתמכות העצמית הרדיקלית":‏<br />

אי אפשר לקנות שם דבר ‏)למעט קרח(,‏<br />

אין שלטים,‏ אין פרסומות,‏ אין חסויות.‏<br />

המארגנים והקהילה מעוניינים<br />

בהשתתפות,‏ במאמץ קהילתי ובאחריות<br />

אזרחית - המשתתפים מתנדבים בכל מה<br />

שהעיר זקוקה לו,‏ ומגוון ההתנדבויות רחב:‏<br />

מתכנון והקמת המיצגים והפסלים,‏ דרך<br />

התנדבויות למרכזי תמיכה נפשית במרכז<br />

ייעודי בתוך האירוע,‏ התנדבויות לסידורי<br />

רכבים וצוותי קבלת פנים ‏)וחיבוקים(‏ וכלה<br />

בהתנדבות לצוותי כיבוי אש.‏ השאיפה<br />

ברורה:‏ במידברן אין אורחים ואין צופים.‏<br />

<strong>18</strong> פי האתון <strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז


<strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז פי האתון 19


טוסו<br />

מפה<br />

מגזין<br />

תקופת המבחנים שבפתח נראית כמו אירוע שאינו נגמר,‏<br />

אבל האופטימים שבנינו יוכלו להסתכל אל עבר הרגע<br />

שאחרי - חופשת הקיץ.‏ לרגל המאורע כתבה מיכל פורת את<br />

‏"המדריך המקוצר להזמנת חופשה"‏ - ישר דרך הסמארטפון.‏<br />

כך תעשו את זה נכון<br />

לפני שמתחילים,‏ מה<br />

צריך לדעת?‏<br />

הזמנת חופשה בחו״ל עשויה להיות מסע<br />

בפני עצמו,‏ ולכן כדאי להגיע מוכנים.‏ רגע<br />

לפני שנמליץ על האפליקציות שאתם<br />

חייבים להוריד כדי להזמין את החופשה<br />

המושלמת,‏ חשוב לדעת כמה דברים.‏<br />

מסתורין הוא שם המשחק<br />

הכירו את המושג Incognito ‏)או:‏ גלישה<br />

נסתרת(.‏ מצב שמשמש בדרך כלל לגלישה<br />

באתרים מפוקפקים,‏ אבל הפעם יש לו חשיבות<br />

כלכלית.‏ אם תגלשו במצב הזה ‏)בעיקר דרך<br />

המחשב,‏ באמצעות Window\ File->Privet<br />

,)Incognito האתרים לא ידעו עליכם כלום<br />

- לא מה חיפשתם לפני ולא מה ההעדפות<br />

שלכם.‏ למה זה חשוב?‏ כי ברגע שאתר יודע<br />

‏)ותאמינו לנו,‏ הוא יודע(‏ שגלשתם קודם<br />

בעשרים אתרים להזמנת טיסות,‏ הוא יציע<br />

לכם אוטומטית הצעה לא מאוד אטרקטיבית<br />

- כדי שתבינו שכבר לא תמצאו דיל טוב<br />

ואולי כדאי להזמין אצלו את החופשה.‏ במצב<br />

גלישה נסתרת תקבלו את ההצעה הטובה<br />

ביותר,‏ שניתנת למי שזה האתר הראשון<br />

שהוא נכנס אליו,‏ גם אם לפני כן חרשתם<br />

את האינטרנט בחיפוש אחר דילים טובים.‏<br />

מותר להשוות<br />

כשאנחנו מחפשים את הטיסה ואת המלון<br />

הזולים ביותר,‏ הדרך הכי טובה לעשות זאת<br />

היא באמצעות הקדשת זמן רב להשוואת<br />

מחירים.‏ נדמה שאתרי ההשוואות עושים<br />

זאת בשבילנו,‏ אך פעמים רבות הם מסתירים<br />

מאתנו דילים טובים באמת משיקוליהם<br />

השונים.‏ שימו לב שאתם בודקים כל טיסה או<br />

מלון בשלושה אתרים לפחות - רצוי שאחד<br />

מהם יהיה גם האתר המקורי ‏)לדוגמה,‏ אם מלון<br />

מוצע לכם באתר השוואות במחיר מסוים,‏ בדקו<br />

באתר של המלון עצמו כמה עולה החופשה.‏<br />

ייתכן שתופתעו לקבל מחיר נמוך יותר(.‏<br />

איך טסים?‏<br />

Kayak<br />

האפליקציה מאפשרת להשוות בין מחירי<br />

טיסות,‏ מלונות ורכבים.‏ אפשר לבחור את<br />

היעד הרצוי,‏ את ההעדפות שלכם ‏)עם או<br />

בלי עצירת ביניים,‏ משך רצוי לעצירת<br />

הביניים ועוד(‏ ולבדוק מהי הטיסה שהכי<br />

מתאימה לכם.‏ אם מצאתם טיסה של חברה<br />

מסוימת,‏ כדאי לערוך השוואה קצרה באתר<br />

החברה עצמה כדי לראות שהאפליקציה<br />

באמת הציעה את המחיר הטוב ביותר.‏<br />

Hidden Flights<br />

האפליקציה הזו מתיימרת להציג את כל<br />

הטיסות שמנסים להסתיר מכם.‏ לאחר שתזינו<br />

את נקודת המוצא שלכם,‏ האפליקציה תציע<br />

טיסות ליעדים שונים בתאריכים נבחרים.‏<br />

תוכלו לחפש שם טיסות במועדים קרובים<br />

במיוחד או רחוקים מאוד.‏ הממשק שלה נוח<br />

וידידותי ואפילו מראה מה המחיר המקורי<br />

של הטיסה,‏ כלומר,‏ כמה תחסכו אם תזמינו<br />

דרכם.‏ ואיזה כיף זה לחסוך כסף,‏ נכון?‏<br />

בוא נעוף<br />

צמד המילים הפופולרי הזה הוא כל מהותה<br />

של האפליקציה – בוא נבחר טיסה ונעוף<br />

מפה.‏ האפליקציה מקדשת את היום שנראה<br />

חסר משמעות,‏ לצד שבת הקדושה ושלישי<br />

פעמיים כי טוב – יום רביעי.‏ 6 ימים בשבוע<br />

במסך הראשי של האפליקציה מופיעה ספירה<br />

לאחור ליום רביעי,‏ ובמהלכו מתפרסמות<br />

הצעות שוות במיוחד לטיסות וחבילות נופש.‏<br />

שימו לב:‏ צריך לזכור להיכנס ביום רביעי<br />

בשעה 09:00 בדיוק.‏ אם תצליחו,‏ הרווחתם.‏<br />

איפה ישנים?‏<br />

בחירת מקום לינה היא עניין מסובך.‏ השפע הוא<br />

גדול - מאכסניות ועד מלונות פאר.‏ לאינטרנט<br />

יש הרבה מה להציע לכם,‏ רק תנו לו לנסות.‏<br />

20 פי האתון <strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז


Airbnb<br />

נכון,‏ רובכם כבר מכירים אותה ואולי אפילו<br />

מארחים תיירים בדירה הקטנה שלכם בנחלאות<br />

כשאתם בסוף שבוע אצל ההורים.‏ אבל למי<br />

שלא מכיר,‏ וגם למי שחש חרדה שהוא ייכנס<br />

לסטטיסטיקה של האנשים שנעקצו על ידי<br />

מארח,‏ חשוב שתדעו כמה דברים לפני שאתם<br />

מזמינים שם דירה.‏ ראשית,‏ הזמינו דירה אך ורק<br />

עם מספר דו ספרתי של המלצות.‏ שנית,‏ שימו<br />

לב שאת כל ההתקשרויות עם המארח,‏ לרבות<br />

התשלום על העסקה,‏ אתם מבצעים באפליקציה<br />

עצמה ‏)או באתר עצמו(.‏ במקרה שהמארח מבקש<br />

מכם להעביר תשלום בדרך אחרת או נותן לכם<br />

לינק לתשלום,‏ תדעו שמשהו לא טוב מתרחש.‏<br />

שלישית,‏ זכרו שבניגוד להזמנת חדר בבית<br />

מלון,‏ המארח יכול לבטל את העסקה מולכם<br />

בכל זמן.‏ אתם אמנם תקבלו את הכסף חזרה,‏<br />

אבל עשויים למצוא את עצמכם בלי קורת גג.‏<br />

Agoda<br />

אתר השוואת מחירים שנותן פייט רציני<br />

לאתר Booking.com הוותיק.‏ גם כאן תוכלו<br />

לסמן את העדפותיכם לגבי המחיר,‏ האזור ומה<br />

שתוכלו ליהנות ממנו במלון.‏ האפליקציה<br />

מאפשרת לחפש טיסות ואף לצבור נקודות,‏<br />

בדומה לשיטת הנוסע המתמיד.‏ היתרון הגדול<br />

באתרים דוגמת אגודה הוא שהם מציעים הנחות<br />

משמעותיות המגיעות עד ל-‏‎50‎ אחוזים.‏ אל<br />

תתנו לאיומי ״עוד מישהו צופה בחדר הזה״<br />

להפחיד אתכם.‏ קחו את הזמן - וודאו שאתם<br />

סוגרים את העסקה הטובה ביותר עבורכם.‏<br />

מה עושים?‏<br />

אם אתם טסים ליעד מסוים בפעם הראשונה<br />

וגם אם זו הפעם העשרים,‏ אין כמו המלצות<br />

אמינות למקומות חדשים ומעניינים.‏<br />

Visit a City<br />

אתם מגיעים לעיר חדשה ולא בדיוק יודעים<br />

מה לעשות - מוזאונים?‏ פארקים?‏ תערוכות?‏<br />

האפליקציה הזו תעשה לכם סדר וגם תאפשר<br />

לכם לדעת בדיוק כמה זמן כדאי להקדיש לכל<br />

אטרקציה.‏ תוכלו לבחור בין מסלול שכולל<br />

רק את האטרקציות העיקריות,‏ מסלול שייקח<br />

אתכם רק למקומות הכי טובים לעשות בהם<br />

קניות,‏ מסלול לכאלה שאוהבים לעשות הכול<br />

לאט לאט וכדומה.‏ היתרון המשמעותי הוא<br />

שהאפליקציה מסדרת את האטרקציות לפי<br />

מיקום,‏ כדי שלא תמצאו את עצמם מתרוצצים<br />

מקצה אחד של העיר לקצה האחר.‏ לבסוף,‏<br />

תוכלו להוריד את כל התכנון כך שיהיה<br />

זמין לצפייה גם ללא חיבור לאינטרנט.‏<br />

Cool Cousin<br />

מי מאתנו לא התפלל לבן דוד מגניב באיזה יעד<br />

נחמד,‏ שייקח אותנו לכל המקומות הנסתרים<br />

של העיר?‏ כשבמציאות יש בן דוד,‏ אבל הוא<br />

גר בנס ציונה ומבלה יותר מדי זמן בקניות.‏<br />

אז אם לא התמזל מזלכם בתחום המשפחתי,‏<br />

תוכלו להוריד את האפליקציה הזאת,‏ והיא<br />

תאפשר לכם לבחור מבין עשרות משתמשים<br />

‏)"קאזינים",‏ כמו שהם קוראים לזה(‏ - ולכל אחד<br />

יש רשימת המלצות ייחודית.‏ את סטודנטית<br />

לעיצוב?‏ כנראה שתוכלי למצוא לונדונית<br />

שמכירה גלריות שאסור לפספס.‏ אוהב<br />

קוקטיילים?‏ יש שם גם מישהו שידע להמליץ<br />

לך על הברים הכי טובים בניו יורק.‏ לכל ‏"קאזין"‏<br />

יש עמוד משלו עם מפה שמאגדת את כל<br />

ההמלצות שלו - תנו לו להוליך אתכם יד ביד<br />

לפנינים הנסתרות של העיר.‏ ‏**)גילוי נאות:‏<br />

הכותבת משתתפת באפליקציה בהתנדבות(‏<br />

איך לא מבזבזים כסף?‏<br />

שאלה חשובה,‏ והתשובה האמתית היא כנראה<br />

- נשארים בארץ מול המחשב.‏ אבל אם כבר<br />

טסתם,‏ ואתם רוצים לוודא שאתם לא מממנים<br />

לחברים את כל הגלידות והכניסות למוזיאונים,‏<br />

כדאי להיעזר באפליקציות הנכונות.‏<br />

Splitwise<br />

מדובר בפלטפורמה פשוטה:‏ פותחים קבוצה<br />

חדשה,‏ מוסיפים אליה את החברים לטיול<br />

‏)אפשר גם לבד,‏ זה בסדר(,‏ ובכל פעם שקונים<br />

משהו מוסיפים את המחיר שלו לאפליקציה,‏<br />

באיזה מטבע שתרצו.‏ אפשר לבחור אם לחלק את<br />

הרכישה באופן שווה בין כולם,‏ רק עם חבר אחד<br />

או לא לחלק בכלל.‏ הגאונות של האפליקציה<br />

היא שהיא כותבת לכם כמה כסף כל אחד<br />

חייב לאחר וכך לחסוך את השיחות המביכות<br />

של ״היי,‏ זוכר שאתה חייב לי 50 דולר?״.‏<br />

XE Currency<br />

מהר,‏ תענו:‏ מה שער הדולר?‏ והאירו?‏ והפאונד?‏<br />

אם הותקלתם,‏ כדאי שתצטיידו באפליקציה<br />

שתעזור לכם להמיר את המטבע המקומי לשקל.‏<br />

כלכלנים אולי יגידו שזו דרך לא נכונה להתנהל<br />

והמרה עושה עוול,‏ אבל כשחשבון הבנק שלנו<br />

הוא בשקלים וחיוב האשראי הוא בשקלים,‏<br />

כדאי שנהיה מוכנים למכה.‏ האפליקציה הזו<br />

קיימת בכמה גרסאות ומאפשרת להמיר<br />

את הסכום המבוקש לכל מטבע שתרצו.‏<br />

<strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז פי האתון 21


כשהמציאות משתקפת<br />

דרך הווטסאפ -<br />

מוכרחים להסתכל<br />

יובל אברמי,‏ סטודנט באוניברסיטה העברית,‏ הבין<br />

שההודעות שאנחנו שולחים ומקבלים בווטסאפ הן<br />

חלק בלתי נפרד מהאישיות שלנו.‏ במקום לסמס על<br />

כך לחברים,‏ הוא יצר ספר שירה ופרויקט מציאות<br />

מדומה שמתבססים על אפליקציית ההודעות -<br />

והגיע איתם כל הדרך לפסטיבל קאן<br />

מיכל פורת ומאיה גולדשמידט<br />

צילום:‏ גל נחמנה<br />

מי מאתנו לא מצא את עצמו יושב מול מסך<br />

‏"הז׳אנר של אמנות ההוראות לא ממש קיים<br />

חיוביות הגיעו גם ממקומות אחרים:‏ אחותי<br />

הווטסאפ,‏ מחכה להודעה או גולל באקראיות,‏<br />

בעברית.‏ מאז שהוא התחיל עברו 50 שנה,‏<br />

אמרה שהיא הראתה את זה לחברים שלה והיו<br />

מקווה שמשהו יקרה.‏ בעולם של היום,‏<br />

ועכשיו מה שאני מנסה לעשות זה לאמץ את<br />

אנשים שזה בלבל אותם ואנשים שממש צחקו<br />

אינטראקציות חברתיות פנים מול פנים -<br />

הטון ואת הלך הרוח של הז'אנר,‏ אבל עם<br />

מהשירים.‏ בת דודה שלי,‏ שהייתה בת 16, ממש<br />

אאוט,‏ אינטראקציות דרך המסך – הכי אין.‏<br />

תכנים חדשים ומקורות חדשים להשראה״.‏<br />

קראה את הספר ביחד עם הטלפון וניסתה לבצע<br />

בעיה?‏ אולי.‏ אבל מבחינת יובל אברמי,‏ סטודנט<br />

אברמי,‏ כפי שבוודאי ניתן להבין,‏ לא מסתפק<br />

כל הוראה.‏ זה הרגע שהבנתי שכל אחד יכול<br />

בתכנית המשולבת של מדעי המחשב בעברית<br />

במחשבה אלא מיד פונה למעשים.‏ ״לילה אחד<br />

להתחבר לשירים ולמצוא רגע שיעניין אותו״.‏<br />

ותקשורת חזותית בבצלאל,‏ זאת הייתה קריאת<br />

שכבתי במיטה וממש התחלתי לכתוב שירים<br />

אחרי שהבין שיש לו דבר טוב בידיים,‏ עשה<br />

השכמה לא לשינוי חברתי,‏ אלא לפרויקט<br />

מהסוג הזה,‏ עם כל מיני הוראות של מה אפשר<br />

אברמי קצת בירורים והבין שהדרך הטובה<br />

אמנותי.‏ כך נולד Typing" ,"…Is פרויקט<br />

לעשות עם הטלפון.‏ לדוגמה,‏ חשבתי על זה<br />

ביותר להוציא ספר בארץ היא דרך אתר<br />

מציאות מדומה שמטרתו להכניס את המשתמש<br />

שאדם יכול לנעול את המסך ולהסתכל על<br />

מימון המונים ‏"הדסטארט".‏ משם הדרך<br />

לעולם שמורכב כולו מההודעות ששלח<br />

ההשתקפות של העננים דרכו.‏ ניסיתי לחשוב<br />

כבר הייתה קצרה מאוד.‏ ‏"מהרגע שהחלטתי<br />

בווטסאפ,‏ באמצעות משקפי מציאות מדומה.‏<br />

אילו הוראות אני יכול לתת לאנשים לעשות<br />

לעשות את זה,‏ עברו מעט מאד ימים עד<br />

עבור אברמי,‏ שלמד אמנות בתיכון ועבד לאחר<br />

ולהכניס אותן למסגרת פיוטית".‏ הרעיון<br />

שזה היה ממשי.‏ תוך רגע זה הופץ בפייסבוק<br />

הצבא בהייטק,‏ השילוב בין תִכנות לאמנות<br />

פשוט:‏ לקחת את הטלפון,‏ המכונה המוזרה<br />

וכעבור שלושה ימים הגעתי ל-‏‎100‎ אחוז<br />

היה טבעי וברור - וכך גם עבור חבריו לתכנית,‏<br />

הזאת,‏ שהיא גם פנס וגם שעון מעורר ועוד<br />

מהיעד שהצבתי,‏ 11 אלף שקלים.‏ מה שלמדתי<br />

שהתגייסו לעזרת הפרויקט.‏ אחרי כמה<br />

המון דברים,‏ ולהסתכל עליה בעיניים חדשות.‏<br />

מכל הסיפור הוא שלפעמים פשוט צריך<br />

שבועות של עבודה אינטנסיבית,‏ הוא מספר,‏<br />

חלק מהשירים באלבום ביקורתיים ואחרים<br />

ללכת עד הסוף כדי להגשים חלומות״.‏<br />

הם כבר היו עם מוצר מוגמר.‏ ‏"בחודש מרץ<br />

הומוריסטיים.‏ רובם,‏ כאמור,‏ נכתבו כתוצאה<br />

אברמי מודה שמרגש במיוחד לראות שהספר<br />

החלטנו שאנחנו רוצים להציג את הפרויקט<br />

ישירה מהעבודה על פרויקט המציאות<br />

מגיע גם לאנשים זרים,‏ ומצליח להגעת<br />

תרבןת<br />

בפסטיבל קאן,‏ שעתיד היה להתקיים בתחילת<br />

מאי.‏ השאיפה הזו הובילה אותנו לשישה<br />

שבועות שבמהלכם עסקנו אך ורק בווטסאפ,‏<br />

בסמארטפונים ובמרחב שבניהם.‏ ניסינו<br />

לחשוב איפה למעשה אנחנו נמצאים כשאנחנו<br />

משתמשים בווטסאפ,‏ ואיזה מקום הטלפון<br />

ממלא בחיים שלנו",‏ הוא מספר.‏ וכל זה,‏<br />

כמובן,‏ תוך כדי הלימודים בתכנית התובענית.‏<br />

הצלחת הפרויקט,‏ חולק אברמי,‏ הולידה<br />

פרויקט אחר לגמרי.‏ ״בזמן העבודה לקראת<br />

פסטיבל קאן קראתי ספר שירה של יוקו אונו,‏<br />

מז׳אנר ,Instruction Art שהרעיון שלו<br />

הוא שהאמן נותן הוראות לקורא",‏ מסביר<br />

אברמי,‏ ומרגיע את מי שלא מכיר את הז'אנר:‏<br />

המדומה.‏ ‏"לא היה לי בכלל רקע בשירה.‏<br />

הכול נבע מרגע אחד של השראה,‏ כשהכתיבה<br />

הייתה בעצם דרך המפלט שלי מהתקופה<br />

המאוד אינטנסיבית שהייתי בה,‏ כשעבדנו<br />

על הפרויקט.‏ עד שהגעתי לפסטיבל קאן<br />

כתבתי בערך 20 שירים״.‏ לאחר שסיים<br />

לכתוב מספר מכובד של שירים,‏ הדפיס את<br />

חלקם והעניק במתנה לחבריו,‏ שעזרו לו עם<br />

הפרויקט.‏ התגובות שקיבל סימנו עבורו את<br />

המשך הדרך:‏ ‏"גם מהתגובות של החברים שלי<br />

ובעיקר מתגובות של אנשים אחרים הבנתי<br />

שיש פה משהו מעניין - בהתחלה חשבתי שזה<br />

בעיקר מעניין אותנו,‏ כמי שהתעסקו בעולם<br />

הזה של הווטסאפ תקופה ארוכה.‏ אבל תגובות<br />

בהם.‏ ״נסעתי בטרמפ עם מישהי לתל אביב<br />

כדי למכור את הספר שם.‏ בדרך היא אמרה<br />

ששמעה על הספר,‏ ובסוף הנסיעה נתתי<br />

לה אחד מתנה בתמורה לטרמפ.‏ מאוחר<br />

יותר היא שלחה לי צילום מסך של קבוצה<br />

הווטסאפ של התיכון שלה - היא שלחה להם<br />

צילום של השיר הראשון בספר שמדבר<br />

על לפתוח ווטסאפ,‏ לראות מי האדם<br />

שלא שלחת לו הודעה הכי הרבה זמן ואז<br />

לשלוח לו הודעה.‏ זה היה מאוד מרגש״.‏<br />

הספר עולה 54 ש״ח,‏ וזמין לרכישה<br />

במייל yuval.avrami@gmail.com<br />

22 פי האתון <strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז


ביקורת:‏ קולנוע<br />

Wonder Woman<br />

אשת חיל נמצאה<br />

להקרנה של ‏"וונדר וומן"‏ הגעתי מלא<br />

חששות.‏ לא שיש לי משהו נגד - DC כמו<br />

שאר ילידי שנות ה-‏‎90‎‏,‏ גם אני גדלתי על<br />

הסדרה האלמותית של באטמן,‏ פשוט תמיד<br />

הייתי איש של מארוול.‏ חוץ מזה,‏ הכישלונות<br />

שלDC ביצירת יקום קולנועי שעומד<br />

בסטנדרטים הגבוהים של מארוול הדהדו<br />

בראשי,‏ ולא הייתי בטוח שאני מוכן לעוד<br />

שעתיים שיסתכמו בטוויסט מיותר בעלילה.‏<br />

צפיתי בסרט כשבוע לאחר הבכורה,‏ ולא<br />

הייתי בטוח שגל האהדה עומד ביחס ישר<br />

לאיכות שלו.‏ באתר Tomatoes" ,"Rotten<br />

הציון הגבוה של ‏"וונדר וומן"‏ הוא 93% ‏)ברגע<br />

כתיבת שורות אלה(,‏ ולפני מספר ימים היה<br />

99%. לצורך השוואה,‏ ‏"יחידת המתאבדים"‏<br />

קיבל 25% ו"באטמן נגד סופרמן"‏ - 27%.<br />

למרות כל ההקדמות - יצאתי מרומם<br />

מהסרט,‏ ואני חושב שיש סיבה טובה<br />

לביקורות האוהדות.‏ הסרט,‏ בכיכובה<br />

של גל גדות,‏ הוא פשוט טוב.‏ ואולי בגלל<br />

זה יצאו הביקורות מכלל שליטה - מעין<br />

תחושת ‏"סוף סוף".‏ וונדר וומן הוא סיפור<br />

מקור טוב - הוא לא נכנע לתכתיבים והפך<br />

לקדימון בן שעתיים ל"ליגת הצדק".‏ הדמות<br />

של אשת הפלא מהפנטת בתמימותה,‏ אך<br />

לרגע לא הופכת ליפת נפש.‏ הסרט אינו<br />

עוקב אחרי אישה תמימה עם תפיסת עולם<br />

טיפשית,‏ אלא מגולל תהליך מעניין יותר:‏<br />

אישה זרה צריכה להתאים את מה שחשבה<br />

על עולם אידיאלי למציאות,‏ ועדיין למצוא<br />

בה משהו ששווה להציל אותו ולהגן עליו.‏<br />

יותר מכל,‏ וונדר וומן מצליח במקום שבו<br />

עולם הקומיקס נכשל שוב ושוב:‏ האישה.‏<br />

הרוב המוחלט של ייצוגים נשיים נחלק<br />

לשניים:‏ האחד,‏ דוגמת ‏"אלמנה שחורה"‏<br />

ב"נוקמים",‏ הוא ייצוג אינסטרומנטלי.‏ דמות<br />

כזו,‏ עם כל אהבתי אליה,‏ היא עלה התאנה<br />

של חבורת הגברים במקרה הטוב,‏ ובמקרה<br />

הרע היא שם על תקן .eye candy השני,‏<br />

שכיום נפוץ פחות בסרטים,‏ דוגמת SheHulk<br />

או ת'ור,‏ הוא כזה ההופך את האישה ללא<br />

יותר מגרסה נשית של דמות גברית.‏ אבל<br />

הנה מגיעה וונדר וומן,‏ ובמשך קצת יותר<br />

משעתיים אינה חוטאת לאף אחד מאלה.‏<br />

כן,‏ החצאיות קצרות,‏ אבל אחרת איך אפשר<br />

להילחם?‏ כן,‏ היא האישה היחידה בקבוצת<br />

גברים,‏ וכן,‏ מפלרטטים איתה,‏ אך לרגע לא<br />

נדמה שעצם היותה אישה הוא הדבר שמפליא<br />

את הגברים סביבה:‏ מעשיה הם שעושים זאת.‏<br />

החוזק הפיזי שלה,‏ העובדה שהיא קופצת<br />

לגובה לא סביר ועוד כל מיני קלישאות של<br />

גיבורי על - הן אלה שהופכות אותה לפלאית.‏<br />

במרכז הסרט עומדת אישה,‏ אבל זו לא<br />

הסיבה שהוא טוב.‏ הוא עצמו פשוט<br />

טוב.‏ אולי יום אחד,‏ כשייעשה סרט גרוע<br />

שבראשו דמות נשית,‏ לא נחשוש ‏)כמו חלק<br />

מהביקורות על הסרט טרם יציאתו(‏ שיפסיקו<br />

לעשות סרטים ‏"נשיים".‏ לא חסרים סרטים<br />

גרועים בכיכוב גברים,‏ ועוד לא שמעתי על<br />

החלטה לחדול מעשיית סרטים ‏"גבריים".‏<br />

תומר רוקנן<br />

> ביקורת:‏ בינג'‏<br />

Master of None<br />

הסדרה המתוקה של הקיץ<br />

Master of None היא סדרה קומית שיצרו<br />

הקומיקאי האמריקאי עזיז אנסרי ‏)המוכר<br />

גם כטום מ"מחלקת גנים ונוף"(‏ ואלן יאנג,‏<br />

עבור נטפליקס.‏ אנסרי מגלם את דמותו של<br />

דב,‏ שחקן שמנסה לפתח קריירה בניו יורק<br />

וחווה - FOMO - Fear of Missing Out<br />

תופעת הפחד מפספוס הזדמנויות.‏ העונה<br />

השנייה עלתה לפני כחודש בנטפליקס,‏<br />

והיא מבוססת על ‏"אהבה מודרנית"‏ - ספרו<br />

של אנסרי שעוסק במפגש שבין רומנטיקה<br />

לטכנולוגיה - ומתמקדת בתחושת הפספוס<br />

בעולם הדייטים.‏ הוא יוצא למסע חיפוש<br />

אחר אהבת אמת,‏ ומכיר בדרך אנשים<br />

שונים ומשונים.‏ העונה השנייה של הסדרה<br />

נפתחת בפרק מקסים המצולם באיטליה,‏<br />

בסגנון שמזכיר סרטים קלסיים משנות<br />

ה-‏‎50‎‏.‏ כל פרק בעונה מתמודד בדרך מקורית<br />

ומשעשעת עם נושאים חברתיים כגון דת,‏<br />

מגדר ומיניות.‏ השימוש במוזיקה בכל פרק<br />

נפלא ותואם את ההתרחשות,‏ והנאתו של<br />

דב מאוכל ומהחיים בכלל,‏ עם כל היופי<br />

והקושי שבהם,‏ מעוררת התלהבות ואמפתיה.‏<br />

היקף:‏ שתי עונות,‏ 10 פרקים כל אחת<br />

אורך כל פרק:‏ 30-20 דקות<br />

איפה צופים:‏ נטפליקס<br />

למי מיועד:‏ אנשים אופטימיים<br />

שמתעניינים בנושאים חברתיים<br />

ענבר שפס<br />

24 פי האתון 4 ביוני 2017 י'‏ בסיוון תשע"ז


<strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז פי האתון 25


אני צוללת הרבה.‏ כשאני יורדת<br />

לאילת לצלול,‏ זה גם מקום טוב<br />

לעשות בו קניות בגלל הפטור<br />

ממע"מ.‏ שם קניתי את המשקפיים<br />

האלה.‏<br />

מאיה גולדשטיין<br />

חוה ונדל,‏ 26<br />

שנה שלישית בפסיכו-ביולוגיה<br />

השיער שלי הוא אחד הדברים שאנשים<br />

הכי שמים לב אליו.‏ לפני כמה שנים שמעתי<br />

איכשהו שאפשר לתרום שיער להכנת<br />

פאות לילדים חולי סרטן,‏ וזה היה אחד<br />

הדברים שדחפו אותי להסתפר לקארה.‏<br />

לפני שלוש שנים עברתי לשיער ממש קצר<br />

ובשנה האחרונה אני מסתפרת לבד.‏<br />

את החולצה הזאת מצאתי שנה<br />

שעברה בארון של אימא שלי.‏ זאת<br />

חולצה שהיא הביאה לפני שנים<br />

מרוסיה ומגיעה כחלק מסט של חולצה<br />

וחצאית.‏ אימא שלי קנתה את הבד<br />

וקרובת משפחה תפרה אותה.‏ זה לא<br />

בגלל שאימא שלי הייתה איזו אושיית<br />

אופנה,‏ אלא כי היה קל יותר לתפור<br />

לבד בגד מאשר למצוא אותו בחנויות.‏<br />

לפעמים אני מרגישה שאנשים<br />

בוחנים אותי כשאני מסתובבת<br />

בקמפוס,‏ בדרך כלל בקטע טוב.‏<br />

לפעמים הם טורחים גם לציין את<br />

דעתם,‏ אבל לרוב היא חיובית.‏ זה<br />

לא משהו שאני מאוד מודעת אליו.‏<br />

אני עונדת עגילים מנחושת<br />

עם תחריט של דבורה שקניתי<br />

בוורשה במהלך טיול עם<br />

ההורים,‏ שהיה סוג של טיול<br />

שורשים.‏ אני אוהבת תכשיטים,‏<br />

אבל לא עונדת הרבה ולרוב אני<br />

אסתפק בעגילים או בשרשרת.‏<br />

אני די קפדנית בקנייה שלהם<br />

ובוחרת דברים שנראים לם<br />

מעניינים באיזשהו אופן,‏ אבל<br />

אני לא אדם מאוד ‏"מתוכשט".‏<br />

אני לא מנסה לשדר משהו ספציפי<br />

בלבוש.‏ בחורף השיקולים שלי<br />

קשורים בעיקר ל'איך לא למות<br />

מקור',‏ ובקיץ - במה יהיה לי כיף<br />

להסתובב כל היום ועד כמה ארוך<br />

הוא הולך להיות.‏ אני מאוד אוהבת<br />

את כל ארון הקיץ שלי ובמיוחד<br />

את כל החולצות שמצאתי בארון<br />

של אימא שלי.‏<br />

לא לוקח לי הרבה זמן להתארגן<br />

בבוקר.‏ בדרך כלל אני מתחילה<br />

מהחולצה ומבינה שעשיתי טעות<br />

ושאני צריכה להתחיל מהמכנסיים,‏<br />

כי יש פחות מכנסיים מחולצות ויש<br />

מספר מסוים של חולצות שמתאימות<br />

לכל מכנס.‏ את השורטס האלה קניתי<br />

במנגו בשנה הראשונה ללימודים,‏<br />

כשגיליתי שכל הבגדים שחזרתי<br />

איתם מהטיול הארוך שלי במזרח<br />

היו בגדי חוף ולא משהו שבא לי<br />

ללבוש לאוניברסיטה.‏<br />

26 פי האתון <strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז


סטודנטיות וסטודנטים יקרים,‏<br />

תכף נסיים כולנו את שנת הלימודים הנוכחית ונישאב היישר אל תקופת המבחנים העמוסה,‏ אל הרי הסיכומים,‏<br />

מחברות הבחינה ולילות ארוכים של למידה ושינון.‏<br />

את השנה פתחנו באיחור לאור החלטת האוניברסיטה.‏ כאגודה נאבקנו למען אי-פגיעה בשנת הלימודים הזו,‏<br />

הובלנו לסיומה במהירות ווידאנו שאף אחד לא יינזק אקדמית.‏ מחלקת אקדמיה הנפלאה פעלה לאורך כל השנה<br />

האחרונה בכדי לאפשר לכם,‏ סטודנטים יקרים את התנאים האופטימאליים ללמוד.‏ ‏'אקדמיק'‏ שנולד השנה<br />

שימש כאוזן קשבת וסיפק מענה מידי,‏ אמין ואיכותי לכל דורש.‏ בימים אלה מחלקת אקדמיה מקדמת באומץ<br />

שינויים היסטוריים בתקנון האקדמי,‏ ואת מאבק התארים המתקדמים בו אנו מיישמים יחד תנאים ראויים<br />

לסטודנטים לתואר שני ודוקטורט.‏<br />

גם ברווחה נאבקנו השנה ויצאנו למאבק על התחבורה הציבורית בירושלים.‏ מאבק צודק וכאוב שנושא בחובו גם<br />

שינוי בעבור תושבים רבים בעיר שאינם סטודנטים.‏ הפעלנו ונמשיך להפעיל את מירב הלחצים על משרד<br />

התחבורה וחברת אגד בדרישה ברורה – תחבורה ציבורית שפויה בעיר ירושלים.‏ זו ההזדמנות להודות לעשרות<br />

סטודנטים פעילים אשר ממשיכים לעדכן ולדווח בקבוצת הפייסבוק ‏'די לעומס בקווי אגד בירושלים'.‏ רק ביחד<br />

נוכל באמת להביא לשינוי.‏<br />

המחלקה כבר מתכננת את השנה הבאה בה נעשה צעדים נוספים בתחום התעסוקה.‏ ירידי התעסוקה שהובלנו<br />

השנה הם רק ההתחלה ובשנה הבאה מצטרפים לשירותנו יעוץ תעסוקתי,‏ סיוע בכתיבת קורות חיים,‏ ימי זרקור<br />

נוספים,‏ סדנאות קריירה וכמובן שיתוף הפעולה עם חברת Workey להשמה תעסוקתית.‏ חושבים על העתיד כבר<br />

במהלך התואר זה כבר לא רק סיסמא.‏<br />

גם השנה הובלנו את ימי הנגישות באוניברסיטה ביוזמתה של מחלקת אוכלוסיות.‏ לאורך כל השנה דאגה<br />

המחלקה לייצר מקום שווה וראוי לכל מגוון הסטודנטים והסטודנטיות.‏ מחגיגות קריסמס בקמפוס ועד טקס<br />

הזיכרון לנספי אתיופיה,‏ פעלה המחלקה למען קידום חווית סטודנט שוויונית בעבור כולם,‏ השמה דגש על אופיין<br />

הייחודי של העדות,‏ הדתות,‏ השפות והמסורות המשתלבות יחד בהוויה הסטודנטיאלית.‏<br />

למעלה מ‎15,000‎ סטודנטים לקחו חלק בפסטיבל הסטודנט הגדול ביותר שהיה כאן.‏ מחלקת התרבות שלנו<br />

העיפה את הקמפוסים באוויר והרימה לכם שנה שלמה של מופעים,‏ מסיבות ענק,‏ הפסקות פעילות עם השמות<br />

הכי גדולים בארץ,‏ הופעות מעולות כמו ציפורלה ותום יער,‏ מרצים על הבר ואירועי ספורט שכבשו לכולם את<br />

הלב.‏<br />

לכל אלה מצטרפת העשייה החברתית,‏ בה לקחו חלק סטודנטים רבים מאוד השנה.‏ השנה קידמנו וליווינו<br />

פרויקטים חברתיים רבים,‏ ביניהם ‏'פרויקט עושים רחוב',‏ אשר אירוע השיא שלו נערך ביום המעשים הטובים,‏ בו<br />

סטודנטים יצרו שיתוף פעולה מרגש עם תושבי שכונת בית הכרם.‏ בנוסף,‏ מחלקת חברה וקהילה דאגה לחיבור<br />

אל הקהילה והסביבה שאנו חלק ממנה,‏ על ידי הובלת סיורים מרתקים בעיר ירושלים,‏ והוכיחה כי יש סטודנטים<br />

שאכפת להם ושפועלים למען הסביבה שלהם.‏<br />

אומנם השנה תכף נגמרת,‏ אבל אנחנו כבר מתחילים לחמם מנועים ומחזקים את הגב לשנה הבאה.‏ גם בתקופת<br />

המבחנים אנחנו אתכם - מסדרים לכם הטבות והנחות על משלוחים מבתי עסק בעיר כדי שתוכלו ללמוד על בטן<br />

שקטה,‏ וכמובן כמו בסמסטר א'‏ מרחבי למידה עירוניים ברחבי העיר כדי שתוכלו ללמוד קרוב לבית,‏ בסביבת<br />

לימודים נוחה ושקטה.‏ כל הפרטים יפורסמו בקרוב בדף הפייסבוק שלנו.‏<br />

מאחלים תקופת מבחנים קלה וחופש מהנה לכולנו.‏<br />

<strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז פי האתון 27


סודוקו קשה גיל לוי<br />

יש לשבץ את כל הספרות בכל שורה ובכל טור מבלי לחזור על אותה ספרה יותר<br />

מפעם אחת.‏ כך גם לגבי כל קובייה מודגשת<br />

8 3 7<br />

3 9 1<br />

2 5<br />

5 6 1<br />

3 9 5 2<br />

4 3 9<br />

1 6<br />

6 4 1<br />

9 7 5<br />

סודוקו ותשחץ<br />

> תשחץ גיל לוי<br />

עצום<br />

חוטם<br />

שק עור<br />

לנוזל<br />

מטבע<br />

יפני<br />

מדינה<br />

ערבית<br />

כבד,‏<br />

גדול<br />

ומוצק<br />

סוג טענת<br />

הגנה<br />

קסם<br />

בלי איש<br />

סוג דג<br />

מאכל<br />

גל קטן<br />

פרח<br />

איזה<br />

מין ציפור<br />

אף<br />

חלון קטן<br />

כינוי<br />

סוג צמח<br />

מקיף<br />

ורציני<br />

רפיון<br />

נגע כדי<br />

לבדח<br />

יישוב<br />

בהרי<br />

יהודה<br />

לח<br />

מונח<br />

לשווא<br />

סייג<br />

נאמן<br />

בירת<br />

מלטה<br />

מילת<br />

סירוב<br />

לא חם<br />

אויב,‏<br />

שונא<br />

פגום<br />

מילאו<br />

לגמרי<br />

תקווה<br />

תיק קטן<br />

28 פי האתון <strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז


כרמל בץ,‏ מדריכה<br />

M.A. פסיכולוגיה קלינית<br />

רוני ברגר רענן,‏ מדריכה<br />

מתמחה בפסיכולוגיה קלינית<br />

ניר עזריאלי,‏ מדריך<br />

מתמחה בפסיכולוגיה קלינית<br />

מזור למד,‏ מדריך<br />

M.A. פסיכולוגיה קלינית<br />

ליאור בין,‏ מדריך<br />

מתמחה בפסיכולוגיה קלינית<br />

רוצה<br />

תואר שני<br />

בפסיכולוגיה?‏<br />

מחזור<br />

רביעי<br />

קורס אופק בקמפוס האוניברסיטה העברית -<br />

קורס ההכנה המקצועי ביותר לבחינת מתא”ם!‏<br />

www.ofek-mitam.com<br />

info@ofek-mitam.com<br />

לפרטים:‏ 077-5303383<br />

30 פי האתון <strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז


דירה להכיר<br />

הרב הרצוג,‏ רסקו<br />

> נוכחות:‏ שחר איישן,‏ 28, שנה ב׳<br />

להיסטוריה וסוציולוגיה-אנתרופולוגיה.‏<br />

איריס דייצ׳מן,‏ 28, שנה ג׳ ללימודי אסיה<br />

וסוציולוגיה-אנתרופולוגיה.‏<br />

> הדירה:‏ דירתן של שחר ואיריס<br />

שוכנת ממש על הגבול המשולש בין<br />

רחביה,‏ עמק המצלבה,‏ ורסקו בסמוך לצומת<br />

טשרניחובסקי,‏ ולכן הן נהנות מהיתרונות של<br />

כל אחד מהאזורים:‏ שכר דירה נמוך יחסית,‏<br />

בתי קפה ומקומות בילוי והטבע הנעים של<br />

עמק המצלבה.‏ המרפסת בדירה צופה על<br />

כל העמק ומציעה נוף למנזר המפורסם,‏<br />

ואפילו לכנסת.‏ ״אנחנו נורא אוהבת לשבת<br />

במרפסת ולעשן מול הכנסת״,‏ מציינות<br />

הדיירות.‏ לכל אחת מהן יש חדר משלה,‏ אבל<br />

הן אוהבות את המרחב המשותף במיוחד.‏ ״כיף<br />

לנו לשבת יחד בסלון,‏ לשתות יין,‏ לראות<br />

סדרות ואפילו ללמוד יחד.‏ יש פה אווירת<br />

לימודים מצוינת כשאנחנו נכנסות לזה״,‏<br />

שחר מפרטת.‏ חוץ מזה הן מספרות שנערכים<br />

בדירה ערבי ״קאטאן״ עם החברים ״שאנחנו<br />

רוצות שיהיו כאן יותר״,‏ ואיריס תמיד<br />

מקפידה לקנות פרחים לדירה ביום שישי.‏<br />

> למצוא את המרכז:‏ שחר ואיריס<br />

מגדירות את עצמן ‏"החברות הכי טובות".‏<br />

שתיהן חיפאיות במקור,‏ והיו יחד בגרעין<br />

נח״ל של הנוער העובד והלומד.‏ אחרי שאיריס<br />

סיימה את שנה א׳ בתל-חי,‏ שחר שכנעה<br />

אותה לעבור איתה לירושלים.‏ מציאת הדירה<br />

המתאימה להן הייתה תהליך לא פשוט.‏<br />

״חיפשנו דירה מלא זמן,‏ בהתחלה סיבלטנו<br />

אצל חברים,‏ וגרנו ביחד בחדר,‏ באותה מיטה.‏<br />

למרות שאנחנו מאוד קרובות זה היה סיוט״,‏<br />

איריס נזכרת.‏ שתיהן מתפוצצות מצחוק,‏ חצי<br />

בנוסטלגיה וחצי במבוכה,‏ כאשר שחר מספרת<br />

שבתור שתור שתי חיפאיות שלא הכירו את<br />

הבירה,‏ הן התייחסו לרחוב הפלמ״ח כרחוב<br />

הכי מרכזי בעיר.‏ ״אני לא זוכרת איך הגענו<br />

למסקנה הזאת,‏ אבל ממש בדקנו כמה זמן<br />

לוקח להגיע מכל דירה שראינו לפלמ״ח.‏<br />

למרות שלא הבנו למה הוא כזה מרכזי,‏ היינו<br />

משכנעות את עצמנו שזה רחוב מגניב״.‏<br />

> משלימות:‏ השתיים מספרות כי היה<br />

חשוב להן לשתף פעולה בעיצוב המרחב<br />

המשותף,‏ דווקא משום שהאופי שלהן שונה.‏<br />

״איריס היא טיפוס של ׳בוא נתקע כל מיני<br />

דברים ביחד׳,‏ והיא פשוט עושה",‏ מספרת<br />

טל דורון<br />

איריס ‏)מימין(‏ ושחר,‏ צילום:‏ נעמה ששון<br />

שחר ומוסיפה,‏ ‏"אני יותר בעניין של לחשוב<br />

ולתכנן.‏ הבעיה היא שאני לא תמיד מוציאה<br />

את זה לפועל".‏ איריס מוסיפה:‏ ״בעצם<br />

השלמנו אחת את השנייה,‏ ואני חושבת זה<br />

הוציא את הטוב בשתינו״.‏ ואכן בדירה יש<br />

חפצים מכל הבא ליד:‏ פריטים מאיקאה,‏<br />

הדפסים שחברה משותפת שלהן יצרה<br />

ויצירות קוקוג׳י שודו - אומנות יפנית של<br />

טכניקת גילוף בעץ.‏ ״זה מסדנא שעשיתי<br />

באוניברסיטה - תבליטים של אותיות משפות<br />

אסיתיות״,‏ מסבירה איריס,‏ ומתפנה להשוויץ<br />

בכלי הקרמיקה שאימא של שחר הכינה.‏<br />

> היכל התהילה:‏ גולת הכותרת של<br />

העיצוב המשותף היא קיר הנשים,‏ ששחר<br />

מתגאה בו מאוד:‏ ״זה רעיון משותף שלנו,‏ תלינו<br />

תמונות של נשים שאנחנו מעריכות על הקיר,‏<br />

כדי לעורר השראה.‏ מעבר לזה אנחנו חושבות<br />

שזה יצא מאוד יפה ואסתטי״.‏ לצד ביונסה,‏<br />

תלויות על הקיר בין היתר תמונות של סימון<br />

דה בבואר,‏ פרידה קאלו ונתיבה בן יהודה.‏<br />

> על השולחן:‏ ״רוב הזמן אנחנו לא<br />

מבשלות״,‏ מודה איריס.‏ שחר מוסיפה:‏ ״ואם<br />

החלטנו לבשל הדגש הוא על אוכל מהיר,‏<br />

קל להכנה ולא מגעיל.‏ המצרכים הבסיסים<br />

שלנו הם לחם וביצים.‏ אנחנו עובדות עם<br />

מה שיש״,‏ היא מחייכת.‏ הכנת פסטה גורמת<br />

להן גאווה גדולה כי ״זה אוכל רציני שדורש<br />

בישול״,‏ ופירה נחשב לדליקטס של הדירה.‏<br />

״התזונה שלנו מתבססת על אוכל שההורים<br />

מכינים ואנחנו מביאות אחרי סופ״שים<br />

בבית,‏ ודברים שהם קונים לנו בקונטודריית<br />

‏'שמו'‏ בחיפה״,‏ הן מתוודות בשמחה.‏<br />

<strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז פי האתון 31


32 פי האתון <strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!