Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
זיהוי תופעת ההתכווצות של המושבים ירדנה ובית<br />
יוסף, מהווה מקרה בוחן לשאלה, מהו העתיד של<br />
המושבים החקלאים. כלי פיתוח שבהם משתמשים<br />
האדריכלים בישראל, כאשר הם פונים לתכנן<br />
מושבים חקלאיים, כמו הרחבות, שימוש מחדש<br />
של מבני ציבור ותוכניות מתאר מקומיות אינם<br />
רלוונטיים למושבים מתכווצים. כפי שהבינו זאת<br />
בעולם, כשמדובר בהתכווצות, יש צורך בטיפול<br />
שונה שאינו נסמך על תהליכי פיתוח. למושבים<br />
ירדנה ובית יוסף קיימת תמ"מ מאושרת וברת ביצוע,<br />
אך אין סיבה שהיא תתממש, אין צורך בעוד בתים<br />
כאשר מסביב עומדים בתים נטושים או חצי ריקים.<br />
אם כן, אסטרטגיות להתערבות בירדנה ובית<br />
יוסף, צריכות ללמוד מאסטרטגיות שהגו לטיפול<br />
בתופעת ההתכווצות בערים בעולם, אסטרטגיות<br />
כמו ארבעת שדות הפעולה: ד-קונסטרוקציה,<br />
הערכה מחדש, ארגון מחדש וחזון, אך עליהם<br />
לעבור אדפטציה לסביבה כפרית, למושבים שבהם<br />
הסיכוי להתחדשות קטן אפילו יותר, שבהם הטבע<br />
משחק תפקיד גדול יותר והתעסוקה מינימאלית<br />
יותר. ההבנה העיקרית היא כי אין להלחם בתהליך<br />
התכווצות אלא לנהל אותו, זאת כדי לשמור על<br />
רווחת התושבים שעדיין חיים שם.<br />
הטבע כבר החל להשתלט על המושבים בית<br />
יוסף וירדנה, ועל כן ה<strong>פרויקט</strong> לא מנסה לעצור<br />
זאת, אלא להגביל ולנהל את ההתפשטות. רעיון<br />
התפשטות הטבע קיים במודל הד-קונסטרוקציה<br />
של אוסוולט, בו הוא מבחין בנסיגה האורבאנית<br />
כהזדמנות של הסביבה הטבעית "לזחול" אל אותם<br />
מקומות ריקים ובכך לשנות את הנוף שקולט אל
Change language