Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
התכווצות<br />
מגישה: <strong>נעמה</strong> <strong>בוקסר</strong><br />
הנחייה: ד"ר אדר' ירמי הופמן, אדר' אורן<br />
בן אברהם, אדר' איריס קשמן<br />
<strong>פרויקט</strong> גמר, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים,<br />
2015<br />
הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל
"אנחנו יוצאים למסע על כביש<br />
90. הכביש הכי נמוך בעולם<br />
והכי ארוך בישראל. הכביש<br />
היחידי שמחבר אותה מקצה<br />
לקצה.<br />
רץ בתוך השבר הסורי-<br />
אפריקאי, רץ בתוך השבר<br />
הישראלי.<br />
חולף בנופים שפעם היו חזית<br />
ביטחונית ואידיאולוגית<br />
ועכשיו הם חצר אחורית,<br />
פריפריה.<br />
מי האנשים שחיים על הקצה<br />
הזה ומה הם רואים משם? לאן<br />
מוביל אותם הכביש הכי ארוך<br />
של מדינה כל כך קצרה."<br />
כביש 90, מודי בר-און וענת זלצר
תוכן עיניינים<br />
מבוא<br />
תיאור התופעה<br />
התופעה הפיזית<br />
התופעה בישראל<br />
רקע לתופעה<br />
תופעת ההתכווצות<br />
שאלת המחקר<br />
סביבה תיאורטית<br />
תיאורית הערים המתכווצות<br />
גישות להתכווצות<br />
מתודולוגיה<br />
התכווצות בארץ ישראל<br />
התכווצות במושבים ירדנה ובית<br />
יוסף<br />
מסקנות והתערבות באתר<br />
מקורות<br />
3-4<br />
5<br />
6<br />
6<br />
7-8<br />
9-10<br />
11-12<br />
13<br />
14-15<br />
15-18<br />
19<br />
20-21<br />
21-26<br />
27-44<br />
45-46
מבוא
בית יוסף וירדנה, מושבים חקלאים בעמק בית שאן,<br />
הינם מקרה בוחן להתפוררות הרעיון ההתיישבותי<br />
של מדינת ישראל בשנות החמישים ובכלל רעיון<br />
ההתפרסות וכיבוש הספר. המושבים החקלאים<br />
שהיו פעם החזית המדינית, מתרוקנים ומתכווצים.<br />
התופעה המובאת כאן הינה ההתכווצות של<br />
מושבים אלה מבחינה דמוגרפית, כלכלית, חברתית,<br />
תרבותית ובעיקר פיזית.<br />
התכווצות הינו מושג שמוכר למקצוע האדריכלי<br />
מתופעת הערים המתכווצות שקיימת בעיקר<br />
במזרח אירופה ובארה"ב. בעבודה זו הוכיח כי<br />
תופעת ההתכווצות קיימת גם בישראל אך לא כמו<br />
בעולם, התופעה בארץ קיימת במושבים החקלאים<br />
שבאזורי הספר. המושבים ירדנה ובית יוסף<br />
ימופו ויבחנו בכל התחומים על מנת להראות כי<br />
ההתיישבות החקלאית בספר מאבדת מהרלוונטיות<br />
שלה ובכך עוברת שינויים דרסטיים.<br />
מכיוון שהתופעה כפרית ולא עירונית, אראה כי<br />
יש צורך באדפטציה של גישות עכשוויות בטיפול<br />
בהתכווצות כך שיכולו על מושבים חקלאים בכלל<br />
ועל המושבים ירדנה ובית יוסף בפרט. אסטרטגיות<br />
חדשניות, שמתבססות רק עכשיו בעולם, ייבחנו<br />
ויהוו בסיס תיאורטי להתערבות במושבים.<br />
השאלה המרכזית שעולה מה<strong>פרויקט</strong> היא הצורך<br />
בחשיבה מחדש של אותם מקומות שבהם לא<br />
מושקעים משאבים, אין ביקוש פרטי וציבורי אך<br />
עדין חיים בהם אנשים שנשלחו לחיות שם כחלק<br />
מחזון גדול יותר של מדינת ישראל בשנותיה<br />
הראשונות. ההתיישבות הכפרית בספר היא חלק<br />
מהאתוס הציוני-ישראלי והיא נזנחת, ע"י המדינה,<br />
הציבור וכפי שאני רואה זאת גם ע"י הפרקטיקה<br />
ותיאוריות האדריכליות.<br />
ה<strong>פרויקט</strong> לא מנסה להפוך את תהליך ההתכווצות<br />
אלא לנהל אותו על מנת לדאוג לאותם תושבים<br />
שימשיכו לגור במקום. השימור הוא ערך עליון<br />
והוא מתבטא בשימור חיי הקהילה שהייתה במקום<br />
ומתקשה לתחזק זאת ללא הסטרוקטורה המרחבית<br />
המתאימה. הוא אינו שואל את מי אפשר להביא<br />
אל אותם מקומות אלה איך לדאוג לאותם תושבים<br />
שעדיין חיים שם ורוצים לחיות בכבוד.
תיאור התופעה
תופעת ההתכווצות<br />
התכווצות המושבים החקלאים היא תופעה הולכת<br />
וגדלה בישראל, בעיקר באזורים הפריפריאליים,<br />
בעקבות ההגירה למרכז הארץ והחיפוש אחר<br />
תעסוקה, השכלה, מגורים ראויים ופנאי. בעולם,<br />
התופעה מוכרת יותר כתופעה עירונית במקומות<br />
כמו כפרים במזרח אירופה וערים פוסט תעשייתיות<br />
בארה"ב והיא נקראת תופעת הערים המתכווצות.<br />
בערים בארץ ישראל לא ניתן להבחין בתופעה<br />
זאת ואנו רואים דווקא הגירה חיובית ואף מצוקת<br />
דיור. ההופעה של תופעת ההתכווצות במושבים<br />
בפריפריה הישראלית דורשת התייחסות שונה.<br />
רקע לתופעה<br />
בשנות החמישים של המאה העשרים, הוכנה<br />
תכנית אב לישראל בראשותו של האדריכל אריה<br />
שרון. מטרותיה העיקריות היו, תפרוסת אוכלוסייה<br />
והקמת ערים חדשות על מנת לייצר היבטים<br />
ביטחוניים למרחב, לייצר יחסי גומלין בין התיישבות<br />
עירונית וכפרית ולפתח תעסוקה. המושבים בית<br />
יוסף וירדנה יושבו ע"י עולים מכורדיסטאן לאחר<br />
הקמת המדינה כחלק ממדיניות זאת, על מנת<br />
להגדיר ולשמור על הגבול המזרחי של המדינה אל<br />
מול ירדן ולהקים מושב חקלאי יצרני.
"ההתיישבות החקלאית,<br />
על אף היותה רק כחמישית<br />
מכלל האוכלוסייה, היא הגורם<br />
העיקרי בפיתוח." אריה שרון,<br />
1951<br />
התופעה בישראל<br />
מאז שנות החמישים, חלו שינויים רבים, בעיקר<br />
במגמות הדמוגרפיות והתרבותיות, בעקבות<br />
העדפה הברורה )בהווה ובעבר(, של רוב אוכלוסיית<br />
הארץ להתגורר ולעבוד במרכז או בערים מרכזיות.<br />
במושבים ירדנה ובית יוסף, ניתן לראות מגמת<br />
הגירה שלילית באופן מובהק, האוכלוסייה הצעירה<br />
עוזבת למרכז ומשאירה את דור ההורים המזדקן,<br />
במושב שכבר אינו יכול לתחזק ולנהל מבני ציבור<br />
ושירותיים קהילתיים, אינו מסוגל לעסוק בחקלאות<br />
ללא עזרה ומתמודד עם ענף החקלאות שמתדרדר<br />
בישראל בכלל ובעמק בית שאן, בעל אקלים מאתגר,<br />
בפרט. בעוד בערי ישראל ישנה גדילה, התרחבות
ואף מצוקת דיור, בעמק בית שאן ובמושבים<br />
החקלאים בפרט, המצב הפוך וההתכווצות מביאה<br />
לכדי התרוקנות של אזורים שלמים.<br />
חיפה 1.2+<br />
תל אביב 4.8-<br />
מרכז 10.4+<br />
צפון 8.1-<br />
ירושלים 7.5-<br />
דרום 1.9-<br />
2012<br />
מאזן הגירה לפי מחוזות<br />
1951<br />
1948
התופעה הפיזית<br />
מלבד מבנים אחדים, כמעט כל מבני הציבור<br />
במושבים ירדנה ובית יוסף, ננטשו לחלוטין. ללא<br />
יכולת כלכלית וביקוש תרבותי וחברתי מצד<br />
התושבים, המבנים נותרים ריקים ומצבם הפיזי<br />
מתדרדר. מבני המגורים מתרוקנים לאור המעבר<br />
של הדור הצעיר למרכז, וכך מבני מגורים שמיועדים<br />
למשפחות מרובות ילדים הופכים לא רלוונטיים<br />
לאוכלוסייה הקיימת. מבני הביטחון שכוללים עמדות<br />
שמירה, מוצב צבאי ובית בטחון החלו להתרוקן סביב<br />
הסכם השלום עם ירדן ומעבר הפוקוס הביטחוני<br />
לגזרות אחרות. ואפילו אדמות החקלאות ננטשות,<br />
בגלל הירידה בעיסוק בחקלאות כענף תעסוקה<br />
עיקרי והמעבר לחקלאות אינטנסיבית הנסמכת על<br />
חממות. בסופו של דבר, רוב המבנים עומדים ללא<br />
מטרה, חשופים לנזקי הסביבה והופכים למשכנם<br />
של צמחים וחיות בר, הטבע השתלט מחדש על<br />
כל אותם מקומות נטושים. במושבים שבהם חלה<br />
תופעת ההתכווצות, אין ביקוש כלכלי ופונקציונאלי<br />
לשימוש חוזר במבנים הללו ולכן עתידם צריך להיות<br />
אחר.
2001<br />
התפוררות מבני הציבור והתרקנות מבני המגורים<br />
1971<br />
שיקום מושבי קו התפר<br />
1951<br />
יישוב מחדש לאחר הקמת המדינה<br />
1938<br />
תכנון המושב ע”י האדר’ ריכארד קאופמן<br />
1937<br />
חומה ומגדל
שאלת המחקר
כיצד ניתן לנהל אדריכלית את תהליך<br />
ההתכווצות של המושבים בית יוסף<br />
וירדנה, כמקרה בוחן למושבים מתכווצים,<br />
לטובת התושבים שעדיין חיים שם.<br />
איזו אחריות יש לאדריכל במרחב נעדר<br />
פיתוח?
סביבה תיאורטית
תיאורית הערים המתכווצות<br />
ספרים בהוצאת פרוייקט Shrinking Cities<br />
תהליך העיור התקדם בקצב מהיר במהלך שני<br />
העשורים האחרונים, ברחבי העולם. התחזית מנבא<br />
כי בשנת 75 2050, אחוז מתושבי כדור הארץ יחיו<br />
בערים. אבל לא כל הערים גדלות, בין השנים 1950<br />
ל2000, יותר מ350 ערים גדולות חוו גם אם באופן<br />
זמני, ירידה דמוגרפית משמעותית. בשנות ה-90<br />
של המאה ה-20, יותר מרבע מהערים הגדולות<br />
בעולם התכווצו ומספרם רק עולה, וזאת למרות<br />
שהתפתחות עירונית תמשיך לשלוט בעשורים<br />
הבאים 2006( Rieniets, .)Oswalt and<br />
"ערים מתכווצות" הוא בראש ובראשונה מושג<br />
שמטרתו להציג את הירידה בכמות האוכלוסייה<br />
העירונית והפעילות הכלכלית בערים מסוימות<br />
)2005 .)Oswalt, ובכל זאת, התכווצות אינה רק<br />
מתייחסת לתהליך כי אם גם להבנה שעידן הצמיחה<br />
והגדילה הגיע לקיצו, לפחות בערים בעולם המערבי.<br />
הבעיות העיקריות שמקושרות לערים מתכווצות<br />
הן הגירה שלילית, קוטביות חברתית, קרקע ומבנים<br />
לא מנוצלים ואבטלה Neill,( Schlappa and<br />
2013(. ההתכווצות מאופיינת בחוסר השקעה מצד<br />
הסקטור הציבורי והפרטי, היא הולכת יד ביד עם<br />
קיצוצים פיננסים בעיקר בתחום הקהילתי במקביל<br />
לירידה בדרישה והתוצאה היא, הצע גבוה מאוד<br />
וירידה בערך הנדל"ן. המעבר מהשקעה ציבורית<br />
להשקעה פרטית הוא המניע העיקרי להתכווצות<br />
בערים ועיירות במזרח אירופה ובארה"ב.<br />
קוטביות תופסת מקום מרחבי וחברתי, צמיחה<br />
במקום אחד היא תוצאה ישירה של התכווצות
במקום אחר. כמו צמיחה, גם התכווצות מרמזת על<br />
תהליך השתנות, ערים ועיירות מסוימות ייעלמו,<br />
חלקן יאבדו לאט מהתוכן שלהן עד שיתייצבו<br />
ברמה נמוכה יותר או יצמחו מחדש. וכמו שצמיחה<br />
לא תמיד מוארת באור חיובי )זיהום אויר בערים<br />
מתועשות, סלאמס ועוד( כך גם התכווצות, לא<br />
תמיד ובתווך הארוך, תראה כטרנד שלילי Oswalt,(<br />
.)2005<br />
גישות להתכווצות<br />
עד לעשור האחרון, הגישה הייתה להתעלם מהאתגר<br />
של ערים מתכווצות. במהלך השנים הוצעו פתרונות<br />
ודרכי פעולה רבים, אך אלה לא יצאו לפועל או לא<br />
הצליחו וזאת בעיקר מכיוון שהיו מודלים של פיתוח<br />
וגדילה, מודלים שלאחר מכן הבינו כי הם הינם<br />
מתאימים לתופעת ההתכווצות.<br />
בשנים האחרונות ישנה הבנה כי יש צורך בשינוי<br />
והיפרדות מהשיטות המסורתיות של פיתוח עירוני,<br />
אין זה מקרה של צמיחה ליניארית שבה פעולות<br />
מסוימות יכולות לייצר התפתחות כלכלית והגירה<br />
חיובית. מחקרים הראו כי דרך הפעולה הראשונית<br />
לערים מתכווצות, הייתה קודם כל, להגדיר ולשמר<br />
את מה שהם מבינים כמשאב סוציו אקונומי<br />
אסטרטגי ולהגדיר מטרות ששיקפו את העבר<br />
המשגשג של העיר במקום להתמקד בעתיד הפחות<br />
משגשג שלהן 2013( Neill, .)Schlappa and<br />
הבעיה הייתה שערים מסוג זה הן בעלות אפשרויות<br />
מוגבלות וניסיון לשמר עבר משגשג שכבר לא קיים
היה פשוט לא רלוונטי יותר. במקום זה הבינו כי<br />
את העתיד יש להמציא מחדש, ופיתוח חזון עתידי<br />
צריך להיות מושתת על יכולות ונכסים שונים מאלה<br />
שהביאו שגשוג בעבר.<br />
כיום הדיון בקונטקסט של התכווצות מדבר<br />
על הצורך במציאת הכלים לתכנון שיתאימו<br />
לתופעה הספציפית של ערים מתכווצות. Lucius<br />
,Burckhardt תיאורטיקן שעוסק בתכנון אמר,<br />
שבעיות לא ניתנות לפתרון, אין פתרון מיטבי וחד<br />
משמעי לבעיות, יש רק אפשרויות לחברה להתערב<br />
בצורה סבירה ולמשך זמן מסוים. אבל חוסר יכולת<br />
לפתור בעיות לא אומר שיש להתעלם מהן לחלוטין,<br />
כפי שעשו כאשר זיהו לראשונה את תופעת<br />
ההתכווצות, עם בעיות צריך להתמודד. ואכן בשנים<br />
האחרונות יש עלייה בניסיונות להתמודד עם נושא<br />
ההתכווצות.<br />
ניתן להבחין במספר גישות חדשות בהתמודדות<br />
בנושא ההתכווצות, כאשר הקו המנחה הוא עבודה<br />
במספר קנה מידה ופיתוח מנקודה אסטרטגית<br />
חדשה שלא מסתמכת על פיתוח כלכלי אלא<br />
מתמקדת בשיפור איכות החיים של התושבים<br />
עם משאבים קיימים ובדרכים ברות קיימא. אחד<br />
התיאורטיקנים החשובים ביותר כיום העוסקים<br />
בנושא ההתכווצות של ערים הינו ,Philipp Oswalt<br />
שבעריכתו יצאו ספרים רבים העוסקים בחקירת<br />
הנושא ובניסיונות התמודדות עימו. בספרו,<br />
,Shrinking cities, volume 2- Intervention<br />
בוחן פיליפ מודלים לפעולה שפונים לקנה המידה<br />
השונים של העיר, המחולקים לארבעה שדות<br />
פעולה, ד-קונסטרוקציה, הערכה מחדש, ארגון<br />
מחדש וחזון.<br />
השדה הראשון הוא הד-קונסטרוקציה, שבוחן<br />
את תהליך הד-אורבניזציה, איך ניתן לעצב אותו<br />
ואילו איכויות התקבלו ממה שנשאר. שדה זה<br />
עוסק בנושאים כגון, הריסה, סטרוקטורה מרחבית<br />
משתנה ודינמית, נוף ונוף המשתלט בחזרה על<br />
אזורים אורבאניים, מרכזי ערים ושוליים, התדלדלות<br />
אוכלוסייה ופריסה מרחבית מוגזמת והתכווצות<br />
מבוקרת, כנושאים שדרכם ניתן לבחון דרכי פעולה<br />
לטיפול ועיצוב הד-אורבניזציה.<br />
Shrinking מקור: .Duisburg-Nord Landscape Park<br />
Cities, vol. 2, 2006<br />
במודל הד-קונסטרוקציה של אוסוולט קיים רעיון<br />
התפשטות הטבע, בו הוא מבחין בנסיגה האורבאנית<br />
כהזדמנות של הסביבה הטבעית "לזחול" אל אותם<br />
מקומות ריקים ובכך לשנות את הנוף שקולט אל<br />
תוכו אלמנטים ופונקציות עירוניות. מקרה בוחן<br />
לכך הוא <strong>פרויקט</strong> Duisburg-Nord Landscape
,Park שבו מפעל נטוש הפך לפארק. הגישה הייתה<br />
כי במקום לשמר את המבנה ולהכניס בו פרוגראמה<br />
חדשה, יצרו תשתית לטבע להשתלט על המפעל<br />
ובאמצעות אלמנטים אחדים ונקודתיים כמו מדרגות<br />
וגשרים, הפכו את המקום לפארק, עירוני גדול.<br />
מקרה בוחן נוסף שקשור לשדה הד-קונסטרוקציה<br />
הוא Detroit" ."Decamping ה<strong>פרויקט</strong> הוא דוגמא<br />
יוצאת דופן וחדשנית שבה על בסיס סקר של<br />
אדמות פנויות שנערך בעיר דטרויט, נערכה תוכנית<br />
שבה אזורים שלמים בעיר יתפנו לחלוטין מאדם,<br />
ויינתנו בחזרה לטבע.<br />
השדה השני הינו שלב הערכה מחדש שבוחן איך<br />
ניתן להשתמש מחדש ובצורה שונה, במבנים,<br />
חומרים ומרחבים פנויים של הערים המתכווצות.<br />
מקרה בוחן מעניין בנושא זה הוא מודל חידוש עירוני<br />
קואופרטיבי שנעשה במנצ'סטר. ה<strong>פרויקט</strong> ששמו<br />
change" ,"Homes for נעשה עב שכונה במנצ'סטר,<br />
שאולי היה לה מוניטין של אזור בעייתי אבל באותו<br />
הזמן גם היתה ידועה כבעלת תת-תרבויות עשירות<br />
ומבנים עם גישה ממרפסות, משנות ה-70 בעלי<br />
ערך אדריכלי. הקואופרטיב שנוסד ע"י חברי<br />
הקהילה, ניסה ליישם את הרעיונות שלו לחידוש<br />
האזור. הוא בחר ברעיון הכניסה ממרפסות כאלמנט<br />
אדריכלי המבטא את רעיון החיים בקהילה, וקישר<br />
בין עקרונות אקולוגים, חברתיים ושיתופיים עם<br />
מודלים של חיי קהילה ועבודה. הוא הצליח להשיג<br />
תקצוב ציבורי לבניית 75 יחידות דיור ציבורי וכך<br />
הבלוק תוכנן מדש בשיתוף פעולה בין הקהילה<br />
Shrinking Cities, vol. 2, מקור: .Decamping Detriot<br />
2006
לאדריכלים.<br />
השדה השלישי הוא השדה שעוסק בארגון מחדש<br />
ובעיקר ארגון חברתי ושואל איך אפשר ליזום<br />
תהליכים, סטרוקטורות ופרוגראמות בצורה שונה<br />
וחדשה על מנת לייצר אפשרויות חדשות לפיתוח.<br />
בחלק זה נבחנים חוקים ותקנות המשפיעים<br />
על התפתחות העירונית, יוזמות מקומיות<br />
ומוניציפאליות במקום יוזמות מדיניות וכלכליות<br />
ויוזמות קהילתיות- משותפות, כדרכים למעבר<br />
לארגון מקומי במקום הסתמכות על תכנון אזורי ע"י<br />
המדינה וכוחות השוק. מקרה הבוחן שהוזכר בשדה<br />
השני, change" ,"Homes for הוא דוגמא מצוינת<br />
להתארגנות מקומית שהצליחה להביא לשינוי<br />
וחידוש המרחב העירוני והקהילתי.<br />
השדה הרביעי והאחרון הינו שדה החזון והדמיון,<br />
שמבחין בתהליכים מנטאליים של תקשורת, זיכרון<br />
והחיפוש אחר זהות כמרכיבים חשובים בפעולה<br />
אורבאנית, וצורך בהתערבות על מנת לשמר<br />
תהליכים אלה בערים מתכווצות שבהן הם נעלמים.<br />
בעיר ליפזיג בגרמניה, במסגרת קורס צילום של<br />
האוניברסיטה לאומנות בעיר, נעשו סיורי צילום<br />
אל אותם אזורים שדווקא אינם נכללים באזורים<br />
התיירותיים, הפחות מוכרים. פעולת "הכשרת<br />
קרקע"- הגדלת שדה הפעולה העירוני הייתה<br />
להתמקד דווקא בסטרוקטורות העירוניות מצפון<br />
ומזרח לעיר שלאו דווקא נכללות בדימוי העירוני של<br />
התושבים. הסיור כלל מעבר ליד בתים של משפחות<br />
על מנת להתחבר למקומיים, מעבר באזורים נטושים<br />
על מנת להאיר את אותם מקומות בעלי פוטנציאל<br />
ודרך תשתיות ולא רק נופים טבעיים ומבונים. כל<br />
זה נעשה כדי לייצר נקודת מבט ייחודית על מקום<br />
שבמראה ראשון נראים חסרי ייחודי או זהות ולפרש<br />
אותם כך שתיווצר פלטפורמה לתכנון מחודש.<br />
ארבעת השדות הם שדות ניסויים בעלי רבדים רבים<br />
ומורכבים. לכל אחד מן השדות יש דרכי פעולה<br />
ואינטרפרטציה שונות והם אינם כלי אחד כי אם<br />
נושא שמאגד בתוכו דרכי פעולה שונות שיכולות<br />
לייצר תוצאות שונות. עצם פעולת האוצרות של<br />
אותם שדות ע"י אוסוולד, מראה כי אין דרך אחת<br />
נכונה ובטח שאין דרכים שנעשו כבר, שמוכחות<br />
כדרכים "טובות" לטיפול בנושא ההתכווצות. זהו<br />
נושא דינמי, כפי שעיצוב עירוני הוא פרקטיקה<br />
אדריכלית יש לראות גם את ההתכווצות כפרקטיקה<br />
אדריכלית, שונה, מכיוון שהיא לאו דווקא עוסקת<br />
בפיתוח, יותר מזה, היא אולי ההיפך הגמור מפיתוח.<br />
.MBLA מקור: ."Homes for change"
מתודולוגיה
התכווצות בארץ ישראל<br />
כתבה מתוך עיתון מעריב, פורסם בתאריך 26.2.1961.<br />
מקור: הספרייה הלאומית של ישראל.<br />
בישראל, תופעת הערים המתכווצות אינה נמצאת<br />
בתודעה הציבורית והמקצועית מכיוון שהיא אינה<br />
קיימת בערים הישראליות, לא בערים המרכזיות<br />
ובטח לא בערי הביניים. עיקר האוכלוסייה בישראל<br />
מתגוררת בערים )75%(, ומיעוטה במועצות<br />
מקומיות )15%( ובישובים במועצות אזוריות<br />
)10%(. עיקרן של תנועות ההגירה נרשם הן בין<br />
הערים לבין עצמן, כך עולה ממדד ההגירה הפנימית<br />
לשנת 2011 שפרסם מכון ירושלים.<br />
יותר ישראלים יוצאים מהערים הגדולות, נוטשים<br />
את הפריפריה הרחוקה, ועוברים למעגל השני של<br />
אזור המרכז, מחירי הנדל"ן מאלצים את הישראלים<br />
לנטוש את הערים הגדולות, אך במקום לעבור<br />
לפריפריה הרחוקה הם מהגרים למעגל השני של<br />
אזורי הביקוש. ערי ביניים כמו פתח תקווה, רחובות<br />
ונתניה הופכות ליעדים אטרקטיביים וכך הציבור<br />
הישראלי, גם כאשר הוא נוטש את הערים הגדולות<br />
הוא אינו עוזב את מרכז הארץ.<br />
מאזן ההגירה בשנת 2012 מראה כי נתון ההגירה<br />
השלילית הגבוה ביותר נמדד במחוז צפון, אך גם<br />
במחוז הנגב ישנה הגירה שלילית ובכלל באזורי<br />
הספר של המדינה. באזורים אלה ישנם מושבים<br />
וקיבוצים רבים ומעט ערים שנבנו בשנותיה<br />
הראשונות של המדינה על מנת לתת שירות<br />
לאותם מושבים חקלאיים, הכול כחלק מחזון<br />
המדינה החדשה שנוצר ע"י האדריכל אריה שרון.<br />
המסקנה מהסקרים הרבים שנעשים על השינויים<br />
הדמוגרפיים בישראל היא שתופעת ההתכווצות
כפר<br />
רופין<br />
נווה אור<br />
ירדנה<br />
בית יוסף<br />
נווה<br />
מעוז איתן<br />
חיים<br />
נפת בית שאן<br />
טירת<br />
צבי<br />
חמדיה<br />
עין<br />
הנצי"ב<br />
שדה<br />
אליהו<br />
בית שאן<br />
מסילות<br />
רחוב<br />
תל<br />
תאומים<br />
שדה<br />
נחום<br />
רשפים<br />
שלוחות<br />
רויה<br />
ניר דוד<br />
שדי<br />
תרומות<br />
מירב<br />
מלכישוע<br />
מעלה<br />
גלבוע<br />
אכן קיימת בישראל, והיא אינה עירונית אלא כפרית.<br />
רעיון ההתפרסות ההתיישבותית והחקלאית בכל<br />
חלקי המדינה קרס וההתיישבות הכפרית מתרוקנת<br />
ממשמעות ובעיקר מתושבים.<br />
תופעת ההתכווצות בעולם היא תופעה שקיימת<br />
בעיקר בערים ועיירות, וכך גם אסטרטגיות הפעולה,<br />
פונות לטיפול בערים. ישנו מיעוט בחומר ותיאוריה<br />
בנוגע להתיישבות החקלאית, לכן, יש צורך בבחינה<br />
מחודשת ושונה על מנת להתמודד עם התופעה<br />
בארץ, עם תופעת המושבים המתכווצים.<br />
ירדנה<br />
במושבים התכווצות ובית יוסף<br />
המושבים בית יוסף וירדנה מגלמים את החזון<br />
ההתיישבותי של מדינת ישראל של שנות החמישים.<br />
תולדות המושבים הם תמצית תולדות ההתיישבות<br />
הישראלית, מביסוס חומה ומגדל, דרך יישוב העלייה<br />
שלאחר קום המדינה ועד נטישה והגירה למרכז.<br />
האדריכל אריה שרון שהיה אחראי על תוכנית<br />
האב לישראל בשנות החמישים הדגיש את הצורך<br />
בחקלאות, ואמר, כי "ההתיישבות החקלאית, על אף<br />
היותה רק כחמישית מכלל האוכלוסייה, היא הגורם<br />
העיקרי בפיתוח". אכן, באותן שנים הדגש היה על<br />
ביסוס האזורים הכפריים ויצירת שירותים שיספקו
כביש 90<br />
ירדנה<br />
בית יוסף
2014<br />
1981<br />
1957<br />
1941<br />
אותם. המושב החקלאי ירדנה הוקם לצד הקמתו<br />
מחדש של המושב בית יוסף בשנת 1951 על מנת<br />
לישב עולים מכורדיסטאן ולדאוג לפרנסתם.<br />
אם כן, אין זה מפתיע שכאשר החקלאות מתדרדרת,<br />
הלגיטימציה של המושב חקלאי מתערערת. וכך<br />
כמו מושבים חקלאים אחרים, המושבים ירדנה ובית<br />
יוסף נמצאים היום במצב מתמיד של התדרדרות<br />
והתכווצות. הירידה בעיסוק בחקלאות, בעיקר<br />
בגלל קשיי אקלים ומחסור במים, והמעבר לחממות<br />
ומשקים חיים, הביאה תושבים רבים לעזוב בחיפוש<br />
אחר תעסוקה, האוכלוסייה הצעירה בעיקר.<br />
אוכלוסיה לרוב בעלת השכלה אקדמית, שמחפשת<br />
עבודה שתתאים לכישוריה. בעוד האוכלוסייה<br />
הצעירה עוזבת, האוכלוסייה המבוגרת נותרת<br />
להזדקן במקום שאינו יכול לספק את מלוא צרכיה.<br />
בירדנה ובית יוסף, אין דרישה או יכולת כלכלית<br />
לתחזק את מבני הציבור שקיימים במקום. ללא<br />
אוכלוסייה צעירה אין צורך בבית הספר התיכוני<br />
שקיים בבית יוסף, במתקני הספורט שפזורים בכל<br />
עבר ואפילו המתנ"ס המשותף שנבנה בהבטחה<br />
גדולה לשגשוג ושלום לאחר מלחמת ששת הימים,<br />
עומד ריק.<br />
מבני הציבור העומדים נטושים הם תזכורת פיזית<br />
ומוחשית להתרוקנות של המושבים בית יוסף<br />
וירדנה, יחד עם המשקים המתכווצים והתדלדלות<br />
האוכלוסייה. כך נראה, כי הטיפולוגיה היחידה<br />
שעדיין עובדת ופעילה היא מבני המגורים. אך גם<br />
בתחום זה ניתן לראות התכווצות. משפחות ברוכות<br />
חממות<br />
גידולי בעל<br />
גידולי שלחין<br />
גידולי בעל<br />
גידולי שדה<br />
כרמי גפן<br />
משק חי<br />
הדרים<br />
השקייה<br />
משקעים<br />
התפתחות והתכווצות החקלאות במושבים לאורך<br />
השנים<br />
מ"ר בנוי<br />
1970<br />
1951<br />
1939<br />
מסחר בריאות<br />
דת חינוך<br />
2005<br />
פנאי<br />
2014<br />
4500<br />
4000<br />
3500<br />
3000<br />
2500<br />
2000<br />
1500<br />
1000<br />
500<br />
התפתחות והתכווצות מבני בציבור לאורך השנים במ"ר
1951<br />
1970<br />
1980<br />
1985<br />
1995<br />
2014<br />
ילדים שהגיעו מכורדיסטאן התבססו לאורך השנים<br />
בבתי סוכנות קטנים, אותם הרחיבו ושיפצו ללא<br />
הרף, עד למצב בו הם נראים היום כמו מבני מגורים<br />
"בנה ביתך", בתים צמודי קרקע, בעלי חמישה<br />
חדרים לפחות. כמעט בכל המשקים נבנו בתים<br />
נוספים לבן ממשיך וכך אנו רואים היום מצב שבו<br />
בכל משק ישנם שני בתי מגורים גדולי מימדים.<br />
אך הבתים גדולים מלהכיל, כאשר כיום ממוצע<br />
הנפשות לבית אב הינו 3.8 במושבים אלה )כאשר<br />
בשנות ה-70 הוא היה מעל ל5 נפשות(. הירידה<br />
החדה בדמוגרפיה יוצרת בתים שאינם מתאימים<br />
לכמות האוכלוסייה ובמקרים מסוימים אף עומדים<br />
ריקים.<br />
מבני המגורים המקוריים, החבויים מתחת לתוספות<br />
הבנייה והשיפוץ, נבנו עבור התושבים בשנות ה-70<br />
כחלק מתוכנית שיקום ישובי התפר, ותוכננו ע"י<br />
האדריכל משה זרחי. אותם בתים מצויים ברבים<br />
ממבני המגורים במשובים ירדנה ובית יוסף והם<br />
נבנו בטכנולוגיה של בניה טרומית. המעבר לייצור<br />
תעשייתי של בניינים ולשיטות בניה טרומיות החל<br />
בסוף שנות ה-50. ערים שלמות נבנו בבניה טרומית<br />
ובכך הפכה הטכנולוגיה, לגורם רב השפעה על<br />
מראה העיר, לא פחות מתכנון אורבאני או מגורמים<br />
גיאוגרפים וטופוגרפיים. במושבים ירדנה ובית<br />
יוסף, הבניה הטרומית יצרה זהות מאוד ברורה<br />
של מבני מגורים צנועים על משקים חקלאיים, אך<br />
להבדיל מתכנון בעיר, משה זרחי לא השכיל לנסות<br />
ליצר חללים מגוונים אלה התמקד באלמנט הבודד<br />
אדם ללא חדר<br />
אדם בחדר<br />
התפתחות והתכווצות הבית ביחס לכמות הדיירים<br />
במשק נבחר מהמושב בית יוסף
של מבנה מגורים. וזאת כחלק מהסכמה הגדולה<br />
של קאופמן, מבנה מגורים בודד שהוא מעין שער<br />
למשק החקלאי.<br />
צפון<br />
צפון<br />
מזרח<br />
מערב<br />
מזרח<br />
מערב<br />
דרום<br />
דרום<br />
מבנה קיים ובשימוש<br />
החקלאות היא גורם מרכזי להיווצרות המושבים וכך<br />
גם להתכווצותם, אך ישנו גורם נוסף חשוב ומכריע<br />
והוא המיקום של המושבים ותפקידו הביטחוני.<br />
לרעיון ההתפרסות בשטח של אריה שרון היו סיבות<br />
רבות, אחת מהן הייתה ליצר היבטים ביטחוניים<br />
למרחב, כלומר, לשמור על הגבולות. הקמת המושב<br />
בית יוסף כישוב חומה ומגדל בשנת 1937, היה על<br />
מנת לשמור על אדמות יהודיות באזור ושמו של<br />
ירדנה ניתן לו בגלל קרבתו לנהר הירדן ובכך לגבול<br />
עם מדינת ירדן. בבית יוסף נבנה בית הביטחון,<br />
מבנה המזכיר מבנה טגארט, שמטרתו הייתה להוות<br />
מפקדה בזמן הקרבות. במהלך השנים נבנו מבנים<br />
נוספים שמטרתם לשפר את בטחון התושבים,<br />
1937<br />
1939<br />
1948<br />
1967<br />
מזרח<br />
צפון<br />
דרום<br />
מערב<br />
מבנה קיים<br />
התפתחות והתכווצות מבני הבטחון לאורך השנים במ"ר<br />
לחזית ולפי כיוון הגנה
1972<br />
עמדות ירי מבוטנות, מקלטים, מוצב צבאי וגדר<br />
בטחון, ששמרו על הגבול מכיוון מזרח. מאז הסכם<br />
השלום עם ירדן ומעבר הפוקוס הביטחוני לגזרות<br />
אחרות, כגון גבול לבנון ועזה, כל אותם מבני בטחון<br />
ננטשו ונזנחו.<br />
ירדנה ובית יוסף חדלו להיות החזית המדינית<br />
והכלכלית, הם דוגמא לאותם מקומות שפעם<br />
הושקעו בהם משאבים והיום הם החצר האחורית<br />
של המדינה. מקומות שלא רק המציאות הכתה בהם<br />
אלא גם הטבע הכריע, השתלט על מבני הציבור<br />
והגביל את החקלאות. מושבים אלה מדגימים לנו<br />
את תופעת ההתכווצות שקיימת בארץ במושבים<br />
החקלאיים שבאזורי הספר.<br />
2008<br />
2015, תוכנית המושבים<br />
גילאים +65<br />
גילאים 0-19<br />
2028<br />
התכווצות כמות התושבים- במידה וישנם מספר שווה<br />
של דיירים בכל בית כמה בתים יש להוריד לאור הירידה<br />
בכמות התושבים לפי סקר האוכלוסין ותחזית לעתיד<br />
במידה והמגמה תשאר כפי שהיא.
גריד<br />
פירוק וה<br />
מחדש ש<br />
הבנייה<br />
הטרומי<br />
הקיימת<br />
מסקנות<br />
והתערבות<br />
באתר<br />
טבע - אדם<br />
שימוש מחדש<br />
במתנ”ס<br />
כנקודת מפגש<br />
בין האדם לטבע<br />
התבודדות<br />
המוצב הנטוש<br />
על גדות נהר<br />
הירדן
מושב - רחוב<br />
התכווצות<br />
המושב למרחב<br />
כביש הגישה<br />
קהילה<br />
מרחב רציף של<br />
מגורים, תרבות,<br />
חברה ונוף<br />
ת<br />
רכבה<br />
ל<br />
טבע פראי<br />
מבני מגורים<br />
נתונים לאיתני<br />
הטבע<br />
ארכיון<br />
מקלטים המא־<br />
חסנים חפצים<br />
לא בשימוש
זיהוי תופעת ההתכווצות של המושבים ירדנה ובית<br />
יוסף, מהווה מקרה בוחן לשאלה, מהו העתיד של<br />
המושבים החקלאים. כלי פיתוח שבהם משתמשים<br />
האדריכלים בישראל, כאשר הם פונים לתכנן<br />
מושבים חקלאיים, כמו הרחבות, שימוש מחדש<br />
של מבני ציבור ותוכניות מתאר מקומיות אינם<br />
רלוונטיים למושבים מתכווצים. כפי שהבינו זאת<br />
בעולם, כשמדובר בהתכווצות, יש צורך בטיפול<br />
שונה שאינו נסמך על תהליכי פיתוח. למושבים<br />
ירדנה ובית יוסף קיימת תמ"מ מאושרת וברת ביצוע,<br />
אך אין סיבה שהיא תתממש, אין צורך בעוד בתים<br />
כאשר מסביב עומדים בתים נטושים או חצי ריקים.<br />
אם כן, אסטרטגיות להתערבות בירדנה ובית<br />
יוסף, צריכות ללמוד מאסטרטגיות שהגו לטיפול<br />
בתופעת ההתכווצות בערים בעולם, אסטרטגיות<br />
כמו ארבעת שדות הפעולה: ד-קונסטרוקציה,<br />
הערכה מחדש, ארגון מחדש וחזון, אך עליהם<br />
לעבור אדפטציה לסביבה כפרית, למושבים שבהם<br />
הסיכוי להתחדשות קטן אפילו יותר, שבהם הטבע<br />
משחק תפקיד גדול יותר והתעסוקה מינימאלית<br />
יותר. ההבנה העיקרית היא כי אין להלחם בתהליך<br />
התכווצות אלא לנהל אותו, זאת כדי לשמור על<br />
רווחת התושבים שעדיין חיים שם.<br />
הטבע כבר החל להשתלט על המושבים בית<br />
יוסף וירדנה, ועל כן ה<strong>פרויקט</strong> לא מנסה לעצור<br />
זאת, אלא להגביל ולנהל את ההתפשטות. רעיון<br />
התפשטות הטבע קיים במודל הד-קונסטרוקציה<br />
של אוסוולט, בו הוא מבחין בנסיגה האורבאנית<br />
כהזדמנות של הסביבה הטבעית "לזחול" אל אותם<br />
מקומות ריקים ובכך לשנות את הנוף שקולט אל
תוכנית המושבים ירדנה ובית יוסף כיום<br />
תוכנית המושבים לאחר התכווצות עם מבני המגורים<br />
המקוריים בלבד<br />
תוכו אלמנטים ופונקציות עירוניות. דוגמא לכך<br />
הוא ה<strong>פרויקט</strong> .Duisburg-Nord Landscape Park<br />
וכך, כחלק מעקרון השתלטות הטבע, במשובים,<br />
תשתיות כמו כבישים, ביוב וחשמל לא ישוחזרו או<br />
ישופצו במקומות מסוימים, כך שייווצרו אזורים<br />
שהתשתיות והמבנים בהם יהרסו. נושא ההרס גם כן<br />
קיים במודל הד-קונסטרוקציה והוא מהווה אמצעי<br />
להתאים ערים מתכווצות לירידה בביקוש מקומי,<br />
כפי שהדגמתי ב<strong>פרויקט</strong> Detroit" ."Decamping<br />
האזור היחיד שישמר הוא כביש הגישה הראשי<br />
אל המושבים, וכך גם בתי המגורים והתשתיות<br />
לאורכו, אליו יוכלו להתכנס התושבים שיישארו<br />
לחיות במקום, כמו גם הפונקציות הציבוריות. רעיון<br />
ההתרכזות במקום אחד הוא הצורך של מקומות<br />
מתכווצים להצטמצם לליבה ההכרחית ביותר,
בית<br />
הארחה<br />
פרוגרמה<br />
מערכות תנועה<br />
בית<br />
בית כנסת<br />
הארחה<br />
הכפר<br />
הכורדי<br />
מועדון<br />
צרכניה<br />
ספריה<br />
גנון<br />
בית<br />
מלאכה<br />
1. תנועת הולכי רגל בטבע<br />
2. תנועת הולכי רגל וקלנועיות בגריד המערכת הטרומית<br />
3. תנועת רכבים בכביש המקורי<br />
על משקים ארוכים וצרים, המתנ"ס המשותף<br />
הברוטאליסטי, והמוצב הצבאי על גדות נהר הירדן.<br />
לאותם התושבים שימשיכו לגור בסביבות בהן<br />
הטבע ישתלט לחלוטין, תינתן האפשרות לעבור<br />
אל אותו כביש גישה שיתוכנן כך שיוכל להתכווץ<br />
ולהתרחב לפי צורך, או להישאר בביתם, שיתכווץ<br />
כך שיותאם לכמות הדיירים ולסביבה ללא תשתיות.<br />
השיקום האקולוגי של המקום יעשה בצורה<br />
פסיבית. להבדיל משיקום אקטיבי שמצריך השקעה<br />
של משאבים וכסף, שיקום מסיבי הוא בדיוק אותו<br />
התהליך שכבר החל במושבים ועצם ההחלטה<br />
שהטבע ימשיך להשתלט על חלק מהמרחב היא<br />
החלטה על שיקום פסיבי, שיקום שבו נותנים<br />
התכווצות מבוקרת על מנת ליצר קומפקטיות.<br />
במקרה זה ההצטמצמות לכביש ליניארי אחד מונעת<br />
התפרסות מיותרת במרחב, מחברת בין התושבים<br />
שנשארו ובין התושבים, למבקרים, לכביש 90 ולנהר<br />
הירדן. כפי שנעשה בליפזיג, גם פה יש מסלול<br />
חדש למושב, מסלול שעובר דרך נקודות מרכזיות<br />
בהיסטוריה ובזהות של המקום. זוהי נקודת מבט<br />
חדשה על אותם מושבים, התמקדות באזור שבו<br />
מרוכזים אותם מאפיינים מרכזיים של המושבים,<br />
הכניסה מכביש 90, מבני המגורים הטרומיים<br />
חיי הקהילה במושבים ירדנה ובית יוסף. מקור: זמיר,<br />
.1975
לטבע לאט, לאט לחזור למצבו הראשוני. הסביבה<br />
האקולוגית של האזור, בעלת חשיבות אקולוגית רבה<br />
)עוד סיבה לכך שיש לתת לטבע להשתלט בחזרה(<br />
אך הטבע הפראי באזור זה, כמשאב נופי, נתפס ע"י<br />
האדם כנוף צחיח, בעיקר של עשביה נמוכה, הסכנה<br />
אם כן בשיקום פסיבי, היא סכנה פסיכולוגית. תושבי<br />
המקום, שגדלו ובנו את המושבים ירדנה ובית יוסף,<br />
יצטרכו לראות את הבית והסביבה שבה הם חיים,<br />
קציר הקוצים לפני העלייה על הקרקע בגבול יוסף<br />
9.4.1937. מקור: הארכיון הציוני.<br />
שתילת העצים הראשונים בבית יוסף לאחר העליה על<br />
הקרקע. מקור: הארכיון הציוני.<br />
גווים לאיטם והופכים לנוף צחיח, אפרורי ומלא<br />
קוצים, ולכן כחלק מתכנון כביש הגישה ועל מנת<br />
ליצר הדרגתיות בין האזור המתוכנן לאזור הפראי,<br />
יתוכנן מרחב נופי, כפי שעשו זאת הקיבוצים<br />
עם ה"נוי". דוגמה לכך היא קיבוץ עין גדי שנמצא<br />
בבקעה, אזור מדברי, כאשר הולכים ברחבי הקיבוץ,<br />
התחושה היא של מרחבים ירוקים ושופעים,<br />
בזכות תכנון הנוף שאינו מנסה להשתלב בסביבה<br />
האקולוגית המקומית. כך, ככל שמתרחקים מאזור<br />
כביש הגישה, עוברים לאזור טבעי יותר המאפשר<br />
מגוון של מרחבים נופיים מהמתוכנן אל הפראי.<br />
על מנת לספק סטרוקטורה חברתית-מרחבית,<br />
בכביש הגישה, סטרוקטורה שיכולה להתכווץ<br />
ולהתרחב לפי צורכי הקהילה בימות השנה ולאורך
מבנה המגורים במושב ירדנה. מקור: הארכיון הציוני.<br />
הטרומית, ממבני המגורים המתרוקנים. ההבנה כי<br />
בתי המגורים של המושבים הם ברובם בטכנולוגיה<br />
של בניה טרומית מראה, כי התכנון הקיים אינו<br />
קשיח כפי שהוא נראה, פירוק והרכבה מחדש של<br />
המגורים לאורך הרחוב הראשי יכלו פחות אנרגיה<br />
מבניה חדשה וייצרו תכנון תהליכי ורוורסבילי. כפי<br />
שעשו משה זרחי ויעקב רכטר בשנת 1964 עם<br />
"ערכת החלקים", ניתן להשתמש בחלקים הטרומיים<br />
השונים מחדש ליצירת טיפוסי בניין מגוונים, יצירת<br />
חללי פנים וחוץ משתנים ויצירת דימוי של מרחב<br />
מצטבר ורציף.<br />
האדריכל משה זרחי עסק בטענה כי הבנייה<br />
הטרומית לוקה בתכנון אדריכלי במאמרו<br />
"האדריכלים והבניה הטרומית", הוא אמר כי הבעיה<br />
אינה סטנדרטיזציה, תיעוש או שימוש במפתחים<br />
מבני מגורים קיימים במושבים ירדנה ובית יוסף<br />
השנים, מרחב כביש הגישה יתוכנן מחדש. לכך<br />
יש למבנה המגורים הטרומים תפקיד מרכזי בכך<br />
שיפורקו ויבנו מחדש, האלמנטים של הבניה<br />
פירוק מבנה המגורים הנטושים לאלמנטים טרומיים<br />
בודדים ושימוש מחדש של האלמנטים בכביש הגישה.
ערכת חלקים מהמבנים הטרומיים שיפורקו במושבים<br />
ירדנה ובית יוסף.<br />
קבועים אלא בחוסר יצירת בסיס פילוסופי איתן<br />
וכי נקודת המוצא צריכה להיות ניתוח מחדש של<br />
הנתונים השונים: צורכי האדם, החברה והסביבה<br />
והתאמת האפשרויות הטכניות והכלכליות לנתונים<br />
אלה. ואכן הרעיון של שימוש מחדש באלמנטים<br />
טרומיים קיימים על מנת לייצר מרחב המכיל<br />
מגורים ומבני ציבור, ישמש את התושבים גם בעלות<br />
כלכלית נמוכה יותר מבנייה חדשה, ויענה לצרכים<br />
של התושבים במרחב ציבורי שמאפשר מפגשים,<br />
שמותאם לאזור החם שבו הם נמצאים ומותאם<br />
לאוכלוסיה ולגילה. כמו ב<strong>פרויקט</strong> for" Homes<br />
"change שניתן כדוגמה לשדה הרביעי שהגדיר<br />
אסוולט, שדה הדמיון, גם פה יש שימוש באדריכלות<br />
להגדרת הזהות המקומית ולמימוש של חיי קהילה.<br />
הנושא הכלכלי הינו חלק קריטי כאשר מתעסקים<br />
במושג התכווצות בכלל ובתכנון המושבים ירדנה<br />
ובית יוסף בפרט. בגלל הירידה בעיסוק בחקלאות<br />
שהייתה העיסוק העיקרי והסיבה להקמת המושבים,<br />
יש צורך במציאת פתרונות חדשים על מנת לכלכל<br />
את התושבים שנשארו. בכביש הגישה עומד המתנ"ס<br />
המשותף של המושבים, נטוש, המבנה הוא מבנה<br />
ברוטאליסטי שתוכנן ע"י האדריכל דן איתן. במבנה<br />
זה תוצג פרוגראמה מארחת ובכך המבנה יספק<br />
הכנסה כלכלית שתוכל לתחזק את המושב המכווץ.<br />
במקום להשתמש שוב בחלל המסיבי נבחרו חללים<br />
נקודתיים במבנה שבהן תכנס הפרוגראמה ובשאר<br />
החללים ימשיך להשתלט הטבע כך שתיווצר נקודת<br />
ממשק בין האדם לטבע )להבדיל ממעבר הדרגתי<br />
ומגונן באזור המגורים(.<br />
מקום נוסף שבו יש ממשק בין האדם לטבע הוא<br />
פירוק המבנה ושימוש בנקודות ספציפיות להתערבות.
א<br />
א<br />
ב<br />
ב
א-א
ב-ב
המוצב הצבאי הנטוש בקצה כביד הגישה על גדות<br />
נהר הירדן. מקום זה יכיל אכסניה על בסיס המבנים<br />
הקיימים ויאפשר מרחב התבודדות בתוך תעלות<br />
המוצב והירידה אל הנהר. לאחר שנים של בידוד<br />
והגנה, שוב ניתנת גישה אל נהר הירדן ואולי אפילו<br />
אל הגבול עם מדינת ירדן.<br />
העתיד של המושבים ירדנה ובית יוסף אינו ידוע,<br />
יכול להיות שלפעולת ההתכווצות תהיה השפעה<br />
מגדל השמירה הנטוש במוצב הצופה אל נהר הירדן<br />
תוכנית המוצב הצבאי<br />
בלתי הפיכה או שדווקא אותו טיפול בכביש הגישה<br />
יביא לעדנה מחודשת. אך בראש ובראשונה יש לו<br />
תפקיד אחד חשוב והוא לדאוג לתושבים שנשלחו<br />
אל מקומות מסוג זה ונזנחו ע"י המדינה והחברה.<br />
מקומות שפעם קיבלו את מירב תשומת הלב גם<br />
באספקט האדריכלי והיום לא ניתן להם מענה ראוי.<br />
אם כך, השאלה הגדולה שנשארת פתוחה מה<strong>פרויקט</strong><br />
היא בקונפליקט שבין עשייה אדריכלית לפעולת<br />
ההתכווצות. האם יש <strong>פרויקט</strong> אדריכלי ללא פיתוח?<br />
האם פעולת התכווצות היא אקט אדריכלי? אלו<br />
שאלות הרבה יותר גדולות מה<strong>פרויקט</strong> עצמו. למרות<br />
שה<strong>פרויקט</strong> ברובו עוסק בהתכווצות ומנסה ליצר<br />
באפס אנרגיה טיפול להתדרדרות המושבים, בסופו<br />
של יום הוא משתמש במרחב כביש הגישה ומתכנן
אותו מחדש על מנת שיוכל לענות על הדרישה<br />
הראשית לטפל ברווחת התושבים שעדיין חיים שם.<br />
ולמרות שמדובר בכלי פיתוח, תכנון מרחב היברידי<br />
של דיור וציבוריות, כלכלי וחברתי, הוא עושה זאת<br />
בצורה תהליכית )באמצעות האלמנטים הטרומיים(,<br />
כך שאת התהליך אפשר גם להניע לאחור ולכווץ<br />
גם את המרחב הזה. לכן המושג "תהליך" שבו<br />
למרחב יש סטרוקטורה שמייצרת דינמיות ושינוי<br />
בבסיסה, מתאים יותר למקום מאשר רק פיתוח או<br />
רק התכווצות.
מקורות
תל אביב: משרד השיכון. ע"מ 12-33.<br />
שרון אריה )1951(. תכנון פיזי בישראל, ירושלים:<br />
המדפיס הממשלתי, יסודות לתכנון הפיסי<br />
בישראל.<br />
שרון, סמדר )2006(, "המתכננים, המדינה ועיצוב<br />
המרחב הלאומי בראשית שנות ה-52",<br />
תיאוריה וביקורת 46, עמ' 10-22.<br />
Belanger Pierre (2009). "Landscape as<br />
.Infrastructure", Landscape Journal, 28:1-09<br />
Dr hans Schlappa and Professor William J V<br />
Neill, "Re-imagining the future in shrinking<br />
.cities", URBACT, 2013<br />
Gastil W. Raymond (2002). Beyond the edge-<br />
New York's new waterfront. New York:<br />
Princeton Architectural Press. p18-30, 167-<br />
.181<br />
MBLA Architects + Urbanists. (1996). HOMES<br />
FOR CHANGE. Available: http://mbla.net/<br />
projects/homes-for-change/. Last accessed<br />
.13/08/2015<br />
Oswalt Philipp (2005). Shrinking Cities -<br />
Volume 1: International Research. Germany:<br />
.Hatje Cantz Verlag. p12-17<br />
Oswalt Philipp (2006). Shrinking Cities,<br />
Vol. 2: Interventions. Germany: Hatje Cantz<br />
.Verlag. p13-17<br />
Oswalt Philipp and Rieniets Tim (2006). Atlas<br />
of Shrinking Cities. Germany: Hatje Cantz<br />
.Verlag. p6-7<br />
זמיר יהושע )1975(. אני כורדי. תל אביב: ספרית<br />
פועלים.<br />
צבי אפרת )2005(. ה<strong>פרויקט</strong> הישראלי: בנייה<br />
ואדריכלות 1948
Change language