מגזין בנייה ותשתיות גיליון ספטמבר 2012 - איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות
23.12.2014 • Views
Share Embed Flag

מגזין בנייה ותשתיות גיליון ספטמבר 2012 - איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות

מגזין בנייה ותשתיות גיליון ספטמבר 2012 - איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות

מגזין בנייה ותשתיות גיליון ספטמבר 2012 - איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות

SHOW MORE
SHOW LESS
ePAPER READ
DOWNLOAD ePAPER
engineering.org.il

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

START NOW

˙ÂÈ˙˘˙ ‰ÈÈapple· ˙Ò„apple‰<br />

χ¯˘È· ˙ÂÈ˙˘˙ ‰ÈÈapple·Ï ÌÈÒ„apple‰Ó‰ „‚ȇ Ï˘ ÈÚˆ˜Ó‰ ˙Ú‰ ·˙Î<br />

μ≤ ÔÂÈÏ‚<br />

≤∞±≤ ¯·ÓËÙÒ<br />

˙‡ˆÂ‰·<br />

®¯¢Ú© χ¯˘È· ÌÈÈ‚ÂÏÂappleÎˉ ˙ÂÚˆ˜Ó· Ìȇӄ˜‡‰Â ÌÈÏÎȯ„‡‰ ¨ÌÈÒ„apple‰Ó‰ ˙΢Ï<br />

® ¯ ¢ Ú © Ï ‡ ¯ ˘ È · ˙ Â È ˙ ˘ ˙ Â ‰ È È apple · Ï<br />

ÌÈÒ„apple‰Ó‰ „‚ȇ<br />

ÈÒ„apple‰Ó „‚ȇ<br />

χ¯È· ÌȯÚ

גרין מבנים<br />

מבני ציבור ותעשיה,‏ מוסדות רפואה,‏ תחנות רכבת,‏ מרכזי ספורט,‏ בריכות<br />

שחיה,‏ מטבחים תעשייתיים,‏ <strong>בנייה</strong> טרומית,‏ <strong>בנייה</strong> מתועשת בשילוב מערכות<br />

מיוחדות,‏ גשרים,‏ עבודות פיתוח,‏ מרכזים לוגיסטיים ומתקני התפלה.‏<br />

רח'‏ התע"ש 24 א.ת.‏ כפר-סבא,‏<br />

טל.‏ 09-7672191 פקס.‏ 09-7673024

שנרגיש לקראת סוף שנה אזרחית ועמוק בתוך שנת העבודה הבאה.‏<br />

השנה החולפת היתה שנת שיא בפעילות ענף ההנדסה,‏ ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות.‏ ההשקעה של הממשלה<br />

בתשתיות יחד עם פרויקטי ה<strong>בנייה</strong> למשרדים והבניה הפרטית שהיו בשיאם הביאו את משרדי<br />

ההנדסה,‏ מנהלי הפרויקטים,‏ המפקחים והקבלנים לשיא של פעילות.‏ הוכחנו שוב כמו בעבר שאנו<br />

יודעים להתמודד עם לחץ,‏ לספק פתרונות הנדסיים מתקדמים ולהמשיך להוביל את ענף ה<strong>בנייה</strong><br />

והתשתיות להשגת יעדיו.‏<br />

44 29<br />

18<br />

גם ל<strong>איגוד</strong> הייתה שנת שיא בפעילותו שהולכת ומתגברת מזה מספר שנים.‏ מספר ימי העיון,‏ הכנסים<br />

והקורסים גדל משנה לשנה.‏ אנו משקיעים מאמץ מיוחד בהגדרה והוצאה לפועל של קורסים להכשרת<br />

מהנדסים.‏ אנו רואים בהכשרה ועדכון הידע של <strong>המהנדסים</strong> את היעוד העיקרי של ה<strong>איגוד</strong> ומשקיעים<br />

בכך משאבים רבים.‏ אשמח אם תמצאו רגע פנוי להעביר אלינו את מחשבותיכם ובקשותיכם בנושא.‏<br />

דבר יו”ר ה<strong>איגוד</strong> בארבע השנים שחלפו הוכפל ויותר מחזור ההכנסות ‏(המציג את היקף הפעילות שלנו)‏ בעוד<br />

שההוצאות הקבועות גדלו ב‎60%‎ בלבד.‏ בתקופה זו הגדלנו את יתרת המזומן שלנו בכ – 40%,<br />

היתרה הנוכחית מתאימה להחלטת הועד לשמור על יתרת מזומן בגובה של שנת פעילות אחת.‏<br />

חברי ה<strong>איגוד</strong>,‏ מהנדסים,‏<br />

עונת הקיץ הלוהטת ‏)תרתי<br />

משמע(‏ מסתיימת,‏ גם החגים<br />

שבפתח יחלפו חיש ונמצא את<br />

עצמנו בלי שנרגיש לקראת סוף<br />

שנה אזרחית ועמוק בתוך שנת<br />

העבודה הבאה.‏<br />

השנה החולפת הייתה שנת<br />

שיא בפעילות ענף ההנדסה,‏<br />

ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות.‏ ההשקעה<br />

של הממשלה בתשתיות,‏ יחד<br />

עם פרויקטי ה<strong>בנייה</strong> למשרדים<br />

וה<strong>בנייה</strong> הפרטית,‏ שהיו בשיאם,‏<br />

הביאו את משרדי ההנדסה,‏<br />

מנהלי הפרויקטים,‏ המפקחים העלייה בהכנסות ה<strong>איגוד</strong>:‏ המספרים בצד שמאל מבטאים ש"ח.‏ הגרף הכחול האמצעי מייצג את<br />

זה הזמן הכנסות להתאים ה<strong>איגוד</strong> את בין השנים התשתיות 2007 שלנו -2011; ‏(הפיזית הגרף האדום והאנושית)‏ התחתון לרמת משקף את הפעילות על הוצאות מנת הניהול של להמשיך ה<strong>איגוד</strong> את קצב<br />

והקבלנים לשיא של פעילות.‏<br />

ה<strong>איגוד</strong>,‏ אנו עוסקים<br />

שנה<br />

חברי<br />

בסוף כל<br />

על<br />

ה<strong>איגוד</strong><br />

במידע<br />

בקופת<br />

לטיפול<br />

היתרות<br />

CRM<br />

את<br />

מערכת<br />

העליון מסמן<br />

הטמענו<br />

הירוק<br />

הבאות.‏<br />

והגרף<br />

בשנים<br />

שנים אלה,‏<br />

גם<br />

בין<br />

הוכחנו שוב,‏ כמו בעבר,‏ שאנו הצמיחה<br />

יודעים להתמודד עם לחץ,‏ לספק בשדרוג אתר האינטרנט המהווה את כלי לרמת הקשר הפעילות על העיקרי מנת אתכם להמשיך את ובכוונתנו קצב לקלוט הצמיחה גם עובדים בשנים נוספים<br />

הבאות.‏ הטמענו מערכת CRM לטיפול במידע על חברי<br />

והשיווק.‏<br />

ה<strong>בנייה</strong><br />

האדמיניסטרציה<br />

ולהמשיך להוביל את ענף<br />

בתחומי<br />

פתרונות הנדסיים מתקדמים<br />

והתשתיות להשגת יעדיו.‏ חשוב להזכיר את כנס מנהלי הפרויקטים ה<strong>איגוד</strong>;‏ אנו שיתקיים ב עוסקים בשדרוג לאוקטובר אתר במרכז האינטרנט הירידים.‏ אל המהווה את תמתינו לרגע<br />

גם ל<strong>איגוד</strong> הייתה שנת שיא בפעילותו האחרון,‏ הרשמו שהולכת עכשיו ומתגברת ותנו מזה לנו לשוב כלי הקשר ולהפתיע העיקרי אתכם אתכם בכנס מדהים ובכוונתנו מכל לקלוט הבחינות.‏ עובדים נוספים<br />

מספר שנים.‏ מספר ימי העיון,‏ הכנסים והקורסים גדל משנה בתחומי האדמיניסטרציה והשיווק.‏<br />

לשנה.‏ אנו משקיעים מאמץ מיוחד אסיים בהגדרה בברכת שנה והוצאה טובה לפועל של ומועדים חשוב לשמחה לכם להזכיר את ולבני כנס מנהלי משפחותיכם,‏ מי הפרויקטים יתן של ושנת ה<strong>איגוד</strong>,‏ תשע"ג שיתקיים תהיה שנה<br />

טובה,‏ שנת המשך צמיחה,‏ שקט ושלווה ב-‏‎22‎ לכם,‏ לאוקטובר במרכז למשפחותיכם ולכל הירידים.‏ עם אל ישראל.‏ תמתינו לרגע האחרון,‏<br />

הרשמו עכשיו ותנו לנו לשוב ולהפתיע אתכם בכנס מדהים<br />

שלכם<br />

מכל הבחינות.‏<br />

אסיים בברכת שנה טובה דני ומועדים מריאן לשמחה לכם ולבני<br />

משפחותיכם,‏ מי ייתן ושנת תשע"ג יו"ר תהיה ה<strong>איגוד</strong> שנה טובה,‏ שנת<br />

המשך צמיחה,‏ שקט ושלווה לכם,‏ למשפחותיכם ולכל עם<br />

ישראל.‏<br />

שלכם<br />

דני מריאן,‏<br />

יו"ר ה<strong>איגוד</strong><br />

קורסים להכשרת מהנדסים.‏ אנו רואים בהכשרה ועדכון הידע<br />

של <strong>המהנדסים</strong> את הייעוד העיקרי של ה<strong>איגוד</strong> ומשקיעים בכך<br />

משאבים רבים.‏ אשמח אם תמצאו רגע פנוי להעביר אלינו<br />

את מחשבותיכם ובקשותיכם בנושא.‏<br />

בארבע השנים שחלפו הוכפל ויותר מחזור ההכנסות ‏)המציג<br />

את היקף הפעילות שלנו(‏ בעוד שההוצאות הקבועות גדלו<br />

ב-‏‎60%‎ בלבד.‏ בתקופה זו הגדלנו את יתרת המזומן שלנו<br />

בכ-‏‎40%‎‏.‏ היתרה הנוכחית מתאימה להחלטת הוועד לשמור<br />

על יתרת מזומן בגובה של שנת פעילות אחת.‏<br />

זה הזמן להתאים את התשתיות שלנו ‏)הפיזית והאנושית(‏<br />

22<br />

יו’’ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ הנהלת ה<strong>איגוד</strong> וחברי הוועד של ה<strong>איגוד</strong>,‏ מברכים את<br />

חברי ה<strong>איגוד</strong>,‏ ציבור מהנדסי ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות<br />

וכל העוסקים בענף ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות בישראל<br />

בברכת<br />

שנה טובה<br />

שנת שלום ושגשוג,‏ שנת <strong>בנייה</strong> וצמיחה<br />

10 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

ÈÒ„apple‰Ó „‚ȇ<br />

χ¯È· ÌȯÚ<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong><br />

כתב העת המקצועי של <strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> ל<strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong> בישראל<br />

64<br />

חברי המערכת:‏<br />

אינג'‏ שמואל רבין - יו"ר<br />

אינג'‏ רמי בלס - הנדסת מבנים<br />

אינג'‏ רן ברז'יק - מים וסביבה<br />

אדר'‏ אהוד פלקוביץ'‏ - <strong>איגוד</strong> מהנדסי ערים<br />

פרופ'/ח קוסטה קובלר - חומרי <strong>בנייה</strong><br />

פרופ'/ח יגאל שוחט - אחזקת מבנים<br />

ד"ר אורי שקד - ניהול ה<strong>בנייה</strong><br />

<strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> ל<strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong><br />

ביאליק 155, רמת-גן<br />

טל.‏ 03-7524075, פקס.‏ 03-7524076<br />

כתובתנו באינטרנט:‏ www.engineering.org.il<br />

דוא"ל:‏ engltd@netvision.net.il<br />

יו"ר ה<strong>איגוד</strong>:‏ אינג'‏ דני מריאן<br />

מנהלת ה<strong>איגוד</strong>:‏ ענבל כבירי<br />

מזכירת ה<strong>איגוד</strong>:‏ לילך גפני<br />

הוצאה לאור<br />

תירוש )1998( הוצאה לאור בע"מ<br />

הגר”א 17, ת"א 66024<br />

טל'‏ 03-5662080, פקס'‏ 03-5662081<br />

כתובתנו האלקטרונית:‏<br />

E-mail: tirosh@tirosh-site.co.il<br />

אתר אינטרנט:‏<br />

www.tirosh-site.co.il<br />

עורך:‏ אלי תבור<br />

עורכת גראפית:‏ ליאת אוריאל<br />

שיווק ופרסום:‏ לאה צור,‏ חדוה פז<br />

קוראים כותבים<br />

12 משולחנה של מנכ"לית ה<strong>איגוד</strong><br />

ענבל כבירי<br />

14<br />

סימפוזיון fib תל-אביב 2013<br />

18 20 ניתוח קרביים - לא מתיחת פנים<br />

מנכ"ל היכל התרבות,‏ אהרון סופר;‏ האדריכל עופר קולקר<br />

ואינג'‏ דני שחם על שיפוץ היכל התרבות בתל-אביב<br />

ניתוק עמודי היכל התרבות מיסודותיו והארכתם ב-‏‎4‎ מ'‏<br />

אינג'‏ עדי לרר<br />

29<br />

39 הגשרים על נחל עטרות<br />

מהנדסי הגשרים רז מור וגלעד צוובנר ואנשי ‏"דוקה ישראל"‏<br />

דורון שטוקפיש ומהנדס עידו כפרי על גשר הנבנה<br />

בשיטה ייחודית בצפון ירושלים<br />

המרחב הפתוח כנוף מרפא במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה<br />

אדריכלית נוף דפנה גרינשטיין,‏ ד"ר גיל הר-גיל ואדריכלית נוף הילה רותם הלוי<br />

54<br />

64 בית חולים ציבורי ברמה ובאיכות של בי"ח מודרני פרטי<br />

אדריכל מרסלו ברסטוביסקי על בית החולים ‏"אסותא"‏ המתוכנן<br />

להיבנות באשדוד<br />

הבניין שעיקרו הן מדשאותיו<br />

מהנדס אריה זוהר על ‏"בית הנבחרות"‏ בשפיים<br />

72<br />

שיקולים חברתיים בתשתיות לאומיות<br />

עו"ד אילן שרקון<br />

80<br />

מקצוע חדש בישראל - בקרת תכן ו<strong>בנייה</strong><br />

82 כביש האפיפיור הצפוני ישוקע לעומק של עד עשרה מטרים<br />

83 85 ‏"לא כל עיר בעולם,‏ כמו ירושלים,‏ זוכה שמפקח ה<strong>בנייה</strong><br />

שלה הוא נשיא ארה"ב"‏<br />

ראש עיריית ירושלים,‏ ניר ברקת,‏ בכנס השלישי לתחבורה <strong>ותשתיות</strong> של ה<strong>איגוד</strong><br />

מהפכת הטאבלטים מגיעה לענף ה<strong>בנייה</strong><br />

אלי תבור<br />

90<br />

‏"בעיית הבעיות במשבר הדיור במדינה הוא העדר התכנון לטווח ארוך"‏<br />

יו"ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ דני מריאן,‏ בכנס ‏"תשתיות ישראל <strong>2012</strong>"<br />

92<br />

חדשות תקינה<br />

94 תיקון טעות במאמר ‏"בטון בסביבה ימית"‏<br />

96 השתלמויות<br />

97 ˙ÂÈ˙˘˙ ‰ÈÈapple· ˙Ò„apple‰<br />

χ¯˘È· ˙ÂÈ˙˘˙ ‰ÈÈapple·Ï ÌÈÒ„apple‰Ó‰ „‚ȇ Ï˘ ÈÚˆ˜Ó‰ ˙Ú‰ ·˙Î<br />

μ≤ ÔÂÈÏ‚<br />

≤∞±≤ ¯·ÓËÙÒ<br />

μ≤ ÔÂÈÏ‚ ˙ÂÈ˙˘˙ ‰ÈÈapple· ˙Ò„apple‰<br />

המודעות הן על אחריות המפרסמים בלבד.‏<br />

המאמרים בעיתון זה הם על אחריות כותביהם בלבד ומביעים את דעתם<br />

ולא את השקפת המערכת.‏ המערכת אינה אחראית להם.‏<br />

תמונת השער:‏ מרכיב שלוחות מתנייע מתוצרת חברת ‏"דוקה",‏ שבאמצעותו יוצקים<br />

מקטעים בגשרי המקטעים החדשים הנבנים בטכנולוגיה ייחודית מעל נחל עטרות<br />

בצפון ירושלים,‏ בקצה הזיז המערבי של שלוחת אחד הגשרים<br />

˙‡ˆÂ‰·<br />

הנדסת הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון <strong>ותשתיות</strong>,‏‎52‎‏,‏ גליון 51, מאי <strong>ספטמבר</strong> 11 11 <strong>2012</strong><br />

®¯¢Ú© χ¯˘È· ÌÈÈ‚ÂÏÂappleÎˉ ˙ÂÚˆ˜Ó· Ìȇӄ˜‡‰Â ÌÈÏÎȯ„‡‰ ¨ÌÈÒ„apple‰Ó‰ ˙΢Ï<br />

® ¯ ¢ Ú © Ï ‡ ¯ ˘ È · ˙ Â È ˙ ˘ ˙ Â ‰ È È apple · Ï<br />

ÌÈÒ„apple‰Ó‰ „‚ȇ

קוראים כותבים<br />

מכולות כדירות - האמנם<br />

דיור בר-השגה‏<br />

קראתי בעניין רב את מאמרו של יובל<br />

רוזנר ‏"דיור בר-השגה מהיר וזול"‏ ב<strong>גיליון</strong><br />

חודש מאי של ‏"הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>"‏<br />

‏)מס'‏ 51(, על השימוש שעושים בעולם,‏<br />

ובמיוחד בלונדון במכולות פלדה לבניית<br />

דירות,‏ מעונות סטודנטים,‏ משרדים<br />

ומבני ציבור.‏ לפי מאמר זה,‏ ניתן לפתור<br />

הרבה בעיות <strong>בנייה</strong>,‏ שיכון ודיור באמצעות<br />

המכולות לנובלה ימית,‏ ואף לבנות דיור<br />

בר-השגה.‏<br />

מבנים ממכולות נבנו גם בארץ.‏ במסגרת<br />

עבודתי בנמל אשדוד כמהנדס מבנים<br />

ימיים בחברת נמל אשדוד בע"מ,‏ ניהלתי<br />

בשטח הנמל שני פרויקטים של מבנים<br />

המורכבים ממכולות:‏<br />

‏•מתחם משרדים באולם הנוסעים<br />

של נמל הנמל,‏ שתוכנן על-ידי<br />

אדריכל רמי שנער ממשרד ‏"מן-שנער<br />

אדריכלים",‏ כשהקונסטרוקטור היה<br />

מהנדס רפי בט ממשרד ‏"לביא-בא מהנדסים".‏ המתחם<br />

נבנה כבר בשנת 2007.<br />

‏•מבנה מסוף מכולות,‏ שתוכנן בידי האדריכל שמואל פוטש,‏<br />

נמצא בשלבי <strong>בנייה</strong>.‏<br />

בהסתמך על ניסיוני זה אני מרשה לעצמי להניח,‏ כי צברתי<br />

ניסיון מספיק על מנת להעיר כמה הערות בקשר לנאמר<br />

בכתבה.‏<br />

א.‏ גודל המכולות.‏ קיימים שלושה דגמים נפוצים של מכולות<br />

הובלה ימית:‏<br />

בגדלים של ‘20, ‘40 ו-'‏‎40‎ .HC רק אחד מהם )‘40 )HC<br />

מתאים איכשהוא ל<strong>בנייה</strong>.‏ גובה מכולה מסוג זה הוא 2.90 מ'‏<br />

ברוטו,‏ ו-‏‎2.69‎ מ'‏ נטו.‏ במידה ומתקינים בתוך המכולה ריצוף<br />

ותקרה אקוסטית נשאר בתוכה גובה של 2.40 מ'‏ במקרה<br />

הטוב.‏ אם לא יותקנו בה ריצוף ותקרה אקוסטית זה רע מאוד<br />

מבחינה אקוסטית ותרמית.‏ הדבר גם לא עומד בדרישת התקן<br />

לגובה התקרה - 2.50 מ'.‏<br />

רוחב המכולה בפנים הוא 2.35 מ'.‏ אם אתם רוצים לשנות את<br />

פנים המכולה ולהוסיף חיזוקים,‏ עיבודים וכו',‏ תיהנו מחדר<br />

ברוחב של 2.20 מ'‏ בלבד,‏ לאחר חיפוי גבס.‏<br />

ב.‏ עיבוד פנים.‏ במקור המכולה חסרה בידוד אקוסטי כלשהוא.‏<br />

במידה ורוצים לבצע חיפוי גבס בפנים,‏ חייבים לרתך את<br />

הניצבים לדופן המכולה.‏ זה כרוך בהמון עבודה וטיפול בצבע,‏<br />

כמובן.‏ אם רוצים להכניס מערכות כלשהן לחדר תצטרכו<br />

לטפל באיטום חורים.‏<br />

ג.‏ מצב המכולות.‏ לא מדובר כאן במיחזור מכולות שהיו<br />

בשימוש.‏ ושלא תהיינה אשליות:‏ המכולות יוצאות מההובלה<br />

מבנה דו-קומתי של משרדים ודוכני שירות המורכב ממכולות,‏ במסוף הנוסעים של נמל<br />

אשדוד.‏ המבנה הוקם כבר בשנת 2007<br />

הימית,‏ או כתוצאה מפגיעה מכאנית רצינית בשלד,‏ או בגלל<br />

קורוזיה מתקדמת מאוד.‏ בשני המקרים האלה יותר זול לזרוק<br />

את המכולות לגרוטאות.‏ כאשר בוחרים מכולות שישמשו<br />

במבנה,‏ נבחרות מכולות שיכולות להישאר בהובלה ימית<br />

שנים רבות נוספות.‏<br />

ד.‏ איטום.‏ כאן כל פריט אינו סטנדרטי ומחירו הוא בהתאם<br />

לכך.‏<br />

ה.‏ צבע.‏ יש שתי חלופות - או לצבעו צביעה חובבנית עם<br />

תחזוקה שוטפת,‏ או להשקיע במערכת צבע רצינית.‏ אך<br />

גם צביעה כזו אינה משחררת מהצורך בתחזוקת הקירות<br />

הצבועים.‏<br />

האם המסקנה מכל הנאמר לעיל היא כי לא כדאי לבנות<br />

ממכולות‏ התשובה היא שכדאי להשתמש במכולות ל<strong>בנייה</strong><br />

בתנאים מסוימים.‏ קודם על,‏ לא לדיור בר-השגה.‏ לעומת זאת,‏<br />

ל<strong>בנייה</strong> למעונות סטודנטים - כן!‏ כדאי להשתמש במכולות<br />

לבניית מבנים רק ללא שינוי בשלד המכולה,‏ ואת זאת ניתן<br />

לראות גם מהתמונות שפורסמו בכתבה ‏)עיר המכולות 3<br />

בלונדון,‏ מגורי הסטודנטים בעיר הנמל הצרפתית לה האבר<br />

וכו'(.‏ יש לדעת כי מדובר בחדרים שאינם לפי הסטנדרטים<br />

המערביים.‏ הוצאות מיזוג האוויר של המבנים ממכולות<br />

באזורנו תהיינה גבוהות ביותר,‏ אך זו כבר שאלה הנוגעת<br />

לכלכלנים.‏<br />

בכבוד רב<br />

אינג'‏ ולדימיר צ'רנוב<br />

מהנדס מבנים ימיים<br />

חברת נמל אשדוד בע"מ<br />

12 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

חברים יקרים,‏<br />

בפתח דברי אני מבקשת להודות לכל מאות החברים אשר<br />

נענו לפנייתנו ולקחו חלק במילוי השאלון אשר הופץ בקרב<br />

החברים,‏ לצורך קבלת משוב ורעיונות לקראת הקמת אתר<br />

האינטרנט החדש של ה<strong>איגוד</strong>.‏<br />

הקמת האתר החדש הינו רק אחד מהפרויקטים הגדולים<br />

העומדים לפתחנו ובהם - כנס מנהלי פרויקטים השישי,‏<br />

אשר יתקיים באוקטובר השנה ואירוח כנס FIB והכנס הדו<br />

שנתי הגדול אשר יתקיימו ב-‏‎2013‎‏.‏<br />

תכנון והוצאה לפועל של פרויקטים גדולים אלה,‏ תוך<br />

תכנון וניהול שוטף של ימי עיון,‏ קורסים ושאר פעילויות<br />

שבשגרה,‏ הינן משימות לא קלות אך מאתגרות ביותר<br />

וחלק גדול מהצלחתן תלוי גם בכם - חברי ה<strong>איגוד</strong>.‏<br />

גורם חשוב להצלחת הכנסים הוא מספר המשתתפים בהם,‏<br />

והצלחתו של אתר האינטרנט תלויה במגוון הרחב ובאיכות<br />

התכנים אשר הוא יכיל וכאן מגיע חלקכם בעניין.‏ השתתפות חברי<br />

ה<strong>איגוד</strong> בכנסים אותם אנו מארגנים חשובה מאוד מכמה היבטים:‏<br />

מבחינה מקצועית - אנו משתדלים להביא לכנסים את מיטב<br />

המרצים,‏ על מנת להעשיר לכם את הידע המקצועי ולחשוף<br />

אתכם לחידושים ולעדכונים האחרונים המתרחשים בענף.‏<br />

מבחינה חברתית - הכנסים מהווים מקום מפגש עם עמיתים,‏<br />

אשר מפאת העיסוקים השוטפים אינכם מרבים לפגוש<br />

והכנסים הינם הזדמנות מצוינת למפגש ולהחלפת רשמים,‏<br />

רעיונות ודעות בנושאים מקצועיים ואחרים.‏<br />

מבחינה תדמיתית - הצלחתם של הכנסים הגדולים ממצבים<br />

את ה<strong>איגוד</strong> כמוביל דרך בתחומו ומחזק את תדמיתנו בקרב<br />

ענף ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות כולו.‏<br />

מבחינה כלכלית - הכנסות ה<strong>איגוד</strong> מהשתתפותכם בכנסים,‏<br />

משולחנה של מנהלת ה<strong>איגוד</strong><br />

ענבל כבירי<br />

מאפשרות לנו להמשיך ולקיים את פעילות ה<strong>איגוד</strong> ולהשמיע<br />

את קולנו המקצועי מבלי לחשוש לקיומנו הכלכלי.‏<br />

גם הצלחת אתר האינטרנט תלויה לא מעט במעורבותכם.‏<br />

מאמרים מקצועיים,‏ חוות-דעת,‏ סיפורים ותיאורים אודות<br />

פרויקטים מיוחדים שהייתם שותפים להם,‏ כל אלה יכולים<br />

לעלות לאתר האינטרנט ולהוות מאגר מידע ענק לכל העוסקים<br />

בתחום ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות.‏<br />

לכן,‏ אני קוראת לכל אחת ואחד מכם:‏ לקראת הקמת האתר<br />

החדש,‏ אנא שלחו אלי מאמרים/מחקרים,‏ או כל חומר<br />

מקצועי אחר,‏ שהנכם מוצאים לנכון לשתף בו מהנדסים<br />

אחרים או את הקהל הרחב.‏ אנו נבדוק אותו ובמידה ויהיה<br />

מתאים,‏ נשמח להעלותו לאתר האינטרנט החדש שלנו,‏ תוך<br />

מתן קרדיט לכותבו.‏<br />

כפי שציינתי מעלה,‏ במקביל לפעילות הנ"ל,‏ אנו ממשיכים<br />

להעשיר את הידע המקצועי שלכם בקורסים,‏ בסיורים ובימי<br />

עיון בנושאים שונים.‏ מהנדסים המעוניינים בהעשרת ידע<br />

בנושאים מסוימים,‏ מוזמנים לשלוח אלי הצעות לימי עיון<br />

וסיורים באתרים שונים.‏ הבקשות/הצעות יועברו לוועדת<br />

ההשתלמויות אשר תדון ותחליט בעניין.‏<br />

לסיכום,‏ אני מקווה שפנייתי זו אליכם תזכה להיענות<br />

ולשיתוף פעולה.‏ אני מזכירה לכם,‏ כי דלתי במשרדי<br />

ה<strong>איגוד</strong> פתוחה תמיד לשמוע הערות ולקבל הצעות,‏ כאשר<br />

הדרך היעילה והמהירה ביותר היא משלוח מייל לכתובת<br />

engltd@netvision.net.il אשר ייענה על ידי ברצון.‏<br />

בברכה,‏<br />

ענבל כבירי<br />

מנכ"לית <strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> ל<strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong><br />

חומרים מרוכבים של (USA( Fyfe<br />

לחיזוק מבני בטון מזויין קיימים<br />

www.power-mesh.com<br />

0 יריעות פחמן חד-כיווניות מסוג SCH 41L במשקל 620 ג’‏ למ”ר,‏ לכוח מתיחה של 290kN<br />

)29 טון(‏ למ’‏ רוחב היריעה בעיבור 0.4%. לחיזוק בכפיפה ובגזירה.‏<br />

0 יריעות זכוכית חד-כיווניות מסוג SHE 25A במשקל 550 ג’‏ למ”ר,‏ לכוח מתיחה של 55kN<br />

)5.5 טון(‏ למ’‏ רוחב היריעה בעיבור 0.4%. לחיזוק בגזירה בעיקר.‏<br />

0 רצועות פחמן מוכנות מסוג Tyfo UC ברוחב 120-60 מ”מ ועובי 2.4-1.2 מ”מ<br />

,)Prefabricated( לכוחות מתיחה גבוהים במיוחד.‏<br />

0 תכנון החיזוק לפי התקן האמריקאי 2R-ACI 420 ללא תוספת מחיר.‏<br />

0 הדרכה לקבלנים ופקוח על טיב העבודה,‏ לפי הדרישה.‏<br />

054-7698041<br />

14 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

8:45-7:45<br />

16<br />

מושב פתיחה:‏<br />

9:15-8:45<br />

9:30-9:15<br />

הרצאת מליאה:‏<br />

10:30-9:30<br />

התכנסות וכיבוד,‏ רישום וביקור בתערוכה.‏<br />

דברי ברכה<br />

חלוקת פרסים לסטודנטים מצטיינים ע"ש פרופ'‏ לאה קפלן - יו"ר ועדת הפרס ד"ר איתי לויתן<br />

Prof. Miroslaw Skibniewski<br />

A.J. Clark Chair Professor of Construction, Engineering & Project Management<br />

Dept. of Civil & Environmental Engineering, A.J. Clark School of Engineering<br />

.University of Maryland, U.S<br />

“Innovative Techniques and Methods in Construction Project Management”<br />

11:00-10:30<br />

הפסקת קפה וביקור בתערוכה<br />

הרצאות במסלולים:‏<br />

שעה מגה פרויקטים<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

שיטות תכנון וביצוע מתקדמות<br />

פתרונות תכנון וביצוע של מרתפים תת-‏<br />

קרקעיים במי תהום ללא שימוש בעוגנים<br />

מהנדס ישראל דוד,‏ י.‏ דוד מהנדסים<br />

יישום משולב של LEAN ו-‏BIM בשיטת<br />

התקשרות חדשנית בפרויקטי בניה<br />

פרופ'/ח רפי זקס,‏ הפקולטה להנדסה<br />

אזרחית,‏ הטכניון<br />

בניה ברת-קיימא<br />

שיקולי קיימות בניהול פרויקטים<br />

אדריכלית עפרה רהב,‏ קבוצת<br />

שיכון ובינוי<br />

פרויקט בטר פלייס - תחנת<br />

החלפת מצברים טרומית ‏-מחזון<br />

למציאות<br />

מהנדס ישראל קנר,‏ סטאר<br />

מהנדסים<br />

פרויקט שניאור - הקמת תחנת<br />

כוח סולרית בצאלים<br />

מהנדס דני שנבך,‏ קבוצת שיכון<br />

ובינוי<br />

11:30-11:00<br />

12:00-11:30<br />

12:30-12:00<br />

13:00-12:30<br />

14:00-12:30<br />

האם לא הלכנו צעד אחד יותר מדי‏ אסטרטגיה של<br />

מימוש מגה פרויקטים<br />

מהנדס עמיקם אורן,‏ CPM<br />

הקמת מרכז לוגיסטי טבע/ס.ל.א בחבל מודיעין<br />

אדריכל דוד זרחי,‏ זרחי אדריכלים ומהנדס נטע ברמן,‏<br />

מסד עוז<br />

התמודדות בתכנון מגה פרויקט ‏"גינדי"‏ במרכז תל-אביב<br />

‏)השוק הסיטונאי(‏<br />

אדריכלית נירית רוזנשטיין,‏ קבוצת האחים מרגולין<br />

מגה פרויקטים מיוחדים המאופיינים בעבודות שטרם<br />

בוצעו בארץ<br />

מהנדס יניב זוהר,‏ שפיר הנדסה<br />

ארוחת צהריים - ביקור בתערוכה<br />

הרצאות במסלולים:‏<br />

שעה ניהול וביצוע תשתיות<br />

ניהול פרויקט עוקף קריות<br />

מהנדס יעקב גריאני,‏ ח.פ.ת.‏<br />

ביצוע עבודות הרכבת הקלה במקטעים<br />

התת-קרקעיים<br />

אדריכל אודי לרמן,‏ נ.ת.ע.‏<br />

ניהול פרויקטים בראיה יזמית<br />

תכנון,‏ ניהול וביצוע פרויקט רפואי חדשני<br />

מהנדס אבי לוי-דים,‏ אגף תחזוקה ובינוי,‏<br />

המרכזים הרפואיים הדסה<br />

תקינה ותכנון פרויקטים<br />

חוק התכנון וה<strong>בנייה</strong> החדש -<br />

בשורה או אשליה‏<br />

מהנדס רוני בן-אריה,‏ רובן-‏ ניהול<br />

פרויקטים<br />

בקרת תכנון - ההיית או חלמתי<br />

חלום‏<br />

מהנדס צבי המלי - צבי המלי<br />

מהנדסים<br />

כתיבת תקן לבית בטוח לילדים<br />

גב'‏ מיכל קליין,‏ בטרם - המרכז<br />

הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים<br />

14:30-14:00<br />

15:00-14:30<br />

15:30-15:00<br />

חלופות תכנוניות ביוזמת גורמי הביצוע בפרויקט רכבת<br />

אשקלון-נתיבות<br />

מהנדס אהוד רויטמן,‏ קבוצת האחים מרגולין<br />

ביצוע פרויקט ההרחבות בכביש 6<br />

מהנדס עפר לוי ומהנדס נועם יהלום,‏ דרך ארץ CJV<br />

16:00-15:30 הפסקת קפה,‏ כיבוד וביקור בתערוכה<br />

הרצאות במסלולים:‏<br />

שעה ניהול סיכונים<br />

ניתוח אירועים חריגים בתשתיות בנויות חיוניות -<br />

משמעויות בהיבט מנהל הפרויקט<br />

פרופ'/ח יגאל שוחט ומהנדסת מיכל אלקבץ,‏ המחלקה<br />

להנדסת בניין,‏ אוניברסיטת בן-גוריון<br />

ניהול סיכונים בפרויקטי תשתיות<br />

מהנדס יהודה ספיר,‏ קשת פתרונות<br />

מורכבות הפרויקט היזמי ‏)בדגש על שלב<br />

ההיתרים(‏<br />

מהנדס דודי מלכי,‏ אאורה ישראל יזמות<br />

והשקעות<br />

בנייני בוטיק בתל-אביב,‏ טעויות נפוצות<br />

בתקצוב עלויות הבניה<br />

מהנדס זאב גינסבורג,‏ אמריקה-ישראל<br />

יחסי יזם-קבלן<br />

בוררות - האלטרנטיבה העדיפה לפתרון<br />

סכסוכים בתחום הבניה<br />

מהנדס ועו"ד נח רפפורט<br />

שימור,‏ שדרוג ומחזור<br />

פסולת הבניין בישראל - ממטרד<br />

למשאב,‏ שימוש בחומרי <strong>בנייה</strong><br />

ממוחזרים<br />

מר צביקה דוד,‏ בני וצביקה<br />

שימור ושדרוג בניין ‏"מעונות<br />

קלור"‏ במכון ויצמן,‏ רחובות<br />

מהנדס דן מנצל,‏ א.‏ אפשטיין ובניו<br />

פרויקטים של שדרוג ושיקום<br />

תשתיות עירוניות<br />

מהנדס אמיר פרג'ון,‏ החברה<br />

הכלכלית לפיתוח ותיירות נתניה<br />

16:30-16:00<br />

17:00-16:30<br />

17:30-17:00<br />

תופעת ה-"‏Curse "Winners ודרכים לצמצומה ע"י<br />

ניהול סיכונים במכרזי <strong>בנייה</strong><br />

מהנדס ארז לטנר,‏ א.‏ אפשטיין ובניו<br />

הערה:‏ תכנית הכנס וסדר ההרצאות כפופים לשינויים.‏<br />

הבטחת ובקרת איכות של עבודות ביסוס<br />

ותימוך בהנדסה אזרחית<br />

ד"ר באסם ש.‏ חזאן,‏ חזאן הנדסת ביסוס<br />

שילוב מהנדס מומחה בהליכים חלופיים<br />

לפתרון סכסוכים<br />

מהנדס ועו"ד גדעון שפיגל

סימפוזיון fib<br />

תל-אביב 2013<br />

הפדרציה הבינלאומית לבטון ל<strong>בנייה</strong> תקיים את<br />

הסימפוזיון שלה לשנת 2013 בתל-אביב בימים<br />

24-20 באפריל .2013<br />

נושאי הסימפוזיון יהיו כלהלן:‏<br />

א.‏ חומרי מלט ובטון חדשניים ומתקדמים.‏<br />

ב.‏ עיצוב מכונן של חומרים מלטיים ומרוכבים.‏<br />

ג.‏ תכנון מושגים ועיצובים מבניים.‏<br />

הנדסת עתיד בטוני:‏<br />

טכנולוגיה,‏ עיצוב ו<strong>בנייה</strong><br />

24-22 באפריל,‏ 2013<br />

ד.‏ ניקוב וגזירה בבטוני.‏ RC ו-‏PC‏.‏<br />

ה.‏ אתגרים בהנדסת גשרים.‏<br />

ו.‏ התקדמויות בהנדסת בטון טרומי ובטון מתוח<br />

מראש.‏<br />

ז.‏ מבני בטון תחת עומסים סייסמיים ועומסים<br />

קיצוניים אחרים.‏<br />

ח.‏ היבטים מבניים של תכנון ובניית מנהרות.‏<br />

דבר סגן נשיא fib<br />

béton) fib (federation internationale du הפדרציה הבינלאומית<br />

לבטון ל<strong>בנייה</strong> שמחה לקיים את הסימפוזיון לשנת 2013 בתל.‏<br />

אביב.‏ אותו תארח קבוצת חברינו הישראלית.‏ הסימפוזיון<br />

ייערך בשיתוף <strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> ל<strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong> והפקולטה<br />

להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון בחיפה.‏<br />

סימפוזיוני fib הם הזדמנויות חשובות לחברים מכל רחבי<br />

העולם לחלוק ידע.‏ בין אם הנכם אקדמאים.‏ מהנדסים<br />

מתכננים.‏ קבלנים או ספקים.‏ תמיד יהיו בהם דברים חדשים<br />

ללמוד ואנשים חדשים לפגוש.‏<br />

נושאי סימפוזיון 2013 המכסים התפתחויות בתחומי<br />

החומרים,‏ התכנון וה<strong>בנייה</strong> של מבנים מבטון,‏ יעניינו כמעט<br />

כל מי שמעוניין בחדשנות האחרונה.‏ בטכניקות וברעיונות.‏<br />

ויעניקו הזדמנות לדון ולהתווכח.‏<br />

אני ממליץ לכולכם ליטול חלק בסימפוזיון זה.‏<br />

גורדון קלארק<br />

יו"ר הוועדה המדעית<br />

סגן נשיא fib<br />

דבר חברי הוועדה המארגנת<br />

לעונג הוא לנו להזמינכם ליטול חלק בסימפוזיון fib 2013<br />

שייערך בתל-אביב.‏ נושא הסימפוזיון:‏ עתיד ההנדסה והבטון:‏<br />

טכנולוגיה,‏ תבניות ו<strong>בנייה</strong>,‏ מקיף את היבטי הנדסת הבטון בכל<br />

שלביה,‏ כולל נושאים בכמה תחומי עניין ייחודיים.‏<br />

סימפוזיון תל-אביב מעניק הזדמנות גדולה לרכוש ידע עדכני<br />

בפיתוחים האחרונים,‏ בטכנולוגיות ובפרוייקטים עכשוויים<br />

מעניינים,‏ לחלוק ולדון במידע וברעיונות עם מומחים,‏ ליצור<br />

קשרים בינלאומיים,‏ כמו גם לחדש היכרויות ישנות.‏<br />

הצטרפו אלינו בישראל ונצלו את ההזדמנות הייחודית הזו לבקר<br />

בארץ הקודש,‏ שבה יש דו-קיום בין העכשווי לקדום.‏<br />

בשם הוועדה המארגנת אנו מברכים אתכם בברכת ברוכים<br />

הבאים לישראל.‏<br />

דני מריאן איתי לויתן אברהם נ.‏ דנציגר<br />

יו"ר יו"ר נציג ישראל<br />

<strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> הוועדה המקצועית ב-‏fib<br />

ל<strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong> של ה<strong>איגוד</strong><br />

ונציג ישראל ב-‏fib<br />

הפדרציה הבינלאומית לבטון,‏ המאגדת 41 קבוצות חברים<br />

לאומיות וכאלף חברים פרטיים או ארגוניים,‏ היא ארגון<br />

שלא למטרות רווח,‏ הפועל לקידום הביצועים הטכניים.‏<br />

הכלכליים.‏ האסתטיים והסביבתיים של מבני הבטון בכל<br />

רחבי העולם הפדרציה הוקמה בשנת 1998 על-ידי איחוד<br />

המועצה האירופאית-בינלאומית לבטון )CEB( והפדרציה<br />

הבינלאומית לטרום-דריכה (prestressing) FIB שפעלו באופן<br />

עצמאי משנת 1952. מושב מזכירות הפדרציה המאוחדת הוא<br />

בלוזאן,‏ שווייץ.‏<br />

מטרות הפדרציה הבינלאומית לבטון הן לפתח רמה בינלאומית<br />

של נושאים מדעיים ומעשיים שיש בהם כדי לקדם את<br />

הביצועים הנ"ל בבטון.‏ מטרות אלה יושגו בדרכים הבאות:‏<br />

‏•המרצה באמצעות מחקר<br />

‏•הסינתזה בין ממצאי המחקר והניסיון המעשי<br />

‏•הפצת התוצאות באמצעות פרסומים,‏ מסמכים מנחים<br />

וארגון כנסים וסימפוזיונים בינלאומיים<br />

‏•ניסוח המלצות לתכנון ו<strong>בנייה</strong> של מבני בטון<br />

‏•מסירת מידע מצד חברי הפדרציה על ההתפתחויות<br />

האחרונות.‏<br />

מטרות אלה יושגו יחד עם האגודות הטכניות הקיימות וארגוני<br />

התקינה האזוריים.‏<br />

18 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

שער <strong>גיליון</strong> חודש מאי האחרון של רבעון הפדרציה<br />

הבינלאומית לבטון המופץ בין חברי הפדרציה<br />

הפדרציה מפרסמת רבעון בשפה האנגלית בשם Structural<br />

Concrete המספק הנחיות והדרכות בתחום ה<strong>בנייה</strong> בבטון<br />

ומפרסם חדשות המכסות את כל תחומי התכנון,‏ ה<strong>בנייה</strong><br />

והביצועים בבטון.‏ כמו כן מפרסמת הפדרציה ביוליטינים<br />

חודשיים בנושאים ספציפיים הקשורים ל<strong>בנייה</strong> בבטון.‏<br />

הפדרציה פועלת באמצעות עצרת כללית ומועצה טכנית,‏<br />

הבוחרות את נשיאות הפדרציה.‏ העצרת הכללית מורכבת<br />

מראשי המשלחות החברות בפדרציה,‏ מהנציגים או סגניהם,‏<br />

שמונו על-ידי המדינות החברות.‏ חברי העצרת הכללית<br />

נפגשים לפחות אחת לשנתיים כדי לבחור את נשיא<br />

הפדרציה וסגנו,‏ את גזבר הכבוד ואחת לארבע שנים הם<br />

בוחרים את חברי נשיאות הפדרציה.‏ הנשיאות מרכיבה את<br />

מזכירות הפדרציה.‏ פעילות הפדרציה נעשית ועדות וצוותי<br />

משימה,‏ וכן קבוצות למשימות מיוחדות.‏ אחת לארבע<br />

שנים נערך קונגרס הפדרציה באחת המדינות החברות בה.‏<br />

סימפוזיונים נערכים בשנים בהן לא מתקיים הקונגרס.‏ כמו<br />

שער ביוליטין מס'‏ 63 של הפדרציה לבטון המוקדש לתכנון<br />

מבנים טרומיים מבטון נגד נגד פעולות לא צפויות<br />

כן מקיימת הפדרציה קורסים בנושאים ייחודיים.‏ המדינות<br />

החברות בפדרציה רשאיות לערוך כנסים בנושאי בטון<br />

ל<strong>בנייה</strong> תחת גג הפדרציה.‏<br />

פרסים<br />

הפדרציה עשויה להעניק את הפרסים הבאים לחבריה:‏<br />

‏•מדליית פרייסינט המוענקת אחת לארבע שנים בקונגרס<br />

הפדרציה.‏<br />

‏•מדליית השירות המצוין המוענקת בסימפוזיון הפדרציה<br />

‏)בשנים שבהן לא מתקיים הקונגרס(.‏<br />

‏•מדליית הפדרציה למבני בטון מצטיינים:‏ מוענקת אחת<br />

לארבע שנים בקונגרס הפדרציה.‏<br />

‏•חברות כבוד בפדרציה - נבחרת על-ידי העצרת הכללית<br />

של הפדרציה בכל עת.‏<br />

‏•נשיא כבוד - נבחר על-ידי העצרת הכללית של הפדרציה<br />

בכל עת.‏

נגני התזמורת הפילהרמונית מנסים את מיתרי כינורותיהם במבנה שהיה ביתם הנמצא בשיפוצים ‏)צילום:‏ ולדימיר זלטקין(‏<br />

מנכ''ל היכל התרבות בתל-אביב,‏ אדריכל שיפוצו וקונסטרוקטור הפרויקט,‏<br />

מציגים בסיור מהנדסים שערך ה<strong>איגוד</strong> את השינויים ההנדסיים המתבצעים<br />

במהלך שיפוץ המבנה ההיסטורי,‏ תוך כדי שימור ערכיו האדריכליים:‏<br />

ניתוח קרביים - לא מתיחת פנים<br />

בשלושה ביולי השנה ערך ה<strong>איגוד</strong> יום עיון בנושא שיפוץ<br />

היכל התרבות בתל-אביב,‏ נושא שהסעיר בשנים האחרונות<br />

במיוחד את קהילת האדריכלים הישראלית,‏ שהתנגדה בכל<br />

תוקף לשיפוץ המבנה,‏ והגיע עד לערכאות משפטיות.‏ הרוחות<br />

סביב הנושא התלהטו עד כדי כך,‏ שהאדריכל הלל שוקן,‏ ראש<br />

בית הספר עזריאלי לאדריכלות באוניברסיטת תל-אביב,‏<br />

הישווה את ההחלטה לשפץ את ההיכל למעשי הוואנדליזם<br />

של הטאליבן באפגניסטאן,‏ שהשחיתו בירי תותחים את פסלי<br />

בודהה הענקיים העתיקים.‏<br />

יום העיון נערך באתר השיפוץ עצמו - כלומר,‏ במבנה השלם<br />

מבחוץ אך ההרוס מבפנים של ההיכל.‏ בנסגרת יום העיון הוצגו<br />

ההיבטים ההנדסיים והקונסטרוקטיביים של התכנון וביצוע<br />

השיפוץ,‏ שהוא כיום אחד הפרויקטים ההנדסיים המעניינים<br />

והמאתגרים ביותר במדינה.‏ במסגרת עבודות השיפוץ נחפרת<br />

קומת מרתף חדשה מתחת לבניין הקיים המיועד לשימור<br />

חמור,‏ תוך ביצוע הנמכת יסודות המבנה,‏ תמיכת המבנה<br />

הקיים,‏ חיתוך עמודי המבנה והעמקת הביסוס למפלס מונמך<br />

חדש.‏<br />

פתח את הסיור מנכ"ל היכל התרבות,‏ אהרון סופר,‏ שאמר<br />

בין השאר:‏ ‏"מה שעשינו הוא,‏ שלקחנו מבנה מימי הביניים<br />

והפכנו אותו למבנה סופר משופץ!‏ אחת הבעיות שחייבו<br />

את שיפוצו של מבנה היכל התרבות הייתה השאלה:‏ האם<br />

הבניין עומד בדרישות העכשוויות של עמידה בפני רעידות<br />

אדמה‏ בבדיקת הקונסטרוקציה של הבניין התברר שהמבנה<br />

נתמך על כ-‏‎60‎ עמודים,‏ שצריך לחבר אותם האחד לשני כדי<br />

לקבל קופסא.‏ מכאן נולדה המחשבה,‏ שאם ממילא אנחנו<br />

מחזקים את העמודים על מנת שהבניין יעמוד בפני רעידות<br />

אדמה,‏ ניתן לחפור מתחתיו מרתף מרכזי בשטח של 400 מ"ר<br />

ובמקום הזה נוכל להכניס את כל מה שאנחנו רוצים להוסיף<br />

למבנה,‏ מבלי לפגוע בצורתו החיצונית ותוך כדי שימור ערכיו<br />

האדריכליים.‏<br />

‏"הרעיון הזה חייב חלוקה פונקציונלית מחדש של השטח.‏<br />

החלטנו שכל מרכז הלימוד יהיה באיזור של מתקני החשמל<br />

ומיזוג האוויר.‏ לכן שינינו את מיקום החדרים מאחורי<br />

הבמה כפי שהיה עד היום,‏ ופינינו שטח לאולם חזרות חדש<br />

לתזמורת.‏<br />

‏"אבל כדי להוסיף קומת מרתף מתחת למבנה הקיים היה צורך<br />

להאריך את העמודים עליהם נשען המבנה.‏ הבעיה ההנדסית<br />

העיקרית הייתה:‏ איך תולים את העמודים הקיימים באוויר,‏<br />

כדי להוסיף מתחתם עמודים חדשים,‏ מבלי שהבניין יתפרק<br />

וייסדק!‏ <strong>המהנדסים</strong> שעסקו בכך עמלו ומצאו פתרונות<br />

ועובדה היא שהם הצליחו לבצע את הארכת העמודים ללא<br />

דופי.‏ המהלך ההנדסי הגדול הזה הצליח.‏ כששיפוץ הבניין<br />

יסתיים נקבל את מבנה היכל התרבות על העמודים החדשים<br />

המוארכים.‏ זה יהיה בניין שיעמוד בכל דרישות התקנים<br />

החדשים ויענה על כל הצרכים של התזמורת.‏<br />

‏"כל שלבי התכנון,‏ הביצוע והשינויים במבנה היו מלווים<br />

בהרבה דיונים סוערים,‏ ויכוחים ציבוריים לוהטים והתנגשויות.‏<br />

האתגר ההנדסי הכי משמעותי היה התכנון האדריכלי החדש<br />

של האולם.‏ אחת הבעיות המרכזיות בתכנון האולם מחדש<br />

20 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

הייתה איך לבצע אולם ובימת קונצרטים מודרנית,‏ עם כל<br />

הצרכים הנובעים מכך,‏ מבלי לפגוע בנושא שימור אופיו<br />

האדריכלי של הבניין!"‏<br />

במת נגנים סופר משוכללת<br />

‏"כיום ניתן לומר,‏ שהתוצאה שקיבלנו היא משביעת רצון<br />

בהחלט",‏ אמר אהרון סופר.‏ ‏"מה שנקבל בסוף התהליך הוא<br />

אולם קונצרטים הדומה מאוד לאולם הקודם של ההיכל,‏<br />

עם במה סופר משוכללת,‏ המורכבת מבמות נעות,‏ מעלית<br />

מהמרתף,‏ ומבנה מדורג לנגני התזמורת,‏ כך שהצופים מכל<br />

מקום באולם יוכלו לראות את כל הנגנים,‏ גם אלה שבשורות<br />

האחוריות.‏<br />

‏"גם החלל מעל הבמה יהיה הרבה יותר גבוה מאשר היה קודם,‏<br />

כחלק מהדרישות האקוסטיות להגדיל את חלל האולם כולו.‏<br />

עכשיו יהיה ניתן לתלות מעל הבמה את כל הריקוויזיטים<br />

החדשניים - מתקני תאורה הולמת וכל העזרים האחרים,‏ כמו<br />

מערכות שמע והקלטה מודרניות.‏ מדובר במסה אדירה של<br />

מערכות חדשניות שלא היו קיימות בעת שההיכל נבנה.‏<br />

‏"האדריכל דוד ברסלבי בנה לצורך זה,‏ בתחילת תהליך התכנון,‏<br />

מודל שאיפשר לנו לבנות תקרה משוכללת חדשה מעל הבמה<br />

שמתחתיה מסתתרים כל האביזרים הטכניים.‏ זוהי תקרה<br />

שבמופעים האחרים שייערכו בהיכל תהיה סגורה,‏ אבל ניתן<br />

יהיה לפתוח אותה ולהוריד מלמעלה את כל העזרים.‏ כדי<br />

למצוא פתרונות לדרישות שיפור האקוסטיקה במבנה ניהלנו<br />

פרויקט טכנולוגי מאוד מורכב,‏ תוך אינספור התלבטויות,‏ הן<br />

בשעת התכנון והן בשעת הביצוע.‏<br />

‏"זהו הרקע לשינויים שביצענו בהיכל.‏ לשמחתי הרבה המערכת<br />

האדריכלית וההנדסית המקצועית שהעסקנו בפרויקט ענתה<br />

על כל הדרישות שהצבנו בפניה.‏ אין משהו שביקשנו שיהיה<br />

במבנה ולא קיבלנו אותו.‏ זה מתחיל באדריכל,‏ נמשך במתכננים<br />

וביועצים ומסתיים במבצעים.‏<br />

כך נראה פנים היכל התרבות לפני שיפוצו,‏ כשהנגנים על<br />

הבמה יושבים על משטח אחיד<br />

‏"התאריך לסיום שיפוץ היכל התרבות נקבע לתחילת חודש<br />

מארס 2013. בלתי אפשרי יהיה לסיים את כל עבודות השיפוץ<br />

עד למועד זה,‏ אבל אנחנו חייבים לסיים את כל מה שמחייב<br />

סיום כדי שהתזמורת תוכל לחזור להופיע באולם במועד זה.‏<br />

במקביל נמשיך לבנות את אולם החזרות התת-קרקעי.‏ עד<br />

לסיום הפרויקט ניצבים בפנינו עוד המון אתגרים.‏ אנחנו<br />

עובדים כל יום עד לשעה תשע בלילה וביקשנו שיאפשרו לנו<br />

לעבוד מסביב לשעון לפחות להוצאת העפר מהחפירות מתחת<br />

למבנה,‏ שכן אחרת לא נעמוד בלוח הזמנים שקבענו.‏<br />

‏"תקציב השיפוץ הכולל היה מלכתחילה 140 מיליון ש"ח.‏ אבל<br />

תמונת הדמייה של פנים היכל התרבות המשופץ,‏ עם כיסאות משופעים יותר של הקהל,‏ במה מדורגת ותקרה שקופה המחקה<br />

את צורת התקרה הקודמת<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 21 <strong>2012</strong>

איור הממחיש את השינויים הפנימיים המבוצעים מתחת למבנה הנוכחי של היכל התרבות<br />

אנחנו זקוקים עוד לעשרה מיליון ש"ח כדי שכל החלומות<br />

הרטובים שלנו על שיפוץ המבנה אכן יתממשו.‏ אם לא נצליח<br />

לגייס סכום זה נצטרך לוותר על רכישת ציוד קצה למבנה".‏<br />

תכנון תוך מעקב מתמיד<br />

על שיפוץ פנים היכל התרבות היה ממונה אדריכל עופר קולקר,‏<br />

ממשרד האדריכלים הירושלמי קולקר-קולקר-אפשטיין,‏<br />

שהסביר במהלך הסיור את ההיבטים האדריכליים של<br />

הפרויקט.‏ ‏"אני מתעסק בפרויקט הזה כבר שמונה שנים",‏ אמר.‏<br />

‏"מדובר באתגר אדריכלי קשה ביותר.‏ למרות שעסקנו בעבר<br />

בשימור מבנים,‏ כאן לא היה מדובר בשימור מבנה של ‏‘העיר<br />

הלבנה'.‏ מדובר במבנה ענק שהוא אחת היצירות האדריכליות<br />

הטובות ביותר של שנות ה-‏‎50‎‏'‏ של המאה שעברה.‏ אין ספק,‏<br />

שהמבנה,‏ שתוכנן בשעתו על-ידי האדריכלים דב כרמי,‏ זאב<br />

ויעקב רכטר,‏ ונבנה במשך ארבע שנים בין השנים 1957-1953<br />

כאולם הקונצרטים העיקרי של תל-אביב וביתה של התזמורת<br />

הפילהרמונית הישראלית,‏ ראוי לשימור.‏<br />

לא היה כאן מקום לאינטרפרטציה אישית.‏ אולם מאחר שאין<br />

מנהל היכל התרבות,‏ אהרון סופר ‏)במרכז(,‏ כשימין אינג'‏ דני<br />

שחם ומשמאל אינג'‏ דני מריאן,‏ יו"ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ במהלך הסיור<br />

באתר שיפוץ היכל התרבות<br />

22<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

חקיקה מחייבת בתחום השימור,‏ הרי שכל אחד הוא כנביא<br />

בשער.‏ כתוצאה מכך התפתח מאבק רעיוני עז וממושך בין<br />

קהילת האדריכלים הישראלית,‏ שביקשה לשמר את המבנה<br />

מהנדסי ה<strong>איגוד</strong> שהשתתפו ביום העיון מסיירים בתוך המבנה<br />

הנמצא בעיצומו של שיפוצו<br />

מבחוץ ומבפנים בדיוק כפי שתוכנן ונבנה לפני 55 שנה,‏ לבין עושי<br />

המוסיקה - אנשי התזמורת הפילהרמונית בראשותו של המנצח<br />

זובין מהטה,‏ מנהלה המוסיקלי של התזמורת - שביקשו לשפץ<br />

את הבניין ולהתאימו לדרישות מאולם קונצרטים מודרני.‏ זובין<br />

מהטה הסביר את הצורך בשיפוץ האולם באומרו:‏ ‏‘האולם הזה<br />

כבר אינו ראוי לייעודו.‏ גם אם אוהבים את הארכיטקטורה שלו<br />

אנחנו צריכים גם לשמר את צלילי התזמורת מבחינה אקוסטית.‏<br />

ומהבחינה הזאת זה פשוט לא מתקבל על הדעת מה שקורה<br />

באולם הזה עכשיו.‏ האולם אינו עומד בשום סטנדרט אקוסטי<br />

ביחס לאולמות אחרים בעולם ושיפוצו הוא מחויב המציאות.‏<br />

בסיורים שעורכת התזמורת בחו"ל היא מנגנת באולמות הטובים<br />

ביותר שיש,‏ ולכן היא נשמעת הרבה יותר טוב דווקא בחוץ ולא<br />

בביתה שלה'.‏<br />

‏"באוקטובר 1957, כשנחנך האולם הוא נחשב כאולם מעולה<br />

מבחינה אקוסטית.‏ אבל במהלך השנים שחלפו מאז נבנו הרבה<br />

7

אולמות קונצרטים חדשים בעולם.‏ התזמורת הישראלית,‏<br />

שניגנה בהם,‏ הרגישה במשך שנים רבות את הפער בין<br />

האקוסטיקה שבאולמות אלה לבין זו שבהיכל התרבות בתל-‏<br />

אביב.‏ הם הרגישו שיש צורך לשנות את חלל אולם ההיכל כדי<br />

לשפר את האקוסטיקה שלו.‏<br />

‏"מומחה האקוסטיקה הראשון שהוזמן לתכנן את שיפור<br />

האקוסטיקה של האולם היה מהנדס האקוסטיקה האמריקאי<br />

שהיה מופקד על שיפוץ הקארנג'י הול בניו-יורק,‏ הנחשב<br />

לאחד האולמות הטובים בעולם מבחינה אקוסטית.‏ אולם<br />

לאחר שהוא בדק את אולם היכל התרבות הוא דרש להגביה את<br />

גג הבניין בשני מטרים.‏ כלומר,‏ לפגוע בצורתו הארכיטקטונית<br />

החיצונית.‏ ועל כך נפלה בשעתו כל תוכנית השיפוץ.‏<br />

לאחר פסילת תוכנית השיפוץ הראשונה הובא לארץ מי שנחשב<br />

כיום למהנדס האקוסטי הטוב ביותר בעולם - המהנדס היפני<br />

יסוהיסה טויוטה.‏ הוא נחשב כיום לאורים ולתומים בתחום<br />

האקוסטיקה בעולם.‏ בין השאר הוא תכנן מבחינה אקוסטית<br />

את אולם ‏‘סאנטורי',‏ אולם הקונצרטים המרכזי של טוקיו,‏<br />

ואת אולם הקונצרטים ‏"וולט דיסני",‏ ביתה של התזמורת<br />

הפילהרמונית בלוס אנג'לס.‏ חשבנו שהוא יהיה מספיק מוסמך<br />

לפסוק איך לשפץ את היכל התרבות מבחינה אקסוטית,‏ אולם<br />

לבסוף גם דעתו לא התקבלה.‏<br />

‏"מכאן והלאה המשכנו לתכנן את שיפוץ האולם כשוועדת<br />

מעקב עירונית עוקבת מקרוב אחר התכנון.‏ ביצענו פשוט<br />

תכנון תוך מעקב מתמיד.‏ אם הצלחנו לשרוד את הדיאלוג<br />

הזה,‏ זה נובע כנראה מכך שיש לנו סבלנות.‏ המשימה נראתה<br />

לנו מספיק חשובה כדי להתגבר על כל המכשולים בדרך".‏<br />

תרומה להתחדשות מוסיקלית<br />

המשיך אדריכל עופר קולקר וסיפר:‏ ‏"את השינויים העיקריים<br />

ביצענו בתוך ההיכל,‏ כתוצאה מהצורך בשימור מחמיר,‏ מבלי<br />

לשנות דבר בצורתו החיצונית של המבנה.‏ בסופו של דבר<br />

המהנדס יסוהיסה טויוטה נשאר כיועץ אקוסטי לשינויים<br />

הפנימיים,‏ כשנציגו בארץ הוא יועץ האקוסטיקה הישראלי<br />

שמי משיח.‏ בתוך המבנה הוספנו רק קומת קרקע בשטח של<br />

4,000 מ"ר,‏ מתחת לבניין הקיים,‏ עם חדירה של 18 מ'‏ לחניון<br />

התת-קרקעי שנבנה בין היכל התרבות לבין בניין ‏‘הבימה'.‏<br />

זהו עיקר השינוי במבנה.‏ שם ייבנה אולם חזרות לתזמורת,‏<br />

שישמש גם כאולם לקונצרטים של מוסיקה קאמרית.‏ זה יהיה<br />

אולם עם 200 כיסאות בתנועה,‏ שניתן יהיה לשנותו ולהתאימו<br />

לכל מופע.‏ ניתן יהיה לערוך בו מופעים מסוגים שונים,‏ גם<br />

קונצרטים של מוסיקה ניסיונית לקהל מצומצם.‏ התקווה היא<br />

שהוא יתרום להתחדשות המוסיקלית בארץ.‏ במת האולם הזה<br />

תהיה דומה לזו של האולם הראשי,‏ כך שניתן יהיה לערוך שם<br />

חזרות בתנאי אולם אמיתי".‏<br />

‏"לנגני התזמורת היו חסרים באולם הישן גם חדרי הלבשה<br />

ואיפור.‏ לכן הוספנו בקומה התחתונה שבנינו חדרים נוספים<br />

עבור הנגנים,‏ כמו גם איזור התכנסות רחב ואיזור לחינוך<br />

והכשרת נוער להאזנה לתזמורת.‏ בנינו גם חדר VIP שיהיה<br />

מעין מועדון לאגודת ידידי התזמורת.‏<br />

‏"אולם היכל התרבות ימשיך להיות אולם הקונצרטים<br />

והמופעים בסגור הגדול ביותר בארץ.‏ התזמורת הפילהרמונית,‏<br />

שהיכל התרבות נמצא בבעלות משותפת שלה ושל עיריית תל-‏<br />

אביב,‏ מופיעה בו רק 150 ערבים בשנה.‏ בשאר 200 הערבים<br />

24<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

נערכים באולם מופעים שונים,‏ כך שמדובר למעשה באולם<br />

רב-תכליתי.‏ זה דבר נדיר מאוד באולמות קונצרטים בעולם.‏<br />

אבל כתוצאה ממציאות זו היינו צריכים להתאים בתכנון את<br />

האולם למופעים השונים שייערכו בו".‏<br />

בהמשך התייחס אדריכל קולקר לשינויים האקוסטיים שנדרשו<br />

באולם היכל התרבות.‏ ‏"אחת הבעיות העיקריות שנאלצנו<br />

תוכנית הרחבת מרתף המבנה.‏ השטח הכהה מסמן את<br />

שטח המרתף הישן כשהשטחים הבהירים סביבו מסמנים את<br />

הרחבתו בכל היקף שטח הבניין<br />

מדרגות הבטון החדשות של מושבי הקהל שנועדו להגדיל את<br />

שיפועי המושבים<br />

עמודי מבנה היכל התרבות באכסדרת קומתו השנייה של<br />

המבנה כשהם מצופים במעטפת פלדה לחיזוק עמידותם<br />

בפני רעידות אדמה<br />

7

הכיסאות.‏ חלקים אחרים של המבנה,‏ כמו מרפסות האכסדרה<br />

הראשית,‏ נשארו כפי שנבנו.‏ גם עכשיו אין להן מעקות ואין<br />

בהן תאורה".‏<br />

צילום הממחיש את העבודה המרכזית בפרויקט:‏ הארכת<br />

עמודי המבנה על יסוד חדש.‏ בחלקו העליון של הצילום נראה<br />

עמוד הבטון הישן הנתמך על-ידי זרועות מגבה המונח על<br />

כלונסאות שהוחדרו מסביב לעמוד,‏ כשהוא מחובר כבר לעמוד<br />

הפלדה החדש מתחתיו הנשען על יסוד חדש<br />

להתמודד עימה היה הצורך להגדיל את נפח האולם,‏ לצרכים<br />

אקוסטיים.‏ התקרה המקורית של האולם,‏ שתוכננה בשעתו<br />

על-ידי האדריכל ארנון אדר,‏ הייתה תקרת רביץ כבדה,‏ חלקה<br />

עשויה מאסבסט,‏ והיה חסר נפח כדי שהקהל ישמע את צלילי<br />

התזמורת כראוי.‏ אולם נדרשנו לשמר את התקרה בצורתה<br />

המקורית.‏ שימרתי בדיוק מה שהורו לי.‏ אבל החלטנו להוסיף<br />

שליש לנפח האולם על-ידי בניית תקרה אקוסטית שקופה.‏<br />

הקהל באולם יראה למעשה את אותה תקרה כמו זו שקיימת<br />

עכשיו,‏ אבל זו תהיה תקרה שקופה לגמרי,‏ שהצלילים יחדרו<br />

אותה,‏ יעלו לגובה נוסף של ארבעה מטרים,‏ יגיעו לתקרה<br />

רפלקטיבית ויוחזרו ממנה.‏<br />

‏"שינוי נוסף שנדרשנו לבצע היה שינוי מיקום מערכת מיזוג<br />

האוויר.‏ בשעתו,‏ כשנבנה הבניין היה אחד מחברי מועצת<br />

עיריית תל-אביב שמחה אבן זוהר,‏ בעלה של המרת אדיס<br />

דה פיליפ,‏ ששימש גם כמנכ"ל האופרה הישראלית העממית<br />

שהקימה.‏ הוא חשש כנראה שבאולם היכל התרבות ייערכו<br />

מופעי אופרה שיתחרו באופרה שלו ולכן דרש שמתקני מיזוג<br />

האוויר יותקנו מעל במת התזמורת,‏ דבר שיפריע לעריכת<br />

מופעי אופרה על במה זו.‏ העברנו את מתקני מיזוג האוויר<br />

למיקום אחר,‏ הרחבנו את הבמה והפירמידות שמעל הבמה<br />

מסתובבות והופכות לקוליסות.‏ למעשה,‏ כל הבמה נבנתה<br />

מחדש.‏ תכננו אותה בצורה מדורגת יותר,‏ כדי שהנגנים יישבו<br />

בשיפוע מול הקהל ולא על משטח שטוח.‏ במקביל שיפרנו<br />

את השיפועים של מושבי הקהל באלם וביציעים על-ידי<br />

הוספת שכבה נוספת של בטון,‏ בגיאומטריה חדשה,‏ לבסיס<br />

גאווה מקצועית ישראלית<br />

לאחר הרצאתו של אדריכל עופר קולקר,‏ הציג אינג'‏ דני שחם,‏<br />

הקונסטרוקטור של שיפוץ המבנה,‏ את השיקולים ההנדסיים<br />

בתכנון הקונסטרוקציה באילוצי תוכנית השימור ודרישות<br />

האדריכלות.‏<br />

‏"האתגר הגדול התכנון הקונסטרוקציה להיכל התרבות היה<br />

לבנות בתוך אולם קיים ולשמור על כל מה שיש בו.‏ פרויקט<br />

כזה,‏ ברמה ובהיקף כאלה,‏ טרם נעשה בארץ.‏ המשימה<br />

הקונסטרוקציונית הייתה להעמיק את המבנה בחמישה מטרים<br />

נוספים מבלי לפגוע במבנה הקיים",‏ הסביר דני שחם.‏<br />

‏"למעשה לא היה בידינו מידע על הקונסטרוקציה של המבנה<br />

הקיים.‏ משום כך ביצענו מדידות מדויקות של כל מה שנבנה<br />

מעל גבי הקרקע ושל כל היסודות הקיימים של המבנה.‏ תוך<br />

כדי עבודות המדידה גילינו דברים חדשים על הבניין,‏ שלא<br />

ידענו עליהם בכלל.‏ הסתבר לנו שהיה צריך לחתוך קירות<br />

ותקרות,‏ שלא הבננו מה תרומתם למבנה,‏ ולהוסיף קירות שלא<br />

היו קיימים.‏ במצב זה פנינו ליורשי המתכננים המקוריים של<br />

המבנה וביקשנו לקבל את התוכניות המקוריות של הבניין.‏<br />

לאחר דיונים רבים שיכנענו את המזמין - עיריית תל-אביב<br />

- לרכוש את התוכניות המקוריות של המבנה.‏ תוכניות אלה<br />

כך נראה היום אולם היכל התרבות התל-אביבי ההרוס,‏<br />

כשפיגומי מתכת ממלאים את חללו<br />

סיפקו את המידע לגבי החלקים בבניין שלא הצלחנו לראות<br />

אותם.‏ בהתאם לקונסטרוקציה המקורית התחלנו לחפש את<br />

הסכימה המתאימה לחישובי התכנון.‏<br />

‏"כולם שאלו אותנו:‏ מה יקרה לבניין ברעידות אדמה‏ האם<br />

הוא יחזיק מעמד ולא יתמוטט‏ בדקנו את התוכניות וגילינו<br />

שבנושא זה אנחנו ב'ברוך'.‏ מבנה היכל התרבות מורכב למעשה<br />

משבעה גושים נפרדים,‏ עם גוש אחד מרכזי.‏ הגושים מחוברים<br />

באמצעות תפרים ביניהם.‏ במצב כזה הסכנה היא שבמקרה של<br />

רעדית אדמה כל גוש יתמוטט ויפול לכיוון אחר.‏<br />

‏"לאחר הבדיקות הכננו מודלים חישוביים באמצעות תוכנת<br />

‏‘סופיסטיק'.‏ הזנו את התוכנה בכל הנתונים והאלמנטים והמסקנה<br />

הראשונה שהגענו אליה הייתה שקודם כל עלינו לסגור את<br />

התפרים שבין שבעת גושי המבנה,‏ לחבר את הבניין לגוש אחד,‏<br />

26 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

אדריכל עופר קולקר,‏ אדריכל<br />

תוכנית השיפוצים של היכל<br />

התרבות<br />

מנהל פרויקט שיפוץ היכל<br />

התרבות מטעם חברת<br />

‏"אידיסי",‏ אינג'‏ צחי לנגר<br />

ולחזק אותו ב-‏‎30%‎ כדי שפר את עמידותו בפני רעידות אדמה.‏<br />

למעשה,‏ בסופו של דבר,‏ לאחר שסגרנו את התפרים,‏ הוספנו<br />

אלמנטי הקשחה וקירות בעובי של 40 ס"מ מתחת למושבים,‏<br />

הבאנו את המבנה למצב של עמידות ב-‏‎98%‎ ברעידת אדמה.‏<br />

‏"משימה נוספת שניצבנו בפניה כדי שהמבנה יעבוד בצורת<br />

מסגרת,‏ היה הצורך בחיזוק כל עמודי הבניין.‏ לשם כך חיזקנו<br />

את כל העמודים מסביב לבניין במעטפת פלדה.‏ מעטפת הפלדה<br />

תכוסה בטיח חדש באותי עובי של הטיח של עמודי הבטון<br />

המקוריים.‏ תוך כדי קילוף הטיח הישן מעל עמודי הבטון גילינו<br />

סדקים לכל גובה הבניין.‏<br />

‏"בסופו של התכנון ראינו שהשיקול השימורי שנדרשנו לעמוד<br />

בו בתכנון אינו נורא כל כך.‏ בעיה המרכזית שעמדנו בפניה<br />

הייתה:‏ איך מוסיפים יסודות לקומה התחתונה שתיחפר מתחת<br />

ליסודות הקיימים!‏ יחד עם מהנדס עדי לרר תכננו לקדוח ארבעה<br />

כלונסאות מסביב לכל עמוד קיים.‏ בעזרת מערכת מגבהים ‏)ג'קים(‏<br />

הרמנו עומסים של עד 30 טון שנשא כל עמוד והעברנו את<br />

העומסים לארבעת הכלונסאות שקדחנו סביב העמוד,‏ תוך מעקב<br />

צמוד של יועץ הקרקע,‏ אינג'‏ עדי לרר ואינג'‏ תומר קרלינגו מחברת<br />

‏‘גבי שואף בע"מ'.‏ כשהעומס הועבר אל הכלונסאות התחלנו לנתק<br />

את העמודים מהיסודות הישנים.‏ בנינו יסודות חדשים שעליהם<br />

הנחנו פלטת בטון ועליה הרכבנו את עמודי הפלדה החדשים.‏<br />

בעזרת המגבהים הרמנו את העמודים כדי לאפשר לפרק את<br />

המגבהים העליונים.‏ לאחר שהרמנו את העמודים החדשים פרקנו<br />

את המגבהים ואת הכלונסאות ואיפשרנו לעמודים החדשים<br />

לשאת את העומס".‏<br />

לאחר הרצאתו של אינג'‏ שחם הירצה יועץ הקרקע אינג'‏ עדי<br />

לרר על הנחיות הביסוס לתכנון התימוך,‏ החפירה והארכת<br />

העמודים הקיימים ‏)ראה בהמשך כתבה נפרדת של אינג'‏ לרר<br />

בנושא זה(.‏ בתום הסקירה נערך סיור באתר המבנה בהדרכתו<br />

של מנהל הפרויקט,‏ אינג'‏ צחי לנגר,‏ מחברת ‏"אידיסי,‏ יועצים<br />

להנדסה ופיתוח בע"מ".‏<br />

בתום הסיור המאלף הודה יו"ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ אינג'‏ דני מריאן,‏ למארגנים<br />

ואמר:‏ ‏"כמי שיש לו מנוי לקונצרטי התזמורת הפילהרמונית ולכן<br />

הוא בעל עניין בפרויקט הזה,‏ אני חייב לומר שאני חש גאווה<br />

גדולה שכל העבודה ההנדסית המורכבת והמסובכת הזאת נעשית<br />

בידי אדריכלים ומהנדסים ישראלים - אנשים כחול-לבן!‏ אני<br />

מודה למארגני הסיור על שפתחתנו לנו דלת לבוא ולראות מקרוב<br />

את העבודה הנפלאה שאתם עושים".‏<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 27 <strong>2012</strong>

‏"ארז מוצרים תרמופלסטיים"‏ הינו יצרן בדים טכניים בציפוי תרמופלסטי למגוון תחומים,‏<br />

בעל תקן .ISO 9001:2000<br />

‏“ארז מוצרים תרמופלסטיים”‏ מתמחה באיטום גגות מעל 25 שנה - הן כיצרן היריעות והן<br />

כמבצע עבודות האיטום בעזרת צוותים מיומנים,‏ ובכך נותן ללקוחותיו כתובת אחת לשירות,‏<br />

לכל אורך תקופת האחריות )10 עד 15 שנים בהתאם לסוגי היריעות ולעוביים השונים).‏<br />

ביכולתנו להציע פתרונות לאיטום ובידוד לגגות מסוגים שונים:‏ בטון,‏ אסבסט,‏ עץ ,OSB<br />

איסכורית וסוגי פח שונים.‏ אנשינו עומדים לרשותך לביצוע סקר איטום גגות.‏<br />

יריעת האיטום ‏"אטמית 111" הנה בעלת תו תקן ישראלי 1430 חלק 1, כמו כן המפעל מייצא<br />

יריעות לחו"ל העומדות בתקנים אירופאים ואמריקאים מחמירים.‏<br />

לאחרונה ביצענו מספר עבודות לאיטום גגות של מבני ציבור ותעשייה כהכנה להתקנת<br />

מערכות סולאריות להפקת חשמל.‏<br />

ניתן לעיין במפרטים וחומר נוסף באתר החברה www.erez-therm.com<br />

נשמח ליצור אתכם קשר ולעמוד לשירותכם<br />

ארז מוצרים תרמופלסטיים<br />

מחלקת איטום גגות טל.‏ 08-6801273 פקס.‏ 08-6801208

לנתק את מבנה היכל התרבות בתל-אביב מיסודותיו,‏ לחפור מתחתיו קומה<br />

חדשה ולחבר את המבנה מחדש ליסודות - זה לא מבצע דמיוני -<br />

זה מתבצע בעצם ימים אלה.‏ ההיבטים הגיאוטכניים של הפרויקט<br />

ניתוק עמודי היכל התרבות מיסודותיו<br />

והארכתם ב-‏‎4‎ מ'‏<br />

אינג'‏ עדי לרר<br />

בניין היכל התרבות בתל-אביב הינו מבנה ותיק ומכובד.‏<br />

הכוונה בפרויקט שיפוצו המתבצע היום היא לשמר את המבנה<br />

החשוב מבחינה ארכיטקטונית,‏ אך לשדרג ולחדש אותו.‏ לצורך<br />

כך תכנן הצוות האדריכלי בראשות האדריכל עופר קולקר<br />

תוספת של אולמות חזרות,‏ מעלית במה משוכללת ומערכות<br />

מיזוג אוויר חדשניות - הכל בקומה תת-קרקעית חדשה<br />

מתחת לבניין הקיים.‏<br />

התכנון מחייב להחזיק את המבנה הקיים באוויר,‏ לחפור<br />

קומה נוספת,‏ להאריך כלפי מטה את עמודי הבניין בארבעה<br />

מטרים נוספים ולהציב את המבנה מחדש על מערכת יסודות<br />

חדשה ויציבה.‏<br />

מתכנן הקונסטרוקציה של המבנה - משרד <strong>המהנדסים</strong><br />

ירון-שמעוני-שחם - יחד עם משרדנו - משרד בלנק-לרר<br />

מהנדסים גיאוטכניים - פיתח את העקרונות של מערכת<br />

תימוך זמנית,‏ שתאפשר חפירה מתחת ליסודות המבנה הקיים<br />

וביצוע יסודות חדשים,‏ כל מערכות התימוך הן מערכות<br />

מורכבות וחדשניות ברמה שכמותה לא בוצעה עד כה בארץ<br />

ורק מעטים שכמותה בוצעו בעולם.‏<br />

הקבלן המבצע את עבודות שיפוץ היכל התרבות - חברת<br />

‏"רום גבס חיפוי וקירוי בע''מ''‏ - מבצע את העבודה המורכבת<br />

והמיוחדת הזו באופן מרשים.‏ מערכות התימוך פותחו על-ידי<br />

אינג'‏ עוזי שריד מחברת ‏"בטון דרוך בע''מ'',‏ שהיוזמה והיכולת<br />

ההנדסית שהפגין היו מפתח להתקדמות הפרויקט ותרגום<br />

הרעיונות ההנדסיים שפיתחנו לשפה מעשית.‏ על התזמורת<br />

ההנדסית הנ''ל מנצחת בניהול ופיקוח חברת ‏"אידיסי חברה<br />

להנדסה ופיתוח יועצים בע"מ",‏ שיודעת להוביל את העבודה<br />

בקפדנות ובמקצועיות מרשימה.‏<br />

זמן קצר לאחר התחלת עבודת החפירה מתחת למה שהיו<br />

כלים מכאניים מיוחדים חופרים מתחת לרצפת ולבמת בניין היכל התרבות הקיים<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 29 <strong>2012</strong>

פעם אולם ובמת היכל התרבות הייתי בטוח שבדיוק כך<br />

נראה הגיהנום - הרבה כלי חפירה קטנים,‏ חלקם במידות<br />

צעצוע,‏ הרבה פועלים העובדים בתוך ענני אבק,‏ רעשים<br />

מחרישי אוזניים של קומפרסורים ומכונות קידוח קטנות,‏<br />

ערימות עפר ושברי בטון ובורות עמוקים.‏ את הגיהנום הזה<br />

ואת התהליך המדהים שהפך אותו לאתר <strong>בנייה</strong> רגיל,‏ אנסה<br />

לתאר בהמשך.‏<br />

מכונת קידוח כלונסאות זמניים מסביב לעמוד הקיים,‏<br />

המותאמים להעברה זמנית של העומס מהעמוד אליהם<br />

תיאור כללי של מערכת הביסוס<br />

המבנה הקיים של היכל התרבות היה מבוסס על פלטות,‏<br />

הצמודות ברובן לרצפה הקיימת.‏ גם קירות הבטון של<br />

המבנה מבוססים על פלטות בודדות.‏ על-פי בדיקת מתכנן<br />

הקונסטרוקציה,‏ אינג'‏ דני שחם,‏ גודל הפלטות מתאים למאמץ<br />

בקרקע של 30-22 טון למ''ר.‏ התכנון הוא לבנות מתחת<br />

למרבית שטח הבניין מרתף חדש שעומקו 4.0-3.5 מ'‏ מתחת<br />

ליסודות המבנה הישן.‏<br />

פרופיל הקרקע מתחת לבניין היכל התרבות מורכב משכבות<br />

חול ומתחתן כורכר גושי-סלעי עם כיסי חול.‏ עובי הכיסוי<br />

החולי מעל הכורכר משתנה,‏ בין 3-2 מ'‏ ועד כ-‏‎10-8‎ מ'.‏<br />

מקומית,‏ נמצאה שכבת חול חרסיתי מעל הכורכר.‏<br />

כדי לאפשר את חפירת המרתף מתחת למבנה הקיים היה<br />

צורך בתימוך יסודותיו.‏ העומס של כל עמוד הקיים בתחום<br />

המרתף הועבר למערכת של שניים עד ארבעה כלונסאות,‏<br />

שהוחדרו סביב העמוד לקרקע עד לעומק של לפחות 6 מטרים<br />

7<br />

30<br />

פועל נועל את אחת הזרועות הטלסקופיות של המגבה ההידראולי לאחר הפעלתו<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

מבנה היכל התרבות שעמודיו ‏"תלויים באוויר''‏ כשהוא תמוך על-ידי המערכות הטלסקופיות הנשענות על הכלונסאות<br />

הזמניים.‏ בין הכלונסאות נראים הכלים המכאניים המשלימים את חפירת המרתף<br />

מתחת למפלס היסוד המתוכנן החדש.‏ הקידוח לשם בניית<br />

הכלונסאות הזמניים דרך שכבות החול והכורכר בוצע במגוון<br />

של מכונות קידוח מיוחדות,‏ שעבדו במקומות שבהם גובה<br />

ראש לא עולה על 3.5 מ'.‏<br />

העברת עומס העמודים לכלונסאות הזמניים שנבנו סביבם<br />

נעשתה באמצעות מערכת טלסקופית בעלת ארבע זרועות<br />

המופעלת באמצעות מגבה ‏)ג'ק(.‏ זוהי המערכת שפותחה<br />

על-ידי אינג'‏ עוזי שריד.‏<br />

לצורך תכנון מערכת התימוך חישבנו את השקיעות הצפויות<br />

בעזרת תוכנה של אלמנטים סופיים.‏ על-פי תוצאות החישוב<br />

התברר כי השקיעות הצפויות במהלך קידוח הכלונסאות,‏<br />

העברת עומס העמוד לכלונסאות וחפירה מתחת ליסוד יהיו<br />

בסדר גודל של 0.5 ס''מ.‏ בפועל הסתבר כי השקיעות לא עלו<br />

על 0.2 ס''מ.‏<br />

הקמת מערכת הביסוס החדשה<br />

חפירת שטח הביסוס החדש בוצעה בין הכלונסאות התומכים<br />

את העמודים.‏ היסוד הקיים נותק והחפירה בקרקע נמשכה עד<br />

לעומק המפלס של היסוד החדש המתוכנן.‏ כל העבודות האלה<br />

בוצעו בזהירות מירבית באמצעות כלי חפירה קטנים ובעבודת<br />

ידיים.‏ במהלך העבודה נמשך המעקב אחר השקיעות.‏ התברר<br />

כי השקיעות בכל העמודים לא עלו על מילימטר אחד.‏<br />

לאחר יציקת היסוד החדש בעומק המתוכנן הוארך כל עמוד<br />

קיים עד לפני היסוד.‏ בשלב זה החל תהליך מעניין ומותח של<br />

העברת העומס מהכלונסאות ליסוד החדש.‏ מניסיוננו בעבודת<br />

דומות חששנו שבמהלך שחרור העומס מהכלונסאות והעברתו<br />

32<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

ניתוק אחד מעמודי מבנה היכל התרבות מהיסוד הקיים<br />

באמצעות המגבה ההידראולי.‏ מערכת התימוך מתחברת<br />

לציפוי הפלדה העוטף את העמוד הקיים<br />

ליסוד החדש עלולה להתפתח שקיעה.‏ הפתרון שתוכנן כדי<br />

למנוע שקיעה כזאת היה העברת העומס באופן הדרגתי תוך<br />

כדי בקרת השקיעות כדלקמן:‏<br />

# בין העמוד ליסוד החדש הוצב מגבה הידראולי שטוח<br />

JACK( .)FLAT גובה המגבה נקבע על-פי חישוב<br />

השקיעות הצפויות.‏ דרך המגבה הופעל עומס השווה<br />

7

ציוד מכאני זעיר חופר בשכבת החול מתחת למקום בו ניצבה במת ההיכל הישנה<br />

מראה כללי של המרתף החדש החפור כמעט בשלמותו מתחת ליסודות הישנים של המבנה,‏ כשעמודי המבנה נתמכים<br />

על-ידי המגבהים ההידראוליים הנשענים על הכלונסאות<br />

34 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

מודל תלת-מימדי של אלמנטים סופיים לצורך חישוב השקיעה הצפויה של יסודות המבנה<br />

מודל תלת-מימדי של האלמנטים הסופיים לחישוב השקיעות לאחר העמסת היסוד החדש על העמודים המוארכים<br />

לחברות המעוניינות בפרסום בעיתון ‏"הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>"‏<br />

יש לפנות ללאה בחברת ‏"תירוש"‏<br />

טל:‏ 050-6300095 ,03-5662080 שנה טובה<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 35 <strong>2012</strong>

לעומס הקיים,‏ כך שהמערכת המכאנית,‏ שהעבירה עומסים<br />

לכלונסאות,‏ השתחררה.‏<br />

# העומס במגבה נשמר קבוע למשך שלושה ימים,‏ תוך כדי<br />

בדיקה רציפה של תגובת היסוד.‏ צריך לציין,‏ שציפינו<br />

לשקיעה מחושבת של 5 מ''מ,‏ אך כאמור השקיעה לא<br />

עלתה על 2 מ''מ.‏<br />

# לאחר שהוחלט שהיסוד יציב הוחלף נוזל המגבה בדייס<br />

באמצעות מערכת שהופעלה על-ידי חברת ‏"בטון דרוך<br />

בע''מ''.‏<br />

כל התהליך גרם לכולנו התרגשות רבה והתפעלות בכל יסוד<br />

מחדש.‏<br />

צילום מלמעלה של המגבה ההידראולי השטוח,‏<br />

שהורכב בחיבורים בין היסוד החדש לעמודים<br />

המגבה ‏)ג'ק(‏ ההידראולי השטוח ‏)למעלה משמאל(‏ מוכן<br />

להחלפת הנוזל ההידראלי בדייס<br />

ב.ס.‏ מהנדסים<br />

0 מדידות הנדסיות,‏ ליווי וניהול פרוייקטים 0 צוות מהנדסים<br />

בוגרי טכניון - נסיון מעל 10 שנים 0 מגוון רחב של עבודות מיפוי<br />

ומדידה,‏ החל ממתן שירותי מדידה בשלב התכנון עד לליווי<br />

פרויקטים בשלבי הביצוע 0<br />

0 הכנת מפות להיתרי בניה ולטופס 4.<br />

0 מדידות לצרכי תכנון.‏<br />

0 מדידות רקע לתוכניות ת.ב.ע.‏<br />

0 הכנת תשריטי איחוד וחלוקה ותוכניות לצרכי רישום בטאבו.‏<br />

0 תוכניות לרישום בית משותף<br />

0 מדידות פנים ומדידות לצרכי חישוב ארנונה.‏<br />

0 שירותי מדידה לקבלנים<br />

0 ליווי פרוייקטים בתחום התשתיות והבניין.‏<br />

מערכת המעקב והניטור אחר השקיעות הותקנה על-ידי<br />

חברת ‏"גבי שואף בע''מ''.‏ זוהי מערכת הבנויה בעיקרון מפלס<br />

מים אלקטרוני ומודדת שקיעות ברצף של 24 שעות.‏ תוצאות<br />

המדידות מופיעות באתר מיוחד ברשת האינטרנט.‏<br />

חשוב לציין,‏ כי תהליך ההעמסה של כל עמוד חדש הוא<br />

למעשה ניסיון העמסה על פלטה של כורכר - כולל השפעת<br />

קידוח כלונסאות צמוד ליסוד.‏ הפרמטרים ההנדסיים<br />

המתקבלים מתוך כל ניסוי ‏)בסה''כ 64 ניסויים(‏ מאפשרים<br />

את הקביעות הבאות:‏<br />

א.‏ מודול האלסטיות של מסת הקרקע המושפעת על-ידי<br />

יסודות ברוחב של 5.5-3.0 מ'.‏<br />

ב.‏ הקשר בין תוצאות בדיקת ה-‏SPT ‏)בדיקת החדרה תקנית(‏<br />

למודול האלסטיות.‏<br />

ג.‏ מודול מצע אנכי - לכל גודל פלטה ‏)עם כל ההתנגדות<br />

האישית לשימוש בערך זה(.‏<br />

פרויקט זה,‏ יחד עם פרויקט הזזת מבני הטמפלרים בקרייה<br />

בתל-אביב ותוספת בניית 10 קומות מעל ‏"בית קריסטל''‏<br />

בתל-אביב,‏ מעמיד את כולנו - <strong>המהנדסים</strong> ששיתפו פעולה<br />

בפרויקט - בשורה אחת עם החברות המתקדמות ביותר<br />

בתחום הגיאוטכניקה במערב.‏<br />

אינג'‏ עדי לרר<br />

מהנדס גיאוטכני.‏ בוגר הפקולטה להנדסה<br />

אזרחית בטכניון בחיפה בשנת 1971.<br />

בשנותיו הראשונות במקצוע עבד<br />

במחלקת הביסוס של משרד השיכון.‏<br />

משנת 1975 ועד היום שימש מהנדס<br />

גיאוטכני באלפי פרויקטים מגוונים,‏ ביניהם מבנים מוגנים,‏<br />

מבנים תת-קרקעיים,‏ טיפול בקרקע מזוהמת,‏ גשרים<br />

וכבישים.‏ במסגרת שירותו הצבאי ניהל מדור ביחידה לבינוי<br />

מבצעי.‏ בשנת 1976 הקים יחד עם המהנדס הגיאוטכני<br />

עמוס בלנק את משרד ‏"בלנק לרר מהנדסים בע"מ",‏<br />

המתמחה במכניקת קרקע,‏ הנדסת ביסוס וייעוץ גיאוטכני<br />

ת.ד 784 טירה 44915, טלפקס:‏ 09-7936004 נייד:‏ 052-3599017 ונחשב בין המובילים בארץ בתחומו.‏<br />

www.bseng.co.il adham@bseng.co.il<br />

36 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

מאפשרות לכם לצבור עוד נקודות<br />

03-5758445<br />

טלפון:‏

העוגנפלסט פרוייקטים )1970( בע”מ<br />

מתן פתרונות יחודייים ביריעות פי.וי.סי<br />

איטום גג מרלוג אוסם כ-‏‎35,000‎ מ״ר<br />

אוטודיל בני ברק - 4,000 מ״ר<br />

www.haogenplast.co.il<br />

מאגר אשכול - כ-‏‎35,000‎ מ״ר<br />

פנה אלינו ונשמח לייעץ בכל סוגיה<br />

משרד שיווק העוגנפלסט:‏<br />

טל:‏ 09-8980112 פקס:‏ 09-8980124<br />

מפעלנו ויריעותינו<br />

נושאים את כל תקני<br />

האיכות והאישורים<br />

הרלבנטיים<br />

,ISO( מי שתייה ועוד(.‏<br />

ניסיון של 40 שנה בייצור<br />

והתקנות מערכות איטום.‏<br />

אחריות ארוכת טווח.‏<br />

בריכת וינגייט - כ-‏‎1,000‎ מ״ר<br />

✓<br />

✓<br />

✓

שני גשרי המקטעים על נחל עטרות נעים לעבר זה ממערב ‏)מימין(‏ וממזרח ‏)משמאל(‏ כדי להתחבר במרכז.‏ ברקע ‏)משמאל(‏<br />

נראים בתי השכונה הירושלמית הערבית בית חנינא מזרח,‏ הנמצאת בתחום ישראל,‏ ומימין בתי ירושלים<br />

מהנדסי הגשרים רז מור וגלעד צוובנר,‏ ואנשי חברת ‏"דוקה - ישראל''‏ -<br />

דורון שטוקפיש והמהנדס עידו כפרי - מספרים על צורת ה<strong>בנייה</strong> הייחודית של<br />

הגשרים על נחל עטרות<br />

נחל עטרות אינו נמנה על הנחלים המפורסמים והמטויילים<br />

בארץ.‏ זהו נחל אכזב צנוע,‏ יובל של נחל שורק שהוא אחד<br />

הנחלים הארוכים במדינה,‏ שתחילתו בהרי ירושלים,‏ דרומית<br />

לרמאללה,‏ ולאחר כ-‏‎70‎ ק"מ הוא נשפך לים התיכון צפונית<br />

לקיבוץ פלמחים.‏ נחל עטרות,‏ המתפצל מנחל שורק מדרום<br />

ליער רמות ואפיקו נמשך ממערב למחנה הפליטים שועפט<br />

עד לדרום איזור התעשייה עטרות,‏ שמצפון לירושלים,‏ אינו<br />

זוכה אפילו לאזכור כאחד מיובליו של נחל שורק.‏ בקושי הוא<br />

מוזכר בגוגל ואינו זוכה לכל התייחסות במדריכי ארץ-ישראל,‏<br />

כולל מדריך ישראל החדש.‏<br />

הסיבה לכך שהוא נשכח ואין מרבים לפקוד אותו הם אולי<br />

היישובים הערביים על גדותיו והיותו עד שנת 1967 ‏"הקו<br />

הירוק",‏ שסימן את הגבול בין ישראל לירדן בגזרת צפון<br />

ירושלים-רמאללה.‏ אבל סקר שערכה החברה להגנת הטבע<br />

באפיק הנחל לפני שלוש שנים גילה,‏ כי אולי דווקא משום<br />

שהיה נעדר מטיילים זהו נחל שוקק חיים,‏ העשיר בצורה<br />

יוצאת דופן בחי ובצומח,‏ כולל מינים ייחודיים בלעדיים<br />

לירושלים.‏<br />

נחל עטרות מאופיין בגאיות מתונים שבהם נטועים בוסתנים<br />

של עצי תאנה ושקדים,‏ וכרמי זיתים,‏ ובמורדות טרשיים<br />

שעליהם בתה ‏)שדה בלתי מעובד(‏ ים-תיכונית.‏ במדרונות<br />

הנחל נמצאו מיני צמחייה האופיינית להרים גבוהים,‏ שחלקה<br />

נדירה בארץ כולה,‏ כמו שום קצר ועריוני קצר.‏ הנחל הוא אתר<br />

עשיר בשפני סלע,‏ צביים ארץ-ישראלים,‏ שועלים,‏ תנים,‏<br />

חוגלות ויונקים נוספים.‏ בסך הכל נצפו בו בשנת 49 2009<br />

מיני עופות שונים ו-‏‎32‎ מיני צמחים.‏ הוא מהווה אתר חשוב<br />

לצייד עבור הציפורים החורפות בירושלים ואתר קינון באביב.‏<br />

יש בו גם מגוון רחב של זוחלים וחרקים.‏ בחלקו הדרומי של<br />

הנחל חי עדיין עדר צבאים.‏<br />

אולם אפיקו העמוק של הנחל הקצר יחסית,‏ השופע מים<br />

בעונת החורף,‏ מהווה מטרד תחבורתי של ממש עבור תושבי<br />

פסגת זאב,‏ השכונה שבבנייתה הוחל בשנת 1982 מצפון<br />

לירושלים,‏ בשטח שסופח למדינת ישראל לאחר מלחמת<br />

ששת הימים,‏ ומהווה כיום את הגדולה בשכונות היהודיות<br />

של ירושלים עם אוכלוסייה של כ-‏‎50‎ אלף נפש.‏ באותה<br />

מידה הוא מהווה מכשול גם לתושבי שכונת בית חנינא מזרח<br />

‏)הנקראת גם ‏"החדשה"(,‏ השכונה הערבית הגדולה בירושלים,‏<br />

שנכללת בתחום העירוני של ירושלים ונחל עטרות מפריד בינה<br />

לבין בית חנינא מערב,‏ הנמצאת מעבר לגדר ההפרדה בתחום<br />

הרשות הפלסטינית.‏<br />

בית חנינא מזרח שבתחום ישראל התפתחה לאחר 1967,<br />

כאשר בני הכפר המקורי ‏)המערבי(‏ החלו לבנות בתים על<br />

אדמותיהם שבמזרח.‏ היא נחשבה לשכונת יוקרה שבה<br />

התגוררו שרים וחברי בית הנבחרים הירדני וכן משפחות<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 39 <strong>2012</strong>

צילום הדמייה של שני גשרי נחל עטרות החדשים הנשענים על ארבעה נציבים משתי גדות הנחל ושתי כלונסאות בגדה המזרחית<br />

שלו.‏ במרכז נראה האפיק המתפתל היבש של הנחל,‏ שבחורף מתמלא במים,‏ כשברקע בתי שכונת בית חנינא מזרח<br />

עשירים.‏ בין בית חנינא החדשה לפסגת זאב מתנשא תל<br />

בשם תל-אל-פול,‏ שעליו היה שלד של בניין שנועד להיות<br />

ארמונו של המלך חוסיין.‏ התל מזוהה כעיר המקראית גבעה,‏<br />

שהייתה בירת שבט בנימין,‏ שבה משח שמואל הנביא את<br />

שאול בן קיש למלך ישראל הראשון,‏ במהלך מסעו לחיפוש<br />

האתונות שאבדו לאביו.‏ מסיבה זו מכונה התל גם ‏"גבעת<br />

שאול".‏<br />

כביש החיבור העיקרי בין פסגת זאב ובית חנינא מזרח למרכז<br />

ירושלים היא דרך האלוף עוזי נרקיס ‏)כביש 60(. כיום אין<br />

להן גישה ישירה לשדרות מנחם בגין ‏)כביש 50(, שהן עורק<br />

הכניסה המרכזי לירושלים מצפון,‏ אלא באמצעות איגוף ארוך<br />

דרך איזור התעשייה עטרות.‏ על מנת לחסל את פקקי התנועה<br />

הגדולים הנוצרים מדי בוקר בכניסה הצפונית לירושלים מכיוון<br />

פסגת זאב,‏ תוכננה על-ידי חברת ‏"מוריה",‏ במסגרת תוכנית<br />

האב לתחבורה בירושלים,‏ בניית שני גשרים דו-נתיביים<br />

מקבילים מעל נחל עטרות,‏ בקטע שבין בית חנינא מזרח<br />

לפסגת זאב,‏ שיאפשר לתושבי שתי שכונות אלה להתחבר<br />

בדרך הקצרה ביותר לשדרות מנחם בגין.‏<br />

‏"מוריה - חברה לפיתוח ירושלים בע"מ",‏ הוקמה על-‏<br />

ידי עיריית ירושלים במטרה לבצע עבור העירייה,‏ משרד<br />

התחבורה,‏ מינהל מקרקעי ישראל,‏ הרשות לפיתוח ירושלים<br />

וגופים ציבוריים אחרים עבודות בתחום פיתוח התשתיות<br />

בבירת ישראל.‏ פרויקט בניית הגשרים קיבל את הכינוי<br />

‏"פרויקט מחלף 4/20", שכן הוא אמור לקשר בין כביש בגין<br />

צפון ‏)כביש 4( המתחבר לכביש 443 היורד לשפלה,‏ לבין כביש<br />

פסגת זאב ובית חנינא מזרח ‏)כביש 20(.<br />

בשעתם כבר נבנו גשרים מעל נחל עטרות,‏ בקטע הנמצא<br />

כקילומטר דרומית מהאתר שנבחר לבניית גשרי עטרות<br />

החדשים.‏ אבל אלה היו גשרי קורות שנועדו לאפשר את סלילת<br />

המשכו הצפוני של כביש 4 העירוני,‏ הוא דרך מנחם בגין.‏<br />

<strong>בנייה</strong> בשיטת המקטעים<br />

היצוקים על המיסעה<br />

בינואר 2011 זכתה חברת ‏"רמט"‏ מקבוצת ‏"קרדן",‏ אחת<br />

מחברות ה<strong>בנייה</strong> והפיתוח הגדולות בישראל,‏ במכרז לבניית<br />

הגשרים,‏ כגשרי מקטעים יצוקים במקום.‏ לחברת ‏"מוריה",‏<br />

החברה העירונית של ירושלים שהזמינה את הגשרים,‏ הייתה<br />

כבר מאז שנת 1996 תוכנית מוכנה לבניית הגשרים,‏ אותה<br />

תכנן משרד <strong>המהנדסים</strong> התל-אביבי ‏"צ.‏ זכות מהנדסים"‏ של<br />

המהנדס ציון זכות,‏ הידוע כמהנדס גשרים מיומן.‏ הגשר שתכנן<br />

זכות היה גשר מקטעים טרומיים בשיטת הזיז המאוזן.‏ כלומר,‏<br />

גשר הנבנה בטכנולוגיה של בניית גשרים עיליים שבה מורכב<br />

הגשר באמצעות מקטעים טרומיים,‏ שנוצקים במפעל או באתר<br />

ומחוברים ביניהם בטור.‏<br />

אבל ‏"רמט",‏ שביקשה לזכות במכרז באמצעות הגשת ההצעה<br />

הזולה ביותר,‏ וגם אין בבעלותה מפעל ליציקת מקטעים<br />

טרומיים,‏ ביקשה ממהנדס הגשרים רז מור,‏ בעל משרד<br />

ההנדסה התל-אביבי ‏"קדמור מהנדסים",‏ מומחה בעל מוניטין<br />

בינלאומי בתכנון גשרים בטכנולוגיות חדשניות,‏ שתכנן גשרים<br />

ייחודיים רבים בארץ ובעולם,‏ לתכנן עבורה גשרי מקטעים<br />

בטכנולוגיה המוזילה את מחיר הקמתם.‏ רז מור תכנן אומנם<br />

גשרי מקטעים כאלה שזיכו את ‏"רמט"‏ במכרז.‏<br />

מספר מהנדס גלעד צוובנר,‏ מהנדס הפרויקט מטעם ‏"קדמור<br />

מהנדסים":‏ ‏"בתכנון המקורי של ‏‘מוריה'‏ היו הגשרים אמורים<br />

להיבנות מעל הנחל כ-‏‎500‎ מ'‏ צפונית יותר.‏ אבל שם בדיוק<br />

יש מעבר מעל לוואדי של תושבי בית חנינא המזרחית לבית<br />

חנינא המערבית ולא רצינו לחסום אותו,‏ לכן תוכננו הגשרים<br />

בנקודה הנמצאת דרומית למעבר.‏ ‏‘רמט'‏ פנו למשרדנו וביקשה<br />

שנמצא פתרונות לבניית גשר ממקטעים היצוקים באתר<br />

בשיטה זולה יותר".‏<br />

צוובנר מסביר גם מדוע תוכננו מלכתחילה שני גשרים דו-‏<br />

40 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

תחילת עבודות ה<strong>בנייה</strong> של גשרי נחל עטרות למרגלות הכפר בית חנינא מזרח.‏ משמאל נראית תחילת יציקת הקטע היבשתי של<br />

מיסעות הגשר.‏ באמצע נראית תחילת יציקת הנציבים בגדה המזרח ומימין תחילת בניית הטרסות על הגדה המערבית של הנחל<br />

נתיביים מקבילים ולא גשר אחד בעל ארבעה נתיבים:‏ ‏"מדובר<br />

בגשרים גבוהים עם מפתחים גדולים של כ-‏‎55‎ מטרים,‏ שאינם<br />

מאפשרים בניית גשר קורות.‏ אם רז מור היה מתכנן גשר אחד<br />

הוא היה רחב מאוד,‏ לכן הוא החליט על פתרון של בניית שני<br />

גשרי מקטעים מקבילים,‏ כל אחד באורך של 110 מ'‏ וברוחב של<br />

17.8 מ'‏ בקצה,‏ כשמרווח של מטר אחד בלבד מפריד ביניהם.‏<br />

הגשרים,‏ שתחילתם במחלף הכבישים 4/20, זכו בכינוי ‏‘גשרי<br />

שאול',‏ בשל קרבתם לגבעת המלך שאול".‏<br />

מספר מהנדס רז מור על הבעיות ההנדסיות בהן נתקל בתכנון<br />

הגשרים:‏ ‏"את התכנון הפיסי של המחלף,‏ הגשרים והכביש<br />

שיוביל מהם מזרחה עשתה בשעתו חברת ‏‘ד.א.ל.‏ הנדסה'‏ עבור<br />

חברת ‏‘מוריה'.‏ הם שקבעו את גיאומטריית הדרך.‏ כשניגשנו<br />

לתכנון הגשרים בהתם לתכנון הפיסי ראינו שלא ניתן לבחור<br />

בסכימה של ריתום המיסעה לנציבים שישאו אותה.‏ בשיטת<br />

המקטעים הטרומיים קשה מאוד לצקת את חיבור המיסעה<br />

לנציב.‏ לכן שינינו את שיטת הביסוס לביסוס פרקי במקום<br />

ביסוס רתום.‏ זה כבר גרם לחיסכון משמעותי ביותר בעלות<br />

הביסוס,‏ בכך שהקטין את עלויות המיסעה.‏ איפשרנו ריתום<br />

בין המיסעה לנציב וכתוצאה מכך הפחתה דרמטית של מימדי<br />

היסודות וכמות הכלונסאות.‏<br />

‏"מה שתכננו הוא שבמוקם פרק עם ריתום לנציב עשינו ריתום<br />

למעלה,‏ ולמטה,‏ בצלע השתית - פני הקרקע - ביצענו פרק<br />

לקבלת הכוחות האופקיים במקום להעביר אותם לכלונסאות.‏<br />

עם התכנון הזה ניגשה ‏‘רמט'‏ למכרז ומאחר שזאת הייתה<br />

ההצעה הזולה ביותר היא זכתה בו.‏<br />

‏"לאחר הזכייה היינו צריכים להחליט על הטכנולוגיה של יציקת<br />

המקטעים באתר.‏ בחרנו בשיטת PST-Progressive Segmental<br />

Technology שהיא שיטה ייחודית שעד כה נבנו רק מעט מאוד<br />

גשרים באמצעות בעולם.‏ בשיטה זו יוצקים את המקטעים לא<br />

כמקטעים טרומיים בתחתית הגשר ואחר-כך מעלים אותם<br />

למעלה,‏ אלא היציקה נעשית על המיסעה עצמה.‏ בכל פעם<br />

יוצקים מקטע אחד,‏ מחכים לאשפרת הבטון ואז יוצקים את<br />

המקטע הבא בהמשכו.‏<br />

‏"הגשרים שתכננו בשיטה זו",‏ ממשיך מהנדס מור ומספר,‏<br />

‏"מתחלקים לשלושה חלקים - שני החלקים הקיצוניים,‏<br />

במערב ובמזרח,‏ יצוקים באתר על גבי טפסות והחלק המרכזי,‏<br />

שאורכו 110 מטרים,‏ יצוק באמצעות תבניות מתנייעות<br />

במקטעים באורך של חמישה מטרים כל מקטע.‏ המיסעה<br />

תוכננה בתבנית של חתך ארגזי חלול,‏ שיעילותה גבוהה מאוד<br />

מבחינה הנדסית - היא צורכת מעט חומר ביחס לקשיחותה.‏<br />

מקדם יעילות החתך שלה הוא 0.59. תכננו צורה גיאומטרית<br />

זו כיוון שמה שעניין אותנו הוא לאיזו כמות של בטון נצטרך<br />

לבניית מ"ר של מיסעה.‏ הצורה הגיאומטרית הזאת היא בעלת<br />

היעילות כלילית-הנדסית הגבוהה ביותר.‏<br />

‏"החלטנו להשתמש בטפסות של חברת ‏‘דוקה',‏ שמאפשרות<br />

את יציקת כל המקטע הטרפזי החלול הזה בשלב יציקה אחד,‏<br />

שנמשך רק ארבע שעות.‏ יוצקים את הבטון אל תוך הטפסות<br />

- התבניות שלתוכן יוצקים את הבטון - באמצעות שרוול<br />

גבוה המזרים אותו במשאבה ממכונת הבטון שמתחת למיסעה.‏<br />

היתרון של השיטה הזו הוא בקצב הביצוע המהיר שלה המקצר<br />

את משך ה<strong>בנייה</strong>.‏ כל מחזור יציקה של מקטע נמשך שבוע<br />

ימים בלבד.‏ ביום ראשון במצעים את הדריכה של המסגרות;‏<br />

ביום השני והשלישי משלימים את פרטי הזיון;‏ ביום הרביעי<br />

מבצעים את פרטי הדריכה והכיוונון;‏ ביום החמישי יוצקים<br />

את הבטון אל הטפסות ובימים השישי והשביעי - שהם ימי<br />

המנוחה של הפועלים - מתבצעת אשפרת הבטון.‏ האשפרה<br />

- התחזקות הבטון והתייבשותו - דורשת 46 שעות.‏ בתום 46<br />

שעות מקבלים במקטע חוזק לחיצה של 46 מגה פסקל.‏ ליציקה<br />

משתמשים בתערובת בטון מיוחדת בעלת כושר התחזקות<br />

מהיר,‏ שמאפשרת להגיע תוך יומיים לחוזק לחיצה זה.‏<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 41 <strong>2012</strong>

תחילת בניית הגשרים.‏ פועלים מניחים את רשתות הברזל ליציקת החלק העליון של המיסעת בגדה המזרחית של הנחל,‏ כשממול<br />

נראות שלוש הטרסות שנבנו בגדה המערבית כדי שניתן יהיה להציב עליהן את נציבי הגשר<br />

‏"בתום כל מחזור יציקה מזיזים את הטראבלר,‏ המשנע את<br />

הטפסות,‏ קדימה ומכינים את הכלוב הבא לדריכת הזיון<br />

וליציקה.‏ ביום החמישי של כל מחזור מבצעים בדיקה<br />

גיאומטרית בהתאם לתכנון ומקבלים את עקום היציקה.‏<br />

השיטה הזאת עובדת בצורה פנטסטית.‏ ממש אפשר לכוון<br />

שעון לפי לוח הזמנים הזה"‏<br />

ביצוע הפרויקט החל בחודש נובמבר 2011 והוא מתוכנן<br />

להסתיים בפברואר 2013.<br />

מוסיף מהנדס רז מור:‏ ‏"פרט מעניין נוסף בתכנון הגשר<br />

היא העובדה שאת אחד הנציבים בגדה המערבית של הנחל<br />

היה צריך לבנות בשטח השייך לרשות הפלשתינית.‏ הרשות<br />

נתנה את הסכמתה לכך,‏ כיוון שהגשר מיוחד לשרת גם את<br />

הפלשתינים המתגוררים משני צידי הנחל.‏ כך קיבלנו גשר<br />

שחלק נמצא ברשות הפלשתינית וחלקו בשטח ישראל".‏<br />

המנסרה שפיתחה את טכנולוגיית הטפסות<br />

כדי לאפשר את בניית גשרי המקטעים ביעילות ובמהירות בחרו<br />

‏"רמט"‏ ומהנדס רז מור להשתמש בציוד ובטכנולוגיה של חברת<br />

‏"דוקה - מומחי טכנולוגיית תבניות,‏ טפסות והידראוליקה".‏<br />

טפסות הינן תבניות מסוגים שונים המשמשות ליציקת<br />

בטונים בצורה מתועשת.‏ תפקיד הטפסה הינו לשאת את<br />

העומסים אשר הבטון מפעיל עד אשר הבטון מגיע לחוזק<br />

ויכולת המאפשרים לו לשאת את עצמו.‏<br />

מספר דורון שטוקפיש,‏ מנהל השיווק של ‏"דוקה ישראל":‏<br />

‏"חברת ‏‘דוקה'‏ היא יצרנית וספקית בינלאומית של תבניות<br />

וטכנולוגיות <strong>בנייה</strong> מסוגים שונים.‏ היא מהווה חלק מקונצרן<br />

חברה אוסטרית בשם Umdasch AG שמושבה הוא בעיר<br />

אמשטטן באוסטריה,‏ עיר בת 25 אלף תושבים השוכנת דרומית<br />

ללינץ.‏ כלכלת העיר מבוססת למעשה על מטה חברת ‏"דוקה"‏<br />

ומפעלה המרכזי הנמצאים בעיר.‏<br />

42<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

תמונה של קצה מיסעת אחד הגשרים בגדה המזרחית של<br />

הנער,‏ שבה ניתן לראות את תבנית המיסעה בצורת טרפז<br />

חלול - תבנית שנועדה להקל על משקל המיסעה ועם זאת<br />

אינה פוגעת בחוזקה<br />

‏"ראשיתה של ‏‘דוקה'‏ היא בנגרייה פרטית שהוקמה בעיר<br />

קולמיצברג בשנת 1868, שבשמונים שנותיה הראשונות ייצרה<br />

רהיטים,‏ מוצרי בית וחומרי אריזה.‏ ב-‏‎1949‎ מונה חתנו של<br />

בעל הנגרייה למנהל החברה והפך אותה ליצרנית טפסות<br />

עץ מוכנות מראש.‏ חברה התפצלה לשתי חברות בנות של<br />

קונצרן אומדש וחברת התבניות שלה קיבלה בשנת 1958<br />

את השם ‏‘דוקה'.‏ בשנות ה-‏‎50‎‏'‏ של המאה שעברה בוצעו<br />

באוסטריה עבודות תשתית נרחבות,‏ כולל בניית כמה סכרים<br />

על הדנובה ליצירת תחנות כוח הידרואלקטריות.‏ בגלל גודלם<br />

של סכרים אלה ומבני תחנות הכוח לא ניתן היה להשתמש<br />

בהן בטפסות המסורתיות.‏ ‏‘דוקה'‏ פיתחה אז מערכות טפסות<br />

גדולות ומודולריות מעץ וקורות פלדה ‏)תבניות מדגם טופ<br />

50(, שניתן היה לעשות בהן שימוש חוזר.‏<br />

7

הזיז המזרחי של הגשר הדרומי כשבקצהו מותקנת מערכת<br />

יציקת מקטעי הגשר ודחיקתם של ‏"דוקה ישראל"‏<br />

שני חלקי הגשר הצפוני מעל נחל עמוד מתקדמים זה לעבר<br />

זה,‏ כשמשמאל נראים שני הנציבים שנבנו מחוץ לאפיק הנחל.‏<br />

‏"רמט"‏ התחייבה להחזיר לאחר סיום בניית הגשרים את אפיק<br />

הנחל למצבו הטבעי<br />

‏"תוך שנים מעטות אומצו טפסות אלה באתרי <strong>בנייה</strong> גדולים<br />

ברחבי העולם ובשנות ה-‏‎70‎‏'‏ של המאה שעברה הקימה ‏‘דוקה'‏<br />

סניפים ברחבי העולם.‏ מאז היא פיתחה את מוצריה והרחיבה<br />

אותם גם לתבניות מודולריות ומערכות עזר ליציקות בטון<br />

גדולות,‏ כמו מגדלי תמיכה,‏ תבניות מדגמים שונים ליציקת<br />

קירות,‏ טפסות לתקרות,‏ קורות עץ בחתכים שונים - ,H20<br />

H16, מערכות טכנולוגיות מיוחדות לבניית מנהרות,‏ סכרים<br />

וגשרים,‏ ציוד נלווה לבטיחות בתחום ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות,‏<br />

מערכות הידראוליות מטפסות למגדלים וגורדי שחקים,‏<br />

ומערכות הגנה היקפית לפועלים העובדים בגבהים.‏<br />

‏"דוקה"‏ הפכה לחברת התבניות הגדולה והמצליחה בעולם,‏<br />

כשבשנת 2011 הסתכמו הכנסותיה ב-‏‎920‎ מיליון יורו."כיום",‏<br />

ממשיך דורון שטוקפיש ומספר,‏ ‏"פועלת ‏‘דוקה'‏ בחמש יבשות<br />

עם 160 סניפים ב-‏‎78‎ מדינות,‏ כולל ישראל.‏ ‏‘דוקה'‏ מוכרת<br />

ומשכירה את הטפסות שהיא מייצרת.‏ בנוסף,‏ החברה מספקת<br />

שירותי הנדסה ותכנון ליישום מערכות התבניות בפרויקטים<br />

בתחום ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות.‏ כך,‏ למשל,‏ מהנדסיה מתכננים גם<br />

טפסות לפי הזמנה על-פי הנתונים האדריכליים שהם מקבלים<br />

מהמזמינים.‏ כיום אין כמעט מגדל חדיש בעולם שנבנה ללא<br />

הטפסות של דוקה'.‏ הן שימשו בבניית מגדלי בורג'‏ כליפה<br />

ובורג'‏ אל ערב בדובאי,‏ בבניית מגדל ב.מ.וו.‏ בגרמניה,‏ או<br />

44<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

מגדל המילניום בווינה.‏<br />

‏"סניף ‏‘דוקה ישראל'‏ הוקם בשנת 2000. הוא כולל מחלקות<br />

הנדסה,‏ תפעול ולוגיסטיקה,‏ מכירות ושיווק,‏ ואדמינסטרציה.‏<br />

תחילה הוא פעל בפרדסיה ולאחר מכן העברנו את המחלקות<br />

השונות ואת מחסני החברה,‏ המשתרעים על פני שטח<br />

ניכר,‏ לכפר ויתקין.‏ מאז הוקם הסניף",‏ אומר דורון,‏ ‏"אנחנו<br />

משלבים את המערכות הייחודיות של ‏‘דוקה'‏ בתחום בניית<br />

התשתיות,‏ המשרדים והמגורים בישראל ובתחום ה<strong>בנייה</strong><br />

הציבורית.‏ ליווינו פרויקטים גדולים בתחום הגישור והמנהור<br />

וסיפקנו להם את הציוד המתאים לביצוען.‏ כמו כן מספקת<br />

‏‘דוקה ישראל'‏ תבניות גם לבניינים הנבנים בשיטת ברנוביץ'‏<br />

ולמגדלים רבי-קומות דוגמת מגדל ‏‘צ'מפיון'‏ במתחם העסקים<br />

של בני ברק,‏ מול קניון איילון,‏ שיתנשא לגובה של 170 מטר<br />

וכולל 42 קומות מעל שבע קומות חניון".‏<br />

תכנון טפסות מדוייק<br />

‏''לפי מידה''‏<br />

‏"הגשר הכפול הנבנה מעל נחל עטרות הוא בעל רדיוס פנימי<br />

של 291 מ'‏ בגשר הדרומי שלו ורדיוס פנימי של 268 מ'‏ בגשר<br />

הצפוני שלו.‏ זהו הגשר בעל הרדיוס הקטן ביותר ש'דוקה'‏<br />

תכננה עם מערכת יציקה זיזית מסוג CFT (cantilever forming<br />

)traveler - ודבר זה היווה אתגר הנדסי עצום",‏ מספר מהנדס<br />

עידו כפרי.‏<br />

העובדה שמדובר בגשרים בעלי הרדיוס הפנימי ההדוק ביותר<br />

ש"דוקה"‏ בנתה אי פעם באמצעות מערכת שלוחות מתנייעת,‏<br />

זיכתה את גשרי עטרות בכתבה מיוחדת ב<strong>גיליון</strong> האחרון של<br />

עיתון מהנדסי הגשרים הבריטי .Bridge Design&Engineering<br />

הכתבה,‏ שנשאה את הכותרת ‏"פינות הדוקות",‏ קבעה,‏ בין<br />

השאר,‏ כי ‏"גבולות גיאומטריים נדחקו עד קצה גבול האפשר<br />

בבניית גשר חדש בישראל".‏<br />

ממשיך עידו כפרי ומספר:‏ ‏"המפתח של הגשרים מעל הנחל<br />

הוא מפתח של 55 מ'.‏ כתוצאה מנתוני הרדיוס של הגשרים היה<br />

צורך לתכנן מקטעי גשר פוליגונים,‏ שבהם יוצקים קטעי בטון<br />

ישרים,‏ כשבין מקטע למקטע יש זווית מסויימת,‏ שהמערכת<br />

מתאימה אותה להתחברות למקטע הפוליגוני הבא.‏ בכל<br />

חמישה מטרים של מקטע יש התאמה של הזווית.‏<br />

‏"מדובר במערכת מסובכת ומורכבת מאוד,‏ שיש לתכננה<br />

בדייקנות כדי להגיע לחיבור מושלם.‏ מערכת הטפסות<br />

שתוכננה לגשרי עטרות אינה זקוקה לנציבים לתמיכה של<br />

המיסעות.‏ זוהי הפעם הראשונה ש'דוקה ישראל'‏ מבצעת<br />

פרויקט כזה.‏ מדובר במערכת מיוחדת המשמשת לבניית גשרים<br />

מעל נהרות,‏ פיורדים,‏ או במקומות בעלי קשיים טופוגרפיים<br />

שאינם מאפשרים בניית גשרים על נציבים.‏<br />

‏"שלא כמו בפרויקטים אחרים עם גשרים מהסוג הזה,‏<br />

כאשר מערכות ה-‏CFT הינן ‏‘מאוזנות'‏ ‏)מתחילות מראש<br />

נציב ומתקדמות לשני כיוונים במקביל(,‏ כאן המערכות אינן<br />

מאוזנות.‏ המשמעות היא,‏ שכל אחת מהמערכות יוצאת<br />

מראש נציב שנבנה על גדה אחת של הנחל והן מתקדמות<br />

אחת לעבר השנייה.‏<br />

‏"עבודת התכנון הראשוני של הגשרים נעשתה יחד עם המתכנן<br />

רז מור,‏ כאשר בסופו של דבר הוא קיבל את המלצתנו לשנות<br />

את אורך מקטעי היציקה לחמישה מ'‏ ובכך לנצל בצורה<br />

מקסימלית את יכולותיה של מערכת ה-‏CFT‏.‏ בכל גשר 18<br />

7

DOMA x systems<br />

R<br />

פתרונות הנדסים להמשכיות מוטות ברזל<br />

BOX<br />

BOX<br />

קופסת קוצים<br />

Patent 162417<br />

BAR<br />

MBT<br />

מחבר להארכה מהירה<br />

של מוטות ברזל<br />

עד קוטר 40 מ"מ<br />

Registred Patent<br />

מחבר זכר ונקבה<br />

למוטות בקוטר<br />

12 עד 32 מ"מ<br />

פתרונות הרמה,‏ שינוע וחיבור אלמנטים טרומיים<br />

עוגנים עד 26 טון<br />

להרמה ושינוע<br />

אלמנטים טרומיים<br />

תעלות עיגון<br />

לאלמנטים טרומיים<br />

ותליית צנרת<br />

אינסרטים לחיבור,‏<br />

הרמה ושינוע<br />

אלמנטיים טרומיים<br />

אבזרים לתבניות מתועשות ושומרי מרחק<br />

שומרי מרחק<br />

מפלסטיק ובטון<br />

אבזרים לעיגון אבן טבעית<br />

עוגנים לחיפוי יבש<br />

אום-פרפר,‏ תותבים<br />

ומוטות הברגה מהירה<br />

ווי עיגון לחיפוי רטוב<br />

ואלמנטים טרומים מבטון<br />

איכות מעולה ישום קל ומהיר<br />

חסכון בעלויות בטיחות<br />

תמיכה הנדסית<br />

פתרונות דריכה ועוגני קרקע<br />

מוטות לדריכה<br />

מאוחרת בקטרים<br />

עד 75 מ"מ<br />

מערכות משנה לתעוש הבניה<br />

מבני משרדים<br />

מבני מגורים<br />

מבני תעשיה<br />

בתי חולים<br />

גשרים<br />

מנהרות<br />

מאגרי מים<br />

מתקני סינון והתפלת מים<br />

מתקני טיהור שפכים<br />

איצטדיונים<br />

שדות תעופה

מקטעי יציקה פלוס מקטעי סגירה .)Closures( מחזור יציקה<br />

של כל מקטע , שמשקלו 140 טון,‏ עומד על שבוע ימים.‏ זהו<br />

קצב התקדמות טיפוסי לגשרי מקטעים היצוקים במקום.‏<br />

‏"ברגע שקבלנו את הזמנת העבודה מחברת ‏‘רמט'‏ התחלנו בהכנת<br />

תכניות הביצוע.‏ מאחר ומדובר כאן במערכת ייחודית המותאמת<br />

לנתונים הספציפיים של הגשרים בוצע התכנון בשיתוף של<br />

מחלקה ההנדסית הייעודית לפרויקטים מסוג זה - של ‏‘דוקה<br />

אוסטריה'‏ - Department .Cast in Place Segmental Bridges<br />

‏"לאחר האישור הסופי של התכנון על-ידי המזמין,‏ תכננה<br />

מחלקת התפעול של ‏‘דוקה ישראל'‏ בראשות סבינה אקלר,‏<br />

את הלוגיסטיקה וההובלות של הגעת משלוח הציוד וכל<br />

המערכות הייעודיות לארץ בתוך שישה שבועות.‏<br />

יתרונה הבולט של מערכת ה-‏CFT מתוצרת דוקה הינו היותה<br />

מערכת מודולרית הניתנת להשכרה והתאמה לגיאומטריית<br />

גשרים שונים,‏ תוך שימוש באלמנטים השונים של המערכת ללא<br />

צורך בייצור של חלקים מיוחדים.‏ בנוסף לכך,‏ המערכת משונעת<br />

הידראולית באופן מלא ומשלבת בתוכה את תבניות ‏‘דוקה'‏ לפי<br />

גיאומטריית המיסעה.‏ בעיה מיוחדת שהיינו צריכים להתמודד<br />

עימה בתכנון הטפסות היא העקומה של הגשרים בגדה המזרחית<br />

של הנחל.‏ מאחר שציר הגשרים אינו מאונך,‏ יש לגשר ולטפסות<br />

נקודות ציר שונות.‏ פירוש הדבר הוא שעל חלק מהטפסות להיות<br />

נטויות.‏ ב'דוקה'‏ בנו טפסות ייחודיות למטרה זו.‏<br />

‏"הגשרים הינם,‏ כאמור לעיל,‏ גשרים זיזיים Cantilever(<br />

)Bridges כאשר המערכת מעוגנת בחלקו האחורי של המקטע<br />

שנוצק.‏ לאחר יציקת הבטון והגעת הבטון לחוזק הנדרש<br />

דוחקים את המערכת באמצעות ג'קים הידראוליים ליציקת<br />

המקטע הבא.‏ יכולת הדחיקה של כל ג'ק הידראולי כזה היא<br />

שלושה מטרים ב-‏‎30‎ דקות.‏<br />

‏"אתגר נוסף עמו התמודדנו",‏ מוסיף מהנדס עידו כפרי,‏ ‏"הינו<br />

תכנון התבניות והתמיכות ליציקת המקטעים הראשונים.‏<br />

המקטעים הראשונים של הגשרים בשתי גדות הנחל הינם<br />

מקטעים היצוקים על גבי נציבי .STAXO 100 תכנון זה נעשה<br />

ב'דוקה ישראל'‏ על-ידי מהנדסי החברה,‏ והוא כלל את מיקום<br />

הנציבים,‏ החישובים הסטטיים והכוחות האופקיים הפועלים<br />

על הנציבים והתבניות".‏<br />

ממשיך מהנדס עידו כפרי ומסביר:‏ ‏"בניית הגשרים בגדה<br />

המערבית היוותה אתגר מורכב ביותר.‏ מדובר שם במדרון<br />

תלול בשיפוע חד,‏ בגובה של 20 מטר ויותר,‏ שאינו מאפשר<br />

להקים עליו נציבים.‏ מכיוון שהגופים ה'ירוקים'‏ לא אישרו<br />

מילוי באפיק הנחל,‏ קיבלה ‏‘רמט'‏ אישור לבנות בגדה המערבית<br />

שלוש טרסות גדולות ורחבות עם קירות תמך,‏ שאיפשרו<br />

את הקמת הנציבים עליהם.‏ תכנון טראסות האבן נעשה<br />

בשיתוף פעולה מלא עם חברת ‏‘רמט'‏ ומנהל הפרויקט שלה<br />

באתר,‏ מרק קוגן.‏ על הטרסות נבנו מגדלי התמיכה עבור שני<br />

הגשרים.‏ לכל גשר יש שני נציבי קצה,‏ שני נציבים שגובהם<br />

בצד המערבי הוא 22 מ'‏ ובצד המזרחי שישה מ',‏ ועוד נציב<br />

מרכזי אחד סמוך לאפיק הנחל.‏<br />

‏"מערכות הטפסות נבנו באתר בליווי המקצועי של מדריכי<br />

‏‘דוקה'‏ בראשות נחום רטיג,‏ המדריך הראשי של חברת ‏‘דוקה<br />

ישראל'.‏ כל המערכות נבנו על הקרקע,‏ מתחת לגשר.‏ תהליך<br />

ההרכבה של מערכת CFT נמשך כשלושה שבועות.‏ בעזרת<br />

מנוף בעל יכולת הרמה של 150 טון הן הונפו ומוקמו תוך<br />

יום אחד על המיסעות.‏ תהליך ההתקנה של המיסעות נמשך<br />

כשלושה שבועות,‏ שכן היה צורך גם להדריך ולאמן ולהדריך<br />

את מנהלי העבודה והפועלים בהפעלת המערכות,‏ באמצעות<br />

מדריכים של ‏‘דוקה'‏ מהארץ ומאוסטריה".‏<br />

מהנדס רז מור<br />

מהנדס גשרים,‏ בעליה של חברת ‏"קדמור<br />

מהנדסים בע"מ".‏ בן 47, יליד רעננה.‏ בוגר<br />

תיכון אוסטרובסקי רעננה והפוליטכניון<br />

של אוניברסיטת ניו-יורק בהנדסת גשרים.‏<br />

החל את עבודתו בארץ בחברת ההנדסה<br />

‏"ירון-שמעוני-שחם"‏ וב-‏‎2001‎ הקים את ‏"קדמור"‏ מרצה<br />

להנדסת גשרים באוניבריטת בן-גוריון בנגב.‏ נציג ישראל<br />

ב-‏IABSE - הארגון הבינלאומי להנדסת גשרים ומבנים.‏<br />

נשוי פלוס שניים.‏<br />

מהנדס גלעד צוובנר<br />

מהנדס הפרויקט של גשרי נחל עטרות<br />

מטעם חברת ‏"קדמור מהנדסים בע"מ".‏ בן<br />

29. יליד מבשרת ציון ובוגר תיכון ‏"הראל"‏<br />

שם.‏ בשירותו הצבאי היה קצין בסייירת<br />

הנח"ל.‏ בוגר הפקולטה להנדסת מבנים<br />

באוניברסיטת בן גוריון בנגב.‏ בשנת לימודיו האחרונה החל<br />

לעבוד ב"קדמור מהנדסים".‏<br />

דורון שטוקפיש<br />

מנהל שיווק ונציג המכירות של ‏"דוקה<br />

ישראל".‏ יליד רמת-גן,‏ בוגר תיכון ‏"בליך"‏<br />

רמת גן ואוניברסיטת תל-אביב.‏ את<br />

שירותו הצבאי עשה בגרעין הנח"ל של<br />

השומר הצעיר בקיבוץ גבולות.‏ לאחר<br />

שחרורו עבד בחברה משפחתית בתחום התשתיות.‏ תושב<br />

רעננה.‏ נשוי פלוס שלושה.‏<br />

מהנדס עידו כפרי<br />

המהנדס הראשי של ‏"דוקה ישראל".‏<br />

יליד תל-אביב,‏ בן 37. בוגר תיכון<br />

‏"אוסטרובסקי"‏ ברעננה.‏ בוגר הפקולטה<br />

להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון<br />

בחיפה משנת 2002. את שירותו הצבאי<br />

עשה כלוחם וכמפקד בחטיבת ‏"גבעתי".‏ תושב מושב חרות.‏<br />

נשוי פלוס שניים.‏<br />

נחום רטיג<br />

המדריך הראשי של חברת ‏"דוקה ישראל"‏<br />

ומוסמך של דוקה למערכות הידראוליות.‏<br />

יליד ראשון לציון.‏ את שירותו הצבאי<br />

עשה בצנחנים לאחר שחרורו החל לעבוד<br />

בחברת ה<strong>בנייה</strong> ‏"צמח המרמן",‏ שם מילא<br />

תפקידי ביצוע אתרים ברחבי הארץ.‏ תושב<br />

עמוקה,‏ נשוי פלוס שלושה.‏<br />

46 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

אבן גב בע"מ<br />

סחר בינלאומי,‏ שירותים בהנדסה ימית ואזרחית<br />

הברזל 31, בית עמנואל,‏ רמת החייל,‏ תל-אביב טל:‏ 077-5010056 פקס:‏ info@evengev.com 077-5010057

אבן גב בע"מ<br />

סחר בינלאומי,‏ שירותים בהנדסה ימית ואזרחית<br />

הברזל 31, בית עמנואל,‏ רמת החייל,‏ תל-אביב טל:‏ 077-5010056 פקס:‏ info@evengev.com 077-5010057

אבן גב בע"מ<br />

סחר בינלאומי,‏ שירותים בהנדסה ימית ואזרחית<br />

הברזל 31, בית עמנואל,‏ רמת החייל,‏ תל-אביב טל:‏ 077-5010056 פקס:‏ info@evengev.com 077-5010057

המרחב הפתוח כנוף מרפא<br />

במרכז הרפואי רמב''ם בחיפה<br />

)Healing Landscape(<br />

אד'‏ נוף דפנה גרינשטיין • ד"ר גיל הר-גיל • אד'‏ נוף הילה רותם הלוי<br />

צילום הדמיה של ‏"גן הרמב"ם",‏ למרגלות מגדל אישפוז נוסף שייבנה במתחם,‏ ובו יישתלו צמחי מרפא על-פי<br />

משנתו של הרמב"ם ‏)שחי במאה ה-‏‎12‎‏(,‏ ביניהם קורנית מקורקפת,‏ פשתה שרועה,‏ געדה כרתית וגרניום לימוני<br />

בשני העשורים האחרונים התפתח בעולם תחום רפואי חדש,‏<br />

שהוא למעשה שילוב של רפואה עם אדריכלות נוף.‏ הוא מכונה<br />

בשם ‏"נוף מרפא",‏ או ‏"נוף טיפולי"‏ Landscape( .)Healing<br />

מדובר בעיצוב ייעודי של מרחבים פתוחים,‏ שתוכנן במיוחד כדי<br />

לענות על הצרכים הפיסיים,‏ הנפשיים,‏ הרוחניים והחברתיים<br />

של חולים במחלות שונות.‏ גני מרפא הפכו בעשור האחרון<br />

לחלק בלתי נפרד מתכנון בתי חולים חדשים,‏ במיוחד במדינות<br />

סקנדינביה ובארה"ב.‏ אולם הם אינם מוגבלים רק לבתי חולים.‏<br />

54 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

הם משולבים גם בבתי אבות,‏ בתי דיור מוגן וסביבות מגורים<br />

מיוחדות,‏ כמו הוספיסים,‏ שהם סביבות מגורים לחולים<br />

סופניים או חשוכי מרפא;‏ בתי חולים פסיכיאטריים;‏ מוסדות<br />

גמילה מסמים;‏ בתי-ספר לילדים אוטיסטיים,‏ או מוסדות<br />

לחינוך מיוחד.‏ המיוחד בגנים אלה,‏ הוא השילוב של צמחייה<br />

ייחודית עם אלמנטים דוממים כדוגמת סלעים,‏ אבנים,‏ פסלים<br />

מיוחדים ואפילו בעלי חיים ידידותיים לאדם.‏<br />

עיצובו של נוף מרפא,‏ או נוף טיפולי,‏ נועד לשלב את המבלים<br />

בו בנוף,‏ לאפשר להם ליהנות ממנו במידה מירבית וגם לערב<br />

אותם בטיפוחו ובשמירה עליו.‏ נופי או גני מרפא מעוצבים בידי<br />

צוות משותף של אדריכלי נוף עם בעלי מקצוע אחרים מתחום<br />

הרפואה,‏ כמו רופאים,‏ אחיות,‏ מרפאים בעיסוק או קלינאי<br />

תקשורת.‏ במקרים מסוימים ניתן לשלב אף את המטופלים<br />

עצמם בעיצוב נוף המרפא.‏<br />

רוב האלמנטים בגני המרפא צריכים להיות קשורים לסוגי<br />

הצמחים הגדלים בהם,‏ כשהעדפה היא לתכנון משולב של<br />

שיחים,‏ פרחים ועשבוניים המושכים ציפורים,‏ פרפרים,‏ יונקי<br />

דבש ובעלי חיים קטנים אחרים,‏ ובנוסף לטעת בהם עצים<br />

מצלים,‏ לשלב בהם בריכות נוי עם דגי נוי,‏ לסלול בהם שבילים<br />

נוחים לתנועת הולכי רגל וכיסאות גלגלים,‏ וכמובן,‏ שילוב של<br />

ריהוט רחוב איכותי המתאים לאוכלוסייה בעלת מוגבלויות.‏<br />

התפתחות תחום נופי המרפא נעשתה בעקבות מחקרים<br />

מדעיים שהוכיחו מעבר לכל ספק שהבילוי בשטח ירוק פתוח<br />

משפיע באופן חיובי על רגשותיו של אדם,‏ משפר את תחושת<br />

הרווחה שלו ולכך יש גם השפעה פיסיולוגית,‏ כגון הורדת<br />

לחץ הדם,‏ הגברת הספיגה של ויטמין D והשפעה פסיכולוגית<br />

חיובית המחזקת את מנגנוני החיסון.‏<br />

בחודש אפריל השנה פורסם ב<strong>מגזין</strong> האמריקאי הנודע<br />

‏"סיינטיפק אמריקן"‏ מאמר מפרי עטה של העיתונאית דבורה<br />

פרנקלין,‏ המסכם את התוצאות החיוביות של כל המחקרים<br />

האחרונים שבוצעו בנושא נופי וגני המרפא.‏ במאמר,‏ הנושא<br />

את הכותרת ‏"איך מסייעים גני בתי החולים לריפוי החולים",‏<br />

מספרת פרנקלין,‏ בין השאר,‏ כי ‏"לאחר שנדחו כבעלי תרומה<br />

שולית בלבד לטיפול הרפואי במשך רוב המאה ה-‏‎20‎‏,‏ חזרו<br />

גני המרפא להשתלב בעיצוב של רוב בתי החולים החדשים<br />

בארה"ב.‏ על-פי האגודה האמריקאית של אדריכלי הנוף,‏ הרי<br />

בסקר שנערך לאחרונה בקרב מאה מנהלים ואדריכלים של<br />

בתי דיור מוגן,‏ הסכימו 82% מהם,‏ כי ‏‘עיצוב המרחב החיצוני<br />

צריך להיות אחד השיקולים החשובים בעיצוב בתים אלה'.‏<br />

מתברר,‏ כי גינות מרפא יכולות לעתים קרובות לקדם את<br />

החלמת החולים.‏ מדענים ברחבי העולם ‏‘חופרים'‏ עתה בתוך<br />

נתוני מחקרים גנטיים כדי לגלות איזה גנים אחראים להשפעה<br />

החיובית של נופי מרפא על חולים".‏<br />

לרעיון שמשבי רוח מרעננים,‏ קרני שמש,‏ דשאים ירוקים<br />

וצמחייה ריחנית של גן יכולים להיות טובים לריפוי בעיות<br />

אנושיות יש שורשים במסורת העתיקה של כל העמים והם<br />

צרובים בשכל הישר.‏ אך מחקרו של הפסיכולוג הסביבתי רוג'ר<br />

אולריך,‏ היום פרופסור באוניברסיטת טקסאס,‏ שפורסם בשנת<br />

1984 בכתב העת החשוב ,Science היה הראשון שהשתמש<br />

בסטנדרטים של בקרות מחקר רפואיות מודרניות קפדניות כדי<br />

לכמת תוצאות שמוכיחות כי בילוי של חולים בגני מרפא עשוי<br />

לעתים להאיץ החלמה מניתוחים,‏ זיהומים ומחלות אחרות.‏<br />

אולריך וצוותו סקרו את התיעוד הרפואי של אנשים<br />

המתאוששים מניתוח כיס מרה בבית חולים פנסי<strong>לבניה</strong>.‏<br />

מחקרם הוכיח,‏ כי חולים שאושפזו ליד חלונות מהם נשקפו<br />

אליהם נופים טבעיים ירוקים,‏ צרכו פחות תרופות מחולים<br />

דומים,‏ ובלו פחות מסיבוכים לאחר ניתוח מחולים ששכב<br />

ומול קירות לבנים.‏ מחקר שנעשה באוניברסיטת אופסלה<br />

בשבדיה הוכיח,‏ שהיתרונות וההשפעות החיוביות של<br />

בילוי בחיק הטבע הם כל כך חזקים,‏ עד שאפילו תמונות<br />

נופים יכולות להרגיע חולים ולהשפיע עליהם לצרוך פחות<br />

תרופות נגד כאבים.‏<br />

עם זאת,‏ מחקרים נוספים הוכיחו שלא כל הנופים משפיעים<br />

על חולים ומבריאים בצורה יעילה באותה מידה.‏ מחקרים אלה,‏<br />

שבוצעו ב-‏‎1995‎ על-ידי אדריכל הנוף האמריקאי מארני ארנס<br />

והרופא מרקוס קופר,‏ הוכיחו שיש דפוסים מיוחדים של נופים<br />

וגנים המשפיעים בצורה חיובית.‏ על-פי מחקרים אלה ואחרים<br />

פותחו התיאוריות החדשות של נופי וגני המרפא.‏<br />

אסופת מבנים מסגנונות שונים<br />

את התיאוריות החדישות האלה ביקשנו ליישם גם בארץ,‏<br />

כשמשרדנו - משרד גרינשטיין-הרגיל אדריכלות נוף ותכנון<br />

סביבתי - קיבל את המשימה להשתתף בתכנון תכנית האב<br />

החדשה של המבנים והשטחים הפתוחים במרכז הרפואי<br />

רמב"ם בחיפה.‏<br />

המרכז הרפואי רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם,‏<br />

הינו בית החולים הגדול ביותר בצפונה של ישראל.‏ זהו בית<br />

חולים אוניברסיטאי,‏ המקיים קשרים הדוקים עם הפקולטה<br />

לרפואה של הטכניון ‏)השוכנת בצמוד אליו(.‏ המרכז הרפואי<br />

שוכן בשכונת בת גלים שבחיפה,‏ לחוף מפרץ חיפה.‏ במתחם<br />

בית החולים נמצא גם בית חולים לילדים - היחיד בצפון<br />

הארץ בו כלולים כל תחומי רפואת הילדים.‏ המרכז הרפואי<br />

צילום מודל של מבני המרכז הרפואי רמב"ל לכיוון מערך הכניסה לבית החולים והרחבה הראשית שיהיו בין שני מבני המנזרים<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 55 <strong>2012</strong>

צילום הדמיה של הטיילת החופית המוגבהת מעל חוף הים שתקיף את כל מתחם המרכז הרפואי רמב"ם בחזית שכונות המגורים<br />

קרוי על שמו של הרמב"ם - רבי משה בן מימון - מגדולי<br />

הוגי הדעות היהודים ורופא,‏ בן המאה ה-‏‎12‎‏.‏<br />

בשנים 1935-1934, נוכח עליית היטלר לשלטון והחששות<br />

מפני מלחמה מתקרבת,‏ וכן לאור הגידול באוכלוסיית חיפה,‏<br />

החליטה ממשלת המנדט להקים בחיפה בית חולים גדול וחדיש<br />

שיענה על צורכי האוכלוסייה האזרחית ‏)בעיקר האוכלוסייה<br />

הערבית והאזרחים הבריטים(,‏ וכן יותאם לקליטת פצועים<br />

מאגן הים התיכון בעת הצורך.‏ חיפה נבחרה כעיר שבה<br />

ייבנה בית החולים בשל היותה עיר מרכזית בתחומי המנדט<br />

הבריטי,‏ שבה היו נמל,‏ בתי הזיקוק,‏ צומת הרכבות על הדרך<br />

שבין אלכסנדריה ודמשק,‏ ומחנות צבא רבים,‏ ובה התגוררו<br />

בריטים רבים - אנשי צבא,‏ פקידי ממשלת המנדט ובני<br />

משפחותיהם.‏<br />

מודל של הכניסה החדשה המתוכננת למתחם המרכז הרפואי<br />

רמב"ם,‏ בין שני מבני המנזרים ההיסטוריים לשעבר:‏ מנזר<br />

הכרמליתים הישן ומנזר יוסף הקדוש,‏ שננטשו על-ידי הנזירים<br />

ממשלת המנדט החליטה למקם את בית החולים בדרום העיר,‏<br />

בצמוד לים ולמסילת הרכבת,‏ כך שבמידה ותפרוץ מלחמה,‏<br />

הפצועים יוכלו להגיע אליו דרך הים והרכבת.‏ בית החולים<br />

מוקם בסמוך לשני מבנים היסטוריים:‏ מנזר הכרמליתים הישן<br />

ומנזר יוסף הקדוש.‏ תכנון בית החולים נמסר לידי האדריכל<br />

היהודי-גרמני בעל השם העולמי אריך מנדלסון,‏ שעלה לארץ<br />

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ותכנן,‏ בין השאר,‏ גם בית<br />

56<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

הנשיא הראשון,‏ חיים וייצמן,‏ ברחובות,‏ שזכה לכינוי ‏"הארמון",‏<br />

ואת בית החולים ‏‘הדסה"‏ על הר הצופים בירושלים.‏<br />

בית החולים שתכנן מנדלסון בחיפה כלל שני מבנים,‏ האחד<br />

בן חמש קומות והאחר בן שלוש קומות לחדרי הניתוח,‏<br />

מרפאות יום ומעבדה.‏ בכל שטחו המערבי של הבניין ניטע גן<br />

רחב ידיים - שהיה למעשה גן מרפא - ובו שבילים לטיולי<br />

לחולים ומשפחותיהם בשעות אחר הצהריים,‏ כמיטב המסורת<br />

הבריטית.‏ לצדו של הגן הוקמה שורת ביתנים חד-קומתיים.‏<br />

אבן הפינה הונחה ב-‏‎1935‎‏,‏ וב-‏‎22‎ בדצמבר 1938 נערך טקס<br />

חנוכת הבית.‏ לאחר קום המדינה,‏ כאשר בית החולים עבר<br />

לידי מדינת ישראל,‏ שונה שמו לרמב"ם,‏ על-ידי שר הבריאות<br />

דאז,‏ יוסף בורג.‏<br />

בין השנים 1973-1966 נבנה המבנה הראשי הנוכחי של בית<br />

החולים,‏ אשר נבנה על חשבון שטח גן בית החולים,‏ ובצמוד<br />

אליו נסלל מגרש חנייה רחב ידיים.‏ מאז נוספו עוד ועוד<br />

מבנים שונים כטלאי על טלאי ובית החולים הגדול בצפון הפך<br />

לאסופת מבנים מסגנונות שונים ותקופות שונות.‏ התפתחות<br />

ה<strong>בנייה</strong> של בית החולים ‏"נגסה"‏ לאיטה את רוב השטחים<br />

הפתוחים שלו,‏ כולל את גני המרפא,‏ ואלו שנותרו היוו שטחי<br />

מעבר קטנים הכלואים בין המבנים.‏<br />

ייעודים חדשים לשטחים הפתוחים<br />

בין השנים 2009-2005 יזם בית החולים רמב"ם הכנת ת.ב.ע<br />

‏)תכנית מפורטת(‏ חדשה לקריה הרפואית.‏ הת.ב.ע כוללת את כל<br />

שטח בית החולים וכן את הרחובות המקיפים אותו משלושת<br />

צידיו ‏)רחוב מרגולין - לאורך חוף הים,‏ קטע מרחוב העלייה<br />

השנייה - הרחוב הראשי של שכונת בת גלים,‏ ורחוב עפרון -<br />

הרחוב שמפריד בין בית החולים לשטח בית הספר לרפואה(.‏<br />

התכנית המפורטת של המרכז הרפואי רמב"ם מייצרת<br />

מהפך,‏ והופכת את מתחם בית החולים מאסופה אקראית<br />

של מבנים,‏ חניות,‏ דרכי שירות ומעברי הולכי רגל,‏ לקמפוס<br />

מתוכנן הכולל שטחים נרחבים להולכי רגל.‏ התכנית כוללת<br />

פינוי של מבנים חד-קומתיים,‏ צריפים ומבנים יבילים רבים<br />

ובמקומם בניית מספר מבנים גבוהים,‏ כששטחי החנייה<br />

וכל מערכות התפעול מוקמו מתחת לפני הקרקע.‏ עקב<br />

כך,‏ מתפנים שטחים רבים אשר יועדו כשטחים פתוחים<br />

לרווחת השוהים במתחם,‏ שבהם מתוכננים נופי וגני מרפא.‏<br />

השטחים הפתוחים חולקו על-פי תפקידיהם השונים:‏<br />

7

אדמיר משווקת מגוון מוצרים לרצפות תעשייתיות<br />

ומעניקה תמיכה הנדסית מלאה<br />

1 2<br />

התקנת תפרים<br />

קונסטרוקטיביים<br />

הכנת משטח<br />

עבודה<br />

הפתרון המומלץ לרצפה תעשייתית על פי מפרט TR34 מכיל שילוב בין:‏<br />

ק תכנון הרצפה<br />

ק שימוש במגוון מוצרים:‏<br />

א סיבי פלדה לחיזוק הבטון<br />

א סיבי פולימרים למניעת סדיקה פלסטית<br />

א תפרים קונסטרוקטיביים<br />

א חומרי חסיני שחיקה מדגם צוראון -<br />

תוצרת מחצבות כפר גלעדי<br />

א יריעות אשפרה<br />

א חומרי אטום<br />

ק ליווי טכני במהלך היישום<br />

3 4<br />

החלקת הרצפה<br />

ופיזור חומר<br />

שחיקה<br />

יציקת רצפת<br />

הבטון עם סיבי<br />

פלדה<br />

אדמיר טכנולוגיות<br />

רח’‏ התעשייה 24, יהוד 56218<br />

טלפון:‏ 03-5366646<br />

פקס:‏ 03-5368088<br />

www.admir.co.il

צילום הדמייה של שדרת הכניסה החדשה לבית החולים,‏ כשמימין מבני שני המנזרים ההיסטוריים ומשמאל בנין ‏"אגד"‏<br />

‏"גן הים"‏ ‏)הגן הפונה לכיוון רחוב העלייה השנייה וכיכר<br />

הכניסה לשכונת בת גלים(‏ - יתוכנן כגן חזית ייצוגי שגידורו<br />

יהיה ‏"שקוף",‏ הכולל משטח מגונן אלכסוני ומשטחי ‏"גלים"‏<br />

היוצרים תמונת נוף לנכנסים לשכונה.‏ בחלקו הצפוני הקרוב<br />

לליבת בית החולים יכיל הגן מדשאות עם שולחנות ופינות<br />

ישיבה לאורחים ומאושפזים.‏<br />

רחבת כניסה ציבורית ושדרת כניסה ראשית,‏ פורמלית,‏ להולכי<br />

רגל ‏-הסדרת הכניסה הראשית לקריה הרפואית מכיוון רחוב<br />

העלייה השנייה,‏ הכוללת רחבה פורמלית מרשימה בחזית בניין<br />

‏"מנזר הכרמליתים",‏ כולל איזור כניסה ובידוק,‏ הצמוד לשדרת<br />

כניסה רחבה להולכי רגל.‏<br />

רחבה מרכזית - רחבה מרוצפת ומעוצבת באופן פורמלי<br />

וייצוגי.‏ הרחבה כוללת עצי צל,‏ ספסלי ישיבה,‏ איזור מדושא<br />

לאירוח ופיסול ייצוגי.‏ מהרחבה ניתן להיכנס ללובי הבניין<br />

הראשי,‏ למבנה המחקר ולחדר מיון ‏)בסמוך לרחבה ישולבו<br />

גן מרפא,‏ גן התכנסות וגן הילד(.‏<br />

רחבת כניסה - רחבת כניסה ייחודית בחזית בניין מנדלסון,‏<br />

כניסת הולכי רגל למתחם בית החולים והמרכז האונקולוגי.‏<br />

נגישות נוחה למרפאות החוץ מכיוון רחוב מרגולין.‏<br />

גן ‏"פעיל"‏ - גן התרגעות ושהייה הממוקם בסמוך לרחוב<br />

מרגולין,‏ הכולל פינות תצפית מוצלות לכיוון הים ויצירת חללי<br />

משנה רבים ושונים באופיים.‏ בין החללים ימוקמו חללי מרפא<br />

והתרגעות ובמופרד מהם,‏ באיזור הקרוב לבית החולים לילדים<br />

ישולבו,‏ במידת הצורך,‏ מתקני משחק לפעוטות ולילדים.‏<br />

כניסות משניות - חיבור מתחם בית החולים עבור הולכי רגל<br />

ואופניים מכיוון בית הספר לרפואה ושכונת בת גלים.‏<br />

מעבר ראשי - שביל טבעתי מקורה ומשולט העובר בין<br />

המבנים,‏ חוצה את מערך השטחים הפתוחים במתחם בית<br />

החולים ומשמש להכוונה ולהתמצאות.‏<br />

גני מרפא gardens( )healing - גנים העשירים בצמחייה<br />

ועצים ומיועדים למנוחה ולהתרגעות.‏<br />

גן בית החולים רות רפופורט לילדים - גן משחקים מותאם<br />

58<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

תכנית הנספח הנופי לת.ב.ע של המרכז הרפואי רמב"ם,‏<br />

כשהשטחים הצבועים בירוק מיועדים לגני ונופי מרפא<br />

לילדים ולבעלי מוגבלויות,‏ ובו גם אזורי שהייה ומרגוע לבית<br />

החולים לילדים.‏<br />

שטחים ירוקים כנופי מרפא<br />

ההחלטות לגבי עקרונות תכנון המרחב הפתוח,‏ גובשו על ידי<br />

משרדנו,‏ תוך הבנה כי השטחים הירוקים בקריה הרפואית יהוו<br />

למעשה ‏"נוף מרפא".‏<br />

7

תכנית מערך החופים המוצע בשכונת בת גלים בחיפה,‏ שבה הטיילת נקטעת על-ידי חוף הרחצה בחזית שכונת בת-גלים<br />

תכנון מפורט<br />

קומפלקס המבנים הראשון ההולך ונבנה בעצם ימים אלה,‏<br />

הינו ‏"הקמפוס המערבי של בית החולים",‏ הכולל:‏ בית החולים<br />

רות רפפורט לילדים ‏)אשר מחליף את בי"ח מאייר(;‏ מגדל<br />

רב-תכליתי ‏)אשר ישמש בין היתר לחברות העוסקות בפיתוח<br />

רפואי(,‏ מחלקה אונקולוגית ומחלקה קרדיולוגית.‏ מבנים אלה<br />

ימוקמו ממערב למבנה הראשי הקיים ויתחמו מרחב פתוח<br />

מרכזי להולכי רגל,‏ בגודל של כשבעה דונם.‏<br />

מתחת לכל הקומפלקס הבנוי והפתוח,‏ נבנה מבנה של שלוש<br />

קומות לחנייה תת-קרקעית אשר משמש גם כבית חולים<br />

לשעת חירום.‏<br />

תכנון המרחב הפתוח בקמפוס המערבי עוצב לאור מספר<br />

יעדים:‏<br />

● לאפשר תנועה,‏ מעבר וגישה הירארכית,‏ בהירה ונעימה<br />

של הולכי רגל למבנים השונים וביניהם ‏)תוך קישור המבנים<br />

החדשים לקיימים באמצעות מעבר מקורה(.‏<br />

● להוות רחבה מרכזית וגן מרפא - מקום של מפגש ומנוחה<br />

לסגל ולמבקרים,‏ ומקום של מפלט וריפוי לחולים.‏<br />

● להוות רקע ויזואלי ה"מכבד"‏ ומאחד את המבנים הממוקמים<br />

סביבו,‏ ו"קושר"‏ פיסית את רחבות הכניסה לכל המבנים.‏<br />

● להוות ‏"תמונת נוף"‏ ייחודית ומעניינת למתבוננים מגבוה,‏<br />

מחלונות המבנים המתנשאים לגבהים שבין שמונה ל-‏‎20‎<br />

קומות,‏ שבהיקף.‏<br />

לאור עקרונות אלו הקמפוס המערבי כולל את המרכיבים<br />

הבאים:‏<br />

רחבה ושדרת כניסה - בין שני המבנים ההיסטוריים ‏)מנזר<br />

האחיות הכרמליתיות,‏ מנזר יפהפה - שנקרא בשעתו מנזר<br />

זעורה - מעוטר קשתות שנבנה בשנת 1892; ומנזר יוסף הקדוש,‏<br />

שנבנה בשנים 1914-1912( מתוכננת הכניסה הראשית לחניון<br />

בית החולים,‏ לאורכה מתוכננת שדרת הכניסה להולכי רגל -<br />

שדרה רחבה המאופיינת בשורת דקלים ומלווה בפינות ישיבה<br />

ובגינון איכותי ובה ממוקם מבנה הבידוק לנכנסים לבית החולים.‏<br />

בחזית מבנה מנזר האחיות הכרמליתיות,‏ הפונה לכיוון רחוב<br />

העלייה השנייה,‏ מתוכננת רחבה עירונית בעיצוב ‏"פורמלי"‏<br />

איכותי,‏ לאחר שבית החולים איפשר ביטול הגידור בחזית המבנה,‏<br />

כך שיהיה נצפה על-ידי כל הנכנסים לשכונת בת גלים.‏<br />

רחבה מרכזית - בחזית המבנה הראשי,‏ תוקם רחבה מרכזית,‏<br />

מכובדת ואלגנטית.‏ הרחבה תהיה מרוצפת במרצפות גדולות,‏<br />

בגוון גרניט אפור וישולבו בה עצי צל,‏ ערוגות מגוננות,‏ ספסלי<br />

ישיבה בעיצוב ייחודי ומבנה מעליות היציאה והכניסה לחניון<br />

התת קרקעי.‏<br />

‏"גן הרמב"ם",‏ גן מרפא ומרגוע - ממערב לרחבה המרכזית,‏<br />

בחזית המבנים החדשים,‏ יפותח גן מרפא ייחודי שיהווה<br />

מפלט למבקרים,‏ לחולים ולאנשי הסגל.‏ הגן מכיל פינות<br />

ישיבה מוצלות ומוצנעות,‏ מוקפות צמחייה עשירה.‏ כל<br />

הצמחים המתוכננים לשתילה בגן הינם צמחי המרפא אשר<br />

מופיעים בספרו של הרמב"ם.‏ בנוסף,‏ ישולבו בו איורים,‏ אגדות<br />

וציטוטים מספרי הרפואה של הרמב"ם.‏<br />

‏"גן הילד"‏ – בסמוך לבית החולים רות רפפורט לילדים,‏ מתוכנן<br />

שטח בו ישולבו מתקני משחק מפוסלים ייחודים,‏ לאחר<br />

שהוכח במחקרים שילדים מעדיפים פסלים שניתן לטפס<br />

עליהם מאשר פסלים מופשטים.‏ מתקנים אלו ישמשו לפעילות<br />

עבור הילדים החולים,‏ וכן יהוו אלמנט פיסולי,‏ ויזואלי,‏ הנצפה<br />

על-ידי המבקרים והמגיעים אל בית החולים.‏<br />

רחבות כניסה למבנים - בחזית כל מבנה,‏ וכחלק אינטגרלי<br />

של הגן והרחבה המרכזית,‏ תפותח רחבת כניסה מרוצפת.‏<br />

ברחבות הכניסה,‏ ישולבו ספסלי ישיבה,‏ עצי צל ותאורה.‏<br />

ברחבת המבנה המרכזי,‏ ישולבו גם פסיפסים ארכיאולוגיים<br />

שנחשפו בעת עבודות הביצוע של בית החולים.‏<br />

שדרת כניסה מרחוב עפרון - לאורך רחוב עפרון,‏ תפותח<br />

שדרה מגוננת הקושרת את המבנים החדשים ואת הרחבה<br />

המרכזית לרחוב העירוני,‏ ולבית הספר לרפואה.‏<br />

תאורה - כל המרחב יואר על-ידי אלמנטי תאורה ייחודית,‏<br />

כך שיהווה תמונה יפהיפה מוארת בלילה.‏<br />

7<br />

60 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

מ.‏ בר תחזוקה בע"מ<br />

ציוד מתקדם ל<strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>:‏ יבוא,‏ יצוא,‏ שירות.‏<br />

מטריית השירות הטובה בישראל.‏ הכל תחת גג אחד.‏<br />

משאבות בטון ודייס נייחות וציוד נלווה<br />

פתרונות מקצועיים לעולם המינהור<br />

מכונות הטיח המתקדמות בעולם<br />

תוצרת טורבוסול איטליה<br />

מגרסות ונפות תוצרת מטסו מינרל<br />

מפעלי בטון ניידים ומערכות לערבול ומינון מצעים<br />

מדחסים,‏ עמודי תאורה ומשאבות חול<br />

תוצרת אטלס קופקו<br />

ייעוץ טכני,‏ חלפים,‏ שירות ומחירים ללא תחליף<br />

רח'‏ הרדוף הנחלים 20, ת.ד.‏ 3055, פארק התעשייה קיסריה 38900 טל.‏ 04-6378595, פקס.‏ 04-6378667<br />

מכירות:‏ אלי 050-6766511, קובי 050-6766503<br />

info@mbr.co.il www.mbar.co.il

פיתוח הרחובות העוטפים<br />

את הקריה הרפואית<br />

פיתוח של מבנה החנייה התת-קרקעי במרכז הרפואי רמב"ם,‏<br />

מאפשר פינוי של שטחי חנייה נרחבים אשר היו קיימים בשטח<br />

בית החולים,‏ בחוף השקט וברחובות סביב בית החולים,‏<br />

ומאפשר את הפיכת הרחובות העוטפים את המרכז הרפואי -<br />

מרגולין,‏ העלייה השנייה ועפרון - למערכת רציפה והיקפית.‏<br />

לאור התקדמות בניית הקמפוס המערבי של בית החולים,‏<br />

הוחלט על-ידי החברה העירונית ‏"יפה נוף"‏ להשלים את פיתוח<br />

הרחובות העוטפים את בית החולים.‏ תכנון הרחובות כולל:‏<br />

רחוב העלייה השנייה - הרחבת המדרכה ההיקפית,‏ כולל<br />

ערוגה מגוננת עם עצים ותיקים,‏ אשר נכללו בתחום בית<br />

החולים וכעת,‏ על-ידי הזזת הגידור ההיקפי אל פנים שטחו,‏<br />

העצים מהווים את עצי הצל לאורך הרחוב.‏<br />

רחוב עפרון - פיתוח רחוב שכונתי המקשר את רחוב מרגולין<br />

שלאורך החוף לרחוב העלייה השנייה.‏ הדבר התאפשר על-ידי<br />

פינוי מספר מבנים של הבסיס הצבאי הסמוך של חיל הים<br />

שחסמו את הגישה לחוף.‏<br />

רחוב מרגולין והטיילת החופית - לאורך חוף הים פונו<br />

מגרשי חנייה נרחבים ובמקומם מתוכנן רחוב היקפי<br />

שלאורכו שביל אופניים,‏ וטיילת המוגבהת מעל חוף הים,‏<br />

עם פינות ישיבה ותצפית לכיוון הים ומועדון השיט,‏<br />

הממוקם בחוף זה.‏ וכן,‏ פיתוח גן חופי הכולל צמחייה<br />

ייחודית האופיינית לחוף הים,‏ ופינות ישיבה מוצלות.‏<br />

פיתוח רחוב מרגולין,‏ הטיילת ושביל האופניים,‏ מהווים חולייה<br />

חשובה במימוש החזון של העיר חיפה,‏ לייצר רצף חופי לאורך<br />

כל החזית הימית של העיר,‏ מחוף דדו בדרום ועד פרויקט<br />

‏"החזית הימית"‏ המתוכנן בחזית המושבה הגרמנית,‏ שהוא<br />

לכשעצמו יהווה נוף מרפא.‏<br />

מזמין הפרויקט:‏ המרכז הרפואי רמב"ם<br />

עורכי התב''ע:‏ עוזי גורדון בע''מ,‏ אדריכלות ותכנון ערים.‏<br />

אדריכלי ביה''ח רות רפפורט לילדים,‏ מבנה החניון,‏ בי''ח<br />

חירום,‏ מלר''ד - שרון אדריכלים,‏ ארד שרון,‏ שרון גור זאב<br />

בע''מ<br />

אדריכלי מבנה אונקולוגיה וקרדיולוגיה - מושלי-אלדר<br />

אדריכלים<br />

אדריכלית נוף דפנה גרינשטיין<br />

אדריכלית נוף,‏ בעלים ושותפה בכירה<br />

במשרד החיפאי ‏"גרינשטין הר-גיל,‏<br />

אדריכלות נוף ותכנון סביבתי בע"מ".‏<br />

בוגרת עיצוב סביבתי ותעשייתי<br />

מהאקדמיה לאמנות ועיצוב ‏"בצלאל"‏<br />

בירושלים.‏ בוגרת תואר ראשון )B.L.A( באדריכלות<br />

נוף מאוניברסיטת אורגון בארה"ב ‏)מ-‏‎1982‎‏(‏ ומוסמכת<br />

לאדריכלות,‏ תואר שני מקצועי )M.Arch( מאוניברסיטת<br />

אורגון,‏ ארה"ב )1983(. משמשת כמרצה בכירה בפקולטה<br />

לאדריכלות בטכניון ‏)החל מ-‏‎1985‎‏(.‏ מעורבת בפרויקטים<br />

רבים ומגוונים,‏ ביניהם פרויקטים זוכי פרס קרוון,‏ פרס<br />

עזריאלי ועוד.‏<br />

ד"ר גיל הר-גיל<br />

אדריכל נוף,‏ בעלים ושותף בכיר<br />

במשרד החיפאי ‏"גרינשטין הר-גיל,‏<br />

אדריכלות נוף ותכנון סביבתי בע"מ".‏<br />

יו"ר ה<strong>איגוד</strong> הישראלי לאדריכלי הנוף,‏<br />

מאז 2009. בוגר תואר ראשון בעיצוב<br />

סביבתי מ"בצלאל"‏ ירושלים,‏ תואר<br />

שני מקצועי,‏ מוסמך באדריכלות נוף מאוניברסיטת קורנל<br />

ניו-יורק,‏ ארה"ב.‏ בעל תואר דוקטור )Ph.D( בתכנון<br />

ערים ואזורים בטכניון.‏ מרצה ומנחה פרויקטים בטכניון,‏<br />

לאחרונה מונה לפרופ'‏ חבר בפקולטה לארכיטקטורה<br />

בטכניון.‏ מעורב בפרויקטים רבים ומגוונים,‏ ביניהם<br />

פרויקטים זוכי פרס קרוון,‏ פרס עזריאלי ועוד.‏<br />

אדריכלית נוף הילה רותם הלוי<br />

אדריכלית נוף בעלת תואר ראשון<br />

מוסמך באדריכלות נוף )B.L.A(<br />

מהטכניון בחיפה )1988(, שותפה<br />

במשרד החיפאי ‏"גרינשטין הר-גיל,‏<br />

אדריכלות נוף ותכנון סביבתי בע"מ".‏<br />

מרצה בטכניון.‏ מעורבת בפרויקטים<br />

מגוונים ורבים במסגרת המשרד.‏ האדריכלית האחראית<br />

ב"גרינשטיין הר-גיל"‏ על התכנון הנופי המפורט של המרחב<br />

הפתוח במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה.‏<br />

62 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

מתכנן בתי החולים,‏ אדריכל מרסלו ברסטוביסקי,‏ על בית החולים החדש<br />

‏''אסותא''‏ המתוכנן להיבנות באשדוד<br />

בית חולים ציבורי ברמה ובאיכות<br />

של בית חולים מודרני פרטי<br />

צילום הדמיה של החזית הדרומית של בית החולים ‏"אסותא אשדוד"‏ במבט מכיוון רחוב הרפואה בעיר,‏ כפי שייבנה על-פי<br />

התוכנית הסופית.‏ המבנה הגדול משמאל יהיה בניין האישפוז המרכזי והמבנה מימיו הוא מבנה המרפאות שיחובר לבניין המרכזי<br />

בגשר מחופה זכוכית בן שלוש קומות<br />

בסוף חודש מאי השנה,‏ לאחר שנים ממושכות של מאבקים<br />

ציבוריים,‏ הפגנות ומחאות,‏ התנצחויות חריפות בין משרדי<br />

הבריאות והאוצר,‏ דיונים בכנסת ובממשלה שבהם אושרה<br />

הקמתו של בית חולים באשדוד כבר לפני עשר שנים,‏ נחתם<br />

סוף סוף במשרד האוצר בירושלים הסכם בין המדינה לבין<br />

חברת בתי החולים הפרטיים ‏"אסותא",‏ ההסכם להקמת<br />

ולהפעלת בית חולים ציבורי באשדוד.‏<br />

אשדוד,‏ העיר החמישית בגודלה במדינה,‏ עם אוכלוסייה של<br />

כ-‏‎230‎ אלף נפש,‏ שהייתה עד כה תלויה בבתי החולים של<br />

אשקלון ורחובות,‏ אמורה על-פי ההסכם לזכות בבית חולים<br />

משלה - אם לא יהיו עיכובים בלתי צפויים - בשנת 2017.<br />

יהיה זה בית חולים שישתרע על שטח של 70 דונם,‏ יכיל 300<br />

מיטות,‏ עם אפשרות הרחבה בעתיד ל-‏‎600‎ מיטות,‏ שיצוייד<br />

במכשור הרפואי החדיש ביותר ויכלול את כל המחלקות<br />

הדרושות להפעלת בית חולים ציבורי.‏ לכשיופעל הוא אמור<br />

להיות בית החולים המתקדם,‏ המשוכלל וגם המוגן ביותר<br />

במדינה,‏ ובין המתקדמים בעולם כולו.‏<br />

חברת ‏"אסותא אשדוד בע"מ",‏ בבעלותה של חברת ‏"אסותא",‏<br />

הזכאית על-פי ההסכם עם המדינה להפעיל בבית החולים<br />

הציבורי הזה גם שירותי רפואה פרטית ‏)שר"פ(‏ בהיקף של<br />

עד 25% מפעילות בית החולים,‏ זכתה במכרז לתכנון,‏ מימון,‏<br />

הקמת,‏ הפעלת ואחזקת בית החולים במכרז שבו הייתה<br />

המתמודדת היחידה למעשה,‏ לאחר שהמתמודדות האחרות<br />

פרשו מהתחרות בגלל תנאי המכרז הקשוחים.‏ המתמודדת<br />

האחרונה נגדה במכרז הייתה העמותה החרדית ‏"רפואה<br />

וישועה",‏ מיסודה של חסידות גור באשדוד.‏ ‏"רפואה וישועה"‏<br />

כבר החלה בשנת 2006 בהקמת מרכז רפואי באשדוד,‏ בדיוק<br />

ליד השטח שהוקצה עתה לבית החולים ‏"אסותא".‏ היא הקימה<br />

במקום בניין בן תשע קומות,‏ מהן חמש מעל הקרקע וארבע<br />

קומות מרתף,‏ שנועד להיות חדר מיון קדמי שישרת את כל<br />

תושבי אשדוד.‏ חסידות גור הפיצה בין חסידיה ותומכיה<br />

בעולם פרוספקט מפואר שבו תיארה את בית החולים<br />

המשוכלל העתיד לפעול בבניין זה,‏ אולם עשרות מיליוני<br />

השקלים שגייסה מתרומות לא הספיקו לסיום בנייתו של<br />

המבנה והיא נאלצה לסגת גם מהמכרז לבניית והפעלת בית<br />

החולים הציבורי.‏<br />

לאחר שזכתה במכרז חכרה ‏"אסותא"‏ את הבניין שבנתה<br />

עמותת ‏"רפואה וישועה"‏ וקיבלה היתר ממשרד הבריאות<br />

להפעיל בו מה שמכונה ‏"חדר מיון קדמי ממוגן",‏ שיהיה<br />

למעשה בית חולים מני,‏ שיפעל עד להשלמת מבנה בית<br />

החולים החדש.‏ יהיו בו 105 מיטות אישפוז ועוד כמאה מיטות<br />

לאישפוזי יום קצרים.‏ ‏"אסותא"‏ מתכוונת להפעיל בו מחלקה<br />

פנימית,‏ מחלקה גריאטרית,‏ מחלקת ילדים ומכוני לב,‏ דיאליזה<br />

ואונקולוגיה - במתכונת של בית חולים ציבורי בלבד.‏ בינתיים<br />

כבר מפעילה ‏"אסותא"‏ במבנה חדר מיון זמני,‏ כאות לתקיעת<br />

יתד בעיר העולים הפורחת.‏<br />

תכנון בקריטריונים של מיגון בטחוני<br />

‏"אסותא אשדוד",‏ כאמור,‏ יהיה בית חולים מהמתקדמים<br />

בעולם.‏ על התכנון הייחודי של בית החולים מספר אדריכל<br />

מרסלו ברסטוביסקי,‏ שהתמתחה יותר מכל אדריכל אחר<br />

בישראל בתכנון בתי חולים,‏ והטביע כבר את חותמו האישי<br />

64 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

על חלק ניכר מבתי החולים הציבוריים והפרטיים בישראל.‏<br />

‏"ה'רומן'‏ שלי עם ‏‘אסותא'‏ - רשת בתי החולים הפרטיים<br />

שבבעלות ‏‘מכבי שירותי בריאות'‏ - החל לפני שבע שנים,‏<br />

כש'אסותא'‏ תכננה את בניית בית החולים הכירורגי במתחם<br />

לב המפרץ בחיפה",‏ מספר אדריכל ברסטוביסקי.‏ ‏"הכרתי<br />

את פרופ'‏ יאיר שפירא,‏ מי שהיה אז מנכ"ל החברה ופרש<br />

לפני שנתיים מתפקידו זה,‏ עוד מהתקופה שהיה מנהל בית<br />

החולים הציבורי ‏‘סורוקה'‏ בבאר-שבע.‏ הכרתי את חזונו<br />

להפוך את בתי החולים שבונה ‏‘אסותא'‏ למתקדמים ביותר<br />

במזרח התיכון.‏ ‏"לאחר שתכננתי עבור החברה את בית החולים<br />

בחיפה,‏ הוזמנתי לתכנן גם את בית החולים הפרטי ‏‘אסותא'‏<br />

ברמת החייל בתל-אביב,‏ שאת הסקיצה החיצונית שלו תכנן<br />

האדריכל הלבנוני טארק אל-קאטיב,‏ ממשרד האדריכלים<br />

הקנדי ‏‘זיידלר אדריכלים',‏ שהוא אחד המובילים בעולם<br />

בתכנון מוסדות רפואיים.‏ המבנה שתכנן שם מורכב משני<br />

חלקים - בסיס ומגדל.‏ בגוף הבסיס המלבני והמסיבי,‏ התופס<br />

את מלוא שטח האתר,‏ יש שני חיתוכים:‏ חיתוך אלכסוני אחד,‏<br />

הנוטה לכיוון הכניסה,‏ מבליט את המבואה המרכזית ומחבר<br />

את החלל הגדול,‏ שגובהו ארבע קומות,‏ אל הרחוב ופארק<br />

הירקון בצירים צולבים.‏ חיתוך נוסף פונה מערבה יותר ויוצר<br />

חלל המשמש חדר אוכל לכל עובדי בית החולים וקפיטריה<br />

לאורחים.‏ אולם מקשר גדול בחזית הדרומית של הבניין מחבר<br />

את שני החללים הפנימיים האלה.‏<br />

צילום הדמייה של התוכנית הראשונית שהגישה חברת<br />

‏"אסותא אשדוד"‏ למכרז למעטפת החיצונית של מבנה בית<br />

החולים שייבנה באשדוד,‏ הדומה לבניין בית החולים ‏"אסותא"‏<br />

בשכונת רמת החייל בתל-אביב.‏ התוכנית הראשונית שונתה<br />

בגלל שינויים בתקציב ובגלל אילוצי המיגון<br />

‏"בתוך המסגרת החיצונית הזאת תכננתי את הפונקציות השונות<br />

של בית החולים על מחלקותיו,‏ מרפאותיו ומכוניו השונים,‏ תוך<br />

הקפדה על הפרדה מוחלטת בין בשטחים המיועדים לחולים,‏<br />

לצוות ולמבקרים,‏ ושילוב הטכנולוגיות הרפואיות המתקדמות<br />

ביותר בעולם הרפואי.‏ היה זה רק טבעי שלאחר ש'אסותא'‏<br />

התמודדה במכרז להקמת בית חולים ציבורי באשדוד הם פנו<br />

אליי שוב לתכנן את הליבה ואת חלוקת הפונקציות השונות<br />

של בית החולים,‏ על-פי אותם העקרונות שלפיהם תכננתי<br />

את ‏‘אסותא'‏ רמת החייל.‏ הפעם מדובר אומנם בבית חולים<br />

ציבורי,‏ שמציע גם שירותי רפואה פרטיים בחלק מפעילותו,‏<br />

אבל ההנחיות שקיבלתי היו לתכנן את בית החולים מבחינת<br />

איכות ורמה באותם סטנדרטים של ‏‘אסותא'‏ רמת החייל.‏<br />

תקציבי ההקמה של שני בתי החולים אומנם לא היו זהים,‏<br />

אבל מבחינת התפיסה,‏ האיכות והחשיבה על רווחת ונוחיות<br />

המאושפזים והמטופלים,‏ הם זהים לחלוטין.‏<br />

‏"למעשה,‏ את בית החולים החדש באשדוד תכננו שלושה<br />

מבנה בית החולים ‏"אסותא"‏ בשכונת רמת החייל בתל-‏<br />

אביב,‏ שהמעטפת החיצונית שלו תוכננה בידי אדריכל לבנוני<br />

המועסק על-ידי חברת אדריכלות קנדית המתמחה בתכנון<br />

בתי חולים<br />

משרדי אדריכלים.‏ את תוכנית האב ביצע האדריכל האמריקאי<br />

אל שניידר,‏ מחברת האדריכלים ‏‘מוריס-שוויצר - סביבות<br />

רפואיות'‏ מוורמונט,‏ שתכנן גם את תוכנית האב של בית<br />

החולים החדש בעפולה ואת התכנון הראשוני של בניין המיון<br />

במרכז הרפואי רבין ‏)ביילינסון(‏ בפתח-תקווה,‏ הנמצא כיום<br />

בביצוע.‏ עבדתי יחד עימו בתכנון בית החולים לילדים שניידר<br />

במרכז הרפואי רבין,‏ והוא תרם תרומה חשובה גם בתכנון בית<br />

החולים באשדוד.‏ הוא תכנן באתר תוכנית אב למרכז רפואי<br />

שלם,‏ שייבנה בעתיד סביב בית החולים,‏ עם בית חולים<br />

גריאטרי,‏ בית ספר לאחיות וגם בית ספר לרפואה.‏ לאחר<br />

שתכננתי את התוכנית הראשונית של בית החולים נמסר<br />

עיצוב המעטפת החיצונית למשרד האדריכלים יסקי-מור<br />

סיוון,‏ כשהאדריכל הממונה מטעמם על עיצוב המעטפת הוא<br />

אדריכל שם טוב צרויה.‏ תכנון הקונסטרוקציה של בית החולים<br />

הופקד בידיו של אינג'‏ ישראל דוד".‏<br />

אומר אינג'‏ דוד על חלקו בפרויקט:‏ ‏"פרויקט ‏‘אסותא'‏ אשדוד<br />

הוא למעשה פרויקט המשך מבחינתי לפרויקט בית החולים<br />

‏‘אסותא'‏ ברמת החייל,‏ שמכל הבחינות הוא אחד הפרויקטים<br />

הציבוריים המרשימים ביותר שנבנו במדינה בשנים האחרונות.‏<br />

התכנון הוקנטסרוקטיבי של בית החולים באשדוד מתאפיין<br />

במספר פרמטרים.‏ ראשית,‏ ההבנה של הצורך בתפעול יעיל<br />

של מערכות בית החולים ותכנון שלד שייתן מענה לגמישות<br />

בתפעולן ולשינויים עתידיים אשר מאפיינים התנהגות של<br />

בית חולים.‏ פרמטר שני שהיינו צריכים להתחשב בו הוא<br />

עמידה בתקציב הפרויקט,‏ לאור אופיו של המיזם,‏ שהוא<br />

למעשה מיזם עסקי.‏ אבל ההיבט החשוב ביותר היה תכנון<br />

בית חולים בקריטריונים של מיגון בטחוני.‏ האתגר האמתי<br />

בתכנון הקונסטרוקטיבי כאן היה תכנון כזה שלא יפריע היום<br />

וגם לא בעתיד לתפעול מערכות בית החולים.‏ זהו תכנון<br />

שבו השלד משתלב בתוך המערכת.‏ תכנון כזה התאפשר<br />

בזכות הניסיון שרכש משרדנו בתכנון הקונסטרוקטיבי של<br />

‏‘אסותא'‏ רמת החייל ומגדל האישפוז החדש של בית החולים<br />

‏‘הדסה'‏ בירושלים.‏ לצורך תכנון זה הופקדה על הפרויקט<br />

במשרדנו מהנדסת יוהנה קולקשר,‏ שניהלה גם את התכנון<br />

הקונסטרוקטיבי ב'אסותא'‏ רמת החייל".‏<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 65 <strong>2012</strong>

צילום הדמיה ממבט ציפור מדרום,‏ מכיוון רחוב הרפואה,‏ של מבני בית החולים ‏"אסותא"‏ באשדוד כשהמבנה הלבן מימין הוא<br />

מבנה נוסף המתוכנן להיבנות בעתיד<br />

החברה הקבלנית שתבצע את בניית בית החולים באשדוד עבור<br />

‏"אסותא"‏ תהיה חברת ‏"דניה סיבוס"‏ ואילו כמנהלת הפרויקט<br />

נבחרה חברת CPM ניהול פרויקטים בע"מ מתל-אביב,‏<br />

שהוקמה בשנת 1991 על-ידי צוות מהנדסים ישראלים,‏ בעלי<br />

תואר שני מאוניברסיטאות נודעות בארה"ב,‏ שצברו ניסיון של<br />

30 שנה בניהול פרויקטים הנדסיים מורכבים בחיל האוויר,‏<br />

שבו שירתו כקצינים בכירים.‏ מנכ"ל החברה הוא עמיקם אורן,‏<br />

מי שהיה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בתקופה שאריק שרון<br />

היה השר במשרד ולאחר מכן היה מנכ"ל ‏"אזורים".‏ כמנהל<br />

הפרויקט בפועל מטעם החברה מונה מהנדס המבנים אלי<br />

אלבסקי,‏ יליד סנקט פטרבורג,‏ שעלה לארץ בגיל 10, שירת<br />

חמש שנים בשייטת הצוללות בחיל הים,‏ בעל תואר שני בניהול<br />

וייזום פרויקטים,‏ שניהל בעבר פרויקטי <strong>בנייה</strong> בחברת ‏"ברן".‏<br />

תחילת העבודות בפרויקט מתוכננת לחודש מאי 2013.<br />

המעטפת שונתה בגלל אילוצי תקציב<br />

‏"כדאי לציין,‏ שהתכנון החיצוני והפנימי של בית החולים<br />

באשדוד,‏ אינו זהה לתכנון שזכה במכרז הממשלתי",‏ מוסיף<br />

ומספר אדריכל ברסטוביסקי.‏ ‏"לאחר ש'אסותא'‏ זכתה במכרז<br />

צצו רעיונות רעיונות נוספים בקשר לתכנון בית החולים,‏<br />

שחייבו לבצע שינויים די מהותיים בעיצוב הכללי,‏ בין<br />

השאר גם כדי להתאים את התוכנית לתקציב שאושר ל<strong>בנייה</strong><br />

)650 מיליון ש"ח,‏ מהם 487 מיליון ש"ח מענק ממשלתי(.‏<br />

התוכנית השתנתה כמעט לגמרי,‏ כמובן באישור של משרד<br />

הבריאות.‏ בתוכנית השנייה,‏ החדשה,‏ הכנסנו שיפורים בתפקוד<br />

הפונקציונלי של בית החולים.‏ הפעם,‏ המעטפת החדשה של<br />

בית החולים נבנתה בהסתמך על התפקוד הפונקציונלי ולא<br />

להיפך.‏<br />

‏"צריך לזכור שמדובר בבית החולים הראשון בארץ שנבנה<br />

66<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

שרטוט של תוכנית בניין בית החולים באשדוד מכיוון החזית<br />

הצפונית שלו,‏ כשהחלקים המסומנים באדום מסמנים את<br />

חמש בקומות הממוגנות שלו מעל פני הקרקע בנוסף לשתי<br />

הקומות התת-קרקעיות הממוגנות<br />

מראש כבניין ממוגן.‏ מבנה בית החולים יהיה מבנה שכ-‏‎60%‎<br />

ממנו יהיה מבנה מוגן.‏ מה שלא יהיה מוגן בבית החולים הוא<br />

מבנה המרפאות,‏ שהוא המבנה הצפוני בקומפלקס.‏ זאת הייתה<br />

למעשה הסיבה שבגללה החלטנו להוציא את כל המרפאות<br />

שאינן דורשות מיגון מתוך מבנה בית החולים ולרכז אותן<br />

במבנה חיצוני נפרד,‏ שגשר מחבר אותו עם המבנה המרכזי<br />

של בית החולים.‏ בצורה כזאת חסכנו בהשקעות במיגון,‏<br />

שמייקרות כמובן את ה<strong>בנייה</strong>.‏<br />

‏"להיבטים הבטחוניים המיוחדים של אשדוד,‏ הנמצאת בטווח<br />

הרקטות הנורות מעזה,‏ הייתה השפעה משמעותית על תכנון<br />

בית החולים.כך,‏ למשל,‏ את חדרי הניתוח של המחלקה<br />

הכירורגית,‏ שתוכננו בתוכנית הראשונית להיות בקומה<br />

7

פתרונות עיגון בע"מ<br />

www.oganimas.co.il<br />

עיגון וחיזוק מבנים עתיקים,‏ לעומסים ורעידות אדמה<br />

חיזוק קונסטרוקציות לקרקע בעזרת עוגני קרקע מכאניים<br />

עומקי עיגון קצרים - יכולת עגינה עד 35 טון לנקודה<br />

ביסוס שדות סולאריים<br />

בית פיינברג - חדרה<br />

עיגון קירות תמך<br />

אוהל קירוי -<br />

בית הכנסת העתיק,‏ עין-גדי<br />

המשקוף בחדר החשמונאים - מנהרות הכותל<br />

ביסוס ועיגון הקמרונות<br />

בית שאן העתיקה<br />

ביסוס וחיזוק גב התיאטרון<br />

ביסוס עמודי שיש<br />

ביסוס המדרגות לתל<br />

עיגון שביל הליכה על המים -<br />

נחל חרמון ‏)הבניאס(‏<br />

מגדל השעון - יפו<br />

עוגנים פתרונות עיגון בע"מ - ת.ד.‏ 7690, רמת-גן 52176<br />

טל:‏ 03-5597630 פקס:‏ oganim@netvision.net.il 03-5597633

השנייה של הבניין המרכזי,‏ החלטנו להוריד למרתף המבנה.‏<br />

כך עשינו גם לגבי מחלקות הטיפול הנמרץ.‏ כך תוכנן בית<br />

החולים להיות מבנה בן שמונה קומות,‏ שמהן שתי קומות<br />

הן תת-קרקעיות,‏ מעליהן חמש קומות אשפוזיות וטיפוליות<br />

ובנוסף עוד קומה טכנית.‏<br />

‏"העיקרון של ההפרדה המוחלטת בין ההמאושפזים,‏ החולים<br />

והמבקרים,‏ שאותו יישמנו לראשונה ב'אסותא'‏ רמת החייל,‏<br />

יושם גם כאן.‏ למטופלים,‏ למבקרים ולפרסונל יש מעליות<br />

נפרדות,‏ מסדרונות נפרדים ואגפים נפרדים,‏ כך שלא ייראו כאן<br />

המחזות אותם רואים בבתי חולים ציבוריים אחרים בארץ,‏<br />

שצוותים מובילים מיטות עם חולים באותם מסדרונות בהם<br />

צועדים המבקרים.‏<br />

‏"הכניסה לבניין בית החולים היא דרך רחוב הרפואה,‏ שם<br />

נמצאים גם מגרשי החנייה ומשם גם גם הכניסה לחדרי המיון.‏<br />

היא מובילה לקומת הקרקע של הבניין הראשי המתחבר<br />

לבניין המרפאות.‏ בבניין המרפאות נמצאים גם חדר האוכל<br />

של הפרסונל ושטח מסחרי לחנויות עבור המאושפזים<br />

והמבקרים",‏ מתאר מרסלו ברסטוביסקי את חלוקת השטחים<br />

הפוןנקציונלית של בית החולים,‏ כפי שתכנן אותה.‏ ‏"חדר<br />

האוכל של העובדים מוקף בזכוכית ומתחתיו נמצא המטבח של<br />

בית החולים המצפק את הארוחות ישירות לחדר האוכל.‏<br />

תוכנית האב למרכז הרפואי אשדוד,‏ המתוכנן להיבנות סביב<br />

מבנה בית החולים ‏"אסותא"‏ בעיר לאחר השלמתו.‏ במרכז<br />

נראים שני אגפי בית החולים שהוחל בבנייתו,‏ כשסביבו מבנים<br />

נוספים המיועדים לבית חולים גריאטרי ולבית ספר לרפואה.‏<br />

תוכנית האב תוכננה בידי האדריכל האמריקאי אל שניידר<br />

‏"בכניסה לבניין נמצאים שני חדרי מיון נפרדים - האחד<br />

חדר מיון כלללי והשני חדר מיון לילדים.‏ צמוד לחדרי<br />

המיון נמצא מכון דימות,‏ עם חדר נפרד למכשיר אנגיוגרף,‏<br />

שמבצע צינתורים לא ללב.‏ המשרת אותם ואת המחלקות<br />

האמבולטוריות.‏ מיקמנו בקומת הקרקע גם את מכון הדיאליזה,‏<br />

כדי לאפשר גישה נוחה אליו של המטופלים.‏ יש בקומה שתי<br />

כניסות עם הפרדה מוחלטת:‏ הסגל והחולים נכנסים בכניסה<br />

אחת והמבקרים נכנסים בכניסה נפרדת.‏<br />

‏"בחדר המיון הכללי,‏ המחולק לחדר מיון פנימי וחדר מיון<br />

כירורגי,‏ יש 30 מיטות,‏ כשעמדות הרופאים והאחיות ממוקמות<br />

באמצע.‏ ליד חדרי המיון יש חדר טראומה נפרד עם שתי<br />

מיטות ויש חדר בידוד מוחלט לחולים במחלות מידבקות,‏<br />

שהחולים המגיעים אליו נכנסים אליו ללא אפשרות של מגע<br />

עם הנמצאים במחלקות האחרות.‏ ההקפדה על פרטים קטנים<br />

כאלה היא המעניקה לבית החולים את איכותו המיוחדת.‏<br />

‏"מתחת לקומת הקרקע נמצאות שתי קומות המרתף,‏ שבאחת<br />

מהן נמצאים חדרי הניתוחים,‏ הטיפול הנמרץ והטיפולים<br />

68<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

הכימותרפיים.‏ הקומה השנייה היא קומה טכנית לחלוטין,‏ שבה<br />

נמצאים חדרי המכונות,‏ מתקני מיזוג האוויר והאינסטלציה<br />

של בית החולים".‏<br />

צילום הדמיה של הלובי והכניסה הראשית למבנה בית החולים<br />

באשדוד,‏ כשהחללים הגדולים והעיצוב המפואר מזכירים יותר<br />

בית חולים פרטי מאשר ציבורי<br />

כמה שיותר חדרים עם מיטה אחת<br />

‏"כל הקומה הראשונה של בית החולים היא בעצם מחלקת<br />

היולדות",‏ מוסיף מרסלו ברסטוביסקי ומתאר.‏ ‏"יש בה חדרי<br />

לידה,‏ פגייה צמודה,‏ חדרי ילודים וחדרי אישפוז ליולדות.‏ בסך<br />

הכל יש בקומה 36 מיטות ליולדות,‏ שמונה חדרי לידה ושני<br />

חדרים לביצוע ניתוחים קיסריים.‏ בפגייה יש מקום ל-‏‎15‎<br />

מיטות.‏ בכל עמדת טיפול נמרץ הבמחלקה זו יש תא נפרד<br />

לכל פג,‏ כדי למנוע זיחהומים עד כמה שניתן.‏ חדרי הילודים<br />

תוכננו כחדרים גדולים עם 42 עמדות,‏ כשבמקרי חירום ניתן<br />

להוסיף בהם מיטות נוספות.‏ על-פי דרישת ‏‘אסותא',‏ שביקשה<br />

לתכנן בבית החולים כמה שיותר חדרים עם מיטה בודדת,‏<br />

תכננו בקומה זו 12 חדרי יולדות פרטיים,‏ שבהם תזכה היולדת<br />

לפרטיות מוחלטת,‏ כמו בבית חולים פרטי.‏<br />

לקומה השנייה בבית החולים יש שתי פונקציות:‏ היא מאכלסת<br />

את מחלקת הנשים ואת המחלקה קרדיולוגית.‏ כאן ביקשנו<br />

להעניק למאושפזים את התנאים הטובים ביותר האפשריים.‏<br />

במחלקת הנשים יש שמונה חדרים של מיטה אחת,‏ כשבכל<br />

חדר יש גם כיסא ושולחן לקבלת אורחים.‏ ליולדות בסיכון<br />

גבוה יש עוד ארבע מיטות בחדרים בודדים,‏ כשבצמוד להם<br />

חדר משפחות לאירוח המלווים.‏ המחלקה הקרדיולוגית יש<br />

מחלקת טיפול נמרץ עם שמונה מיטות ובנוסף מחלקה<br />

למאושפזים ובה 14 מיטות,‏ שארבע מהן בחדרים בודדים.‏<br />

בשלב הנוכחי לא יבוצעו צינתורים במחלקה זו,‏ אבל השארנו<br />

מקום למחלקת צינתורים שתיפתח בעתיד.‏ הקומה השנייה<br />

מחוברת בגשר לבניין המרפאות,‏ שבו נמצא מכון הלב<br />

באותה קומה,‏ כך שהמכון יחד עם המחלקה יהוו את המרכז<br />

הקרדיולוגי של בית החולים.‏<br />

‏"הקומה השלישית של בית החולים מיועדת להיות קומת<br />

הילדים.‏ יש בה מחלקה לטיפול נמרץ לילדים,‏ ומחלקות<br />

פנימיות וכירורגיות.‏ במקור ביקשתי לתכנן בקומה זו אגף<br />

מיוחד שבו יהיו כיתות לימוד וחדר הקרנה לסרטי קולנוע<br />

לילדים,‏ אבל מסיבות תקציביות לא ניתן היה לבצע זאת.‏ ‏‘אי<br />

אפשר להשתולל',‏ היתרו בי.‏ במחלקה הפנימית של הילדים<br />

יהיו 24 מיטות,‏ מהן חמש מיטות בחדרים בודדים ובמחלקה<br />

הכירורגית 14 מיטות,‏ שלוש מהן בחדרים בודדים.‏<br />

7

חתך לדוגמה של הקומה החמישית המתוכננת בבית החולים באשדוד,‏ שבה ישכנו המחלקות הפנימיות ובהן 76 מיטות,‏ חלקן<br />

בחדרים של שתי מיטות לחדר וחלקן בחדרים של מיטה אחת בלבד.‏ במרכז,‏ בין חדרי האישפוז,‏ נמצאים חדרי הסגל הרפואי,‏<br />

עם עמדות אחיות,‏ חדרי רופאים,‏ חדר ישיבות,‏ חדרי ציוד רפואי,‏ מטבח,‏ חדרי כביסה ומלתחות לפרסונל.‏ מעליות הלוגיסטיקה<br />

נפרדות ממעליות הקהל.‏ המלבן התחתון הוא האגף הנפרד המיועד למרפאות ולחדר האוכל של הפרסונל<br />

70 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

‏"הקומה הרביעית מחולקת בין האישפוז הכירורגי,‏ שבו 26<br />

מיטות;‏ המחלקה האורולוגית שבה עשר מיטות;‏ המחלקה<br />

האורטופדית עם 20 מיטות ומחלקת אף-אוזן-גרון שבה שש<br />

מיטות.‏ כמחצית מהחדרים יהיו חדרים של מיטה אחת בלבד.‏<br />

חושב לציין,‏ שהחדרים שבהם יהיו שתי מיטות תוכננו לפני הנחיה<br />

מפורשת של ‏‘אסותא'.‏ הניסיון מלמד שיש הרבה חולים שאינם<br />

רוצים להיות לבד ומבקשים להתאשפז עם חולה נוסף בחדר.‏<br />

בחדר של שתי מיטות,‏ ניתן גם לאפשר לפעמים לקרוב משפחה<br />

לישון עם החולה,‏ שאינו רוצה להישאר לבד.‏ גם בחדר עם מיטה<br />

בודדת ניתן תמיד להוסיף מיטה נוספת למטרה זו.‏<br />

‏"הקומה החמישית תהיה מחולקת בין שתי מחלקות פנימיות,‏<br />

כשבכל אחת מהן יהיו 38 מיטות.‏ 18 מהחדרים יהיו חדרים<br />

של מיטות בודדות.‏ בניגוד לארבע הקומות הראשונות,‏ הקומה<br />

החמישית כבר אינה קומה מוגנת.‏ זאת,‏ בהסתמך על ההנחה,‏<br />

שבמקרה של אזעקת ‏‘צבע אדום',‏ יש מספיק זמן לאפשר לחולים<br />

ולמבקרים לרדת קומה אחת למטה,‏ שם 100% מהמיטות הן<br />

מיטות מוגנות.‏ במקרי חירום ניתן גם להוריד מיטות קומה אחת<br />

ולצרף אותן לחדרים הבודדים,‏ עד להישמע צפירת הארגעה.‏<br />

‏"הקומה השישית בבניין היא קומה טכנית,‏ שבה נמצאים<br />

חדרי החשמל,‏ מיזוג האוויר והשנאים.‏ המעליות בין הקומות<br />

יהיו בדוגמת המעליות ב'אסותא רמת החייל':‏ מעליות זכוכית<br />

המאפשרות למשתמשים בהן לצפות אל הנוף.‏ כמובן שגם<br />

כאן יהיו מעליות נפרדות באזורים שונים לצוות בית החולים<br />

ולמבקרים,‏ כפי שבכל קומה יהיו גם פרוזדורים נפרדים,‏<br />

לפרסונל ולקהל.‏ באזורי הרופאים והאחיות תהיה הפרדה<br />

נוספת,‏ בין פרדוזדור המוביל למשרדים ופרוזדור לוגיסטי.‏<br />

אדריכל מרסלו ברסטוביסקי<br />

אדריכל מרסלו ברסטוביסקי הוא<br />

יליד קורדובה ‏)בשנת 1949(, בירת<br />

פרובינציית קורדובה שבמרכז<br />

ארגנטינה והעיר השנייה בגודלה<br />

במדינה לאחר בואנוס איירס.‏ בזכות<br />

חמש האוניברסיטאות הפועלות בה<br />

היא נחשבת גם לעיר הסטודנטים של ארגנטינה.‏ באחת<br />

מהן למד ברסטוביסקי,‏ שסביו וסבותיו היגרו לארגנטינה<br />

מרוסיה ופולין,‏ אדריכלות.‏ בהיותו בן 27 עלה לארץ.‏ החל<br />

את עבודתו בארץ כאדריכל במשרד האדריכלים אריה ואלדר<br />

שרון,‏ שם החל להתמחות בתכנון בתי חולים.‏ עבודתו<br />

הראשונה הייתה תכנון מרפאות החוץ של בית החולים<br />

‏"אסף הרופא".‏ מאז התמחה בתכנון מודרני של בתי חולים,‏<br />

פתח משרד אדריכלים עצמאי והיה קשור כמעט בכל<br />

תוכניות הרחבת בתי החולים בארץ מאז שנות ה-‏‎80‎‏'‏ של<br />

המאה שעברה.‏ תושב קריית אונו.‏ נשוי פלוס 2.<br />

מעליות הצוות יובילו את אנשי הסגל הרפואי ישר למלתחות<br />

ולחדריהם.‏<br />

‏"זה באשר לתכנון המבנים ההנדסיים של בית החולים,‏ שנעשה<br />

על-פי הנחת היסוד שמדובר אומנם בבית חולים ציבורי,‏ אבל<br />

באיכות וברמה של בית חולים פרטי מודרני".‏<br />

עירית<br />

חברה לעבודות חיצוב בע"מ<br />

עבודות ג'ט גראוטינג,‏ עיגון,‏ חיצוב ותימוך בכל רחבי הארץ<br />

ברשותנו ציוד המאפשר ביצוע פרויקטים מסוגים שונים:‏<br />

0 מערכת ג'ט גראוט:‏ משאבות ממוחשבות<br />

ומכונות קידוח לדיוס סילוני ‏)ג'ט גראוט גם לתמ"א 38(<br />

0 מכונות קידוח,‏ מדייסות ציוד דריכה/נעילה ועוד<br />

0 צוות עובדים גדול,‏ מנוסה ומקצועי.‏<br />

מיקי קנה בע"מ - חברה אחות<br />

בית מלאכה לגיבוי טכני<br />

ייצור עוגני קרקע,‏ מסמרי סלע,‏<br />

פלטות עיגון,‏ חלקי חילוף ועוד.‏<br />

www.eirit.co.il<br />

ת.ד.‏ 10366 מפרץ חיפה,‏ 36112<br />

טל:‏ 04-8416601/5 פקס:‏ 04-8416629<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 71 <strong>2012</strong>

מהנדס אריה זוהר על ‏"בית הנבחרות"‏ של ההתאחדות לכדורגל בישראל,‏<br />

שהוקם בסיוע התאחדויות הכדורגל העולמית והאירופאית<br />

הבניין שעיקרו הן מדשאותיו<br />

בית הנבחרות ושני משטחי הדשא שלו לאימוני נבחרות הכדורגל בצילום הדמייה שהוצג בפני ראשי פיפ"א בהנחת אבן הפינה לבניין<br />

הנבחרות הלאומיות של ישראל בכדורגל טרם זכו בהישגים<br />

מרשימים במיוחד,‏ אבל לפחות בתחום אחד אין להן מה<br />

להתבייש גם מול נבחרות כדורגל מהוללות,‏ עטורות מדליות<br />

ונושאות גביעי אליפויות.‏ מאז האחד באפריל השנה יש להן<br />

את אחד המבנים המפוארים,‏ המשוכללים,‏ הנוחים והמרווחים,‏<br />

שיש לאיזו נבחרת כדורגל לאומית בעולם.‏ וזו אינה מתיחה<br />

של האחד באפריל.‏<br />

במועד זה נחנך השנה ‏"בית הנבחרות"‏ של ההתאחדות לכדורגל<br />

בישראל בקיבוץ שפיים,‏ במעמד נשיא אופ"א ‏)התאחדות<br />

הכדורגל האירופאית(,‏ כדורגלן העבר מישל פלטיני.‏ קודם<br />

לכן,‏ באוקטובר 2008, במעמד הנחת אבן הפינה לבניין,‏ הגיע<br />

לטקס לא אחר מאשר ג'וזף בלאטר,‏ נשיא פיפ"א ‏)התאחדות<br />

הכדורגל העולמית(‏ מלווה בפמליה מרשימה של ראשי הארגון.‏<br />

היו לראשי התאחדויות הכדורגל,‏ העולמית והאירופאית,‏<br />

סיבות טובות להגיע לטקסים אלה:‏ הם מימנו כ-‏‎90%‎ מ-‏‎23‎<br />

מיליוני השקלים שהושקעו בבניית ‏"בית הנבחרות"‏ ושני<br />

מגרשי הכדורגל המדושאים הצמודים אליו,‏ שנועדו לשרת<br />

אך ורק את נבחרות הכדורגל הלאומיות של ישראל,‏ לגברים<br />

ולנשים,‏ בכל הגילאים.‏<br />

מספר מנהל פרויקט ההקמה של ‏‘בית הנבחרות'‏ לכדורגל,‏<br />

מהנדס אריה זוהר,‏ מהנדס ויועץ מומחה לתחום האיצטדיונים<br />

ומתקני הספורט בחברת ב"קבוצת גדיש הנדסה וניהול":‏<br />

‏"הרעיון להקים בניין ומגרשי אימונים לנבחרות הכדורגל<br />

של ישראל עלה כתוצאה מהקשר בין ההתאחדות לכדורגל<br />

בישראל לבין קיבוץ שפיים,‏ שבבית המלון הקיבוצי שלו<br />

התארחו בעבר נבחרות הכדורגל.‏ הקיבוץ העלה את הרעיון<br />

להחכיר להתאחדות לכדורגל כ-‏‎30‎ דונם קרקע מדרום לפארק<br />

המים של הקיבוץ,‏ שטח שהיה בלתי מנוצל חקלאית והיו בו<br />

כמה מבנים של מחסנים,‏ סככות מיושנות ומתקנים חקלאיים<br />

אחרים.‏ ההתאחדות אמורה הייתה להקים על מתחם זה שני<br />

מגרשי אימונים מדושאים ובצמוד מיתקן לנבחרות הכדורגל<br />

של ישראל שיגיעו להתאמן במקום.‏ הרווח של הקיבוץ<br />

מהעיסקה יהיה מכך שהנבחרות - הישראליות והזרות -<br />

שיגיעו למחנות אימונים במיתקן יתאכסנו ללינה ויקבלו<br />

שירותי הסעדה והארחה מבית המלון של הקיבוץ,‏ הנמצא<br />

במרחק של מאות מטרים ספורים מהמיתקן,‏ ושיחובר בשביל<br />

סלול נפרד ל'בית הנבחרות'.‏<br />

צילום אוויר הממחיש את מיקומו של בית הנבחרות מדרום<br />

לקיבוץ שפיים ופארק המים שלו.‏ בתחתית הצילום צויירו מיקום<br />

הבניין והמגרשים וכן מגרשי החנייה המתוכננים לאתר<br />

72 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

תוכנית בית הנבחרות עם החלוקה הפנימית של החדרים<br />

והאולמות שבו<br />

‏"הבעיה הייתה כמובן מימון הקמת הבניין ומגרשי האימונים,‏<br />

שעלותם הייתה בסביבות ה-‏‎25‎ מיליון ש"ח.‏ כאן בא לידי<br />

ביטוי כישרונו המיוחד של יו"ר התאחדות הכדורגל,‏ אבי<br />

לוזון.‏ מעבר לביקורת הציבורית הנמתחת עליו בתחומים<br />

אחרים,‏ איש אינו מערער על כישוריו בתחום קשירת הקשרים<br />

האישיים עם ראשי התאחדויות הכדורגל העולמיות,‏ פיפ"א<br />

ואופ"א.‏ לוזון הצליח לשכנע אותם לתרום כ-‏‎90%‎ מעלות<br />

בניינו של ‏‘בית הנבחרות'‏ ומגרשי האימונים הצמודים אליו,‏<br />

כשבשאר העלות ישאו הטוטו וההתאחדות לכדורגל עצמה.‏<br />

וכך קרם רעיון הקמת ‏‘בית הנבחרות'‏ עור וגידים.‏<br />

‏"תכנון המבנה והמתחם נמסר לאדריכל הירושלמי יוסי בן-‏<br />

נעים,‏ ממשרד ‏‘גולדשמידט-ארדיטי-בן נעים',‏ שצבר ניסיון<br />

רב בתכנון איצטדיונים ומתקני ספורט אחרים,‏ כמו איצטדיון<br />

הכדורגל טדי בירושלים,‏ איצטדיון המושבה בפתח-תקווה,‏<br />

היכל הספורט בחולון ואיצטדיוני הכדורגל בנתניה,‏ באר-שבע,‏<br />

ראשון-לציון וחדרה.‏ בן-נעים תכנן מבנה חד-קומתי בסגנון<br />

כפרי,‏ שקירותיו החיצוניים עשויים בטון גלוי וחלקם מחופים<br />

בקורות עץ חום,‏ בשטח של 1,000 מ"ר.‏ זה היה תכנון של<br />

מתקן אידיאלי לכדורגלנים,‏ שנועד לאפשר להם את התנאים<br />

האידיאליים לאימונים ולהפיק מהם את המקסימום.‏ הנדסת<br />

הקונסטרוקציה של הפרויקט תוכננה על-ידי חברת ‏‘א.ב.‏<br />

מתכננים',‏ כשהמהנדסת שטיפלה מטעמם ישירות בפרויקט<br />

הייתה מהנדסת מילה בורדיוזז'ה.‏ החברה הקבלנית ‏‘פולדמיר<br />

בניין בע"מ'‏ נבחרה כקבלנית ה<strong>בנייה</strong> של הבניין ואנחנו קיבלנו<br />

את ניהול הפרויקט וביצועו.‏ ואני,‏ לאור הניסיון הרב שצברתי<br />

בניהול הקמתם של איצטדיונים,‏ התמניתי כמנהל הפרויקט.‏<br />

המפקח בשטח על הביצוע מטעם חברת ‏‘גדיש'‏ היה מהנדס<br />

אליעזר אבדו ז"ל,‏ שנפטר באוגוסט 2011".<br />

כמנהל הבניין התמנה אריה הרשקוביץ,‏ יליד הרצליה,‏ חבר<br />

קיבוץ אלומות לשעבר,‏ שהיה מנכ"ל קבוצת הכדורגל של<br />

הפועל תל-אביב במשך 18 שנה ונאלץ לעזוב את הקבוצה<br />

בתקופת הבעלות של אלי טביב.‏ במשך שלוש שנים היה גם<br />

מנהל נבחרות הנוער בכדורגל של ישראל.‏<br />

החזית החיצונית מחופת העץ של בית הנבחרות הפונה מזרחה<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 73 <strong>2012</strong>

החזית האחורית של הבניין הפונה לעבר מגרשי האימונים המדושאים<br />

מבנה ייחודי באיכותו<br />

ממשיך מהנדס אריה זוהר ומספר:‏ ‏"המבנה שתכנן יוסי בן-‏<br />

נעים בנוי בצורת ר הפוכה ומופרד לשני חלקים:‏ משבצת<br />

קטנה הכולל קפיטריה לכיבוד קל,‏ חדרי נוחיות ומשרד ייצוגי<br />

של ההתאחדות לכדורגל,‏ וחלק שני שבו נמצאים כל החדרים<br />

העומדים לרשות הנבחרות שיגיעו להתאמן במתקן.‏ יש שם<br />

חדר למשרד הניהול של הבניין,‏ חדר רופא,‏ אודיטוריום של<br />

36 מושבים,‏ הבנוי כאולם תיאטרון קטן ומיועד לתדרוכים<br />

ולהשמעת הרצאות לכדורגלנים בנושאי חינוך או תזונה נכונה,‏<br />

חדר ישיבות,‏ שני חדרים לשופטים ושני חדרים למאמנים.‏<br />

באגף המזרחי של הבניין חוצה מסדרון ארוך בין ארבעה חדרי<br />

הלבשה מרווחים לקבוצות ושני חדרי טיפולים לעיסויים.‏<br />

כך יוכלו ארבע נבחרות להתאמן בעת ובעונה אחת על שני<br />

המגרשים ולזכות בחדרי הלבשה נפרדים משלהם.‏ בקצה האגף<br />

הזה נמצאים מחסנים לאיחסון ציוד הספורט והציוד החקלאי<br />

שנועד לטיפול במדשאות מגרשי האימונים.‏ כל החדרים<br />

ממוזגים במיזוג מרכזי.‏ במתכוון לא נבנה בבניין חדר אוכל,‏<br />

שכן כדורגלני הנבחרות שישתמשו בבניין אמורים לסעוד את<br />

ארוחותיהם בחדר האוכל של מלון הקיבוץ.‏ ב'בית הנבחרות'‏<br />

הם יקבלו רק כריכים.‏<br />

‏"מבחוץ הבניין מפגין צניעות,‏ למרות שהוא נבנה מהחומרים<br />

האיכותיים והיקרים ביותר.‏ מבחינה הנדסית זהו מבנה<br />

פשוט לכאורה,‏ שאינו מהווה אתגר הנדסי,‏ אבל הוא ייחודי<br />

מאוד.‏ קירות הבטון הגלוי,‏ שחלקם מחופה עץ,‏ עוצבו ברמה<br />

הכניסה המוצלת אל בית הנבחרות החד-קומתי הבנוי כולו<br />

מבחוץ מבטון חשוף<br />

צילום הדמיה של היציע הדו-צדדי שבין שני מגרשי האימונים,‏<br />

המאפשר צפייה לעבר שניהם<br />

7<br />

74 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

INDUSTRIALIZED<br />

CONSTRUCTION LTD<br />

עזר תיעוש <strong>בנייה</strong><br />

שירותי תכנון מערכות<br />

תבניות לפרוייקטים<br />

ב<strong>בנייה</strong> ובתשתית<br />

מותאם לעבודה ידנית<br />

או לעבודה בפנלים<br />

גדולים לשינוע באמצעות<br />

מנוף או עגורן<br />

להזמנה במחירים מיוחדים 052-3220022<br />

אביזרי<br />

<strong>בנייה</strong>:‏<br />

לפרטים:‏ אבי מן נייד:‏ 052-3220022 טלפון:‏ 08-9225331 03-9734448, פקס:‏ 03-9734449<br />

am-zer@zahav.net.il

היציע הדו-צדדי הבנוי כשמשמאל מגרש הדשא המלאכותי ומימין מגרש הדשא הטבעי<br />

גבוהה ביותר,‏ מבלי שניתן לראות את התפרים שבהם.‏ הם<br />

משולבים בדקים ובפרגולות מעץ משובח.‏ מבפנים זהו מבנה<br />

מרווח,‏ מפואר ומעוצב בצורה אסתטית מודרנית.‏ את הפנים<br />

עיצבה אדריכלית הפנים עליזה שיינזון,‏ שהסטודיו שלה הוא<br />

מהמובילים במדינה בתחום העיצוב החזותי.‏ היא עיצבה,‏ בין<br />

השאר,‏ את עיצוב הפנים של בית ‏‘אמות משפט'‏ בתל-אביב,‏<br />

של מלון ‏‘מצודת ירושלים'‏ בירושלים,‏ ואת הלובי של ‏‘מגדל<br />

היובל'‏ בתל-אביב.‏ למעשה,‏ היא שינתה את כל עיצוב הפנים<br />

של הבניין,‏ שינתה זוויות וקירות,‏ והפכה כמעט כל קיר ישר<br />

לקיר מעוגל.‏ היא אדריכלית פנים קפדנית מאוד,‏ שהטביעה<br />

את חותמה האישי על פנים ‏‘בית הנבחרות'.‏<br />

‏"אבל המשימה הקשה והמרכזית ביותר של הקמת ‏‘'בית<br />

הנבחרות"‏ הייתה בניית שני מגרשי האימונים המדושאים<br />

שלו",‏ אומר אריה זוהר.‏ ‏"בניית המבנה ועיצוב הפנים שלו<br />

היו מלאכה קלה לעומת בניית שני מגרשי דשא שיעמדו<br />

בכל הסטנדרטים הבינלאומיים המקפידים ביותר של פיפ"א<br />

ואופ"א.‏ שני המגרשים משתרעים על פני שטח של 18,000<br />

מ"ר והם מצויידים במערכת תאורה משוכללת של 600 לוקס<br />

המאפשרת להתאמן ולשחק עליהם כמו באור יום.‏<br />

אגדת דשא<br />

‏"אחד המגרשים מכוסה בדשא סינטטי והשני בדשא טבעי",‏<br />

מסביר אריה זוהר.‏ ‏"טיפוח ושמירת הדשא במגרשי הכדורגל<br />

הם תורה סבוכה שלמה שיש ללמוד אותה בקפידה.‏ הדשא<br />

הטבעי,‏ למשל,‏ הוא דשא בעייתי.‏ אם הוא נמצא בשימוש<br />

יומיומי הוא מתכלה במהירות.‏ כמו כן,‏ הדשא הטבעי מושפע<br />

משינויי מזג האוויר ועלול לסבול מקרחות הפוגעות במראהו.‏<br />

76<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

ולכן ההעדפה היא להתאמן ככל הניתן דווקא על מגרש הדשא<br />

המלאכותי.‏ אבל לדשא זה יש בעיות משלו.‏ הוא אומנם אינו<br />

מתכלה במהירות,‏ אבל הוא סופג המון קרני שמש ומתחמם.‏<br />

לשם כך יש צורך לקררו באמצעות תותחי השקייה.‏<br />

‏"אפשר היה,‏ כמובן,‏ לבנות במקום שני מגרשי דשא סינטטי,‏<br />

אבל אנשי אופ"א עמדו על כך שאחד המגרשים יהיה מגרש<br />

דשא טבעי,‏ שכן משחקים רשמיים חייבים עדיין להיערך<br />

רק על מגרשי דשא טבעי,‏ והם רוצים שהכדורגלנים יקבלו<br />

את תחושת המשחק על דשא כזה.‏ זאת,‏ למרות שבשנים<br />

האחרונות גוברת הנטייה לערוך גם משחקים רשמיים על<br />

מגרשי דשא סינטטי,‏ אבל היא נתקלת עדיין בהתנגדות של<br />

מדינות הכדורגל הקלאסיות,‏ כמו אנגליה,‏ גרמניה וצרפת.‏<br />

‏"באירופה זורעים בכל שנה שני משטחי דשא טבעי - אחד<br />

חורפי ואחד קייצי.‏ לכן הדשא האירופאי אינו מתפשט כמו<br />

הדשא הישראלי ונראה הרבה יותר יפה ממנו.‏ כי בישראל<br />

הדשא הטבעי הוא דשא קייצי רב-שנתי,‏ המתפשט במהירות.‏<br />

יש הרבה סוגי דשא טבעי,‏ הנבדלים ביניהם בתכונותיהם,‏<br />

בעמידותם לקור וחום,‏ בצבעם,‏ במרקמם,‏ ברכותם ובמהירות<br />

התפשטותם.‏ אנחנו השתמשנו בדשא ממשפחת זני קליפורניה.‏<br />

היתרון של הדשא הטבעי אצלנו על פני הדשא הטבעי של<br />

אירופה הוא שאצלנו שורשי הדשא הטבעי מעמיקים יותר<br />

ונאחזים טוב יותר באדמה ולכן הם יותר עמידים.‏ אצלנו<br />

לא רואים לעתים קרובות שכדורגלנים בועטים בדשא ואז<br />

מתעופפות חתיכות ממנו באוויר.‏<br />

‏"גם הקמת מגרש כדורגל עם דשא סינטטי מצריכה מומחיות.‏<br />

דשא סינטטי עדיף על דשא טבעי בכך שהוא מאפשר<br />

לקיים עליו אימונים ומשחקים ללא חשש לפגיעה במרקמו<br />

7

מעבדה מוסמכת ומאושרת לענף הבניה והסלילה מתוקף חוק התקנים<br />

בדיקות התאמה לתקן<br />

לפרויקטים,‏ בניה למגורים,‏<br />

מסחר ותעשיה<br />

# בדיקות בטונים<br />

# מערכות הבניין<br />

# מיגון אש<br />

# בדיקות אל הרס<br />

# העמסות ניסיון<br />

# יציבות מבנים<br />

# בדיקות ממדים<br />

# בדיקות קרינה ועוד<br />

בדיקות התאמה לתקן<br />

לפיתוח <strong>ותשתיות</strong>,‏<br />

כבישים ומחלפים<br />

# אספלט<br />

# ביטומן<br />

# קידוחי ניסיון<br />

# סקרי קרקע ועוד<br />

בקרת איכות<br />

ללא תחרות!‏<br />

משרדי הנהלת החברה<br />

רח'‏ פארן 4, פארק טכנולוגי,‏ יבנה<br />

טל'‏ 08-9420537, פקס'‏ 08-9426738<br />

מח'‏ שיווק ארצית<br />

טל'‏ 08-9320943, פקס'‏ 08-9430879<br />

סניף מרכז<br />

רח'‏ הירמוך 1, בנין מול הצומת,‏ יבנה<br />

טל'‏ 08-9422322, פקס'‏ 08-9421333<br />

מח'‏ מערכות הבניין ארצית<br />

רח'‏ קומבה 2 א.ת,‏ חדרה<br />

טל'‏ 04-6322513, פקס'‏ 04-6220599<br />

סניף השרון<br />

רח'‏ קומבה 2 א.ת,‏ חדרה<br />

טל'‏ 04-6322513, פקס'‏ 04-6341367<br />

סניף צפון<br />

רח'‏ יוחנן הסנדלר 20,<br />

א.ת.‏ צ'ק פוסט,‏ חיפה<br />

טל'‏ 04-8400363, פקס'‏ 04-8400364<br />

סניף ירושלים<br />

משק 107, מושב אורה<br />

טל'‏ 02-6430506, פקס'‏ 02-6430507<br />

סניף דרום<br />

רח'‏ יהודה הנחתום 3, באר שבע<br />

טל'‏ 08-6209238, פקס'‏ 08-6209240<br />

תחנת שירות הערבה/אילת<br />

רח'‏ התבונה 10, א.ת,‏ אילת<br />

טלפקס'‏ 08-6378948<br />

# בדיקות קרקע<br />

CBR #<br />

# מערכות מודיפייד<br />

# מרשל

אחד מחדרי ההלבשה המרווחים של הכדורגלנים המציע להם<br />

תנאים אופטימליים<br />

המסדרון המוביל אל חדרי ההלבשה וחדרי הטיפולים של<br />

הכדורגלנים<br />

ובאחידותו וללא צורך בתחזוקה.‏ יש מרכז בינלאומי לדשא<br />

סינטטי,‏ שבו מאוגדים הקבלנים המוסמכים לאספקת דשא זה<br />

למגרשי הכדורגל.‏ פיפ"א מעדיפה קבלנים העומדים בתקנים<br />

שלה.‏ ובסך הכל יש שישה קבלני דשא כאלה בעולם.‏ לאחר<br />

שקיבלנו ייעוץ מיועץ מיוחד של אופ"א שהגיע לצורך זה לארץ,‏<br />

ולימד אותנו הרבה דברים שלא ידענו על הדשא הסינטטי.‏<br />

בעקבות ייעוצו בחרנו את אחד מששת הקבלנים המוסמכים<br />

האלה,‏ חברה אמריקאית בשם ‏‘גרין פילד'‏ המיוצגת בארץ<br />

על-ידי קבלן הדשאים הישראלי ‏‘אקווה'.‏<br />

‏"הדשא הסיננטי אומנם אינו מצריך תחזוקה כמו הדשא הטבעי<br />

והוא עמיד לאורך 10-7 שנים,‏ אולם הוא דורש טיפול לא<br />

פחות מהדשא הטבעי.‏ שכן,‏ בין הסיבים של הדשא הסינטטי<br />

מפוזרים גרגרי גומי קטנים בגודל של חצי ס"מ.‏ את הגרגרים<br />

האלה יש לשאוב ולהבריש,‏ ולכן סוכם עם קבלן הדשא<br />

הסינטטי שהוא יטפל בו במשך שבע השנים הבאות.‏<br />

‏"במרכז המגרשים,‏ בין שתי המדשאות נבנה יציע מסוכך קטן,‏<br />

עבור עסקני ההתאחדות והנבחרות,‏ המאמנים ובני משפחות<br />

הכדורגלנים,‏ כדי שיוכלו לצפות במשחקים.‏ זהו יציע דו-צדדי,‏<br />

שיש בו מושבים לכיוון שני המגרשים הצמודים,‏ כשרק הוא<br />

מפריד ביניהם".‏<br />

ומסכם מהנדס אריה זוהר:‏ ‏"בסך הכל,‏ למרות שאין מדובר<br />

בחידוש הנדסי,‏ בנינו כאן מתקן ייחודי,‏ שאין רבים כמוהו<br />

בעולם.‏ התוכנית היא להגדיל בעתיד את במנה המתקן ולהוסיף<br />

לו עוד קומה,‏ שבה יהיו חדרים נוספים לרפואת ספורט,‏<br />

סאונוצת וחדרי טיפולים נוספים לכדורגלנים.‏ התאחדות<br />

הכדורגל וקיבוץ שפיים מתכננים להוסיף גם עוד מגרש<br />

אימונים מדושא אחד,‏ כדי שניתן יהיה לארח כאן כמה שיותר<br />

נבחרות וקבוצות מחו"ל,‏ בתקופת החורף,‏ כשמזג האוויר כאן<br />

הוא נוח לאימונים.‏ כאן כבר מדובר בהתחלה של תעשייה<br />

שלמה חדשה.‏ בקפריסין השכנה,‏ למשל,‏ יש עשרות מתקנים<br />

כאלה,‏ אם כי לא ברמה ובאיכות כאלה,‏ שבהם מתארחות<br />

קבוצות ונבחרות מכל העולם.‏ עכשיו אין סיבה שלא נדע<br />

לנצל גם את הפוטנציאל הזה ושלא יבואו נבחרות וקבוצות<br />

כדורגל מאירופה להתאמן גם אצלנו.‏<br />

‏"הישג אחד כבר השיג הכדורגל הישראלי בזכות ‏‘בית הנבחרות'‏<br />

- בשנת 2013 תיערך בישראל אליפות העולם בכדורגל<br />

לכדורגלנים עד גיל 21, בהשתתפות שמונה נבחרות לאומיות<br />

שיגיעו לשלב הגמר.‏ זהו מפעל הכדורגל השני בחשיבותו<br />

בעולם אחרי המונדיאל.‏ זוהי החממה לכוכבי כדורגל צעירים,‏<br />

ובזכות בית הנבחרות ואיצטדיוני הכדורגל החדשים שהוקמו<br />

אצלנו,‏ תזכה ישראל לארח אותם".‏<br />

מהנדס אריה זוהר<br />

יליד ירושלים,‏ 1948,<br />

בעיצומה של מלחמת<br />

העצמאות,‏ שם הוסתר<br />

לאחר לידתו בארגז<br />

מתחת לשולחן בביה"ח<br />

‏"ביקור חולים".‏ שירת<br />

בצה"ל ביחידת המודיעין<br />

8200 ולאחר מכן שירת<br />

חמש שנים בשטחים<br />

מטעם משרד ראש<br />

הממשלה.‏ בוגר בי"ס<br />

להנדסאים בירושלים,‏<br />

שהשלים את תואר מהנדס אריה זוהר<br />

ראשון בהנדסה בלונדון.‏<br />

עבד בחברה ההנדסית הירושלמית אי.די.סי.‏ בהקמת<br />

היישוב הקהילתי בהר אדר והיה מהנדס היישוב.‏ ב-‏‎1990‎<br />

הצטרף למשרד ההנדסי של יורם גדיש ועבד בשיקום שוק<br />

מחנה יהודה בירושלים ולאחר מכן היה מנהל פרויקט<br />

הקמת איצטדיון הכדורגל טדי בעיר.‏ שם התמחה בניהול<br />

הקמת איצטדיונים והיה קשור,‏ מטעם משרד יורם גדיש,‏<br />

לתכנון והקמת האיצטדיונים בקריית שמונה,‏ סכנין,‏ נתניה<br />

ובאר-שבע.‏ בוגר ביה"ס למנהלי פרויקטי ספורט במכון<br />

וינגייט.‏<br />

78 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

חברת אקסיס ג'י.פי.אס.‏ ומכשירי מדידה בע"מ<br />

שעות פתיחה:‏ כל ימות השבוע מ-‏‎18:00-08:00‎ או בתאום טלפוני<br />

מודיעה לכל הקבלנים,‏ <strong>המהנדסים</strong> והמודדים על:‏<br />

50% הנחה על כיול מכשירים<br />

עד סוף השנה<br />

אקסיס ג'י.פי.אס.‏ ומכשירי מדידה בע"מ<br />

כפר כנא,‏ בניין אל-אפנדי | טל:‏ | 052-5900011 ,04-6419995 פקס:‏ | 04-6411646 www.axis-gps.com<br />

www.almogdvir.co.il<br />

לפעמים<br />

שווה להיות<br />

מרובע<br />

סטייק איכותי בפיתה שוות צלעות!‏<br />

Steak 'n' pitta<br />

דוד רזיאל 24 השעון יפו / ישראל

שיקולים חברתיים<br />

בתשתיות לאומיות<br />

עו''ד אילן שרקון<br />

הממשלה המכהנת כיום עושה רבות לקידום הנדל"ן,‏ האנרגיה,‏<br />

התשתיות והמים במדינה.‏ יחד עם זאת,‏ יש נושאים נוספים<br />

המצריכים חיזוק ועידוד של הממשלה במטרה להביא לשינוי<br />

החברתי המיוחל.‏<br />

הצדק החברתי,‏ השיוויון ו"מלחמת המעמדות"‏ תפסו מקום<br />

בלב הקונצנזוס החברתי ובשיח היומיומי של החברה<br />

הישראלית.‏ אולם,‏ עד כה לא נעשה כל שינוי משמעותי אשר<br />

יכול להשפיע על יוקר המחייה של תושבי המדינה.‏<br />

צמצום הפערים החברתיים,‏ צדק חלוקתי וחיזוק זכויות<br />

התושבים יכולים לבוא גם לידי ביטוי במספר תחומים שונים<br />

בתחום הנדל"ן.‏<br />

בתחום התכנון לדוגמה,‏ הממשלה צריכה לתת משקל<br />

גדול יותר לשיקולים חברתיים במסגרת תכנון וביצוע<br />

של פרויקטי נדל"ן <strong>ותשתיות</strong>.‏ יש צורך אקוטי שכל<br />

תכנון שהממשלה מוציאה לפועל יתחשב גם בצרכים של<br />

האוכלוסיות השונות בחברה,‏ כאשר בסיס הרעיון הוא<br />

לצמצם את הפערים בין האוכלוסייה החזקה לאוכלוסיות<br />

החלשות בחברה הישראלית.‏<br />

דוגמאות לכך ניתן לראות בכל הנוגע לקידום תכניות <strong>בנייה</strong><br />

<strong>ותשתיות</strong> על-ידי ועדות התכנון השונות.‏ ועדות התכנון,‏ וכן<br />

הממשלה,‏ לא מפעילות שיקולים הנוגעים לחלוקת העושר<br />

בין השכבות בחברה ושמות דגש דווקא בשיקולים כלכליים,‏<br />

שמלכתחילה לא צריכים להוות כפרמטר לוועדה שמטרתה<br />

היא לתת מענה תכנוני ולא כלכלי.‏ אולם,‏ אם ועדות התכנון<br />

החליטו שהן אכן מתערבות בכדאיות הכלכלית של העסקה,‏<br />

אזי יש לתת עדיפות לאזורים חלשים שבהן האוכלוסייה<br />

זקוקה לעזרה.‏<br />

דרושה חלוקה צודקת של זכויות <strong>בנייה</strong><br />

דוגמה ליישום שיקול זה,‏ ניתן לראות בחלוקת זכויות<br />

<strong>בנייה</strong>.‏ ועדות התכנון צריכות לתת עדיפות בחלוקת זכויות<br />

ה<strong>בנייה</strong> לאזרחים הנמצאים במעמד סוציו-אקונומי נמוך.‏<br />

חלוקה צודקת של זכויות <strong>בנייה</strong> מתבטאת בכך שהשכונות<br />

החלשות מקבלות זכויות <strong>בנייה</strong> נוספות והעסקה הינה<br />

עסקה כלכלית ליזמים.‏ ברוב המקרים,‏ הפרמטר של שיקום<br />

שכונה אינו מהווה שיקול בהחלטת ועדות התכנון באישור<br />

תכניות,‏ מה ששגוי מבחינה חברתית!‏ מתן עדיפות לשכונות<br />

החלשות בחלוקת זכויות <strong>בנייה</strong>,‏ כאמור לעיל,‏ יכול להביא<br />

לשיפור איכות חייהם של תושבי אותן שכונות ושיפור<br />

מצבם הכלכלי.‏<br />

דוגמה נוספת לאי הכללת שיקולים חברתיים במיזמי<br />

<strong>בנייה</strong> הם הפרויקטים של התחדשות עירונית.‏ פרויקטים<br />

אלו קודמו ונבראו מלכתחילה על-ידי הממשלה על מנת<br />

לתת מענה לאזורים אשר הוגדרו כאזורי שיקום.‏ אולם,‏<br />

השיקולים שעומדים כיום לנגד עיניהם של כל הנוגעים<br />

בדבר,‏ לאו דווקא נוגעים לשיקום שכונות ו/או חיזוק<br />

אוכלוסיות מוחלשות.‏<br />

על מנת להביא למימוש המטרות אשר הוצבו בפרויקטים<br />

של התחדשות עירונית,‏ על הממשלה להתוות דרכי<br />

פעולה ברורים בהתייחסותה לאזורים אלו ולא לאפשר<br />

ששיקולים יזמיים-כלכליים הם שיהוו משקל מכריע<br />

בקידום הפרויקטים הנ"ל.‏<br />

על הממשלה להנחות ולהגדיר קריטריונים ברורים ומדויקים<br />

בכל הנוגע לפרויקטים של התחדשות עירונית ותב"עות<br />

הנוגעות לכך.‏<br />

הגישה המרכזית של הממשלה בפיתוח התשתיות בתחום<br />

התחבורה,‏ צריכה להיות,‏ בראש ובראשונה,‏ נוחות ונגישות<br />

של תושבי הפריפריה לערים המרכזיות.‏ הכבדה על דרכי<br />

הגישה לערים המרכזיות מובילה לכך שתושבי הפריפריה<br />

שוקלים,‏ הן מבחינה חברתית והן מבחינה מקצועית,‏ האם<br />

עקב בעיית הנגישות הם מעדיפים להעתיק את מרכז חייהם<br />

לערים המרכזיות.‏<br />

אין שיקולים חברתיים בתשתיות<br />

התחבורה<br />

שיקול כזה יכול להוביל לשתי בעיות עיקריות:‏ הראשונה<br />

מביניהן הינה חוסר יכולת להביא לפיתוח אזורי הפריפריה<br />

והפחתת מספר תושבי הערים המרכזיות,‏ יעדים אשר<br />

הממשלה הציבה לעצמה עוד מקדמת דנא ומנסה לקדם<br />

באופן יומיומי.‏<br />

בעיה נוספת שעלולה להיווצר היא מעבר של תושבי הפריפריה<br />

לערים המרכזיות על מנת לשמור על מקום עבודתם ולחסוך<br />

להם זמן יקר בדרכים,‏ עקב תשתיות התחבורה הציבורית<br />

שאינן מפותחות.‏ החלטה כזו עלולה להוביל לעליית ההוצאות<br />

החודשיות של כל משפחה עקב יוקר המחייה בערים המרכזיות<br />

בהשוואה לערים בפריפריה,‏ ובכך לגרום לתוצאה הפוכה מזו<br />

אשר הממשלה מייחלת לה.‏<br />

על הממשלה להעניק לאזרחי המדינה את הכלים אשר יביאו<br />

לצמיחה כלכלית ועליית רמת חייהם הכלכלית.‏ דוגמה לכך<br />

יכולה לבוא לידי ביטוי במתן הנחות משמעותית לתושבי<br />

הפריפריה בכל הנוגע לתחבורה ונגישות לערים המרכזיות<br />

במדינה.‏<br />

80 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

בנוסף לכך,‏ חלוקת המשאבים הציבוריים של המדינה,‏<br />

באמצעות מכרזים,‏ צריכה להיעשות במידתיות,‏ בצורה צודקת<br />

ובהתחשב בשיקולים חברתיים אשר יביאו לידי ביטוי את<br />

שיוויון ההזדמנויות החברתי.‏<br />

המדינה צריכה לתת סיכוי גם לזכיינים קטנים,‏ ולהציע גם<br />

להם,‏ בנוסף לגופים הגדולים אשר מובילים בדרך כלל מכרזים<br />

מסוג זה,‏ את האפשרות להשתתף במכרזים בהם משאבי<br />

המדינה מוצעים במכרזים לקבוצה.‏ פעולה זו תוביל לעידוד<br />

התחרות במתן שירותים הקשורים למשק המים ולהוזלת<br />

העלויות לציבור הרחב.‏<br />

יש לשקול שיקולים של צדק חלוקתי בקבלת החלטות מסוג<br />

זה,‏ שכן,‏ במידה והם לא יובאו בחשבון,‏ הם יגרמו להגברת<br />

הפערים החברתיים-כלכליים ויתרמו להעמקת הקיטוב<br />

החברתי בחברה הישראלית.‏<br />

הפערים החברתיים נעדרים משיקולי<br />

התכנון<br />

לסיכומו של דבר,‏ כיום,‏ שיקולים והליכים תכנוניים בתכנון<br />

התשתיות הלאומיות נעדרים כמעט לחלוטין חשיבה<br />

אסטרטגית-חברתית.‏ טובתו של הציבור הרחב נדחקת לצד<br />

אל מול שיקולים כלכליים של המעמד העליון אותם לוקחת<br />

הממשלה בחשבון.‏<br />

כמו כן,‏ הפערים החברתיים אינם נלקחים בחשבון בשיקולי<br />

התכנון.‏ רק באמצעות תכנון נכון בכל הנוגע למקרקעין,‏<br />

המתחשב בצדק חברתי,‏ בשוויוניות,‏ בצמצום פערים חברתיים,‏<br />

בחיזוק השכבות החלשות,‏ תוכל המדינה להביא לשיפור מצבם<br />

הכלכלי של תושביה ואיכות חייהם.‏<br />

שיוויוניות צריכה להוות מטרה חוקתית בניסוח ערכים<br />

נורמטיביים ולא רק דיבורים בעלמא.‏ יש צורך להגדיר<br />

קריטריונים ברורים המגדירים מהו צדק חלוקתי.‏ מימוש<br />

ערכים אלה יביא גם למימוש זכויות האדם הקבועות בחוק<br />

יסוד:‏ כבוד האדם וחירותו.‏<br />

יש צורך חיוני לחולל שינוי אשר יתבטא בצדק מתקן ויתמודד<br />

עם אפליות.‏ גם בתי המשפט צריכים לתת ביטוי לתפישות<br />

של שיוויון חברתי,‏ כפי שדהבר בא לידי ביטוי בפסק-דין<br />

‏"הקשת המזרחית".‏ בפס"ד זה קבע בית המשפט,‏ כי רשויות<br />

מנהליות חייבות לשקול שיקולים של צדק חלוקתי בטרם<br />

קבלת החלטות ל"נוכח הסכנה שהחלוקה תטיב רק עם קבוצות<br />

לחץ מאורגנות היטב".‏<br />

עו"ד אילן שרקון<br />

שותף בכיר במשרד עוה"ד ‏"שרקון,‏<br />

בן-עמי,‏ רוזנבוים,‏ אשר ושות"'‏<br />

בתל-אביב.‏ עד לפני חצי שנה היה<br />

יו"ר פורום המקרקעין והקניין של<br />

לשכת עורכי הדין.‏ בן 47. יליד<br />

ביירות שבלבנון.‏ בוגר לתואר ראשון<br />

במשפטים לתואר שני במשפטים<br />

בהצטיינות באוניברסיטת תל-אביב.‏ משלים כיום את<br />

עבודת הדוקטורט שלו.‏ התמחה בנושא מקרקעין ומשרדו<br />

הוא אחד המשרדים הגדולים במדינה הפועלים בתחום זה,‏<br />

ומייצג רבים מהגופים המוסדיים הגדולים,‏ כמו החברה<br />

הלאומית לדרכים;‏ חברות <strong>בנייה</strong> גדולות וועדות תכנון<br />

ו<strong>בנייה</strong>.‏ התמחה גם בתחומי המכרזים,‏ התשתיות ואיכות<br />

הסביבה.‏ תשוב הרצליה.‏ נשוי פלוס ארבעה.‏<br />

לעורך ‏"הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>"‏<br />

אלי תבור<br />

ברכות לבביות לרגל קבלת<br />

פרס אופיר<br />

על מפעל חיים בתסריטאות<br />

ברגשי כבוד והערכה<br />

לפועלך בקולנוע ובכלל...‏<br />

חבריך ב"תירוש הוצאה לאור"‏<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 81 <strong>2012</strong>

היערכות להקמת מכוני בקרה הנדסית על תהליכי הרישוי וה<strong>בנייה</strong><br />

מקצוע חדש בישראל:‏<br />

‏"בקרת תכן ו<strong>בנייה</strong>"‏<br />

בחודש אוגוסט השנה הסתיים הקורס הראשון ביוזמת מינהל<br />

התכנון במשרד הפנים למקצוע החדש בענף ה<strong>בנייה</strong> בישראל<br />

הנושא את השם:‏ ‏"בקרת תכן ו<strong>בנייה</strong>"‏ building( DESIGN &<br />

.)CONTROL זהו מקצוע העוסק בביקורת איכות התכנון<br />

וה<strong>בנייה</strong> בישראל.‏<br />

30 בוגרי הקורס,‏ שהינם אנשי מקצוע בכירים בתחום התכנון<br />

וה<strong>בנייה</strong>,‏ ביניהם אדריכלים,‏ מהנדסים,‏ מתכננים,‏ מנהלי<br />

<strong>בנייה</strong> ובכירים בשלטון המקומי,‏ יהוו את גרעין ההקמה של<br />

ההתמחות החדשה.‏ בוגרי הקורס יוסמכו על-ידי הארגון<br />

הבינ"ל לבקרה על תכנון ו<strong>בנייה</strong>,‏ והסמכה זו תהווה תנאי<br />

להקמת מכוני הבקרה על התכנון וה<strong>בנייה</strong> בישראל.‏<br />

את הקורס יזם משרד הפנים במסגרת היערכות מדינת ישראל<br />

להקמת מכוני בקרה על היתרי <strong>בנייה</strong> וביצוע של עבודות<br />

<strong>בנייה</strong> בעקבות מסקנות ועדת זיילר,‏ אשר הוקמה לאחר<br />

אסון ‏"ורסאיי".‏ מכוני בקרה אלה יפעלו כגוף חוץ ממשלתי<br />

המפקח על איכות ה<strong>בנייה</strong> וימנעו מצב שבו דירה נמכרת<br />

ללקוח עם ליקויים הקשורים ליציבות ובטיחות המבנה,‏ מה<br />

שמוביל לעלויות רבות הן לרוכשים והן לקבלנים - עקב<br />

הצורך בתשלום לחברות בדק בית,‏ תביעות משפטיות ותיקון<br />

ליקויים לאחר מסירת הדירה.‏ בעלות סמלית של כ-‏ ₪ 1,500<br />

לדירת ארבעה חדרים יוכלו הקבלן והרוכש הפוטנציאלי יוכלו<br />

שהדירה הינה איכותית ועומדת בתקנים הנדרשים.‏<br />

מינהל התכנון במשרד הפנים החליט שאין מנוס מייסוד מקצוע<br />

חדש בשם ‏"בקרת תכן",‏ שעיקרו בקרת איכות התכנון וה<strong>בנייה</strong><br />

הלכה למעשה וזאת בנפרד מתכנון <strong>בנייה</strong> וניהול ה<strong>בנייה</strong>.‏<br />

התמחות במכוני בקרה בבריטניה<br />

הקורס נערך בירושלים על-ידי צוות ישראלי-בריטי בהובלת<br />

מרטין קונלון מבריטניה ופרופ'‏ יגאל שוחט מאוניברסיטת בן-‏<br />

גוריון בנגב;‏ רפי רייש,‏ מנהל אגף בכיר ל<strong>בנייה</strong> במנהל התכנון<br />

במשרד הפנים;‏ ד"ר אדריכלית אסנת רוזן קרמר,‏ מנהלת האגף<br />

לפיתוח תהליכי רישוי במשרד הפנים;‏ ובליווי צמוד של מר<br />

פיירפאולו פרנקו,‏ מנהל ההדרכה הגלובאלי של ארגון ה-‏RICS<br />

הבריטי ‏)הארגון היציג בכל הנוגע לנושאי הערכה ובקרה על<br />

מבנים והמרחב הבנוי באנגליה,‏ שבו כמאה אלף חברים מ-‏‎140‎<br />

מדינות ומערך הכשרה והסמכה גלובאלי,‏ שמטרתו לקדם תקני<br />

הערכה ובקרה בינלאומיים בתחומי שמאות המקרקעין,‏ הרכוש<br />

וה<strong>בנייה</strong>,‏ הנחשב לטוב מסוגו בעולם(.‏<br />

בשבועות הקרובים יעברו משתלמי הקורס התנסות בבקרה של<br />

אתרי <strong>בנייה</strong> בישראל ולאחריה יעברו שבוע התמחות במכוני<br />

בקרה בבריטניה,‏ בטרם יבחנו ויוסמכו כבקרי התכן והביצוע<br />

הראשונים בישראל.‏<br />

במהלך השנים הקרובות עתידים לקום בישראל בפרישה<br />

ארצית מכוני בקרה מקצועיים חוץ ממשלתיים,‏ אשר<br />

עתידים להעסיק מעל ל-‏‎500‎ בקרים ומהנדסים,‏ באחד<br />

מהצעדים המורכבים ביותר שקהיליית ה<strong>בנייה</strong> חוותה מקום<br />

המדינה.‏ מכוני הבקרה יבצעו בקרה הנדסית וטכנית על<br />

תהליכי הרישוי וה<strong>בנייה</strong> בפועל,‏ תוך שימת דגש על נושאים<br />

הנדסיים ואדריכליים הקשורים לבטיחות המבנים,‏ יציבותם<br />

ועמידותם בפני רעידות אדמה ושריפות.‏ זאת,‏ במטרה לשפר<br />

את איכות ה<strong>בנייה</strong> בישראל.‏ מכוני הבקרה יהיו חלק מתהליך<br />

שמשרד הפנים מוביל לאחידות בדרישות הרישוי בתחום<br />

התכנון וה<strong>בנייה</strong> בין הרשויות המקומיות ברחבי הארץ על-פי<br />

פרמטרים קבועים מראש.‏<br />

בימים אלה מקיים מינהל התכנון במשרד הפנים פיילוט בנושא<br />

בחינת היתרי <strong>בנייה</strong> ברשויות הבאות:‏ הרצליה,‏ חולון,‏ באר-‏<br />

שבע,‏ עמק חפר ובוועדה המקומית לתכנון ו<strong>בנייה</strong> שומרון.‏<br />

פרטים נוספים על הקורס לבקרת תכן ניתן למצוא באתר<br />

האינטרנט שכתובתו היא:‏<br />

.http://bonim.pnim.gov.il/pilot/Pages/BakareiTechen.aspx<br />

82 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

פתרון מקורי יאפשר הפרדה מפלסית בין דרך מקומית לארצית<br />

כביש האפיפיור הצפוני ישוקע<br />

לעומק של עד עשרה מטרים<br />

החברה הלאומית לדרכים בוחנת אפשרות ל"העלמת"‏ קטע<br />

מתוכנן באורך של כקילומטר של כביש 77 מנוף עמק יזרעאל.‏<br />

זאת,‏ באמצעות שיקועו של קטע הכביש המשודרג לעומק שבין<br />

חמישה לעשרה מטרים מתחת למפלס פני הקרקע וכן שיפור<br />

השיפוע האורכי של הכביש לאורך התוואי שבין קריית טבעון<br />

למושב שדה יעקב שבמערב עמק יזרעאל,‏ הנמצא כשני ק"מ<br />

מדרום-מזרח לטבעון.‏ זאת,‏ בנוסף לצמצום,‏ הנמכת והרחקת<br />

מחלף ישי מבתי התושבים.‏<br />

כביש 77, בין צומת התשבי לצומת המוביל,‏ הוא כביש רוחב<br />

בצפון המדינה.‏ החוצ את הגליל התחתון באיזור בקעת בית<br />

נטופה.‏ הכביש,‏ המוביל מצומת ישיש,‏ סמוך לרמת ישי,‏ ועד<br />

לטבריה,‏ הוא כביש באורך 42 ק"מ הנמצא במרכזו של עורק<br />

תחבורה ראשי עבור הנוסעים בין הגליל לכיוון מרכז הארץ<br />

וחזרה ומשמש חוט שדרה תחבורתי שהביקושים לו גדלים<br />

משנה לשנה.‏ לפני שנה הסתיימו עבודות הרחבת הכביש<br />

לארבעה נתיבים והוא הפך לאחד מראשוני הכבישים בישראל<br />

שמהירות הנסיעה המותרת בהם היא 100 קמ"ש.‏ למרות<br />

שאינו כביש מהיר.‏<br />

בעוד כשנתיים ישמש הכביש כזרוע מזרחית לכביש 6, שיוארך<br />

עד למחלף תל קשיש ‏)כיום,‏ התשבי(.‏ את כביש 77, מלווה<br />

דרך אזורית מס'‏ 722 המשרתת מגוון של שימושי קרקע<br />

קיימים לאורכה.‏ בו נפחי התנועה כיום בציר דרך 722 עולים<br />

על קיבולתו ובשעות רבות מורגשים בו עומסי תנועה כבדים.‏<br />

על.פי תחזיות של גורמי מקצוע שניתחו את המערכת הקיימת,‏<br />

צפוי בקטע זה בשנת 2015 כשל במערכת התנועה,‏ במידה<br />

ולא יבוצע שדרוג של הכביש.‏<br />

בשנת 2010 החל תהליך של בחינת חלופות לשדרוג כביש<br />

722 בקטע שבין צומת התשבי לצומת ישי.‏ שכן המשכו של<br />

כביש 6 המתוכנן אמור להגיע בעתיד עד מחלף תל קשיש<br />

וכביש 722 אמור להזין אותו.‏ כמו כן מתוכנן גם המשך שדרוג<br />

ומחלוף כביש 77 עד לצומת גולני.‏ כדי שיהווה חלק מהקרן<br />

הצפון.מזרחית של כביש 6 לגליל העליון.‏<br />

קטע כביש זה נסלל בחופזה בשנת 2000 לקראת ביקורו<br />

השני של האפיפיור פאולוס השישי בישראל וזכה לכינוי<br />

‏"כביש האפיפיור".‏ אולם זה אינו ‏"כביש האפיפיור"‏ היחיד<br />

המוכר בכינוי זה בישראל.‏ בשנת 1964, כשהאפיפיור פאולוס<br />

כביש 77, מצפון לרמת ישי ולשדה יעקב ‏)מסומן ב-‏A‏(‏ במצבו כיום.‏ התוכנית היא לחברו ישירות לכביש האזורי 722 דרך השדות<br />

כדי להימנע מעומסי התנועה בצומת בכביש 75<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 83 <strong>2012</strong>

˙‡ˆÂ‰·<br />

μ∞<br />

השישי ביקר לראשונה בישראל.‏<br />

סללו ישראל וירדן במשותף כביש<br />

שחיבר את ירושלים המערבית להר<br />

ציון.‏ כדי שהאפיפיור יוכל לבקר<br />

באולם הסעודה האחרונה של ישו.‏<br />

הנמצא בהר ציון.‏ כביש זה זכה<br />

ראשון בכינוי ‏"כביש האפיפיור".‏<br />

באותו ביקור נסלל מחדש גם קטע<br />

הכביש מתל מגידו שבעמק יזרעאל<br />

לג'נין,‏ כדי שהאפיפיור יוכל לבקר<br />

גם בתל מגידו.‏ גם קטע כביש זה<br />

כונה ‏"כביש האפיפיור".‏<br />

הוועדה לתשתיות לאומיות<br />

‏)הות"ל(,‏ קיבלה בשעתה את<br />

המלצת החברה הלאומית לדרכים,‏<br />

שלא לסלול את קטע הכביש<br />

בתוואי המאושר בתוך נחל בית<br />

לחם ‏)תוואי תמ"א 3(. בין השאר<br />

נבחנה גם הצעה לכריית מנהרה לכביש 77, מתחת לבתי<br />

מושב שדה יעקב.‏<br />

ההצעה לשיקוע קטע הכביש המתוכנן לחבר את כביש 77 עם<br />

כביש 722 הועלתה בחודש האחרון על-ידי מתכנני הכביש.‏<br />

הם הציעו זאת כפתרון מקורי שיעלים את ההשפעה השלילית<br />

שעלולה להיות לכביש על הנוף ואף ישפר משמעותית את<br />

הסוגיות האקוסטיות ואיכות האוויר במקום.‏ ההצעה,‏ שהוצגה<br />

בפני תושבי האיזור,‏ זכתה לתגובות אוהדות בקרב ראשי<br />

המועצה האזורית עמק יזרעאל,‏ חברי מועצת רמת ישי וחברי<br />

ועד מושב שדה יעקב.‏<br />

השיקוע המתוכנן יתחיל כ-‏‎100‎ מטרים מדרום למושב<br />

שדה יעקב ויסתיים אחרי שהכביש עובר מצפון לישיבת<br />

בני עקיבא ‏"תקוות יעקב".‏ אורכו של הקטע המשוקע יהיה<br />

תוכנית התוואי של קטע כביש 77 שיתחבר לכביש 722 ממערב למושב שדה יעקב.‏<br />

הקטע המסומן בקוקווים אדומים הוא הקטע המיועד לשיקוע של כ-‏‎10‎ מטרים<br />

כ-‏‎750‎ מטרים.‏<br />

בחינת החלופה החדשה התאפשרה לאחר שהושלמו בשבועות<br />

האחרונים ביצוע ‏"חתכי בדיקה"‏ על-ידי רשות העתיקות אשר<br />

במסגרתם לא נמצאו כל ממצאים ארכיאולוגיים או קברים<br />

היכולים להוות מכשול בפני קידום הפרויקט לביצוע.‏ כמו<br />

כן,‏ הושלם סיור עם נציגי משרד הדתות על מנת לקבל את<br />

אישורם לתכנון החדש המוצע.‏<br />

במהלך השנתיים האחרונות נעשו ניסיונות לא מעטים<br />

של צוות התכנון לקבל את הסכמת החקלאים להיכנס<br />

לשטח על מנת ולהשלים את ‏"חתכי הבדיקה".‏ זאת,‏ היות<br />

והנושא מחייב את הסכמת בעלי הקרקע ‏)עדיין אין תוכנית<br />

מאושרת במרחב(.‏ השלמת ‏"חתכי הבדיקה"‏ הושלמה רק<br />

בשבועות האחרונים.‏<br />

ש עיתונות מקצועית ש הפקות דפוס ש יומני שנה ש הגדות לפסח ש<br />

≤∞±≤ ÈappleÂÈ≠ȇÓ<br />

ALON HANOTEA<br />

מנהל האיכות<br />

אתגרים ודרכים להעצמתו<br />

בטאון ארגון מגדלי הפירות בישראל<br />

עמ‘‏ 12<br />

שנה טובה<br />

)1998( הוצאה לאור בע"מ<br />

פירות<br />

דפי מידע לנוטע<br />

שנה ס”ו,‏ <strong>גיליון</strong> מס’‏ 8 אלול תשע”ב - תשרי תשע”ג,‏ <strong>ספטמבר</strong> September <strong>2012</strong> www.perot.org.il<br />

מוסף פנימי קבוע<br />

03-5662080<br />

‏"תחום האיכות הולך<br />

ונעלם בארגונים"‏<br />

ריאיון<br />

דני גולדשטי ן,‏ מנכ"ל<br />

מכון התקנים הישראלי,‏<br />

בריאיון מקיף ראשון.‏<br />

עמ'‏ 7<br />

מבט ממעוף הציפור<br />

על המעבר מתהליכי הבטחת איכות<br />

לניהול איכות.‏ עמ'‏ 17 אירועי שבוע האיכות הלאומי <strong>2012</strong> חדשות האיכות.‏ עמ'‏ 31 <strong>גיליון</strong> חגיגי<br />

Ò¯‰ χ ˙¢„Á<br />

˙ ÂÂÒ ¯¯Â  ‰ ‡ Ï Ï ˙ ˜ È È „„· Ï Ï ˙ ÈÈÓ Â Â ‡ Ï Ï ‰ ˙ ÈÈÏ Ï ‡ ¯¯˘ È È ‰ ‰ ˙ ÂÂÓ Ú ‰ ÔÔ  ‡ Ë È È ·<br />

≤∞±≤ ¯‡Â¯·Ù ¨·¢Ú˘˙ ¯„‡ £ ±¥ ßÒÓ ÔÂÈÏÈ‚ £ £<br />

י ו נ י<br />

יומן הקבלן והבונה תשע¢ג ≥±∞≥≠≤±∞≥<br />

אלול תשע"ב - תשרי תשע"ג אוגוסט-<strong>ספטמבר</strong> 330 <strong>2012</strong><br />

לרגל הנחת אבן הפינה לשנה החדשה אנו מאחלים:‏<br />

שהשנה תיבנה עם יסודות חזקים,‏<br />

שתשגשג ותצמח מהר לגובה,‏<br />

ושהגמר יהיה מרגש כמו ההתחלה.‏<br />

±∞≥<br />

≤∞±≤<br />

˙ÂÈ˙˘˙ ‰ÈÈapple· ˙Ò„apple‰<br />

χ¯˘È· ˙ÂÈ˙˘˙ ‰ÈÈapple·Ï ÌÈÒ„apple‰Ó‰ „‚ȇ Ï˘ ÈÚˆ˜Ó‰ ˙Ú‰ ·˙Î<br />

μ± ÔÂÈÏ‚ ≤∞±≤ ȇÓ<br />

μ± ÔÂÈÏ‚ ˙ÂÈ˙˘˙Â ‰ Èapple· ˙Ò„apple‰<br />

84 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

ראש עיריית ירושלים,‏ ניר ברקת,‏ בכנס השלישי לתחבורה <strong>ותשתיות</strong>:‏<br />

‏"לא כל עיר בעולם,‏ כמו ירושלים,‏<br />

זוכה שמפקח ה<strong>בנייה</strong> שלה<br />

הוא נשיא ארה"ב"‏<br />

כל צמרת הגופים הממלכתיים והעירוניים העוסקים בתחומי<br />

התחבורה,‏ התשתיות והבטיחות בדרכים בישראל,‏ נטלה חלק<br />

בכנס השלישי לתחבורה <strong>ותשתיות</strong>,‏ שנערך בשישה ביוני השנה<br />

במלון ‏"קראון פלאזה"‏ ‏)"הילטון"‏ לשעבר(‏ בירושלים,‏ מטעם<br />

התאים לתנועה,‏ כבישים ותחבורה ב<strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> ל<strong>בנייה</strong><br />

<strong>ותשתיות</strong>.‏ בכנס,‏ שבו השתתפו למעלה מ-‏‎200‎ מהנדסים,‏<br />

הוצגו כל פרויקטי התחבורה והתשתיות המתבצעים כיום<br />

במדינה והמתוכננים לעתיד הקרוב ודווח על קצב ההתקדמות<br />

בתכנונם ובביצועם.‏<br />

פתח את הכנס היו"ר,‏ ד"ר רפאל ירון מחברת ‏"ארם מהנדסים"‏<br />

המשמש,‏ בין היתר,‏ כיועץ מדעי לוועדה הבינמשרדית להתקני<br />

תנועה ובטיחות.‏ לאחריו בירך את המשתתפים יו"ר התא<br />

לתחבורה,‏ מהנדס אריה יהודה.‏ לאחר מכן נערך מושב מליאה<br />

בהשתתפות כל משתתפי הכנס.‏<br />

מפגש חברתי מחוץ לאולמי ההרצאות - משתתפי הכינוס<br />

בהסתודדות חברתית ומקצועית עם עמיתים<br />

משתתפי הכנס זורמים לעמדת הרישום של הכנס השלישי<br />

לתחבורה <strong>ותשתיות</strong> במלון ‏"קראון פלאזה"‏ בירושלים<br />

יו"ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ דני מריאן,‏ מצלצל בפעמון כדי להכניס את<br />

משתתפי הכנס לאולם ההרצאות<br />

ראש עיריית ירושלים,‏ ניר ברקת,‏ בעל תואר ראשון במדעי<br />

המחשב,‏ שהיה אורח הכבוד בכנס ונשא בו את הרצאת<br />

המליאה הראשית,‏ פרש בפני משתתפי הכנס את חזונו לגבי<br />

עתידה העירוני של ירושלים.‏ ‏"ירושלים אינה רק בירת ישראל<br />

ולא רק מטרופולין של 800 אלף נפש אלא עיר שכמחצית<br />

אוכלוסיית העולם שואפת להגיע אליו.‏ זוהי עיר שרבים בעולם<br />

אומרים לגביה:‏ ‏‘זה מקום שעוד לא הייתי בו'.‏ מכאן,‏ שזוהי<br />

עיר עם פוטנציאל גדול של ביקושים.‏ היא מיקרוקוסמוס של<br />

כל מה שקורה במדינה.‏ תפקידנו הוא למצוא איך למצות את<br />

הפוטנציאל האדיר הזה ולהפוך את ירושלים למוקד עולמי<br />

לעלייה לרגל.‏<br />

‏"בנושא זה גיבשנו כמה כיוונים",‏ אמר ברקת.‏ ‏"הכיוון הראשון<br />

הוא פיתוח תרבות ותיירות.‏ אם בניו-יורק מבקרים כ-‏‎50‎<br />

מיליון תיירים בשנה,‏ ברומא 40 מיליון ובפאריז ולונדון כ-‏‎30‎<br />

מיליון תיירים בשנה,‏ הרי שלירושלים הגיעו רק כשני מיליון<br />

תיירים בשנה.‏ כשנכנסתי לתפקיד ראש העיר הצבתי לעצמי<br />

יעד - להגיע לעשרה מיליון תיירים בשנה בירושלים.‏ הסתכלו<br />

עליי כמו על משוגע.‏ אבל אני אמרתי:‏ אם קפריסין יכולה<br />

להגיע לעשרה מיליון תיירים בשנה גם אנחנו יכולים!‏ והנה,‏<br />

בשנתיים האחרונות הגענו כבר לשלושה וחצי מיליון תיירים<br />

בשנה בירושלים.‏ אז כנראה שניתן לממש את החזון הזה.‏<br />

‏"הנגזרת מכך",‏ הוסיף ברקת ואמר,‏ ‏"היא ליצור ביקושים<br />

ולהניח תשתיות ובתחום הזה אנחנו משקיעים.‏ רק בשנה<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 85 <strong>2012</strong>

הגדול ביותר בארץ.‏<br />

ניר ברקת סיים את הרצאתו בציינו שתוכנית החומש לפיתוח<br />

התחבורה בירושלים,‏ לכשתכלול הפעלת שלושה קווים של<br />

הרכבת הקלה,‏ תסתכם בעלות של שמונה מיליארד ש"ח.‏ ‏"הכל<br />

מסונכרן עם החזון הכלכלי.‏ אנחנו העיר היחידה בארץ שיש<br />

לה תוכנית חומש מתואמת עם משרד התחבורה עם תמיכה<br />

מתוקצבת ממשרד האוצר.‏ אנחנו מבינים שהשקעות פיתוח<br />

כאלה בתחבורה הם הצעד הנכון למימוש הפוטנציאל הכלכלי<br />

האדיר של העיר",‏ אמר ברקת.‏<br />

ראש עיריית ירושלים,‏ ניר ברקת ‏)במרכז(‏ מתכונן לקראת<br />

נאומו בכנס כשלידו יושבים יו"ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ דני מריאן ‏)משמאל(‏<br />

ומהנדס נדב מרוז,‏ מנכ"ל צוות תוכנית האב לתחבורה<br />

האחרונה קיימנו בעיר את ‏‘עיר הקרח'‏ ואת ‏‘פסטיבל האור',‏<br />

אנחנו מפתחים ומרחיבים את קריית הספורט מתוך מטרה<br />

לקיים את המכבייה הבאה בירושלים.‏ הכל נגזר מאותו חזון<br />

עירוני,‏ שממנו נגזרות תוכניות העבודה של כל אגפי העירייה.‏<br />

ברור שעלינו להתמודד עם ההגירה השלילית מהעיר ולהפוך<br />

אותה יותר אטרקטיבית לצעירים.‏ כיום יש לנו בעיר כ-‏‎40‎<br />

אלף סטודנטים והיעד הוא להגיע ל-‏‎60‎ אלף.‏ אם כיום יש<br />

בירושלים מלבד האוניברסיטה עוד 15 מכללות,‏ היעד הוא<br />

להכפיל את מספרן ולעודד את הסטודנטים הצעירים להישאר<br />

בירושלים,‏ כי הם החמצן של העיר".‏<br />

צפוי מחסור במתכננים בתחום התשתיות<br />

יו"ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ אינג'‏ דני מריאן,‏ שפתח את הכנס,‏ ציין כי<br />

‏"אנחנו נמצאים בתקופה אינטנסיבית מאוד של פעילות בענף<br />

התשתיות.‏ זהו ענף עמוס ופעיל עם השקעות בסדר גודל של<br />

מיליארדי שקלים.‏ לאור זאת צריך להסיק כבר כמה מסקנות.‏<br />

המסקנה הראשונה היא שלשמחתנו הדיבורים על הבאת<br />

מתכננים זרים מחו"ל שיסייעו בתכנון התשתיות החדשות<br />

נפסקו.‏ לא שומעים אותם יותר.‏ אלה היו דיבורים שהטרידו<br />

משתתפי הכנס מאזינים לדברי הפתיחה של יו"ר ה<strong>איגוד</strong><br />

ראש עיריית ירושלים,‏ ניר ברקת,‏ פורש בפני משתתפי הכנס את<br />

חזונו לגבי עתידה של ירושלים כמוקד עולמי לעלייה לרגל<br />

בהמשך דבריו הרחיב ברקת את הדיבור על הקשר בין ההשקעות<br />

בתחבורה ובתשתיות בעיר לבין מימוש החזון העירוני שלו,‏<br />

תוך שהוא מתייחס בציניות למחאות האמריקאיות על ה<strong>בנייה</strong><br />

בירושלים המזרחית:‏ ‏"לא כל עיר בעולם,‏ כמו ירושלים,‏ זוכה<br />

לכך שמפקח ה<strong>בנייה</strong> שלה יהיה נשיא ארצות הברית!"‏<br />

‏"כל מקום בעיר שמנגישים אותו יוצר הזדמנות לפיתוחו<br />

הכלכלי",‏ אמר ברקת.‏ ‏"אנחנו יושבים וחושבים איך מנגישים<br />

עיר כמו ירושלים על כל המורכבות שלה.‏ חילקנו את מרכז<br />

העיר לחמישה מרכזים שונים ויצרנו כניסה חדשה לעיר.‏<br />

כניסה זו,‏ יחד עם תחילת הפעלתה של הרכבת המהירה<br />

בין תל-אביב לירושלים מייצרות הזדמנות אדירה לפיתוח<br />

עיר חדשה בצמוד לאיזור בנייני האומה.‏ באיזור זה ייבנו 13<br />

מגדלים בני 35 קומות ובנייני האומה יהפכו למרכז הכנסים<br />

אותנו מאוד.‏ אם זה היה קורה זה עלול היה להיות כישלון<br />

גדול של כולנו".‏<br />

מריאן מתח ביקורת על הפעילות הממשלתית בענף התשתיות.‏<br />

‏"תכנון תשתיות צריך להיעשות באופן מסודר ולטווח ארוך.‏<br />

בזה הממשלה לא כל כך הצטיינה,‏ בלשון המעטה.‏ מקבלים<br />

החלטות בצורה חפוזה.‏ אין לממשלה יכולת להכין תוכניות<br />

מגרה,‏ כדי שאפשר יהיה לשלוף אותן ולצאת לביצוע ברגע<br />

שמוקצבים תקציבים לכך",‏ אמר.‏<br />

הוא התריע גם על המחסור הגובר והולך במהנדסי <strong>בנייה</strong><br />

<strong>ותשתיות</strong> בישראל:‏ ‏"יש לנו מחסור במהנדסים מתכננים,‏ וגם<br />

במפקחי <strong>בנייה</strong> ומנהלי ביצוע.‏ מהנדסים בתחום התשתיות<br />

מכשירים היום רק בטכניון בחיפה ומספר הבוגרים שם<br />

בתחום זה אינו מספיק.‏ אני קורא מפה למי שמופקד ואחראי<br />

על הכשרת מהנדסי <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong> בישראל לפעול במהירות<br />

לשינוי המצב בתחום זה.‏ אנחנו מרגישים כבר עכשיו מחסור<br />

במהנדסי תשתיות ונרגיש אותו עוד יותר בשנים הבאות,‏<br />

כאשר מהנדסי התשתיות שהגיעו עם העלייה הגדולה מברית<br />

המועצות לשעבר יצאו לגימלאות.‏ ה<strong>איגוד</strong> פועל ויפעל באופן<br />

נמרץ בפתיחת קורסים,‏ הכשרות והשתלמויות ממוקדות<br />

לרכישת השלמה מקצועית וידע בתחום החשוב הזה".‏<br />

בסיום דבריו התייחס דני מריאן לנושא הקיימות בענף<br />

86 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

מהנדס אריה יהודה,‏ יו"ר התא לתנועה<br />

ותחבורה ב<strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> ל<strong>בנייה</strong><br />

<strong>ותשתיות</strong>,‏ שאירגן את הכנס בשיתוף התא<br />

לכבישים,‏ מברך בשם התא<br />

ההנדסה האזרחית.‏ ‏"זהו נושא שאמור<br />

להטריד את הענף ושלא קיבל עד כה<br />

את החשיבות שהוא ראוי לה - השימוש<br />

במיחזור ובחומרים ממוחזרים.‏ <strong>המהנדסים</strong><br />

בענף ה<strong>בנייה</strong> אינם מודעים מספיק לחובות<br />

המוסריות המוטלות עליהם לגבי הגברת<br />

השימוש בחומרים ממוחזרים.‏ גם בנושא<br />

זה אנחנו מרימים את הכפפה ומשתפים<br />

פעולה עם המועצה ל<strong>בנייה</strong> ירוקה והחברה<br />

הלאומית לדרכים.‏ נתאמץ לבצע פעילויות<br />

שיביאו את <strong>המהנדסים</strong> האזרחיים לחזית<br />

הידע בתחום המיחזור".‏<br />

לאחר מושב הפתיחה התחלק הכנס לשלושה<br />

מושבים נפרדים,‏ האחד לתחבורה,‏ השני<br />

לתשתיות והשלישי לבטיחות בדרכים.‏<br />

במושב התחבורה הירצה מהנדס נדב מרוז,‏<br />

מנכ"ל צוות תוכנית אב לתחבורה בירושלים,‏<br />

על תוכנית האב שמתכנן הצוות.‏ הצוות הוא<br />

גוף מקצועי,‏ ראשון מסוגו בארץ,‏ משותף<br />

לעיריית ירושלים ולמשרד התחבורה,‏<br />

המהווה חטיבה נפרדת בעמותה לתכנון,‏<br />

פיתוח ושימור אורבאני בירושלים.‏<br />

משימתו של צוות זה היא ליישם ולממש<br />

את תוכנית האב להסעת המונים בתחומי<br />

ירושלים,‏ שגובשה עוד בתחילת שמות<br />

ה-‏‎90‎‏',‏ מתוך תפישה כי מערך התחבורה<br />

החדש,‏ שיפחית את עומסי התנועה וישפר<br />

את הנגישות לאתרים המרכזיים של הבירה,‏<br />

יעלה את איכות החיים של תושבי העיר.‏<br />

מהנדס מרוז פירט את היעדים והמטרות<br />

של תוכנית האב,‏ וביניהם הגדלת שיעור<br />

המשתמשים בתחבורה הציבורית,‏ שיפור<br />

מערכות התחבורה הציבורית,‏ העלאת רמת<br />

מהנדסות רבות בלטו הפעם בין משתתפי הכנס,‏ גם בין המאזינים וגם בין<br />

המרצים<br />

ד"ר רפאל ירון,‏ יו"ר הכנס ומארגנו,‏ לצד ענבל כבירי מנכ"לית ה<strong>איגוד</strong>,‏ שתרמה<br />

לארגון הכנס<br />

קציני משטרה מענף התנועה של משטרת ישראל,‏ בין משתתפי הכנס<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 87 <strong>2012</strong>

אדריכל שי ברס,‏ מנכ"ל החברה הלאומית<br />

בדרכים,‏ מרצה בכנס על פרויקטי סלילה<br />

בשיטת תכנון/ביצוע<br />

הבטיחות בתחבורה ושיפור הניידות והנגישות בעיר.‏<br />

יצחק זוכמן,‏ מי שהיה סמנכ"ל בכיר לתשתיות במשרד<br />

התחבורה ומכהן כיום כמנכ"ל נתע ‏)נתיבי תחבורה עירוניים(,‏<br />

המופקדת על ביצוע הרכבת הקלה בגוש דן,‏ הציג את עיקרי<br />

פתרונות התחבורה מתוכננים במטרופולין גוש דן.‏ אחריו הציג<br />

מהנדס ערן לויטה,‏ מנכ"ל חברת ‏"יפה נוף לתחבורה,‏ תשתיות<br />

ו<strong>בנייה</strong>",‏ זרוע הביצוע של עיריית חיפה,‏ את פרויקט המטרונית<br />

- מערכת התחבורה הציבורית עתירת הנוסעים במטרופולין<br />

חיפה,‏ המופעלת באמצעות אוטובוסים משודרגים,‏ מרובי<br />

קיבולת ונמוכי רצפה,‏ בעלי עיצוב המדמה רכבת קלה,‏ הנעים<br />

בנתיבים בלעדיים.‏<br />

‏"גן עדן למהנדסים מתכננים!"‏<br />

במושב התשתיות הירצה אדריכל שי ברס,‏ מנכ"ל החברה<br />

הלאומית לדרכים,‏ על הלקחים הראשונים מפרויקטי סלילת<br />

הכבישים בשיטת תכנון/ביצוע,‏ שבה מוטלת על הקבלן<br />

האחריות על תכנון וביצוע הפרויקט.‏<br />

ברס גילה,‏ כי בחמש השנים בין<br />

2016-2011 תשקיע החברה הלאומית<br />

לדרכים 38.7 מיליארד ש"ח בעבודות<br />

ציבוריות,‏ שכ-‏‎66%‎ מהן מיועדות<br />

לפיתוח תשתית הכבישים.‏<br />

‏"בשיטת תכנון/ביצוע יש מרכיבי<br />

הנדסה מאוד ברורים מבחינת ניהול<br />

סיכונים",‏ אמר ברס.‏ ‏"זהו מוצר עם<br />

אחריות שמאפשר לנו לעמוד ביעדי<br />

הזמן והתקציב".‏ לאחר שהתוודה<br />

כי מלכתחילה הייתה לו מחלוקת<br />

עם עצמו בנושא זה הוא השתכמע<br />

ביעילות וכדאיות השיטה.‏ ‏"העקרונות<br />

של השיטה הם:‏ התקשרות עם הקבלן<br />

על סמך תכנון מוקדם",‏ סיפר ברס.‏<br />

‏"לאחר מכן הקבלן שוכר צוותי תכנון,‏<br />

מחלק את הפרויקט לאבני דרך ומקבל<br />

תשלום עבור מוצרים מוגמרים באבני<br />

הדרך.‏ האחריות על הפרויקט משותפת<br />

לחברה הלאומית לדרכים ולקבלן<br />

כאשר החברה היא רק מפקחת ולא מנהלת את הפרויקט.‏ כאן<br />

אנחנו מחלקים את הסיכון בינינו לבין הקבלן,‏ כשקודם לכן<br />

הסיכון היה כולו שלנו".‏<br />

בהמשך הרצאתו פירט שי ברס את היתרונות שבשיטת תכנון/‏<br />

ביצוע:‏ ‏"היא מאפשרת את מיקסום היתרון היחסי של הקבלן,‏<br />

תחרות משוכללת על המחיר,‏ תשלום על בסיס תפוקות<br />

וחלוקת סיכונים מאוזנת".‏ תוך כדי כך ציין ברס:‏ ‏"אני מאמין<br />

גדול ביושרה של <strong>המהנדסים</strong>!"‏<br />

‏"אנחנו רוצים לפצות את הקבלנים על ההוצאות שיש להם<br />

מהנדס נדב מרוז,‏ ראש צוות תוכנית האב<br />

לתחבורה בירושלים מציג את תוכנית<br />

פיתוח התחבורה הציבורית בבירה<br />

מהנדסת בסימה מזאווי,‏ שהירצתה בכנס על משטחים<br />

מרוצפים באבן לתנועת כלי-רכב,‏ שנבנו בירושלים<br />

מהנדס ראובן לבאון,‏ מנכ"ל חברת כביש חוצה ישראל,‏ שהציג<br />

בכנס את מגמות הפיתוח בכביש חוצה ישראל בצפון ובדרום<br />

בתכנון ההנדסי",‏ אמר ברס והוסיף:‏ ‏"אנחנו יכולים כיום לומר<br />

למהנדסים המתכננים - הגעתם לגן עדן!‏ שוק המתכננים<br />

הוא בחסר ולכן לכו ותיהנו מהסיטואציה הזו!‏ כמות העבודה<br />

שאנחנו מספקים כיום לשוק משנה את כללי המשחק.‏ יש כמות<br />

עבודה עצומה למתכננים.‏ אנחנו נמצאים בתקופה אחרת".‏<br />

הרצאה מרתקת נוספת בתחום התשתיות הייתה הרצאתו של<br />

מהנדס ראובן לבאון,‏ מנכ"ל חברת כביש חוצה ישראל ‏)המוכר<br />

גם ככביש מספר 6(, שהירצה על המגמות העתידיות בפיתוח<br />

88 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

המזרחן ד"ר גיא בכור,‏ ראש חטיבת המזרח התיכון במרכז<br />

הבינתחומי בהרצליה,‏ היה המרצה האורח שנעל את הכנס<br />

כביש זה.‏ חברת כביש חוצה ישראל היא חברה ממשלתית<br />

של משרד התחבורה,‏ הממונה על הקמת הכביש,‏ להבדיל<br />

מחברת ‏"דרך ארץ"‏ שהיא הזכיינית המתפעלת את הכביש.‏<br />

מהנדס לבאון דיווח על ההתקדמות בסלילת הכביש צפונה<br />

ודרומה,‏ כשהמגמה היא להמשיך את כביש חוצה ישראל עד<br />

שלומי בצפון ועד צומת הנגב,‏ שם עומדת לקום עיר הבה"דים,‏<br />

בדרום.‏<br />

לבאון בישר על תחילת עבודות הסלילה של קטע 21 של<br />

הכביש בגזרה הדרומית,‏ קטע באורך של 60 ק"מ ובעלות של<br />

1.1 מיליארד ש"ח,‏ שסיומו המשוער הוא אביב 2015. בצפון<br />

יש בתוכנית החברה לסלול את קטע הכביש עד כפר יסיף,‏<br />

קיבוץ כבר ומשם עד שלומי ‏"תוך אופציה עתידית אפשרית<br />

להמשיך את הכביש עד מעבר לגבול לבנון…"‏ אמר לבאון.‏<br />

הקטע המתוכנן לסלילה בתחילת שנת 2014 הוא מיוקנעם עד<br />

מחלף סומך,‏ באורך של 21 ק"מ.‏ ‏"בנוסף לכך מתכננת החברה<br />

להחליף את הגשרים העות'מאנים שעל הקישון בגשרים<br />

חדשים,‏ וטיפול במפער ‏)בקעה שעובר בה נחל(‏ הקישון<br />

לקראת קליטת צינורות הגז הטבעי מממאגרי הגז בים".‏ אמר.‏<br />

עוד מתוכננים,‏ לדבריו,‏ הרחבת כביש 6 הקיים במרכז הארץ<br />

והשלמת חיבור כבישי הרוחב לכביש.‏<br />

לדברי לבאון הנתיב המהיר שנפתח לתנועה בצמוד לכביש 1<br />

בכניסה לתל-אביב ממזרח הוא ‏"הצלחה חסרת תקדים.‏ ‏"היום<br />

חונות בו כ-‏‎1,600‎ מכוניות ביום כשהכוונה היא להרחיב את<br />

שטחי החנייה ל-‏‎2,000‎ כלי רכב ולהוסיף שאטל מהחנייה גם<br />

לאיזור שדרות רוטשילד בתל-אביב".‏ באשר לתוכניות לטווח<br />

ארוך יותר,‏ גילה לבאון,‏ ‏"הכוונה היא ליצור מסילת ברזל חוצת<br />

ישראל שתהיה מקבילה למסילת החוף.‏ זאת תהיה מסילה<br />

מזרחית באורך של 65 ק"מ מחדרה עד לוד".‏<br />

משטחים מרוצפי אבן לתנועת מכוניות<br />

במושב הבטיחות בדרכים הירצה ד"ר דן לינק,‏ מי שהיה ראש<br />

אגף תשתיות ותנועה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים,‏ על<br />

‏"תשתית בטוחה ומניעת תאונות".ד"ר קרולין מטר,‏ מחברת<br />

‏"ארם מהנדסים",יועצת מדעית לוועדה הבינמשרדית להתקני<br />

תנועה ובטיחות,‏ הירצתה על התקניםם להפרדה בין נתיבים<br />

בכבישים כאמצעים לשיפור הבטיחות וייעול התנועה בדרכים.‏<br />

המדען הראשי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים,‏ ד"ר<br />

אמיר זיו אב,‏ המסדען הראשי של משרד התחבורה,‏ הציג את<br />

המחשבות העקרוניות המנחות את משרד התחבורה בבטיחות<br />

בתחבורה.‏<br />

אחר הצהריים שוב נחלק הכנס לשלושה מושבים:‏ האחד<br />

למגה פרויקטים,‏ השני לחדשנות בתחבורה <strong>ותשתיות</strong> והשלישי<br />

לתשתיות.‏ במושב המגה פרויקטים הירצה מהנדס אייל רביב,‏<br />

מנכ"ל חברת ההנדסה ‏"אור הד"‏ על התוכניות להפיכת כביש<br />

90, שהוא הכביש הארוך ביותר בישראל,‏ המשתרע לאורך 478<br />

ק"מ ממעבר טאבה בדרום,‏ דרך בקעת הירדן עד מעבר מטולה<br />

בצפון,‏ לפרויקט לאומי.‏ החברה שהוא עומד בראשה ממונה<br />

עתה על סלילת כביש דו-מסלולי דו-נתיבי באורך 130 ק"מ,‏<br />

בקטע שבין יוטבתה לצומת הערבה,‏ עבור החברה הלאומית<br />

לדרכים.‏ זהו פרויקט של הרחבת כביש הערבה בצורה שתנסה<br />

להפחית את תאונות הדרכים הרבות שמתרחשות בו.‏ מהנדס<br />

אליאס ג'ירייס,‏ ראש מחלקת הבינוי בנמל אשדוד,‏ סיפר על<br />

פרויקטי פיתוח הנמל,‏ וירון רביד,‏ מרכבת ישראל הירצה על<br />

תוכניות הפיתוח של הרכבת.‏<br />

בנושא החדשנות בתחומי הנדסת התחבורה והתשתיות<br />

הציג מהנדס אדריאן קורוש,‏ מהחברה הלאומית לדרכים,‏<br />

טכנולוגיות חדשות בשירות התשתיות,‏ ואינג'‏ בסימה מזאווי,‏<br />

מומחית בנושא תכן מבני מיסעות,‏ חומרי סלילה <strong>ותשתיות</strong>,‏<br />

המנהלת את חום התכנון והייעוץ בחברת ‏"ארם מהנדסים",‏<br />

סיפרה על הנחת משטחים מרוצפי אבן טבעית לתנועת כלי<br />

רכב בירושלים.‏<br />

במסלול התשתיות הושמעו הרצאות מפי מהנדס אברהם טנא<br />

מרשות המים,‏ רחל לוטן מחברת נתיבי גז לישראל ומהנדס<br />

אפרים שליין מהוועדה הארצית לתשתיות לאומיות במשרד<br />

הפנים,‏ על תוכניותיהם לעתיד.‏<br />

סיימה את הכנס הרצאת המליאה של מרצה אורח,‏ שאינו<br />

מהנדס,‏ ושתוכן הרצאתו לא היה כלל בתחומי התחבורה<br />

והתשתיות.‏ היה זה המזרחן ד"ר גיא בכור,‏ ראש חטיבת המזרח<br />

התיכון במרכז הבינתחומי בהרצליה,‏ שניתח בצורה מקורית<br />

ומעמיקה את התמורות המתחוללות במדינות סביב ישראל<br />

בעקבות ‏"האביב הערבי".‏<br />

תעשייני ה<strong>בנייה</strong>,‏ גיורא ‏)משמאל(‏ ובנו צביקה אקרשטיין,‏<br />

בתצוגה המסחרית של חברתם שנערכה במסגרת הכנס<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 89 <strong>2012</strong>

יישומי מחשבי הלוח ל<strong>בנייה</strong> מבטלים את הצורך בתדפיסים הדיגיטליים<br />

של התוכניות ההנדסיות<br />

מהפכת הטאבלטים<br />

מגיעה לענף ה<strong>בנייה</strong><br />

חדשנות אינה בדיוק המודוס אופרנדי של תעשיית ה<strong>בנייה</strong>.‏<br />

השינויים המשמעותיים היחידים שהתבצעו במאות האחרונות<br />

בענף ה<strong>בנייה</strong> היו על פי רוב שדרוגים מזעריים של ציוד<br />

ומגמות משתנות באדריכלות.‏ אולם בעשורים האחרונים<br />

חלה סוף סוף התעוררות ביסודות הענף,‏ במיוחד בתהליכי<br />

התכנון ההנדסיים.‏<br />

הופעתן של תוכנות ה-‏information BIM (Building<br />

)modeling והעיצוב התלת-מימדי הממוחשב הגדילו במידה<br />

רבה את יעילות התכנון ההנדסי והקטינו בצורה משמעותית<br />

את צירי הזמן שלו באמצעות הכנסתם לתחום הדיגיטלי.‏<br />

למרות זאת,‏ עדיין נותר תלוי ועומד הניתוק הבלתי עביר<br />

בין משרד התכנון ההנדסי לבין השטח - המקום בו מבוצע<br />

הפרויקט ההנדסי בפועל.‏<br />

הופעתם של מחשבי הלוח ‏)הטאבלטים(‏ רבי העוצמה<br />

עשויה לגשר על פני ההפרדה הזאת בין המשרד לשטח.‏ צגים<br />

גדולים ויפים,‏ ומעבדים חזקים במיוחד פותחים אפשרויות<br />

חסרות תקדים לצוותים בשטח לראות,‏ לתפעל וליישם את<br />

התוכניות ההנדסיות בפרויקט.‏ מנהלי פרויקטים ומנהלי<br />

עבודה המצויידים בטאבלטים יכולים כיום למדוד בדייקנות<br />

כל פרט,‏ לעקוב אחר התקדמות תהליכים,‏ או אחר שעות<br />

העבודה של כל עובד ולבצע עוד פעולות רבות שקודם לכן<br />

לא יכלו לעשות בשטח.‏<br />

תחום זה התפתח במיוחד בשנתיים האחרונות,‏ לאחר שחברת<br />

‏"אפל"‏ הציגה ב-‏‎2010‎ את מחשב הלוח ,iPad שבניגוד<br />

למחשבים אחרים,‏ כולל מחשבים ניידים,‏ המעוצבים כך<br />

שיהיה נוח להשתמש בהם דווקא כשיושבים מולם ליד שולחן<br />

ומניחים אותם על שולחן או על הברכיים,‏ מחשב הלוח נוח<br />

לעבודה במגוון של תנוחות,‏ ואפשר להשתמש בו גם בעמידה<br />

וגם תוך כדי הליכה.‏ צג המגע של הטאבלט מאפשר להשתמש<br />

בו - כתחליף ל"עכבר"‏ ולמקלדת - או בעזרת הסטיילוס,‏<br />

שהוא עט אלומיניום חזק וקל המחובר למחשב ומאפשר<br />

להקליד,‏ להקיש או לגלול בקלות על גבי הצגים,‏ או באמצעות<br />

אצבעות כף היד.‏<br />

עד מהרה גילו מפתחי היישומים ‏)האפליקציות(‏ לטאבלטים,‏<br />

שפיתחו כבר רבבות יישומים בכל תחומי הבידור,‏ המסחר,‏<br />

התעשייה והתכנון,‏ את הפוטנציאל העצום הטמון בפיתוח<br />

יישומים לתעשיית ה<strong>בנייה</strong>.‏ ואומנם,‏ תוך זמן קצר פותחו<br />

כבר עשרות אפליקציות המאפשרות להעביר את כל משרד<br />

התכנון ההנדסי למחשב הלוח הקטן שבאתר ה<strong>בנייה</strong>.‏ צג המגע<br />

של הטאבלט מאפשר להשתמש בו או בעזרת סטיילוס כמה<br />

מנהל פרויקט <strong>בנייה</strong> אינו זקוק עוד למשרד עם ערימות של תדפיסי תוכניות.‏ הוא יכול לנהל את הפרויקט בעזרת הטאבלט ‏)מחשב<br />

הלוח(‏ שבידו,‏ המכיל את כל התדפיסים הדיגיטליים של תוכניות ה<strong>בנייה</strong><br />

90 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

מהאפליקציות האלה מאפשרת איחסון וניהול של כל תוכניות<br />

הפרויקט בתוך ענני מחשוב,‏ שהם פיתוחים המאפשרים<br />

להשתמש בכוח עיבוד ומחשוב דרך רשת האינטרנט.‏ בענן<br />

המחשוב נמצאים הנתונים והלוגיקה העסקית של מערכות<br />

המחשוב הנמצאות בשרתים ובמרכזי מחשוב,‏ והם מופעלים<br />

מיחידות קצה מרוחקות.‏ כתוצאה מכך המשתמשים ב"עננים"‏<br />

אינם צריכים לרכוש ולנהל משאבי ומערכות מחשוב גדולות<br />

ובמקום זאת שוכרים אותם כשירות מספקים שמעמידים<br />

לרשותם כוח מחשוב שהגישה אליו היא מכל מקום דרך<br />

האינטרנט.‏<br />

יישומים אלה,‏ שפותחו במיוחד לתעשיית ה<strong>בנייה</strong>,‏ עבור<br />

<strong>המהנדסים</strong>,‏ הקבלנים,‏ מנהלי הפרויקטים ומנהלי העבודה,‏<br />

חוסכים את הצורך בתדפיסים גדולים של תוכניות משורטטות.‏<br />

ערימות הנייר הגדולות של התוכניות שנערמו עד כה במשרדי<br />

התכנון ההנדסי,‏ נדחסות עתה לתוך מחשב הלוח הקטן.‏<br />

אין צורך להסביר למהנדסים מה פירוש הוויתור על תדפיסי<br />

התוכניות,‏ שבכל פעם יש ליצרם מחדש בשל כל שינוי הנוצר<br />

במהלך העבודה בתוכנית המקורית.‏ יישומי הטאבלטים<br />

החדישים מאפשרים לעדכן מיידית את האנשים באתר<br />

הפרויקט בכל שינוי ובגרסה הטרייה ביותר של התוכנית.‏<br />

הדפסי תוכניות <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong> דיגיטליים גדולים הם הוצאה<br />

המוערכת במיליארדי דולרים בתעשיית ה<strong>בנייה</strong> העולמית.‏<br />

בארה"ב בלבד הוערכה ההוצאה של משרדי התכנון על הדפסי<br />

בהזזת אצבע יכול מפעיל מחשב הלוח לבחור איזו תוכנית הוא<br />

מבקש לראות ולהניעה על פני הצג<br />

כל תוכניות ושרטוטי חלקי המבנה נדחסים לתוך מחשב הלוח<br />

וניתן לבחור ולהגדיל כל אחד מהם<br />

שרטוט מדויק של תוכנית <strong>בנייה</strong> כפי<br />

שהוא מופיע על צג מחשב הלוח<br />

תוכניות בארבעה מיליארד דולר בשנה )!(, והיא אינה כוללת<br />

את ההוצאות המיותרות שנגרמו באתרי ה<strong>בנייה</strong> בגלל שימוש<br />

בתוכניות שלא עודכנו.‏<br />

על-פי תחשיבים שנעשו עלולה עלות הדפסי התוכניות להגיע<br />

לעתים קרובות עד לחצי אחוז מתקציבו הכולל של פרויקט<br />

ה<strong>בנייה</strong> או התשתיות.‏ כאשר מדובר בפרויקטי <strong>בנייה</strong> גדולים<br />

מדובר כבר בהוצאה משמעותית ניכרת.‏ כך,‏ שהשקעה קטנה<br />

יחסית ברכישת מחשבי לוח ואפליקציות לתחום ה<strong>בנייה</strong>,‏<br />

יכולה לחסוך סכומים גדולים לכל משרד תכנון הנדסי ולכל<br />

פרויקט <strong>בנייה</strong>,‏ ולהגדיל את רווחיות התכנון.‏<br />

האמת היא,‏ שרוב שלבי ביצוע תדפיסי התוכניות ההנדסיות<br />

- כמו תכנון,‏ תזמון והצעות - מבוצעים כבר מזמן בצורה<br />

דיגיטלית,‏ מלבד בשטח עצמו.‏ מהפכת הטאבלט בתחום ה<strong>בנייה</strong><br />

מתבטאת בכך שהיא מאפשרת בפעם הראשונה להנגיש את<br />

התוכניות לעובדים באתר ה<strong>בנייה</strong> עצמו באמצעות התקנים<br />

קלי משקל המופעלים באמצעות סוללות הפועלות במשך יום<br />

שלם ויש להם יכולת קישוריות אינטרנטית אלחוטית.‏<br />

יתרה מכך,‏ אפליקציות ה<strong>בנייה</strong> למחשבי הלוח מאפשרות<br />

תקשורת ישירה ומיידית בין כל הצוותים הקשורים לפרויקט<br />

ובכך הם מאפשרות חיסכון בזמן,‏ מונעות בזבוז,‏ טעויות<br />

וכשלים אפשריים.‏<br />

אחד ההיבטים המבטיחים ביותר של יישומי מחשבי הלוח<br />

ל<strong>בנייה</strong> היא הסינכרוניזציה בין משרד התכנון והביצוע לבין<br />

הצוותים בשטח,‏ המאפשרת זרימת מידע שוטפת בין היזמים,‏<br />

המתכננים,‏ הקבלנים,‏ הספקים והיועצים המקצועיים למיניהם.‏<br />

הם מאפשרים גם תכנון לוגיסטי מהיר,‏ אישור מיידי של<br />

הלקוחות,‏ בקרות מושלמות ואפילו ניתוחים אנליטיים בעלי<br />

ערך שיאפשרו שיפורים בפרויקטים עתידיים.‏<br />

בשוק נמצאות כיום כבר אפליקציות רבות לתחום ה<strong>בנייה</strong>.‏<br />

המפורסמות והמוצלחות מביניהן הן Fasttac, SmartBidNet,<br />

PlanGrid, AutoCAD WS ועוד רבות אחרות.‏ רובן מציעות<br />

לנסות חלק מהיישום חינם ורק לאחר שמתרשמים ממנו ניתן<br />

לרכוש את היישום כולו.‏ מחירי היישומים משתנים מדולרים<br />

בודדים ועד כמה עשרות דולרים בסך הכל.‏<br />

כשמחשבי הלוח השונים מגבירים בהתמדה את כוח המחשוב<br />

שלהם,‏ את עמידותם ואת יכולותיהם,‏ נראה שדורות חדשים<br />

של יישומים לענף ה<strong>בנייה</strong> יחוללו מהפכה אמיתית לתמיד<br />

בדרך שבה מקצועני ה<strong>בנייה</strong> יתקשרו ביניהם.‏<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 91 <strong>2012</strong>

יו''ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ אינג'‏ דני מריאן,‏ בכנס ‏"תשתיות ישראל <strong>2012</strong>'':<br />

‏''בעיית הבעיות במשבר הדיור במדינה<br />

הוא העדר התכנון לטווח ארוך!''‏<br />

שלושה שבועות לאחר שערך את כנס התחבורה והתשתיות<br />

הדו-שנתי בירושלים ‏)ראה כתבה נפרדת(‏ היה <strong>איגוד</strong><br />

<strong>המהנדסים</strong> ל<strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong> שותף לכנס נוסף בנושא<br />

התשתיות.‏ הפעם היה זה כנס ‏"תשתיות ישראל <strong>2012</strong>", שנערך<br />

ב-‏‎31‎ ביולי במרכז הכנסים ‏"אבניו"‏ במתחם קריית שדה<br />

התעופה בן-גוריון בלוד.‏ יזמה אותו חברת הכנסים הפרטית<br />

‏"מידע כנסים",‏ והוא נערך בשיתוף ה<strong>איגוד</strong>,‏ התאחדות בוני<br />

הארץ ‏)לשעבר התאחדות הקבלנים(,‏ התאחדות התעשיינים,‏<br />

רשות המים,‏ ה<strong>איגוד</strong> הישראלי למים ורשות שמאי המקרקעין.‏<br />

הכנס עסק בשלושה תחומים:‏ נדל"ן,‏ מים וחשמל.‏<br />

המשתתפים בכנס הפעם לא היו רק מהנדסים.‏ לצד מהנדסי<br />

ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות הופיעו הפעם כלכלנים,‏ מנכ"לי ומנהלי<br />

שיווק של חברות מסחריות,‏ ראשי ערים ופקידים ממשלתיים<br />

בכירים.‏ כיבדו את הכנס בסקירות קצרות בנושאי משרדיהם<br />

שר האנרגיה והמים,‏ המהנדס עוזי לנדאו,‏ ושר השיכון והבינוי,‏<br />

אריאל אטיאס.‏<br />

הדוברים בשלושת מושבי הכנס לא התמקדו בנושאים הנדסיים<br />

מקצועיים,‏ אלא יותר בנושאים כלכליים,‏ עיוניים וניהוליים.‏<br />

כך,‏ למשל,‏ במושב המליאה סקר האלוף ‏)במיל.(‏ יפתח רון-‏<br />

טל,‏ יו"ר הדירקטוריון של חברת החשמל,‏ את משבר החשמל<br />

ומשק הגז בישראל,‏ בעוד שפיליפ כרמי,‏ מנכ"ל חברת ‏"שניידר<br />

אלקטריק ‏-ישראל",‏ הירצה על התייעלות אנרגטית.‏<br />

פתח מושב המליאה שר האנרגיה והמים,‏ עוזי לנדאו,‏ שהדגיש<br />

כבר בפתיחת דבריו,‏ כי ‏"נושא הגז הוא הנושא החשוב ביותר<br />

שמשרד האנרגיה והמים חייב להתמודד עימו".‏ בתחום זה<br />

הבעיה האקוטית היא חיבור המדינה למאגרי הגז שנתגלו<br />

מול חופי ישראל.‏ הוא גילה,‏ כי במשרדו דנים בתוכנית לחבר<br />

את מאגר הים ‏"תמר"‏ אל מאגר הים הוותיק ‏"ים טטיס",‏<br />

העומד להתרוקן,‏ כדי שניתן יהיה כבר באפריל 2013 להזרים<br />

משם גז באמצעות הצנרת הקיימת.‏ בנוסף לכך תתחבר אוניה<br />

‏"מגזזת"‏ אל מסוף תחנת הכוח בחדרה,‏ כדי להזרים אליה גז<br />

בהובלה ימית.‏<br />

השר לנדאו הפליג בחזון פיתוח משק הגז הישראלי ודיבר על<br />

תוכניות לשווק בעתיד גז ממאגרי הגז של ישראל גם לסין<br />

ולהודו.‏ ‏"לא רק זאת",‏ הוסיף ואמר,‏ בעתיד נוכל לייצא גם<br />

חשמל ומים מותפלים!"‏<br />

לדבריו,‏ יבוצעו עד שנת 2016 עוד 14 קידוחי גז בים התיכון<br />

מול חופי ישראל,‏ אבל מדובר בקידוחים בשדות גז קטנים,‏<br />

שצריך שיהיה תמריץ לחבר אותם לחוף.‏<br />

‏"פיתוח דרמטי מהיר של נושא הגז ישייע למדינה להתמודד<br />

בהצלחה עם האתרגים הכלכליים הגדולים הניצבים בפנינו",‏<br />

אמר לנדאו.‏ ‏"משק הגז יהיה משענתה של ישראל להתמודד<br />

עם הקשיים הכלכליים".‏<br />

שר האנרגיה והמים,‏ עוזי לנדאו,‏ נואם<br />

בכנס התשתיות <strong>2012</strong> ומתמקד בפיתוח<br />

משק הגז<br />

יו"ר <strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> ל<strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong><br />

בנאום הברכה שנשא במושב הנדל"ן של<br />

כנס התשתיות<br />

שר השיכון והבינוי,‏ אריאל אטיאס,‏ נואם<br />

במושב הנדל"ן שנערך במסגרת כנס<br />

התשתיות<br />

92 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

יו"ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ אינג'‏ דני מריאן ‏)מימין(,‏ מחליף דברים עם שר השיכון והבינוי אריאל אטיאס ‏)משמאל(‏ במושב הנדל"ן של כנס התשתיות<br />

דיור להשכרה בסטנדרט נמוך!‏<br />

לאחר מושב המליאה התפצל הכנס לשלושה מושבי משנה<br />

שהתנהלו במקביל:‏ מושב נדל"ן,‏ מושב תחבורה ומושב מים.‏<br />

את מושב הנדל"ן פתח שר השיכון והבינוי,‏ אריאל אטיאס,‏<br />

שטרם ידע אז כי הקיצוצים המתוכננים במשרדו יבוטלו תוך<br />

יומיים.‏<br />

הוא תקף בחריפות את החלטת ראש הממשלה ושר האוצר<br />

להנהיג תקציב דו-שנתי במשק ותלה בו את אחד הגורמים<br />

ל"בור"‏ התקציבי הענק שנפער השנה בתקציב המדינה.‏ ‏"שיטת<br />

התקציב הדו-שנתי,‏ שהזהרתי בשעתו מפניה,‏ נכשלה כישלון<br />

חרוץ",‏ אמר.‏ ‏"המדינה פשוט לא מסוגלת לתכנן את הכנסותיה<br />

שנתיים מראש.‏ זה לא עבד בשום מדינה בעולם ואין סיבה<br />

שזה יעבוד אצלנו!"‏<br />

בהזהירו מפני הקיצוצים המתוכננים במשרדו אמר השר<br />

אטיאס:‏ ‏"הקדנציה שלי במשרד השיכון והבינוי רוויה<br />

במאבקים עם משרד האוצר.‏ בתחום הדיור יש במדינה מחזור<br />

שנוצר במשך למעלה מעשור בהקצאת קרקעות ל<strong>בנייה</strong>.‏ יש<br />

לנו אומנם עכשיו 45 נאלף התחלות <strong>בנייה</strong> בשנה אבל אנחנו<br />

חייבים לשלב כלים נוספים כדי להתקדם כל הזמן ולהדביק<br />

את הפער".‏<br />

בתחום בניית הדירות להשכרה אמר השר אטיאס:‏ ‏"כדי<br />

להצליח לבנות דירות להשכרה אנחנו פתוחים לקבל כל<br />

פרמטר.‏ אנחנו מוכנים לתת לקבלנים שיבנו דירות להשכרה<br />

קרקע חינם.‏ אנחנו לא מבקשים מחיר מינימום לקרקע.‏ מדובר<br />

בדירות בגודל של 85 מ"ר בסטנדרט <strong>בנייה</strong> נמוך,‏ כדי להוזיל<br />

את מחיר בנייתן ולאפשר שהזוגות שישכרו דירות כאלה<br />

יוכלו לשכור אותן לתקופה של עשר שנים כששכר הדירה<br />

יעלה מדי שנה רק בשיעור המדד פלוס אחוז אחד.‏ הקרקע<br />

תישאר של היזם.‏<br />

‏"צריך לזכור,‏ שכיום 26% מאזרחי המדינה חיים בשכירות.‏ כדי<br />

שתהיה להם אפשרות לגור בשכירות בשכר דירה נורמלי,‏ לא<br />

חייבים שתהיה חנייה בבניין,‏ לא ג'קוזי ולא אביזרי מותרות<br />

מחו"ל.‏ אגב,‏ בנושא זה העברנו כבר בכנסת חוק שיפטור את<br />

הקבלנים והיזמים ממס על הכנסות מהשכרת דירות.‏ אנחנו<br />

שואפים להגיע בתחום זה למצב כפי שהוא קיים בעולם -<br />

לדיירים תהיה ודאות שלא ניתן להוציאם מהדירה כל שנה".‏<br />

השר סיים את הרצאתו באומרו:‏ ‏"צריך להמשיך להיאבק על<br />

מנת שהקיצוצים בתקציב המדינה לא יפגעו בשכר הדירה,‏<br />

בדיור הציבורי ולא בתקציב הגמיש שנועד לסייע בתשלום<br />

דמי השכירות לשכבות החלשות!"‏<br />

יו"ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ אינג'‏ דני מריאן,‏ שבירך את משתתפי המושב<br />

בשם ה<strong>איגוד</strong>,‏ התייחס,‏ בין השאר,‏ להורדת הרעיון לייבא<br />

מהנדסים מתכננים מחו"ל מעל סדר היום הציבורי.‏<br />

‏"<strong>המהנדסים</strong> האזרחיים בישראל עושים עבודה טובה",‏ אמר<br />

מריאן.‏ ‏"לשמחתנו,‏ כל הקריאות שהושמעו לייבא מהנדסים<br />

מחו"ל השתתקו".‏ בהתייחסו לתקציב המדינה הדו-שנתי,‏<br />

שעליו מתח השר אטיאס ביקורת,‏ אמר דני מריאן:‏ ‏"בתחום<br />

ההנדסה וה<strong>בנייה</strong> תקציב דו-שנתי הוא כלום.‏ בתכנון השיכון<br />

והבינוי דרוש תכנון לטווח ארוך ולא לשנתיים.‏ העדר תכנון<br />

לטווח ארוך במדינה הוא אבי אבות הבעיה של המחסור בדיור<br />

ועליית מחרי הדירות.‏ לצערנו,‏ אנחנו חיים במדינה שמקדשת<br />

את נושא ה'כאן ועכשיו!'.‏ המסר שהמדינה שלוחת לאזרחיה<br />

הוא שמוטב להיות פיקח ולא חכם!"‏<br />

דני מריאן סיים את דבריו בקוראו למשתתפי המושב:‏ ‏"חברים,‏<br />

בואו נפעיל את כל היכולות וההשפעה שלנו על מנת שבכל<br />

נושא חשוב יהיה תכנון לטווח ארוך.‏ ענף הנדל"ם אינו יכול<br />

להתקיים בתנאים של אי ודאות.‏ לי נשאר רק לקוות שיום<br />

אחד אולי תהיה תזוזה לכיוון הזה".‏<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 93 <strong>2012</strong>

חדשות בתקינה<br />

תקנים שפורסמו מאפריל <strong>2012</strong><br />

ועד לסוף יוני <strong>2012</strong><br />

מהנדסת לימור ארגמן<br />

תקנים חדשים<br />

# ת"י 579 חלק - 10.1 מערכות סולאריות לחימום מים:‏<br />

קולטים העשויים שפופרות ריק ‏)ואקום(‏ וקולטים<br />

העשויים חומרים פולימרים - דרישות כלליות;‏<br />

# ת"י 579 חלק - 10.2 מערכות סולאריות לחמום מים:‏<br />

קולטים העשויים שפופרות ריק ‏)ואקום(‏ וקולטים<br />

העשויים חומרים פולימרים - שיטות בדיקה;‏<br />

# ת"י 1227 חלק - 7.1 תכן גשרים:‏ סמכים - סמכים<br />

אלסטומריים;‏<br />

# ת"י 1877 חלק - 11 מוצרים ומערכות לשיקום ולהגנה<br />

של מבני בטון - הגדרות,‏ דרישות,‏ בקרת איכות והערכת<br />

תואמות:‏ אבחון והערכה;‏<br />

# ת"י 2378 חלק - 6 קירות מחופים באבן טבעית:‏ קירות<br />

מחופים בשיטת הקיר הכפול.‏<br />

רוויזיות לתקנים קיימים<br />

# ת"י 579 חלק - 4 מערכות סולאריות לחימום מים:‏<br />

מערכות תרמוסיפוניות - תכן,‏ התקנה ובדיקה;‏<br />

# ת"י 579 חלק - 5 מערכות סולאריות לחימום מים:‏<br />

מערכות מרכזיות בבניינים;‏<br />

# ת"י 579 חלק - 6 מערכות סולאריות לחימום מים:‏<br />

מערכות מאולצות דירתיות.‏<br />

# ת"י 1476 חלק - 1 בדיקת אטימות מעטפת הבניין לחדירת<br />

מים:‏ גגות שטוחים ומרפסות;‏<br />

# ת"י - 1638 מערכות אינטרקום ‏)מקשרי פנים(‏ בבנייני<br />

מגורים,‏ במשרדים,‏ במבנים ובמקומות ציבוריים;‏<br />

# ת"י 2378 חלק - 1 קירות מחופים באבן טבעית:‏ אבן<br />

טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי.‏<br />

גיליונות תיקון לתקנים קיימים<br />

# ת"י 466 חלק - 1 חוקת הבטון:‏ עקרונות כלליים ‏)ג"ת<br />

מס'‏ 3(;<br />

# ת"י 579 חלק - 9 מערכות סולאריות לחמום מים:‏ מאיצי<br />

חימום ‏)ג"ת מס'‏ 1(;<br />

# ת"י 1001 חלק - 1 בטיחות אש בבניינים:‏ מערכות מיזוג<br />

אוויר ואוורור ‏)ג"ת מס'‏ 2(;<br />

# ת"י 1001 חלק - 1.2 בטיחות אש בבניינים:‏ מערכות<br />

חימום,‏ מיזוג אוויר ואוורור ‏)ג"ת מס'‏ 1(;<br />

# ת"י 2378 חלק - 2 קירות מחופים באבן טבעית:‏ קירות<br />

מחופים בקיבוע רטוב ‏)ג"ת מס'‏ 2(;<br />

# ת"י 4422 חלק - 2 פריטי מסגרות למקלטים:‏ פריטים<br />

למרחבים מוגנים – דרישות ובדיקות ‏)ג"ת מס'‏ 4(;<br />

# ת"י 4570 חלק - 3 מערכות לאוורור ולסינון של אוויר<br />

במקלטים:‏ מסננים ‏)ג"ת מס'‏ 1(;<br />

# ת"י 5044 חלק - 1 מכללי דלתות מגן:‏ דלתות כניסה<br />

ראשית לדירות מגורים,‏ למשרדים ולעסקים - ייצור ‏)ג"ת<br />

מס'‏ 1(.<br />

תיקוני טעות לתקנים קיימים<br />

ת"י - 755 תגובת בשרפה של חומרי <strong>בנייה</strong> - שיטות בדיקה<br />

וסיווג.‏<br />

ביטול תקנים<br />

ת"י - 4030 ארגזי רוח ‏)שולי גג(‏ ופרטי גמר בגגות משופעים<br />

עם כיסוי קל.‏<br />

הצעות תקנים ותיקונים לתקנים קיימים<br />

שיהיו בביקורת ציבורית במהלך <strong>ספטמבר</strong><br />

# ת"י 413 חלק - 2.6 תכן לעמידות ברעידות אדמה:‏ מבנים<br />

הנדסיים - רכיבים מכניים וחשמליים;‏<br />

# ת"י 931 חלק - 1.8 עמידות אש של אלמנטי בניין -<br />

שיטות בדיקה:‏ דרישות ספציפיות לאלמנטים לא-נושאים<br />

מפרידים אנכיים;‏<br />

# ת"י 1034 חלקים - 10-1 אקוסטיקה:‏ מדידות של בידוד<br />

קול באלמנטי בניין ‏)במעבדה ובאתר(;‏<br />

# ת"י - 1194 אקוסטיקה:‏ מדידות מעבדה של רעש הנוצר<br />

במתקני שפכים;‏<br />

# ת"י 1227 חלק - 4 תכן גשרים:‏ גשרים להולכי רגל<br />

ולאופניים - עומסים;‏<br />

# ת''י - 1309 אקוסטיקה - מדידת בליעת קול בחדר<br />

הדהוד;‏<br />

# ת"י 1349 חלק - 1 אקוסטיקה:‏ תיאור של רעש סביבתי<br />

ומדידתו - גדלים ונהלים בסיסיים;‏<br />

# ת"י 1752 חלק - 1 מערכות לאיטום גגות שטוחים מבטון:‏<br />

התשתית לאיטום;‏<br />

# ת"י 2142 חלק - 2 בטיחות בשטחים פתוחים - פתרונות<br />

להפרשי גבהים:‏ פתרונות בתחומי דרכים באזורים לא-‏<br />

מבונים;‏<br />

# ת"י 5412 חלק - 2 מבנים יבילים ארעיים:‏ בתי ספר וגני<br />

ילדים.‏<br />

בעת תקופת הביקורת הציבורית ניתן לעיין בהצעות הרוויזיה<br />

באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי שכתובתו היא:‏<br />

,WWW.SII.ORG.IL ולהעיר הערות.‏<br />

ת''י 1227 חלק - 7.1 תכן גשרים:‏ סמכים -<br />

סמכים אלסטומריים<br />

מהנדס משה כרמל<br />

תקן זה הוא חלק מתוך סדרת משנה של ת"י 1227. במסגרת<br />

הרוויזיה לת"י 1227 חלק 1 הוחלט לחלק את תקני ת"י 1227<br />

- עומסים בגשרים,‏ חלק - 1 גשרי דרך וחלק - 2 גשרי<br />

רכבת לסדרה שחלקיה הם:‏<br />

94 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

תכן גשרים:‏ עקרונות ודרישות<br />

גאומטריות<br />

ת"י 1227 חלק 2<br />

- תכן גשרים:‏ גשרי דרך - עומסים ת"י 1227 חלק<br />

תכן גשרים:‏ גשרי רכבת - עומסי - ת"י 1227 חלק 1<br />

רכבת<br />

תכן גשרים:‏ גשרי רכבת - עומסי<br />

רכבת קלה<br />

תכן גשרים:‏ גשרים להולכי רגל<br />

ולאופניים - עומסים<br />

תכן גשרים:‏ עמידות לרעידות אדמה - ת"י 1227 חלק 5<br />

3.1<br />

-<br />

ת"י 1227 חלק<br />

3.2<br />

-<br />

- ת"י 1227 חלק 4<br />

ת"י 1227 חלק 6<br />

- תכן גשרים:‏ מבנים תת-קרקעיים ת"י 1227 חלק<br />

תכן גשרים:‏ סמכים - סמכים אלסטומריים<br />

ת"י 1227 חלק 8<br />

- תכן גשרים:‏ מעקים בגשרי דרך 7.1<br />

-<br />

תקן זה ‏)ת"י 1227 חלק 7.1( פורסם ממאי <strong>2012</strong> אך נקבעה<br />

לו תקופת חפיפה של 12 חודשים מיום פרסומו ברשומות<br />

‏)שהיה ב-‏ 16.7.<strong>2012</strong>( בתקופה זו ניתן לתכנן גם על-פי<br />

התקן הקודם ‏)ת"י 1227 חלק 1(.<br />

תקן זה מפרט את דרישות התפקוד,‏ ההנחיות לתכן והבדיקות<br />

של סמכים אלסטומריים המשמשים כתושבות על רכיבים<br />

נושאים בגשרים,‏ ושתפקידם להעביר עומסים ממיסעת הגשר<br />

לנציבים או ליסודות.‏ התקן דן בסמכים אלסטומריים שאינם<br />

משוריינים וסמכים אלסטומריים משוריינים רב-שכבתיים<br />

מחליקים ושאינם מחליקים.‏<br />

התקן אינו דן בסמכים אלסטומריים שתסבולתם המשופרת<br />

לקבלת עומסים אנכיים מבוססת על כליאה )confinement(<br />

של האלסטומר בתוך מארז מתכתי גלילי;‏ או בסמכים<br />

אלסטומריים בעלי ליבת עופרת;‏ או בסמכים אלסטומריים<br />

בעלי כושר ריסון משופר;‏ או בסמכים אלסטומריים משוריינים<br />

באמצעות סיבים או טקסטיל;‏ או בסמכים אלסטומריים<br />

מחליקים,‏ אשר משטח ההחלקה שלהם אינו עשוי פולי-‏<br />

טטרא-פלואורו-אתילן )PTFE( ‏)על סמכים אלה חל התקן<br />

האירופי .)EN 1337-2<br />

ניהול פרויקטי תשתית,‏ בינוי ותחבורה<br />

באמצעות מתודולוגיות וכלי ניהול מתקדמים,‏<br />

בדגש על היבטים סביבתיים<br />

| AVIV AMCG העבודה 27 ראש העין<br />

טל':‏ 073-2590222 פקס:‏ 03-9024224<br />

avivamcg@avivamcg.com<br />

www.avivamcg.com<br />

תערוכת BAU 2013 תיערך במינכן,‏ גרמניה בין<br />

ה-‏‎14‎ ועד ה-‏‎19‎ לינואר 2013, היא התערוכה<br />

המובילה בעולם לתחום האדריכלות,‏ ה<strong>בנייה</strong>,‏<br />

העיצוב.‏ כ-‏‎2000‎ חברות מכל רחבי העולם יציגו<br />

את המוצרים והחידושים שלהם בפני קהל<br />

מבקרים צפוי של כ-‏‎240,000‎‏.‏ שטח התצוגה<br />

הכולל מתפרס על פני 180,000 מ”ר יוצגו<br />

פתרונות ארכיטקטוניים,‏ חומרים ושיטות בניה<br />

מתקדמים לסקטור הפרטי העסקי והציבורי,‏<br />

תכנון ועיצוב פנים,‏ שיחזור ושיקום מבנים<br />

ואתרים.‏<br />

אילו נושאים יאפיינו ויקבעו את תחום העיצוב<br />

וה<strong>בנייה</strong> בשנים הבאות‏ תערוכת BAU זיהתה<br />

את התחומים עיקריים אשר יכתיבו את הסגנון<br />

ואופי התערוכה הקרובה:‏ קיימות,‏ אנרגיה,‏<br />

פיתוח אורבני במאה ה-‏‎21‎‏.‏ מציגים רבים יעצבו<br />

את ביתני התצוגה שלהם בהתייחס והתכוונה<br />

לתחומים אלו,‏ ויציגו פתרונות ומוצרים חדשים.‏<br />

אדריכלים,‏ מהנדסי בניין ויזמים ישאו הרצאות<br />

בתחומים אלו במסגרת הפורומים הרבים<br />

שייערכו בתקופת התערוכה.‏<br />

הקיימות משתלבת ומעצבת את תעשיית<br />

ה<strong>בנייה</strong> יותר מאשר כל סקטור אחר במשק.‏<br />

הקיימות הינה הנושא הראשי המשתלב וחולש<br />

על כל שאר התחומים בתערוכת .BAU 2013<br />

בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית<br />

ביותר בתחום הקיימות.‏ יש הסכמה כללית<br />

שנושא הקיימות מקיף את כל השלבים בענף<br />

ה<strong>בנייה</strong> ‏)החל משלבי תכנון ראשוניים,‏ ממשיך<br />

בשלב ה<strong>בנייה</strong> וכלה בהריסה(‏ ולא מתרכז<br />

רק באספקטים אקולוגיים,‏ אלא גם בצדדים<br />

הכלכליים והחברתיים.‏<br />

באירופה פותחה מערכת של תקנות מיוחדות<br />

לבדיקה האם מערכות,‏ מרכיבים ומבנים<br />

מוגמרים,‏ עומדים בתנאי הקיימות.‏ בעתיד הלא<br />

רחוק ימולאו עבור כל מבנה ‏“הצהרות מוצר<br />

סביבתיות”‏ אשר יספקו מידע על איכות הביצוע<br />

ורמת השמירה על הסביבה.‏ קיימות של מבנים<br />

תמשיך להיות גורם חשוב ומשפיע בתחום<br />

המחקר והפיתוח בתעשיית הבניה.‏ האוכלוסייה<br />

תתחיל להיות מעורבת באופן פעיל בקבלת<br />

ההחלטות לגבי מיזמי <strong>בנייה</strong> גדולים.‏<br />

בפורומים השונים במסגרת תערוכת BAU ידונו<br />

בנושאים מרכזיים וחשובים כגון שינויים דמוגרפיים,‏<br />

תנודות אקלים גלובליות,‏ אנרגיה חלופית<br />

ואורבניזציה,‏ כולם מנקודת מבט של קיימות.‏<br />

תישאל השאלה איך ניתן לתכנן ערים ולבנות<br />

אזורים אורבניים שלמים לפי עקרונות הקיימות.‏<br />

אנרגיה - החיפוש המתמיד אחר אנרגיה<br />

חלופית ואנרגיה מתחדשת ידון בהרחבה<br />

בפורומים בתערוכת .BAU <strong>2012</strong> חברות רבות<br />

יציגו פתרונות ומוצרים חדשים בתחום.‏ אנשי<br />

תעשייה,‏ פוליטיקאים ופעילי איכות הסביבה,‏<br />

קבלני בנין ויזמים יציגו מצגות בנושא.‏ בל נשכח<br />

את הצרכנים שנעשים יותר ויותר מעורבים<br />

בתחום החסכון באנרגיה,‏ הן מבחינה כלכלית<br />

והן כדי לשמור על איכות הסביבה.‏ אילו פתרונות<br />

יהיו מעשיים‏ באילו שיטות יבחרו הקבלנים<br />

או הדיירים‏ האם יתרכזו בפתרונות בתכנון<br />

גגות,‏ חלונות,‏ קירות או חזיתות‏ כל התשובות<br />

בתערוכת .BAU 2013<br />

פיתוח עירוני במאה ה-‏‎21‎ - נכון להיום מתגוררת<br />

מחצית מהאוכלוסייה בעולם באזורים אורבניים<br />

והצפי לשנת 2050 הוא כי 75% מאוכלוסיית<br />

העולם ‏)שתימנה עד אז כ-‏‎9.3‎ מיליארד בני אדם(‏<br />

תתגורר באזורים אורבניים.‏ איך להעריך,‏ להתייחס<br />

ולהתכונן לשינוי הזה‏ איך תיראה עיר העתיד‏<br />

נושא זה יוצג בהרחבה בתערוכת .BAU 2013<br />

מחקרים הוכיחו כי מגורים בעיר חוסכים אנרגיה<br />

רבה:‏ הוצאות החימום והקרור ירדו,‏ הוצאות נסיעה<br />

לעבודה וממנה יצטמצמו,‏ אוכלוסיה מבוגרת תוכל<br />

להמשיך להתגורר בביתה בגלל נגישות לרופאים,‏<br />

חיי חברה ותרבות,‏ מרכזי קניות,‏ שימוש בתחבורה<br />

ציבורית כל האמצעים אשר תורמים לקיימות<br />

במרקם האורבני.‏<br />

נציגי תערוכת BAU בישראל:‏<br />

יוני הפקות פרסומיות בע”מ<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 95 <strong>2012</strong>

תיקון טעות בהצעה לשינוי טבלה במאמר על ‏"בטון בסביבה ימית"‏<br />

$$ 3 &/0* 43 $3 #%*+ 3$ $' 122$&/0<br />

, $#%*+$&'(&) - .$* #$% !"#<br />

במאמר ‏"בטון בסביבה ימית - בדיקות קיים ודרישות תקניות",‏ פרי עטם של פרופ'‏ קוסטה קובלר,‏ אינג'‏ ולדימיר צ'רנוב<br />

ואינג'‏ חיים זלוטניקוב,‏ שפורסם ב<strong>גיליון</strong> מס'‏ 51 של ‏"הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>"‏ מחודש מאי <strong>2012</strong>, נפלו טעויות בטבלה<br />

‏)מס'‏ 5 במאמר(,‏ שהכילה הצעה לשינוי טבלה 3.2 בת"י 466 וטבלה 11 בת"י 118. להלן הטבלה המתוקנת עם ההצעה<br />

לשינוי בדרישות קיים לבטון:‏<br />

!"#$%&%!"#$"%&#'!($)'!)#!*&#+!*+&,&!-+".+!/%,0&!%)"'!("1,2!%134'!(,"5"4'!6&5!+.<br />

!;/=%$5/>B<br />

! 8! !$$.,G<br />

$:9&<br />

$ &*&+>8;<br />

&$ %=&:>=<br />

$$+(="@&=<br />

$$G-HG<br />

$&*&=<br />

מכונות הדפוס החדישות ביותר<br />

איכות מהירות אדיבות<br />

% BJJF!9=""++I!),4,%$.!P(,/1'!)$,C<br />

% BJJO!9%,3"",!>,$0)!9),7"%>!P(,/1<br />

3. EN 206-1 Concrete, Part 1: Specification, performance, production and<br />

conformity, European Standard, 2000<br />

4. UFGS-03 31 29 - Marine Concrete. NAVFAC Unified Facilities Guide<br />

Specifications, US NAVY, 2009<br />

טל.‏ 03-5662080, סלולר:‏ 050-5264435<br />

הגר”א 15 ‏)בית גרפוליט(,‏ תל-אביב<br />

!! !$+C!GLL!!":) 8!<br />

!8! O!":)<br />

<<br />

B<<br />

96 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

השתלמויות ש השתלמויות ש השתלמויות ש השתלמויות ש השתלמויות ש השתלמויות<br />

ועדת ההשתלמויות מודיעה על קורס בנושא:‏<br />

אחזקת ותפעול מבנים ומערכות<br />

הקורס יתקיים בימי ראשון החל מ-‏‎14.10.12‎ 5 מפגשים בין השעות 9:00-13:00<br />

במשרדי <strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong>,‏ רח'‏ ביאליק 155, הכניסה מרח'‏ התע"ש 10 רמת - גן<br />

מרכז הקורס:‏<br />

אבי אברהם<br />

קהל היעד:‏<br />

מנהלי פרויקטים ב<strong>בנייה</strong>,‏ מהנדסי תשתיות,‏ מהנדסי תפעול ואחזקה,‏<br />

מהנדסי מבנים,‏ קבלנים,‏ בונים ויזמים.‏<br />

על יום העיון:‏<br />

חשיפת מנהל פרויקט ה<strong>בנייה</strong> לשיקולי תכנון וניהול התפעול<br />

והתחזוקה במבנה מרובה מערכות,‏ לרבות – המבנה עצמו,‏ תשתיותיו,‏<br />

מערכות אל"מ ומערכות טכנולוגיות ‏)חדרי מחשבים(‏ ובארגון מרובה<br />

סניפים ‏)כדוגמת בנק,‏ קופ"ח,‏ משטרה(.‏<br />

תוכנית הקורס:‏<br />

א.‏ התייעלות אנרגטית בישראל ובכלל;‏ <strong>בנייה</strong> ירוקה - הקשר לשימור<br />

אנרגיה ואזכור התקן למבנה ירוק,‏ ניהול אנרגיה - מה נדרש בתקן‏<br />

סקר אנרגיה - מבנה ותכולה - כיצד לבצע ולהגיש,‏ תאורה ואנרגיות<br />

ירוקות,‏ מודלים של תגמול,‏ הקשר בין תגמול לאנרגיה.‏<br />

המרצה:‏ מוטי בן יוסף<br />

ב.‏ תכנון מערכות מיזוג אוויר:‏ שיטות קירור ומיזוג אוויר,‏ מחזור<br />

קירור,‏ סוגי מערכות וגזים,‏ יחידות מידה,‏ קוגנרציה והשבת חום,‏<br />

היבטים סביבתיים באידוי מים,‏ <strong>בנייה</strong> ירוקה אל מול הסוגים השונים<br />

של מערכות מיזוג אויר והתאמתם למקומות ומקרים שונים.‏<br />

המרצה:‏ צבי וקס<br />

ג.‏ עריכת חוזה תפעול ואחזקה:‏ תפקידי מתכנן האחזקה,‏ חובות<br />

עורך המכרז ‏)זכויות קורא המכרז(,‏ הקצאת תקציב אחזקה בישראל<br />

ובארה"ב,‏ יתרונות לאחזקה מתוכננת,‏ מפרטים מיוחדים,‏ מבנה חוזה<br />

,O&M מסמכי המכרז,‏ תנאי סף,‏ נוסחת קבלן זוכה.‏<br />

המרצה:‏ אבי אברהם<br />

ד.‏ תרגול עריכת מסמכי מכרז:‏ הכנת מסמכי מכרז לתפעול ואחזקה<br />

‏"בהשתתפות"‏ לקוח,‏ יועץ אחזקה,‏ יועצים מקצועיים ומפקח.‏<br />

המרצה:‏ אבי אברהם<br />

ה.‏ תפעול ואחזקה בארגון מרובה סניפים:‏ פתרונות לצורכי ניהול<br />

אחזקה ותחזוקה שוטפת של מבנים ומערכות,‏ בתחומי החשמל,‏<br />

מיזוג האוויר,‏ אנרגיה סולארית,‏ מערכות כיבוי אש ומערכות<br />

חימום וקירור;‏ ניהול תשתיות אלקטרו-מכאניות,‏ ומבנים בסדרי<br />

גודל גדולים,‏ כולל בינוי ושיפוצים,‏ חוזי שירות,‏ הסמכות ותקינה<br />

לנושא .FM<br />

המרצה:‏ דני מילוא<br />

ו.‏ מערכות אוויר דחוס במפעל:‏ מהו אוויר דחוס‏ סוגי מערכות<br />

אוויר דחוס,‏ טכנולוגיית דחיסה,‏ מערכות אוויר דחוס מוצפות שמן<br />

או נטולות שמן,‏ ציוד עיקרי במערכות אוויר דחוס,‏ צנרת ואביזרים,‏<br />

אנרגיה ויעילות,‏ השפעת לחץ העבודה על העלות,‏ שיטת הפיקוד,‏<br />

עומס מירבי או חלקי,‏ דליפות אוויר,‏ השבת חום.‏<br />

המרצה:‏ ירון שלגי<br />

ז.‏ תפעול ואחזקת מערכות :IT מהו מתקן ,IT שכבות<br />

התפעול,‏ שרתים/מסדים/ארונות,‏ אמינות,‏ שרידות,‏ גיבוי,‏<br />

יתירות,‏ פעולות Change) ,IMAC (Install, Move, Add,<br />

תקריות ובעיות,‏ אירועים,‏ ניטור ובקרה,‏ רמות שירות SLA<br />

Agreement) ,(Service Level ניהול תצורה,‏ ניהול נכסי תוכנה<br />

וחומרה,‏ תהליכי עבודה,‏ תפעול מרכזי שירות,‏ מערכות לניהול<br />

שירותים עסקיים Management) ,BSM (Business Service<br />

סוגי ענן וסוגי שירותים:‏ פלטפורמה ,PAAS תשתיות ,IAAS<br />

תוכנה ,SAAS מוקד לקוחות/מרכז תמיכה ,Help Desk שו"ב<br />

.Network Operation Center<br />

המרצה:‏ דוד בן-טולילה<br />

ח.‏ חיסכון באנרגיה במערכות מיזוג אוויר:‏ משאבות חום מסוגים<br />

שונים ‏-יתרונות וחסרונות,‏ אמצעים נוספים לחימום מים,‏<br />

דוגמאות ותשובות לשאלות שיעלה הפורום,‏ השלמות לנושאים<br />

שנלמדו.‏<br />

המרצה:‏ צבי וקס<br />

ט.‏ תמחור חוזה ותפעול אחזקה ‏)הרצאה ותרגול(:‏ פרויקטי מימון,‏<br />

מבנה ההתקשרות,‏ תמחור המציע,‏ אומדן מתכנן,‏ עוגת התקציב,‏<br />

מודל ,ILS כיצד לבנות בהיבט אחזקה‏ ניתוח תמחיר בפרויקט,‏<br />

מדיניות גיבוי במשנה ובתלמוד 1+N. הכנת אומדנים ותמחור<br />

שירותי תפעול ואחזקה.‏<br />

המרצה:‏ אבי אברהם<br />

דמי הרשמה<br />

חבר <strong>איגוד</strong>,‏ חבר לשכת <strong>המהנדסים</strong> ‏)הנדסה אזרחית(‏ - 2,450<br />

ש''ח<br />

חבר התאחדות הקבלנים ‏)בעל המשרד בלבד(,‏ <strong>איגוד</strong> מהנדסי ערים,‏<br />

עמותת האדריכלים - 2,700 ש''ח אחר - 3,200 ש''ח<br />

קרן ידע הנדסי אקדמי:‏ לזכאי קרן ידע הנדסי אקדמי תינתן מלגה<br />

עבור ההשתלמות בהתאם למכלול הקריטריונים לשנת <strong>2012</strong>.<br />

הרשמה<br />

במשרדי ה<strong>איגוד</strong>,‏ רח'‏ ביאליק 155 ‏)כניסה מרח'‏ התע"ש 10( קומה<br />

ב',‏ רמת גן.‏ טלפון 03-752405, פקס 03-7524076.<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 97 <strong>2012</strong>

השתלמויות ש השתלמויות ש השתלמויות ש השתלמויות ש השתלמויות ש השתלמויות<br />

ועדת השתלמויות מודיעה<br />

על קורס בנושא:‏<br />

קורס בנושא:‏<br />

עריכת מסמכי מכרז <strong>2012</strong><br />

יתקיים בימי חמישי החל מ-‏‎15.11.12‎<br />

8 מפגשים בין השעות 13:00 - 9:00<br />

במשרדי <strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong>,‏ רח'‏ ביאליק 155, הכניסה מרח'‏ התע"ש<br />

10 רמת-גן<br />

מרכז הקורס:‏ מהנדס יובל למפל<br />

קהל היעד:‏ מנהלי פרויקטים ב<strong>בנייה</strong>,‏ מהנדסי תשתיות,‏ מהנדסי<br />

תפעול ואחזקה,‏ מהנדסי מבנים,‏ אדריכלים,‏ קבלנים,‏ בונים ויזמים.‏<br />

על יום העיון:‏ אחד הכשלים העיקריים במימוש פרויקטים ב<strong>בנייה</strong><br />

<strong>ותשתיות</strong>,‏ הינו בהכנת מסמכי מכרז לקויים,‏ הגורמים לאי עמידה<br />

במסגרת הפרויקטים המתוכננים ולחוסר כלכליות.‏<br />

מטרת הקורס:‏ הקניית והעשרת ידע בקרב <strong>המהנדסים</strong> והעוסקים<br />

ב<strong>בנייה</strong> ובתשתיות,‏ בהכנת מסמכי מכרזים וחוזים עם תרגול מעשי<br />

בכתיבת מסמכי המכרזים.‏<br />

בין צוות המרצים שנבחרו נמצאים בעלי ותק מקצועי רב ומגוון:‏ עורך<br />

דין,‏ מרצים בתחום ה<strong>בנייה</strong>,‏ אדריכלים,‏ מהנדסים,מנהלי פרויקטים<br />

ועורך מכרזים,‏ עורך מפרטי הבטחה ובקרת איכות,‏ עורך מפרטים<br />

ויועץ בבטיחות באתרי <strong>בנייה</strong>.‏<br />

דמי הרשמה:‏ לחבר <strong>איגוד</strong> או חבר לשכת <strong>המהנדסים</strong> ‏)הנדסה<br />

אזרחית(:‏ עלות למשלמים עד 2,500 - 12.10.14 ש''ח,‏ עלות<br />

למשלמים לאחר 2,700 - 12.10.15 ש''ח,‏ לחבר התאחדות הקבלנים<br />

‏)בעל משרד בלבד(,‏ <strong>איגוד</strong> מהנדסי ערים,‏ עמותת האדריכלים:‏ עלות<br />

למשלמים עד 2,700 - 12.10.14 ש''ח,‏ עלות למשלמים לאחר<br />

2,900 - 12.10.15 ש''ח,‏ אחרים:‏ 3,200 ש''ח<br />

הרשמה:‏ במשרדי ה<strong>איגוד</strong>,‏ רח'‏ ביאליק 155, רמת-גן.‏ טלפון -03<br />

,752405 פקס .03-7524076<br />

<strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong><br />

בשיתוף עמותת אדם טבע ודין<br />

מודיעים על יום עיון בנושא:‏<br />

שימוש בחומרי <strong>בנייה</strong> ממוחזרים<br />

בעבודות בינוי ופיתוח<br />

שיתקיים ביום ראשון ה-‏ 18.11.<strong>2012</strong> בשעה 12.30<br />

ב"יפה לי"‏ ארץ ישראל יפה,‏ שד'‏ רוקח 80 פארק הירקון,‏ תל אביב<br />

מרכזי יום העיון:‏ פרופ'‏ קוסטה קובלר ומר גלעד אוסטרובסקי<br />

קהל היעד:‏ מנהלי פרויקטים,‏ אדריכלים,‏ מהנדסי ביצוע,‏ מהנדסי<br />

מבנים,‏ מהנדסי חומרים קבלנים,‏ בונים ויזמים<br />

על יום העיון<br />

המחסור הגובר בחומרי כריה וחציבה בתוליים הולידו צורך בהגברת<br />

השימ בחומרי <strong>בנייה</strong> מוחזרים בעבודות פיתוח ובינוי.‏ בשנים<br />

האחרונות חלה התקדמות במחקר,‏ בתקינה ובחקיקה,‏ וכעת יש<br />

חשיבות רבה בהרחבת השימוש בחומרים אלה.‏ יום העיון הינו<br />

פרי יוזמה משותפת של <strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong>,‏ עמותת ‏"אדם,‏ טבע<br />

ודין"‏ וחברת ‏"שיכון ובינוי''.יום העיון נועד להציג באופן רחב את<br />

סוגיית השימוש בחומרים ממוחזרים על היבטיו השונים:‏ מנהליים,‏<br />

סביבתיים ומדעיים.‏<br />

פרטים והרשמה:‏ באתר האינטרנט של ה<strong>איגוד</strong> ובמשרדי ה<strong>איגוד</strong>:‏ רח'‏<br />

ביאליק 155 רמת-גן.‏ טלפון 03-752405, פקס 03-7524076.<br />

MODERN SEISMIC DESIGN<br />

STRATEGIES AND COMPUTER<br />

ANALYSIS OF BRIDGE<br />

STRUCTURES EQUIPPED WITH<br />

SEISMIC ISOLATION SYSTEMS<br />

בחסות:‏ חב'‏ פלסגומי<br />

שיתקיים בימים שני ושלישי 15-16 אוקטובר <strong>2012</strong> בין השעות<br />

15:00-09:00 במשרדי ה<strong>איגוד</strong> ברמת גן<br />

רכז הקורס:‏ אינג'‏ שלמה ליברמן<br />

הקורס יועבר בשפה האנגלית<br />

בתכנון גשרים לעמידות ברעידות אדמה נעזרים יותר ויותר בסמכים<br />

מסוג High Damping Rubber או ,Lead Rubber Bearings<br />

ובאביזרים כגון:‏ .Hydraulic Viscous Dampers סמכים ואביזרים<br />

אלו השתכללו במשך הזמן ופורסמו תקנים באירופה ובארה"ב<br />

המפרטים הנחיות לתכנון ולבדיקה.‏ <strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> החליט לגייס<br />

שני מומחים בעלי שם עולמי בתחום:‏ - Dr. .R Medeot יושב ראש<br />

של ועדות התקינה האירופאית;‏ ו-‏Mezzi - Prof. .M פרופסור<br />

באוניברסיטה ברומא;‏ אשר יעבירו קורס שיאפשר למשתתפים<br />

להרחיב את הידע ולהתעדכן בשיטות החישוב.‏<br />

עקב הביקוש וההתענינות הרחבה,‏ רצוי להזמין מקומות בשלב<br />

מוקדם עד כמה שניתן,‏ לפני שהרשימה תיסגר.‏<br />

תוכנית הקורס<br />

A. Objectives of the Training Course<br />

The Training Course main objectives are those of:<br />

expounding the state-of-the art in the field of advanced<br />

bridge design strategies for structural protection and<br />

listing the modern anti-seismic devices (Dr. R. Medeot)<br />

- illustrating the present procedures for modeling the<br />

bridge structures and conducting the seismic dynamic<br />

analysis thereof (Prof. M. Mezzi)<br />

B. Course matters<br />

The Training Course comprises a total of 12 hours of<br />

lectures and is subdivided into 2 Blocks, namely:<br />

Block 1: Modern Seismic Design Strategies and related<br />

Seismic Hardware (Dr. Medeot)<br />

Block 2: Computer Dynamic Analysis of Isolated Bridge<br />

Structures (Prof. Mezzi)<br />

C. Block 1<br />

1. Short History of seismic engineering 2. Energy<br />

approach 3. Design strategies 4. Seismic hardware<br />

D. Block 2<br />

5. Dynamic Analysis of Seismic Response 6. Seismic Input<br />

for Dynamic Analysis 7. Modeling of Main Structures<br />

8. Modeling of Isolation Devices 9. Management of<br />

Dynamic Analyses 10. Analysis of the Results 11.<br />

Example of Application<br />

הרשמה<br />

במשרדי ה<strong>איגוד</strong>,‏ רח'‏ ביאליק 155 ‏)כניסה מרח'‏ התע"ש 10( קומה<br />

ב',‏ רמת-גן.‏ טלפון 03-752405, פקס 03-7524076.<br />

98 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

logo

products

Resources

Company

Terms of service
Privacy policy
Cookie policy
Cookie settings
Imprint
Change language
Made with love in Switzerland
© 2024 Yumpu.com all rights reserved

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!