מגזין בנייה ותשתיות גיליון ספטמבר 2012 - איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות
מגזין בנייה ותשתיות גיליון ספטמבר 2012 - איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות
מגזין בנייה ותשתיות גיליון ספטמבר 2012 - איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
צילום הדמייה של שני גשרי נחל עטרות החדשים הנשענים על ארבעה נציבים משתי גדות הנחל ושתי כלונסאות בגדה המזרחית<br />
שלו. במרכז נראה האפיק המתפתל היבש של הנחל, שבחורף מתמלא במים, כשברקע בתי שכונת בית חנינא מזרח<br />
עשירים. בין בית חנינא החדשה לפסגת זאב מתנשא תל<br />
בשם תל-אל-פול, שעליו היה שלד של בניין שנועד להיות<br />
ארמונו של המלך חוסיין. התל מזוהה כעיר המקראית גבעה,<br />
שהייתה בירת שבט בנימין, שבה משח שמואל הנביא את<br />
שאול בן קיש למלך ישראל הראשון, במהלך מסעו לחיפוש<br />
האתונות שאבדו לאביו. מסיבה זו מכונה התל גם "גבעת<br />
שאול".<br />
כביש החיבור העיקרי בין פסגת זאב ובית חנינא מזרח למרכז<br />
ירושלים היא דרך האלוף עוזי נרקיס )כביש 60(. כיום אין<br />
להן גישה ישירה לשדרות מנחם בגין )כביש 50(, שהן עורק<br />
הכניסה המרכזי לירושלים מצפון, אלא באמצעות איגוף ארוך<br />
דרך איזור התעשייה עטרות. על מנת לחסל את פקקי התנועה<br />
הגדולים הנוצרים מדי בוקר בכניסה הצפונית לירושלים מכיוון<br />
פסגת זאב, תוכננה על-ידי חברת "מוריה", במסגרת תוכנית<br />
האב לתחבורה בירושלים, בניית שני גשרים דו-נתיביים<br />
מקבילים מעל נחל עטרות, בקטע שבין בית חנינא מזרח<br />
לפסגת זאב, שיאפשר לתושבי שתי שכונות אלה להתחבר<br />
בדרך הקצרה ביותר לשדרות מנחם בגין.<br />
"מוריה - חברה לפיתוח ירושלים בע"מ", הוקמה על-<br />
ידי עיריית ירושלים במטרה לבצע עבור העירייה, משרד<br />
התחבורה, מינהל מקרקעי ישראל, הרשות לפיתוח ירושלים<br />
וגופים ציבוריים אחרים עבודות בתחום פיתוח התשתיות<br />
בבירת ישראל. פרויקט בניית הגשרים קיבל את הכינוי<br />
"פרויקט מחלף 4/20", שכן הוא אמור לקשר בין כביש בגין<br />
צפון )כביש 4( המתחבר לכביש 443 היורד לשפלה, לבין כביש<br />
פסגת זאב ובית חנינא מזרח )כביש 20(.<br />
בשעתם כבר נבנו גשרים מעל נחל עטרות, בקטע הנמצא<br />
כקילומטר דרומית מהאתר שנבחר לבניית גשרי עטרות<br />
החדשים. אבל אלה היו גשרי קורות שנועדו לאפשר את סלילת<br />
המשכו הצפוני של כביש 4 העירוני, הוא דרך מנחם בגין.<br />
<strong>בנייה</strong> בשיטת המקטעים<br />
היצוקים על המיסעה<br />
בינואר 2011 זכתה חברת "רמט" מקבוצת "קרדן", אחת<br />
מחברות ה<strong>בנייה</strong> והפיתוח הגדולות בישראל, במכרז לבניית<br />
הגשרים, כגשרי מקטעים יצוקים במקום. לחברת "מוריה",<br />
החברה העירונית של ירושלים שהזמינה את הגשרים, הייתה<br />
כבר מאז שנת 1996 תוכנית מוכנה לבניית הגשרים, אותה<br />
תכנן משרד <strong>המהנדסים</strong> התל-אביבי "צ. זכות מהנדסים" של<br />
המהנדס ציון זכות, הידוע כמהנדס גשרים מיומן. הגשר שתכנן<br />
זכות היה גשר מקטעים טרומיים בשיטת הזיז המאוזן. כלומר,<br />
גשר הנבנה בטכנולוגיה של בניית גשרים עיליים שבה מורכב<br />
הגשר באמצעות מקטעים טרומיים, שנוצקים במפעל או באתר<br />
ומחוברים ביניהם בטור.<br />
אבל "רמט", שביקשה לזכות במכרז באמצעות הגשת ההצעה<br />
הזולה ביותר, וגם אין בבעלותה מפעל ליציקת מקטעים<br />
טרומיים, ביקשה ממהנדס הגשרים רז מור, בעל משרד<br />
ההנדסה התל-אביבי "קדמור מהנדסים", מומחה בעל מוניטין<br />
בינלאומי בתכנון גשרים בטכנולוגיות חדשניות, שתכנן גשרים<br />
ייחודיים רבים בארץ ובעולם, לתכנן עבורה גשרי מקטעים<br />
בטכנולוגיה המוזילה את מחיר הקמתם. רז מור תכנן אומנם<br />
גשרי מקטעים כאלה שזיכו את "רמט" במכרז.<br />
מספר מהנדס גלעד צוובנר, מהנדס הפרויקט מטעם "קדמור<br />
מהנדסים": "בתכנון המקורי של ‘מוריה' היו הגשרים אמורים<br />
להיבנות מעל הנחל כ-500 מ' צפונית יותר. אבל שם בדיוק<br />
יש מעבר מעל לוואדי של תושבי בית חנינא המזרחית לבית<br />
חנינא המערבית ולא רצינו לחסום אותו, לכן תוכננו הגשרים<br />
בנקודה הנמצאת דרומית למעבר. ‘רמט' פנו למשרדנו וביקשה<br />
שנמצא פתרונות לבניית גשר ממקטעים היצוקים באתר<br />
בשיטה זולה יותר".<br />
צוובנר מסביר גם מדוע תוכננו מלכתחילה שני גשרים דו-<br />
40 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>, גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>
Change language