עבודות 101010
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
תיק <strong>עבודות</strong> | Protfolio<br />
יותם ירד | 2018
קורות חיים<br />
פרטים אישיים<br />
טלפון נייד 0544705482<br />
כתובת למשלוח דואר הכלנית 23, כפר יונה 40300<br />
דוא"ל<br />
תאריך לידה 10.2.1988<br />
skazal2@gmail.com<br />
השכלה<br />
פרוייקט גמר בסטודיו 7\24 - סביבות עבודה, מסחר ותעסוקה.<br />
2017 B.Arch לימודי אדריכלות באקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל.<br />
2012-2017 ביה"ס תיכון "רמות חפר" בקיבוץ מעברות. בגרות 5 יח"ל באנגלית, ביולוגיה ומוזיקה.<br />
2006 - 2003 ניסיון תעסוקתי<br />
2015 משרת סטודנט במשרד האדריכלים "גוטמן-אסיף".<br />
במסגרת התנסות זו עבדתי על הפרוייקטים הבאים:<br />
- תכנית 3700, רובע שדה דב, תל אביב; עבודה על תלת מימד.<br />
- קומת משרדים, מתחם שרונה, תל אביב; עבודה על תוכניות לביצוע, תלת מימד ורשימות.<br />
פעילות חברתית<br />
2012-2015 מדריך במרכז למידה לנוער בשכונת קרית יובל בירושלים. במשך שלוש שנים חנכתי והדרכתי ילדים ונוער<br />
במסגרת הכנה ללימודים, הכנה לבגרויות והכנה לשירות הצבאי.<br />
שירות צבאי<br />
2009 - 2006 חיל תותחנים, מפקד צוות, סיימתי בדרגת סמ"ר, משרת בשירות מילואים פעיל.<br />
שפות<br />
עברית<br />
אנגלית<br />
תוכנות<br />
שפת אם.<br />
רמה טובה מאוד.<br />
שליטה טובה מאוד<br />
שליטה בסיסית<br />
שליטה טובה מאוד<br />
שליטה בסיסית<br />
שליטה טובה מאוד<br />
שליטה טובה<br />
שליטה טובה מאוד<br />
שליטה טובה מאוד<br />
שליטה טובה<br />
שליטה טובה<br />
Autocad<br />
Revit<br />
Rhino<br />
Grasshopper<br />
Vray<br />
Sketchup<br />
Photoshop<br />
Illustrator<br />
InDesign<br />
Office
תוכן עניינים<br />
2<br />
3<br />
9<br />
15<br />
18<br />
22<br />
23<br />
25<br />
קורות חיים<br />
- Filed Of Movement מרחב של תנועה | פרוייקט גמר | סטודיו 24\7 | בצלאל<br />
התחנה המרכזית החדשה - עירוי אור | שנה ד' | סטודיו העיר השחורה | בצלאל<br />
קהילתיות מעורבת | שנה ד' | סטודיו מגורים | בצלאל<br />
בית האומנים | שנה ב' | סטודיו מגורים. רחוב אילת תל אביב | בצלאל<br />
ארכיטקטורה ספונטנית | שנה ג' | סטודיו הודו | בצלאל<br />
פרטיות במרחב הציבורי | שנה א' | סטודיו "ציבורי ופרטי" | בצלאל<br />
ברוטו - נטו : Void | Solid - שנה ג' | סטודיו מרחבי חינוך | בצלאל
| Filed Of Movement מרחב של תנועה<br />
פרוייקט גמר<br />
בהנחיית: אדר' דן הנדל, אדר' דניאל זרחי וטל ארז<br />
מחקר מרחבי ואדריכלי של סביבת העבודה המשרדית הגנרית. התפתחותה מראשיתה עד<br />
היום והגדרת צרכים עכשויים של העובדים בה היוו את נקודת המוצא לתכנון הפרויקט.<br />
סביבת העבודה מהווה מקום בו שוהה העובד חלק משמעותי מיומו והאיכויות הקיימות או<br />
החסרות בה, עשויות להיות בעלות השפעה ניכרת על נפשו, גופו ובריאותו של העובד. כיום<br />
גוברת המודעות לנזקים דרמטיים הנגרמים מישיבה משרדית ממושכת ובהתאם לכך מתחדד<br />
הצורך לייצר פתרונות אינטגראליים ופרקטיים בתוך המרחב המשרדי.<br />
תכנון המרחב המשרדי צריך לקדם יותר תנועה פעילה תוך שילוב הפונקציות היומיומיות<br />
במשרד, לכן העקרון התכנוני המוביל ממקם את את מערכת התנועה במרכז ומותח את<br />
גבולות תכנון ובניית מבני המשרדים לגובה.<br />
מיחידת בסיס - קומה טיפוסית עם גרעין ולובי, אשר הופכת את המשרד לסביבה רבת<br />
מפלסים הגורמת לעובדים לקום וללכת; למכלול הבנוי משלושה נפחים אשר מקיימים<br />
יחסי גומלין פרוגרמטיים ומרחביים המעניקים לעובדים במתחם איכויות של שטחי חוץ אשר<br />
מרעננים את העבודה היום יומית במשרד והופכים אותה לפרודוקטיבית ולרווחית הרבה יותר.<br />
הדמייה לכיוון דרום מזרח
שלב 1: קומה טיפוסית גנרית.<br />
שלב 2: חלוקה למפלסים.<br />
שלב 3: יצירת מערכת תנועה פנים<br />
משרדית.<br />
תכנון פנים של קומה טיפוסית בבניין.
3 מטר<br />
12 מטר<br />
17 מטר<br />
27 מטר<br />
35 מטר<br />
תהליך התכנון החל בפירוק המשרד הגנרי<br />
לפרוגרמות ופיתוח שפה אדריכלית מבוססת<br />
מערכת תנועה, אשר תייצר סביבה משרדית<br />
אחרת; סביבה מעודדת תנועה.<br />
השתכפלות הקומה הטיפוסית לכדי נפח שלם.
תכנית קרקע
תכנית קומה טיפוסית<br />
תכנית גגות
שיפוע 1.5%<br />
תקרה אקוסטית<br />
מערכות מ"א, חשמל<br />
גוף תאורה<br />
קיר מסך זכוכית טריפלקס מחוסמת<br />
פרט קיבוע אלומיניום<br />
כנפי הזזה יציאה למרפסת<br />
מערכת הצללה דינאמית<br />
פנים<br />
חוץ<br />
כנף נפתחת ימינה<br />
כנף נפתחת שמאלה<br />
מסילת אלומיניום לכנף הזזה<br />
מאחז יד ברזל<br />
ריצוף אבן<br />
בטון מוחלק<br />
פרט חיבור בטון<br />
מרפסות לבטון רצפות<br />
טיח חוץ<br />
פנים<br />
חוץ<br />
כנף נפתחת ימינה<br />
כנף נפתחת שמאלה<br />
מערכת ניקוז<br />
פנים<br />
חוץ<br />
כנף נפתחת ימינה<br />
כנף נפתחת שמאלה<br />
שיפוע 1.5%<br />
פנים<br />
שיפוע 1.5%<br />
חוץ<br />
טיח פנים<br />
טיח חוץ<br />
פרט חזית
חתך מזרח-מערב<br />
מערכות התנועה במתחם
באמצעות חקירת המרחב על מרחביו הנסתרים והגלויים, מופו כלל שטחי התחנה ואופיינו כאחד משניים: שטח חי המקיים<br />
תנועה ופעילות, או שטח מת ונמק, נטול תוכן והצדקה עכשווית לקיומו אשר ייגרע מהמבנה.<br />
להבדיל מהריסה כוללת, פעולה מבוקרת זו חושפת את "התחנה העובדת" ומשקמת את המרקם החי שהיה קבור תחת<br />
שכבות וחללים נטושים של מבנה הבטון האדיר.<br />
גריעת השטחים, חידוש שלד הקונסטרוקציה ותכנון מעטפת חדשה משנים את אופי המבנה, יחסו עם הסביבה, התנועה<br />
בתוכו ודרכו.<br />
דימוי קונספטואלי המתאר את הרב גוניות של<br />
התחנה, מימדיה האדירים והפוטנציאל הטמון בה.<br />
חוץ, פנים, עולם תת קרקעי, שטחים אפלים<br />
ונטושים ושטחים מוארים ועובדים; כולם יחד<br />
בדימוי אחד.
התחנה המרכזית החדשה - עירוי אור<br />
שנת לימודים: ד'<br />
בהנחיית: אדר' שרון רוטברד<br />
פעולה תכנונית במבנה התחנה המרכזית החדשה בת"א, מפלצת בטון נטולת הקשר לזמן ולמרחב, שמטרתה להתמודד עם<br />
המפגעים הסביבתיים והחברתיים באזור. התכנון מבקש לצמצם את הזרות המנוכרת בין המבנה, לסביבתו ולתושבי האזור<br />
ובכך לאפשר הזדמנות לצמיחה ולשינוי מחד, תוך התחשבות ומתן כבוד לחיים שצמחו ומתנהלים בתוך ובסביבת התחנה.
תכנית הריסה: קומה שלישית<br />
תכנית הריסה: קומה 3
מיפוי השטחים הנטושים והשטחים הפעילים בתחנה<br />
תכניות ההריסה של החלקים הנטושים<br />
קומה 7-<br />
משומשת ע"י האוטובוסים<br />
בלבד. מצב שיישתנה ל %0 שימוש<br />
כשתינטש על ידם.<br />
קומה 6-<br />
מאכלסת טרמינל אוטובוסים<br />
פעיל ומספר עסקים רב של<br />
עסקים פעילים<br />
60% פעילה<br />
רמפות אוטובוסים-<br />
חיבור ישיר לעורקי<br />
התחבורה הבין עירוניים<br />
100% פעילים, אך שמישים<br />
אך ורק לאוטובוסים<br />
קומה שלישית<br />
קומה רביעית<br />
קומה 5-<br />
15% פעילה<br />
קונסטרוקציה<br />
100% פעילה<br />
קומה 4-<br />
קומת קרקע מרחוב שלמה, צמח דוד<br />
ולוינסקי<br />
70% פעילה<br />
קומה 3-<br />
קומת קרקע מרחוב לינסקי<br />
ותת קרקעית מרחוב שלמה<br />
30% פעילה<br />
קומה 2-<br />
תת קרקעית<br />
0% פעילה<br />
קומה 1-<br />
תת קרקעית<br />
0% פעילה<br />
"בור" התחנה<br />
0% פעיל<br />
קומה חמישית<br />
קומה שישית
דיאגרמה: קונספט גילוח המעטפת
דיאגרמה: הפוטנציאל הגלום ב"גרעין החי" של התחנה<br />
חתך מזרח-מערב
פרספקטיבה אל השוק הפתוח מכיוון רחוב לוינסקי<br />
תכנית קרקע
פרספקטיבה לחזית הדרום מערבית
קהילתיות מעורבת<br />
שנת לימודים: ד'<br />
בהנחיית: אדר' רן גרוס<br />
ביחידה זו נבחנו גישות תכנוניות שונות לשילובם של פליטים במרחב העירוני הקיים, אתגר<br />
מורכב ונפיץ הנמצא על סדר יומן של מדינות רבות מלבד ישראל. העיר ברלין שימשה<br />
כזירה לחקירה ולתכנון על רקע היותה מוקד מרכזי בגל הפליטים הנרחב המגיע לגרמניה<br />
והתמודדותה עם אופן שילובם ושיכונם.<br />
התכנון בפרויקט מבוסס על תפיסה שמבקשת לקדם אינטגרציה ולהימנע מיצירת בידול<br />
וגטאות אורבניים, באמצעות יצירת תשתית לקהילה מעורבת וסיטואציה אדריכלית המהווה<br />
בסיס לעירוב ולהיתוך.<br />
הפרויקט מבוסס על מבנה קיים שבעבר שילב מגורים ותעשייה וגם בתכנון החדש יכיל עירוב<br />
שימושים; הוא צומח מהמפלס התת-קרקעי בו נמצאים המוסדות הציבוריים: הספריה, גן<br />
הילדים ואולמות ספורט ופנאי. מפלס הקרקע הינו מדשאות פתוחות הקיימות לרווחת הציבור.<br />
המגורים מתחילים מהקומה הראשונה ומטפסים מעלה עד לגובה הבניין המקורי. זאת<br />
במטרה לאפשר בניה אורגנית של קהילה במרחב מזמין ששומר על פתיחות, זרימה<br />
ותנועה, אשר תקיים אינטגרציה עם החוץ שתתחזק באמצעות המוסדות הציבוריים והשטחים<br />
הפתוחים המשרתים את כלל האוכלוסיה.<br />
רובע שנברג, ברלין
חתך מזרח-מערב
חזית דרומית
שדרות ירושלים<br />
רחוב אילת<br />
פרספקטיבה, צומת הרחובות אילת ושדרות ירושלים
בית האומנים - רחוב אילת 2, תל אביב<br />
שנת לימודים: ב'<br />
בהנחיית: אדר' יפעת פינקלמן<br />
פרוייקט זה מתמקד ביחס ובמפגש בין שני סצנות אומנות אורבנית בדרום תל אביב ובפרט<br />
בדרך אילת: אומנות הרחוב המחתרתית, הספונטנית והמפתיעה והאומנות המוסדית בגלריות<br />
ובבתי הספר לאומנות.<br />
המפגש והמתח בין שתי סצינות האומנות היווה השראה לתכנון בית אומנים בדרך אילת, אזור<br />
המשלב ישן וחדש, על רקע התחדשות עירונית בהיקף ניכר באזור.<br />
בית האומנים נועד להוות בית מגורים לאנשים יוצרים, דרך עירוב בין חללים שחלקם הם<br />
למגורים וחלקם סטודיו אשר משתמשות בחללים הציבוריים המשותפים בבניין כגלריה גדולה.<br />
בבסיס התכנון נמצאת מערכת התנועה המבטאת את האלמנט הספונטני, החתרני<br />
והמפתיע בצורת אולמות ומסדרונות מפותלים המבקשת להכניס את יצירות הרחוב לתוך<br />
הבניין, המנוגדת לגריד המחלק את דירות המגורים, ומבטא את ההיבט המוסדי, המסורתי<br />
והצפוי יותר.<br />
מיפוי התפשטות היצירה המחתרתית והמוסדית ברח' אילת<br />
גרפיטי מקצועי<br />
גרפיטי חובבני אנונימי - אייקון<br />
גרפיטי חובבני אנונימי - ציור<br />
מכון אבני ומוסדות אחרים
קומה שלישית<br />
קומה שנייה<br />
קומה ראשונה<br />
קומת קרקע
תכנית סביבה - מפלס קרקע
180 מ"ר<br />
דירה 1:<br />
דירה 130 2: מ"ר<br />
תך 2: צפון דרום<br />
חתך 3: צפון דרום
אקסונומטריה: מפלסי הקומות וטיפוסי הדירות<br />
חתך 1: מזרח מערב<br />
ח
פרספרקטיבה: החללים הציבוריים בבניין.
ארכיטקטורה ספונטנית - סטודיו הודו<br />
שנת לימודים: ג'<br />
בהנחיית: אדר' שרון רוטברד<br />
העבודה בסטודיו זה התרכזה בשימוש ספונטני בחומרי בנייה המצויים בשטח ובידע הבנייה<br />
המקומי בצורה שתפתח פרוייקט שיצמח ממשאבים מקומיים של ידע ושל חומר תוך שיתוף<br />
של המקומיים ולמידה מהם על תרבות הבנייה שלהם.<br />
כחלק מתהליך ההכנה והמחקר, למדנו על שיטות בנייה מסורתיות בחומרים טבעיים שונים<br />
כמו במבוק, אבן גרניט, לבנים וכו' ועבדנו בהנחיית אנשי מקצוע שונים.<br />
כהחלטה גורפת, הפרוייקט נבנה כולו מאבן הגרניט הטבעית והחל מחפירת היסודות,<br />
הנחתן, בניית פלטפורמת בטון מוחלק והאלמנט המרכזי; קיר אבנים בגובה 2 מטרים אותו<br />
בנינו בטכניקת בנייה מסורתית מקומית.<br />
חלק מהידע שנרכש במסגרת פרוייקט זה הינו הניהול והעבודה באתר בנייה והיכולת לתכנן<br />
ולבצע פרוייקט בקנ"מ קטן מהרקונספט הראשוני ועד לביצוע באתר הבנייה.<br />
המבנה כולו הכולל גג<br />
במבוק, קיר אבנים דרומי,<br />
ספסל מבולדר גרניט ורצפת<br />
בטון מוחלק.
טרנפורמציית המערכת מדו מימד לתלת מימד. שרטוט ידני ותלת מימד פיזי
פרטיות במרחב הציבורי<br />
שנת לימודים: א'<br />
בהנחיית: אדר' אורן שגיב<br />
יחידה זו עסקה בחקר קונספטואלי של המושגים "פרטי" ו "ציבורי" ובקשר ביניהם.<br />
במסגרת ניסוי של הבאת המרחב הפרטי לתוך הציבורי והזליגה של האחד לשני, תוכננה<br />
ונבנתה מערכת ריהוט בקנ"מ 1:1 אשר מביאה את איכויות החלל הפרטי והביתי אל המרחב<br />
הציבורי.<br />
במהלך התיכנון הוחלט אילו מהאלמנטים יש לכלול בתכנית וכיצד ניתן לתמצת אותם לכדי<br />
מערכת אחת ניידת, אשר תדע להתקפל ולהתרחב במידת הצורך ולהופיע במפתיע במרחב<br />
הציבורי על מנת שתאפשר לבחון בצורה אחרת את המתח שבין הפרטי לציבורי.<br />
הסלון הביתי תוכנן עד לפרט האחרון כמערכת דינאמית הבנוייה מאלמנטים פריקים אשר<br />
יהפכו במשיכה אחת מערימה של פריטים לא ברורים לסלון מתפקד ושמיש אשר ניתן לשבת<br />
ולארח בו.<br />
התנסות זו, מהבניית הקונספט הראשוני, הנסיונות הרבים בתלת מימד פיזי ושרטוט<br />
תכניות לביצוע הביא לבנייה של סלון אשר הביא בקנ"מ קטן את ההבנה של פיתוח פרוייקט<br />
מהקונספט לביצוע.<br />
אקסונומטריה,<br />
הרהיטים המורכבים על<br />
הקונסטרוקציה הפריקה.<br />
שרטוט ידני.
הסלון השלם. קונסטרוקצית עץ, טקסטיל וברזל.<br />
דימוי מהגשת הפרוייקט בסוף הסמסטר
תכנית לביצוע בקנ"מ 1:5<br />
ארונית הספרים. מעבר מדו מימד לתלת מימד. עץ וצירי ברזל.
פיתוח הקונספט - גוש המאסה והגריעה<br />
בית הספר "רמות חפר", קיבוץ מעברות.<br />
תכנית טופוגרפית של "רמות חפר", מראה את השטחים בהם יש שימוש.<br />
לשימוש ישנם שני רבדים: שימוש אקטיבי ושימוש פאסיבי. בכל השטח משתמשים, אך ישנם שטחים שבהם רק עוברים<br />
)השטחים הבהירים( והם לא משמשים למטרה אחרת. לעומת זאת, בשטחים הכהים, לא רק עוברים, אלא הם השטחים<br />
שבהם ישנה השתנות טופוגרפית אשר יוצרת תאי שטח בהם קורים דברים. המקומות המעניינים באמת הינם המקומות<br />
האלה, בהם השטח נהפך תלול ומתמלא באיכויות מרחביות חדשות. בו מעניין לשבת, בו קורים אירועים ובו ניתן להיות<br />
מוסתרים קצת ולנצל אותו לכל מטרה א-פורמלית באשר היא.<br />
קיום השטחים הללו גרם לבית הספר להיות מגרש משחקים ויצר חוויות מרחביות תלת מימדיות ביום יום של הילדים.<br />
12<br />
התמונות מביאות את האיכויות הטופוגרפיות<br />
והמרחביות של בית ספר "רמות חפר", וניכרת<br />
היחחודיות של המרחב החינוכי הזה, שאינו<br />
סטנדרטי במונחים של נגישות ובטיחות. מה<br />
שהופך אותו למעניין וחווייתי לילדים, ונותן ערך<br />
מוסף לשהות והלימודים בו.<br />
6<br />
גריעה מגוש החומר ליצירת מרחב טופוגרפי רציף<br />
מיקום חללי הכיתות בנפח וחשיפתם ע"י גריעה<br />
17
ברוטו - נטו | Void - Solid - סטודיו מרחבי חינוך<br />
שנת לימודים: ג'<br />
בהנחיית: אדר' יהושוע גוטמן<br />
פרוייקט זה החל כמחקר על מרחבי החינוך בהם למדנו אנו כתלמידי תיכון ויסודי על מנת<br />
לייצר קונספט אדריכלי הנתמך בחוויות אישיות שלנו כילדים בביה"ס.<br />
כנער, למדתי בביה"ס ששכן על גבעה, ובו כל כיתה היתה מבנה בפני עצמו, מה שיצר הפרש<br />
גדול בין שטחי ה"למידה" לשטחי ה"פנאי" )נטו וברוטו(. כמעט ולא היו שטחי ביניים, והיום יום<br />
התחלק ללהיות בכיתה או ללהיות בחוץ. החוויה המרחבית בין הכיתות בתוספת הטופוגרפיה<br />
של המרחב יצרה מרחב חינוכי ייחודי מאוד.<br />
כמתכנן לקחתי את תכונות אלו ומתחתי אותם אל הקצה בצורה שתהפוך את הנטו )כיתות<br />
הלימוד ושטחי הלימוד( לשטחי פנים, ואת שטחי הפנאי והמעברים בין הכיתות לשטחי חוץ -<br />
ללא שטחי ביניים בכלל. בנוסף חשבתי על ברוטו ונטו לא כשטחים, אלא כנפחים.<br />
כך תוכננה מערכת נפחית אשר לא קיימים בה שטחים לא מנוצלים, ולכל שטח, גם אם הוא<br />
מסדרון, יש תכלית; הוא שטח פתוח או מזוגג המכניס אור ואוויר לתוך המאסה.<br />
בסמסטר זה התנסתי בעבודה בתלת מימד ממוחשב ובתכנון פרמטרי. ראשית התייחסתי לכל<br />
הנפח שיושב על המגרש כגוש חומר בו גרעתי על פי פרמטרים מסויימים לכדי יצירת מאסה<br />
מחוררת המאפשרת את קיום עקרונות הברוטו והנטו שקבעתי ; void .solid &<br />
תכנית סביבה.<br />
שכונת גונן ה', ירושלים.
תכנית קומה ראשונה<br />
קומה בה ישנן בעיקר<br />
כיתות לימוד והחללים<br />
המשרתים שלהן, כולל חדרי<br />
טיפול.<br />
איזור "ההנהלה" מצוי בצד<br />
הדרום מערבי, והגישה אליו<br />
הינה דרך מעלית, ומהקומה<br />
השנייה.<br />
לכל כיתה כניסה משלה,<br />
מרפסת משלה, ופירי אור<br />
היורדים מלמעלה, חלקם<br />
חודרים לכל האורך<br />
ומכניסים אור לקומת מפלס<br />
הרחוב שמתחת.<br />
הרחוב קומת הקרקע<br />
וק, המהוות את מירב השטחים הפתוחים בפרוייקט.<br />
ושת עמודים ופירים, אשר נותנים אור לקומת הקרקע.<br />
תכנית קומה ראשונה<br />
תכנית גגות<br />
תכנית קומת גגות<br />
בתכנית הגגות ניתן לראות את השטחים הפתוחים המצויים על הגג.<br />
תכנית קומה שנייה<br />
בקומה השנייה מצויות<br />
פרוגרמות "פנאי" ושירות.<br />
כגון חדר כושר, ספרייה,<br />
חממה ועוד.<br />
חתכים<br />
21<br />
בחתכים ניתן לראות את מערכת היחסים הנפחית בצורה ורטיקלית, ואת החלוקה<br />
לשכבות, אשר מרכיבות את הפרוייקט.<br />
חתך צפון דרום<br />
m m m<br />
22
פירוק המבנה לגורמים<br />
פריסה של הפרוייקט לגורמים<br />
כאשר מחלקים את הפרוייקט<br />
לשכבות הבסיס שלו, ניתן לראות כיצד<br />
מובא לידי ביטוי הרעיון<br />
המחולל של הפרוייקט.<br />
השטחים הפתוחים הירוקים והמוארים<br />
מהווים את האלמנט<br />
המחולל בפרוייקט. קומת מפלס הרחוב<br />
נהפכת טופוגרפית, ובעלת איכויות<br />
אשר נותנות לחווית הלמידה<br />
במרחב ערכים נוספים.<br />
פירים החפורים באדמה נותנים אור<br />
ואוויר לשוהים מתחת לאדמה, באופן<br />
שימצא את מלוא הפוטנציאל של<br />
השטחים הירוקים ככל שניתן, בלי<br />
לפגוע באיכות החללים הקבורים מטה.<br />
קומת הקרקע קבורה באדמה.<br />
היא מהווה את השכבה הנמוכה ביותר<br />
בפרוייקט, מעליה מדשאות ירוקות<br />
המהוות את שטחי החוץ האיכותיים של<br />
בית הספר "אילנות".<br />
קומת הקרקע בעלת שתי כניסות<br />
המכניסות את הבאים למפלס הבריכה,<br />
הנמוך ביותר, ולמפלס סדנת האומנות<br />
והכיתות של השכבה הנמוכה.<br />
m m m<br />
תכנית קרקע<br />
תכנית קומה תת קקעית<br />
אל הקומה התת קרקעית, מובילות שתי כניסות ממפלס הרחוב. אחת מובילה<br />
לתוך בריכת השחייה, והשנייה מובילה לצד סדנת האומנות.<br />
תכנית מפלס<br />
שטח פתוח ויר<br />
השטח כולו מר<br />
הקונסטרוקציה מורכבת מעמודים<br />
המסודרים בגריד התואם את סידור<br />
הפרוגרמות בחלל.<br />
20<br />
גוף הפרוייקט- המסה המחוררת<br />
בעלת גג שטוח למעט הצדדים המזרחי<br />
והמערבי אשר פותחים שטחים טופוגי<br />
רפיים ירוקים אשר נגישים ע"י מערכת<br />
התנועה הורטיקלית.<br />
צורת ה"כרסום" במסה ניכרת בשני<br />
צדדים אלו, והם, בדומה לקומת הקרי<br />
קע, מחוררים על מנת להכניס אור ואויר<br />
לחללים שבפנים המסה.<br />
מערכת התנועה הורטיקלית הינה פירי<br />
מעליות גדולים ומרווחים, אשר נותנים<br />
לכל אדם ובמיוחד לילדים מוגבלי<br />
התנועה את היכולת להגיע למקומות<br />
הקשים טופוגרפית ולהנות מהמורכבות<br />
והחוויה שהם יוצרים.<br />
השפה הטופוגרפית של הפרוייקט<br />
בשילוב עם מערכת תנועה זו, יוצרת<br />
נגישות מקסימלית, ומביאה את שטחי<br />
החוף הבלתי נגישים, לידי נגישות<br />
ולתחום הניידות של הילדים.<br />
חתך מזרח מערב<br />
18
Change language