masters thesis - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ××ר×ש×××
masters thesis - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ××ר×ש×××
masters thesis - ×××× ××רס××× ××¢×ר×ת ××ר×ש×××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
אפקט פוטנציאל<br />
המגע<br />
[Pruppacher, 2000]<br />
פוטנציאל המשטח החשמלי של שני חלקיקים נוטה להיות<br />
שונה. אם שני חלקיקים בעלי פוטנציאל שונה מתנגשים,<br />
הציפייה היא שתהיה העברת מטענים בין המטענים על מנת<br />
ליצור איזון פוטנציאלי. כבר נצפה בעבר שמגע פוטנציאלי<br />
ירד עם תהליך של כיסוי בכפור("riming"), ושהפוטנציאל<br />
נהפך יותר שלילי עם ירידת הטמפרטורה עד בערך<br />
.ההתנגשות בין חלקיקי הקרח ל"גרואפל" תגרום לחלקיק<br />
הכפורי להיות טעון במטען שלילי ואילו חלקיק הקרח<br />
להיות טעון במטען חיובי.<br />
אפקט "וורקמן"<br />
"ריינולדס<br />
–<br />
"<br />
-20°C<br />
קפיאה של תמיסה מימית גורמת להפרש פוטנציאלים בין<br />
הקרח לתמיסה. אם תהליך הקפיאה מופרע והנוזל מוצא<br />
ע"י התנגשות), אזי הבדל בקוטביות מטענים יוצר בין<br />
הקרח לטיפת הנוזל. סימן המטען תלוי בסוג היון, עבור<br />
+<br />
NH 4 הקרח יטען במטען חיובי, עבור<br />
במטען שלילי.<br />
)<br />
- Cl יטען הקרח<br />
[Pruppacher, 2000]<br />
טבלא<br />
1: תהליכי הפרדת מטענים בענן סופת רעמים באמצעות טעינה לא מושרה.<br />
באמצעות תהליך של הפרדת מטענים בענן מקבלים מבנה אופייני של תא חשמלי עם קוטביות חיוביות<br />
ושלילית. מדידות שבוצעו בעזרת הפרחת בלונים עם חיישנים לתוך ענני סערה מסוג MCS (ראה/י איור<br />
מס' 1) al.,1998] [Stolzenburg et הראו כי באזור הזרמים האנכיים העולים קיים מבנה המחולק<br />
לארבעה אזורי מטען בעלי קוטביות משתנה כאשר בחלק הכי תחתון ישנו אזור מטען חיובי, ובחלק<br />
העליון יש מטען שלילי, מחוץ לאזור הזרמים האנכיים העולים נמדדו שישה אזורי מטען כשבחלק הכי<br />
תחתון קיים אזור מטען חיובי.<br />
4
Change language