-קובץ ×”×›× ×”- ×©× ×ª הקהל - Chabad Info | חב"ד ××™× ×¤×• - חדשות חב"ד

‏-קובץ הכנה-‏יו"ד-י"אשבטשנת הקהלשנת חמשת אלפים שבע מאות ששים ותשע לבריאההי'‏ תהא שנת סגולות טובותמאה ושש שנה להולדת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"איחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

מו"ל:‏ מרכז חב"ד העולמילקבלת פני משיח צדקנו744 Eastern Parkway Brooklyn NY, U.S.ATal/Fax. 718-778-8000נערך ע"י:‏ איגוד תלמידי הישיבותישיבת תות"ל המרכזית,‏ בית משיח - 770770 Eastern Parkway Brooklyn NY, U.S.ATal. 718-773-4939 Fax. 718-735-7279

ב"הבפתח הקובץבעמדנו ‏"שלושים יום קודם החג"‏ - יום הבהיר יו"ד שבט,‏ והמשכו ביום שלמחרת,‏ י"א שבט,‏מועד קבלת הנשיאות של נשיא דורנו,‏ כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א - אשר בשנה זו ימלאוחמישים ותשע שנים מאז ש"ובא השמש"‏ - הילולא דכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע,‏ ‏"וזרח השמש"‏ -קבלת הנשיאות ע"י נשיא דורנו,‏ כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.‏כאשר כל אחד ואחד מאיתנו - אנ"ש והתמימים חסידי חב"ד ליובאוויטש בעולם כולו - עסוקבהקהלת החושים דמחשבה,‏ דיבור ומעשה בהכנות לימים אלו,‏ ובעיקר ב"נקודת החיות",‏ היאההתקשרות הפנימית והאיתנה לאבינו מלכנו בחיי היום-יום וההשתדלות המיוחדה לגרום לו נחתרוח רב לזירוז התגלותו בפועל ממש,‏ על ידי אתערותא דלתתא ו"עבודת המטה"‏ ד"אנן חסידים",‏לקראת ימים מיוחדים אלו -הננו מוציאים לאור ‏"קובץ יו"ד-י"א שבט"‏ - קובץ הכנה הכולל ענינים השייכים ליום גדול וחשובזה,‏ לתועלת תלמידי התמימים ברחבי תבל:‏א.‏ מאמרי ‏"באתי לגני"‏ המתאימים לשנה זו בייחוד:‏באתי לגני ה'תש"י - מאמר יום ההילולא,‏ שנלמד בהתאם להוראתו המיוחדת של הרבי ועמוהאות מה"המשך"‏ המתאימה לשנה זו:‏ י"ט.‏ באתי לגני ה'תשי"א - המאמר הראשון של קבלתהנשיאות המהווה יסוד לעבודת דורנו,‏ דור השביעי ‏)המאמר הובא כאן מתוך הסדרה הנפלאה‏'המאמר המבואר',‏ להקל ולסייע בלימוד והבנת המאמר(.‏ באתי לגני ה'תשכ"ט - המבאר את האותהשייכת לשנה זו מהמשך ‏"באתי-לגני"‏ – אות י"ט.‏וזאת למודעי:‏ המאמרים המובאים בזאת,‏ עברו הקלדה ועימוד מחודש על ידינו,‏ ומוגשיםבאותיות גדולות ומאירות עיניים.‏ב.‏ שיחות בעניני דיומא:‏שיחת ש"פ בא ה'תשנ"ב ‏)מוגה(,‏ המבארת את החידוש דדורנו,‏ דור התשיעי ‏)לבעש"ט(,‏ ונכללהבה גם ההוראה הידועה בענין הלימוד בדיבור בתורת נשיא הדור שעל ידי זה פועלים את כח הדיבורבנשיא הדור עצמו.‏ לתועלת הלומדים השיחה מובאת בזה בתרגום ללה"ק.‏ שיחת ליל יו"ד שבטה'תשנ"ב לאחר תפילת ערבית ‏)בלתי מוגה(.‏ שיחת מוצאי י"א שבט ה'תשנ"ב לאחר תפילת ערבית‏)בלתי מוגה(.‏ג.‏ מכתב כ"ק אד"ש לקראת יו"ד שבט ה'תשי"א,‏ בנוגע למנהגי ההילולא;‏ פרקי משניות לפיאותיות השם של בעל ההילולא;‏ שיעורי חת"ת ורמב"ם של יו"ד-י"א שבט,‏ ופרק ז"ך בתניא.‏ד.‏ שער בענין ‏'הקהל'‏ - בהתאם לעומדנו בשנת ‏'הקהל',‏ וכידוע השטורעם המיוחד של מלכנומשיחנו בשנת ‏'הקהל'‏ תשמ"ח,‏ שכל אחד ואחת,‏ אנשים נשים וטף,‏ יפעלו ויתאחדו ב'הקהל'.‏

• • •קובץ זה יוצא לאור גם בשייכות עם מבצע התעוררות עולמי הנערך בימים אלו בישיבות תות"לליובאוויטש ברחבי תבל,‏ במסגרתו מתחזקים התמימים בהתקשרות לכ"ק אד"ש על ידי הוספהבכל יום ויום במחשבה,‏ דיבור ומעשה בענייני גאולה ומשיח,‏ מיוסד על שיחותיו ומענותיו הק'.‏בברכה,‏ שעל-ידי ההתעסקות וההכנה לימים מיוחדים אלו,‏ וקבלת מלכותו עלינו ברצון בחיותמחודשת -נזכה שפעולותינו יהיו בבחינת ‏"רוח אייתי רוח ואמשיך רוח"‏ - רוחו של מלך המשיח,‏ ועודבעמדנו עסוקים בהכנות יתבטלו ברגע כמימרא כל ההעלמות וההסתרים:‏ ‏"כאילו עבר ובטל מןהעולם"‏ למעליותא,‏ותיכף ומי"ד ‏"קהל גדול ישובו הנה",‏ בהתממשות בשורת הגאולה הכפולה:‏ ‏"פקד פקדתיאתכם",‏ ו"מראה באצבעו ואומר זה - הנה זה מלך המשיח בא,‏ וכבר בא!",‏ ונזכה להתגלות כ"קאדמו"ר מלך המשיח שליט"א ‏"מלך ביפיו תחזינה עיניך"‏ תיכף ומי"ד ממ"ש,‏ ממש,‏ ממש!‏יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועדימי ההכנה ליו"ד י"א שבט‏"שנת הקהל"‏ ה'תשס"טברוקלין,‏ ניו-יורקאיגוד תלמידי הישיבות המרכזיתות"ל - בית משיח - 770

תוכן עניניםשער מאמרים ושיחותמאמר ‏'באתי לגני'‏ ה'תש"י . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 9.מאמר מבואר ‏'באתי לגני'‏ ה'תשי"א . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 21.מאמר ‏'באתי לגני'‏ ה'תשכ"ט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 65.שיחת שבת פרשת בא ה'תשנ"ב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 84.שיחת ליל י'‏ שבט ה'תשנ"ב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 100.שיחת מוצאי י"א שבט ה'תשנ"ב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 101.שער מנהגי יום הילולאמכתב כ"ק אד"ש אודות מנהגי ההילולא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 109.משניות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 111.תניא פרק ז"ך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 130.

שער שיעורים יומייםחומש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 137.תניא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 145.היום יום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 148.רמב"ם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 149.שער הקהלכרטיס הקהל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 159.הקהל אצל תלמידי הישיבות.‏ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 164.שנות הקהל אצל הרבי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 169.לקט אמרות ומענות בענין הקהל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 172.

מאמר באתי ‏"באתי לגני - לגני"‏ תש"י ה'תש"י 7שמים,‏ ואיתא במדרש*‏ נטה ימינו וברא שמים ונטה שמאלו וברא ארץ,‏ וידועדיד ימין מורה על האור והגילוי יותר,‏ וזהו וימינו טפחה שמים,‏ דשמים הכוונהעולמות העליונים שם הגילוי בבחינת ימין שהוא גילוי האור,‏ והאור עצמו הואבבחינת גילוי,‏ וארץ הכוונה עולמות התחתונים הם מבחינת שמאל שאין האורבגילוי כ״כ,‏ וגם האור עצמו בא בבחינת העלם והסתר,‏ כידוע ההפרש בד׳עולמות,‏ דכתיב כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שהםד׳ עולמות אבי״ע,‏ בזה האור אינו כמו שהוא באצילות,‏ כמו שהוא בבי״ע,‏דאצילות הוא*‏ בבחינת גילוי ההעלם,‏ ואצילות מלשון אצלו וסמוך,‏ וכן פי׳אצילות מלשון הצלה והפרשה,‏ דאצילות ע״ה בחינת עולם,‏ אבל בכללותו הואבכלל עולמות האין סוף,‏ משא״כ בריאה שהוא התחלת המציאות בבחינת ישמאין.‏ וזהו כל הנקרא בשמי ולכבודי,‏ דשמי וכבודי הוא המיוחד בי עדיין,‏ שקאיעל עולם האצילות שהוא עולם היחוד וההתכללות,‏ שהוא שם בתכלית הגילוי,‏דאינו דומה כלל לכמו שהוא בעולמות בי״ע,‏ ובבי״ע עצמן יש חילוקי מדריגותבהגילוי אורות כמו״ש בעולם הבריאה,‏ ועולם היצירה ועשי׳,‏ אמנם כ״ז הואבהאור שבא להחיות את העולמות בבחינת ממלא כל עלמין,‏ אבל בהאור שהואלמעלה משייכות אל העולמות,‏ והוא בחינת אור הסוכ״ע,‏ שבא בבחינת סובבומקיף לעולמות,‏ הרי מאיר בכל העולמות בשוה.‏ וזהו בכולהו עלמין,‏ והיינושאור זה הנה אופן המשכתו הוא בכל העולמות בשוה.‏ אמנם בכדי להמשיךאור זה בכולהו עלמין,‏ הוא ע״י העבודה בעבודת הבירורים בבחינת אתכפיאואתהפכא דוקא,‏ וזהו כד אתכפיא סט״א,‏ כאשר פועל בעבודתו להיות אתכפיאסט״א ואתהפכא חשוכא לנהורא,‏ הנה יתרון האור הוא מהחושך דוקא,‏ והיינודכאשר החושך נהפך לאור,‏ הנה נעשה יתרון האור,‏ שהאור מאיר בגילוי עדאשר יאיר למטה ממש,‏ והיינו שנמשך האור באופן כזה,‏ אשר אופן המשכתוהוא בכל העולמותמאמר בשווה.‏ וזהו ‏'באתי כד לגני'‏ אתכפיא סט״א ה'תש"י אסתלק יקרא דקוב״הבכולהו עלמין,‏ מאמר בחינת האור,‏ מבואר שנמשך*‏ ‏'באתי אור לגני'‏ הסובב כל עלמין ה'תשי"א שאופן המשכתובבחי׳ סובב ומקיף בכל מאמר העולמות ‏'באתי בשוה,‏ לגני'‏ וא״כ מאיר גם ה'תשכ"ט למטה כמו״ש למעלה.‏וזהו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם,‏ בתוך כל אחד ואחד ע״י העבודה דבחינתשיחת ש"פ בא ה'תשנ"בשיחת ליל י'‏ שבט ה'תשנ"בואיתא במדרש:‏ ראה פדר״א פי״ח.‏ זח״ב כ,‏ א.‏ לז,‏ א.‏ פה,‏ ב.‏דאצילות הוא:‏ ראה בכ״ז תו״א פ׳ בראשית ביאור לד״ה כי כאשר השמים.‏ שם ר״פ וירא.‏ ביאור דואלה המשפטיםשיחת מוצאי י"א שבט ה'תשנ"בועוד.‏אסתלק . . . שנמשך:‏ נק׳ המשכה זו בזהר ל׳ אסתלק . . . שהוא בחי׳ גילוי אור הסוכ״ע כו׳ בבחי׳ רוממות ‏(תו״אס״פ ויקהל עיי״ש).‏

מאמר ‏"באתי לגני"‏ ה'תש"י 9בס"ד,‏ ש"פ בא יו"ד שבט,‏ ה'תש"ייאצ"ט כבוד אמו זקנתו הרבנית הצדקנית מרת רבקה נ"‏G זי"‏Gבאתילגני אחותי כלה,‏ ואיתא במדרש רבה ‏(במקומו)‏ לגן אין כתיב כאן אלאלגני לגנוני,‏ למקום שהי׳ עיקרי בתחלה,‏ דעיקר שכינה בתחתוניםהיתה,‏ ועל ידי חטא עץ הדעת נסתלקה השכינה מארץ לרקיע,‏ וע״י חטא קיןואנוש נסתלקה השכינה מרקיע א׳ לב׳ וג׳,‏ ואח״כ בדור המבול נסתלקה מרקיעג׳ לד׳,‏ וכדאיתא במד״ר ע״פ וישמע את קול הוי׳ אלקים מתהלך בגן א״ר אבאמהלך אין כתיב כאן אלא מתהלך,‏ קפיץ ואזיל קפיץ ואזיל,‏ ואח״כ עמדו שבעהצדיקים והורידו את השכינה למטה,‏ אברהם זכה והוריד את השכינה מרקיע ז׳לו׳,‏ ויצחק מו׳ לה׳,‏ עד כי משה שהוא השביעי ‏(וכל השביעין*‏ חביבין)‏ הורידולמטה בארץ.‏ ועיקר גילוי אלקות הי׳ בבית המקדש,‏ דכתיב ועשו לי מקדשושכנתי בתוכם,‏ בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך כל אחד ואחד,‏ וזהו צדיקיםיירשו ארץ וישכנו לעד עליה,‏ דצדיקים יירשו ארץ שהוא ג״ע,‏ מפני מה לפי שהםמשכינים ‏(היינו ממשיכים)‏ בחינת שוכן עד*‏ מרום וקדוש,‏ שיהי׳ בגילוי למטה.‏וזהו באתי לגני לגנוני למקום שהי׳ עיקרו בתחלה,‏ דעיקר שכינה בתחתוניםהיתה.‏ והענין הוא דהנה תכלית הכוונה בבריאת והתהוות העולמות,‏ דנתאווההקב״ה להיות לו ית׳ דירה בתחתונים,‏ שיהי׳ גילוי אלקות למטה ע״י עבודתהאדם,‏ ע״י אתכפיא ואתהפכא,‏ דנשמה תרד למטה להתלבש בגוף ונה״ב,‏ והםיעלימו ויסתירו על אור הנשמה,‏ ובכ״ז תפעול הנשמה בירור וזיכוך הגוףונה״ב,‏ וגם חלקו בעולם.‏ וזהו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם,‏ בתוך כאו״א,‏והוא ע״י העבודה בעבודת הבירורים בבחינת אתכפיא ואתהפכא,‏ וכמאמר כד*‏אתכפיא סט״א אסתלק יקרא דקוב״ה בכולהו עלמין.‏ והנה מ״ש בכולהו עלמין,‏הכוונה על מדריגת האור דהוא בכולהו בשוה,‏ והיינו אור הסובב כל עלמיןשמאיר בכל העולמות בשוה,‏ דבעולמות הרי יש חילוקי מדריגות,‏ דאינו דומהעולמות עליונים לעולמות תחתונים,‏ דבעולמות העליונים מאיר האור בגילוי,‏ובעולמות התחתונים האור אינו מאיר בגילוי כ״כ,‏ ויש שהאור בא בבחינתהעלם והסתר,‏ ויש בזה חילוקי מדריגות,‏ וכמ״ש אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחהוכל השביעין:‏ ויקרא רבה פכ״ט,‏ יא.‏ – ראה ג״כ סד״ה החודש הזה ש״ת.‏שוכן עד:‏ להעיר בענין עד מזח״ב ר״פ וארא ובביאורי הזהר שם.‏ לקו״ת ד״ה אלה פקודי פ״ו וביאורו פ״ד.‏וכמאמר כד:‏ ראה תניא פכ״ז.‏ לקו״ת ר״פ פקודי.‏ שם פ׳ חוקת ד״ה על כן יאמרו פ״ב.‏

קובץ באתי הכנה לגני - ליו"ד - תש"י י"א שבט10שמים,‏ ואיתא במדרש*‏ נטה ימינו וברא שמים ונטה שמאלו וברא ארץ,‏ וידועדיד ימין מורה על האור והגילוי יותר,‏ וזהו וימינו טפחה שמים,‏ דשמים הכוונהעולמות העליונים שם הגילוי בבחינת ימין שהוא גילוי האור,‏ והאור עצמו הואבבחינת גילוי,‏ וארץ הכוונה עולמות התחתונים הם מבחינת שמאל שאין האורבגילוי כ״כ,‏ וגם האור עצמו בא בבחינת העלם והסתר,‏ כידוע ההפרש בד׳עולמות,‏ דכתיב כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שהםד׳ עולמות אבי״ע,‏ בזה האור אינו כמו שהוא באצילות,‏ כמו שהוא בבי״ע,‏דאצילות הוא*‏ בבחינת גילוי ההעלם,‏ ואצילות מלשון אצלו וסמוך,‏ וכן פי׳אצילות מלשון הצלה והפרשה,‏ דאצילות ע״ה בחינת עולם,‏ אבל בכללותו הואבכלל עולמות האין סוף,‏ משא״כ בריאה שהוא התחלת המציאות בבחינת ישמאין.‏ וזהו כל הנקרא בשמי ולכבודי,‏ דשמי וכבודי הוא המיוחד בי עדיין,‏ שקאיעל עולם האצילות שהוא עולם היחוד וההתכללות,‏ שהוא שם בתכלית הגילוי,‏דאינו דומה כלל לכמו שהוא בעולמות בי״ע,‏ ובבי״ע עצמן יש חילוקי מדריגותבהגילוי אורות כמו״ש בעולם הבריאה,‏ ועולם היצירה ועשי׳,‏ אמנם כ״ז הואבהאור שבא להחיות את העולמות בבחינת ממלא כל עלמין,‏ אבל בהאור שהואלמעלה משייכות אל העולמות,‏ והוא בחינת אור הסוכ״ע,‏ שבא בבחינת סובבומקיף לעולמות,‏ הרי מאיר בכל העולמות בשוה.‏ וזהו בכולהו עלמין,‏ והיינושאור זה הנה אופן המשכתו הוא בכל העולמות בשוה.‏ אמנם בכדי להמשיךאור זה בכולהו עלמין,‏ הוא ע״י העבודה בעבודת הבירורים בבחינת אתכפיאואתהפכא דוקא,‏ וזהו כד אתכפיא סט״א,‏ כאשר פועל בעבודתו להיות אתכפיאסט״א ואתהפכא חשוכא לנהורא,‏ הנה יתרון האור הוא מהחושך דוקא,‏ והיינודכאשר החושך נהפך לאור,‏ הנה נעשה יתרון האור,‏ שהאור מאיר בגילוי עדאשר יאיר למטה ממש,‏ והיינו שנמשך האור באופן כזה,‏ אשר אופן המשכתוהוא בכל העולמות בשווה.‏ וזהו כד אתכפיא סט״א אסתלק יקרא דקוב״הבכולהו עלמין,‏ בחינת האור,‏ שנמשך*‏ אור הסובב כל עלמין שאופן המשכתובבחי׳ סובב ומקיף בכל העולמות בשוה,‏ וא״כ מאיר גם למטה כמו״ש למעלה.‏וזהו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם,‏ בתוך כל אחד ואחד ע״י העבודה דבחינתואיתא במדרש:‏ ראה פדר״א פי״ח.‏ זח״ב כ,‏ א.‏ לז,‏ א.‏ פה,‏ ב.‏דאצילות הוא:‏ ראה בכ״ז תו״א פ׳ בראשית ביאור לד״ה כי כאשר השמים.‏ שם ר״פ וירא.‏ ביאור דואלה המשפטיםועוד.‏אסתלק . . . שנמשך:‏ נק׳ המשכה זו בזהר ל׳ אסתלק . . . שהוא בחי׳ גילוי אור הסוכ״ע כו׳ בבחי׳ רוממות ‏(תו״אס״פ ויקהל עיי״ש).‏

מאמרבאתי ‏"באתי לגני - לגני"‏ תש"י ה'תש"י 11אתכפיא ואתהפכא חשוכא לנהורא,‏ הנה נעשה עי״ז יתרון האור,‏ דאסתלקיקרא דקוב״ה בכולהו עלמין שמאיר ומתגלה אור הסובב.‏קיצור.‏ב)‏ והנהעיקר שכינה בתחתונים.‏ יבאר דכוונת בריאת העולמות שיהי׳ דירהבתחתונים,‏ ונעשה ע״י אתכפיא ואתהכפא שממשיך אור הסובב,‏שזהו בכולהו עלמין בשוה.‏זאת היתה העבודה במשכן ומקדש בעבודת הבירורים דבחינתאתכפיא המביא ומעלה לבחינת אתהפכא חשוכא לנהורא,‏ ולכןאחת העבודות שהי׳ במקדש הוא ענין עבודת הקרבנות,‏ שהוא עבודה רוחני׳שבנפש,‏ וזהו ענין השתתפות הכהנים והלוים בעבודתם ושירם וזמרם בעתהבאת הקרבן,‏ שזהו עבודה רוחני׳.‏ וענין עבודת הקרבן בעבודה בנפש האדםהוא,‏ דכתיב*‏ אדם כי יקריב מכם קרבן להוי׳ מן הבהמה מן הבקר ומן כו׳,‏דלכאורה יוקשה דאם הי׳ כוונתו בזה רק לבאר משפטי הקרבן הול״ל אדם מכםכי יקריב קרבן להוי׳ הנה כך וכך יהי׳ משפט הובאת הקרבן והלכותיו ומפני מהאומר אדם כי יקריב מכם וכו׳,‏ אלא ידוע הכוונה בזה הוא שבא גם לבאר כללותענין הקרבנות בעבודה בנפש האדם,‏ וזהו אדם כי יקריב,‏ האדם כאשר יתקרבלאלקות,‏ הנה מכם הוא קרבן להוי׳,‏ מכם ובכם תלוי הדבר להיות קרבן להוי׳,‏היינו להיות קרוב אל הוי׳,‏ דידוע דקרבנות*‏ הם ענין קירוב הכחות והחושים,‏ובא בזה לבאר,‏ דכאשר בא להתקרב לאלקות,‏ הוא מכם,‏ והיינו שתלוי הדברבכם,‏ דאל יאמר אדם איך אתקרב אל אלקות,‏ ובפרט כאשר יודע מהותוהעצמי שהוא בשפלות ומלוכלך בכמה ענינים לא טובים,‏ וא״כ הוא בתכליתהריחוק מאלקות ואיך אתקרב לאלקות,‏ וע״ז הוא אומר מכם,‏ בכם הדבר תלוי,‏דכאו״א מישראל יכול לאמר*‏ מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותי אברהם יצחקויעקב,‏ ואין בזה הגבלות כלל,‏ ואין שום דבר המונע ומעכב חלילה,‏ לעלותולהגיע ולהתקרב לאלקות,‏ ואין הקב״ה בא בטרוניא*‏ עם בריותיו,‏ ומתגלהומאיר בכאו״א לפי כחו ויכולתו.‏ כדאיתא במד״ר*‏ וכשאני מבקש איני מבקשלפי כחי אלא לפי כוחן,‏ לפי הכח של כל או״א,‏ דעי״ז הנה בכח כאו״א לעלותדכתיב אדם:‏ ראה קונטרס לימוד החסידות פי״ב.‏ ד״ה טעמה תש״ט ‏(קונטרס סב)‏ פ״ב ואילך.‏דידוע דקרבנות:‏ ראה ד״ה טעמה הנ״ל,‏ וש״נ.‏יכול לומר:‏ תנא דבי אלי׳ רבה פכ״ה.‏ואין . . . בטרוניא:‏ ע״ז ג,‏ א.‏ וראה ספר המאמרים אידיש בתחלתו.‏כדאיתא במד"ר:‏ במדבר רבה פי״ב,‏ ג.‏

קובץ באתי הכנה לגני - ליו"ד - תש"י י"א שבט12ולהגיע למדריגה היותר נעלית.‏ וזהו אדם כי יקריב,‏ דבכדי שהאדם יתקרבלאלקות הוא מכם,‏ שבכם הדבר תלוי,‏ והיינו מכם קרבן להוי׳,‏ דמכם תקריבואת הקרבן להוי׳,‏ דאין הכוונה רק הקרבן של הבהמה בלבד,‏ כ״א מכם ממש,‏והוא מן הבהמה,‏ הבהמה שבלבו של אדם,‏ שהוא הנה״ב.‏ מן הבקר ומן הצאן,‏הן המה הפרטי מדריגות דישנם בנה״ב,‏ וכידוע הענינים בזה,‏ דאינו דומההאופני הבירורים בכאו״א,‏ דישנו שהנה״ב שלו הוא שור נגח ובעל מדות גסותביותר,‏ ויש שהוא צאן שהוא בהמה דקה,‏ אף שגם זה בכלל בהמה,‏ אבל הואבדקות עכ״פ ‏(וכמבואר באריכות*‏ בקונטרס התפלה,‏ תר״ס),‏ וזהו שאומר אשרתקריבו את קרבנכם.‏ והנה בהקרבן הגשמי הוא שמביאין בהמה גשמי׳ על גביהמזבח,‏ והי׳ האש שלמעלה,‏ וכדאיתא ביומא ‏(כא,‏ ע״ב)‏ רבוצה כארי ‏(גחלתשנפלה מן השמים בימי שלמה והיתה על המזבח,‏ רש״י).‏ ובזהר איתא*‏ ארי׳דאכיל קורבנין,‏ הנה כמו״כ הוא בעבודה בנפש האדם,‏ הרי יש אש שלמעלה,‏והוא הרשפי אש שבנפש האלקית,‏ וכמאמר רשפיה רשפי אש שלהבת י־ה,‏ואיתא במד״ר ‏(הובא בילקוט)‏ כאש שלמעלה,‏ שאין האש מכבה למים ואיןהמים מכבין לאש,‏ והיינו שבטבע הנפש האלקית הרי יש בו רשפי אש האהבהלאלקות,‏ והוא בדוגמא אש שלמעלה שאין המים מכבין אותו,‏ והמים הם מיםרבים*‏ בריבוי הטרדות בטרדת הפרנסה ובלבולים שונים בטרדות שונותהמבלבלים בתורה ועבודה.‏ ובכ״ז הנה גם הנהרות לא ישטפוה,‏ לפי דרשפי אשהאהבה שבנה״א הוא בדוגמת אש שלמעלה דאין המים מכבין אותה,‏ ובזה צריךלהיות ההקרבה של הנפש הבהמית,‏ שגם הוא יהי׳ לו אהבה לאלקות,‏ וכמ״שואהבת את הוי׳ אלקיך בכל לבבך,‏ וארז״ל בשני יצריך,‏ דגם הנה״ב יהי׳ לואהבה לאלקות,‏ דזה בא ע״י התלבשות הנה״א בנה״ב,‏ דתחלה הרי*‏ הנה״באין לו שום ידיעה והרגש בעניני אלקות כלל,‏ אמנם ע״י התלבשות הנה״א,‏ומתבונן בהתבוננות אלקי דגם הנה״ב יוכל להשיגו,‏ הנה עי״ז נעשה התקרבותהנה״ב ‏(וכמ״ש במ״א שנעשה חקיקה כללית בהנה״ב דאלקות הוא ג״כ דברהמובן והמושג גו׳),‏ הנה אח״כ הוא רב תבואות בכח שור,‏ שמתהפך מבהמיותוועולה ונכלל ברשפי אש התשוקה שבנפש האלקית,‏ וכמו שע״י קרבן הגשמיהרי מתברר הניצוצי דצ״ח,‏ הנה כמו״כ ע״י ההקרבה ברוחני׳ הרי מתבררוכמבואר באריכות:‏ ראה ג״כ שיחת שמח״ת תרס״א ‏(בס׳ תורת שלום),‏ ד״ה משכני ‏(השני)‏ תש״א.‏ובזהר איתא:‏ ראה זח״א ו,‏ ב.‏ זח״ב רעח,‏ א.‏ זח״ג יז,‏ א.‏ ועוד.‏מים רבים:‏ בארוכה ראה תו״א ר״פ נח.‏ המשך מים רבים תרל״ו.‏ ועוד.‏דתחלה הרי:‏ להעיר מהמשך ר״ה ה׳תש״י פי״ב,‏ יג,‏ כא ואילך.‏

מאמרבאתי ‏"באתי לגני - לגני"‏ תש"י ה'תש"י 13ומתהפך החשוכא דנה״ב לנהורא.‏ וזהו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם,‏ דבתוךכל אחד ואחד הרי ע״י עבודתו בבחינת אתכפיא,‏ והעיקר המביא לידי אתהפכאכו׳,‏ הנה כד אתכפיא סט״א אסתלק יקרא דקוב״ה בכולהו עלמין,‏ בחינת האורוהגילוי,‏ שהוא בחינת סוכ״ע כו׳.‏קיצור.‏ג)‏ ובזהיבאר ענין הקרבנות בעבודה דאדם כי יקריב צ״ל מכם קרבן,‏ אששלמעלה ואש מלמטה אהבה דנה״א ודנה״ב.‏ אהבה דנה״ב באה ע״יהתלבשות נה״א בנה״ב.‏יובן מה שהמשכן הי׳ מעצי שטים דוקא,‏ דלהיות שעיקר העבודהבמשכן ומקדש הוא לאתהפכא חשוכא לנהורא,‏ שזהו ענין עבודתהקרבנות כנ״ל ‏(ובפרט*‏ מעשה הקטרת),‏ וע״י העבו׳ שבמקדש הנה עי״ז האירגילוי אלקות בעולם,‏ ולכן הי׳ מעצי שטים,‏ דהנה שטה*‏ פי׳ נטי׳,‏ דהיינו שישדבר שהוא אמצעי,‏ וההטי׳ לאיזה צד,‏ למעלה או למטה נק׳ שטה,‏ וכן פי׳שטות,‏ דשטות הוא ההטי׳ מהידיעה והחכמה,‏ דידיעה והשגה הוא דרך המיצוע,‏וההטי׳ מזה נק׳ שטות.‏ והנה יש שטות דלעו״ז,‏ וכמ״ש כי תשטה אשתו,‏ ופי׳רש״י תט מדרכי הצניעות,‏ וכתיב וישב ישראל בשטים,‏ הוא ענין*‏ השטותדלעו״ז וכמארז״ל אין אדם עובר עבירה אא״כ נכנס בו רוח שטות,‏ ורוח הזהמכסה על האמת,‏ ורוח שטות הוא רוח הקליפה וסט״א,‏ ונק׳ שטות ע״ד מלךזקן וכסיל,‏ והם המכסים על האור והגילוי,‏ דאלקות הוא אמת וחיים,‏ וכמ״שוהוי׳ אלקים אמת הוא אלקים חיים,‏ והרוח שטות מכסה על האמת והחיותאלקי׳,‏ ולכן נק׳ בשם קליפה,‏ וכמו הקליפה המכסה על הפרי,‏ כן הרוח שטותמכסה מעלים ומסתיר על האור דגילוי אלקות.‏ וזהו הסיבה מה שאפשר אשרהאדם יכול להיות ח״ו עובר עבירה,‏ דלכאורה איך אפשר הדבר אשר יבואהאדם לידי עבירה,‏ והוא רק לפי שאינו מרגיש*‏ שבזה הוא נפרד מאלקות,‏ונדמה לו אשר עודנו ביהדותו,‏ ואם יודע את האמת כמו שהוא שע״י החטאועון נעשה נפרד מאלקות הרי לא הי׳ עושה את דבר העבירה ר״ל בשו״א,‏ לפישבטבע כל ישראל שאינו רוצה בשו״א ואינו יכול כלל להיות נפרד מאלקות,‏והראי׳ דכאשר בא לידי נסיון וכופין אותו ח״ו על ענין של כפירה דאז א״אובפרט מעשה:‏ ראה תו״א פ׳ וישב רד״ה בכ״ה בכסלו.‏ אוה״ת פ׳ תולדות הגהה לרד״ה ראה ריח בני.‏דהנה שטה:‏ ראה בכהנ״ל המשך וככה תרל״ז פט״ל ואילך.‏ קונטרס ומעין.‏בשטים . . . השטות:‏ סנהדרין קו,‏ א.‏ ספרי במדב״ר ותנחומא ס״פ בלק.‏שאינו מרגיש:‏ ראה תניא פכ״ד כה.‏ קונטרס ומעין מ״ב ואילך.‏

קובץ באתי הכנה לגני - ליו"ד - תש"י י"א שבט14לטעות ולחשוב שאינו נעשה נפרד מאלקות ה״ה משליך חייו מנגד,‏ ומקבלעליו כל המיני יסורין ח״ו ומוסר נפשו על קדושת שמו ית׳,‏ וכן נראה במוחשממש גם אפילו בדרגות הפחותות בקל שבקלים ופושעי ישראל דעלוליםלמסור נפשם על קדושת שמו ית׳,‏ לפי דאז הרי יודע ומרגיש בנפשו,‏ ואינורוצה ח״ו להפרד מאלקי ישראל,‏ דכזה להיות ח״ו וח״ו נפרד מאלקי ישראלאין ביכולת שום בר ישראל,‏ אבל בשארי דברים,‏ היינו בשארי עבירות ר״ל,‏הרי אינו יודע ואינו מרגיש שנעשה עי״ז נפרד מאחדותו ית׳,‏ ונדמה לו כיהוא עוד ביהדותו כאשר הי׳,‏ וזה בא מהרוח שטות דסט״א שמכסה על האורוהגילוי שלא יורגש בו,‏ פי׳ דהרוח שטות גורם לו להאדם העדר ההרגש,‏ והיינושתוקף החמדה*‏ בתאוה והחמימות דנה״ב גורם לו הקרירות והעדר ההרגשבענינים הרוחני׳,‏ פי׳ דיא צוגעבונדקייט און צעקאָ‏ כטקייט אין עניני חמדהותאוה ברתיחה,‏ זה מקרר ההרגש ‏(דעם דערהער און געפיל)‏ בענינים הרוחני׳,‏ער איז אזוי פיל איבערגעגעבען בעניני תאוותיו ורצונותיו החומרי׳ והגשמי׳אז דער רוחנית׳דיקער הרגש איז בא אים בתכלית ההעלם וההסתר,‏ והיינושנעשה בלתי מרגיש כלל,‏ ואינו מרגיש להנועם והעריבות והטוב והעילויבקיום המצות,‏ וכן אינו מרגיש הפחיתות בריחוקו מאלקות שנעשה ע״י חטאועון,‏ ובד״כ הוא כיסוי הנה״ב שמכסה על הנה״א,‏ דהנה הנה״א הוא אלקותבעצם מהותו,‏ ובפרט הניצוץ שבו*‏ ‏(הוא הניצוץ פרטי השייך אל גופו הפרטיכו׳),‏ שע״י הוא מרגיש בכל הענינים האלקי׳,‏ ומרגיש מאד בדבר שהוא מנגדלאלקות,‏ והיינו דדבר שאינו אלקות בגילוי אינו רוצה בו,‏ ובפרט בדבר שהואמנגד על אלקות,‏ ובורח מזה כבורח מדבר המזיק,‏ וכאדם הבורח ממות,‏ דברורלו להנה״א דמיתה רוחני׳ ר״ל הוא קשה יותר מיתה גשמי׳ ח״ו,‏ וכל תשוקתווחפצו הוא באלקות,‏ ולעשות כלים לאלקות,‏ וכל גסות וחומרי׳ ישות ומציאותהנה״ב,‏ ה״ה מכסה ומסתיר ומעלים על ההרגש דנה״א,‏ ובפשיטות הוא אז דערגעשמאק פון וועלט ‏(עולם שהוא העלם)‏ איז מכסה ומסתיר אויף דעם הרגשאלקי,‏ שזהו היפך הכוונה ממש,‏ ממה שהיתה כוונה העליונה בבריאת העולמותדנתאוה הקב״ה להיות לו ית׳ דירה בתחתונים ע״י עבודת האדם בגוף ונה״ב,‏שתוקף החמדה:‏ להעיר מד״ה ויאמר משה תש״ט ‏(קונטרס סג)‏ פי״ב יג.‏הניצוץ שבו:‏ אולי הכוונה למ״ש בע״ח שער דרושי אבי״ע פ״א ‏(הובא בלקו״ת ד״ה ושמתי כדכד השני פ״ב):‏ ישניצוץ קטן מאד שהוא בחינת אלקות כו׳ וזה הניצוץ מתלבש בכח ניצוץ אחד נברא כו׳ הנק׳ יחידה עכ״ל.‏ ויותרנ״ל שמכוון כאן לניצוץ נברא הנ״ל.‏ ועייג״כ לקו״ת פ׳ אמור ד״ה ונקדשתי פ״ה.‏ דרך חיים פ״ח.‏ קונטרס העבודהפ״ה.‏

מאמרבאתי ‏"באתי לגני - לגני"‏ תש"י ה'תש"י 15ולהיות בעולם זה דוקא ולבררו ולזככו,‏ ובפועל בא להיפך ח״ו,‏ שהעולםמסתיר אצלו על אור האמת,‏ ונתעבה ונתגשם כל כך עד שנחסר אצלו כלחוש מההרגש ‏(הנק׳ פילען)‏ בענינים הרוחנים שזה בא בסיבת הנה״ב,‏ שהואקבוע ומושרש בעניני העולם,‏ וזהו כל מהותו וענינו,‏ ובהם יהגה ויחשוב וידברבחיות בהרגש,‏ מיט א גרויסען גישמאק,‏ אשר הרגש זה בכללותו ובפרט עניןהנועם ‏(דער גישמאק)‏ שיש לו בזה הוא שולל את ההרגש ברוחני׳,‏ והעיקר הואמפני הקרירות של הנה״ב,‏ די עצם קאַ‏ לטקייט שלו אין ענינים רוחני׳ מפנישהוא בהמי בעצם מהותו,‏ דשמו מוכיח עליו נפש הבהמי,‏ כל חיותו והרגשתוהוא רק בענינים בהמי׳,‏ וכמו שאנו רואין במוחש דיש אנשים כאלו אשר לבדזאת שהם ריקים מחכמה תורה ומדות ישרות הנה מעשיהם כמעשה בהמה ממש,‏שדורסים ומלעיגים ר״ל מענינים הרוחני׳ אשר אין להם שום מושג כלל,‏ וה״הכבהמה ממש,‏ ההולכת ודורסת מבלי הבחן כלל,‏ אם הוא עפר ועץ או גוף אדם,‏שהוא מפני העדר ההרגש,‏ דבהמה הרי אין לה דעת,‏ כמו״כ ישנם אנשים כאלושהם כבהמה ממש,‏ ולועגים על התורה ומצות ‏(ומהם הבוחרים להם דרכיםשונים מצוה זו הם מקיימים,‏ ובזה אינם רוצים לקיימה כו׳),‏ והדומה,‏ דכ״ז הואבא מהעזות והקרירות דנה״ב אשר זה הוא הסיבה והגורם מה שאדם בא לידיעבירה ר״ל שהוא רוח שטות דסט״א והכיסוי דנה״ב שהם מעלימים ומסתיריםעל אור האמת עד שנעשה היפך הכוונה העליונה,‏ דכוונה העליונה שנבראהעולם בכדי לבררו ולעשותו כלי לאלקות,‏ וע״י כיסוי הנה״ב הנה בא ההיפךממש,‏ שהעולם לא די שאינו מתברר ומזדכך הנה עוד מעלים ומסתיר על אורהאמת,‏ וזהו הרוח שטות שמכסה על האמת.‏קיצור.‏ד)‏ אמנםיבאר דרוח שטות,‏ תוקף התאוה ונה״ב בכלל,‏ מכסים על האמתוגורמים העדר הרגש האלקות ועילוי המצות,‏ ופחיתות הריחוקמהם.‏זה שהנה״ב מכסה על הנה״א,‏ והיינו הרוח שטות,‏ שמכסה ומעליםעל אור האמת והגילוי והיינו דאָ‏ ס וואָ‏ ס וועלט איז מעלים אויףאלקות,‏ הוא רק על המדות דנה״א אבל לא על העצמות דנה״א.‏ דהנה כתיביעקב חבל נחלתו,‏ דהתקשרות הנשמה באלקות הוא חבל*‏ השזור מתרי״גהוא חבל:‏ ראה אגרת התשובה פ״ה וא״ו.‏

קובץ באתי הכנה לגני - ליו"ד - תש"י י"א שבט16נימין,‏ דהחבל הוא הנשמה עצמה,‏ דנשמתו של אדם הוא החבל המקשרובאלקות,‏ ולזאת הנשמה עצמה שזורה מתרי״ג נימין,‏ וכדאיתא בסש״ב פנ״א,‏דהנשמה כלולה מתרי״ג כחות,‏ וטעם הדבר הוא דארז״ל ‏(סנהדרין פ״ד מ״ה)‏חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם,‏ דעולם הוא מלשון העלם,‏ דכל או״אחייב לומר דהעלם וצמצום הראשון נברא בשבילי,‏ בכדי לבררו ולזככו,‏ והאדםהוא בציור רמ״ח אברים ושס״ה גידים שהם במספר תרי״ג,‏ דלכן כל המדרי׳בהשתל׳ הם במספר הזה,‏ ולכן הנה גם בהנשמה הרי יש ג״כ תרי״ג כחות,‏שבהם תלויים התרי״ג מצות,‏ וחבל זה דנשמה הרי מתקשר באלקות,‏ וכמוהחבל שראשו אחד קשור למעלה וראשו השני קשור למטה הרי עי״ז נעשהההתקשרות להיות לאחדים,‏ הנה כמו״כ הוא ג״כ בחבל דנשמה,‏ שראשו האחדקשור למעלה,‏ והוא התקשרות אות ה׳ תתאה בהג׳ אותיות יה״ו,‏ וראשו אחדקשור למטה,‏ והוא בהארת הנשמה המתלבשת בגוף האדם להחיותו,‏ וזהו יעקבחבל נחלתו,‏ דגם במדריגות הנמוכות שהם בבחינת עקביים הנה ע״י חבלדנשמה ה״ה קשורים בהעצמות,‏ וכביכול שהם ‏(נש״י)‏ נחלתו של מעלה,‏ ועי״זהם קשורים בתכלית ההתקשרות.‏ והנה ענין הכפירה ר״ל או עבירה שהיאבכרת ח״ו הלא הם נוגעים לעצם ההתקשרות,‏ היינו בכללות ההתקשרותשהם עצם הנשמה ועצם הנפש,‏ וע״ד דכתי׳ כי עוונתיכם היו מבדילים ביניכםלבין אלקיכם,‏ דאלקיכם פי׳ אלקה שלכם,‏ והיינו האלקות שבנשמה,‏ ועניניםאלו ה״ה נוגעים בכללות ההתקשרות,‏ וידוע*‏ דעל עצם הנשמה הרי אין שוםדבר המעלים ומסתיר,‏ ולזאת כאשר בא איזה דבר הנוגע בכללות התקשרותנפשו,‏ שיכול להיות נפרד עי״ז מאלקות ח״ו וכנ״ל דאיש ישראל אינו רוצהבשום אופן ואינו יכול ח״ו להפרד מאלקות ולכן נרגש אצלו דבר זה,‏ אבלבשארי עבירות ח״ו שאינם בכרת ה״ה נימין פרטים,‏ ולכן אינם נרגשים אצלוכ״כ.‏ והגם דבעברו על אחת ממצות הוי׳ אשר ציוה לעשותן ואינו עושה,‏ אועושה אחת ממצות הוי׳ אשר ציוה הוי׳ לבלתי לעשותן,‏ הרי עי״ז נפסק הנימהפרטית ‏(דבפרט זה ה״ה כל העצמות של הפרט הזה),‏ ועוד יותר שפועל חלישותבכללות החבל,‏ ובכ״ז הנה להיותם רק נימין פרטים הרי אינו נרגש אצלו כ״כ,‏והיינו שבזה הנה המדות דנה״ב מעלימים ומסתירים על המדות דנה״א,‏ והיינושאינו נרגש אצלו האור והחיות האלקי,‏ וזהו הסיבה שבא לידי עבירה ר״ל,‏וידוע:‏ ראה תניא פי״ט.‏ קונטרס העבודה פ״ה.‏

מאמרבאתי ‏"באתי לגני - לגני"‏ תש"י ה'תש"י 17והיינו הרוח שטות דסט״א שמכסה ומעלים על אור האמת,‏ שאינו נרגש אצלוהאור האלקי,‏ וכה הנה יורד ר״ל מדחי אל דחי עד שבא לעשות דבר איסור ר״לוהוא מצד הרוח שטות כנ״ל.‏קיצור.‏ה)‏ והנהימשיך דרוח שטות מכסה רק על מדות דנה״א ולא על עצמותה ועצםההתקשרות.‏כשם שיש הטי׳ למטה מן הדעת שהוא נק׳ בשם שטות דקליפה,‏ הנהכמו״כ ישנו הטי׳ למעלה מן הדעת,‏ והוא שטות דקדושה.‏ והענין הואדהנה ארז״ל ‏(כתובות יז ע״א)‏ אמרו עליו על ר׳ יהודא בר׳ אילעאי שהי׳ נוטלבד של הדס ומרקד לפני הכלה וכו׳ רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת ‏(שלשבדין,‏ זורק אחת ומקבל אחת,‏ רש״י),‏ א״ר זירא קא מכסיף לן סבא ‏(שמזלזלבכבוד ת״ח ונוהג קלות ראש בעצמו,‏ רש״י),‏ כי נח נפשי׳ אפסיק עמודא דנוראבין דידי׳ לכולא עלמא וכו׳,‏ א״ר זירא אהני לי׳ שוטי׳ לסבא ‏(שוט של הדס שהי׳מרקד בו,‏ רש״י)‏ ואמרי לי׳ שטותי׳ לסבא ‏(שהי׳ מתנהג כשוטה,‏ רש״י),‏ ואמרילה שיטתי׳ לסבא ‏(שיטתו ומנהגו,‏ רש״י),‏ דשטות זו ה״ה למעלה מן הדעת,‏שהוא מדריגה גבוה ונפלאה במאד מאד,‏ דאיש ואשה הרי זכו הרי שכינה שרוי׳ביניהם,‏ דאיש הוא אש י׳ ואשה הוא אש ה׳,‏ וכאשר זכו אז ה״ה י״ה כו׳,‏ ‏(ובאבגילוי בנין עדי עד כו׳),‏ א״כ ה״ז מדריגה גבוה,‏ לכן בשביל זה זכה לגילוייםנעלים ביותר דאפסיק עמודא דנורא כו׳,‏ שזהו בחינת גילוי אור בגילוי ממשכו׳.‏ וביאור הענין הוא דהנה אוא״ס הרי לית מח׳ תפיסא בי׳ כלל,‏ והוא למעלהמגדר השגה,‏ דכל השגה הנה גם היותר נעלית הרי הוא בגדר השגה עכ״פ,‏ אבלמה שאינו בגדר השגה הרי א״א שיותפס בהשגה כלל,‏ וכדאיתא בסש״ב פי״חולגבי הקב״ה שהוא למעלה מן השכל והדעת ולית מחשבה תפיסא בי׳ כללהכל כפתיים אצלו יתברך כדכתיב ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך ואניתמיד עמך וגו׳ כלומר שבזה שאני בער ובהמות אני תמיד עמך,‏ דבכדי להגיעלעצמותו ית׳ הוא ע״י ביטול הרצון שלמעלה מטעם ודעת,‏ ולכן נק׳ בחינהומדריגה זו בשם שטות,‏ וזהו ג״כ מה שהנביא נק׳ בשם משוגע,‏ וכמ״ש מדועבא המשוגע הזה,‏ דהנה בעת התגלות הנבואה הי׳ צ״ל בהפשטת הגשמי׳*,‏והיינו הפשטת השכל והמדות ולהיות בבחינת ביטול שלמעלה מטו״ד,‏ דזהובהפשטת הגשמי':‏ תניא קו״א ד״ה להבין מ״ש בפע״ח בשם ר״מ פ׳ משפטים.‏ וראה זח״ב קטז,‏ ב.‏ – ועייג״כ טוש״עאו״ח סצ״ח.‏ שו״ע רבנו שם והל׳ ת״ת פ״ד ס״ה.‏

קובץ באתי הכנה לגני - ליו"ד - תש"י י"א שבט18ג״כ ענין הפשטת הלבושים בעת הנבואה,‏ וכמ״ש בשאול ויפשט גם הוא את*‏בגדיו ויתנבא,‏ דהלבושים הם באים מצד חטא עה״ד דקודם החטא כתיב ויהיושניהם ערומים כו׳ ולא יתבוששו,‏ וע״י חטא עה״ד נתחדש ענין הלבושים,‏וידוע דעיקר החטא הוא ההרגש המעורב בטו״ר,‏ וכתיב וידעו כי עירומיםהם שנתחדש בהם ההרגש המעורב בטו״ר,‏ שזהו ג״כ ענין הלבושים,‏ ההרגשהמעורב בטו״ר,‏ ובשרשו הוא הרגש השכל והמדות,‏ ולכן בעת הנבואה הי׳ צ״להפשטת הלבושים שהו״ע הפשטת ההרגש דשכל ומדות,‏ והיינו להיות בבחינתביטול הכחות והחושים,‏ וכמבואר ברמב״ם בהלכות יסוה״ת,‏ מיסודי הדת לידעשהא-ל ית׳ מנבא בנ״א,‏ והנבואה חלה על חכם וגיבור המתגבר על יצרו,‏ ואיןיצרו מתגבר עליו בשום דבר,‏ וכמבואר שם בארוכה,‏ ולכן נק׳ בחינה זו שטות,‏שזהו ההטי׳ למעלה מן הדעת וההשגה,‏ ולהיות שהעבודה במשכן ומקדש הואלאהפכא חשוכא לנהורא דהחושך עצמו יאיר,‏ והיינו דמהשטות דלעו״ז יהי׳בבחינת שטות דקדושה.‏ לכן הי׳ המשכן מעצי שטים דוקא,‏ והיינו הלמעלהמן הדעת המתברר ונעשה מן הלמטה מן הדעת.‏ וזהו ועשו לי מקדש ושכנתיבתוכם בתוך כאו״א,‏ וזה בא ע״י עבודת האדם בעבודת הבירורים שלו,‏ שפועללאהפכא חשוכא לנהורא,‏ והיינו להפוך את הלמטה מן הדעת דעולם ‏(פוןוועלט),‏ שיהי׳ מזה למעלה מן הדעת,‏ דישנם כמה דברים באדם שהוא נוהגועושה כן וויילע אזוי טוט וועלט,‏ והדברים האלה הם כמו חוק שבלתי מזיזיםאותו ממקומו לפי דכן הוא הנהגת העולם,‏ וכמו בכמה עניני נימוס והדומהכו׳,‏ הנה את זה צריכים להפכו אל הלמעלה מן הדעת בעבודה,‏ וכמו עד״מ זמניהאכילה וזמני השינה,‏ הנה מצד הרגש העולם הם קבועים בעתים וזמנים,‏ וגםכשצריך להתעסק במו״מ ומ״מ הנה זמנים האלו ע״פ הרוב בלתי ניזזים ובלתינידחים כלל ועיקר,‏ וזמני הקביעות של תורה ותפלה הם נדחים ואין להם קבע,‏ויש שהם נדחים ח״ו לגמרי,‏ הנה האדם אשר נותן איזה חשבון לנפשו,‏ האם ישאיזה חכמה בהנהגה כזו,‏ דמי הוא היודע עתו וזמנו,‏ וכדאיתא במד״ר*‏ אין אדםשליט לומר המתינו לי עד שאעשה חשבונותי ועד שאצוה לביתי כו׳ ואיך יתןכל נפשו על דבר שאין בו ממש כלל,‏ ועל העיקר מה שהיתה הכוונה בירידתנשמתו למטה הוא שוכח לגמרי,‏ והוא רק מצד הרוח שטות שמכסה על האמת,‏את:‏ בכתוב ‏(ש״א יט,‏ כד)‏ ליתא תיבת ״את״.‏ אבל כבפנים הוא בגכי"ק דתרנ״ח,‏ משא״כ בומעין ‏(מאמר כו פרקא׳).‏וכדאיתא במד"ר:‏ דברים רבה פ״ט,‏ ג.‏

מאמרבאתי ‏"באתי לגני - לגני"‏ תש"י ה'תש"י 19הנה זאת תהי׳ עבודתו להפוך שטות זה דעולם,‏ ויעמוד על נפשו ויקבע לועתים לתורה,‏ ואז הנה ושכנתי בתוכם,‏ שיאיר לו גילוי אור אלקי בנפשו,‏ וזהוכד אתכפיא סט״א,‏ שע״י שפועל להפוך את השטות דנה״ב און דעם קאָ‏ ך פוןוועלט אל הקדושה בקיום התורה והמצות,‏ אז אסתלק יקרא דקוב״ה בכולהועלמין,‏ שמאיר ומתגלה אור הסובב כל עלמין.‏קיצור.‏יבאר שטות והטי׳ למעלה מטעם ודעת דקדושה,‏ וכמו הפשטת הרגשהשכל והמדות בעת הנבואה.‏ המשכן מעצי שטים,‏ אתהפכא דשטותדלעו״ז לשטות דקדושה.‏ ועד״ז בעבודת כאו״א.‏

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט20 ( , , . ' , , , , " . ' , , . ' ' , , , " ' .' ' , ' ' " " " , ' ') (" ") ' ' ( ' , , " " , " ," , " " , , , " . ( ) , ' , " ," " ," " " .

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 21

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט 22

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 23

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט 24

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 25

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט26

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 27

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט28

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 29

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט 30

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 31

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט 32

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 33

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 35

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט36

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 37

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט38

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 39

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט40

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 41

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט 42

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 43

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט44

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 45

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט 46

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 47

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט 48

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 49

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט 50

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 51

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט 52

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 53

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט 54

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 55

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט 56

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 57

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט 58

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 59

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט 60

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 61

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט 62

מאמר מבואר ‏"באתי לגני"‏ ה'תשי"א 63

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט64

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט66 ."" " " - , " ,' " ," " "."' " " " "' "" - " ,. * ' " " ,( ) " ' ' ", " " .. ,. ' " " - "' " " " (*

מאמר באתי לגני ה'תשכ"ט 67"' , " ." " " " , 1 () , 2 , , ' , " , " ,. , 3 , " 4 ( ) . 5 " ( 8 7 ) , 6 ' 10 ' ( 9 ) " " " , . ' , ' ' '" ,[ ' ] ," " ' , " , . , ( ), , " (1" ,( 111 ' "' " ) "' " (2. ,"' . ," " (3.( ' " ") 5 "' " - " " (4. , (5. , (6. , ' (7"" (- ' " - " " " ) " " (8 ," " ( , ) " ( ) ' ." . ," " " . ," " " " (9.( ' ") 27-28 " " . " (10

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט68 ( , ( ' " ) " 11 . " , " , ] . ,[ 12 14 " , ' " . 13 , 16 , 15 , "] " ' 17 ," ' " " , () , ' , " ,() . ,[" ," " , " , " . . " ( , , " . , 18 " ) , " (" , '. , " .( , . , . , ") " " " (11. , "." . " (12.( ,) " ( 13. , (14. , .( " " ) , " ." , " ( 15."." " ,( ,) " " (16. , . , . , " ." " (17." .( ') " - "- . , (18

מאמר באתי לגני ה'תשכ"ט 69 " ,, . " 19 "" , , " , ' 20 . " 21 , " , " . ' ,, " " , , ' 22 " . ,,' 24 " , 23 . 25 ( , 27 ' ' , 26 ,( ) ' .' , . , " , 28 , ") , " ,( ( ) , - ,- ' " " (19" " , ' .". " - (20. . ," " . " . , (21 , : . " " " " (22 " ; "" ,' " " ."" , ,." . ," " . . (23.22 . (24.( ' ") 32 "' " - " . " " (25. " (26. ' ( , ) " (27." .92 .70 (28

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט70 , , " ,, , ' , , 29 , . , 32 32 " 31 " 30 . " ' () ' 33 . , " . , . , ' " , ' ,(") [ ] , ,() , , . 34 , . ,' ( ,( 35 ) " "] ,[" , . ( ) ] ( ) ( ) , , . " ,[ . , - (29. " (30"- ," , " .( , - ) " (31"' ' ' " ." ." ." " () " ( ) ." .( ' " ").( ' ") " " " - " " " " (32.- (33 , ," ( ) " " (34."" ' " , ." (") . " - ( ) " (35.( ' ") "' " " " - .'

מאמר באתי לגני ה'תשכ"ט 71, ." " , , " . " , " , , ' 37 36 " , , ", .' , , , 38 " , - . 39 ' , "" , " ," , . ,( ) " ] , ' ,[ . ' " , 39 " ,(' ) " ,' , ' ] ' " , .[ 40 ' ' " . , " " , ," , . , " " 41 . ,( ) .- , (36. , (37. , (38. , " (39." . , " (40." " ." (41

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט72 . 42 " , " , . () ( , '" " 43 " , ." " " " " , " ," , ") " ' , , 44 " "] " ( " , ' " .[ , , " . ( ) " , ," ( , ) , . 45 " " ,. (, 46 " " " " " 47 " " . ' , ." (42. " , " " (43. , " (44 ") " , (45 " " " ,( " "" ', " - " " ,"' " " ," ".[ " ," " " ] . , ' (46. . ( ) " (47

מאמר באתי לגני ה'תשכ"ט 73 , ' , , . , ' '' , ." ," . , ] " . " , ,[" , ' , , 48 , 49 " ] ,) ,[.( 48 (( , ,( ) ] " , 50 " ' . ,[ 51 ] " , 52 . [ " " " " " ] " ( ) , [" "" " ," 53 " , " ') , ' , ( " 54 " . . ' " . ' " . ' " " (48." . , " " . ' " " (49.(" . ' " ") " (50 " , (51 - , , . " " ," " . 138 ' " (52. , (53.140 ' " (54

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט74 , 55 " , 57 " 56 " ." " ' , , ' , " " , - , " " - . ' ,( ) " ," "" ," " ] ,'" , ,[' " """ " " . " " (") " ") " ' ,(". ( ," " " 58 " " " " " ," ,' " 60 " 59 " . " ( ) , , . ,' ( ' ) 61 .() ," " . , " (55" ' " " " . , " . , . , " (56. .( " ,) " " ( ,). , " (57." . " , .- , " (58. ' " " - . , (59. , (60. , " (61

מאמר באתי לגני ה'תשכ"ט 75 ' ' " , .' ' " 64 " 63 " , 62 , , " , . , " " ," , 65 " () , '. . , " , " 66 ,,[ , ' ] , 69 68 ( ) " 67 ") , , " (62 " , - ' ". ' - " " ) , " .(" ,) ' (" ) " " (63.(." " (64 , " " " (65.69 . . , " (66 " . . ' " ( ) " (67 ." " " (' ) .". ,( " ) " " . , (68 - " " . " (69 - (65 ") ] * " " " " , ,[ ** "' " " . " , " " ,( ) , " (*(. ' " ) " - " ,) - " " " " (**." " " " " -- ("

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט76 , " ,( . " , . " " (" , " , ' , " " . ( ) ' ' , " , ( ) ( ) ] " , ,[ " ' , . " , " " ,"' " ," ,,[" " ] ] " , " ,[ ( , ) . ' ( ," . , 70 " ,( ,") , " .( ,) " " (70

מאמר באתי לגני ה'תשכ"ט 77 , ., ," , . ,(" ) " .( ) ' () , , , , . , ' ] " " " , ' , . ,[ ' . , " , , , " . () , , ( 71 ) , ,' , , ' " ". , ( 72 " , ,' " ,' , 73 .' " , - " (71.84 . , (72." , " * . ," " (73. ( ) " ) " , (*.( ,

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט78 ' ( 74 ) 72 ' ,' 75 . 72 " ," () , , , , ' , " " . 76 ' ( , , ) . , ,( ) " , ,( 77 ' ' ) " , , 78 ' ' . 79 ' .' , ,( '),' ' ( ) " , . 80 ( ) " 81 " ' 82 " ) ' , ' ,( . 83 ' . (74." " . " " (75. " " ( ) " (76. , . , " . , " . , " . , (77." . " , "." " " .() , . , " (78.( ,) " " (79. ' - ' [ ] " (80. ' (") (81. ," " . , (82." '" ' ' . , " (83." " ( )

מאמר באתי לגני ה'תשכ"ט 79, ' ' .' ' (' ). , 84 , , " , ' () .( ) , ( , 85 ,86 . " , ' , ' ( 87 ) () , . , , , 88 . , " ,"' " , ," ' " " . , ," , 89 " " ( ")") (84 "" ," ' " , , - ("."" ," , - " , ( " " )" "' " . " ,"" - .( ' " "). " . , " (85. , " (86 , - " " " ." " (87- " " ,( , ") " " ( ," ") . - " " .103 - " " ." ' " , (88 ," ] " ' " " ." (89) " ,( * ") " , " .[" ."" - ("

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט80 " , " , , 90 , ) " .' " " (" , " . 91 ," . 92 " 93 , , , 94 " " , , 95 " ,,( ) , " , , ", " , 96 ,( ) . , " , . 97 , 98 , 99 ] , , ." , " (90. " - (" ,) " (91 ' " " .( ') " " " (92.( " " ") "." ." (93. " " (94. , (95.( ,) " (96." (97. ," " (98. . , " . , " (99" ,"" " ."" " " (*.

מאמר באתי לגני ה'תשכ"ט 81 " ,[ ,( ) " , 102 101 , 100 . , 103 ( " ( ) (") " " " , " " 104 "' " " , , 105 " ' " "" , " , . ," , " ] ' " ' " ," " ,[ , , " , , " " . , . " ] " " " , " .( ') " " (100 " " . ,"" (101 " ( ,) " ,"" . - " " " ( ) " (102. - , "" " " ." " ( 103 " () ," " .. ' " " (104. " " " (105

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט82 " 106 , ,[. () " , , , , , " " ] , [ , ] . " , ,(") () , 108 107 ) " " ,( 109 ," ,' , ' , ' 110 ," , 111 . , .[ , . [ ], , , , " . . " , " , " . , " .- , " " .(89 ") (106." .65 ' " " ( 107." ." " ( 108 () , (109") " "' " . ' - "".( ' " . , " (110." .23 ' "' " . ' " (111

מאמר באתי לגני ה'תשכ"ט 83" , - ,( ," ) " , , " " , - , ,' " " .. " ," " ] " [ 112 " (" ) " , , "") " .(" (" , ,( 114 " ) 113 , " " , " , . " , , . " ,,( 115 " " " ) (" ) " ) , . ,( ' , . , " , ' ,. , .( ,) " (112("" ") " (" ,) 106 " (113." " " " ( " ) (114.( ,)." . , " . , " (115

7( s"v fhnh mt,l ,a"j ph"c )gw 461(/6( rtv ctrufv xv"a ,ba"t j"t gw 372uthkl/4( rtv keu"a j"v gw 75 uthkl/ ucf"n/5( rtv keu"a j"u gw 75 uthkl/ ua"b/vvcyjv uvvfbv khmh"n/3( pra,bu hc' nt/ bt/cxsr vprahu, uvvpyru,/2( nat"f cpw anu, ucpw utrt nsucr tusu,1( fi bert, ) " ct tk prgv"( crnc"o xsr,pku, fk vabv )cxu; xpr tvcv(' uctcusrvovdtuku,' fukk( vdtukv vg,hsv )gkhwuh,hrv nzu: g"p vhsug 7 ahmht,nmrho vht v,jk, up,hj, )fktk prgv" vut vesnv kdtukv gmnv 6uv,jk,v cpugk/cp"g ak vec"v knav ) " uhtnr vw tknav ct tk prgv"' u,u kt 5 ( _ a " ctvdtukv' ubux; kfl v,jkv vbtnr, )ktfvesnv kgbhi bux;' tkt( c,ur mhuuhkdtuk, nmrho' bh,ux; czv cbudg k " cttk prgv"' cvhu,u vv,jkv uao pra,zt, tunr,: bux; kfl afk pryhakhju,u ak nav tk prgv vo vfbvnuci' a " ct tk prgv" eaur ubudgk,ufi dtuk, nmrho )cvnal vprav(/bert, gk ao " ct tk prgv" )ufhsug 4aao vprav nurv gk ,ufi fk vprav('mctu,o" 3 /nfhui afk pra, hmht, nmrhohmtu fk mctu, vw ntr. nmrho duwvumht vw t, cbh hartk ntr. nmrho gkansucr cv tusu, dtuk, cb"h cpugkchmht, nmrho 2 ' " uhvh cgmo vhuo vzvt/ mhuuh vw knav " ct tk prgv"vut vv,jkv _ uanv 1 _ ak vprav01( rtv ,bht rph"z/ ucf"n/11( zfrhw hd' c/8( nhfv z' yu/9( hu"s' fj/vyuc uvesuav' ha kvo aura kngkvuha kunr vchtur czv g"p vhsug afkgbhi cguko' tphku scrho avo vhplfabx,hhnu fcr fk vchrurho sekhp,prgv ufhu"c )fnsucr fn"p(/ukt batr auo ruao nprgv' unghiucsudn, zv _ cxu; zni vdku,'ktjrh vdtukv vtnh,h, uvakhnvfa " ut, ruj vyuntv tgchr ni vtr." 11 'prgv"' ktjrh achyku ubhmju t, prgv)nkl nmrho( cdtuk, nmrho' ugtfu"fu)cnhkt( vurtv bmjh, kfk vsuru,/ugp"z _ nvh vvurtv vbmjh, n " ct tk" ct tk prgv":fk gbhi c,urv vut gbhi bmjh 01n)prgv nkl( nmrho?!c/ uhuci cvesho atkv fkkh, cgbhiagbhbv chyuk ,ue; prgv ukbmj tu,u'ugh"z _ kva,jrr' kmt, ukkf,kl tk ,ux; krtu, pbh fh chuo rtu,lpbh ,nu,"(' kvhpl ndtuk, nmrhoukvzsee tkhu )gs aprgv tnr ku ktjrnfi' cvnal vprav 9 " kl ngkh vanr" ct tk prgv" nurv aprgv bnmtc,ue;' unav mrhl kcut tkhu ) " ct"(umrhl kvchi nvh vahhfu, s " ct tkprgv" kdtukv _ skfturv ,ufbo vpul:)v,jk, dtuk, nmrho( vut vesnv dokdtukv vg,hsv/btnr 8 " fhnh mt,l ntr. nmrho trtbubpktu,"(' ha kunr' a " ct tk prgv"nahju, huo sw pw ct' dw acy' ua"p ct' uw acy vw,ab"c_ ,rduo nthsh, _224 84 קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט

71( ,u"t ao kt' d/81( ks' t/61( rtv ,u"t s"v uhvh ne. )kt' t(/ ,u"jao rp"t )gs' t(/ p"u )gz' xg"s uthkl(/41( j"t rh' t/51( uhda nv' yz/vtnurho cprav" )kw ra"h r"p ,uksu,(/31( rtv ctrufv xv"a ,an"j ao/ ua"b/keu"a j"f gw 143 uthkl/ xpr vahju, ,an"jj"t x"g 63 uthkl/ ugus( cgbhi " hgec ugau21( uc,urv btnrho vgbhbho fph avoktnh,,o carao cesuav' fncutr cne"t )rtvuthbui srdhi shkhw' tck kdchw sjhk uktunti thvu rzt s,bhi vdsuk' unav sjhknbhw kt erhc tkt kdchw thbui hturhic,r tsrhi kdch ,bhbt jst gktv,ehpt sfnv srdhi na,kakhi nbhw'f,hc ct tk prgv' kl tk prgv ncghkhw' nth ct' tkt sghhk khw ec"v tsrhiczvr pra,bu 81 nctr vgbhi s " ct tkprgv" fph avut cprgv knyv: " nvd/ gp"z huci vgbhi s " ct tk prgv"carau cesuav:na,kak prgv knyv 71 ' cfk ,epuckgu"z/ek ckt ut"u"/ unprgv carau sesuav)vgbhi sprhgv udhkuh tkeu,u h,w 61 ('ucdhi fl ec"v tphe fk bvurhi ufkcumhbhi cdhi ktbvrt kvvut euk sterhst,prhgu ut,dkhhi nhbhw fk bvurhi ufkcumhbhi' fk nv svuv x,ho n,ni t,dkh')gk vpxue 51 " uvek bang ch, prgv"(" ch, prgv st vht xhnbhl kghkt' ch,takvpl 31 /fl do cbudg kprgv: th,t czvr 41cfnv ufnv nxfho uprxtu, uvgknu,uvx,rho fuw' ba,kak knyv scrcesuav/ uzvu )arao cesuav( tnh,h,vgbhi 21 ' tkt ktjrh rhcuh va,kaku,'91( hjzetk fy' d/02( phw srl tn,/nkaui prug )ckh xsr(' z/t/ kngkvnxsr unshsv uvdckv/cumhbhi"' gs k " fk nv svuv x,ho"' uvictupi vdhkuh _ )c( ctupi s " t,prhgu"vturu,' fukk vturu, uvsrdu, vfhbgku, ctkeu, _ " fk bvurhi ufkprgv sesuav vut dhkuh vfh bgkvstkeu,' vi cgmo vdhkuh _ )t( dhkuh fkec"v"(?!uha kunr vchtur czv:kcsu' uahzsee kfl avec"v hmuuv gkhu"ct tk prgv"' uhfbhxu kao ) " ghhk khwcbudg kprgv sesuav )dhkuh tkeu,( _" sjhk nav"' anav " hpjs" kvfbx kaotk prgv" sesuav ) " st,prhguut,dkhhi nhbhw fk bvurhi"(: thl ahhlkdnrh ) " ktdjt chw erct"(/kp"z mrhl kvchi nvu vphrua c " cts)ekhp,( prgv )tsrhi c,r tsrhi'jsrho kpbho njsrho 02 (' cfsh kfcaugo vec"v uhfbx kprgv' vec"v nukhltu,u hjs t,u tk vpbhnhu, uvgmotnr ku vec"v " kl tk prgv" )ahklkcs(' tkt " ct tk prgv"' ahcut hjsctrnui vnkl )aarau " carahigkthi"(' pjs nav kvfbx kao/ ukfi ktzt, tunr,' acdkk v,ue; sgmoekhp, prgv ) " v,bhi vdsuk"( cch,uerct ukt tjrt' fnv st, tnr, tbhvw"/prgv nkl nmrho v,bho vdsuk vruc.c,ul hturhu 91 ' uec"v tmyrhl ktdjt chwuakhji nnbi tjrbhi kghkt kt hfkhikerct kdchw' tnr ec"v vbbh gkhleruc cdhi sjnt khw na,ra carahigkthi' fhui sjnt ec"v ssjhk navשיחת ש"פ בא ה'תשנ"ב 85225nahju, huo sw pw ct' dw acy' ua"p ct' uw acy

ut,dkhhi nhbhw fk bvurhi fuw"Q thlhu,r avut kt cfj vtur )agbhbu dhkuh(' f"tsuet cfj vgmnu,/v,dku, vpbhnh, suet fh kw prhgv kt ahhl rekdku, n,ul vvgko uvfhxuh fuw"/ ugp"z nuci gus22( urtv ,u"j acvgrv 61 )gj' xg"t('a " prgv" nkaui prhgv udhkuh _ " vut cjhw12( rtv tuv", cke gw ,,emz/ vnal ,rx"ux"g d/ vbxni cxv"n nkuey j"c gw fz vgrv 53/banv cdu;' kt hfuk keck t, vdhkuhhovbpktho sgmnu,u h,w' " st,prhgupjs kvfbx k " ch, prgv"' cu habu dhkuhvgmo sprgv sesuav' afi bcrt nudck'erhc"' fh vut rtv thl vdhkuh sprgv)sesuav( nuara " carahi gkthi"' ukfis " t,prhgu" 22 /gp"z nuci nsug " nav sjhk nhbhw uktntur utur' ukfi bnmtho nnbu " fkbvurhi fuw ufk nv svuv x,ho" uctupina,kakhi nhbhw"[' uhjs go zv " neur"fzv akngkv kdnrh nfk dsr neur udsr)fchfuk( s " fk bvurhi fuw" ]ckaui vzvrcpra,bu: vgmo sprgv " sfnv srdhi" t,prhgu" )kngkv nxsr uvsrdv(' v"zmrhl kcut ngmnu,u h,w' avut v " neur"vdhkuh s " fk bvurhi fuw" u " fk nv svuvx,ho" )vhpl vdhkuh(' ugus ctupi akuvdhkuh )tur( vut nm"g ctupi ak dhkuhcxsr uvsrdvQ nuci nzv' acfsh ahvhwsrdt uvnafv ctur _ bnaf, cxsrnxuhho cv,to kmhuru udhkuhu vpryh'gmnu,u 12 [ _ afi tur vut nm"g nudsrcdsr umhur nxuhho ak dhkuh )tur(' ufkbvurhi fuw ec"v tphe fk bvurhi fuw"'acch, )shrv( bnmt vnkl cdhkuh cfkunvu,u h,w ]uckaui vzvr: " ch, prgv fuwch,t st,prhgu ut,dkhhi nhbhw fkuh,hrv nzu: v " t,prhgu ut,dkhhinhbhw fk bvurhi fuw" ct suet ngmnu,uvgbhi _ fi vut cfj vgmnu, ) " ct tk prgv"('fskeni cpbho/srd, nav _ kt h,fi atso bcrt' banv cdu;'hfhk c,ufu vdhkuh sprgv sesuav/ tck ctnh,h,52( ukfi vxfho nav kscrh prgv " fi scr,kt tuxh; gus rtu, pbhl"' fh ksg,u _ nms32( rtv xv"a ,ba"t j"t gw 5-472/ ua"b/42( pra,bu hu"s' fj-fy/s " rtu, pbhl" vut suet fph avbanv) " pbhl"( s " t,prhgu fk bvurhi"' dhkuhakngkv nfk nshsv uvdckvQ vdhkuhcagv avut neck t, vdhkuh s " rtu,pbhl" sprgv' urutv t, vpbhnhu,,nu,"/ nms srd, nav )nm"g( 52 thichfk,u ak bcrt kvatr banv cdu;kngkv nfk nshsv uvdckv ) " t,prhgufk bvurhi"(' kfi " chuo rtu,l pbhcesuav v"z yuc cakhnu,/ uvgbhi czv:nfhui avdhkuh sprgv sesuav vutpbhl" 42 / nzv nuci' akscrh prgv haneuo c,urv uesuav' tkt afnu azvrtu,l pbh ,nu,"' vxfho kfl navctnru " fi scr, kt tuxh; gus rtu,vprav: faprgv tnr knav " kl ngkhvanr kl tk ,ux; rtu, pbh fh chuonm"g kt hfukv keck zt,!uha kunr azv nrunz do cvnalcch,u cfk v,ue; _ vdhkuhho sgmnu,uh,w _ nfl vut b,hhrt' fh banv cdu;ugtfu"f nju. kch,u 32 (/ tck fph aprgvnkaui " t,prhgu fuw fk bvurhi" bnmtbcrt keck' ukfi kt pjs nav kda,tk prgv fph abnmt csrdt zu )cch,u'" thbui hturhi uthbui srdhi shkhw"'vdhkuhho sxsr va,kaku,' tu,o hfukakngkv nnshsv uvdckv )t,prhgu('vct nvgmnu,?!chfk,u ak bcrt nudck keck t, vdhkuhs " fk bvurhi"' ugus dhkuh ctupinahju, huo sw pw ct' dw acy' ua"p ct' uw acy קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט86226

cjhmubhw vfkh suet ctupi akt hx,hr vfkh kturfkk ufnu avhw cn", / / ufnu ahvhw kg"k fuw"/vabh c " t,prhgu"(: " gher vnfuui avutcva,kaku, vguknu, ahvhw v,dku, vpbhnhwvjhmubhu,' udhkuh vpbhnhu, )azvu tnh,h, gbhbvak prhgv' fb"k vgrv 22(/ uao )cvnal kphrua72( rtv ,u"j ao )gz' xg"s uthkl( cwphruaho c " prgv" nkaui prhgv udhkuh: dhkuh62( ug"s " kt ,ufk krtu, t, pbh fh kthrtbh vtso ujh" ),at kd' f(/ujhcur vvpfho )s " fk bvurhi"u " t,prhgu"( vut suet cfj vgmnu,nnshsv uvdckv s " t,prhgu" 72 /zt, tunr,' ado vmhur unshsv uvdckvs " fk bvurhi" vut ctupi skngkvvtur gmno vo ctupi s " t,prhgu" _dhkuh akngkv nnshsv uvdckv umhur/vntur( thi vut ctupi s " t,prhgu")fb"k(/ )c( " fk bvurhi"' srd, umhurn,hhjx ktur cdsru umhuru vut' afinms srd, vtur )tphku cvhu,u nghinxsr uvsrdv/ azv nurv avdhkuh ctngmnu,u h,w akngkv ndsr tur' ukttupbho: )t( vdhkuh sfk vturu, )fkbvurhi( uctupi s " t,prhgu"' kngkvprgv nkaui " t,prhgu ut,dkhhinhbhw fk bvurhi fuw" bh,i kpra cabhh,w!uvchtur czv:banv cdu; nudck chfk,u keck t,vdhkuh s " t,prhgu fk bvurhi" ngmnu,u_ akngkv n)fk dsr s(ckh dcuk udcuk_ nchtv t, nav kprgv' ado cvhu,u" uhtnr vw tk nav ct tk prgv"'" ghhkkhw ec"v tsrhi c,r tsrhi": gmnu,u h,ws/ gk fl vumrl kvhu, mhuuh nhujsub,hb, fj nhujs, nvec"v knav _vht kngkv nnshsu, uvdcku, ak vdu;vdanh uvnudck 62 /23( rtv tuv", utrt gw emu )cphrua " cttk prgv" skgu"z(/suet cfj vgmnu,/13( rtv kghk vgrv 72/n,hhjx kgmnu,u h,w' uvdhkuh aku thbu ctupis " t,prhgu" akngkv nnshsv uvdckv' azvu03( nat"f nms zv agmnu,u h,w vut nupayukngkv nfk dsr ntur utur' vrh vtur thbu82( vnal ,rx"u gw epc uthkl/92( ao gw exy/prgv" vut vvesnv uv,jkv kzv' fb"k(:fk bvurhi" _ huci cvesho chtur ,ufivgbhi sdtuk, nmrho cfkk )a " ct tkvjhsua s " ct tk prgv"' anav fbanvcdu; hufk keck t, vdhkuh s " t,prhgutsrhi"' cpbhnhu,u uc,ufhu,u 23 nna/v/ chtur vygo nsug gav vec"v t,uh,hrv nzu _ abanv cdu; ,ufk kvfbxkao ) " ct tk prgv"(' " tsrhi c,rvckh dcuk gs kdhkuh s " prgv"'" t,prhgu fk bvurhi" ngmnu,u h,w'ufkh 13 ' gs _ vjhcur sbanv udu;' adobanv cdu; nudck hfukv keck t, vturkjhcur vvpfho sckh dcuk udcuk )cturdupt(' uknyv hu,r _ vjhcur sturuvdckv 03 /unzv na,kak knyv hu,r vfj_ avnshsv uvdckv s " fk bvurhi" duptvht ctupi s " t,prhgu"' kngkv nnshsvs " t,prhgu"(' bnal cu nvgmnu,akhnu, vdhkuh s " fk bvurhi"' uh,hrv nzucdhkuh )cmhur tur(' aeaur cmhuruvdckv fkavh )unm"g th"z ctupivfk ufk hfuk' u " t,prhgu nhbhw fkbvurhi"/ ukfi' do vtur fph avut bnalaao th"z ccjhw turQ tkt chfuk,vgmnu, )uesnui fesnu,u h,w 92 (' abuat)fb"k x"d(: hsug 82 avtur )eusoab,dkv( fkuk cgmnu, vntur nna' reשיחת ש"פ בא ה'תשנ"ב 87227nahju, huo sw pw ct' dw acy' ua"p ct' uw acy

js" 83 /ugus/83( rtv zj"d gd' t/63( ,bht ao )nu' t(/73( rtv ,bjunt utrt yu/ anu"r ph"c' d/cnsc"r ph"d' u/ ,bht rpk"u/53( haghw k' f/33( anu, d' hc/43( rtv ,bjunt bat yz/ ao cjueu,h d/gs kshrv ku h,crl _ gs acfk vgukobnmt cdkuh a " hartk ueuc"v fuktctkeu,' gs ngmnu, unvu,' fl avdu;vdanh cguko vzv vdanh bgav esua'vdzhrv' vb,hb, fj kvnahl c,j,ubhovdhkuh sgkhubho' gs ksrdu, vfh bgku,agkhubho kt hrsu knyv u,j,ubho kthgku kngkv' ucn,i ,urv bgav chyukufhsug 73 ' aeuso n,i ,urv' vh,vv " dzhrv" chi gkhubho u,j,ubho'tphku ckh kcuaho vfh gkhubho )fb;vgkhui(/,urv(' fn"a 53 " ukt hfb; gus nurhl" 63 'vut hvhw cshr,u cdkuh ckh auo kcuaho'ah,nkt cakhnu, vdhkuh cdtukvvtnh,h, uvakhnv )unghi zv vhw cn,igmnu,u cshr,u vpryh, 12 )unf"a cbudgkvec"v' curt vguko unbvhdu(' fphcdu; c,j,ubho' hvhw dhkuh vgmnu,')fchfuk( fnu tso vbnmt cdhkuh cfkkvhu, ku h,crl shrv c,j,ubho 43 'acnshsv uvdckv uvgko uvx,r sbanvcdupho' cfsh ahufku kvdaho t, ,fkh,ufuub, crht, fk vguko: b,tuuv vec"vvzv" 33 / vjhsua sn,i ,urv vut _ b,hb,v,urv uvnmuu, knyv kcb"h banu,c,jhk, akhju,u: " cvumhtl t, vgonnmrho ,gcsui t, vtkeho gk vvrvfuubv sdtuk, nmrho vht _ n,i,urv' fph avec"v tunr knav nhssnmrho anubg ungfc chu,r fuw"/ urtv s"v zv,rk"s )gw ef(/ ,ah"y/ekj(' apkht, nav vh,v " thl hfuk kvhu, dhkuhtut"x gs knyv nyv' udo rtv vekhpv veav34( kaui vzvr ao/44( urtv s"v uhtnr duw nh ao pv ,rg"j )gwctuv", anu, gw gv/ s"v vb"k ,rf"z )gw gvuthkl(/ ,rb"j )x"g gu uthkl(/urtuh kakhju, bfcsu, fzt, fuw" )rnc"i ao(/24( zj"c fv' c/ s"v uhtnr duw nh ao pv14( " chs ni sfar knakj" ),rduo tubekuxgv"p(' " akj bt chs tso nscr mju, ahvhw far93( anu, s' h/04( ao' hd/s,urv acf,c u,uacg"p knyv ] " fcspv cturhh,t scgk pv ufcs kauinav' anm"g vut csrdt akngkvndhkuh cshcur' kngkv tphku nvdhkuhvdtukv knyv 44 /ucara vgbhbho v"z cdkk ngk,nmrho " shcur )nav( vuv cdku,t" 34 'ukfi ygi nav agk hsu kt hfukv kvhu,kaui tbfh"' ukfi " akj 04 bt chs,akj" 14 _ ncutr cf"n 24 ' acdku,cchtur ygb, nav kvec"v " kt 93tha scrho tbfh duw fh fcs pv ufcsakhju,u ak nav kvumht t, cb"hnnmrho:mhuuh vw knav " ct tk prgv"' fskeni/u/ ucvesho' ags"z nmhbu cv,jk,cn,i ,urv gmnu/uha kunr aakc gherh czv bpgk g"hchi gkhubho u,j,ubho knmc ak tjsu,chbhvo' fvfbv kakhnu, vtjsu, chbhvoknyv cn,i ,urv _ nusda, vvesnvkchyuk vdzhrv' vngcr nnmc ak phrusnzv nuci' acdku, nmrho uhmht,nmrho _ vnvuho vfbv kdhkuh vgmnu,nahju, huo sw pw ct' dw acy' ua"p ct' uw acy קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט88228

anav shcr go prgv " hvhu scrhutkt atz _ cnmrho _ " utbfh tvhwgo phl" vhw dhkuh csrl bx _ acagvcjhw vngkv s,eui ahvhu vfkho nruchonts" 94 /,vu u,eui hjs vhhbu vngku, sabhvo'ahvhu vturu, nrucho fnu c,vu fuw udoagah,h t, vfkho s,eui ut, gukov,vu tbh hfuk kvpl vscr kv,grc cjhwtvhw go phl"' " phw' t; anms araln,vu thi kl fkho ftku tck tbfh vuhwtmk nav )anm"g vut kngkv ndhkuhcfkho(' hvhw vdhkuh cshcur cpv' " utbfhsguko v,heui uvturu, nrucho s,vu('vut hfuk kpguk ado cdku, nmrho' udouvurh,hl tar ,scr" 84 : nms gmnu,u h,wavut fk hfuk )uvut neur kfkh vpvug"z gbv ku vec"v " nh ao pv ktsoduw vkt tbfh vuhw duw utbfh tvhw go phl" svhhbu nh avut nguko v,eui" 74' cuvfkho nrucho kvfhk vturu,/tur afku k,ul fkh vpv" 74 ' ukfi tnr" akj bt chs ,akj" )nahj msebu('dsukho ukt vhu hfukho kv,kca cfkho'uzvu gbhi fcs pv akt vhw hfuk kvaphgcturhh,t acf,c" 54 [' nav 64 vhw " fcspv" fh " arau n,vu aao vhu vturu,b,i ku vec"v t, vfj _ fj vgmnu, _avfkho sbanv cdu; hufku keckcmhuuh vec"v tkhu " ct tk prgv"'" ghhk khw ec"v tsrhi c,r tsrhi": czvhufku vfkho keck t, vturu, vdsukhos " t,prhgu fk bvurhi"Q uzvu vjhsuapv ufcs kaui" )cdkk vrhcuh turu,dsukho akngkv nfkho( _ jaa thlnhbhw":nav nms srd,u vut )nm"g( _ " fcsz/ gp"z huci d"f vgbhi s " ct tkprgv" sesuav cdkk zv a " nav sjhkcn,i ,urv' " tbfh vw tkehl" 65 ' atz 85nav v,rpt kdnrh 75 /ekhp, nmrho" g"h " tbfh tvhw gophl" 75 ' uzv ncht ktj"z _ dhkuh vshcurdku,"(' " re cfsh ahvhw dhkuh vshcurkdnrh cfkku, vguko m"k achr,gar, vscru, 65 (' akfi cfju kpgukhmht, nmrho ) " t; avshcur vut ccjhwap,ho" 55 / uzv bpgk g"h vdhkuh s " tbfh)tvhw go phl(" sn,i ,urv )v,jk,g"s vycg[/ tck tz vut kt v,rpt 45 'akfi ktj"z tnr nav " tbh grkvscrho cphu duw" 25 ' " vut hvhw kl kpv" 35_ cfsh avshcur h,dkv cakhnu,' dobfubho" 05 ]ubux; kfl do " tvri tjhlhvhw bchtl" 15 ' " uscr, tkhu uan, t,שיחת ש"פ בא ה'תשנ"ב 8922964( cvct keni _ rtv ,u"t utrt s"vuhtnr duw nh ao pv )bt' s uthkl(/ ,u"j ao )by'24/54( zj"d fj' rg"t/ urtv neunu, acvgrvnahju, huo sw pw ct' dw acy' ua"p ct' uw acyvhpl vtur kfkh uvfkh ktur / / uhfuk kvhu, vhaccjhw thi uvthi ccjhw ha fuw"/cxupu )xj' t(: " vkt tbfh fuw fh fk hfuk kgau,n,vu ,heui un,heui ,vu / / hfuk kgau, d"f84( anu, s' ht-hc/94( ,u"t ao bc' xg"c-d/ urtv ,u"j ao24/85( sc"r uzvr acvgrv 45/65( h,ru f' c/ ut,jbi v' u/75( xs"v nh ao pv ,rb"j )gw pz(/hu"s/ urtv do anu"r ao/55( utrt u' hc/ k/35( ao' yz/45( sc"r rp"t/ zj"c ao/ rnc"i anu, s'15( utrt z' t/25( anu, ao' yu/05( anu"r p"d' yu/ vuct ctuv", acvgrvt uthkl(/74( kw v,u"t ao' c/

vfuubv sshrv c,j,ubho _( dhkuhvgmnu, ) " tbfh"( knyv kcb"h banu,95( uha kunr' azvu vphrua c " uvek bangch, prgv"' fncutr czvr ao )cvnal kzvvakhnu, sdtuk, nmrho vht _kvcht t, n,i ,urv )knktu, t,vnkl 06 ' azuvh v,jk, vdtukv _ habuczv gbhi gherh[:prgv" skgu"z bgav chyuk uachr,ekhp, prgv fph avut c,epu ctrnuiprgv" vut vesnv uv,jk, vdtukv']bux; kphrua vpauy' ag"h " ct tkfuw"/j/ gp"z huci d"f nsug " ct tkvdhkuhho vfh bgkho ngmnu,u h,w'a " t,prhgu ut,dkhhi nhbhw fk bvurhinav ct tk prgv"' acvhu,u banv cdu;vut bfbx tk prgv sesuav uneck t,uvdckv sbanv cdu; c,j,ubho' hvhwdhkuh vgmnu,/ ukfi vhw " uhtnr vw tkbvurhi" _ fh " b,tuuv vec"v kvhu, kuh,crl shrv c,j,ubho"' acnshsvuvakhnu, sfk xsr va,kaku,' ak fkvturu,' gs kcjhw prgv' " t,prhgu fkfk bvurhi" 95 /uvygo g"z vut' fh zuvh v,fkh,cpbhnhu, t, fk vdhkuhho vbgkhosgmnu,u h,w' " st,prhgu ut,dkhhi nhbhwabnmt cnshsv uvdckv ucnmc ahfukvkvhu, xfbv )cdkk prgv skgu"z(' vutkzv vhw " uhtnr vw tk nav ct tkprgv"' acvhu,u banv cdu; )nav(' fphkvgmnu,(' fph anav v,pkt gk flu " sjhk nhbhw" _ kfi' fvfbv uvesnvuvhu, azvu jhsua dsuk )abcrt banvcdu; nudck n,tjs go ckh dcuk' gssgkhubho u,j,ubho abpgk cn",' gskdhkuh vgmnu, c,j,ubho/vec"v/ugs"z bnal do cguko _ vjhcuruk,ptr," 66 [' afph acb"h bnmthoc,ur banu, cdupho vo " fukt js" gokvhu, ako vi cdupu uvi cnnubu 46 'utphku ckcuahu _ " kfcus 56" esuaho" gs ksrd, " nnkf, fvbho" _" fvbho dsukho" 36' afvi dsuk mrhlnnkf, fvbho uduh esua" 26 ' ado fphavo " duh" cguko vzv vdanh' vonav' fb"k(/ uh"k azv nrunz do ctnhr,vec"v kcb"h euso n", " ut,o ,vhu khcdupho' banv crhtv cdu; crht]fhsug 16 acn", v,rptu fk cb"h )fukknahju, huo sw pw ct' dw acy' ua"p ct' uw acy קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט90230a " ch, prgv" vut " ch,t st,prhgu ut,dkhhinhbhw fk bvurhi fuw"(' " ucd"f ec"v tphe fk,ba"t j"t gw 472 uthkl/ ua"b/06( rtv ctrufv s"v ct vg,"r )vnal,gr"c j"c gw ,,nt(/ ,a"s )gw 721(/ xv"akaui" ) " ek ckt ut"u"(' kgau,u euk )cut"u('avtur ct cdhkuh cfkh vpv/euk ushcur _ rtv tuv", uhac )frl uw( ,,rms'c( nthr do csrd, nav avut " fcs pv ufcsbvurhi ufk cumhbhi cdhi ktbvrt kvvut euksterh ek ckt ut"u" _ avdhkuh sprgv )agbhbu,runv pt' t(/ uccdsh fvubv avo " kfcusuk,ptr," bgav jhcur abhvo hjs/a,ptr, )z"t( vut " emv tut"x"' unkfu,)ardkhw hursu,( vut neur kguknu, ch"g ),u"tu " ,ptr," )nkfu, u,ptr,' vfukku, fkvxphru,( vo g"s ckh dcuk udcuk' fhsug46( rtv hunt hj' t/ ua"b/ rnc"o vkw fkhvnesa rp"v/]p[/56( ,muv fj' c/66( uha kunr' acsrd, vxphru,' " fcus"36( cgv"y gv"p/ urtv tds, crtah, pg"yucf"n/26( h,ru hy' u/16( ,bjunt h,ru j/ cnsc"r rp"z/ urtv donfhk,t )vuct cpra"h( gv"p h,ru f' yu/

07( vkw ,", ktsv"z xp"c/ ua"b/86( nakh u' fd/96( ,bht p"s uthkl/gzr", )gw eks(' ,ay"u/ urtv keu"a jy"z gw 47uthkl(/nfk ufk' azvu re " chfk,u h,w avut fk hfuk")tuv", utrt gw rkt/ s"v rtv b,,hl ,rk"t'h,w' bgav do vfj k " ct tk prgv" )hjs govec"v( kvkjo gnu ) " ktdjt chw erct"( ukcyku)xs"v ct vg,"r(' ukfi g"h " ct tk prgv"carau cesuav _ dhkuh " fk bvurhi" ngmnu,ukcu" )ukfi sjhk nnbu nav(' uvfuubv pbhnh, czvvht _ fsh kcyk vekhpv uhvhw h,rui vtur fuwavrh ,ue; vekhpv ct nvec"v' akfi btnr)cvnal k " ct tk prgv"( " fh tbh vfcs,h t,76( uh"k anzv bnal vfj do k " ct tkprgv" fpauyu' fsh kcyk ukacur ekhp,u')asuet tz tpar kcrl crf, v,urv( 07 'uvi ,urv acgk pv akhnusv mrhl kvhu,suet cafku uvcb,u vnudck, ak vtsovi c,urv _ vi ,urv acf,c aha kvvdckv: nxpr nxuhho ak tu,hu, ufuw'cnshsv uvdckv _ vrh vnshsv uvdckvakvo dupt vht kngkv nnshsv uvdckv:fph ahursho knyv )cn",( cnshsvuvdckv' uehuno uakhnu,o ,kuhw sueturmubu ak vec"v 96 (/ uvjhsua czv vut _a)kt re fph avo nms gmno' tkt( dofhsug a,urv unmuu, nms gmni vicgmo kngkv nnshsv uvdckv )jfn,utur" 86 ' a " fk bvurhi" )dcuk( vo ctupis " t,prhgu" )ckh dcuk(',urv' fabpgk vjhcur sdcuk uckh dcuk'" t,prhgu fk bvurhi" s " br nmuv u,urvugh"z avhw fi tmk nav' bnal vfjkfk cb"h' ahufku keck t, vdhkuh sn,ia " t,prhgu ut,dkhhi nhbhw fk bvurhifuw" 76 /bfbx cpbhnhu, kprgv sesuav uneckt, vdhkuhho vfh bgkho ngmnu,u h,w'57( agr vdnuk cxupu/ urtv vbxni cxv"nnkuey j"v gw exv vgrv 621/37( buxj crfu, vajr/47( f,r ao yuc cvuxpu, xey"z/ ua"b/17( vuag c' t/27( hunt ft' t/ ua"b/a,fkh, akhnu, vafr u)cnhkt(akhnu, fk vgbhbho vut suet kbanu,cjkeu t,v ,upx cfuku 47 /ufnuci do nvpx"s )ufsg, vrnc"i 57 (fbanv cdu; hjs _ vht " fukt js" govec"v' fchfuk' fh vgmo fat,v ,upxfukt js" _ kt re nms ban,u kngkv)tu jke nban,u(' tkt fk nmhtu,u _s " t,prhgu"' kngkv nnshsv uvdckv/uvygo g"z vut' fh " hartk ueuc"vneck " fk bvurhi"' uh,hrv nzu _avdcuk aku gmnu vut ctupiumrhl kvhu, tmku " ct tk prgv"'" st,prhgu fuw nhbhw fk bvurhi"' avutuvdckv tnh,h, )cdupu vdanh(' cu vutzeue k " ut,v nanrv cerch" 37 _ hfukyvurv vht" 37 ukngkv nvdck, vdu;'tkt tphku fph abnmt knyv cnshsvctupi skngkv nnshsv uvdckv' kt renms jke vbanv aku a " banv ab,, chbnmt banv cdu; knyv' go fk vnshsu,uvvdcku, veauru, czv' mrhl kvhu,unzv kunsho do cgcus,u ak hvushneck v,urv uvnmuu,' ado fph avuttar kt hns ukt hxpr nruc" 17 ' ug"s"neuo trui thbu ni vnsv" 27 [/u,urv tur"( ctupi s " t,prhgu" kngkvnnshsv uvdckv ]g"s " uvhw nxpr duwcfk nmuv kph gbhbv( _ vrh vnshsvuvdckv dupt s " fk bvurhi" ) " br nmuvugtfu"f cnmuu,' akfk nmuv ha nshsvuvdckv )rhcuh pryh vshbho )uvhsurho(שיחת ש"פ בא ה'תשנ"ב 91231nahju, huo sw pw ct' dw acy' ua"p ct' uw acy

nvr' ukt kv,gfc fsh/// knmut jicghbh vnmrhho?! tphku to vhw mrhl18( d' ft-fc/97( ht' c-d/08( hc' kv-ku/721 uthkl/ xv"n eubyrxho j"c ,hd' c/ ucf"n/87( hu"s' fv/77( vnal uffv ,rk"z pp"j uthkl/ xv"n,rj". gw rhy/ urtv do xv"a ,ur, akuo x"g67( vkw ,aucv p"j v"t-c/ phv"n xbvsrhipw jke s"v ug,v tjk/ktjrh ntu, abu, agcus' vhu mrhfhoknmut srfho kcruj nao nv ahu,rhvhw ) " uvw b,i t, ji vgo cghbhnmrho"(? ftar cb"h hmtu nnmrho'ctupi s " uhathkuo"' uh,hrv nzu _ suetn,ul ji' gs avec"v gmnu nuust aflkdtuk, nmrho a " do t,v ,,i chshbuduw"' uav " uhbmku t, nmrho" hvhw suetjuzr, gk zv aka pgnho!['skfturv thbu nuci: nsug budgnmrho" 08 ]bux; gk vpgo vrtaubvvf,ucv cpw anu, 18 / bnmt av,urvuhatku nnmrho duw uvw b,i t, ji vgocghbh nmrho uhathkuo uhbmku t,juzr, v,urv gk fl facb"h ehhnu zt,cpugk: " ucbh hartk gau fscr navvtha nav dsuk nts ctr. nmrho cghbhgcsh prgv ucghbh vgo" 97 ' uktj"zrgvu utav nt, rgu,v fkh fx; ufkhzvc' uh,i vw t, ji vgo cghbh nmrho dotkehbu"' utj"f _ mhuuh vec"v knav" scr bt ctzbh vgo uhatku tha nt,kprgv cvnal vprav 87 " do t,v ,,ichshbu zcjho uguku, ugahbu kvwkg"k vbanv bhzubh, ni vdu; 77 /y/ g"p vb"k hucbu d"f scrh navcdupho c,jhh, vn,ho )ukt kbanu, ckhdupho' fsg, vrnc"o 67 (/ utsrcv _78( cakj hs' v/g"s tz tvpul tk gnho apv crurv duw )mpbhw d'y/ tuv", utrt gw emv(/58( rtv xbvsrhi by' c/68( unghi zv bgav g"h vphf, v,bhi knyv'rtv keu"a jf"t gw 21 uthkl/ jf"s gw 78uthkl/ ua"b/jual/48( ufcr aeu"y cnpraho cdsr b,hbv zu _avbaht, ji cghbh nmrho bga,v nzv avnmrhhortu acb"h kt keju ngmno vfkho cg, nf,28( kl kl yu' hs/38( urtv bjk, hgec pra,bu )h' fc('mrhl kvhu, " fh crj vgo" 78 ' " cjpzuih/ tck cdtuk, nmrho kt vh,vakhnu, chrur v,j,ui' fnuci nzv avhw" ,bhi vdsuk" )prgv( _ hvhv " anadsuk" 58 kesuav 68 /sshrv ku h,crl c,j,ubho cdtukvvtnh,h, uvakhnv' fado v " bja" _njpaho ahvhw suet csrfh bugo fuw[/azv bgav vfbv kakhnu, vgbhikvhu, fl vxsr ckh, crhrv fchfukQtck ktjrh zv' thpv are vscr tparh'tjr, ntar chyuk uachr, vnbds _fnu avhw g"h nfu, nmrho _ mrhlfnv atparh( kdtukv/]vi tn,' acneuo akt guzr, srldanhu, vguko dupt' gs avnbds gmnu)vnmrhho(' " nxfho" crmubu 48 kxhhg )gsc,j,ubho' to fi' vakhnu, czv vht)kt csrl achrv' tkt( suet ftaruha kunr vchtur czv: fhui avfuubvsdtuk, nmrho vht fsh kpguk shrvt, vfkho cag, nf, jual' ufhu"c[usuet cbaht, ji 38 ?dsuk"(' nsug zv vhw mrhl kvhu, suetctupi ak athkv ]vo vhu hfukho khyukkvhu, " uhbmku" )cfsh kehho t, vcyj,vw ktcrvo 28 " utjrh fi hmtu crfuanahju, huo sw pw ct' dw acy' ua"p ct' uw acy קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט92232

59( ,bht tdv"e xhw z"l )enz' t-c(/69( ,vkho gs' hc/39( haghw bc' hc/49( rtv zj"c xd' c/ pj' t/nnfhk,t gv"p(/ urtv do xv"n nkuey j"s gwrfu vgrv 61/29( ags tz vh,v thn, nmrho gkhvo )avrh" theyurhi akj gnvo" _ pra"h cakj hs' v'09( cakj hs' j/19( ao' k/88( pw rtv yz' d/98( rtv ,bht pk"t )n' c(/jhhu" 59 ' uzv " n,dkv unthr ccjhw dhkuhnkngkv knyv / / upugk 69 haugu,ban,u kngkv' hjs go " fk ngahuu,ur,u ugcus,u tar gcs fk hnhvwah",( cac, pw ct gmnv[:hsug achuo vvhkukt ak mshe gukvsurbu' vn,crl 49 )cabv zu( nac, pw cttk prgv ]uvvx,keu, vh,v )cab,ht/ vgbhi vb"k ahhl do khu"s acy'huo vvhkukt sf"e nu"j tsnu"r bahtbanu, cdupho cdtukv vtnh,h,uvakhnv ),fkh, uakhnu, vafr' fb"k(/uvcrhtu, _ banu, cdupho' ugucrhonhs )ckh vpxe fkk( kjhho bmjhho aknvdku, )czrhzu,' tck( ctupi snbuj,vbpa unbuj, vdu;' c,fkh, vakhnu,ucnbuxv kt ,kfui" 39 ' f h " t, rujvyuntv tgchr ni vtr."' ukfi hmtutrtbu bpktu,"' akfi vhmhtv nvdku,kdtukv ,vhw ctupi a " kt cjpzui ,mtucxu; dku, zv vtjrui' cdtukv vtnh,h,uvakhnv' " fhnh mt,l ntr. nmrhot, nmrho n, gk ap, vho" 29 (/akhnu, chrur vguko ,vhw suet" uhrsu; )nmrho( tjrh cbh hartk" 09'uhmh"n kt baknv gs a " uhrt 19 hartkhmt, ntr. nmrho" 88 ' fh vrg vhv gshhic,ue; fuw 98 )fnuci do nzv aktjr nfivkheuyho kvtrhz"k anu, d' s/401( ,bht rpn"c/501( agr vdkdukho vesnv f/ k", uxpr201( ucc"r pb"u' z: uthi sur athi cu fnav/301( pra"h jue, ft' ft/101( zj"d rgd' t/ ,eu"z ,x"y/ urtv ,bhtpn"s )xd' t(/ ugus/99( kw vtdv"e cchtur kxhw z"l )enz' t(/001( rtv keu"a ao gw 923 uthkl/ ua"b/79( tdv"e xf"j )enj' t(/89( rtv keu"a jf"u gw 923 vgrv 51/)nav acsurbu( knav acsuru _shumth nmrho 501 ' cnhkt n,jze, hu,rvvauutv ak cgk vvhkukt baht surbuuvsur vrtaui kdtukv' asur zv)sgec,t snahjt( vut dkduk nvsurucpry asurbu zv _ fph atnr cgkvvhkukt _ vut vsur vtjrui kdku,cjhw nav acftu"t nhartk 401 (' banu,cdupho suet/un,dkv knyv u " pugk haugu, cercvtr."' tmk fk tbah vsur )ucpry nmsuvdhkuh ak " ct tk prgv" tmk bahtvsur _ a " vbaht vut vfk" 301 _ bnalucfk abv _ ugs"z cabv zu _ buxp,czv gkhw bgkh, hu,r' gs _ akt cgrl/) " cghkuh tjr ghkuh"( tk prgv sesuav'" st,prhgu ut,dkhhi nhbhw fk bvurhi"/cfk srt usrt 201 ( _ " ct tk prgv"'" sghhk khw ec"v tsrhi c,r tsrhi"bgav tmk cgk vvhkukt _ nav rchbuacsurbu )fhsug 101 at,payu,t snavabv 89 (' ugkhw " cghkuh 99 tjr ghkuh" 001 /ucxdbui pra,bu: chuo hu"s acyakt cgrl cban, cgk vvhkukt )azvuvygo ktnhr, esha chuo vhTrmhhy cfkcerc vtr." 79 /uchTrmhhy cfk abv uabv buxp, gkhwשיחת ש"פ בא ה'תשנ"ב 93233nahju, huo sw pw ct' dw acy' ua"p ct' uw acy

nuci' a,fkh, vakhnu, czv vht suetfa " t,prhgu fk bvurhi" n,dkv cbanv901( uhrt ft' u/011( ,vkho efu' c/ 111( haghw fu' hy/701( haghw ht' ht/801( anu"r p"t' z/601( rtv anu"r p"c' s/ ao' u/ zj"t rbd't/ aw vpxueho pw uhjh/ ,u"t napyho gv' c/fg,' v"v fph abnmt banv kngkvnvdu;/ ug"p vnsucr kghk ctrufv'hc/ nckh vcy gk fl atmk cgkvvhkukt vdhkuh cpugk s " ct tk prgv"csurbu' afbanu, cdupho hufku keckt, vturu, vdsukho/chuo vvhkukt(' fukk cvbvd,u n,ulanjv' bnal kftu"t ncb"h ukfk cb"hunzv nuci gus hu,r' thl v " t,prhgufk bvurhi" tmk cgk vvhkukt )ucpryfl avaphgu do gk gbhbhu vrujbhho)fskeni(/uvpkt czv jze hu,r cv,jac cflavhw cgk hxurho danhho k"g' gs fshvvhkukt avmyhhbv cfl avh,v suetn,ul anjv/ajue phbu ukaubbu rbv" 011 (' fph artucpugk cgcus,u uvbvd,u ak cgkao " fk vaung hmje kh" 901 ' aakhnu,vmjue uvanjv ,vhw cdtukv ) " tz hnktnnmrho' sf,hc 701 uvhw chuo vvut huxh;tsb"h abh, hsu uduw" 801 ' u " hmje" _ gk" hux; gk ao ag,hs vec"v kvuxh;ukdtuk t, hartk / / fao adtk tu,osur zv ufk vsuru,( cdtukv vtnh,h,uvakhnv' fnrunz canu " hux; hmje":ufnsucr fn"p' akbaht surbu haahhfu, nhujs, kdtuk, fkk hartk )akfntjz"k 601 anav " vut dutk rtaui vutdutk tjrui"/)cfnu,( nvrtuh kvhu,' vi cv,payu,cntnrh jxhsu, aku ufhu"c' acpayu,vgbhbho vscr pgk ahvhw czv nhguydupu pgku cfj vshcur cdanhu,' azvvaphg do cpayu, )fchfuk( cshcurvh,fi _ atk vrupt _ anckh vcygk fk zv' rutho cshue vvhpl _ ahxurhcgrl ktjrho' tkt tsrcv _( hu,rfju, cgbhi zv ntar ktbaho tjrho!zhl"( f"f cgcusv zu' vhw m"k tmku )ktre akhk, vnmhtu, snbhgu, ughfuchotnhr, ntnrh jxhsu,' ub,hb, vurtu,ufuw(/ utsrcv: nfhui anrgha ) " eTfyknauk ukakuy gk fj vscur aku' ag"hshcur )cgher( nphmho ,urv uhvsu, )g"hk,, ku t, nkut vtparu, kcmg zt,cnhsv vnhrch,' ucnhkt vhw m"k ahufkjze cvpm, v,urv uvhvsu, uvpm,vnghbu, jumv/ vec"v vhw mrhl thputakhju,u cguko frmubu?! vut _ cgkvvhkukt _ zv anrgha ) " eTfy zhl"( fvahxurhu v,cytu suet cfj vshcur aku'ctupi fzv akt hufk knktu, t,prupxur' azuvh ngkv buxp, kdch x,orupt( atk tu,u cygbv _ vh,fivnghbu, jumv///ugs fsh fl' atphku ruptu )avhw dorchbu/// uzv pgk cbudg ktupi tnhr,vjxhsu, uvpm, v,urv uvhvsu, uvpm,acabu,hu vtjrubu, vhw tmku csudn,vnmc s " fcs pv ufcs kaui" tmk navshi xck cgk vvhkukt hxurho danhho'apgku do gk gbhbhu vrujbhho' fukk _gpr" 111 /h,hrv nzu: do cjhho jhu,u cgkntcdu;' fph ahvhw tmk cgk vvhkukt ,hf;unhs nna fa " vehmu urbbu aufbhnahju, huo sw pw ct' dw acy' ua"p ct' uw acy קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט94234

211( cnsc"r ph"c' d/v,ahgh' acfujbu kpguk t, ,pehsu akvvhkukt _ g"h vbanu, cdupho' banu,crhtu, cdupho crhtho' ak surbu' vsuruv,heui unhkuh vscr c,fkh,vakhnu, bpgk _ cfju ak cgktkt gav bx a " utbfh tvhw go phl"'" hvhu scrhu bfubho"Qcdku," )unav nm"g vut kngkvnvdhkuh cshcur(' uvec"v kt rhpt tu,u'csuru )fb"k x"u(: nfhui agus kt bdnrvakhnu, vchrur' kfi " vshcur vutuha kunr' anv avhw tmk f"e nu"jtsnu"r' v"z g"s nv avhw tmk navkpv"' ag"h tvri hmtu scrh navcshcur danh nna!nhs: " tbfh tvhw go phl"' ukt vx,peczv' tkt do _ a " tvri tjhl / / hvhw klkaui tbfh"' " utbh grk ap,ho"' ukfi" akj bt chs ,akj"' gbv ku vec"vtkt azv do n,tho g"p v,urv _ fnucinzv anav ygi kvec"v " fcs pv ufcsg"p afk )ak rupt(' vh,fi abaht vsurkt hfuk knktu, t, akhju,u frmubu'hvush " kph fji"/ucpry cbsu"s _ athi zu re atkvncea kph fjh tkt kph fji" 211 'aha,sku kvchi cafk tbuah ak fkkvhu,"' u " thl kt vhw mrhl kvhu," _tgp"f' ecg vec"v t, vxsr a " thbhvbvd, vec"v cguknu' ucpry go bahtvsur' ukt ahhl kunr " thl vhw mrhlacf,c(/utg"p akt ahhl katuk atku, gkto vhw tunr hu,r ntnrho' vhv n,ux;do c " jzrv" ak vntnrho' udo crahnu,vshcur aku ctnhr, ntnrh jxhsu,' uvicv,payu, scrh jxhsu, aku cf,c )fh711( zj"d gt' c/ vuct ub,w ctdv"e xf"zuchturv )enu' t uthkl(/)nzj"c efj' c/ ugus(/ ,u"t uhevk py' s/ keu",jue, xv' d/ urtv s"v ct,h kdbh vwah", p"t/511( crtah, t' yz/611( rtv ,bht pf"z ukeu", r"p peush411( keu"s j"t nc' xg"t uthkl/ urtv z"jcke s"v trtbu )bv' c(/311( rtv ctrufv xv"a ,ab"c j"t gw 79)kghk gw 25( uthkl/cfkvu gknhi h,hr ncjhuvh" 711 Q ug"hhu,r )ncjhw " tx,ke hert seuc"vcfukvu gknhi" 611 (' utz vbanv " ta,fjvdsukho" 511 ctupi bgkv hu,r _ fhsugag"h vx,keu, bgav gkhw udhkuh bgkvabatr " byku" j"u' tkt nv " byku"bgav nhs b,ku " abh vnturu,chuo zv vh,v vx,keu, f"e nu"jtsnu"r )byku vnturu,(/ tck kt ctupitck cu chuo b,ku vnturu,' b,kuc,h"u" 411 :cechgu, hu"s acy cabv zu _ chuovrchgh cacug' acu " byku vnturu,,akj"[/hd/ uha kunr agbhi vb"k nrunz dobahthbu' gs kbaht surbu( bpgk, g"hsus nkft nahjt' " akj bt chsnahjt(: akhnu, gcus,u ak navugcus, vcga"y )vfukk fk rcu,hbu]uh"k' azv nrunz do cr", ak " nhs"_ nav' hartk )vcga"y(' sus )nkftmsebu n,nkt cakhnu, dhkuh vturu,cfkh vshcur )fb"k x"u(/vsur cu n,ehho _ u,hf; unhs nna _" akj bt chs ,akj" 311' ag"h nahjprgv"(' ucapg rc' scrh ,urv uvurtu,ufuw scgk vvhkukt' gs asurbu zv vut" tvri tjhl hvhw bchtl"' g"h vchyuhcshcur cpugk )ctupi s " veuk bang ch,שיחת ש"פ בא ה'תשנ"ב 95235nahju, huo sw pw ct' dw acy' ua"p ct' uw acy

uzv pugk t, vakhnu, uvgkhw sfkkeu", mu hz' t uthkl/ ucf"n/021( haghw bt' s/ uhe"r ph"d' d/ 121( rtv rnc"o vkw nkfho p"j v"h/gw rhz/ ugus/ urtv keu"a j"k gw 01 uthkl/911( rtv rnc"o vkw ,aucv p"y v"c/tuv", crtah, hs' t/ ku' xg"c/ cnscr gw nu/nd"t gw cwant )cvumt, ,a"b _ gw eny(/ b"l811( rtv ak"v cvesn,u yz' xg"t/ nxwacugu, aku emt' t/ urtv keu", av"a ht' s/t, fk vgo fuku 911 ' gs " ,urv jsavnt,h ,mt" 021 'a " b,ku" g,v' gh"z anahj msebu ctnhs' " akj bt chs ,akj"' uhkns ,urvnzv[' ctupi afbanu, cdupho neckhocpbhnhu, " t,prhgu fk bvurhi"pv nturhh,t acg"p ufcs kauinturhh,t acf,c"' kvhu,u kngkvu,uacg"p 811 ' tkt tsrcv _ buxp, czvakhnu, bgkh, hu,r ]kt ctupi s " fcsvnturu,"' akt zu ckcs akt jxr j"ucnturu, vdsukho sdhkuh ,uac"fcsurbu zv _ vsur vtjrui kdku, uvsurvrtaui kdtukv _ bgav ,un"h " b,kuvdu;' udo vbanv cdu; vh,v cnmca " vshcur vut cdku," ufuw(Q nat"fknyv( kt vhw c,fkh, vakhnu, fbanvcdu; crht )vh,v vx,keu, vbanv niavdtukv kt ctv tz cpugk' v " ct tkprgv" )vdhkuh s " t,prhgu fk bvurhi"v,ahgh kdch fk vsuru, akpbh zv' gsksur akpb"z )sur vanhbh(: nfhuiknyv/nzv nuci vjhsua ssurbu _ vsurvakhnu, s " b,ku vnturu,"' " t,prhguut,dkhhi nhbhw fk bvurhi" cbanv cdu;),ahgh c,h"u' g"s v,h"u s " b,ku" kdchvyh", s " byku"( _ bpgk, do knyvjxhshu u,knhshu vneuarho tkhufbanu, cdupho fti knyv csur v,ahghubanu, cdupho ckh auo vpxe fkk'ctho nhs k,fkh, vakhnu, s " ct tkfcr nvdku, uhkfu ktr. hartk cdtukvvtnh,h, uvakhnv'acb"h gunsho " vfi fukfo" kdtukv' dotuv"g gunsho " vfi fukfo" acb"h hmtuhu,r _ nxhhgho kvo cfl/gs arutho fhuo cpugk' abux; kzvantparho khvusho kv,bvd frmubo'untparho kvo kmt, nao' tkt guscakhnu, ufuw _ vrh ktjrubv ba,b,vni vemv tk vemv' ufg, kt zu ckcsrhcuh abho' ukt b,bu khvusho kmt,nnbv ukt thparu kvo kehho ,un"mnfph avhw chmht, nmrho(' gs adocnshbv vvht avh,v xdurv unxudr,ktjrubv( atunu, vguko cfu"f nshbu,nxhhgho kcb"h cgcus,o )g"s uhu,rcrht'gs arutho cpugk )fnsucr fn"pctupi s " t,prhgu fk bvurhi"' afk tjshfuk keck t, vtur fbanv crhtv cdu;vacg nmuu, cbh bj 121 ' fl anthrho t,fk vguko go " br nmuv u,urv tur"vdsukho' vi cbudg kcb"h _ g"h v,rh"dnmuu,' uvi cbudg ktuv"g _ g"h vpm,uvi cgahh, fk vguko' gs kjumv athijumv nnbu' fkh keck, vturu,uvhvsu, uvpm, vnghbu, jumv' vicrhcuh vapg )vxprho vbspxho ufuw('csurbu zv bux; gs akt cgrl kdchvsuru, akpb"z cgcusv svpm, v,urvjhsuau ak surbu kdch vsuru, akpbhzv _ rutho cpugk cgcus, vsur:vsuru, akpb"z' gh"z a " vehmu urbbuaufbh gpr"' ucgk vvhkukt crtabu/nahju, huo sw pw ct' dw acy' ua"p ct' uw acy קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט96236

221( haghw x' hy/321( xbvsrhi mz' c/vgbhbho vbanv vht cakhnu, ufkuvdgdugho kdtukv vo kt f"f nmsvrujbhu, uvbanv' fh nms rujbhu,car czni vzv/ufnuci do cpayu,: gher vceavre kp,uj t, vghbho vdanhu,' ado vohrtu t, vdtukv fph avht cdkuh kghbhsdtukv )rujbh,(' vghbhho vrujbhu, akhvush rutho fcr t, vdtukvQ fg, mrhlcrujbhu, )gs ksrdu, " vfh bgku,"( hafcr akhnu, vgbhbho gs kakhnu,utsrcv: gher vvsdav czv vht gkvdcuk ak zni danh ) " zni"( _ fhgs an,tjsho nna' g"s vnsucr kghkcgbhi " t,prhgu fk bvurhi"/ctupi athi kngkv vhnbu/ z/t/ avdcuk)zni( gmnu bgav ckh dcuk )vfh bgkv('a " zni"' veaur go nshsv uvdckv )gcrvuv ug,hs(' bgav " )vzni( vfh bgkv"'ukvghr' ackaui " vzni vfh bgkv") " vgfxyg mhhy"( nrunz ,ufi vdtukv _vguko: zvu vzni vfh bgkv ) " vgfxygmhhy"( kdtukv vtnh,h, uvakhnv!nzv nuci' agf"p fg,' mrhfvvdtukv kcut ,hf; unhs nna/ uckauiygnho athbo nucbho fkk ufkk gshhikt ctv/vehmhi" 321 ufcr xhhnu vfk' uvdtukvvh,v mrhfv kcut fcr nzni' unpbhprgv":sucr fn"p' afcr " fku fk" uvhw kl vuhw ktur guko" 221/hs/ nzv nuci vkhnus g,v n " ct tkprgv" cdtukv vtnh,h, uvakhnv'akhnu, vdhkuh s " t,prhgu fk bvurhi"'uvpm, vnghbu, cdkk vnbhgv ughfucgmnu avkhnus c,ur,u ak cgk vvhkukthakho uhnkt do nv abjxr cv,payu,vurtu,hu/ufk zv cvsdav _ afk tjs heck gkfukk ucnhujs _ g"h vvuxpv ckhnus,ur,u ak cgk vvhkukt gmnu uehuovnturu, vdsukho"' ,uac"f u,uacg"p'bdkv s,urv upbhnhu, v,urv's " ct tk prgv"' kgau, fk hvush kfkhkeck, " t,prhgu fk bvurhi" s " abhkvzuk, _ vgcusv svpm, v,urvuvhvsu, uvpm, vnghbu, jumv' ctupi),uac"f u,uacg"p( uehuo vnmuu,cvhsur' vi cbudg kgmnu uvi cbudgkfk vgbhbho a,cg cgk vvhkukt' vjkn " br nmuv u,urv tur"' khnus v,urvvsur _ mrhl fk hvush csurbu' tbahobaho uy;' keck vjkyu, yucu, cbudggkhw cbaht vsur f"e nu"j tsnu"r' ugkhsu _ cfk tbah vsur' bah vsur uy;cgnsbu chnh vvfbv khu"s acy' huovvhkukt ak baht surbu _ fabuxp,dtukv cfk vguknu, uvsrdu, kngkv/yu/ ucbudg kpugk:crujbhu, )akfi kg"k vbanv bhzubh, nivdu;(' nauo fl vdtukv cdanhu, ,chtdanh' ahhgav shrv ku h,w c,j,ubho/utsrcv: czv n,cyt, vakhnu, dos " t,prhgu fk bvurhi" hvhw do cdanhu,vguko vbrtv kghbh car' cneuo uznivdgdugho kdtukv ctupi jze gus hu,r/uvjhsua cdtukv vut cfl' avdhkuhak vdu;' ao cgher brda vvgkouvx,r' ucnhkt _ v"z ngurr t,vbanv uvrujbhu, kt nurda jualvguko(' nat"f nms danhu, vgbhbhovgbhbho cakhnu, )uvdo ahvush bnmtbanv cdu; cguko vzv vdanh' vrh nmsשיחת ש"פ בא ה'תשנ"ב 97237nahju, huo sw pw ct' dw acy' ua"p ct' uw acy

kph vy;"/ ubux; kzv: ycg vy; kprr421( uhda nz' hc/ctupi ahufku keck/ uckaui vf,uc 421 _ahux; )ugs"z hux; csurbu( vfhi " kjohhjuso ak vy; vut cfl anjbfhotu,o engv engv' kph vfkho akvo'vuxpv do cgcus, fk cbh vch,' fukkvtbaho:pguku, go bah ucbu, hartk uy;'abux; kgcus,o cgmno bpgk, gh"zvxudho ccb"h' tbaho baho uy;' ufkxud _ kph gbhbu/ uvsdav nhujs, gknzv habv vvurtv _ ajhzue vpguku,cear khu"s acy mrhl kvhu, go fkcgrl ckhnus v,urv sbah ucbu, uy;chartk/vvhkukt v,payu uvdhgu krhcuh neunu,cguko' uvukl un,pay' ugh"z bux; aktutphku tku ab,eck tmko v"z vhw gofnv vdcku,Q nat"f pguku,hu ak cgkcabho akpb"z ]fhsug nnf,chvoufhu"c[' v"z kt v,eck tmk fuko'jhsua kbaht chartk(/uvdo anmhbu sudn,u cdsukh hartkucnhujs khnus v,urv ujhbul _ sbahucbu, hartk uak y; chartk )scrsurbu' acabu,hu vtjrubu, cpry nxrbpau gk vpm, v,urv uvhvsu, _baho _ kph gbhbi' uy; _ kph gbhbo/uczv vut tjs njhsuahu ak bahtavrtv cgk vvhkukt kftu"t ncb"h'tbaho baho uy; _ tbaho kph gbhbo'v,nxr kfk xud ncb"h kph gbhbu fphartu t, vpbho vmvucu, uvanju,vnghbu, jumv ktjrho/yz/ ucpryhu, hu,r _ cgk vvhkuktcfj vshcur scgk vvhkukt' vi g"hkhnusu vpryh cshcur uvi cvpm,721( ac, fd' c/urtv xv"a ,ba"t j"t gw 902 vgrv 74/621( jdhdv cxupv/ ua"b/vsda, vf,uc " kjo kph vy;"' fh nms ycgokprr' mrhl kh,i kvo hu,r nahgur tfhk,o/521( rtv pxjho h' c/ _ urtv npraho gv"puhda ao )ke"y' rt"o uap"j kpra"h(' szvuhu,r _ fntnr vdnrt 721 ag"h vske,vch,' ure ktj"z ctho ,pku, vac,uvehsua ak vtbaho/ ugs"z cfkku,ufpayu, vgbhi: vske, bru, ac, vhtvp,hjv anfbhxv t, vac, kpbh fk cbhucbu, hartk n,ux; cehuo vnmuu, sfkcbh ch,o' do ak vcgk uvcbho/csudn, vdrghbho crhnui[/ugp"z nuci d"f' thl g"h ba"e sbahfrnui": vut tfi nkt nmuu,' tck vonjukeu, zu nzu unfuxu, cekhpv'ctupi anmuv tj, njuke, njcr,v/ufshue kaui jz"k 621 " nkthi nmuu,s " t,prhgu fk bvurhi"/]nat"f nmuu, tjru,' hfuku, kvhu,br esua' achrfu gkhu' v"v nthr t,fk vjsr cesuav _ g"s vgbhifbrtv cpayu,' aftar nskheho brbgav fk vjsr nutr ctur vbr/ ukvhu,uvguko c " br nmuv u,urv tur"' gs ktupis " t,prhgu fk bvurhi"/hartk vnskheu, bru, ac, eusauhu"y' ugh"z nthrho t, c,hvo ut,eusa uhuo yuc/ azvu do njhsuah surbu_ abh,ux; rhcuh dsuk sbah ucbu,chi vnmuu, vnhujsu, ak bah ucbu,hartk _ vut gbhi vske, bru, ac,ntar phrurho eybho/ugs"z cbudg kbah ucbu, hartk:t, vtufk 521 ' agh"z hfuk vntfk kvdhgdo ktjrho athbo hfukho keck hu,rnahju, huo sw pw ct' dw acy' ua"p ct' uw acy קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט98238

131( rtv ,gbh, v' c/d/ akj ns' s/ ucf"n/031( haghw bs' z/821( pra"h ao/921( rtv zj"c exu' c/ keu", cvgku,l kd'cjhho" 131 /gcus,v cjhho' cruj avjshrv cvo g"hjhbufo' fh g"h " zrgv cjhho"' " t; vht_ ccbh ch,v' vcbho ucgher vcbu,'ahrtu knktu, ukvnahl kgau, t,fsh kvdhg ksrdt bgkh, hu,r cdhkuhs " ct tk prgv"' vi cbanv' ugus ugherr"k )nfhui avdtukv gshhi kt ctvcpugk( _ vrh zu hrhsv murl gkhw' reutphku to habu j"u vpxe uhrhsv" crdg eyi gzc,hl" 031' ajxr tc tu tocrht' csudn, fvi dsuk avut ako cfk)fb"k x"j(/jsurv c " br nmuv u,urv tur"' uvutguav t, gcus,u go banv crhtv cdu;agcus,u ak hvush mrhfv kvhu, ctupis " t,prhgu fk bvurhi"' afk nmhtu,uunubvdho g"h abh veuho stvcv uhrtv/hz/ ucfkku, _ vkhnus nfl vut'uha kunr azv nrunz do cdhnyrhtak " br" 921 _ rn"j nmuu, gav jsurho/ / g"h br nmuv sac, / / ct turs,urv" 821 /bru, ac, eusa' zufho kcbho ,knhshjfnho' " sf,hc fh br nmuv u,urv tur431( r"p cakj/531( ao yu' hj/ua"b/331( zj"t en' t/231( rtv zj"d ez' t/ xv"n ,ex"j gw m/urtv xpr vkheuyho st"j m"m grl auabv/ukesa vesaho'vw hnkul kguko ugs 531 /ktr. veusa' khruakho ghr veusa'kvr veusa' kch, vnesa vakhah't, vgo" 431 ' " ucbh hartk humtho chsrnv" 09 _ ahumtho nvdku, uvukfhovvhkukt'u,hf; unhs nna bgav " cakj prgv" nna" _ fhsug 331 amsheho enhoc,jv"n nhs' ujuddho hjs th,u t, huoaufbh gpr"' ucgk vvhkukt crtabu'u,hf; unhs nna' cphrua vnnah akucacug akpbhu uaktjrhu _agus kpbh zv hvhw " vehmu urbbuuvnbvdho veaurho go hu"s acy' vjknv,uugsu, agurfho cfk neuo chuo zv'vvjkyu, cear go hu"s acy _ fukk'afk tjs na,,; cfk vpguku,js"/hj/ uhvh rmui' ag"h gmo eck,nvec"v vbert auai 231 ' gs abgah,v,tjsu, dnurv s " hartk ueuc"v fuktucfkku, _ agh"z h,ux; gus hu,rcdhkuh vbanv ccjhw auabv' vneck,שיחת ש"פ בא ה'תשנ"ב 99239nahju, huo sw pw ct' dw acy' ua"p ct' uw acy

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט100בס"ד,‏ שיחת ליל יו"ד שבט ה'תשנ"ב- לאחר תפילת ערבית -- בלתי מוגה -בעמדנו בסיום יום השלישי שהוכפל בו כי טוב , 1 ובהתחלת יום הרביעי שבוניתלו המאורות , 2 ״ניתלו״ בתי״ו—‏יהי רצון שבקרוב ממש יהיו — ״שני 3 המאורות הגדולים״ 4 בגאולה האמיתיתוהשלימה על ידי משיח צדקנו,‏ ושענין הצדקה ימהר ויזרז זאת עוד יותר - 5 שיהאבאופן דתיכף ומיד ממש.‏*‏[לאחר השיחת-קודש נתן כ״ק אדמו״ר שליט״א לכל אחד ואחת מהנאספים שי׳— ״קונטרס מאמרים תרפ״ב״ שיצא-לאור היום ״בפעם הראשונה מכת״י״,‏ ״קונטרסהכולל שלשה מאמרים של כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ נ״ע מראשית שנת תרפ״ב ‏(ד״הלדוד מזמור שיר המעלות ממעמקים.‏ כנשר יעיר קנו״.‏ בצירוף ב׳ שטרות של דולרלצדקה].‏1) ראה פרש״י בראשית א,‏ ז.‏2) בראשית שם,‏ יד ואילך.‏3) שם,‏ טז.‏4) ראה לקו״ת צו יו״ד,‏ א.‏ אוה״ת נ״ך ח״א ע׳ רטז-יח.‏המשך תרס״ו ע׳ תט.‏ שם ס״ע תמד ואילך.‏‎5‎‏)ראה ב״ב יו״ד,‏ א.‏ תניא פל״ז ‏(מח,‏ ב ואילך).‏

שיחת מוצאי י"א שבט ה'תשנ"ב 101בס"ד.‏ שיחת מוצאי ה"אחד עשר"‏ בשבט ה'תשנ"ב- לאחר תפילת ערבית -- בלתי מוגה -א.‏ בעמדנו בסיום יום ה״אחד עשר״ בחודש שבט,‏ הבא כהמשך ליום הקודם,‏ יוםהעשירי בשבט — יש לבאר את הלימוד שמיתוסף ביום ה״אחד עשר״ בחודש לגביהיום הקודם,‏ העשירי בשבט,‏ אע״פ שכל חודש שבט הוא החודש ה״אחד עשר״.‏דהנה,‏ כללות הענין ד(יום וחודש ה)״אחד־עשר״ מורה על החיבור וההמשכהדדרגת האלקות שלמעלה ממדידת והגבלת העולם — במדידה והגבלה דהעולם.‏ שכן,‏אם כל עניני ההלכה צריכים להיות קשורים עם המדידה והגבלה שבעולם דוקא— עאכו״כ בענינים הקשורים עם ׳תפילה יומית׳ ‏(כתפילת ערבית שהתפללנו עתה),‏כלומר,‏ הגבלה בזמן מסויים,‏ שזהו ענין הקשור עם המדידה והגבלה שבעולם.‏והנה אמרו חז״ל ״בעשרה מאמרות נברא העולם״,‏ היינו,‏ שהמדידה והגבלה1ד״העולם״ קשורה עם ״עשרה מאמרות״,‏ מספר עשר.‏ ומזה מובן,‏ שהענין ד״אחדעשר״ מורה על דרגת האלקות שלמעלה ממדידות והגבלות העולם .2אלא שמכיון שגם הענין ד״אחד עשר״ קשור עם זמן ויום מסויים ‏(בדוגמת״מאמר״)‏ כאמור,‏ הרי זה מורה — שה״אחד עשר״ כפי שהוא למעלה מהמדידה והגבלהד״העולם״ נמשך ויורד במדידות והגבלות שבעולם.‏וענין זה ישנו כבר ביום העשירי בשבט,‏ מצד שכללות החודש הוא החודש ה״אחדעשר״.‏ ואח״כ בבוא מוצאי היום העשירי,‏ ובמיוחד לאחרי תפילת ערבית שאז מתחילהיום ה״אחד־עשר״ בחודש ‏[וכמדובר כמה פעמים,‏ שביחד עם זה שתפילת ערביתקשורה עם הקטרת האברים ופדרים של היום הקודם , הרי היא מהוה ג״כ,‏ והוא העיקר3— התחלת היום הבא,‏ להיותה התפילה ראשונה מה־ג׳ תפילות ‏(ערבית שחרית ומנחה)‏דאותו היום]‏ — מיתוסף עוד ענין,‏ שגם היום בחודש הוא היום ה״אחד עשר״.‏ולכאורה,‏ צריך להבין,‏ מהי ההוספה בכך שישנו עוד ענין במספר ״אחד עשר״‏(היום בחודש)‏ לאחרי שישנו כבר הענין ד״אחד עשר״ ‏(בכללות החודש)?‏ !ב.‏ הביאור בזה יובן מחילוק זה גופא — תוכן החילוק בין ענין החדשים ‏(ה״אחדעשר״ שעד עתה)‏ וענין הימים ‏(ה״אחד עשר״ שניתוסף עתה):‏החילוק בין חדשים וימים קשור עם כללות החילוק בין שמש ולבנה,‏ שכן,‏1) אבות רפ״ה.‏2) ראה אוה״ת במדבר ע׳ קכח.‏ סה״מ עטר״ת ע׳ תקנב.‏שם ע׳ תקפז.‏3) ברכות כו,‏ ב.‏

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט102חלוקת החדשים נקבעת על־פי מהלך הלבנה,‏ ואילו חלוקת הימים,‏ יום ולילה,‏ נעשיתע״י השמש.‏ והרי החילוק בין שמש ולבנה הוא,‏ החילוק בין משפיע ‏(שמש)‏ ומקבל‏(לבנה).‏ומזה מובן לעניננו — שמה שניתוסף ביום ה״אחד עשר״ לגבי כללות חודשה״אחד עשר״,‏ הוא,‏ שאז מודגש שתוכן הענין ד״אחד עשר״ — המשכת וגילוי דרגתהאלקות שלמעלה מהמדידה והגבלה שבעולם בהמדידה והגבלה שבעולם — הוא ‏(לארק מצד קבלת המקבל,‏ ענין החודש,‏ לבנה,‏ אלא)‏ גם בענין ההשפעה ‏(יום,‏ שמש).‏כלומר :כל יהודי צריר להיות ״משפיע״ בכל העולמות כולם,‏ שהרי ביחד עם זה ש״אנילא נבראתי אלא לשמש את קוני״ , מחוייב כל יהודי לומר ״בשבילי נברא העולם״ ,5 4היינו,‏ שע״י עבודתו הוא משפיע את דרגת ה״אחד עשר״ בכל העולמות,‏ ועי״ז הואמחזיק ומקיים את כל העולמות.‏ויתירה מזו — ע״י עבודת היהודי,‏ ״אני נבראתי לשמש את קוני״,‏ הוא ״משפיע״את ה״אחד עשר״ גם ב״קוני״,‏ בהקב״ה כביכול.‏כלומר:‏ הקב״ה כפי שהוא בא בהתגלות,‏ ״קוני״,‏ הרי הוא קשור ‏(במיוחד)‏ עםעשר ספירות,‏ והיהודי הוא בדוגמת ה״אחד עשר״ לגבי העשר ספירות,‏ שע״י עבודתוהוא ממשיך את דרגת ההתגלות דהקב״ה כפי שהיא למעלה מהמדידות והגבלותדהעולם,‏ בחי׳ ה״אחד עשר״.‏ובלשון הכתוב — ״אחד עשר יום מחרב״,‏ כידוע הפירוש בזה , דקאי על הדיבור7 6״אנכי״ כפי שהוא למעלה מכל עשרת הדברות,‏ בחי׳ ״אנת הוא חד ולא בחושבן״.‏ומזה מובן לעניננו,‏ בעבודת האדם,‏ שהגילוי דמתן־תורה שהי׳ ב״חרב״ הוא עדייןבמדידה והגבלה דעשר,‏ עשרת הדברות;‏ ואילו הענין ד״אחד עשר יום״ הוא,‏ שהיהודיע״י עבודתו ״משפיע״ ומגלה ‏(כמ״ש ״ויקרא אלקים לאור יום״)‏ את הדרגה ד״אחד8עשר״ שהיא ״מחרב״ — למעלה אפילו ״מחרב״,‏ מהגילוי ד״עשרה״.‏ג.‏ והנה,‏ ע״י שהיהודי ״משפיע״ בעולומות דרגה זו נעשה המשך הכתוב — ״(אחדעשי יום מחרב)‏ דרך הר שעיר״,‏ שענין זה קשור עם ההפיכה ד״הר שעיר״!‏4) משנה וברייתא סוף קידושין,‏ כגירסת ש״ס כת״י‏(אוסף כתבי-היד של תלמוד הבבלי - ירושלים.‏תשכ״ד).‏ וכ״ה במלאכת שלמה למשנה קידושיןשם.‏ וראה גם יל״ש ירמי׳ רמז רעו.‏5) סנהדרין לז,‏ א במשנה.‏6) דברים א,‏ ב.‏7) שמו״ר פמ״ב,‏ ח.‏ נתבאר במקומות שבהערה 2.8) בראשית א,‏ ה.‏9) ראה אוה״ת וישלח רל,‏ ב ואילך.‏

שיחת מוצאי י"א שבט ה'תשנ"ב 103וכמדובר כמה פעמים שלעת״ל אהי׳ בהר שעיר ה״אתהפכא חשוכא לנהירא9ומרירו למיתיקו״ , ״שעיר״ למעליותא,‏ ע״ד הגילוי די״ג תיקוני דיקנא שלמעלה,‏10שכן,‏ ״שעיר״ הוא גם מלשון שערות,‏ נוסף על זה שנקרא ״שעיר״ על שם שהי׳ מלאשערות בפשטות . וכידוע,‏ שבנוסף לפשטות הענין ישנו ג״כ ה״יעקב ועשו האמורים11בפרשה״ — כפי שכל ענינים אלו הם בקדושה.‏12ד.‏ ויש לקשר זה גם עם פרשת השבוע,‏ פרשת שירה — ״ויהי בשלח פרעה אתהעם״,‏ שבזה מרומז,‏ שבכדי ש״העם״ יוכלו לצאת ״ממצרים״,‏ מהמיצרים וגבוליםוהמדידות והגבלות דהעולם — הרי זה דוקא ע״י ש״בשלח פרעה״,‏ ד״פרעה״ קאי13על הקב״ה כפי שהוא למעלה מכל מדידה והגבלה,‏ ״דאתפריעו ואתגליין מיני׳ כלנהורין״ ‏(בחי׳ ה״אחד עשר״),‏ וע״י שהוא משלח ומסייע ‏(בדוגמת הסיוע דפרעה14בפשטות)‏ ל״העם״ הרי הם יוצאים ממצרים,‏ מכל המיצרים וגבולים דהעולם.‏ומשם הם ממשיכים והולכים ״אל ארץ טובה ורחבה״ , אל ״ארץ אשר . . תמיד15עיני הוי׳ אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה״ ,16ובאופן,‏ שגם הגשמים שבה הם רק לברכה,‏ ואדרבה — עיקרן לברכה,‏ וגם זהנעשה באופן שלמעלה מכל מדידה והגבלה,‏כולל ובמיוחד — שהארץ עצמה היא בתכלית השלימות,‏ שלא שייך אפילו לנגועבחוט השערה שבה,‏ כמדובר כמה פעמים.‏ומכיון שישנם עדיין,‏ רחמנא ליצלן,‏ ענינים כאלה,‏ מצב כזה,‏ ופרטים כאלה,‏שיש צורך לבטל ולשלול אותם — יהי רצון שכל זה יתבטל ״כעפרא דארעא״,‏ ע״ד״ביטול חמץ״,‏ שתוכנו וענינו הוא ביטול כל ענין הקשור עם-היצר-הרע , חמץ.‏17כלומר — לא רק הענין ד״ביעור חמץ״,‏ אלא באופן ד״ביטול״ — שמציאות החמץנעשית מציאות למעליותא,‏ להיותו בטל אל ה״מצה״,‏ לענין הקדושה,‏ שדוקא באופןזה ישנה ג״כ המעלה האמורה לעיל — ״אחד עשר יום״,‏ שהאלקות שלמעלה ממדידהוהגבלה נמשכת ומתגלה בהמדידה והגבלה דהעולם.‏ה.‏ והעיקר — שזו נעשית הקדמה ממש אל ההליכה ״אל ארץ טובה ורחבה״,‏״ארץ נחלי מים״ , ארץ אשר ״למטר השמים תשתה מים״ .19 1810) ראה זח״א ד,‏ א.‏11) תולדות כז,‏ יא ובפרש״י.‏( 12 פרש״י ר״פ תולדות.‏ וראה לקו״ש ח״כ ע׳ 114.וש״נ.‏13) ראה תו״א וארא נז,‏ ב ואילך.‏ ובכ״מ.‏14) זח״א רי,‏ א.‏15) שמות ג,‏ ח.‏16) עקב יא,‏ יב.‏17) ראה לקו״ת צו יג,‏ ג.‏ וככ״מ.‏18) עקב ח,‏ ז.‏19) שם יא,‏ יא.‏

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט104וכמדובר כמה פעמים,‏ שלהיותה ״ארץ אשר . . תמיד עיני הוי׳ אלקיך בה מרשיתהשנה ועד אחרית שנה״,‏ הרי עמידתה וקיומה — תלוי ב״למטר השמים תשתה מים,‏‏(בחי׳ ה״אחד עשר״)‏ ש״לא כארץ מצרים״ שחיותה וקיומה הוא ע״י ש״והשקיתברגלך״ , ״ארץ מצרים היתה צריכה להביא מים מנילוס ברגליך״ , מהנילוס21 20ומהיאור — נהר שבארץ.‏וממילא,‏ ארץ הקדש נשארת בשלימותה — שלימות הארץ,‏ ביחד עם שלימותהתורה ושלימות עם ישראל,‏ שאז הרי זו שלימות משולשת ונצחית.‏כלומר:‏ לא רק כלשון הכתוב ״החוט המשולש לא במהרה ינתק״,‏ שמדבר22ב״חוט המשולש״ בכלל,‏ כולל ״חוט המשולש״ שאי־אפשר לומר עליו ״לא ינתק״סתם ‏(כלומר בכלל,‏ גם שלא ״במהרה״),‏ אלא רק ש״לא במהרה ינתק״,‏ דמכיון שזהוחוט המשולש ‏(גם)‏ דלעומת-זה,‏ הרי ע״י החיבור ד״חבור עצבים אפרים״ יש בזה23את התוקף ד״החוט המשולש״,‏ אבל ‏(אמנם ״לא במהרה״ אלא)‏ סוף־כל סוף ״ינתק״,‏כמדובר כמה פעמים;‏ משא״כ ב״החוט המשולש״ האמור,‏ שלימות התורה שלימותעם ישראל ושלימות הארץ ‏(שהוא בדוגמת הנצחיות דבית המקדש השלישי,‏ שנוסףלהיותו שלישי הרי הוא ג״כ משולש,‏ ״החוט המשולש״)‏ — שהוא נצחי בתכליתהשלימות.‏ו.‏ ועוד והוא העיקר — שנזכה לזה תיכף ומיד,‏ובפרט שמתכוננים כבר לשבת שירה שסיומה וחותמה הוא ״הוי׳ ימלוך לעולםועד״ ויתירה מזו,‏ שנמצאים כבר בסוף יום החמישי,‏ ולאחריו יום השישי ‏(ובפרט24שנמצאים כבר לאחרי תפילת ערבית),‏ ולאחר־מכן שבת שירה — בתוך ג׳ ימים,‏כך שנזכה תיכף ומיד עוד ביום זה — ל״הוי׳ ימלוך לעולם ועד״ בגאולה האמיתיתוהשלימה.‏ובמיוחד ע״י שנסיים כרגיל — בעשיית כאו״א שליח לנתינת הצדקה,‏ אשר,‏צדקה מזרזת את הגאולה , עוד יותר מכמו שחשבו עד עתה.‏25וממילא זוכים — שתמורת הענין ד(שבת)‏ שירה לשון נקבה,‏ נעשה תיכף ומידממש ״שיר חדש״ לשון זכר דוקא ‏(כמו שאומרים בהגדה של פסח ), וכפירוש26התוספות שזה מורה על גאולה שאין אחרי׳ גלות,‏ הגאולה העתידה.‏2720) שם,‏ יו״ד.‏21) פרש״י עה״פ.‏22) קהלת ד,‏ יב.‏23) הושע ד,‏ יז.‏ ב״ר פל״ח,‏ ו.‏ במדב״ר פי״א,‏ ז.‏ אוה״תבראשית ח״ג תרלב,‏ ב.‏ נ״ך ס״ע א׳רא ואילך.‏24) בשלח טו,‏ יח.‏25) ראה ב״ב יו״ד,‏ א.‏26) ברכת ״אשר גאלנו״ - פסחים קטז,‏ ב כגירסתהרי״ף והרא״ש שם.‏

שיחת מוצאי י"א שבט ה'תשנ"ב 105ובאופן דתיכף ומיד,‏ שעוד בלילה זה ממש,‏ נעשה מיד — ממש ממש ממש— הענין ד״ונודה לך שיר חדש״ — בארצנו הקדושה,‏ ע״י כל ישראל ״בנערנוובזקנינו . . בבנינו ובבנותינו״ ,28ובארצנו הקדושה גופא,‏ נמצאים בירושלים עיה״ק,‏ ובהר הקדש,‏ ועד לביתהשלישי,‏ והמשולש.‏וכאמור,‏ תיכף ומיד ממש,‏ עוד ביום החמישי,‏ ועאכו״כ ביום השישי שלאחריו,‏הקשור עם עניני ר״ה,‏ שכן ר״ה הוא ביום השישי למעשה בראשית , וזהו ג״כ הקשר29ד״הוי׳ ימלוך לעולם ועד״ שבפרשתנו עם הענין ד״מלכיות זכרונות ושופרות״דר״ה.‏ושנזכה תיכף ומיד ל״תקע בשופר גדול לחרותנו״,‏ שאז יהיו כל העניניםד״מלכיות זכרונות ושופרות״ ‏(גם בשבת , כמדובר כמה פעמים),‏ ו״מלכיות זכרונות30ושופרות״ וכולם — תיכף ומיד ממש.‏*‏[אח״כ נתן כ״ק אדמו״ר שליט״א לכאו״א מהנאספים שי׳ שטר של דולר,‏ לתתאותו ‏(או חילופו)‏ לצדקה].‏27) פסחים שם - ד״ה ה״ג ונאמר ‏(ממכילתא בשלחטו,‏ א).‏28) כמ״ש ביצי״מ - בא יו״ד,‏ ט.‏29) ראה תוד״ה לתקופות - ר״ה ח,‏ א.‏ בחייבראשית א,‏ ג.‏ ועוד.‏30) ראה לקו״ת דרושי ר״ה נז,‏ ג.‏ ובכ״מ.‏

107קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבטמנהגי יום ההילולאמשניותתניא פרק ז"ך

מנהגי יום ההילולא 109ב"ה,‏ ראש חדש שבט,‏ ה'תשי"א.‏ברוקלין,‏ נ.‏ י.‏אל אנ"ש,‏ תלמידי התמימים,‏ אל המקושריםאו השייכים אל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"הנבג"מ זי"ע הכ"מ ד'‏ עליהם יחיו.‏שלום וברכה!‏במענה על שאלת רבים אודות סדר מפורט ביום העשירי בשבט הבע"ל,‏ הוא יוםהיארצייט של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ,‏ הנני בזה להציע:‏בשבת קדש שלפני היארצייט ישתדלו לעלות לתורה.‏אם אין מספר העליות מספיק — יקראו בתורה בחדרים שונים,‏ אבל לא להוסיף עלמספר הקרואים.‏ישתדלו שמפטיר יהי'‏ הגדול שבחבורה — כריצוי רוב המנין — או על פי הגורל.‏יבחרו וירימו מי שיתפלל לפני התיבה ביום היארצייט,‏ ונכון לחלק שיתפלל אחדערבית,‏ שני — שחרית,‏ שלישי — מנחה כדי לזכות בזה מספר יותר גדול של אנ"ש.‏להדליק נר שידלק כל המעת לעת.‏ אם אפשר בקל — נר של שעווה.‏בשעת התפלות ידלקו חמשה נרות.‏אחר התפלה ‏)בבקר — אחר אמירת תהלים(‏ ילמוד ‏)יסיים(‏ המתפלל לפני התיבהפכ"ד דכלים ופ"ז דמקואות.‏ אח"כ יאמר המשנה ר'‏ חנניא בן עקשיא כו'‏ ויאדיר.‏ בלחש —איזה שורות בתניא,‏ קדיש דרבנן.‏אחר תפלת ערבית — יחזרו חלק מהמאמר דיום ההסתלקות ‏)ד"ה באתי לגני,‏ נדפסבקונטרס עד(‏ בע"פ.‏ ואם אין מי שיחזור בע"פ ילמדוהו בפנים.‏ וכן אחר תפלת הבוקר.‏ולסיימו אחר תפלת מנחה.‏בבוקר קודם התפלה — פרק תניא.‏ וכן לאחר תפלת מנחה.‏בבוקר קודם התפלה ירים כל אחד תרומה להענינים השייכים לנשיאנו,‏ הוא כ"ק מו"חאדמו"ר הכ"מ.‏ בעד עצמו ובעד כל אחד מבני ביתו שיחיו,‏ וכן קודם תפלת מנחה.‏לאחר תפלת הבוקר וחזרת הדא"ח — יקרא כל אחד פ"נ ‏)כמובן בחגירת אבנט(.‏ אלושזכו להכנס ליחידות,‏ או עכ"פ לראות את פני כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ — יצייר עצמו,‏ בעתקריאת הפ"נ,‏ כאלו עומד לפניו.‏ להניח הפ"נ אח"כ בין דפי מאמר,‏ קונטרס וכו'‏ של תורת כ"קמו"ח אדמו"ר הכ"מ.‏ ולשלחו ‏)אם באפשרי — בו ביום(‏ על מנת לקראותו על ציון שלו.‏הנני בזה : ראה ג"כ מכ'‏ כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ע"ד יארצייט הראשון של אביו.‏ כ"ק אדמו"ר‏)מהורש"ב(‏ נ"ע ‏)חכמי ישראל בעש"ט,‏ ע'‏ לג(.‏יקראו.‏ . . אבל לא להוסיף : הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בשם אביו.‏ ועיין שו"ת צ"צ חאו"ח סל"ה.‏של שעוה : ר"ת ה'קיצו ו'רננו ש'וכני ע'פר.‏חמשה נרות . . . ‏)יסיים(‏ : ראה קונטרס ב'‏ ניסן ה'תש"ח,‏ וה'תש"ט.‏בלחש . . . בתניא : כך נהג כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ.‏

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט110במשך המעת לעת — ללמוד פרקי המשניות של אותיות השם,‏ במשך המעת לעת —לעשות התועדות.‏לקבוע שעה במשך המעת לעת — לבאר לבני ביתו שי'‏ אודות כ"ק מו"ח אדמו"רהכ"מ ועבודתו אשר עבד בה כל ימי חייו.‏במשך המעת לעת — לבקר ‏)אלו הראוים לזה(‏ בבתי הכנסיות ובבהמ"ד אשר בעירלחזור שם מימרא או פתגם מתורתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ,‏ לבאר אודות אהבת כלישראל שלו,‏ להודיע ולהסביר תקנתו ע"ד אמירת תהלים,‏ ללמוד חומש עם פירש"י —ובמקומות המתאימים — גם ע"ד לימוד התניא כפי שחלקו לימות השנה.‏ — אם באפשרילעשות כל הנ"ל מתוך התועדות.‏במשך המעת לעת — לבקר ‏)המוכשרים לזה(‏ במקום כנוסי הנוער החרדי —ולהשתדל,‏ ככל האפשרי בדרכי שלום,‏ גם במקום כינוסי הנוער שלעת עתה עדיין אינו חרדי— ולבאר להם איך שחבה יתירה נודעת להם תמיד מאת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ,‏ לבארלהם את אשר תבע מהם והתקוה והבטחון אשר בטח בהם,‏ אשר סוף סוף ימלאו את תפקידםבהחזקת היהדות והפצת התורה בכל המרץ החום והחיות שהם מסגולת הנוער.‏* * *מובן אשר,‏ אם זהו מתאים לתנאי המקום,‏ ימשיכו בכל הנ"ל בימים אשר אחריהיארצייט ובפרט ביום הש"ק שלאחריו.‏* * *והוי'‏ יחיש ביאת גואלנו והקיצו ורננו שוכני עפר ונשיאנו,‏ הוא כ"ק מו"ח אדמו"רהכ"מ,‏ בעל ההילולא,‏ בתוכם ישמיענו נפלאות וינהלנו בדרך העולה בית א-ל.‏מנחם מענדל שניאורסאהן

מנהגי יום ההילולא 111135 - : - : - - : - : , - , : - . - : - : - : - : - .. , : - . - . , - : . : - : , , . , , , , : . , , - , , . : , - . : . , , , - , , : : - , , , , , , , , , , , , . , . , . , , . , , : ,. , ,

[ ] , , . , . : , - , : - , , . : - . : - : , - קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט112 "-" - 136 - : , , - : : . , , , . , : , , , : , , . , , , , , , . : , . , , . , . , , , . , : , , - , ,: - ,: - , , .: - : - , .

מנהגי יום ההילולא 113137 - ( ) : - : - : : - - , , : - . , : . -: ( ):( ) . - - . : , - . - : - : , , , , . , , . , , , : , , , . , , , . , , , . , : - , . : - : - , . , , : - - : . , , :' - , ,

, : - : . - , : - , , , : - , , : - ,, , : : - - : - , : [] קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט114 "-" - 138 , : .- : , , , . , , : , , , . : , , . , , . , , : , , . . , , , : , , , . : - , . : - , : - . , , . : - .

מנהגי יום ההילולא 115139 - ' - , , . , , . , , , :, - . , : - , , , . , : . - , - : , , , , , , , , , : , , . ,: , , , . . , , , : , . , :( ) - , :- . , , : - , . :, , , , , , , : ,

, , , . , ., , , : - , : - , : - : -( ) , , . , , . קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט116 "-" - 140 , - : , - , . , , . , , . , , , , . , , , , , , , , , , : : - - , : - : - , ,: - : - , : , , ( ) - . , ,

מנהגי יום ההילולא 117141 - , . - , , , . , , , . , : ' . - , : - . : - . , , , , , , . ,: , , , , . ,, , , , , . ,, . , ,( ) : , , . , , : - : - : - : - , . : - : - : ,

, - : , . . , , : - - :, : - : - , : - , , [ ] . , , , . , , ., , . , - : , קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט118 "-" - 142 - : : ., - . . . , . . , . , , : . , , . , , , . , : , . , , . , . , : , , , . :, - , . : - , ) (, , - : , - : : - , : , . - : , -, , , , , .

מנהגי יום ההילולא 119143 - - : , , ., , , . , , . , , . , : - ,[ ] , : - , : , ' - - : ,, , , . , , , . , . , . . , , , , . ,: , : - , . ] [ , : - , . , :- , . : , - , , , . . , , , . , - :

- : : - - :. - : - , : - . . : - : ,: - , - , , . קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט120 "-" - 144 . , . , . : , , . , . : . , , . , . , , : , , , , : . , . : , . , : - ( ): - .: : - - :, -. : - . . . : - . :

מנהגי יום ההילולא 121145 - : - , : , - ,. , . : - . , , : : - , - . . , , , , , . . , : - : , . - , . , . , , , , : , , , , , . , : , . . . . , , : - : - .: -: : - , - , , . , , : , . - , , , ,( ) ,

: , : - , - , , .: - . . , . , [ ] : - .( ) . : - , : - : קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט122 "-" - 146 , . . ,, , , , : , , . . . , , , . ( ) , , , , . , , , ., , ( ) , , . , ( ) , , : . , , : - - , : , , , : ' - , , , . . ,

מנהגי יום ההילולא 123147 - : - : , - - , - : , - : : . , , . - , , , . : , , : - , . , - :. , :, . - , , : : , . , - . , , , , , , . : , . -: , : - . , , . , : . , . , , - : , . , , , , . : - :. - : - . : - : , - : - . , : . - . : - :. -, . ,

, . - : , : - . ,. , . , , : - , , : , , - . , , : - :קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט124 "-" - 148. - :: , : - - , . , : , , . : , , . , : ,. , . , , , , . : , : - . , : : - - : -, . , . , - :( ) : : - . , -- : , , , : -

מנהגי יום ההילולא 125149 - , -. , , . ,. , . : - , , . :: - - : -: - - : : - , . : , , . , : , , , . , , , . ,, , , . . , : , , , ) , , ( : , - , : - :- , , . , : - : -: - , , :

- : : : - , . - , : : - - , , , , : - . : , - . : - : : - : - ( ) , - : , קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט126 "-" - 150 : - - : . - . . . , , . . , , : , , , . , , , . : , , , , : , ,( ) : - , . , : -- : : - : : - . - : : - - . [] , , - : , - :

מנהגי יום ההילולא 127151 - ' - , , , , . ,[], , , : , - - : , : . , - , : , - : , - , , . , , . , , : , ' , , ., , , . , , , . . : - ., . , . , .. . , . : - . , . - :( ) , .- : - : [] , : ,

. - : , . - : , , - . , , , . : - : - : - : - : - , , : - . , . , , , , קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט128 "-" - 152 , - . , , , . , , , , . , , : , , , , . , , . , , , , . , , : - , . , , . , , , , , , , : - : . - :

מנהגי יום ההילולא 129153 - - : , - , . : . , - : - : - . : , , , . : , - , , . : : (). - , . , , . , , : - , . , , . . : . ( ) , :: - , . , . , , . ,: , .

130קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט

מנהגי יום ההילולא 131

132קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט

מנהגי יום ההילולא 133

134קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט

שיעורים היומיים 135חומשתניאהיום-יוםרמב"ם

שיעורים היומיים 137חומשיום רביעי יו"ד שבט‏)כו(‏ וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ‏ עַל הַיָּם וְיָשֻׁבוּ‏ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם עַל רִכְבּ‏ וֹ‏ וְעַלפָּרָשָׁיו:‏ וישבו המים.‏ שזקופים ועומדים כחומה,‏ ישובו למקומם ויכסו על מצרים:‏ ‏)כז(‏וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ‏ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ‏ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ‏ וַיְנַעֵריְהֹוָה אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ‏ הַיָּם:‏ לפנות בקר.‏ לעת שהבוקר פונה לבא:‏ לאיתנו.‏ לתקפוהראשון:‏ נסים לקראתו.‏ שהיו מהוממים ומטורפים ורצין לקראת המים:‏ וינער ה'.‏ כאדםשמנער את הקדירה והופך העליון למטה והתחתון למעלה,‏ כך היו עולין ויורדין ומשתבריןבים,‏ ונתן הקב"ה בהם חיות לקבל היסורין:‏ וינער.‏ ושניק,‏ והוא לשון טרוף בלשון ארמיוהרבה יש במדרשי אגדה:‏ ‏)כח(‏ וַיָּשֻׁבוּ‏ הַמַּיִם וַיְכַסּ‏ וּ‏ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵילפַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד:‏ ויכסו את הרכב וגו'‏ לכל חילפרעה.‏ כך דרך המקראות לכתוב למ"ד יתירה,‏ כמו ‏)להלן כג(‏ לכל כליו תעשה נחשת,‏ וכן‏)שם יט(‏ לכל כלי המשכן בכל עבודתו,‏ ‏)במדבר ד לב(‏ ויתדותם ומיתריהם לכל כליהם,‏ואינה אלא תיקון לשון:‏ ‏)כט(‏ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ‏ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ‏ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָהמִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם:‏ ‏)ל(‏ וַיּוֹשַׁע יְהֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵלאֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם:‏ וירא ישראל את מצרים מת.‏ שפלטן הים על שפתו,‏ כדישלא יאמרו ישראל כשם שאנו עולים מצד זה כך הם עולין מצד אחר רחוק ממנו וירדפואחרינו:‏ ‏)לא(‏ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ‏ הָעָם אֶתיְהֹוָה וַיַּאֲמִינוּ‏ בַּיהֹוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּ‏ וֹ:‏ את היד הגדלה.‏ את הגבורה הגדולה שעשתה ידו שלהקב"ה.‏ והרבה לשונות נופלין על לשון יד,‏ וכולן לשון יד ממש הן,‏ והמפרשו יתקן הלשוןאחר ענין הדבור:‏ טו ‏)א(‏ אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַי־הֹוָ־ה וַיֹּאמְרוּ‏לֵאמֹר אָשִׁירָה לַי־הֹוָ־ה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ‏ רָמָה בַיָּם:‏ אז ישיר משה.‏ אז כשראההנס עלה בלבו שישיר שירה,‏ וכן ‏)יהושע י יב(‏ אז ידבר יהושע,‏ וכן ‏)מלכים א'‏ ז ח(‏ וביתיעשה לבת פרעה,‏ חשב בלבו שיעשה לה,‏ אף כאן ישיר,‏ אמר לו לבו שישיר,‏ וכן עשה,‏ויאמרו לאמר אשירה לה'.‏ וכן ביהושע,‏ כשראה הנס אמר לו לבו שידבר וכן עשה ‏)יהושעי יב(‏ ויאמר לעיני ישראל,‏ וכן שירת הבאר שפתח בה ‏)במדבר כא יז(‏ אז ישיר ישראל,‏ פירשאחריו עלי באר ענו לה.‏ ‏)מלכים יא ז(‏ אז יבנה שלמה במה,‏ פירשו בו חכמי ישראל שבקשלבנות ולא בנה.‏ למדנו שהיו"ד על שם המחשבה נאמרה,‏ זהו ליישב פשוטו.‏ אבל מדרשואמרו רבותינו זכרונם לברכה,‏ מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה,‏ וכן בכולן חוץ משלשלמה,‏ שפירשוהו,‏ בקש לבנות ולא בנה.‏ ואין לומר וליישב הלשון הזה כשאר דבריםהנכתבים בלשון עתיד והן מיד,‏ כגון ‏)איוב א ה(‏ ככה יעשה איוב,‏ ‏)במדבר ט כג(‏ על פי ה'‏יחנו,‏ ‏)שם כ(‏ ויש אשר יהיה הענן,‏ לפי שהן דבר ההוה תמיד,‏ ונופל בו בין לשון עתיד בין

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט138לשון עבר,‏ אבל זה שלא היה אלא לשעה אינו יכול ליישבו בלשון הזה:‏ כי גאה גאה.‏שנתגאה על כל גאה כתרגומו.‏ דבר אחר בא הכפל לומר שעשה דבר שאי אפשר לבשר ודםלעשות,‏ כשהוא נלחם בחבירו ומתגבר עליו מפילו מן הסוס וכאן סוס ורוכבו רמה ביםוכל שאי אפשר לעשות על ידי זולתו נופל בו לשון גאות,‏ כמו ‏)ישעיהו יב ה(‏ כי גאות עשה,‏וכן כל השירה תמצא כפולה ‏)פסוק ב(‏ עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה ‏)פסוק ג(‏ ה'‏ אישמלחמה ה'‏ שמו,‏ וכן כולם.‏ דבר אחר כי גאה גאה על כל השירות,‏ וכל מה שאקלס בו עודיש בו תוספת,‏ ולא כמדת מלך בשר ודם שמקלסין אותו ואין בו:‏ סוס ורכבו.‏ שניהם קשוריןזה בזה והמים מעלין אותם לרום ומורידין אותם לעומק ואינן נפרדין:‏ רמה.‏ השליך וכן‏)דניאל ג ו(‏ יתרמא לגוא אתון נורא.‏ ומדרש אגדה כתוב אחד אומר רמה,‏ וכתוב אחד אומר‏)פסוק ד(‏ ירה,‏ מלמד שהיו עולין לרום ויורדין לתהום,‏ כמו ‏)איוב לח ו(‏ מי ירה אבן פנתה,‏מלמעלה למטה:‏ ‏)ב(‏ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ‏ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ‏ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ:‏עזי וזמרת יה.‏ אונקלום תרגם תוקפי ותושבחתי.‏ עזי כמו עזי בשור"ק,‏ וזמרת כמו וזמרתי.‏ואני תמה על לשון המקרא שאין לך כמוהו בנקודתו במקרא אלא בשלושה מקומות שהואסמוך אצל וזמרת,‏ וכל שאר מקומות נקוד שור"ק,‏ ‏)ירמיה טז יט(‏ ה'‏ עזי ומעזי,‏ ‏)תהליםנט י(‏ עזו אליך אשמורה.‏ וכן כל תיבה בת שתי אותיות הנקודה מלאפו"ם כשהיא מארכתבאות שלישית ואין השניה בשו"א בחטף,‏ הראשונה נקודה בשור"ק כגון עז עזי,‏ רוק רוקי,‏חק חקי,‏ עול עולו,‏ יסור עולו ‏)ישעיהו י כז(,‏ כל כלו ושלישים על כלו ‏)לעיל יד ז(.‏ ואלושלושה עזי וזמרת של כאן,‏ ושל ישעיה ‏)ישעיהו יב ב(‏ ושל תהלים ‏)תהלים קיח יד(‏ נקודיםבחטף קמ"ץ,‏ ועוד אין באחד מהם כתוב וזמרתי אלא וזמרת,‏ וכולם סמוך להם ויהי לילישועה,‏ לכך אני אומר ליישב לשון המקרא,‏ שאין עזי כמו עזי,‏ ולא וזמרת כמו וזמרתי,‏אלא עזי שם דבר הוא,‏ כמו ‏)שם קכג א(‏ היושבי בשמים,‏ ‏)עובדיה א ג(‏ שוכני בחגוי סלע,‏‏)דברים לג טז(‏ שוכני סנה.‏ וזהו השבח עזי וזמרת יה הוא היה לי לישועה,‏ וזמרת דבוקהוא לתיבת ה',‏ כמו ‏)שופטים ה כג(‏ לעזרת ה',‏ ‏)ישעיה ט יח(‏ בעברת ה',‏ ‏)קהלת ג יח(‏ עלדברת בני האדם.‏ ולשון וזמרת לשון ‏)ויקרא כה ד(‏ לא תזמור,‏ ‏)ישעיה כה ה(‏ זמיר עריצים,‏לשון כסוח וכריתה.‏ עוזו ונקמתו של אלהינו היה לנו לישועה.‏ ואל תתמה על לשון ויהישלא נאמר היה,‏ שיש לנו כמה מקראות מדברים בלשון זה,‏ וזה דוגמתו ‏)מלכים א ו ה(‏ אתקירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב,‏ היה לו לומר עשה צלעות סביב,‏ וכןבדברי הימים ‏)דברי הימים ב'‏ י יז(‏ ובני ישראל היושבים בערי יהודה וימלוך עליהםרחבעם,‏ היה לו לומר מלך עליהם רחבעם,‏ ‏)במדבר יד טז(‏ מבלתי יכולת ה'‏ וגו'‏ וישחטם,‏היה לו לומר שחטם,‏ ‏)שם לו לז(‏ והאנשים אשר שלח משה וגו'‏ וימותו,‏ מתו היה לו לומר,‏‏)שמות ט כא(‏ ואשר לא שם לבו אל דבר ה'‏ ויעזוב,‏ היה לו לומר עזב:‏ זה אלי.‏ בכבודונגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע,‏ ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים:‏ ואנוהו.‏אונקלוס תרגם לשון נוה,‏ ‏)ישעיה לג כ(‏ נוה שאנן,‏ ‏)שם סה י(‏ לנוה צאן.‏ דבר אחר ואנוהולשון נוי,‏ אספר נויו ושבחו לבאי עולם,‏ כגון ‏)שיר השירים ה ט - י(‏ מה דודך מדוד דודיצח ואדום,‏ וכל הענין:‏ אלהי אבי.‏ הוא זה וארוממנהו.‏ אלהי אבי,‏ לא אני תחלת הקדושה,‏

שיעורים היומיים 139אלא מוחזקת ועומדת לי הקדושה ואלהותו עלי מימי אבותי:‏ ‏)ג(‏ יְהֹוָה אִישׁ‏ מִלְחָמָה יְהֹוָהשְׁמוֹ:‏ ה'‏ איש מלחמה.‏ בעל מלחמות,‏ כמו ‏)רות א ג(‏ איש נעמי,‏ וכל איש ואישך מתורגמיןבעל,‏ וכן ‏)מלכים א'‏ ב ב(‏ וחזקת והיית לאיש - לגבור:‏ ה'‏ שמו.‏ מלחמותיו לא בכלי זיין,‏אלא בשמו הוא נלחם,‏ כמו שאמר דוד ‏)שמואל א'‏ יז מה(‏ ואנכי בא אליך בשם ה'‏ צבאות.‏דבר אחר ה'‏ שמו אף בשעה שהוא נלחם ונוקם מאויביו,‏ אוחז הוא במדתו לרחם על ברואיוולזון את כל באי עולם,‏ ולא כמדת מלכי אדמה כשהוא עוסק במלחמה פונה עצמו מכלעסקים,‏ ואין בו כח לעשות זו וזו:‏ ‏)ד(‏ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ‏ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיוטֻבְּעוּ‏ בְיַם סוּף:‏ ירה בים.‏ שדי בימא.‏ שדי לשון ירייה,‏ וכן הוא אומר ‏)שמות יט יג(‏ או ירהיירה או אשתדאה אישתדי,‏ והתי"ו משמשת באלו במקום התפעל:‏ ומבחר.‏ שם דבר,‏ כמו‏)ויקרא טו ט(‏ מרכב,‏ ‏)שם ד(‏ משכב,‏ ‏)שמות יב טז(‏ מקרא קדש:‏ טבעו.‏ אין טביעה אלאבמקום טיט,‏ כמו ‏)תהלים סט ג(‏ טבעתי ביון מצולה,‏ ‏)ירמיה לח ו(‏ ויטבע ירמיהו בטיט,‏מלמד שנעשה הים טיט לגמול להם כמדתם,‏ ששיעבדו את ישראל בחומר ובלבנים:‏ ‏)ה(‏תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ‏ יָרְדוּ‏ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ‏ אָבֶן:‏ יכסימו.‏ כמו יכסום,‏ והיו"ד האמצעית יתירהבו,‏ ודרך המקראות בכך,‏ כמו ‏)דברים ח יג(‏ ובקרך וצאנך ירביון,‏ ‏)תהלים לו ט(‏ ירוין מדשןביתך,‏ והיו"ד ראשונה שמשמעה לשון עתיד כך פרשהו,‏ טבעו בים סוף כדי שיחזרו המיםויכסו אותן.‏ יכסימו אין דומה לו במקרא בנקודתו,‏ ודרכו להיות נקוד יכסימו במלאפו"ם:‏כמו אבן.‏ ובמקום אחר ‏)פסוק י(‏ צללו כעופרת,‏ ובמקום אחר ‏)פסוק ז(‏ יאכלמו כקש,‏הרשעים כקש הולכים ומטרפין עולין ויורדין,‏ בינונים כאבן,‏ והכשרים כעופרת,‏ שנחו מיד:‏‏)ו(‏ יְמִינְךָ‏ יְהֹוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ‏ יְמִינְךָ‏ יְהֹוָה תִּרְעַץ אוֹיֵב:‏ ימינך ימינך.‏ שתי פעמים,‏ כשישראלעושין את רצונו של מקום השמאל נעשית ימין:‏ ימינך ה'‏ נאדרי בכח.‏ להציל את ישראלוימינך השנית תרעץ אויב.‏ ולי נראה אותה ימין עצמה תרעץ אויב,‏ מה שאי אפשר לאדםלעשות שתי מלאכות ביד אחת.‏ ופשוטו של מקרא ימינך הנאדרת בכח מה מלאכתה,‏ ימינךהיא תרעץ אויב,‏ וכמה מקראות דוגמתו ‏)תהלים צב י(‏ כי הנה אויביך ה'‏ כי הנה אויביךיאבדו,‏ ‏)תהלים צד ג(‏ עד מתי רשעים ה'‏ עד מתי רשעים יעלוזו,‏ ‏)תהלים צג ג(‏ נשאו נהרותה'‏ נשאו נהרות קולם,‏ ‏)תהלים קטו א(‏ לא לנו ה'‏ לא לנו,‏ ‏)הושע ב כג(‏ אענה נאום ה'‏ אענהאת השמים,‏ ‏)שופטים ה ג(‏ אנכי לה'‏ אנכי אשירה,‏ ‏)תהלים קכד א-ב(‏ לולי ה'‏ וכו'‏ לולי ה'‏שהיה לנו בקום עלינו אדם,‏ ‏)שופטים ה יב(‏ עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר,‏ ‏)ישעי'‏כו ו(‏ תרמסנה רגל רגלי עני,‏ ‏)תהלים קלו כא-כב(‏ ונתן ארצם לנחלה וכו'‏ נחלה לישראל:‏נאדרי.‏ היו"ד יתירה,‏ כמו ‏)איכה א א(‏ רבתי עם שרתי במדינות,‏ ‏)בראשית לא לט(‏ גנובתייום:‏ תרעץ אויב.‏ תמיד היא רועצת ומשברת האויב,‏ ודומה לו וירעצו וירוצצו את בני ישראלבשופטים ‏)שופטים י ח(.‏ דבר אחר ימינך הנאדרת בכח היא משברת ומלקה אויב:‏ ‏)ז(‏ וּבְרֹבגְּאוֹנְךָ‏ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ‏ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ‏ יֹאכְלֵמוֹ‏ כַּקַּשׁ:‏ וברב גאונך.‏ אם היד בלבד רועצתהאויב,‏ כשהוא מרומם ברוב גאונו,‏ אז יהרס קמיו,‏ ואם ברוב גאונו לבד אויביו נהרסים,‏קל וחומר כששלח בם חרון אף יאכלמו:‏ תהרס.‏ תמיד אתה הורס קמיך הקמים נגדך,‏ ומי

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט140הם הקמים כנגדו,‏ אלו הקמים על ישראל,‏ וכן הוא אומר ‏)תהלים פג ג(‏ כי הנה אויביךיהמיון,‏ ומה היא ההמיה,‏ ‏)שם ב(‏ על עמך יערימו סוד,‏ ועל זה קורא אותם אויביו שלמקום:‏ ‏)ח(‏ וּבְרוּחַ‏ אַפֶּיךָ‏ נֶעֶרְמוּ‏ מַיִם נִצְּבוּ‏ כְמוֹ‏ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ‏ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם:‏ וברוחאפיך.‏ היוצא משני נחירים של אף.‏ דבר הכתוב כביכול בשכינה דוגמת מלך בשר ודם,‏ כדילהשמיע אוזן הבריות כפי ההוה שיוכלו להבין דבר.‏ כשאדם כועס יוצא רוח מנחיריו,‏ וכן‏)תהלים יח ט(‏ עלה עשן באפו,‏ וכן ‏)איוב ד ט(‏ ומרוח אפו יכלו,‏ וזהו שאמר ‏)ישעיהו מחט(‏ למען שמי אאריך אפי,‏ כשזעפו נח נשימתו ארוכה,‏ וכשהוא כועס,‏ נשימתו קצרה,‏ ‏)שם(‏ותהלתי אחטם לך,‏ ולמען תהלתי אשים חטם באפי לסתום נחירי בפני האף והרוח שלאיצאו,‏ לך בשבילך.‏ אחטם כמו נאקה בחטם במסכת שבת ‏)דף נא ב(‏ כך נראה בעיני.‏ וכלאף וחרון שבמקרא אני אומר כן,‏ ‏)דברים ז ד(‏ חרה אף,‏ כמו ‏)איוב ל ל(‏ ועצמי חרה מניחורב,‏ לשון שריפה ומוקד,‏ שהנחירים מתחממים ונחרים בעת הקצף,‏ וחרון מגזרת חרה,‏כמו רצון מגזרת רצה,‏ וכן חמה לשון חמימות,‏ על כן הוא אומר ‏)אסתר א יב(‏ וחמתו בערהבו,‏ ובנוח החמה אומר נתקררה דעתו:‏ נערמו מים.‏ אונקלוס תרגם לשון ערמימות ולשוןצחות המקרא,‏ כמו ‏)שיר השירים ז ג(‏ ערמת חטים,‏ ונצבו כמו נד יוכיח.‏ נערמו מים.‏ממוקד רוח שיצא מאפיך יבשו המים והם נעשו כמין גלים וכריות של ערימה שהם גבוהים:‏כמו נד.‏ כתרגומו כשור,‏ כחומה:‏ נד.‏ לשון צבור וכנוס,‏ כמו ‏)ישעיהו יז יא(‏ נד קציר ביוםנחלה,‏ ‏)תהלים לג ז(‏ כונס כנד,‏ לא כתיב כנאד אלא כנד,‏ ואלו היה כנד כמו כנאד.‏ וכונסלשון הכנסה,‏ היה לו לכתוב מכניס כבנאד מי הים,‏ אלא כונס לשון אוסף וצובר הוא,‏ וכן‏)יהושע ג טז(‏ קמו נד אחד,‏ ‏)שם יג(‏ ויעמדו נד אחד,‏ ואין לשון קימה ועמידה בנאדות אלאבחומות וצבורים,‏ ולא מצינו נאד נקוד אלא במלאפו"ם,‏ כמו ‏)תהלים נו ט(‏ שימה דמעתיבנאדך,‏ ‏)שופטים ד יט(‏ את נאד החלב:‏ קפאו.‏ כמו ‏)איוב י י(‏ וכגבינה תקפיאני,‏ שהוקשוונעשו כאבנים והמים זורקים את המצרים על האבן בכח ונלחמים בם בכל מיני קושי:‏ בלבים.‏ בחוזק הים,‏ ודרך המקראות לדבר כן ‏)דברים ד יא(‏ עד לב השמים,‏ ‏)שמואל ב'‏ יח יד(‏בלב האלה,‏ לשון עקרו ותקפו של דבר:‏ ‏)ט(‏ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ‏נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּ‏ וֹרִישֵׁמוֹ‏ יָדִי:‏ אמר אויב.‏ לעמו כשפיתם בדברים,‏ ארדוף ואשיגםואחלק שלל עם שרי ועבדי:‏ תמלאמו.‏ תתמלא מהם:‏ נפשי.‏ רוחי ורצוני.‏ ואל תתמה עלתיבה המדברת בשתים - תמלאמו תמלא מהם,‏ יש הרבה כלשון הזה ‏)שופטים א טו(‏ כיארץ הנגב נתתני,‏ כמו נתת לי.‏ ‏)בראשית לז ד(‏ ולא יכלו דברו לשלום,‏ כמו דבר עמו.‏‏)ירמיה י כ(‏ בני יצאוני,‏ כמו יצאו ממני.‏ ‏)איוב לא לז(‏ מספר צעדי אגידנו,‏ כמו אגיד לו,‏אף כאן תמלאמו - תמלא נפשי מהם:‏ אריק חרבי.‏ אשלוף,‏ ועל שם שהוא מריק את התערבשליפתו ונשאר ריק נופל בו לשון הרקה,‏ כמו ‏)בראשית מב לה(‏ מריקים שקיהם,‏ ‏)ירמיהמח יב(‏ וכליו יריקו.‏ ואם תאמר אין לשון ריקות נופל על היוצא,‏ אלא על התיק ועל השקועל הכלי שיצא ממנה,‏ אבל לא על החרב ועל היין,‏ ולדחוק ולפרש אריק חרבי,‏ כלשון‏)בראשית יד יד(‏ וירק את חניכיו - אזדיין בחרבי,‏ מצינו הלשון מוסב אף על היוצא ‏)שירהשירים א ג(‏ שמן תורק,‏ ‏)ירמיהו מח יא(‏ ולא הורק מכלי אל כלי,‏ לא הורק הכלי אין כתיב

שיעורים היומיים 141כאן אלא לא הורק היין מכלי אל כלי,‏ מצינו הלשון מוסב על היין.‏ וכן ‏)יחזקאל כח ז(‏והריקו חרבותם על יפי חכמתך,‏ דחירם:‏ תורישמו.‏ לשון רישות ודלות,‏ כמו ‏)שמואל א'‏ בז(‏ מוריש ומעשיר:‏ ‏)י(‏ נָשַׁפְתָּ‏ בְרוּחֲךָ‏ כִּסָּמוֹ‏ יָם צָלֲלוּ‏ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים:‏ נשפת.‏ לשוןהפחה,‏ וכן ‏)ישעיהו מ כד(‏ וגם נשף בהם:‏ צללו.‏ שקעו,‏ עמקו,‏ לשון ‏)תהלים סט ג(‏ מצולה:‏כעופרת.‏ אבר פלו"ם ‏]עופרת[‏ בלעז:‏ ‏)יא(‏ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ‏נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא:‏ באלם.‏ בחזקים,‏ כמו ‏)יחזקאל יז יג(‏ ואת אילי הארץ לקח,‏‏)תהלים כב כ(‏ אילותי לעזרתי חושה:‏ נורא תהלות.‏ יראוי מלהגיד תהלותיו פן ימעטו,‏ כמושכתוב ‏)שם סה ב(‏ לך דומיה תהלה:‏ ‏)יב(‏ נָטִיתָ‏ יְמִינְךָ‏ תִּבְלָעֵמוֹ‏ אָרֶץ:‏ נטית ימינך.‏כשהקב"ה נוטה ידו הרשעים כלים ונופלים,‏ לפי שהכל נתון בידו ונופלים בהטייתה וכןהוא אומר ‏)ישעיה לא ג(‏ וה'‏ יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזור.‏ משל לכלי זכוכית הנתוניםבידי אדם,‏ מטה ידו מעט והן נופלין ומשתברין:‏ תבלעמו ארץ.‏ מכאן שזכו לקבורה בשכרשאמרו ‏)לעיל ט כז(‏ ה'‏ הצדיק:‏ ‏)יג(‏ נָחִיתָ‏ בְחַסְדְּךָ‏ עַם זוּ‏ גָּאָלְתָּ‏ נֵהַלְתָּ‏ בְעָזְּךָ‏ אֶל נְוֵהקָדְשֶׁךָ:‏ נהלת.‏ לשון מנהל,‏ ואונקלוס תרגם לשון נושא וסובל,‏ ולא דקדק לפרש אחר לשוןהעברית:‏ ‏)יד(‏ שָׁמְעוּ‏ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת:‏ ירגזון.‏ מתרגזין:‏ ישבי פלשת.‏מפני שהרגו את בני אפרים שמיהרו את הקץ ויצאו בחזקה,‏ כמפורש בדברי הימים ‏)דבריהימים א'‏ ז כא(‏ והרגום אנשי גת:‏ ‏)טו(‏ אָז נִבְהֲלוּ‏ אַלּ‏ וּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ‏ רָעַדנָמֹגוּ‏ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן:‏ אלופי אדום אילי מואב.‏ והלא לא היה להם לירא כלום,‏ שהרי לאעליהם הולכים,‏ אלא מפני אנינות שהיו מתאוננים ומצטערים על כבודם של ישראל:‏ נמגו.‏נמסו,‏ כמו ‏)תהלים סה יא(‏ ברביבים תמוגגנה.‏ אמרו עלינו הם באים לכלותינו ולירש אתארצנו:‏ ‏)טז(‏ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ‏ יִדְּמוּ‏ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ‏ יְהֹוָה עַדיַעֲבֹר עַם זוּ‏ קָנִיתָ:‏ תפל עליהם אימתה.‏ על הרחוקים:‏ ופחד.‏ על הקרובים,‏ כענין שנאמר‏)יהושע ב י(‏ כי שמענו את אשר הוביש וגו':‏ עד יעבר עד יעבר.‏ כתרגומו:‏ קנית.‏ חבבתמשאר אומות,‏ כחפץ הקנוי בדמים יקרים,‏ שחביב על האדם:‏ ‏)יז(‏ תְּבִאֵמוֹ‏ וְתִטָּעֵמוֹ‏ בְּהַרנַחֲלָתְךָ‏ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ‏ פָּעַלְתָּ‏ יְהֹוָה מִקְּדָשׁ‏ אֲדֹנָי כּ‏ וֹנְנוּ‏ יָדֶיךָ:‏ תבאמו.‏ נתנבא משה שלאיכנס לארץ לכך לא נאמר תביאנו:‏ מכון לשבתך.‏ מקדש של מטה מכוון כנגד כסא שלמעלה אשר פעלת:‏ מקדש.‏ הטעם עליו זקף גדול להפרידו מתיבת השם שלאחריו המקדשאשר כוננו ידיך ה'.‏ חביב בית המקדש שהעולם נברא ביד אחת,‏ שנאמר ‏)ישעיהו מח יג(‏אף ידי יסדה ארץ,‏ ומקדש בשתי ידים.‏ ואימתי יבנה בשתי ידים,‏ בזמן שה'‏ ימלוך לעולםועד,‏ לעתיד לבא שכל המלוכה שלו:‏ ‏)יח(‏ יְהֹוָה יִמְלֹךְ‏ לְעֹלָם וָעֶד:‏ לעלם ועד.‏ לשוןעולמות הוא והוי"ו בו יסוד לפיכך היא פתוחה,‏ אבל ‏)ירמיהו כט כג(‏ ואנכי היודע ועד,‏שהוי"ו בו שימוש,‏ קמוצה היא:‏ ‏)יט(‏ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּ‏ וֹ‏ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב יְהֹוָהעֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ‏ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ‏ הַיָּם:‏ כי בא סוס פרעה.‏ כאשר בא:‏‏)כ(‏ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ‏ וַתֵּצֶאןָ‏ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ‏ בְּתֻפִּים

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט142וּבִמְחֹלֹת:‏ ותקח מרים הנביאה.‏ היכן נתנבאה כשהיתה אחות אהרן,‏ קודם שנולד משה,‏אמרה עתידה אמי שתלד בן וכו',‏ כדאיתא בסוטה ‏)דף יג א(.‏ דבר אחר אחות אהרן לפישמסר נפשו עליה כשנצטרעה,‏ נקראת על שמו:‏ את התף.‏ כלי של מיני זמר:‏ בתפיםובמחלת.‏ מובטחות היו צדקניות שבדור שהקדוש ברוך הוא עושה להם נסים והוציאו תופיםממצרים:‏ ‏)כא(‏ וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ‏ לַי־הֹוָ־ה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ‏ רָמָה בַיָּם:‏ ותעןלהם מרים.‏ משה אמר שירה לאנשים,‏ הוא אומר והם עונין אחריו,‏ ומרים אמרה שירהלנשים:‏ ‏)כב(‏ וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ‏ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ‏ שְׁלֹשֶׁת יָמִיםבַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ‏ מָיִם:‏ ויסע משה.‏ הסיען בעל כרחם שעטרו מצרים סוסיהם בתכשיטיזהב וכסף ואבנים טובות,‏ והיו ישראל מוצאין אותם בים,‏ וגדולה היתה ביזת הים מביזתמצרים,‏ שנאמר ‏)שיר השירים א יא(‏ תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף,‏ לפיכך הוצרךלהסיען בעל כרחם:‏ ‏)כג(‏ וַיָּבֹאוּ‏ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ‏ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַלכֵּן קָרָא שְׁמָהּ‏ מָרָה:‏ ויבאו מרתה.‏ כמו למרה,‏ ה"א בסוף תיבה במקום למ"ד בתחילתה,‏והתי"ו היא במקום ה"א הנשרשת בתיבת מרה,‏ ובסמיכתה כשהיא נדבקת לה"א,‏ שהואמוסיף במקום הלמ"ד,‏ תהפך הה"א של שרש לתי"ו,‏ וכן כל ה"א שהיא שרש בתיבה,‏תתהפך לתי"ו בסמיכתה,‏ כמו ‏)ישעיהו כז ד(‏ חמה אין לי,‏ ‏)אסתר א יב(‏ וחמתו בערה בו,‏הרי ה"א של שורש נהפכת לתי"ו,‏ מפני שנסמכת אל הו"ו הנוספת,‏ וכן ‏)ויקרא כה מד(‏ עבדואמה,‏ ‏)בראשית ל ג(‏ הנה אמתי בלהה,‏ ‏)שם ב ז(‏ לנפש חיה,‏ ‏)איוב לג כ(‏ וזהמתו חיתו לחם,‏‏)שופטים ד ה(‏ בין הרמה,‏ ‏)שמואל א'‏ ז יז(‏ ותשובתו הרמתה:‏ ‏)כד(‏ וַיִּלֹּנוּ‏ הָעָם עַל מֹשֶׁהלֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה:‏ וילנו.‏ לשון נפעל הוא וכן התרגום לשון נפעל הוא ואתרעמו.‏ כן דרךלשון תלונה להסב הדבור אל האדם מתלונן מתרועם,‏ ולא אמר,‏ לונן,‏ רועם,‏ וכן יאמרהלועז דיקומפליינש"ט שי"י ‏]התלונן[,‏ מוסב הדבור אליו באמרו שי"י ‏]עצמו[:‏ ‏)כה(‏ וַיִּצְעַקאֶל יְהֹוָה וַיּוֹרֵהוּ‏ יְהֹוָה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ‏ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ‏ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ‏ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁםנִסָּהוּ:‏ שם שם לו.‏ במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם,‏ שבת ופרהאדומה ודינין:‏ ושם נסהו.‏ לעם,‏ וראה קשי ערפן שלא נמלכו במשה בלשון יפה,‏ בקש עלינורחמים שיהיה לנו מים לשתות,‏ אלא נתלוננו:‏ ‏)כו(‏ וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ‏ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהֹוָהאֱלֹהֶיךָ‏ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ‏ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ‏ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁרשַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ‏ כִּי אֲנִי יְהֹוָה רֹפְאֶךָ:‏ אם שמוע תשמע.‏ זו קבלה שיקבלועליהם:‏ תעשה.‏ היא עשייה:‏ והאזנת.‏ תטה אזנים לדקדק בהם:‏ כל חקיו.‏ דברים שאינןאלא גזירת מלך בלא שום טעם,‏ ויצר הרע מקנטר עליהם מה איסור באלו,‏ למה נאסרו,‏כגון לבישת כלאים ואכילת חזיר ופרה אדומה וכיוצא בהם:‏ לא אשים עליך.‏ ואם אשיםהרי היא כלא הושמה,‏ כי אני ה'‏ רופאך,‏ זהו מדרשו.‏ ולפי פשוטו כי אני ה'‏ רופאך ומלמדךתורה ומצות למען תנצל מהם,‏ כרופא הזה האומר לאדם אל תאכל ‏]דבר זה פן יביאך לידיחולי זה[‏ וכן הוא אומר ‏)משלי ג ח(‏ רפאות תהי לשרך:‏

שיעורים היומיים 143יום חמישי י"א שבט‏)כז(‏ וַיָּבֹאוּ‏ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ-שָׁם עַל-הַמָּיִם:‏שתים עשרה עינות מים.‏ כנגד י"ב שבטים נזדמנו להם:‏ ושבעים תמרים.‏ כנגד שבעיםזקנים:‏ ט"ז ‏)א(‏ וַיִּסְעוּ‏ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ‏ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִםוּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ‏ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:‏ בחמשה עשר יום.‏נתפרש היום של חנייה זו,‏ לפי שבו ביום כלתה החררה שהוציאו ממצרים והוצרכו למן,‏למדנו שאכלו משירי הבצק ‏]משירי המצה[‏ ששים ואחת סעודות,‏ וירד להם מן בששה עשרבאייר ויום ראשון בשבת היה,‏ כדאיתא במסכת שבת ‏)דף פז ב(:‏ ‏)ב(‏ וַיִּלּ‏ וֹנוּ‏ ‏)וילינו(‏ כָּלעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר:‏ וילונו.‏ לפי שכלה הלחם:‏ ‏)ג(‏ וַיֹּאמְרוּ‏אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ‏ בְיַד יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ‏ עַל סִיר הַבָּשָׂרבְּאָכְלֵנוּ‏ לֶחֶם לָשֹׂבַע כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ‏ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּהבָּרָעָב:‏ מי יתן מותנו.‏ שנמות,‏ ואינו שם דבר כמו מותנו אלא כמו עשותנו,‏ חנותנו,‏ שובנו,‏לעשות אנחנו,‏ לחנות אנחנו,‏ למות אנחנו.‏ ותרגומו לוי דמיתנא,‏ כמו ‏)במדבר יד ב(‏ לומתנו,‏ הלואי והיינו מתים:‏ ‏)ד(‏ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִםוְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ‏ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ‏ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ‏ הֲיֵלֵךְ‏ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא:‏ דבר יום ביומו.‏צורך אכילת יום ילקטו ביומו,‏ ולא ילקטו היום לצורך מחר:‏ למען אנסנו הילך בתורתי.‏אם ישמרו מצות התלויות בו,‏ שלא יותירו ממנו ולא יצאו בשבת ללקוט:‏ ‏)ה(‏ וְהָיָה בַּיּוֹםהַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ‏ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ‏ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ‏ יוֹם יוֹם:‏ והיה משנה.‏ ליוםולמחרת:‏ משנה.‏ על שהיו רגילים ללקוט יום יום של שאר ימות השבוע.‏ ואומר אני אשריביאו והיה משנה,‏ לאחר שיביאו ימצאו משנה במדידה על אשר ילקטו וימודו יום יוםוזהו ‏)להלן פסוק כב(‏ לקטו לחם משנה,‏ בלקיטתו היה נמצא לחם משנה.‏ וזהו ‏)להלן פסוקכט(‏ על כן הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים,‏ נותן לכם ברכה פוישו"ן ‏]שפע[‏ בביתלמלאות העומר פעמים ללחם יומים:‏ ‏)ו(‏ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶבוִידַעְתֶּם כִּי יְהוָה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:‏ ערב.‏ כמו לערב:‏ וידעתם כי ה'‏ הוציאאתכם מארץ מצרים.‏ לפי שאמרתם לנו כי הוצאתם אותנו,‏ תדעו כי לא אנחנו המוציאיםאלא ה'‏ הוציא אתכם,‏ שיגיז לכם את השליו:‏ ‏)ז(‏ וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְהוָה בְּשָׁמְעוֹ‏אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל יְהוָה וְנַחְנוּ‏ מָה כִּי תַלִּינוּ‏ ‏)תלונו(‏ עָלֵינוּ:‏ ובקר וראיתם.‏ לא על הכבודשנאמר ‏)להלן פסוק י(‏ והנה כבוד ה'‏ נראה בענן,‏ נאמר,‏ אלא כך אמר להם ערב וידעתםכי היכולת בידו ליתן תאותכם ובשר יתן,‏ אך לא בפנים מאירות יתננה לכם,‏ כי שלא כהוגןשאלתם אותו ומכרס מלאה,‏ והלחם ששאלתם לצורך,‏ בירידתו לבקר תראו את כבוד אורפניו שיורידהו לכם דרך חיבה בבקר,‏ שיש שהות להכינו וטל מלמעלה וטל מלמטה כמונחבקופסא:‏ את תלנתיכם על ה'.‏ כמו אשר על ה':‏ ונחנו מה.‏ מה אנחנו חשובין:‏ כי תלינועלינו.‏ שתרעימו עלינו את הכל,‏ את בניכם ונשיכם ובנותיכם וערב רב,‏ ועל כרחי אני

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט144זקוק לפרש תלינו בלשון תפעילו מפני דגשותו וקרייתו,‏ שאלו היה רפה הייתי מפרשו בלשוןתפעלו,‏ כמו ‏)שמות יז ג(‏ וילן העם על משה,‏ או אם היה דגוש ואין בו יו"ד ונקרא תלונו,‏הייתי מפרשו לשון תתלוננו,‏ עכשיו הוא משמע תלינו את אחרים,‏ כמו במרגלים ‏)במדבר ידלו(‏ וילינו עליו את כל העדה:‏ ‏)ח(‏ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת יְהוָה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶםבַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ‏ בִּשְׁמֹעַ‏ יְהוָה אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו וְנַחְנוּ‏ מָה לֹא עָלֵינוּ‏תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל יְהוָה:‏ בשר לאכל.‏ ולא לשובע,‏ למדה תורה דרך ארץ שאין אוכלין בשרלשובע.‏ ומה ראה להוריד לחם בבקר ובשר בערב,‏ לפי שהלחם שאלו כהוגן,‏ שאי אפשרלו לאדם בלא לחם,‏ אבל בשר שאלו שלא כהוגן,‏ שהרבה בהמות היו להם.‏ ועוד,‏ שהיהאפשר להם בלא בשר,‏ לפיכך נתן להם בשעת טורח,‏ שלא כהוגן:‏ אשר אתם מלינם עליו.‏את האחרים השומעים אתכם מתלוננים:‏ ‏)ט(‏ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן אֱמֹר אֶל כָּל עֲדַתבְּנֵי יִשְׂרָאֵל קִרְבוּ‏ לִפְנֵי יְהוָה כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם:‏ קרבו.‏ למקום שהענן ירד:‏ ‏)י(‏ וַיְהִיכְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּפְנוּ‏ אֶל הַמִּדְבָּר וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהוָה נִרְאָה בֶּעָנָן:‏

יו"ד שבטוהנהשיעורים היומיים 145

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט146י"א שבטפרק כ"ג

שיעורים היומיים 147

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט148היום יום...‏י שבטשבת ‏)תש"ג(‏שיעורים:‏ חומש:‏ בא,‏ שביעי עם פירש"י.‏־ נט.‏תהילים:‏ נה תניא:‏ פרק יט.‏ ולתוספות ... בלב כלל.‏ ‏"תורה-אור"‏ ד"ה ‏"למען תהיה"‏ סוף סעיף המתחיל אמנם,‏ ‏"לא ישבות יומם מלראות",‏ צ"ל:‏ ‏"לאישבות יומם ולילה מלרצות".‏אמי זקנתי ‏)הרבנית מרת רבקה נ"ע(‏ ‏]אשת אדמו"ר מהר"ש[‏ בהיותה כבת שמונה עשרה שנה —בשנת תרי"א — חלתה,‏ וציווה הרופא אשר תאכל תיכף בקומה משנתה,‏ אמנם היא לא חפצה לטעוםקודם התפלה,‏ והיתה מתפללת בהשכמה,‏ ואחר התפלה היתה אוכלת פת שחרית.‏ כשנודע הדברלחותנה אדמו"ר ה"צמח צדק",‏ אמר לה:‏ על יהודי להיות בריא ובעל־כח.‏ נאמר על המצוות ‏"וחיבהם",‏ שפירושו:‏ וחי — בהם;‏ יש להחדיר חיות במצוות.‏ כדי שתתאפשר החדרת החיות במצוות,‏בהכרח להיות בעל־כח ולהיות בשמחה.‏ וסיים:‏ אל לך לקיים את הבקרים על לב ריקן — עדיפהאכילה כהכנה לתפילה,‏ מאשר תפילה כהכנה לאכילה.‏ ובירכה באריכות ימים ‏)נולדה בשנה תקצ"גונפטרה י שבט תרע"ד(.‏ —מאמר זה אמר אאמו"ר ‏]הרש"ב[‏ לאחד על יחידות,‏ והוסיף:‏ ויש לעשות זאת בשמחה!‏יא שבטיום ראשון ‏)תש"ג(‏שיעורים:‏ חומש:‏ בשלח,‏ פרשה ראשונה עם פירש"י.‏־ סה.‏תהילים:‏ ס תניא:‏ פרק כ.‏ והנה ... ‏'כו'‏ וכאפס ממש.‏ סדר היום מתחיל ב"מודה אני",‏ ואמרים זאת קודם לנטילת ידים,‏ אפילו בידים טמאות — מפנישכל הטומאות שבעולם אין בכוחם לטמא ה"מודה אני"‏ של יהודי.‏ אפשר שחסר בזה או בזה,‏ אךה"מודה אני"‏ נשאר בשלמותו.‏

יום רביעי יו"ד שבטפרק טוהלכה א:‏ אין כלי חרס מקבל טומאה עד שתגמרמלאכתו,‏ ומאימתי הוא גמר מלאכתו משיצרפובכבשן,‏ התנור משיסיקנו לאפות סופגנין,‏ הכירהמשיסיקנה כדי לבשל עליה ביצת התרנגוליןטרופה ונתונה באלפס,‏ הכופח אם עשאהולאפייה שיעורו כתנור עשאהו לבישול שיעורוככירה.‏הלכה ב:‏ תנור שהתחיל לבנותו אם היה גדולמשיתחיל בו ארבעה טפחים ויסיקנו מקבלטומאה,‏ ואם היה קטן משיתחיל בו טפח ויסיקנו,‏הכירה משיתחיל בה שלש אצבעות ויסיקנה,‏הכופח אם עשאהו לאפייה הרי הוא כתנור ואםלבשל הרי הוא ככירה.‏הלכה ג:‏ תנור שהוסק מאחוריו או שהוסק מביתהאומן או שהוסק שלא לדעת הואיל והוסק מכ"מה"ז מקבל טומאה,‏ מעשה שנפלה דליקה בתנורבכפר מן הכפרים ובא מעשה לפני בית דין ואמרומקבל טומאה.‏הלכה ד:‏ תנור שהסיקו להיות צולה בו ה"ז מקבלטומאה,‏ ללבן בו אונין של פשתן טהור שאין זהעושה מלאכה בגוף התנור.‏הלכה ה:‏ תנור שחצצו לשנים והסיק אחד מחלקיוונטמא במשקין הוא טמא וחבירו טהור,‏ נטמאבשרץ וכיוצא בו מטומאות של תורה הכל טמא,‏ועובי שביניהן טמא,‏ הוסקו שניהן ונטמא אחדמהן במשקין באויר חולקין את עוביו המשמשלטמא טמא לטהור טהור,‏ בד"א בזמן שחצצוואח"כ הסיקו אבל הסיקו ואחר כך חצצו ונטמאאחד מהן אפילו במשקין נטמא הכל.‏הלכה ו:‏ תנור או כירה של אבן טהורין לעולם,‏ושל מתכת טהורין משום תנור וכיריים שנאמריותץ את שיש לו נתיצה ומטמאין משום כלימתכות,‏ כיצד אין מתטמאין מאוירן ולא במחוברלקרקע כתנור וכיריים ואם נגעה בהן טומאהאפילו מאחוריהן מתטמאין כשאר כלי מתכותואם נטמאו במת נעשין אב טומאה כשאר כלימתכות ויש להן טהרה במקוה.‏שיעורים היומיים 149רמב"ם ג'‏ פרקיםהלכה ז:‏ תנור של מתכת שניקב או נפגם או נסדקוסתמו בטיט או שעשה לו טפילה של טיט אומוסף של טיט הרי זה מתטמא משום תנור,‏ וכמהיהיה בנקב כדי שיצא בו האור וכן בכירה,‏ ואםעשה לכירה פטפוטים של טיט מתטמאה משוםכירה,‏ מירחה בטיט בין מבפנים בין מבחוץ עדייןאינה מקבלת טומאה.‏הלכה ח:‏ תנור שאינו מחובר בארץ אפילו תלויבצואר הגמל הרי זה טמא משום תנור שנאמרטמאים הם בכ"מ.‏הלכה ט:‏ כור של צורפי מתכות שיש בו ביתשפיתה מתטמא ככירה וכן כירת של עושי זכוכיתאם יש בו בית שפיתה מקבלת טומאה.‏הלכה י:‏ כבשן של סיידין ושל זוגגין ושל יוצריןטהורין,‏ הפורנה אם יש לה דופן מתטמאה.‏הלכה יא:‏ אבנים שחיברן זו לזו ועשאן תנור אםעשה לו טפילה מבפנים ומבחוץ הרי זה כתנורלכל דבר ומתטמא מאוירו,‏ ואם טפלו מבחוץבלבד מתטמא במגע ולא באויר,‏ חיבר אבניםלתנור ולא חיברן זו לזו מתטמאות עם התנור,‏חיברן זו לזו ולא חיברן לתנור הרי הן כטירה,‏ חפרבארץ ועשה טירה טהור וטירת הכירה טהור.‏הלכה יב:‏ שתי חביות ושני אלפסין שעשאן כירהמתטמאין באויר ובמגע ותוכן של חביות טהורועובי החביות חולקין אותו המשמש את הכירהטמא והמשמש את תוך החבית טהור.‏הלכה יג:‏ העושה שלשה פטפוטין בארץ וחיברןבטיט להיות שופת עליהן את הקדירה הרי זוטמאה משום כירה,‏ קבע שלשה מסמרין בארץלהיות שופת עליהן את הקדירה אע"פ שעשהבראשה מקום בטיט שתשב הקדירה הרי זוטהורה ככירה של מתכת,‏ וכן אבנים שלא מירחםבטיט שהוא שופת עליהן אינן מקבלות טומאהכאילו היא כירה של אבן.‏הלכה יד:‏ העושה שתי אבנים כירה וחיברן בטיטמתטמאה,‏ חיבר את האחת בטיט והשנייה לאחיברה אינה מקבלת טומאה.‏הלכה טו:‏ האבן שהוא שופת עליה ועל התנורעליה ועל הכירה עליה ועל הכופח טמאה,‏עליה ועל הכותל עליה ועל הסלע אינה מקבלתטומאה.‏

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט150הלכה טז:‏ כירת הטבחים שהוא נותן אבן בצדאבן וכולן מחוברות בטיט נטמאת אחת מהן לאנטמאו כולן.‏הלכה יז:‏ שלש אבנים שחיברן בטיט ועשאן שתיכירות בין שחיברן זו לזו ולא חיברן לקרקע ביןשחיברן בקרקע ולא חיברן זו לזו אם נטמאת אחתמשתי הכירות האבן האמצעית המשמש ממנהלכירה הטמאה טמא והמשמש ממנה לכירההטהורה טהור,‏ ניטלה האבן החיצונה של כירההטהורה הוחלטה האמצעית כולה לטומאה,‏ניטלה החיצונה של כירה הטמאה טהרה האבןהאמצעית כולה,‏ נטמאו שתי החיצונות אם היתההאבן האמצעית גדולה נותן ממנה לכירה זו כדישפיתה מצידה ולכירה השנייה כדי שפיתה מכאןוהשאר טהור,‏ ואם היתה קטנה הכל טמא,‏ ניטלההאמצעית אם יכול לשפות על שתים חיצונותיורה גדולה הרי היא טמאה,‏ היו מרוחקין יתרמזה טהורה,‏ החזיר את האמצעית הרי הכל טהורכשהיה,‏ מירחה בטיט מקבל טומאה מכאן ולהבאוהוא שיסיקנה לכל אחת מהן כדי לבשל עליההביצה.‏הלכה יח:‏ שתי אבנים שעשאן כירה ונטמאתוסמך לאבן זו ממנה אבן אחת מכאן ולזואבן אחת מכאן הרי חצי כל אבן משתי אבניהכירה הראשונה טמא וחצי האבן טהור,‏ ניטלוהשתים הטהורות שסמך חזרו השתים של כירהלטומאתן.‏הלכה יט:‏ דוכן של חרס שיש לו בית קיבולהקדירות והרמץ נתון בתוכו טהור משום כירהוטמא משום כלי קיבול,‏ לפיכך אם היה מחוברבארץ טהור כשאר הכלים ואם ניקב אינו מקבלטומאה ככלי קיבול,‏ מה שאין כן בכירה,‏ הצדדיןשלו הנוגע בהן אינו טמא משום כירה,‏ הרחב שלושיושבין עליו בשעת בישול מתטמא אם נטמאהדוכן,‏ וכן הכופה את הסל ובנה כירה על גבההרי זו טמאה משום כלי עץ לא משום כירהלפיכך אינה מקבלת טומאה מאוירה ככירה.‏פרק טזהלכה א:‏ תנור גדול שיריו ארבעה טפחיםוהקטן שיריו רובו,‏ כיצד אם נשבר בגדול ארבעהובקטן רובו מקבל טומאה פחות מכאן אינומקבל טומאה,‏ וכן אם נטמא ונתצו עד ששיירבו פחות מארבעה בגדול או בפחות מרוב בקטןטהור,‏ נשאר בו ארבעה או רוב בקטן עדיין הואבטומאתו,‏ והכירה שיריה שלש אצבעות,‏ הכופחשעשאהו לאפייה שיעורו כתנור,‏ לבישול שיעורוככירה.‏הלכה ב:‏ תנור שנטמא ולא רצה לכתתו כיצדמטהרין אותו חולקו לשלשה חלקים וגורר אתהטפילה שעל החרסים עד שנמצא כל חרס מהןעומד על הארץ בלא טיט על גביו,‏ חילקו לשניםאחד גדול ואחד קטן הגדול טמא והקטן טהור,‏חילקו לשנים בשוה כל אחד מהן טמא לפי שאיאפשר לכוין,‏ אבל טבלא של חרס שיש לה דופןשנחלקה לשנים טהורה,‏ ואם היה אחד גדולואחד קטן הגדול טמא.‏הלכה ג:‏ תנור שחילקו לשלשה ואחר גדול כשניםהגדול טמא והשנים הקטנים טהורין,‏ חתכו חוליותלרחבו אם היה גובה כל חוליא וחוליא פחותמארבעה טפחים טהור,‏ חזר וסידר החוליות זו עלגבי זו והמריח עליהם בטיט והחזירו תנור כשהיההרי זו כמו שעשה תנור אחר ואינו מקבל טומאהאלא מכאן ולהבא והוא שיסיקנו כדי לאפות בוסופגנין אחר שמירחו,‏ הרחיק ממנו את הטפילהונתן חול או צרורות בין החוליות ובין הטפילה אינומקבל טומאה לעולם וזהו שאמרו הנדה והטהורהאופות בו והוא טהור,‏ היתה בו חוליא אחת שישבה ארבעה טפחים היא מתטמאה במגע ולאמתטמאת באויר ושאר החוליות טהורות.‏הלכה ד:‏ תנור שבא מחותך מבית האומן ועשהלו סמוכין שמקבצין אותו להיות כאחד ונתנםעליו והוא טהור ונטמא כשיסיר את הסומכיןאותו יטהר ואפילו החזירן הרי הוא טהור,‏ מירחובטיט מקבל טומאה להבא ואינו צריך להסיקושכבר הוסק.‏הלכה ה:‏ תנור שחתכו חוליות ונתן חול ביןחוליא לחוליא וטח בטיט על הכל מבחוץ ה"זמקבל טומאה.‏הלכה ו:‏ יורת הערביים שהוא חופר בארץ וטחבטיט אם יוכל הטיט לעמוד בפני עצמו מקבלתטומאה ואם לאו טהור.‏הלכה ז:‏ המביא שבר חרס ודבקן זה בזה ועשאןתנור ועשה לו טפילה מבית ומבחוץ והסיקו הריזה מקבל טומאה אע"פ שאין בכל אחד מהןכשיעור.‏הלכה ח:‏ פטם שקרזלו ועשאוהו תנור ועשה לו

שיעורים היומיים 151טפילה מחוץ אע"פ שמקבל על דפנותיו כשיעורהרי זו טהור שכלי חרס שטהר אין לו טומאהלעולם אלא אם כן עשאהו תנור ועשה לו טפילהמבית ומבחוץ.‏הלכה ט:‏ תנור של סדקין שעשה טפילה לכל אחדואחד ומקום הסדקין מגולה אינו מקבל טומאה,‏נתן טיט או סיד או גפסיס על גבי הסדקין הרי זהמתטמא,‏ נתן עליהן חרסית או זפת וגפרית שעוהושמרים בצק או גללים טהור,‏ זה הכלל דבר שאיןעושין ממנו תנור אינו מחבר את הסדקין.‏הלכה י:‏ סדק תנור שנתנו כלפי זוית ומירח בטיטמן הצדדין טהור.‏הלכה יא:‏ דף של תנור שנתנו בזוית להיות אופהבו טהור,‏ ואם יש בו רוב תנור מקבלת טומאה.‏הלכה יב:‏ תנור שנתן בו עפר עד חציו אם נטמאמאוירו בלבד אינו מתטמא אלא מעפר ולמעלהואם נטמא במגע ונגעה טומאה בו מתוכו נטמאכולו אף מעפר ולמטה.‏הלכה יג:‏ הכירה מקום שפיתת שתי קדרותוהכופח מקום שפיתת קדירה אחת,‏ לפיכך כירהשנחלקה לאורכה טהורה לרוחבה עדיין מקבלתטומאה,‏ הכופח שנחלק בין לארכו בין לרחבוטהור.‏הלכה יד:‏ הקלתות של בעלי בתים שנפחתהקרקעיתה אם היה עומק הפחת פחות משלשהטפחים הרי זו מקבלת טומאה שאם יסיק בפחתמלמטה תתבשל הקדירה מלמעלה,‏ היה הפחתעמוק שלשה או יתר אינה מקבלת טומאה שהריהאש רחוקה מן הקדירה ואינה בשלה,‏ נתן אבןאו צרור על פי הפחת עדיין היא בטהרתה,‏ מירחובטיט נעשת האבן קרקע הכירה ומקבלת טומאהמכאן ולהבא.‏פרק יזהלכה א:‏ כל ידות הכלים הרי הן ככלים ואםנטמא הכלי נטמאה ידו הצריך לה בתשמישוושאין צריך לה טהור כמו שיתבאר,‏ לפיכך האבןהיוצאת מן התנור טפח ומן הכירה שלש אצבעותחיבור ואם נטמא התנור והכירה נטמאו אבניםאלו,‏ ואוכלין ומשקין הנוגעין באבנים אלו נטמאו,‏ואם נגעו בחוץ לטפח של תנור או בחוץ לשלשאצבעות של כירה טהורין.‏הלכה ב:‏ הכופח עשאהו לאפייה שיעורו כתנור,‏עשאהו לבישול שיעורו ככירה.‏הלכה ג:‏ מוסף התנור של בעלי בתים טהור ושלנחתומין טמא בטומאת התנור מפני שסומך עליואת השפוד,‏ כיוצא בו מוסף יורה של שולקי זיתיםטמא ושל צבעים טהור.‏הלכה ד:‏ עטרת הכירה טהורה,‏ וטירת התנורוהוא המקום הבנוי בצידו שמניחין בו את הפתבעת רדייתה בזמן שהיא גבוהה ארבעה טפחיםטמאה בטומאת התנור,‏ פחות מארבעה טפחיםטהור לפי שאינה חיבור לו,‏ ואם חיברה לתנוראפילו על שלש אבנים טמאה.‏הלכה ה:‏ בית הפך ובית התבלין ובית הנרשבכירה אם נטמאת הכירה במגע נטמאו כולןואם נטמאת באויר לא נטמאו לפי שאינן חיבורלה אלא מדברי סופרים,‏ ולפיכך עשו לה היכרכדי שלא ישרפו על מגען תרומה וקדשים,‏ וכן כלשאנו אומרין בעניין זה שהוא מתטמא במגע ואינומתטמא באויר אינו חיבור אלא מדבריהם ועשולו היכר זה כדי שלא ישרפו עליו קדשים אלאתולין.‏הלכה ו:‏ חצר הכירה בזמן שהיא גבוהה שלשאצבעות ה"ז חיבור ואם נטמאת הכירה או חצרהבין באויר בין במגע נטמא השנייה,‏ היתה החצרפחותה מכאן ונטמאת אחת מהן במגע נטמאתהשנייה,‏ אבל אם נטמאת אחת מהן מאוירהבלבד אין חבירתה טמאה לפי שאינה חיבור להאלא מדבריהם,‏ היתה חצר הכירה מופרשתממנה בזמן שהיא גבוהה שלש אצבעות הרי זוחיבור לה בין לטומאת מגע בין לטומאת אויר,‏היתה פחות מכאן או שהיתה החצר חלקה ואיןלה שפה אין חיבור לה ואם נטמאת הכירה ביןמאוירה בין במגע החצר טהורה וכן אם נטמאתהחצר הכירה טהורה.‏הלכה ז:‏ פטפוטי כירה שלשה היה גובה כל אחדמהן שלש אצבעות או פחות אם נטמאת הכירהבין במגע בין באויר נטמאו שלשתן,‏ וכן אם היוארבעה,‏ ניטל אחד מהן אם נטמאת הכירה במגענטמאו שני הפטפוטים שנשארו ואם נטמאתבאויר לא נטמאו עמה,‏ עשה לה שני הפטפוטיםזה כנגד זה אם נטמאת הכירה במגע נטמאו,‏ואם נטמאת באויר לא נטמאו,‏ היו הפטפוטיםגבוהין משלש אצבעות ולמטה מתטמאין עמהבין שנטמאת במגע בין שנטמאת באויר,‏ ומשלש

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט152ולמעלה מתטמאין עמה אם נטמאת במגע אבלאם נטמאת מאוירה בלבד אין מתטמאין עמה,‏ היומשוכין מן השפה בתוך שלש אצבעות מתטמאיןעמה בין שנטמאת במגע בין שנטמאת באויר,‏ היוחוץ לשלש אצבעות מתטמאין עמה אם נטמאתבמגע ואם נטמאת באויר בלבד אין מתטמאיןעמה,‏ ואין מדקדקין בכל השיעורין האלו שכולןהן מדברי סופרים.‏יום חמישי י"א שבטפרק יחהלכה א:‏ כלי חרס אינו מקבל טומאה עד שיהיהמקבל ועשוי לקבלה,‏ אבל אם לא היה לו בית קיבולאו שהיה מקבל ולא נעשה לקבלה אינו מקבלטומאה כלל לא מן התורה ולא מדברי סופרים,‏לפיכך הכסא והמטה והספסל והמנורה והשלחןשל חרס,‏ וכל כל כיוצא בהן מכלים שאין להםתוך אינן מקבלין טומאה,‏ וכן הסילונות שהמיםמהלכין בהן אף ע"פ שהן כפופין ואף ע"פ שהןמקבלין הרי הן טהורין מפני שלא נעשו לקבלהאלא כדי שיצאו מהן המים,‏ וכן חבית של שייטיםוחבית הדפונה בשולי המחץ הואיל ונעשית כמובית יד שנושאין בה המחץ ולא נעשית לקבלהאינה מקבלת טומאה.‏הלכה ב:‏ פנס שהיה בו בית קיבול שמן מקבלטומאה ושאין בו טהור,‏ וכן מגופת היוצרים שישלה תוך טמאה.‏הלכה ג:‏ משפך של בעלי בתים טהור,‏ ושל רוכליןמתטמא מפני שמטהו על צדו ומריח בו ללוקח.‏הלכה ד:‏ כיסוי כדי יין וכדי שמן והחביות טהורותשלא נעשו לקבלה,‏ ואם התקינן לתשמישמתטמאין.‏הלכה ה:‏ כיסוי האלפס בזמן שהוא נקוב ויש לוחדוד טהור,‏ ואם אינו נקוב ואין לו חדוד מתטמאמפני שהאשה מסננת לתוכו את הירק,‏ זה הכללכל המשמש בכלי חרס כשהוא כפוי טהור.‏הלכה ו:‏ טיטרוס אע"פ שהוא נקוב ומוציאפרוטות מתטמא שהרי המים מתכנסין בצדדיןוהן עשויין לקבלה.‏הלכה ז:‏ הלפיד של חרס שמניחין מטליותהבגדים והשמן בתוכו והוא דולק מתטמא,‏ וכןכלי שמניחין תחת הנרות לקבל השמן מתטמא.‏הלכה ח:‏ גסטרא שמניחין תחת הכלים לקבלמשקין הנוזלין מן הכלי מקבלין טומאה.‏הלכה ט:‏ ספינה של חרס אף ע"פ שהיא מקבלתאינה מקבלת טומאה שאין הספינה בכלל הכליםהאמורין בתורה בין היא של חרס בין היא של עץבין גדולה בין קטנה.‏הלכה י:‏ כל הכלים שנשברו ונפסדה צורתן איןשבריהן מקבלין טומאה אע"פ שאותן השבריםראויין לתשמיש,‏ חוץ משברי כלי חרס שאם היהבהן חרס הראוי לקבל הרי הוא מקבל טומאהשנאמר וכל כלי חרס מפי השמועה למדו שזהלא בא לרבות אלא שברי כלי חרס,‏ בד"א כשהיהלחרס זה תוך לקבל בו המשקין כשהיה החרסיושב לא סמוך אבל אם אינו יכול לקבל אלא א"כסומכין אותו אינו מקבל טומאה.‏הלכה יא:‏ החרס שאינו יכול לישב כדי שיקבלמפני אזנו,‏ או שהיה בו חדוד והחדוד מכריעו לצדאחר ה"ז טהור אע"פ שניטלה האוזן או נשברהחדוד שכל כלי חרס שטהר שעה אחת אין לוטומאה לעולם.‏הלכה יב:‏ כלי חרס ששוליהן חדין כמזרקותשנשברו ושוליהן מקבלין אע"פ שאינן מקבליןאא"כ נסמכו כגון שולי הקרפיות והכוסות הריאלו מקבלין טומאה,‏ שלכך נעשו מתחלתן שיהיושוליהן מקבלין בסמיכה או באחיזה.‏הלכה יג:‏ כמה יקבל החרס ויהיה מקבל טומאה,‏אם היה הכלי כשהיה שלם ומכיל כדי סיכתאדם קטן עד חביות שהן מקבלות כסאה אוקרוב ונשברו ונשאר בחרסים בין מקרקעיהן ביןמדפניהן חרס שהוא מקבל כשהוא יושב רביעיתה"ז מקבל טומאה.‏הלכה יד:‏ היה הכלי מחבית המכילה כסאהעד חבית המכילה סאתים או יתר ונשברה אםהיה בחרס הנשאר כדי לקבל חצי לוג ה"ז מקבלטומאה,‏ היה הכלי מחבית המכילה סאתיםעד חצבים גדולים ונשברו אם נשאר מהן חרסהמקבל לוג הרי זה מקבל טומאה,‏ היו החרסיםמקבלין פחות משיעורין אלו אין מקבלין טומאה.‏הלכה טו:‏ כלי חרס קטן כגון הפך וכיוצא בושנשבר ונשאר מקרקעיתו חרס המקבל כל שהואכשהוא יושב והיה חד ביותר שנמצא ככלי קטןה"ז מקבל טומאה,‏ ואם נשאר מדפנותיהן חרסהמקבל אינו מקבל טומאה לפי שדפנות כלים אלו

שיעורים היומיים 153וכיוצא בהן כשוין הן ואין להן תוך הניכר ונמצאוכפשוטי כלי חרס.‏הלכה טז:‏ חזקת חרסים הנמצאים בכל מקוםטהורים חוץ מהנמצאים בבית היוצר מפני שרובןגסטריות הן לכלים והגסטרא מקבלת טומאהאע"פ שהיא משברי כלים.‏פרק יטהלכה א:‏ כמה שיעור השבר שישבר כלי חרסויטהר מטומאתו אם היה טמא,‏ או לא יקבל טומאהאם היה טהור,‏ העשוי לאוכלין משינקב במוציאזיתים,‏ והעשוי למשקין משינקב מכניס במשקין,‏כשמניחין אותו על המשקה יכנס המשקה לכליבנקב,‏ העשוי לכך ולכך מטילין אותו לחומרו והריהוא מקבל טומאה עד שינקב במוציא זית,‏ ולאאמרו במוציא משקה אלא בגסטרא בלבד לפישהיא עשויה לקבל המשקין הנוזלים מן הכליםואם הוציאה משקין ה"ז בטל תשמישה.‏הלכה ב:‏ חמש מדות בכלי חרס,‏ ניקב במוציאמשקה טהור מלהתטמא משום גסטרא ועדייןהוא חשוב כלי לקדש בו מי חטאת,‏ ניקב בכונסמשקה אינו ראוי לקדש בו מי חטאת ועדיין כליהוא חשוב להכשיר הזרעים במשקין התלושיןבו כמו שביארנו,‏ ניקב כשורש קטן אין המיםשבתוכו מכשירין את הזרעים והרי הן כמו שאינןבכלי ועדיין כלי הוא חשוב לקבל בו זיתים ומקבלטומאה,‏ ניקב במוציא זיתים טהור והרי הוא ככליגללים ואבנים שאין מקבלין טומאה ועדיין כליהוא חשוב להציל בצמיד פתיל עד שיפחת רובוכמו שביארנו בטומאת מת ‏)בפרק שנים עשר(.‏הלכה ג:‏ החבית שיעורה כאגוזים,‏ האלפסוהקדירה שיעורן כזיתים,‏ וכן עריבה של חרסאפילו היתה גדולה ומחזקת ארבעים סאה בלחונפחתה במוציא זיתים אע"פ שהוא מטה על צדהולש בה טהורה שמתחילתה לא נעשית לכך.‏הלכה ד:‏ הפך והטני שיעורן בשמן,‏ והצרצורשיעורו במים.‏הלכה ה:‏ נר שניטל פיו טהור,‏ ושל אדמה שהוסקפיו בפתילה אינו מקבל טומאה ואינו בכלל כליחרס עד שיוסק כולו בכבשן ככלי חרס.‏הלכה ו:‏ חבית שנפחתה וכשמטין אותה על דפנהמקבלת או שנחלקה כמין שתי עריבות עדיין היאמקבלת טומאה,‏ נתרעעה ואינה יכולה להטלטלבחצי קב גרוגרות טהורה.‏הלכה ז:‏ חבית שניטלו אזניה הרי היא כגסטראאפילו אוזן אחת,‏ נסדקה למטה מאזניה אף ע"פשאזניה קיימות הרי זו כגסטרא,‏ ואם עשאהמתחלה שלא באזנים נדונית כחבית.‏הלכה ח:‏ חבית שנסדקה בכבשן ונמצא שהיאכשתי גסטראות,‏ אם משנגמרה מלאכתה נסדקהכל גסטרא מהן מקבלת טומאה,‏ ואם נסדקהקודם שתגמר מלאכתה ואח"כ נשרפה בכבשןטהורה,‏ והיאך יודע דבר זה,‏ אם היו שבריה שויןותוכה מאדים עד שלא נגמרה מלאכתה נסדקה,‏אין שבריה שוין ואין תוכה מאדים בידוע שאחרשנגמרה מלאכתה נשברה ומקבלת טומאה כשארשברי כלי חרס הראויין לתשמיש.‏הלכה ט:‏ גסטרא שנתרעעה ואינה מקבלת משקיןאע"פ שמקבלת אוכלין הרי זו טהורה,‏ שאינהעשויה אלא לקבל משקין הדולפין כמו שביארנוואם היתה דולפת אין עושין גסטרא לגסטרא,‏וכן גסטרא שנפחתה או שנחלקה לשתים טהורהשלא אמרו שירים של שירים מתטמאין אלא שיריכלי חרס בלבד הן שמתטמאין.‏הלכה י:‏ גסטרא שחדודין יוצאין ממנה בין שהיתהיושבת בין שהיתה מוטה על צדה כל המקבל מןהחדודין זיתים כשיתמלא הגסטרא זיתים מטמאבמגע וכנגדו מתטמא באויר וכל שאין מקבל עמהבזיתים מתטמא במגע ואין כנגדו מתטמא באויר.‏הלכה יא:‏ כיצד מתטמא במגע ואין כנגדו מתטמאבאויר שאם נגעה הטומאה בגסטרא מתוכהמתטמא החדוד נכנסה הטומאה באויר הגסטראאפילו היתה כנגד החדוד לא נטמא החדוד.‏הלכה יב:‏ וכיצד כנגדו מתטמא באויר,‏ שאםהיתה הטומאה באויר הגסטרא כנגד החדודנטמא החדוד עם הגסטרא,‏ ועל דרך זה הוא בכלמקום שנאמר בכלי חרס ובתנור וכירים מתטמאבמגע וכנגדו באויר או אין מתטמא כנגדו באויר,‏וכן כל טומאת מגע האמורה בענין כלי חרס אותנור וכירים הוא שתגע הטומאה בהן מתוכן וכלטומאת אויר הוא שלא תגע הטומאה כלל אלאתכנס לאויר בלבד.‏הלכה יג:‏ חבית שנתרעעה וטפלה בגללים אע"פשהוא נוטל את הגללים והחרסים נופלים ה"זמקבלת טומאה מפני שלא בטל שם כלי מעליה,‏נשברה ודבק חרסיה אחר שפרשו או שהביא

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט154חרסים ממקום אחר וטפלם בגללים אע"פ שנוטלאת הגללים וחרסיה עומדין ה"ז טהורה מפנישבטל מעליה שם כלי,‏ היה בהן חרס מחזיקרביעית כנגד אותו החרס בלבד מתטמא באוירמפני שהוא כלי בפני עצמו,‏ ושאר החבית אינומתטמא עד שתגע בה הטומאה מתוכה מפנישאינה כלי שלם.‏הלכה יד:‏ חבית שניקבה וסתם הנקב בזפתואחר כך נשברה אם יש בחרס הסתום בזפת כדילהחזיק רביעית ה"ז מקבל טומאה מפני שהואמשברי החבית ולא בטל שם כלי מעליה,‏ אבלחרס שניקב אחר שפירש מן הכלי וסתם הנקבבזפת אע"פ שהוא מחזיק רביעית טהור,‏ שהחרסשניקב בטל שם כלי מעליו וטהר וכל שטהר בכליחרס שעה אחת אין לו טומאה לעולם.‏הלכה טו:‏ קומקומוס שניקב ועשאהו בזפת טהורשאינו יכול לקבל החמין כצונן,‏ וכן כלי הזפתוהשעוה וכיוצא בהן טהורין ואינן בכלל הכלים.‏הלכה טז:‏ משפך של חרס שפקקו בזפת אינומקבל טומאה שאין הזפת משימו כלי קיבול,‏ אבלמשפך של עץ שסתמו ה"ז ככלי קיבול ומתטמא.‏פרק כהלכה א:‏ כבר ביארנו שכל יד הכלים שהכליצריך לה בשעת תשמישו הרי היא חשובה כגוףהכלי להתטמא ולטמא,‏ לפיכך הטופל כלי חרסהבריא אם נטמא הכלי הרי אוכלין ומשקין הנוגעיןבטפילה טהורין שאין הכלי צריך לטפילה זו,‏ אבלהטופל את כלי חרס הרעוע הרי הטפילה חשובהכגוף הכלי,‏ וכן המהדק את הקירויה של חרסהדולין בה המים אם חיפה אותה בעור או בקלףוכיוצא בהן אם היתה רעועה הרי הן כגופה.‏הלכה ב:‏ הטופל כלי חרס להיות מבשל בו אינוחיבור,‏ טפל כלים להיות זופת בהן חיבור.‏הלכה ג:‏ חבית שניקבה ועשאה בזפת בבעץוגפרית בסיד ובגפסים אינן חיבור ושאר כלהדברים חיבור.‏הלכה ד:‏ דברים הלחין המשוכין שטופלין בהןהפטסין של מים כדי שלא ידלוף הכלי הרי הןכגופו של כלי שאפילו נטמא הכלי מאוירו אוכליןומשקין הנוגעין בטפילה טמאין,‏ וכן טפילו שלתנור הרי הוא כחרס התנור והוא שיהיה בעוביהטפלה עד טפח שהוא צורכו של תנור אבל יתרעל טפח אינו מצורך התנור והנוגעין ביתר עלטפח מעוביו טהורים,‏ טפילת הכירה עוביו שלשאצבעות.‏הלכה ה:‏ חבית שניקבה וסתמה בזפת יותרמצורכה הנוגע בצורכה טמא וביתר מצורכהטהור,‏ זפת שנטפה על חבית הנוגע בה טהור.‏הלכה ו:‏ מיחם שטפלו בחמר ובחרסית ונטמאהנוגע בחמר טמא והנוגע בחרסית טהור שאיןהחרסית מתחבר לכלי.‏הלכה ז:‏ מגופת החבית שטפל בטיט עליה ועלהחבית אינה חיבור לה ואם נגעו משקין טמאיןבחבית לא נטמאת המגופה ואם נגעו במגופה לאנטמאו אחורי החבית.‏הלכה ח:‏ כלי נחושת שזפתן אין הזפת חיבור ואםליין ה"ז כגוף הכלי.‏הלכה ט:‏ בצק שבסדקי העריבה שנגע בו שרץאם בפסח הואיל ואיסורו חשוב חוצץ ולא נטמאתהעריבה,‏ ואם בשאר ימות השנה אם היה מקפידעליו העריבה טהורה ואם רוצה בקיומו הרי הואכעריבה ונטמאת העריבה.‏הלכה י:‏ המשיחות והרצועות שבמטפחותהספרים ושבמטפחות התינוקות תפורות חיבורוקשורות אינן חיבור,‏ וכן רצועות שבמעדרושבשק ושבקופה אבל שבאזני כלי חרס אפילותפורות אינן חיבור שאין חיבורין לכלי חרס.‏הלכה יא:‏ יד קורדום היוצא מאחריו שלשאצבעות חיבור והיתר על שלש הנוגע בו טהור,‏יד קורדום מלפניו טפח הסמוך לברזל חיבור יתרע"כ הנוגע בו טהור.‏הלכה יב:‏ שירי הפרגל טפח,‏ ויד מקבת של מפתחיאבנים טפח,‏ יד קורנס של זהבים טפחיים ושלחרשים שלשה,‏ שירי מלמד הבקר ארבעה טפחיםסמוך לדרבן,‏ יד קורדום שחופרין בו ביררין של מיםארבעה טפחים,‏ ויד קורדום של נכוש חמשה,‏ וידבן פטיש חמשה,‏ ושל פטיש ששה,‏ וכן יד קורדוםשל בקוע ושל עדיר ששה,‏ יד מקבת של סתתיןששה,‏ שיירי המרדע הסמוך לחרחור של מתכתשבראש המרדע שבעה טפחים,‏ יד המגריפה שלבעלי בתים שמונה טפחים,‏ ושל סיידין עשרה,‏וכל היתר על זה אם רצה לקיימו טמא,‏ יד כלמשמשי האור כגון השפודין והאסכלאות אפילוארוכין כל שהן טמאין.‏

שיעורים היומיים 155הלכה יג:‏ מקל שעשאהו יד לקורדום הרי הואחיבור לטומאה בשעת מלאכה ואם נגעה טומאהבמקל כשהוא חורש או מבקע בו נטמא הקורדוםואם נגעה בקורדום נטמא המקל,‏ וכן הדיוסטרשהן כשני כלים והמסמר מחברן להיות מסךעליהן הרי הן חיבור בשעת מלאכה,‏ קבעו בקורההרי זה מקבל טומאה ואין הקורה חיבור לו,‏ עשהקצת הקורה דיוסטר כל שהוא מן הקורה לצורךהדיוסטר חיבור לדיוסטר,‏ והנוגע בשאר הקורהטהור שאין כל הקורה חיבור.‏הלכה יד:‏ עגלה שנטמאת הנוגע בעול ובקטרבובעץ ובעבות אפילו בשעת מלאכה טהורה,‏והנוגע בחרב ובבורך ובביצול ובעין של מתכתובלחיים ובעיראין טמא,‏ וכן מגירה שנטמאתהנוגע בידה מכאן ומכאן טמא,‏ והנוגע בחוטובמשיחה ובאמה ובסניפין שלה טהור שאין אלוחיבור לה,‏ אבל הנוגע במלבן של מסר הגדולטמא.‏הלכה טו:‏ מכבש של חרש שנטמא הרומחשבו הנוגע במכבש טהור,‏ מגרה שנטמא הנוגעבקשטנית שהיא לפופה עליו טהור שאינה חיבור,‏קשת שהיתה מתוחה והחץ משוך עמה ונטמאהחץ הנוגע ביתר ובקשת טהור ואפי'‏ כשהיאמתוחה,‏ וכן מצודת האישות שנטמא החץ שלהלא נטמאת המצודה אפילו כשהיא מתוחה,‏ וכןמסכת נסוכה שנטמאת בשעת האריג הנוגעבכובד העליון והתחתון ובנירים ובקירוס ובחוטשהעבירו על גבי ארגמן ובעירה שאינה עתידלהחזירה טהור שכל אלו אינן חיבור לבגד,‏ אבלהנוגע בנפש המסכת ובשתי העומד ובכפלשהעבירו על גבי ארגמן ובעירה שהוא להחזירהטמא שכל אלו חיבורין לבגד.‏הלכה טז:‏ הנוגע בצמר שעל האימה ובאשויהטהור,‏ הנוגע בפיקה עד שלא פרעה טמאמשפרעה טהור.‏הלכה יז:‏ החוט שהשילו למחט אפילו קשור משניצדדין אינו חיבור,‏ הכניסו לבגד החוט חיבור לבגדואין המחט חיבור לבגד,‏ ואין החוט כולו חיבורלבגד אלא כל שהוא לצורך התפירה חיבור שאינולצורך התפירה אינו חיבור,‏ החוט שפירש מןהבגד אפילו מאה אמה כולו חיבור,‏ חבל שקשורבחרס אפילו מאה אמה כולו חיבור,‏ קשר בו חבלאחד מן הקשר ולפנים חיבור מן הקשר ולחוץ אינוחיבור,‏ החבל שהוא קשור בקופה אינו חיבור אלאאם כן תפר.‏

כרטיס הקהלהקהל אצל תלמידי הישיבותשנות הקהל אצל הרביאמרות ומענות בענין הקהל

‏'הקהל'‏ 159כרטיס הקהללהנהגת העולם – מקור בתורהא.‏ ידוע ל'‏ הגמרא בכ"מ,‏ וסוגיא ארוכה במסכת בבא קמא – ‏"מנא הני מילי דאמריאינשי".‏והענין בזה:‏כאשר רואים דבר בעולם,‏ ‏"אמרי אינשי",‏ שיש לו קיום במשך זמן,‏ וברוב עם,‏ הריזה מוכיח שיש לזה יסוד בתורה,‏ מכיון שהתורה היא המקור לכל דבר נצחי,‏ וכל דבר טובבר-קיימא,‏ ולכן,‏ אע"פ שמדובר ב"אמרי אינשי"‏ – מהתוארים הנמוכים דבני אדם,‏ בכ"זבודאי יש לזה מקור בתורה,‏ ‏"אסתכל באורייתא וברא עלמא".‏ וכפי שמצינו ריבוי דוגמאותבגמרא לגבי דברים ש"אמרי אינשי"‏ ובא אמורא וגילה שמקור הדבר הוא – פסוק בתורה.‏כמובן מפשטות הגמ',‏ נגלה דתורה.‏ומזה מובן שכן הוא גם בנוגע למנהגי העולם,‏ כלשון הגמרא בכגון דא – ‏"פוק חזי מאיעמא דבר",‏ ואפילו בנוגע למנהגים של ‏"תגרי לוד"‏ שהם לאו דוקא יהודים – אשר,‏ כלדבר שיש לו קיום וכיו"ב,‏ יש לו מקור בתורה,‏ ובפרט בנוגע לדבר שנקבע בחיי הקהילותומוסדות דתיים כו'.‏ללמוד מהנהגת העולם – להרשם בכתבב.‏ והנה,‏ ידוע ההנהגה אשר כדי להביא שדבר מסוים יהי'‏ בקביעות ובתוקף ויתייחסולזה ברצינות המתאימה כו'‏ – נוהגים לרשום בכתב שפלוני בן פלוני קיבל ע"ע ‏)בלי נדר(‏לעשות אותו דבר.‏ וכמו"כ נהוג לאסוף ביחד כו"כ מבין אלו שקיבלו ע"ע דבר זה כדיש"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק".‏ועפ"ז באה ההצעה בנוגע ל"הקהל"‏ – דהנה,‏ מרעישים בענין זה ללא הרף ויש לדאוגשהדיבור אמנם יבוא בפועל ממש ‏]שכן,‏ בנוגע לשמיעת הדברים,‏ הרי,‏ בלית ברירה,‏יושבים ומקשיבים,‏ אבל עדיין אי אפשר לדעת מה יהי'‏ כאשר יצאו מחוץ לד'‏ אמות אלו,‏אם ינצלו את ההזדמנות לשאוף אויר צח ולנוח או שאכן יעסקו בפועל,‏ ובהוספה,‏ בתוספתחיות בכל הענינים המדוברים[.‏ולכן,‏ מציעים,‏ אשר ‏)גם(‏ בנוגע ל"הקהל"‏ יסדרו מקום מרכזי ואדם מיוחד שיתעסק

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט160בזה,‏ אע"פ שהדבר קשור בהוצאות כספיות – ושם יוכל כל הרוצה בכך,‏ להרשם שהואמקבל ע"ע ‏)בלי נדר(‏ לפעול ב"הקהל".‏ומה טוב – שההרשמה תהי'‏ בתוספת מספר הטלפון כדי שיוכלו להתקשר עם הנרשםולשאול אותו האם אמנם קיים בפועל את מה שקיבל ע"ע ‏)בלי נדר(,‏ כיון שעי"ז יהי'‏ גם‏"מורא בשר ודם"‏ ‏)וידועה המעלה בזה,‏ כמובן מל'‏ הגמרא ‏)שהובא בתניא(‏ – ‏"הלואי שיהי'‏מורא שמים כמורא בשר ודם"(,‏ ואם השאלה תהי'‏ מתוך קירוב הדעת כו'‏ – ישאלו גםאודות פרטי הפעולות.‏ועד"ז בנוגע להנהגה הב'‏ הנ"ל – בנוגע לאסיפת כל אלו שקיבלו ע"ע – מכיון שרשימתכל השמות ביחד תהי'‏ במקום מרכזי אחד,‏ הרי עצם הידיעה שהוא אחד מני רבים הפועליםבזה,‏ ובפרט שהם שמחים ומרוצים מהצטרפותו אליהם – פועלת הוספה ועילוי בדבר,‏ כפישרואים בטבע בני אדם,‏ שצירוף אנשים נוספים – ‏"ברוב עם"‏ – בכגון דא מוסיף עידודוכו'.‏פרטי ההרשמהג.‏ והנה,‏ כרגיל בכגון דא,‏ באה ההצעה באופן כללי,‏ כיון שסומכים על השומעים שיבינובעצמם את הפרטים שבדבר,‏ ‏]דלא כהנהגת אלו ששואלים אפילו...‏ אם להתעטש לצדימין או לצד שמאל,‏ כי בלא"ה,‏ לדעתו,‏ יהי'‏ ‏"נפרד"...‏ והריני מוחל על ‏"התקשרות"‏ מעיןזו,‏ חבל על זמני ועל זמנו ועדיף לעשות באותו זמן דברים נחוצים יותר[,‏אמנם,‏ כדי שיבוא לפועל בסדר מסודר כדבעי וכדי למנוע שאלות ללא צורך ‏]כנ"ל[‏ –יבואו בזה כמה פרטים,‏ וגם זה – כלליים לפי ערך,‏ אע"פ שיבואו באריכות כו'.‏א(‏ בכרטיסי ההרשמה יש לכתוב רק את שם הנרשם ושם אמו,‏ ואין צורך בפרטיםנוספים ‏)כמו מה מצבו בתשלום המיסים...‏ וכמה הוא מרויח מפני שיש לו ‏"ראש טוב"‏ויכול להסתדר עם הממשלה...(.‏ומי שירצה להיות ‏"הצנע לכת"‏ ולא לרשום את שמו – הרשות בידו ‏)ובלבד שתהי'‏אפשרות להתקשר אתו כנ"ל(,‏ והדבר לא יפריע לניהול הרשימות כיון שאפשר לכתובפב"פ הא',‏ פב"פ הב'‏ וכו',‏ והלואי שיתוספו עד לשישים ריבוא,‏ והעיקר שיתוסףבהפעולות,‏ בפועל ממש.‏ב(‏ בכרטיסים יצויין גם ‏)כאמור(‏ מספר הטלפון והממונים יפנו לכאו"א עכ"פ פעםאחת בחודש ויזכירו לו אודות התחייבותו,‏ ‏"עולת חודש בחדשו"‏ – במשך י"ב חדשי שנתהקהל,‏ וכמדובר,‏ אשר ברוחניות,‏ זמן ‏"הקהל"‏ הוא בכל השנה.‏ ‏])כ"ק אדמו"ר שליט"אהוסיף בחיוך:(‏ ואם ירצו להמשיך גם לאחר סיום השנה – מה טוב ומה נעים,‏ אבל לע"עמדובר אודות שנה זו[.‏ג(‏ כדי למנוע מניעות ועיכובים ללא צורך ‏)כולל גם – מפני שיש שימנעו מלרשוםבחוה"מ,‏ ולאידך – צריך להתחיל את הפעולות מיד(‏ כדאי להכין כרטיסים בנוסח שוה

‏'הקהל'‏ 161שבהם יודפסו הדברים הנחוצים לזה ‏]ולא יותר – כדי שלא יהי'‏ חשש שמא מתכווניםלמשהו אחר,‏ כדרך אויר העולם דרשות הרבים...‏ ולאידך – מובן שכדאי להוסיף דבריהסבר קצרים אודות תוכן הענין ושם הארגון – כדי שיוכלו להתקשר עם הארגון,‏ אולהרשם ע"י ארגון אחר,‏ ואיש הישר בעיניו יעשה,‏ בענינים ‏"ישרים"‏ אלו[.‏ומן הנכון להדפיס את הכרטיסים במכתבי-עת ‏)הראויים לשמם(‏ המגיעים ליהודיםונדפסים בעשרות אלפי עותקים,‏ כך שהרוצה להרשם יצטרך רק לגזור את הכרטיסולשלחו.‏ד(‏ למען הסדר יוזכר גם פרט טכני המובן מעצמו:‏ אין לרשום את השמות בספר וכיו"ב,‏כי כאשר הדבר ילך ויתפשט בעז"ה ויתוספו עוד נרשמים רבים,‏ עלול להיות בלבול הסדר,‏ולכן יש לסדר את הרשימות ע"ג כרטיסים,‏ לפי סדר א-ב,‏ ובנקל יוכלו להוסיף כל כרטיסבמקום המתאים,‏ וכך ימנעו כפילות כו'.‏ה(‏ מן הראוי שיהי'‏ מקום מרכזי אחד שבו יקבצו את כל הרשימות של אנשי שכונהאחת,‏ עיר אחת וכיו"ב ‏)וכן בנוגע למחלקות שונות במוסדות וארגונים ובפרט במוסדותחינוך,‏ כדלקמן(,‏ מכיון שע"י כך יהי'‏ הדבר יותר מסודר,‏ וכל המרוכז יותר,‏ בודאי יהי'‏בהצלחה יותר ‏)בתנאי שעי"ז לא יופחת מספר החברים,‏ כמובן(,‏ שכן עי"ז יהי'‏ יותר קללבחון את הפעולות,‏ וגם – לעודד ולעזור למקומות אחרים כיון שבמקום המרכזי יהיומומחים בדבר לתת עצה וסיוע כו'.‏ונוסף ע"ז – קיבוץ כולם ביחד יוסיף ב"רוב עם הדרת מלך"‏ וטובים השניים מן האחד,‏וגדול כח הציבור כו'.‏ו(‏ כדי שכל הפרטים,‏ ועד לפרטי פרטים,‏ יהיו קשורים בעניני התורה,‏ באה הצעהנוספת,‏ אשר גודל הכרטיס יהי'‏ טפח על טפח,‏ שהוא שיעור בכו"כ ענינים בתורה ‏)כמבוארבלקו"ת בענין ‏"חמשה שיעורין טפח כו'‏ סוכה לולב כו'"(.‏ובמקום שלא די בכרטיס בלה"ק ויש להדפיס כרטיס בשפה נוספת,‏ יוסיפו עוד טפח,‏דהיינו טפח על טפחיים.‏ועי"ז יזכרו הרואים בדין שיעור טפח והפרטים שבדבר.‏ויהי רצון שעי"ז תומשך תוספת ברכה,‏ וכמארז"ל ‏"כוס של ברכה מגביהו מן הקרקעטפח"‏ ‏)כהמשך הענין בלקו"ת שם(,‏ שהפירוש בזה – המשכת כל הברכות עד לעניניםגשמיים,‏ בני חיי ומזונא רויחא,‏ כפשוטם ממש,‏ וביחד עם זה – נעשה עילוי והגבההבענינים הגשמיים עצמם,‏ ‏"מגביהו מן הקרקע טפח".‏‏"טאפארו דא פלאחו"‏ד.‏ ומן הראוי לפרט עוד,‏ אבל די בכללים אלו,‏ והעיקר – שהדבר יתקבל בפועל ממש,‏כיון שאין זה ענין של איש פרטי ‏)או איש שאינו פרטי,‏ איש קטן או איש בינוני כו'(,‏ אלאהצעה שמיוסדת על השו"ע שהוא ספר פתוח לכאו"א,‏ ומי שלא ימצא בעצמו ישאל לרב

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט162מורה הוראה,‏ ובפרט שברובא דרובא – הרי אלו ענינים המפורשים גם בקיצור שו"ע.‏‏]ויש להוסיף רמז לזה – בפ'‏ השבוע,‏ בכתוב ‏"ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עםגו'"‏ – בדוגמת ‏"הקהל"‏ כאשר ‏"העם האנשים הנשים והטף"‏ היו שומעים את דברי התורהמפי המלך,‏ וכתוב זה נאמר בסמיכות ל"תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"‏ – דקאיעל תושב"כ ותושבע"פ שניתנו למשה בסיני וכאו"א יכול ללומדה,‏ ובעיקר – לקיימהבפועל[.‏ויהי רצון שמכל אריכות הדיבור והדרשה כו'‏ יבוא הדבר בפועל,‏ ‏"טאפארו דא פלאחו",‏ויקויים ‏"וזאת הברכה",‏ מראה באצבעו ואומר זה,‏ שכל אחד ואחד מישראל,‏ בתוך כללישראל,‏ מבורך בכל הענינים המצטרכים.‏ומסיימים את ההכנות לחג הסוכות וההכנות לד'‏ מינים,‏ שזוהי עבודת ימים אלו,‏ מתוךשמחה וטוב לבב,‏ ומתוך ריקוד נכנסים לזמן שמחתנו,‏ בתוספת שמחה.‏ועוד והוא העיקר,‏ להוסיף בכל עניני תומ"צ וכל הענינים האמורים,‏ ומתוך שמחה וטובלבב,‏ והשמחה תפרוץ את גדרי הגלות בפשטות,‏ למטה מעשרה טפחים,‏ ותיכף ומיד ממש– גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.‏לשתף בהרשמה גם מוסדותה.‏ בהאמור לעיל אודות ה"הקהל"‏ יש להוסיף:‏כיון שמצות ‏"ואהבת לרעך כמוך"‏ – אהבת ישראל עד לאחדות ישראל – היא ‏"כללגדול בתורה",‏ מן הראוי לאחד בפעולה זו חברים בארגונים שונים.‏כלומר:‏בשעה שיהודים חברים בארגון כל שהוא – איזה שיהי',‏ כולל גם ארגון של סנדלרים,‏חייטים,‏ עובדי אדמה וכיו"ב – אזי עליהם להתאחד גם בעניני התורה,‏ ולא רק בדרך טפלאלא כעיקר היינו שבמסגרת הארגון צ"ל פעולות בתורה,‏ בצדקה וכיו"ב.‏ובנדו"ד – כדאי שחברי כל ארגון יקבלו ע"ע ‏)ובכתב – כנ"ל(‏ לפעול בנוגע ל"הקהל"‏– ‏"למען ישמעו ולמען ילמדו ליראה את ה'"‏ תמיד כל הימים.‏וכאמור – להתחיל בזה תיכף ומיד בימי סגולה דחג הסוכות ועוד קודם לזה,‏ ובכלחודש תשרי,‏ ומה טוב – פעם בחודש במשך כל השנה – שנת הקהל.‏ואם הדברים אמורים בנוגע לכל ארגון – עאכו"כ בנוגע לאלו שכל ענינם הוא הפצתהתורה ועניני'‏ – בדוגמת ‏"צעירי אגודת חב"ד",‏ ‏"נשי ובנות חב"ד",‏ וכיו"ב בכל איגודבעניני תורה ומצוות כמו גמילות-חסדים וכדו'‏ – שהרי אין זה ענין השייך לחב"ד דוקא,‏אלא מפורש בתורה שניתנה למשה מסיני והוא מסרה ליהושע ולכאו"א מישראל.‏וממילא,‏ הרי זה בכלל תפקידם העיקרי,‏ ועי"ז יוסיפו גם בכל פעולותיהם כיון ש"מצוהגוררת מצוה"‏ וכן – מצוה נוספת וכך הלאה,‏ עד ש"הרבה להם תורה ומצוות"‏ – כיון

‏'הקהל'‏ 163ש"רצה הקב"ה לזכות את ישראל",‏ וגם ‏"לזכות"‏ – מלשון זיכוך,‏ שכן כל פעולה טובהנוספת מזככת יותר,‏ וכמו שפסק הרמב"ם להלכה ש"צריך כל אדם שיראה עצמו וכו'‏ וכןכל העולם כולו חציו זכאי וחציו חייב",‏ וע"י ‏"מצוה אחת"‏ – במעשה אחד,‏ דיבור אחדואפי'‏ מחשבה אחת – ‏"הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהםתשועה והצלה",‏ועד לתשועה העיקרית והפנימית – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו –כאשר יערכו מצות ‏"הקהל"‏ כפשוטה ב"מקדש אד'‏ כוננו ידיך".‏לשתף בהרשמה גם ישיבותו.‏ ענין מיוחד בזה בנוגע לישיבות ‏)ושאר מוסדות חינוך בכלל(:‏ענינם העיקרי של תלמידי הישיבות הוא – לכל לראש,‏ לימוד התורה בהתמדהושקידה ‏]ונוסף ע"ז – להשתדל במיוחד שלא יהא ח"ו פירוד הלבבות ביניהם,‏ ובין יהודיםבכלל ‏)והדבר מוכרח אצלם,‏ דמכיון ש"אורייתא הוא דקא מרתחא לי'‏ יש מקום לחשוששמהרתיחה תהא יניקה בלתי רצוי'([.‏ ואצלם צ"ל זהירות מיוחדת שלא לנוח ולהפסיקמלימוד התורה,‏ ולא לעסוק בענינים אחרים,‏ אפי'‏ בעניני רשות,‏ כדי שלא לגרוע ביגיעהכדרוש בלימוד התורה.‏ ובענינים שמחוייב בהם לפנים משורת הדין ואפי'‏ ע"פ דין.‏אמנם,‏ בשנה זו נוסף על ענינם העיקרי,‏ הנה כיון שכבר מאוחדים ע"י שייכותם למוסדאחד,‏ עליהם להשתתף ג"כ בפעולות אלו.‏וכאשר תהא משמעת בדבר והענין יהי'‏ מסודר יותר,‏ אזי תהי'‏ הפעולה באופן טוב יותרובהצלחה כו'.‏ ולכן כדאי שהראש-ישיבה,‏ המשגיח וכו'‏ ‏)ודוגמתו – בכל שאר האירגוניםמלבד הישיבה(‏ ימנה ע"ז אדם מיוחד או יקח על עצמו לעורר ולבחון ע"ז מזמן לזמן,‏וההתעוררות תהי'‏ אמנם בדרכי נועם ובדרכי שלום,‏ אבל באופן שתביא למעשה בפועלממש,‏ ‏"טאפארו-דא-פלאחו".‏ועד"ז בכל ישיבה,‏ ישיבה קטנה,‏ תלמוד תורה,‏ גני ילדים וכל מוסדות החינוך הן לבניםוהן לבנות.‏‏)משיחת י"ג תשרי ה'תשמ"ח – בלתי מוגה(‏

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט164הקהל אצל תלמידי הישיבות‏"נרות להאיר"‏ הוא התוכן ד"הקהל"‏ישנו עניין המיוחד לכם,‏ וממילא גם ברכה מיוחדת לכם – שזכיתם ללמוד בישיבהשנשיא דורנו אמר על תלמידי'‏ שהם צריכים להיות ‏"נרות להאיר".‏ והרי זהו גם התוכןד"הקהל",‏ להשפיע על הסביבה ככל האפשרי,‏ כפי האפשרי,‏ ועוד יותר מזה,‏ עד שיהאנפעל בהם ‏"ליראה את ה'‏ . . כל הימים".‏והנה,‏ כמובן מעצמו,‏ הדבר הראשון הנדרש כדי להיות ‏"נרות להאיר",‏ להאיר את כלהסביבה הוא – להיות בעצמו נר מאיר.‏ או בלשון אחרת:‏ להיות דוגמא חי'‏ איך מתנהגיםבהתאם לרצון ה'.‏ובפרט כפי שהקב"ה גילה את רצונו בפנימיות התורה,‏ תורת החסידות,‏ בקונטרס עץהחיים ובעוד כו"כ מקומות בתורת החסידות.‏והבטיחו לכאו"א מכם,‏ בתוך כלל ישראל,‏ ד"הבא לטהר מסייעין אותו",‏ היינו ש"הבאלטהר"‏ את עצמו,‏ וכן את הזולת,‏ אזי ‏"מסייעין אותו",‏ וכפירוש נשיא דורנו,‏ ד"מסייעין"‏לשון רבים,‏ קאי ‏)א(‏ על לימוד התורה וקיום המצוות שהאדם עשה בעצמו,‏ עד עתה,‏ מתוךהחלטה גמורה להעלות בקודש ולהוסיף עוד יותר;‏ וזה גופא מסייע – ‏)ב(‏ על להבא לקבלתוספת עזר וסיוע מלמעלה ומלמטה וללכת ‏"מחיל אל חיל",‏ יותר מכפי המשוער.‏‏)מתוך ‏'יחידות לתלמידי הישיבות'‏ שלהי תשרי תשמ"ח,‏ התוועדויות ח"א עמ'‏ 386(על התל'‏ לעורר את הראשי-ישיבה והמוריםואיידי דאתינן להכי – הפעילות בין התלמידים – יש להוסיף:‏בדרך כלל,‏ מוטלת חובת חינוך הילדים על ההורים והמחנכים,‏ ‏"להזהיר גדולים עלהקטנים",‏ אמנם לפעמים ישנו סדר הפוך,‏ והיינו מ"ש בספרי המוסר לפרש מאחז"לדמסימני עיקבתא דמשיחא הוא ‏"בת קמה באמה גו"‏ – למעליותא,‏ היינו שהבת משפיעהעל האם בתומ"צ ‏)ואדרבה – רק כיון שהדבר ישנו בקדושה שייך שיבוא אח"כ – ‏"נשתשלומהן"‏ – בצד ההפכי(.‏- וכפי שרואים במוחש גם בעניני העולם,‏ אשר לעתים האם מסתרת ומעלמת את

‏'הקהל'‏ 165רצונה כדי שהבת תתעורר לעשות את הדרוש מצד-עצמה,‏ ולאידך – גודל הצער של האםכשהבת איננה עושה -וכמובן מעצמו – הדבר צ"ל בכבוד הגדול ביותר הנדרש מפני כיבוד האם.‏ועד"ז בנוגע לתלמידים לגבי הראשי-ישיבה והמורים שלהם ‏)הן בישיבה,‏ הן ב"ישיבה-‏קטנה"‏ והן בתלמוד-תורה(,‏ אשר על התל'‏ לעוררם לעסוק בזה ומתוך דרכי נועם ודרכישלום ישפיעו עליהם,‏ וע"פ מארז"ל ‏"לא הביישן למד"‏ כו'‏ – התלמידים לא יתביישו לומרששמעו כך וכך וידרשו ‏)בנועם – כנ"ל(‏ לקיים בפועל.‏ובודאי הראש-ישיבה לא יקפיד אלא ישמח ויתן לו ‏"יישר כח"‏ ע"ז,‏ כשם שבאבכפשוטו ‏)והרי ‏"התלמידים קרויין בנים"(‏ – הרי נאמר ‏"בני אם חכם לבך ישמח לבי גםאני".‏גם על תלמידי הישיבות להרשם להקהלענין מיוחד בזה בנוגע לישיבות ‏)ושאר מוסדות חינוך בכלל(:‏‏)משיחת י"ג תשרי ה'תשמ"ח – בלתי מוגה(‏ענינם העיקרי של תלמידי הישיבות הוא – לכל לראש,‏ לימוד התורה בהתמדהושקידה ‏]ונוסף ע"ז – להשתדל במיוחד שלא יהא ח"ו פירוד הלבבות ביניהם,‏ ובין יהודיםבכלל ‏)והדבר מוכרח אצלם,‏ דמכיון ש"אורייתא הוא דקא מרתחא לי'"‏ יש מקום לחשוששמהרתיחה תהא יניקה בלתי רצוי'([.‏ ואצלם צ"ל זהירות מיוחדת שלא לנוח ולהפסיקמלימוד התורה,‏ ולא לעסוק בענינים אחרים,‏ אפי'‏ בעניני רשות,‏ כדי שלא לגרוע ביגיעהכדרוש בלימוד התורה.‏ ובענינים שמחוייב בהם לפנים משורת הדין ואפי'‏ ע"פ דין.‏אמנם,‏ בשנה זו נוסף על ענינם העיקרי,‏ הנה כיון שכבר מאוחדים ע"י שייכותם למוסדאחד,‏ עליהם להשתתף ג"כ בפעולות אלו.‏וכאשר תהא משמעת בדבר והענין יהי'‏ מסודר יותר,‏ אזי תהי'‏ הפעולה באופן טוב יותרובהצלחה כו'.‏ ולכן כדאי שהראש-ישיבה,‏ המשגיח וכו'‏ ‏)ודוגמתו – בכל שאר האירגוניםמלבד הישיבה(‏ ימנה ע"ז אדם מיוחד או יקח על עצמו לעורר ולבחון ע"ז מזמן לזמן,‏וההתעוררות תהי'‏ אמנם בדרכי נועם ובדרכי שלום,‏ אבל באופן שתביא למעשה בפועלממש,‏ ‏"טאפארו-דא-פלאחו".‏ועד"ז בכל ישיבה,‏ ישיבה קטנה,‏ תלמוד תורה,‏ גני ילדים וכל מוסדות החינוך הן לבניםוהן לבנות.‏‏)שם(‏

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט166הקהל - את כל חלקי התורההנהגת רשב"י הנ"ל היא ע"ד ובדוגמת הענין ד"הקהל"‏ – שהרי ‏)א(‏ רשב"י הקהילאת החברייא,‏ מגדולם ועד קטנם,‏ ‏)ב(‏ והקהיל גם את עניני התורה – ‏"מתורה לנביאיםומנביאים לכתובים כו'",‏ כל חלקי התורה.‏ומזה מובן הלימוד וההוראה בעבודת האדם – שפעולתו ב"הקהל"‏ צריכה להיות באופןשמקהיל כו"כ מישראל כדי לעסוק בתורה,‏ וזה גופא – כל חלקי התורה,‏ שהרי,‏ כאו"אמישראל חייב ללמוד כל חלקי התורה,‏ ‏"הן בפשטי ההלכות והן ברמזים ודרשות וסודותכו'"‏ ‏)כפס"ד רבינו הזקן בהלכות תלמוד תורה(,‏ וכידוע בענין ‏"ותן חלקנו בתורתך",‏‏"חלקנו"‏ דייקא,‏ שלכאו"א מישראל יש חלקו המיוחד בתורה,‏ לא רק בנגלה דתורה אלאגם בפנימיות התורה ‏)"רזי דחכמתא"(,‏ ואדרבה – פנימיות התורה שייכת יותר לפנימיותהנשמה,‏ מזל הנשמה כו'.‏ובביאור הקשר והשייכות לשבת בראשית – יש לומר,‏ שכאשר אוחזים ב"בראשית",‏התחלת דבר,‏ התחלת העבודה בעולם מחודש ‏)"בראשית ברא אלקים את השמים ואתהארץ"(‏ בשנה החדשה ‏)לאחרי סיום חודש תשרי(,‏ אזי נוגע ביותר להקהיל את כל חלקיהתורה השייכים אליו,‏ עד להקהלת כל עניני התורה ממש,‏ שבכח זה יוצא אח"כ לעבודתובעולם – ‏"עסיק באורייתא ומקיים עלמא".‏ויש להוסיף,‏ שענין ה"הקהל"‏ בתורה,‏ לימוד כל חלקי התורה – מודגש במיוחד בדורנוזה.‏ ובהקדמה:‏אודות החיוב דלימוד כל חלקי התורה – כותב רבינו הזקן בהל'‏ ת"ת ש"כל מי שיכוללהשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג אלא מעט,‏ צריך לבוא בגלגול עד שישיג וידע כלמה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה . . ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאןותלמודו בידו,‏ שלא יצטרך לבוא בגלגול בעוה"ז".‏והרי,‏ בדורנו זה,‏ דור האחרון – אי-אפשר להמתין על גלגול נוסף,‏ ובמילא,‏ בהכרחלסיים ולהשלים את החיוב דלימוד כל חלקי התורה בגלגול זה.‏ולהוסיף:‏ האפשרות דהשלמת החיוב דלימוד התורה בגלגול אחר,‏ היא,‏ גם ביחסלגלגול קודם.‏ ובפרט בדורותינו אלו,‏ שרוב הנשמות ‏)מלבד יחידי סגולה(‏ אינם נשמותחדשות,‏ אלא נשמות שבאו בגלגול נוסף . אבל,‏ מובן וגם פשוט,‏ שתהי'‏ זו טפשות הכיגדולה – אפילו מצד השכל דנפש הבהמית – לסמוך על גלגול שלפנ"ז ולא לעסוק בתורהכדבעי,‏ אך ורק בגלל עצלות!‏ובנוגע לפועל:‏יש להשתדל ביותר בכל הקשור ל"הקהל"‏ בלימוד התורה,‏ ובפשטות – להכריז:‏ ‏"אידן,‏כאפט אריין",‏ נצלו את הרגעים האחרונים שנותרו בזמן הגלות,‏ כדי להשלים את הלימודבכל חלקי התורה,‏ ‏"הקהל"‏ בתורה,‏ שמזה באים תיכף ומיד ל"הקהל"‏ כפשוטו – ‏"ואתם

‏'הקהל'‏ 167תלוקטו לאחד אחד בני ישראל",‏ שהרי אפילו יהודי א'‏ לא ישאר בגלות,‏ ‏"קהל גדול ישובוהנה".‏‏)משיחת ש"פ בראשית ‏)א(‏ ה'תשמ"ח – בלתי מוגה(‏להקהיל ולקבץ את עניני התורה שבהם נתבארו פרטיהענינים ד"הקהל"‏. . ומכאן באים גם לענין ד"הקהל"‏ בתורה – ובהקדמה:‏כתיב ‏"זאת התורה אדם".‏ ומזה מובן שהענין ד"הקהל"‏ כפי שהוא באדם ‏)הן בנוגעלכללות ישראל,‏ והן בנוגע לכל אדם פרטי(‏ ישנו גם ‏)ואדרבה – לכל לראש(‏ בתורה.‏ובפשטות – להקהיל ולקבץ את עניני התורה שבהם נתבארו פרטי הענינים ד"הקהל",‏בנגלה דתורה,‏ כולל ובמיוחד – בפנימיות התורה,‏ כפי שנתבארה בתורת החסידות,‏ בעניניםהמעוררים לבו של אדם ליראת ה',‏ בהתאם לתוכן העיקרי ד"הקהל"‏ – ‏"ליראה את ה'".‏‏)משיחת יום שמחת תורה ה'תשמ"ח – בלתי מוגה(‏‏]בהזדמנות אחרת ביקש כ"ק אד"ש לקבץ את דברי קדשו בנושא ‏"זכר להקהל",‏ וכךאמר הרבי:[‏בהמשך להמדובר בשיעור היומי ברמב"ם,‏ גם בנוגע לפשטות ההלכה בנגלה דתורה –הרי,‏ כאן המקום להוסיף גם בנוגע להענין ד"זכר"‏ ל"הקהל"‏ ע"פ נגלה דתורה,‏ אשר,‏ מזמןלזמן ניתוסף בזה,‏ ויה"ר שיעשו מזה דבר שלם כו'.‏‏)משיחת ש"פ נח,‏ בדר"ח מר-חשון ה'תשמ"ח – בלתי מוגה(‏טף – מקבל מהתורות של רבותינו נשיאינושנה זו באה לאחרי שנת השמיטה,‏ ‏"שבת לה'"‏ – שבה מודגש ביותר הענין דלימודהתורה,‏ כמארז"ל ‏"דכו"ע בשבת ניתנה תורה לישראל",‏ וכפי שמבאר רבינו הזקן ש"שבת"‏ו"תורה"‏ היינו הך.‏ומשנת השמיטה נכנסים לשנת הקהל – ‏"מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה . .הקהל את העם האנשים והנשים והטף".‏הן בנוגע ל"האנשים הנשים והטף"‏ שבעצמו,‏ ולכל לראש,‏ בנוגע ללימוד התורה‏)"תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם הקהל את העם האנשים והנשים והטף"(‏– שצ"ל בכל ג'‏ התכונות דאנשים נשים וטף:‏ אנשים – תכונת התוקף וההנהגה,‏ נשים –

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט168עקרת הבית,‏ ניצול המדות ורגש שבלב לעשות סדר בכל עניני ה"עולם קטן",‏ ‏"עיר קטנהזה הגוף",‏ וטף – התכונה דתלמיד ומקבל,‏ ‏"איזהו חכם הלומד מכל האדם",‏ ועאכו"כ –מהתורות ושיחות קודש של רבותינו נשיאינו.‏והן בנוגע ל"הקהל את העם האנשים והנשים והטף"‏ כפשוטו – כל אלו שנמצאיםבסביבתו,‏ בהתאם לציווי ‏"ואהבת לרעך כמוך",‏היינו,‏ שבמשך השנה כולה,‏ שנת הקהל,‏ ובפרט בזמנים מסוגלים,‏ ‏"יומין זכאין",‏שבמשך השנה – מקהיל את האנשים והנשים והטף ‏)ככל הפירושים(‏ למקום קדוש,‏ ביתהמקדש,‏ החל מביהמ"ק הפנימי שבכאו"א מישראל בלבו פנימה,‏ שהקב"ה מבטיח ‏)ובודאימקיים הבטחתו(‏ ‏"ושכנתי בתוכם",‏ בתוך כל אחד ואחד,‏ ובפרט ע"י העזר והסיוע מצדפעולתם של תלמידי תומכי תמימים,‏ ‏"נרות להאיר".‏‏)ברכת עיוה"כ תשמ"ח לתל'‏ התמימים,‏ התוועדויות ח"א עמ'‏ 931(

‏'הקהל'‏ 169שנות הקהל אצל הרבי‏-סקירה-‏באופן כללי ניתן לשרטט תהליך,‏ ההולך ומתעצם משנת הקהל אחת לחברתה:‏מגמה זו מתחילה כבר בימי חורפו של הרבי,‏ בהם אנו מוצאים התייחסות נרחבתלמצווה זו בצורה מפורשת,‏ כמו בהתכתבות של הרבי עם אביו ועוד ב"הקהל"‏ של שנתתרצ"ב.‏‏]לגבי שנת תש"ו,‏ אולי יש לומר,‏ כי אז נתקיים ה"הקהל בתורה"‏ – הליקוט הראשוןמתורתו של משיח שראה אור,‏ הלא הוא ה"הגדה עם לקוטי טעמים ומנהגים[.‏הדבר מתגבר יותר לאחר עלותו של הרבי על כס הנשיאות:‏ בהקהל של שנת תשי"ג,‏וכן בשנת תש"כ – מוצאים התייחסות תורנית,‏ בעיקר ב"מועד חג הסוכות",‏ לגדרי מצווהזו.‏ בשיחות אלו,‏ מצויים כבר השורשים והיסודות עליהם נבנו ה"ליקוטים"‏ שהוגהו בשניםהמאוחרות יותר ועוסקים במצות הקהל.‏בשנת תשכ"ז כבר מופיע,‏ כאמור,‏ המונח ‏"שנת הקהל",‏ ומורגשת עליית מדרגהבהתייחסות לנושא,‏ בכמה היבטים:‏– מבחינת הפומבי שניתן לו,‏ גם ב"מכתבים הכלליים";‏– בעובדה שהרבי התייחס לנושא זה במהלך השנה כולה,‏ ‏"שנת הקהל";‏– בהתייחסות למשמעות המעשית של הקהל בזמננו,‏ מכיוונים שונים:‏ דיון הלכתינרחב בשיחות תשרי אותה שנה על החיוב והאפשרות לעשות ‏"זכר להקהל"‏ בימינו.‏תביעה לחסידים,‏ יחידים ומוסדות,‏ לפעול ‏"במעוף המתאים לשנת הקהל";‏ זאת,‏ בדגשמיוחד על נושאים מסוימים ‏)כגון נושא החינוך(‏ להם מהוה שנה זו ‏"שנת סגולה".‏סיום שנת תשל"ג,‏ עמד בסימן ההוראה לכנס ילדי תשב"ר במטרה ‏"להשבית אויבומתנקם".‏ הדבר ממשיך בטבעיות בתחילת שנת הקהל – תשל"ד,‏ ככינוסי ‏"הקהל"‏ בימיםהראשונים של השנה.‏ביום הכיפורים של אותה שנה פורצת ‏"מלחמת יום כפור",‏ ודי אם נביא בקשר לכךאת לשונו הפולחת כליות ולב של הרבי מלך המשיח שליט"א,‏ במכתבו מתחילת מרחשוון

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט170אותה שנה:‏ונתוספה הדגשה בענין הקהל האנשים הנשים והטף במאורע שהתחיל ביום הקדושדשנת הקהל זו,‏ שהי'‏ מכוון גם כן כנגד אנשים הנשים וטף בתור קהל בנ"י,‏והקהלת כולם יחד היא שעמדה והיא שתעמוד לכל בני ישראל,‏ אשר כהבטחת הנביא:‏הוי'‏ צבאות יגן עליהם,‏ על עמו גוי אחד בארץ,‏ הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם.‏בשנה זו,‏ נשנות המגמות האמורות:‏ יתר פומביות,‏ התייחסות להקהל במהלך כלהשנה,‏ ודגש על היבטים מעשיים של המצווה בזמננו.‏בשנת תשמ"א,‏ מוצאים לראשונה ב"ראשי פרקים"‏ מתולדות הרבי מלך המשיחשליט"א בלוח ‏"היום יום"‏ את הפיסקא הפותחת:‏ ‏"מעורר שהשנה שנת הקהל – אתהאנשים והנשים והטף גו'‏ לעשות את כל דברי התורה הזאת".‏ ואכן,‏ בשנה זו ואילך,‏הנושא של הקהל לא רק ‏"מוזכר רבות"‏ במהלך השנה – אלא הופך לציר המרכזי של השנהכולה.‏ הדבר התבטא לכל לראש בחידוש במנהגו של הרבי,‏ שהתוועד בכל שבתות אותהשנה ‏)דבר שלא היה בשנים שלפני כן(.‏כמו כן,‏ משנה זו ואילך החל הרבי את הנוהג,‏ לשאת שיחה בכל לילה מלילות חגהשיחות,‏ בקשר עם ‏"שמחת בית השואבה"‏ ‏)שיחה הנאמרת מעל ה"בימה של עץ"‏ עליהמתפלל הרבי בחודש תשרי,‏ בדרום-מזרח בית הכנסת(.‏באותה שנה מתחיל להתגבש גם ‏"מבצע הקהל",‏ בצורת התעוררות לכינוסים שתוכנם:‏אחדות ישראל במטרה ‏"ליראה את השם".‏בשנה זו גם ניתן ביטוי די מפורש לכך שה"הקהל"‏ בימינו – הוא ע"י ה"גדול שבעם".‏בחותמה של אותה שנה,‏ בהתוועדות ליל ערב ראש השנה,‏ הסביר הרבי בסגנון יוצא דופן,‏את העובדה שקיבל את פני האורחים באמירת מאמר בתחילת ההתוועדות:‏ מכיוון שהשנהשנת הקהל בה המלך,‏ ובזמננו ה"גדול שבעם",‏ קורא את התורה לפני עם ישראל!‏כל האמור מגיע לשיא בשנת ההקהל – תשמ"ח.‏ גם כאן,‏ די בעיון חטוף באותם ‏"ראשיפרקים"‏ מתולדות הרבי מלך המשיח שליט"א,‏ כדי להבין לאיזה גבהים,‏ בכמות ובאיכות,‏טיפס ‏"מבצע הקהל".‏ אם בשנת תשמ"א אנו מוצאים ‏"פיסקא"‏ – הרי בשנת תשמ"ח צריךלחפש פיסקא בה הדבר אינו מופיע...‏השנה נפתחת ב"סערת הקהל"‏ – רצף של התוועדויות,‏ י"ג תשרי,‏ שמחת-תורהושבת-בראשית – העוסקות כמעט כולן בנושא אחד ויחיד:‏ הקהל.‏ בהתוועדויות אלומחדש הרבי את ‏"כרטיס הקהל",‏ הנועד להגיע למעגלים רחבים של יהודים,‏ עימם יעמדובקשר קבוע בכל הקשור ‏"ליראה את השם".‏כל הזדמנות,‏ כל חג ומועד ‏)כפי שאפשר לעקוב ב"ראשי פרקים"‏ הנ"ל(‏ – נקראלהיות מנוצל לכינוס ‏"הקהל".‏ לא ניתן לשכוח את המחזה המופלא והבלתי-יאמן,‏ בו קהלחסידי חב"ד,‏ אנשים נשים וטף,‏ עוזבים בערב פסח את כל ההכנות לחג – ומתכנסיםלכינוסי ‏"הקהל"‏ בהתאם להוראת הרבי!‏

‏'הקהל'‏ 171ואם בהנהגת הרבי מלך המשיח שליט"א עצמו עסקינן:‏ בשנה זו,‏ שההתוועדויות בכלשבת היו כבר דבר שבשגרה,‏ מוסיף הרבי – שיחה בכל יום של חג החנוכה,‏ ושיחה בכליום של חג הפסח.‏בחג הסוכות,‏ מועד ההקהל,‏ מפתיע הרבי בהנהגה יוצאת דופן:‏ החזקת כל הד'‏ מיניםכולל האתרוג,‏ במשך כל אמירת ההלל.‏ הנהגה זו השונה מהנהגת כ"ק חמיו,‏ מוסברתעל ידו בשיחה הנאמרת בקול חנוק מבכי,‏ בכך שצריך לחזק את עניין ה"הקהל"‏ ואחדותישראל!‏בשיטת ה"יש לקשר"‏ המפורסמת של הרבי מלך המשיח שליט"א,‏ כל פרשה וכל חגומועד בשנה זו – נמצא קשור,‏ ובעצם לא רק ‏"קשור",‏ אלא מלכתחילה מיוסד ומבוסס עלהעניין של – הקהל!‏ על כך סובבים והולכים שני פרקים נרחבים בספרנו ‏)י,‏ יא(.‏והדגשה נוספת למקום בו מתבצע ההקהל בזמננו:‏ בשיחת שבת פרשת לך-לך ‏)שהוגההגם בנוסח האידי וגם בנוסח העברי,‏ דבר יוצא דופן באותה תקופה(‏ – נתן הרבי ‏"ישר כח"‏לכל אלו שבאו להקהל ל"ד'‏ אמות של נשיא דורנו".‏ועוד היבט,‏ שאף בו יש מן החידוש:‏ השילוב של ‏"שנת הקהל"‏ עם ‏"שנת תִּ‏ שְ‏ ‏ׂמַ‏ ח"‏ –יראת שמים,‏ מתוך שמחה וטוב לבב.‏ הנושא אמנם אופייני לתורתו של הרבי,‏ אך כאן הופךלמילה נרדפת ושם עצם,‏ עד שלא ניתן להפריד בין הדברים.‏דומה,‏ ששנת הקהל הלזו לא הסתיימה מעולם.‏ כפי שהוזכר,‏ הרבי מלך המשיחשליט"א ממשיך להזכיר בשנים שלאחר מכן כי ‏"באים משנת הקהל".‏ ביטוי מוחשי מאיןכמוהו כי קריאת המלך בהקהל פועלת ‏"ליראה את ה'‏ אלקיכם כל הימים אשר אתם חייםעל האדמה"!‏‏)נכתב ע"י הרב אסף חנוך פרומר כהקדמה לספר ‏'אוצרות מלך הקהל'‏מתוך גליון ‏"בית משיח"(‏

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט172לקט אמרות ומענותבענין הקהל‏"עמדו הכן כולכם"‏בעת עריכת הקפות בליל שמיני עצרת תשל"ד,‏ לפני ‏"אתה הראת",‏ הורה כ"ק אדמו"רמלך המשיח שליט"א להרה"ח ר'‏ משה פנחס הכהן כ"ץ ע"ה להכריז כך:‏ ‏"כיון שהשנה היא‏'שנת הקהל'‏ – ‏"עמדו הכן כולכם"‏ אנשים נשים וטף לקבל זמן שמחתנו של שמיני עצרתושמחת תורה".‏אחרי ‏"אתה הראת"‏ בפעם הב'‏ ציוה להכריז עוד הפעם את הנוסח האמור,‏ אךב"הוספה":‏ ‏"כיון ש'עמדו הכן'‏ קשור בצבא – על כן ינגנו ניגון של ‏'נצחון'".‏אחרי ‏"אתה הראת"‏ בפעם השלישית:‏‏"כיון ש'עמדו וכו''‏ קשור בצבא – ישירו ‏'ופרצת'‏ בניגון של צבא הפורץ בכלהצדדים".‏סגולת תשרי ד"הקהל"‏ ב-‏‎770‎בחודש תשרי תשל"ג נכנס הרה"ח ר'‏ טובי'‏ בלוי ל'יחידות'.‏ בפתק שכתב ייחל במשאללבו שכל אחד מבני משפחתו יזכה לבוא אל כ"ק אד"ש.‏ב'יחידות'‏ התייחס הרבי לעניין זה ואמר:‏‏"מה שכתבתם בקשר למשפחה שיהיו כאן – הרי השנה הבאה תהי'‏ ‏'שנת הקהל',‏ הי'‏זה דבר נכון שכולם יבואו הנה לחודש תשרי,‏ שאז יכול כל אחד לקבל לפי אופנו אם בדרךפנימי אם בדרך מקיף מעניינים שמסביב".‏כתיבה אודות ‏"הקהל"‏ב'יחידות הכללית'‏ עבר הרה"ח ר'‏ טובי'‏ שי'‏ בלוי.‏ הרבי נתן לו שטר כסף לצדקה ‏)כרגיל(‏

‏'הקהל'‏ 173והוסיף לו אחד באומרו:‏ ‏"און דאס איז פאר'ן האלטן אין איין שרייבען וועגן ‏'הקהל'"‏ ‏]זהועבור כתיבה רצופה אודות ‏'הקהל'[.‏מדוע לא הבאתם הילדיםמספר הרה"ח הרב דב שי'‏ טייכמן,‏ מאורע מיוחד שאירע איתו בקשר להקהל:‏לקראת חג הסוכות דשנת תשל"ד,‏ נסעתי לרבי יחד עם רעייתי תחי'.‏ בתחילתחודש חשון ביקשתי מהרב חודקוב ז"ל תור ליחידות,‏ אך הוא ענה לי,‏ שבזה החודש איןיחידות.‏הצטערתי מאוד והכנסתי פתק לרבי בקשה שיואיל לקבלנו ליחידות,‏ מאחר וזו הפעםהראשונה שזוגתי באה לרבי והיא טרם זכתה להיות ביחידות.‏ הרבי ענה לי:‏ לפלא שכברהי'‏ כאן כמה וכמה פעמים ואינו יודע שבחשון אין יחידות.‏והנה להפתעתי,‏ יום טרם עזבנו את ניו-יורק,‏ אמר לי הרב לייבל שי'‏ גרונר שאחריתפילת מנחה אהי'‏ מוכן יחד עם זוגתי,‏ כי הרבי יקרא לנו ליחידות.‏ ואכן לאחר מנחה,‏ ביוםג'‏ י"א חשון,‏ אחרי שהרבי נכנס לחדרו,‏ נכנסנו לג"ע התחתון והרב גרונר סגר את הדלתבפני הקהל הרב שהסתופף שם.‏כעבור מספר דקות הרבי שאל אותנו:‏ מדוע לא הבאתם גם את הילדים משטורעמ'טדאך וועגען הקהל ‏]=הרי עוסקים בלהט אודות הקהל[,‏ האנשים נשים וטף?‏והרבי המשיך:‏ נו,‏ זיי זיינען דאך ניט שולדיק ‏]=נו,‏ הם הרי לא אשמים[.‏ וכאן נתן הרבילזוגתי שטר של 50 לירות ישראליות,‏ ואמר:‏ זה עבור קניית ספרי קודש לילדים כפיצוישלא באו לכאן.‏עבור הט"ו שנה שלא היית כאןמספר הרב בנימיני שי'‏ מברזיל:‏ בשנת תשמ"ח,‏ שנת ‏"הקהל",‏ נסעתי לרבי.‏ כאשרעברתי לפני הרבי בעת חלוקת הדולרים לצדקה,‏ קרא לי הרבי שוב,‏ נתן לי דולר נוסף ואמר:‏‏"פאר די פופצען יאר וואס מען האט ניט געזעהן"‏ ‏]זה עבור הט"ו שנה שלא התראינו[.‏אני רגיל לנסוע לרבי כל שנה-שנתיים.‏ ולכן,‏ התפלאתי מאד למה ירמזון מלותיו שלהרבי.‏ שאלתי את המזכירים שעמדו בסמיכות מקום,‏ אך אלה אמרו שאולי הרבי התכווןו'‏ שנה או ט'‏ שנה וכיו"ב – דברים שלא הניחו את דעתי,‏ כיון ששמעתי בבירור מפי קדשו– ‏"ט"ו שנה".‏המחשבה על כך לא נתנה לי מנוח,‏ והחלטתי לשאול את הרבי לפשר הדבר . הכנסתיפתק למזכירות,‏ והרבי השיב לי בסיום א'‏ מהאגרות קודש אלי ‏)ימי חנוכה תשמ"ח(:‏‏"לאמירתי ע"ד שלא התראינו בט"ו שנים – ה"ז בא בהמשך לדיבורי לאחרונה כו'‏

קובץ הכנה ליו"ד - י"א שבט174אודות הקהל ‏)וראי'‏ בממדים המתאימים לזה(‏ ובקשר לשני ‏"הקהל"‏ האחרונים ‏)י"ד-ט"ושנים(‏ – לבטל החזקה דג'‏ פעמים ע"י ביקורו עתה".‏יש רק לציין שהייתי בשנות הקהל אבל מאז שנות ההתקשרות שהייתה בשנת תשי"טועד תשמ"ח לא הייתי בשתי שנות הקהל ואם לא הייתי בא הייתה נוצרת ח"ו חזקה...‏פעילות מוגברת בטףהחסיד ר'‏ יצחק שי'‏ גאנזבורג ביקש לבוא לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לחדש תשרי,‏שנת תשל"ד.‏ באותה תקופה עסק בעבודת החינוך ‏)קיץ תשל"ג(,‏ והרבי ענה לו:‏‏"בקשר לביאתו כאן,‏ בהיותה שנת הקהל צ"ל פעולה מוגברת בהקהל וגו'‏ והטף כפשוטו".‏הרעשה על ‏"הקהל"‏אחד השלוחים כתב לכ"ק אד"ש בחודש תשמ"ח כי הוא ‏"מרגיש ריקנות ללא שליחות".‏הרבי ציין על כך סימן פליאה ]?![ וכתב:‏ ‏"הריני מרעיש ע"ד פעולות הקהל – האומנםלא הגיע אליו?".‏אחרי השיחה של י"ג תשרי תשמ"ח אזר אחד השלוחים הפעילים באה"ק ת"ו וכתבלרבי פתק,‏ שלפי התרשמותו נתפס עניין ה'כרטיסים'‏ אצל אנ"ש כמשהו ‏'רוחני'‏ גרידאולא כענין מעשי.‏ ולכן הוא מבקש שהרבי יזכיר פעם נוספת בהתוועדות את עניין כרטיסי‏"הקהל".‏כ"ק אד"ש מה"מ כתב על כך:‏‏"באם אין זה מספיק גם פעם הג'‏ לא תוסיף בזה".‏בשנת תשמ"ח הביא הרה"ח ר'‏ א"י וולפסאן ‏)בנו של הרה"ג ר'‏ משה וולפסאן(‏ להרביחוברת תורנית של אביו.‏ במכתב תשובה אליו,‏ כותב הרבי בין השאר:‏‏"ת"ח ת"ח על צירוף קונטרס אביו הרה"ח רב פעלים כו'‏ כו',‏ שליט"א,‏ ובפרט – שבועל דבר הקהל".‏‏)מתוך קובץ ‏'הקהל'‏ שי"ל לכבוד כינוס השלוחים ה'תשס"ב(‏

מוקדשלכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"אלרגל מלאות חמישים ותשע שנה לנשיאותויה"ר שיראה הרבה נחת מבניו - התמימים בפרט,‏משלוחיו,‏ חסידיו,‏ וכלל ישראל - בכללויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנווישמיענו תורה חדשה מפיובגאולה האמיתית והשלימהתיכף ומי"ד ממ"ש•נדפס על-ידי תלמידי התמימיםתות"ל - בית משיח - 770יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד