בתקינה האירופית למוצרי קוסמטיקה - מכון היצוא הישראלי
בתקינה האירופית למוצרי קוסמטיקה - מכון היצוא הישראלי
בתקינה האירופית למוצרי קוסמטיקה - מכון היצוא הישראלי
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
ב)<br />
האיחוד האירופי<br />
באיזו חקיקה אירופית על יצואני ה<strong>קוסמטיקה</strong> לאירופה להתחשב?<br />
החקיקה שנקבעה על-ידי האיחוד האירופי בנושא ה<strong>קוסמטיקה</strong> פורסמה לראשונה בשנת<br />
בשם:<br />
1976<br />
Council Directive 76/768/EEC of July 1976...relating to cosmetic products<br />
הדירקטיבה מתעדכנת באופן שוטף ויש צורך להקפיד ולעקוב אחר השינויים המוכנסים בה כדי שלא<br />
להיקלע למצב שבו, מחוסר ידיעה, יחרוג המוצר מהדרישות המחייבות. הדירקטיבה באה במקום<br />
החקיקות הלאומיות של מדינות האיחוד ומוצר המתאים לדרישותיה מתאים גם לדרישות שבכל אחת<br />
ממדינות אלה. את הנוסח המשולב של הדירקטיבה, הכולל את העדכונים, ניתן להוריד מאתר האיחוד<br />
האירופי באינטרנט, בכתובת:<br />
http://eur-lex.europa.eu/LexUriServ/LexUriServ.do?uri=CONSLEG:1976L0768:20080424:en:PDF<br />
מהו ההבדל בין דירקטיבה לתקנה?<br />
דירקטיבה היא אחת מצורות החקיקה באיחוד האירופי. היא נקבעת במשותף על-ידי מועצת השרים<br />
1<br />
של האיחוד והפרלמנט האירופי<br />
שהדירקטיבה<br />
עוסקת בו.<br />
ובו מפורטות שורה של דרישות המתייחסות לנושא<br />
הדרישות יכולות לכלול הן דרישות טכניות והן דרישות נוהליות.<br />
הדירקטיבה מופנית למדינות החברות באיחוד האירופי ומטילה עליהן את החובה להפוך את<br />
הדרישות הכלולות בה לדרישות לאומיות מחייבות,<br />
בה.<br />
תקנה,<br />
לעומת זאת,<br />
כל אחת בהתאם למערכת המשפטית הנוהגת<br />
חלה ישירות על הפרטים ועל הפירמות במדינות האיחוד ואין צורך בחקיקה<br />
לאומית כדי לתת תוקף מקומי לדרישותיה.<br />
בהתבסס על הכתוב בתקנה <strong>האירופית</strong>.<br />
כלומר,<br />
בית משפט לאומי יכול לשפוט יחיד או פירמה<br />
מהן מטרות הדירקטיבה ל<strong>קוסמטיקה</strong>?<br />
הדירקטיבה ל<strong>קוסמטיקה</strong> נועדה להשיג שתי מטרות: ליצור הרמוניזציה של הדרישות הטכניות שחלות<br />
על מוצרי <strong>קוסמטיקה</strong> המשווקים במדינות האיחוד ולקבוע דרישות שיבטיחו את בטיחות הצרכנים<br />
וישמרו על בריאותם. מטרות אלה מושגות בשתי דרכים עיקריות: )א( קביעת הרכיבים שאין<br />
להשתמש בהם והרכיבים שמותר להשתמש בהם בייצור המוצר,<br />
רלוונטי המתייחס למוצר ולהרכבו על-ידי סימון נאות.<br />
)<br />
החובה למסור לצרכנים מידע<br />
3<br />
בדירקטיבות שפורסמו לפני<br />
1992<br />
לא היה צורך באישור הפרלמנט.<br />
1
Change language