דו–קיום ××¨×›×™×˜×§×˜×•× ×™ על שפת הים התיכון

בהתייחס לעבראדריכלות פניםבית שגריר צרפת,‏ יפודומוס 015•חדר ההסבה המזרחי בו הסב עבדולרחים לישיבות דיסקרטיות.‏ אתהמרחב ניתן היה לסגור בעזרתדלת אקורדיון מאסיבית,‏ על־מנתלאפשר פרטיות.‏•הכניסה אל החלל המרכזי נעשיתעל־ידי ירידה למפלס נמוך מחללהמבואה,‏ המוגדר על־ידי כרכובי עץאלון ומהוגני המהווים מסתור לתאורהפרפריאלית נסתרת.‏•בית השגריר הצרפתי נבנה על־פימיטב המסורת של האדריכלותהבינלאומית.‏ מוטיבים בולטים הםהקומפוזציה של נפחים קוביתיים,‏חלון הטרמומטר בחדר המדרגות,‏חלונות צרים ומאורכים ופרגולה בגג.‏•הכניסה לבית דרך גרמי מדרגותהסובבים ערוגה עגולה בסגנוןבינלאומי.‏•מעל קומת מסד,‏ המשמש חניון רכבים כפול וייחודי לתקופתו — סממן לעושרושל עבדול רחים.‏ קומפוזיציית הנפחים אינה סימטרית,‏ כנהוג בארכיטקטורההמודרניסטית,‏ שביקשה לנפץ את הסדר המחולל הכפייתי והסימטרי שלהארכיטקטורה הקלסית.‏ יחד עם זאת,‏ בין הנפחים נוצר שיוויי משקל.‏המעטפת משובצת באלמנטים מודרניסטים ידועים.‏ חלון ‏"טרמומטר"‏ — חלוןאנכי — מסמן את מיקומם של חדרי המדרגות הפנימיים.‏ חלונות אופקיים צריםניבטים מהקומה השנייה של הקוביה הדו–קומתית.‏ עמודים עגולים מלוויםאת הסטיו,‏ המוביל אל דלת הכניסה.‏ מעל לכל:‏ גג שטוח,‏ שבשוליו פרגולתבטון.‏ המודרניזם מתערער עם הכניסה לבית.‏מסורתיות פנימית.‏ שער בחזית המערבית,‏ הפונה לים מכניס את הבאיםלבית אל המתחם.‏ לאחר עליה בגרם מדרגות מסביב לערוגה עגולה בנויה,‏נישה מקושתת ובתוכה עבודת קרמיקה של אריחים מצוירים וערבסקות,‏ ישלחצות סטיו ולהיכנס למבואה הפנימית.‏ המבואה משמשת כצומת,‏ ממנה ניתןלבחור האם להגיע לאגף הציבורי,‏ הנמצא מזרחה לדלת הכניסה הכבדה,‏ אולאגף הפרטי,‏ במעלה המדרגות.‏ כבר שם,‏ במבואה,‏ מתגלה סודו של הבית,‏כבית המציע פרשנות אסטטית מודרנית לצרכי המשפחה המסורתית.‏ הדברבולט במיוחד בחלוקת החלל הפנימי ובאלמנטים הדקורטיביים של הנפחותועבודת העץ.‏בתכנון המסורתי של חלל הפנים בבית המוסלמי מקובל חלל אירוח מרכזי,‏מלבני ומפולש,‏ ששני צדדיו הצרים פתוחים לרוחות השמיים ומשני עבריואגפי המגורים,‏ אחד של גברים והשני לנשים.‏ גם כאן מתקיימת סכמה דומהאך אחרת,‏ שפרשנותה מודרנית.‏ מתוך המבואה — שהורתה אירופאית — אנונפנים אל חלל מלבני גדול,‏ המהווה את חלל האירוח הציבורי.‏ גם בו ישנםפתחים גדולים למזרח ולמערב,‏ המאפשרים אוורור של בריזה העולה מהיםוהחוצה את החלל לכיוון החצר האחורית.‏ החלוקה לאגף נשים ולאגף גבריםקיימת,‏ אך לא במיקום המסורתי.‏ אגף הנשים עם חדר רחצה וחדרי הילדיםהוצמדו לחלק הצפוני של החלל הציבורי ואילו האגף של בעל הבית נמצאבקומה השנייה.‏ אגף הנשים נבדל במקור מהחלל המרכזי על–ידי ארבע מדרגותומשרבית עץ,‏ שתפקידה להצניע את אגף הנשים מהמבואה.‏לחלל הציבורי — חלל האירוח,‏ היה תפקיד חשוב בהגדרת מעמדו הרם שלבעל הבית.‏ זהו חלל שגודלו כ-‏‎12‎ על 6 מטרים.‏ הירידה אליו מהמבואה מעניקהמעמד טקסי לעצם הכניסה אליו.‏ בחלל זה ניתן להבחין בקרניז עץ אלון בעלגוון עמוק ועשיר,‏ המקיף את כל החדר ומשמש כמסתור לתאורה היקפית.‏משקופי החלונות והדלתות עשויים עץ אלון כבד.‏ מלבד כרכובי העץ בולטתגם עבודת נפחות,‏ המשמשת למעקות ולמסתור לרדיאטורים והמתרגמת אתהמשרביה האוריינטלית לשפה מודרנית.‏בחלל הגבוה נוצרות אפשרויות מעניינות לסגירת חללים על–ידי דלתות הזזהמורכבות.‏ אחד החללים הפונה אל הגינה המזרחית נסגר על–ידי ‏"אקורדיון"‏עץ מאסיבי:‏ היה זה חלל בו בעל הבית,‏ מתוקף היותו מנהיג בקהילתו,‏ קייםישיבות והתייעצויות דיסקרטיות.‏ חלל נוסף הוא חדר האוכל,‏ הנסגר על–ידידלת הזזה עצומה ברוחב כל החדר.‏ הדלת מחופה במראה,‏ המכפילה אתבכניסה לבית:‏ מוטיב מזרחי מובהקשל אריחים מעוטרים בסגנון מוסלמי.‏חלל הארוח המרכזי.‏ הדלת האחרוית מובילה אלאגף הנשים והילדים.‏ בקידמת הצילום ניתן לראותפרט של ידית המשיכה לדלת הזזה מאסיבית שלחדר האוכל.‏ הידית הינה קלסיקה לעיצוב בינלאומי.‏•105104

בהתייחס לעבראדריכלות פניםבית שגריר צרפת,‏ יפודומוס 015—ניתן למצוא בבית ריהוט קלאסי שלראשית המאה ה-‏‎20‎‏,‏ בעל קו נקי אךאקספרסיבי,‏ לצד מנורות עומדות מביתפוסקריני ושידות עץ וצדף דמשקאיות—החלל כולו.‏ בשני המקרים הדלתות מצטיינות בפרטי פרזול מדויקים ומסוגנניםובאופים המודרניסטי.‏ממערב לחלל המרכזי מרפסת מקורה,‏ המציעה מבט מרהיב אל הים.‏ המרפסתמשרתת את החלל המרכזי בדומה לבריסולי — מגן השמש הבנוי והמוכרכל–כך כמאפיין בבניה הבינלאומית.‏ הקירוי אינו מאפשר חדירה ישירה שלאור השמש אל החלל מרכזי,‏ אך יחד עם זאת הבריזה העולה מהים — חודרתלבית ומאווררת.‏ מהמרפסת ניתן לצאת אל החצר הרשמית הפונה לים.‏ החצרמורכבת משטח מרוצף,‏ הממוקם מעל לחניה וממדרגות רחבות היורדותלגינה רשמית קטנה,‏ מדרגות,‏ המצטרפות לגרם מדרגות אחר,‏ המקשר ביןחדר האכילה לבין החצר.‏ בניגוד לחצר האחורית,‏ הסגורה והמוקפת החומהגבוהה,‏ חצר זו פתוחה לנוף הים — גולת הכותרת של התכנון.‏אל הקומה השניה,‏ המשמשת כדירת המגורים של בעל הבית,‏ מגיעים דרךגרם מדרגות מפואר.‏ בתחילת המהלך מספר מדרגות רחבות,‏ המובילותמעלה ומלוות במעקה שנעשה בעבודת נפחות עדינה דמוית גלים.‏ הגליםהמדומים מתכתבים עם מוזאיקת אבן מדורגת על הקיר הנגדי.‏ הגרם כולומואר על ידי חלון ה"טרמומטר"‏ האנכי.‏ הקומה השניה כוללת חדר שינה,‏ חדררחצה וחדר הסבה.‏ את הקירות מעטרים ציורי קיר בעלי מוטיבים אוריינטליםבצבעוניות עזה של ירוק אדום.‏ מהקומה השניה ניתן לצאת לגג שטוח עצוםממדים ומרוצף,‏ המשתרע על–פני כל שטח הקומה הראשונה.‏ שם,‏ על הגג,‏מתחת לכיפת השמים,‏ נהגו בני הבית לישון בימי הקיץ החמים,‏ כמנהג המקוםבאותה התקופה.‏ מעניין לחשוב על הקשר בין מהות הגג בבניה המודרניסטיתכחזית חמישית ובין ניצולו של הגג בבנייה המוסלמית הלכה למעשה כמרחבשימושי מסורתי.‏•פרט של דלת האקורדיון הכבדהבין חלל הארוח המרכזי לחדרהסבה דיסקרטי.‏•המרפסת הסגורה בצד המערבי שלהבית מקבלת שטיפה דרמטית ויפהבשעות השקיעה.‏ זוהי מרפסת שמשסגורה לימות החורף,‏ ממנה ישנהיציאה למרפסת נוספת,‏ פתוחה.‏•המרפסת המערבית הפתוחה,‏ ממנהניתן להשקיף על הים.‏••אגף המגורים של עבדולרחים בקומה השניה.‏שולחן העבודה והשידההינם בתיכנונו המקורי שלרפפורט.‏ כיום האגף משמשדירת שרד לאירוח.‏הגג בקומה השניה של הביתשימש במקור את בני הביתלשינה בימות הקיץ,‏ לפניעידן המזגנים,‏ כאשר ביריזהמרעננת עולה מהים.‏107106

••בהתייחס לעבראדריכלות פניםבית שגריר צרפת,‏ יפודומוס 015ושוב חברות.‏ כיום,‏ משמש הבית כביתו של שגריר צרפת.‏ הוא משמש הן כביתמגורים והן כמרחב לאירועים רשמיים.‏ אגף הנשים משרת כאזור המגוריםהפרטי של משפחת השגריר,‏ בעוד אגף בעל הבית בקומה השניה משמשכדירת שרד לאורחים של השגרירות.‏ המרחב הציבורי הוא אזור האירוח.‏השגרירות הצרפתית לא חוללה שינויים מהותיים בבית,‏ זולת התאמתו לצרכיהחיים המודרנים,‏ באמצעות שילוב מטבח מודרני,‏ מזגנים וחשמל.‏ יחד עםזאת,‏ הריהוט העכשווי מעיד על אופיו המורכב של הבית.‏ ניתן למצוא בביתריהוט קלאסי של ראשית המאה ה-‏‎20‎‏,‏ בעל קו נקי אך אקספרסיבי,‏ לצדמנורות עומדות מבית פוסקריני ושידות עץ וצדף דמשקאיות.‏ לצד הריהוטהאקלקטי נתלו יצירות אמנות עכשוויות,‏ השאולות מאוסף פינצ'וק.‏ אלו יצירותשל אומנים צעירים בינלאומיים המוספים לבית מראה עדכני.‏כל התקופות חיות בבית בצוותא,‏ בשלווה ובידידות,‏ המזכירה את תחילתושל הבית.‏ ידידות,‏ שאינה אדריכלית או תקופתית דווקא אלא ידידות אנושית:‏אותה ידידות אמיצה בין בעל הבית הערבי מוסלמי לבין האדריכל היהודישתכנן אותו.‏-מעצבת שרה רופמןמרצה בשנקר ובמכללה למנהלברחבי הבית פזורות יצירותאמנות שונות,‏ בהשאלה מאוסףפינצ'וק.‏ היצירות העכשוויותמתכתבות בהרמוניה עם הרהיטיםההיסטורים השונים.‏במבואה נפגשים חיפוי קיר מטראצו,‏המשמש רקע לקונסולה בעבודתצדף דמשקאית.‏ תיפור אקלקטי ביןמזרח למערב,‏ כאן ושם,‏ הווה ועבר.‏•כיסוי רדיאטורים מקורי.‏ מיצרהתכתבות מודרנית של רפפורט עםמוטיבים של משרביות קלאסיות.‏The French Ambassador House in Jaffa,designed by Yizhak Rapaport.The house of the French ambassador on Yafo's seashore tells animpossible tale of coexistence in the context of the Middle East.The house, built in the classic International style, was designedin the 1930s by Jewish architect Yitzhak Rapaport for wellto-doMuslim businessman Mohammed Ahmed Abdul Rahim.A true friendship was struck between the two, clandestinelyand against all odds. Rapaport was known as an architect whoembraced the International style and the villa he planned doesindeed possess these qualities; however, he assured Abdul Rahimthat he would suit the design to the lifestyle of an observantMuslim family. Work on the house, which is characterized bya fine, riveting composite of Muslim aesthetics and world viewon the one hand, and the International style on the other, wascarried out under thick wraps, with the architect arriving at thebuilding site to supervise construction dressed as an Arab. Hewon an unequivocal vote of confidence from his friend in grantinghim custody over his possessions when forced to leave Yafofollowing establishment of the State. It was Rapaport who soldthe house on behalf of Abdul Rahim to the French government,which has owned it since 1949.-Sara RoffmanDesigner and Lecturer109108