מגזין בנייה ותשתיות גיליון ספטמבר 2012 - איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות
23.12.2014 • Views
Share Embed Flag

מגזין בנייה ותשתיות גיליון ספטמבר 2012 - איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות

מגזין בנייה ותשתיות גיליון ספטמבר 2012 - איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות

מגזין בנייה ותשתיות גיליון ספטמבר 2012 - איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות

SHOW MORE
SHOW LESS
ePAPER READ
DOWNLOAD ePAPER
engineering.org.il

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

START NOW

˙ÂÈ˙˘˙ ‰ÈÈapple· ˙Ò„apple‰<br />

χ¯˘È· ˙ÂÈ˙˘˙ ‰ÈÈapple·Ï ÌÈÒ„apple‰Ó‰ „‚ȇ Ï˘ ÈÚˆ˜Ó‰ ˙Ú‰ ·˙Î<br />

μ≤ ÔÂÈÏ‚<br />

≤∞±≤ ¯·ÓËÙÒ<br />

˙‡ˆÂ‰·<br />

®¯¢Ú© χ¯˘È· ÌÈÈ‚ÂÏÂappleÎˉ ˙ÂÚˆ˜Ó· Ìȇӄ˜‡‰Â ÌÈÏÎȯ„‡‰ ¨ÌÈÒ„apple‰Ó‰ ˙΢Ï<br />

® ¯ ¢ Ú © Ï ‡ ¯ ˘ È · ˙ Â È ˙ ˘ ˙ Â ‰ È È apple · Ï<br />

ÌÈÒ„apple‰Ó‰ „‚ȇ<br />

ÈÒ„apple‰Ó „‚ȇ<br />

χ¯È· ÌȯÚ

גרין מבנים<br />

מבני ציבור ותעשיה,‏ מוסדות רפואה,‏ תחנות רכבת,‏ מרכזי ספורט,‏ בריכות<br />

שחיה,‏ מטבחים תעשייתיים,‏ <strong>בנייה</strong> טרומית,‏ <strong>בנייה</strong> מתועשת בשילוב מערכות<br />

מיוחדות,‏ גשרים,‏ עבודות פיתוח,‏ מרכזים לוגיסטיים ומתקני התפלה.‏<br />

רח'‏ התע"ש 24 א.ת.‏ כפר-סבא,‏<br />

טל.‏ 09-7672191 פקס.‏ 09-7673024

שנרגיש לקראת סוף שנה אזרחית ועמוק בתוך שנת העבודה הבאה.‏<br />

השנה החולפת היתה שנת שיא בפעילות ענף ההנדסה,‏ ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות.‏ ההשקעה של הממשלה<br />

בתשתיות יחד עם פרויקטי ה<strong>בנייה</strong> למשרדים והבניה הפרטית שהיו בשיאם הביאו את משרדי<br />

ההנדסה,‏ מנהלי הפרויקטים,‏ המפקחים והקבלנים לשיא של פעילות.‏ הוכחנו שוב כמו בעבר שאנו<br />

יודעים להתמודד עם לחץ,‏ לספק פתרונות הנדסיים מתקדמים ולהמשיך להוביל את ענף ה<strong>בנייה</strong><br />

והתשתיות להשגת יעדיו.‏<br />

44 29<br />

18<br />

גם ל<strong>איגוד</strong> הייתה שנת שיא בפעילותו שהולכת ומתגברת מזה מספר שנים.‏ מספר ימי העיון,‏ הכנסים<br />

והקורסים גדל משנה לשנה.‏ אנו משקיעים מאמץ מיוחד בהגדרה והוצאה לפועל של קורסים להכשרת<br />

מהנדסים.‏ אנו רואים בהכשרה ועדכון הידע של <strong>המהנדסים</strong> את היעוד העיקרי של ה<strong>איגוד</strong> ומשקיעים<br />

בכך משאבים רבים.‏ אשמח אם תמצאו רגע פנוי להעביר אלינו את מחשבותיכם ובקשותיכם בנושא.‏<br />

דבר יו”ר ה<strong>איגוד</strong> בארבע השנים שחלפו הוכפל ויותר מחזור ההכנסות ‏(המציג את היקף הפעילות שלנו)‏ בעוד<br />

שההוצאות הקבועות גדלו ב‎60%‎ בלבד.‏ בתקופה זו הגדלנו את יתרת המזומן שלנו בכ – 40%,<br />

היתרה הנוכחית מתאימה להחלטת הועד לשמור על יתרת מזומן בגובה של שנת פעילות אחת.‏<br />

חברי ה<strong>איגוד</strong>,‏ מהנדסים,‏<br />

עונת הקיץ הלוהטת ‏)תרתי<br />

משמע(‏ מסתיימת,‏ גם החגים<br />

שבפתח יחלפו חיש ונמצא את<br />

עצמנו בלי שנרגיש לקראת סוף<br />

שנה אזרחית ועמוק בתוך שנת<br />

העבודה הבאה.‏<br />

השנה החולפת הייתה שנת<br />

שיא בפעילות ענף ההנדסה,‏<br />

ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות.‏ ההשקעה<br />

של הממשלה בתשתיות,‏ יחד<br />

עם פרויקטי ה<strong>בנייה</strong> למשרדים<br />

וה<strong>בנייה</strong> הפרטית,‏ שהיו בשיאם,‏<br />

הביאו את משרדי ההנדסה,‏<br />

מנהלי הפרויקטים,‏ המפקחים העלייה בהכנסות ה<strong>איגוד</strong>:‏ המספרים בצד שמאל מבטאים ש"ח.‏ הגרף הכחול האמצעי מייצג את<br />

זה הזמן הכנסות להתאים ה<strong>איגוד</strong> את בין השנים התשתיות 2007 שלנו -2011; ‏(הפיזית הגרף האדום והאנושית)‏ התחתון לרמת משקף את הפעילות על הוצאות מנת הניהול של להמשיך ה<strong>איגוד</strong> את קצב<br />

והקבלנים לשיא של פעילות.‏<br />

ה<strong>איגוד</strong>,‏ אנו עוסקים<br />

שנה<br />

חברי<br />

בסוף כל<br />

על<br />

ה<strong>איגוד</strong><br />

במידע<br />

בקופת<br />

לטיפול<br />

היתרות<br />

CRM<br />

את<br />

מערכת<br />

העליון מסמן<br />

הטמענו<br />

הירוק<br />

הבאות.‏<br />

והגרף<br />

בשנים<br />

שנים אלה,‏<br />

גם<br />

בין<br />

הוכחנו שוב,‏ כמו בעבר,‏ שאנו הצמיחה<br />

יודעים להתמודד עם לחץ,‏ לספק בשדרוג אתר האינטרנט המהווה את כלי לרמת הקשר הפעילות על העיקרי מנת אתכם להמשיך את ובכוונתנו קצב לקלוט הצמיחה גם עובדים בשנים נוספים<br />

הבאות.‏ הטמענו מערכת CRM לטיפול במידע על חברי<br />

והשיווק.‏<br />

ה<strong>בנייה</strong><br />

האדמיניסטרציה<br />

ולהמשיך להוביל את ענף<br />

בתחומי<br />

פתרונות הנדסיים מתקדמים<br />

והתשתיות להשגת יעדיו.‏ חשוב להזכיר את כנס מנהלי הפרויקטים ה<strong>איגוד</strong>;‏ אנו שיתקיים ב עוסקים בשדרוג לאוקטובר אתר במרכז האינטרנט הירידים.‏ אל המהווה את תמתינו לרגע<br />

גם ל<strong>איגוד</strong> הייתה שנת שיא בפעילותו האחרון,‏ הרשמו שהולכת עכשיו ומתגברת ותנו מזה לנו לשוב כלי הקשר ולהפתיע העיקרי אתכם אתכם בכנס מדהים ובכוונתנו מכל לקלוט הבחינות.‏ עובדים נוספים<br />

מספר שנים.‏ מספר ימי העיון,‏ הכנסים והקורסים גדל משנה בתחומי האדמיניסטרציה והשיווק.‏<br />

לשנה.‏ אנו משקיעים מאמץ מיוחד אסיים בהגדרה בברכת שנה והוצאה טובה לפועל של ומועדים חשוב לשמחה לכם להזכיר את ולבני כנס מנהלי משפחותיכם,‏ מי הפרויקטים יתן של ושנת ה<strong>איגוד</strong>,‏ תשע"ג שיתקיים תהיה שנה<br />

טובה,‏ שנת המשך צמיחה,‏ שקט ושלווה ב-‏‎22‎ לכם,‏ לאוקטובר במרכז למשפחותיכם ולכל הירידים.‏ עם אל ישראל.‏ תמתינו לרגע האחרון,‏<br />

הרשמו עכשיו ותנו לנו לשוב ולהפתיע אתכם בכנס מדהים<br />

שלכם<br />

מכל הבחינות.‏<br />

אסיים בברכת שנה טובה דני ומועדים מריאן לשמחה לכם ולבני<br />

משפחותיכם,‏ מי ייתן ושנת תשע"ג יו"ר תהיה ה<strong>איגוד</strong> שנה טובה,‏ שנת<br />

המשך צמיחה,‏ שקט ושלווה לכם,‏ למשפחותיכם ולכל עם<br />

ישראל.‏<br />

שלכם<br />

דני מריאן,‏<br />

יו"ר ה<strong>איגוד</strong><br />

קורסים להכשרת מהנדסים.‏ אנו רואים בהכשרה ועדכון הידע<br />

של <strong>המהנדסים</strong> את הייעוד העיקרי של ה<strong>איגוד</strong> ומשקיעים בכך<br />

משאבים רבים.‏ אשמח אם תמצאו רגע פנוי להעביר אלינו<br />

את מחשבותיכם ובקשותיכם בנושא.‏<br />

בארבע השנים שחלפו הוכפל ויותר מחזור ההכנסות ‏)המציג<br />

את היקף הפעילות שלנו(‏ בעוד שההוצאות הקבועות גדלו<br />

ב-‏‎60%‎ בלבד.‏ בתקופה זו הגדלנו את יתרת המזומן שלנו<br />

בכ-‏‎40%‎‏.‏ היתרה הנוכחית מתאימה להחלטת הוועד לשמור<br />

על יתרת מזומן בגובה של שנת פעילות אחת.‏<br />

זה הזמן להתאים את התשתיות שלנו ‏)הפיזית והאנושית(‏<br />

22<br />

יו’’ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ הנהלת ה<strong>איגוד</strong> וחברי הוועד של ה<strong>איגוד</strong>,‏ מברכים את<br />

חברי ה<strong>איגוד</strong>,‏ ציבור מהנדסי ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות<br />

וכל העוסקים בענף ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות בישראל<br />

בברכת<br />

שנה טובה<br />

שנת שלום ושגשוג,‏ שנת <strong>בנייה</strong> וצמיחה<br />

10 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

ÈÒ„apple‰Ó „‚ȇ<br />

χ¯È· ÌȯÚ<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong><br />

כתב העת המקצועי של <strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> ל<strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong> בישראל<br />

64<br />

חברי המערכת:‏<br />

אינג'‏ שמואל רבין - יו"ר<br />

אינג'‏ רמי בלס - הנדסת מבנים<br />

אינג'‏ רן ברז'יק - מים וסביבה<br />

אדר'‏ אהוד פלקוביץ'‏ - <strong>איגוד</strong> מהנדסי ערים<br />

פרופ'/ח קוסטה קובלר - חומרי <strong>בנייה</strong><br />

פרופ'/ח יגאל שוחט - אחזקת מבנים<br />

ד"ר אורי שקד - ניהול ה<strong>בנייה</strong><br />

<strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> ל<strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong><br />

ביאליק 155, רמת-גן<br />

טל.‏ 03-7524075, פקס.‏ 03-7524076<br />

כתובתנו באינטרנט:‏ www.engineering.org.il<br />

דוא"ל:‏ engltd@netvision.net.il<br />

יו"ר ה<strong>איגוד</strong>:‏ אינג'‏ דני מריאן<br />

מנהלת ה<strong>איגוד</strong>:‏ ענבל כבירי<br />

מזכירת ה<strong>איגוד</strong>:‏ לילך גפני<br />

הוצאה לאור<br />

תירוש )1998( הוצאה לאור בע"מ<br />

הגר”א 17, ת"א 66024<br />

טל'‏ 03-5662080, פקס'‏ 03-5662081<br />

כתובתנו האלקטרונית:‏<br />

E-mail: tirosh@tirosh-site.co.il<br />

אתר אינטרנט:‏<br />

www.tirosh-site.co.il<br />

עורך:‏ אלי תבור<br />

עורכת גראפית:‏ ליאת אוריאל<br />

שיווק ופרסום:‏ לאה צור,‏ חדוה פז<br />

קוראים כותבים<br />

12 משולחנה של מנכ"לית ה<strong>איגוד</strong><br />

ענבל כבירי<br />

14<br />

סימפוזיון fib תל-אביב 2013<br />

18 20 ניתוח קרביים - לא מתיחת פנים<br />

מנכ"ל היכל התרבות,‏ אהרון סופר;‏ האדריכל עופר קולקר<br />

ואינג'‏ דני שחם על שיפוץ היכל התרבות בתל-אביב<br />

ניתוק עמודי היכל התרבות מיסודותיו והארכתם ב-‏‎4‎ מ'‏<br />

אינג'‏ עדי לרר<br />

29<br />

39 הגשרים על נחל עטרות<br />

מהנדסי הגשרים רז מור וגלעד צוובנר ואנשי ‏"דוקה ישראל"‏<br />

דורון שטוקפיש ומהנדס עידו כפרי על גשר הנבנה<br />

בשיטה ייחודית בצפון ירושלים<br />

המרחב הפתוח כנוף מרפא במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה<br />

אדריכלית נוף דפנה גרינשטיין,‏ ד"ר גיל הר-גיל ואדריכלית נוף הילה רותם הלוי<br />

54<br />

64 בית חולים ציבורי ברמה ובאיכות של בי"ח מודרני פרטי<br />

אדריכל מרסלו ברסטוביסקי על בית החולים ‏"אסותא"‏ המתוכנן<br />

להיבנות באשדוד<br />

הבניין שעיקרו הן מדשאותיו<br />

מהנדס אריה זוהר על ‏"בית הנבחרות"‏ בשפיים<br />

72<br />

שיקולים חברתיים בתשתיות לאומיות<br />

עו"ד אילן שרקון<br />

80<br />

מקצוע חדש בישראל - בקרת תכן ו<strong>בנייה</strong><br />

82 כביש האפיפיור הצפוני ישוקע לעומק של עד עשרה מטרים<br />

83 85 ‏"לא כל עיר בעולם,‏ כמו ירושלים,‏ זוכה שמפקח ה<strong>בנייה</strong><br />

שלה הוא נשיא ארה"ב"‏<br />

ראש עיריית ירושלים,‏ ניר ברקת,‏ בכנס השלישי לתחבורה <strong>ותשתיות</strong> של ה<strong>איגוד</strong><br />

מהפכת הטאבלטים מגיעה לענף ה<strong>בנייה</strong><br />

אלי תבור<br />

90<br />

‏"בעיית הבעיות במשבר הדיור במדינה הוא העדר התכנון לטווח ארוך"‏<br />

יו"ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ דני מריאן,‏ בכנס ‏"תשתיות ישראל <strong>2012</strong>"<br />

92<br />

חדשות תקינה<br />

94 תיקון טעות במאמר ‏"בטון בסביבה ימית"‏<br />

96 השתלמויות<br />

97 ˙ÂÈ˙˘˙ ‰ÈÈapple· ˙Ò„apple‰<br />

χ¯˘È· ˙ÂÈ˙˘˙ ‰ÈÈapple·Ï ÌÈÒ„apple‰Ó‰ „‚ȇ Ï˘ ÈÚˆ˜Ó‰ ˙Ú‰ ·˙Î<br />

μ≤ ÔÂÈÏ‚<br />

≤∞±≤ ¯·ÓËÙÒ<br />

μ≤ ÔÂÈÏ‚ ˙ÂÈ˙˘˙ ‰ÈÈapple· ˙Ò„apple‰<br />

המודעות הן על אחריות המפרסמים בלבד.‏<br />

המאמרים בעיתון זה הם על אחריות כותביהם בלבד ומביעים את דעתם<br />

ולא את השקפת המערכת.‏ המערכת אינה אחראית להם.‏<br />

תמונת השער:‏ מרכיב שלוחות מתנייע מתוצרת חברת ‏"דוקה",‏ שבאמצעותו יוצקים<br />

מקטעים בגשרי המקטעים החדשים הנבנים בטכנולוגיה ייחודית מעל נחל עטרות<br />

בצפון ירושלים,‏ בקצה הזיז המערבי של שלוחת אחד הגשרים<br />

˙‡ˆÂ‰·<br />

הנדסת הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון <strong>ותשתיות</strong>,‏‎52‎‏,‏ גליון 51, מאי <strong>ספטמבר</strong> 11 11 <strong>2012</strong><br />

®¯¢Ú© χ¯˘È· ÌÈÈ‚ÂÏÂappleÎˉ ˙ÂÚˆ˜Ó· Ìȇӄ˜‡‰Â ÌÈÏÎȯ„‡‰ ¨ÌÈÒ„apple‰Ó‰ ˙΢Ï<br />

® ¯ ¢ Ú © Ï ‡ ¯ ˘ È · ˙ Â È ˙ ˘ ˙ Â ‰ È È apple · Ï<br />

ÌÈÒ„apple‰Ó‰ „‚ȇ

קוראים כותבים<br />

מכולות כדירות - האמנם<br />

דיור בר-השגה‏<br />

קראתי בעניין רב את מאמרו של יובל<br />

רוזנר ‏"דיור בר-השגה מהיר וזול"‏ ב<strong>גיליון</strong><br />

חודש מאי של ‏"הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>"‏<br />

‏)מס'‏ 51(, על השימוש שעושים בעולם,‏<br />

ובמיוחד בלונדון במכולות פלדה לבניית<br />

דירות,‏ מעונות סטודנטים,‏ משרדים<br />

ומבני ציבור.‏ לפי מאמר זה,‏ ניתן לפתור<br />

הרבה בעיות <strong>בנייה</strong>,‏ שיכון ודיור באמצעות<br />

המכולות לנובלה ימית,‏ ואף לבנות דיור<br />

בר-השגה.‏<br />

מבנים ממכולות נבנו גם בארץ.‏ במסגרת<br />

עבודתי בנמל אשדוד כמהנדס מבנים<br />

ימיים בחברת נמל אשדוד בע"מ,‏ ניהלתי<br />

בשטח הנמל שני פרויקטים של מבנים<br />

המורכבים ממכולות:‏<br />

‏•מתחם משרדים באולם הנוסעים<br />

של נמל הנמל,‏ שתוכנן על-ידי<br />

אדריכל רמי שנער ממשרד ‏"מן-שנער<br />

אדריכלים",‏ כשהקונסטרוקטור היה<br />

מהנדס רפי בט ממשרד ‏"לביא-בא מהנדסים".‏ המתחם<br />

נבנה כבר בשנת 2007.<br />

‏•מבנה מסוף מכולות,‏ שתוכנן בידי האדריכל שמואל פוטש,‏<br />

נמצא בשלבי <strong>בנייה</strong>.‏<br />

בהסתמך על ניסיוני זה אני מרשה לעצמי להניח,‏ כי צברתי<br />

ניסיון מספיק על מנת להעיר כמה הערות בקשר לנאמר<br />

בכתבה.‏<br />

א.‏ גודל המכולות.‏ קיימים שלושה דגמים נפוצים של מכולות<br />

הובלה ימית:‏<br />

בגדלים של ‘20, ‘40 ו-'‏‎40‎ .HC רק אחד מהם )‘40 )HC<br />

מתאים איכשהוא ל<strong>בנייה</strong>.‏ גובה מכולה מסוג זה הוא 2.90 מ'‏<br />

ברוטו,‏ ו-‏‎2.69‎ מ'‏ נטו.‏ במידה ומתקינים בתוך המכולה ריצוף<br />

ותקרה אקוסטית נשאר בתוכה גובה של 2.40 מ'‏ במקרה<br />

הטוב.‏ אם לא יותקנו בה ריצוף ותקרה אקוסטית זה רע מאוד<br />

מבחינה אקוסטית ותרמית.‏ הדבר גם לא עומד בדרישת התקן<br />

לגובה התקרה - 2.50 מ'.‏<br />

רוחב המכולה בפנים הוא 2.35 מ'.‏ אם אתם רוצים לשנות את<br />

פנים המכולה ולהוסיף חיזוקים,‏ עיבודים וכו',‏ תיהנו מחדר<br />

ברוחב של 2.20 מ'‏ בלבד,‏ לאחר חיפוי גבס.‏<br />

ב.‏ עיבוד פנים.‏ במקור המכולה חסרה בידוד אקוסטי כלשהוא.‏<br />

במידה ורוצים לבצע חיפוי גבס בפנים,‏ חייבים לרתך את<br />

הניצבים לדופן המכולה.‏ זה כרוך בהמון עבודה וטיפול בצבע,‏<br />

כמובן.‏ אם רוצים להכניס מערכות כלשהן לחדר תצטרכו<br />

לטפל באיטום חורים.‏<br />

ג.‏ מצב המכולות.‏ לא מדובר כאן במיחזור מכולות שהיו<br />

בשימוש.‏ ושלא תהיינה אשליות:‏ המכולות יוצאות מההובלה<br />

מבנה דו-קומתי של משרדים ודוכני שירות המורכב ממכולות,‏ במסוף הנוסעים של נמל<br />

אשדוד.‏ המבנה הוקם כבר בשנת 2007<br />

הימית,‏ או כתוצאה מפגיעה מכאנית רצינית בשלד,‏ או בגלל<br />

קורוזיה מתקדמת מאוד.‏ בשני המקרים האלה יותר זול לזרוק<br />

את המכולות לגרוטאות.‏ כאשר בוחרים מכולות שישמשו<br />

במבנה,‏ נבחרות מכולות שיכולות להישאר בהובלה ימית<br />

שנים רבות נוספות.‏<br />

ד.‏ איטום.‏ כאן כל פריט אינו סטנדרטי ומחירו הוא בהתאם<br />

לכך.‏<br />

ה.‏ צבע.‏ יש שתי חלופות - או לצבעו צביעה חובבנית עם<br />

תחזוקה שוטפת,‏ או להשקיע במערכת צבע רצינית.‏ אך<br />

גם צביעה כזו אינה משחררת מהצורך בתחזוקת הקירות<br />

הצבועים.‏<br />

האם המסקנה מכל הנאמר לעיל היא כי לא כדאי לבנות<br />

ממכולות‏ התשובה היא שכדאי להשתמש במכולות ל<strong>בנייה</strong><br />

בתנאים מסוימים.‏ קודם על,‏ לא לדיור בר-השגה.‏ לעומת זאת,‏<br />

ל<strong>בנייה</strong> למעונות סטודנטים - כן!‏ כדאי להשתמש במכולות<br />

לבניית מבנים רק ללא שינוי בשלד המכולה,‏ ואת זאת ניתן<br />

לראות גם מהתמונות שפורסמו בכתבה ‏)עיר המכולות 3<br />

בלונדון,‏ מגורי הסטודנטים בעיר הנמל הצרפתית לה האבר<br />

וכו'(.‏ יש לדעת כי מדובר בחדרים שאינם לפי הסטנדרטים<br />

המערביים.‏ הוצאות מיזוג האוויר של המבנים ממכולות<br />

באזורנו תהיינה גבוהות ביותר,‏ אך זו כבר שאלה הנוגעת<br />

לכלכלנים.‏<br />

בכבוד רב<br />

אינג'‏ ולדימיר צ'רנוב<br />

מהנדס מבנים ימיים<br />

חברת נמל אשדוד בע"מ<br />

12 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

חברים יקרים,‏<br />

בפתח דברי אני מבקשת להודות לכל מאות החברים אשר<br />

נענו לפנייתנו ולקחו חלק במילוי השאלון אשר הופץ בקרב<br />

החברים,‏ לצורך קבלת משוב ורעיונות לקראת הקמת אתר<br />

האינטרנט החדש של ה<strong>איגוד</strong>.‏<br />

הקמת האתר החדש הינו רק אחד מהפרויקטים הגדולים<br />

העומדים לפתחנו ובהם - כנס מנהלי פרויקטים השישי,‏<br />

אשר יתקיים באוקטובר השנה ואירוח כנס FIB והכנס הדו<br />

שנתי הגדול אשר יתקיימו ב-‏‎2013‎‏.‏<br />

תכנון והוצאה לפועל של פרויקטים גדולים אלה,‏ תוך<br />

תכנון וניהול שוטף של ימי עיון,‏ קורסים ושאר פעילויות<br />

שבשגרה,‏ הינן משימות לא קלות אך מאתגרות ביותר<br />

וחלק גדול מהצלחתן תלוי גם בכם - חברי ה<strong>איגוד</strong>.‏<br />

גורם חשוב להצלחת הכנסים הוא מספר המשתתפים בהם,‏<br />

והצלחתו של אתר האינטרנט תלויה במגוון הרחב ובאיכות<br />

התכנים אשר הוא יכיל וכאן מגיע חלקכם בעניין.‏ השתתפות חברי<br />

ה<strong>איגוד</strong> בכנסים אותם אנו מארגנים חשובה מאוד מכמה היבטים:‏<br />

מבחינה מקצועית - אנו משתדלים להביא לכנסים את מיטב<br />

המרצים,‏ על מנת להעשיר לכם את הידע המקצועי ולחשוף<br />

אתכם לחידושים ולעדכונים האחרונים המתרחשים בענף.‏<br />

מבחינה חברתית - הכנסים מהווים מקום מפגש עם עמיתים,‏<br />

אשר מפאת העיסוקים השוטפים אינכם מרבים לפגוש<br />

והכנסים הינם הזדמנות מצוינת למפגש ולהחלפת רשמים,‏<br />

רעיונות ודעות בנושאים מקצועיים ואחרים.‏<br />

מבחינה תדמיתית - הצלחתם של הכנסים הגדולים ממצבים<br />

את ה<strong>איגוד</strong> כמוביל דרך בתחומו ומחזק את תדמיתנו בקרב<br />

ענף ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות כולו.‏<br />

מבחינה כלכלית - הכנסות ה<strong>איגוד</strong> מהשתתפותכם בכנסים,‏<br />

משולחנה של מנהלת ה<strong>איגוד</strong><br />

ענבל כבירי<br />

מאפשרות לנו להמשיך ולקיים את פעילות ה<strong>איגוד</strong> ולהשמיע<br />

את קולנו המקצועי מבלי לחשוש לקיומנו הכלכלי.‏<br />

גם הצלחת אתר האינטרנט תלויה לא מעט במעורבותכם.‏<br />

מאמרים מקצועיים,‏ חוות-דעת,‏ סיפורים ותיאורים אודות<br />

פרויקטים מיוחדים שהייתם שותפים להם,‏ כל אלה יכולים<br />

לעלות לאתר האינטרנט ולהוות מאגר מידע ענק לכל העוסקים<br />

בתחום ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות.‏<br />

לכן,‏ אני קוראת לכל אחת ואחד מכם:‏ לקראת הקמת האתר<br />

החדש,‏ אנא שלחו אלי מאמרים/מחקרים,‏ או כל חומר<br />

מקצועי אחר,‏ שהנכם מוצאים לנכון לשתף בו מהנדסים<br />

אחרים או את הקהל הרחב.‏ אנו נבדוק אותו ובמידה ויהיה<br />

מתאים,‏ נשמח להעלותו לאתר האינטרנט החדש שלנו,‏ תוך<br />

מתן קרדיט לכותבו.‏<br />

כפי שציינתי מעלה,‏ במקביל לפעילות הנ"ל,‏ אנו ממשיכים<br />

להעשיר את הידע המקצועי שלכם בקורסים,‏ בסיורים ובימי<br />

עיון בנושאים שונים.‏ מהנדסים המעוניינים בהעשרת ידע<br />

בנושאים מסוימים,‏ מוזמנים לשלוח אלי הצעות לימי עיון<br />

וסיורים באתרים שונים.‏ הבקשות/הצעות יועברו לוועדת<br />

ההשתלמויות אשר תדון ותחליט בעניין.‏<br />

לסיכום,‏ אני מקווה שפנייתי זו אליכם תזכה להיענות<br />

ולשיתוף פעולה.‏ אני מזכירה לכם,‏ כי דלתי במשרדי<br />

ה<strong>איגוד</strong> פתוחה תמיד לשמוע הערות ולקבל הצעות,‏ כאשר<br />

הדרך היעילה והמהירה ביותר היא משלוח מייל לכתובת<br />

engltd@netvision.net.il אשר ייענה על ידי ברצון.‏<br />

בברכה,‏<br />

ענבל כבירי<br />

מנכ"לית <strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> ל<strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong><br />

חומרים מרוכבים של (USA( Fyfe<br />

לחיזוק מבני בטון מזויין קיימים<br />

www.power-mesh.com<br />

0 יריעות פחמן חד-כיווניות מסוג SCH 41L במשקל 620 ג’‏ למ”ר,‏ לכוח מתיחה של 290kN<br />

)29 טון(‏ למ’‏ רוחב היריעה בעיבור 0.4%. לחיזוק בכפיפה ובגזירה.‏<br />

0 יריעות זכוכית חד-כיווניות מסוג SHE 25A במשקל 550 ג’‏ למ”ר,‏ לכוח מתיחה של 55kN<br />

)5.5 טון(‏ למ’‏ רוחב היריעה בעיבור 0.4%. לחיזוק בגזירה בעיקר.‏<br />

0 רצועות פחמן מוכנות מסוג Tyfo UC ברוחב 120-60 מ”מ ועובי 2.4-1.2 מ”מ<br />

,)Prefabricated( לכוחות מתיחה גבוהים במיוחד.‏<br />

0 תכנון החיזוק לפי התקן האמריקאי 2R-ACI 420 ללא תוספת מחיר.‏<br />

0 הדרכה לקבלנים ופקוח על טיב העבודה,‏ לפי הדרישה.‏<br />

054-7698041<br />

14 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

8:45-7:45<br />

16<br />

מושב פתיחה:‏<br />

9:15-8:45<br />

9:30-9:15<br />

הרצאת מליאה:‏<br />

10:30-9:30<br />

התכנסות וכיבוד,‏ רישום וביקור בתערוכה.‏<br />

דברי ברכה<br />

חלוקת פרסים לסטודנטים מצטיינים ע"ש פרופ'‏ לאה קפלן - יו"ר ועדת הפרס ד"ר איתי לויתן<br />

Prof. Miroslaw Skibniewski<br />

A.J. Clark Chair Professor of Construction, Engineering & Project Management<br />

Dept. of Civil & Environmental Engineering, A.J. Clark School of Engineering<br />

.University of Maryland, U.S<br />

“Innovative Techniques and Methods in Construction Project Management”<br />

11:00-10:30<br />

הפסקת קפה וביקור בתערוכה<br />

הרצאות במסלולים:‏<br />

שעה מגה פרויקטים<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

שיטות תכנון וביצוע מתקדמות<br />

פתרונות תכנון וביצוע של מרתפים תת-‏<br />

קרקעיים במי תהום ללא שימוש בעוגנים<br />

מהנדס ישראל דוד,‏ י.‏ דוד מהנדסים<br />

יישום משולב של LEAN ו-‏BIM בשיטת<br />

התקשרות חדשנית בפרויקטי בניה<br />

פרופ'/ח רפי זקס,‏ הפקולטה להנדסה<br />

אזרחית,‏ הטכניון<br />

בניה ברת-קיימא<br />

שיקולי קיימות בניהול פרויקטים<br />

אדריכלית עפרה רהב,‏ קבוצת<br />

שיכון ובינוי<br />

פרויקט בטר פלייס - תחנת<br />

החלפת מצברים טרומית ‏-מחזון<br />

למציאות<br />

מהנדס ישראל קנר,‏ סטאר<br />

מהנדסים<br />

פרויקט שניאור - הקמת תחנת<br />

כוח סולרית בצאלים<br />

מהנדס דני שנבך,‏ קבוצת שיכון<br />

ובינוי<br />

11:30-11:00<br />

12:00-11:30<br />

12:30-12:00<br />

13:00-12:30<br />

14:00-12:30<br />

האם לא הלכנו צעד אחד יותר מדי‏ אסטרטגיה של<br />

מימוש מגה פרויקטים<br />

מהנדס עמיקם אורן,‏ CPM<br />

הקמת מרכז לוגיסטי טבע/ס.ל.א בחבל מודיעין<br />

אדריכל דוד זרחי,‏ זרחי אדריכלים ומהנדס נטע ברמן,‏<br />

מסד עוז<br />

התמודדות בתכנון מגה פרויקט ‏"גינדי"‏ במרכז תל-אביב<br />

‏)השוק הסיטונאי(‏<br />

אדריכלית נירית רוזנשטיין,‏ קבוצת האחים מרגולין<br />

מגה פרויקטים מיוחדים המאופיינים בעבודות שטרם<br />

בוצעו בארץ<br />

מהנדס יניב זוהר,‏ שפיר הנדסה<br />

ארוחת צהריים - ביקור בתערוכה<br />

הרצאות במסלולים:‏<br />

שעה ניהול וביצוע תשתיות<br />

ניהול פרויקט עוקף קריות<br />

מהנדס יעקב גריאני,‏ ח.פ.ת.‏<br />

ביצוע עבודות הרכבת הקלה במקטעים<br />

התת-קרקעיים<br />

אדריכל אודי לרמן,‏ נ.ת.ע.‏<br />

ניהול פרויקטים בראיה יזמית<br />

תכנון,‏ ניהול וביצוע פרויקט רפואי חדשני<br />

מהנדס אבי לוי-דים,‏ אגף תחזוקה ובינוי,‏<br />

המרכזים הרפואיים הדסה<br />

תקינה ותכנון פרויקטים<br />

חוק התכנון וה<strong>בנייה</strong> החדש -<br />

בשורה או אשליה‏<br />

מהנדס רוני בן-אריה,‏ רובן-‏ ניהול<br />

פרויקטים<br />

בקרת תכנון - ההיית או חלמתי<br />

חלום‏<br />

מהנדס צבי המלי - צבי המלי<br />

מהנדסים<br />

כתיבת תקן לבית בטוח לילדים<br />

גב'‏ מיכל קליין,‏ בטרם - המרכז<br />

הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים<br />

14:30-14:00<br />

15:00-14:30<br />

15:30-15:00<br />

חלופות תכנוניות ביוזמת גורמי הביצוע בפרויקט רכבת<br />

אשקלון-נתיבות<br />

מהנדס אהוד רויטמן,‏ קבוצת האחים מרגולין<br />

ביצוע פרויקט ההרחבות בכביש 6<br />

מהנדס עפר לוי ומהנדס נועם יהלום,‏ דרך ארץ CJV<br />

16:00-15:30 הפסקת קפה,‏ כיבוד וביקור בתערוכה<br />

הרצאות במסלולים:‏<br />

שעה ניהול סיכונים<br />

ניתוח אירועים חריגים בתשתיות בנויות חיוניות -<br />

משמעויות בהיבט מנהל הפרויקט<br />

פרופ'/ח יגאל שוחט ומהנדסת מיכל אלקבץ,‏ המחלקה<br />

להנדסת בניין,‏ אוניברסיטת בן-גוריון<br />

ניהול סיכונים בפרויקטי תשתיות<br />

מהנדס יהודה ספיר,‏ קשת פתרונות<br />

מורכבות הפרויקט היזמי ‏)בדגש על שלב<br />

ההיתרים(‏<br />

מהנדס דודי מלכי,‏ אאורה ישראל יזמות<br />

והשקעות<br />

בנייני בוטיק בתל-אביב,‏ טעויות נפוצות<br />

בתקצוב עלויות הבניה<br />

מהנדס זאב גינסבורג,‏ אמריקה-ישראל<br />

יחסי יזם-קבלן<br />

בוררות - האלטרנטיבה העדיפה לפתרון<br />

סכסוכים בתחום הבניה<br />

מהנדס ועו"ד נח רפפורט<br />

שימור,‏ שדרוג ומחזור<br />

פסולת הבניין בישראל - ממטרד<br />

למשאב,‏ שימוש בחומרי <strong>בנייה</strong><br />

ממוחזרים<br />

מר צביקה דוד,‏ בני וצביקה<br />

שימור ושדרוג בניין ‏"מעונות<br />

קלור"‏ במכון ויצמן,‏ רחובות<br />

מהנדס דן מנצל,‏ א.‏ אפשטיין ובניו<br />

פרויקטים של שדרוג ושיקום<br />

תשתיות עירוניות<br />

מהנדס אמיר פרג'ון,‏ החברה<br />

הכלכלית לפיתוח ותיירות נתניה<br />

16:30-16:00<br />

17:00-16:30<br />

17:30-17:00<br />

תופעת ה-"‏Curse "Winners ודרכים לצמצומה ע"י<br />

ניהול סיכונים במכרזי <strong>בנייה</strong><br />

מהנדס ארז לטנר,‏ א.‏ אפשטיין ובניו<br />

הערה:‏ תכנית הכנס וסדר ההרצאות כפופים לשינויים.‏<br />

הבטחת ובקרת איכות של עבודות ביסוס<br />

ותימוך בהנדסה אזרחית<br />

ד"ר באסם ש.‏ חזאן,‏ חזאן הנדסת ביסוס<br />

שילוב מהנדס מומחה בהליכים חלופיים<br />

לפתרון סכסוכים<br />

מהנדס ועו"ד גדעון שפיגל

סימפוזיון fib<br />

תל-אביב 2013<br />

הפדרציה הבינלאומית לבטון ל<strong>בנייה</strong> תקיים את<br />

הסימפוזיון שלה לשנת 2013 בתל-אביב בימים<br />

24-20 באפריל .2013<br />

נושאי הסימפוזיון יהיו כלהלן:‏<br />

א.‏ חומרי מלט ובטון חדשניים ומתקדמים.‏<br />

ב.‏ עיצוב מכונן של חומרים מלטיים ומרוכבים.‏<br />

ג.‏ תכנון מושגים ועיצובים מבניים.‏<br />

הנדסת עתיד בטוני:‏<br />

טכנולוגיה,‏ עיצוב ו<strong>בנייה</strong><br />

24-22 באפריל,‏ 2013<br />

ד.‏ ניקוב וגזירה בבטוני.‏ RC ו-‏PC‏.‏<br />

ה.‏ אתגרים בהנדסת גשרים.‏<br />

ו.‏ התקדמויות בהנדסת בטון טרומי ובטון מתוח<br />

מראש.‏<br />

ז.‏ מבני בטון תחת עומסים סייסמיים ועומסים<br />

קיצוניים אחרים.‏<br />

ח.‏ היבטים מבניים של תכנון ובניית מנהרות.‏<br />

דבר סגן נשיא fib<br />

béton) fib (federation internationale du הפדרציה הבינלאומית<br />

לבטון ל<strong>בנייה</strong> שמחה לקיים את הסימפוזיון לשנת 2013 בתל.‏<br />

אביב.‏ אותו תארח קבוצת חברינו הישראלית.‏ הסימפוזיון<br />

ייערך בשיתוף <strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> ל<strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong> והפקולטה<br />

להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון בחיפה.‏<br />

סימפוזיוני fib הם הזדמנויות חשובות לחברים מכל רחבי<br />

העולם לחלוק ידע.‏ בין אם הנכם אקדמאים.‏ מהנדסים<br />

מתכננים.‏ קבלנים או ספקים.‏ תמיד יהיו בהם דברים חדשים<br />

ללמוד ואנשים חדשים לפגוש.‏<br />

נושאי סימפוזיון 2013 המכסים התפתחויות בתחומי<br />

החומרים,‏ התכנון וה<strong>בנייה</strong> של מבנים מבטון,‏ יעניינו כמעט<br />

כל מי שמעוניין בחדשנות האחרונה.‏ בטכניקות וברעיונות.‏<br />

ויעניקו הזדמנות לדון ולהתווכח.‏<br />

אני ממליץ לכולכם ליטול חלק בסימפוזיון זה.‏<br />

גורדון קלארק<br />

יו"ר הוועדה המדעית<br />

סגן נשיא fib<br />

דבר חברי הוועדה המארגנת<br />

לעונג הוא לנו להזמינכם ליטול חלק בסימפוזיון fib 2013<br />

שייערך בתל-אביב.‏ נושא הסימפוזיון:‏ עתיד ההנדסה והבטון:‏<br />

טכנולוגיה,‏ תבניות ו<strong>בנייה</strong>,‏ מקיף את היבטי הנדסת הבטון בכל<br />

שלביה,‏ כולל נושאים בכמה תחומי עניין ייחודיים.‏<br />

סימפוזיון תל-אביב מעניק הזדמנות גדולה לרכוש ידע עדכני<br />

בפיתוחים האחרונים,‏ בטכנולוגיות ובפרוייקטים עכשוויים<br />

מעניינים,‏ לחלוק ולדון במידע וברעיונות עם מומחים,‏ ליצור<br />

קשרים בינלאומיים,‏ כמו גם לחדש היכרויות ישנות.‏<br />

הצטרפו אלינו בישראל ונצלו את ההזדמנות הייחודית הזו לבקר<br />

בארץ הקודש,‏ שבה יש דו-קיום בין העכשווי לקדום.‏<br />

בשם הוועדה המארגנת אנו מברכים אתכם בברכת ברוכים<br />

הבאים לישראל.‏<br />

דני מריאן איתי לויתן אברהם נ.‏ דנציגר<br />

יו"ר יו"ר נציג ישראל<br />

<strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> הוועדה המקצועית ב-‏fib<br />

ל<strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong> של ה<strong>איגוד</strong><br />

ונציג ישראל ב-‏fib<br />

הפדרציה הבינלאומית לבטון,‏ המאגדת 41 קבוצות חברים<br />

לאומיות וכאלף חברים פרטיים או ארגוניים,‏ היא ארגון<br />

שלא למטרות רווח,‏ הפועל לקידום הביצועים הטכניים.‏<br />

הכלכליים.‏ האסתטיים והסביבתיים של מבני הבטון בכל<br />

רחבי העולם הפדרציה הוקמה בשנת 1998 על-ידי איחוד<br />

המועצה האירופאית-בינלאומית לבטון )CEB( והפדרציה<br />

הבינלאומית לטרום-דריכה (prestressing) FIB שפעלו באופן<br />

עצמאי משנת 1952. מושב מזכירות הפדרציה המאוחדת הוא<br />

בלוזאן,‏ שווייץ.‏<br />

מטרות הפדרציה הבינלאומית לבטון הן לפתח רמה בינלאומית<br />

של נושאים מדעיים ומעשיים שיש בהם כדי לקדם את<br />

הביצועים הנ"ל בבטון.‏ מטרות אלה יושגו בדרכים הבאות:‏<br />

‏•המרצה באמצעות מחקר<br />

‏•הסינתזה בין ממצאי המחקר והניסיון המעשי<br />

‏•הפצת התוצאות באמצעות פרסומים,‏ מסמכים מנחים<br />

וארגון כנסים וסימפוזיונים בינלאומיים<br />

‏•ניסוח המלצות לתכנון ו<strong>בנייה</strong> של מבני בטון<br />

‏•מסירת מידע מצד חברי הפדרציה על ההתפתחויות<br />

האחרונות.‏<br />

מטרות אלה יושגו יחד עם האגודות הטכניות הקיימות וארגוני<br />

התקינה האזוריים.‏<br />

18 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

שער <strong>גיליון</strong> חודש מאי האחרון של רבעון הפדרציה<br />

הבינלאומית לבטון המופץ בין חברי הפדרציה<br />

הפדרציה מפרסמת רבעון בשפה האנגלית בשם Structural<br />

Concrete המספק הנחיות והדרכות בתחום ה<strong>בנייה</strong> בבטון<br />

ומפרסם חדשות המכסות את כל תחומי התכנון,‏ ה<strong>בנייה</strong><br />

והביצועים בבטון.‏ כמו כן מפרסמת הפדרציה ביוליטינים<br />

חודשיים בנושאים ספציפיים הקשורים ל<strong>בנייה</strong> בבטון.‏<br />

הפדרציה פועלת באמצעות עצרת כללית ומועצה טכנית,‏<br />

הבוחרות את נשיאות הפדרציה.‏ העצרת הכללית מורכבת<br />

מראשי המשלחות החברות בפדרציה,‏ מהנציגים או סגניהם,‏<br />

שמונו על-ידי המדינות החברות.‏ חברי העצרת הכללית<br />

נפגשים לפחות אחת לשנתיים כדי לבחור את נשיא<br />

הפדרציה וסגנו,‏ את גזבר הכבוד ואחת לארבע שנים הם<br />

בוחרים את חברי נשיאות הפדרציה.‏ הנשיאות מרכיבה את<br />

מזכירות הפדרציה.‏ פעילות הפדרציה נעשית ועדות וצוותי<br />

משימה,‏ וכן קבוצות למשימות מיוחדות.‏ אחת לארבע<br />

שנים נערך קונגרס הפדרציה באחת המדינות החברות בה.‏<br />

סימפוזיונים נערכים בשנים בהן לא מתקיים הקונגרס.‏ כמו<br />

שער ביוליטין מס'‏ 63 של הפדרציה לבטון המוקדש לתכנון<br />

מבנים טרומיים מבטון נגד נגד פעולות לא צפויות<br />

כן מקיימת הפדרציה קורסים בנושאים ייחודיים.‏ המדינות<br />

החברות בפדרציה רשאיות לערוך כנסים בנושאי בטון<br />

ל<strong>בנייה</strong> תחת גג הפדרציה.‏<br />

פרסים<br />

הפדרציה עשויה להעניק את הפרסים הבאים לחבריה:‏<br />

‏•מדליית פרייסינט המוענקת אחת לארבע שנים בקונגרס<br />

הפדרציה.‏<br />

‏•מדליית השירות המצוין המוענקת בסימפוזיון הפדרציה<br />

‏)בשנים שבהן לא מתקיים הקונגרס(.‏<br />

‏•מדליית הפדרציה למבני בטון מצטיינים:‏ מוענקת אחת<br />

לארבע שנים בקונגרס הפדרציה.‏<br />

‏•חברות כבוד בפדרציה - נבחרת על-ידי העצרת הכללית<br />

של הפדרציה בכל עת.‏<br />

‏•נשיא כבוד - נבחר על-ידי העצרת הכללית של הפדרציה<br />

בכל עת.‏

נגני התזמורת הפילהרמונית מנסים את מיתרי כינורותיהם במבנה שהיה ביתם הנמצא בשיפוצים ‏)צילום:‏ ולדימיר זלטקין(‏<br />

מנכ''ל היכל התרבות בתל-אביב,‏ אדריכל שיפוצו וקונסטרוקטור הפרויקט,‏<br />

מציגים בסיור מהנדסים שערך ה<strong>איגוד</strong> את השינויים ההנדסיים המתבצעים<br />

במהלך שיפוץ המבנה ההיסטורי,‏ תוך כדי שימור ערכיו האדריכליים:‏<br />

ניתוח קרביים - לא מתיחת פנים<br />

בשלושה ביולי השנה ערך ה<strong>איגוד</strong> יום עיון בנושא שיפוץ<br />

היכל התרבות בתל-אביב,‏ נושא שהסעיר בשנים האחרונות<br />

במיוחד את קהילת האדריכלים הישראלית,‏ שהתנגדה בכל<br />

תוקף לשיפוץ המבנה,‏ והגיע עד לערכאות משפטיות.‏ הרוחות<br />

סביב הנושא התלהטו עד כדי כך,‏ שהאדריכל הלל שוקן,‏ ראש<br />

בית הספר עזריאלי לאדריכלות באוניברסיטת תל-אביב,‏<br />

הישווה את ההחלטה לשפץ את ההיכל למעשי הוואנדליזם<br />

של הטאליבן באפגניסטאן,‏ שהשחיתו בירי תותחים את פסלי<br />

בודהה הענקיים העתיקים.‏<br />

יום העיון נערך באתר השיפוץ עצמו - כלומר,‏ במבנה השלם<br />

מבחוץ אך ההרוס מבפנים של ההיכל.‏ בנסגרת יום העיון הוצגו<br />

ההיבטים ההנדסיים והקונסטרוקטיביים של התכנון וביצוע<br />

השיפוץ,‏ שהוא כיום אחד הפרויקטים ההנדסיים המעניינים<br />

והמאתגרים ביותר במדינה.‏ במסגרת עבודות השיפוץ נחפרת<br />

קומת מרתף חדשה מתחת לבניין הקיים המיועד לשימור<br />

חמור,‏ תוך ביצוע הנמכת יסודות המבנה,‏ תמיכת המבנה<br />

הקיים,‏ חיתוך עמודי המבנה והעמקת הביסוס למפלס מונמך<br />

חדש.‏<br />

פתח את הסיור מנכ"ל היכל התרבות,‏ אהרון סופר,‏ שאמר<br />

בין השאר:‏ ‏"מה שעשינו הוא,‏ שלקחנו מבנה מימי הביניים<br />

והפכנו אותו למבנה סופר משופץ!‏ אחת הבעיות שחייבו<br />

את שיפוצו של מבנה היכל התרבות הייתה השאלה:‏ האם<br />

הבניין עומד בדרישות העכשוויות של עמידה בפני רעידות<br />

אדמה‏ בבדיקת הקונסטרוקציה של הבניין התברר שהמבנה<br />

נתמך על כ-‏‎60‎ עמודים,‏ שצריך לחבר אותם האחד לשני כדי<br />

לקבל קופסא.‏ מכאן נולדה המחשבה,‏ שאם ממילא אנחנו<br />

מחזקים את העמודים על מנת שהבניין יעמוד בפני רעידות<br />

אדמה,‏ ניתן לחפור מתחתיו מרתף מרכזי בשטח של 400 מ"ר<br />

ובמקום הזה נוכל להכניס את כל מה שאנחנו רוצים להוסיף<br />

למבנה,‏ מבלי לפגוע בצורתו החיצונית ותוך כדי שימור ערכיו<br />

האדריכליים.‏<br />

‏"הרעיון הזה חייב חלוקה פונקציונלית מחדש של השטח.‏<br />

החלטנו שכל מרכז הלימוד יהיה באיזור של מתקני החשמל<br />

ומיזוג האוויר.‏ לכן שינינו את מיקום החדרים מאחורי<br />

הבמה כפי שהיה עד היום,‏ ופינינו שטח לאולם חזרות חדש<br />

לתזמורת.‏<br />

‏"אבל כדי להוסיף קומת מרתף מתחת למבנה הקיים היה צורך<br />

להאריך את העמודים עליהם נשען המבנה.‏ הבעיה ההנדסית<br />

העיקרית הייתה:‏ איך תולים את העמודים הקיימים באוויר,‏<br />

כדי להוסיף מתחתם עמודים חדשים,‏ מבלי שהבניין יתפרק<br />

וייסדק!‏ <strong>המהנדסים</strong> שעסקו בכך עמלו ומצאו פתרונות<br />

ועובדה היא שהם הצליחו לבצע את הארכת העמודים ללא<br />

דופי.‏ המהלך ההנדסי הגדול הזה הצליח.‏ כששיפוץ הבניין<br />

יסתיים נקבל את מבנה היכל התרבות על העמודים החדשים<br />

המוארכים.‏ זה יהיה בניין שיעמוד בכל דרישות התקנים<br />

החדשים ויענה על כל הצרכים של התזמורת.‏<br />

‏"כל שלבי התכנון,‏ הביצוע והשינויים במבנה היו מלווים<br />

בהרבה דיונים סוערים,‏ ויכוחים ציבוריים לוהטים והתנגשויות.‏<br />

האתגר ההנדסי הכי משמעותי היה התכנון האדריכלי החדש<br />

של האולם.‏ אחת הבעיות המרכזיות בתכנון האולם מחדש<br />

20 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

הייתה איך לבצע אולם ובימת קונצרטים מודרנית,‏ עם כל<br />

הצרכים הנובעים מכך,‏ מבלי לפגוע בנושא שימור אופיו<br />

האדריכלי של הבניין!"‏<br />

במת נגנים סופר משוכללת<br />

‏"כיום ניתן לומר,‏ שהתוצאה שקיבלנו היא משביעת רצון<br />

בהחלט",‏ אמר אהרון סופר.‏ ‏"מה שנקבל בסוף התהליך הוא<br />

אולם קונצרטים הדומה מאוד לאולם הקודם של ההיכל,‏<br />

עם במה סופר משוכללת,‏ המורכבת מבמות נעות,‏ מעלית<br />

מהמרתף,‏ ומבנה מדורג לנגני התזמורת,‏ כך שהצופים מכל<br />

מקום באולם יוכלו לראות את כל הנגנים,‏ גם אלה שבשורות<br />

האחוריות.‏<br />

‏"גם החלל מעל הבמה יהיה הרבה יותר גבוה מאשר היה קודם,‏<br />

כחלק מהדרישות האקוסטיות להגדיל את חלל האולם כולו.‏<br />

עכשיו יהיה ניתן לתלות מעל הבמה את כל הריקוויזיטים<br />

החדשניים - מתקני תאורה הולמת וכל העזרים האחרים,‏ כמו<br />

מערכות שמע והקלטה מודרניות.‏ מדובר במסה אדירה של<br />

מערכות חדשניות שלא היו קיימות בעת שההיכל נבנה.‏<br />

‏"האדריכל דוד ברסלבי בנה לצורך זה,‏ בתחילת תהליך התכנון,‏<br />

מודל שאיפשר לנו לבנות תקרה משוכללת חדשה מעל הבמה<br />

שמתחתיה מסתתרים כל האביזרים הטכניים.‏ זוהי תקרה<br />

שבמופעים האחרים שייערכו בהיכל תהיה סגורה,‏ אבל ניתן<br />

יהיה לפתוח אותה ולהוריד מלמעלה את כל העזרים.‏ כדי<br />

למצוא פתרונות לדרישות שיפור האקוסטיקה במבנה ניהלנו<br />

פרויקט טכנולוגי מאוד מורכב,‏ תוך אינספור התלבטויות,‏ הן<br />

בשעת התכנון והן בשעת הביצוע.‏<br />

‏"זהו הרקע לשינויים שביצענו בהיכל.‏ לשמחתי הרבה המערכת<br />

האדריכלית וההנדסית המקצועית שהעסקנו בפרויקט ענתה<br />

על כל הדרישות שהצבנו בפניה.‏ אין משהו שביקשנו שיהיה<br />

במבנה ולא קיבלנו אותו.‏ זה מתחיל באדריכל,‏ נמשך במתכננים<br />

וביועצים ומסתיים במבצעים.‏<br />

כך נראה פנים היכל התרבות לפני שיפוצו,‏ כשהנגנים על<br />

הבמה יושבים על משטח אחיד<br />

‏"התאריך לסיום שיפוץ היכל התרבות נקבע לתחילת חודש<br />

מארס 2013. בלתי אפשרי יהיה לסיים את כל עבודות השיפוץ<br />

עד למועד זה,‏ אבל אנחנו חייבים לסיים את כל מה שמחייב<br />

סיום כדי שהתזמורת תוכל לחזור להופיע באולם במועד זה.‏<br />

במקביל נמשיך לבנות את אולם החזרות התת-קרקעי.‏ עד<br />

לסיום הפרויקט ניצבים בפנינו עוד המון אתגרים.‏ אנחנו<br />

עובדים כל יום עד לשעה תשע בלילה וביקשנו שיאפשרו לנו<br />

לעבוד מסביב לשעון לפחות להוצאת העפר מהחפירות מתחת<br />

למבנה,‏ שכן אחרת לא נעמוד בלוח הזמנים שקבענו.‏<br />

‏"תקציב השיפוץ הכולל היה מלכתחילה 140 מיליון ש"ח.‏ אבל<br />

תמונת הדמייה של פנים היכל התרבות המשופץ,‏ עם כיסאות משופעים יותר של הקהל,‏ במה מדורגת ותקרה שקופה המחקה<br />

את צורת התקרה הקודמת<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 21 <strong>2012</strong>

איור הממחיש את השינויים הפנימיים המבוצעים מתחת למבנה הנוכחי של היכל התרבות<br />

אנחנו זקוקים עוד לעשרה מיליון ש"ח כדי שכל החלומות<br />

הרטובים שלנו על שיפוץ המבנה אכן יתממשו.‏ אם לא נצליח<br />

לגייס סכום זה נצטרך לוותר על רכישת ציוד קצה למבנה".‏<br />

תכנון תוך מעקב מתמיד<br />

על שיפוץ פנים היכל התרבות היה ממונה אדריכל עופר קולקר,‏<br />

ממשרד האדריכלים הירושלמי קולקר-קולקר-אפשטיין,‏<br />

שהסביר במהלך הסיור את ההיבטים האדריכליים של<br />

הפרויקט.‏ ‏"אני מתעסק בפרויקט הזה כבר שמונה שנים",‏ אמר.‏<br />

‏"מדובר באתגר אדריכלי קשה ביותר.‏ למרות שעסקנו בעבר<br />

בשימור מבנים,‏ כאן לא היה מדובר בשימור מבנה של ‏‘העיר<br />

הלבנה'.‏ מדובר במבנה ענק שהוא אחת היצירות האדריכליות<br />

הטובות ביותר של שנות ה-‏‎50‎‏'‏ של המאה שעברה.‏ אין ספק,‏<br />

שהמבנה,‏ שתוכנן בשעתו על-ידי האדריכלים דב כרמי,‏ זאב<br />

ויעקב רכטר,‏ ונבנה במשך ארבע שנים בין השנים 1957-1953<br />

כאולם הקונצרטים העיקרי של תל-אביב וביתה של התזמורת<br />

הפילהרמונית הישראלית,‏ ראוי לשימור.‏<br />

לא היה כאן מקום לאינטרפרטציה אישית.‏ אולם מאחר שאין<br />

מנהל היכל התרבות,‏ אהרון סופר ‏)במרכז(,‏ כשימין אינג'‏ דני<br />

שחם ומשמאל אינג'‏ דני מריאן,‏ יו"ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ במהלך הסיור<br />

באתר שיפוץ היכל התרבות<br />

22<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

חקיקה מחייבת בתחום השימור,‏ הרי שכל אחד הוא כנביא<br />

בשער.‏ כתוצאה מכך התפתח מאבק רעיוני עז וממושך בין<br />

קהילת האדריכלים הישראלית,‏ שביקשה לשמר את המבנה<br />

מהנדסי ה<strong>איגוד</strong> שהשתתפו ביום העיון מסיירים בתוך המבנה<br />

הנמצא בעיצומו של שיפוצו<br />

מבחוץ ומבפנים בדיוק כפי שתוכנן ונבנה לפני 55 שנה,‏ לבין עושי<br />

המוסיקה - אנשי התזמורת הפילהרמונית בראשותו של המנצח<br />

זובין מהטה,‏ מנהלה המוסיקלי של התזמורת - שביקשו לשפץ<br />

את הבניין ולהתאימו לדרישות מאולם קונצרטים מודרני.‏ זובין<br />

מהטה הסביר את הצורך בשיפוץ האולם באומרו:‏ ‏‘האולם הזה<br />

כבר אינו ראוי לייעודו.‏ גם אם אוהבים את הארכיטקטורה שלו<br />

אנחנו צריכים גם לשמר את צלילי התזמורת מבחינה אקוסטית.‏<br />

ומהבחינה הזאת זה פשוט לא מתקבל על הדעת מה שקורה<br />

באולם הזה עכשיו.‏ האולם אינו עומד בשום סטנדרט אקוסטי<br />

ביחס לאולמות אחרים בעולם ושיפוצו הוא מחויב המציאות.‏<br />

בסיורים שעורכת התזמורת בחו"ל היא מנגנת באולמות הטובים<br />

ביותר שיש,‏ ולכן היא נשמעת הרבה יותר טוב דווקא בחוץ ולא<br />

בביתה שלה'.‏<br />

‏"באוקטובר 1957, כשנחנך האולם הוא נחשב כאולם מעולה<br />

מבחינה אקוסטית.‏ אבל במהלך השנים שחלפו מאז נבנו הרבה<br />

7

אולמות קונצרטים חדשים בעולם.‏ התזמורת הישראלית,‏<br />

שניגנה בהם,‏ הרגישה במשך שנים רבות את הפער בין<br />

האקוסטיקה שבאולמות אלה לבין זו שבהיכל התרבות בתל-‏<br />

אביב.‏ הם הרגישו שיש צורך לשנות את חלל אולם ההיכל כדי<br />

לשפר את האקוסטיקה שלו.‏<br />

‏"מומחה האקוסטיקה הראשון שהוזמן לתכנן את שיפור<br />

האקוסטיקה של האולם היה מהנדס האקוסטיקה האמריקאי<br />

שהיה מופקד על שיפוץ הקארנג'י הול בניו-יורק,‏ הנחשב<br />

לאחד האולמות הטובים בעולם מבחינה אקוסטית.‏ אולם<br />

לאחר שהוא בדק את אולם היכל התרבות הוא דרש להגביה את<br />

גג הבניין בשני מטרים.‏ כלומר,‏ לפגוע בצורתו הארכיטקטונית<br />

החיצונית.‏ ועל כך נפלה בשעתו כל תוכנית השיפוץ.‏<br />

לאחר פסילת תוכנית השיפוץ הראשונה הובא לארץ מי שנחשב<br />

כיום למהנדס האקוסטי הטוב ביותר בעולם - המהנדס היפני<br />

יסוהיסה טויוטה.‏ הוא נחשב כיום לאורים ולתומים בתחום<br />

האקוסטיקה בעולם.‏ בין השאר הוא תכנן מבחינה אקוסטית<br />

את אולם ‏‘סאנטורי',‏ אולם הקונצרטים המרכזי של טוקיו,‏<br />

ואת אולם הקונצרטים ‏"וולט דיסני",‏ ביתה של התזמורת<br />

הפילהרמונית בלוס אנג'לס.‏ חשבנו שהוא יהיה מספיק מוסמך<br />

לפסוק איך לשפץ את היכל התרבות מבחינה אקסוטית,‏ אולם<br />

לבסוף גם דעתו לא התקבלה.‏<br />

‏"מכאן והלאה המשכנו לתכנן את שיפוץ האולם כשוועדת<br />

מעקב עירונית עוקבת מקרוב אחר התכנון.‏ ביצענו פשוט<br />

תכנון תוך מעקב מתמיד.‏ אם הצלחנו לשרוד את הדיאלוג<br />

הזה,‏ זה נובע כנראה מכך שיש לנו סבלנות.‏ המשימה נראתה<br />

לנו מספיק חשובה כדי להתגבר על כל המכשולים בדרך".‏<br />

תרומה להתחדשות מוסיקלית<br />

המשיך אדריכל עופר קולקר וסיפר:‏ ‏"את השינויים העיקריים<br />

ביצענו בתוך ההיכל,‏ כתוצאה מהצורך בשימור מחמיר,‏ מבלי<br />

לשנות דבר בצורתו החיצונית של המבנה.‏ בסופו של דבר<br />

המהנדס יסוהיסה טויוטה נשאר כיועץ אקוסטי לשינויים<br />

הפנימיים,‏ כשנציגו בארץ הוא יועץ האקוסטיקה הישראלי<br />

שמי משיח.‏ בתוך המבנה הוספנו רק קומת קרקע בשטח של<br />

4,000 מ"ר,‏ מתחת לבניין הקיים,‏ עם חדירה של 18 מ'‏ לחניון<br />

התת-קרקעי שנבנה בין היכל התרבות לבין בניין ‏‘הבימה'.‏<br />

זהו עיקר השינוי במבנה.‏ שם ייבנה אולם חזרות לתזמורת,‏<br />

שישמש גם כאולם לקונצרטים של מוסיקה קאמרית.‏ זה יהיה<br />

אולם עם 200 כיסאות בתנועה,‏ שניתן יהיה לשנותו ולהתאימו<br />

לכל מופע.‏ ניתן יהיה לערוך בו מופעים מסוגים שונים,‏ גם<br />

קונצרטים של מוסיקה ניסיונית לקהל מצומצם.‏ התקווה היא<br />

שהוא יתרום להתחדשות המוסיקלית בארץ.‏ במת האולם הזה<br />

תהיה דומה לזו של האולם הראשי,‏ כך שניתן יהיה לערוך שם<br />

חזרות בתנאי אולם אמיתי".‏<br />

‏"לנגני התזמורת היו חסרים באולם הישן גם חדרי הלבשה<br />

ואיפור.‏ לכן הוספנו בקומה התחתונה שבנינו חדרים נוספים<br />

עבור הנגנים,‏ כמו גם איזור התכנסות רחב ואיזור לחינוך<br />

והכשרת נוער להאזנה לתזמורת.‏ בנינו גם חדר VIP שיהיה<br />

מעין מועדון לאגודת ידידי התזמורת.‏<br />

‏"אולם היכל התרבות ימשיך להיות אולם הקונצרטים<br />

והמופעים בסגור הגדול ביותר בארץ.‏ התזמורת הפילהרמונית,‏<br />

שהיכל התרבות נמצא בבעלות משותפת שלה ושל עיריית תל-‏<br />

אביב,‏ מופיעה בו רק 150 ערבים בשנה.‏ בשאר 200 הערבים<br />

24<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

נערכים באולם מופעים שונים,‏ כך שמדובר למעשה באולם<br />

רב-תכליתי.‏ זה דבר נדיר מאוד באולמות קונצרטים בעולם.‏<br />

אבל כתוצאה ממציאות זו היינו צריכים להתאים בתכנון את<br />

האולם למופעים השונים שייערכו בו".‏<br />

בהמשך התייחס אדריכל קולקר לשינויים האקוסטיים שנדרשו<br />

באולם היכל התרבות.‏ ‏"אחת הבעיות העיקריות שנאלצנו<br />

תוכנית הרחבת מרתף המבנה.‏ השטח הכהה מסמן את<br />

שטח המרתף הישן כשהשטחים הבהירים סביבו מסמנים את<br />

הרחבתו בכל היקף שטח הבניין<br />

מדרגות הבטון החדשות של מושבי הקהל שנועדו להגדיל את<br />

שיפועי המושבים<br />

עמודי מבנה היכל התרבות באכסדרת קומתו השנייה של<br />

המבנה כשהם מצופים במעטפת פלדה לחיזוק עמידותם<br />

בפני רעידות אדמה<br />

7

הכיסאות.‏ חלקים אחרים של המבנה,‏ כמו מרפסות האכסדרה<br />

הראשית,‏ נשארו כפי שנבנו.‏ גם עכשיו אין להן מעקות ואין<br />

בהן תאורה".‏<br />

צילום הממחיש את העבודה המרכזית בפרויקט:‏ הארכת<br />

עמודי המבנה על יסוד חדש.‏ בחלקו העליון של הצילום נראה<br />

עמוד הבטון הישן הנתמך על-ידי זרועות מגבה המונח על<br />

כלונסאות שהוחדרו מסביב לעמוד,‏ כשהוא מחובר כבר לעמוד<br />

הפלדה החדש מתחתיו הנשען על יסוד חדש<br />

להתמודד עימה היה הצורך להגדיל את נפח האולם,‏ לצרכים<br />

אקוסטיים.‏ התקרה המקורית של האולם,‏ שתוכננה בשעתו<br />

על-ידי האדריכל ארנון אדר,‏ הייתה תקרת רביץ כבדה,‏ חלקה<br />

עשויה מאסבסט,‏ והיה חסר נפח כדי שהקהל ישמע את צלילי<br />

התזמורת כראוי.‏ אולם נדרשנו לשמר את התקרה בצורתה<br />

המקורית.‏ שימרתי בדיוק מה שהורו לי.‏ אבל החלטנו להוסיף<br />

שליש לנפח האולם על-ידי בניית תקרה אקוסטית שקופה.‏<br />

הקהל באולם יראה למעשה את אותה תקרה כמו זו שקיימת<br />

עכשיו,‏ אבל זו תהיה תקרה שקופה לגמרי,‏ שהצלילים יחדרו<br />

אותה,‏ יעלו לגובה נוסף של ארבעה מטרים,‏ יגיעו לתקרה<br />

רפלקטיבית ויוחזרו ממנה.‏<br />

‏"שינוי נוסף שנדרשנו לבצע היה שינוי מיקום מערכת מיזוג<br />

האוויר.‏ בשעתו,‏ כשנבנה הבניין היה אחד מחברי מועצת<br />

עיריית תל-אביב שמחה אבן זוהר,‏ בעלה של המרת אדיס<br />

דה פיליפ,‏ ששימש גם כמנכ"ל האופרה הישראלית העממית<br />

שהקימה.‏ הוא חשש כנראה שבאולם היכל התרבות ייערכו<br />

מופעי אופרה שיתחרו באופרה שלו ולכן דרש שמתקני מיזוג<br />

האוויר יותקנו מעל במת התזמורת,‏ דבר שיפריע לעריכת<br />

מופעי אופרה על במה זו.‏ העברנו את מתקני מיזוג האוויר<br />

למיקום אחר,‏ הרחבנו את הבמה והפירמידות שמעל הבמה<br />

מסתובבות והופכות לקוליסות.‏ למעשה,‏ כל הבמה נבנתה<br />

מחדש.‏ תכננו אותה בצורה מדורגת יותר,‏ כדי שהנגנים יישבו<br />

בשיפוע מול הקהל ולא על משטח שטוח.‏ במקביל שיפרנו<br />

את השיפועים של מושבי הקהל באלם וביציעים על-ידי<br />

הוספת שכבה נוספת של בטון,‏ בגיאומטריה חדשה,‏ לבסיס<br />

גאווה מקצועית ישראלית<br />

לאחר הרצאתו של אדריכל עופר קולקר,‏ הציג אינג'‏ דני שחם,‏<br />

הקונסטרוקטור של שיפוץ המבנה,‏ את השיקולים ההנדסיים<br />

בתכנון הקונסטרוקציה באילוצי תוכנית השימור ודרישות<br />

האדריכלות.‏<br />

‏"האתגר הגדול התכנון הקונסטרוקציה להיכל התרבות היה<br />

לבנות בתוך אולם קיים ולשמור על כל מה שיש בו.‏ פרויקט<br />

כזה,‏ ברמה ובהיקף כאלה,‏ טרם נעשה בארץ.‏ המשימה<br />

הקונסטרוקציונית הייתה להעמיק את המבנה בחמישה מטרים<br />

נוספים מבלי לפגוע במבנה הקיים",‏ הסביר דני שחם.‏<br />

‏"למעשה לא היה בידינו מידע על הקונסטרוקציה של המבנה<br />

הקיים.‏ משום כך ביצענו מדידות מדויקות של כל מה שנבנה<br />

מעל גבי הקרקע ושל כל היסודות הקיימים של המבנה.‏ תוך<br />

כדי עבודות המדידה גילינו דברים חדשים על הבניין,‏ שלא<br />

ידענו עליהם בכלל.‏ הסתבר לנו שהיה צריך לחתוך קירות<br />

ותקרות,‏ שלא הבננו מה תרומתם למבנה,‏ ולהוסיף קירות שלא<br />

היו קיימים.‏ במצב זה פנינו ליורשי המתכננים המקוריים של<br />

המבנה וביקשנו לקבל את התוכניות המקוריות של הבניין.‏<br />

לאחר דיונים רבים שיכנענו את המזמין - עיריית תל-אביב<br />

- לרכוש את התוכניות המקוריות של המבנה.‏ תוכניות אלה<br />

כך נראה היום אולם היכל התרבות התל-אביבי ההרוס,‏<br />

כשפיגומי מתכת ממלאים את חללו<br />

סיפקו את המידע לגבי החלקים בבניין שלא הצלחנו לראות<br />

אותם.‏ בהתאם לקונסטרוקציה המקורית התחלנו לחפש את<br />

הסכימה המתאימה לחישובי התכנון.‏<br />

‏"כולם שאלו אותנו:‏ מה יקרה לבניין ברעידות אדמה‏ האם<br />

הוא יחזיק מעמד ולא יתמוטט‏ בדקנו את התוכניות וגילינו<br />

שבנושא זה אנחנו ב'ברוך'.‏ מבנה היכל התרבות מורכב למעשה<br />

משבעה גושים נפרדים,‏ עם גוש אחד מרכזי.‏ הגושים מחוברים<br />

באמצעות תפרים ביניהם.‏ במצב כזה הסכנה היא שבמקרה של<br />

רעדית אדמה כל גוש יתמוטט ויפול לכיוון אחר.‏<br />

‏"לאחר הבדיקות הכננו מודלים חישוביים באמצעות תוכנת<br />

‏‘סופיסטיק'.‏ הזנו את התוכנה בכל הנתונים והאלמנטים והמסקנה<br />

הראשונה שהגענו אליה הייתה שקודם כל עלינו לסגור את<br />

התפרים שבין שבעת גושי המבנה,‏ לחבר את הבניין לגוש אחד,‏<br />

26 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

אדריכל עופר קולקר,‏ אדריכל<br />

תוכנית השיפוצים של היכל<br />

התרבות<br />

מנהל פרויקט שיפוץ היכל<br />

התרבות מטעם חברת<br />

‏"אידיסי",‏ אינג'‏ צחי לנגר<br />

ולחזק אותו ב-‏‎30%‎ כדי שפר את עמידותו בפני רעידות אדמה.‏<br />

למעשה,‏ בסופו של דבר,‏ לאחר שסגרנו את התפרים,‏ הוספנו<br />

אלמנטי הקשחה וקירות בעובי של 40 ס"מ מתחת למושבים,‏<br />

הבאנו את המבנה למצב של עמידות ב-‏‎98%‎ ברעידת אדמה.‏<br />

‏"משימה נוספת שניצבנו בפניה כדי שהמבנה יעבוד בצורת<br />

מסגרת,‏ היה הצורך בחיזוק כל עמודי הבניין.‏ לשם כך חיזקנו<br />

את כל העמודים מסביב לבניין במעטפת פלדה.‏ מעטפת הפלדה<br />

תכוסה בטיח חדש באותי עובי של הטיח של עמודי הבטון<br />

המקוריים.‏ תוך כדי קילוף הטיח הישן מעל עמודי הבטון גילינו<br />

סדקים לכל גובה הבניין.‏<br />

‏"בסופו של התכנון ראינו שהשיקול השימורי שנדרשנו לעמוד<br />

בו בתכנון אינו נורא כל כך.‏ בעיה המרכזית שעמדנו בפניה<br />

הייתה:‏ איך מוסיפים יסודות לקומה התחתונה שתיחפר מתחת<br />

ליסודות הקיימים!‏ יחד עם מהנדס עדי לרר תכננו לקדוח ארבעה<br />

כלונסאות מסביב לכל עמוד קיים.‏ בעזרת מערכת מגבהים ‏)ג'קים(‏<br />

הרמנו עומסים של עד 30 טון שנשא כל עמוד והעברנו את<br />

העומסים לארבעת הכלונסאות שקדחנו סביב העמוד,‏ תוך מעקב<br />

צמוד של יועץ הקרקע,‏ אינג'‏ עדי לרר ואינג'‏ תומר קרלינגו מחברת<br />

‏‘גבי שואף בע"מ'.‏ כשהעומס הועבר אל הכלונסאות התחלנו לנתק<br />

את העמודים מהיסודות הישנים.‏ בנינו יסודות חדשים שעליהם<br />

הנחנו פלטת בטון ועליה הרכבנו את עמודי הפלדה החדשים.‏<br />

בעזרת המגבהים הרמנו את העמודים כדי לאפשר לפרק את<br />

המגבהים העליונים.‏ לאחר שהרמנו את העמודים החדשים פרקנו<br />

את המגבהים ואת הכלונסאות ואיפשרנו לעמודים החדשים<br />

לשאת את העומס".‏<br />

לאחר הרצאתו של אינג'‏ שחם הירצה יועץ הקרקע אינג'‏ עדי<br />

לרר על הנחיות הביסוס לתכנון התימוך,‏ החפירה והארכת<br />

העמודים הקיימים ‏)ראה בהמשך כתבה נפרדת של אינג'‏ לרר<br />

בנושא זה(.‏ בתום הסקירה נערך סיור באתר המבנה בהדרכתו<br />

של מנהל הפרויקט,‏ אינג'‏ צחי לנגר,‏ מחברת ‏"אידיסי,‏ יועצים<br />

להנדסה ופיתוח בע"מ".‏<br />

בתום הסיור המאלף הודה יו"ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ אינג'‏ דני מריאן,‏ למארגנים<br />

ואמר:‏ ‏"כמי שיש לו מנוי לקונצרטי התזמורת הפילהרמונית ולכן<br />

הוא בעל עניין בפרויקט הזה,‏ אני חייב לומר שאני חש גאווה<br />

גדולה שכל העבודה ההנדסית המורכבת והמסובכת הזאת נעשית<br />

בידי אדריכלים ומהנדסים ישראלים - אנשים כחול-לבן!‏ אני<br />

מודה למארגני הסיור על שפתחתנו לנו דלת לבוא ולראות מקרוב<br />

את העבודה הנפלאה שאתם עושים".‏<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 27 <strong>2012</strong>

‏"ארז מוצרים תרמופלסטיים"‏ הינו יצרן בדים טכניים בציפוי תרמופלסטי למגוון תחומים,‏<br />

בעל תקן .ISO 9001:2000<br />

‏“ארז מוצרים תרמופלסטיים”‏ מתמחה באיטום גגות מעל 25 שנה - הן כיצרן היריעות והן<br />

כמבצע עבודות האיטום בעזרת צוותים מיומנים,‏ ובכך נותן ללקוחותיו כתובת אחת לשירות,‏<br />

לכל אורך תקופת האחריות )10 עד 15 שנים בהתאם לסוגי היריעות ולעוביים השונים).‏<br />

ביכולתנו להציע פתרונות לאיטום ובידוד לגגות מסוגים שונים:‏ בטון,‏ אסבסט,‏ עץ ,OSB<br />

איסכורית וסוגי פח שונים.‏ אנשינו עומדים לרשותך לביצוע סקר איטום גגות.‏<br />

יריעת האיטום ‏"אטמית 111" הנה בעלת תו תקן ישראלי 1430 חלק 1, כמו כן המפעל מייצא<br />

יריעות לחו"ל העומדות בתקנים אירופאים ואמריקאים מחמירים.‏<br />

לאחרונה ביצענו מספר עבודות לאיטום גגות של מבני ציבור ותעשייה כהכנה להתקנת<br />

מערכות סולאריות להפקת חשמל.‏<br />

ניתן לעיין במפרטים וחומר נוסף באתר החברה www.erez-therm.com<br />

נשמח ליצור אתכם קשר ולעמוד לשירותכם<br />

ארז מוצרים תרמופלסטיים<br />

מחלקת איטום גגות טל.‏ 08-6801273 פקס.‏ 08-6801208

לנתק את מבנה היכל התרבות בתל-אביב מיסודותיו,‏ לחפור מתחתיו קומה<br />

חדשה ולחבר את המבנה מחדש ליסודות - זה לא מבצע דמיוני -<br />

זה מתבצע בעצם ימים אלה.‏ ההיבטים הגיאוטכניים של הפרויקט<br />

ניתוק עמודי היכל התרבות מיסודותיו<br />

והארכתם ב-‏‎4‎ מ'‏<br />

אינג'‏ עדי לרר<br />

בניין היכל התרבות בתל-אביב הינו מבנה ותיק ומכובד.‏<br />

הכוונה בפרויקט שיפוצו המתבצע היום היא לשמר את המבנה<br />

החשוב מבחינה ארכיטקטונית,‏ אך לשדרג ולחדש אותו.‏ לצורך<br />

כך תכנן הצוות האדריכלי בראשות האדריכל עופר קולקר<br />

תוספת של אולמות חזרות,‏ מעלית במה משוכללת ומערכות<br />

מיזוג אוויר חדשניות - הכל בקומה תת-קרקעית חדשה<br />

מתחת לבניין הקיים.‏<br />

התכנון מחייב להחזיק את המבנה הקיים באוויר,‏ לחפור<br />

קומה נוספת,‏ להאריך כלפי מטה את עמודי הבניין בארבעה<br />

מטרים נוספים ולהציב את המבנה מחדש על מערכת יסודות<br />

חדשה ויציבה.‏<br />

מתכנן הקונסטרוקציה של המבנה - משרד <strong>המהנדסים</strong><br />

ירון-שמעוני-שחם - יחד עם משרדנו - משרד בלנק-לרר<br />

מהנדסים גיאוטכניים - פיתח את העקרונות של מערכת<br />

תימוך זמנית,‏ שתאפשר חפירה מתחת ליסודות המבנה הקיים<br />

וביצוע יסודות חדשים,‏ כל מערכות התימוך הן מערכות<br />

מורכבות וחדשניות ברמה שכמותה לא בוצעה עד כה בארץ<br />

ורק מעטים שכמותה בוצעו בעולם.‏<br />

הקבלן המבצע את עבודות שיפוץ היכל התרבות - חברת<br />

‏"רום גבס חיפוי וקירוי בע''מ''‏ - מבצע את העבודה המורכבת<br />

והמיוחדת הזו באופן מרשים.‏ מערכות התימוך פותחו על-ידי<br />

אינג'‏ עוזי שריד מחברת ‏"בטון דרוך בע''מ'',‏ שהיוזמה והיכולת<br />

ההנדסית שהפגין היו מפתח להתקדמות הפרויקט ותרגום<br />

הרעיונות ההנדסיים שפיתחנו לשפה מעשית.‏ על התזמורת<br />

ההנדסית הנ''ל מנצחת בניהול ופיקוח חברת ‏"אידיסי חברה<br />

להנדסה ופיתוח יועצים בע"מ",‏ שיודעת להוביל את העבודה<br />

בקפדנות ובמקצועיות מרשימה.‏<br />

זמן קצר לאחר התחלת עבודת החפירה מתחת למה שהיו<br />

כלים מכאניים מיוחדים חופרים מתחת לרצפת ולבמת בניין היכל התרבות הקיים<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 29 <strong>2012</strong>

פעם אולם ובמת היכל התרבות הייתי בטוח שבדיוק כך<br />

נראה הגיהנום - הרבה כלי חפירה קטנים,‏ חלקם במידות<br />

צעצוע,‏ הרבה פועלים העובדים בתוך ענני אבק,‏ רעשים<br />

מחרישי אוזניים של קומפרסורים ומכונות קידוח קטנות,‏<br />

ערימות עפר ושברי בטון ובורות עמוקים.‏ את הגיהנום הזה<br />

ואת התהליך המדהים שהפך אותו לאתר <strong>בנייה</strong> רגיל,‏ אנסה<br />

לתאר בהמשך.‏<br />

מכונת קידוח כלונסאות זמניים מסביב לעמוד הקיים,‏<br />

המותאמים להעברה זמנית של העומס מהעמוד אליהם<br />

תיאור כללי של מערכת הביסוס<br />

המבנה הקיים של היכל התרבות היה מבוסס על פלטות,‏<br />

הצמודות ברובן לרצפה הקיימת.‏ גם קירות הבטון של<br />

המבנה מבוססים על פלטות בודדות.‏ על-פי בדיקת מתכנן<br />

הקונסטרוקציה,‏ אינג'‏ דני שחם,‏ גודל הפלטות מתאים למאמץ<br />

בקרקע של 30-22 טון למ''ר.‏ התכנון הוא לבנות מתחת<br />

למרבית שטח הבניין מרתף חדש שעומקו 4.0-3.5 מ'‏ מתחת<br />

ליסודות המבנה הישן.‏<br />

פרופיל הקרקע מתחת לבניין היכל התרבות מורכב משכבות<br />

חול ומתחתן כורכר גושי-סלעי עם כיסי חול.‏ עובי הכיסוי<br />

החולי מעל הכורכר משתנה,‏ בין 3-2 מ'‏ ועד כ-‏‎10-8‎ מ'.‏<br />

מקומית,‏ נמצאה שכבת חול חרסיתי מעל הכורכר.‏<br />

כדי לאפשר את חפירת המרתף מתחת למבנה הקיים היה<br />

צורך בתימוך יסודותיו.‏ העומס של כל עמוד הקיים בתחום<br />

המרתף הועבר למערכת של שניים עד ארבעה כלונסאות,‏<br />

שהוחדרו סביב העמוד לקרקע עד לעומק של לפחות 6 מטרים<br />

7<br />

30<br />

פועל נועל את אחת הזרועות הטלסקופיות של המגבה ההידראולי לאחר הפעלתו<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

מבנה היכל התרבות שעמודיו ‏"תלויים באוויר''‏ כשהוא תמוך על-ידי המערכות הטלסקופיות הנשענות על הכלונסאות<br />

הזמניים.‏ בין הכלונסאות נראים הכלים המכאניים המשלימים את חפירת המרתף<br />

מתחת למפלס היסוד המתוכנן החדש.‏ הקידוח לשם בניית<br />

הכלונסאות הזמניים דרך שכבות החול והכורכר בוצע במגוון<br />

של מכונות קידוח מיוחדות,‏ שעבדו במקומות שבהם גובה<br />

ראש לא עולה על 3.5 מ'.‏<br />

העברת עומס העמודים לכלונסאות הזמניים שנבנו סביבם<br />

נעשתה באמצעות מערכת טלסקופית בעלת ארבע זרועות<br />

המופעלת באמצעות מגבה ‏)ג'ק(.‏ זוהי המערכת שפותחה<br />

על-ידי אינג'‏ עוזי שריד.‏<br />

לצורך תכנון מערכת התימוך חישבנו את השקיעות הצפויות<br />

בעזרת תוכנה של אלמנטים סופיים.‏ על-פי תוצאות החישוב<br />

התברר כי השקיעות הצפויות במהלך קידוח הכלונסאות,‏<br />

העברת עומס העמוד לכלונסאות וחפירה מתחת ליסוד יהיו<br />

בסדר גודל של 0.5 ס''מ.‏ בפועל הסתבר כי השקיעות לא עלו<br />

על 0.2 ס''מ.‏<br />

הקמת מערכת הביסוס החדשה<br />

חפירת שטח הביסוס החדש בוצעה בין הכלונסאות התומכים<br />

את העמודים.‏ היסוד הקיים נותק והחפירה בקרקע נמשכה עד<br />

לעומק המפלס של היסוד החדש המתוכנן.‏ כל העבודות האלה<br />

בוצעו בזהירות מירבית באמצעות כלי חפירה קטנים ובעבודת<br />

ידיים.‏ במהלך העבודה נמשך המעקב אחר השקיעות.‏ התברר<br />

כי השקיעות בכל העמודים לא עלו על מילימטר אחד.‏<br />

לאחר יציקת היסוד החדש בעומק המתוכנן הוארך כל עמוד<br />

קיים עד לפני היסוד.‏ בשלב זה החל תהליך מעניין ומותח של<br />

העברת העומס מהכלונסאות ליסוד החדש.‏ מניסיוננו בעבודת<br />

דומות חששנו שבמהלך שחרור העומס מהכלונסאות והעברתו<br />

32<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

ניתוק אחד מעמודי מבנה היכל התרבות מהיסוד הקיים<br />

באמצעות המגבה ההידראולי.‏ מערכת התימוך מתחברת<br />

לציפוי הפלדה העוטף את העמוד הקיים<br />

ליסוד החדש עלולה להתפתח שקיעה.‏ הפתרון שתוכנן כדי<br />

למנוע שקיעה כזאת היה העברת העומס באופן הדרגתי תוך<br />

כדי בקרת השקיעות כדלקמן:‏<br />

# בין העמוד ליסוד החדש הוצב מגבה הידראולי שטוח<br />

JACK( .)FLAT גובה המגבה נקבע על-פי חישוב<br />

השקיעות הצפויות.‏ דרך המגבה הופעל עומס השווה<br />

7

ציוד מכאני זעיר חופר בשכבת החול מתחת למקום בו ניצבה במת ההיכל הישנה<br />

מראה כללי של המרתף החדש החפור כמעט בשלמותו מתחת ליסודות הישנים של המבנה,‏ כשעמודי המבנה נתמכים<br />

על-ידי המגבהים ההידראוליים הנשענים על הכלונסאות<br />

34 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

מודל תלת-מימדי של אלמנטים סופיים לצורך חישוב השקיעה הצפויה של יסודות המבנה<br />

מודל תלת-מימדי של האלמנטים הסופיים לחישוב השקיעות לאחר העמסת היסוד החדש על העמודים המוארכים<br />

לחברות המעוניינות בפרסום בעיתון ‏"הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>"‏<br />

יש לפנות ללאה בחברת ‏"תירוש"‏<br />

טל:‏ 050-6300095 ,03-5662080 שנה טובה<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 35 <strong>2012</strong>

לעומס הקיים,‏ כך שהמערכת המכאנית,‏ שהעבירה עומסים<br />

לכלונסאות,‏ השתחררה.‏<br />

# העומס במגבה נשמר קבוע למשך שלושה ימים,‏ תוך כדי<br />

בדיקה רציפה של תגובת היסוד.‏ צריך לציין,‏ שציפינו<br />

לשקיעה מחושבת של 5 מ''מ,‏ אך כאמור השקיעה לא<br />

עלתה על 2 מ''מ.‏<br />

# לאחר שהוחלט שהיסוד יציב הוחלף נוזל המגבה בדייס<br />

באמצעות מערכת שהופעלה על-ידי חברת ‏"בטון דרוך<br />

בע''מ''.‏<br />

כל התהליך גרם לכולנו התרגשות רבה והתפעלות בכל יסוד<br />

מחדש.‏<br />

צילום מלמעלה של המגבה ההידראולי השטוח,‏<br />

שהורכב בחיבורים בין היסוד החדש לעמודים<br />

המגבה ‏)ג'ק(‏ ההידראולי השטוח ‏)למעלה משמאל(‏ מוכן<br />

להחלפת הנוזל ההידראלי בדייס<br />

ב.ס.‏ מהנדסים<br />

0 מדידות הנדסיות,‏ ליווי וניהול פרוייקטים 0 צוות מהנדסים<br />

בוגרי טכניון - נסיון מעל 10 שנים 0 מגוון רחב של עבודות מיפוי<br />

ומדידה,‏ החל ממתן שירותי מדידה בשלב התכנון עד לליווי<br />

פרויקטים בשלבי הביצוע 0<br />

0 הכנת מפות להיתרי בניה ולטופס 4.<br />

0 מדידות לצרכי תכנון.‏<br />

0 מדידות רקע לתוכניות ת.ב.ע.‏<br />

0 הכנת תשריטי איחוד וחלוקה ותוכניות לצרכי רישום בטאבו.‏<br />

0 תוכניות לרישום בית משותף<br />

0 מדידות פנים ומדידות לצרכי חישוב ארנונה.‏<br />

0 שירותי מדידה לקבלנים<br />

0 ליווי פרוייקטים בתחום התשתיות והבניין.‏<br />

מערכת המעקב והניטור אחר השקיעות הותקנה על-ידי<br />

חברת ‏"גבי שואף בע''מ''.‏ זוהי מערכת הבנויה בעיקרון מפלס<br />

מים אלקטרוני ומודדת שקיעות ברצף של 24 שעות.‏ תוצאות<br />

המדידות מופיעות באתר מיוחד ברשת האינטרנט.‏<br />

חשוב לציין,‏ כי תהליך ההעמסה של כל עמוד חדש הוא<br />

למעשה ניסיון העמסה על פלטה של כורכר - כולל השפעת<br />

קידוח כלונסאות צמוד ליסוד.‏ הפרמטרים ההנדסיים<br />

המתקבלים מתוך כל ניסוי ‏)בסה''כ 64 ניסויים(‏ מאפשרים<br />

את הקביעות הבאות:‏<br />

א.‏ מודול האלסטיות של מסת הקרקע המושפעת על-ידי<br />

יסודות ברוחב של 5.5-3.0 מ'.‏<br />

ב.‏ הקשר בין תוצאות בדיקת ה-‏SPT ‏)בדיקת החדרה תקנית(‏<br />

למודול האלסטיות.‏<br />

ג.‏ מודול מצע אנכי - לכל גודל פלטה ‏)עם כל ההתנגדות<br />

האישית לשימוש בערך זה(.‏<br />

פרויקט זה,‏ יחד עם פרויקט הזזת מבני הטמפלרים בקרייה<br />

בתל-אביב ותוספת בניית 10 קומות מעל ‏"בית קריסטל''‏<br />

בתל-אביב,‏ מעמיד את כולנו - <strong>המהנדסים</strong> ששיתפו פעולה<br />

בפרויקט - בשורה אחת עם החברות המתקדמות ביותר<br />

בתחום הגיאוטכניקה במערב.‏<br />

אינג'‏ עדי לרר<br />

מהנדס גיאוטכני.‏ בוגר הפקולטה להנדסה<br />

אזרחית בטכניון בחיפה בשנת 1971.<br />

בשנותיו הראשונות במקצוע עבד<br />

במחלקת הביסוס של משרד השיכון.‏<br />

משנת 1975 ועד היום שימש מהנדס<br />

גיאוטכני באלפי פרויקטים מגוונים,‏ ביניהם מבנים מוגנים,‏<br />

מבנים תת-קרקעיים,‏ טיפול בקרקע מזוהמת,‏ גשרים<br />

וכבישים.‏ במסגרת שירותו הצבאי ניהל מדור ביחידה לבינוי<br />

מבצעי.‏ בשנת 1976 הקים יחד עם המהנדס הגיאוטכני<br />

עמוס בלנק את משרד ‏"בלנק לרר מהנדסים בע"מ",‏<br />

המתמחה במכניקת קרקע,‏ הנדסת ביסוס וייעוץ גיאוטכני<br />

ת.ד 784 טירה 44915, טלפקס:‏ 09-7936004 נייד:‏ 052-3599017 ונחשב בין המובילים בארץ בתחומו.‏<br />

www.bseng.co.il adham@bseng.co.il<br />

36 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

מאפשרות לכם לצבור עוד נקודות<br />

03-5758445<br />

טלפון:‏

העוגנפלסט פרוייקטים )1970( בע”מ<br />

מתן פתרונות יחודייים ביריעות פי.וי.סי<br />

איטום גג מרלוג אוסם כ-‏‎35,000‎ מ״ר<br />

אוטודיל בני ברק - 4,000 מ״ר<br />

www.haogenplast.co.il<br />

מאגר אשכול - כ-‏‎35,000‎ מ״ר<br />

פנה אלינו ונשמח לייעץ בכל סוגיה<br />

משרד שיווק העוגנפלסט:‏<br />

טל:‏ 09-8980112 פקס:‏ 09-8980124<br />

מפעלנו ויריעותינו<br />

נושאים את כל תקני<br />

האיכות והאישורים<br />

הרלבנטיים<br />

,ISO( מי שתייה ועוד(.‏<br />

ניסיון של 40 שנה בייצור<br />

והתקנות מערכות איטום.‏<br />

אחריות ארוכת טווח.‏<br />

בריכת וינגייט - כ-‏‎1,000‎ מ״ר<br />

✓<br />

✓<br />

✓

שני גשרי המקטעים על נחל עטרות נעים לעבר זה ממערב ‏)מימין(‏ וממזרח ‏)משמאל(‏ כדי להתחבר במרכז.‏ ברקע ‏)משמאל(‏<br />

נראים בתי השכונה הירושלמית הערבית בית חנינא מזרח,‏ הנמצאת בתחום ישראל,‏ ומימין בתי ירושלים<br />

מהנדסי הגשרים רז מור וגלעד צוובנר,‏ ואנשי חברת ‏"דוקה - ישראל''‏ -<br />

דורון שטוקפיש והמהנדס עידו כפרי - מספרים על צורת ה<strong>בנייה</strong> הייחודית של<br />

הגשרים על נחל עטרות<br />

נחל עטרות אינו נמנה על הנחלים המפורסמים והמטויילים<br />

בארץ.‏ זהו נחל אכזב צנוע,‏ יובל של נחל שורק שהוא אחד<br />

הנחלים הארוכים במדינה,‏ שתחילתו בהרי ירושלים,‏ דרומית<br />

לרמאללה,‏ ולאחר כ-‏‎70‎ ק"מ הוא נשפך לים התיכון צפונית<br />

לקיבוץ פלמחים.‏ נחל עטרות,‏ המתפצל מנחל שורק מדרום<br />

ליער רמות ואפיקו נמשך ממערב למחנה הפליטים שועפט<br />

עד לדרום איזור התעשייה עטרות,‏ שמצפון לירושלים,‏ אינו<br />

זוכה אפילו לאזכור כאחד מיובליו של נחל שורק.‏ בקושי הוא<br />

מוזכר בגוגל ואינו זוכה לכל התייחסות במדריכי ארץ-ישראל,‏<br />

כולל מדריך ישראל החדש.‏<br />

הסיבה לכך שהוא נשכח ואין מרבים לפקוד אותו הם אולי<br />

היישובים הערביים על גדותיו והיותו עד שנת 1967 ‏"הקו<br />

הירוק",‏ שסימן את הגבול בין ישראל לירדן בגזרת צפון<br />

ירושלים-רמאללה.‏ אבל סקר שערכה החברה להגנת הטבע<br />

באפיק הנחל לפני שלוש שנים גילה,‏ כי אולי דווקא משום<br />

שהיה נעדר מטיילים זהו נחל שוקק חיים,‏ העשיר בצורה<br />

יוצאת דופן בחי ובצומח,‏ כולל מינים ייחודיים בלעדיים<br />

לירושלים.‏<br />

נחל עטרות מאופיין בגאיות מתונים שבהם נטועים בוסתנים<br />

של עצי תאנה ושקדים,‏ וכרמי זיתים,‏ ובמורדות טרשיים<br />

שעליהם בתה ‏)שדה בלתי מעובד(‏ ים-תיכונית.‏ במדרונות<br />

הנחל נמצאו מיני צמחייה האופיינית להרים גבוהים,‏ שחלקה<br />

נדירה בארץ כולה,‏ כמו שום קצר ועריוני קצר.‏ הנחל הוא אתר<br />

עשיר בשפני סלע,‏ צביים ארץ-ישראלים,‏ שועלים,‏ תנים,‏<br />

חוגלות ויונקים נוספים.‏ בסך הכל נצפו בו בשנת 49 2009<br />

מיני עופות שונים ו-‏‎32‎ מיני צמחים.‏ הוא מהווה אתר חשוב<br />

לצייד עבור הציפורים החורפות בירושלים ואתר קינון באביב.‏<br />

יש בו גם מגוון רחב של זוחלים וחרקים.‏ בחלקו הדרומי של<br />

הנחל חי עדיין עדר צבאים.‏<br />

אולם אפיקו העמוק של הנחל הקצר יחסית,‏ השופע מים<br />

בעונת החורף,‏ מהווה מטרד תחבורתי של ממש עבור תושבי<br />

פסגת זאב,‏ השכונה שבבנייתה הוחל בשנת 1982 מצפון<br />

לירושלים,‏ בשטח שסופח למדינת ישראל לאחר מלחמת<br />

ששת הימים,‏ ומהווה כיום את הגדולה בשכונות היהודיות<br />

של ירושלים עם אוכלוסייה של כ-‏‎50‎ אלף נפש.‏ באותה<br />

מידה הוא מהווה מכשול גם לתושבי שכונת בית חנינא מזרח<br />

‏)הנקראת גם ‏"החדשה"(,‏ השכונה הערבית הגדולה בירושלים,‏<br />

שנכללת בתחום העירוני של ירושלים ונחל עטרות מפריד בינה<br />

לבין בית חנינא מערב,‏ הנמצאת מעבר לגדר ההפרדה בתחום<br />

הרשות הפלסטינית.‏<br />

בית חנינא מזרח שבתחום ישראל התפתחה לאחר 1967,<br />

כאשר בני הכפר המקורי ‏)המערבי(‏ החלו לבנות בתים על<br />

אדמותיהם שבמזרח.‏ היא נחשבה לשכונת יוקרה שבה<br />

התגוררו שרים וחברי בית הנבחרים הירדני וכן משפחות<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 39 <strong>2012</strong>

צילום הדמייה של שני גשרי נחל עטרות החדשים הנשענים על ארבעה נציבים משתי גדות הנחל ושתי כלונסאות בגדה המזרחית<br />

שלו.‏ במרכז נראה האפיק המתפתל היבש של הנחל,‏ שבחורף מתמלא במים,‏ כשברקע בתי שכונת בית חנינא מזרח<br />

עשירים.‏ בין בית חנינא החדשה לפסגת זאב מתנשא תל<br />

בשם תל-אל-פול,‏ שעליו היה שלד של בניין שנועד להיות<br />

ארמונו של המלך חוסיין.‏ התל מזוהה כעיר המקראית גבעה,‏<br />

שהייתה בירת שבט בנימין,‏ שבה משח שמואל הנביא את<br />

שאול בן קיש למלך ישראל הראשון,‏ במהלך מסעו לחיפוש<br />

האתונות שאבדו לאביו.‏ מסיבה זו מכונה התל גם ‏"גבעת<br />

שאול".‏<br />

כביש החיבור העיקרי בין פסגת זאב ובית חנינא מזרח למרכז<br />

ירושלים היא דרך האלוף עוזי נרקיס ‏)כביש 60(. כיום אין<br />

להן גישה ישירה לשדרות מנחם בגין ‏)כביש 50(, שהן עורק<br />

הכניסה המרכזי לירושלים מצפון,‏ אלא באמצעות איגוף ארוך<br />

דרך איזור התעשייה עטרות.‏ על מנת לחסל את פקקי התנועה<br />

הגדולים הנוצרים מדי בוקר בכניסה הצפונית לירושלים מכיוון<br />

פסגת זאב,‏ תוכננה על-ידי חברת ‏"מוריה",‏ במסגרת תוכנית<br />

האב לתחבורה בירושלים,‏ בניית שני גשרים דו-נתיביים<br />

מקבילים מעל נחל עטרות,‏ בקטע שבין בית חנינא מזרח<br />

לפסגת זאב,‏ שיאפשר לתושבי שתי שכונות אלה להתחבר<br />

בדרך הקצרה ביותר לשדרות מנחם בגין.‏<br />

‏"מוריה - חברה לפיתוח ירושלים בע"מ",‏ הוקמה על-‏<br />

ידי עיריית ירושלים במטרה לבצע עבור העירייה,‏ משרד<br />

התחבורה,‏ מינהל מקרקעי ישראל,‏ הרשות לפיתוח ירושלים<br />

וגופים ציבוריים אחרים עבודות בתחום פיתוח התשתיות<br />

בבירת ישראל.‏ פרויקט בניית הגשרים קיבל את הכינוי<br />

‏"פרויקט מחלף 4/20", שכן הוא אמור לקשר בין כביש בגין<br />

צפון ‏)כביש 4( המתחבר לכביש 443 היורד לשפלה,‏ לבין כביש<br />

פסגת זאב ובית חנינא מזרח ‏)כביש 20(.<br />

בשעתם כבר נבנו גשרים מעל נחל עטרות,‏ בקטע הנמצא<br />

כקילומטר דרומית מהאתר שנבחר לבניית גשרי עטרות<br />

החדשים.‏ אבל אלה היו גשרי קורות שנועדו לאפשר את סלילת<br />

המשכו הצפוני של כביש 4 העירוני,‏ הוא דרך מנחם בגין.‏<br />

<strong>בנייה</strong> בשיטת המקטעים<br />

היצוקים על המיסעה<br />

בינואר 2011 זכתה חברת ‏"רמט"‏ מקבוצת ‏"קרדן",‏ אחת<br />

מחברות ה<strong>בנייה</strong> והפיתוח הגדולות בישראל,‏ במכרז לבניית<br />

הגשרים,‏ כגשרי מקטעים יצוקים במקום.‏ לחברת ‏"מוריה",‏<br />

החברה העירונית של ירושלים שהזמינה את הגשרים,‏ הייתה<br />

כבר מאז שנת 1996 תוכנית מוכנה לבניית הגשרים,‏ אותה<br />

תכנן משרד <strong>המהנדסים</strong> התל-אביבי ‏"צ.‏ זכות מהנדסים"‏ של<br />

המהנדס ציון זכות,‏ הידוע כמהנדס גשרים מיומן.‏ הגשר שתכנן<br />

זכות היה גשר מקטעים טרומיים בשיטת הזיז המאוזן.‏ כלומר,‏<br />

גשר הנבנה בטכנולוגיה של בניית גשרים עיליים שבה מורכב<br />

הגשר באמצעות מקטעים טרומיים,‏ שנוצקים במפעל או באתר<br />

ומחוברים ביניהם בטור.‏<br />

אבל ‏"רמט",‏ שביקשה לזכות במכרז באמצעות הגשת ההצעה<br />

הזולה ביותר,‏ וגם אין בבעלותה מפעל ליציקת מקטעים<br />

טרומיים,‏ ביקשה ממהנדס הגשרים רז מור,‏ בעל משרד<br />

ההנדסה התל-אביבי ‏"קדמור מהנדסים",‏ מומחה בעל מוניטין<br />

בינלאומי בתכנון גשרים בטכנולוגיות חדשניות,‏ שתכנן גשרים<br />

ייחודיים רבים בארץ ובעולם,‏ לתכנן עבורה גשרי מקטעים<br />

בטכנולוגיה המוזילה את מחיר הקמתם.‏ רז מור תכנן אומנם<br />

גשרי מקטעים כאלה שזיכו את ‏"רמט"‏ במכרז.‏<br />

מספר מהנדס גלעד צוובנר,‏ מהנדס הפרויקט מטעם ‏"קדמור<br />

מהנדסים":‏ ‏"בתכנון המקורי של ‏‘מוריה'‏ היו הגשרים אמורים<br />

להיבנות מעל הנחל כ-‏‎500‎ מ'‏ צפונית יותר.‏ אבל שם בדיוק<br />

יש מעבר מעל לוואדי של תושבי בית חנינא המזרחית לבית<br />

חנינא המערבית ולא רצינו לחסום אותו,‏ לכן תוכננו הגשרים<br />

בנקודה הנמצאת דרומית למעבר.‏ ‏‘רמט'‏ פנו למשרדנו וביקשה<br />

שנמצא פתרונות לבניית גשר ממקטעים היצוקים באתר<br />

בשיטה זולה יותר".‏<br />

צוובנר מסביר גם מדוע תוכננו מלכתחילה שני גשרים דו-‏<br />

40 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

תחילת עבודות ה<strong>בנייה</strong> של גשרי נחל עטרות למרגלות הכפר בית חנינא מזרח.‏ משמאל נראית תחילת יציקת הקטע היבשתי של<br />

מיסעות הגשר.‏ באמצע נראית תחילת יציקת הנציבים בגדה המזרח ומימין תחילת בניית הטרסות על הגדה המערבית של הנחל<br />

נתיביים מקבילים ולא גשר אחד בעל ארבעה נתיבים:‏ ‏"מדובר<br />

בגשרים גבוהים עם מפתחים גדולים של כ-‏‎55‎ מטרים,‏ שאינם<br />

מאפשרים בניית גשר קורות.‏ אם רז מור היה מתכנן גשר אחד<br />

הוא היה רחב מאוד,‏ לכן הוא החליט על פתרון של בניית שני<br />

גשרי מקטעים מקבילים,‏ כל אחד באורך של 110 מ'‏ וברוחב של<br />

17.8 מ'‏ בקצה,‏ כשמרווח של מטר אחד בלבד מפריד ביניהם.‏<br />

הגשרים,‏ שתחילתם במחלף הכבישים 4/20, זכו בכינוי ‏‘גשרי<br />

שאול',‏ בשל קרבתם לגבעת המלך שאול".‏<br />

מספר מהנדס רז מור על הבעיות ההנדסיות בהן נתקל בתכנון<br />

הגשרים:‏ ‏"את התכנון הפיסי של המחלף,‏ הגשרים והכביש<br />

שיוביל מהם מזרחה עשתה בשעתו חברת ‏‘ד.א.ל.‏ הנדסה'‏ עבור<br />

חברת ‏‘מוריה'.‏ הם שקבעו את גיאומטריית הדרך.‏ כשניגשנו<br />

לתכנון הגשרים בהתם לתכנון הפיסי ראינו שלא ניתן לבחור<br />

בסכימה של ריתום המיסעה לנציבים שישאו אותה.‏ בשיטת<br />

המקטעים הטרומיים קשה מאוד לצקת את חיבור המיסעה<br />

לנציב.‏ לכן שינינו את שיטת הביסוס לביסוס פרקי במקום<br />

ביסוס רתום.‏ זה כבר גרם לחיסכון משמעותי ביותר בעלות<br />

הביסוס,‏ בכך שהקטין את עלויות המיסעה.‏ איפשרנו ריתום<br />

בין המיסעה לנציב וכתוצאה מכך הפחתה דרמטית של מימדי<br />

היסודות וכמות הכלונסאות.‏<br />

‏"מה שתכננו הוא שבמוקם פרק עם ריתום לנציב עשינו ריתום<br />

למעלה,‏ ולמטה,‏ בצלע השתית - פני הקרקע - ביצענו פרק<br />

לקבלת הכוחות האופקיים במקום להעביר אותם לכלונסאות.‏<br />

עם התכנון הזה ניגשה ‏‘רמט'‏ למכרז ומאחר שזאת הייתה<br />

ההצעה הזולה ביותר היא זכתה בו.‏<br />

‏"לאחר הזכייה היינו צריכים להחליט על הטכנולוגיה של יציקת<br />

המקטעים באתר.‏ בחרנו בשיטת PST-Progressive Segmental<br />

Technology שהיא שיטה ייחודית שעד כה נבנו רק מעט מאוד<br />

גשרים באמצעות בעולם.‏ בשיטה זו יוצקים את המקטעים לא<br />

כמקטעים טרומיים בתחתית הגשר ואחר-כך מעלים אותם<br />

למעלה,‏ אלא היציקה נעשית על המיסעה עצמה.‏ בכל פעם<br />

יוצקים מקטע אחד,‏ מחכים לאשפרת הבטון ואז יוצקים את<br />

המקטע הבא בהמשכו.‏<br />

‏"הגשרים שתכננו בשיטה זו",‏ ממשיך מהנדס מור ומספר,‏<br />

‏"מתחלקים לשלושה חלקים - שני החלקים הקיצוניים,‏<br />

במערב ובמזרח,‏ יצוקים באתר על גבי טפסות והחלק המרכזי,‏<br />

שאורכו 110 מטרים,‏ יצוק באמצעות תבניות מתנייעות<br />

במקטעים באורך של חמישה מטרים כל מקטע.‏ המיסעה<br />

תוכננה בתבנית של חתך ארגזי חלול,‏ שיעילותה גבוהה מאוד<br />

מבחינה הנדסית - היא צורכת מעט חומר ביחס לקשיחותה.‏<br />

מקדם יעילות החתך שלה הוא 0.59. תכננו צורה גיאומטרית<br />

זו כיוון שמה שעניין אותנו הוא לאיזו כמות של בטון נצטרך<br />

לבניית מ"ר של מיסעה.‏ הצורה הגיאומטרית הזאת היא בעלת<br />

היעילות כלילית-הנדסית הגבוהה ביותר.‏<br />

‏"החלטנו להשתמש בטפסות של חברת ‏‘דוקה',‏ שמאפשרות<br />

את יציקת כל המקטע הטרפזי החלול הזה בשלב יציקה אחד,‏<br />

שנמשך רק ארבע שעות.‏ יוצקים את הבטון אל תוך הטפסות<br />

- התבניות שלתוכן יוצקים את הבטון - באמצעות שרוול<br />

גבוה המזרים אותו במשאבה ממכונת הבטון שמתחת למיסעה.‏<br />

היתרון של השיטה הזו הוא בקצב הביצוע המהיר שלה המקצר<br />

את משך ה<strong>בנייה</strong>.‏ כל מחזור יציקה של מקטע נמשך שבוע<br />

ימים בלבד.‏ ביום ראשון במצעים את הדריכה של המסגרות;‏<br />

ביום השני והשלישי משלימים את פרטי הזיון;‏ ביום הרביעי<br />

מבצעים את פרטי הדריכה והכיוונון;‏ ביום החמישי יוצקים<br />

את הבטון אל הטפסות ובימים השישי והשביעי - שהם ימי<br />

המנוחה של הפועלים - מתבצעת אשפרת הבטון.‏ האשפרה<br />

- התחזקות הבטון והתייבשותו - דורשת 46 שעות.‏ בתום 46<br />

שעות מקבלים במקטע חוזק לחיצה של 46 מגה פסקל.‏ ליציקה<br />

משתמשים בתערובת בטון מיוחדת בעלת כושר התחזקות<br />

מהיר,‏ שמאפשרת להגיע תוך יומיים לחוזק לחיצה זה.‏<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 41 <strong>2012</strong>

תחילת בניית הגשרים.‏ פועלים מניחים את רשתות הברזל ליציקת החלק העליון של המיסעת בגדה המזרחית של הנחל,‏ כשממול<br />

נראות שלוש הטרסות שנבנו בגדה המערבית כדי שניתן יהיה להציב עליהן את נציבי הגשר<br />

‏"בתום כל מחזור יציקה מזיזים את הטראבלר,‏ המשנע את<br />

הטפסות,‏ קדימה ומכינים את הכלוב הבא לדריכת הזיון<br />

וליציקה.‏ ביום החמישי של כל מחזור מבצעים בדיקה<br />

גיאומטרית בהתאם לתכנון ומקבלים את עקום היציקה.‏<br />

השיטה הזאת עובדת בצורה פנטסטית.‏ ממש אפשר לכוון<br />

שעון לפי לוח הזמנים הזה"‏<br />

ביצוע הפרויקט החל בחודש נובמבר 2011 והוא מתוכנן<br />

להסתיים בפברואר 2013.<br />

מוסיף מהנדס רז מור:‏ ‏"פרט מעניין נוסף בתכנון הגשר<br />

היא העובדה שאת אחד הנציבים בגדה המערבית של הנחל<br />

היה צריך לבנות בשטח השייך לרשות הפלשתינית.‏ הרשות<br />

נתנה את הסכמתה לכך,‏ כיוון שהגשר מיוחד לשרת גם את<br />

הפלשתינים המתגוררים משני צידי הנחל.‏ כך קיבלנו גשר<br />

שחלק נמצא ברשות הפלשתינית וחלקו בשטח ישראל".‏<br />

המנסרה שפיתחה את טכנולוגיית הטפסות<br />

כדי לאפשר את בניית גשרי המקטעים ביעילות ובמהירות בחרו<br />

‏"רמט"‏ ומהנדס רז מור להשתמש בציוד ובטכנולוגיה של חברת<br />

‏"דוקה - מומחי טכנולוגיית תבניות,‏ טפסות והידראוליקה".‏<br />

טפסות הינן תבניות מסוגים שונים המשמשות ליציקת<br />

בטונים בצורה מתועשת.‏ תפקיד הטפסה הינו לשאת את<br />

העומסים אשר הבטון מפעיל עד אשר הבטון מגיע לחוזק<br />

ויכולת המאפשרים לו לשאת את עצמו.‏<br />

מספר דורון שטוקפיש,‏ מנהל השיווק של ‏"דוקה ישראל":‏<br />

‏"חברת ‏‘דוקה'‏ היא יצרנית וספקית בינלאומית של תבניות<br />

וטכנולוגיות <strong>בנייה</strong> מסוגים שונים.‏ היא מהווה חלק מקונצרן<br />

חברה אוסטרית בשם Umdasch AG שמושבה הוא בעיר<br />

אמשטטן באוסטריה,‏ עיר בת 25 אלף תושבים השוכנת דרומית<br />

ללינץ.‏ כלכלת העיר מבוססת למעשה על מטה חברת ‏"דוקה"‏<br />

ומפעלה המרכזי הנמצאים בעיר.‏<br />

42<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

תמונה של קצה מיסעת אחד הגשרים בגדה המזרחית של<br />

הנער,‏ שבה ניתן לראות את תבנית המיסעה בצורת טרפז<br />

חלול - תבנית שנועדה להקל על משקל המיסעה ועם זאת<br />

אינה פוגעת בחוזקה<br />

‏"ראשיתה של ‏‘דוקה'‏ היא בנגרייה פרטית שהוקמה בעיר<br />

קולמיצברג בשנת 1868, שבשמונים שנותיה הראשונות ייצרה<br />

רהיטים,‏ מוצרי בית וחומרי אריזה.‏ ב-‏‎1949‎ מונה חתנו של<br />

בעל הנגרייה למנהל החברה והפך אותה ליצרנית טפסות<br />

עץ מוכנות מראש.‏ חברה התפצלה לשתי חברות בנות של<br />

קונצרן אומדש וחברת התבניות שלה קיבלה בשנת 1958<br />

את השם ‏‘דוקה'.‏ בשנות ה-‏‎50‎‏'‏ של המאה שעברה בוצעו<br />

באוסטריה עבודות תשתית נרחבות,‏ כולל בניית כמה סכרים<br />

על הדנובה ליצירת תחנות כוח הידרואלקטריות.‏ בגלל גודלם<br />

של סכרים אלה ומבני תחנות הכוח לא ניתן היה להשתמש<br />

בהן בטפסות המסורתיות.‏ ‏‘דוקה'‏ פיתחה אז מערכות טפסות<br />

גדולות ומודולריות מעץ וקורות פלדה ‏)תבניות מדגם טופ<br />

50(, שניתן היה לעשות בהן שימוש חוזר.‏<br />

7

הזיז המזרחי של הגשר הדרומי כשבקצהו מותקנת מערכת<br />

יציקת מקטעי הגשר ודחיקתם של ‏"דוקה ישראל"‏<br />

שני חלקי הגשר הצפוני מעל נחל עמוד מתקדמים זה לעבר<br />

זה,‏ כשמשמאל נראים שני הנציבים שנבנו מחוץ לאפיק הנחל.‏<br />

‏"רמט"‏ התחייבה להחזיר לאחר סיום בניית הגשרים את אפיק<br />

הנחל למצבו הטבעי<br />

‏"תוך שנים מעטות אומצו טפסות אלה באתרי <strong>בנייה</strong> גדולים<br />

ברחבי העולם ובשנות ה-‏‎70‎‏'‏ של המאה שעברה הקימה ‏‘דוקה'‏<br />

סניפים ברחבי העולם.‏ מאז היא פיתחה את מוצריה והרחיבה<br />

אותם גם לתבניות מודולריות ומערכות עזר ליציקות בטון<br />

גדולות,‏ כמו מגדלי תמיכה,‏ תבניות מדגמים שונים ליציקת<br />

קירות,‏ טפסות לתקרות,‏ קורות עץ בחתכים שונים - ,H20<br />

H16, מערכות טכנולוגיות מיוחדות לבניית מנהרות,‏ סכרים<br />

וגשרים,‏ ציוד נלווה לבטיחות בתחום ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות,‏<br />

מערכות הידראוליות מטפסות למגדלים וגורדי שחקים,‏<br />

ומערכות הגנה היקפית לפועלים העובדים בגבהים.‏<br />

‏"דוקה"‏ הפכה לחברת התבניות הגדולה והמצליחה בעולם,‏<br />

כשבשנת 2011 הסתכמו הכנסותיה ב-‏‎920‎ מיליון יורו."כיום",‏<br />

ממשיך דורון שטוקפיש ומספר,‏ ‏"פועלת ‏‘דוקה'‏ בחמש יבשות<br />

עם 160 סניפים ב-‏‎78‎ מדינות,‏ כולל ישראל.‏ ‏‘דוקה'‏ מוכרת<br />

ומשכירה את הטפסות שהיא מייצרת.‏ בנוסף,‏ החברה מספקת<br />

שירותי הנדסה ותכנון ליישום מערכות התבניות בפרויקטים<br />

בתחום ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות.‏ כך,‏ למשל,‏ מהנדסיה מתכננים גם<br />

טפסות לפי הזמנה על-פי הנתונים האדריכליים שהם מקבלים<br />

מהמזמינים.‏ כיום אין כמעט מגדל חדיש בעולם שנבנה ללא<br />

הטפסות של דוקה'.‏ הן שימשו בבניית מגדלי בורג'‏ כליפה<br />

ובורג'‏ אל ערב בדובאי,‏ בבניית מגדל ב.מ.וו.‏ בגרמניה,‏ או<br />

44<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

מגדל המילניום בווינה.‏<br />

‏"סניף ‏‘דוקה ישראל'‏ הוקם בשנת 2000. הוא כולל מחלקות<br />

הנדסה,‏ תפעול ולוגיסטיקה,‏ מכירות ושיווק,‏ ואדמינסטרציה.‏<br />

תחילה הוא פעל בפרדסיה ולאחר מכן העברנו את המחלקות<br />

השונות ואת מחסני החברה,‏ המשתרעים על פני שטח<br />

ניכר,‏ לכפר ויתקין.‏ מאז הוקם הסניף",‏ אומר דורון,‏ ‏"אנחנו<br />

משלבים את המערכות הייחודיות של ‏‘דוקה'‏ בתחום בניית<br />

התשתיות,‏ המשרדים והמגורים בישראל ובתחום ה<strong>בנייה</strong><br />

הציבורית.‏ ליווינו פרויקטים גדולים בתחום הגישור והמנהור<br />

וסיפקנו להם את הציוד המתאים לביצוען.‏ כמו כן מספקת<br />

‏‘דוקה ישראל'‏ תבניות גם לבניינים הנבנים בשיטת ברנוביץ'‏<br />

ולמגדלים רבי-קומות דוגמת מגדל ‏‘צ'מפיון'‏ במתחם העסקים<br />

של בני ברק,‏ מול קניון איילון,‏ שיתנשא לגובה של 170 מטר<br />

וכולל 42 קומות מעל שבע קומות חניון".‏<br />

תכנון טפסות מדוייק<br />

‏''לפי מידה''‏<br />

‏"הגשר הכפול הנבנה מעל נחל עטרות הוא בעל רדיוס פנימי<br />

של 291 מ'‏ בגשר הדרומי שלו ורדיוס פנימי של 268 מ'‏ בגשר<br />

הצפוני שלו.‏ זהו הגשר בעל הרדיוס הקטן ביותר ש'דוקה'‏<br />

תכננה עם מערכת יציקה זיזית מסוג CFT (cantilever forming<br />

)traveler - ודבר זה היווה אתגר הנדסי עצום",‏ מספר מהנדס<br />

עידו כפרי.‏<br />

העובדה שמדובר בגשרים בעלי הרדיוס הפנימי ההדוק ביותר<br />

ש"דוקה"‏ בנתה אי פעם באמצעות מערכת שלוחות מתנייעת,‏<br />

זיכתה את גשרי עטרות בכתבה מיוחדת ב<strong>גיליון</strong> האחרון של<br />

עיתון מהנדסי הגשרים הבריטי .Bridge Design&Engineering<br />

הכתבה,‏ שנשאה את הכותרת ‏"פינות הדוקות",‏ קבעה,‏ בין<br />

השאר,‏ כי ‏"גבולות גיאומטריים נדחקו עד קצה גבול האפשר<br />

בבניית גשר חדש בישראל".‏<br />

ממשיך עידו כפרי ומספר:‏ ‏"המפתח של הגשרים מעל הנחל<br />

הוא מפתח של 55 מ'.‏ כתוצאה מנתוני הרדיוס של הגשרים היה<br />

צורך לתכנן מקטעי גשר פוליגונים,‏ שבהם יוצקים קטעי בטון<br />

ישרים,‏ כשבין מקטע למקטע יש זווית מסויימת,‏ שהמערכת<br />

מתאימה אותה להתחברות למקטע הפוליגוני הבא.‏ בכל<br />

חמישה מטרים של מקטע יש התאמה של הזווית.‏<br />

‏"מדובר במערכת מסובכת ומורכבת מאוד,‏ שיש לתכננה<br />

בדייקנות כדי להגיע לחיבור מושלם.‏ מערכת הטפסות<br />

שתוכננה לגשרי עטרות אינה זקוקה לנציבים לתמיכה של<br />

המיסעות.‏ זוהי הפעם הראשונה ש'דוקה ישראל'‏ מבצעת<br />

פרויקט כזה.‏ מדובר במערכת מיוחדת המשמשת לבניית גשרים<br />

מעל נהרות,‏ פיורדים,‏ או במקומות בעלי קשיים טופוגרפיים<br />

שאינם מאפשרים בניית גשרים על נציבים.‏<br />

‏"שלא כמו בפרויקטים אחרים עם גשרים מהסוג הזה,‏<br />

כאשר מערכות ה-‏CFT הינן ‏‘מאוזנות'‏ ‏)מתחילות מראש<br />

נציב ומתקדמות לשני כיוונים במקביל(,‏ כאן המערכות אינן<br />

מאוזנות.‏ המשמעות היא,‏ שכל אחת מהמערכות יוצאת<br />

מראש נציב שנבנה על גדה אחת של הנחל והן מתקדמות<br />

אחת לעבר השנייה.‏<br />

‏"עבודת התכנון הראשוני של הגשרים נעשתה יחד עם המתכנן<br />

רז מור,‏ כאשר בסופו של דבר הוא קיבל את המלצתנו לשנות<br />

את אורך מקטעי היציקה לחמישה מ'‏ ובכך לנצל בצורה<br />

מקסימלית את יכולותיה של מערכת ה-‏CFT‏.‏ בכל גשר 18<br />

7

DOMA x systems<br />

R<br />

פתרונות הנדסים להמשכיות מוטות ברזל<br />

BOX<br />

BOX<br />

קופסת קוצים<br />

Patent 162417<br />

BAR<br />

MBT<br />

מחבר להארכה מהירה<br />

של מוטות ברזל<br />

עד קוטר 40 מ"מ<br />

Registred Patent<br />

מחבר זכר ונקבה<br />

למוטות בקוטר<br />

12 עד 32 מ"מ<br />

פתרונות הרמה,‏ שינוע וחיבור אלמנטים טרומיים<br />

עוגנים עד 26 טון<br />

להרמה ושינוע<br />

אלמנטים טרומיים<br />

תעלות עיגון<br />

לאלמנטים טרומיים<br />

ותליית צנרת<br />

אינסרטים לחיבור,‏<br />

הרמה ושינוע<br />

אלמנטיים טרומיים<br />

אבזרים לתבניות מתועשות ושומרי מרחק<br />

שומרי מרחק<br />

מפלסטיק ובטון<br />

אבזרים לעיגון אבן טבעית<br />

עוגנים לחיפוי יבש<br />

אום-פרפר,‏ תותבים<br />

ומוטות הברגה מהירה<br />

ווי עיגון לחיפוי רטוב<br />

ואלמנטים טרומים מבטון<br />

איכות מעולה ישום קל ומהיר<br />

חסכון בעלויות בטיחות<br />

תמיכה הנדסית<br />

פתרונות דריכה ועוגני קרקע<br />

מוטות לדריכה<br />

מאוחרת בקטרים<br />

עד 75 מ"מ<br />

מערכות משנה לתעוש הבניה<br />

מבני משרדים<br />

מבני מגורים<br />

מבני תעשיה<br />

בתי חולים<br />

גשרים<br />

מנהרות<br />

מאגרי מים<br />

מתקני סינון והתפלת מים<br />

מתקני טיהור שפכים<br />

איצטדיונים<br />

שדות תעופה

מקטעי יציקה פלוס מקטעי סגירה .)Closures( מחזור יציקה<br />

של כל מקטע , שמשקלו 140 טון,‏ עומד על שבוע ימים.‏ זהו<br />

קצב התקדמות טיפוסי לגשרי מקטעים היצוקים במקום.‏<br />

‏"ברגע שקבלנו את הזמנת העבודה מחברת ‏‘רמט'‏ התחלנו בהכנת<br />

תכניות הביצוע.‏ מאחר ומדובר כאן במערכת ייחודית המותאמת<br />

לנתונים הספציפיים של הגשרים בוצע התכנון בשיתוף של<br />

מחלקה ההנדסית הייעודית לפרויקטים מסוג זה - של ‏‘דוקה<br />

אוסטריה'‏ - Department .Cast in Place Segmental Bridges<br />

‏"לאחר האישור הסופי של התכנון על-ידי המזמין,‏ תכננה<br />

מחלקת התפעול של ‏‘דוקה ישראל'‏ בראשות סבינה אקלר,‏<br />

את הלוגיסטיקה וההובלות של הגעת משלוח הציוד וכל<br />

המערכות הייעודיות לארץ בתוך שישה שבועות.‏<br />

יתרונה הבולט של מערכת ה-‏CFT מתוצרת דוקה הינו היותה<br />

מערכת מודולרית הניתנת להשכרה והתאמה לגיאומטריית<br />

גשרים שונים,‏ תוך שימוש באלמנטים השונים של המערכת ללא<br />

צורך בייצור של חלקים מיוחדים.‏ בנוסף לכך,‏ המערכת משונעת<br />

הידראולית באופן מלא ומשלבת בתוכה את תבניות ‏‘דוקה'‏ לפי<br />

גיאומטריית המיסעה.‏ בעיה מיוחדת שהיינו צריכים להתמודד<br />

עימה בתכנון הטפסות היא העקומה של הגשרים בגדה המזרחית<br />

של הנחל.‏ מאחר שציר הגשרים אינו מאונך,‏ יש לגשר ולטפסות<br />

נקודות ציר שונות.‏ פירוש הדבר הוא שעל חלק מהטפסות להיות<br />

נטויות.‏ ב'דוקה'‏ בנו טפסות ייחודיות למטרה זו.‏<br />

‏"הגשרים הינם,‏ כאמור לעיל,‏ גשרים זיזיים Cantilever(<br />

)Bridges כאשר המערכת מעוגנת בחלקו האחורי של המקטע<br />

שנוצק.‏ לאחר יציקת הבטון והגעת הבטון לחוזק הנדרש<br />

דוחקים את המערכת באמצעות ג'קים הידראוליים ליציקת<br />

המקטע הבא.‏ יכולת הדחיקה של כל ג'ק הידראולי כזה היא<br />

שלושה מטרים ב-‏‎30‎ דקות.‏<br />

‏"אתגר נוסף עמו התמודדנו",‏ מוסיף מהנדס עידו כפרי,‏ ‏"הינו<br />

תכנון התבניות והתמיכות ליציקת המקטעים הראשונים.‏<br />

המקטעים הראשונים של הגשרים בשתי גדות הנחל הינם<br />

מקטעים היצוקים על גבי נציבי .STAXO 100 תכנון זה נעשה<br />

ב'דוקה ישראל'‏ על-ידי מהנדסי החברה,‏ והוא כלל את מיקום<br />

הנציבים,‏ החישובים הסטטיים והכוחות האופקיים הפועלים<br />

על הנציבים והתבניות".‏<br />

ממשיך מהנדס עידו כפרי ומסביר:‏ ‏"בניית הגשרים בגדה<br />

המערבית היוותה אתגר מורכב ביותר.‏ מדובר שם במדרון<br />

תלול בשיפוע חד,‏ בגובה של 20 מטר ויותר,‏ שאינו מאפשר<br />

להקים עליו נציבים.‏ מכיוון שהגופים ה'ירוקים'‏ לא אישרו<br />

מילוי באפיק הנחל,‏ קיבלה ‏‘רמט'‏ אישור לבנות בגדה המערבית<br />

שלוש טרסות גדולות ורחבות עם קירות תמך,‏ שאיפשרו<br />

את הקמת הנציבים עליהם.‏ תכנון טראסות האבן נעשה<br />

בשיתוף פעולה מלא עם חברת ‏‘רמט'‏ ומנהל הפרויקט שלה<br />

באתר,‏ מרק קוגן.‏ על הטרסות נבנו מגדלי התמיכה עבור שני<br />

הגשרים.‏ לכל גשר יש שני נציבי קצה,‏ שני נציבים שגובהם<br />

בצד המערבי הוא 22 מ'‏ ובצד המזרחי שישה מ',‏ ועוד נציב<br />

מרכזי אחד סמוך לאפיק הנחל.‏<br />

‏"מערכות הטפסות נבנו באתר בליווי המקצועי של מדריכי<br />

‏‘דוקה'‏ בראשות נחום רטיג,‏ המדריך הראשי של חברת ‏‘דוקה<br />

ישראל'.‏ כל המערכות נבנו על הקרקע,‏ מתחת לגשר.‏ תהליך<br />

ההרכבה של מערכת CFT נמשך כשלושה שבועות.‏ בעזרת<br />

מנוף בעל יכולת הרמה של 150 טון הן הונפו ומוקמו תוך<br />

יום אחד על המיסעות.‏ תהליך ההתקנה של המיסעות נמשך<br />

כשלושה שבועות,‏ שכן היה צורך גם להדריך ולאמן ולהדריך<br />

את מנהלי העבודה והפועלים בהפעלת המערכות,‏ באמצעות<br />

מדריכים של ‏‘דוקה'‏ מהארץ ומאוסטריה".‏<br />

מהנדס רז מור<br />

מהנדס גשרים,‏ בעליה של חברת ‏"קדמור<br />

מהנדסים בע"מ".‏ בן 47, יליד רעננה.‏ בוגר<br />

תיכון אוסטרובסקי רעננה והפוליטכניון<br />

של אוניברסיטת ניו-יורק בהנדסת גשרים.‏<br />

החל את עבודתו בארץ בחברת ההנדסה<br />

‏"ירון-שמעוני-שחם"‏ וב-‏‎2001‎ הקים את ‏"קדמור"‏ מרצה<br />

להנדסת גשרים באוניבריטת בן-גוריון בנגב.‏ נציג ישראל<br />

ב-‏IABSE - הארגון הבינלאומי להנדסת גשרים ומבנים.‏<br />

נשוי פלוס שניים.‏<br />

מהנדס גלעד צוובנר<br />

מהנדס הפרויקט של גשרי נחל עטרות<br />

מטעם חברת ‏"קדמור מהנדסים בע"מ".‏ בן<br />

29. יליד מבשרת ציון ובוגר תיכון ‏"הראל"‏<br />

שם.‏ בשירותו הצבאי היה קצין בסייירת<br />

הנח"ל.‏ בוגר הפקולטה להנדסת מבנים<br />

באוניברסיטת בן גוריון בנגב.‏ בשנת לימודיו האחרונה החל<br />

לעבוד ב"קדמור מהנדסים".‏<br />

דורון שטוקפיש<br />

מנהל שיווק ונציג המכירות של ‏"דוקה<br />

ישראל".‏ יליד רמת-גן,‏ בוגר תיכון ‏"בליך"‏<br />

רמת גן ואוניברסיטת תל-אביב.‏ את<br />

שירותו הצבאי עשה בגרעין הנח"ל של<br />

השומר הצעיר בקיבוץ גבולות.‏ לאחר<br />

שחרורו עבד בחברה משפחתית בתחום התשתיות.‏ תושב<br />

רעננה.‏ נשוי פלוס שלושה.‏<br />

מהנדס עידו כפרי<br />

המהנדס הראשי של ‏"דוקה ישראל".‏<br />

יליד תל-אביב,‏ בן 37. בוגר תיכון<br />

‏"אוסטרובסקי"‏ ברעננה.‏ בוגר הפקולטה<br />

להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון<br />

בחיפה משנת 2002. את שירותו הצבאי<br />

עשה כלוחם וכמפקד בחטיבת ‏"גבעתי".‏ תושב מושב חרות.‏<br />

נשוי פלוס שניים.‏<br />

נחום רטיג<br />

המדריך הראשי של חברת ‏"דוקה ישראל"‏<br />

ומוסמך של דוקה למערכות הידראוליות.‏<br />

יליד ראשון לציון.‏ את שירותו הצבאי<br />

עשה בצנחנים לאחר שחרורו החל לעבוד<br />

בחברת ה<strong>בנייה</strong> ‏"צמח המרמן",‏ שם מילא<br />

תפקידי ביצוע אתרים ברחבי הארץ.‏ תושב<br />

עמוקה,‏ נשוי פלוס שלושה.‏<br />

46 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

אבן גב בע"מ<br />

סחר בינלאומי,‏ שירותים בהנדסה ימית ואזרחית<br />

הברזל 31, בית עמנואל,‏ רמת החייל,‏ תל-אביב טל:‏ 077-5010056 פקס:‏ info@evengev.com 077-5010057

אבן גב בע"מ<br />

סחר בינלאומי,‏ שירותים בהנדסה ימית ואזרחית<br />

הברזל 31, בית עמנואל,‏ רמת החייל,‏ תל-אביב טל:‏ 077-5010056 פקס:‏ info@evengev.com 077-5010057

אבן גב בע"מ<br />

סחר בינלאומי,‏ שירותים בהנדסה ימית ואזרחית<br />

הברזל 31, בית עמנואל,‏ רמת החייל,‏ תל-אביב טל:‏ 077-5010056 פקס:‏ info@evengev.com 077-5010057

המרחב הפתוח כנוף מרפא<br />

במרכז הרפואי רמב''ם בחיפה<br />

)Healing Landscape(<br />

אד'‏ נוף דפנה גרינשטיין • ד"ר גיל הר-גיל • אד'‏ נוף הילה רותם הלוי<br />

צילום הדמיה של ‏"גן הרמב"ם",‏ למרגלות מגדל אישפוז נוסף שייבנה במתחם,‏ ובו יישתלו צמחי מרפא על-פי<br />

משנתו של הרמב"ם ‏)שחי במאה ה-‏‎12‎‏(,‏ ביניהם קורנית מקורקפת,‏ פשתה שרועה,‏ געדה כרתית וגרניום לימוני<br />

בשני העשורים האחרונים התפתח בעולם תחום רפואי חדש,‏<br />

שהוא למעשה שילוב של רפואה עם אדריכלות נוף.‏ הוא מכונה<br />

בשם ‏"נוף מרפא",‏ או ‏"נוף טיפולי"‏ Landscape( .)Healing<br />

מדובר בעיצוב ייעודי של מרחבים פתוחים,‏ שתוכנן במיוחד כדי<br />

לענות על הצרכים הפיסיים,‏ הנפשיים,‏ הרוחניים והחברתיים<br />

של חולים במחלות שונות.‏ גני מרפא הפכו בעשור האחרון<br />

לחלק בלתי נפרד מתכנון בתי חולים חדשים,‏ במיוחד במדינות<br />

סקנדינביה ובארה"ב.‏ אולם הם אינם מוגבלים רק לבתי חולים.‏<br />

54 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

הם משולבים גם בבתי אבות,‏ בתי דיור מוגן וסביבות מגורים<br />

מיוחדות,‏ כמו הוספיסים,‏ שהם סביבות מגורים לחולים<br />

סופניים או חשוכי מרפא;‏ בתי חולים פסיכיאטריים;‏ מוסדות<br />

גמילה מסמים;‏ בתי-ספר לילדים אוטיסטיים,‏ או מוסדות<br />

לחינוך מיוחד.‏ המיוחד בגנים אלה,‏ הוא השילוב של צמחייה<br />

ייחודית עם אלמנטים דוממים כדוגמת סלעים,‏ אבנים,‏ פסלים<br />

מיוחדים ואפילו בעלי חיים ידידותיים לאדם.‏<br />

עיצובו של נוף מרפא,‏ או נוף טיפולי,‏ נועד לשלב את המבלים<br />

בו בנוף,‏ לאפשר להם ליהנות ממנו במידה מירבית וגם לערב<br />

אותם בטיפוחו ובשמירה עליו.‏ נופי או גני מרפא מעוצבים בידי<br />

צוות משותף של אדריכלי נוף עם בעלי מקצוע אחרים מתחום<br />

הרפואה,‏ כמו רופאים,‏ אחיות,‏ מרפאים בעיסוק או קלינאי<br />

תקשורת.‏ במקרים מסוימים ניתן לשלב אף את המטופלים<br />

עצמם בעיצוב נוף המרפא.‏<br />

רוב האלמנטים בגני המרפא צריכים להיות קשורים לסוגי<br />

הצמחים הגדלים בהם,‏ כשהעדפה היא לתכנון משולב של<br />

שיחים,‏ פרחים ועשבוניים המושכים ציפורים,‏ פרפרים,‏ יונקי<br />

דבש ובעלי חיים קטנים אחרים,‏ ובנוסף לטעת בהם עצים<br />

מצלים,‏ לשלב בהם בריכות נוי עם דגי נוי,‏ לסלול בהם שבילים<br />

נוחים לתנועת הולכי רגל וכיסאות גלגלים,‏ וכמובן,‏ שילוב של<br />

ריהוט רחוב איכותי המתאים לאוכלוסייה בעלת מוגבלויות.‏<br />

התפתחות תחום נופי המרפא נעשתה בעקבות מחקרים<br />

מדעיים שהוכיחו מעבר לכל ספק שהבילוי בשטח ירוק פתוח<br />

משפיע באופן חיובי על רגשותיו של אדם,‏ משפר את תחושת<br />

הרווחה שלו ולכך יש גם השפעה פיסיולוגית,‏ כגון הורדת<br />

לחץ הדם,‏ הגברת הספיגה של ויטמין D והשפעה פסיכולוגית<br />

חיובית המחזקת את מנגנוני החיסון.‏<br />

בחודש אפריל השנה פורסם ב<strong>מגזין</strong> האמריקאי הנודע<br />

‏"סיינטיפק אמריקן"‏ מאמר מפרי עטה של העיתונאית דבורה<br />

פרנקלין,‏ המסכם את התוצאות החיוביות של כל המחקרים<br />

האחרונים שבוצעו בנושא נופי וגני המרפא.‏ במאמר,‏ הנושא<br />

את הכותרת ‏"איך מסייעים גני בתי החולים לריפוי החולים",‏<br />

מספרת פרנקלין,‏ בין השאר,‏ כי ‏"לאחר שנדחו כבעלי תרומה<br />

שולית בלבד לטיפול הרפואי במשך רוב המאה ה-‏‎20‎‏,‏ חזרו<br />

גני המרפא להשתלב בעיצוב של רוב בתי החולים החדשים<br />

בארה"ב.‏ על-פי האגודה האמריקאית של אדריכלי הנוף,‏ הרי<br />

בסקר שנערך לאחרונה בקרב מאה מנהלים ואדריכלים של<br />

בתי דיור מוגן,‏ הסכימו 82% מהם,‏ כי ‏‘עיצוב המרחב החיצוני<br />

צריך להיות אחד השיקולים החשובים בעיצוב בתים אלה'.‏<br />

מתברר,‏ כי גינות מרפא יכולות לעתים קרובות לקדם את<br />

החלמת החולים.‏ מדענים ברחבי העולם ‏‘חופרים'‏ עתה בתוך<br />

נתוני מחקרים גנטיים כדי לגלות איזה גנים אחראים להשפעה<br />

החיובית של נופי מרפא על חולים".‏<br />

לרעיון שמשבי רוח מרעננים,‏ קרני שמש,‏ דשאים ירוקים<br />

וצמחייה ריחנית של גן יכולים להיות טובים לריפוי בעיות<br />

אנושיות יש שורשים במסורת העתיקה של כל העמים והם<br />

צרובים בשכל הישר.‏ אך מחקרו של הפסיכולוג הסביבתי רוג'ר<br />

אולריך,‏ היום פרופסור באוניברסיטת טקסאס,‏ שפורסם בשנת<br />

1984 בכתב העת החשוב ,Science היה הראשון שהשתמש<br />

בסטנדרטים של בקרות מחקר רפואיות מודרניות קפדניות כדי<br />

לכמת תוצאות שמוכיחות כי בילוי של חולים בגני מרפא עשוי<br />

לעתים להאיץ החלמה מניתוחים,‏ זיהומים ומחלות אחרות.‏<br />

אולריך וצוותו סקרו את התיעוד הרפואי של אנשים<br />

המתאוששים מניתוח כיס מרה בבית חולים פנסי<strong>לבניה</strong>.‏<br />

מחקרם הוכיח,‏ כי חולים שאושפזו ליד חלונות מהם נשקפו<br />

אליהם נופים טבעיים ירוקים,‏ צרכו פחות תרופות מחולים<br />

דומים,‏ ובלו פחות מסיבוכים לאחר ניתוח מחולים ששכב<br />

ומול קירות לבנים.‏ מחקר שנעשה באוניברסיטת אופסלה<br />

בשבדיה הוכיח,‏ שהיתרונות וההשפעות החיוביות של<br />

בילוי בחיק הטבע הם כל כך חזקים,‏ עד שאפילו תמונות<br />

נופים יכולות להרגיע חולים ולהשפיע עליהם לצרוך פחות<br />

תרופות נגד כאבים.‏<br />

עם זאת,‏ מחקרים נוספים הוכיחו שלא כל הנופים משפיעים<br />

על חולים ומבריאים בצורה יעילה באותה מידה.‏ מחקרים אלה,‏<br />

שבוצעו ב-‏‎1995‎ על-ידי אדריכל הנוף האמריקאי מארני ארנס<br />

והרופא מרקוס קופר,‏ הוכיחו שיש דפוסים מיוחדים של נופים<br />

וגנים המשפיעים בצורה חיובית.‏ על-פי מחקרים אלה ואחרים<br />

פותחו התיאוריות החדשות של נופי וגני המרפא.‏<br />

אסופת מבנים מסגנונות שונים<br />

את התיאוריות החדישות האלה ביקשנו ליישם גם בארץ,‏<br />

כשמשרדנו - משרד גרינשטיין-הרגיל אדריכלות נוף ותכנון<br />

סביבתי - קיבל את המשימה להשתתף בתכנון תכנית האב<br />

החדשה של המבנים והשטחים הפתוחים במרכז הרפואי<br />

רמב"ם בחיפה.‏<br />

המרכז הרפואי רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם,‏<br />

הינו בית החולים הגדול ביותר בצפונה של ישראל.‏ זהו בית<br />

חולים אוניברסיטאי,‏ המקיים קשרים הדוקים עם הפקולטה<br />

לרפואה של הטכניון ‏)השוכנת בצמוד אליו(.‏ המרכז הרפואי<br />

שוכן בשכונת בת גלים שבחיפה,‏ לחוף מפרץ חיפה.‏ במתחם<br />

בית החולים נמצא גם בית חולים לילדים - היחיד בצפון<br />

הארץ בו כלולים כל תחומי רפואת הילדים.‏ המרכז הרפואי<br />

צילום מודל של מבני המרכז הרפואי רמב"ל לכיוון מערך הכניסה לבית החולים והרחבה הראשית שיהיו בין שני מבני המנזרים<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 55 <strong>2012</strong>

צילום הדמיה של הטיילת החופית המוגבהת מעל חוף הים שתקיף את כל מתחם המרכז הרפואי רמב"ם בחזית שכונות המגורים<br />

קרוי על שמו של הרמב"ם - רבי משה בן מימון - מגדולי<br />

הוגי הדעות היהודים ורופא,‏ בן המאה ה-‏‎12‎‏.‏<br />

בשנים 1935-1934, נוכח עליית היטלר לשלטון והחששות<br />

מפני מלחמה מתקרבת,‏ וכן לאור הגידול באוכלוסיית חיפה,‏<br />

החליטה ממשלת המנדט להקים בחיפה בית חולים גדול וחדיש<br />

שיענה על צורכי האוכלוסייה האזרחית ‏)בעיקר האוכלוסייה<br />

הערבית והאזרחים הבריטים(,‏ וכן יותאם לקליטת פצועים<br />

מאגן הים התיכון בעת הצורך.‏ חיפה נבחרה כעיר שבה<br />

ייבנה בית החולים בשל היותה עיר מרכזית בתחומי המנדט<br />

הבריטי,‏ שבה היו נמל,‏ בתי הזיקוק,‏ צומת הרכבות על הדרך<br />

שבין אלכסנדריה ודמשק,‏ ומחנות צבא רבים,‏ ובה התגוררו<br />

בריטים רבים - אנשי צבא,‏ פקידי ממשלת המנדט ובני<br />

משפחותיהם.‏<br />

מודל של הכניסה החדשה המתוכננת למתחם המרכז הרפואי<br />

רמב"ם,‏ בין שני מבני המנזרים ההיסטוריים לשעבר:‏ מנזר<br />

הכרמליתים הישן ומנזר יוסף הקדוש,‏ שננטשו על-ידי הנזירים<br />

ממשלת המנדט החליטה למקם את בית החולים בדרום העיר,‏<br />

בצמוד לים ולמסילת הרכבת,‏ כך שבמידה ותפרוץ מלחמה,‏<br />

הפצועים יוכלו להגיע אליו דרך הים והרכבת.‏ בית החולים<br />

מוקם בסמוך לשני מבנים היסטוריים:‏ מנזר הכרמליתים הישן<br />

ומנזר יוסף הקדוש.‏ תכנון בית החולים נמסר לידי האדריכל<br />

היהודי-גרמני בעל השם העולמי אריך מנדלסון,‏ שעלה לארץ<br />

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ותכנן,‏ בין השאר,‏ גם בית<br />

56<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

הנשיא הראשון,‏ חיים וייצמן,‏ ברחובות,‏ שזכה לכינוי ‏"הארמון",‏<br />

ואת בית החולים ‏‘הדסה"‏ על הר הצופים בירושלים.‏<br />

בית החולים שתכנן מנדלסון בחיפה כלל שני מבנים,‏ האחד<br />

בן חמש קומות והאחר בן שלוש קומות לחדרי הניתוח,‏<br />

מרפאות יום ומעבדה.‏ בכל שטחו המערבי של הבניין ניטע גן<br />

רחב ידיים - שהיה למעשה גן מרפא - ובו שבילים לטיולי<br />

לחולים ומשפחותיהם בשעות אחר הצהריים,‏ כמיטב המסורת<br />

הבריטית.‏ לצדו של הגן הוקמה שורת ביתנים חד-קומתיים.‏<br />

אבן הפינה הונחה ב-‏‎1935‎‏,‏ וב-‏‎22‎ בדצמבר 1938 נערך טקס<br />

חנוכת הבית.‏ לאחר קום המדינה,‏ כאשר בית החולים עבר<br />

לידי מדינת ישראל,‏ שונה שמו לרמב"ם,‏ על-ידי שר הבריאות<br />

דאז,‏ יוסף בורג.‏<br />

בין השנים 1973-1966 נבנה המבנה הראשי הנוכחי של בית<br />

החולים,‏ אשר נבנה על חשבון שטח גן בית החולים,‏ ובצמוד<br />

אליו נסלל מגרש חנייה רחב ידיים.‏ מאז נוספו עוד ועוד<br />

מבנים שונים כטלאי על טלאי ובית החולים הגדול בצפון הפך<br />

לאסופת מבנים מסגנונות שונים ותקופות שונות.‏ התפתחות<br />

ה<strong>בנייה</strong> של בית החולים ‏"נגסה"‏ לאיטה את רוב השטחים<br />

הפתוחים שלו,‏ כולל את גני המרפא,‏ ואלו שנותרו היוו שטחי<br />

מעבר קטנים הכלואים בין המבנים.‏<br />

ייעודים חדשים לשטחים הפתוחים<br />

בין השנים 2009-2005 יזם בית החולים רמב"ם הכנת ת.ב.ע<br />

‏)תכנית מפורטת(‏ חדשה לקריה הרפואית.‏ הת.ב.ע כוללת את כל<br />

שטח בית החולים וכן את הרחובות המקיפים אותו משלושת<br />

צידיו ‏)רחוב מרגולין - לאורך חוף הים,‏ קטע מרחוב העלייה<br />

השנייה - הרחוב הראשי של שכונת בת גלים,‏ ורחוב עפרון -<br />

הרחוב שמפריד בין בית החולים לשטח בית הספר לרפואה(.‏<br />

התכנית המפורטת של המרכז הרפואי רמב"ם מייצרת<br />

מהפך,‏ והופכת את מתחם בית החולים מאסופה אקראית<br />

של מבנים,‏ חניות,‏ דרכי שירות ומעברי הולכי רגל,‏ לקמפוס<br />

מתוכנן הכולל שטחים נרחבים להולכי רגל.‏ התכנית כוללת<br />

פינוי של מבנים חד-קומתיים,‏ צריפים ומבנים יבילים רבים<br />

ובמקומם בניית מספר מבנים גבוהים,‏ כששטחי החנייה<br />

וכל מערכות התפעול מוקמו מתחת לפני הקרקע.‏ עקב<br />

כך,‏ מתפנים שטחים רבים אשר יועדו כשטחים פתוחים<br />

לרווחת השוהים במתחם,‏ שבהם מתוכננים נופי וגני מרפא.‏<br />

השטחים הפתוחים חולקו על-פי תפקידיהם השונים:‏<br />

7

אדמיר משווקת מגוון מוצרים לרצפות תעשייתיות<br />

ומעניקה תמיכה הנדסית מלאה<br />

1 2<br />

התקנת תפרים<br />

קונסטרוקטיביים<br />

הכנת משטח<br />

עבודה<br />

הפתרון המומלץ לרצפה תעשייתית על פי מפרט TR34 מכיל שילוב בין:‏<br />

ק תכנון הרצפה<br />

ק שימוש במגוון מוצרים:‏<br />

א סיבי פלדה לחיזוק הבטון<br />

א סיבי פולימרים למניעת סדיקה פלסטית<br />

א תפרים קונסטרוקטיביים<br />

א חומרי חסיני שחיקה מדגם צוראון -<br />

תוצרת מחצבות כפר גלעדי<br />

א יריעות אשפרה<br />

א חומרי אטום<br />

ק ליווי טכני במהלך היישום<br />

3 4<br />

החלקת הרצפה<br />

ופיזור חומר<br />

שחיקה<br />

יציקת רצפת<br />

הבטון עם סיבי<br />

פלדה<br />

אדמיר טכנולוגיות<br />

רח’‏ התעשייה 24, יהוד 56218<br />

טלפון:‏ 03-5366646<br />

פקס:‏ 03-5368088<br />

www.admir.co.il

צילום הדמייה של שדרת הכניסה החדשה לבית החולים,‏ כשמימין מבני שני המנזרים ההיסטוריים ומשמאל בנין ‏"אגד"‏<br />

‏"גן הים"‏ ‏)הגן הפונה לכיוון רחוב העלייה השנייה וכיכר<br />

הכניסה לשכונת בת גלים(‏ - יתוכנן כגן חזית ייצוגי שגידורו<br />

יהיה ‏"שקוף",‏ הכולל משטח מגונן אלכסוני ומשטחי ‏"גלים"‏<br />

היוצרים תמונת נוף לנכנסים לשכונה.‏ בחלקו הצפוני הקרוב<br />

לליבת בית החולים יכיל הגן מדשאות עם שולחנות ופינות<br />

ישיבה לאורחים ומאושפזים.‏<br />

רחבת כניסה ציבורית ושדרת כניסה ראשית,‏ פורמלית,‏ להולכי<br />

רגל ‏-הסדרת הכניסה הראשית לקריה הרפואית מכיוון רחוב<br />

העלייה השנייה,‏ הכוללת רחבה פורמלית מרשימה בחזית בניין<br />

‏"מנזר הכרמליתים",‏ כולל איזור כניסה ובידוק,‏ הצמוד לשדרת<br />

כניסה רחבה להולכי רגל.‏<br />

רחבה מרכזית - רחבה מרוצפת ומעוצבת באופן פורמלי<br />

וייצוגי.‏ הרחבה כוללת עצי צל,‏ ספסלי ישיבה,‏ איזור מדושא<br />

לאירוח ופיסול ייצוגי.‏ מהרחבה ניתן להיכנס ללובי הבניין<br />

הראשי,‏ למבנה המחקר ולחדר מיון ‏)בסמוך לרחבה ישולבו<br />

גן מרפא,‏ גן התכנסות וגן הילד(.‏<br />

רחבת כניסה - רחבת כניסה ייחודית בחזית בניין מנדלסון,‏<br />

כניסת הולכי רגל למתחם בית החולים והמרכז האונקולוגי.‏<br />

נגישות נוחה למרפאות החוץ מכיוון רחוב מרגולין.‏<br />

גן ‏"פעיל"‏ - גן התרגעות ושהייה הממוקם בסמוך לרחוב<br />

מרגולין,‏ הכולל פינות תצפית מוצלות לכיוון הים ויצירת חללי<br />

משנה רבים ושונים באופיים.‏ בין החללים ימוקמו חללי מרפא<br />

והתרגעות ובמופרד מהם,‏ באיזור הקרוב לבית החולים לילדים<br />

ישולבו,‏ במידת הצורך,‏ מתקני משחק לפעוטות ולילדים.‏<br />

כניסות משניות - חיבור מתחם בית החולים עבור הולכי רגל<br />

ואופניים מכיוון בית הספר לרפואה ושכונת בת גלים.‏<br />

מעבר ראשי - שביל טבעתי מקורה ומשולט העובר בין<br />

המבנים,‏ חוצה את מערך השטחים הפתוחים במתחם בית<br />

החולים ומשמש להכוונה ולהתמצאות.‏<br />

גני מרפא gardens( )healing - גנים העשירים בצמחייה<br />

ועצים ומיועדים למנוחה ולהתרגעות.‏<br />

גן בית החולים רות רפופורט לילדים - גן משחקים מותאם<br />

58<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

תכנית הנספח הנופי לת.ב.ע של המרכז הרפואי רמב"ם,‏<br />

כשהשטחים הצבועים בירוק מיועדים לגני ונופי מרפא<br />

לילדים ולבעלי מוגבלויות,‏ ובו גם אזורי שהייה ומרגוע לבית<br />

החולים לילדים.‏<br />

שטחים ירוקים כנופי מרפא<br />

ההחלטות לגבי עקרונות תכנון המרחב הפתוח,‏ גובשו על ידי<br />

משרדנו,‏ תוך הבנה כי השטחים הירוקים בקריה הרפואית יהוו<br />

למעשה ‏"נוף מרפא".‏<br />

7

תכנית מערך החופים המוצע בשכונת בת גלים בחיפה,‏ שבה הטיילת נקטעת על-ידי חוף הרחצה בחזית שכונת בת-גלים<br />

תכנון מפורט<br />

קומפלקס המבנים הראשון ההולך ונבנה בעצם ימים אלה,‏<br />

הינו ‏"הקמפוס המערבי של בית החולים",‏ הכולל:‏ בית החולים<br />

רות רפפורט לילדים ‏)אשר מחליף את בי"ח מאייר(;‏ מגדל<br />

רב-תכליתי ‏)אשר ישמש בין היתר לחברות העוסקות בפיתוח<br />

רפואי(,‏ מחלקה אונקולוגית ומחלקה קרדיולוגית.‏ מבנים אלה<br />

ימוקמו ממערב למבנה הראשי הקיים ויתחמו מרחב פתוח<br />

מרכזי להולכי רגל,‏ בגודל של כשבעה דונם.‏<br />

מתחת לכל הקומפלקס הבנוי והפתוח,‏ נבנה מבנה של שלוש<br />

קומות לחנייה תת-קרקעית אשר משמש גם כבית חולים<br />

לשעת חירום.‏<br />

תכנון המרחב הפתוח בקמפוס המערבי עוצב לאור מספר<br />

יעדים:‏<br />

● לאפשר תנועה,‏ מעבר וגישה הירארכית,‏ בהירה ונעימה<br />

של הולכי רגל למבנים השונים וביניהם ‏)תוך קישור המבנים<br />

החדשים לקיימים באמצעות מעבר מקורה(.‏<br />

● להוות רחבה מרכזית וגן מרפא - מקום של מפגש ומנוחה<br />

לסגל ולמבקרים,‏ ומקום של מפלט וריפוי לחולים.‏<br />

● להוות רקע ויזואלי ה"מכבד"‏ ומאחד את המבנים הממוקמים<br />

סביבו,‏ ו"קושר"‏ פיסית את רחבות הכניסה לכל המבנים.‏<br />

● להוות ‏"תמונת נוף"‏ ייחודית ומעניינת למתבוננים מגבוה,‏<br />

מחלונות המבנים המתנשאים לגבהים שבין שמונה ל-‏‎20‎<br />

קומות,‏ שבהיקף.‏<br />

לאור עקרונות אלו הקמפוס המערבי כולל את המרכיבים<br />

הבאים:‏<br />

רחבה ושדרת כניסה - בין שני המבנים ההיסטוריים ‏)מנזר<br />

האחיות הכרמליתיות,‏ מנזר יפהפה - שנקרא בשעתו מנזר<br />

זעורה - מעוטר קשתות שנבנה בשנת 1892; ומנזר יוסף הקדוש,‏<br />

שנבנה בשנים 1914-1912( מתוכננת הכניסה הראשית לחניון<br />

בית החולים,‏ לאורכה מתוכננת שדרת הכניסה להולכי רגל -<br />

שדרה רחבה המאופיינת בשורת דקלים ומלווה בפינות ישיבה<br />

ובגינון איכותי ובה ממוקם מבנה הבידוק לנכנסים לבית החולים.‏<br />

בחזית מבנה מנזר האחיות הכרמליתיות,‏ הפונה לכיוון רחוב<br />

העלייה השנייה,‏ מתוכננת רחבה עירונית בעיצוב ‏"פורמלי"‏<br />

איכותי,‏ לאחר שבית החולים איפשר ביטול הגידור בחזית המבנה,‏<br />

כך שיהיה נצפה על-ידי כל הנכנסים לשכונת בת גלים.‏<br />

רחבה מרכזית - בחזית המבנה הראשי,‏ תוקם רחבה מרכזית,‏<br />

מכובדת ואלגנטית.‏ הרחבה תהיה מרוצפת במרצפות גדולות,‏<br />

בגוון גרניט אפור וישולבו בה עצי צל,‏ ערוגות מגוננות,‏ ספסלי<br />

ישיבה בעיצוב ייחודי ומבנה מעליות היציאה והכניסה לחניון<br />

התת קרקעי.‏<br />

‏"גן הרמב"ם",‏ גן מרפא ומרגוע - ממערב לרחבה המרכזית,‏<br />

בחזית המבנים החדשים,‏ יפותח גן מרפא ייחודי שיהווה<br />

מפלט למבקרים,‏ לחולים ולאנשי הסגל.‏ הגן מכיל פינות<br />

ישיבה מוצלות ומוצנעות,‏ מוקפות צמחייה עשירה.‏ כל<br />

הצמחים המתוכננים לשתילה בגן הינם צמחי המרפא אשר<br />

מופיעים בספרו של הרמב"ם.‏ בנוסף,‏ ישולבו בו איורים,‏ אגדות<br />

וציטוטים מספרי הרפואה של הרמב"ם.‏<br />

‏"גן הילד"‏ – בסמוך לבית החולים רות רפפורט לילדים,‏ מתוכנן<br />

שטח בו ישולבו מתקני משחק מפוסלים ייחודים,‏ לאחר<br />

שהוכח במחקרים שילדים מעדיפים פסלים שניתן לטפס<br />

עליהם מאשר פסלים מופשטים.‏ מתקנים אלו ישמשו לפעילות<br />

עבור הילדים החולים,‏ וכן יהוו אלמנט פיסולי,‏ ויזואלי,‏ הנצפה<br />

על-ידי המבקרים והמגיעים אל בית החולים.‏<br />

רחבות כניסה למבנים - בחזית כל מבנה,‏ וכחלק אינטגרלי<br />

של הגן והרחבה המרכזית,‏ תפותח רחבת כניסה מרוצפת.‏<br />

ברחבות הכניסה,‏ ישולבו ספסלי ישיבה,‏ עצי צל ותאורה.‏<br />

ברחבת המבנה המרכזי,‏ ישולבו גם פסיפסים ארכיאולוגיים<br />

שנחשפו בעת עבודות הביצוע של בית החולים.‏<br />

שדרת כניסה מרחוב עפרון - לאורך רחוב עפרון,‏ תפותח<br />

שדרה מגוננת הקושרת את המבנים החדשים ואת הרחבה<br />

המרכזית לרחוב העירוני,‏ ולבית הספר לרפואה.‏<br />

תאורה - כל המרחב יואר על-ידי אלמנטי תאורה ייחודית,‏<br />

כך שיהווה תמונה יפהיפה מוארת בלילה.‏<br />

7<br />

60 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

מ.‏ בר תחזוקה בע"מ<br />

ציוד מתקדם ל<strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>:‏ יבוא,‏ יצוא,‏ שירות.‏<br />

מטריית השירות הטובה בישראל.‏ הכל תחת גג אחד.‏<br />

משאבות בטון ודייס נייחות וציוד נלווה<br />

פתרונות מקצועיים לעולם המינהור<br />

מכונות הטיח המתקדמות בעולם<br />

תוצרת טורבוסול איטליה<br />

מגרסות ונפות תוצרת מטסו מינרל<br />

מפעלי בטון ניידים ומערכות לערבול ומינון מצעים<br />

מדחסים,‏ עמודי תאורה ומשאבות חול<br />

תוצרת אטלס קופקו<br />

ייעוץ טכני,‏ חלפים,‏ שירות ומחירים ללא תחליף<br />

רח'‏ הרדוף הנחלים 20, ת.ד.‏ 3055, פארק התעשייה קיסריה 38900 טל.‏ 04-6378595, פקס.‏ 04-6378667<br />

מכירות:‏ אלי 050-6766511, קובי 050-6766503<br />

info@mbr.co.il www.mbar.co.il

פיתוח הרחובות העוטפים<br />

את הקריה הרפואית<br />

פיתוח של מבנה החנייה התת-קרקעי במרכז הרפואי רמב"ם,‏<br />

מאפשר פינוי של שטחי חנייה נרחבים אשר היו קיימים בשטח<br />

בית החולים,‏ בחוף השקט וברחובות סביב בית החולים,‏<br />

ומאפשר את הפיכת הרחובות העוטפים את המרכז הרפואי -<br />

מרגולין,‏ העלייה השנייה ועפרון - למערכת רציפה והיקפית.‏<br />

לאור התקדמות בניית הקמפוס המערבי של בית החולים,‏<br />

הוחלט על-ידי החברה העירונית ‏"יפה נוף"‏ להשלים את פיתוח<br />

הרחובות העוטפים את בית החולים.‏ תכנון הרחובות כולל:‏<br />

רחוב העלייה השנייה - הרחבת המדרכה ההיקפית,‏ כולל<br />

ערוגה מגוננת עם עצים ותיקים,‏ אשר נכללו בתחום בית<br />

החולים וכעת,‏ על-ידי הזזת הגידור ההיקפי אל פנים שטחו,‏<br />

העצים מהווים את עצי הצל לאורך הרחוב.‏<br />

רחוב עפרון - פיתוח רחוב שכונתי המקשר את רחוב מרגולין<br />

שלאורך החוף לרחוב העלייה השנייה.‏ הדבר התאפשר על-ידי<br />

פינוי מספר מבנים של הבסיס הצבאי הסמוך של חיל הים<br />

שחסמו את הגישה לחוף.‏<br />

רחוב מרגולין והטיילת החופית - לאורך חוף הים פונו<br />

מגרשי חנייה נרחבים ובמקומם מתוכנן רחוב היקפי<br />

שלאורכו שביל אופניים,‏ וטיילת המוגבהת מעל חוף הים,‏<br />

עם פינות ישיבה ותצפית לכיוון הים ומועדון השיט,‏<br />

הממוקם בחוף זה.‏ וכן,‏ פיתוח גן חופי הכולל צמחייה<br />

ייחודית האופיינית לחוף הים,‏ ופינות ישיבה מוצלות.‏<br />

פיתוח רחוב מרגולין,‏ הטיילת ושביל האופניים,‏ מהווים חולייה<br />

חשובה במימוש החזון של העיר חיפה,‏ לייצר רצף חופי לאורך<br />

כל החזית הימית של העיר,‏ מחוף דדו בדרום ועד פרויקט<br />

‏"החזית הימית"‏ המתוכנן בחזית המושבה הגרמנית,‏ שהוא<br />

לכשעצמו יהווה נוף מרפא.‏<br />

מזמין הפרויקט:‏ המרכז הרפואי רמב"ם<br />

עורכי התב''ע:‏ עוזי גורדון בע''מ,‏ אדריכלות ותכנון ערים.‏<br />

אדריכלי ביה''ח רות רפפורט לילדים,‏ מבנה החניון,‏ בי''ח<br />

חירום,‏ מלר''ד - שרון אדריכלים,‏ ארד שרון,‏ שרון גור זאב<br />

בע''מ<br />

אדריכלי מבנה אונקולוגיה וקרדיולוגיה - מושלי-אלדר<br />

אדריכלים<br />

אדריכלית נוף דפנה גרינשטיין<br />

אדריכלית נוף,‏ בעלים ושותפה בכירה<br />

במשרד החיפאי ‏"גרינשטין הר-גיל,‏<br />

אדריכלות נוף ותכנון סביבתי בע"מ".‏<br />

בוגרת עיצוב סביבתי ותעשייתי<br />

מהאקדמיה לאמנות ועיצוב ‏"בצלאל"‏<br />

בירושלים.‏ בוגרת תואר ראשון )B.L.A( באדריכלות<br />

נוף מאוניברסיטת אורגון בארה"ב ‏)מ-‏‎1982‎‏(‏ ומוסמכת<br />

לאדריכלות,‏ תואר שני מקצועי )M.Arch( מאוניברסיטת<br />

אורגון,‏ ארה"ב )1983(. משמשת כמרצה בכירה בפקולטה<br />

לאדריכלות בטכניון ‏)החל מ-‏‎1985‎‏(.‏ מעורבת בפרויקטים<br />

רבים ומגוונים,‏ ביניהם פרויקטים זוכי פרס קרוון,‏ פרס<br />

עזריאלי ועוד.‏<br />

ד"ר גיל הר-גיל<br />

אדריכל נוף,‏ בעלים ושותף בכיר<br />

במשרד החיפאי ‏"גרינשטין הר-גיל,‏<br />

אדריכלות נוף ותכנון סביבתי בע"מ".‏<br />

יו"ר ה<strong>איגוד</strong> הישראלי לאדריכלי הנוף,‏<br />

מאז 2009. בוגר תואר ראשון בעיצוב<br />

סביבתי מ"בצלאל"‏ ירושלים,‏ תואר<br />

שני מקצועי,‏ מוסמך באדריכלות נוף מאוניברסיטת קורנל<br />

ניו-יורק,‏ ארה"ב.‏ בעל תואר דוקטור )Ph.D( בתכנון<br />

ערים ואזורים בטכניון.‏ מרצה ומנחה פרויקטים בטכניון,‏<br />

לאחרונה מונה לפרופ'‏ חבר בפקולטה לארכיטקטורה<br />

בטכניון.‏ מעורב בפרויקטים רבים ומגוונים,‏ ביניהם<br />

פרויקטים זוכי פרס קרוון,‏ פרס עזריאלי ועוד.‏<br />

אדריכלית נוף הילה רותם הלוי<br />

אדריכלית נוף בעלת תואר ראשון<br />

מוסמך באדריכלות נוף )B.L.A(<br />

מהטכניון בחיפה )1988(, שותפה<br />

במשרד החיפאי ‏"גרינשטין הר-גיל,‏<br />

אדריכלות נוף ותכנון סביבתי בע"מ".‏<br />

מרצה בטכניון.‏ מעורבת בפרויקטים<br />

מגוונים ורבים במסגרת המשרד.‏ האדריכלית האחראית<br />

ב"גרינשטיין הר-גיל"‏ על התכנון הנופי המפורט של המרחב<br />

הפתוח במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה.‏<br />

62 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

מתכנן בתי החולים,‏ אדריכל מרסלו ברסטוביסקי,‏ על בית החולים החדש<br />

‏''אסותא''‏ המתוכנן להיבנות באשדוד<br />

בית חולים ציבורי ברמה ובאיכות<br />

של בית חולים מודרני פרטי<br />

צילום הדמיה של החזית הדרומית של בית החולים ‏"אסותא אשדוד"‏ במבט מכיוון רחוב הרפואה בעיר,‏ כפי שייבנה על-פי<br />

התוכנית הסופית.‏ המבנה הגדול משמאל יהיה בניין האישפוז המרכזי והמבנה מימיו הוא מבנה המרפאות שיחובר לבניין המרכזי<br />

בגשר מחופה זכוכית בן שלוש קומות<br />

בסוף חודש מאי השנה,‏ לאחר שנים ממושכות של מאבקים<br />

ציבוריים,‏ הפגנות ומחאות,‏ התנצחויות חריפות בין משרדי<br />

הבריאות והאוצר,‏ דיונים בכנסת ובממשלה שבהם אושרה<br />

הקמתו של בית חולים באשדוד כבר לפני עשר שנים,‏ נחתם<br />

סוף סוף במשרד האוצר בירושלים הסכם בין המדינה לבין<br />

חברת בתי החולים הפרטיים ‏"אסותא",‏ ההסכם להקמת<br />

ולהפעלת בית חולים ציבורי באשדוד.‏<br />

אשדוד,‏ העיר החמישית בגודלה במדינה,‏ עם אוכלוסייה של<br />

כ-‏‎230‎ אלף נפש,‏ שהייתה עד כה תלויה בבתי החולים של<br />

אשקלון ורחובות,‏ אמורה על-פי ההסכם לזכות בבית חולים<br />

משלה - אם לא יהיו עיכובים בלתי צפויים - בשנת 2017.<br />

יהיה זה בית חולים שישתרע על שטח של 70 דונם,‏ יכיל 300<br />

מיטות,‏ עם אפשרות הרחבה בעתיד ל-‏‎600‎ מיטות,‏ שיצוייד<br />

במכשור הרפואי החדיש ביותר ויכלול את כל המחלקות<br />

הדרושות להפעלת בית חולים ציבורי.‏ לכשיופעל הוא אמור<br />

להיות בית החולים המתקדם,‏ המשוכלל וגם המוגן ביותר<br />

במדינה,‏ ובין המתקדמים בעולם כולו.‏<br />

חברת ‏"אסותא אשדוד בע"מ",‏ בבעלותה של חברת ‏"אסותא",‏<br />

הזכאית על-פי ההסכם עם המדינה להפעיל בבית החולים<br />

הציבורי הזה גם שירותי רפואה פרטית ‏)שר"פ(‏ בהיקף של<br />

עד 25% מפעילות בית החולים,‏ זכתה במכרז לתכנון,‏ מימון,‏<br />

הקמת,‏ הפעלת ואחזקת בית החולים במכרז שבו הייתה<br />

המתמודדת היחידה למעשה,‏ לאחר שהמתמודדות האחרות<br />

פרשו מהתחרות בגלל תנאי המכרז הקשוחים.‏ המתמודדת<br />

האחרונה נגדה במכרז הייתה העמותה החרדית ‏"רפואה<br />

וישועה",‏ מיסודה של חסידות גור באשדוד.‏ ‏"רפואה וישועה"‏<br />

כבר החלה בשנת 2006 בהקמת מרכז רפואי באשדוד,‏ בדיוק<br />

ליד השטח שהוקצה עתה לבית החולים ‏"אסותא".‏ היא הקימה<br />

במקום בניין בן תשע קומות,‏ מהן חמש מעל הקרקע וארבע<br />

קומות מרתף,‏ שנועד להיות חדר מיון קדמי שישרת את כל<br />

תושבי אשדוד.‏ חסידות גור הפיצה בין חסידיה ותומכיה<br />

בעולם פרוספקט מפואר שבו תיארה את בית החולים<br />

המשוכלל העתיד לפעול בבניין זה,‏ אולם עשרות מיליוני<br />

השקלים שגייסה מתרומות לא הספיקו לסיום בנייתו של<br />

המבנה והיא נאלצה לסגת גם מהמכרז לבניית והפעלת בית<br />

החולים הציבורי.‏<br />

לאחר שזכתה במכרז חכרה ‏"אסותא"‏ את הבניין שבנתה<br />

עמותת ‏"רפואה וישועה"‏ וקיבלה היתר ממשרד הבריאות<br />

להפעיל בו מה שמכונה ‏"חדר מיון קדמי ממוגן",‏ שיהיה<br />

למעשה בית חולים מני,‏ שיפעל עד להשלמת מבנה בית<br />

החולים החדש.‏ יהיו בו 105 מיטות אישפוז ועוד כמאה מיטות<br />

לאישפוזי יום קצרים.‏ ‏"אסותא"‏ מתכוונת להפעיל בו מחלקה<br />

פנימית,‏ מחלקה גריאטרית,‏ מחלקת ילדים ומכוני לב,‏ דיאליזה<br />

ואונקולוגיה - במתכונת של בית חולים ציבורי בלבד.‏ בינתיים<br />

כבר מפעילה ‏"אסותא"‏ במבנה חדר מיון זמני,‏ כאות לתקיעת<br />

יתד בעיר העולים הפורחת.‏<br />

תכנון בקריטריונים של מיגון בטחוני<br />

‏"אסותא אשדוד",‏ כאמור,‏ יהיה בית חולים מהמתקדמים<br />

בעולם.‏ על התכנון הייחודי של בית החולים מספר אדריכל<br />

מרסלו ברסטוביסקי,‏ שהתמתחה יותר מכל אדריכל אחר<br />

בישראל בתכנון בתי חולים,‏ והטביע כבר את חותמו האישי<br />

64 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

על חלק ניכר מבתי החולים הציבוריים והפרטיים בישראל.‏<br />

‏"ה'רומן'‏ שלי עם ‏‘אסותא'‏ - רשת בתי החולים הפרטיים<br />

שבבעלות ‏‘מכבי שירותי בריאות'‏ - החל לפני שבע שנים,‏<br />

כש'אסותא'‏ תכננה את בניית בית החולים הכירורגי במתחם<br />

לב המפרץ בחיפה",‏ מספר אדריכל ברסטוביסקי.‏ ‏"הכרתי<br />

את פרופ'‏ יאיר שפירא,‏ מי שהיה אז מנכ"ל החברה ופרש<br />

לפני שנתיים מתפקידו זה,‏ עוד מהתקופה שהיה מנהל בית<br />

החולים הציבורי ‏‘סורוקה'‏ בבאר-שבע.‏ הכרתי את חזונו<br />

להפוך את בתי החולים שבונה ‏‘אסותא'‏ למתקדמים ביותר<br />

במזרח התיכון.‏ ‏"לאחר שתכננתי עבור החברה את בית החולים<br />

בחיפה,‏ הוזמנתי לתכנן גם את בית החולים הפרטי ‏‘אסותא'‏<br />

ברמת החייל בתל-אביב,‏ שאת הסקיצה החיצונית שלו תכנן<br />

האדריכל הלבנוני טארק אל-קאטיב,‏ ממשרד האדריכלים<br />

הקנדי ‏‘זיידלר אדריכלים',‏ שהוא אחד המובילים בעולם<br />

בתכנון מוסדות רפואיים.‏ המבנה שתכנן שם מורכב משני<br />

חלקים - בסיס ומגדל.‏ בגוף הבסיס המלבני והמסיבי,‏ התופס<br />

את מלוא שטח האתר,‏ יש שני חיתוכים:‏ חיתוך אלכסוני אחד,‏<br />

הנוטה לכיוון הכניסה,‏ מבליט את המבואה המרכזית ומחבר<br />

את החלל הגדול,‏ שגובהו ארבע קומות,‏ אל הרחוב ופארק<br />

הירקון בצירים צולבים.‏ חיתוך נוסף פונה מערבה יותר ויוצר<br />

חלל המשמש חדר אוכל לכל עובדי בית החולים וקפיטריה<br />

לאורחים.‏ אולם מקשר גדול בחזית הדרומית של הבניין מחבר<br />

את שני החללים הפנימיים האלה.‏<br />

צילום הדמייה של התוכנית הראשונית שהגישה חברת<br />

‏"אסותא אשדוד"‏ למכרז למעטפת החיצונית של מבנה בית<br />

החולים שייבנה באשדוד,‏ הדומה לבניין בית החולים ‏"אסותא"‏<br />

בשכונת רמת החייל בתל-אביב.‏ התוכנית הראשונית שונתה<br />

בגלל שינויים בתקציב ובגלל אילוצי המיגון<br />

‏"בתוך המסגרת החיצונית הזאת תכננתי את הפונקציות השונות<br />

של בית החולים על מחלקותיו,‏ מרפאותיו ומכוניו השונים,‏ תוך<br />

הקפדה על הפרדה מוחלטת בין בשטחים המיועדים לחולים,‏<br />

לצוות ולמבקרים,‏ ושילוב הטכנולוגיות הרפואיות המתקדמות<br />

ביותר בעולם הרפואי.‏ היה זה רק טבעי שלאחר ש'אסותא'‏<br />

התמודדה במכרז להקמת בית חולים ציבורי באשדוד הם פנו<br />

אליי שוב לתכנן את הליבה ואת חלוקת הפונקציות השונות<br />

של בית החולים,‏ על-פי אותם העקרונות שלפיהם תכננתי<br />

את ‏‘אסותא'‏ רמת החייל.‏ הפעם מדובר אומנם בבית חולים<br />

ציבורי,‏ שמציע גם שירותי רפואה פרטיים בחלק מפעילותו,‏<br />

אבל ההנחיות שקיבלתי היו לתכנן את בית החולים מבחינת<br />

איכות ורמה באותם סטנדרטים של ‏‘אסותא'‏ רמת החייל.‏<br />

תקציבי ההקמה של שני בתי החולים אומנם לא היו זהים,‏<br />

אבל מבחינת התפיסה,‏ האיכות והחשיבה על רווחת ונוחיות<br />

המאושפזים והמטופלים,‏ הם זהים לחלוטין.‏<br />

‏"למעשה,‏ את בית החולים החדש באשדוד תכננו שלושה<br />

מבנה בית החולים ‏"אסותא"‏ בשכונת רמת החייל בתל-‏<br />

אביב,‏ שהמעטפת החיצונית שלו תוכננה בידי אדריכל לבנוני<br />

המועסק על-ידי חברת אדריכלות קנדית המתמחה בתכנון<br />

בתי חולים<br />

משרדי אדריכלים.‏ את תוכנית האב ביצע האדריכל האמריקאי<br />

אל שניידר,‏ מחברת האדריכלים ‏‘מוריס-שוויצר - סביבות<br />

רפואיות'‏ מוורמונט,‏ שתכנן גם את תוכנית האב של בית<br />

החולים החדש בעפולה ואת התכנון הראשוני של בניין המיון<br />

במרכז הרפואי רבין ‏)ביילינסון(‏ בפתח-תקווה,‏ הנמצא כיום<br />

בביצוע.‏ עבדתי יחד עימו בתכנון בית החולים לילדים שניידר<br />

במרכז הרפואי רבין,‏ והוא תרם תרומה חשובה גם בתכנון בית<br />

החולים באשדוד.‏ הוא תכנן באתר תוכנית אב למרכז רפואי<br />

שלם,‏ שייבנה בעתיד סביב בית החולים,‏ עם בית חולים<br />

גריאטרי,‏ בית ספר לאחיות וגם בית ספר לרפואה.‏ לאחר<br />

שתכננתי את התוכנית הראשונית של בית החולים נמסר<br />

עיצוב המעטפת החיצונית למשרד האדריכלים יסקי-מור<br />

סיוון,‏ כשהאדריכל הממונה מטעמם על עיצוב המעטפת הוא<br />

אדריכל שם טוב צרויה.‏ תכנון הקונסטרוקציה של בית החולים<br />

הופקד בידיו של אינג'‏ ישראל דוד".‏<br />

אומר אינג'‏ דוד על חלקו בפרויקט:‏ ‏"פרויקט ‏‘אסותא'‏ אשדוד<br />

הוא למעשה פרויקט המשך מבחינתי לפרויקט בית החולים<br />

‏‘אסותא'‏ ברמת החייל,‏ שמכל הבחינות הוא אחד הפרויקטים<br />

הציבוריים המרשימים ביותר שנבנו במדינה בשנים האחרונות.‏<br />

התכנון הוקנטסרוקטיבי של בית החולים באשדוד מתאפיין<br />

במספר פרמטרים.‏ ראשית,‏ ההבנה של הצורך בתפעול יעיל<br />

של מערכות בית החולים ותכנון שלד שייתן מענה לגמישות<br />

בתפעולן ולשינויים עתידיים אשר מאפיינים התנהגות של<br />

בית חולים.‏ פרמטר שני שהיינו צריכים להתחשב בו הוא<br />

עמידה בתקציב הפרויקט,‏ לאור אופיו של המיזם,‏ שהוא<br />

למעשה מיזם עסקי.‏ אבל ההיבט החשוב ביותר היה תכנון<br />

בית חולים בקריטריונים של מיגון בטחוני.‏ האתגר האמתי<br />

בתכנון הקונסטרוקטיבי כאן היה תכנון כזה שלא יפריע היום<br />

וגם לא בעתיד לתפעול מערכות בית החולים.‏ זהו תכנון<br />

שבו השלד משתלב בתוך המערכת.‏ תכנון כזה התאפשר<br />

בזכות הניסיון שרכש משרדנו בתכנון הקונסטרוקטיבי של<br />

‏‘אסותא'‏ רמת החייל ומגדל האישפוז החדש של בית החולים<br />

‏‘הדסה'‏ בירושלים.‏ לצורך תכנון זה הופקדה על הפרויקט<br />

במשרדנו מהנדסת יוהנה קולקשר,‏ שניהלה גם את התכנון<br />

הקונסטרוקטיבי ב'אסותא'‏ רמת החייל".‏<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 65 <strong>2012</strong>

צילום הדמיה ממבט ציפור מדרום,‏ מכיוון רחוב הרפואה,‏ של מבני בית החולים ‏"אסותא"‏ באשדוד כשהמבנה הלבן מימין הוא<br />

מבנה נוסף המתוכנן להיבנות בעתיד<br />

החברה הקבלנית שתבצע את בניית בית החולים באשדוד עבור<br />

‏"אסותא"‏ תהיה חברת ‏"דניה סיבוס"‏ ואילו כמנהלת הפרויקט<br />

נבחרה חברת CPM ניהול פרויקטים בע"מ מתל-אביב,‏<br />

שהוקמה בשנת 1991 על-ידי צוות מהנדסים ישראלים,‏ בעלי<br />

תואר שני מאוניברסיטאות נודעות בארה"ב,‏ שצברו ניסיון של<br />

30 שנה בניהול פרויקטים הנדסיים מורכבים בחיל האוויר,‏<br />

שבו שירתו כקצינים בכירים.‏ מנכ"ל החברה הוא עמיקם אורן,‏<br />

מי שהיה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בתקופה שאריק שרון<br />

היה השר במשרד ולאחר מכן היה מנכ"ל ‏"אזורים".‏ כמנהל<br />

הפרויקט בפועל מטעם החברה מונה מהנדס המבנים אלי<br />

אלבסקי,‏ יליד סנקט פטרבורג,‏ שעלה לארץ בגיל 10, שירת<br />

חמש שנים בשייטת הצוללות בחיל הים,‏ בעל תואר שני בניהול<br />

וייזום פרויקטים,‏ שניהל בעבר פרויקטי <strong>בנייה</strong> בחברת ‏"ברן".‏<br />

תחילת העבודות בפרויקט מתוכננת לחודש מאי 2013.<br />

המעטפת שונתה בגלל אילוצי תקציב<br />

‏"כדאי לציין,‏ שהתכנון החיצוני והפנימי של בית החולים<br />

באשדוד,‏ אינו זהה לתכנון שזכה במכרז הממשלתי",‏ מוסיף<br />

ומספר אדריכל ברסטוביסקי.‏ ‏"לאחר ש'אסותא'‏ זכתה במכרז<br />

צצו רעיונות רעיונות נוספים בקשר לתכנון בית החולים,‏<br />

שחייבו לבצע שינויים די מהותיים בעיצוב הכללי,‏ בין<br />

השאר גם כדי להתאים את התוכנית לתקציב שאושר ל<strong>בנייה</strong><br />

)650 מיליון ש"ח,‏ מהם 487 מיליון ש"ח מענק ממשלתי(.‏<br />

התוכנית השתנתה כמעט לגמרי,‏ כמובן באישור של משרד<br />

הבריאות.‏ בתוכנית השנייה,‏ החדשה,‏ הכנסנו שיפורים בתפקוד<br />

הפונקציונלי של בית החולים.‏ הפעם,‏ המעטפת החדשה של<br />

בית החולים נבנתה בהסתמך על התפקוד הפונקציונלי ולא<br />

להיפך.‏<br />

‏"צריך לזכור שמדובר בבית החולים הראשון בארץ שנבנה<br />

66<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

שרטוט של תוכנית בניין בית החולים באשדוד מכיוון החזית<br />

הצפונית שלו,‏ כשהחלקים המסומנים באדום מסמנים את<br />

חמש בקומות הממוגנות שלו מעל פני הקרקע בנוסף לשתי<br />

הקומות התת-קרקעיות הממוגנות<br />

מראש כבניין ממוגן.‏ מבנה בית החולים יהיה מבנה שכ-‏‎60%‎<br />

ממנו יהיה מבנה מוגן.‏ מה שלא יהיה מוגן בבית החולים הוא<br />

מבנה המרפאות,‏ שהוא המבנה הצפוני בקומפלקס.‏ זאת הייתה<br />

למעשה הסיבה שבגללה החלטנו להוציא את כל המרפאות<br />

שאינן דורשות מיגון מתוך מבנה בית החולים ולרכז אותן<br />

במבנה חיצוני נפרד,‏ שגשר מחבר אותו עם המבנה המרכזי<br />

של בית החולים.‏ בצורה כזאת חסכנו בהשקעות במיגון,‏<br />

שמייקרות כמובן את ה<strong>בנייה</strong>.‏<br />

‏"להיבטים הבטחוניים המיוחדים של אשדוד,‏ הנמצאת בטווח<br />

הרקטות הנורות מעזה,‏ הייתה השפעה משמעותית על תכנון<br />

בית החולים.כך,‏ למשל,‏ את חדרי הניתוח של המחלקה<br />

הכירורגית,‏ שתוכננו בתוכנית הראשונית להיות בקומה<br />

7

פתרונות עיגון בע"מ<br />

www.oganimas.co.il<br />

עיגון וחיזוק מבנים עתיקים,‏ לעומסים ורעידות אדמה<br />

חיזוק קונסטרוקציות לקרקע בעזרת עוגני קרקע מכאניים<br />

עומקי עיגון קצרים - יכולת עגינה עד 35 טון לנקודה<br />

ביסוס שדות סולאריים<br />

בית פיינברג - חדרה<br />

עיגון קירות תמך<br />

אוהל קירוי -<br />

בית הכנסת העתיק,‏ עין-גדי<br />

המשקוף בחדר החשמונאים - מנהרות הכותל<br />

ביסוס ועיגון הקמרונות<br />

בית שאן העתיקה<br />

ביסוס וחיזוק גב התיאטרון<br />

ביסוס עמודי שיש<br />

ביסוס המדרגות לתל<br />

עיגון שביל הליכה על המים -<br />

נחל חרמון ‏)הבניאס(‏<br />

מגדל השעון - יפו<br />

עוגנים פתרונות עיגון בע"מ - ת.ד.‏ 7690, רמת-גן 52176<br />

טל:‏ 03-5597630 פקס:‏ oganim@netvision.net.il 03-5597633

השנייה של הבניין המרכזי,‏ החלטנו להוריד למרתף המבנה.‏<br />

כך עשינו גם לגבי מחלקות הטיפול הנמרץ.‏ כך תוכנן בית<br />

החולים להיות מבנה בן שמונה קומות,‏ שמהן שתי קומות<br />

הן תת-קרקעיות,‏ מעליהן חמש קומות אשפוזיות וטיפוליות<br />

ובנוסף עוד קומה טכנית.‏<br />

‏"העיקרון של ההפרדה המוחלטת בין ההמאושפזים,‏ החולים<br />

והמבקרים,‏ שאותו יישמנו לראשונה ב'אסותא'‏ רמת החייל,‏<br />

יושם גם כאן.‏ למטופלים,‏ למבקרים ולפרסונל יש מעליות<br />

נפרדות,‏ מסדרונות נפרדים ואגפים נפרדים,‏ כך שלא ייראו כאן<br />

המחזות אותם רואים בבתי חולים ציבוריים אחרים בארץ,‏<br />

שצוותים מובילים מיטות עם חולים באותם מסדרונות בהם<br />

צועדים המבקרים.‏<br />

‏"הכניסה לבניין בית החולים היא דרך רחוב הרפואה,‏ שם<br />

נמצאים גם מגרשי החנייה ומשם גם גם הכניסה לחדרי המיון.‏<br />

היא מובילה לקומת הקרקע של הבניין הראשי המתחבר<br />

לבניין המרפאות.‏ בבניין המרפאות נמצאים גם חדר האוכל<br />

של הפרסונל ושטח מסחרי לחנויות עבור המאושפזים<br />

והמבקרים",‏ מתאר מרסלו ברסטוביסקי את חלוקת השטחים<br />

הפוןנקציונלית של בית החולים,‏ כפי שתכנן אותה.‏ ‏"חדר<br />

האוכל של העובדים מוקף בזכוכית ומתחתיו נמצא המטבח של<br />

בית החולים המצפק את הארוחות ישירות לחדר האוכל.‏<br />

תוכנית האב למרכז הרפואי אשדוד,‏ המתוכנן להיבנות סביב<br />

מבנה בית החולים ‏"אסותא"‏ בעיר לאחר השלמתו.‏ במרכז<br />

נראים שני אגפי בית החולים שהוחל בבנייתו,‏ כשסביבו מבנים<br />

נוספים המיועדים לבית חולים גריאטרי ולבית ספר לרפואה.‏<br />

תוכנית האב תוכננה בידי האדריכל האמריקאי אל שניידר<br />

‏"בכניסה לבניין נמצאים שני חדרי מיון נפרדים - האחד<br />

חדר מיון כלללי והשני חדר מיון לילדים.‏ צמוד לחדרי<br />

המיון נמצא מכון דימות,‏ עם חדר נפרד למכשיר אנגיוגרף,‏<br />

שמבצע צינתורים לא ללב.‏ המשרת אותם ואת המחלקות<br />

האמבולטוריות.‏ מיקמנו בקומת הקרקע גם את מכון הדיאליזה,‏<br />

כדי לאפשר גישה נוחה אליו של המטופלים.‏ יש בקומה שתי<br />

כניסות עם הפרדה מוחלטת:‏ הסגל והחולים נכנסים בכניסה<br />

אחת והמבקרים נכנסים בכניסה נפרדת.‏<br />

‏"בחדר המיון הכללי,‏ המחולק לחדר מיון פנימי וחדר מיון<br />

כירורגי,‏ יש 30 מיטות,‏ כשעמדות הרופאים והאחיות ממוקמות<br />

באמצע.‏ ליד חדרי המיון יש חדר טראומה נפרד עם שתי<br />

מיטות ויש חדר בידוד מוחלט לחולים במחלות מידבקות,‏<br />

שהחולים המגיעים אליו נכנסים אליו ללא אפשרות של מגע<br />

עם הנמצאים במחלקות האחרות.‏ ההקפדה על פרטים קטנים<br />

כאלה היא המעניקה לבית החולים את איכותו המיוחדת.‏<br />

‏"מתחת לקומת הקרקע נמצאות שתי קומות המרתף,‏ שבאחת<br />

מהן נמצאים חדרי הניתוחים,‏ הטיפול הנמרץ והטיפולים<br />

68<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

הכימותרפיים.‏ הקומה השנייה היא קומה טכנית לחלוטין,‏ שבה<br />

נמצאים חדרי המכונות,‏ מתקני מיזוג האוויר והאינסטלציה<br />

של בית החולים".‏<br />

צילום הדמיה של הלובי והכניסה הראשית למבנה בית החולים<br />

באשדוד,‏ כשהחללים הגדולים והעיצוב המפואר מזכירים יותר<br />

בית חולים פרטי מאשר ציבורי<br />

כמה שיותר חדרים עם מיטה אחת<br />

‏"כל הקומה הראשונה של בית החולים היא בעצם מחלקת<br />

היולדות",‏ מוסיף מרסלו ברסטוביסקי ומתאר.‏ ‏"יש בה חדרי<br />

לידה,‏ פגייה צמודה,‏ חדרי ילודים וחדרי אישפוז ליולדות.‏ בסך<br />

הכל יש בקומה 36 מיטות ליולדות,‏ שמונה חדרי לידה ושני<br />

חדרים לביצוע ניתוחים קיסריים.‏ בפגייה יש מקום ל-‏‎15‎<br />

מיטות.‏ בכל עמדת טיפול נמרץ הבמחלקה זו יש תא נפרד<br />

לכל פג,‏ כדי למנוע זיחהומים עד כמה שניתן.‏ חדרי הילודים<br />

תוכננו כחדרים גדולים עם 42 עמדות,‏ כשבמקרי חירום ניתן<br />

להוסיף בהם מיטות נוספות.‏ על-פי דרישת ‏‘אסותא',‏ שביקשה<br />

לתכנן בבית החולים כמה שיותר חדרים עם מיטה בודדת,‏<br />

תכננו בקומה זו 12 חדרי יולדות פרטיים,‏ שבהם תזכה היולדת<br />

לפרטיות מוחלטת,‏ כמו בבית חולים פרטי.‏<br />

לקומה השנייה בבית החולים יש שתי פונקציות:‏ היא מאכלסת<br />

את מחלקת הנשים ואת המחלקה קרדיולוגית.‏ כאן ביקשנו<br />

להעניק למאושפזים את התנאים הטובים ביותר האפשריים.‏<br />

במחלקת הנשים יש שמונה חדרים של מיטה אחת,‏ כשבכל<br />

חדר יש גם כיסא ושולחן לקבלת אורחים.‏ ליולדות בסיכון<br />

גבוה יש עוד ארבע מיטות בחדרים בודדים,‏ כשבצמוד להם<br />

חדר משפחות לאירוח המלווים.‏ המחלקה הקרדיולוגית יש<br />

מחלקת טיפול נמרץ עם שמונה מיטות ובנוסף מחלקה<br />

למאושפזים ובה 14 מיטות,‏ שארבע מהן בחדרים בודדים.‏<br />

בשלב הנוכחי לא יבוצעו צינתורים במחלקה זו,‏ אבל השארנו<br />

מקום למחלקת צינתורים שתיפתח בעתיד.‏ הקומה השנייה<br />

מחוברת בגשר לבניין המרפאות,‏ שבו נמצא מכון הלב<br />

באותה קומה,‏ כך שהמכון יחד עם המחלקה יהוו את המרכז<br />

הקרדיולוגי של בית החולים.‏<br />

‏"הקומה השלישית של בית החולים מיועדת להיות קומת<br />

הילדים.‏ יש בה מחלקה לטיפול נמרץ לילדים,‏ ומחלקות<br />

פנימיות וכירורגיות.‏ במקור ביקשתי לתכנן בקומה זו אגף<br />

מיוחד שבו יהיו כיתות לימוד וחדר הקרנה לסרטי קולנוע<br />

לילדים,‏ אבל מסיבות תקציביות לא ניתן היה לבצע זאת.‏ ‏‘אי<br />

אפשר להשתולל',‏ היתרו בי.‏ במחלקה הפנימית של הילדים<br />

יהיו 24 מיטות,‏ מהן חמש מיטות בחדרים בודדים ובמחלקה<br />

הכירורגית 14 מיטות,‏ שלוש מהן בחדרים בודדים.‏<br />

7

חתך לדוגמה של הקומה החמישית המתוכננת בבית החולים באשדוד,‏ שבה ישכנו המחלקות הפנימיות ובהן 76 מיטות,‏ חלקן<br />

בחדרים של שתי מיטות לחדר וחלקן בחדרים של מיטה אחת בלבד.‏ במרכז,‏ בין חדרי האישפוז,‏ נמצאים חדרי הסגל הרפואי,‏<br />

עם עמדות אחיות,‏ חדרי רופאים,‏ חדר ישיבות,‏ חדרי ציוד רפואי,‏ מטבח,‏ חדרי כביסה ומלתחות לפרסונל.‏ מעליות הלוגיסטיקה<br />

נפרדות ממעליות הקהל.‏ המלבן התחתון הוא האגף הנפרד המיועד למרפאות ולחדר האוכל של הפרסונל<br />

70 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

‏"הקומה הרביעית מחולקת בין האישפוז הכירורגי,‏ שבו 26<br />

מיטות;‏ המחלקה האורולוגית שבה עשר מיטות;‏ המחלקה<br />

האורטופדית עם 20 מיטות ומחלקת אף-אוזן-גרון שבה שש<br />

מיטות.‏ כמחצית מהחדרים יהיו חדרים של מיטה אחת בלבד.‏<br />

חושב לציין,‏ שהחדרים שבהם יהיו שתי מיטות תוכננו לפני הנחיה<br />

מפורשת של ‏‘אסותא'.‏ הניסיון מלמד שיש הרבה חולים שאינם<br />

רוצים להיות לבד ומבקשים להתאשפז עם חולה נוסף בחדר.‏<br />

בחדר של שתי מיטות,‏ ניתן גם לאפשר לפעמים לקרוב משפחה<br />

לישון עם החולה,‏ שאינו רוצה להישאר לבד.‏ גם בחדר עם מיטה<br />

בודדת ניתן תמיד להוסיף מיטה נוספת למטרה זו.‏<br />

‏"הקומה החמישית תהיה מחולקת בין שתי מחלקות פנימיות,‏<br />

כשבכל אחת מהן יהיו 38 מיטות.‏ 18 מהחדרים יהיו חדרים<br />

של מיטות בודדות.‏ בניגוד לארבע הקומות הראשונות,‏ הקומה<br />

החמישית כבר אינה קומה מוגנת.‏ זאת,‏ בהסתמך על ההנחה,‏<br />

שבמקרה של אזעקת ‏‘צבע אדום',‏ יש מספיק זמן לאפשר לחולים<br />

ולמבקרים לרדת קומה אחת למטה,‏ שם 100% מהמיטות הן<br />

מיטות מוגנות.‏ במקרי חירום ניתן גם להוריד מיטות קומה אחת<br />

ולצרף אותן לחדרים הבודדים,‏ עד להישמע צפירת הארגעה.‏<br />

‏"הקומה השישית בבניין היא קומה טכנית,‏ שבה נמצאים<br />

חדרי החשמל,‏ מיזוג האוויר והשנאים.‏ המעליות בין הקומות<br />

יהיו בדוגמת המעליות ב'אסותא רמת החייל':‏ מעליות זכוכית<br />

המאפשרות למשתמשים בהן לצפות אל הנוף.‏ כמובן שגם<br />

כאן יהיו מעליות נפרדות באזורים שונים לצוות בית החולים<br />

ולמבקרים,‏ כפי שבכל קומה יהיו גם פרוזדורים נפרדים,‏<br />

לפרסונל ולקהל.‏ באזורי הרופאים והאחיות תהיה הפרדה<br />

נוספת,‏ בין פרדוזדור המוביל למשרדים ופרוזדור לוגיסטי.‏<br />

אדריכל מרסלו ברסטוביסקי<br />

אדריכל מרסלו ברסטוביסקי הוא<br />

יליד קורדובה ‏)בשנת 1949(, בירת<br />

פרובינציית קורדובה שבמרכז<br />

ארגנטינה והעיר השנייה בגודלה<br />

במדינה לאחר בואנוס איירס.‏ בזכות<br />

חמש האוניברסיטאות הפועלות בה<br />

היא נחשבת גם לעיר הסטודנטים של ארגנטינה.‏ באחת<br />

מהן למד ברסטוביסקי,‏ שסביו וסבותיו היגרו לארגנטינה<br />

מרוסיה ופולין,‏ אדריכלות.‏ בהיותו בן 27 עלה לארץ.‏ החל<br />

את עבודתו בארץ כאדריכל במשרד האדריכלים אריה ואלדר<br />

שרון,‏ שם החל להתמחות בתכנון בתי חולים.‏ עבודתו<br />

הראשונה הייתה תכנון מרפאות החוץ של בית החולים<br />

‏"אסף הרופא".‏ מאז התמחה בתכנון מודרני של בתי חולים,‏<br />

פתח משרד אדריכלים עצמאי והיה קשור כמעט בכל<br />

תוכניות הרחבת בתי החולים בארץ מאז שנות ה-‏‎80‎‏'‏ של<br />

המאה שעברה.‏ תושב קריית אונו.‏ נשוי פלוס 2.<br />

מעליות הצוות יובילו את אנשי הסגל הרפואי ישר למלתחות<br />

ולחדריהם.‏<br />

‏"זה באשר לתכנון המבנים ההנדסיים של בית החולים,‏ שנעשה<br />

על-פי הנחת היסוד שמדובר אומנם בבית חולים ציבורי,‏ אבל<br />

באיכות וברמה של בית חולים פרטי מודרני".‏<br />

עירית<br />

חברה לעבודות חיצוב בע"מ<br />

עבודות ג'ט גראוטינג,‏ עיגון,‏ חיצוב ותימוך בכל רחבי הארץ<br />

ברשותנו ציוד המאפשר ביצוע פרויקטים מסוגים שונים:‏<br />

0 מערכת ג'ט גראוט:‏ משאבות ממוחשבות<br />

ומכונות קידוח לדיוס סילוני ‏)ג'ט גראוט גם לתמ"א 38(<br />

0 מכונות קידוח,‏ מדייסות ציוד דריכה/נעילה ועוד<br />

0 צוות עובדים גדול,‏ מנוסה ומקצועי.‏<br />

מיקי קנה בע"מ - חברה אחות<br />

בית מלאכה לגיבוי טכני<br />

ייצור עוגני קרקע,‏ מסמרי סלע,‏<br />

פלטות עיגון,‏ חלקי חילוף ועוד.‏<br />

www.eirit.co.il<br />

ת.ד.‏ 10366 מפרץ חיפה,‏ 36112<br />

טל:‏ 04-8416601/5 פקס:‏ 04-8416629<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 71 <strong>2012</strong>

מהנדס אריה זוהר על ‏"בית הנבחרות"‏ של ההתאחדות לכדורגל בישראל,‏<br />

שהוקם בסיוע התאחדויות הכדורגל העולמית והאירופאית<br />

הבניין שעיקרו הן מדשאותיו<br />

בית הנבחרות ושני משטחי הדשא שלו לאימוני נבחרות הכדורגל בצילום הדמייה שהוצג בפני ראשי פיפ"א בהנחת אבן הפינה לבניין<br />

הנבחרות הלאומיות של ישראל בכדורגל טרם זכו בהישגים<br />

מרשימים במיוחד,‏ אבל לפחות בתחום אחד אין להן מה<br />

להתבייש גם מול נבחרות כדורגל מהוללות,‏ עטורות מדליות<br />

ונושאות גביעי אליפויות.‏ מאז האחד באפריל השנה יש להן<br />

את אחד המבנים המפוארים,‏ המשוכללים,‏ הנוחים והמרווחים,‏<br />

שיש לאיזו נבחרת כדורגל לאומית בעולם.‏ וזו אינה מתיחה<br />

של האחד באפריל.‏<br />

במועד זה נחנך השנה ‏"בית הנבחרות"‏ של ההתאחדות לכדורגל<br />

בישראל בקיבוץ שפיים,‏ במעמד נשיא אופ"א ‏)התאחדות<br />

הכדורגל האירופאית(,‏ כדורגלן העבר מישל פלטיני.‏ קודם<br />

לכן,‏ באוקטובר 2008, במעמד הנחת אבן הפינה לבניין,‏ הגיע<br />

לטקס לא אחר מאשר ג'וזף בלאטר,‏ נשיא פיפ"א ‏)התאחדות<br />

הכדורגל העולמית(‏ מלווה בפמליה מרשימה של ראשי הארגון.‏<br />

היו לראשי התאחדויות הכדורגל,‏ העולמית והאירופאית,‏<br />

סיבות טובות להגיע לטקסים אלה:‏ הם מימנו כ-‏‎90%‎ מ-‏‎23‎<br />

מיליוני השקלים שהושקעו בבניית ‏"בית הנבחרות"‏ ושני<br />

מגרשי הכדורגל המדושאים הצמודים אליו,‏ שנועדו לשרת<br />

אך ורק את נבחרות הכדורגל הלאומיות של ישראל,‏ לגברים<br />

ולנשים,‏ בכל הגילאים.‏<br />

מספר מנהל פרויקט ההקמה של ‏‘בית הנבחרות'‏ לכדורגל,‏<br />

מהנדס אריה זוהר,‏ מהנדס ויועץ מומחה לתחום האיצטדיונים<br />

ומתקני הספורט בחברת ב"קבוצת גדיש הנדסה וניהול":‏<br />

‏"הרעיון להקים בניין ומגרשי אימונים לנבחרות הכדורגל<br />

של ישראל עלה כתוצאה מהקשר בין ההתאחדות לכדורגל<br />

בישראל לבין קיבוץ שפיים,‏ שבבית המלון הקיבוצי שלו<br />

התארחו בעבר נבחרות הכדורגל.‏ הקיבוץ העלה את הרעיון<br />

להחכיר להתאחדות לכדורגל כ-‏‎30‎ דונם קרקע מדרום לפארק<br />

המים של הקיבוץ,‏ שטח שהיה בלתי מנוצל חקלאית והיו בו<br />

כמה מבנים של מחסנים,‏ סככות מיושנות ומתקנים חקלאיים<br />

אחרים.‏ ההתאחדות אמורה הייתה להקים על מתחם זה שני<br />

מגרשי אימונים מדושאים ובצמוד מיתקן לנבחרות הכדורגל<br />

של ישראל שיגיעו להתאמן במקום.‏ הרווח של הקיבוץ<br />

מהעיסקה יהיה מכך שהנבחרות - הישראליות והזרות -<br />

שיגיעו למחנות אימונים במיתקן יתאכסנו ללינה ויקבלו<br />

שירותי הסעדה והארחה מבית המלון של הקיבוץ,‏ הנמצא<br />

במרחק של מאות מטרים ספורים מהמיתקן,‏ ושיחובר בשביל<br />

סלול נפרד ל'בית הנבחרות'.‏<br />

צילום אוויר הממחיש את מיקומו של בית הנבחרות מדרום<br />

לקיבוץ שפיים ופארק המים שלו.‏ בתחתית הצילום צויירו מיקום<br />

הבניין והמגרשים וכן מגרשי החנייה המתוכננים לאתר<br />

72 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

תוכנית בית הנבחרות עם החלוקה הפנימית של החדרים<br />

והאולמות שבו<br />

‏"הבעיה הייתה כמובן מימון הקמת הבניין ומגרשי האימונים,‏<br />

שעלותם הייתה בסביבות ה-‏‎25‎ מיליון ש"ח.‏ כאן בא לידי<br />

ביטוי כישרונו המיוחד של יו"ר התאחדות הכדורגל,‏ אבי<br />

לוזון.‏ מעבר לביקורת הציבורית הנמתחת עליו בתחומים<br />

אחרים,‏ איש אינו מערער על כישוריו בתחום קשירת הקשרים<br />

האישיים עם ראשי התאחדויות הכדורגל העולמיות,‏ פיפ"א<br />

ואופ"א.‏ לוזון הצליח לשכנע אותם לתרום כ-‏‎90%‎ מעלות<br />

בניינו של ‏‘בית הנבחרות'‏ ומגרשי האימונים הצמודים אליו,‏<br />

כשבשאר העלות ישאו הטוטו וההתאחדות לכדורגל עצמה.‏<br />

וכך קרם רעיון הקמת ‏‘בית הנבחרות'‏ עור וגידים.‏<br />

‏"תכנון המבנה והמתחם נמסר לאדריכל הירושלמי יוסי בן-‏<br />

נעים,‏ ממשרד ‏‘גולדשמידט-ארדיטי-בן נעים',‏ שצבר ניסיון<br />

רב בתכנון איצטדיונים ומתקני ספורט אחרים,‏ כמו איצטדיון<br />

הכדורגל טדי בירושלים,‏ איצטדיון המושבה בפתח-תקווה,‏<br />

היכל הספורט בחולון ואיצטדיוני הכדורגל בנתניה,‏ באר-שבע,‏<br />

ראשון-לציון וחדרה.‏ בן-נעים תכנן מבנה חד-קומתי בסגנון<br />

כפרי,‏ שקירותיו החיצוניים עשויים בטון גלוי וחלקם מחופים<br />

בקורות עץ חום,‏ בשטח של 1,000 מ"ר.‏ זה היה תכנון של<br />

מתקן אידיאלי לכדורגלנים,‏ שנועד לאפשר להם את התנאים<br />

האידיאליים לאימונים ולהפיק מהם את המקסימום.‏ הנדסת<br />

הקונסטרוקציה של הפרויקט תוכננה על-ידי חברת ‏‘א.ב.‏<br />

מתכננים',‏ כשהמהנדסת שטיפלה מטעמם ישירות בפרויקט<br />

הייתה מהנדסת מילה בורדיוזז'ה.‏ החברה הקבלנית ‏‘פולדמיר<br />

בניין בע"מ'‏ נבחרה כקבלנית ה<strong>בנייה</strong> של הבניין ואנחנו קיבלנו<br />

את ניהול הפרויקט וביצועו.‏ ואני,‏ לאור הניסיון הרב שצברתי<br />

בניהול הקמתם של איצטדיונים,‏ התמניתי כמנהל הפרויקט.‏<br />

המפקח בשטח על הביצוע מטעם חברת ‏‘גדיש'‏ היה מהנדס<br />

אליעזר אבדו ז"ל,‏ שנפטר באוגוסט 2011".<br />

כמנהל הבניין התמנה אריה הרשקוביץ,‏ יליד הרצליה,‏ חבר<br />

קיבוץ אלומות לשעבר,‏ שהיה מנכ"ל קבוצת הכדורגל של<br />

הפועל תל-אביב במשך 18 שנה ונאלץ לעזוב את הקבוצה<br />

בתקופת הבעלות של אלי טביב.‏ במשך שלוש שנים היה גם<br />

מנהל נבחרות הנוער בכדורגל של ישראל.‏<br />

החזית החיצונית מחופת העץ של בית הנבחרות הפונה מזרחה<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 73 <strong>2012</strong>

החזית האחורית של הבניין הפונה לעבר מגרשי האימונים המדושאים<br />

מבנה ייחודי באיכותו<br />

ממשיך מהנדס אריה זוהר ומספר:‏ ‏"המבנה שתכנן יוסי בן-‏<br />

נעים בנוי בצורת ר הפוכה ומופרד לשני חלקים:‏ משבצת<br />

קטנה הכולל קפיטריה לכיבוד קל,‏ חדרי נוחיות ומשרד ייצוגי<br />

של ההתאחדות לכדורגל,‏ וחלק שני שבו נמצאים כל החדרים<br />

העומדים לרשות הנבחרות שיגיעו להתאמן במתקן.‏ יש שם<br />

חדר למשרד הניהול של הבניין,‏ חדר רופא,‏ אודיטוריום של<br />

36 מושבים,‏ הבנוי כאולם תיאטרון קטן ומיועד לתדרוכים<br />

ולהשמעת הרצאות לכדורגלנים בנושאי חינוך או תזונה נכונה,‏<br />

חדר ישיבות,‏ שני חדרים לשופטים ושני חדרים למאמנים.‏<br />

באגף המזרחי של הבניין חוצה מסדרון ארוך בין ארבעה חדרי<br />

הלבשה מרווחים לקבוצות ושני חדרי טיפולים לעיסויים.‏<br />

כך יוכלו ארבע נבחרות להתאמן בעת ובעונה אחת על שני<br />

המגרשים ולזכות בחדרי הלבשה נפרדים משלהם.‏ בקצה האגף<br />

הזה נמצאים מחסנים לאיחסון ציוד הספורט והציוד החקלאי<br />

שנועד לטיפול במדשאות מגרשי האימונים.‏ כל החדרים<br />

ממוזגים במיזוג מרכזי.‏ במתכוון לא נבנה בבניין חדר אוכל,‏<br />

שכן כדורגלני הנבחרות שישתמשו בבניין אמורים לסעוד את<br />

ארוחותיהם בחדר האוכל של מלון הקיבוץ.‏ ב'בית הנבחרות'‏<br />

הם יקבלו רק כריכים.‏<br />

‏"מבחוץ הבניין מפגין צניעות,‏ למרות שהוא נבנה מהחומרים<br />

האיכותיים והיקרים ביותר.‏ מבחינה הנדסית זהו מבנה<br />

פשוט לכאורה,‏ שאינו מהווה אתגר הנדסי,‏ אבל הוא ייחודי<br />

מאוד.‏ קירות הבטון הגלוי,‏ שחלקם מחופה עץ,‏ עוצבו ברמה<br />

הכניסה המוצלת אל בית הנבחרות החד-קומתי הבנוי כולו<br />

מבחוץ מבטון חשוף<br />

צילום הדמיה של היציע הדו-צדדי שבין שני מגרשי האימונים,‏<br />

המאפשר צפייה לעבר שניהם<br />

7<br />

74 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

INDUSTRIALIZED<br />

CONSTRUCTION LTD<br />

עזר תיעוש <strong>בנייה</strong><br />

שירותי תכנון מערכות<br />

תבניות לפרוייקטים<br />

ב<strong>בנייה</strong> ובתשתית<br />

מותאם לעבודה ידנית<br />

או לעבודה בפנלים<br />

גדולים לשינוע באמצעות<br />

מנוף או עגורן<br />

להזמנה במחירים מיוחדים 052-3220022<br />

אביזרי<br />

<strong>בנייה</strong>:‏<br />

לפרטים:‏ אבי מן נייד:‏ 052-3220022 טלפון:‏ 08-9225331 03-9734448, פקס:‏ 03-9734449<br />

am-zer@zahav.net.il

היציע הדו-צדדי הבנוי כשמשמאל מגרש הדשא המלאכותי ומימין מגרש הדשא הטבעי<br />

גבוהה ביותר,‏ מבלי שניתן לראות את התפרים שבהם.‏ הם<br />

משולבים בדקים ובפרגולות מעץ משובח.‏ מבפנים זהו מבנה<br />

מרווח,‏ מפואר ומעוצב בצורה אסתטית מודרנית.‏ את הפנים<br />

עיצבה אדריכלית הפנים עליזה שיינזון,‏ שהסטודיו שלה הוא<br />

מהמובילים במדינה בתחום העיצוב החזותי.‏ היא עיצבה,‏ בין<br />

השאר,‏ את עיצוב הפנים של בית ‏‘אמות משפט'‏ בתל-אביב,‏<br />

של מלון ‏‘מצודת ירושלים'‏ בירושלים,‏ ואת הלובי של ‏‘מגדל<br />

היובל'‏ בתל-אביב.‏ למעשה,‏ היא שינתה את כל עיצוב הפנים<br />

של הבניין,‏ שינתה זוויות וקירות,‏ והפכה כמעט כל קיר ישר<br />

לקיר מעוגל.‏ היא אדריכלית פנים קפדנית מאוד,‏ שהטביעה<br />

את חותמה האישי על פנים ‏‘בית הנבחרות'.‏<br />

‏"אבל המשימה הקשה והמרכזית ביותר של הקמת ‏‘'בית<br />

הנבחרות"‏ הייתה בניית שני מגרשי האימונים המדושאים<br />

שלו",‏ אומר אריה זוהר.‏ ‏"בניית המבנה ועיצוב הפנים שלו<br />

היו מלאכה קלה לעומת בניית שני מגרשי דשא שיעמדו<br />

בכל הסטנדרטים הבינלאומיים המקפידים ביותר של פיפ"א<br />

ואופ"א.‏ שני המגרשים משתרעים על פני שטח של 18,000<br />

מ"ר והם מצויידים במערכת תאורה משוכללת של 600 לוקס<br />

המאפשרת להתאמן ולשחק עליהם כמו באור יום.‏<br />

אגדת דשא<br />

‏"אחד המגרשים מכוסה בדשא סינטטי והשני בדשא טבעי",‏<br />

מסביר אריה זוהר.‏ ‏"טיפוח ושמירת הדשא במגרשי הכדורגל<br />

הם תורה סבוכה שלמה שיש ללמוד אותה בקפידה.‏ הדשא<br />

הטבעי,‏ למשל,‏ הוא דשא בעייתי.‏ אם הוא נמצא בשימוש<br />

יומיומי הוא מתכלה במהירות.‏ כמו כן,‏ הדשא הטבעי מושפע<br />

משינויי מזג האוויר ועלול לסבול מקרחות הפוגעות במראהו.‏<br />

76<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong><br />

ולכן ההעדפה היא להתאמן ככל הניתן דווקא על מגרש הדשא<br />

המלאכותי.‏ אבל לדשא זה יש בעיות משלו.‏ הוא אומנם אינו<br />

מתכלה במהירות,‏ אבל הוא סופג המון קרני שמש ומתחמם.‏<br />

לשם כך יש צורך לקררו באמצעות תותחי השקייה.‏<br />

‏"אפשר היה,‏ כמובן,‏ לבנות במקום שני מגרשי דשא סינטטי,‏<br />

אבל אנשי אופ"א עמדו על כך שאחד המגרשים יהיה מגרש<br />

דשא טבעי,‏ שכן משחקים רשמיים חייבים עדיין להיערך<br />

רק על מגרשי דשא טבעי,‏ והם רוצים שהכדורגלנים יקבלו<br />

את תחושת המשחק על דשא כזה.‏ זאת,‏ למרות שבשנים<br />

האחרונות גוברת הנטייה לערוך גם משחקים רשמיים על<br />

מגרשי דשא סינטטי,‏ אבל היא נתקלת עדיין בהתנגדות של<br />

מדינות הכדורגל הקלאסיות,‏ כמו אנגליה,‏ גרמניה וצרפת.‏<br />

‏"באירופה זורעים בכל שנה שני משטחי דשא טבעי - אחד<br />

חורפי ואחד קייצי.‏ לכן הדשא האירופאי אינו מתפשט כמו<br />

הדשא הישראלי ונראה הרבה יותר יפה ממנו.‏ כי בישראל<br />

הדשא הטבעי הוא דשא קייצי רב-שנתי,‏ המתפשט במהירות.‏<br />

יש הרבה סוגי דשא טבעי,‏ הנבדלים ביניהם בתכונותיהם,‏<br />

בעמידותם לקור וחום,‏ בצבעם,‏ במרקמם,‏ ברכותם ובמהירות<br />

התפשטותם.‏ אנחנו השתמשנו בדשא ממשפחת זני קליפורניה.‏<br />

היתרון של הדשא הטבעי אצלנו על פני הדשא הטבעי של<br />

אירופה הוא שאצלנו שורשי הדשא הטבעי מעמיקים יותר<br />

ונאחזים טוב יותר באדמה ולכן הם יותר עמידים.‏ אצלנו<br />

לא רואים לעתים קרובות שכדורגלנים בועטים בדשא ואז<br />

מתעופפות חתיכות ממנו באוויר.‏<br />

‏"גם הקמת מגרש כדורגל עם דשא סינטטי מצריכה מומחיות.‏<br />

דשא סינטטי עדיף על דשא טבעי בכך שהוא מאפשר<br />

לקיים עליו אימונים ומשחקים ללא חשש לפגיעה במרקמו<br />

7

מעבדה מוסמכת ומאושרת לענף הבניה והסלילה מתוקף חוק התקנים<br />

בדיקות התאמה לתקן<br />

לפרויקטים,‏ בניה למגורים,‏<br />

מסחר ותעשיה<br />

# בדיקות בטונים<br />

# מערכות הבניין<br />

# מיגון אש<br />

# בדיקות אל הרס<br />

# העמסות ניסיון<br />

# יציבות מבנים<br />

# בדיקות ממדים<br />

# בדיקות קרינה ועוד<br />

בדיקות התאמה לתקן<br />

לפיתוח <strong>ותשתיות</strong>,‏<br />

כבישים ומחלפים<br />

# אספלט<br />

# ביטומן<br />

# קידוחי ניסיון<br />

# סקרי קרקע ועוד<br />

בקרת איכות<br />

ללא תחרות!‏<br />

משרדי הנהלת החברה<br />

רח'‏ פארן 4, פארק טכנולוגי,‏ יבנה<br />

טל'‏ 08-9420537, פקס'‏ 08-9426738<br />

מח'‏ שיווק ארצית<br />

טל'‏ 08-9320943, פקס'‏ 08-9430879<br />

סניף מרכז<br />

רח'‏ הירמוך 1, בנין מול הצומת,‏ יבנה<br />

טל'‏ 08-9422322, פקס'‏ 08-9421333<br />

מח'‏ מערכות הבניין ארצית<br />

רח'‏ קומבה 2 א.ת,‏ חדרה<br />

טל'‏ 04-6322513, פקס'‏ 04-6220599<br />

סניף השרון<br />

רח'‏ קומבה 2 א.ת,‏ חדרה<br />

טל'‏ 04-6322513, פקס'‏ 04-6341367<br />

סניף צפון<br />

רח'‏ יוחנן הסנדלר 20,<br />

א.ת.‏ צ'ק פוסט,‏ חיפה<br />

טל'‏ 04-8400363, פקס'‏ 04-8400364<br />

סניף ירושלים<br />

משק 107, מושב אורה<br />

טל'‏ 02-6430506, פקס'‏ 02-6430507<br />

סניף דרום<br />

רח'‏ יהודה הנחתום 3, באר שבע<br />

טל'‏ 08-6209238, פקס'‏ 08-6209240<br />

תחנת שירות הערבה/אילת<br />

רח'‏ התבונה 10, א.ת,‏ אילת<br />

טלפקס'‏ 08-6378948<br />

# בדיקות קרקע<br />

CBR #<br />

# מערכות מודיפייד<br />

# מרשל

אחד מחדרי ההלבשה המרווחים של הכדורגלנים המציע להם<br />

תנאים אופטימליים<br />

המסדרון המוביל אל חדרי ההלבשה וחדרי הטיפולים של<br />

הכדורגלנים<br />

ובאחידותו וללא צורך בתחזוקה.‏ יש מרכז בינלאומי לדשא<br />

סינטטי,‏ שבו מאוגדים הקבלנים המוסמכים לאספקת דשא זה<br />

למגרשי הכדורגל.‏ פיפ"א מעדיפה קבלנים העומדים בתקנים<br />

שלה.‏ ובסך הכל יש שישה קבלני דשא כאלה בעולם.‏ לאחר<br />

שקיבלנו ייעוץ מיועץ מיוחד של אופ"א שהגיע לצורך זה לארץ,‏<br />

ולימד אותנו הרבה דברים שלא ידענו על הדשא הסינטטי.‏<br />

בעקבות ייעוצו בחרנו את אחד מששת הקבלנים המוסמכים<br />

האלה,‏ חברה אמריקאית בשם ‏‘גרין פילד'‏ המיוצגת בארץ<br />

על-ידי קבלן הדשאים הישראלי ‏‘אקווה'.‏<br />

‏"הדשא הסיננטי אומנם אינו מצריך תחזוקה כמו הדשא הטבעי<br />

והוא עמיד לאורך 10-7 שנים,‏ אולם הוא דורש טיפול לא<br />

פחות מהדשא הטבעי.‏ שכן,‏ בין הסיבים של הדשא הסינטטי<br />

מפוזרים גרגרי גומי קטנים בגודל של חצי ס"מ.‏ את הגרגרים<br />

האלה יש לשאוב ולהבריש,‏ ולכן סוכם עם קבלן הדשא<br />

הסינטטי שהוא יטפל בו במשך שבע השנים הבאות.‏<br />

‏"במרכז המגרשים,‏ בין שתי המדשאות נבנה יציע מסוכך קטן,‏<br />

עבור עסקני ההתאחדות והנבחרות,‏ המאמנים ובני משפחות<br />

הכדורגלנים,‏ כדי שיוכלו לצפות במשחקים.‏ זהו יציע דו-צדדי,‏<br />

שיש בו מושבים לכיוון שני המגרשים הצמודים,‏ כשרק הוא<br />

מפריד ביניהם".‏<br />

ומסכם מהנדס אריה זוהר:‏ ‏"בסך הכל,‏ למרות שאין מדובר<br />

בחידוש הנדסי,‏ בנינו כאן מתקן ייחודי,‏ שאין רבים כמוהו<br />

בעולם.‏ התוכנית היא להגדיל בעתיד את במנה המתקן ולהוסיף<br />

לו עוד קומה,‏ שבה יהיו חדרים נוספים לרפואת ספורט,‏<br />

סאונוצת וחדרי טיפולים נוספים לכדורגלנים.‏ התאחדות<br />

הכדורגל וקיבוץ שפיים מתכננים להוסיף גם עוד מגרש<br />

אימונים מדושא אחד,‏ כדי שניתן יהיה לארח כאן כמה שיותר<br />

נבחרות וקבוצות מחו"ל,‏ בתקופת החורף,‏ כשמזג האוויר כאן<br />

הוא נוח לאימונים.‏ כאן כבר מדובר בהתחלה של תעשייה<br />

שלמה חדשה.‏ בקפריסין השכנה,‏ למשל,‏ יש עשרות מתקנים<br />

כאלה,‏ אם כי לא ברמה ובאיכות כאלה,‏ שבהם מתארחות<br />

קבוצות ונבחרות מכל העולם.‏ עכשיו אין סיבה שלא נדע<br />

לנצל גם את הפוטנציאל הזה ושלא יבואו נבחרות וקבוצות<br />

כדורגל מאירופה להתאמן גם אצלנו.‏<br />

‏"הישג אחד כבר השיג הכדורגל הישראלי בזכות ‏‘בית הנבחרות'‏<br />

- בשנת 2013 תיערך בישראל אליפות העולם בכדורגל<br />

לכדורגלנים עד גיל 21, בהשתתפות שמונה נבחרות לאומיות<br />

שיגיעו לשלב הגמר.‏ זהו מפעל הכדורגל השני בחשיבותו<br />

בעולם אחרי המונדיאל.‏ זוהי החממה לכוכבי כדורגל צעירים,‏<br />

ובזכות בית הנבחרות ואיצטדיוני הכדורגל החדשים שהוקמו<br />

אצלנו,‏ תזכה ישראל לארח אותם".‏<br />

מהנדס אריה זוהר<br />

יליד ירושלים,‏ 1948,<br />

בעיצומה של מלחמת<br />

העצמאות,‏ שם הוסתר<br />

לאחר לידתו בארגז<br />

מתחת לשולחן בביה"ח<br />

‏"ביקור חולים".‏ שירת<br />

בצה"ל ביחידת המודיעין<br />

8200 ולאחר מכן שירת<br />

חמש שנים בשטחים<br />

מטעם משרד ראש<br />

הממשלה.‏ בוגר בי"ס<br />

להנדסאים בירושלים,‏<br />

שהשלים את תואר מהנדס אריה זוהר<br />

ראשון בהנדסה בלונדון.‏<br />

עבד בחברה ההנדסית הירושלמית אי.די.סי.‏ בהקמת<br />

היישוב הקהילתי בהר אדר והיה מהנדס היישוב.‏ ב-‏‎1990‎<br />

הצטרף למשרד ההנדסי של יורם גדיש ועבד בשיקום שוק<br />

מחנה יהודה בירושלים ולאחר מכן היה מנהל פרויקט<br />

הקמת איצטדיון הכדורגל טדי בעיר.‏ שם התמחה בניהול<br />

הקמת איצטדיונים והיה קשור,‏ מטעם משרד יורם גדיש,‏<br />

לתכנון והקמת האיצטדיונים בקריית שמונה,‏ סכנין,‏ נתניה<br />

ובאר-שבע.‏ בוגר ביה"ס למנהלי פרויקטי ספורט במכון<br />

וינגייט.‏<br />

78 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

חברת אקסיס ג'י.פי.אס.‏ ומכשירי מדידה בע"מ<br />

שעות פתיחה:‏ כל ימות השבוע מ-‏‎18:00-08:00‎ או בתאום טלפוני<br />

מודיעה לכל הקבלנים,‏ <strong>המהנדסים</strong> והמודדים על:‏<br />

50% הנחה על כיול מכשירים<br />

עד סוף השנה<br />

אקסיס ג'י.פי.אס.‏ ומכשירי מדידה בע"מ<br />

כפר כנא,‏ בניין אל-אפנדי | טל:‏ | 052-5900011 ,04-6419995 פקס:‏ | 04-6411646 www.axis-gps.com<br />

www.almogdvir.co.il<br />

לפעמים<br />

שווה להיות<br />

מרובע<br />

סטייק איכותי בפיתה שוות צלעות!‏<br />

Steak 'n' pitta<br />

דוד רזיאל 24 השעון יפו / ישראל

שיקולים חברתיים<br />

בתשתיות לאומיות<br />

עו''ד אילן שרקון<br />

הממשלה המכהנת כיום עושה רבות לקידום הנדל"ן,‏ האנרגיה,‏<br />

התשתיות והמים במדינה.‏ יחד עם זאת,‏ יש נושאים נוספים<br />

המצריכים חיזוק ועידוד של הממשלה במטרה להביא לשינוי<br />

החברתי המיוחל.‏<br />

הצדק החברתי,‏ השיוויון ו"מלחמת המעמדות"‏ תפסו מקום<br />

בלב הקונצנזוס החברתי ובשיח היומיומי של החברה<br />

הישראלית.‏ אולם,‏ עד כה לא נעשה כל שינוי משמעותי אשר<br />

יכול להשפיע על יוקר המחייה של תושבי המדינה.‏<br />

צמצום הפערים החברתיים,‏ צדק חלוקתי וחיזוק זכויות<br />

התושבים יכולים לבוא גם לידי ביטוי במספר תחומים שונים<br />

בתחום הנדל"ן.‏<br />

בתחום התכנון לדוגמה,‏ הממשלה צריכה לתת משקל<br />

גדול יותר לשיקולים חברתיים במסגרת תכנון וביצוע<br />

של פרויקטי נדל"ן <strong>ותשתיות</strong>.‏ יש צורך אקוטי שכל<br />

תכנון שהממשלה מוציאה לפועל יתחשב גם בצרכים של<br />

האוכלוסיות השונות בחברה,‏ כאשר בסיס הרעיון הוא<br />

לצמצם את הפערים בין האוכלוסייה החזקה לאוכלוסיות<br />

החלשות בחברה הישראלית.‏<br />

דוגמאות לכך ניתן לראות בכל הנוגע לקידום תכניות <strong>בנייה</strong><br />

<strong>ותשתיות</strong> על-ידי ועדות התכנון השונות.‏ ועדות התכנון,‏ וכן<br />

הממשלה,‏ לא מפעילות שיקולים הנוגעים לחלוקת העושר<br />

בין השכבות בחברה ושמות דגש דווקא בשיקולים כלכליים,‏<br />

שמלכתחילה לא צריכים להוות כפרמטר לוועדה שמטרתה<br />

היא לתת מענה תכנוני ולא כלכלי.‏ אולם,‏ אם ועדות התכנון<br />

החליטו שהן אכן מתערבות בכדאיות הכלכלית של העסקה,‏<br />

אזי יש לתת עדיפות לאזורים חלשים שבהן האוכלוסייה<br />

זקוקה לעזרה.‏<br />

דרושה חלוקה צודקת של זכויות <strong>בנייה</strong><br />

דוגמה ליישום שיקול זה,‏ ניתן לראות בחלוקת זכויות<br />

<strong>בנייה</strong>.‏ ועדות התכנון צריכות לתת עדיפות בחלוקת זכויות<br />

ה<strong>בנייה</strong> לאזרחים הנמצאים במעמד סוציו-אקונומי נמוך.‏<br />

חלוקה צודקת של זכויות <strong>בנייה</strong> מתבטאת בכך שהשכונות<br />

החלשות מקבלות זכויות <strong>בנייה</strong> נוספות והעסקה הינה<br />

עסקה כלכלית ליזמים.‏ ברוב המקרים,‏ הפרמטר של שיקום<br />

שכונה אינו מהווה שיקול בהחלטת ועדות התכנון באישור<br />

תכניות,‏ מה ששגוי מבחינה חברתית!‏ מתן עדיפות לשכונות<br />

החלשות בחלוקת זכויות <strong>בנייה</strong>,‏ כאמור לעיל,‏ יכול להביא<br />

לשיפור איכות חייהם של תושבי אותן שכונות ושיפור<br />

מצבם הכלכלי.‏<br />

דוגמה נוספת לאי הכללת שיקולים חברתיים במיזמי<br />

<strong>בנייה</strong> הם הפרויקטים של התחדשות עירונית.‏ פרויקטים<br />

אלו קודמו ונבראו מלכתחילה על-ידי הממשלה על מנת<br />

לתת מענה לאזורים אשר הוגדרו כאזורי שיקום.‏ אולם,‏<br />

השיקולים שעומדים כיום לנגד עיניהם של כל הנוגעים<br />

בדבר,‏ לאו דווקא נוגעים לשיקום שכונות ו/או חיזוק<br />

אוכלוסיות מוחלשות.‏<br />

על מנת להביא למימוש המטרות אשר הוצבו בפרויקטים<br />

של התחדשות עירונית,‏ על הממשלה להתוות דרכי<br />

פעולה ברורים בהתייחסותה לאזורים אלו ולא לאפשר<br />

ששיקולים יזמיים-כלכליים הם שיהוו משקל מכריע<br />

בקידום הפרויקטים הנ"ל.‏<br />

על הממשלה להנחות ולהגדיר קריטריונים ברורים ומדויקים<br />

בכל הנוגע לפרויקטים של התחדשות עירונית ותב"עות<br />

הנוגעות לכך.‏<br />

הגישה המרכזית של הממשלה בפיתוח התשתיות בתחום<br />

התחבורה,‏ צריכה להיות,‏ בראש ובראשונה,‏ נוחות ונגישות<br />

של תושבי הפריפריה לערים המרכזיות.‏ הכבדה על דרכי<br />

הגישה לערים המרכזיות מובילה לכך שתושבי הפריפריה<br />

שוקלים,‏ הן מבחינה חברתית והן מבחינה מקצועית,‏ האם<br />

עקב בעיית הנגישות הם מעדיפים להעתיק את מרכז חייהם<br />

לערים המרכזיות.‏<br />

אין שיקולים חברתיים בתשתיות<br />

התחבורה<br />

שיקול כזה יכול להוביל לשתי בעיות עיקריות:‏ הראשונה<br />

מביניהן הינה חוסר יכולת להביא לפיתוח אזורי הפריפריה<br />

והפחתת מספר תושבי הערים המרכזיות,‏ יעדים אשר<br />

הממשלה הציבה לעצמה עוד מקדמת דנא ומנסה לקדם<br />

באופן יומיומי.‏<br />

בעיה נוספת שעלולה להיווצר היא מעבר של תושבי הפריפריה<br />

לערים המרכזיות על מנת לשמור על מקום עבודתם ולחסוך<br />

להם זמן יקר בדרכים,‏ עקב תשתיות התחבורה הציבורית<br />

שאינן מפותחות.‏ החלטה כזו עלולה להוביל לעליית ההוצאות<br />

החודשיות של כל משפחה עקב יוקר המחייה בערים המרכזיות<br />

בהשוואה לערים בפריפריה,‏ ובכך לגרום לתוצאה הפוכה מזו<br />

אשר הממשלה מייחלת לה.‏<br />

על הממשלה להעניק לאזרחי המדינה את הכלים אשר יביאו<br />

לצמיחה כלכלית ועליית רמת חייהם הכלכלית.‏ דוגמה לכך<br />

יכולה לבוא לידי ביטוי במתן הנחות משמעותית לתושבי<br />

הפריפריה בכל הנוגע לתחבורה ונגישות לערים המרכזיות<br />

במדינה.‏<br />

80 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

בנוסף לכך,‏ חלוקת המשאבים הציבוריים של המדינה,‏<br />

באמצעות מכרזים,‏ צריכה להיעשות במידתיות,‏ בצורה צודקת<br />

ובהתחשב בשיקולים חברתיים אשר יביאו לידי ביטוי את<br />

שיוויון ההזדמנויות החברתי.‏<br />

המדינה צריכה לתת סיכוי גם לזכיינים קטנים,‏ ולהציע גם<br />

להם,‏ בנוסף לגופים הגדולים אשר מובילים בדרך כלל מכרזים<br />

מסוג זה,‏ את האפשרות להשתתף במכרזים בהם משאבי<br />

המדינה מוצעים במכרזים לקבוצה.‏ פעולה זו תוביל לעידוד<br />

התחרות במתן שירותים הקשורים למשק המים ולהוזלת<br />

העלויות לציבור הרחב.‏<br />

יש לשקול שיקולים של צדק חלוקתי בקבלת החלטות מסוג<br />

זה,‏ שכן,‏ במידה והם לא יובאו בחשבון,‏ הם יגרמו להגברת<br />

הפערים החברתיים-כלכליים ויתרמו להעמקת הקיטוב<br />

החברתי בחברה הישראלית.‏<br />

הפערים החברתיים נעדרים משיקולי<br />

התכנון<br />

לסיכומו של דבר,‏ כיום,‏ שיקולים והליכים תכנוניים בתכנון<br />

התשתיות הלאומיות נעדרים כמעט לחלוטין חשיבה<br />

אסטרטגית-חברתית.‏ טובתו של הציבור הרחב נדחקת לצד<br />

אל מול שיקולים כלכליים של המעמד העליון אותם לוקחת<br />

הממשלה בחשבון.‏<br />

כמו כן,‏ הפערים החברתיים אינם נלקחים בחשבון בשיקולי<br />

התכנון.‏ רק באמצעות תכנון נכון בכל הנוגע למקרקעין,‏<br />

המתחשב בצדק חברתי,‏ בשוויוניות,‏ בצמצום פערים חברתיים,‏<br />

בחיזוק השכבות החלשות,‏ תוכל המדינה להביא לשיפור מצבם<br />

הכלכלי של תושביה ואיכות חייהם.‏<br />

שיוויוניות צריכה להוות מטרה חוקתית בניסוח ערכים<br />

נורמטיביים ולא רק דיבורים בעלמא.‏ יש צורך להגדיר<br />

קריטריונים ברורים המגדירים מהו צדק חלוקתי.‏ מימוש<br />

ערכים אלה יביא גם למימוש זכויות האדם הקבועות בחוק<br />

יסוד:‏ כבוד האדם וחירותו.‏<br />

יש צורך חיוני לחולל שינוי אשר יתבטא בצדק מתקן ויתמודד<br />

עם אפליות.‏ גם בתי המשפט צריכים לתת ביטוי לתפישות<br />

של שיוויון חברתי,‏ כפי שדהבר בא לידי ביטוי בפסק-דין<br />

‏"הקשת המזרחית".‏ בפס"ד זה קבע בית המשפט,‏ כי רשויות<br />

מנהליות חייבות לשקול שיקולים של צדק חלוקתי בטרם<br />

קבלת החלטות ל"נוכח הסכנה שהחלוקה תטיב רק עם קבוצות<br />

לחץ מאורגנות היטב".‏<br />

עו"ד אילן שרקון<br />

שותף בכיר במשרד עוה"ד ‏"שרקון,‏<br />

בן-עמי,‏ רוזנבוים,‏ אשר ושות"'‏<br />

בתל-אביב.‏ עד לפני חצי שנה היה<br />

יו"ר פורום המקרקעין והקניין של<br />

לשכת עורכי הדין.‏ בן 47. יליד<br />

ביירות שבלבנון.‏ בוגר לתואר ראשון<br />

במשפטים לתואר שני במשפטים<br />

בהצטיינות באוניברסיטת תל-אביב.‏ משלים כיום את<br />

עבודת הדוקטורט שלו.‏ התמחה בנושא מקרקעין ומשרדו<br />

הוא אחד המשרדים הגדולים במדינה הפועלים בתחום זה,‏<br />

ומייצג רבים מהגופים המוסדיים הגדולים,‏ כמו החברה<br />

הלאומית לדרכים;‏ חברות <strong>בנייה</strong> גדולות וועדות תכנון<br />

ו<strong>בנייה</strong>.‏ התמחה גם בתחומי המכרזים,‏ התשתיות ואיכות<br />

הסביבה.‏ תשוב הרצליה.‏ נשוי פלוס ארבעה.‏<br />

לעורך ‏"הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>"‏<br />

אלי תבור<br />

ברכות לבביות לרגל קבלת<br />

פרס אופיר<br />

על מפעל חיים בתסריטאות<br />

ברגשי כבוד והערכה<br />

לפועלך בקולנוע ובכלל...‏<br />

חבריך ב"תירוש הוצאה לאור"‏<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 81 <strong>2012</strong>

היערכות להקמת מכוני בקרה הנדסית על תהליכי הרישוי וה<strong>בנייה</strong><br />

מקצוע חדש בישראל:‏<br />

‏"בקרת תכן ו<strong>בנייה</strong>"‏<br />

בחודש אוגוסט השנה הסתיים הקורס הראשון ביוזמת מינהל<br />

התכנון במשרד הפנים למקצוע החדש בענף ה<strong>בנייה</strong> בישראל<br />

הנושא את השם:‏ ‏"בקרת תכן ו<strong>בנייה</strong>"‏ building( DESIGN &<br />

.)CONTROL זהו מקצוע העוסק בביקורת איכות התכנון<br />

וה<strong>בנייה</strong> בישראל.‏<br />

30 בוגרי הקורס,‏ שהינם אנשי מקצוע בכירים בתחום התכנון<br />

וה<strong>בנייה</strong>,‏ ביניהם אדריכלים,‏ מהנדסים,‏ מתכננים,‏ מנהלי<br />

<strong>בנייה</strong> ובכירים בשלטון המקומי,‏ יהוו את גרעין ההקמה של<br />

ההתמחות החדשה.‏ בוגרי הקורס יוסמכו על-ידי הארגון<br />

הבינ"ל לבקרה על תכנון ו<strong>בנייה</strong>,‏ והסמכה זו תהווה תנאי<br />

להקמת מכוני הבקרה על התכנון וה<strong>בנייה</strong> בישראל.‏<br />

את הקורס יזם משרד הפנים במסגרת היערכות מדינת ישראל<br />

להקמת מכוני בקרה על היתרי <strong>בנייה</strong> וביצוע של עבודות<br />

<strong>בנייה</strong> בעקבות מסקנות ועדת זיילר,‏ אשר הוקמה לאחר<br />

אסון ‏"ורסאיי".‏ מכוני בקרה אלה יפעלו כגוף חוץ ממשלתי<br />

המפקח על איכות ה<strong>בנייה</strong> וימנעו מצב שבו דירה נמכרת<br />

ללקוח עם ליקויים הקשורים ליציבות ובטיחות המבנה,‏ מה<br />

שמוביל לעלויות רבות הן לרוכשים והן לקבלנים - עקב<br />

הצורך בתשלום לחברות בדק בית,‏ תביעות משפטיות ותיקון<br />

ליקויים לאחר מסירת הדירה.‏ בעלות סמלית של כ-‏ ₪ 1,500<br />

לדירת ארבעה חדרים יוכלו הקבלן והרוכש הפוטנציאלי יוכלו<br />

שהדירה הינה איכותית ועומדת בתקנים הנדרשים.‏<br />

מינהל התכנון במשרד הפנים החליט שאין מנוס מייסוד מקצוע<br />

חדש בשם ‏"בקרת תכן",‏ שעיקרו בקרת איכות התכנון וה<strong>בנייה</strong><br />

הלכה למעשה וזאת בנפרד מתכנון <strong>בנייה</strong> וניהול ה<strong>בנייה</strong>.‏<br />

התמחות במכוני בקרה בבריטניה<br />

הקורס נערך בירושלים על-ידי צוות ישראלי-בריטי בהובלת<br />

מרטין קונלון מבריטניה ופרופ'‏ יגאל שוחט מאוניברסיטת בן-‏<br />

גוריון בנגב;‏ רפי רייש,‏ מנהל אגף בכיר ל<strong>בנייה</strong> במנהל התכנון<br />

במשרד הפנים;‏ ד"ר אדריכלית אסנת רוזן קרמר,‏ מנהלת האגף<br />

לפיתוח תהליכי רישוי במשרד הפנים;‏ ובליווי צמוד של מר<br />

פיירפאולו פרנקו,‏ מנהל ההדרכה הגלובאלי של ארגון ה-‏RICS<br />

הבריטי ‏)הארגון היציג בכל הנוגע לנושאי הערכה ובקרה על<br />

מבנים והמרחב הבנוי באנגליה,‏ שבו כמאה אלף חברים מ-‏‎140‎<br />

מדינות ומערך הכשרה והסמכה גלובאלי,‏ שמטרתו לקדם תקני<br />

הערכה ובקרה בינלאומיים בתחומי שמאות המקרקעין,‏ הרכוש<br />

וה<strong>בנייה</strong>,‏ הנחשב לטוב מסוגו בעולם(.‏<br />

בשבועות הקרובים יעברו משתלמי הקורס התנסות בבקרה של<br />

אתרי <strong>בנייה</strong> בישראל ולאחריה יעברו שבוע התמחות במכוני<br />

בקרה בבריטניה,‏ בטרם יבחנו ויוסמכו כבקרי התכן והביצוע<br />

הראשונים בישראל.‏<br />

במהלך השנים הקרובות עתידים לקום בישראל בפרישה<br />

ארצית מכוני בקרה מקצועיים חוץ ממשלתיים,‏ אשר<br />

עתידים להעסיק מעל ל-‏‎500‎ בקרים ומהנדסים,‏ באחד<br />

מהצעדים המורכבים ביותר שקהיליית ה<strong>בנייה</strong> חוותה מקום<br />

המדינה.‏ מכוני הבקרה יבצעו בקרה הנדסית וטכנית על<br />

תהליכי הרישוי וה<strong>בנייה</strong> בפועל,‏ תוך שימת דגש על נושאים<br />

הנדסיים ואדריכליים הקשורים לבטיחות המבנים,‏ יציבותם<br />

ועמידותם בפני רעידות אדמה ושריפות.‏ זאת,‏ במטרה לשפר<br />

את איכות ה<strong>בנייה</strong> בישראל.‏ מכוני הבקרה יהיו חלק מתהליך<br />

שמשרד הפנים מוביל לאחידות בדרישות הרישוי בתחום<br />

התכנון וה<strong>בנייה</strong> בין הרשויות המקומיות ברחבי הארץ על-פי<br />

פרמטרים קבועים מראש.‏<br />

בימים אלה מקיים מינהל התכנון במשרד הפנים פיילוט בנושא<br />

בחינת היתרי <strong>בנייה</strong> ברשויות הבאות:‏ הרצליה,‏ חולון,‏ באר-‏<br />

שבע,‏ עמק חפר ובוועדה המקומית לתכנון ו<strong>בנייה</strong> שומרון.‏<br />

פרטים נוספים על הקורס לבקרת תכן ניתן למצוא באתר<br />

האינטרנט שכתובתו היא:‏<br />

.http://bonim.pnim.gov.il/pilot/Pages/BakareiTechen.aspx<br />

82 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

פתרון מקורי יאפשר הפרדה מפלסית בין דרך מקומית לארצית<br />

כביש האפיפיור הצפוני ישוקע<br />

לעומק של עד עשרה מטרים<br />

החברה הלאומית לדרכים בוחנת אפשרות ל"העלמת"‏ קטע<br />

מתוכנן באורך של כקילומטר של כביש 77 מנוף עמק יזרעאל.‏<br />

זאת,‏ באמצעות שיקועו של קטע הכביש המשודרג לעומק שבין<br />

חמישה לעשרה מטרים מתחת למפלס פני הקרקע וכן שיפור<br />

השיפוע האורכי של הכביש לאורך התוואי שבין קריית טבעון<br />

למושב שדה יעקב שבמערב עמק יזרעאל,‏ הנמצא כשני ק"מ<br />

מדרום-מזרח לטבעון.‏ זאת,‏ בנוסף לצמצום,‏ הנמכת והרחקת<br />

מחלף ישי מבתי התושבים.‏<br />

כביש 77, בין צומת התשבי לצומת המוביל,‏ הוא כביש רוחב<br />

בצפון המדינה.‏ החוצ את הגליל התחתון באיזור בקעת בית<br />

נטופה.‏ הכביש,‏ המוביל מצומת ישיש,‏ סמוך לרמת ישי,‏ ועד<br />

לטבריה,‏ הוא כביש באורך 42 ק"מ הנמצא במרכזו של עורק<br />

תחבורה ראשי עבור הנוסעים בין הגליל לכיוון מרכז הארץ<br />

וחזרה ומשמש חוט שדרה תחבורתי שהביקושים לו גדלים<br />

משנה לשנה.‏ לפני שנה הסתיימו עבודות הרחבת הכביש<br />

לארבעה נתיבים והוא הפך לאחד מראשוני הכבישים בישראל<br />

שמהירות הנסיעה המותרת בהם היא 100 קמ"ש.‏ למרות<br />

שאינו כביש מהיר.‏<br />

בעוד כשנתיים ישמש הכביש כזרוע מזרחית לכביש 6, שיוארך<br />

עד למחלף תל קשיש ‏)כיום,‏ התשבי(.‏ את כביש 77, מלווה<br />

דרך אזורית מס'‏ 722 המשרתת מגוון של שימושי קרקע<br />

קיימים לאורכה.‏ בו נפחי התנועה כיום בציר דרך 722 עולים<br />

על קיבולתו ובשעות רבות מורגשים בו עומסי תנועה כבדים.‏<br />

על.פי תחזיות של גורמי מקצוע שניתחו את המערכת הקיימת,‏<br />

צפוי בקטע זה בשנת 2015 כשל במערכת התנועה,‏ במידה<br />

ולא יבוצע שדרוג של הכביש.‏<br />

בשנת 2010 החל תהליך של בחינת חלופות לשדרוג כביש<br />

722 בקטע שבין צומת התשבי לצומת ישי.‏ שכן המשכו של<br />

כביש 6 המתוכנן אמור להגיע בעתיד עד מחלף תל קשיש<br />

וכביש 722 אמור להזין אותו.‏ כמו כן מתוכנן גם המשך שדרוג<br />

ומחלוף כביש 77 עד לצומת גולני.‏ כדי שיהווה חלק מהקרן<br />

הצפון.מזרחית של כביש 6 לגליל העליון.‏<br />

קטע כביש זה נסלל בחופזה בשנת 2000 לקראת ביקורו<br />

השני של האפיפיור פאולוס השישי בישראל וזכה לכינוי<br />

‏"כביש האפיפיור".‏ אולם זה אינו ‏"כביש האפיפיור"‏ היחיד<br />

המוכר בכינוי זה בישראל.‏ בשנת 1964, כשהאפיפיור פאולוס<br />

כביש 77, מצפון לרמת ישי ולשדה יעקב ‏)מסומן ב-‏A‏(‏ במצבו כיום.‏ התוכנית היא לחברו ישירות לכביש האזורי 722 דרך השדות<br />

כדי להימנע מעומסי התנועה בצומת בכביש 75<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 83 <strong>2012</strong>

˙‡ˆÂ‰·<br />

μ∞<br />

השישי ביקר לראשונה בישראל.‏<br />

סללו ישראל וירדן במשותף כביש<br />

שחיבר את ירושלים המערבית להר<br />

ציון.‏ כדי שהאפיפיור יוכל לבקר<br />

באולם הסעודה האחרונה של ישו.‏<br />

הנמצא בהר ציון.‏ כביש זה זכה<br />

ראשון בכינוי ‏"כביש האפיפיור".‏<br />

באותו ביקור נסלל מחדש גם קטע<br />

הכביש מתל מגידו שבעמק יזרעאל<br />

לג'נין,‏ כדי שהאפיפיור יוכל לבקר<br />

גם בתל מגידו.‏ גם קטע כביש זה<br />

כונה ‏"כביש האפיפיור".‏<br />

הוועדה לתשתיות לאומיות<br />

‏)הות"ל(,‏ קיבלה בשעתה את<br />

המלצת החברה הלאומית לדרכים,‏<br />

שלא לסלול את קטע הכביש<br />

בתוואי המאושר בתוך נחל בית<br />

לחם ‏)תוואי תמ"א 3(. בין השאר<br />

נבחנה גם הצעה לכריית מנהרה לכביש 77, מתחת לבתי<br />

מושב שדה יעקב.‏<br />

ההצעה לשיקוע קטע הכביש המתוכנן לחבר את כביש 77 עם<br />

כביש 722 הועלתה בחודש האחרון על-ידי מתכנני הכביש.‏<br />

הם הציעו זאת כפתרון מקורי שיעלים את ההשפעה השלילית<br />

שעלולה להיות לכביש על הנוף ואף ישפר משמעותית את<br />

הסוגיות האקוסטיות ואיכות האוויר במקום.‏ ההצעה,‏ שהוצגה<br />

בפני תושבי האיזור,‏ זכתה לתגובות אוהדות בקרב ראשי<br />

המועצה האזורית עמק יזרעאל,‏ חברי מועצת רמת ישי וחברי<br />

ועד מושב שדה יעקב.‏<br />

השיקוע המתוכנן יתחיל כ-‏‎100‎ מטרים מדרום למושב<br />

שדה יעקב ויסתיים אחרי שהכביש עובר מצפון לישיבת<br />

בני עקיבא ‏"תקוות יעקב".‏ אורכו של הקטע המשוקע יהיה<br />

תוכנית התוואי של קטע כביש 77 שיתחבר לכביש 722 ממערב למושב שדה יעקב.‏<br />

הקטע המסומן בקוקווים אדומים הוא הקטע המיועד לשיקוע של כ-‏‎10‎ מטרים<br />

כ-‏‎750‎ מטרים.‏<br />

בחינת החלופה החדשה התאפשרה לאחר שהושלמו בשבועות<br />

האחרונים ביצוע ‏"חתכי בדיקה"‏ על-ידי רשות העתיקות אשר<br />

במסגרתם לא נמצאו כל ממצאים ארכיאולוגיים או קברים<br />

היכולים להוות מכשול בפני קידום הפרויקט לביצוע.‏ כמו<br />

כן,‏ הושלם סיור עם נציגי משרד הדתות על מנת לקבל את<br />

אישורם לתכנון החדש המוצע.‏<br />

במהלך השנתיים האחרונות נעשו ניסיונות לא מעטים<br />

של צוות התכנון לקבל את הסכמת החקלאים להיכנס<br />

לשטח על מנת ולהשלים את ‏"חתכי הבדיקה".‏ זאת,‏ היות<br />

והנושא מחייב את הסכמת בעלי הקרקע ‏)עדיין אין תוכנית<br />

מאושרת במרחב(.‏ השלמת ‏"חתכי הבדיקה"‏ הושלמה רק<br />

בשבועות האחרונים.‏<br />

ש עיתונות מקצועית ש הפקות דפוס ש יומני שנה ש הגדות לפסח ש<br />

≤∞±≤ ÈappleÂÈ≠ȇÓ<br />

ALON HANOTEA<br />

מנהל האיכות<br />

אתגרים ודרכים להעצמתו<br />

בטאון ארגון מגדלי הפירות בישראל<br />

עמ‘‏ 12<br />

שנה טובה<br />

)1998( הוצאה לאור בע"מ<br />

פירות<br />

דפי מידע לנוטע<br />

שנה ס”ו,‏ <strong>גיליון</strong> מס’‏ 8 אלול תשע”ב - תשרי תשע”ג,‏ <strong>ספטמבר</strong> September <strong>2012</strong> www.perot.org.il<br />

מוסף פנימי קבוע<br />

03-5662080<br />

‏"תחום האיכות הולך<br />

ונעלם בארגונים"‏<br />

ריאיון<br />

דני גולדשטי ן,‏ מנכ"ל<br />

מכון התקנים הישראלי,‏<br />

בריאיון מקיף ראשון.‏<br />

עמ'‏ 7<br />

מבט ממעוף הציפור<br />

על המעבר מתהליכי הבטחת איכות<br />

לניהול איכות.‏ עמ'‏ 17 אירועי שבוע האיכות הלאומי <strong>2012</strong> חדשות האיכות.‏ עמ'‏ 31 <strong>גיליון</strong> חגיגי<br />

Ò¯‰ χ ˙¢„Á<br />

˙ ÂÂÒ ¯¯Â  ‰ ‡ Ï Ï ˙ ˜ È È „„· Ï Ï ˙ ÈÈÓ Â Â ‡ Ï Ï ‰ ˙ ÈÈÏ Ï ‡ ¯¯˘ È È ‰ ‰ ˙ ÂÂÓ Ú ‰ ÔÔ  ‡ Ë È È ·<br />

≤∞±≤ ¯‡Â¯·Ù ¨·¢Ú˘˙ ¯„‡ £ ±¥ ßÒÓ ÔÂÈÏÈ‚ £ £<br />

י ו נ י<br />

יומן הקבלן והבונה תשע¢ג ≥±∞≥≠≤±∞≥<br />

אלול תשע"ב - תשרי תשע"ג אוגוסט-<strong>ספטמבר</strong> 330 <strong>2012</strong><br />

לרגל הנחת אבן הפינה לשנה החדשה אנו מאחלים:‏<br />

שהשנה תיבנה עם יסודות חזקים,‏<br />

שתשגשג ותצמח מהר לגובה,‏<br />

ושהגמר יהיה מרגש כמו ההתחלה.‏<br />

±∞≥<br />

≤∞±≤<br />

˙ÂÈ˙˘˙ ‰ÈÈapple· ˙Ò„apple‰<br />

χ¯˘È· ˙ÂÈ˙˘˙ ‰ÈÈapple·Ï ÌÈÒ„apple‰Ó‰ „‚ȇ Ï˘ ÈÚˆ˜Ó‰ ˙Ú‰ ·˙Î<br />

μ± ÔÂÈÏ‚ ≤∞±≤ ȇÓ<br />

μ± ÔÂÈÏ‚ ˙ÂÈ˙˘˙Â ‰ Èapple· ˙Ò„apple‰<br />

84 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

ראש עיריית ירושלים,‏ ניר ברקת,‏ בכנס השלישי לתחבורה <strong>ותשתיות</strong>:‏<br />

‏"לא כל עיר בעולם,‏ כמו ירושלים,‏<br />

זוכה שמפקח ה<strong>בנייה</strong> שלה<br />

הוא נשיא ארה"ב"‏<br />

כל צמרת הגופים הממלכתיים והעירוניים העוסקים בתחומי<br />

התחבורה,‏ התשתיות והבטיחות בדרכים בישראל,‏ נטלה חלק<br />

בכנס השלישי לתחבורה <strong>ותשתיות</strong>,‏ שנערך בשישה ביוני השנה<br />

במלון ‏"קראון פלאזה"‏ ‏)"הילטון"‏ לשעבר(‏ בירושלים,‏ מטעם<br />

התאים לתנועה,‏ כבישים ותחבורה ב<strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> ל<strong>בנייה</strong><br />

<strong>ותשתיות</strong>.‏ בכנס,‏ שבו השתתפו למעלה מ-‏‎200‎ מהנדסים,‏<br />

הוצגו כל פרויקטי התחבורה והתשתיות המתבצעים כיום<br />

במדינה והמתוכננים לעתיד הקרוב ודווח על קצב ההתקדמות<br />

בתכנונם ובביצועם.‏<br />

פתח את הכנס היו"ר,‏ ד"ר רפאל ירון מחברת ‏"ארם מהנדסים"‏<br />

המשמש,‏ בין היתר,‏ כיועץ מדעי לוועדה הבינמשרדית להתקני<br />

תנועה ובטיחות.‏ לאחריו בירך את המשתתפים יו"ר התא<br />

לתחבורה,‏ מהנדס אריה יהודה.‏ לאחר מכן נערך מושב מליאה<br />

בהשתתפות כל משתתפי הכנס.‏<br />

מפגש חברתי מחוץ לאולמי ההרצאות - משתתפי הכינוס<br />

בהסתודדות חברתית ומקצועית עם עמיתים<br />

משתתפי הכנס זורמים לעמדת הרישום של הכנס השלישי<br />

לתחבורה <strong>ותשתיות</strong> במלון ‏"קראון פלאזה"‏ בירושלים<br />

יו"ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ דני מריאן,‏ מצלצל בפעמון כדי להכניס את<br />

משתתפי הכנס לאולם ההרצאות<br />

ראש עיריית ירושלים,‏ ניר ברקת,‏ בעל תואר ראשון במדעי<br />

המחשב,‏ שהיה אורח הכבוד בכנס ונשא בו את הרצאת<br />

המליאה הראשית,‏ פרש בפני משתתפי הכנס את חזונו לגבי<br />

עתידה העירוני של ירושלים.‏ ‏"ירושלים אינה רק בירת ישראל<br />

ולא רק מטרופולין של 800 אלף נפש אלא עיר שכמחצית<br />

אוכלוסיית העולם שואפת להגיע אליו.‏ זוהי עיר שרבים בעולם<br />

אומרים לגביה:‏ ‏‘זה מקום שעוד לא הייתי בו'.‏ מכאן,‏ שזוהי<br />

עיר עם פוטנציאל גדול של ביקושים.‏ היא מיקרוקוסמוס של<br />

כל מה שקורה במדינה.‏ תפקידנו הוא למצוא איך למצות את<br />

הפוטנציאל האדיר הזה ולהפוך את ירושלים למוקד עולמי<br />

לעלייה לרגל.‏<br />

‏"בנושא זה גיבשנו כמה כיוונים",‏ אמר ברקת.‏ ‏"הכיוון הראשון<br />

הוא פיתוח תרבות ותיירות.‏ אם בניו-יורק מבקרים כ-‏‎50‎<br />

מיליון תיירים בשנה,‏ ברומא 40 מיליון ובפאריז ולונדון כ-‏‎30‎<br />

מיליון תיירים בשנה,‏ הרי שלירושלים הגיעו רק כשני מיליון<br />

תיירים בשנה.‏ כשנכנסתי לתפקיד ראש העיר הצבתי לעצמי<br />

יעד - להגיע לעשרה מיליון תיירים בשנה בירושלים.‏ הסתכלו<br />

עליי כמו על משוגע.‏ אבל אני אמרתי:‏ אם קפריסין יכולה<br />

להגיע לעשרה מיליון תיירים בשנה גם אנחנו יכולים!‏ והנה,‏<br />

בשנתיים האחרונות הגענו כבר לשלושה וחצי מיליון תיירים<br />

בשנה בירושלים.‏ אז כנראה שניתן לממש את החזון הזה.‏<br />

‏"הנגזרת מכך",‏ הוסיף ברקת ואמר,‏ ‏"היא ליצור ביקושים<br />

ולהניח תשתיות ובתחום הזה אנחנו משקיעים.‏ רק בשנה<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 85 <strong>2012</strong>

הגדול ביותר בארץ.‏<br />

ניר ברקת סיים את הרצאתו בציינו שתוכנית החומש לפיתוח<br />

התחבורה בירושלים,‏ לכשתכלול הפעלת שלושה קווים של<br />

הרכבת הקלה,‏ תסתכם בעלות של שמונה מיליארד ש"ח.‏ ‏"הכל<br />

מסונכרן עם החזון הכלכלי.‏ אנחנו העיר היחידה בארץ שיש<br />

לה תוכנית חומש מתואמת עם משרד התחבורה עם תמיכה<br />

מתוקצבת ממשרד האוצר.‏ אנחנו מבינים שהשקעות פיתוח<br />

כאלה בתחבורה הם הצעד הנכון למימוש הפוטנציאל הכלכלי<br />

האדיר של העיר",‏ אמר ברקת.‏<br />

ראש עיריית ירושלים,‏ ניר ברקת ‏)במרכז(‏ מתכונן לקראת<br />

נאומו בכנס כשלידו יושבים יו"ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ דני מריאן ‏)משמאל(‏<br />

ומהנדס נדב מרוז,‏ מנכ"ל צוות תוכנית האב לתחבורה<br />

האחרונה קיימנו בעיר את ‏‘עיר הקרח'‏ ואת ‏‘פסטיבל האור',‏<br />

אנחנו מפתחים ומרחיבים את קריית הספורט מתוך מטרה<br />

לקיים את המכבייה הבאה בירושלים.‏ הכל נגזר מאותו חזון<br />

עירוני,‏ שממנו נגזרות תוכניות העבודה של כל אגפי העירייה.‏<br />

ברור שעלינו להתמודד עם ההגירה השלילית מהעיר ולהפוך<br />

אותה יותר אטרקטיבית לצעירים.‏ כיום יש לנו בעיר כ-‏‎40‎<br />

אלף סטודנטים והיעד הוא להגיע ל-‏‎60‎ אלף.‏ אם כיום יש<br />

בירושלים מלבד האוניברסיטה עוד 15 מכללות,‏ היעד הוא<br />

להכפיל את מספרן ולעודד את הסטודנטים הצעירים להישאר<br />

בירושלים,‏ כי הם החמצן של העיר".‏<br />

צפוי מחסור במתכננים בתחום התשתיות<br />

יו"ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ אינג'‏ דני מריאן,‏ שפתח את הכנס,‏ ציין כי<br />

‏"אנחנו נמצאים בתקופה אינטנסיבית מאוד של פעילות בענף<br />

התשתיות.‏ זהו ענף עמוס ופעיל עם השקעות בסדר גודל של<br />

מיליארדי שקלים.‏ לאור זאת צריך להסיק כבר כמה מסקנות.‏<br />

המסקנה הראשונה היא שלשמחתנו הדיבורים על הבאת<br />

מתכננים זרים מחו"ל שיסייעו בתכנון התשתיות החדשות<br />

נפסקו.‏ לא שומעים אותם יותר.‏ אלה היו דיבורים שהטרידו<br />

משתתפי הכנס מאזינים לדברי הפתיחה של יו"ר ה<strong>איגוד</strong><br />

ראש עיריית ירושלים,‏ ניר ברקת,‏ פורש בפני משתתפי הכנס את<br />

חזונו לגבי עתידה של ירושלים כמוקד עולמי לעלייה לרגל<br />

בהמשך דבריו הרחיב ברקת את הדיבור על הקשר בין ההשקעות<br />

בתחבורה ובתשתיות בעיר לבין מימוש החזון העירוני שלו,‏<br />

תוך שהוא מתייחס בציניות למחאות האמריקאיות על ה<strong>בנייה</strong><br />

בירושלים המזרחית:‏ ‏"לא כל עיר בעולם,‏ כמו ירושלים,‏ זוכה<br />

לכך שמפקח ה<strong>בנייה</strong> שלה יהיה נשיא ארצות הברית!"‏<br />

‏"כל מקום בעיר שמנגישים אותו יוצר הזדמנות לפיתוחו<br />

הכלכלי",‏ אמר ברקת.‏ ‏"אנחנו יושבים וחושבים איך מנגישים<br />

עיר כמו ירושלים על כל המורכבות שלה.‏ חילקנו את מרכז<br />

העיר לחמישה מרכזים שונים ויצרנו כניסה חדשה לעיר.‏<br />

כניסה זו,‏ יחד עם תחילת הפעלתה של הרכבת המהירה<br />

בין תל-אביב לירושלים מייצרות הזדמנות אדירה לפיתוח<br />

עיר חדשה בצמוד לאיזור בנייני האומה.‏ באיזור זה ייבנו 13<br />

מגדלים בני 35 קומות ובנייני האומה יהפכו למרכז הכנסים<br />

אותנו מאוד.‏ אם זה היה קורה זה עלול היה להיות כישלון<br />

גדול של כולנו".‏<br />

מריאן מתח ביקורת על הפעילות הממשלתית בענף התשתיות.‏<br />

‏"תכנון תשתיות צריך להיעשות באופן מסודר ולטווח ארוך.‏<br />

בזה הממשלה לא כל כך הצטיינה,‏ בלשון המעטה.‏ מקבלים<br />

החלטות בצורה חפוזה.‏ אין לממשלה יכולת להכין תוכניות<br />

מגרה,‏ כדי שאפשר יהיה לשלוף אותן ולצאת לביצוע ברגע<br />

שמוקצבים תקציבים לכך",‏ אמר.‏<br />

הוא התריע גם על המחסור הגובר והולך במהנדסי <strong>בנייה</strong><br />

<strong>ותשתיות</strong> בישראל:‏ ‏"יש לנו מחסור במהנדסים מתכננים,‏ וגם<br />

במפקחי <strong>בנייה</strong> ומנהלי ביצוע.‏ מהנדסים בתחום התשתיות<br />

מכשירים היום רק בטכניון בחיפה ומספר הבוגרים שם<br />

בתחום זה אינו מספיק.‏ אני קורא מפה למי שמופקד ואחראי<br />

על הכשרת מהנדסי <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong> בישראל לפעול במהירות<br />

לשינוי המצב בתחום זה.‏ אנחנו מרגישים כבר עכשיו מחסור<br />

במהנדסי תשתיות ונרגיש אותו עוד יותר בשנים הבאות,‏<br />

כאשר מהנדסי התשתיות שהגיעו עם העלייה הגדולה מברית<br />

המועצות לשעבר יצאו לגימלאות.‏ ה<strong>איגוד</strong> פועל ויפעל באופן<br />

נמרץ בפתיחת קורסים,‏ הכשרות והשתלמויות ממוקדות<br />

לרכישת השלמה מקצועית וידע בתחום החשוב הזה".‏<br />

בסיום דבריו התייחס דני מריאן לנושא הקיימות בענף<br />

86 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

מהנדס אריה יהודה,‏ יו"ר התא לתנועה<br />

ותחבורה ב<strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> ל<strong>בנייה</strong><br />

<strong>ותשתיות</strong>,‏ שאירגן את הכנס בשיתוף התא<br />

לכבישים,‏ מברך בשם התא<br />

ההנדסה האזרחית.‏ ‏"זהו נושא שאמור<br />

להטריד את הענף ושלא קיבל עד כה<br />

את החשיבות שהוא ראוי לה - השימוש<br />

במיחזור ובחומרים ממוחזרים.‏ <strong>המהנדסים</strong><br />

בענף ה<strong>בנייה</strong> אינם מודעים מספיק לחובות<br />

המוסריות המוטלות עליהם לגבי הגברת<br />

השימוש בחומרים ממוחזרים.‏ גם בנושא<br />

זה אנחנו מרימים את הכפפה ומשתפים<br />

פעולה עם המועצה ל<strong>בנייה</strong> ירוקה והחברה<br />

הלאומית לדרכים.‏ נתאמץ לבצע פעילויות<br />

שיביאו את <strong>המהנדסים</strong> האזרחיים לחזית<br />

הידע בתחום המיחזור".‏<br />

לאחר מושב הפתיחה התחלק הכנס לשלושה<br />

מושבים נפרדים,‏ האחד לתחבורה,‏ השני<br />

לתשתיות והשלישי לבטיחות בדרכים.‏<br />

במושב התחבורה הירצה מהנדס נדב מרוז,‏<br />

מנכ"ל צוות תוכנית אב לתחבורה בירושלים,‏<br />

על תוכנית האב שמתכנן הצוות.‏ הצוות הוא<br />

גוף מקצועי,‏ ראשון מסוגו בארץ,‏ משותף<br />

לעיריית ירושלים ולמשרד התחבורה,‏<br />

המהווה חטיבה נפרדת בעמותה לתכנון,‏<br />

פיתוח ושימור אורבאני בירושלים.‏<br />

משימתו של צוות זה היא ליישם ולממש<br />

את תוכנית האב להסעת המונים בתחומי<br />

ירושלים,‏ שגובשה עוד בתחילת שמות<br />

ה-‏‎90‎‏',‏ מתוך תפישה כי מערך התחבורה<br />

החדש,‏ שיפחית את עומסי התנועה וישפר<br />

את הנגישות לאתרים המרכזיים של הבירה,‏<br />

יעלה את איכות החיים של תושבי העיר.‏<br />

מהנדס מרוז פירט את היעדים והמטרות<br />

של תוכנית האב,‏ וביניהם הגדלת שיעור<br />

המשתמשים בתחבורה הציבורית,‏ שיפור<br />

מערכות התחבורה הציבורית,‏ העלאת רמת<br />

מהנדסות רבות בלטו הפעם בין משתתפי הכנס,‏ גם בין המאזינים וגם בין<br />

המרצים<br />

ד"ר רפאל ירון,‏ יו"ר הכנס ומארגנו,‏ לצד ענבל כבירי מנכ"לית ה<strong>איגוד</strong>,‏ שתרמה<br />

לארגון הכנס<br />

קציני משטרה מענף התנועה של משטרת ישראל,‏ בין משתתפי הכנס<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 87 <strong>2012</strong>

אדריכל שי ברס,‏ מנכ"ל החברה הלאומית<br />

בדרכים,‏ מרצה בכנס על פרויקטי סלילה<br />

בשיטת תכנון/ביצוע<br />

הבטיחות בתחבורה ושיפור הניידות והנגישות בעיר.‏<br />

יצחק זוכמן,‏ מי שהיה סמנכ"ל בכיר לתשתיות במשרד<br />

התחבורה ומכהן כיום כמנכ"ל נתע ‏)נתיבי תחבורה עירוניים(,‏<br />

המופקדת על ביצוע הרכבת הקלה בגוש דן,‏ הציג את עיקרי<br />

פתרונות התחבורה מתוכננים במטרופולין גוש דן.‏ אחריו הציג<br />

מהנדס ערן לויטה,‏ מנכ"ל חברת ‏"יפה נוף לתחבורה,‏ תשתיות<br />

ו<strong>בנייה</strong>",‏ זרוע הביצוע של עיריית חיפה,‏ את פרויקט המטרונית<br />

- מערכת התחבורה הציבורית עתירת הנוסעים במטרופולין<br />

חיפה,‏ המופעלת באמצעות אוטובוסים משודרגים,‏ מרובי<br />

קיבולת ונמוכי רצפה,‏ בעלי עיצוב המדמה רכבת קלה,‏ הנעים<br />

בנתיבים בלעדיים.‏<br />

‏"גן עדן למהנדסים מתכננים!"‏<br />

במושב התשתיות הירצה אדריכל שי ברס,‏ מנכ"ל החברה<br />

הלאומית לדרכים,‏ על הלקחים הראשונים מפרויקטי סלילת<br />

הכבישים בשיטת תכנון/ביצוע,‏ שבה מוטלת על הקבלן<br />

האחריות על תכנון וביצוע הפרויקט.‏<br />

ברס גילה,‏ כי בחמש השנים בין<br />

2016-2011 תשקיע החברה הלאומית<br />

לדרכים 38.7 מיליארד ש"ח בעבודות<br />

ציבוריות,‏ שכ-‏‎66%‎ מהן מיועדות<br />

לפיתוח תשתית הכבישים.‏<br />

‏"בשיטת תכנון/ביצוע יש מרכיבי<br />

הנדסה מאוד ברורים מבחינת ניהול<br />

סיכונים",‏ אמר ברס.‏ ‏"זהו מוצר עם<br />

אחריות שמאפשר לנו לעמוד ביעדי<br />

הזמן והתקציב".‏ לאחר שהתוודה<br />

כי מלכתחילה הייתה לו מחלוקת<br />

עם עצמו בנושא זה הוא השתכמע<br />

ביעילות וכדאיות השיטה.‏ ‏"העקרונות<br />

של השיטה הם:‏ התקשרות עם הקבלן<br />

על סמך תכנון מוקדם",‏ סיפר ברס.‏<br />

‏"לאחר מכן הקבלן שוכר צוותי תכנון,‏<br />

מחלק את הפרויקט לאבני דרך ומקבל<br />

תשלום עבור מוצרים מוגמרים באבני<br />

הדרך.‏ האחריות על הפרויקט משותפת<br />

לחברה הלאומית לדרכים ולקבלן<br />

כאשר החברה היא רק מפקחת ולא מנהלת את הפרויקט.‏ כאן<br />

אנחנו מחלקים את הסיכון בינינו לבין הקבלן,‏ כשקודם לכן<br />

הסיכון היה כולו שלנו".‏<br />

בהמשך הרצאתו פירט שי ברס את היתרונות שבשיטת תכנון/‏<br />

ביצוע:‏ ‏"היא מאפשרת את מיקסום היתרון היחסי של הקבלן,‏<br />

תחרות משוכללת על המחיר,‏ תשלום על בסיס תפוקות<br />

וחלוקת סיכונים מאוזנת".‏ תוך כדי כך ציין ברס:‏ ‏"אני מאמין<br />

גדול ביושרה של <strong>המהנדסים</strong>!"‏<br />

‏"אנחנו רוצים לפצות את הקבלנים על ההוצאות שיש להם<br />

מהנדס נדב מרוז,‏ ראש צוות תוכנית האב<br />

לתחבורה בירושלים מציג את תוכנית<br />

פיתוח התחבורה הציבורית בבירה<br />

מהנדסת בסימה מזאווי,‏ שהירצתה בכנס על משטחים<br />

מרוצפים באבן לתנועת כלי-רכב,‏ שנבנו בירושלים<br />

מהנדס ראובן לבאון,‏ מנכ"ל חברת כביש חוצה ישראל,‏ שהציג<br />

בכנס את מגמות הפיתוח בכביש חוצה ישראל בצפון ובדרום<br />

בתכנון ההנדסי",‏ אמר ברס והוסיף:‏ ‏"אנחנו יכולים כיום לומר<br />

למהנדסים המתכננים - הגעתם לגן עדן!‏ שוק המתכננים<br />

הוא בחסר ולכן לכו ותיהנו מהסיטואציה הזו!‏ כמות העבודה<br />

שאנחנו מספקים כיום לשוק משנה את כללי המשחק.‏ יש כמות<br />

עבודה עצומה למתכננים.‏ אנחנו נמצאים בתקופה אחרת".‏<br />

הרצאה מרתקת נוספת בתחום התשתיות הייתה הרצאתו של<br />

מהנדס ראובן לבאון,‏ מנכ"ל חברת כביש חוצה ישראל ‏)המוכר<br />

גם ככביש מספר 6(, שהירצה על המגמות העתידיות בפיתוח<br />

88 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

המזרחן ד"ר גיא בכור,‏ ראש חטיבת המזרח התיכון במרכז<br />

הבינתחומי בהרצליה,‏ היה המרצה האורח שנעל את הכנס<br />

כביש זה.‏ חברת כביש חוצה ישראל היא חברה ממשלתית<br />

של משרד התחבורה,‏ הממונה על הקמת הכביש,‏ להבדיל<br />

מחברת ‏"דרך ארץ"‏ שהיא הזכיינית המתפעלת את הכביש.‏<br />

מהנדס לבאון דיווח על ההתקדמות בסלילת הכביש צפונה<br />

ודרומה,‏ כשהמגמה היא להמשיך את כביש חוצה ישראל עד<br />

שלומי בצפון ועד צומת הנגב,‏ שם עומדת לקום עיר הבה"דים,‏<br />

בדרום.‏<br />

לבאון בישר על תחילת עבודות הסלילה של קטע 21 של<br />

הכביש בגזרה הדרומית,‏ קטע באורך של 60 ק"מ ובעלות של<br />

1.1 מיליארד ש"ח,‏ שסיומו המשוער הוא אביב 2015. בצפון<br />

יש בתוכנית החברה לסלול את קטע הכביש עד כפר יסיף,‏<br />

קיבוץ כבר ומשם עד שלומי ‏"תוך אופציה עתידית אפשרית<br />

להמשיך את הכביש עד מעבר לגבול לבנון…"‏ אמר לבאון.‏<br />

הקטע המתוכנן לסלילה בתחילת שנת 2014 הוא מיוקנעם עד<br />

מחלף סומך,‏ באורך של 21 ק"מ.‏ ‏"בנוסף לכך מתכננת החברה<br />

להחליף את הגשרים העות'מאנים שעל הקישון בגשרים<br />

חדשים,‏ וטיפול במפער ‏)בקעה שעובר בה נחל(‏ הקישון<br />

לקראת קליטת צינורות הגז הטבעי מממאגרי הגז בים".‏ אמר.‏<br />

עוד מתוכננים,‏ לדבריו,‏ הרחבת כביש 6 הקיים במרכז הארץ<br />

והשלמת חיבור כבישי הרוחב לכביש.‏<br />

לדברי לבאון הנתיב המהיר שנפתח לתנועה בצמוד לכביש 1<br />

בכניסה לתל-אביב ממזרח הוא ‏"הצלחה חסרת תקדים.‏ ‏"היום<br />

חונות בו כ-‏‎1,600‎ מכוניות ביום כשהכוונה היא להרחיב את<br />

שטחי החנייה ל-‏‎2,000‎ כלי רכב ולהוסיף שאטל מהחנייה גם<br />

לאיזור שדרות רוטשילד בתל-אביב".‏ באשר לתוכניות לטווח<br />

ארוך יותר,‏ גילה לבאון,‏ ‏"הכוונה היא ליצור מסילת ברזל חוצת<br />

ישראל שתהיה מקבילה למסילת החוף.‏ זאת תהיה מסילה<br />

מזרחית באורך של 65 ק"מ מחדרה עד לוד".‏<br />

משטחים מרוצפי אבן לתנועת מכוניות<br />

במושב הבטיחות בדרכים הירצה ד"ר דן לינק,‏ מי שהיה ראש<br />

אגף תשתיות ותנועה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים,‏ על<br />

‏"תשתית בטוחה ומניעת תאונות".ד"ר קרולין מטר,‏ מחברת<br />

‏"ארם מהנדסים",יועצת מדעית לוועדה הבינמשרדית להתקני<br />

תנועה ובטיחות,‏ הירצתה על התקניםם להפרדה בין נתיבים<br />

בכבישים כאמצעים לשיפור הבטיחות וייעול התנועה בדרכים.‏<br />

המדען הראשי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים,‏ ד"ר<br />

אמיר זיו אב,‏ המסדען הראשי של משרד התחבורה,‏ הציג את<br />

המחשבות העקרוניות המנחות את משרד התחבורה בבטיחות<br />

בתחבורה.‏<br />

אחר הצהריים שוב נחלק הכנס לשלושה מושבים:‏ האחד<br />

למגה פרויקטים,‏ השני לחדשנות בתחבורה <strong>ותשתיות</strong> והשלישי<br />

לתשתיות.‏ במושב המגה פרויקטים הירצה מהנדס אייל רביב,‏<br />

מנכ"ל חברת ההנדסה ‏"אור הד"‏ על התוכניות להפיכת כביש<br />

90, שהוא הכביש הארוך ביותר בישראל,‏ המשתרע לאורך 478<br />

ק"מ ממעבר טאבה בדרום,‏ דרך בקעת הירדן עד מעבר מטולה<br />

בצפון,‏ לפרויקט לאומי.‏ החברה שהוא עומד בראשה ממונה<br />

עתה על סלילת כביש דו-מסלולי דו-נתיבי באורך 130 ק"מ,‏<br />

בקטע שבין יוטבתה לצומת הערבה,‏ עבור החברה הלאומית<br />

לדרכים.‏ זהו פרויקט של הרחבת כביש הערבה בצורה שתנסה<br />

להפחית את תאונות הדרכים הרבות שמתרחשות בו.‏ מהנדס<br />

אליאס ג'ירייס,‏ ראש מחלקת הבינוי בנמל אשדוד,‏ סיפר על<br />

פרויקטי פיתוח הנמל,‏ וירון רביד,‏ מרכבת ישראל הירצה על<br />

תוכניות הפיתוח של הרכבת.‏<br />

בנושא החדשנות בתחומי הנדסת התחבורה והתשתיות<br />

הציג מהנדס אדריאן קורוש,‏ מהחברה הלאומית לדרכים,‏<br />

טכנולוגיות חדשות בשירות התשתיות,‏ ואינג'‏ בסימה מזאווי,‏<br />

מומחית בנושא תכן מבני מיסעות,‏ חומרי סלילה <strong>ותשתיות</strong>,‏<br />

המנהלת את חום התכנון והייעוץ בחברת ‏"ארם מהנדסים",‏<br />

סיפרה על הנחת משטחים מרוצפי אבן טבעית לתנועת כלי<br />

רכב בירושלים.‏<br />

במסלול התשתיות הושמעו הרצאות מפי מהנדס אברהם טנא<br />

מרשות המים,‏ רחל לוטן מחברת נתיבי גז לישראל ומהנדס<br />

אפרים שליין מהוועדה הארצית לתשתיות לאומיות במשרד<br />

הפנים,‏ על תוכניותיהם לעתיד.‏<br />

סיימה את הכנס הרצאת המליאה של מרצה אורח,‏ שאינו<br />

מהנדס,‏ ושתוכן הרצאתו לא היה כלל בתחומי התחבורה<br />

והתשתיות.‏ היה זה המזרחן ד"ר גיא בכור,‏ ראש חטיבת המזרח<br />

התיכון במרכז הבינתחומי בהרצליה,‏ שניתח בצורה מקורית<br />

ומעמיקה את התמורות המתחוללות במדינות סביב ישראל<br />

בעקבות ‏"האביב הערבי".‏<br />

תעשייני ה<strong>בנייה</strong>,‏ גיורא ‏)משמאל(‏ ובנו צביקה אקרשטיין,‏<br />

בתצוגה המסחרית של חברתם שנערכה במסגרת הכנס<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 89 <strong>2012</strong>

יישומי מחשבי הלוח ל<strong>בנייה</strong> מבטלים את הצורך בתדפיסים הדיגיטליים<br />

של התוכניות ההנדסיות<br />

מהפכת הטאבלטים<br />

מגיעה לענף ה<strong>בנייה</strong><br />

חדשנות אינה בדיוק המודוס אופרנדי של תעשיית ה<strong>בנייה</strong>.‏<br />

השינויים המשמעותיים היחידים שהתבצעו במאות האחרונות<br />

בענף ה<strong>בנייה</strong> היו על פי רוב שדרוגים מזעריים של ציוד<br />

ומגמות משתנות באדריכלות.‏ אולם בעשורים האחרונים<br />

חלה סוף סוף התעוררות ביסודות הענף,‏ במיוחד בתהליכי<br />

התכנון ההנדסיים.‏<br />

הופעתן של תוכנות ה-‏information BIM (Building<br />

)modeling והעיצוב התלת-מימדי הממוחשב הגדילו במידה<br />

רבה את יעילות התכנון ההנדסי והקטינו בצורה משמעותית<br />

את צירי הזמן שלו באמצעות הכנסתם לתחום הדיגיטלי.‏<br />

למרות זאת,‏ עדיין נותר תלוי ועומד הניתוק הבלתי עביר<br />

בין משרד התכנון ההנדסי לבין השטח - המקום בו מבוצע<br />

הפרויקט ההנדסי בפועל.‏<br />

הופעתם של מחשבי הלוח ‏)הטאבלטים(‏ רבי העוצמה<br />

עשויה לגשר על פני ההפרדה הזאת בין המשרד לשטח.‏ צגים<br />

גדולים ויפים,‏ ומעבדים חזקים במיוחד פותחים אפשרויות<br />

חסרות תקדים לצוותים בשטח לראות,‏ לתפעל וליישם את<br />

התוכניות ההנדסיות בפרויקט.‏ מנהלי פרויקטים ומנהלי<br />

עבודה המצויידים בטאבלטים יכולים כיום למדוד בדייקנות<br />

כל פרט,‏ לעקוב אחר התקדמות תהליכים,‏ או אחר שעות<br />

העבודה של כל עובד ולבצע עוד פעולות רבות שקודם לכן<br />

לא יכלו לעשות בשטח.‏<br />

תחום זה התפתח במיוחד בשנתיים האחרונות,‏ לאחר שחברת<br />

‏"אפל"‏ הציגה ב-‏‎2010‎ את מחשב הלוח ,iPad שבניגוד<br />

למחשבים אחרים,‏ כולל מחשבים ניידים,‏ המעוצבים כך<br />

שיהיה נוח להשתמש בהם דווקא כשיושבים מולם ליד שולחן<br />

ומניחים אותם על שולחן או על הברכיים,‏ מחשב הלוח נוח<br />

לעבודה במגוון של תנוחות,‏ ואפשר להשתמש בו גם בעמידה<br />

וגם תוך כדי הליכה.‏ צג המגע של הטאבלט מאפשר להשתמש<br />

בו - כתחליף ל"עכבר"‏ ולמקלדת - או בעזרת הסטיילוס,‏<br />

שהוא עט אלומיניום חזק וקל המחובר למחשב ומאפשר<br />

להקליד,‏ להקיש או לגלול בקלות על גבי הצגים,‏ או באמצעות<br />

אצבעות כף היד.‏<br />

עד מהרה גילו מפתחי היישומים ‏)האפליקציות(‏ לטאבלטים,‏<br />

שפיתחו כבר רבבות יישומים בכל תחומי הבידור,‏ המסחר,‏<br />

התעשייה והתכנון,‏ את הפוטנציאל העצום הטמון בפיתוח<br />

יישומים לתעשיית ה<strong>בנייה</strong>.‏ ואומנם,‏ תוך זמן קצר פותחו<br />

כבר עשרות אפליקציות המאפשרות להעביר את כל משרד<br />

התכנון ההנדסי למחשב הלוח הקטן שבאתר ה<strong>בנייה</strong>.‏ צג המגע<br />

של הטאבלט מאפשר להשתמש בו או בעזרת סטיילוס כמה<br />

מנהל פרויקט <strong>בנייה</strong> אינו זקוק עוד למשרד עם ערימות של תדפיסי תוכניות.‏ הוא יכול לנהל את הפרויקט בעזרת הטאבלט ‏)מחשב<br />

הלוח(‏ שבידו,‏ המכיל את כל התדפיסים הדיגיטליים של תוכניות ה<strong>בנייה</strong><br />

90 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

מהאפליקציות האלה מאפשרת איחסון וניהול של כל תוכניות<br />

הפרויקט בתוך ענני מחשוב,‏ שהם פיתוחים המאפשרים<br />

להשתמש בכוח עיבוד ומחשוב דרך רשת האינטרנט.‏ בענן<br />

המחשוב נמצאים הנתונים והלוגיקה העסקית של מערכות<br />

המחשוב הנמצאות בשרתים ובמרכזי מחשוב,‏ והם מופעלים<br />

מיחידות קצה מרוחקות.‏ כתוצאה מכך המשתמשים ב"עננים"‏<br />

אינם צריכים לרכוש ולנהל משאבי ומערכות מחשוב גדולות<br />

ובמקום זאת שוכרים אותם כשירות מספקים שמעמידים<br />

לרשותם כוח מחשוב שהגישה אליו היא מכל מקום דרך<br />

האינטרנט.‏<br />

יישומים אלה,‏ שפותחו במיוחד לתעשיית ה<strong>בנייה</strong>,‏ עבור<br />

<strong>המהנדסים</strong>,‏ הקבלנים,‏ מנהלי הפרויקטים ומנהלי העבודה,‏<br />

חוסכים את הצורך בתדפיסים גדולים של תוכניות משורטטות.‏<br />

ערימות הנייר הגדולות של התוכניות שנערמו עד כה במשרדי<br />

התכנון ההנדסי,‏ נדחסות עתה לתוך מחשב הלוח הקטן.‏<br />

אין צורך להסביר למהנדסים מה פירוש הוויתור על תדפיסי<br />

התוכניות,‏ שבכל פעם יש ליצרם מחדש בשל כל שינוי הנוצר<br />

במהלך העבודה בתוכנית המקורית.‏ יישומי הטאבלטים<br />

החדישים מאפשרים לעדכן מיידית את האנשים באתר<br />

הפרויקט בכל שינוי ובגרסה הטרייה ביותר של התוכנית.‏<br />

הדפסי תוכניות <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong> דיגיטליים גדולים הם הוצאה<br />

המוערכת במיליארדי דולרים בתעשיית ה<strong>בנייה</strong> העולמית.‏<br />

בארה"ב בלבד הוערכה ההוצאה של משרדי התכנון על הדפסי<br />

בהזזת אצבע יכול מפעיל מחשב הלוח לבחור איזו תוכנית הוא<br />

מבקש לראות ולהניעה על פני הצג<br />

כל תוכניות ושרטוטי חלקי המבנה נדחסים לתוך מחשב הלוח<br />

וניתן לבחור ולהגדיל כל אחד מהם<br />

שרטוט מדויק של תוכנית <strong>בנייה</strong> כפי<br />

שהוא מופיע על צג מחשב הלוח<br />

תוכניות בארבעה מיליארד דולר בשנה )!(, והיא אינה כוללת<br />

את ההוצאות המיותרות שנגרמו באתרי ה<strong>בנייה</strong> בגלל שימוש<br />

בתוכניות שלא עודכנו.‏<br />

על-פי תחשיבים שנעשו עלולה עלות הדפסי התוכניות להגיע<br />

לעתים קרובות עד לחצי אחוז מתקציבו הכולל של פרויקט<br />

ה<strong>בנייה</strong> או התשתיות.‏ כאשר מדובר בפרויקטי <strong>בנייה</strong> גדולים<br />

מדובר כבר בהוצאה משמעותית ניכרת.‏ כך,‏ שהשקעה קטנה<br />

יחסית ברכישת מחשבי לוח ואפליקציות לתחום ה<strong>בנייה</strong>,‏<br />

יכולה לחסוך סכומים גדולים לכל משרד תכנון הנדסי ולכל<br />

פרויקט <strong>בנייה</strong>,‏ ולהגדיל את רווחיות התכנון.‏<br />

האמת היא,‏ שרוב שלבי ביצוע תדפיסי התוכניות ההנדסיות<br />

- כמו תכנון,‏ תזמון והצעות - מבוצעים כבר מזמן בצורה<br />

דיגיטלית,‏ מלבד בשטח עצמו.‏ מהפכת הטאבלט בתחום ה<strong>בנייה</strong><br />

מתבטאת בכך שהיא מאפשרת בפעם הראשונה להנגיש את<br />

התוכניות לעובדים באתר ה<strong>בנייה</strong> עצמו באמצעות התקנים<br />

קלי משקל המופעלים באמצעות סוללות הפועלות במשך יום<br />

שלם ויש להם יכולת קישוריות אינטרנטית אלחוטית.‏<br />

יתרה מכך,‏ אפליקציות ה<strong>בנייה</strong> למחשבי הלוח מאפשרות<br />

תקשורת ישירה ומיידית בין כל הצוותים הקשורים לפרויקט<br />

ובכך הם מאפשרות חיסכון בזמן,‏ מונעות בזבוז,‏ טעויות<br />

וכשלים אפשריים.‏<br />

אחד ההיבטים המבטיחים ביותר של יישומי מחשבי הלוח<br />

ל<strong>בנייה</strong> היא הסינכרוניזציה בין משרד התכנון והביצוע לבין<br />

הצוותים בשטח,‏ המאפשרת זרימת מידע שוטפת בין היזמים,‏<br />

המתכננים,‏ הקבלנים,‏ הספקים והיועצים המקצועיים למיניהם.‏<br />

הם מאפשרים גם תכנון לוגיסטי מהיר,‏ אישור מיידי של<br />

הלקוחות,‏ בקרות מושלמות ואפילו ניתוחים אנליטיים בעלי<br />

ערך שיאפשרו שיפורים בפרויקטים עתידיים.‏<br />

בשוק נמצאות כיום כבר אפליקציות רבות לתחום ה<strong>בנייה</strong>.‏<br />

המפורסמות והמוצלחות מביניהן הן Fasttac, SmartBidNet,<br />

PlanGrid, AutoCAD WS ועוד רבות אחרות.‏ רובן מציעות<br />

לנסות חלק מהיישום חינם ורק לאחר שמתרשמים ממנו ניתן<br />

לרכוש את היישום כולו.‏ מחירי היישומים משתנים מדולרים<br />

בודדים ועד כמה עשרות דולרים בסך הכל.‏<br />

כשמחשבי הלוח השונים מגבירים בהתמדה את כוח המחשוב<br />

שלהם,‏ את עמידותם ואת יכולותיהם,‏ נראה שדורות חדשים<br />

של יישומים לענף ה<strong>בנייה</strong> יחוללו מהפכה אמיתית לתמיד<br />

בדרך שבה מקצועני ה<strong>בנייה</strong> יתקשרו ביניהם.‏<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 91 <strong>2012</strong>

יו''ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ אינג'‏ דני מריאן,‏ בכנס ‏"תשתיות ישראל <strong>2012</strong>'':<br />

‏''בעיית הבעיות במשבר הדיור במדינה<br />

הוא העדר התכנון לטווח ארוך!''‏<br />

שלושה שבועות לאחר שערך את כנס התחבורה והתשתיות<br />

הדו-שנתי בירושלים ‏)ראה כתבה נפרדת(‏ היה <strong>איגוד</strong><br />

<strong>המהנדסים</strong> ל<strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong> שותף לכנס נוסף בנושא<br />

התשתיות.‏ הפעם היה זה כנס ‏"תשתיות ישראל <strong>2012</strong>", שנערך<br />

ב-‏‎31‎ ביולי במרכז הכנסים ‏"אבניו"‏ במתחם קריית שדה<br />

התעופה בן-גוריון בלוד.‏ יזמה אותו חברת הכנסים הפרטית<br />

‏"מידע כנסים",‏ והוא נערך בשיתוף ה<strong>איגוד</strong>,‏ התאחדות בוני<br />

הארץ ‏)לשעבר התאחדות הקבלנים(,‏ התאחדות התעשיינים,‏<br />

רשות המים,‏ ה<strong>איגוד</strong> הישראלי למים ורשות שמאי המקרקעין.‏<br />

הכנס עסק בשלושה תחומים:‏ נדל"ן,‏ מים וחשמל.‏<br />

המשתתפים בכנס הפעם לא היו רק מהנדסים.‏ לצד מהנדסי<br />

ה<strong>בנייה</strong> והתשתיות הופיעו הפעם כלכלנים,‏ מנכ"לי ומנהלי<br />

שיווק של חברות מסחריות,‏ ראשי ערים ופקידים ממשלתיים<br />

בכירים.‏ כיבדו את הכנס בסקירות קצרות בנושאי משרדיהם<br />

שר האנרגיה והמים,‏ המהנדס עוזי לנדאו,‏ ושר השיכון והבינוי,‏<br />

אריאל אטיאס.‏<br />

הדוברים בשלושת מושבי הכנס לא התמקדו בנושאים הנדסיים<br />

מקצועיים,‏ אלא יותר בנושאים כלכליים,‏ עיוניים וניהוליים.‏<br />

כך,‏ למשל,‏ במושב המליאה סקר האלוף ‏)במיל.(‏ יפתח רון-‏<br />

טל,‏ יו"ר הדירקטוריון של חברת החשמל,‏ את משבר החשמל<br />

ומשק הגז בישראל,‏ בעוד שפיליפ כרמי,‏ מנכ"ל חברת ‏"שניידר<br />

אלקטריק ‏-ישראל",‏ הירצה על התייעלות אנרגטית.‏<br />

פתח מושב המליאה שר האנרגיה והמים,‏ עוזי לנדאו,‏ שהדגיש<br />

כבר בפתיחת דבריו,‏ כי ‏"נושא הגז הוא הנושא החשוב ביותר<br />

שמשרד האנרגיה והמים חייב להתמודד עימו".‏ בתחום זה<br />

הבעיה האקוטית היא חיבור המדינה למאגרי הגז שנתגלו<br />

מול חופי ישראל.‏ הוא גילה,‏ כי במשרדו דנים בתוכנית לחבר<br />

את מאגר הים ‏"תמר"‏ אל מאגר הים הוותיק ‏"ים טטיס",‏<br />

העומד להתרוקן,‏ כדי שניתן יהיה כבר באפריל 2013 להזרים<br />

משם גז באמצעות הצנרת הקיימת.‏ בנוסף לכך תתחבר אוניה<br />

‏"מגזזת"‏ אל מסוף תחנת הכוח בחדרה,‏ כדי להזרים אליה גז<br />

בהובלה ימית.‏<br />

השר לנדאו הפליג בחזון פיתוח משק הגז הישראלי ודיבר על<br />

תוכניות לשווק בעתיד גז ממאגרי הגז של ישראל גם לסין<br />

ולהודו.‏ ‏"לא רק זאת",‏ הוסיף ואמר,‏ בעתיד נוכל לייצא גם<br />

חשמל ומים מותפלים!"‏<br />

לדבריו,‏ יבוצעו עד שנת 2016 עוד 14 קידוחי גז בים התיכון<br />

מול חופי ישראל,‏ אבל מדובר בקידוחים בשדות גז קטנים,‏<br />

שצריך שיהיה תמריץ לחבר אותם לחוף.‏<br />

‏"פיתוח דרמטי מהיר של נושא הגז ישייע למדינה להתמודד<br />

בהצלחה עם האתרגים הכלכליים הגדולים הניצבים בפנינו",‏<br />

אמר לנדאו.‏ ‏"משק הגז יהיה משענתה של ישראל להתמודד<br />

עם הקשיים הכלכליים".‏<br />

שר האנרגיה והמים,‏ עוזי לנדאו,‏ נואם<br />

בכנס התשתיות <strong>2012</strong> ומתמקד בפיתוח<br />

משק הגז<br />

יו"ר <strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> ל<strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong><br />

בנאום הברכה שנשא במושב הנדל"ן של<br />

כנס התשתיות<br />

שר השיכון והבינוי,‏ אריאל אטיאס,‏ נואם<br />

במושב הנדל"ן שנערך במסגרת כנס<br />

התשתיות<br />

92 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

יו"ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ אינג'‏ דני מריאן ‏)מימין(,‏ מחליף דברים עם שר השיכון והבינוי אריאל אטיאס ‏)משמאל(‏ במושב הנדל"ן של כנס התשתיות<br />

דיור להשכרה בסטנדרט נמוך!‏<br />

לאחר מושב המליאה התפצל הכנס לשלושה מושבי משנה<br />

שהתנהלו במקביל:‏ מושב נדל"ן,‏ מושב תחבורה ומושב מים.‏<br />

את מושב הנדל"ן פתח שר השיכון והבינוי,‏ אריאל אטיאס,‏<br />

שטרם ידע אז כי הקיצוצים המתוכננים במשרדו יבוטלו תוך<br />

יומיים.‏<br />

הוא תקף בחריפות את החלטת ראש הממשלה ושר האוצר<br />

להנהיג תקציב דו-שנתי במשק ותלה בו את אחד הגורמים<br />

ל"בור"‏ התקציבי הענק שנפער השנה בתקציב המדינה.‏ ‏"שיטת<br />

התקציב הדו-שנתי,‏ שהזהרתי בשעתו מפניה,‏ נכשלה כישלון<br />

חרוץ",‏ אמר.‏ ‏"המדינה פשוט לא מסוגלת לתכנן את הכנסותיה<br />

שנתיים מראש.‏ זה לא עבד בשום מדינה בעולם ואין סיבה<br />

שזה יעבוד אצלנו!"‏<br />

בהזהירו מפני הקיצוצים המתוכננים במשרדו אמר השר<br />

אטיאס:‏ ‏"הקדנציה שלי במשרד השיכון והבינוי רוויה<br />

במאבקים עם משרד האוצר.‏ בתחום הדיור יש במדינה מחזור<br />

שנוצר במשך למעלה מעשור בהקצאת קרקעות ל<strong>בנייה</strong>.‏ יש<br />

לנו אומנם עכשיו 45 נאלף התחלות <strong>בנייה</strong> בשנה אבל אנחנו<br />

חייבים לשלב כלים נוספים כדי להתקדם כל הזמן ולהדביק<br />

את הפער".‏<br />

בתחום בניית הדירות להשכרה אמר השר אטיאס:‏ ‏"כדי<br />

להצליח לבנות דירות להשכרה אנחנו פתוחים לקבל כל<br />

פרמטר.‏ אנחנו מוכנים לתת לקבלנים שיבנו דירות להשכרה<br />

קרקע חינם.‏ אנחנו לא מבקשים מחיר מינימום לקרקע.‏ מדובר<br />

בדירות בגודל של 85 מ"ר בסטנדרט <strong>בנייה</strong> נמוך,‏ כדי להוזיל<br />

את מחיר בנייתן ולאפשר שהזוגות שישכרו דירות כאלה<br />

יוכלו לשכור אותן לתקופה של עשר שנים כששכר הדירה<br />

יעלה מדי שנה רק בשיעור המדד פלוס אחוז אחד.‏ הקרקע<br />

תישאר של היזם.‏<br />

‏"צריך לזכור,‏ שכיום 26% מאזרחי המדינה חיים בשכירות.‏ כדי<br />

שתהיה להם אפשרות לגור בשכירות בשכר דירה נורמלי,‏ לא<br />

חייבים שתהיה חנייה בבניין,‏ לא ג'קוזי ולא אביזרי מותרות<br />

מחו"ל.‏ אגב,‏ בנושא זה העברנו כבר בכנסת חוק שיפטור את<br />

הקבלנים והיזמים ממס על הכנסות מהשכרת דירות.‏ אנחנו<br />

שואפים להגיע בתחום זה למצב כפי שהוא קיים בעולם -<br />

לדיירים תהיה ודאות שלא ניתן להוציאם מהדירה כל שנה".‏<br />

השר סיים את הרצאתו באומרו:‏ ‏"צריך להמשיך להיאבק על<br />

מנת שהקיצוצים בתקציב המדינה לא יפגעו בשכר הדירה,‏<br />

בדיור הציבורי ולא בתקציב הגמיש שנועד לסייע בתשלום<br />

דמי השכירות לשכבות החלשות!"‏<br />

יו"ר ה<strong>איגוד</strong>,‏ אינג'‏ דני מריאן,‏ שבירך את משתתפי המושב<br />

בשם ה<strong>איגוד</strong>,‏ התייחס,‏ בין השאר,‏ להורדת הרעיון לייבא<br />

מהנדסים מתכננים מחו"ל מעל סדר היום הציבורי.‏<br />

‏"<strong>המהנדסים</strong> האזרחיים בישראל עושים עבודה טובה",‏ אמר<br />

מריאן.‏ ‏"לשמחתנו,‏ כל הקריאות שהושמעו לייבא מהנדסים<br />

מחו"ל השתתקו".‏ בהתייחסו לתקציב המדינה הדו-שנתי,‏<br />

שעליו מתח השר אטיאס ביקורת,‏ אמר דני מריאן:‏ ‏"בתחום<br />

ההנדסה וה<strong>בנייה</strong> תקציב דו-שנתי הוא כלום.‏ בתכנון השיכון<br />

והבינוי דרוש תכנון לטווח ארוך ולא לשנתיים.‏ העדר תכנון<br />

לטווח ארוך במדינה הוא אבי אבות הבעיה של המחסור בדיור<br />

ועליית מחרי הדירות.‏ לצערנו,‏ אנחנו חיים במדינה שמקדשת<br />

את נושא ה'כאן ועכשיו!'.‏ המסר שהמדינה שלוחת לאזרחיה<br />

הוא שמוטב להיות פיקח ולא חכם!"‏<br />

דני מריאן סיים את דבריו בקוראו למשתתפי המושב:‏ ‏"חברים,‏<br />

בואו נפעיל את כל היכולות וההשפעה שלנו על מנת שבכל<br />

נושא חשוב יהיה תכנון לטווח ארוך.‏ ענף הנדל"ם אינו יכול<br />

להתקיים בתנאים של אי ודאות.‏ לי נשאר רק לקוות שיום<br />

אחד אולי תהיה תזוזה לכיוון הזה".‏<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 93 <strong>2012</strong>

חדשות בתקינה<br />

תקנים שפורסמו מאפריל <strong>2012</strong><br />

ועד לסוף יוני <strong>2012</strong><br />

מהנדסת לימור ארגמן<br />

תקנים חדשים<br />

# ת"י 579 חלק - 10.1 מערכות סולאריות לחימום מים:‏<br />

קולטים העשויים שפופרות ריק ‏)ואקום(‏ וקולטים<br />

העשויים חומרים פולימרים - דרישות כלליות;‏<br />

# ת"י 579 חלק - 10.2 מערכות סולאריות לחמום מים:‏<br />

קולטים העשויים שפופרות ריק ‏)ואקום(‏ וקולטים<br />

העשויים חומרים פולימרים - שיטות בדיקה;‏<br />

# ת"י 1227 חלק - 7.1 תכן גשרים:‏ סמכים - סמכים<br />

אלסטומריים;‏<br />

# ת"י 1877 חלק - 11 מוצרים ומערכות לשיקום ולהגנה<br />

של מבני בטון - הגדרות,‏ דרישות,‏ בקרת איכות והערכת<br />

תואמות:‏ אבחון והערכה;‏<br />

# ת"י 2378 חלק - 6 קירות מחופים באבן טבעית:‏ קירות<br />

מחופים בשיטת הקיר הכפול.‏<br />

רוויזיות לתקנים קיימים<br />

# ת"י 579 חלק - 4 מערכות סולאריות לחימום מים:‏<br />

מערכות תרמוסיפוניות - תכן,‏ התקנה ובדיקה;‏<br />

# ת"י 579 חלק - 5 מערכות סולאריות לחימום מים:‏<br />

מערכות מרכזיות בבניינים;‏<br />

# ת"י 579 חלק - 6 מערכות סולאריות לחימום מים:‏<br />

מערכות מאולצות דירתיות.‏<br />

# ת"י 1476 חלק - 1 בדיקת אטימות מעטפת הבניין לחדירת<br />

מים:‏ גגות שטוחים ומרפסות;‏<br />

# ת"י - 1638 מערכות אינטרקום ‏)מקשרי פנים(‏ בבנייני<br />

מגורים,‏ במשרדים,‏ במבנים ובמקומות ציבוריים;‏<br />

# ת"י 2378 חלק - 1 קירות מחופים באבן טבעית:‏ אבן<br />

טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי.‏<br />

גיליונות תיקון לתקנים קיימים<br />

# ת"י 466 חלק - 1 חוקת הבטון:‏ עקרונות כלליים ‏)ג"ת<br />

מס'‏ 3(;<br />

# ת"י 579 חלק - 9 מערכות סולאריות לחמום מים:‏ מאיצי<br />

חימום ‏)ג"ת מס'‏ 1(;<br />

# ת"י 1001 חלק - 1 בטיחות אש בבניינים:‏ מערכות מיזוג<br />

אוויר ואוורור ‏)ג"ת מס'‏ 2(;<br />

# ת"י 1001 חלק - 1.2 בטיחות אש בבניינים:‏ מערכות<br />

חימום,‏ מיזוג אוויר ואוורור ‏)ג"ת מס'‏ 1(;<br />

# ת"י 2378 חלק - 2 קירות מחופים באבן טבעית:‏ קירות<br />

מחופים בקיבוע רטוב ‏)ג"ת מס'‏ 2(;<br />

# ת"י 4422 חלק - 2 פריטי מסגרות למקלטים:‏ פריטים<br />

למרחבים מוגנים – דרישות ובדיקות ‏)ג"ת מס'‏ 4(;<br />

# ת"י 4570 חלק - 3 מערכות לאוורור ולסינון של אוויר<br />

במקלטים:‏ מסננים ‏)ג"ת מס'‏ 1(;<br />

# ת"י 5044 חלק - 1 מכללי דלתות מגן:‏ דלתות כניסה<br />

ראשית לדירות מגורים,‏ למשרדים ולעסקים - ייצור ‏)ג"ת<br />

מס'‏ 1(.<br />

תיקוני טעות לתקנים קיימים<br />

ת"י - 755 תגובת בשרפה של חומרי <strong>בנייה</strong> - שיטות בדיקה<br />

וסיווג.‏<br />

ביטול תקנים<br />

ת"י - 4030 ארגזי רוח ‏)שולי גג(‏ ופרטי גמר בגגות משופעים<br />

עם כיסוי קל.‏<br />

הצעות תקנים ותיקונים לתקנים קיימים<br />

שיהיו בביקורת ציבורית במהלך <strong>ספטמבר</strong><br />

# ת"י 413 חלק - 2.6 תכן לעמידות ברעידות אדמה:‏ מבנים<br />

הנדסיים - רכיבים מכניים וחשמליים;‏<br />

# ת"י 931 חלק - 1.8 עמידות אש של אלמנטי בניין -<br />

שיטות בדיקה:‏ דרישות ספציפיות לאלמנטים לא-נושאים<br />

מפרידים אנכיים;‏<br />

# ת"י 1034 חלקים - 10-1 אקוסטיקה:‏ מדידות של בידוד<br />

קול באלמנטי בניין ‏)במעבדה ובאתר(;‏<br />

# ת"י - 1194 אקוסטיקה:‏ מדידות מעבדה של רעש הנוצר<br />

במתקני שפכים;‏<br />

# ת"י 1227 חלק - 4 תכן גשרים:‏ גשרים להולכי רגל<br />

ולאופניים - עומסים;‏<br />

# ת''י - 1309 אקוסטיקה - מדידת בליעת קול בחדר<br />

הדהוד;‏<br />

# ת"י 1349 חלק - 1 אקוסטיקה:‏ תיאור של רעש סביבתי<br />

ומדידתו - גדלים ונהלים בסיסיים;‏<br />

# ת"י 1752 חלק - 1 מערכות לאיטום גגות שטוחים מבטון:‏<br />

התשתית לאיטום;‏<br />

# ת"י 2142 חלק - 2 בטיחות בשטחים פתוחים - פתרונות<br />

להפרשי גבהים:‏ פתרונות בתחומי דרכים באזורים לא-‏<br />

מבונים;‏<br />

# ת"י 5412 חלק - 2 מבנים יבילים ארעיים:‏ בתי ספר וגני<br />

ילדים.‏<br />

בעת תקופת הביקורת הציבורית ניתן לעיין בהצעות הרוויזיה<br />

באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי שכתובתו היא:‏<br />

,WWW.SII.ORG.IL ולהעיר הערות.‏<br />

ת''י 1227 חלק - 7.1 תכן גשרים:‏ סמכים -<br />

סמכים אלסטומריים<br />

מהנדס משה כרמל<br />

תקן זה הוא חלק מתוך סדרת משנה של ת"י 1227. במסגרת<br />

הרוויזיה לת"י 1227 חלק 1 הוחלט לחלק את תקני ת"י 1227<br />

- עומסים בגשרים,‏ חלק - 1 גשרי דרך וחלק - 2 גשרי<br />

רכבת לסדרה שחלקיה הם:‏<br />

94 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

תכן גשרים:‏ עקרונות ודרישות<br />

גאומטריות<br />

ת"י 1227 חלק 2<br />

- תכן גשרים:‏ גשרי דרך - עומסים ת"י 1227 חלק<br />

תכן גשרים:‏ גשרי רכבת - עומסי - ת"י 1227 חלק 1<br />

רכבת<br />

תכן גשרים:‏ גשרי רכבת - עומסי<br />

רכבת קלה<br />

תכן גשרים:‏ גשרים להולכי רגל<br />

ולאופניים - עומסים<br />

תכן גשרים:‏ עמידות לרעידות אדמה - ת"י 1227 חלק 5<br />

3.1<br />

-<br />

ת"י 1227 חלק<br />

3.2<br />

-<br />

- ת"י 1227 חלק 4<br />

ת"י 1227 חלק 6<br />

- תכן גשרים:‏ מבנים תת-קרקעיים ת"י 1227 חלק<br />

תכן גשרים:‏ סמכים - סמכים אלסטומריים<br />

ת"י 1227 חלק 8<br />

- תכן גשרים:‏ מעקים בגשרי דרך 7.1<br />

-<br />

תקן זה ‏)ת"י 1227 חלק 7.1( פורסם ממאי <strong>2012</strong> אך נקבעה<br />

לו תקופת חפיפה של 12 חודשים מיום פרסומו ברשומות<br />

‏)שהיה ב-‏ 16.7.<strong>2012</strong>( בתקופה זו ניתן לתכנן גם על-פי<br />

התקן הקודם ‏)ת"י 1227 חלק 1(.<br />

תקן זה מפרט את דרישות התפקוד,‏ ההנחיות לתכן והבדיקות<br />

של סמכים אלסטומריים המשמשים כתושבות על רכיבים<br />

נושאים בגשרים,‏ ושתפקידם להעביר עומסים ממיסעת הגשר<br />

לנציבים או ליסודות.‏ התקן דן בסמכים אלסטומריים שאינם<br />

משוריינים וסמכים אלסטומריים משוריינים רב-שכבתיים<br />

מחליקים ושאינם מחליקים.‏<br />

התקן אינו דן בסמכים אלסטומריים שתסבולתם המשופרת<br />

לקבלת עומסים אנכיים מבוססת על כליאה )confinement(<br />

של האלסטומר בתוך מארז מתכתי גלילי;‏ או בסמכים<br />

אלסטומריים בעלי ליבת עופרת;‏ או בסמכים אלסטומריים<br />

בעלי כושר ריסון משופר;‏ או בסמכים אלסטומריים משוריינים<br />

באמצעות סיבים או טקסטיל;‏ או בסמכים אלסטומריים<br />

מחליקים,‏ אשר משטח ההחלקה שלהם אינו עשוי פולי-‏<br />

טטרא-פלואורו-אתילן )PTFE( ‏)על סמכים אלה חל התקן<br />

האירופי .)EN 1337-2<br />

ניהול פרויקטי תשתית,‏ בינוי ותחבורה<br />

באמצעות מתודולוגיות וכלי ניהול מתקדמים,‏<br />

בדגש על היבטים סביבתיים<br />

| AVIV AMCG העבודה 27 ראש העין<br />

טל':‏ 073-2590222 פקס:‏ 03-9024224<br />

avivamcg@avivamcg.com<br />

www.avivamcg.com<br />

תערוכת BAU 2013 תיערך במינכן,‏ גרמניה בין<br />

ה-‏‎14‎ ועד ה-‏‎19‎ לינואר 2013, היא התערוכה<br />

המובילה בעולם לתחום האדריכלות,‏ ה<strong>בנייה</strong>,‏<br />

העיצוב.‏ כ-‏‎2000‎ חברות מכל רחבי העולם יציגו<br />

את המוצרים והחידושים שלהם בפני קהל<br />

מבקרים צפוי של כ-‏‎240,000‎‏.‏ שטח התצוגה<br />

הכולל מתפרס על פני 180,000 מ”ר יוצגו<br />

פתרונות ארכיטקטוניים,‏ חומרים ושיטות בניה<br />

מתקדמים לסקטור הפרטי העסקי והציבורי,‏<br />

תכנון ועיצוב פנים,‏ שיחזור ושיקום מבנים<br />

ואתרים.‏<br />

אילו נושאים יאפיינו ויקבעו את תחום העיצוב<br />

וה<strong>בנייה</strong> בשנים הבאות‏ תערוכת BAU זיהתה<br />

את התחומים עיקריים אשר יכתיבו את הסגנון<br />

ואופי התערוכה הקרובה:‏ קיימות,‏ אנרגיה,‏<br />

פיתוח אורבני במאה ה-‏‎21‎‏.‏ מציגים רבים יעצבו<br />

את ביתני התצוגה שלהם בהתייחס והתכוונה<br />

לתחומים אלו,‏ ויציגו פתרונות ומוצרים חדשים.‏<br />

אדריכלים,‏ מהנדסי בניין ויזמים ישאו הרצאות<br />

בתחומים אלו במסגרת הפורומים הרבים<br />

שייערכו בתקופת התערוכה.‏<br />

הקיימות משתלבת ומעצבת את תעשיית<br />

ה<strong>בנייה</strong> יותר מאשר כל סקטור אחר במשק.‏<br />

הקיימות הינה הנושא הראשי המשתלב וחולש<br />

על כל שאר התחומים בתערוכת .BAU 2013<br />

בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית<br />

ביותר בתחום הקיימות.‏ יש הסכמה כללית<br />

שנושא הקיימות מקיף את כל השלבים בענף<br />

ה<strong>בנייה</strong> ‏)החל משלבי תכנון ראשוניים,‏ ממשיך<br />

בשלב ה<strong>בנייה</strong> וכלה בהריסה(‏ ולא מתרכז<br />

רק באספקטים אקולוגיים,‏ אלא גם בצדדים<br />

הכלכליים והחברתיים.‏<br />

באירופה פותחה מערכת של תקנות מיוחדות<br />

לבדיקה האם מערכות,‏ מרכיבים ומבנים<br />

מוגמרים,‏ עומדים בתנאי הקיימות.‏ בעתיד הלא<br />

רחוק ימולאו עבור כל מבנה ‏“הצהרות מוצר<br />

סביבתיות”‏ אשר יספקו מידע על איכות הביצוע<br />

ורמת השמירה על הסביבה.‏ קיימות של מבנים<br />

תמשיך להיות גורם חשוב ומשפיע בתחום<br />

המחקר והפיתוח בתעשיית הבניה.‏ האוכלוסייה<br />

תתחיל להיות מעורבת באופן פעיל בקבלת<br />

ההחלטות לגבי מיזמי <strong>בנייה</strong> גדולים.‏<br />

בפורומים השונים במסגרת תערוכת BAU ידונו<br />

בנושאים מרכזיים וחשובים כגון שינויים דמוגרפיים,‏<br />

תנודות אקלים גלובליות,‏ אנרגיה חלופית<br />

ואורבניזציה,‏ כולם מנקודת מבט של קיימות.‏<br />

תישאל השאלה איך ניתן לתכנן ערים ולבנות<br />

אזורים אורבניים שלמים לפי עקרונות הקיימות.‏<br />

אנרגיה - החיפוש המתמיד אחר אנרגיה<br />

חלופית ואנרגיה מתחדשת ידון בהרחבה<br />

בפורומים בתערוכת .BAU <strong>2012</strong> חברות רבות<br />

יציגו פתרונות ומוצרים חדשים בתחום.‏ אנשי<br />

תעשייה,‏ פוליטיקאים ופעילי איכות הסביבה,‏<br />

קבלני בנין ויזמים יציגו מצגות בנושא.‏ בל נשכח<br />

את הצרכנים שנעשים יותר ויותר מעורבים<br />

בתחום החסכון באנרגיה,‏ הן מבחינה כלכלית<br />

והן כדי לשמור על איכות הסביבה.‏ אילו פתרונות<br />

יהיו מעשיים‏ באילו שיטות יבחרו הקבלנים<br />

או הדיירים‏ האם יתרכזו בפתרונות בתכנון<br />

גגות,‏ חלונות,‏ קירות או חזיתות‏ כל התשובות<br />

בתערוכת .BAU 2013<br />

פיתוח עירוני במאה ה-‏‎21‎ - נכון להיום מתגוררת<br />

מחצית מהאוכלוסייה בעולם באזורים אורבניים<br />

והצפי לשנת 2050 הוא כי 75% מאוכלוסיית<br />

העולם ‏)שתימנה עד אז כ-‏‎9.3‎ מיליארד בני אדם(‏<br />

תתגורר באזורים אורבניים.‏ איך להעריך,‏ להתייחס<br />

ולהתכונן לשינוי הזה‏ איך תיראה עיר העתיד‏<br />

נושא זה יוצג בהרחבה בתערוכת .BAU 2013<br />

מחקרים הוכיחו כי מגורים בעיר חוסכים אנרגיה<br />

רבה:‏ הוצאות החימום והקרור ירדו,‏ הוצאות נסיעה<br />

לעבודה וממנה יצטמצמו,‏ אוכלוסיה מבוגרת תוכל<br />

להמשיך להתגורר בביתה בגלל נגישות לרופאים,‏<br />

חיי חברה ותרבות,‏ מרכזי קניות,‏ שימוש בתחבורה<br />

ציבורית כל האמצעים אשר תורמים לקיימות<br />

במרקם האורבני.‏<br />

נציגי תערוכת BAU בישראל:‏<br />

יוני הפקות פרסומיות בע”מ<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 95 <strong>2012</strong>

תיקון טעות בהצעה לשינוי טבלה במאמר על ‏"בטון בסביבה ימית"‏<br />

$$ 3 &/0* 43 $3 #%*+ 3$ $' 122$&/0<br />

, $#%*+$&'(&) - .$* #$% !"#<br />

במאמר ‏"בטון בסביבה ימית - בדיקות קיים ודרישות תקניות",‏ פרי עטם של פרופ'‏ קוסטה קובלר,‏ אינג'‏ ולדימיר צ'רנוב<br />

ואינג'‏ חיים זלוטניקוב,‏ שפורסם ב<strong>גיליון</strong> מס'‏ 51 של ‏"הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>"‏ מחודש מאי <strong>2012</strong>, נפלו טעויות בטבלה<br />

‏)מס'‏ 5 במאמר(,‏ שהכילה הצעה לשינוי טבלה 3.2 בת"י 466 וטבלה 11 בת"י 118. להלן הטבלה המתוקנת עם ההצעה<br />

לשינוי בדרישות קיים לבטון:‏<br />

!"#$%&%!"#$"%&#'!($)'!)#!*&#+!*+&,&!-+".+!/%,0&!%)"'!("1,2!%134'!(,"5"4'!6&5!+.<br />

!;/=%$5/>B<br />

! 8! !$$.,G<br />

$:9&<br />

$ &*&+>8;<br />

&$ %=&:>=<br />

$$+(="@&=<br />

$$G-HG<br />

$&*&=<br />

מכונות הדפוס החדישות ביותר<br />

איכות מהירות אדיבות<br />

% BJJF!9=""++I!),4,%$.!P(,/1'!)$,C<br />

% BJJO!9%,3"",!>,$0)!9),7"%>!P(,/1<br />

3. EN 206-1 Concrete, Part 1: Specification, performance, production and<br />

conformity, European Standard, 2000<br />

4. UFGS-03 31 29 - Marine Concrete. NAVFAC Unified Facilities Guide<br />

Specifications, US NAVY, 2009<br />

טל.‏ 03-5662080, סלולר:‏ 050-5264435<br />

הגר”א 15 ‏)בית גרפוליט(,‏ תל-אביב<br />

!! !$+C!GLL!!":) 8!<br />

!8! O!":)<br />

<<br />

B<<br />

96 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

השתלמויות ש השתלמויות ש השתלמויות ש השתלמויות ש השתלמויות ש השתלמויות<br />

ועדת ההשתלמויות מודיעה על קורס בנושא:‏<br />

אחזקת ותפעול מבנים ומערכות<br />

הקורס יתקיים בימי ראשון החל מ-‏‎14.10.12‎ 5 מפגשים בין השעות 9:00-13:00<br />

במשרדי <strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong>,‏ רח'‏ ביאליק 155, הכניסה מרח'‏ התע"ש 10 רמת - גן<br />

מרכז הקורס:‏<br />

אבי אברהם<br />

קהל היעד:‏<br />

מנהלי פרויקטים ב<strong>בנייה</strong>,‏ מהנדסי תשתיות,‏ מהנדסי תפעול ואחזקה,‏<br />

מהנדסי מבנים,‏ קבלנים,‏ בונים ויזמים.‏<br />

על יום העיון:‏<br />

חשיפת מנהל פרויקט ה<strong>בנייה</strong> לשיקולי תכנון וניהול התפעול<br />

והתחזוקה במבנה מרובה מערכות,‏ לרבות – המבנה עצמו,‏ תשתיותיו,‏<br />

מערכות אל"מ ומערכות טכנולוגיות ‏)חדרי מחשבים(‏ ובארגון מרובה<br />

סניפים ‏)כדוגמת בנק,‏ קופ"ח,‏ משטרה(.‏<br />

תוכנית הקורס:‏<br />

א.‏ התייעלות אנרגטית בישראל ובכלל;‏ <strong>בנייה</strong> ירוקה - הקשר לשימור<br />

אנרגיה ואזכור התקן למבנה ירוק,‏ ניהול אנרגיה - מה נדרש בתקן‏<br />

סקר אנרגיה - מבנה ותכולה - כיצד לבצע ולהגיש,‏ תאורה ואנרגיות<br />

ירוקות,‏ מודלים של תגמול,‏ הקשר בין תגמול לאנרגיה.‏<br />

המרצה:‏ מוטי בן יוסף<br />

ב.‏ תכנון מערכות מיזוג אוויר:‏ שיטות קירור ומיזוג אוויר,‏ מחזור<br />

קירור,‏ סוגי מערכות וגזים,‏ יחידות מידה,‏ קוגנרציה והשבת חום,‏<br />

היבטים סביבתיים באידוי מים,‏ <strong>בנייה</strong> ירוקה אל מול הסוגים השונים<br />

של מערכות מיזוג אויר והתאמתם למקומות ומקרים שונים.‏<br />

המרצה:‏ צבי וקס<br />

ג.‏ עריכת חוזה תפעול ואחזקה:‏ תפקידי מתכנן האחזקה,‏ חובות<br />

עורך המכרז ‏)זכויות קורא המכרז(,‏ הקצאת תקציב אחזקה בישראל<br />

ובארה"ב,‏ יתרונות לאחזקה מתוכננת,‏ מפרטים מיוחדים,‏ מבנה חוזה<br />

,O&M מסמכי המכרז,‏ תנאי סף,‏ נוסחת קבלן זוכה.‏<br />

המרצה:‏ אבי אברהם<br />

ד.‏ תרגול עריכת מסמכי מכרז:‏ הכנת מסמכי מכרז לתפעול ואחזקה<br />

‏"בהשתתפות"‏ לקוח,‏ יועץ אחזקה,‏ יועצים מקצועיים ומפקח.‏<br />

המרצה:‏ אבי אברהם<br />

ה.‏ תפעול ואחזקה בארגון מרובה סניפים:‏ פתרונות לצורכי ניהול<br />

אחזקה ותחזוקה שוטפת של מבנים ומערכות,‏ בתחומי החשמל,‏<br />

מיזוג האוויר,‏ אנרגיה סולארית,‏ מערכות כיבוי אש ומערכות<br />

חימום וקירור;‏ ניהול תשתיות אלקטרו-מכאניות,‏ ומבנים בסדרי<br />

גודל גדולים,‏ כולל בינוי ושיפוצים,‏ חוזי שירות,‏ הסמכות ותקינה<br />

לנושא .FM<br />

המרצה:‏ דני מילוא<br />

ו.‏ מערכות אוויר דחוס במפעל:‏ מהו אוויר דחוס‏ סוגי מערכות<br />

אוויר דחוס,‏ טכנולוגיית דחיסה,‏ מערכות אוויר דחוס מוצפות שמן<br />

או נטולות שמן,‏ ציוד עיקרי במערכות אוויר דחוס,‏ צנרת ואביזרים,‏<br />

אנרגיה ויעילות,‏ השפעת לחץ העבודה על העלות,‏ שיטת הפיקוד,‏<br />

עומס מירבי או חלקי,‏ דליפות אוויר,‏ השבת חום.‏<br />

המרצה:‏ ירון שלגי<br />

ז.‏ תפעול ואחזקת מערכות :IT מהו מתקן ,IT שכבות<br />

התפעול,‏ שרתים/מסדים/ארונות,‏ אמינות,‏ שרידות,‏ גיבוי,‏<br />

יתירות,‏ פעולות Change) ,IMAC (Install, Move, Add,<br />

תקריות ובעיות,‏ אירועים,‏ ניטור ובקרה,‏ רמות שירות SLA<br />

Agreement) ,(Service Level ניהול תצורה,‏ ניהול נכסי תוכנה<br />

וחומרה,‏ תהליכי עבודה,‏ תפעול מרכזי שירות,‏ מערכות לניהול<br />

שירותים עסקיים Management) ,BSM (Business Service<br />

סוגי ענן וסוגי שירותים:‏ פלטפורמה ,PAAS תשתיות ,IAAS<br />

תוכנה ,SAAS מוקד לקוחות/מרכז תמיכה ,Help Desk שו"ב<br />

.Network Operation Center<br />

המרצה:‏ דוד בן-טולילה<br />

ח.‏ חיסכון באנרגיה במערכות מיזוג אוויר:‏ משאבות חום מסוגים<br />

שונים ‏-יתרונות וחסרונות,‏ אמצעים נוספים לחימום מים,‏<br />

דוגמאות ותשובות לשאלות שיעלה הפורום,‏ השלמות לנושאים<br />

שנלמדו.‏<br />

המרצה:‏ צבי וקס<br />

ט.‏ תמחור חוזה ותפעול אחזקה ‏)הרצאה ותרגול(:‏ פרויקטי מימון,‏<br />

מבנה ההתקשרות,‏ תמחור המציע,‏ אומדן מתכנן,‏ עוגת התקציב,‏<br />

מודל ,ILS כיצד לבנות בהיבט אחזקה‏ ניתוח תמחיר בפרויקט,‏<br />

מדיניות גיבוי במשנה ובתלמוד 1+N. הכנת אומדנים ותמחור<br />

שירותי תפעול ואחזקה.‏<br />

המרצה:‏ אבי אברהם<br />

דמי הרשמה<br />

חבר <strong>איגוד</strong>,‏ חבר לשכת <strong>המהנדסים</strong> ‏)הנדסה אזרחית(‏ - 2,450<br />

ש''ח<br />

חבר התאחדות הקבלנים ‏)בעל המשרד בלבד(,‏ <strong>איגוד</strong> מהנדסי ערים,‏<br />

עמותת האדריכלים - 2,700 ש''ח אחר - 3,200 ש''ח<br />

קרן ידע הנדסי אקדמי:‏ לזכאי קרן ידע הנדסי אקדמי תינתן מלגה<br />

עבור ההשתלמות בהתאם למכלול הקריטריונים לשנת <strong>2012</strong>.<br />

הרשמה<br />

במשרדי ה<strong>איגוד</strong>,‏ רח'‏ ביאליק 155 ‏)כניסה מרח'‏ התע"ש 10( קומה<br />

ב',‏ רמת גן.‏ טלפון 03-752405, פקס 03-7524076.<br />

הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> 97 <strong>2012</strong>

השתלמויות ש השתלמויות ש השתלמויות ש השתלמויות ש השתלמויות ש השתלמויות<br />

ועדת השתלמויות מודיעה<br />

על קורס בנושא:‏<br />

קורס בנושא:‏<br />

עריכת מסמכי מכרז <strong>2012</strong><br />

יתקיים בימי חמישי החל מ-‏‎15.11.12‎<br />

8 מפגשים בין השעות 13:00 - 9:00<br />

במשרדי <strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong>,‏ רח'‏ ביאליק 155, הכניסה מרח'‏ התע"ש<br />

10 רמת-גן<br />

מרכז הקורס:‏ מהנדס יובל למפל<br />

קהל היעד:‏ מנהלי פרויקטים ב<strong>בנייה</strong>,‏ מהנדסי תשתיות,‏ מהנדסי<br />

תפעול ואחזקה,‏ מהנדסי מבנים,‏ אדריכלים,‏ קבלנים,‏ בונים ויזמים.‏<br />

על יום העיון:‏ אחד הכשלים העיקריים במימוש פרויקטים ב<strong>בנייה</strong><br />

<strong>ותשתיות</strong>,‏ הינו בהכנת מסמכי מכרז לקויים,‏ הגורמים לאי עמידה<br />

במסגרת הפרויקטים המתוכננים ולחוסר כלכליות.‏<br />

מטרת הקורס:‏ הקניית והעשרת ידע בקרב <strong>המהנדסים</strong> והעוסקים<br />

ב<strong>בנייה</strong> ובתשתיות,‏ בהכנת מסמכי מכרזים וחוזים עם תרגול מעשי<br />

בכתיבת מסמכי המכרזים.‏<br />

בין צוות המרצים שנבחרו נמצאים בעלי ותק מקצועי רב ומגוון:‏ עורך<br />

דין,‏ מרצים בתחום ה<strong>בנייה</strong>,‏ אדריכלים,‏ מהנדסים,מנהלי פרויקטים<br />

ועורך מכרזים,‏ עורך מפרטי הבטחה ובקרת איכות,‏ עורך מפרטים<br />

ויועץ בבטיחות באתרי <strong>בנייה</strong>.‏<br />

דמי הרשמה:‏ לחבר <strong>איגוד</strong> או חבר לשכת <strong>המהנדסים</strong> ‏)הנדסה<br />

אזרחית(:‏ עלות למשלמים עד 2,500 - 12.10.14 ש''ח,‏ עלות<br />

למשלמים לאחר 2,700 - 12.10.15 ש''ח,‏ לחבר התאחדות הקבלנים<br />

‏)בעל משרד בלבד(,‏ <strong>איגוד</strong> מהנדסי ערים,‏ עמותת האדריכלים:‏ עלות<br />

למשלמים עד 2,700 - 12.10.14 ש''ח,‏ עלות למשלמים לאחר<br />

2,900 - 12.10.15 ש''ח,‏ אחרים:‏ 3,200 ש''ח<br />

הרשמה:‏ במשרדי ה<strong>איגוד</strong>,‏ רח'‏ ביאליק 155, רמת-גן.‏ טלפון -03<br />

,752405 פקס .03-7524076<br />

<strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong><br />

בשיתוף עמותת אדם טבע ודין<br />

מודיעים על יום עיון בנושא:‏<br />

שימוש בחומרי <strong>בנייה</strong> ממוחזרים<br />

בעבודות בינוי ופיתוח<br />

שיתקיים ביום ראשון ה-‏ 18.11.<strong>2012</strong> בשעה 12.30<br />

ב"יפה לי"‏ ארץ ישראל יפה,‏ שד'‏ רוקח 80 פארק הירקון,‏ תל אביב<br />

מרכזי יום העיון:‏ פרופ'‏ קוסטה קובלר ומר גלעד אוסטרובסקי<br />

קהל היעד:‏ מנהלי פרויקטים,‏ אדריכלים,‏ מהנדסי ביצוע,‏ מהנדסי<br />

מבנים,‏ מהנדסי חומרים קבלנים,‏ בונים ויזמים<br />

על יום העיון<br />

המחסור הגובר בחומרי כריה וחציבה בתוליים הולידו צורך בהגברת<br />

השימ בחומרי <strong>בנייה</strong> מוחזרים בעבודות פיתוח ובינוי.‏ בשנים<br />

האחרונות חלה התקדמות במחקר,‏ בתקינה ובחקיקה,‏ וכעת יש<br />

חשיבות רבה בהרחבת השימוש בחומרים אלה.‏ יום העיון הינו<br />

פרי יוזמה משותפת של <strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong>,‏ עמותת ‏"אדם,‏ טבע<br />

ודין"‏ וחברת ‏"שיכון ובינוי''.יום העיון נועד להציג באופן רחב את<br />

סוגיית השימוש בחומרים ממוחזרים על היבטיו השונים:‏ מנהליים,‏<br />

סביבתיים ומדעיים.‏<br />

פרטים והרשמה:‏ באתר האינטרנט של ה<strong>איגוד</strong> ובמשרדי ה<strong>איגוד</strong>:‏ רח'‏<br />

ביאליק 155 רמת-גן.‏ טלפון 03-752405, פקס 03-7524076.<br />

MODERN SEISMIC DESIGN<br />

STRATEGIES AND COMPUTER<br />

ANALYSIS OF BRIDGE<br />

STRUCTURES EQUIPPED WITH<br />

SEISMIC ISOLATION SYSTEMS<br />

בחסות:‏ חב'‏ פלסגומי<br />

שיתקיים בימים שני ושלישי 15-16 אוקטובר <strong>2012</strong> בין השעות<br />

15:00-09:00 במשרדי ה<strong>איגוד</strong> ברמת גן<br />

רכז הקורס:‏ אינג'‏ שלמה ליברמן<br />

הקורס יועבר בשפה האנגלית<br />

בתכנון גשרים לעמידות ברעידות אדמה נעזרים יותר ויותר בסמכים<br />

מסוג High Damping Rubber או ,Lead Rubber Bearings<br />

ובאביזרים כגון:‏ .Hydraulic Viscous Dampers סמכים ואביזרים<br />

אלו השתכללו במשך הזמן ופורסמו תקנים באירופה ובארה"ב<br />

המפרטים הנחיות לתכנון ולבדיקה.‏ <strong>איגוד</strong> <strong>המהנדסים</strong> החליט לגייס<br />

שני מומחים בעלי שם עולמי בתחום:‏ - Dr. .R Medeot יושב ראש<br />

של ועדות התקינה האירופאית;‏ ו-‏Mezzi - Prof. .M פרופסור<br />

באוניברסיטה ברומא;‏ אשר יעבירו קורס שיאפשר למשתתפים<br />

להרחיב את הידע ולהתעדכן בשיטות החישוב.‏<br />

עקב הביקוש וההתענינות הרחבה,‏ רצוי להזמין מקומות בשלב<br />

מוקדם עד כמה שניתן,‏ לפני שהרשימה תיסגר.‏<br />

תוכנית הקורס<br />

A. Objectives of the Training Course<br />

The Training Course main objectives are those of:<br />

expounding the state-of-the art in the field of advanced<br />

bridge design strategies for structural protection and<br />

listing the modern anti-seismic devices (Dr. R. Medeot)<br />

- illustrating the present procedures for modeling the<br />

bridge structures and conducting the seismic dynamic<br />

analysis thereof (Prof. M. Mezzi)<br />

B. Course matters<br />

The Training Course comprises a total of 12 hours of<br />

lectures and is subdivided into 2 Blocks, namely:<br />

Block 1: Modern Seismic Design Strategies and related<br />

Seismic Hardware (Dr. Medeot)<br />

Block 2: Computer Dynamic Analysis of Isolated Bridge<br />

Structures (Prof. Mezzi)<br />

C. Block 1<br />

1. Short History of seismic engineering 2. Energy<br />

approach 3. Design strategies 4. Seismic hardware<br />

D. Block 2<br />

5. Dynamic Analysis of Seismic Response 6. Seismic Input<br />

for Dynamic Analysis 7. Modeling of Main Structures<br />

8. Modeling of Isolation Devices 9. Management of<br />

Dynamic Analyses 10. Analysis of the Results 11.<br />

Example of Application<br />

הרשמה<br />

במשרדי ה<strong>איגוד</strong>,‏ רח'‏ ביאליק 155 ‏)כניסה מרח'‏ התע"ש 10( קומה<br />

ב',‏ רמת-גן.‏ טלפון 03-752405, פקס 03-7524076.<br />

98 הנדסת <strong>בנייה</strong> <strong>ותשתיות</strong>,‏ גליון 52, <strong>ספטמבר</strong> <strong>2012</strong>

logo

products

Resources

Company

Terms of service
Privacy policy
Cookie policy
Cookie settings
Imprint
Change language
Made with love in Switzerland
© 2024 Yumpu.com all rights reserved

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!