פרופ ) אריה ×¨×•×–× ×©×™×™×Ÿ # ז ל - הפקולטה למדעי החיים - ××•× ×™×‘×¨×¡×™×˜×ª בר אילן

גיליון רביעי של ‏"אשנב לחיים"‏ מוצא אתכם,‏ חברי סגל יקרים,‏ מול מזוודה פעורה,‏ מתלבטים אםכדאי לדחוס פנימה גם מטרייה והאם הכנסתם כבר את בגד הים.‏ ואופס,‏ איפה הפוסטר?‏ הגילעושה את שלו,‏ ואריזת מזוודה לקראת יציאה לכנס הופכת להיות משימה קשה משנה לשנה.‏ אכןקשים חיי האקדמאי לעת קיץ...‏למרות שלא הייתה לנו שנה קלה,‏ תמצאו בגיליון זה גם נקודות אור ופתחי תקווה לסייםבהם את שנת העמל שלכם.‏ למשל,‏ קראו את הכתבה בעמוד וצאו מייד לבקר במעבדתהסטודנטים החדשה והנוצצת בקומה ג'‏ בבנין מדעי החי.‏ באותה הזדמנות,‏ הציצו נא למעוןהמפואר של חברת היל-עור,‏ מיסודה של חברתנו ד"ר תמי טננבוים.‏ במעבדה מיישמים תגליותמולקולריות על התפתחות העור למטרות ריפוי ) ‏"אשנב למעבדה"‏7עמ'‏ 2).מי שמעוניין ב"רוחניות"‏ ייהנה בוודאי ממאמרו של פרופ'‏ יעקב שהם,‏ המגלה נקודות חיבורמפתיעות בין קבלה מעשית ומגיה לבין עיסוקנו היום-יומי כמדענים ‏(עמ'‏ 8). אגב כך עולות שאלותנוקבות על גבולות החופש של המדען ביחס לבריאה האלוקית.‏אנו חוזרים ומודים לכל מי שתרם לעיתון.‏מערכת ‏"אשנב לחיים"‏ד"ר רפי פרל-טרבס,‏ ד"ר ידידה שרעבי,‏ בני אברהמי,‏ דקלה ימיני,‏ אבריל גולדרייך,‏ד"ר יפה שינדלר,‏ שלמה בקשיעריכה לשונית:‏ חיה אלחייני

הדיקן דברכידוע לכם,‏ נכנסנו לתקופה קשה שבה נושא התקצוב הנו גורם המשפיע על משאבי המחקר וההוראה,‏ וגם עלמינויים אקדמיים ומנהליים.‏ בראש ובראשונה,‏ ברצוני להודות לראשי המגמות ולצוות לשכת הדיקן על שעזרולי לתפקד כדיקן בתקופה זו.‏למרות המכשולים,‏ הגדלנו באופן חסר תקדים את מספר הסטודנטים.‏ העלייה במספר הסטודנטים לתוארראשון נותנת לפקולטה את היציבות הכלכלית.‏ אנו מקווים שנוכל להגדיל גם את מספרם של הסטודנטיםלתארים מתקדמים.‏ ידוע לי שדבר זה מגדיל את העומס על כל חברי הפקולטה,‏ אבל אין ברירה,‏ זוהי הדרך בהאנו חייבים להמשיך.‏בנקודה זו ברצוני לציין במיוחד את תפקודם המקצועי של המזכירות לענייני הוראה,‏ שקיבלו את הדין,‏ ולמרותמספרם הגדול של סטודנטים,‏ ממשיכים לעשות את עבודתם ברמה הגבוהה ביותר.‏עלינו לזכור,‏ שכל עוד נמשך המצב הכלכלי הנוכחי במדינה ובשל כך גם במועצה להשכלה גבוהה,‏ חובתנו לעשותכל אשר בידינו,‏ לאפשר לסטודנטים בארץ לקבל השכלה גבוהה.‏למרות המצב,‏ הפקולטה לא שקטה על שמריה ורכשה ציוד מתקדם למעבדת ההוראה החדישה,‏ ו-‏חדש ליחידה לציוד מדעי ‏(במימון חלקי של ות"ת).‏אני שמח לציין את אחד הפרוייקטים בעלי החשיבות המכרעת שנעשו השנה - בניית תוכנית לימודים חדשהלתואר ראשון.‏ אני רוצה להודות לכל אנשי הוועדה שהשקיעו זמן ומחשבה בפיתוח מערכת השעות החדשהשתהווה דוגמא למוסדות אקדמיים אחרים.‏Cell Sorterאני רוצה לאחל מזל-טוב לכל אלה שקודמו השנה ולעודד פרסום מאמרים וקבלת מענקי מחקר שמהוויםתרומה כפולה;‏ למדען ולפקולטה כולה.‏ בנושא זה אני רוצה להודות ליחידה לכתבנות אנגלית על עזרתה בהכנתהמאמרים ובהגשת בקשות למענקי מחקר.‏למרות הקיצוצים שנעשו ושעוד ייעשו,‏ אני,‏ בשנתי האחרונה כדיקן מדעי החיים,‏ מתחייב לעשות הכול על מנתלנסות למצוא דרכים חלופיות לשיפור התקציבים,‏ המשאבים והשירותים לכל אנשי הפקולטה.‏אני מקווה שבשיתוף פעולה עם הרקטור והנשיא,‏ השנה הבאה תהיה טובה ופורייה יותר.‏בברכת קיץ מהנה,‏פרופ'‏ סנפורד סמפסוןדיקן הפקולטה למדעי החייםעיצוב השער:‏ לילי סנטותמונות השער:‏ מעבודתה של רחל דרור

2–ד"ר תמר טננבוים הצטרפה כחוקרתעצמאית למחלקה למדעי החיים בשנתד"ר טננבוים בעלת תואר משולבהיא סיימה את לימודי הרפואה בביה"סלרפואה באוניברסיטה העברית בירושליםוהמשיכה ללימודי דוקטורט לתוארבמחלקה לפרמקולוגיה,‏ באותה אוניברסיטה.‏לאחר סיום שני תארי הדוקטור נסעהד"ר טננבוים לפוסט דוקטורט במכוןהלאומי לחקר הבריאות במרילנד,‏שהינו מרכז המחקר הרפואי הגדול והידועביותר בארה"ב.‏כבר בתחילת דרכה כסטודנטית לרפואהנמשכה ד"ר טננבוים למחקר הביולוגיבנושאים רפואיים,‏ ובעיקר התעניינה בחקרהעור והפתולוגיה שמתלווה אליו במחלותשונות.‏למעבדתה של ד"ר טננבוים ניסיון מכובדבהשגת מענקי מחקר תחרותיים רבים,‏ביניהם נזכיר את אגודת הטבק הבינלאומית,‏התוכנית היוקרתיתמטעם החברה הידועהקרן ה-‏ הדו-לאומיתישראל-גרמניה,‏ קרן יעל למדע רפואי,‏ומענקי מחקר נוספים בסכום העולה עלמיליון דולר.‏ד"ר תמר טננבוים:‏ מעבדתי מתרכזתבהבנתם ופענוחם של מסלולי העברתהאותות כפי שהם מתרחשים בעור.‏ בנושאחקר העור התרכזתי כבר בהיותי סטודנטיתצעירה לרפואה.‏ השינויים בעור,‏ החלים בזמןהזקנה ובמהלכם של תהליכים פתולוגיים,‏משכו את התענינותיי.‏ בנוסף,‏ כשהתחלתיאת מחקרי היה ידוע מעט יחסית על תהליכיהעברתם של האותות השונים בעור.‏ נושא זההווה אתגר מעניין עבורי כסטודנטית צעירה,‏ומאז ועד היום,‏ ככל שלמדתי והעמקתיבנושא זה במהלך השנים,‏ אני מוצאת אותומאתגר יותר ויותר.‏בנוסף על כך,‏ בהיותי רופאה,‏ ראיתי אתהחשיבות המרובה בהבנתם של התהליכיםהמתרחשים בעור,‏ כבסיס לפיתוחן שלתרופות חדשות וגישות תרפוייטיותמתקדמות למחלות העור השונות הקלינייםשבהןקיים כיום חסר רב בטיפוליםאיני רוצה להלאות את הקוראיםבעובדות ונתונים רבים מידי,‏ אך אנסהבמספר שורות לתמצת את מהות עבודתיואת חשיבותה ברמה המדעית הבסיסיתוברמה יישומית קלינית.‏העור הנו האיבר האפיתליאלי הגדולביותר בגופנו.‏ מדי יום חלים תהליכים שלהתחדשות,‏ הזדקנות ותמותה של תאי עור,‏כאשר קיים שחלוף מלא של תאי עור האדםמידי כשלושה שבועות.‏ העור הנו איבר רבשכבתי ביסודו,‏ כאשר מידי יום התאיםהמתחלקים,‏ המתרכזים בשכבה הבזלית,‏מפנים את מקומם לתאים חדשים,‏ והםעצמם עוברים תהליכי התמיינות לקבלתשכבות העור השונות.‏ בנוסף לכך,‏ מכיל העורגם את השיער,‏ בלוטות הזיעה והחלב,‏ והואמהווה איבר העובר חידוש מתמיד תחתבקרה קפדנית.‏התהליכים השונים המתרחשים בעורהתקין יכולים להיות מופרעים על ידישינויים פתולוגיים שונים,‏ ביניהם בעלי רקעגנטי ‏(כמו אפידרמולוזיס בולוזה אופסוריאזיס),‏ בעלי רקע טראומתי ‏(כמובמצבי ריפוי פצע)‏ או כתוצאה מהתפתחותתהליך סרטני בעור . תהליכים פתולוגיים אלומלווים באיבוד האיזון בין השכבות השונותבעור.‏לאור זאת,‏ מתרכזת העבודה במעבדהבתהליכי העברת האותות בעור.‏ אנומתרכזים בעיקר בקבוצה של אנזימיםממשפחת ה פרוטאין קינאזמשפחה זו הנה משפחה של סרין תראוניןקינאזות,‏ אשר חשיבותה בעור ידועה מזהשנים רבות בתחום מחקר הסרטן.‏ אחדממעודדי התפתחות הסרטן בעור הנוהפורבול אסטר מקבוצת חומרים,‏הידועה כפרומוטרים לגידולים בעור.‏במהלך הפוסט דוקטורט בחקרתיבמעבדתו של ד"ראת מנגנוני השפעתם של הפורבול אסטריםהשונים,‏ והפעלת משפחת הכך,‏ על התפתחותם של גידולים בחיותניסוי.‏ עם הצטרפותי לאוניברסיטת בר-אילן,‏התחלנו לחקור את השפעתם שלהאיזופורמים השונים ממשפחתה-‏ המבוטאים בעורבאמצעות שיטות מולקולריותשונות.‏ בין היתר,‏ עשינו זאת עלידי ביטוי ביתר של ההשונים באמצעות אדנווירוסיםרקומביננטיים.‏ אלה משמשיםכיום כאחד כלי יעיל ביותרלביטוי גנים וחלבונים שוניםלצורך ריפוי הגני.‏כבר בתחילת העבודההמחקרית באוניברסיטתבר-אילן גילינו כי לכל אחדמהאיזופורמים יש תפקיד משלובפיזיולוגיה של העור.‏ בנוסףלכך,‏ הוכחנו את מעורבותם שלהאיזופורמים השונים ממשפחה.C,NIHPKC, PKCTPA-,Stuart Yuspa- PKC בעקבות-PKC.1997.MD/Ph.DPh.D(NIH)Focus Giving GrantJohnson &DKFZ.,,Johnson

3זו בתהליכי חלוקה ו/או התמיינות,‏ בהתאםלמיקום החלבון בתא ודרך הפעלתו.‏והשפעתםהתוצאות של הספציפיות ממשפחתהמטבוליזםהאיזופורמיםהביוכימיה,‏שלעלהייחודיתה-‏עודדו אותנווהפיזיולוגיה של תאי העור,‏ לנסות ולפתח את המחקר גם בכיוון הרפואי,‏כתוצאהבנוסף לכיוון הביולוגי הבסיסי.‏ מכך,‏ בעידוד האוניברסיטה,‏ וחברת הפיתוחהקמנושל אוניברסיטת בר-אילן,‏ חברת סטרט-אפ ביוטכנולוגית בשם היל-עוריעוד החברה היא פיתוח מסחריבמעבדה.‏שבוצע המחקר תוצאות של החברה היא פתוחשל המטרה העיקרי מוצרים שישמשו ויקדמו תהליכי ריפויפצעים בעור.‏מאורע מרגשהייתה הקמת החברה הקשר עם עולםבתור רופאה,‏ בעבורי.‏ הרפואה והחולים אף פעם לאשאולי בעזרתהמחשבה,‏ נותק.‏ תוצאות המחקר שלנו נוכל להביאמזור לחולים,‏ מצליחה לדחוף אתועובדיהצוות הסטודנטים,‏ החברה להגיע להישגים וגילוייםבתחום.‏בעיית ריפוי פצעים הנה בעייהחמורה במספר מצבים קליניים,‏ובעיקר בחולים זקנים וחוליםסוכרתיים,‏ אצלם נוצרו פצעי לחץופצעים כרוניים שאינם נרפאים.‏אלה גורמים לתחלואה ותמותהבקרבגבוהים באחוזים אוכלוסיות אלו.‏המחקר המדעי אינובימינו אלא שלמחקר של אדם אחד,‏ חוקרים,‏של שלימה קבוצה תלוייההמדעית וההתקדמות בשיתופי פעולה פוריים ונרחבים.‏אחד מיתרונותיה של הפקולטהשלנו נובע מהיכולת לשתף פעולהבצורה נרחבת ופתוחה עם קבוצותשונות מתחומים שונים,‏ ולהעשיראת הידע וההבנה המצטבריםאנובמעבדתי זאת.‏ בעקבות למעשההלכה זאת מקיימים ומשתפים פעולה עם מעבדותמעבדתו של פרופ'‏רבות בפקולטה ביניהן שלמה גרוסמן,‏פרופ'‏ סמפסון,‏ סנפורד ברייטברט,‏חיים פרופ'‏ אורי ניר,‏ פרופ'‏ פרופ'‏ רון גולדשטיין וד"ר בני מוטרו.‏ בגללאני רואההיותנו ממוקמים בארץ קטנה,‏ חשיבות מרובה גם בשיתופי פעולה ביןמחקרוקבוצות בארץ אוניברסיטאות בחו"ל.‏המחקר המדעי הבסיסי מבוצע רובו ככולועל ידי הצוות במעבדה,‏ הגדל משנה לשנה.‏החוקרת הבכירה היאבצוות המעבדה,‏ שליוותה אותי מתחילתד"ר עדי אלט,‏ הקמתה של המעבדה,‏ ותיפרד מאתנו בקרובלקראת יציאתה ללימודי פוסט-דוקטורטמרינהביחד עמה מלווה אותי בארה"ב.‏ לימודיאת מבצעת שכיום גרצביין,‏ דוקטורנטיםבמעבדה.‏ שלה הדוקטורט נוספים במעבדה הנם אסתר יוסופוב,‏אפריים ברנר,‏ ליאת המר ואורית בוסי‏(בשיתוף פעולה עם פרופ'‏ שלמה גרוסמן,‏ופרופ'‏ זכריה מדר מהאוניברסיטההעברית).‏ הסטודנטים לתואר שני הםויטאלי קלימינסקי וניר חיים.‏מרינה גרצביין,‏ הטכנאית והדוקטורנטיתהמסורה של ד"ר טננבוים,‏ שהגיעהלמעבדתה ישר מהאולפן עם קליטתה בארץמספרת:‏מעבדתנו הנה מעבדה חברתית ותומכתביותר.‏ דבר זה הכרחי וחשוב,‏ מאחרוהמחקר במעבדה דורש שעות עבודה רבות.‏למרות שנושאי המחקר במעבדה שוניםומגוונים,‏ אנו מוצאים תמיד את האפשרותוהדרך לעזור אחד לשני.‏ בנוסף לכך,‏ תמידנמצא סיבה למסיבה,‏ בין אם זה יום הולדת,‏מענק מחקר,‏ פרסום מדעי או פגישה מדעית,‏ומועדון ארוחת הבוקר של יום רביעי ‏(שהינובעקרו מפגש מדעי שבועי קבוע)‏ קיבל פרסוםנרחב.‏מוסיפה עדי:‏ תמי היא אדם אנרגטי ביותר,‏ותמיד ניתן למצוא אותה בכמה מקומות בוזמנית;‏ מקלידה במחשב,‏ מנהלת שיחותטלפון,‏ וקוראת מאמרים במקביל.‏ אי לכך,‏אחת התכונות הנחשבות ביותר אצל תמיביחס לסטודנטים במעבדה,‏ הנו הסדרוהארגון בעבודה וברישום התוצאות ‏(מישהוחייב לדעת היכן נמצאים ועומדיםהדברים...).‏ למזלנו,‏ הקבוצה עומדת באתגרואף עוזרת לתמי מפעם לפעם לארגן את סדריומה.‏ הקמת חברת הסטרט-אפהביוטכנולוגית היל-עור נתנה לכל אחדמאתנו את האפשרות לראות בהתהוותה,‏כיצד עבודה מדעית בסיסית מתחברתומובילה לפיתוח מוצרים לרווחת האדםובריאותו.‏ אנו גאים להיות חלק מתהליך זה.‏כאשר שואלים את צוות המעבדה מההדבר שהטביע בהם את חותמו במהלךהעבודה במעבדה,‏ תשובתם אחת:‏ כל אחדמאתנו לומד רבות מהמחקר המדעי הבסיסיוהשלכותיו לתחום הרפואי.‏ כך אנו מרחיביםאת אופקינו ונחשפים לחשיבות תפקידנוכחוקרים צעירים במדעי החיים.‏ !ד"ר עדי אלט-,BIRADPKC.(Heal-Or)""""ברכות ל בני ושרה אברהמי להולדת הנכדה,‏ ארבל טובה והנכד עמית עדי אלט לנישואיה חנה אדלמן ובעלהלבר-מצווה של הבן,‏ בעז גלדיס אלטמן לנשואי הבן אביבה בלז להולדת הנכד מרגלית ברגמן נשואי הבת "שרית ברהום-פרג'‏ להולדת הבן " פרופ'‏ חיים ושושנה ברייטברט להולדת הנכדים ולבר-מצווה של הנכד,‏ דביר,‏ הבן שלד"ר איל ונחמה בריטברט פרופ'‏ נחמן ונחמה גרבר להולדת הנכד אבריל ופרופ'‏ יאיר גולדרייךלבת מצווה של הנכדה אפרת " אפרת גליק להולדת הבן " פרופ'‏ שלמה ויהודית גרוסמן לנשואי הבן " ד"ר מוטי דרורלהולדת הבת " מזל היימס נשואי הבת והולדת הנכד " אסף חריטן ויפעת מרקוביץ לנישואיהם מיכל ודביר טלרלהולדת הבת,‏ אלה לרבקה לוי ומשפחתה להולדת הנכד אמיתי יעל למפרט לנישואיה שרית ‏(קרקו)‏ למפרטלהולדת הבת,‏ יעקב ולאה לנגזם לנשואי הבן והולדת הנכד " פרופ'‏ יעקב וחסיה לשם להולדת הנכד והנכדה "חיה מורגנשטרן נשואי בת " פרופ'‏ אברהם וצפורה מיבסקי לישואי הבן שלב " פרופ'‏ שולה מיכאלי-גולדברג ובעלהמשה לבת-מצווה של בר " פרופ'‏ אבידן ואיבה נוימן להולדת הבת,‏ חוה " פרופ'‏ אבידן נוימן לבר-מצווה של הבן אילן "מנחם סקלרץ להולדת הבת " ד"ר יוליה פנסו להולדת הבן " ארז פרי להולדת הבת אייל " יהודה קינן להולדת הנכד שחרקרן קסרקאס להולדת הבת אריאל " תמר קפה-אברומוביץ להולדת הבן " פרופ'‏ יעקב שהם לנישואיו עם אביה "דבורה ‏(דבי)‏ שוורץ לנישואיה " מיכאל שטרן להולדת הבת ‏"פרופ'‏ אשר וברכה שיינברג להולדת הנכדות,‏ ליהי והדסה" שרה שלום להולדת הנכד,‏ ירדן " ד"ר פרנסיס שליט לנשואי הבן,‏ דורון " פרופ'‏ בנימין וד"ר דבורה שרדני להולדת"""""""שחר "ניסן "הנכד "

מי צריך קורסי מעבדה‏(וסיורים)?‏פורום אשנב4-חלק החוויה של לימוד ביולוגיהבאוניברסיטה הוא קורסי מעבדה וסיורישדה למיניהם.‏ חלקנו אכן זוכרים קורסימעבדה לטובה.‏ אחרים זוכרים בתיעוב אתהצפיפות והלחץ,‏ את הדוח"ות המכונים‏"ניוטונים"‏ שהועתקו שוב ושוב עד שנתמלאובמוטציות חסרות פשר כמו פסאודוגןקדמוני.‏ נדמה לי שאת הסיורים רובנואהבנו,‏ אם כי לא תמיד מהסיבותה"נכונות".‏ פורום אשנב בוחן הפעם אתתרומתם של הקורסים המעשיים להכשרתתלמידינו.‏ שמענו דעות שונות,‏ ואם נראהלכם שהצגנו יותר את החיוב,‏ זה בגלל שכךאכן התבטאו רוב הנשאלים.‏ ממילא,‏ בשניםהאחרונות הונפה חרב הקיצוצים פעמיםאחדות על נשוא הדיון שלנו,‏ כך שקצת קשהלהתקיף משהו שכבר נכתש עד דק ודימתקשה לשרוד.‏ מאידך,‏ אולי באמת עדיף‏"לגמור עם כאב הראש הזה"‏ ולהיפטר אחתולתמיד מהמעבדות היקרות,‏ הסיוריםהארכאיים והלוגיסטיקה המייגעת הדרושהכדי לקיימם?‏דבר הוועדה:‏בשנה האחרונה הקים הדיקן,‏פרופ'‏ סנפורד סמפסון,‏ ועדה שמטרתהלבחון את תכניות ההוראה בפקולטה,‏ולבנות מחדש קוריקולום ‏(תכנית לימודים)‏לתואר הראשון בביולוגיה.‏ הוועדה,‏ בראשותפרופ'‏ אלישע האס,‏ ישבה ימים ולילות עלהמדוכה,‏ וניסתה להגדיר מחדש מהו בסיסהידע שאנו רוצים להעניק לבוגרינובמהלך שלושת שנות הלימוד פנינו אלד ‏"ר דן קטקוף,‏ אחד החברים הבולטיםבוועדה,‏ וביקשנו שיסביר לנו מה הקוויםהמנחים שעל פיהם דנה הוועדה בקורסיהמעבדה.‏אכן,‏ במסגרת הדיונים של הוועדה נדונומעבדות הסטודנטים ‏(לנושא הסיורים טרםהגענו).‏ גישת הוועדה הייתה,‏ שלמעבדות שניתפקידים עיקריים:‏הראשון הוא המחשה של הנלמד בכיתה,‏כאשר הדגש הרצוי הוא,‏ שהסטודנט יביןאיך מחקר מדעי מתבצע.‏ לדעתנו,‏ המעבדהאינה אמורה להקנות מיומנות בשיטותעבודה,‏ אלא לעזור לו להבין באילו כליםהמדען חוקר את סביבתו.‏התפקיד השני הוא ללמוד איך לגשתלבעיה מדעית.‏ הסטודנט אמור ללמוד איךלתכנן ניסוי,‏ לארגן את ביצועו,‏ לנתח אתתוצאותיו,‏ ולדווח עליהן כיאות.‏היות והפעלת המעבדות דורשת משאביםרבים,‏ חשוב שהן אכן תמלאנה אתהתפקידים הנ"ל.‏ מבחינת ההיקף,‏ הוועדההמליצה שסטודנטים בשנים א'‏ וב'‏ ילמדובקורסי מעבדה לא יותר מאשר פגישה אחתלשבוע בכל סמסטר.‏ בנוסף לכך,‏ הוועדהרואה תועלת חינוכית רבה מאד במעבדותחקר,‏ בהן סטודנט בודד או זוג סטודנטיםמבצעים פרוייקט מחקרי באחת ממעבדותהמחקר בפקולטה,‏ ומאד מעודדת אתהמערכת לקלוט את הסטודנטים הטוביםביותר במעבדות אלו.‏‏"לנו זה עולה יותר":‏ השקלים מדבריםבמסגרות אקדמיות רבות מקיימיםדיונים פלספניים לרוב,‏ אך רק לעיתיםמנסים המתפלמסים ‏(אפילו הם פרופסוריםלמדע מדויק,‏ תתפלאו)‏ לאושש את הסברותהמלומדות בעובדות ומספרים.‏ היותשלנושא שלנו,‏ הפעלת קורסי המעבדהוהסיורים,‏ יש היבט כלכלי,‏ ביקשנו ממרבני אברהמי,‏ ראש מינהל הפקולטה למדעיהחיים,‏ לגלות מעט שקיפות,‏ כפי שדורשתהתקינות הפוליטית בימינו,‏ ולחשוף בפניקוראי אשנב כמה עולה מעבדת סטודנטים.‏להלן הממצאים – מספר דוגמאות:‏* עלות החומרים והציוד האזיל למעבדה‏"מבוא לביולוגיה – בעלי חיים"‏ סמסטר ב,‏שנה א,‏ 260 סטודנטים:‏ 15,000 שקל.‏* ‏"שיטות בביולוגיה מולקולרית"‏ כ,‏סטודנטים ‏(חומרים וציוד אזיל),‏ ₪. 20,000‏*משכורות ל-‏ 16 מדריכים בקורס ‏"מבואלביולוגיה – בעלי חיים"‏ סמסטר ב‏(מוגדר כ-‏ 27% משרת אסיסטנט)‏30 -₪ 589,568₪ 36,848 × 16 =* בסך הכל,‏ עלות כח האדם להפעלת קורסימעבדה בפקולטה –* עלויות ליום סיור - מלבד מדריכים:‏3 מיליון ₪ בשנה.‏* אוטובוס – 1500 ₪ ליום* חובש ומלווה – 600 ₪‏(יחד)‏* סיורי החובה ניתנים לסטודנט בחינם,‏סיורים בקורסי רשות הסטודנט משלםכ-‏ 70% מן העלות.‏ללמוד דרך הרגליים ‏(והלב גם)‏בשנה שעברה בוטלו,‏ מטעמי תקציב,‏סיורים בבוטניקה וזואולוגיה שנהגנו לקייםבשנה א.‏ ביקשנו מד"ר נח רוטרי להגיב עלכך ולהסביר לנו מהי,‏ לדעתו,‏ החשיבותבסיורים הללו.‏ כה אמר נוח ‏(בשינוייםקלים):‏צר לי מאד על ביטול ארבעת ימי הסיוריםלתלמידי שנה א ולהלן סיבות אחדות:‏יתכן שחלק מן הסטודנטים יסיימו תוארראשון ללא כל הכרות עם הטבע ההוליסטי,‏הדבר מקטין את אפשרויותהבחירה שלהם בהמשך דרכם,‏ והם אפילולא מודעים לכך!‏אחדים מאיתנו שוכחים,‏ שכל צמחיהתרבות וחיות המשק החלו את דרכם בעברהלא רחוק כצמחי בר וחיות בר שיאהשלמות וההרמוניה שבטבע.‏ גם במעברלביוטכנולוגיה ולביולוגיה המולקולרית,‏ וכלההתמקצעות והכלים החדישים,‏ איןלהשליך לחלוטין מאחורי גוונו את הקסםשל הביולוגיה הקלאסית.‏בעולם צפוף ואורבני שיצרנו סביבנו אסורלוותר על הכרות עם הטבע,‏ וחייבים לפתחבנו-עצמנו ובתלמידינו רגישות כלפי הטבע,‏אותו טבע שנלחם מלחמת הישרדות קשה,‏ובמקרים רבים כבר הפסיד ונכחד.‏לסיום,‏ בקשנו מפרופ'‏ מרדכי כסלו למנותכמה עקרונות ביולוגיים ואקולוגיים שנלמדובסיורים לנגב ולחוף הכרמל.‏ הדוגמאות הןמהחלק הבוטני של הסיור לחוף הכרמל:‏יצירת החוף על ידי הסעת החול מחופימצרים ולוב,‏ חשש להרס החוף בהשפעתסכר אסואן* השפעת רסס מי הים על הצמחים וצורותההתגוננות וההסתגלות השונות שלהם* השפעת ניידות החול על הצמחים:‏ כיסויהנוף וחשיפת השורשים,‏ וההתגוננות/‏הסתגלות לבעיה הקיומית הזאת* סידור מיני הצמחים בחגורות בהתאםלתנאי השטח מרחק מהים,‏ מיקוםטופוגרפי* השוואת הרכב הצמחייה בקרקע חולית ,בגבעת כורכר ובאדמה הכבדה שבשולי נחלאורן....‏ ועוד.‏––.Outdoors*–.מכתב זה נתקבל במזכירות הפקולטה מתלמידה לשעבר ששמעה במסגרת יום עיון על שינויים בהוראת המעבדות.‏ חשוב לציין כי המכתב נשלחביוזמתה וללא קשר ל"פורום אשנב",‏ ומעניין היה להיווכח כי יש בוגרים,‏ שהנעשה בפקולטה שלנו מעסיק אותם.‏שמי סלעית ואני בוגרת הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה.‏ המשפט הראשון שעלה בראשי כאשר שמעתישרוצים להפחית את מינון המעבדות במהלך התואר הראשון בביולוגיה היה ‏"אין חכם כבעל ניסיון".‏אחת המסקנות שהגעתי אליהן במהלך התואר היא שלמידה מעשית אפקטיבית יותר מהרצאה עיונית.‏ העבודה הקבוצתית,‏ההדרכה הפרטנית והשימוש בשיטות ובחומרים הנמצאים במעבדה תרמו רבות ללימוד ולרמה הגבוהה של לימודי התואר.‏רוב הידע,‏ שזכור לי עתה,‏ בתור בוגרת,‏ אינן נוסחאות או מולקולות שנלמדו במהלך השיעורים העינויים אלא דווקא ניסויים ותופעותשהתרחשו במהלך הניסויים המעשיים במעבדה,‏ כדוגמת השפעת חומרים שונים על בעלי חיים או צמח,‏ השפעות אנטיביוטיקה על חיידקיםוכו'.‏הרבה ניסויים הצליחו לרתק ולעניין אותי ולהמחיש בדרך הברורה ביותר את החומר הנלמד.‏הניסיון המעשי תרם רבות גם בכל מה שקשור לשיטות וחומרים,‏ הוא הקנה לי שליטה טובה בשיטות,‏ בכלים ובאמצעים טכנייםשהשתמשתי בהם וכן הוסיף לי ידע רב,‏ שיפר את הבנתי בחומר הנלמד ואף הקנה לי הישגים טובים יותר בבחינות.‏ העבודה במעבדה מאפשרתגיבוש בין הסטודנטים ויכולת הפריה מחשבתית הדדית שלא קיימת בהרצאה עיונית.‏ צורת העבודה בקבוצות קטנות,‏ בהנחיה של כמהמתרגלים מאפשרת גם לסטודנטים אשר פחות שולטים בחומר לשאול שאלות ולהשתתף במהלך השיעור ולכם הלמידה היא למידה אישיתיותר...‏ כולי תקווה שמספר המעבדות לא יצומצם...‏

5ומה אומרים בחורינו המצויינים?‏‏(רב שיח עם המדריכים והמדריכותבמעבדות סטודנטים)‏– יש,-–על כל קורס-מעבדה אחראי מרצה,‏ ואחינו ואחיותינו המנהליםקורסים כאלה יעידו על הטרחה והמאמץ הארגוני הדרושים כדישהמעבדה פשוט תתקיים ללא תקלות.‏ וזאת עוד לפני שדיברנו עלתכנון ורענון התוכן הלימודי של המפגשים.‏ לצערנו,‏ רק במעבדותמעטות,‏ כגון בקורס ביוכימיה,‏ קיים איש סגל מיוחד המקדיש אתמיטב אונו למעבדה.‏ ה"תותחים"‏ האמיתיים של קורסי המעבדה‏(בעצם,‏ בשר התותחים)‏ הם המדריכים,‏ המלמדים את החומר בפועלומתמודדים עם קבוצה של תלמידים סקרנים ופעלתניםבמקרה הטוב,‏ או משועממים עד עוינים ‏(במקרה הפחות טוב).‏ בחרנולשמוע את דעתם של כמה ממדריכינו הוותיקים על התועלת שלקורסי המעבדה ועל הפער בין המצוי לרצוי בנושא זה.‏ כפי שתיווכחו,‏מעמדם כמדריכים מציב אותם בעמדה של אחריות אקדמית;‏ מאידךגיסא הם קרובים מספיק לסטודנטים,‏ מודעים לצרכיהם ויודעיםלספר,‏ למי שמוכן להקשיב,‏ מה באמת קורה בקורסים השונים.‏ש:‏ מה,‏ לדעתכם,‏ מטרת המעבדות?‏שרית אברהם-‏ ברט ‏(הדריכה במעבדות למיקרוביולוגיה,‏ המטולוגיהומדעי הצמח):‏ המעבדות מייצגות עיקרון חשוב שהתיאוריההמדעית מתקיימת ומתבססת על המעשה.‏ אני יודעת,‏ שעדשהסטודנט לא רואה ניסיונות מדעיים או פרפרטים במו עיניו,‏ ‏"זהלא מתחבר לו".‏ המעבדה מקנה לדעתי הבנה יותר עמוקה של החומר.‏המפגש עם טכניקות בסיסיות כגון מדידה ושקילה,‏ ודגימה בעזרתפיפטור,‏ עוזר להמחיש יותר מכל הרצאה מלומדת מהו מחקר,‏ מהיעבודה במעבדה.‏ יש תלמידים שיודעים מצוין את החומר אבל לאיודעים לעבוד באופן מסודר,‏ או שאין להם קואורדינציה...‏ ניתנתלהם הזדמנות להתנסות בצד הטכני-מעשי של המדע.‏רונן יהודה ‏(מדריך ביוכימיה):‏ אני מדבר גם כסטודנט וגם כמדריך.‏החלק הכי קשה זה ליישם אתהלימוד העיוני שרכשנו ולהתחיללעבוד.‏ לא רק הניסוי עצמו קשה,‏גם כתיבת הדו"ח חשובה איךמנתחים תוצאות,‏ איך מפתחיםדיון.‏ הקושי הוא גם של המדריך ,איך להעביר את החומר הנלמדבצורה אמינה ומעשית.‏יעל מהלר-סלסקי מדריכת מדעיהצמח שנה א בימינו,‏ עםהאוריינטציה הבולטת לכיווןהמולקולרי,‏ הסטודנטים יכוליםלגמור את כל התואר הראשון בלילראות במו עיניהם צמח,‏פטרייה...‏ המעבדה שלנו מהווהלפיכך הזדמנות יחידה לפגוש אתעולם הטבע,‏ וצריך לדאוג שזהילהיב אותם ושיירכשו ידע נרחבככל האפשר.‏עפרה רחמנינוב ‏(הדריכה במעבדות לפיסיולוגיה,‏ מיקרוביולוגיה,‏המטולוגיה ומדעי הצמח):‏ אפתח בצדדים הטובים,‏ ובגללם אין לוותרלדעתי על מערך של קורסי מעבדה:‏ הסטודנטים לומדים ו"חשים"‏את התהליך המדעי,‏ ונוכחים כי מלבד אצל תאורטיקנים רובהעבודה נעשה בידיים.‏ הם לומדים ומפנימים שבחיים לא הכול זההלמה שכתוב על הלוח,‏ שיש סטיות מן הצפוי,‏ הפתעות,‏ ובעיות שצריךלפתור.‏ איך בונים ניסוי?‏ איך להתייחס לתוצאות?‏ דווקא בקורסיפיזיולוגיה שהדרכתי,‏ כמעט שלא למדו פיזיולוגיה של אורגניזם שלם,‏אלא שמו דגש על ביוכימיה ועל עבודה מולקולארית.‏ זו אמורה הייתהלהיות הזדמנות פז להראות להם איפה כל איבר נמצא,‏ איך הוא פועלביחס לאיברים האחרים.‏גילי כהן ‏(מדריכה בביוכימיה וביוכימיה קלינית):‏ גם הכנת החומרים,‏כל אותם חישובי הריכוז שכל כך מייגעים בהתחלה,‏ הם צד טכניחיוני הנלמד ומופנם בקורסי מעבדה,‏ והוא יעזור לסטודנטיםבעבודתם המעשית.‏יואל מלמד ‏(מדריך בבוטניקה שנה א ובסיורים שנה א):‏ אני רוצהלהדגיש,‏ שהמעבדה בבוטניקה בשנה א היא כמעט ההזדמנות היחידהשל הסטודנטים לראות את המכלול,‏ את היצור השלם בתוך מערכתאקולוגית.‏ בסיור אפשר לחוש ולהריח את הצמחים,‏ זו למידהחווייתית וזה דבר חשוב.‏ מטרה נוספת בסיורים ניתנהלסטודנטים של שנה א הזדמנות להיפגש ולהכיר זה את זה מחוץלאולם ההרצאות,‏ וזה מגבש ומעודד אותם להיעזר אחד בשני.‏יריב ברוטמן ‏(מדריך בפיסיולוגיה של הצמח):‏ אני סבור אחרת.‏ לינראה שחלק נכבד מהמעבדות זה בזבוז זמן,‏ הן של הסטודנטים והןשל המדריכים.‏ אני לא זוכר,‏ כסטודנט,‏ שהבנתי למה עשיתי אתהדברים.‏ מה שאכן למדתי אפשר היה לדעתי ללמוד תוך יומיים,‏ כךשלדעתי הרבה מהמעבדות מיותרות.‏יעל:‏ נראה לי שהלימוד בקורס המעבדה בכל זאת בונה אצלך מסדשל מושגים ורקע,‏ ואז בתואר השני אתה מטמיע את הדבריםבטבעיות.‏ש:‏ האם מטרות אלה מושגות בפועל במעבדות?‏ מה מידת ההצלחה?‏שרית:‏ יש מה לשפר.‏יעל:‏ אולי המתכונת של קורסי מעבדה מרוכזים עדיפה.‏ אני מאודמרוצה מהמעבדות המרוכזות וזוכרת אותן לטובה.‏ זה גם חוסך כסףוזמן.‏עפרה:‏ יש קורסים,‏ במיוחד המבוא לביולוגיה בשנה א,‏ בהם אינניבטוחה אם רוב הסטודנטים יודעים מה הם עושים בזמן המעבדה.‏ הםלא מפנימים את חשיבות המעבדה,‏ בגלל האינטנסיביות והעומסכל כך הרבה דברים שחייבים להספיק.‏ לדעתי,‏ רצוי לדלל קצת אתהתוכנית של כל מפגש,‏ ולהסביר להם טוב יותר את חשיבות העבודה,‏כך שיבינו היטב מה הם עושים.‏ יש לדאוג שיותר תלמידים יתנסו:‏לרוב,‏ רק שניים מנתחים,‏מסתכלים במיקרוסקופ או‏"נוגעים"‏ בצמח,‏ והיתרמסתכלים מן הצד,‏ או יוצאיםהחוצה לאכול משהו.‏ המסגרתשל ארבע שעות מאד מעייפת .כסטודנטית לא אהדתי אתהקורס,‏ ורק בשנים בהן הדרכתיבעצמי הבנתי את חשיבותו.‏יעל:‏ הבעיה במעבדה הנ"ל,‏שמדברים יותר מדי,‏ מאריכיםבהסברים – לעיתים לא נותר זמןלעשות את הדברים עצמם!‏גילי ושרית:‏ בעיה אחרת איןהקבלה מלאה בין המעבדהוההרצאה.‏ כשהמעבדה באה לפניההרצאה,‏ לסטודנטים חסר ידע ,ואז משקיעים יותר מדי זמןבהסברים במקום ב'תכלית'.‏ד"ר ידידה שרעבי ‏(אחראית על המעבדות בביוכימיה):‏ אנחנו,‏במעבדה לביוכימיה,‏ מנסים שיהיה לכל מפגש-מעבדה נושא אחד.‏ההסברים צריכים לתפוס עד חצי שעה מתוך השלוש,‏ ולכלול רק אתמה שהכרחי כדי להבין את המעבדה.‏ אחרי שבצעו את המעבדהוניתחו את התוצאות,‏ אפשר להרחיב,‏ לקרוא יותר ולהתעמק.‏ אכן,‏לא הכול מובן לתלמיד בתחילת העבודה,‏ אולם אחרי שמבצעים אתהניסוי ומעבדים את התוצאות,‏ מבינים היטב.‏רונן:‏ אבל בשנה א אין באמת מטרה מעשית למעבדה,‏ אלא רוציםלתת ‏"רקע כללי".‏ וגם לתלמידים אין עדיין ניסיון וידע.‏מהזמן מוקדש לדיבורים,‏ בעוד בקורס ביוכימיה מדובר במעבדהמעשית,‏ ושם יש חשיבות לנושא,‏ לעבודה עצמה.‏ידידה:‏ מה זאת אומרת?‏ צריך להגדיר את המטרה הלימודית של כלמעבדה בצורה מעשית,‏ מה בדיוק אתה רוצה שילמדו במפגש הזה.‏נניח שאתה רוצה שילמדו אנטומיה,‏ תן להם דף הסבר על המערכתהנידונה,‏ והם צריכים לראות ולזהות במו עיניהם את המבניםהאנטומיים.‏ לא כדאי לבזבז את הזמן היקר במעבדה על הסברים.‏גילי:‏ אני למדתי תואר ראשון בתל-אביב,‏ ולא הרבו שם בדיבורים.‏–ולכן 70%--15-10–-):(-

6המיקרוסקופים היו מוכנים עבורנו,‏ ולצדם דף המסביר מה אמוריםלראות.‏ עיקר הלימוד היה לבד,‏ מול המיקרוסקופ.‏יואל:‏ אכן,‏ המבנה של המעבדה בשנה א מבוסס על ניסיון להספיקהרבה חומר לימודי.‏ ידידה מדברת על מעבדה בביוכימיה,‏ שעושים בהניסוי מסודר מההתחלה עד הסוף,‏ ופה אין ניסוי.‏ידידה:‏ גם בהסתכלות בפרפרטים אפשר להגדיר מה רוצים להשיג,‏ולבנות מערך לימודי מעניין ומובנה.‏יעל:‏ לצערי קורס המעבדה שלנו מתקיים במתכונת קבועה הרבהשנים,‏ כנראה שצריך לרענן,‏ או לבנות אותו מחדש.‏ גם אני מרגישהשאנחנו ‏"מפסידים"‏ הרבה מהתלמידים – הם לא מבינים,‏ ומאבדיםקשב.‏ המדריכים משתדלים לתת את כל-כולם בזמן הנתון,‏ אבלהתלמידים לא מכירים את המונחים,‏ והם תחת לחץ,‏ כי הם רוציםלהשיג ציון טוב בבוחן השבועי.‏ידידה:‏ לדעתי,‏ הבחנים השבועיים מאוד גרועים לסטודנטים.‏ הם לאמרוצים,‏ כועסים,‏ את כל האנרגיה שלהם משקיעים בעימות אתנו.‏בקורס ביוכימיה ביטלנו את הבחנים,‏ ובמקומם אנחנו דורשים דו"חמקדים,‏ המתייחס למעבדה שתתקיים באותו יום:‏ מה המטרה ומהשלבי העבודה.‏ אפילו אם יעתיקו את הדו"ח,‏ לפחות יהיו בעניינים.‏הדו"ח העיקרי,‏ כמובן,‏ הוא לאחר המעבדה.‏ ובעניין ההספקש"תפסת מרובה לא תפסת",‏ ולכן צמצמנו ופישטנו את התכנית.‏ומעניין,‏ שככל שאנחנו מפשטים את הדברים - לא ברמה אלא בהיקף- אנו רואים שהם לומדים יותר,‏ ומפיקים יותר תועלת.‏ש:‏ יש הצעה להחליף חלק גדול מהמעבדות בעבודת מחשב,‏ כדילחסוך בעלויות.‏ מה דעתכם?‏רונן:‏ רק שזה לא יהיה על-חשבון המעבדה.‏ מצד שני,‏ יש חשיבותלתרגול במחשב לא פחות מאשר למעבדה.‏ לא יתכן שסטודנטשמסיים תואר ראשון לא ידע להשתמש בתוכנת אקסל,‏ לחשב סטייתתקן.‏ אבל זה לא צריך להיות על חשבון המעבדה,‏ אלא במקביל.‏שרית:‏ אני זוכרת את הדוחק שלושה אנשים על מחשב אחד,‏ ורקמישהו אחד מצליח לתרגל.‏ידידה:‏ במעבדה החדשה בביוכימיה יש מחשב לכל זוג תלמידים.‏ ואנועושים שילוב בין העבודה המעשית לתרגול במחשב.‏ לדוגמא,‏ במעבדהשבה אנו מנקים אנזים,‏ אנו גם מריצים סימולציה של ניקוי אנזיםבמחשב.‏ ויש גם מפגש אחד שכולו וירטואלי – לימוד של מבנה חלבוןבעזרת מודל במחשב.‏יעל:‏ השאלה מי יבנה קורסי מעבדה שישלב גם את המחשב?‏ מיישקיע את העבודה הרבה בתכנון ובארגון של המעבדות מחדש?‏רונן:‏ צריך מישהו שישלמו לו משכורת על העבודה הזו.‏ידידה:‏ צריך לבחור לתפקיד כזה אנשים פתוחים ודינמיים,‏ המוכניםלשנות ולקדם תוכניות לימוד חדשות.‏ש:‏ האם בקורסי מעבדה מתקיים תהליך של חשיבה – או רק ביצועמכני לפי מתכון מוכן?‏שרית:‏ אפילו כאשר אנחנו מזהים תהליך חשיבה אצל סטודנט,‏ אנואומרים לו שאין זמן לשאול שאלות,‏ כי צריך להספיק את החומר.‏אנו מדכאים חשיבה אצל סטודנטים,‏ דווקא בקורסי מעבדה!‏ אגב,‏הסטודנטים במגמות החדשות,‏ ביולוגיה חישובית וביוטכנולוגיה,‏שואלים ומתעניינים יותר.‏יריב:‏ רמת הסטודנטים באמת השתנתה לטובה.‏ אני פוגש תלמידיםבקורס לפיזיולוגיה של הצמח,‏ והם ברמה גבוהה.‏ הם באים ללמוד כיהם רוצים לדעת ולהבין.‏ צריך להעלות את הרמה של חומר הלימוד,‏כדי להתאים את עצמנו אליהם.‏ידידה:‏ מהניסיון שלי,‏ קשה לסטודנטים להתמודד בזמן המעבדה עםכל המיומנויות שהם צריכים להפעיל,‏ ארגון העבודה,‏ השימושבמכשירים - הכול חדש עבורם.‏ קשה לעבד את הכול ולחשוב תוך כדיעבודה מעשית,‏ אבל כשיושבים אחר כך ומכינים את הדו"ח,‏ חייביםלחשוב ולהבין הכול.‏יריב:‏ בכל זאת,‏ אני שואל את עצמי,‏ מה יצא לי מהמעבדות בהןהשתתפתי כסטודנט?‏ לא הרבה.‏ והמסקנה,‏ אם אדם לא פעיל,‏ ולאמפעיל את הראש בזמן העבודה,‏ הוא לא יזכור דבר.‏ש:‏ ומה באשר למדריכים?‏ האם היה עדיף עבורם שיבטלו את כלהמעבדות לגמרי?‏שרית:‏ המדריך רוכש ניסיון בהוראה.‏ לומדים לדבר בפני קהל.‏ אנייודעת על חברים שהיה להם פחד קהל,‏ ולמדו להתגבר על כך במהלךההדרכה.‏ הלוא גם חוקר במעבדה צריך לדעת להסביר,‏ להציג אתעבודתו בכנסים והרצאות.‏רונן:‏ שמתי לב שלפעמים מגיעים לקורסים מדריכים לא מקצועיים,‏והסטודנטים קולטים זאת תוך רגע.‏ לפעמים המדריך לא שולטבחומר לעומק,‏ והוא עלול לענות תשובה לא נכונה,‏ רק כדי שיחשבובאותו רגע שהוא יודע.‏עפרה:‏ המדריך חייב ללמוד היטב-היטב את החומר לפני השיעור.‏הוא לא צריך להיות גאון,‏ מספיק שיידע את ההיגיון שבבסיסהמעבדה ואת חומר הרקע.‏ אם שואלים אותו שאלות מעבר לכך,‏תמיד אפשר לפנות למרצה שאחראי על המעבדה.‏יעל:‏ צריך להדריך את המדריכים מראש ולא ברגע האחרון.‏ לפעמיםמקיימים את ההכנה למעבדה באותו בוקר – לדעתי זה נוהל פסול.‏ידידה:‏ במעבדות ביוכימיה המדריכים מריצים את המעבדהומקבלים הנחיות והסברים כמה ימים מראש.‏ אני רואה,‏ לפיהשאלות שהמדריכים שואלים אותי,‏ שגם המדריכים רוכשים ידע לאמבוטל במהלך ההדרכה.‏ ויש עוד נקודה,‏ אני חושבת שהמעבדות הןקרקע פורייה לאינטראקציה בין הסטודנטים למערכתהאוניברסיטאית.‏ בהרצאות יושבים עד סטודנטים,‏ כמעט שאיןאפשרות לסטודנט לשאול על מה שלא ברור,‏ הקצב מוכתב מלמעלה.‏אבל במעבדה יש מסגרת למידה אינטימית יותר,‏ שמאפשרת לשאולולקבל תשובות – אם כי לא כל הסטודנטים מנצלים את האפשרותהזו.‏ נוצרת גם היכרות אישית,‏ בייחוד עם תלמידים מצטיינים,‏ למשלכאלה שפונים אלי ומבקשים המלצה להתקבל לתוכניות קיץ במכוןוייצמן,‏ על סמך ההיכרות במעבדה.‏ גם מרצים אחרים בקורסימעבדה כמו ד"ר יוסף רוטמן וד"ר יהודה זורובסקי יצרו ערוץ פתוחלסטודנטים לתואר ראשון וקרובים אליהם יותר.‏26010עפרה:‏ אני זוכרת לטובה את קורס פאוניסטיקה,‏ שהיה מהנה מאודולמדנו בו המון,‏ עד היום אני יודעת מצוין את החומר.‏ זה קורס שלד"ר נח רוטרי,‏ הכולל סיורים שנתיים וארבע שעות הרצאהבשבוע.‏שרית:‏ אם יש מישהו שראוי לציון זה ד"ר זורובסקי.‏ הוא אישיותמיוחדת,‏ אפשר לכנות אותו ‏"אבא"‏ של הסטודנטים.‏ הוא גם מעביראת החומר מצוין - אין הרבה כאלה באוניברסיטה.‏ מרצים רבים לאמצליחים להעביר את החומר כיאות,‏ וזה חורה לסטודנטים.‏עפרה:‏ משהו מצחיק:‏ בשנה ב למדתי כימיה אורגנית,‏ והמרצה הזכירכל הזמן מילה שלא הצלחתי להבין,‏ בגלל המבטא שלו.‏ בכל פעם זהקטע לי את חוט המחשבה,‏ ובסוף התברר שזה היה,‏ בסך הכול,‏‏"קטיון".‏הנחו ודובבו:‏ ידידה שרעבי ורפי פרל-טרבס- למדנו-

7מעבדת סטודנטים מודרניתחלום בהתגשמותורבים מאתנו תופסים את המספר הגדול של סטודנטים כגורם מכביד,‏ אךלעיתים דווקא הצורך מוליד פתרונות יצירתיים,‏ וכך מצאנו את עצמנומתכננים את מעבדת חלומותינו בקומה ג'‏ בבניין מדעי החי.‏ ניתנה לנוההזדמנות לנצל את הניסיון הרב שהצטבר בהוראת המעבדות ולתכננן הכולממש מן היסוד,‏ כפי שהיינו רוצים שיהיה.‏ התוצאה מצביעה בעד עצמהוכולכם מוזמנים לבוא ולהתרשם.‏המעבדה תוכננה בקפידה תוך התאמתה לאתגר של הוראת מדע בעידןשל האלף השלישי.‏ מטעם הפקולטה עסקו בתכנון,‏ במעקב אחר הביצועוברכישת ציוד למעבדה ד"ר יוסף רוטמן,‏ ד"ר ידידה שרעבי,‏ד"ר יהודית סון ואליעזר קוסטי.‏ הושקע מאמץ מיוחד בהתאמתה לצרכיםשל הפקולטה ולהוראת מדע הביולוגיה בכלים חדישים ועדכניים.‏ הדבר באלידי ביטוי בחשיבה יצירתית,‏ ודקדקנות בביצוע של כל אחד משלביהפרויקט.‏ המעבדה תאפשר למספר גדול של סטודנטים לתואר ראשוןותארים מתקדמים להתנסות בעבודה מדעית תוך שימוש בכלים ומכשיריםמדעיים מהחדישים ביותר,‏ והדבר יעשה תוך שמירה קפדנית על בטיחותכימית וביולוגית.‏המעבדה כוללת חדר הכנה,‏ חדר מכשירים ומעבדת סטודנטים בת 54מקומות.‏ המעבדה רוהטה בריהוט מודרני וצוידה במכשירים חדישיםמכשיר ועוד.‏ יש בה מערכת מולטימדיהכדוגמתמשולבת ברשת מחשבים,‏ המאפשרת הוראה תוך שילוב מצגות,‏ סרטיוידיאו ותוכנות מחשב ייחודיות ללימוד הביולוגיה.‏ בנוסף יש מערכתהמאפשרת הקרנה סימולטנית של מה שנכתב באופן חופשי על הלוח לשנימסכים גדולים,‏ וכן שמירה של האינפורמציה כקובץ במחשב.‏ מיכשור זהמאפשר ביצוע ניסויים בתחום נרחב של נושאים.‏אביבה בלז מונתה לאחראית על המעבדה והיא מנהלת בכישרון רב אתהתפקוד השוטף של המעבדה ושומרת בה על הסדר והארגון.‏!PCR,ELISA readerד"ר ידידה שרעבימצטייני דיקןתשס"בביולוגיה מורחבמזור שירישלום אוהדלשד אילהכפיר שלומיתאלידע אלהרקוביצקי נדיהצפדיה שרהאלדר טליאבו אלמוגיתכהן חניפרידמן-סער משהביולוגיה חישוביתברונפלד חגיתמנדלסון חנהביוטכנולוגיה מורחבדובדבני ענתכהן מלכיאלצדוק אורניתבסרגליק הילהמיץ אלהשלו איתיסויסה תומרביולוגיה ראשילבנטל אילנהסופר אוריתכפיר יעלטישלר יניבשמש אריה

83–3קו ישר מחבר בין הניסיונות לשלוטבמציאות הטבעית באמצעים מאגיים וביןהניסיונות המודרניים לשלוט במציאות זובאמצעים מדעיים.‏ זה קו קונספטואליהרואה את היקום על כל רכיביו כשפה,‏שבעזרת פיענוח המידע המוצפן בה ניתןלהגיע לשליטה בסביבתנו הטבעית.‏ המאגיהניגשת לזה מתוך ניסיון לפענח את המידעהמוצפן בשפה של צירופי אותיות ומספרים.‏מדעי החיים עוסקים בפיענוח המידעהמוצפן ברצפים מולקולריים.‏‏"ספר יצירה"‏ המיוחס לאברהם אבינו‏(ובכל מקרה הוא קודם לתקופת התלמוד,‏שכן הוא מוזכר שם עוסק בין היתרבאופן בריאתם של יצורים חיים בכוחצירופים בינאריים של אותיות הא"ב.‏צירופי האותיות מניבים את ‏"נפש כל היצורונפש כל העתיד ליצור".‏ ידע אזוטרי זה‏(המלווה במדיטציה ובאמצעים רוחנייםאחרים)‏ בידי יחידי סגולה הביא ליצירתיצורים בעלי תבונה ויכולת פעולה,‏ אם כיחסרי יכולת דיבור או רביה.‏ יצור כזהמכונה בדרך כלל בספרות הקבלית בשם‏"גולם".‏2,(1:1אחד הסיפורים הראשונים על יכולת זואמר רבא:‏ אי בעו צדיקיםמופיע בגמרא ‏(אם צדיקים היו רוצים היוברו עלמא שנאמר:‏ ‏"כי אםיכולים לברוא עולם),‏ מבדילים ביניכם לביןעוונותיכם היו אלקיכם"‏ ‏(ישעיה נט ב).‏ כלומר,‏ צדיק שאיןבו עוונות,‏ אין הבדל בינו ובין ה',‏ וכשם שה 'בורא עולם אף צדיק יכול לברוא עולם .ואכן מסופר כי רבא ברא גברא ‏(רבא בראעל ידי ספר יצירה,‏אדם,‏ ‏"גולם",‏ רש"י שדריהשלמדו צרוף אותיות של שם).‏ לקמיה דרבי זירא ‏(שלח אותו לר'‏ זירא).‏הווה קא משתעי בהדיה ולא הוה קמהדרליה ‏(ר'‏ זירא היה מדבר אתו אך הוא לאמן חבריא את,‏ הדרענה לו).‏ אמר ליה:‏ בידי אחד החברים,‏לעפריך ‏(רש"י באותו מקוםחזור לעפרך).‏ החכמים,‏ מסופר גם על שני אמוראים שעסקו כל ערבשבת בספר יצירה ובראו להם עגל ואכלוהו.‏המהר"ל מפראג,‏ בפירושו על סיפור זהבמסכת סנהדרין כותב:‏ רבא ברא גברא:‏כאשר היה מטהר עצמו ועוסק בספר יצירהבשמותיו של הקב"ה,‏ בזה היה מתדבק בויתברך וברא גברא,‏ אבל לא היה בו הדיבור,‏כי כ"כ לא היה מגיע כוחו להביא נפשמדברת באדם,‏ לעשות כמותו,‏ שהרי הואאדם ואיך יברא כמותו.‏סיפור אחר הזורע אור על הנושא הואסיפור המופיע לראשונה בכתבי ר'‏ יצחק בןאחד מן המקובליםשמואל דמן עכו המרתקים של סוף המאה השלוש-עשרה.‏סיפור זה מופיע בכמה מקורות בגרסאותשונות והתיאור דלקמן הוא עיבוד מכמהזהו סיפור על ירמיהו ו"בנו"‏גרסאות.‏ (–– נבראת–12סנהדרין סה ע"ב.‏ספר יצירה,‏ פרק ב,‏ משנה ד-ה.‏בן-סירא אשר למדו בלימודמעמיק מאוד את ספריצירה,‏ לאחר ששמעו בתקול שהורתה להם לעשותכך.‏ אחרי שלוש שנות לימודמתמיד ותרגול צירופיהאותיות והפעולות הנלוותבראו אדם ‏("גולם")‏ שעלמצחו כתוב היה ‏"ה'‏ ‏(השםהמפורש)‏ אלוקים אמת",‏הגולם הרגיש את הכתוב עלמצחו,‏ שלח ידו ומחק אתהאות הראשונה של אמתונשאר ‏"ה'‏ אלוקים מת".‏הוא בא לומר בכך שהשימושבשם המפורש לצורך יצירתוהיה מוטעה ועליו למות.‏הגולם המליץ לירמיהו ובן-‏סירא להרוס אותו בדרך שלחזרה למפרע,‏ היינו הפיכתסדר האותיות שגרמוליצירתו ואכן זה מה שעשוובהצלחה.‏הסיפור השלישיוהמפורסם ביותר ‏(וישכמובן סיפורים רביםאחרים)‏ הוא על הגולםשנוצר בידי המהר"ל מפראג.‏אין לסיפור זה כל אחיזההיסטורית בחיי המהר"לוהוא יוחס לו כנראה במאההשמונה-עשרה,‏ בהשראתסיפור שיוחס לר'‏ אליהומחלם,‏ מקובל ידוע בןהמאה השש-עשרה.‏ לאחר התהליכים שליצירת,‏ הגולם הניח המהר"ל בפיו שלהגולם פיסת נייר ובה השם המפורש ובכוחזה היה הגולם ליצור חי המסוגל לעבוד,‏לציית לרבו ולבצע משימות שהוטלו עליו.‏זה היה יצור אִ‏ ילֵם,‏ שהיה מסוגל להיענותלהוראות ולבצע אותן.‏ בערב שבת היההמהר"ל מוציא את פיסת הנייר עם השםהמפורש מפי הגולם והוא רבץ בשבת ללאתנועה.‏ ערב שבת אחד שכח המהר"ל ליטולאת השם המפורש מפי הגולם והלך לביתהכנסת ‏"אלטנוישול"‏ בפראג לקבל אתהשבת.‏ והנה עם כניסת השבת החל הגולםלגלות סימנים של אי מנוחה,‏ שיעור קומתוגבה וכאחוז טירוף החל מתרוצץבסימטאות הגטו ומאיים להרוס כל דברשבדרכו.‏ בהלה אחזה את אנשי הקהילהוהם הזעיקו את המהר"ל.‏ ר'‏ ליוא,‏המהר"ל,‏ יצא לרחוב וניצב מול יצירו,‏שכאילו גבר והתנשא מעליו ונעשה כוחהרסני בזכות עצמו,‏ במאמץ רב הושיטר'‏ ליוא את ידו,‏ הוציא את השם המפורשמפי הגולם,‏ ואז קרס הגולם,‏ והפך לגושמשה אידל,‏ גולם – מסורות מאגיותומיסטיות ביהדות,‏ הוצאת שוקןחומר נטול צורה.‏ הגרסה המוקדמת יותרשל סיפור אגדה זה תולה את המעשההאמור בר'‏ אליהו מחלם,‏ אשר עלה בידואמנם לבלום את הגולם אך גוש החומר שלהגולם נפל עליו והרגו.‏מעניין כי לבריאת הגולם כמה וכמהאדםבריאת עם משותפים מרכיבים כפי שהדבריםהראשון בידי אלוקים,‏ מופיעים במדרשים,‏ כך למשל בויקרא רבה:‏‏[בריאת האדם]‏‏"שעה ראשונה עלה נמלך במלאכי השרת,‏שניה במחשבה,‏ ‏[עשאו מעפר ומים],‏גיבלו שלישית ‏[יצר בו איברים],‏ חמישיתרביעית נפח בו נשמה,‏ששית עשאו גולם,‏ שמיניתהעמידו על רגליו,‏ שביעית הכניסו לגן עדן".‏סדר הפעולות ביצירת האדם הראשון,‏כפי שמתואר בגמרא,‏ שונה:‏ ‏"שעה ראשונהנעשה גולם,‏שניה הוצבר עפרו,‏ שלישית – נמתחו איבריו,‏ רביעיתעמד על רגליו"‏ וכו'.‏בו נשמה,‏ חמישית -– נזרקה––46––5–– רקמו–––456גרשום שלום,‏ דברים בגו,‏ עם עובד.‏ויק"ר כט.‏ תיאור זה נשען על המתוארבתהלים קלט טו-טז ‏(ר"ש).‏סנהדרין לח ע"ב.‏.1996

918179128...111315–14"."–10−−ילקוט שמעוני מביא היבט מעניין נוסף:‏‏"כשביקש הקב"ה לברוא את העולם תחילתבריאתו לא התחיל אלא אדם ועשאו גולם,‏בא לזרוק בו נשמה.‏ אמר:‏ אם אני מעמידועכשיו יאמר:‏ שותף נעשה עמי במעשהבראשית,‏ אלא הריני מניחו גולם עדשאברא הכל וכשגמר הכל העמידו וכילל בו7את העולם".‏יש במובאות ובסיפורים שלעיל כמהמוטיבים החשובים לענייננו:‏א.‏ סיפורים ומובאות אלו משקפים אתהתחושה כי האדם היוצר הולך בעקבותבוראו.‏ יצירת גולם היא גם שלב בינייםביצירת אדם הראשון בידי הקב"ה,‏ אדםשיש בו נשמת חיים ושהוא בעצםארכיטיפוס של האנושות כולה ואולי שלהעולם כולו ‏("העמידו וכילל בו את העולם"‏ילק"ש).‏ בתפיסה הקבלית מתוך ארבעתהעולמות הרוחניים המרכיבים את מערכתההוויה כולה בשרשרת סיבתית ‏(עולםהאצילות,‏ הבריאה,‏ היצירה והעשייה,‏אבי"ע),‏ העולם ממנו נשאבת היכולת ליצורגולם הוא עולם היצירה ‏(שעל שמו קרוי אכן‏"ספר יצירה")‏ תוך שילובו בחומר מעולםהעשייה ‏(עפר ומים).‏אך לפי ר'‏ יצחק דמן עכו ואחרים,‏ יחידיסגולה ‏(ירמיהו,‏ למשל)‏ מסוגלים למשוךכוחות גם מהעולמות הגבוהים יותר ‏(בריאהואצילות)‏ וליצור גולם שיהיה אדם שלםברמה רוחנית כה עליונה שאליה לא מגיעיםאפילו אנשים טבעיים.‏ב.‏ התהליך הוא תהליך מסוכן,‏ הגולםעלול לקום על יוצרו,‏ עלול להרוס,‏ להרוג,‏לקעקע את יסודות הקיום.‏ כל זה קרהכאשר הגולם נוצר בידי אנשים צדיקים,‏כמו המהר"ל מפראג או ר'‏ אליהו מחלםשכוונתם היתה טהורה וזהירותם רבהבשימוש בידע ובכוח שניתנו להם.‏ על אחתכמה וכמה טמונה סכנה גדולה בתהליכיםכאלה כאשר הם נעשים בידי אנשים חסריאחריות,‏ או בעלי כוונות רעות,‏ המשתמשיםבכוחות הטומאה לסוג זה של יצירה.‏ אנחנו-−7ילקוט שמעוני,‏ בראשית לד.‏נכנסים כאן לתחום של מעשי כשפיםתועבהבבחינת התורה מן האסורים מעשה הגולםמתחום הפולחן האלילי.‏ מופיע במסכת סנהדרין במסגרת דיון עלמאגיותפרקטיקות של שונים סוגים אסורות.‏ אמר רבי יוחנן:‏ למה נקרא שמןשמכחישין פמליה של מעלהכשפים ‏(שנראים כסותרים את חוקיו של הקב"ה,‏שכן נאמר – אתה הָ‏ ראיתָ‏ לדעת כי ה'‏ הואהאלוקים)‏ אין עוד מלבדו ‏(דברים ד,‏ לה).‏את ההבחנה בין מותר לאסור בתחום זהחידד בעל הטור:‏ "... העושה מעשה ע"יוע"י ספר יצירהכשפים חייב סקילה...‏ כל אדם שעושהמותר לעשות לכתחילה ע"י שמותיו הקדושים מותר,‏ שהוא גדולתווגבורתו של הקב"ה ואין אסור אלא ע"יהרחיבווהרשב"א הרמב"ן שדים".‏ ההלכתית-היהודיתהעמדה בקביעת בידי כמהנושא זה נחקר לעשייה זו.‏ חוקרים מודרניים.‏ג.‏ אסור להיכנס לתהליך כזה לפנישיודעים כיצד לשים לו גבולות,‏ כיצד להפוךאותו ולבטל אותו.‏ בכל הסיפורים מוטיב זההידע נשמריתרה מזו,‏ הוא דומיננטי.‏ בחוגים אזוטריים והכניסה אליו דרשההיטהרות ודביקות בה'‏ ברמה גבוהה מאוד.‏העסוק המודרני במדעי הטבע יש בו מןהקסם שהיה לעיסוק במאגיה – היכולת לארק להכיר את הטבע אלא גם לשלוט בו .בעשותו כן הולך המדען בעקבות בוראו‏"מלאו אתומממש את הצו האלוקי של הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוףמשוררשמתאר כפי או השמים..."‏ התהילים האדם שנברא בצלם אלוקיםמגשים את חותם האלוקים שבו בחיפושהבלתי נלאה של הבנת העולם ושכלולאמצעי השליטה בו.‏עם זאת הולכת ומתגברת התחושה שאנוהולכים ומאבדים שליטה על התהליך .ההתפתחויות המודרניות במדעי החייםהולכות ומשנות במהירות את האופן בו אנותופסים את חיינו,‏ את אנושיותנו.‏ מחקריםבתחומי הפוריות והתורשה,‏ מדעי המוחוהפסיכופרמקולוגיה,‏ מביאים אותנולמחוזות שהם מעבר למנדט המקורי שלמדעי החיים והרפואה בהיבטיהםהיישומיים לריפוי חולי והקלת סבל.‏הטבע האנושי עצמו הוא כיום מושאלשינוי,‏ עיצוב מחדש,‏ שכלול ושליטה,‏בנוסח המזכיר את ‏"עולם חדש מופלא"‏ שלאלדוס הקסלי כבר היום ישבידינו היכולת לשעבד בני אדם,‏ לנשלםמאישיותם ולשלוט בהם,‏ לעתים אף מבלישיהיו מודעים לאובדן אישיותם,‏ אםבאמצעות שימוש בתרופות,‏ או בסוגסטיותהכרתיות או לא הכרתיות ‏(שטיפת מוח)‏וכו'.‏ יש לנו אמצעים לשיבוט,‏ למיון גנטיולמניפולציה גנטית על כל השלכותיהם.1,316.(1932)8910111213141516דברים יח,‏ ט-יב;‏ שמות כב,‏ יז.‏סנהדרין סז,‏ ע"ב.‏טור יד קעט,‏ טו,‏ טז וראה בית יוסף שם.‏רמב"ן,‏ דברים יח-‏ ט.‏רשב"א,‏ שו"ת,‏ ח"א סימן תג.‏דב שוורץ,‏ אסטרולוגיה ומגיה בהגותהיהודית בימי הביניים,‏ הוצאת אוניברסיטתבר-אילן 1999 וראה גם הערותבראשית א כח.‏תהלים ח ז.‏אלדוס הקסלי,‏ עולם חדש,‏ מופלא.‏ תרגםמאיר ויזלטיר,‏ זמורה-ביתן תשמ"ו.‏17בשכפול בני אדם וקביעת תכונותיהם.‏ אנומתקדמים במדרון חלקלק לעתיד פוסט-‏אנושי מבהיל של יצורי אדם רדודים,‏ נטוליאישיות הנוצרים לפי תיכנות.‏ התחושההיא של כשל ביכולת לשים גבולות,‏ לרסןאת הרצון לממש את היכולות החדשות,‏רצון הניזון לא רק מסקרנות ותחושתכוח אלא משיקולים כלכליים צינייםהמסתתרים מאחורי מסכה הומניטרית.‏מהיכן נובע כל זה?‏ מדוע אין ביכולתנולשים גבולות לשימוש בידע ביולוגי?‏התשובה נעוצה באופן שבו המדע ביססאת עצמו כסמכות האחת והיחידה בנוגעלאמת.‏ המדע ערער את האמונה בהתגלותהאלוקית,‏ אך לא תפס את מקומה שלהאמונה בהדרכת האדם בהחלטות שהואאמור לקבל בחייו.‏ התפיסה המדעית-‏הפילוסופית המודרנית רואה את העולםכנמצא וכקיים מעצמו ואשר כוחותהפועלים בתוכו מעצבים אותו מבלי כפיפותלסיבה טרנסצנדנטית.‏ זהו עולם נטולתכלית או ערכים.‏ אותה תפיסה רואה אתהאדם כתוצר לא מכוון של כוחות אדישים,‏שפעולות הגומלין ביניהם מניעות תהליךאבולוציוני-מכני אקראי,‏ הכפוף לעיקרוןהברירה הטבעית של ההישרדות.‏ זהו אדםנטול צלם אלוקים,‏ שכן לאלוקים איןמקום בתפיסה זו.‏ ממילא אין הווייתהאדם מעוגנת במהות טרנסצנדנטיתשמעליה.‏ לפי תפיסה זו האדם יצר בעצמואת ערכָיו בתהליך ההיסטוריה ולכן איןלערכים אלו תוקף אבסולוטי וסמכותםנובעת מן האחיזה שהם קיימים בתודעתםשל אלו שנולדו במקרה בקהילה בה נוצרוערכים אלו.‏ לכך מתוספת הפסיכואנליזההמודרנית אשר הצליחה ב"חשיפת"‏ צדדיוהנעלים וערכיו המרוממים של האדםכמסווה לצדדיו הבזויים וליצריו השפלים .ההתפתחות הביוטכנולוגית המדהימהפוגשת איפוא אדם המצוי בריק ערכי אשרבו הרצון הטבעי לשלוט בסביבתו הופךלתשוקה מחוסרת גבולות.‏לעומתם,‏ אלו שעסקו במאגיה יהודיתיצאו מנקודת מוצא הפוכה דיאמטרית,‏תפיסה של אמונה,‏ של תורה מן השמים,‏ שלעולם נברא מכוח מהות אין-סופית שמעליוובהתאם לתכנית מכוונת המצויה בתורה‏(הקב"ה הסתכל באורייתא וברא עלמא).‏האדם בעולם זה נברא בצלם אלוקים,‏ערכיו הוקנו לו מאת בוראו,‏ לכן יש להםתקפות אבסולוטית,‏ טרנסצנדנטית.‏למקובלים שעסקו במאגיה היה ביטחוןעצום בכוח הגנוז במילה האלוקית ,במשמעות העילאית האינסופית של התורהוביכולות אשר כוח זה,‏ משמעות זו,‏ מקניםלאדם.‏ הם ידעו לעשות שימוש במילההאלוקית בצירופי אותיות לגיוס כוחותיצירה ובריאה,‏ אך בד בבד היו עריםלסיכוני כוח זה ולמדו להגבילו.‏ אולם מלבדחובת הזהירות אותה נטלו על עצמם,‏הייתה במקובלים ענווה של אדם העומדכיצור סופי,‏ שברירי ובר-חלוף,‏ מול בוראוהאין-סופי.‏ עמדה זו של ענווה מאפשרתלשים גבולות,‏ מנטרלת את הצורך הכפייתילהשתמש בידע רק משום שהוא עומדלרשותנו.‏טיילור,‏ ג"ר הברכה והאימה בביולוגיההמודרנית הוצאת מערכותפקרד,‏ מעצבי האדם,‏ ספרית אופקים עםעובדליאון וקאס,‏ השיבוט ועתיד האנושות,‏תכלת 2002. הנס יותס,‏ הגבולותהמוסריים של הקידמה,‏ תכלת1975. וואנס.2002 ,12.1977,1218

1910זוהי העמדה אשר מן הראוי שכל מדעןמאמין יאמץ אותה ואף יעשה לה נפשות.‏היות האדם נברא בצלם אלוקים,‏ כפי שאנומאמינים,‏ נותנת לו כוחות ויכולות אדיריםאשר חייבים להיות מאוזנים על ידי ענווהוזהירות.‏ עלינו להיות שליחים של האמתהאלוקית,‏ של הערכים המוחלטים שמהםנוכל לגזור עמדה שאינה כפופה לשיקוליתועלת והעדפה סובייקטיבית,‏ אלא יש בהיראת כבוד כלפי המסתורין של תופעתהחיים ומורכבותם,‏ חיים שנבראו בכוחאלוקי.‏ עמדה כזו צריכה להשפיע השפעהמעשית על האופן שבו אנו משתמשים בידעשצברנו.‏____________________________19הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק,‏ אישהאמונה הבודד,‏ הוצאת מוסד הרב קוק,‏ירושלים תשמ"א.‏אנו נדרשים להימנע מכל ניסיון לעצב אדםבאמצעים ביולוגיים,‏ גנטיים,‏ אין לנו היתרליצור צלם חדש במקום צלם האלוקיםואין לנו החכמה הדרושה לתפקיד זה.‏האמונה,‏ היראה והכבוד שבתפיסה שאדםנברא בצלם,‏ צריכים למנוע אותנו מלשלוחיד ביסוד הטמיר של מהות האדם.‏ אכןכשירמיהו ובן-סירא יוצרים אדם‏"גולם",‏ הם מסמלים בכך אותו סוג שלהישג ידע שהביולוגיה המודרנית מתהדרתבו,‏ אך היה זה שטר אשר שוברו בצדוהגולם שנוצר הורה על השמדתו העצמיתוסימל בכך את הצורך,‏ את ההכרח בהגבלתהשימוש בידע שהביא ליצירתו.‏ חובה עלינולהפנים לקח זה ולהפיצו ברבים.‏––!שיעורי תורה בפקולטה למדעי החייםאנחנו ממשיכים בעזרת ה'‏ במסורת של קיום שיעור תורני מדי חודש בסמוך לראש חודש.‏ זו ההזדמנות להודות בשם כלסגל עובדי הפקולטה לרבנים ולמרצים מאוניברסיטת בר-אילן המקדישים מזמנם וממרצם וחולקים אתנו אתידיעותיהם בתחומי היהדות.‏שיעורי תורה שהתקיימו בשנת תשס"גחודשתשריחשווןכסלוטבתשבטאדר אאדר בניסואיירסיוןמרצההרב ד"ר חיים בורגנסקיהרב ד"ר יצחק קראוסד"ר דוד ליפשיץפרופ'‏ הרבי באבקהוףד"ר אפרים יצחקיד"ר תמימה דוידוביץהרב יונתן אלרןהרב פרופ'‏ אריה פרימרד"ר יעל שמשהרב ד"ר נריה גוטלנושא‏"מקומה של העקדה בתפילות של ימים הנוראים"‏‏"ראש חודש-‏ ראש חדש "‏"האישה שמאחורי הגבר בהיבט התלמודי"‏‏"חלומות והלכה"‏‏"צום ט'‏ בטבת-‏ הדי הויכוח יהודי נוצרי"‏‏"דמותו של השופט בישראל לאור סיפורו של גדעון"‏‏"הויכוח בין מרדכי לחכמים"‏‏"לקט פירושים על אגדת פסח"‏‏"ורחמיו על כל מעשיו-‏ חמלה כלפי בעלי חיים במקורות היהודיים"‏‏"לימוד תורה ממורה שאינו מלאך"‏בראש חודש אדר ב'‏ הוקדש השיעור התורני החודשי לחיה בוגץ שעבדהבאוניברסיטה כשלושים שנה וכעת יצאה לגמלאות.‏ השיעור ניתן על ידיהרב יונתן אלרן,‏ תלמידו של הרב בוגץ ז"ל בעלה של חיה.‏ רבים באו להיפרדמחיה,‏ עובדת ותיקה ומסורה של הפקולטה.‏

11כנס למצוות התלויות בארץ לזכרושל פרופ'‏ יהודה לויכמדי שנה בשנה,‏ סמוך לט"ו בשבט,‏ מתקייםכנס מדעי-תורני לזכרו של פרופ'‏ יהודה לויבשיתוף עם מכון התורה והארץ בכפר דרום.‏בכנס נדונים נושאים במגוון רחב,‏ ומטרתוהתמודדות עם שאלות הלכתיות מעשיותהקשורות לסוגיות בתורת ארץ-ישראלובמצוות התלויות בארץ.‏ הנושאים מוצגיםבפי אנשי מקצוע מהתחום המדעי והציבורי,‏ומלווים בדיון תורני.‏ כנס זה זוכהלפופולריות רבה.‏ קהל רב הממלא אתהאולם,‏ ובו חוקרים,‏ אנשי תורה,‏ חקלאיםותלמידים המבקשים ללמוד ולהרחיב דעתבנושאים אלה.‏בין הנושאים שנידונו השנה היו:‏דמוגרפיה והשלכותיה ההלכתיות,‏ מסיקזיתים בשטחי נוכרים,‏ מזיקי חקלאותובעיית הימצאותם בתוצרת החקלאית,‏מצוות מתנות עניים מהיבט של מדינתרווחה.‏יום עיון זה,‏ המשלב תורה ומדע,‏ הנוהנצחה ראויה ומכובדת לפרופ'‏ יהודה לויבן תורה שקנה לו שם בעולם כחוקר בתחוםהסימולציות של מחלות צמחים.‏ ♦-ד"ר דוד קניגסבוךביום ט"ז באייר תשס"ג (18/5/03) נערך מפגש מדעי שנתי לזכרו שלפרופ'‏ יהודה לוי,‏ ראש המחלקה למדעי החיים בין השנים1996 שהלך לעולמו לפני כ-‏ 7 שנים.‏פרופ'‏ סנפורד סמפסון שפתח את המפגש,‏ הביא מדברי מסכתאבות:‏ ‏"איזהו חכם הלומד מכל אדם,‏ איזהו גיבור הכובש אתיצרו,‏ איזהו עשיר השמח בחלקו ואיזהו מכובד המכבד אתהבריות ..." ‏(משנה א'‏ פרק ד').‏ פרופ'‏ לוי היה כזה,‏ וכולנו זוכריםאת ההלם הצער והבכי כשנודע לנו על מותו,‏ ועדיין אין תשובותואין נחמה.‏ מה שנותר לנו הוא לכבד את זכרו.‏ רב הקמפוס,‏הרב שלמה שפר לימד מתוך מסכת פאה ‏(משנה א).‏ ‏"אלו דבריםשאין להם שיעור..."‏ על אותם דברים שכל המרבה בהם הרי זהמשובח:‏ גמילות חסדים בממונו של אדם ‏(מלווה כסף,‏ מאכילרעבים)‏ וגמילות חסדים בגופו ‏(ניחום אבלים,‏ ביקור חולים,‏ שמחתחתן וכלה).‏ יהודה לוי הצטיין בכל אלו:‏ גמילות חסדים,‏ נעימות,‏חן,‏ השראת שלום במחלקה.‏ הבן,‏ מאיר לוי,‏ הביא מתורת הרבקוק,‏ על שלושה כוחות הנמצאים באומה שיכולים לבוא לידי ביטוידווקא בזמננו קודש,‏ לאומיות ואנושיות.‏ אף אחד מכוחות אלואינו יכול להתקיים ללא השני,‏ ואינו יכול לפרוץ קדימה לפניהאחרים.‏ יהודה לוי ייצג שילוב של הכוחות הללו.‏ מישיבת מרכזהרב יצא לחיי מדע,‏ והיה חדור אנושיות.‏ ראה את תפקידו לאכתפקיד של כבוד או שררה,‏ אלא שאף לשרת את הציבור ואתהסטודנטים מתוך אהבה.‏פרופ'‏ אביתר נבו,‏ ראש המכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה,‏היה אורח הכבוד של המפגש המדעי.‏ הוא הרצה בנושא ‏"נחלהאבולוציה:‏ מיקרוקוסמוס של אבולוציית החיים".‏ המחקר נערךבנחל אורן תחתון,‏ המקיים ניגוד מאוד קיצוני בין המדרון הצפונילבין המדרון הדרומי ‏(ההבדל בטמפרטורות הקרקע בין שניהמפנים הוא כ-‏ 10°C). האזור בעצם מייצג בזעיר אנפין את הגלילוהנגב ביחידת שטח קטנה,‏ והמכון לאבולוציה מקיים שם מחקריםמגוונים ארוכי טווח,‏ במעין ‏"מיני ישראל"‏ אקולוגי.‏ לדוגמא,‏ בדקולא פחות מ-‏ 1,100 מיני צמחים ובעלי חיים,‏ ונמצא שקיים הבדלניכר בגיוון הגנטי בין שני המפנים,‏ הצפוני והדרומי,‏ כאשרהאוכלוסיות באזור פנוטיפית היבש הן בעלות גיוון גנטי גדולביותר.‏ ההבדל בשונות גנטית ושונות בין שני המפנים נובע כנראהמעקה ביולוגית,‏ המניעה תהליך אבולוציוני הכולל אדפטציה,‏שינוי בשיעור המוטציות,‏ ולבסוף התפצלות לשתי אוכלוסיותמינים שונים – וכל זה על פני שני המדרונות של אותו נחל.‏הוענקו פרסים לעבודות מחקר מצטיינות בפיטופתולוגיה.‏ שניהזוכים:‏ איתי מיארה,‏ סטודנט לתואר שני מהפקולטה לחקלאותומכון וולקני.‏ תלמידה נוספת שזכתה בפרס היא דפנה בלצ'ינסקי,‏דוקטורנטית מהפקולטה לחקלאות שהרצתה על עבודתה‏"איפיון גורמים המשפיעים על חרכון בעצי אגס".‏ מדובר במחלהחיידקית קשה,‏ המתפשטת ברקמות המעוצות,‏ מפחיתה יבולומסכנת את העץ כולו.‏ המחלה הופיעה בארץ בשנתבאמצעות סטרפטומיצין.‏ אולם הופעת עמידות של מחולל המחלהאילצה לעקור אלפי דונמים של אגסים.‏ המחקר הזוכה מנסהלהגדיר את הקשר בין דרגת הצימוח של עצי אגס ועונת ההדבקה‏(סתיו,‏ אביב)‏ לבין קצב התקדמות המחלה ברקמות העץ.‏ כןאיפיינו את הקשר בין ריכוז הסוכרים המסיסים לבין עצמתהמחלה,‏ ואת ההשפעה של מווסתי צמיחה ‏(הורמונים)‏ עלהתקדמותה.‏-1985 וטופלהדוד לוי!1994--,

12טיפוח זנים ב"זרעים גדרה"‏- ריאיון עם ד"ר אורלי מור ותמר לביאנמצאת בין גדרה‏"זרעים גדרה"‏ חברת מייצרתמטפחת,‏ היא תל-נוף.‏ למחנה הגידולים שבהםומשווקת זרעי ירקות.‏ נעשה טיפוח זנים אינטנסיבי הם עגבנייה,‏פלפל,‏ מלפפון,‏ מילון,‏ אבטיח וקישוא.‏ בארץקיימות שתי חברות זרעים גדולות ‏("הזרע-‏ומספר חברות‏"זרעים גדרה")‏ ג'נטיקס",‏ אמנם בקנה מידה עולמיקטנות יותר.‏ היא מונה כמאההחברה אינה גדולה:‏ עובדים,‏ ובשנת 2000 היה המחזור העסקיאך היא נמצאת בתהליךמיליון דולר.‏ צמיחה,‏ ושיעור היצוא שלה גדל מ-‏ 30% עדבעשור האחרון.‏ ‏"זרעים גדרה"‏ל-‏ מצליחה לשמור על ייחודה בעולם בין חברותלחקלאות,‏וכימיקלים זרעים של ענק המתמזגות או בולעות זו את זו חדשיםלבקרים.‏החברה נוסדה בידי חקלאים מגדרה ב-‏ועדיין יש לה צביון של חברהמנהליה היום הם הבניםמשפחתית והנכדים של דור המייסדים.‏ הדבר משתקףגם באווירה וביחס לעובדים,‏ ובא לידי ביטויבחגיגות היובל העליזות שנערכו שם לפנימזכירות,‏עצמית בהפקה חודשיים,‏ מטפחים וטכנאים נחשפו לאור הזרקוריםכזמרים ורקדנים מחוננים למדי.‏בשנותיה הראשונות של החברה הושםדגש על עצם הייצור של זרעים לשוקמקובלים בארץ.‏המקומי מזנים שהיו התפיסה המודרנית בחברה היא,‏ שהזרעיםאינם רק תשומה חקלאית בסיסית כמו מיםודשן,‏ אלא מותג המצריך חשיבה שיווקיתהסופיהצרכן של ברצונו והתחשבות כך,‏ולא רק צורכי החקלאי.‏ ‏(הציבור),‏ למשל,‏ חוזרים ומדגישים את הטעם והריחשל הפרי,‏ לאחר שנים של טיפוח שהתמקדותכונות אגרו-‏היבול,‏ בעמידות הצמח,‏ טכניות שונות.‏כיום המוצר הוא הזן שהחברה עצמהפיתחה,‏ בעזרת צוות טיפוח מיוחד לכל אחדתהליך הטיפוח כולל סלקציהמהגידולים.‏ לעמידות כנגד מחלות צמחים,‏ הנגרמות עלידי פטריות,‏ חיידקים ווירוסים,‏ וכן מזיקיםהדברנמטודות).‏ ‏(פרוקי רגליים,‏ שונים מתבצע באמצעות היחידה לפיטו-פתולוגיה.‏כלללרשות העומדת אחרת מעבדה המטפחים היא המעבדה הגנטית,‏ שבה ניתןלאבחן מוקדם צאצאי ההכלאות על ידיסמני דנ"א,‏ המגלים למטפח מי מהצאצאיםנושא תכונה רצויה.‏ ויש גם מעבדת נביטההמעבדה הפיטו-פתולוגית שלוטוהר-זן.‏ הוקמה לפני כחמש שנים,‏‏"זרעים גדרה"‏ והיא מנוהלת על ידי18––90%1952ד"ראורלי מור.‏אורלי סיימה את לימודי הבוגר,‏ המוסמךוהדוקטור באוניברסיטת בר-אילן בהנחייתבזמנים אלה של קיצוץיגאל כהן.‏ פרופ'‏ תקציבי,‏ יצא כתב אשנב לחיים לגדרה עללשאוף אוויר צח ולראיין שתייםחשבונו,‏ מבוגרות הפקולטה שלנו.‏ש:‏ אורלי,‏ איך הגעת ל"זרעים גדרה"?‏בתום הדוקטורט התקבלתי לעבודהת:‏ בקבוצה שעסקה בטיפוחכפיטו-פתולוגית בהמלצתלחקלאות,‏ בפקולטה עגבניות לאחר זמןיגאל כהן.‏ פרופ'‏ המנחה שלי,‏ הציעו לי להקים כאן בחברה מעבדהלמחלות צמחים.‏ עד אז בוצעו כל הבדיקותנעניתי לאתגר ועזבתיבמעבדות חיצוניות.‏ את החממה באקדמיה.‏ קסמה לי האפשרותלתכנן אתלהקים משהו מן המסד ממש,‏ המעבדה לפי תפיסתי.‏ש:‏ מה עושים במעבדה?‏ת:‏ חלק ממטרות הטיפוח הוא להכניס לזןמסוימת.‏מחלה בפני עמידות החדש ההשקעה בפיתוח זנים עמידים תורמתעל ידי הפחתת החשיפהלצרכן ולסביבה,‏ והחקלאי נהנה מהוזלתלחומרי הדברה,‏ הייצור.‏ המטפח מביא אלינו צמחיםבשלבים שונים של תכניתכלל זרעים ועלינו לעזור לו בסלקציה,‏הטיפוח שלו,‏ ולבחון אם הוא אכן מתקדם לקראתאני מאלחת את הצמחים במחוללמטרתו.‏ המחלה ובודקת אם הם עמידים ומה טיבהעמידות שהם מגלים.‏ש:‏ מאין מגיע מקור העמידות לטיפוח?‏ת:‏ לעתים,‏ כשאין בידינו מקור עמידות טוב,‏המטפחים בעצמם מבצעים סריקה שלאוספי זנים מגוונים אחר טיפוס עמיד;‏ אבלבמקרים רבים אין לחברת זרעים רצוןלהתחיל את התהליך משלב כה מוקדם,‏ ואנועוקבים אחר פרסומים על מקורות עמידותומנסים להשיגם מן המוכן – רצוי שיהיו כברבכל מקרה יש לבצעברקע גנטי תרבותי.‏ אחר כך תהליך של העברת התכונה וייצובה,‏ולבחון כיצד היא מתבטאת בזנים שלנוובאתרי היעד בהם יגדלו את הזן שאנומטפחים.‏ש:‏ עם אילו מזיקים את עובדת?‏ת:‏ אנו עובדים עם כל מחוללי המחלותפטריות,‏ וירוסים,‏ נמטודות ועוד.‏ דרוש ידעביולוגי מגוון כיצד לגדל כל אורגניזם ואיךשיעמוד לרשותנו כשנזדקקלשמר אותו,‏ לגדלו ולא נצטרך לבודד אותו מחדש בכלוצריך לדעת איך לבצע הדבקות,‏פעם.‏ להפגיש בין המזיק לצמח בצורהכלומר,‏ שתאפשר לחשוף ולגלות בבהירות מרביתאת סימני המחלה האופייניים לצמח רגיש,‏ואת תגובת הצמחים העמידים.‏ בכל פעםשאנו מחליטים להרחיב את מגוון הבדיקותבמעבדה אני פונה אל הגורם המוסמך ביותרבארץ כדי לקבל ממנו גזע אלים של הפתוגן,‏ולומדת מן הספרות המקצועית עלהתפתחות המחלה,‏ על הביולוגיה של מחוללהמחלה.‏ אני מכיילת את הבדיקה במעבדתיבעזרת צמחי ביקורת עמידים ורגישים.‏ תנאיהדבקה חריפים מדי יקטלו גם צמחיםעמידים בתנאי מעבדה,‏ ולהפך צמחיםרגישים יחמקו אם ההדבקה אינה חזקה דיהצורך.‏ הקמנו תאי צמיחה טובים מאוד,‏בהם אנו מווסתים את הטמפרטורה,‏ הלחותוהתאורה,‏ כדי לייצר תנאים מיטבייםלהתפתחות המחלה.‏ המטפח חייב לספק זןאמין,‏ שעמידותו תתבטא בכל התנאיםאליהם יחשף.‏ בנוסף לשיקול המקצועי,‏ עלילשקלל גם את עלות הבדיקה בתהליךהטיפוח.‏ באוניברסיטה המצב שונההחשמל והמים מסופקים לחוקר חינם ואףהזמן הוא משאב ‏"נזיל"‏ שלא תמיד נלקחבחשבון.‏ש:‏ האם זן שגילה עמידות במעבדה יהיהעמיד גם בשדה או בחממה?‏ת:‏ בדרך כלל ההדבקה המלאכותית חמורהיותר מאשר בשדה,‏ וכך הצמח עבר מבחןמחמיר.‏ מלבד זה אנו מכמתים גם את רמתהעמידות בשדה.‏ש:‏ איך נעשה תכנון העבודה במעבדה?‏ת:‏ לדעתי,‏ אחד הדברים הכי חשוביםבמעבדת שירות הוא הגמישות בתכנוןהעבודה,‏ היכולת להתאים את עצמנו לצורכי-–– בדרך–-

13::המטפחים שלנו ללא תכנון נוקשה מדי.‏ ישכמובן יומן עבודה הבנוי על צפי שנתי,‏ ולפיואני נערכת,‏ ויש תכניות שוטפות עד לפירוטיומי.‏ש:‏ מה גודל הצוות?‏ת:‏ עובדות אתי שלוש בנות בעלות ניסיוןאו הכשרה מקצועית,‏ אקדמית או לא-‏אקדמית.‏מניסיוני למדתי שכדאי לתת לכל עובדמידה של חופש פעולה בתכנון העבודההשוטפת,‏ וזו הדרך להפיק ממנו את המיטב.‏גם המנהלים שמעלי נוקטים גישה כזאת,‏מציגים מטרה כללית אך נותנים עצמאותואחריות מרבית לעובד.‏ש:‏ מה הקושי העיקרי?‏ת:‏ עמידה בלחץ של לוחות זמנים.‏ המטפחחייב לפתוח עונה חדשה ולזרוע,‏ והוא מחכהלתוצאות מבחני הצאצאים שעלי לספק לו,‏אבל דווקא אז זרעים לא נובטים,‏ הפטרייה‏"נחלשה"‏ ולא מדביקה יפה...‏ קצב העבודהשונה מזה שבמעבדה באוניברסיטה.‏ כאןאתה רואה מיד את משמעות עבודתך.‏באקדמיה היתרון הוא הפתיחות,‏ והמפגשעם חוקרים אחרים בתחומך,‏ היכולת לשוחחעם אנשים רבים וללמוד מהם.‏ש:‏ איך את מתעדכנת מקצועית?‏ת:‏ אני קוראת ספרות מקצועית,‏ אני יוצאתלכנסים ולהרצאות,‏ משוחחת עם קולגות.‏אנו מקיימים מיזמים משותפים עם מעבדותמחקר באקדמיה,‏ כולל בבר-אילן,‏ ושומריםעל קשר,‏ הכולל חילופי ידע ועזרה,‏ עםמעבדות לא מעטות.‏ש:‏ ממה נובע הסיפוק בעבודה?‏ת:‏ מעניין ללמוד כל פעם אורגניזם חדשולהצליח ולפתח עבורו מערך בדיקה.‏המערכות מורכבות,‏ כי מדוברבאינטראקציה בין שתי ישויות הצמחוהטפיל שלו ויש להתאמץ כדי להבין מהקורה ביניהם.‏ אני מרגישה סיפוקמהתקדמות של תכניות טיפוח שלהן תרמתי,‏ועל פיהן רואים כיצד,‏ על ידי ייצוב גנטיוסלקציה,‏ הקווים בתכנית הטיפוח נעשיםעמידים ואמינים יותר,‏ ומכילים סידרהגדלה והולכת של גנים לעמידות.‏ וגםהאווירה בצוות ובחברה בכללותה טובהמאוד.‏ הנטייה של המנהלים פה היאלהתייחס אישית ולתרום לסביבת עבודהנעימה.‏ לאחרונה אף הועלה רעיון חדשני שלתמרוץ,‏ כלומר שיתוף העובדים ברווחיהחברה,‏ שמצויה כיום בהתאוששות לאחרפרק של קשיים וזעזועים.‏––ש:‏ מהם הכישורים הנדרשים לעבודה זו?‏האם הם נרכשו באוניברסיטה?‏ת:‏ באוניברסיטה למדתי את הבסיס והידע,‏וגם את הגישה איך ללמוד ולחקור מערכתחדשה בכל פעם.‏ אני חושבת שהלימודיםבבר-אילן,‏ למשל הלימודי ביוכימיה ופיטו-‏פתולוגיה,‏ היו ברמה טובה.‏ יש היבטים שלארגון,‏ למשל חישוב העלויות של הפעלתהמעבדה שלמדתי תוך כדי עבודה.‏ וישדברים שאי אפשר ללמוד מהספרים – כוונתיליכולת לעבוד עם אנשים ולתקשר עמם.‏דרושה גם העזה מסוימת,‏ לקחת סיכוניםמחושבים ולנסות לפתח דברים חדשים בלילחשוש יותר מדי.‏ראשוןתואר סיימה לביא תמר בבר-אילן לפני כחמש שנים,‏ ועבדה במהלךהלימודים בחממה של פרופ'‏ יגאל כהן.‏ היאהשתלבה ב"זרעים גדרה"‏ עם סיום לימודיה.‏עבדה שם בגינוןבת קיבוץ סעד,‏ תמר,‏ ובגידול מילונים.‏ש:‏ מה תפקידך בחברה?‏דלועיים,‏בצוות עוזרת-מטפח אני ת:‏ ואחראית על טיפוח מלפפונים.‏ המטפח שאניכפופה לו סיים תואר שני בחקלאות.‏ש:‏ איך מתחילים תכנית טיפוח?‏ת:‏ התכנית מתחילה ברעיון שיווקי.‏ קודםאילוחושבים איזה מלפפון רוצים לטפח ואזתכונות או צירוף-תכונות רצוי לנו.‏ יושבים ומשרטטים סכמה גנטית שתאפשרלנו להגיע למלפפון כזה.‏ למשל,‏ אם רוציםלפתח מלפפון לשוק הסיני,‏ עליו להיות ארוךוקוצני.‏ פיתוח מיוחד שלי הוא מלפפון בייביבדומה לעגבניות שרי:‏ ‏"מלפפוןקטנטן,‏ ולא‏"מתוק"‏ הוא מבשיל ונעשה גורמה".‏ מתכננים גם אילואך נשאר קטן.‏ בוסרי,‏ עמידויות למחלות ומזיקים נדרשות באותובודקים מהגידול ובאותו אזור גאוגרפי.‏ המקורות האפשריים לכל תכונה,‏ ואם אינםאחר כךמנסים להשיגם.‏ ברשותנו ולהפעילאוכלוסיות לבנות מתחילים סלקציה עבור כל תכונה.‏ בדורלברור שושלות הורים למכלואים אפשריים‏(כי הזן המוגמר חייב להיות זן מכלוא,‏של שני הורים שטופחו עלכלומר דור ידינו במקביל).‏ טיפוח של מכלוא חדש נמשךועוד כשנתייםבערך שלוש-ארבע שנים,‏ דרושות כדי ‏"להחדיר"‏ אותו,‏ קרי לרבות אתזרעיו ולבחון אותו בקנה מידה ניסיוני בקרבחקלאים במקומות שונים בארץ.‏ש:‏ למדת את כל זה בקורסים?‏ת:‏ לא.‏ למדתי הכול כשוליה.‏ כרגע,‏לימודים מתקדמים יותר אינם עומדים עלהפרק.‏ אני קוראת מאמרים על טיפוחוגנטיקה של דלועיים.‏ ובאשר לאותן תכונותשמעניינות אותי,‏ אני בודקת ספרות גםבגידולים אחרים.‏ ואני יוצאת לכנסים בארץ,‏ומקבלת שם רעיונות לעבודתי.‏ש:‏ את מקצה זמן קבוע לקריאה?‏ת:‏ בעיקר בחורף,‏ כשלחץ העבודה בהכלאותקטן יותר.‏ש:‏ כמו האיכרים של פעם שתיקנו אתהקילשון והמחרשה בלילות החורףהארוכים...‏ת:‏ ממש ככה...‏ בקיץ זה יותר קשה,‏ צריךלקום עם זריחה ולהתייצב בחממה בחמש אוחמש וחצי לפנות בוקר.‏ אלה השעות שאפשרלעבוד בהן בחממה.‏ תחילה אני מבצעת אתהסלקציה,‏ בוחנת את הצמחים.‏ מעט מאוחריותר האבקנים נפתחים ואפשר לעשות–F4 מתחיליםF1–

א )14–– בעשרהכלאות.‏ צריך למהר - אחת עשרה כבר חם מדי ואי אפשר לעשות האבקות,‏ לא בשדהולא בחממה.‏ צריך לעבור מהר ממש,‏ כמו דבורה,‏ מפרח לפרח ‏(אבל לבקר את הפרחים לפירשימה מסודרת מאוד),‏ ולסיים מאות האבקות באותו בוקר.‏ החורף מוקדש לתצפיות על זניםחורפיים,‏ כי אי אפשר לעשות האבקות בחממה לא מחוממת.‏ש:‏ את נמצאת בקשר עם מגדלי המלפפונים?‏ת:‏ שלב מאוחר יחסית של עבודת הטיפוח נעשה אצל החקלאי,‏ ושם אני מתרשמת מביצועיהקווים שטיפחתי ב"עולם האמיתי"‏ חממת ייצור של חקלאי.‏ אנו מבקשים מהמגדללהתרשם ולעתים אף לרשום תצפיות ומדידות של הקווים שהוא בוחן ביחס לזן התקני.‏ יותרמכל הרשימות והמדידות אני סומכת על האינטואיציה של החקלאי.‏ אני מגיעה בכל שבועלחקלאים שעובדים עבורנו.‏ אנו מקבלים גם משוב מהשוק באמצעות חקלאים הפועלים גםכמשווקים ומנסים את הזן החדש בקנה מידה קטן.‏ החקלאים שמרניים מאוד וחשדנים כלפי זןחדש,‏ וקשה להתווכח עם ה"סלקציה"‏ שהם מבצעים בחומר שטיפחת.‏ש:‏ את טועמת את המלפפונים במהלך הטיפוח?‏ת:‏ במלפפוני בייבי הדגש היה על טעם,‏ ואכן טעמתי כל הזמן.‏ כך גם בתכנית מסוימת,‏ היהצורך להיפטר מטעם לוואי מר שהשתרבב לאוכלוסיית הטיפוח,‏ ולא הייתה לי ברירה אלא‏"לטחון"‏ נבטים מרים של מלפפון במשך שעות ארוכות.‏ש:‏ מה הכי קשה?‏ת:‏ זו לא עבודה למפונקים:‏ החום בתוך החממה יכול להיות כבד,‏ ההכלאות מצריכות מאמץפיזי,‏ ויש גם קושי מסוים בהתנהלות מול החקלאים – הם לא אנשים קלים.‏ אבל למדתי לחיותעם כל אלה.‏ אני הייתי ילדה של טבע,‏ באתי ללמוד באוניברסיטה במטרה להיות ‏"בוטנאי שדה"‏– ופה לא מדובר אמנם בצמחי בר,‏ אך אני קרובה לטבע ועובדת כביולוג ‏"אמיתי".‏ש:‏ ממה את הכי נהנית בעבודתך?‏ת:‏ להגיע עם הזריחה לחממה,‏ ולעבוד שם לבד.‏ אני אוהבת מאוד את השקט המוחלט שלהבוקר בחברת הצמחים.‏ לא,‏ בערב אני לא מתמוטטת מול הטלוויזיה,‏ הרי יש לי ילדים קטניםבבית...‏ אני נהנית גם מעבודת הצוות - כל צוות הטיפוח נפגש לארוחת בוקר,‏ שיש לה פן חברתינחמד,‏ ובמהלכה עולות גם בעיות מהתחום המקצועי,‏ ונזרקים רעיונות לחלל האוויר.‏ העבודהמגוונת ומעניינת ואין יום אחד דומה למשנהו.‏♦ד"ר רפי פרל-טרבסריאיון עם ד"ר אורית פרנקל––ד"ר אורית פרנקל למדה לתואר ראשון ושניבאוניברסיטת בר-אילן.‏ תואר שלישי קיבלהמטעם אוניברסיטת תל-אביב על עבודתמחקר בנושא מקרופאגים,‏ שהתבצעהבשירותי הדם תחת הנחייתו של פרופיהודה דנון.‏ משנת עובדת אוריתבשירותי הדם ביחידה לאבטחת איכות,‏בשנת התמנתה סגנית מנהלת אבטחתאיכות,‏ ומינואר היא מנהלת אבטחתאיכות.‏'199420032000ש:‏ ספרי לנו בקצרה על הפעילות שלשירותי הדם בישראל?‏ת:‏ שירותי הדם שייכים לארגון מגן דודאדום בישראל ‏(מד"א),‏ והם מופקדים עלאיסוף,‏ עיבוד,‏ אספקה ואגירת דם ומוצריולכל מערכת הבריאות האזרחית והצבאיתבמדינת ישראל,‏ בשגרה ובחירום.‏ מנות הדםמופרדות למרכיבי הדם השונים על פידרישות בנק הדם של בתי החולים.‏ כל מנותהדם נבדקות בשיטות מודרניות וממוחשבותלשם זיהוי סוג הדם של התורם ולגילוימחלות זיהומיות ונגיפיות העלולות לעבורבעירוי דם.‏תחומי הפעילות בבנק הדם כוללים:‏התרמות דם,‏ הכנת מרכיבי דם,‏ בדיקותסיווג דם ונגיפים המועברים בדם,‏ הזמנת דםומשלוח לבתי החולים,‏ יחידת מחקר ופיתוחויחידה לאבטחת איכות.‏,ש:‏ מה התפקיד של היחידה לאבטחתאיכות שבניהולך?‏ת:‏ אבטחת איכות ‏"א)‏ היא יחידת-העלהאחראית לכתיבת נוהלי עבודה,‏ הדרכתעובדים,‏ עריכת מבדקי פנים לעובדים ועוד.‏המערכת קיימת בשירותי הדם משנתתחילה רוכזה כל העבודה בידיה של הגב'‏חדוה מיכלין ‏(שעבדה במחלקה למדעיהחיים בבר-אילן),‏ ובהדרגה גדלה היחידהוהיום היא מונה שמונה אנשים.‏משלושהיחידה לאבטחת איכות מורכבת אתמעבדה המבקרת תת יחידות:‏‏"בקרת איכות"‏איכות מרכיבי הדם,‏ עמידתם בתקנים בין-‏המוצריםאת לשפר מנסה לאומיים,‏ שילוב מוצרים חדשיםהקיימים ויוזמת למערכת.‏יחידה שעוסקת במנות‏"בקרת חריגים"‏ דם שיש חריגה כלשהי בתהליך הפרדתן אובתוצאות הבדיקות המבוצעות בהן.‏ מנות דםמיחידה זו יכולות לחזור למלאי הדם אולעבור תהליך של השמדה.‏‏"אבטחת איכות"‏ – זו יחידת העל האחראיתהדרכת עובדים,‏על כתיבת נוהלי עבודה,‏ עריכת מבדקי פנים לעובדים ועוד.‏ש:‏ מהו אופי התפקיד של אבטחת איכות?‏ת:‏ העיסוק באבטחת איכות דורש בראשובראשונה ידע מקצועי בכל התהליכיםהתורמים לאיכות המוצר.‏ לדוגמה,‏ האיכותשל מרכיב דם המגיע לבית החולים למתןעירוי לחולה תלויה במספר רב של תהליכיםהמתבצעים מן הרגע שבו הדם נשאב מוורידהתורם ועד שהוא מגיע כמרכיב מוכן לעירוי.‏התהליכים העיקריים המשפיעים על איכותמרכיבי הדם הם תהליך ההתרמה,‏ תהליךהפרדת הדם המלא למרכיבי דם,‏ בדיקותלגילוי וירוסים המועברים באמצעות הדם,‏.1992

15בדיקות לסוג הדם,‏ אריזה ושינוע המנותלבתי החולים ועוד.‏אנשי א"א מכירים את כל התהליכים,‏ ומתוךראייה היקפית ורחבה של המערכת מסוגליםלכתוב נוהלי עבודה מתאימים לכל תהליך,‏לצפות נקודות כשל אפשריות ולתת הוראותכיצד לנהוג כאשר יש בעיה.‏התפקיד כולל,‏ בין היתר,‏ מבדקי פניםבמעבדות המבצעות את התהליכים השונים,‏בדיקה שכל העובדים פועלים בהתאםלנהלים,‏ הסמכת עובדים חדשים,‏ פעולותמתקנות ומונעות למקרים חריגים,‏ ומתןהדרכה לעובדים.‏ש:‏ מי מתאים לתפקיד ניהולי של אבטחתאיכות?‏ת:‏ על אנשי א"א בשירותי הדם להיות בעליהשכלה אקדמית בתחום מדעי החיים.‏ כמוכן נדרשים יחסי אנוש טובים,‏ משוםשהתפקיד כולל מגע מתמיד עם בני אדם,‏ הןעם עובדים והן עם לקוחות כגון בתי חוליםומכוני מחקר.‏ש:‏ איך לומדים את התפקיד?‏ת:‏ הכשרת עובד לא"א הוא תהליך ארוךטווח הנפרש על פני מספר שנים,‏ והוא כוללמספר שלבים:‏ העובד צריך להכיר את כלהתהליכים בארגון.‏ ניסיון זה נרכש תוךשהייה של תקופת זמן בכל מעבדה,‏ במהלכההוא צופה בתהליכים המתבצעים בה ואףמבצע תהליכים בעצמו.‏ תוך כך העובד לומדטכניקות עבודה של א"א:‏ עריכת מבדקים,‏מתן הדרכה וכו'.‏ בשלב מסוים משתתפיםבקורס לאבטחת איכות במכון התקנים אוברשות מוסמכת אחרת.‏ש:‏ מה עושים ב"יום יום"?‏ת:‏ כותבים ובודקים נוהלי עבודה,‏עוברים על מסמכים מהמעבדותהדרכותמארגנים השונות,‏ תשובותנותנים ומדריכים.‏ ופתרונות לשאלות של העובדיםבודקים עובדיםולקוחות החוץ,‏ בודקיםבעבודה,‏ חדשים מכשירים חדשים ושיטות עבודהחדשות.‏מה המשמעות של קבלתש:‏ אסמכה לתקן ה-‏ ?ISOהוא ארגון האמון עלת:‏בין-לאומיים.‏תקנים כתיבת תקןהנו איכותלמערכות המוענק בין-לאומי מערכת בקרתאת סעיפי התקן.‏ המקיימות איכות קיימת בשירותי הדם כבר למעלההוא בבחינתמעשר שנים.‏ קבלת התקן שספק עובד תחת מערכת איכותגושפנקה הרצוןהעומדת בסטנדרטים בין-לאומיים.‏ לקבל את התקן עודד אותנו להתרכז ולהגיעלרמה גבוהה יותר בתחומים מסוימים שלאטופלו במלואם.‏לאחר עבודת הכנה מרובה,‏בינואר עברה מערכת האיכות התעדה של מכוןובנובמברהתקנים לתקןשתי מעבדות של שירותי הדם ,המעבדה לזיהוי מחלות נגיפיות המועברותקיבלואיכות,‏ לבקרת והמעבדה בדם הסמכה בין-לאומית מטעם הרשות להסמכתמעבדות לתקן מקצועי של מעבדות רפואיות.‏ש:‏ פגשתי בבנק הדם בוגרים של בר-אילן,‏אלו תפקידים הם ממלאים במערך שירותיהדם?‏ת:‏ שתי בוגרות בעלות תואר ראשון,‏ שניושלישי מטעם בר-אילן,‏ שעשו את עבודתהמחקר בהנחייתו של פרופ'‏ בנימין שרדניהשתלבו לאחרונה בשירותי הדם:‏ ד"ר גליתרושקין,‏ הצטרפה ליחידה לאבטחת איכותבשנת וכיום אחראית על נושאהדרכה/הסמכה של עובדים.‏ ד"ר עדי צולוף,‏הצטרפה ליחידת מחקר ופיתוח בשנתועובדת עם פרופ'‏ דנון על אפליקציות חדשותשל מאקרופגים לריפוי פצעים.‏,2000!,2000ד"ר ידידה שרעביISO(International StandardOrganization)ISO.ISO 9001-2000ISO 9000:2001,20012002ד"ר אסתר ‏(גוגי)‏ גוגנהיימר-פורמן,‏ אשר סיימה את לימודי הדוקטורט שלה בפקולטה הוציאה במאיספר לימוד על גוף האדם.‏שם הספר:‏ ‏"חוכמת הגוף,‏ גוף האדם בדגש הומיאסטזיס",‏ הוצאת לילך.‏עריכה מדעית:‏ פרופ'‏ יוסף שטיינברגר.‏2003חנוך אלקוןזוכה פרס החוקר הצעיר מטעם העיתוןJournal of Molecular Neuroscience לשנת 2002חנוך אלקון סיים תואר ראשון ושני בפקולטה למדעי החיים,‏ אוניברסיטת בר-אילן.‏ נושא התיזה שלולתואר שני היהבהדרכתם של ד”ר גל ידיד ופרופ'‏ אברהם מיבסקי.‏ חנוך אלקוןלומד לימודי תואר שלישי במחלקה לביוכימיה קלינית,‏ הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר,‏ אוניברסיטתתל-אביב.‏ נושא המחקר לתואר שלישי הואdiseases” ,handling in Parkinson’s בהדרכתם של דר'‏ דניאל אופן ופרופ'‏ אלדד מלמד.‏המאמר הזוכה עוסק בנוכחות של חלבונים פתולוגיים בתוך איזורים מתנוונים במוח.‏ נעשה שימושואימונופרסיפיטציה של חלבונים שתורגמו כדי לבדוק קשרים ביןבשיטות שלחלבונים בהם משתתף ,alpha-synuclein חלבון חשוב בפתולוגיה של מחלת פרקינסון.‏“In vivo monitoring of mitochondrial NADH in subcortical brain region in a,rat model of Parkinson’s disease”“The implications of alternations in neuronal protein,in vitrotwo-hybrid

16מדור בטיחות בעריכת נילי זרחיןממונה בטיחות ביולוגית2003"Control of Biohazards"דבר ממונה בטיחות ביולוגית5בסוף חודש אפריל השתתפתי בקורס בבטיחות ביולוגית:‏ הקורס התקיים במשך ימים מלאים במלון על שפת הים בנמלאשר התקיים בבולטימור,‏ מרילנד,‏ בולטימור,‏ שם גם שהו המשתתפים.‏ ההרצאות היו ברובן פרונטליותאולם שולבה הצגת אמצעי מיגון בטיחותיים והודגמה עבודהארה"ב.‏הקורס,‏ שהוא יחיד מסוגו,‏ עוסק בנושאים מגוונים בבטיחות בטיחותית במנדף ביולוגי.‏ שולבו ערבים חברתיים משותפים,‏ ובערבביולוגית,‏ ומתקיים אחת לשנה.‏ הוא מושך אליו אנשי מקצוע הסיום אורגן שיט בספינה בנמל בולטימור כולל ארוחה ומוסיקה.‏העוסקים בבטיחות ביולוגית בעיקר מארה"ב,‏ אבל גם מארצות הערבים המשותפים יצרו קשרים חברתיים חמים בין המשתתפיםאחרות.‏ הייתי המשתתפת היחידה מישראל מתוך 60 המשתתפים.‏ אשר יהפכו וודאי לקשרים מקצועיים בהמשך.‏הקשר עם המרצים היה חברי ומקצועי גם יחד.‏ אני תקווהמנהלי הקורס אשר היו גם המרצים הנםשבעקבות הידע שרכשתי בקורס ישתפר גם הטיפול בכל הקשורמאוניברסיטת מרילנד אשר משמש גם נשיא שללבטיחות ביולוגית באוניברסיטה.‏תודה לאינג'‏ שמואל גן-אל ומר אברהם כהן על העידוד והתמיכהמרצה בביה"ס לרפואה באוניברסיטתו-‏בהשתתפות בקורס.‏Johns Hopkins ומומחה בתחום הבטיחות הביולוגית.‏שיהיה קיץ בטוח ! ♦נילי זרחיןאירועי בטיחותבתחילת שנת הלימודים תשס ‏"ג נרשמו שני אירועי בטיחות במעבדות ביולוגיות ובעקבותיהם נדרשה הקמת ועדת בדיקה אוניברסיטאית:‏Prof. Byron Tepper”BioControl Inc",Prof. Richard Gilpin.2–?.1-אירוע בטיחות עם גורמים ביולוגייםדקירת מחט.‏תיאור האירוע:‏- סטודנט ביצע ניסוי:‏ הזרקת חומר ביולוגילתוך גידולים סרטניים הומניים בעכברים.‏- בסיום ההזרקות ביצע פעולה אסורה:‏החזרת הנדן למחט!‏- תוך כדי פעולה זו נדקר באצבעו מהמחט.‏דקירה זו הצריכה ביקור אצל רופא והמשךמעקב רפואי.‏מסקנות:‏ריענון נוהלי הבטיחות:‏יש לוודא שמיכל פסולת ביולוגית חדהמצוי באזור העבודה.‏- מיד עם סיום ההזרקות יש להשליך אתהמחט למיכל הפסולת הביולוגית החדה.‏- אין להחזיר את הנדן למחט!‏שלטים מתאימים הוכנו בידי ממונהבטיחות ביולוגית בסיוע של תמי אנקרואלה גינדי:‏הידעתלפי מחקרים שונים,‏ דקירות ממחטיםנמצאות במקום הראשון בין גורמי תאונותמעבדתיות.‏ ניתן לקבוע שהמחט היאהאביזר המסוכן ביותר בסביבת העבודה שלכל המקצועות העוסקים בגורמים ביולוגיים.‏אירוע בטיחות חומ"סתאור האירוע:‏סטודנט עבד עם חומר כימי מסוכן בצורת- נפל-אבקה:‏ .PARAFORMALDEHYDE--- בעת הוצאת מיכל החומר הכימי מחוץלמנדף,‏ עקב אי סגירת המיכל במכסההמיכל והאבקה התפזרה על הסטודנטוסביבת העבודה.‏- הסטודנט חש בצריבה בעיניים ובקשיינשימה.‏- הסטודנט עבד לבד במעבדה והתקשרלטלפון החירום – 777.- טיפול ראשוני נעשה ע"י חובשבאוניברסיטה ולאחר מכן בוצע פינויהסטודנט על ידי אמבולנס לבית החולים.‏- באירוע בטיחות זה הגיעו למקום כוחותחוץ:‏ משרד לאיכות הסביבה,‏ משטרה,‏כיבוי אש ומד"א.‏נערך תחקיר במקום והוחלט על טיהורהמעבדה.‏- הסטודנט עבר בדיקות בבית החוליםושוחרר מיד לביתו.‏ היה צורך במעקברפואי.‏מסקנות:‏- אין לעבוד לבד במעבדה כאשר עובדים עםחומרים מסוכנים.‏יש לעבוד עםבצורה גרגירית ולא בצורת אבקה.‏יש להשתמש בכמות מינימלית של חומרכימי מסוכן.‏גיליון בטיחות של חומ"ס:‏ יש לשמורבפינת הבטיחות.‏הידעת?‏באוניברסיטה יש צוות חומרים מסוכנים.‏חברי צוות חומ"ס נותן מענה בעת אירועיבטיחות בהם מעורבים חומרים כימייםוביולוגיים מסוכנים.‏כמו-כן יש צוות חובשים של האוניברסיטה.‏צוות חומ"ס וצוות החובשים מוזעק על ידיקריאה למוקד חירום:‏ 777הדרכהבבטיחות לייזרבסוף חודש ינואר אירגנה יחידתהבטיחות הדרכה בנושא:‏ ‏"בטיחות בעבודהעם לייזר".‏ ההדרכה הועברה לכל העובדיםבפקולטה למדעי החיים ובפקולטה למדעיםמדויקים המשתמשים במעבדתם בלייזר,‏בהתאם לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה‏(מסירת מידע והדרכת עובדים),‏ התשנ"טובהתאם להחלטת מועצת הבטיחותהאוניברסיטאית.‏ המרצה המומחה היה ד"רשמעון גבאי,‏ והוא סקר את הנושאיםהאלה:‏- הלייזר ותכונותיו- סיכונים פוטנציאליים של הלייזרסי-‏ ווג לייזרים- הערכת סיכונים- נהלים ואמצעי הגנה.‏–20031999PARAFORMALDEHYDE--

17רחל פורחת ומפסלת באור יהודה-רחל דרור היא עובדת וותיקה במעבדה של פרופ'‏ ישעיהו ניצן אך מתי מעטבפקולטה מכירים את רחל שלאחר העבודה,‏ המגיעה לביתה ברחוב שקט באוריהודה,‏ ונבלעת בשני העיסוקים האהובים עליה – הגינה והאמנות.‏-הגינה לא גדולה במיוחד וגם לא קטנה:‏ כשעלו הוריה מטורקיה ‏(רחל הייתה אזבת שלוש),‏ רכשו את הבית הכפרי הקטן וגידלו בו את שבעת ילדיהם.‏ שניים מהם,‏רחל ואחיה,‏ גרים שם היום עם משפחותיהם.‏ הגינה מטופלת במסירות,‏ עד כדיפדנטיות.‏ היא גדושה עציצים,‏ אדניות,‏ וערוגות קטנות התחומות בשיחים גזומיםלמשעי,‏ צפופה ומרוכזת כמו גן בוטני קטנטן.‏ תמצאו שם מגוון מרשים של צמחיםשלוקטו במרוצת השנים פרחי עונה וגיאופיטים,‏ מטפסים ותבלינים,‏ וגם עצי פריאחדים.‏ יש פרחים שאתה זוכר מגן הילדים,‏ מוכרים וחביבים כמו צפרני חתולוסלסלי כסף,‏ ויש כל מיני קקטוסים אקזוטיים ושיחים פורחים שלא שמעת אתשמעם.‏ ובתווך בריכת נוי עטורה סלעים ומפל מיניאטורי לתוכו נושרים בחורף עליושל עץ תות זקן.‏ זה לא הקיטש שתמצאו ב"גנים הטרופיים"‏ של אולמי חתונות:‏ פהזה נראה כמעט טבעי.‏ רחל אמנם לא סובלת לכלוך,‏ ועטה על כל עלה שנושר לפנישהוא פוגע בקרקע,‏ אבל עם כל העיצוב והצפיפות הגינה מלאה חן.‏ הצמחים נראיםמרוצים מאד:‏ כל אחד מצא את מקומו,‏ מי בשמש ומיבצל,‏ מי בקרקע ומי בכד,‏ או בגומחה של גזע עץ,‏ והםנענים לטיפול האישי בשפע צימוח,‏ עושים פרי וזורעיםזרע ושולחים שלוחות לכל עבר.‏ יצאנו משם עמוסישתילים ותינוקות-קקטוס לרוב,‏ וגם מעט מוסר כליותעל ההזנחה שתהיה,‏ כנראה,‏ מנת גורלם של הצמחיםברגע שיישתלו הרחק מן הגן באור-יהודה.‏הגינה והבית יוצרים רצף אחד,‏ בגלל הפסליםויצירות הקרמיקה הממלאים אותם מילדותיאהבתי לצייר אך הזמנים היו קשים ונאלצתי לחכותבסבלנות...‏ רק לפני תריסר שנים,‏ כשהתפניתי מעטמעול הילדים והפרנסה,‏ נרשמתי לחוגי ציור במתנ"סקרוב.‏ למזלי המורה הבחין בכישרוני וטפח אותיכיוצרת עצמאית."‏ המדיום בו התאהבה הוא ציורבשמן,‏ בו היא מגיעה לשליטה ויכולת לבטא עצמה.‏הנושאים שציירה – נופים ססגוניים בסגנון ריאליסטיועדין:‏ ראש פינה,‏ צפת,‏ נחל צין.‏ מהקירות ניבטיםדיוקנאות מלאי הבעה,‏ רבים מהם מתארים בני עמיםרחוקים,‏ למשל איכרים סיניים צרובי שמש.‏ ‏"אניאוהבת לנסוע ולטייל ומצלמת נופים ואנשים לרוב" .,:אחר כך בבית אני מציירת לפי התצלום להתארגןולצאת לצייר בטבע,‏ זה קצת מסובך בשבילי".‏ בשניםהאחרונות תפסו הפיסול בחימר ועבודות קדרות אתמקום הציור.‏ אנו מביטים בהשתאות בהמון רב שלדמויות קרמיקה בכל הגדלים והתנוחות נערותעדינות ונשים כבדות בשר שכויירו על פי דוגמניות;‏איכרות בשמלות ארוכות וסלי נצרים;‏ על פתח הביתשומר לוחם סומו מהורהר,‏ כורע על עקביו.‏‏"אין לי יומרות או חשק מיוחד להציג בתערוכות,‏ולמרות שחברים וקרובים מבקשים מאד קשה לילהיפרד מפסל או ציור;‏ דווקא אין לי בעיה לחלקצמחים"‏ מתוודה רחל.‏ את הפסלים היא יוצרת עלשולחן שאלתרה על גבי מכונת הכביסה,‏ והזמן הפנוילאחר שסיימה לעבוד,‏ לטפל בצמחים ולהשקיעבנכדים – גם כן איננו מספיק.‏ ‏"אך אלה השעות היפותשלי,‏ אני מפסלת ועובדת וכלל לא מרגישה במאמץ,‏בעמידה על הרגלים שעות ארוכות ברציפות – אני כמובתוך עולם אחר ".ביקרו וראיינו:‏רפי פרל-טרבס,‏ ידידה שרעבי,‏ אבריל גולדרייך––.–

18מדע חקר המוח התקדם בעשור האחרוןבקצב מדהים ועומד בחזית מדעי הביולוגיה.‏לראיה,‏ ממשלת ארצות הברית קבעה שנימיזמים לאומיים לתחילת האלף השלישי,‏האחד הוא מיזם הגנום האנושי והאחרמיזם המוח האנושי.‏ תרומה נכבדת להאצתתהליך ההבנה של המוח תרם הגידול בכוחהמחשוב העומד לרשות המדענים.‏ תובנותרבות על אודות פעולת מערכת העצביםהתגלו באמצעות הדמיות מחשב.‏מפאת הסיבוכיות הרבה של הבעיות,‏ ניתןלבצע הדמיות מחשב אלו רק על מחשבי-על.‏מחשבים אלו יקרים ביותר ובארץ נמצאמספר זעום של מחשבים כאלו,‏ וגם הםעמוסים לעייפה בהיותם משרתים את כלהקהילייה המדעית הישראלית.‏ לעומת זאתמחירו של מחשב שולחני הולך ויורד כלהזמן.‏ יתרה מזאת,‏ עקב הפיתוח המהיר שלמוצרי תוכנה,‏ יוצאים מחשבים שולחנייםבני כמה שנים מכלל שימוש,‏ מאחר שאינםעומדים בדרישות התוכנה המתקדמת.‏מחשבים אלו נערמים במחסנים כאבן שאיןלה הופכין.‏ במספר מעבדות בעולם נעשהשימוש מחוכם במחשבים אלו.‏בעזרת מערכת ההפעלההניתנת באופן חופשי ברשתהמידע העולמית ניתן לחברמספר מחשבים ישנים ולנצלאת ‏"אשכול המחשבים"‏שנוצר להדמיות מחשבמורכבות.‏ כוח החישוב שלאשכולי מחשבים אלו,‏ אשרקצתם נבנו מגרוטאות ממשללא כל השקעה כספית ‏(ראוILinux(http://stonesoup.esd.ornl.gov/שווה,‏ ולפעמים עולה,‏ על זהד"ר אלון קורנגרין ליד אשכול המחשביםחישובית.‏ כוח החישוב המוערך של אשכולזה זהה למחשב פנטיום 4 מודרני.‏של מחשבי-על שעלותםמיליוני דולרים.‏במעבדתנו מתבצעות הדמיות מחשב שלתאי מוח בודדים ורשתות של תאי מוח.‏ כיוםאנו מוסיפים ומרחיבים את האשכול כלבעזרת מחשב אנו נאלצים לבצע הדמיות הזמן.‏ אם ברשותכם מחשב פנטיום ישן אלשולחני אחד.‏ הדמיות אלו אורכות שבועות תזרקו אותו!‏ אנו נשמח לקבלו ולשלבו בצברבמחקר.‏ פוגע והדבר ולפעמים חודשים,‏ המחשבים שלנו.‏ד"ר אלון קורנגרין הצטרף לפקולטה שלנולפיכך התחלנו לבנות אשכול מחשבים.‏ עדכה הצלחנו לחבר כעשרים מחשבי פנטיוםהוא עוסק בהיבטים חישובייםבשנת אותה בעיה במקביל ישנים אשר פותרים של נוירונים בודדים.‏♦.2001-.2.3.4.5.6היחידה,‏ הממוקמת בקומת הקרקע של בנייןמדעי החי,‏ מנוהלת משנת בידיתמר אנקר בעזרתה של סילביה מרקוביץ.‏בתקופה זו התחולל מהפך טכנולוגי בענףהצילום.‏ המהלך לא פסח על אוניברסיטתבר-אילן,‏ והיחידה בפקולטה שלנו עברהמצילום רגיל לצילום דיגיטלי.‏מהפך טכנולוגי זה הצריך שינוי בכליהעבודה ובשיטות העבודה;‏ במקום חדרחושך,‏ נגטיבים,‏ ניירות צילום וכימיקליםעברנו לעבודה ב"זמן אמת"‏ מול מחשבים,‏סורקים,‏ מדפסות ומצלמות דיגיטליות.‏ אגבכך נחסך כסף רב בעלות הכימיקלים,‏ נירהצילום וכו'.‏ הטכנולוגיה החדשה כוללתעבודה אינטראקטיבית ועבודה ברשת מולחוקרים ותלמידי מחקר והדרכה פרטניתבעיבוד תמונה בכל הרמות.‏ איכות העבודההנעשית ביחידת הצילום באה לידי ביטויבעיצוב של תוצאות המחקר המתפרסמותבכתבי העת המדעיים.‏השינוי הצריך גם רכישת ציוד מתקדםוכן קניית ידע מקצועי רחב.‏ תמי רכשה אותובקורסים מקצועיים ובתערוכות בארץובחו"ל,‏ ואף זכתה במלגות השתתפותבאחדים מן הקורסים.‏ תמי פעלה להטמעתהידע החדש,‏ יזמה רכישת ציוד דיגיטליבאמצעות תקציב ות"ת,‏ ובשנה האחרונההשיגה תרומה נאה מחברת ‏"פוג'י"‏ בישראל.‏השירותים השוטפים שניתן לקבל ביחידההם:‏1. סריקות מקצועיות מכל הסוגים ‏(נייר,‏נגטיב,‏ שיקופיות וכו')‏עיבוד תמונההפקת שקופיותהפיכת מדיה אנלוגית לדיגיטלית,‏ ולהפךצילום דיגיטליהדפסת תמונות איכות למאמריםהיחידה משרתת בעיקר את סגל החוקריםבפקולטות למדעי החיים ולמדעים מדויקים.‏1988

19בגיליון הקודם ‏(עותקים ממנו תוכלו לקבל במזכירות הפקולטה)‏פרסמנו ריאיון ממצה עם פרופסור נחמן גרבר לרגל פרישתולגימלאות.‏ בכ"ב אדר ב ‏(שישה במרס)‏ אירגנה הפקולטה סמינרחגיגי לכבודו,‏ שהיה לאירוע של ממש.‏ תלמידים של נחמן ונחמהלדורותיהם נפגשו בהתרגשות גדולה,‏ חתנים ובנים צילמו והסריטו,‏קטני הנכדים זחלו בקדמת הבמה,‏ וכולם נהנו.‏חתן השמחה הנרגש קיצר בדבריו,‏ אך פרופ'‏ נחמה גרבר,‏ אשתומילאה אחריו ונשאה הרצאה ממצה על המחקר המשותף שלהםבנושא הלקטינים.‏ הנתיב הייחודי שסללו בחקר חלבונים אלה,‏הקושרים סוכרים וממלאים מגוון תפקידים בכל עולם החיוהצומח,‏ נפרש לפנינו בחן רב,‏ והרגשנו שותפים לשמחת הגילוי,‏למבט הרטרוספקטיבי ולאופק הרחב.‏את חתן השמחה בירכו פרופ'‏ ישעיהו ניצן והדיקןפרופ'‏ סנפורד סמפסון,‏ שאף שיתף אותנו בעובדה שלבני הזוגתפקיד של זרז בהחלטתו לעלות ארצה.‏ את המעמד חתמההרצאתה של תלמידתו של פרופ'‏ גרבר,‏ ד"ר מירב נתיב.‏♦ד"ר מירב נתיבבאירועים לכבודו של פרופ'‏ רמי אבטליון לרגל פרישתו לגמלאות ומינויולפרופ'‏ אמריטוס ‏(ביום רביעי,‏ השתתפו הנשיא,‏ פרופ'‏ משה קוה,‏הרקטור,‏ פרופ'‏ יוסף ישורון,‏ הדיקן,‏ פרופ'‏ סנפורד סמפסון,‏ חברי סגלהפקולטה ורבים מבוגריו ועמיתיו.‏את הערב הנחה בחן רב פרופ'‏ אורי ניר,‏ ובמהלכו הוקרנו יצירותיו שלפרופ'‏ אבטליון,‏ שנוסף על היותו חוקר מצטיין,‏ ניחן בכישרון ציור ופיסול.‏ד"ר רמי דון,‏ חוקר בכיר בפקולטה בהווה ותלמידו לשעבר של פרופ'‏אבטליון הציג מבט אל מאחורי הקלעים של המעבדה לאימונולוגיה וגנטיקהשל דגים.‏ד"ר דון סיפר בין השאר על התקופה בה היה תלמיד צעיר וחסר ניסיוןבמעבדה,‏ תחת הנחייתו הקפדנית של פרופ'‏ אבטליון.‏ אותה הקפדה הייתהלו לטורח בתחילה,‏ אך מאוחר יותר הודה לו עליה.‏ בנותיו תיארו אתילדותן במעבדת הדגים שהייתה להם כבית שני.‏ נכדותיו חשפו בפנינו סבאאוהב,‏ מסור ונערץ.‏ רחל צרפתי-זוטא,‏ סטודנטית בהווה ביטאה בשיר אתההערכה הגדולה שחשים כל חברי המעבדה.‏פרופ'‏ אבטליון,‏ נפעם וחגיגי הודה בהתרגשות לכל משתתפי האירוע.‏את הערב הנעימה נגינתו של הפסנתרן,‏ מר מיכאל שטלוב.‏דקלה ימיני!(4/6/03(1צוות הפיתוחבעוד מספר שבועות אי"ה יעלה על הרשת אתר הפקולטה המחודש.‏האתר יכיל קישורים לשני אתרים חדשים היושבים על שרת של הפקולטה הנקרא biolog-e והם:‏הסינפסה – אתר ה"פורום"‏ של הפקולטה המאפשר אינטראקציה בין כול אנשי הפקולטה,‏ והכולל בין השארהודעות שוטפות,‏ ,courses on line אלפון של חברי הפקולטה ועוד– Bio-Q מערכת לניהול תורים לשירותים הניתנים ע"י הפקולטה,‏ כגון שימוש במיקרוסקופים השונים.‏ כולחוקר מורשה יוכל לקבוע תור לשירותים השונים וכול זאת דרך רשת האינטרנט מכול מקום בעולם.‏....(2בתקווה לשיתוף פעולה ובהצלחה לכולם.‏

20ביום שני,‏ ו'‏ כסלו,‏ קיימה הפקולטה למדעיהחיים סיור למוזיאון הפלמ"ח ברמת אביב.‏הפלמ"ח הוקם בשנת מחששמפלישת כוחות גרמניים לארץ.‏ כך מומשהגם השאיפה של ארגון ההגנה לכונן כוחצבאי סדיר,‏ שיהווה תשתית להתמודדותעתידית עם הכוחות הערביים.‏ בנוסףלתפקידו הצבאי,‏ ייצג הפלמ"ח גם דרךחיים,‏ המבוססת על ערכי ההתיישבותהחלוצית.‏ בסיסי הפלמ"ח היו בקיבוצים,‏המתנדבים עסקו באימונים צבאיים לצדמסגרתלעצמם ויצרו במשק,‏ עבודה במלחמתמרכזי חלק נטל חברתית.‏הפלמ"חחטיבותשתים-עשרה מבין העצמאות.‏ ההגנה,‏ היו שלוש חטיבות של הפלמ"ח,‏ והןמרכזיות במלחמה והיומילאו משימות תשתית להקמת צה"ל.‏שונהבמוזיאון זה היא דרך התצוגה מתצוגות מוזיאוניות מקובלות,‏ שכן אין בהמסמכים ומוצגים:‏ מטרת המוזיאון להעביראת המידע בדרך חווייתית ככל האפשר.‏המוזיאון מספר סיפור אנושיבתפאורותמלווה מרתק,‏ בסרטיםממדיות,‏ תלת ובשילובובאפקטים רבים,‏ של חומרים דוקומנטריים עםהביקורדרמתי.‏ סיפור מסייעקטנות בקבוצות לעורר הזדהות עם רוח הצוותהקבוצהכי של הפלמ"ח,‏ אתומסיימת מתחילה המסלול כחטיבה אחת.‏אחרלעקוב יכול הצופה מראשיתוהתהוות הפלמ"ח ועד להקמת מדינת ישראל,‏ תוך תחושתהשתתפות,‏ המסתייעת אפילו בריחותהקומזיץ,‏ חדר האוכל ועוד.‏ההיסטוריה מוצגת כמציאות כפישהייתה,‏ ונמהלים בה עצב ושמחה,‏ שמחהעל הקמת המדינה לאחר אלפיים שנות גלות,‏ועצב לנוכח הנופלים למען המטרה.‏ הניצחוןהכללי מול הכאב הפרטי.‏ הניצחון של עםישראל שגובר על האויבים המאיימיםלכלותו,‏ והכאב הפרטי של אלה ששכלו אתיקיריהם.‏הסרט לוקח את הצופה לשדה הקרב,‏וחווייתו מוקנת במראות ובקולות המלחמהועם כל פיצוץ שנשמע,‏ המושב רועד עדשנאלצים לאחוז בו ממש.‏הסיור מתחיל ומסתיים באולם ההנצחהל-‏ חללי הפלמ"ח,‏ שנפלו בקרב עלהקמת המדינה.‏בצאתי מן המוזיאון חשתי שהארץ הוגשהלנו,‏ הדור הצעיר,‏ על מגש הכסף.‏ מכוח חייהיום-יום מטשטשת ההקרבה של כל אותםחללים רבים שאפשרו לנו במותם לחיותכאן בארץ המובטחת.‏♦1355דקלה ימיני1941יום עיון לתלמידי תיכון בפקולטה200225ביום ה-‏ בנובמבר ביקרה קבוצת חניכים מבית נועםבאוניברסיטת בר-אילן.‏ בית-נועם הוא מרכז יום לנכים בוגרים,‏המרותקים לכיסאות גלגלים ובעלי מוגבלויות ברמות שונות.‏ הקו המנחהאת עובדי בית-נועם הוא לשפר איכות חייהם של החניכים ולסייע להםלהיעשות לאדם תורם ומאושר ככל האפשר.‏ בית נועם נותן בידי החניכיםהזדמנות להתנסות במגוון פעילויות בהן עסוקים יתר בני גילם.‏סטודנטים רבים נטלו חלק במפגש מתוך רצון לחוות פעילות משותפתעם קבוצת אנשים בלתי מוכרים להם ובכך לתמוך בקבלת האחר והשונהלתוך שגרת יומם.‏ תכנית היום כללה מפגש היכרות,‏ התנסות חווייתיתבמעבדת לוננפלד,‏ מעגל מתופפים,‏ ארוחת צהריים בשרית וסיכום המפגשבהעלאת דילמות מחיי היום-יום וניסיונות לפותרן.‏המפגש בין חניכי בית נועם והסטודנטים הוכתר בהצלחה.‏ עבורהחניכים היה זה יום בו נחשפו בזעיר אנפין לעולם האקדמיה,‏ ועבורהסטודנטים היה זה מפגש מרתק עם אנשים שהם חלק מהחברה שלנו,‏אבל אלמלא יוזמה זו,‏ מי יודע אם היו נפגשים במסגרת אחרת.‏

21הסיור לאתרי פריחה נבחרים בהדרכתו של ד"ר נוח רוטרי התקיים בחודש אדר א ביוםמעונן חלקית,‏ לאחר מספר דחיות בשל גשמי הברכה של השנה.‏ שפע מים זורמים השמיעופכפוך נעים בצדי הדרכים.‏לאורך נחל תות פרחו רקפות,‏ כלניות ותורמוסים.‏ נוח הוריד את כולנו לגובה הדשא ולימד אותנו להתבונן בפרחים ולהביןתולדותיהם.‏באזור התעשייה ביוקנעם,‏ ביקב של משפחת מורד טעמנו והרחנו את תוצרי התסיסה והמיצוי של פרות וירקות ארצנו.‏ שתוייםושמחים נסענו לראות את עולם החי המגוון של ארץ ישראל בפינת חי טיפולית בניר-עציון.‏יגאל רון,‏ המייסד והרוח החיה של פינת החי העשיר אותנו במבחר סיפורים על ההצלה והשבה לטבע של אחדים מדיירי הגןהזואולוגי הקטן.‏ היה יום מרהיב ומעניין,‏ ו"שוחרי נוח"‏ ממתינים לטיול הבא...‏בנימין אברהמי!- בהנחייתד"ר קירה אורלובסקי פרופ'‏ אורי נירד"ר אלנה אשכנזי - בהנחיית פרופ'‏ ישעיהו ניצןד"ר טלי בן צור - בהנחיית ד"ר רון וידסד"ר רחל גלזר-שטיינר - בהנחיית ד"ר רמי דוןד"ר אנה גריבון - בהנחיית פרופ'‏ ישעיהו ניצןד"ר חנה וייס - בהנחיית ד"ר רון וידס ופרופ'‏ אורי נירד"ר דביר טלר - בהנחיית פרופ'‏ יגאל כהןד"ר יעל כהן - בהנחיית פרופ'‏ אורי נירד"ר לי ליו - בציון מעולה - בהנחיית פרופ'‏ שולמיתמיכאליד"ר אביבה חן-מוזס ד"ר בני מוטרוד"ר אורן מלמד - בהנחיית פרופ'‏ רמי אבטליוןד"ר מרב נתיב ‏(קאופמן)‏ - בהנחיית פרופ'‏ נחמן גרברד"ר לאוניד סוקולצקי - בהנחיית פרופ'‏ צבי דובינסקיד"ר גלית סיבוני - בהנחיית פרופ'‏ צבי מליקד"ר לאה עבר - בהנחיית ד"ר רמי דוןד"ר יפעת עמית פחימו - בהנחיית פרופ'‏ צבי מליקד"ר חגית עשוש - בציון מעולהפרופ'‏ אריה רוזנשיין ז"ל ופרופ'‏ חיים ברייטברטד"ר יוליו פנחסוב - בהנחיית פרופ'‏ צבי דובינסקיד"ר יוכבד פנחסי אדיב - בהנחיית פרופ'‏ יוסף שטיינברגרד"ר זיוה רואי בזק פרופ'‏ בנימין שרדניד"ר טובית רוזנצויג פרופ'‏ סנפורד סמפסוןד"ר רחל רייפר - בהנחיית פרופ'‏ נחמן גרבר- בהנחיית- בהנחיית- בהנחיית- בהנחיית

ן.‏22לילך שיינר,‏ סטודנטית למסטר במעבדה של פרופ'‏ שולה מיכאלי זכתה למילגה מטעם EMBO בסך של EU 9,000 לביקור עבודת מחקר בברן,‏שוייץ במעבדתה שליוסי בוגנים,‏ סטודנט למסטר במעבדה של ד"ר גל ידיד זכה במלגת הצטיינות מטעם קרן וולף לקידום המדע והאמנות לטובת האנושות – תשס"גגיל שטלצר,‏ דוקטורנט במעבדה של ד"ר רמי דון זכה ב-‏ Fulbright Doctoral Dissertation Awardזוכי מלגת קולמן-סורף לפוסט-דוקטורנטיםיפה שינדלר,‏ פוסט-דוקטורנטית במעבדה של ד"ר גל ידיד;‏ ורד עוזרי,‏ פוסט-דוקטורנטית במעבדה של פרופ'‏ שולה מיכאלי;‏פבל סיגלביץ,‏ פוסט-דוקטורנט במעבדה של ד"ר רקפת שוורץ.‏אורה עשאהל-דוד דוקטורנט במעבדה של ד"ר אורית שאול זכתה במלגה מטעם קרן וולף לקידום המדע והאמנות ולטובת האנושות,‏ לזכרו שלד"ר משה גלבוע המלגה הוענקה ל-‏‎33‎ דוקטורנטים מצטיינים מכל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ,‏ ואורה נבחרה לייצג את הפקולטה למדעי החייםבאוניברסיטת בר-אילן.‏לשנת 2003.Prof. Isabel Roditi.ד"ר גל ידיד הוזמן כאורח כבוד בבית הנשיא,‏ במסגרת מאמץ במלחמה בסמים במעמד נשיא המדינה ושרת החינוך התרבות והספורט.‏Dr. Rafael Perl-Treves presented an invited lecture on “Molecular Approaches to Study Sex Determinantion and FlowerDevelopment in Cucumber” at the XI Plant and Animal Genome Conference, January 2003, San Diego.Dr. Ramit Mehr gave a lecture in the B cells and Antibodies: Laboratory to Clinic Keystone Meeting "The Dynamics ofGerminal Center Selection as Measured by Graph-Theoretical Analysis of Mutational Lineage Trees". She gave a talk at theCongress of EFIS (European Federation of Immunological Societies) - "A Computational Model for Class SwitchRecombination". Ramit was also invited to organize an Immunology Session at the Gordon Research Conference onTheoretical Biology and Biomathematics in 2004.The clinical trial part of the European project (DITTO-HCV) coordinated under Prof. Avidan Neumann is now completedwith very interesting results.Prof. Eva Meirovitch attended the 10 th Chianti Workshop on Magnetic Resonance Nuclear and Electron Relaxation, held inSan-Miniato (Pisa), Italy, where she gave an invited talk.אלכס פרלמן מונה לאחראי על בטיחות רדיואקטיבית.‏פרופ'‏ יוסף שטיינברגר נבחר ל נציג ישראל בפורום בינלאומי:‏.“Sustainable development, global change and ecosystems” in the frame of the 6 th EUיוסי הוא גם חבר בוועדה אקדמיShenyang Experimental Station of Ecology,SES Board of Directors as an At–large member - ;the Chinese Academy of Sciencesד"ר ננט פורמן מונתה ליו"ר הוועדה המתכננת את תכניות הלימוד של המכון הבין-אוניברסיטאי לביולוגיה ימית באילת.‏פרופ'‏ צבי דובינסקי נבחר לשמש כנשיא הראשון של העמותה הישראלית למדעי הימים.‏לדרגת פרופ'‏ מן המניןפרופ'‏ חיה ברודילדרגת פרופ'‏ חברפרופ'‏ רון גולדשטייןבמסלול נלווה – לדרגת פרופ'‏ חברפרופ'‏ אלה מנדלסון

23ד"ר תמי טננבאום,‏ ד"ר אלון קורנגריןוד"ר רקפת שוורץ זכו ב-‏ GIFד"ר רמי דון,‏ פרופ'‏ אשר שיינברג ופרופ'‏ בנימין שרדני זכו במענק של האגודה למלחמה בסרטן בישראל2003Dr. Ramit Mehr received the Human Frontiers Science Program Young Investigator grant, together with partners inSweden and the UK. We were ranked first!; The Israel Science Foundation to organize a workshop in theoreticalimmunology. The topic will be "Models and methods for analysis of lymphocyte and pathogen repertoire generation,development, selection and evolution". It will take place in March 2004 in Eilat.פרסום מיוחדXue-hai Liang, Qing Liu, and Shulamit Michaeli. snoRNAi-small nucleolar RNA interference induced byanti-sense or double-stranded RNA in trypanosomatids. PNAS in press.RNAiRNAמדובר בתגלית חדשנית המראה כי תהליך ההשתקה באמצעות פועל בגרעינון.‏ ניתן להשתמש בו להשתקה של גניםהמקודדים ל-‏ RNA קטנים,‏ אשר תפקידם העיקרי לכוון מודיפקציות כימיות על מולקולות אחרות כדוגמת מתילציותוהחלפה של יורידין בפסאודויורידין.‏ למודיפקציות כימיות אלה חשובות לפעיליות ה-‏ RNA בתהליך התרגום והשחבור.‏תנחומיםרבקה בייטנר אביה אברהם רובינשטיין ! לפרופ'‏ בנימין ברטוב על פטירת אשתו יהודית ! יהודית ופרופ'‏ שלמה גרוסמן עלפטירת האם עליזה קופמן ! מאיר חותה על פטירת אחותו ! ד"ר יהודה ונורית זורובסקי על פטירת האם שושנה ורדי ! ד"ר חוה לעדןעל פטירת הנכד אלעד ! משפחת רוזנשיין על פטירת פרופ'‏ אריה רוזנשיין ד"ר נתי שטיינברג על פטירת אביו !!! לפרופ'‏בכ"ג באדר א'‏ תשס"ג,‏ בשעות הצהריים,‏ התקייםבאוניברסיטת בר-אילן שלב הסיום של האולימפיאדה השישיתלביולוגיה בנושא ‏"אקולוגיה בדגש על העבודה האקולוגית",‏לתלמידי כיתות י"ב המתמחים בביולוגיה.‏התחרות מתקיימת ביוזמת משרד החינוך הפיקוח עלהוראת הביולוגיה,‏ בתמיכת המחלקה לנוער שוחר מדע במינהלהמדע והטכנולוגיה שבמשרד החינוך ובחסות הפקולטה למדעיהחיים.‏ השנה חברו כשותפים גם חברת החשמל והעיתון המדעי‏"גלילאו".‏בשעות לפני הצהריים קיימה הפקולטה פעילות העשרהמדעית ובה השתתפו כ-‏ 350 תלמידים ומורים מבתי ספר שוניםברחבי הארץ.‏ התלמידים חולקו לקבוצות והתנסו בפעילויותהאלה:‏סיור מודרך בספארי ברמת-גן וקבלת הסבר על המחקריםהמבוצעים בו בשיתוף עם הפקולטה- הרצאה וניסויים בביוטכנולוגיה- הרצאה באקולוגיה והכרת תוכנה ללימוד גוף האדם.‏פעילויות אלו אפשרו למשתתפים להיחשף למקצת העבודההמדעית המתבצעת בפקולטה למדעי החיים.‏פרופ'‏ משה קוה,‏ נשיא האוניברסיטה,‏ ושבעת התלמידים שעלו לשלב הסיום.‏הפרס הראשון בתחרות – מלגה לשנת לימודים אחת באוניברסיטת בר-אילן –הוענק לאלכסנדרה סטנובסקי ‏(באמצע)‏ מבית ספר אורט במעלות על עבודתהבנושא:‏ בור ובריכה כבתי גידול בהר שזור.‏--

ת ו24תולדות חייואריה רוזנשיין סיים בארגנטינה לימודי דוקטורט בתחום ההמטולוגיהוהאימונולוגיה הניסויית.‏ הוא עבד כשלוש שנים בבית חולים בבואנוסבארץ עבד כשבע שניםאיירס,‏ ועלה ארצה בשנתכחוקר במעבדות ההמטולוגיות בבית חוליםקפלן.‏ משם עבר לנהל את המעבדות הרפואיות של בית חולים מאיר במשךכ-‏ 30 שנה והמשיך כיועץ מומחה.‏לסגל של בר-אילן הצטרף פרופ'‏ רוזנשיין ב-‏ והיה מרצה וחוקרבתחום ההמטולוגיה והאימונולוגיה.‏הוא לימד סטודנטים רבים לתואר ראשון,‏ הדריך שלושים וארבעהסטודנטים לתואר שני,‏ עשרה סטודנטים לדוקטורט ושני פוסט-‏דוקטורנטים.‏ במקביל הוא היה מרצה להמטולוגיה בפקולטה לרפואהבאוניברסיטת תל אביב ויועץ מדעי של קופת חולים.‏פרופ'‏ רוזנשיין פרסם כמאה מאמרים מדעיים בעיתונים יוקרתייםכדוגמת!,1964.1955.Immunology, Nature, Blood, Cancerפרופ'‏ אריה רוזנשיין ז"לתרפ"ז-תשס"ג1927-2003שטחי מחקריו העיקרייםמנגנון הבקרה של תהליך ההתמיינות של לימפוציטיםמסוג T ו-‏ B!!!!!!השפעת תאי סטרומה על התפתחות פרוקורסורים שלתאים לימפואידייםמאפיינים ביוכימיים של תאי דופן העורקים ויחסי הגומליןשלהם עם תאים של מערכת החיסון בהתפתחות טרשתעורקיםאפיון מנגנונים תאים ומולקולריים של לימפומותשימוש באולטרסאונד ואימונותרפיה לטיפול בסרטן ניסוייהישגים גליותגילוי אנומליה ליזוזומלית תורשתיתזיהוי תא האב האחראי ליצירת גרנולוציטים אזינופיליים(Jordan's anomaly)-.,(CFU-EO)!!!!גידול שורות תאים ספציפיות לאנטיגן של מחלות אימוניותבחולדות ובאדםפיתוח שיטה לגידול מושבות של תאי T ו-‏ Bגילוי פקטור גדילה ייחודי לתאי ( LCEF) Tגילוי האפקטים הביולוגיים של אולטראסאונד טיפולי.‏פעולות המעבדה בזמן האחרוןהמעבדה התמקדה לאחרונה בחקר השראת אפופטוזיסבאמצעות אולטרסאונד טיפולי.‏ העבודה מתבצעת עלקרצינומות,‏ לימפומות ולוקמיות.‏ במעבדה של פרופ'‏ רוזנשייןדווח לראשונה שאולטרסאונד משרה אפופטוזיס באמצעותאפקט קויטציה באפקט הקויטציה נוצרות במדיום בועיות גזמיקרוסקופיות אשר גדלות עם העלייה בכמות האנרגיהשמספקים עד לשלב שהן קורסות פנימה.‏ תהליך זה המתרחשתוך מיקרו שניות,‏ מלווה בעליית טמפרטורה של הבועיות עצמןאשר משפיעה על התאים שבסביבה.‏ אפקט הקויטציה הנוממוקד ‏(באמצעות מערכת הדמיה),‏ וכך הטיפול אינו פוגעבאזורים אחרים של המטופל.‏מותו של פרופ'‏ רוזנשיין הותיר חלל גדול במעבדה עבור שניסטודנטים לתואר שלישי לירון שמש-דרויש ופרידה קליין-‏פיירשטיין,‏ ושני סטודנטים לתואר שני יוני ארן ורותיאלימלך.‏ חסרונו של מורם מלווה אותם בכל אחד משלביהמשך של עבודת המחקר שלהם.‏-ש:‏ היכן נולד פרופ'‏ רוזנשיין?‏ת:‏ אריה נולד בפולין בשנת בהיותו בןחמש הוא עבר עם הוריו לארגנטינה,‏ שםסיים בשנת את לימודי הדוקטורטבפקולטה למדעי הרפואה בעיר רוסריו.‏ הואעבד כביוכימאי בבית החולים היהודיבבואנוס-איירס עד לעלייתו לארץ בשנת.1955ש:‏ היכן היכרתם?‏ת:‏ היכרנו בבית הקהילה היהודית ברוסריו.‏בבית הקהילה התקיימו מפגשי תרבותשונים,‏ שם למדנו גאוגרפיה והיסטוריה שלארץ ישראל,‏ ושם התגבשו תנועות ציוניות.‏ש:‏ ספרי לנו על השנים הראשונות שלכםבארץ.‏ת:‏ פרופ'‏ רוזנשיין התקבל לעבודה במעבדותבית החולים קפלן.‏ שם עבד עםפרופ'‏ אפרתי,‏ שמאוחר יותר צירף אותולאוניברסיטת בר-אילן.‏בתשע השנים הראשונות בארץ גרנוברמת-חן עם קבוצה של משפחותמארגנטינה.‏ אריה היה נוסע בבוקר.19271951מבט משפחתי:‏ ריאיון עם רעייתו,‏ יוכבד רוזנשייןמרמת-חן ליד-אליהו ומשם בהסעות לבי"חקפלן וחוזר מאוחר בערב.‏כשנתיים לאחר עלייתנו ארצה פרצהמלחמת סיני.‏ אריה גויס להקים בבאר-שבעבנק דם ואני נשארתי לבד עם הילדים.‏ לאהיה קל אבל היינו משפחה גדולה אחת שליוצאי ארגנטינה שעזרו זה לזה.‏ אני זוכרתאת ימי הצנע כשלא היה בשר,‏ ולנו,‏ שהיינורגילים להרבה בשר,‏ זה היה חסר מאוד.‏אבל מהר מאוד התרגלנו לתנאים החדשים.‏ש:‏ האם עבדת באותה תקופה?‏ת:‏ כשעלינו לארץ היה לי כבר ילד,‏ וברמת-‏חן נולדו שניים נוספים.‏ בשלב מסוים ניסיתילעבוד כמורה ממלאת מקום,‏ אבל היה ליקשה להתמודד עם התלמידים.‏ עבדתיכמורה לספרדית למבוגרים,‏ מטעם משרדהחוץ ומאוחר יותר כמורה בבית ציוניאמריקה.‏ היום אני מלמדת את הנכדים שליספרדית.‏ פתאום מגלים בשפה הזו ענייןמחודש,‏ כנראה בהשפעת סדרות הטלוויזיהבספרדית.‏ש:‏ מתי עברתם לרמת השרון?‏ת:‏ בשלב מסוים שקל אריה לעבור לביתהחולים בבאר-שבע או לבית החולים מאיר,‏שעבר הסבה מבי"ח לחולי שחפת לביתחולים כללי.‏ ההחלטה נפלה על בי"ח מאיר,‏ואנחנו עברנו לגור ברמת השרון.‏ בשלב זההוא יצר קשר עם אוניברסיטת בר-אילן,‏והצטרף לסגל המחלקה למדעי החי.‏ חלקמעבודת המחקר של הסטודנטים שלונעשתה בבי"ח מאיר,‏ ובוגרי המחלקה מצאומקום עבודה שם.‏ש:‏ היו לו קשיי התאקלמות באוניברסיטתבר-אילן?‏ת:‏ כשעלה ארצה הוא לא ידע עברית ולאהיה לו פנאי ללמוד באולפן.‏ אני זוכרת שלפניההרצאות הוא היה מתאמן בבית ליד הראי.‏היה לו חשוב להיות טוב בכל דבר שעשה.‏הוא הרגיש בבר-אילן כמו בבית.‏ למרות שלאהיה דתי,‏ היה לו נוח עם הכיפה ולא ראהבכך קושי או מטרד.‏ היה לו קשר טוב עם כלהמרצים במחלקה,‏ במיוחד עם הפרופסוריםאברהם מייבסקי,‏ יגאל כהן,‏ שלמה גרוסמן,‏בני ברטוב,‏ ובנימין שרדני שהיה תלמידו.‏ש:‏ האם היה לו די זמן להקדיש למשפחה?‏

25ת:‏ המשפחה הייתה חשובה לו מאוד.‏ בכלימות השבוע הוא היה עסוק בעבודתו,‏ יצאמוקדם בבוקר וחזר מאוחר מאוד בערב,‏אבל את סוף השבוע הוא הקדיש למשפחה.‏ש:‏ היו לפרופ'‏ רוזנשיין תחביבים?‏ת:‏ אריה אהב מאוד לעבוד בגינה,‏ הוא טיפחאת עצי הפרי שהיו לנו:‏ אשכוליות,‏ רימון,‏פאפיה,‏ מקדמיה ועוד.‏ לאחרונה החל לעסוקבבישול.‏ הוא נהנה לבשל בעיקר מאכלי בשרדייקן בכל מה שקשורוהיה מיוחדים,‏ החומרים כפי שהופיעוכל לכמויות של במתכון.‏ש:‏ במה עוסקים הבנים?‏הבן הבכור ‏("הארגנטינאי")‏ הוא קרדיולוג.‏השני פרופ'‏ למיקרוביולוגיה,‏ והשלישי עוסקבבנייה.‏ כל אחד בחר את דרכו לבד,‏ אבאשלהם לא דרבן אותם לכיוון מסוים.‏מה היו לדעתך רגעי השיא בקריירהש:‏ שלו?‏ת:‏ הגילויים המדעיים שמחו אותו מאוד.‏כאשר סטודנטים קיבלו תוצאות שהיוראויות לפרסום הוא היה מספר לי על כךבהתרגשות.‏ הוא היה מאוד מסור לעובדיםולסטודנטים שלו,‏ והיה מנסה לעזור גםבעניינים אישיים.‏ גם כשחלה,‏ לא הפסיקלדאוג לסטודנטים ולהדריך אותם.‏ לפעמיםהייתי שואלת מדוע גם בפנסיה הוא משקיעזמן כה רב בסטודנטים שלו.‏ תמיד הוא ענהלי שאם עושים דברים צריך לעשות אותםטוב.‏ בנוסף לכך,‏ הוא היה מאוד נלהבמהקמתן של מעבדות קופת חולים בתכנונו.‏הוא הקדיש לנושא הרבה מחשבה ותכנון,‏היה חשוב לו לעשות זאת על הצד הטובביותר.‏ש:‏ איך הוא התמודד עם המחלה שפקדהאותו?‏ת:‏ כשחלה אריה היה כמובן מודע לכל פרטיהמחלה והיה מעורב בכל החלטות הטיפול,‏זה היה התחום שלו.‏ הוא היה חזק,‏ ולחםבמחלה ולא איבד תקווה.‏ גם בחודשהאחרון,‏ כשמצבו היה קשה,‏ הוא שמר עלאופטימיות.‏ המשפחה כולה,‏ הילדיםוהנכדים היו מודעים למצבו והמשיכו להיותבקרבתו ולא שרתה אווירה של טרגדיה.‏הוא התלבט מאוד כיצד לספרלסטודנטים על מחלתו,‏ והחליט לגשת לזהכמו לשיעור.‏ הוא סיפר להם בדיוק עלמחלתו ועל הטיפול שהוא מקבל ועל סיכוייההצלחה.‏ כך היה קל יותר לכולם.‏ הואהמשיך,‏ גם בזמן מחלתו,‏ להדריך אתהסטודנטים.‏ בדרך לטיפולים היינו עובריםקודם בבר-אילן.‏ הוא היה יושב עםהסטודנטים ומשם ממשיך להקרנות.‏♦ד"ר ידידה שרעביפרופ'‏ שלמה גרוסמןפרופ'‏ אריה רוזנשיין - מנהיג וחברזכיתי להכיר את פרופ'‏ אריה רוזנשיין ז"ל לאחר סיום עבודתהדוקטורט שלי באוניברסיטה העברית.‏ הצטרפתי אז כחוקר למחלקהלמדעי החי בבר-אילן,‏ והתלבטתי רבות לגבי המשך דרכי.‏ עם סיוםכהונתו של ראש המחלקה הראשון,‏ פרופ'‏ ברונו לוננפלד,‏ הייתההמחלקה נתונה בטלטלה עזה,‏ בעקבות החלטה קודמת של הסינטלאחד את מחלקות הביוכימיה,‏ מיקרוביולוגיה,‏ בוטניקה וזאולוגיהתחת מטרייה אחת כמחלקה למדעי החי.‏ המערכת סבלה מאי יציבות,‏וגורמים שונים,‏ וביניהם פרופסורים מארה"ב היו מעורביםבתהליכים ובהחלטות.‏באותה תקופה עיקר עבודתו של פרופ'‏ אריה רוזנשיין הייתה בבי"חמאיר בכפר סבא,‏ שם עסק במחקר בתחום ההמטולוגיה.‏ ואז דווקאבשעתה הקשה של המחלקה למדעי החי,‏ הופיע פרופ'‏ רוזנשיין ונטלעל עצמו את ניהולה.‏ אישיותו הקרינה מיד סמכותיות,‏ נחישותהחלטה,‏ כושר ניהול מדהים,‏ וכל זאת בד בבד עם הבנה מדעית רחבה.‏הבנתי אז שהופיע מנהיג למחלקה למדעי החי.‏כל הדור הצעיר שהצטרף למחלקה באותם הימים התלבט לגביהמשך דרכו,‏ האומנם יהיה זה נכון לנטוש את המחלקה בזמן כהרגיש ולנסוע לתקופה של מספר שנים לחו"ל ללימודי פוסט-דוקטורט,‏והאם יהיה אחר כך לאן לחזור?‏אין ספק שלנוכחותו של פרופ'‏ רוזנשיין במחלקה הייתה השפעהמכרעת על החלטתי לנסוע ללימודי פוסט-דוקטורט בארה"ב.‏ הופעתה"מנהיג"‏ עזרה לי להגיע להחלטה ללא ספקות.‏ הבנתי שאני יכולבהחלט לסמוך על הבטחתו של פרופ'‏ רוזנשיין,‏ שאם אצליח במחקריבחו"ל,‏ מובטח לי מקום באוניברסיטת בר-אילן עם שובי ארצה.‏באותה התקופה כינס פרופ'‏ רוזנשיין את כל אנשי המחלקה למדעיהחי,‏ ויחד,‏ תוך שיתוף פעולה מדהים בין חברי הסגל הוותיקיםוהצעירים,‏ ניתחנו את מצב המחלקה,‏ והצבענו על התחומים החסריםואלו מהם יש לחזק,‏ ופרופ'‏ רוזנשיין הצליח לגבש את המתווהשלאורו פעלה המחלקה בהמשך דרכה.‏הדור הצעיר של חוקרי המחלקה,‏ אברהם מייבסקי,‏ יגאל כהן,‏ בניברטוב רבקה בייטנר ואנוכי,‏ זכינו לגיבוי הן על ידי רכישת ציודמתאים,‏ והן על ידי הענקת כספי מחקר הולמים.‏ פרופ'‏ רוזנשיין דאגשהמחלקה תצויד בציוד כבד ומתוחכם של אותם ימים כדוגמתמיקרוסקופ אלקטרונים,‏ ספקטרו-‏פלוארומטר,‏ אשר איפשר התפתחות מחקר איכותי ומתקדם.‏במחלקה שררה רוח חברית ורצון עז לשתף פעולה ולקלוט חוקריםנוספים.‏אישיותו ומנהיגותו של פרופ'‏ רוזנשיין היא זו שפרצה את הדרךלקידומה וביסוסה של המחלקה למדעי החי באוניברסיטת בר-אילן,‏ואיפשרה את התפתחותה לפקולטה למדעי החיים.‏ויורשה לי ציון אישי.‏ הערכתי במיוחד את ההתעניינותו בכל פרט,‏במצבו הפרטי של כל אחד מאתנו ובתכניות האקדמיות שלנו.‏ בעקבותכך נוצרו בינינו ובין משפחותינו קשרים הדוקים,‏ וזכינו להשתתףבשמחות ובאירועים משותפים.‏ כך גם עשינו שבתון משותף ב-‏ NIHבוושינגטון,‏ שבו התארחנו זה אצל זה ויחד ניהלנו את המחקרוביקרנו במוסדות אחרים ברחבי ארה"ב.‏נזכור לעד את אישיותו המקרינה חברות,‏ מסירות,‏ יושר ונכונותלעזור לזולת.‏,amino acid analyzerיהי זכרו ברוך.‏

26ד"ר יהודית רדנאילפני המחנה"‏‏"החלוץפרופ'‏ רוזנשיין ביקש כי יזכרו אותו כאדם,‏ מדען ומורה.‏ נדמה לי כיהתואר הקולע ביותר לאישיותו הוא ‏"החלוץ שלפני המחנה":‏ חלוץבתחום השירות הרפואי-המעבדתי,‏ וחלוץ בתחום המחקרההמטולוגי.‏פרופ'‏ רוזנשיין הקדים את תקופתו הן בתפיסתו הכללית אתשירותי הבריאות,‏ והן בהשקפת עולמו ביחס לייעוד המעבדותהרפואיות בבית החולים.‏ הוא ראה בשירות איכותי לחולה אתהמטרה החשובה ביותר,‏ ומשום כך טען,‏ כי ללא מחקר מתאים,‏ יהיהשירות זה לוקה בחסר.‏פרופ'‏ רוזנשיין היה מייסדן ומקימן של המעבדות הרפואיות בבי"חמאיר לפני כארבעים שנה,‏ ומנהלן במשך שלושה עשורים.‏ הוא הדגישכי הגורם האנושי הוא הקובע את איכות השירות.‏ על כן,‏ כבר בעשורהראשון,‏ אוישה המעבדה בצוות עובדים מיומן ואיכותי.‏ הרףהמקצועי הגבוה שנקבע אז נשמר בקפדנות לאורך השנים.‏בשנות השבעים הורחבה המעבדה,‏ נבנתה מחדש וצוידה במכשורחדיש,‏ כל זאת בתכנונו ולפי הנחיותיו של פרופ'‏ רוזנשיין.‏ הייתה זומהפכה בתחום התפיסה של מבנה מעבדה,‏ והמעבדות הללו שימשודגם לבניית מעבדות בקופת החולים הכללית ומחוצה לה.‏במשך שנות עבודתו עברה המעבדה שינויים מתמידים,‏ כמתבקשמהשינויים בעולם הרפואה והביולוגיה.‏ הוא היה איש של חזון,‏והייתה לו תכונה נדירה של ראיית הנולד.‏ אביא כאן שתי דוגמאותלכך:‏ מעבדות בי"ח מאיר היו בין הראשונות שרתמו את תחוםהאימונולוגיה התאית כשירות לאבחון של מחלות המטואונקולוגיות.‏ועוד,‏ פרופ'‏ רוזנשיין הגה את הרעיון להקים מעבדה לביולוגיהמולקולרית בבית החולים,‏ שנים רבות לפני שנושא זה נעשה מובןמאליו.‏פרופ'‏ רוזנשיין דגל בעיקרון,‏ כי עמידה במקום אינה אלא נסיגה,‏והתקדמות בתחום השירות היום-יומי אפשרית רק תוך קיום מחקרמדעי אשר מעודד חשיבה ושאילת השאלות הנכונות וחיפוש דרכיםחדשות.‏ הוא הקים במעבדות הרפואיות בבי"ח מאיר קבוצת מחקרשעסקה בהמטולוגיה ניסויית ‏(בנוסף לפעילותו האקדמית הענפהבאוניברסיטה).‏ קבוצה זו בראשותו תרמה רבות לחקר ולפיענוחהמערכה ההמטופויטית ו-‏ והביאה כבוד רב לביתהחולים;‏ בזכותה ביקרו שםמדענים מן השורה הראשונה בחו"לונוצרו שיתופי פעולה עמם.‏עבודתו של פרופ'‏ רוזנשייןהקנתה לו שם בקהילת המדעניםהבין-לאומית בתחום ההמטולוגיההניסויית.‏ אחד השיאים בתקופה זוהיה קיום כנס מדעי בין-לאומיבירושלים,‏ בראשותו ובארגונובשנת 1985.פרופ'‏ רוזנשיין העמיד דורות שלתלמידים מדענים.‏ פעילותו בתחוםהאקדמי במסגרת אוניברסיטת בר-‏אילן תרמה רבות הן לקידום המדעיוהן לקידום הארגוני של המחלקהלמדעי החיים,‏ ועל כך עוד ידובררבות.‏למרות יציאתו לפנסיה לפני כעשור,‏ המשיך בפעילותו המדעיתהנמרצת הן באוניברסיטה והן בבית החולים.‏ בדומה לאנשים מסוגו,‏הדורשים מעצמם דרישות גבוהות ללא פשרה,‏ דרש זאת אףמהסובבים אותו,‏ והיה המוביל,‏ המפעיל והמלהיב של הצוות שעבדעמו.‏36עבדתי במחיצת פרופ'‏ רוזנשיין שנים.‏ תקופה ארוכה לכאורה,‏ולי נדמה שעברה כהרף עין.‏ כל אשר יש לי בתחום המקצועי אני חבהלו.‏ לבי רוחש לו תודה על השעות הרבות של ישיבה משותפת לידהמיקרוסקופ,‏ על הידע האין-סופי,‏ ועל הענקת הידע בהתייעצויותציטולוגיות;‏ תודה על ‏"הדחיפה"‏ המתמדת להישגיות;‏ תודה עלהאמון ביכולתי;‏ תודה על השנים המשותפות בהן העניק לי מתבונתו,‏והנחה אותי בדרכי המקצועית והיה לי מורה ומדריך.‏תחסר לי מאוד,‏ יהיה זכרך ברוך!‏ד"ר יהודית רדנאי,‏ היא מנהלת המעבדה ההמטולוגית,‏ בי"ח מאיר,‏מרצה בכירה,‏ הפקולטה למדעי החיים,‏ אוניברסיטת בר-אילן(in vivoin vitro)כמדען חינך אותנו פרופ'‏ רוזנשיין לחשיבה עצמאיתומדעית,‏ לעבודה יסודית,‏ לקריאה מדעית,‏ לביקורתיות‏(כלפי הסביבה וכלפי עצמך)‏ ולאופטימיות בעבודה.‏ הוא החדיר בנומוטיבציה,‏ עודד,‏ תמך וגיבה את הסטודנטים בכל שלבי העבודה.‏פרופ'‏ רוזנשיין ראה את ייעודו כמורה ומחנך.‏ הוא לימד אותנולהגדיר מטרות ויעדים ולהפיק את מרב התועלת מהעבודה.‏ בתקופתדבר תלמידיומחלתו הקפיד על קשר טלפוני רצוף אתנו ואף הגיעלמעבדה בתקופת הטיפולים.‏ הוא היה דמות אבהית,‏ונהג לשוחח עם תלמידיו גם על נושאים מלבד ביולוגיה,‏ כגוןפוליטיקה,‏ חברה,‏ תרבות,‏ אמנות ואפילו חיפש חתנים וכלות לרווקיםשבינינו.‏תמיד ננצור אותו בלבנו ונמשיך בדרך בה חינך אותנו.‏ ♦סטודנטים,‏כמדי שנה התכנסו חברי הפקולטה למדעי החיים,‏ משפחה,‏ ידידים ובוגרים ליום עיון לזכרו של פרופ'‏ שמואל זלצברג,‏הדיקן הראשון של הפקולטה למדעי החיים.‏שלוש שנים חלפו ביעף וחסרונו מורגש בבחינת ‏'מעות לא יוכללתקן וחסרון לא יוכל להמנות'.‏הרב שלמה שפררב הקמפוס,‏ בלימודהעיון יום את פתח דבריםנשא ואחריו משניות,‏ הדיקןסנפורד סמפסון,‏ פרופ'‏ הנוכחי.‏על ידיהרצאה מדעית ניתנה חבר הפקולטהריי קמפר,‏ פרופ'‏ העבריתבאוניברסיטה לרפואה שעניינה יכולתו שלבירושלים,‏ אנטרפרון גמא לווסת את ביטויושלמבוקרת הפעלה בעקבות האנזים .PKR כתלמידתו של פרופ'‏זכורתני כי העלה רעיוןזלצברג,‏ למעורבותבקשר דומה,‏ בעיכוב ביטוי של גניםספציפיים באמצעות הפעלהמקומית.‏ מבחינה זו זכינולהיווכח כי חזונו המדעי אכןמתגשם במציאות,‏ ואנו מצריםעל כי לא זכה לראות בהמשךביסוס רעיונותיו.‏הסטודנטית שלומית וילצ'קהרצתה אודות עבודת המחקרשלה לתואר שלישי,‏ העוסקתבמעורבות האנזיםבתגובת תאים לחומריםכימותרפיים.‏ עבודתה החלהבמעבדתו ובהנחייתו של פרופ'‏זלצברג והיא בבחינת פרותהנמשכים גם לאחר שהאילןנגדע.‏אמיר,‏ בנו של פרופ'‏לזכרו.‏PKRזלצברג,‏ חתם את האירוע בדברים אשר נשא!ד"ר שרה דברתPKR

27Dr. Sandro Belotsky, a seniorscientist, is presently a volunteer in theFaculty of Life Sciences, Bar-IlanUniversity.When and how did you start towork in our University?In 1990, we repatriated to Israel andstarted working as senior scientists, atSheba Medical Center. Since 1996 I amworking in the Laboratory of FishImmunology and Genetics (headed byProfessor Ramy Avtalion), Facultyof Life Sciences, Bar-Ilan University,receiving scientist grants from theMinistry of Absorption and Ministry ofAgriculture.Dr. Belotsky, where did youreceive your degree?I received my MD degree (1959) inMoscow. Following postgraduatestudies, I received in 1966 a Ph.D. inImmunology.What was your life like in theUSSR?Our family had a high social statusincluding salary, although we were notmembers of the Communist Party. Asto professional activity, it also wassignificantly successful: I received thedegree Doctor of Medical Sciencesand worked in several Moscow researchinstitutes as a senior scientist and chiefof the group. I have around 150publications including 18 books in somefields of immunology such as humanand dog immunogenetics andtransplantation, infectious immunologyand inflammation. Part of my work wasdedicated to fundamental science,which was encouraged in the USSR.What is your opinion about Israeliscience?I am familiar through the literature withseveral outstanding scientists here. Asto my personal impression, I was luckyto be invited by Professor RamyAvtalion to work in his lab.Mr. Benjamin Avrahami, theAdministrative Director, supported thisinvitation and I am very obliged tothem for their help. I find in this lab ahigh level of professional skills andfriendly personnel including ProfessorAvtalion himself. This has created awarm and productive climate in the lab.As a result, this laboratory isinternationally known as a center ofexcellence in fish immunology andgenetics. Some fundamental researchin this field was performed here asearly as 1968. Having contributed inseveral Congresses, I noted the highlevel of Israeli science which is wellrecognized all over the world.What are your achievements here?My work here is dedicated toinflammatory responses in fishphagocytes following infection, stressand radiation, and dependence of thefish inflammatory response on age andgender. I work together with Ph.D. andM.Sc. students of the lab on theseproblems. I published several articlesand 3 books. The latter, called“Wounds and Dressings”, waspublished both in English (1999) andRussian (2000). My work here providedme the opportunity to be an activemember of New York Academy ofSciences, American Association forAdvanced Sciences, and a member ofthe Editorial Board of AmericanBibliographical Society. Within severalyears I was the referee of proposalssubmitted to The Israeli Ministry ofHealth and to the National Institute ofHealth, USA. Now I am working withProfessor Avtalion on two books. Oneof them concerns the cellular andmolecular aspects of inflammation (thisbook is almost ready) and the secondone is dedicated to fish immunology.Tell me about your family.My wife, Shira Lydia repatriatedtogether with me. She has a Ph.D. inlaw and works in the “Shaarei Mishpat”college as a senior lecturer onIntellectual Property and EnvironmentalLaw. This college was organized incooperation with our University, andsome members of Bar-Ilan staff teachin the college. Shira has now beenelected to the Municipal Council inJerusalem.How do you feel about the Israelisociety?We now feel as an integrated part ofthe Israeli Society without seriouslimitations. We learn the positive sidesof this society which is open andpossesses good and strong will. This iscompatible with our education andculture; we did not reject traditionswhich were initially new for us. As aresult, we acquired rapidly manyfriends and fellows either in the contextof professional interests, personalsympathy (designated in Hebrew as“chemistry”). Our participation in theevents of our country helped us toovercome difficult circumstances thatwe had at the beginning. Again, oursociety is very friendly and democraticin many fields which is in contrast toautocratic USSR with its ugly anddestructive “left” ideology. At the sametime, we do not forget our culturaleducation and experience, and keeppersonal and scientific links with ourfriends and colleagues in Russia. ♦Shlomo Bakshi

28Prem: Family men leave early.Rohit: Go back because wife iswaiting. We are bachelors; we don’thave to do anything in the house otherthan cooking and eating.Prem: So five o’clock, we’ll meet otherpeoples for coffee and then at sixo’clock, we’ll once again start to workfor a few more hours. Then, we’ll gohome.Rohit: Anyway, working is nothingbad, because it’s after all our career. Itwill improve our future.Prem: Now the people know us. If youtake Indians they will work in theevenings. So they are expecting thatalso. So, we sacrifice.Ganesh: I would like to expand thispoint. If there is only one facility and ithas to be used by 3 or 4 people, weusually, the Indian and Chinese people,we let the Israeli people use it in theoffice hours and we take the privilegeof using it in the evening hours in amore leisurely fashion.How did you find housing?Rohit: The professor takes care of ittemporarily. He’ll give you a rental forat least one month. Then you have toask your friends.Ganesh: Before a student arrives, theprofessor tries to find who are all theIndian friends at Bar-Ilan capable ofhelping him. They contact him by emailand they manage.Are you able to make Indian foodin Israel?Ganesh: 90% we get here.Prem: We go to Petach Tikvah orsome place in Carmel or Ramla.Prem: Some Middle East food is alsolike our Indian food. Malawa is like ourjapati.Ganesh: I find their food to be verynutritious.Rohit: Israeli food is nutritious? Whichfood?Ganesh: Malawah, falafel.Rohit: Malawah is full of fat.Do you go out to eat at Indianrestaurants in Israel?Prem: Yeah, actually we go to all theIndian restaurants – one in Ramla andone near Tel Aviv University calledTanduri – it’s very famous. They giveus an offer for Indian students. So wego there on the weekends, on Friday.All the workers are Indian, they arevery friendly and know us.What did you know about Israelbefore you came?Ganesh: I came to Israel onNovember 1999. The first year I did nothave any fear of staying because therewere no piguahs at the time, but fearof moving around started aroundSeptember 2000. After that, we are alittle afraid to move around and itkeeps our families back in Indiaworried.Rohit: We knew that Israel was notthat peaceful but after we came, wedid not feel that much until that period.But after that, it became more andmore serious.Prem: In India nowadays, there are alot of accidents, bombings, there arealso terrorist attacks. The only problemis that the news focuses on Israel: inIndia every day hundreds of people aredying from accidents or terrorist attacksbut they hear one fellow is dying inTel Aviv, immediately they show it onCNN.Rohit: Now the number of incomingstudents is a little bit reduced.Recently, it happened near Bar-Ilan,and in Jerusalem campus. Until thattime, we were thinking it will neverhappen in an educational institute. Sothat was the turning point to thinktwice before coming.Ganesh: But still people are coming.In fact, one of Prem’s friends has comelast week.How do terrorist attacks affectyour life here?Ganesh: Every day I travel by bus,madam, to work, because I am notliving a walkable distance to theuniversity. Not nervous. Part of life.Rohit: Since we are bachelors, I thinkwe are not scared.Ganesh: The last piguah, whichoccurred some 3 or 4 weeks back, inthe central bus station - I heard it. Iwas standing in the bus stand.Rohit: The Israeli people take itseriously when it happens, butafterwards, they forget it quickly.Prem: Sometimes we are worried. Wetry not to go on the bus after Shabbat,because most of the piguahs are afterShabbat, maybe Saturday night orSunday morning, so we try to avoid thebuses.Ganesh: But overall, our routine is notaffected by this.Does your family want you tocome back home to India?Rohit: Of course, my parents areafraid now. They are every day askingme what is happening there. Theywatch the TV and see a lot of fightinggoing on, every time bombing.Have you had any bad experiencesliving in Bnei Brak? Are youtreated differently because youare foreign?Prem: No. But they are a little bitcurious. If you go inside Bnei Brak,immediately the people come and ask“Where are you from?”Rohit: No, if you go to Bnei Brak, it’snot that friendly. They always suspectyou. By seeing your mustache, theythink you are Palestinian, Arab, orsomething like that.Prem: They fear you, yeah.Rohit: I am talking about how theylook at you. All of them look at you asif you are the villain.Ganesh: [laughing] Why can’t youtake it like this? Rana is a handsomepersonality. Everybody looks at him! ♦Yaffa Schindler

29We make use of that opportunity tomeet our Indian friends and make newfriends from other universities also.Tell me about holidays at theIndian EmbassyPrem: Okay, all the university peoplecome to the ambassador’s residence.First the ambassador will give a speechabout the recent activities for Indians inIsrael; science collaborations; visits ofthe Indian foreign minister or theminister of security; what are theactivities or programs available forIndians in the United States, etc. Thenthey give a lunch. After that, we will goto Carmel Market, buy all the food forone month, then go to some Indian orChinese shop. They will give somespecial Indian foods... Lot of Indianmarsalas. So, very good food for oneday.Are Indians generally religious?Prem: Yeah, at least 90% of thepopulation in India are Hindus. Here,out of fifteen, two are Christians andthe remaining thirteen are Hindus.Do you have the opportunity topractice your religion in Israel?Prem: No.Do you know or are you learningHebrew while you are here?Prem: Compared to most, Ganeshspeaks very well.Ganesh: I can speak to a reasonableextent. In the supermarket, in the busstand.How did you learn?Ganesh: Personal interest and becausewe stay outside the campus. Near myhouse, I had neighbors whom I had tocommunicate with for the civic facilitiesand such things. In that process, Ilearned.Rohit: And we arestaying in the mostreligious area, Bnei Brak,so nobody speaks Englishthere.Prem: Ganesh knowsvery well so that’s why Istarted. So if we want togo to police station oranywhere, we takeGanesh.Did you take anyclasses?Ganesh: We don’t knowreading, madam, orwriting, no. We justmanage to talk a little.Rohit: But there weresome classes once, a15-day course. If theFaculty of Exact Sciencescould arrange thatprogram, it would bebetter. Since Hebrew is mostly used inthe education and research, Hebrew isthe medium for communication. Even inthe research you are using Hebrew asthe language of study. The professorcan talk in English, but what about theoperators, technicians? So to deal withthem, you have to know the locallanguage. When you accept foreignpost-docs, then you should teach themHebrew to start with.Ganesh: For example, if you go to aGerman post-doctoral, the first threemonths are allotted for a languagecourse, they make sure that youcorrespond reasonably in German, theymake the course a mandatory one.What is your favorite thing aboutIsrael?Prem: Okay, first of all, I like thepeople. They are very polite, and verynice. They are ready to help anytime.Ganesh: Work pressure in Bar-Ilan isnot too torturing. The Shabbat gives usan opportunity to relax in our own lives,whereas I heard from my Americanfriends that the amount of pressure onthem is a little too much for the salarythey are being paid. So here we arepaid well and also we are not too muchtortured in terms of the work pressure.We are in fact encouraged to do betterwork.What is your least favorite thingabout Israel?Prem: If I am from India, immediatelythey ask ‘You are from a poor country.Do you have a car? Do you have theseand these things?’ They think that theylive a very good modernized life andIndia has no food. But in India also, wehave a very good life and many goodthings. So there is some communicationgap between India and Israel. Thetourists that go there take drugs andthink that India is maybe like a thirdworld country.What’s similar between yourculture and Israeli culture?Prem: Here most of the people arereligious, and believe in G-d. They leada sacred life, following the bible. Also inIndia, everything is dependent uponreligion. Most of the festivals arerelated to Indian tradition. Our Indiancalendar is also a moon calendar. Mostof the festivals are very similar. Yousee, here now it’s the Purim festival.There is the same type of festival inIndia – it’s called Holly, when wedecorate the face with colors andpaints. We also celebrate a lightingfestival like Chanuka. Here theycelebrate the harvesting festival, wealso celebrate a harvesting festival.What do you do on Shabbat?Prem: Generally, we are at someparties. Or trips. We maybe take a tripto Jerusalem or Haifa, to NationalParks.Rohit: Mount of Hermon… There arecertain places to visit - good places -like Sea of Galilee and the religiousplaces around it.Rohit: Shabbat is boring for us in Bar-Ilan because they do not allow us toenter the university.Prem: In one way, it’s good. We’ll siton Friday night to talk. Then, Saturdayyou sleep.Rohit: If you are sharing withsomebody, 2 or 3 people are there, youcan have time pass by talking orsomething. If you are alone, it’s reallyboring.Ganesh: We get only one televisionchannel from India, on cable.Where do you getthe news?Rohit: From theInternet. Most of thetime, we are in Bar-Ilan University. In thatcase, it’s better to getnews through Internetrather than having aTV which is of no use.We stay in the labuntil 10-11 p.m. Inthe morning we are inat 8 o’clock or 9. Soit’s like going homeonly for sleeping.Why do you worksuch long hours?Prem: It’s not longhours. In India, wehave the same habit.Ganesh: If we gohome early, we haveto really kill time.

30In the last years, Bar-Ilan Universityhas experienced a small but regularflow of post-docs from India, forming agenuine small Indian community,whose nucleus is in the laboratory ofProfessor Aharon Gedanken of theChemistry Department. It wastherefore my pleasure to meet withthree Indian postdoctoral fellows:Dr. Prem Anand Rajagopalan,Dr. Rohit Kumar Rana, andDr. Ganesh Kuman Vedam.Dr. Rajagopalan works in the laboratoryof Dr. Rafael Perl-Treves in theFaculty of Life Sciences, studying sexdetermination in cucumber plants.Dr. Rana and Dr. Vedam work inProf. Gedanken’s lab in the Departmentof Chemistry. Dr. Rana’s work involvesthe chemical synthesis ofnanomaterials, and Dr. Vedam’sresearch focuses on the developmentof materials for lithium rechargeablebatteries. All three are from theThiruchirappalli region in southernIndia.When did you decide to doresearch?Prem: Generally in India, the researchstarts from your Masters. After Masters,you can do a lecture job or industry. Ifyou have good professors, they willmotivate you to do research, tocontinue your education.Why did you come to Israelinstead of doing a post-doc inIndia?Ganesh: For people who have done adoctoral degree in India, the post-docwould be the immediate attractiveoption. We can either go for a job inIndia or a post-doctoral positionabroad. People don’t prefer to dopost-doctoral in India for two reasons:one thing, you want to see a newcountry. Secondly, you can earn moremoney and make your future better ifyou are in the Western or Far Easterncountries where you are paid at least6-7 times more than the Indian postdoctoralsalary.Rohit: Money may be one factor. Butthe main factor is to have anexperience of advanced technology. Wedo not have all the facilities in all of thelaboratories in India.Ganesh: To become a lecturer or aprofessor at a university, they expectthe newly joining people to have acouple of years of foreign experience.Suppose if you are doing a post-doc inIndia for two years, you may end upwith 3 or 4 papers. With a similar workoutput, you can expect at least doublethe amount of publications abroad dueto the faster communication facilities,research facilities, and also due to theestablished name of the university.Why not do a post-doc in Europeor the United States?Rohit: I told you, it doesn’t matterwhich country it is. I had a contact withProf. Gedanken, my supervisor, andhad seen his papers. In fact, he gave alecture in our institute where I did myPh.D.Prem: In my case, my boss Rafael hada research collaboration project withmy Indian boss, so my boss came twotimes here. He prepared me and then Iaccepted the offer.Ganesh: Israel happens to be veryquick in accepting our applications andreplying without delay. The offer fromIsrael is usually quite straightforward.Prem: I learned a lot of techniques,mostly molecular. I learned cloning,library screening, all the molecularworks. Here all the instruments are inone place. In India, all the facilities arethere, but in different places. You go toone place for sequencing, anotherplace for designing primers andlabeling...Ganesh: Regarding the instruments,the waste of time is very less in Israelwhen compared to our work in India.More than 50% of our time in India wespend searching for things for ourresearch and trying to purchase theitems, but here things are moving quitefast.Do you know other post-docs atBar-Ilan and in Israel?Ganesh: Usually, the number ofIndians is around 10 at Bar-Ilan. I amthe longest stayed one here. This keepsall of us like one family here.Ganesh: As far as other postdocs areconcerned, we are close with theChinese post-doctoral students in ourlaboratories.Rohit: In fact, here we saw, for thefirst time, a Chinese [person]. We methere people from many countries, likeChinese, Russians, Israelis of course,Germans.Ganesh: Besides, since Israeliuniversities are so closely placed, oncein two months, we meet our Indianfriends from the neighboringuniversities of Be’er Sheva andRehovot. One of the postdocs fromHaifa Technion has created awebsite for the Indianpostdocs in Israel - Hodu.com.Rohit: It was useful after theearthquake in Gujarat. Wecollected money for donations.Ganesh: During our nationalfunctions, the Indian Embassyextends a personal invitationto all the post-doctoralstudents of all of theuniversities.