××× 2009 - ×ר××× ×¢×××× ×פ×××
××× 2009 - ×ר××× ×¢×××× ×פ×××
××× 2009 - ×ר××× ×¢×××× ×פ×××
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ירחון לנושאי גידולי שדה מיכון והנדסה בחקלאות<br />
גיליון מס 16<br />
מאי <strong>2009</strong><br />
אייר תשס"ט<br />
11<br />
שוק גרעיני<br />
החמניות לייצוא<br />
לשוק הספרדי<br />
16<br />
בלבול<br />
הזחל הורוד<br />
26<br />
רשמים מתערוכת<br />
אגריטך<br />
30<br />
מערכת חישת עומס<br />
וזרימה משותפת<br />
35<br />
על חימום, לחות<br />
והתעבות בחממות
www.deshanim.co.il
תוכן העניינים<br />
משולחן המנכ"ל.................................................................................................................................. 4<br />
בין עלון לעלון...................................................................................................................................... 6<br />
הדברת זבוב המנהרות בחימצה........................................................................................................ 7<br />
שוק גרעיני החמניות לייצוא .......................................................................................................... 11<br />
סיכום מקצועי של המחקר וההדרכה בתירס מתוק, בשנת 2008........................................... 14<br />
בדיקה של מינוני חוטים ל"בלבול” ההלקטית הורודה.............................................................. 16<br />
הפחתת אוכלוסיות הזחל הורוד בכותנה - מזרע 2008............................................................ 23<br />
תערוכת אגריטך - מגדל בבל המודרני........................................................................................ 26<br />
מערכות חישת עומס וזרימה משותפת......................................................................................... 30<br />
מחירו של שמן זול........................................................................................................................... 32<br />
תנור לחימום חלל בפיזור חופשי .................................................................................................. 33<br />
על חימום לחות והתעבות בחממות .............................................................................................. 35<br />
בחברות ובמפעלים .......................................................................................................................... 38<br />
מה חדש............................................................................................................................................. 40<br />
רעיונות לסדנה ................................................................................................................................. 42<br />
עוד מתערוכת ............................................................................................................SIMA <strong>2009</strong> 43<br />
פילטרים למסכות לחומרי הדברה................................................................................................ 44<br />
אנשים ומכונות................................................................................................................................. 45<br />
טרקטורים ברשת ............................................................................................................................. 46<br />
ניר ותלם<br />
ירחון לנושאי גידולי שדה<br />
ומיכון והנדסה בחקלאות<br />
ירחון היוצא לאור מטעם ארגון עובדי הפלחה,<br />
שה"מ, משרד החקלאות והמכון להנדסה<br />
חקלאית. מיסודו של "גן שדה ומשק"<br />
ו"מיכון והנדסה בחקלאות"<br />
מו"ל: ארגון עובדי הפלחה<br />
כתובת המערכת:<br />
ארגון עובדי הפלחה, ת.ד 305 הרצליה ב',<br />
טלפון. 09-9604080, פקס. 09-9604087<br />
אתר: www.falcha.co.il<br />
דוא"ל: falcha@cotton.co.il<br />
עורכת: מיכל צוריאל<br />
דוא"ל: nir-vetelem@cotton.co.il<br />
עורך מקצועי לענייני מיכון והנדסה:<br />
יוסף כץ<br />
דוא"ל: mikun@cotton.co.il<br />
מערכת: אורי נעמתי, פיני מהר"מ,<br />
נחום הלפגוט, שלמה שמואלי, אבישי וזה,<br />
ד"ר זאב שמילוביץ<br />
פרסום ומודעות - בנושאי גד"ש<br />
ומיכון והנדסה:<br />
אהובה צרפתי: 03-7516615<br />
| 052-2723062 פקס: 03-7516614<br />
ahuvatz@bezeqint.net<br />
הפקה: פרסום "שיאים"<br />
דפוס האוזר בע"מ<br />
ת.ד 835 גבעתיים 53108<br />
seim@hauser.co.il<br />
המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות<br />
תמונת שער:<br />
אריאל ויונתן אלון בשדה חיטה של קיבוץ נגבה<br />
צילום: מאשה ליטבק<br />
<br />
ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי | <strong>2009</strong>
משולחן המנכ"ל<br />
קציר<br />
בשעה טובה התחלנו את עונת הקציר <strong>2009</strong>. לצערי, גם השנה היא שנת<br />
בצורת. הגשמים המאוחרים בהחלט שיפרו את המצב בחלק מהשדות, אבל<br />
לחלק האחר - כבר לא הועילו.<br />
ועדת בצורת ערכה שני סיורים בהם הוגדרו גבולות השטחים הנפגעים. עד<br />
סוף החודש יש להכריז על הבצורת באופן רשמי.<br />
שיווק מאורגן מול שיווק לסוחרים<br />
מאד חשוב לנו, כארגון עובדי הפלחה, שמקסימום חיטה תגיע למערכת<br />
שלנו. לעניות דעתי, השיווק המאורגן בחיטה הוכיח את עצמו שנה אחרי<br />
שנה. המכירה לסוחרים מחלישה את כולנו ובנוסף, חושפת את המגדלים<br />
לסיכונים מיותרים.<br />
מחיר החיטה<br />
כידוע לכולנו, מחיר החיטה נקבע כממוצע של ארבעה או חמישה ימי רביעי,<br />
בחודש מאי. לשמחתנו, ביום רביעי ה-6/5/09, הבורסה סגרה בעליות שערים,<br />
כך שלפחות בשלב זה, המחירים גבוהים. המחיר נסגר על 607 סנט לבושל,<br />
שווה ערך ל-223 $ לטון, בתוספת של כ-70 $ לטון. אנו משערים שהמחיר<br />
יהיה מעל ל-290 $ לטון.<br />
כאמור, זה המחיר של יום רביעי הראשון בחודש מאי והמחיר הסופי ייגזר<br />
מהממוצע של שאר ימי רביעי. נקווה שהמחירים ימשיכו להיות גבוהים.<br />
הגנות<br />
כשהמחיר עולה, יורד שווי ההגנות. תמיד אמרנו שהגנות הם כמו ביטוח<br />
ולכן, עדיף מחירים גבוהים ולא הגנות. בקרוב נוציא נייר ראשוני לגבי<br />
הגנות לשנת 2010.<br />
פרי גליל<br />
סוף סוף המאבק הסתיים. אני חושב שההישג שהשיגו החקלאים הוא יוצא<br />
מן הכלל וזאת בזכות הליכה משותפת לאורך כל הדרך. צריך למנף את<br />
ההישג הזה גם לתחומים אחרים בהם עדיין אין מספיק שיתוף פעולה בין<br />
כל החקלאים. לפעמים נדמה שכל אחד יכול להשיג לעצמו הישגים גדולים<br />
יותר, בהליכה לצד העגלה המשותפת. בשעת משבר מתברר, שרק ביחד<br />
אפשר לנהל מאבק ולהגיע לתוצאות.<br />
אני רוצה להודות לכל המגדלים שנתנו לנו, ארגון עובדי הפלחה וארגון<br />
מגדלי ירקות, את המנדט להוביל את המאבק.<br />
לקח נוסף שצריך ללמוד מפרשת פרי גליל הוא לקח הביטחונות. אנו עושים<br />
מאמצים לשפר את ההסכמים ולבטח את האשראי שאנו נותנים למפעלים,<br />
מיום אספקת הסחורה עד ליום התשלום. הנושא מורכב ואנו נעדכן בפרטים<br />
ככל שנתקדם.<br />
בתקווה ליבולים טובים בחיטה,<br />
אורי נעמתי<br />
מנכ"ל<br />
| ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי <strong>2009</strong>
בין עלון לעלון<br />
חיטה<br />
הקציר החל, בשעה טובה, בבית שאן - למחרת יום העצמאות. ביום רביעי<br />
שעבר התחלנו לקבל חיטה מן הנגב, ביושיביה, כאשר התחנה הבאה שתיפתח<br />
תהיה ב"דגני רות" )“מתמור" לשעבר(, שם תתקבל כל החיטה של משקי<br />
הדרום. כרגע החיטה נראית יפה, הקטוליטר גבוה וחלבון טוב. המחיר שנקבע<br />
ליום רביעי הראשון של חודש מאי, עומד על כ-293 $ לטון, אשר כמחיר<br />
בסיס זהו בהחלט מחיר יפה.<br />
להזכירכם: מגדל שלא יתחייב לספק את החיטה למערכת, לא יוכל לקבל<br />
תעודות משלוח ולא יוכל לספק חיטה. בנוסף אנו מבקשים להביא לתחנת<br />
הקבלה, עם המשלוח הראשון, צילום של חשבונית לקניית הזרעים, או הסכם<br />
עם חברת הזרעים.<br />
מכיוון שברור לנו כי בעונה זו התחלנו את המהלך מאוחר יחסית וחלק<br />
מהמגדלים כבר זרעו את החיטה, אנחנו “לא נלך לרב" השנה. בעונת 2010<br />
נקפיד על הנושא.<br />
מהעונה הנוכחית, חיטה למערכת תתקבל רק ממגדלים. לא תתקבל חיטה<br />
ממתווכים ומסוחרים. אנחנו מתכוונים להקפיד מאד בנושא הנ"ל. שימו לב!<br />
יש לקחת לתשומת הלב כי המצב הכלכלי נכון להיום לא טוב וה"מוצא"<br />
שהיה למתווכים ולסוחרים נסגר והם לא יכולים למכור חיטה למערכת,<br />
מכאן נגזר, כי יש להפנות תשומת לב מרובה לקבלת הכסף מהאדם או<br />
החברה שמכרתם לו.<br />
מחיר חיטת מספוא עומד על כ-180 $ לטון. הפרש של למעלה מ-100 $ לטון מחיטת<br />
מאכל - דבר שבהכרח מביא לניסיונות להכניס חיטה לא טובה למערכת.<br />
בצורת - ועדת הבצורת, לאחר סיורים בשטח, קבעה כי תוכרז בצורת. כמו כן,<br />
סימנו את השטח שיוכרז כשטח נפגע. אפרים שלמה מסתובב בשטח ויש ליצור<br />
איתו קשר בכדי להודיע על שטח שנפגע ויש לגביו תביעה לפיצויים.<br />
תמיכה - אנחנו בשלב האחרון של איסוף הדונמים ואישורים על ידי הקנט.<br />
אני מבקש מכל מי שמגדל חיטה מדרום לקו הבצורת ועדיין לא שלח טופס<br />
לקבלת תמיכה - לעשות כן בהקדם.<br />
ביטוח הכנסה לחיטה - אנחנו ממשיכים בהכנות לקראת עונת 2010. בעונה<br />
זו נתחיל להפעיל את ביטוח ההכנסה בחיטה. עדיין לפנינו מסלול אישורים<br />
של המפקח על הביטוח ועוד כמה בדרך. בתקווה שבזמן הקרוב הכל יסתיים<br />
ונהיה מוכנים לעונה הקרובה.<br />
הגנות - בימים אלה מסתיים מהלך ההגנות לעונת <strong>2009</strong>. אנחנו מוכרים<br />
כל שבוע רבע מהחוזים שקנינו לפולים השונים, כאשר בסוף החודש, ביום<br />
קביעת המחיר, נוכל להודיע לכל אחד אם וכמה כסף נוכל להחזיר. בשבוע<br />
הבא יגיע לארץ עדי פנחס, היועץ שלנו להגנות. אנו נפגש איתו ונפרסם<br />
איך ממשיכים.<br />
חימצה<br />
השדות נראים בסדר גמור. ימי השרב לא היו חזקים במיוחד, אבל נראה כי<br />
יש נזק מהרוח החזקה שהיתה ביום שני 4 במאי. אני מקווה שכל מי שחשב<br />
שנפגע מהרוח, הזמין את שמאי הקנט ודיווח על הנזק, בכדי שנוכל להמשיך<br />
ולטפל. המחירים בסביבות ₪ 3.1 לק"ג.<br />
חמניות<br />
צבעי צהוב וכתום מתחילים לצבוע את שדות החמניות. המחירים ברמה של<br />
₪ 5 לק"ג. נקווה שהעונה תהיה קלה וללא בעיות רציניות.<br />
ירקות לתעשייה<br />
אפונה - הקטיף מסתיים בימים אלה. היבולים ממוצעים, אין עודפים וכל<br />
האפונה תיקטף ותיקלט על ידי המפעלים. השנה לא נצטרך לנטוש שטחים<br />
מכיוון שפרי גליל ממשיך לפעול ללא שזרענו אפונה בעבורו, לכן, כל עודף<br />
שיהיה, אם יהיה, יגיע למפעל. במקביל, בשיתוף עם מועצת הצמחים ומשרד<br />
החקלאות, אנו מטפלים בהפחתת המכס על יבוא אפונה לכמות מוגבלת וזמן<br />
מוגבל, בכדי שהמפעל לא יעמוד ללא תוצרת.<br />
תירס - אנחנו בעיצומן של הזריעות ולאחר שארוע פרי גליל הסתיים כפי שהסתיים.<br />
אנחנו זורעים לפי התכנית, לכל המפעלים ונקווה שהעונה הקרובה תהיה טובה.<br />
שעועית - מסתמנים יבולים גבוהים בכל השדות, כך שנוצר בנקודות מסויימות<br />
עודף שעועית, עם קושי של המפעלים לקלוט את כל כמות השעועית. אני<br />
מקווה שרק שטח קטן יינטש. שוב מסתבר כי היעדר התארגנות פוגע בנו,<br />
המגדלים, פעם בזה ופעם באחר. לכן שוב, אני קורא לכולנו, בייחוד לאור<br />
הסיפור עם פרי גליל, להתארגן ביחד, בפול אחד של מגדלי השעועית. זה<br />
חשוב וזה יכול לתרום לכולנו.<br />
עגבניות - השדות נראים יפה. אני מקווה שימשיך כך. השנה אנחנו מכניסים<br />
לתוך החוזים את סעיף שימור הבעלות כחלק מהערבויות לקבלת ביטחונות<br />
טובים יותר מהמפעלים. נקווה שהמהלך יתנהל בהצלחה ובתוספת לביטוח<br />
האשראי שעליו עובדים במרץ, נשלים את המעגל ונהיה קצת יותר רגועים<br />
בנושא הביטחונות והתשלומים.<br />
פרי גליל - אירוע פרי גליל, כמו שכבר נאמר ונמסר, הסתיים מבחינתנו<br />
בהצלחה גדולה, כאשר קיבלנו את מלוא תשלום החוב על אספקת תוצט<br />
רת בעונת 2008. אני מקווה שלמדנו ונדע להפיק את המסקנות הנכונות<br />
להמשך הדרך.<br />
להת'<br />
פיני מהר"מ, ראש מדור גד"ש<br />
| ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי <strong>2009</strong>
הדברת זבוב מנהרות בחימצה<br />
בית קשת - 2007/8<br />
יורם שטיינברג, דגנית שדה - ועדת מגדלים עמק, מורן סיטי - חב' "לוכסמבורג", שי כיתאין - שה"מ<br />
מבוא<br />
החימצה היא גידול חד שנתי חשוב ממשפחת הקטניות, המשמש כמטייב קרקע<br />
במחזור גידולי השדה ואשר גדל בכל סוגי הקרקעות ובאופן מיטבי בעונת<br />
החורף והאביב המאוחר. בעונת החורף נפגע הגידול מאסקוכיטה ובאביב<br />
מכשותית, חלדון, הליוטיס ומנהרנים. המנהרנים הינם מזיקים רב פונדקאים,<br />
הפעילים בטמפרטורות מתונות, אשר פוגעים במגוון רחב של גידולים, ירקות<br />
ופרחים, ביניהם מיני עשבים מגוונים, המשמשים כפונדקאים.<br />
לזבוב המנהרות יש אויב טבעי, התורם להקטנת אוכלוסיית המזיק. במהלך<br />
העונה אנו מוצאים צרעה טפילית חיצונית, דיגליפוס .Diglyphus isaea<br />
צרעה זו משתקת את הרימה על ידי דקירתה עם צינור ההטלה לשם הזנה<br />
ולהטלת הדור הבא, אשר מגיח וניזון ממנה. כך פוגעת הצרעה, המשמשת<br />
כאויב טבעי, באוכלוסיות המזיק בשטח. למרות זאת, המנהרן הוא המזיק ה-3<br />
בחשיבותו ויש לו תפקיד בממשק גידול החימצה, הן בשל עלויות הדברתו<br />
והן בשל הנזק שהוא גורם לחימצה.<br />
הפגיעה בחימצה נעשית על ידי עקיצות ההזנה וההטלה של הנקבות באמצעות<br />
איבר ההטלה שלהן )עד 100 ביצים ב- 21 יום(, וכאשר מתפתחות הרימות )3<br />
דרגות זחל( על ידי יצירת מנהרות וגדילתן. הנזק לעלווה הוא במראה האסתטי<br />
של העלים - בהצהבה, בהתייבשות חלקית שלהם ובנשירה ובכך נפגעת גם<br />
יכולת ההטמעה של הצמח. בשנים האחרונות התרשמנו, שנגיעות בזבוב<br />
המנהרות, היתה במתאם לעוצמת המחלות בחימצה )כשותית, אסקוכיטה(.<br />
מטרת המחקר: בחינת ההדברה, עיתויה ויעילותה על אוכלוסיות זבוב<br />
המנהרות בחימצה, היבול ואיכותו.<br />
חומרים ושיטות<br />
הזן: בר<br />
מועד זריעה: 1.2.2008, עומד 18 זרעים למ'.<br />
שיטת הגידול: שלחין, טפטוף - טפטפת כל 1 מ'.<br />
סוג הקרקע: בינונית אבנית.<br />
כרב: אבטיח לגרעינים.<br />
תוכנית הניסויים<br />
בלוקים באקראי, חד גורמי:<br />
1. ריסוס התכשיר טלסטאר )BIFENTHRIN( במועדים שונים.<br />
2. יישום התכשיר רוגור )DIMETHOATE( בטפטוף.<br />
# בחינת השפעת הרוגור נערכה באתר סמוך באותו שדה מסחרי, ובוצעה<br />
במתכונת של תצפית ובהעברת התכשיר דרך מערכת הטפטוף, בחלק<br />
האחרון של ההשקיה.<br />
# אחד מטיפולי ההדברה המסחריים, הרלוונטיים לשאלת המחקר רוססו<br />
בשוגג גם על חלקת הניסוי )ב- 2/5 תיונקס 350 מהאויר( - אולם<br />
ההבדלים בין הטיפולים נראו לעין גם בהמשך הניטור.<br />
מספר טיפולים וחזרות<br />
1. בניסוי הטלסטאר - 8 טיפולים ב- 6 חזרות.<br />
2. בתצפית הרוגור - 3 טיפולים בחזרה אחת.<br />
ממדי החלקות: כ- 30 מ"ר לחלקה.<br />
שיטת הישימה<br />
1. ריסוס הטלסטאר התבצע במרסס גב מוטורי עם מוט ריסוס ופומיות קונג'ט<br />
כתומות, בנפח 15 ל'/לד'.<br />
2. יישום הרוגור בהגמעה, נעשה על ידי החדרת התמיסה המהולה לטפטוף<br />
באמצעות מרסס גב מוטורי ב- 100 המטר האחרונים בקצה הצינור, בשליש<br />
האחרון של השקיה בת 24 שעות.<br />
התכשירים הנבחנים<br />
שם התכשיר פורמולציה שם גנרי<br />
טלסטאר ת"מ 001 BIFENTHRIN גר'/ל'<br />
רוגור ת"מ 004 DIMETHOATE גר'/ל'<br />
הטיפולים הנבחנים )המינון סמ"ק/ד'(<br />
מס סדורי<br />
1<br />
2<br />
3<br />
4<br />
תכשיר<br />
טלסטאר<br />
טלסטאר<br />
טלסטאר<br />
טלסטאר<br />
מינון<br />
75<br />
75<br />
75<br />
75<br />
עיתוי, ומועד היישום<br />
מוקדם - נגיעות בתחתית הצמח, 16/3<br />
באמצע - נגיעות במרכז הצמח, 10/4<br />
מאוחר - נגיעות בצמר, משקי, 27/4<br />
הגנה מירבית - מוקדם, באמצע ומאוחר -<br />
27/4 + 10/4 + 16/3<br />
75<br />
75<br />
75<br />
5<br />
6<br />
7<br />
8<br />
תצפית<br />
טלסטאר<br />
טלסטאר<br />
טלסטאר<br />
היקש בלתי מטופל<br />
מוקדם ובאמצע - 16/3 10/4 +<br />
מוקדם ומאוחר - 16/3 27/4 +<br />
באמצע ומאוחר - 10/4 27/4 +<br />
9<br />
10<br />
11<br />
רוגור<br />
רוגור<br />
רוגור<br />
200<br />
150<br />
100<br />
מאוחר, משקי, 27/4<br />
מאוחר, משקי, 27/4<br />
מאוחר, משקי, 27/4<br />
תאור הנגיעות בתחילת הניסוי<br />
בעת הצבת הניסוי, נראתה נגיעות נמוכה בתחתית הצמח, שהלכה ופחתה<br />
<br />
ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי | <strong>2009</strong>
משולי השטח פנימה, ועל פי כך הועמדו הבלוקים.<br />
שיטות ההערכה<br />
בתחילת מרץ בוצעה ספירת אפס ונדגמו 10 ענפים מייצגים, בהם נוטר<br />
המפרק הראשון הנגוע מהצמרת. כך שככל שמספרו גבוה, הדברת הזבוב<br />
יעילה יותר. וכך בוצעו הערכות דומות ב- 30/3, וב - 10-17-27/4 וכן<br />
5-12-18-26/5 ליעילות ההדברה.<br />
# בתחילת העבודה )30/3 27/4(, - נוטרו החלקות הרלוונטיות לעיתוי<br />
היישום. החל מתאריך 5/5, שבוע לאחר יישום המועד המאוחר, נוטרו<br />
כל החלקות בניסוי ובתצפית.<br />
קציר היבול: בוצע ב- 08/07/2008 בקומביין ניסיונות, יבול מסחרי 300<br />
קג"ד.<br />
משקעים: סה"כ ירדו בחורף 340 2007/8 מ"מ גשם, ותוספת השקיה 300<br />
מק"ד.<br />
ניתוח סטטיסטי: השוואת ממוצעים נערכה בתוכנת , JMP פרוצדורת<br />
איור 1: מבנה הניסוי והתצפית לבחינת השפעת טיפול בטלסטאר ועיתויו וברוגור על נגיעות בזבוב מנהרות בצמחי החימצה, בית קשת - 2008. בלוקים באקראי<br />
חד גורמי: ניסוי אחד: חלקות 1-48 ריסוס בטלסטאר, תצפית: חלקות של הטיפול ברוגור בעיתוי המשקי.<br />
*27/4<br />
.Student ובמיבחן Tuky & Kramer במיבחן , X by Y Fit<br />
תוצאות<br />
טבלה : 1 השפעת עיתוי ההדברה בטלסטאר על נגיעות, בזבוב מנהרות בצמחי החימצה, בית קשת - 2008<br />
שם<br />
טיפול ומינון<br />
מועד היישום<br />
ועיתויו<br />
ספירת אפס - מרץ<br />
*30/3<br />
מפרק נגוע מהצמרת בממוצע<br />
*17/4<br />
10/4<br />
AB<br />
2.9<br />
BC<br />
4.7<br />
4.2<br />
A<br />
6.3<br />
4.0<br />
טלסטאר 75 מוקדם - 16/3<br />
AB<br />
3.6<br />
A<br />
6.8<br />
4.0<br />
טלסטאר 75 באמצע - 10/4<br />
3.8<br />
A<br />
6.2<br />
4.0<br />
טלסטאר 75 מאוחר - 27/4<br />
A<br />
3.8<br />
AB<br />
6.0<br />
4.7<br />
A<br />
6.1<br />
4.0<br />
טלסטאר 75 הגנה מירבית - 3<br />
4.9<br />
A<br />
6.1<br />
טלסטאר 75 מוקדם ובאמצע 4.0<br />
טלסטאר 75 מוקדם ומאוחר 4.0<br />
טלסטאר 75 באמצע ומאוחר 4.0<br />
B<br />
2.6<br />
C<br />
4.2<br />
3.5<br />
B<br />
4.8<br />
4.0<br />
היקש<br />
תצפית - יישום ב- 27/4, לא רלוונטי.<br />
*ערכים המלווים באותיות זהות אינם ניבדלים בינהם סטטיסטית בהסתברות של 0.05, במבחן ,Tuky & Kramer **או במבחן .Student<br />
| ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי <strong>2009</strong>
טבלה 1 )המשך(: השפעת עיתוי ריסוס בטלסטאר והעברת רוגור דרך המים על נגיעות, בזבוב מנהרות בחימצה, בית קשת 2008<br />
שם<br />
טיפול ומינון<br />
מועד היישום<br />
ועיתויו<br />
מפרק נגוע מהצמרת בממוצע<br />
26/5, )תרמיל אחרון במפרק 5 מהצמרת(<br />
**18/5<br />
**12/5<br />
*5/5<br />
6.9<br />
AB<br />
6.8<br />
AB<br />
5.4<br />
B<br />
3.6<br />
טלסטאר 75 מוקדם - 16/3<br />
6.6<br />
AB<br />
6.5<br />
AB<br />
5.5<br />
AB<br />
4.5<br />
טלסטאר 75 באמצע - 10/4<br />
6.7<br />
AB<br />
6.9<br />
AB<br />
6.6<br />
AB<br />
4.6<br />
טלסטאר 75 מאוחר - 27/4<br />
7.7<br />
AB<br />
7.5<br />
AB<br />
6.7<br />
AB<br />
4.7<br />
טלסטאר 75 הגנה מירבית - 3<br />
7.0<br />
AB<br />
6.5<br />
A<br />
6.9<br />
AB<br />
טלסטאר 75 מוקדם ובאמצע 4.8<br />
6.9<br />
AB<br />
7.0<br />
AB<br />
6.2<br />
AB<br />
4.5<br />
טלסטאר 75 מוקדם ומאוחר<br />
5.6<br />
A<br />
7.6<br />
AB<br />
6.6<br />
A<br />
טלסטאר 75 באמצע ומאוחר 5.6<br />
6.3<br />
B<br />
6.3<br />
B<br />
5.3<br />
B<br />
4.0<br />
היקש<br />
תצפית<br />
4.8<br />
9.7<br />
6.3<br />
6.1<br />
מאוחר - 27/4<br />
רוגור 200<br />
6.5<br />
8.1<br />
5.3<br />
5.6<br />
מאוחר - 27/4<br />
רוגור 150<br />
5.1<br />
9.1<br />
6.9<br />
מאוחר - 27/4 6.3<br />
רוגור 100<br />
*ערכים המלווים באותיות זהות אינם ניבדלים בינהם סטטיסטית בהסתברות של 0.05,במבחן ,Tuky & Kramer **או במבחן .Student<br />
<br />
ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי | <strong>2009</strong>
טבלה 1 )המשך(: השפעת עיתוי ההדברה בטלסטאר על היבול ואיכותו בצמחי החימצה, בית קשת - 2008<br />
שם<br />
טיפול ומינון<br />
מועד היישום<br />
ועיתויו<br />
יבול<br />
יבול והתפלגות האיכות -<br />
גודל - 24 % גודל - 22 **% גודל - 20 **% גודל %-18 גודל %-16 אשפה - **% מ. אלף<br />
411.2<br />
AB<br />
0.013<br />
0.2<br />
5.5<br />
A<br />
36<br />
B<br />
48<br />
9.3<br />
283.9<br />
טלסטאר 75 מוקדם - 16/3<br />
414.2<br />
B<br />
0.008<br />
0.4<br />
4.7<br />
AB<br />
34<br />
AB<br />
53<br />
7.3<br />
283.0<br />
טלסטאר 75 באמצע - 10/4<br />
414.9<br />
AB<br />
0.011<br />
0.3<br />
5.7<br />
AB<br />
35<br />
AB<br />
51<br />
6.7<br />
278.6<br />
טלסטאר 75 מאוחר - 27/4<br />
408.9<br />
AB<br />
0.012<br />
0.2<br />
6.2<br />
AB<br />
34<br />
AB<br />
51<br />
7.8<br />
273.0<br />
טלסטאר 75 הגנה מירבית - 3<br />
414.3<br />
AB<br />
0.014<br />
0.3<br />
4.9<br />
AB<br />
33<br />
A<br />
56<br />
4.8<br />
טלסטאר 75 מוקדם ובאמצע 276.3<br />
413.5<br />
AB<br />
0.012<br />
0.3<br />
5.4<br />
AB<br />
34<br />
AB<br />
52<br />
7.7<br />
טלסטאר 75 מוקדם ומאוחר 267.0<br />
409.6<br />
A<br />
0.018<br />
0.4<br />
5.1<br />
AB<br />
33<br />
AB<br />
52<br />
7.5<br />
טלסטאר 75 באמצע ומאוחר 277.5<br />
402.3<br />
AB<br />
0.014<br />
0.4<br />
5.2<br />
B<br />
30<br />
AB<br />
53<br />
9.5<br />
258.9<br />
היקש<br />
תצפית<br />
403.5<br />
2.6<br />
0.7<br />
5.5<br />
46.3<br />
43.3<br />
1.8<br />
252.6<br />
רוגור 200 מאוחר - 27/4<br />
595.7<br />
3.5<br />
0.4<br />
5.5<br />
38.9<br />
47.7<br />
4.1<br />
247.4<br />
רוגור 150 מאוחר - 27/4<br />
406.5<br />
0.8<br />
0.6<br />
35.8<br />
25.0<br />
35.8<br />
2.0<br />
188.4<br />
רוגור ***100 מאוחר - 27/4<br />
* ערכים המלווים באותיות זהות אינם ניבדלים בינהם סטטיסטית בהסתברות של 0.05,במבחן ,Tuky & Kramer **או במבחן .Student<br />
*** היתה שריפה בשוליים.<br />
סיכום<br />
באופן כללי טיפולי ההדברה בטלסטאר הפחיתו הנגיעות בזבוב המנהרות<br />
בחלקת החימצה של אל"צ קשת ב-2008. כשבמרבית מועדי ההערכות,<br />
המפרק הנגוע מהצמרת בחלקות ההיקש, נמוך במובהק:<br />
1. ההערכות גם מעידות על יעילות הדברה שונה במשך הזמן של הטיפול<br />
הבודד - כשהטיפול המוקדם )16/3(, משתווה לנתוני ההיקש לאחר 3<br />
שבועות )10/4(. כשהיישום בעת נגיעות הזבוב במרכז הצמח )10/4(,<br />
משתווה לערכי ההיקש לאחר שבועיים )27/4(. והטיפול המאוחר לבדו<br />
)27/4( לא נמצא באף מועד רלוונטי שונה במבוהק מהעדר טיפול.<br />
2. השילוב של טיפול מוקדם ובאמצע, הבא לידי ביטוי גם בחלקות ההגנה<br />
המירבית עד לניטור ב- 27/4, מעיד על יתרון, בהשוואה להיקש ואף לבד<br />
בניטור של ה- 12/5, חודש לאחר היישום השני ב- 10/4.<br />
3. גם הטיפול המשולב של יישום באמצע )10/4( ומאוחר )27/4( היה שונה במובהק<br />
מטיפול מוקדם )16/3( והיקש ב- 5/5, שבוע מהיישום השני ואף ב- 3 18/5,<br />
שבועות מתום הטיפולים, להפחתת הנגיעות בזבוב המנהרות בחימצה.<br />
4. בהתבוננות על פעילות הרוגור, נראה כי התכשיר המיושם דרך הטפטוף,<br />
יודע לעצור התפשטות המזיק בצמח החימצה, למשך כחודש - כאשר<br />
כבר בתאריך 5/5, שבוע מהיישום, בחלקות ההיקש נרשם הזבוב במפרק<br />
4, ובחלקות הרוגור סביב מפרק 6. חודש מהיישום ב- 26/5, הנגיעות<br />
הממוצעת כבר דומה לחלקות הביקורת בניסוי, באתר הסמוך.<br />
5. יתכן וההבדלים היו דרמטיים יותר, אלמלא הריסוס המסחרי שניתן ב- 2/5<br />
על כל החלקה בתיונקס, הידוע כיעיל כנגד הזבוב.<br />
בנתוני היבול והתפלגות רכיבי האיכות, נראית מגמה, אשר לא תמיד עומדת<br />
במבחן הסטטיסטי, כנראה לנוכח השונות הגדולה והקושי לקבל הבדלים<br />
בקציר באמצעות קומביין ניסיונות:<br />
1. היבולים בטיפול המוקדם )16/3( ובטיפול האמצע )16/4(, היו גבוהים<br />
ב- 9% מחלקות ההיקש, שהם 25 קג"ד.<br />
2. במידה וערך ק"ג חימצה כ - 4 ₪ ועלות טיפול ממוצע היא כ- ₪, 15<br />
כלומר 4 ק"ג, הטיפול כדאי.<br />
3. היבולים בחלקות הרוגור היו אף נמוכים מההיקש, יתכן שזה קשור<br />
לשריפה, שהתרחשה בסמוך, אולם חשוב לבחון זאת שנית, מחשש<br />
לפיטוטוקסיות.<br />
4. ההבדלים המענינים שהתקבלו בבחינת התפלגות גודל הגרגרים, נראים<br />
בתצפית הרוגור, כשבטיפול ב- 100 סמ"ק לד', שיעור גודל 22 ו- 20<br />
נמוכים משמעותית מהטיפול ב- 150 וב- 200 סמ"ק לד'. כשיעור גודל<br />
18 )סוג ב'( גבוה יחסית )35.8% בהשוואה ל- 5.5%(.<br />
לאור כל זאת, עולה כדאיות הטיפול נגד זבוב המנהרות בחימצה. בעיקר<br />
מוקדם או כשהנגיעות באמצע הצמח. השילובים מקנים הגנה לאורך זמן,<br />
אולם תרומתם לא ניכרת ביבול החימצה באל"צ קשת ב- 2008.<br />
חיוני לבצע ניסוי חוזר, כשיישום הרוגור דרך מערכת ההשקיה נכלל בין<br />
הטיפולים, ע"מ לגבש המלצות בהתמודדות עם מזיק קשה זה.<br />
תודות<br />
לדודו ולדרור מאל"צ קשת, וליואל ולשי ממכתשים על שיתוף הפעולה<br />
והעזרה לביצוע הניסוי.<br />
| 10 ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי <strong>2009</strong>
שוק גרעיני החמניות לייצוא<br />
הספרדים הינם בני אומה שוחרת פיצוחים. בישראל פותחו זנים עמידים מניבים<br />
גרעינים גדולים, נוחים לפיצוח, המבוקשים בשוק הספרדי. למרות זאת יצוא הגרעינים<br />
הישראלי לספרד קטן לאורך השנים.<br />
אריה חיון חיון<br />
החמנייה הינה צמח ממשפחת המורכבים, השייכת למשפחת גידולי הקיץ.<br />
חקלאי ישראל מייצרים בשנה כ-10,000 טון חמניות לפיצוח, מתוך זה תושבי<br />
מדינת ישראל צורכים בין 2,500 - 3,000 טון גרעינים לפיצוח מידי שנה.<br />
שאר התוצרת מיועדת ליצוא.<br />
עיקר היצוא הישראלי מופנה לספרד, אם כי קיימים עוד מספר שווקים<br />
קטנים מאוד כמו לדוגמא הקהילה הישראלית בארה"ב ומדינות מזרח אירופה,<br />
לשעבר הגוש הקומוניסטי, אך רוב החמניות נשלחות לספרד!<br />
לפני 20 שנה פיצחו בספרד כ-75.000 טון גרעיני חמניות, כאשר הייצור<br />
המקומי עמד על כ-65.000 טון והשאר יובא מארצות הברית. רק בשנת<br />
1989 שלחה ישראל, לראשונה לספרד, חמניות מהזן הישראלי הקצר שהיה<br />
דומה מאוד לאמריקאי, שנקרא )חב"ד(. בשנת 1990 החלו לשווק את הזן<br />
הישראלי הארוך. שיא הייצוא של מדינת ישראל לספרד היה בשנת 1992/93<br />
כ-23.000 טון. כיום מפצחים בספרד מכול הזנים כ-35.000 טון לשנה.<br />
חשוב לציין כי הירידה החדה בצריכת גרעיני החמניות מ-75 אלף טון<br />
ל-35 אלף טון )כ-50% מהצריכה( נובעת בראש וראשונה משינוי בהרגלי<br />
אכילה, בעקבות כניסתה של ספרד לשוק המשותף שלאחריו הפך לאיחוד<br />
העמים האירופאים.<br />
למרות השינוי בהרגלי תזונה מסתבר כי הספרדים עדיין שוחרי פיצוחים אפילו<br />
יותר מהישראלים. תרבות אכילת גרעיני החמניות מפותחת בקרב הספרדים.<br />
ישנם בתי קלייה שהוקמו לפני 220 שנה. בספרד קיים מונח שבתרגום לעברית<br />
אפשר לתארו כקליית ארטיזנל. חובבי בישול הגורמה מכירים את המושג<br />
ארטיזנל, משמעותו אכילת אוכל עשוי עבודת יד, מסתבר שיש גורמה גם<br />
בגרעיני חמניות. הללו נקלים בתנור המוסק בעץ, כשסוג העץ המבוקש ביותר<br />
הוא עצי פרי הדר, המעניקים לגרעין הקלוי ארומה מעודנת וטעימה.<br />
בספרד עצמה אין כמעט גידול חמניות, שכן בהיעדר מחזור זרעים מתאים,<br />
לקו רוב השדות בעלקת החמנית המונעת מגידולים להתפתח. ארצות<br />
הברית, ארגנטינה, סין וישראל הן הספקיות המרכזיות של גרעינים לפיצוח<br />
בספרד.<br />
חלוקת פלחי שוק הגרעינים הספרדי על פי מדינות מייבאות- השוואה<br />
באחוזים<br />
מדינה<br />
ארגנטינה<br />
ארצות הברית<br />
סין<br />
אחרים<br />
ישראל<br />
שנת 2008<br />
30.02%<br />
39.53%<br />
12.94%<br />
9.57%<br />
12.94%<br />
שנת 2007<br />
33.09%<br />
30.33%<br />
20.00%<br />
2.07%<br />
14.51%<br />
שנת 2006<br />
33.33%<br />
38.67%<br />
8.0%<br />
4.0%<br />
16.00%<br />
הזן הישראלי נחשב למשובח מבין הגרעינים. חזותו החיצונית נאה ואנחנו הרי<br />
“אוכלים בעיניים". אורכו של הגרעין ורוחב כתפיו מגיע עד 9 מילימטרים,<br />
מאפשר להחזיקו בנוחות על מנת לפצחו ללא הטרחה הכרוכה בהכנסת<br />
האצבעות לפה בזמן הפיצוח כפי שנעשה בזנים אחרים, קטנים יותר. יתרון<br />
נוסף הוא אחוז השומן הנמוך בגרעין. לגרעין הישראלי יש תכולת שמן הנעה<br />
בין - 23% 18% לעומת תכולה של - 32% 28% של גרעינים אחרים. כך<br />
שהגרעין הישראלי נחשב כבריא יותר.<br />
כאמור, למרות התוצרת הטובה, ירד בהדרגה, במהלך השנים, יצוא הגרעינים<br />
מישראל לספרד מהסיבות הבאות: אחת הסיבות נעוצה במחירם הגבוה של<br />
הגרעינים מישראל. בשוק הסחורות אין וואקום. כאשר סוחר לא מספק הזמנה<br />
בזמן או שהוא דורש מחיר גבוה מידי תמיד יהיו שחקנים נוספים שישמחו<br />
לתפוס את מקומו בזירה. המחירים הגבוהים של הגרעינים מישראל גרמו<br />
11<br />
ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי | <strong>2009</strong>
לכך שמדינות נוספות נכנסו לשוק כגון סין וארגנטינה אשר סיפקו גרעינים<br />
במחירים נמוכים יותר.<br />
יבוא גרעיני חמניות לספרד: השוואה בין זני חמניות - בטונות<br />
שם הזן<br />
זן אמריקאי EL<br />
זן אמרקאי<br />
וזן ארגנטינאי קצר<br />
זן ישראלי ד.י.ד ושמש<br />
שנת<br />
2008<br />
8,000<br />
24,300<br />
4,800<br />
שנת<br />
2007<br />
7,500<br />
23,000<br />
7,500<br />
שנת<br />
2006<br />
11,000<br />
16,000<br />
6,000<br />
שנת<br />
2005<br />
7,500<br />
17,500<br />
7,500<br />
זאת ועוד, כתוצאה מן המשבר כלכלי העולמי פחת הביקוש לזרעי חמניות.<br />
משבר האשראי מונע מן הסוחרים להזמין הזמנות גדולות והדבר בא לידי<br />
ביטוי בכך שאם בעבר היו הסוחרים מזמינים סחורה לשנה מראש, היום הם<br />
זהירים יותר ומזמינים כמות קטנה אותה הם בטוחים כי יוכלו לשווק.<br />
במקביל, הצרכנים הפרטיים קונים פחות, שכן פיצוחים נחשבים למותרות<br />
ואנשים הנאלצים לחסוך בהוצאותיהם מתחילים בקיצוץ המותרות.<br />
סיבה נוספת שגרמה לירידת הביקוש היא אופיים השמרני של סוחרי ספרד.<br />
מדינות אירופה עברו לשימוש במטבע אחיד - היורו, ולמרות זאת בספרד רוב<br />
הסוחרים עדיין מבצעים חישובים לפי המטבע המקומי שקדם ליורו, הפזטה.<br />
התוצאה היא, לדוגמא, שאם בעבר שילמו הסוחרים 2 דולר לק"ג שהם שווים<br />
ל-270 פזטות הרי שהיום, עקב המעבר ליורו, הם שווים ל- 320 פזטות כך<br />
שהסוחרים מרגישים שכיום הם משלמים מחיר יקר יותר, עבור אותה סחורה,<br />
שבעבר שילמו בעבורה פחות.<br />
מלחמות שוורים וגרעינים<br />
התפלגות צרכני גרעיני החמניות בספרד היא כדלקמן: ילדי בתי הספר<br />
העממי והתיכוני מהווים כ-50% מסך הצרכנים , אוהדים במגרשי הכדורגל<br />
מהווים כ-20%, צופים במלחמות השוורים עוד כ-20% והיתר כ-10% הם<br />
בלייני הפאבים והבארים.<br />
מבחינה טופוגרפית מפצחי הגרעינים בחצי האי האיברי - ספרד, נחלקים לפי<br />
אזורים באופן הבא: בצפון כמעט ולא מפצחים חמניות, במרכז מפצחים כ-<br />
25% כאשר הם דורשים את האיכות הטובה ביותר ובשפלת חוף הים התיכון<br />
ודרום ספרד, מפצחים את הרוב כאשר אין מקפידים על איכות גבוהה, כמו<br />
במרכז ספרד. מה שמסביר את ייצוא גרעיני החמניות מישראל בעיקר למרכז<br />
ספרד. יש לציין שהסוחרים במרכז מקפידים על איכות הגרעין, גודלו וחזותו<br />
החיצונית. ואילו סוחרים מאזורים אחרים מחפשים להוזיל עלויות ומערבבים<br />
חמניות מסוגים שונים ומוכרים אותם כגרעינים מישראל.<br />
)במרכז מפצחים גרעינים בגודל +9 ממ' ובדרום ושפלת החוף אוכלים גרעינים<br />
יותר קטנים שגודלם נע לרוב סביב +8 ממ' וכן 7-9 ממ'(<br />
הצפת השוק<br />
בשנת 2008 עלו מחירי הסחורות בכל רחבי העולם וכתוצאה מכך גדל מזרע<br />
החמניות בארץ. אם בשנה ממוצעת זורעים כ-80,000 דונם בשנת 2008<br />
נזרעו כ-125,000 דונם. חקלאים רבים הניחו כי הגאות במחירים תמשך<br />
ומיהרו לזרוע חמניות. המחירים שירדו בשנה הנוכחית הותירו חקלאים רבים<br />
וחצי תאוותם בידם.<br />
כך הצפת השוק בסחורות וירידת הביקוש גרמו לירידת מחירים חדה. לשם<br />
המחשה, בשנת 2007 נמכר גרעין 9 ממ' )רוחב כתפיים( ב-1,800$ לטון,<br />
בתחילת עונת 2008 )ספטמבר 2008( נמכר ב-3,000$ לטון ולעומת זאת,<br />
המחיר עומד היום על כ-1,600$ לטון.<br />
החקלאי הישראלי אינו יכול לבחון את השוק בשנה אחת בכלל ובשנה<br />
זו בפרט ועליו להימנע מלהסיק מסקנות כגון יציאה מהשוק כי, כאמור,<br />
קיימים שחקנים נוספים בשוק החמניות שימהרו לתפוס את מקומו<br />
| 12 ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי <strong>2009</strong>
כמו כן, חקלאי ישראל, שבעבר עבדו מול הסוחרים העמידו את המחיר ב- $<br />
שווה ערך לש"ח. היום החקלאים לעומת זאת מדברים רק בש"ח ומי כמונו<br />
יודע שבעבר הלא רחוק שילמנו על כל $1 בערך ₪ 4.6 ובזמן האחרון ירד<br />
הדולר לשפל של ₪ 3.85 לאחד $. בעקבות זה עלו המחירים לקונים בספרד,<br />
כגודל פיחות הדולר לעומת השקל.<br />
המשבר הנוכחי מזכיר לי את המשבר שהתרחש בשוק הגרעינים אחרי שנת<br />
השיא של 1992. - 3 ישראל החלה לייצא לספרד את הגרעין הארוך, בעקבות<br />
הביקושים עלו המחירים ואף הוגדלו שטחי המזרע בארץ. שנה לאחר מכן<br />
התברר כי המחירים הגבוהים מרתיעים את הצרכנים וכתוצאה מכך ירדה<br />
הדרישה לגרעיני החמניות הישראלים.<br />
ניקיון הגרעינים<br />
הספרדים מודדים את אורך ורוחב הגרעין במילימטרים. ומשום מה חקלאי<br />
ישראל עובדים מול הסוחרים באינצ'ים, לדוגמה החקלאי מוכר גודל 22/64"<br />
אינץ' השווה ל 8.73 ממ' כך שאיכות הניקיון תהייה פחות טובה מאשר היו<br />
עובדים במילימטרים. כתוצאה מכך יש ירידה באיכות הניקיון הנשלחת לחו"ל.<br />
בתקופה האחרונה ישנו אחוז קטן של חקלאים שעברו להשתמש באינצים, כי<br />
הבינו את החשיבות של נושא ניקיון הגרעינים. על כל החקלאים להבין שעליהם<br />
לשנות את צורת מיון החמניות, לזו הנהוגה בספרד, לטובת הענף כולו.<br />
לסיכום, לא ברור עד מתי ימשך המשבר הכלכלי העולמי ולכן קשה לשער<br />
את סופו ותוצאותיו. לדעתי, החקלאי הישראלי אינו יכול לבחון את השוק<br />
בשנה אחת בכלל ובשנה זו בפרט ועליו להימנע מלהסיק מסקנות כגון<br />
יציאה מהשוק כי, כאמור, קיימים שחקנים נוספים בשוק החמניות שימהרו<br />
לתפוס את מקומו.<br />
בעניין המחירים, חייבים לשמור על יציבות המחירים כי השוק דורש יציבות<br />
ומתנהל כך בכול מקום ובכול ענף, כך שישראל אינה שונה ממדינות אחרות.<br />
לעיתים כדאי לספוג עלייה במחירים ולהמשיך לשמור על מחיר יציב, גם<br />
כשהרווח קטן. כדאי שנדע ונפנים: “למצוא את הלקוח קשה, לשמור על<br />
הלקוח קשה עוד יותר ולאבד אותו קל מאוד"<br />
לדעתי צריך החקלאי לתפוס את עצמו כ"סוחר" משום שהוא עוסק במכירת<br />
היבול שלו. מומלץ לחקלאי לבדוק את עצמו ולבחון את העסק שלו בטווח<br />
של לפחות חמש שנים ולאמוד את רווחיו או הפסדיו.<br />
מניסיוני בשוק הישראלי, אין לחקלאי בענף החמניות הפסד בחמש שנים<br />
האחרונות ולכן צריך לשמור על הקיים ולטפח את השוק בכדי שיניב פירות,<br />
גם לאחר המשבר העולמי שלא יישאר לעד. הנני מאחל לכולם שנת יבולים<br />
טובה ופורייה.<br />
אריה חיון חיון<br />
מנכ"ל זרעי חמניות בשער העמקים בעשור האחרון, יועץ חקלאי בגידולי<br />
שדה בארגנטינה, דרום אפריקה, ספרד ורומניה.<br />
התמחות: ביצור זרעי וגרעיני חמניות ושיווקם, פופקורן וסויה.<br />
13<br />
ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי | <strong>2009</strong>
סיכום מקצועי של המחקר וההדרכה<br />
בתירס מתוק, בשנת 2008<br />
אפרים צוקרמן - מנהל תחום גד"ש וממ"ר מספוא ותירס, שה"מ.<br />
כללי<br />
שטחי התירס המתוק לתעשייה ושיווק טרי, יהיו בשנת 2008 בהיקף של כ-42,000<br />
דונמים. יבול הקלחים הנאסף היה 69,900 טון, מזה מפעלי המזון קלטו 61,000<br />
טון קלחים והיקף יצור התירס לשיווק טרי היה כ-8,900 טון קלחים.<br />
האקלים הנוח באביב המוקדם ותחילת הקיץ, הביא ליבולים גבוהים בתחילת<br />
העונה, אך הפסקת הגשמים המוקדמת וקיצוץ המכסות המים לחקלאים גרמה<br />
לא אחת לצמצום שטחי מזרע או לשיבושים בהשקיה שפגעו לעיתים ביבול.<br />
חשוב לציין שבשנים האחרונות קטיף התירס, בעיקר לשיווק טרי מתבצע<br />
כמעט לאורך כל חודשי השנה. כתוצאה מכך ממוצע היבול הכללי היה<br />
כ-1.66 טון לדונם. הפחת במפעלי המזון היה בשנת 2008 נמוך מאד 6.6%<br />
שהוא הנמוך ביותר בעשר השנים האחרונות. מאידך, החל מאמצע העונה<br />
ניכרה פעילות גבוהה מהרגיל של נובר הסזמיה.<br />
הבעיות העיקריות שליוו את ענף התירס המתוק בשנת 2008 והטיפול בהן:<br />
1. ירידה ברווחיות כתוצאה מעליה בתשומות בעיקר מים, דשנים, דלק<br />
ועלויות עבודה. יכולתו של הענף להתמודד עם מגמה זו, היא, צמצום<br />
הוצאות הגידול ושיפור הממשק.<br />
2. העלאת היבול על ידי בחינת זנים חדשים בעלי פוטנציאל יבול גבוה,<br />
המתאימים לתעשייה ולשיווק טרי. מבחני הזנים נערכו באתרים שונים,<br />
מתוך כוונה להתאים את מועד המבחן למועדי הזריעה המקובלים באזור<br />
בו נזרע המבחן.<br />
3. התפשטות תופעת ההתייבשות והתמוטטות שדות תירס סמוך למועד הקציר<br />
)בעיקר בזן ג'ובילי אך גם בזנים אחרים כולל תירס למספוא(, מאיימת על<br />
המשך הגידול באזורים שונים בארץ ובעיקר בגליל העליון.<br />
4. ייעול הדברת מזיקי התירס הוא דבר המחייב בדיקה מתמדת לאורך כל<br />
השנים. הארכת עונת הגידול לשוק הטרי מחייבת בחינת תכשירי הדברה<br />
ושילובים ביניהם במשך כל עונת הגידול כדי לייעל את ההדברה בהתאם<br />
לאוכלוסיית המזיקים וכן לבחון את ממשק ההדברה בעונות השוליים.<br />
כמו כן חשוב לבחון את ספי הפעולה הכלכליים להדברת המזיקים במטרה<br />
לייעל ולהוזיל את הטיפולים כנגד מזיקי התירס.<br />
5. קוטלי עשבים קלאסיים כגון אטרזין ואלאפז עומדים לצאת משימוש<br />
עקב המגמה בשוק האירופי להמעיט את השימוש בתכשירים הנראים<br />
כמסוכנים לשמירה על הסביבה. מכיוון שחומרים אלה נמצאים ברשימת<br />
החומרים העתידים לצאת משימוש יש לאתר קוטלי עשבים שייתנו מענה<br />
חליפי. ניסויים בהדברת עשבים בתירס, נערכים באופן שגרתי למדי מדי<br />
שנה על ידי המחלקה להדברת עשבים במנהל המחקר החקלאי. הניסויים<br />
נערכו במספר אתרים, בהם נבדקו עיתויי הטיפולים ויעילות ההדברה של<br />
חומרים חדשים בהשוואה לקוטלי עשבים קיימים. בנוסף, נבדקה יעילות<br />
השילוב של קוטלי עשבים מקבוצות כימיות שונות.<br />
נושאי המחקר שטופלו בשנת 2008<br />
1. מבחני זנים:<br />
בשנת 2008 נערכו ארבעה מבחני זנים של תירס מהקבוצות הבוטניות SU<br />
ו-SE )תירס מתוק רגיל( וכן שישה מבחני זנים מהקבוצה הבוטנית Sh2)תירס<br />
סופר מתוק(. המבחנים נערכו באתרים שונים, החל מהערבה הדרומית באביב<br />
המוקדם וכלה בבקעת בית שאן בסתיו המאוחר. מבחני הזנים נערכו מתוך<br />
מגמה להתאים את מועד המבחן למועדי הזריעה המקובלים באזור בו נזרע<br />
המבחן, כולל עונות שולים מוקדמות ומאוחרות.<br />
2. הדברת מזיקים:<br />
מערכת ניסויים נוספת בשנת 2008, עסקה בהדברת מזיקי התירס. הארכת<br />
עונת הגידול לשיווק טרי מחייבת חייבה בחינת שימוש מושכל בתכשירי<br />
הדברה ושילובים ביניהם, זאת כדי לייעל את ההדברה בהתאם לאוכלוסיית<br />
המזיקים. השנה נבחן מודל התפתחות המזיקים בסתיו העמק יזרעאל בעיקר<br />
נוברים והליוטיס. במקביל לבחינת הדינאמיקה של התפתחות אוכלוסיות<br />
המזיקים נערכו במקביל ניסויים בקוטלי מזיקים שונים והשפעתם על גודל<br />
אוכלוסיות המזיקים זאת במטרה לייעל ולהוזיל את הטיפולים כנגד מזיקי<br />
התירס בסתיו.<br />
3. תופעת ההתייבשות של שדות תירס סמוך למועד הקטיף:<br />
אחת הבעיות המרכזיות בשנים האחרונות הייתה התמוטטות של שדות<br />
תירס סמוך למועד הקטיף. נושא זה שעמד במרכז המחקר לטווח ארוך<br />
בשנים האחרונות ומומן ברובו על ידי המדען הראשי של משרד החקלאות.<br />
על התקדמות המחקר, דווח בשנים הקודמות. הניסויים בנושא זה צומצמו<br />
בשנים האחרונות כמעט לחלוטין, מחוסר במימון.<br />
בשנת 2008 חודש המחקר על ידי חוקר חדש דר' אופיר דגני, ובמימון האגף<br />
לירקות במועצת הצמחים. דיווח ראשוני על התקדמות המחקר ניתן בכנס<br />
השנתי של האגודה הפיטופתולוגית )האגודה הישראלית למחלות צמחים(.<br />
במקביל להיבטים הפיטופתולוגיים נמשכו השנה התצפיות על זני תירס<br />
המגלים עמידות/סבילות לתופעה. מבחן הזנים לעמידות/סבילות שנערך<br />
בקרקעות נגועות במחלה בעמק החולה, הראה, שמספר זנים מגלים סבילות<br />
יפה לתופעה. כתוצאה מכך ניתן יהיה להמליץ על זנים שאותם רצוי לזרוע<br />
בקרקעות או בעונות שנה בהן חלקות התירס עלולות להיפגע מהמחלה.<br />
לסיום ברצוני להודות למדריכי שה"מ ומדריכי חברת הקטיף, לחברות הזרעים<br />
וחומרי ההדברה על שיתוף הפעולה בעבודות המו"פ ובתצפיות השדה.<br />
תודה מיוחדת לחקלאים בכל רחבי הארץ על עזרתם הרבה בהקצאת שטחים<br />
לניסויים ובנכונותם לשים כתף בכל עת בעיבודים באסיף ובכל שנדרש.<br />
| 14 ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי <strong>2009</strong>
בדיקה של מינוני חוטים ל"בלבול"<br />
ההלקטית הורודה<br />
אריאלה ניב, מתניה צונץ, שגיא לב - מועצת הכותנה<br />
תאיר דהאן, יהודית מזרחי, גבי קולודני, דגנית שדה, נילי פחטר - פקחים<br />
)זהו דו"ח מקוצר. הדו"ח המלא מופיע באתר של מועצת הכותנה, במסגרת<br />
דיווחי מחקרים(.<br />
תקציר<br />
מטרת הניסוי היתה: יישום מינונים שונים של אמצעי פרומון בהשוואה למינון<br />
הסטנדרטי ולהיקש ללא “בלבול", כדי לבחון מהו המינון היעיל ביותר.<br />
הניסוי בוצע ב-5 אתרים: גת, צב"ר קמ"ה, מרחביה, גד"ש העמק, גדות,<br />
בשדות מהזן פימה.<br />
המינונים שנבדקו היו: 25 חוטים )של 160 מ"ג( לדונם, ביישום מוקדם; 50<br />
חוטים לדונם, ביישום מוקדם; 50 חוטים לדונם - 25 חוטים ביישום מוקדם<br />
ו-25 חוטים אחרי כ-5-6 שבועות; היקש ללא “בלבול".<br />
מס' הריסוסים נגד הלקטית ורודה ב-4 מהאתרים היה נמוך יותר בטיפול<br />
ה-50 חוטים לדונם מאשר בטיפול ה-25 חוטים לדונם.<br />
עלויות ההדברה של ההלקטית הורודה והנזק היו נמוכות יותר בטיפולים<br />
בהם היתה תוספת חוטים, למעט בצב"ר קמ"ה.<br />
מספר הימים הממוצע הנמוך ביותר מתאריך יישום ה"בלבול" עד הריסוס<br />
הראשון היה בהיקש, לאחריו בטיפולים 25+25, 25, ו-50 חוטים לדונם.<br />
למרות שלא נתקבלו הבדלים מובהקים בין הטיפולים ברמת הנזק בסוף<br />
העונה נראה כי תוספת החוטים תרמה ליעילות ה"בלבול".<br />
מבוא<br />
השימוש בפרומונים ל"בלבול" ההלקטית הורודה מקובל בארץ שנים רבות,<br />
כאשר משנת 2004 “מבולבלים" כל שדות הכותנה בארץ. המינון המקובל<br />
ליישום חוטים/טבעות הוא 25 חוטים לדונם, פעם אחת, בסוף אפריל-תחילת<br />
מאי.<br />
מגדלי הכותנה האורגנית מיישמים את ה"בלבול" שלוש פעמים: כ 25 חוט<br />
טים/טבעות בתחילת מאי, ואח"כ עוד פעמיים בהפרשים של חודש זה מזה.<br />
לטענתם הגדלת המינונים, יחד עם אמצעים נוספים שהם נוקטים, מאפשרים<br />
להם להימנע מנזק מההלקטית הורודה.<br />
מגדלים של כותנה רגילה החלו לאמץ את המינונים המקובלים בכותנה האוט<br />
רגנית, ללא בדיקה מסודרת. זה הביא לכך שבשנים 2001-2002 בצענו ניסוי<br />
ארצי ב-11 אתרים, להשוואה בין מינונים שונים של חוטי פרומון ל"בלבול"<br />
ההלקטית הורודה. המינונים שנבדקו היו: 25 חוטים לדונם ביישום מוקדם<br />
)המינון הסטנדרטי(, 50 חוטים לדונם ביישום מוקדם, 3*25 חוטים לדונם<br />
)25 חוטים ביישום מוקדם, לאחר חודש תוספת של 25 חוטים, ולאחר חודש<br />
נוסף תוספת של 25 חוטים(. מתוצאות הניסויים עלה כי די ביישום של 25<br />
חוטים לדונם ל"בלבול" ההלקטית הורודה.<br />
בשנים הראשונות הביא ה"בלבול", ברוב המקרים, לירידה במספר הריסוסים<br />
נגד המזיק ללא נזק רב לשדות, וכתוצאה מכך, לשינויים חיוביים במהלך<br />
ההדברה כולה.<br />
בשנים האחרונות התעצמו אוכלוסיות ההלקטית הורודה מאוד, ובנוסף על<br />
ה"בלבול" היה צורך לרסס מספר רב של ריסוסים.<br />
מצב זה הביא יותר מגדלים להעלות את המינונים של אמצעי ה"בלבול, כל<br />
אחד למינון כראות עיניו, ולמועדי יישום שונים. מדיווחים מהשטח עולה<br />
כי בחלק מהמקומות שבהם הוסיפו אמצעי “בלבול" )חוטים או רצועות(,<br />
היתה ירידה בנגיעות ובמספר הריסוסים. דיווחים אלו לא התבססו על<br />
ניסויים מבוקרים.<br />
התעצמות האוכלוסיות של המזיק, הריסוסים הרבים, חשד לפיתוח “עמידות"<br />
לפרומונים - כל אלה הביאו לצורך לחזור בניסוי על בדיקת מינונים שונים<br />
של הפרומון ל"בלבול" ההלקטית הורודה.<br />
בעיה מרכזית בהעמדת ניסויים בפרומונים “לבלבול" הלקטית ורודה היא<br />
גודל החלקות )70-100 דונם( הנדרש, כדי שלא תהיינה הפרעות בין טיפול<br />
לטיפול. מגבלה זו מונעת מציאת שטחים גדולים מספיק ועם זאת אחידים,<br />
להעמדת ניסוי עם מספר טיפולים בחזרות. מכאן נגזרה הגישה של ביצוע<br />
הניסוי תוך מבט על כל המדינה כעל שטח הניסוי, כשכל תצפית )בה תהיה<br />
חזרה אחת מכל טיפול( תהווה “בלוק" בניסוי הכולל.<br />
מטרת הניסוי<br />
יישום מינונים שונים של אמצעי פרומון בהשוואה למינון הסטנדרטי ולהיקש<br />
ללא “בלבול", כדי לבחון מהו המינון היעיל ביותר.<br />
מתכונת העבודה<br />
הניסוי בוצע ב-5 אתרים: גת, צב"ר קמ"ה, מרחביה, גד"ש העמק, גדות,<br />
בשדות מהזן פימה.<br />
הטיפולים בכל אתר:<br />
א. 25 חוטים )של 160 מ"ג( לדונם, ביישום מוקדם )בסוף אפריל, תחילת<br />
מאי, על שיפודים(.<br />
ב. 50 חוטים לדונם, ביישום מוקדם, כנ"ל.<br />
ג. 50 חוטים לדונם, 25 חוטים ביישום מוקדם ו-25 חוטים אחרי כ-6 שבוע<br />
עות.<br />
ד. היקש לא מבולבל )שטופל בריסוסים(.<br />
כל טיפול יושם על שטח של 54-130 דונם, כשהם צמודים או דרך מפרידה<br />
ביניהם.<br />
הבדיקות שנעשו בניסוי-<br />
כל טיפול נחלק לארבע חזרות:<br />
א. בכל טיפול הוצבו 4 מלכודות פרומון שנבדקו, לפחות, פעמיים בשבוע.<br />
-<br />
| 16 ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי <strong>2009</strong>
ב. מכל חזרה נדגמו 4x100 פרחים לנוכחות רוזטות עם תחילת הפריחה.<br />
ג. מכל חזרה נדגמו 25x4 הלקטים, לבדיקת ביצים וזחלים, פעם בשבוע החל<br />
משבועיים מפריחה. )הבדיקות צופפו בהתאם לנגיעות ולריסוסים( בגד"ש<br />
העמק נאספו בכל תאריך דגימה 100 הלקטים מטיפול, ללא חזרות.<br />
ד. לפני הקטיף נדגמו מכל חזרה 4*4 קטעים באורך מטר. ההלקטים ה"טובים"<br />
נספרו, וההלקטים הפגועים נאספו ונבדקו. מהנתונים חושב אחוז הפגיעה<br />
מהלקטית ורודה בכל טיפול.<br />
שטח טיפול ההיקש היה 50 ד'. שטח טיפול ה-50 חוטים לדונם היה 160<br />
ד'. )שניהם בחלקה 36(. שטח טיפול ה-25+25 חוטים לדונם היה 130 דונם.<br />
שטח טיפול ה-25 חוטים לדונם היה 120 ד' )שניהם בחלקה 33(. ה + במפה<br />
מציינים את מיקום מלכודות הפרומון.<br />
מפות של כל האתרים שנבדקו הועלו על תוכנת .ARCVIEW על המפות<br />
סומנו גם מקורות פוטנציאליים לאילוח במזיק, ונמדדו המרחקים מהטיפולים<br />
השונים אל מקורות אלה. נתונים אלה שמשו לניתוחים סטטיסטיים בתוכנת<br />
SAS במבחן דנקן.<br />
תאריך זריעה<br />
תאריך יישום<br />
הפרומונים<br />
תאריך יישום<br />
הפרומון הנוסף<br />
6.6<br />
25.4<br />
18.3<br />
גת<br />
10.6<br />
28.4<br />
חלקה 19.3-33<br />
חלקה 24.3-36<br />
צב"ר קמ"ה<br />
מרחביה<br />
איור 2. צב"ר קמ"ה - לכידות של עשי זחל ורוד במלכודות פרומון )ממוצע<br />
ושגיאת תקן(<br />
6.6<br />
30.4<br />
17.3<br />
גד"ש העמק<br />
גדות<br />
11.6<br />
4.6<br />
24-25.4<br />
4.5<br />
20-21.3<br />
9-10.3<br />
טבלה 1. תאריך הזריעה ומועדי יישום הפרומונים בחלקות הניסוי השונות<br />
תוצאות<br />
באיורים הבאים מוצגות מפות של שניים מהאתרים של אחוז ההלקטים<br />
הנגועים בביצים+בקיעות, בתאריכי הדגימה השונים, של -אחוז ההלקטים<br />
הנגועים בזחלים בתאריכי הדגימה השונים, לכידות במלכודות פרומון, מספר<br />
הריסוסים והנזק בסוף העונה באותם אתרים.<br />
האתר הראשון שיוצג היה בשדות צב"ר קמ"ה.<br />
לכידות של עשי זחל ורוד היו רק בהיקש במשך כל העונה )איור 2(, כ-10<br />
עשים במלכודת ל-3-4 לילות בתחילת העונה עד למאות בסוף העונה.<br />
בנוסף היו לכידות של כ-10 עשים ומטה רק בטיפול ה-50 חוטים לדונם,<br />
החל מסוף אוגוסט.<br />
איור 3. צב"ר קמ"ה - אחוז ההלקטים הנגועים בביצים+בקיעות )ממוצע<br />
ושגיאת תקן(<br />
איור 1. צב"ר קמ"ה - מפת הניסוי<br />
אוכלוסיית ההלקטית הורודה בצב"ר קמ"ה החלה מאוחר בעונה )איור 3(.<br />
לראשונה נמצאו ביצים בהיקש 83 ימים לאחר יישום ה"בלבול" בטיפולי<br />
ה"בלבול". בשיאה הגיעה הנגיעות בהיקש ל-17% לערך, לקראת השילוך.<br />
גם בטיפול ה-50 חוטים לדונם נמצאו ביצים ובקיעות, ברמה גבוהה יותר<br />
מאשר בטיפולי ה-25 וה-25+25 חוטים לדונם.<br />
17<br />
ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי | <strong>2009</strong>
הנזק להלקטים בסוף העונה מוצג באיור 6. בטיפול ה-25 חוטים לדונם, 50<br />
חוטים לדונם, 25+25 חוטים לדונם והיקש היה הנזק 0.8%, 2.8% , 1.6%<br />
ו-7.2%, בהתאמה )איור 10(.<br />
אתר נוסף היה במרחביה<br />
איור 4. צב"ר קמ"ה - אחוז ההלקטים הנגועים בזחלים )ממוצע ושגיאת תקן(<br />
גם הנגיעות בזחלים בהיקש החלה 83 ימים לאחר יישום ה"בלבול" בטיפולים<br />
האחרים )איור 4(. בשיאה נמצאו זחלים ב-15% מההלקטים בבדיקה בסוף<br />
העונה. הנגיעות בשאר הטיפולים נעה בין 1% ל-9%.<br />
איור 7. מרחביה - מפת הניסוי<br />
שטח טיפול ה-25 חוטים לדונם היה 115 דונם, שטח טיפול ה-50 חוטים<br />
לדונם היה 136 דונם, שטח טיפול ה-25+25 דונם היה 105 דונם ושטח<br />
ההיקש היה 101 דונם.<br />
איור 5. צב"ר קמ"ה - ריסוסים נגד הלקטית ורודה<br />
באיור 5 מוצגים הריסוסים שנתנו נגד הלקטית ורודה. טיפול ה-25 חוטים<br />
לדונם רוסס 5 פעמים, טיפול ה-50 חוטים לדונם רוסס 4 פעמים, טיפול ה-<br />
25+25 חוטים לדונם רוסס 6 פעמים וההיקש רוסס 10 פעמים. החלוקה בין<br />
התכשירים היתה: טלסטאר- 2,2,3 ו-6 בהתאמה. טיטאן-ריסוס אחד, למעט<br />
בטיפול ה-50 חוטים לדונם. סופרתיון- 2,2,2 ו-3, בהתאמה.<br />
איור 8. מרחביה - לכידות של עשי זחל ורוד במלכודות פרומון )ממוצע<br />
ושגיאת תקן(<br />
איור 6. צב"ר קמ"ה - אחוז הנזק להלקטים הפתוחים לפני הקטיף )ממוצע<br />
ושגיאת תקן(<br />
באיור 8 מוצגות הלכידות במלכודות הפרומון. הלכידות היו כמעט רק<br />
בהיקש, והחלו בתחילת מאי. בסוף אוגוסט נלכדו בהיקש למעלה מ-120<br />
עשים ל-3-4 לילות..<br />
באיור 9 מוצגים נתוני הנגיעות בביצים ובבקיעות.<br />
| 18 ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי <strong>2009</strong>
רמה נמוכה של נגיעות בזחלים החלה כבר ביולי בשלושת הטיפולים, למעט<br />
בטיפול ה-25 חוטים לדונם, שם החלה הנגיעות בזחלים בעשרת האחרונה<br />
של אוגוסט )איור 10(. בטיפולים האחרים עלתה הנגיעות בעשרת האחרונה<br />
של אוגוסט. בטיפול ה-25+25 חוטים לדונם לא עלתה הנגיעות על 6% ואילו<br />
בטיפול ה-50 חוטים לדונם וההיקש נע השיא בין 15 ל-20%.<br />
איור 9. מרחביה - אחוז ההלקטים הנגועים בביצים+בקיעות )ממוצע ושגיאת<br />
תקן(<br />
הנגיעות בביצים ובבקיעות החלה בהיקש ובטיפול ה-50 חוטים לדונם רק<br />
בתחילת אוגוסט. לקראת השליש האחרון של אוגוסט עלתה הנגיעות לרמות<br />
גבוהות מאוד. בהיקש היא הגיעה לשיא של 50% מההלקטים בסוף אוגוסט<br />
ואילו בטיפול ה-50 חוטים לדונם השיא היה למעלה מ-60% ב-16.8. בטיפול<br />
ה-25+25 חוטים לדונם היה השיא כ-50%, באותו תאריך. הנגיעות בטיפול<br />
ה-25 חוטים לדונם היתה נמוכה יותר, ובשיאה הגיעה לכ-40% ב-18.8.<br />
איור 11. מרחביה - ריסוסים נגד הלקטית ורודה<br />
באיור 11 מוצגים הריסוסים שנתנו נגד הלקטית ורודה. טיפול ה-25 חוטים<br />
לדונם רוסס 7 פעמים, טיפול ה-50 חוטים לדונם רוסס 6 פעמים, טיפול ה-<br />
25+25 חוטים לדונם רוסס 6 פעמים וההיקש רוסס 12 פעמים. החלוקה בין<br />
התכשירים היתה: טלסטאר- 1,2,2 ו-3 בהתאמה. טיטאן-ריסוס אחד בטיפולי<br />
ה-25 חוטים לדונם וההיקש. סופרתיון- 5,4,4 ו-8, בהתאמה.<br />
איור 10. מרחביה - אחוז ההלקטים הנגועים בזחלים )ממוצע ושגיאת תקן(<br />
איור 12. מרחביה - אחוז הנזק להלקטים הפתוחים לפני הקטיף )ממוצע ושגיאת<br />
תקן(<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
hasadot@gmail.com<br />
19<br />
ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי | <strong>2009</strong>
הנזק להלקטים בסוף העונה מוצג באיור 12. בטיפול ה-25 חוטים לדונם,<br />
50 חוטים לדונם, 25+25 חוטים לדונם והיקש היה הנזק 9.2%, 7.8% , 2.9%<br />
ו-7.9%, בהתאמה.<br />
בטבלה 2. מוצגים אחוזי הנזק להלקטים הפתוחים, והניתוחים הסטטיסטיים<br />
לכל אתר, לפי מבחן דנקן. בגת היה הבדל מובהק רק בין ההיקש לטיפולים<br />
25 ו-50 חוטים לדונם. בצב"ר קמ"ה היה ההיקש שונה, במובהק, מכל<br />
הטיפולים.<br />
טבלה 2. סיכום אחוזי הנזק להלקטים הפתוחים<br />
טבלה 4. סיכום עלויות ההדברה של ההלקטית הורודה והנזק<br />
רק בצב"ר קמ"ה היו עלויות ההדברה והנזק נמוכות בטיפול ה-25 חוטים<br />
לדונם בהשוואה לטיפולים האחרים. בגת, גד"ש העמק וגדות היו עלויות<br />
ההדברה והנזק בטיפול ה-50 חוטים לדונם יותר נמוכות מאשר בטיפולים<br />
האחרים. במרחביה היו עלויות ההדברה והנזק בטיפול ה-25+25 חוטים לדונם<br />
יותר נמוכות מאשר בטיפולים האחרים. עלויות ההדברה והנזק בהיקש היו<br />
גבוהות בכ-80-200 שקל מאשר בשאר הטיפולים, למעט בגדות.<br />
בניתוח סטטיסטי של עלויות ההדברה והנזק בכל האתרים נמצא ההיקש<br />
שונה, במובהק, מטיפולי ה-25 ו-50 חוטים לדונם.<br />
ערכי ממוצעים באותה שורה המסומנים באותה אות אינם נבדלים סטטיסטית<br />
)מובהקות 95%(.<br />
במרחביה לא נמצאו הבדלים סטטיסטיים בין הטיפולים. בגד"ש העמק היה<br />
הטיפול 25+25 חוטים לדונם שונה, במובהק, מההיקש. בגדות טיפול ה-25<br />
חוטים לדונם היה שונה, במובהק משאר הטיפולים. בניתוח סטטיסטי של<br />
אחוזי הנזק הממוצעים בכל האתרים לא נמצאו הבדלים מובהקים.<br />
איור 13. מס' ימים מיישום הפרומון עד לריסוס הראשון<br />
טבלה 3. סיכום מספר הריסוסים בטיפולים השונים<br />
בטבלה 3 מוצג סיכום מספר הריסוסים בכל האתרים. בכולם, למעט בגת, היו<br />
פחות ריסוסים בטיפול ה-50 חוטים לדונם. במרחביה, בגד"ש העמק ובגדות<br />
היו גם פחות ריסוסים בטיפול ה-25+25 חוטים לדונם לעומת טיפול ה-25<br />
חוטים לדונם. בכל האתרים ההיקש רוסס יותר משאר הטיפולים. בניתוח<br />
סטטיסטי של מספר הריסוסים בכל האתרים היה הבדל מובהק בין ההיקש<br />
לשאר הטיפולים.<br />
בטבלה 4 מסוכמות עלויות ההדברה של ההלקטית הורודה, בלבד, ועלויות<br />
הנזק. הנתונים חושבו כך: עלות תכשירי ההדברה - לפי מחירון מועצת<br />
הכותנה. עלות מטוס - 9.36 ₪ לדונם. עלות מרסס קרקע - 5.0 ₪ לדונם.<br />
שער הדולר - 3.6 ₪. מחיר ליברה של כותנה - 105 סנט.<br />
באיור 29 מוצג מספר הימים הממוצע אשר עברו בין יישום הפרומון בשדות<br />
לבין מועד הריסוס הראשון, וכן ההפרש בימים בין מועד הריסוס בהיקש<br />
למועד הריסוס של שאר הטיפולים, בכל האתרים. ההיקשים רוססו, בממוצע,<br />
אחרי 58 ימים. טיפול ה-25 חוטים לדונם רוסס אחרי 80 ימים, 22 ימים<br />
אחרי ההיקש. טיפול ה-25+25 חוטים לדונם רוסס אחרי 83 ימים, 25 ימים<br />
אחרי ההיקש, ואילו טיפול ה-50 חוטים לדונם רוסס אחרי 93 ימים, 35 ימים<br />
אחרי ההיקש. מספר הימים עד לריסוס הראשון בהיקש היה נמוך, במובהק,<br />
ממספרם בשאר הטיפולים. מספר הימים עד הריסוס הראשון בטיפול ה-50<br />
חוטים לדונם היה גבוה, במובהק, ממספרם בשאר הטיפולים.<br />
בטבלאות 5 ו-6 מוצגים ניתוחים סטטיסטיים הבוחנים את השפעות הטיפול,<br />
ימים מזריעה, מרחק ממרכז נקודות הערכת הנזק אל מקור אילוח הקרוב ביותר<br />
)שדה נגוע בשנה קודמת, שאריות כותנה, מיקום ערמות בשנה קודמת(, מס'<br />
הימים מריסוס קודם, ומס' הימים בין הריסוסים על הנזק, על אחוז ההלקטים<br />
הנגועים בביצים ועל אחוז ההלקטים הנגועים בזחלים. בנוסף, מצויין מס'<br />
הפעמים שכל גורם היה מובהק בשתי רמות מובהקות. תאים בצבע צהוב<br />
מציינים מובהקות ברמה של 95%, תאים בצבע תורכיז מציינים מובהקות<br />
ברמה של 90%.<br />
| 20 ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי <strong>2009</strong>
טבלה 5. ניתוחים סטטיסטיים של הקשר בין גורמים שונים לנגיעות ולנזק<br />
טיפול<br />
ימים מזריעה<br />
מרחק ממקור אילוח<br />
ימים מריסוס קודם<br />
ימים בין ריסוסים<br />
נזק<br />
ביצים<br />
זחלים<br />
לדונם בגת דחוק בין ההיקש לטיפול ה-25+25 חוטים לדונם, טיפולים בהם<br />
נתגלתה נגיעות מהבדיקות הראשונות, ואולי גורם זה, יחד עם פוטנציאל<br />
גבוה של המזיק השפיעו על התוצאות. בכל האתרים ההיקשים רוססו<br />
יותר משאר הטיפולים.<br />
* עלויות ההדברה של ההלקטית הורודה והנזק היו נמוכות יותר בטיפולים<br />
בהם היתה תוספת חוטים, למעט בצב"ר קמ"ה. בגת, בגד"ש העמק ובגדות<br />
עלויות ההדברה והנזק היו נמוכות יותר בטיפול ה-50 חוטים לדונם, ואילו<br />
במרחביה זה קרה בטיפול ה-25+25 חוטים לדונם. עלויות ההדברה והנזק<br />
בטיפול ההיקש היו גבוהות יותר מאשר בשאר הטיפולים, למעט בגדות.<br />
2+<br />
2+<br />
2<br />
2<br />
2<br />
2<br />
3<br />
0<br />
1<br />
1<br />
4<br />
0<br />
1<br />
0<br />
0<br />
טבלה 6. מס' הפעמים שכל גורם מובהק )במובהקות של 0.05 ו-0.1(<br />
הטיפול היה הגורם העיקרי שהשפיע על הנזק, על אחוז ההלקטים הנגועים<br />
בביצים ועל אחוז ההלקטים הנגועים בזחלים. למספר הימים מיום הזריעה<br />
היתה השפעה על אחוז ההלקטים הנגועים בביצים ועל אחוז ההלקטים<br />
הנגועים בזחלים. שאר הגורמים השפיעו פחות, ובעיקר על אחוז ההלקטים<br />
הנגועים בזחלים.<br />
דיון<br />
הניסיון לענות בניסויים על שאלת המינון היעיל ביותר להתמודדות עם<br />
הזחל הורוד מורכב מאוד. למרות הרצון לבחור שטחים אחידים, למקם את<br />
הטיפולים כך שלא ישפיעו זה על זה, לנהל את הבדיקות בצורה אחידה, אנחנו<br />
נתקלים בקשיים בניתוח התוצאות ובהסקת מסקנות חד-משמעיות. השונות<br />
בפוטנציאל המזיק בין האזורים השונים, וביכולת ה"בלבול" להועיל באזורים<br />
נגועים במיוחד, וכן חוסר הידע שלנו בדבר עמידות לתכשירי ההדברה נגד<br />
המזיק מוסיפים לקושי.<br />
ובכל זאת יש מספר נקודות שניתן לציין:<br />
* מספר הריסוסים נגד הלקטית ורודה ב-4 מהאתרים נמוך יותר בטיפול<br />
ה-50 חוטים לדונם מאשר בטיפול ה-25 חוטים לדונם. רק בגת היה מספר<br />
הריסוסים שווה בשני הטיפולים. בגלל אילוצים היה טיפול ה-50 חוטים<br />
זחל בתוך פרח<br />
21<br />
ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי | <strong>2009</strong>
רמת המזיק בגדות היתה נמוכה ביחס לשאר האתרים, וביחס לעבר באותו<br />
אזור. יכול להיות שהקרה הממושכת השפיעה על הישרדות המזיק בחורף.<br />
גם ליד טיפול ה-25 חוטים לדונם וגם ליד טיפול ה-50 וה-25+25 חוטים<br />
לדונם היו שאריות רבות של ערמות כותנה משנה קודמת, ובכל זאת רק<br />
בטיפול ה-25 חוטים נגרם נזק. יכול להיות שההבדלים בנזק נובעים<br />
מתוספת החוטים.<br />
* כשמשווים את מספר הימים הממוצע מתאריך יישום ה"בלבול" עד הריסוס<br />
הראשון שניתן לכל טיפול רואים כי ההיקש רוסס ראשון, 58 ימים אחר<br />
יישום ה"בלבול" בטיפולים האחרים. טיפול ה-50 חוטים לדונם רוסס<br />
אחרון, 13 ימים לאחר טיפול ה-25 חוטים לדונם.<br />
כשמשווים את הגורמים אשר היו עשויים להשפיע על נגיעות בביצים ובבקיעות,<br />
על נגיעות בזחלים ועל הנזק רואים שלטיפול היתה ההשפעה הרבה ביותר.<br />
מפתיע שלמרחק ממקור אילוח לא היתה השפעה מובהקת, כי הבדיקות בשטח<br />
הראו כיצד הנגיעות החלה בנקודות הקרובות למקור אילוח.<br />
לא ראינו עדיפות לתוספת חוטים ברמת הנזק להלקטים בסוף העונה.<br />
השונות הרבה בין הנתונים שנתקבלו בקטעי הבדיקה השונים, יחד עם אזור<br />
יחסית מצומצם של בדיקה בכל טיפול יכולים, אולי, להסביר נקודה זו.<br />
מכל האמור לעייל נראה שבתנאי הניסוי של השנה היתה תרומה לתוספת<br />
החוטים. 50 חוטים לדונם היו יעילים גם יותר מאשר 25+25 חוטים לדונם.<br />
יכול להיות שהתמודדות עם האוכלוסייה הגבוהה יותר של ההלקטית הורודה<br />
מחייבת תוספת של חוטים ל"בלבול" המזיק. ידוע כי באוכלוסיות גבוהות<br />
מאוד ה"בלבול" אינו יעיל, כי הזכרים מצליחים לאתר את הנקבות ואולי<br />
זה מה שקרה בגת.<br />
אם עלו מחשבות ביחס לצורך ב"בלבול" שכן ממילא מרססים את השדות,<br />
הרי תוצאות הניסוי הזה מראות שבכל מקרה כדאי ל"בלבל".<br />
באשר לשאלה אם כדאי להוסיף את החוטים בזמן ה"בלבול" הראשון או<br />
לתת את התוספת כחודש לאחר מכן - את השאלה אם נקבות שמגיחות<br />
מהגלמים בשדה כותנה מהשנה שעברה מזדווגות באותו שדה או נמשכות<br />
לשדה כותנה מהשנה הנוכחית ושם מזדווגות יחלו לחקור בשנה הקרובה. אם<br />
נניח שנקבות מופרות מגיעות לשדה ומטילות על הצמחים על אף ה"בלבול"<br />
יש הגיון להעצים את כמות הפרומון מיד בתחילת העונה, כדי שהזכרים<br />
מהדור הראשון שיגיח מהשדה יתקשו לאתר נקבות, לכן נראה כי יש לתת<br />
את המינון הכפול בתחילת העונה.<br />
זחל שיצא מתוך זרע<br />
תודה ליעקב בוטבול, ליגב קילמן ויוסקה כהני, לנייג'ל פולארד, לרועי רבן<br />
ולצביקה לזר על שיתוף הפעולה.<br />
תודה מיוחדת לדר' אמוץ חצרוני ממינהל המחקר החקלאי על שעות של עזרה<br />
בעיבוד הנתונים, וכן לדר' שי מורין, מהפקולטה לחקלאות ברחובות, לדר'<br />
ליאורה שאלתיאל ממופ' צפון ולדר' אלי הררי ממנהל המחקר החקלאי.<br />
| 22 ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי <strong>2009</strong>
הפחתת אוכלוסיות הזחל הורוד<br />
בכותנה - מזרע 2008<br />
יורם שטיינברג, רני יפעה ודגנית שדה - ו. מגדלים עמק, ירון ברטנשטיין - מזרע<br />
מבוא<br />
עם המעבר לגידול כותנה מטיפוס פימה באזור העמק, החריפה מאד בעיית הזחל<br />
הורוד, כשאין תרופת פלא להדברתו. אחד מ"חלונות"ההדברה שטרם נבדק<br />
הוא העברת תכשירי הדברה דרך מערכת ההשקיה. כשבאופן זה ניתן -<br />
1. ל"הרעיל" את הקרקע, עליה נוחת הזחל טרום גולם ביציאתו מן ההלקט,<br />
וכשהוא מגיח מהגולם כבוגר. כאשר בשלב הגולם, שאינו ניזון ונושם<br />
מעט, רגישותו פחותה לעין ערוך מבשלב זחל ו/או בוגר.<br />
2. בנוסף, תכשירים סיסטמיים, מעצם טיבם, עולים בצמח ומגיעים להלקט,<br />
שם הסיכויים לפגוע במזיק גדולים כיוון שבהלקט מבלה המזיק את רוב<br />
חייו כביצה, זחל ואף כבוגר הניזון מהצופנים.<br />
לאור כל זאת חיפשנו דרך לבחון אמצעי זה, מבלי לפגוע ביבול הכותנה<br />
ובאיכותה. בשנת 2008 העמדנו תצפית פרלמינרית בה בחנו את השפעת<br />
התכשירים רוגור, טלסטאר, קוהינור ודורסן במינונים המקובלים, בעת<br />
תקופת שיא יציאת הזחלים מהדור הראשון להתגלמות. היישום והניטור<br />
בוצעו כמפורט בפרק חומרים ושיטות.<br />
שיטות וחומרים:<br />
הזן<br />
מועד זריעה<br />
שיטת הגידול<br />
סוג הקרקע<br />
כרב<br />
תוכנית הניסוי<br />
מספר טיפולים וחזרות<br />
ממדי החלקות<br />
מים<br />
שיטת הישימה:<br />
גוליית<br />
18/03/2008<br />
שלחין, טפטוף<br />
כבדה<br />
חמניות לפיצוח/כותנה מטיפוס פימה<br />
תצפית בחזרה אחת,<br />
5, לכל טיפול היקש צמוד.<br />
50 מ’ לאורך שישיה = 300 מ"ר<br />
גשם - 326 מ"מ + מי תשלובת 553 מק"ד<br />
החדרת התמיסה המהולה לטפטוף באמצעות מרסס<br />
גב מוטורי ב- 50 המטר האחרונים בקצה הצינור,<br />
בשליש האחרון של השקיה בת 24 שעות<br />
התכשירים הנבחנים<br />
שם גנרי<br />
פורמולציה שם התכשיר 479 CHLORPYRIFOS גר’/ל’<br />
ת"מ דורסן 400 DIMETHOATE גר’/ל’<br />
ת"מ רוגור 100 BIFENTHRIN גר’/ל’<br />
ת"מ טלסטאר 350 IMIDACLOPRID גר’/ל’<br />
ת"ר קוהינור 053 הטיפולים הנבחנים )המינון ל’/ד’(:<br />
יישום<br />
מינון תכשיר מס סדורי 30/07/2008 500<br />
דורסן 1 400<br />
רוגור 2 200<br />
טלסטאר 3 200 קוהינור 350<br />
4 היקש<br />
שיטות ההערכה<br />
במהלך יולי ספטמבר 2008 ביצענו הבדיקות הבאות -<br />
1. לניטור פוטנציאל אוכלוסיות הזחל הורוד בשטח פרסנו יריעות פלסטיק<br />
דביקות תחת הצמחים )1 מ' 1.80 X מ'( ע"ג שורת הטפטוף, סרקנו אותן<br />
פעם בשבוע והסרנו הזחלים שנלכדו.<br />
2. בדקנו את השפעת התכשירים ע"י בדיקות הלקטים, מדגם של 25, פעם<br />
בשבוע.<br />
3. וכן בקבירת מדגמים של 50 זחלי המזיק בשלב טרום גולם, וכיסויים במיכל<br />
פלסטיק בו נתלתה מלכודת דבק צהובה, אשר נוטרה פעם בשבוע, ללא<br />
הסרת הפרטים הבוגרים שנלכדו.<br />
גולמי ,574 סיבים - 186<br />
יבול - קג"ד<br />
23<br />
ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי | <strong>2009</strong>
איור : 1 מבנה הניסוי מזרע - יולי- אוגוסט 2008<br />
תוצאות<br />
טבלה : 1 השפעת טיפולים על נגיעות בזחל ורוד בהלקטים, מזרע יולי- אוגוסט 2008<br />
% - 13/08<br />
% - 7/08<br />
תכשיר<br />
דורסן<br />
רוגור<br />
טלסטאר<br />
מינון<br />
יישום<br />
ספירת אפס<br />
חדירות/<br />
יציאות<br />
יציאה<br />
ביצה<br />
חדירה/<br />
בקיעה<br />
יציאה<br />
ביצה<br />
חדירה/<br />
בקיעה<br />
24<br />
14<br />
8<br />
8<br />
14<br />
14<br />
10<br />
0<br />
4<br />
0<br />
2<br />
3<br />
32<br />
12<br />
8<br />
8<br />
12<br />
14<br />
24<br />
12<br />
8<br />
6<br />
6<br />
11<br />
6<br />
12<br />
0<br />
2<br />
5<br />
5<br />
16<br />
8<br />
2<br />
12<br />
15<br />
14% נגיעות 11<br />
30/07<br />
30/07<br />
30/07<br />
30/07<br />
500<br />
400<br />
200<br />
200<br />
קוהינור 350<br />
היקש<br />
ממוצע<br />
טבלה 1 )המשך( : השפעת טיפולים על נגיעות בזחל ורוד בהלקטים, מזרע יולי- אוגוסט 2008<br />
% - 27/08<br />
% - 20/08<br />
תכשיר<br />
דורסן<br />
רוגור<br />
טלסטאר<br />
מינון<br />
יישום<br />
יציאה<br />
ביצה<br />
חדירה/בקיעה<br />
יציאה<br />
ביצה<br />
חדירה/ בקיעה<br />
26<br />
20<br />
20<br />
8<br />
27<br />
20<br />
7<br />
2<br />
8<br />
4<br />
5<br />
5<br />
21<br />
14<br />
14<br />
6<br />
15<br />
14<br />
6<br />
8<br />
20<br />
14<br />
6<br />
11<br />
0<br />
0<br />
0<br />
2<br />
2<br />
1<br />
26<br />
20<br />
6<br />
8<br />
12<br />
14<br />
30/07<br />
30/07<br />
30/07<br />
30/07<br />
500<br />
400<br />
200<br />
200<br />
קוהינור 350<br />
היקש<br />
ממוצע<br />
טבלה : 2 ניטור אוכלוסיות הזחל הורוד היוצא להתגלמות מההלקטים, מזרע יולי- אוגוסט 2008<br />
27/08<br />
20/08<br />
13/08<br />
7/08<br />
31/07<br />
תכשיר<br />
היקש<br />
דורסן<br />
רוגור<br />
רוגור<br />
טלסטאר<br />
היקש<br />
מינון<br />
יישום<br />
ספירת אפס 30/07<br />
זחל פרפר<br />
זחל<br />
פרפר<br />
זחל<br />
זחל<br />
גולם<br />
זחל<br />
גולם<br />
זחל<br />
ס"כ<br />
זחל<br />
44<br />
18<br />
16<br />
15<br />
11<br />
7<br />
15<br />
17<br />
149<br />
1<br />
0<br />
0<br />
0<br />
1<br />
0<br />
0<br />
0<br />
2<br />
1<br />
15<br />
1<br />
10<br />
3<br />
3<br />
2<br />
0<br />
3<br />
37<br />
1<br />
5<br />
10<br />
2<br />
2<br />
0<br />
0<br />
4<br />
7<br />
30<br />
23<br />
7<br />
4<br />
10<br />
8<br />
2<br />
11<br />
7<br />
72<br />
2<br />
1<br />
2<br />
0<br />
1<br />
1<br />
1<br />
1<br />
0<br />
6<br />
1<br />
0<br />
1<br />
2<br />
1<br />
2<br />
0<br />
0<br />
6<br />
29/07<br />
29/07<br />
29/07<br />
29/07<br />
29/07<br />
29/07<br />
29/07<br />
500<br />
400<br />
400<br />
200<br />
200<br />
קוהינור 350<br />
היקש<br />
סה"כ<br />
| 24 ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי <strong>2009</strong>
טבלה : 2 ניטור אוכלוסיות הזחל הורוד היוצא כבוגר מאתרי הטמנת זחלים בטרום גולם על הטפטוף, מזרע אוגוסט - ספטמבר 2008<br />
- 04/09 הסרה<br />
03/09<br />
27/08<br />
20/08<br />
13/08<br />
07/08<br />
תכשיר<br />
היקש<br />
דורסן<br />
היקש<br />
רוגור<br />
טלסטאר<br />
מינון<br />
יישום<br />
פרפר<br />
זחל<br />
פרפר<br />
פרפר<br />
פרפר<br />
פרפר<br />
פרפר<br />
10<br />
4<br />
8<br />
3<br />
7<br />
7<br />
2<br />
41<br />
10%<br />
7<br />
4<br />
8<br />
3<br />
7<br />
7<br />
2<br />
38<br />
10%<br />
7<br />
4<br />
8<br />
5<br />
7<br />
6<br />
2<br />
39<br />
10%<br />
7<br />
4<br />
6<br />
5<br />
7<br />
2<br />
1<br />
32<br />
8%<br />
7<br />
2<br />
2<br />
5<br />
1<br />
0<br />
0<br />
17<br />
4%<br />
1<br />
7<br />
1<br />
1<br />
0<br />
3<br />
2<br />
2<br />
16<br />
4%<br />
31/07<br />
31/07<br />
31/07<br />
31/07<br />
31/07<br />
31/07<br />
31/07<br />
500<br />
400<br />
200<br />
200<br />
400<br />
קוהינור 350<br />
היקש<br />
סה"כ<br />
שיעור גיחה<br />
סיכום<br />
בממצאים שנוטרו במהלך יולי - ספטמבר בטיפולי הניסוי במזרע לא<br />
נראתה תגובה לטיפולים השונים, בהשוואה להיקש בנגיעות בהלקטים<br />
בזן גוליית:<br />
ממצאי הנגיעות כפי שנוטרו בהלקטים ברכיבים של יציאות, ביצים בקיעות<br />
וחדירות, כמו גם בזחלים היוצאים להתגלמות מההלקטים, מעידים על מפל<br />
ברמת המזיק בחלקה, כשבשוליים הרמה גבוהה והיא הולכת ופוחתת כלפי<br />
פני השדה, ללא קשר לטיפול )איור הניסוי ובטבלה 1(.<br />
בבדיקת ממוצע הזחלים היוצאים להתגלמות מן ההלקטים, ע"ג יריעות<br />
הפלסטיק הדביקות, לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים אך ניתן לשרטט עקום,<br />
המגיע לשיאו בתחילת אוגוסט )72 זחלים לשבוע, ע"ג 8 יריעות סה"כ( אשר<br />
הולך ופוחת לקראת סוף החודש )2 זחלים לשבוע ב- 8 היריעות(.<br />
תמונה דומה מתקבלת בבדיקת גיחת פרפרים באתרי הטמנת זחלים בשלב<br />
טרום גולם, בשורת הטפטוף - לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים השונים. אך<br />
המספרים הנמוכים של הבוגרים שנלכדו במלכודות הדבק, בהשוואה למס'<br />
המוטמנים )בין 4 ל- 10%(, ייתכן ומעידה על פגיעת הרטיבות, יותר מאשר<br />
רעילות התכשירים, על השרדותם.<br />
לסיכום עבודה פרלמינרית זו למדנו לשכלל כלי העבודה שברשותנו, לבחינת<br />
אמצעים נוספים להפחתת הזחל הורוד בכותנה -<br />
1. יריעות דביקות הפרוסות תחת לצמחי הכותנה, מספקות מידע על יציאת<br />
הזחלים מההלקטים להתגלמות בקרקע.<br />
2. מהטמנת זחלי המזיק בשלב טרום גולם חשופים תחת לצינור הטפטוף<br />
בחלקה מסחרית, קשה להשיג מידע על שיעור גיחת הבוגרים ופגיעת<br />
תכשירים.<br />
3. מחסות מעל יחידת שטח ייעודית מצויידים במלכודת דבק, מספקים מידע<br />
לגבי הבוגרים המגיחים מהקרקע.<br />
4. ראוי גם לבחון שוב שיטת יישום התכשירים דרך צינור הטפטוף. ובחינת<br />
נוכחותם בצמחי הכותנה.<br />
5. כמו כן חשוב לבדוק האם יש הבדלים בין שורת הטפטוף לשביל היבש<br />
מבחינת השרדות של המזיק, הבא לידי ביטוי בגיחת הבוגרים. כשבספרות<br />
מצויין, שהצפה משמשת אמצעי להתמודדות עם הזחל הורוד.<br />
תודות<br />
לצוות גד"ש מזרע, למריו רפא מחוות גילת של מנהל המחקר, לאריאלה<br />
ממועצת הכותנה, למורן ולישי מחב' “לוכסמבורג", ליואל מחברת “מכתשים"<br />
ולשגיא גל מחברת “רימי" על שיתוף הפעולה והעזרה לביצוע הניסוי.<br />
למשפ' פלדמן ולחברת "נ. פלדמן ובנו" בע"מ<br />
משתתפים באבלכם הכבד על מותו של<br />
אהרון פלדמן<br />
ארגון עובדי הפלחה - מדור מיכון<br />
מערכת "ניר ותלם"<br />
25<br />
ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי | <strong>2009</strong>
יוסף כץ ומיכל צוריאל<br />
תערוכת אגריטך -<br />
מגדל בבל המודרני<br />
מעל 4,000 מבקרים ממאה ועשרים ואחת מדינות, הבטיח דני המאירי מנכ"ל התערוכה,<br />
בחוברת שחולקה לבאי תערוכת אגריטך ממש מגדל בבל מודרני - בליל של פרצופים<br />
ושפות נשמע בין הדוכנים הפרושים על פני 6,000 מ"ר שטחי תצוגה מקורה ו–17,000<br />
שטחים לא מקורים 65 משלחות מ–35 מדינות הגיעו לתערוכה וכן שרי חקלאות<br />
ממדינות כמו ארגנטינה, ברזיל, קולומביה, קפריסין, קניה, אתיופיה, סרי לנקה גרוזיה ועוד<br />
תערוכת אגריטך: מבט כלל על המתחם הבלתי מקורה ששימש את חברות<br />
המיכון.<br />
היום שקדם לפתיחת התערוכה, היום בו חברות מקימות את מופעי התצוגה<br />
שלהם, היה סוער. רוח קדים יבשה נשבה בעוז והחום, לפחות בחצי הראשון<br />
של היום, היה בלתי נסבל. במזג אוויר כזה היה קשה מאד לארגן את הדוכנים.<br />
למזלם של המארגנים והמבקרים, מזג האוויר בשלושת ימי התערוכה היה<br />
מצויין. לא חם מידי ולא קר מידי. האורחים מחו"ל והנציגים מרחבי העולם<br />
יכלו להסתובב עם חליפות, לדבר על חידושים, אגרו טכנולוגיה ושיתוף פעולה<br />
כלכלי. שלושת ימי התערוכה סיפקו אפשרות להסתכל על חצי הכוס המלאה,<br />
לשכוח שאנחנו בסך הכל מדינה מזרח התיכונית מיוזעת, ביום יום.<br />
בסיום התערוכה, נדרשתי לשלם 60 ש"ח טבין וטקילין, עבור 4 שעות<br />
אולם הכניסה לתערוכה במראה ייצוגי. כעבור כמה שעות לקראת הצהריים<br />
אי אפשר היה להכניס סיכה לאולם. עשרות מבקרים צבאו על המעגל כדי<br />
לקבל תגית.<br />
שימוש במגרשי החנייה של גני התערוכה. שוד לאור היום. הלו, מישהו בגני<br />
התערוכה. הגזמתם, ממש הגזמתם.<br />
במסיבת העתונאים, אשר פתחה את התערוכה, לא היו הפתעות. השרים<br />
קראו מן הדפים נאום כתוב ומוכן מראש. שר החקלאות, שלום שמחון אמר<br />
כי “גולת הכותרת של תערוכת אגריטך היא הצגת הטכנולוגיות חדישות<br />
שפיתוחן מבטיח את הצטיינותה של החקלאות הישראלית בתחום יצוא<br />
ידע וטכנולוגיות חקלאיות. משרד החקלאות מוביל מדיניות שיתוף מדינות<br />
נוספות בידע ובניסיון שנצבר בישראל. לידע זה חשיבות רבה בעיקר נוכח<br />
משבר המזון העולמי ומשבר המים."<br />
| 26 ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי <strong>2009</strong>
למרות שמדינת ישראל סובלת בעצמה מניהול כושל של משק המים הרי<br />
ביצוא טכנולוגיות מים, אנחנו מובילים והשר שמחון אף הגדיל וגרס כי<br />
בתחום המים ישראל הפכה להיות "עמק הסיליקון המקומי".<br />
עוד אמר השר שמחון כי השנה החולפת עמדה בצילו של משבר כלכלי עולמי<br />
שמטבע הדברים השפיע גם על הביקוש ועל היצוא החקלאי. ערך היצוא<br />
החקלאי של תוצרת טרייה ומעובדת עמד בשנת 2008 על כ-2 מיליארד<br />
דולר. ירידה של 2% לערך לעומת שנת 2007.<br />
היצוא החקלאי לרוסיה גדל מאד בשנת 2008 והסתכם ב - 144 מליוני דולרים.<br />
גידול של 20% בהשוואה לשנת 2007. בחודשים האחרונים, לעומת זאת,<br />
הצטמצם היצוא לרוסיה באופן ניכר.<br />
עוד נתון מנאומו של השר: בשנת 2008 הפדיון מיצוא זרעים גדל ב - 10%<br />
לעומת שנת 2007. זהו הענף היחידי שגדל בפדיון. בכל שאר הענפים: ירקות,<br />
פירות, פרי הדר ופרחים חלה ירידה בהקף הפדיון.<br />
בנימין בן אליעזר אמר כי תעשיית האגרו-טכנולוגיה הישראלית מרכזת<br />
עניין גדול בעולם לאור התופעות הגלובליות מדאיגות כמו שינויי אקלים,<br />
מדבור, מחסור במים ומזון והוסיף כי הוא מקווה שהתערוכה תסייע למנף<br />
שיתופי פעולה בינלאומיים. עוד הוסיף השר כי בימים אלו נערכים דיונים<br />
העולמי. במקביל קרא לממשלה להעמיד מסגרות לביטוח סיכוני סחר חוץ<br />
למדינות הנחשבות בעלות סיכון גבוה. "עיני כלות", הודה ארצי, למראה<br />
הפוטנציאל, "למה לא ננצל את יכולתנו ונגיע לתעשיית יצוא חקלאית כפי<br />
שהיו בזמנו התעשיות הביטחוניות בישראל".<br />
אורית בן אבא, סמנכ"ל כלכלה במשרד החוץ ייצגה את משרד החוץ ואמרה<br />
כי כיום בעידן הדיפלומטיה החדשה המאמצים הדיפלומטיים מתפרשים גם<br />
בתחום הכלכלי. רשת של נספחים מסחריים המוצבים בנציגויות ישראל<br />
בעולם, ישמחו לעזור לחברות ישראליות, שכן במשרד החוץ מודעים לכך<br />
כי שיתוף פעולה כלכלי מחזק קשרים פוליטיים.<br />
צילום תרמי של עגבנייה<br />
ביתן 10 הקרוב לכניסה היה הביתן של משרד החקלאות והוצגו שם, די<br />
בצניעות, השגי החקלאות הישראלית על ענפיה. המכון להנדסה חקלאית הציג<br />
מגוון פיתוחים והמצאות שאמורים לתת פתרונות לחקלאים. החל ממכונה<br />
לשקילת דגים וכלה במכונה לשתילה ברטוב, שאמורה להחליף את הזריעה<br />
הידנית המקובלת. נחשון שמיר, ממפתחי מכונת השתילה ברטוב, מעריך כי<br />
המכונה עשויה לחסוך שלושה עובדים בשנה.<br />
למרות שמדינת ישראל סובלת בעצמה<br />
מניהול כושל של משק המים הרי ביצוא<br />
טכנולוגיות מים, אנחנו מובילים והשר שמחון<br />
אף הגדיל וגרס כי בתחום המים ישראל<br />
הפכה להיות "עמק הסיליקון המקומי"<br />
השרים שמחון וברק נוהגים בטרקטור מונע בדלק ירוק.<br />
על תקציב המדינה ו"מטרתי היא שתקציב משרד התמ"ת ישקף את חשיבות<br />
של קידום מחקר ופיתוח כמנוף לצמיחה ועידוד השקעות זרות".<br />
בהמשך, חבר אל השר שמחון גם אהוד ברק, שר הביטחון, שהתפנה מעיסוקיו<br />
לטובת סיבוב בתערוכה. השניים עלו לסיבוב על הטרקטור הירוק, המונע<br />
בדלק ירוק וטעמו פירות אקזוטיים. שר הביטחון אמר כי הביקור מזכיר לו<br />
את הימים בהם בילה בקיבוץ.<br />
דוד ארצי, מנהל מכון היצוא, קרא ליצואנים לטפל בביטוח סיכוני סחר<br />
חוץ לטווח קצר ובינוני שכן פעולה זו היא האוויר לנשימה להצלחה בשוק<br />
צילומים טרמיים, מערכות מחשוב לחממות והדמיית שדות זרימה הם רק<br />
חלק מן הטכנולוגיות המתקדמות הנרתמות לטובת החקלאות.<br />
המגמה לעבר חקלאות מדייקת ושימוש טכנולוגיות מתקדמות הניבו פיתוחים<br />
כמו מערכות השקייה המקבלות מידע מצילומים תרמיים, המספקים נתונים על<br />
טמפרטורת האובייקט המצולם. השקייה מהווה גורם מרכזי הקובע את היבול<br />
ואיכותו, בגידולים רבים מבוצעת השקייה בעודף עקב העדר נתונים מספיקים.<br />
ידוע כי טמפרטורת העלווה הינה מדד טוב לאבחן את מצב המים, עוד ידוע<br />
כי גורמי מחלות יכולים להשפיע באופן משמעותי על העלה. כך למשל,<br />
בניסוי שנערך נבדקה תגובת עגבניות לאילוח בקסנטומונאס. באזורי ההדבקה<br />
נצפתה עלייה מובהקת בטמפרטורה כשעתיים אחרי, בעוד שהסימפטומים<br />
בשטח הופיעו רק לאחר 4 ימים. לאיתור מוקדם של מחלות בבתי צמחיה יש<br />
חשיבות רבה בצמצום שימוש בחומרי הדברה ומזעור הנזקים ליבול.<br />
הדמיית שדות זרימה - CFD הינה טכנולוגיה מקובלת לשימוש בעולם. בנס"א,<br />
סוכנות החלל האמריקאית משתמשים בה שנים. המערכת המספקת נתונים<br />
אלו הינה גדולה, יקרה ומורכבת. במכון להנדסה חקלאית עובדים על פיתוח<br />
מערכת סימולציה שאמורה, לדברי זאב שמילוביץ, מנהל המכון להנדסה<br />
חקלאית, לספק בכלים סבירים ותוך זמן סביר נתונים על מערכות זרימה,<br />
במבנים לצומח ולחי, ברזולוציה גבוהה. מיפוי שדות הזרימה, תנאי האקלים<br />
27<br />
ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי | <strong>2009</strong>
וריכוז הגזים הרעילים הם נתונים הכרחיים בתכנון מבני גידול בחקלאות.<br />
המטרות בגיוס טכנולוגיית הדמייה היא ליצור תנאי גידול מיטביים, להקטין<br />
כמויות אנרגיה ועלויות במינימום פגיעה בסביבה.<br />
מערכת נוספת הנמצאת בשלב הפיתוח הינה מערכת מווסתת בקרת אקלים<br />
לחממות. המערכת אמורה לפתח בקרה שתאפשר שימוש בחממות באזורים<br />
צחיחים או צחיחים למחצה לאורך השנה.<br />
עוד פיתוחים של המכון<br />
עוד פיתוחים של המכון מכונה העוקרת ומנערת בוטנים שאינה הופכת<br />
את הצמחים וכך נמנעת התפתחות פטרייה שמשחירה את קליפת הבוטנים<br />
ומורידה את ערך הבוטנים והופכת אותם לבלתי ראויים ליצוא.<br />
במכון להנדסה חקלאית פותחה מכונה המערבבת שמן ומים ליצירת תחליב<br />
לריסוס צמחים כהגנה בפני מחלות. בחקלאות האורגנית, נפוץ השימוש בשמן<br />
להגנת הצומח כיוון שמדובר בשיטה ידידותית יחסית לסביבה. הפיתוח של המכון<br />
יאפשר לחקלאים להכין בעצמם את התחליב הדרוש להם במכונה קומפקטית<br />
למשתמש.<br />
מכונות מיון כגון מכונה למיון תמרים, מכונה למיון תפוחים ומכונה למיון<br />
פרחים על פי גודל התפרחת ואורך הגבעול. )רוב הפיתוחים סוקרו בגיליונות<br />
קודמים של ניר ותלם. מדובר בשלבים הראשונים של הפיתוח. בתערוכה<br />
הוצגו גירסאות מתקדמות יותר(.<br />
מצטייני אגריטך<br />
את התערוכה סגר כנס בנושא משבר המזון העולמי. במושב הנעילה של<br />
הכנס הוענק פרס אגריטך <strong>2009</strong> על תרומה לחקלאות. את הפרס קיבלו חברת<br />
צ.ח.מ אפיקים, עומר זיידן, שבתאי כהן ושמעון בטר.<br />
צ.ח.מ אפיקים מקיבוץ אפיקים קיבלה את הפרס על חידושיה הטכנולוגים,<br />
ועל תרומתה בהפיכת ענף החלב לאחד היצואנים המובילים בייצוא טכנולוגיות<br />
מתקדמות.<br />
עומר זיידן, סגן מנהל שירות ההדרכה במשרד החקלאות ומנהל אגף הירקות<br />
קיבל את הפרס על מפעל חיים. לזיידן חלק חשוב בהפיכת ענף הירקות לאחד<br />
המובילים ביצוא ישראלי, עם תפוקה של 4.6 מליון שקל בשנה.<br />
שבתאי כהן, חוקר ומדריך בענף הירקות בנגב ובערבה קיבל את הפרס על<br />
החדרת גידולים חדשים ופיתוח טכנולוגיות מתקדמות להשקייה וגידול<br />
ירקות באזורים מדבריים.<br />
שמעון בטר, מנהל כרם היין של מושב מבוא חורון. כרם היין, אחד הגדולים<br />
בארץ, משתרע על פני 700 דונם, הינו דוגמא ומופת, מבחינת מראו, השימוש<br />
בטכנולוגיות מתקדמות והתוצאות הכלכליות.<br />
חידושי מיכון בתערוכה<br />
בנושאי הטרקטורים והמיכון לא היו חידושים משמעותיים. חברת “ניר<br />
דוד" וחברת “טרקטורם" מרמת יוחנן, הציגו סדרות חדשות של טרקטורים<br />
מהמזרח. “חברה ישראלית לרכב וחלפים," יבואנית “דויץ-פאהר", הציגה<br />
טרקטור הפועל גם בדלק צמחי.<br />
חברת “נ. פלדמן ובנו" הציגה דגמים חדשים: דגם מגנום )MAGNUM( 335<br />
- הוא הגדול ביותר בסדרה זו. המנוע הוא בעל הספק מוגדל, ויש לו סרן<br />
קדמי משוכך, ריתום מהיר לכלים - אף הוא מחוזק ומתאים לכלים מדרג<br />
3 או 4N ועוד.<br />
דגם פומה )PUMA( 140 - הינו מתוצרת CASE AUSTRIA וכולל מערכת<br />
.MULTICONTROLER מערכת זו, הקיימת רק בדגמים המתוחכמים ביותר,<br />
מאפשרת למפעיל שליטה בכל פעולות הטרקטור, ממשענת היד, באמצעות<br />
ידית, ועליה מתגים המפעילים את מערכות הטרקטור.<br />
בנושא הכלים לגידולי שדה, הציגה חברת “ש. אוריאל" מחרשה חצי צמודה,<br />
המיוצרת בטורקיה במפעלי “אלפלר".<br />
מחרשה של חברת ש. אוריאל. מחרשה חצי צמודה מיוצרת בטורקיה.<br />
| 28 ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי <strong>2009</strong>
חברת “אהרון ימיני" הציגה מזרעת אוויר המיוצרת בארגנטינה. )הכלי ייבדק<br />
בעונה הקרובה(.<br />
מועדון השרשרת<br />
ואי אפשר לבקר בתערוכה מבלי להזכיר את עבודתם הנפלאה של חברי<br />
מועדון השרשרת, חבורה של "משוגעים לדבר", שתחביבם שיפוץ טרקטורים<br />
עתיקים. הללו הוצגו ממש בכניסה לתערוכה. על כר הדשא, ניתן היה לראות<br />
את הטרקטורים ששופצו ביד אמונה ואוהבת על ידי חברי מועדון השרשרת<br />
מגבעת ברנר.<br />
מזרעת אוויר, מבט כללי מלפנים, של חברת "א. ימיני"<br />
חברת “שבתאי ג'ומעה" ואורי חצור, הציגו משתת פרפלאו, הבנוי על שלדת<br />
מחרשה מתהפכת של “גרגואר בסון".<br />
תכונות: מרווחי רגלים, כמו במחרשה רגילה, כל רגל פותחת חריץ לרגל<br />
העוקבת, ניתן להרכיב עד שבע רגלים, מאובטחות בבורג גזירה. הריתום ברתם<br />
שלוש נקודות, עם נקודה שלישית צפה. הכלי אמור להקטין את מאמץ הגרירה<br />
ולאפשר עיבוד ללא הרמת רגבים. )ייבדק בעונת העיבודים הקרובה(.<br />
חברי מועדון השרשרת: מימין, שרגא דורי, צפריר מרגלית ואביגדור סמל.<br />
אזרח ותיק - טרקטור משנת ייצור 1930 ששופץ בידי חברי מועדון השרשרת.<br />
משתת פרפלאו של חברת שבתאי ג'ומעה.<br />
אזרח ותיק - 2 טרקטור פרגסון משנת ייצור 1952.<br />
29<br />
ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי | <strong>2009</strong>
Change language