תורתו ××ž× ×•×ª×•

בקטנהתכונת הלבחמץ זה כמו חטא;‏ חטא משמעותו להחטיאאת המטרה,‏ לירות את החץ ולפספס אתהנקודה,‏ להחמיץ;‏ ‏'איזו החמצה...‏ הזדמנותנדירה...‏ ככה לא בונים חומה...';‏ חומה נועדהלשמור מפני ההחמצה;‏ להצליח לכוון את עצמךלעבר הנקודה הנכונה ולפגוע;‏ לפגוע - ‏"ויעקבהלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוקים - ויאמריעקב כאשר ראם,‏ מחנה אלוקים זה,‏ ויקרא שםהמקום ההוא מחניים"‏ - רש"י:‏ ‏'שתי מחנות.‏של חוצה לארץ שבאו עד כאן ושל ארץ ישראלשבאו לקראתו'.‏ ועוד,‏ ‏"ויפגע במקום וילן שם"‏- שני עניינים ברש"י:‏ ‏'הוא הר המוריה'.‏ ועוד,‏‏'למדנו שתיקן תפילת ערבית'.‏ שני ענייניםשהם אחד - חיבור מדויק בין זמן למקום מביאלפגיעה במטרה;‏ 18 דקות - לא שנייה מעבר!‏כמה איזון נפשי צריך כדי לפגוע?!‏ כדילדייק?!‏ כמה עבודה צריך כדי לא להחמיץ,‏כדי לא לתפוח,‏ כדי לא להשמין,‏ כדי להתכווןלמטרה,‏ כדי להיות ממוקד,‏ כדי לא להחטיא,‏כדי לא לחטוא?‏ כמה חומות בנויות היטבאדם צריך כדי לא להחטיא עצמו למטרתו.‏נדמה שהאדם הולך ותופח,‏ הולך ושוכח,‏משמין ומאבד את עצמו.‏ מבולבל,‏ חמוץ מאבדאת תכונת חייו.‏כמה יש לשנן שוב ושוב ושוב:‏לך ידיי לך רגליי וממך היא תכונתי;‏לך עצמי לך דמי ועורי עם גוויתי;‏השיבני ואשובה ותרצה את תשובתי;‏נדמה שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית.‏האתר†הטוב†ביותרזוכה†בפרסלשנת†∑∞∞≥‏[WSA]3

אנו מכירים שנימהלכי גאולה:‏‏'"בעִתה"‏ו"אחישנה".‏‏"בעִתה"‏ הואהעיתוי שנקבעעל-ידי ד'.‏‏"אחישנה"‏הוא זירוזהתהליך על-ידימעשה אנוש,‏כשהקב"ה הואהמחיש אתהאדם להיגאל.‏לא האדם דוחקאת הקץ,‏ אלאהקץ דוחקאותורב העיר רמת–גןהרה"ג יעקב אריאל שליט"אהמצה -לחם האמונהשני שמות לחג:‏ חג המצות וחג הפסח.‏ ופירש ר'‏לוי יצחק מברדיצ'וב:‏ השם ‏'חג המצות'‏ משבח אתישראל,‏ שיצאו ממצרים כשבצקם לא הספיקלהחמיץ,‏ והשם ‏'חג הפסח'‏ משבח את הקב"ה,‏שפסח על בתיהם של ישראל.‏שתי פנים לגאולה,‏ פן אלוקי ופן אנושי.‏ ד'‏ אומנםגאל את ישראל,‏ אך אין הכוונה לגאולה פסיבית,‏ שבההגאולים אינם עושים דבר למען גאולתם,‏ אלא גםהגאולים משתתפים באופן פעיל בתהליך הגאולה.‏עובדיה מנבא:‏ ‏"ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט אתהר עשו",‏ ולא נושעים.‏ ד'‏ רוצה שהגאולה תבנה אתהעם,‏ שגם העם יהיה בעליה של הגאולה,‏ אולם מבלישייחס אותה לעצמו,‏ אלא יכיר שד'‏ הוא הנותן לו כוחלעשות חיל לגאול את עצמו.‏על המצה אנו אומרים:‏ ‏"הא לחמא עניא דאכלואבהתנא בארעא דמצרים".‏ המצה היא ‏"לחם עוני".‏ העניאין לו משל עצמו כלום,‏ כל כולו תלוי באחרים.‏ נמוכה היאהמצה ושפופה,‏ ואינה מנופחת כלחם החמץ.‏ היא סמלשל הענווה.‏ מצה עשירה פסולה.‏ החמץ,‏ המנופח,‏ אשרבגלל תוספת השאור יש בו תסיסה והחמצה מלאכותית,‏בל ייראה ובל יימצא בפסח.‏ אסור לזקוף את מעשההגאולה לכוח אנושי,‏ אלא לזרועו של ד'‏ ולידו הנטויהבלבד.‏ אולם מצד שני,‏ אין הכוונה לדכא את הפעילותהאנושית,‏ להפוך את האדם לסביל בלבד.‏ זו אינה גאולה.‏אדרבה,‏ המצה היא סמל הזריזות והפעלתנות,‏ והחמץהוא סמל ההשתהות והעצלות.‏ ההכרה בד'‏ כגואל אינהמשתקת,‏ אדרבה,‏ היא מדרבנת וממריצה.‏אנו מכירים שני מהלכי גאולה:‏ ‏"בעִתה"‏ ו"אחישנה".‏‏"בעִתה"‏ הוא העיתוי שנקבע על-ידי ד'.‏ ‏"אחישנה"‏הוא זירוז התהליך על-ידי מעשה אנוש,‏ כשהקב"ההוא המחיש את האדם להיגאל.‏ לא האדם דוחק אתהקץ,‏ אלא הקץ דוחק אותו.‏כנגדם קבע הרמב"ם בין י"ג העיקרים את אחד מעיקריהיהדות:‏ האמונה בביאת המשיח.‏ ‏"ואף על פי שיתמהמה,‏אחכה לו בכל יום שיבוא".‏ יש בדבריו מעין סתירהפנימית:‏ מצד אחד אמונה לטווח רחוק,‏ ציפייה ממושכתוסבלנית לאחרית הימים,‏ ‏"ואף על פי שיתמהמה".‏ומצד שני,‏ ציפייה דרוכה לישועה מיידית,‏ ‏"בכל יוםשיבוא".‏ באמת,‏ אין כאן סתירה כלל,‏ אלא הרמוניהבין שני קצוות.‏ זוהי משמעותה העמוקה של האמונה.‏עמידה סבלנית בכל התלאות,‏ אי נפילה בייאוש למרותאורך הזמן,‏ ומאידך גיסא פעילות דינמית להגשמההמשך בעמוד 26ראש ישיבת ‏'עטרת ירושלים'‏הרה"ג שלמה אבינר שליט"אבזכות שמירתהלשון נגאלו...‏בשנת תר"ח פרצה בווילנא מגפת חולירע,‏ וכנהוגהתחילו היהודים לחפש ולחטט אחרי חטאים.‏בא מחפש חטאים אצל הגאון רבי ישראלסלנטר וסיפר לו כי פלוני עושה מעשים חמוריםאשר לא ייעשו.‏השיב לו רבי ישראל מסלנט:‏ את המצורע משלחיםחוץ ממחנה ישראל,‏ כמו שכתוב:‏ ‏"כל ימי אשר נגעבו יטמא,‏ טמא הוא,‏ בדד ישב מחוץ למחנה מושבו"‏‏)ויקרא יג טז(,‏ וכידוע לימדונו חז"ל שצרעת באה כעונשעל לשון הרע ‏)ערובין טז(.‏ איסור לשון הרע הוא גם עלאמת לעומת הוצאת שם רע שהיא הפצת שקרים.‏ אםכן,‏ חטאו של מספר לשון הרע אינו מפני שדיבר שקר,‏אלא מפני שחיפש חטאים אצל הזולת.‏ לכן ריבונושל עולם אומר לבעל לשון הרע:‏ אם אתה כזה אומןבמציאת חטאים,‏ צא מחוץ למחנה,‏ התבודד עם עצמךומצא חסרונות שלך ועוונות שלך.‏גם אצל הרומאים הקדמונים היה עונש חמור כלפימוציאי דיבה:‏ הגלייה עם עבודת כפייה.‏ הרומאיםלא היו צדיקים אשר דאגו לטהרת נפשו הפנימיתשל האדם,‏ אך מאוד דאגו ליציבות החברתית והבינוהיטב שיש בידי הדיבה לפורר את החברה כולה.‏אבל המוסר שלנו אינו רק חברתי,‏ אלא גם אישי,‏רוחני,‏ נצחי.‏ ‏"אלו דברים שאדם עושה פירותיהםבעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא...‏ הבאתשלום בין אדם לחברו"‏ ‏)תפילת שחרית(.‏ תועלתמעשית חברתית בעולם הזה ותועלת רוחנית נצחיתבעולם הבא.‏ וכן הוא ביחס לחורבן שמביא הלשוןהרע לשלום בין אדם לחברו.‏שמא יאמר אדם:‏ ‏"אם כך,‏ אסור לדבר,‏ אסור לבקר,‏ואז כיצד נתקן את עוונות הזולת"?‏ הוא מה שאמרנובהתחלה:‏ אל תתקן אחרים,‏ תקן עצמך!‏ בשביל זהניתן לנו חוש הביקורת,‏ כדי לעשות תשובה ולא כדילמרר את החיים לזולת.‏שים לב:‏ הוידוי שאומרים בתפילה הוא בגוף ראשון:‏אשמנו,‏ בגדנו,‏ גזלנו,‏ ולא בגוף שני:‏ אשמת,‏ ובודאי לאבגוף שלישי:‏ הוא אשם.‏בודאי,‏ הרבה יותר נוח להאשים את הזולת מאשר אתעצמו.‏ וכבר אמרו חכמינו:‏ כל הפוסל במומו פוסל.‏ אותומום שיש בו,‏ הוא מזהה אצל אחרים.‏ פרויד עשה מענייןזה אחד מיסודות שיטתו.‏ אדם רוצה לחיות בשלוםעם עצמו,‏ וזו שאיפה ישרה.‏ אולם כאשר הוא בזעםובתסכול כלפי עצמו,‏ במקום לעשות תשובה,‏ הוא עסוקהמשך בעמוד 26! 8,178 פולארדרארד לאלארדפןפןפן למען יהודים יםיםים למעמעonathan poollardjonatha˙‡ ÛÈÒÂ‰Ï ‰Ê ˙¢ÚÏ ÏÂÎÈ „Á‡ Ï΢ ËÚÓ‰Ï˘ ¯¯Á˘Ï Â˙‡ÂÙ¯Ï ‰¯Â˙ ¯ÙÒ ˙·È˙ηÂÏÂÎÔ˙‰Ȅ¯‡ÏÂل„ È· ÔÂÎÓwww.jews4pollard.comÔ˙Â‰È ÂÈÁ‡Â¯˘˜˙‰1700706033˙ÂÎʉ ÍÏ Ì‚Û˙¢ ˙Âȉτ¢Ò·Jewsfor Pollard4

חיטה - עץ הדעת טוב ורע?‏נחלקו חכמינו:‏ עץ הדעת - מה היה?‏רבי מאיר אומר:‏ גפן.‏ רבי יהודה אומר:‏חיטה.‏ ורבי נחמיה אומר:‏ תאנה.‏ רבייהודה לומד זאת מהמציאות.‏ שהרי חיטהנותנת לאדם ‏"דעת".‏ ‏"כי אין התינוק יודעלקרוא אבא ואימא עד שיטעום טעםדגן"‏ ‏)סנהדרין ע'(.‏יש מקשים מהמציאות.‏ הרי שלישהעולם גדל על אורז ושליש על תירס.‏ וכיתינוקות שגדלים בארצות אלו לא יודעיםהרב שמואל אליהו רב העיר צפתלקרוא אבא אמא?‏ והרי חלקם לא אוכלכלל חיטה?‏ ומתרצים שכוונת רבי יהודההיא על סדר העולם.‏ עיקר ה"דעת"‏ בעולםבאה משליש העולם שאוכלים חיטה.‏מקבלי התורה מהשליש הזה.‏ מהשלישהזה רוב מוחלט של החידושים המדעיים.‏גם החכמה הרעה מהם - ‏"עץ הדעת טובורע".‏ כל המלחמות בעולם באו בעיקרמאלה שאוכלים חיטה.‏חיטה - טוב ורע.‏ היא הבסיס גם למצהוגם לחמץ.‏ ובאמת,‏ כל ליל הסדר בנוימדברים שיכולים להיות הכי טוב והכי רע.‏מצה - שהייתה לחם עוני בעבדות,‏ הופכתלהיות לחם הגאולה.‏ נחש - הפך למטהשמשה עושה בו את האותות.‏ בית מלכותפרעה - שיא הרע המצרי הופך להיותהמקום שמשה לומד בו כיצד להנהיג.‏שה - קורבן פסח,‏ היה עבודה זרה ובוטלעל-ידי פרעה.‏ הדיבור - שהוא עיקרהמצווה בלילה הזה,‏ היה בסיס עבודתהפרך:‏ פה רך;‏ פה-רע שהופך לפה-סח.‏יין - שיכול להביא שכרות ויללה ויכוללהביא קדושה בארבע כוסות גאולה.‏האתר†הטוב†ביותרזוכה†בפרסלשנת†∑∞∞≥‏[WSA]5

ברוך כהנאפסיכולוג ויועץ זוגישאלה:‏ שמעתי כמה פעמים דברי נחמה עלגיל ההתבגרות.‏ שמעתי שמתבגרים יכוליםלמרוד,‏ ליפול מבחינה דתית,‏ מוסרית,‏ אפילוהיגיינית.‏ שמעתי הכל,‏ אבל...‏ כמה נמוך אפשרלרדת?‏ יש לי תלמיד שפשוט מידרדר.‏ קשה לילהבין מה קורה איתו.‏ אי אפשר לקרוא למהשעובר עליו ירידה,‏ זו כבר התרסקות.‏ בלילפרט,‏ הבחור פשוט שינה את פניו לחלוטין.‏כאילו מדובר במישהו אחר לגמרי,‏ כאילו לאהשקענו בו שנים של אהבה ומאמצים חינוכיים.‏באיזו נקודה מרימים ידיים ואומרים נואש?‏התשובה פשוטה:‏ אין נקודה כזו.‏ מדוע?‏ לפניהכל,‏ כך מראה הניסיון החינוכי,‏ אין מצב - נמוךככל שיהיה - שלא ראינו בני נוער ‏)ולא רק הם,‏כמובן(‏ מגיעים אליו.‏ נכון,‏ אבל יותר חשובלהצביע על עובדה נוספת:‏ אין מצב שלא ראינובני נוער יוצאים ממנו,‏ ולפעמים גם הופכים אחרכך לאנשים מרשימים ביותר.‏ אם נרשה לעצמנו‏'להרים ידיים',‏ כמו שאתה מכנה זאת,‏ מי יעזורלהם להתרומם בחזרה לחיים מתוקנים?‏ ונקודהלא פחות חשובה - כשאנו מסתכלים באותםנערים שהצליחו להתרומם,‏ אפשר להכליל ולומרשמי שיש לו גב של מישהו שמאמין בו,‏ כואב אתכאבו ומעוניין לסייע לו,‏ סיכוייו לחזור לדרך שלהתקדמות וגדילה מבורכת גבוהים לאין ערוך.‏ אגב,‏זה נכון בכל גיל.‏ אבל כפליים בגיל הרגיש הזה.‏זה יכול להיות קשה כשאול,‏ למחנך ולכלסביבתו של הנער.‏ הכי טבעי להיות מוצףבתחושות של כעס,‏ אכזבה,‏ ייאוש.‏ אבלכמה נמוך אפשר לרדת?‏אין מצב שלא ראינו בני נוער יוצאיםממנו,‏ ולפעמים גם הופכים אחר כךלאנשים מרשימים ביותר.‏ אם נרשהלעצמנו ‏'להרים ידיים'‏ מי יעזור להםלהתרומם בחזרה לחיים מתוקנים?‏צריך לזכור שגם הייאוש עלול להיות אמונההמגשימה את עצמה.‏ ממש כשם שאדם צעירהחש שמישהו מאמין בו עשוי להפנים אתהאמונה ולהגשים אותה,‏ ממש כך אם הואחש שמתבוננים בו בייאוש הוא עלול להפניםאת הייאוש,‏ ולהרים ידיים בעצמו.‏ לאמונה ישעצמה לא רגילה,‏ לכל הכיוונים.‏אולי משל יכול לעזור.‏ לא צריך לחפש אותובמרחקים.‏ כל שנה אנחנו חוזרים עליו,‏ שובושוב.‏ מעשה בעם ישראל שנפל לעבדות קשה,‏ולא זו בלבד שנאלץ לעבוד את שונאיו הואקיבל על עצמו את תרבותם כמעט במלואה עדשכאשר ברח מכלאו ונזקק לנס כדי להינצל,‏עמדו המלאכים ואמרו:‏ הרי שני הצדדים,‏שמשעבד והמשועבד,‏ שניהם עובדי עבודה זרה!‏מלבד כמה סממנים חיצוניים לא ניכר בהם כללשכולם בנים לאבות דגולים ולאמהות אציליות.‏אפשר לרדת יותר נמוך?‏ ‏)עוד צעד אחד,‏ אומריםחכמינו,‏ והיו נופלים ל"שער החמישים"‏ שלהטומאה,‏ תכלית השפלות ממש(.‏ ובכל זאת,‏כאשר הגיע אליהם משה ובישר את בשורתו,‏נעורה בהם איזו אצילות פנימית,‏ והחל תהליךשבסופו הפכו אותם עבדים למקבלי התורהעבור כל דורות ישראל.‏ זה לא היה קל,‏ כמובן.‏בתחילה לא שמעו אל משה ‏'מקוצר רוח ועבודהקשה',‏ וגם אחר כך מרדו בו שוב ושוב,‏ אבל היכןהיו מגיעים היכן היינו אנחנו אילולי האמיןבהם ומסר עליהם את נפשו?‏ עדיין אנו ובנינוהיינו כולנו משועבדים לפרעה!‏אולי גם זה מלקחי הפסח.‏ גם כשלא רואיםשום נקודת אור ערכית,‏ אי אפשר להריםידיים.‏ העבד הנרצע ליצריו או לחברתו עשוילהתרומם למדרגות שאנחנו לא מסוגליםלשער כלל.‏ כאמור,‏ גם הניסיון מוכיח זאת.‏6

ארבע כוסותהרב חגי לונדין | ר"מ בישיבת ההסדר חיפהמטרתו של ליל הסדר איננה התרפקות על זיכרון היסטורינעים ותו לא.‏ בלילה נורא-הוד זה מתוודעים אנו,‏ באופןמובנה ושיטתי,‏ לזהותנו הלאומית.‏ יום לידתנו הלאומימתגבש על ידי ארבע לשונות של גאולה:‏א.‏ ‏"ו ‏ְהֹוצֵאתִי אֶתְכֶם מִּתַחַת סִבְֹלת מִצְַרי ‏ִם"‏ב.‏ ‏"ו ‏ְהִּצַלְּתִי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם"‏ג."ו ‏ְגָאַלְּתִי אֶתְכֶם ‏ּבִז ‏ְרֹועַ‏ נ ‏ְטּוי ‏ָה ‏ּובִׁשְפָטִים ‏ּג ‏ְֹדלִים"‏ד.‏ ‏"ו ‏ְלַָקחְּתִי אֶתְכֶם לִי לְעָם ו ‏ְהָי ‏ִיתִי לָכֶם לֵא-ֹלהִים"‏‏)שמות ו,‏ ו-ז(.‏במבט חיצוני נדמה אמנם כי אין הבדל מהותי ביןסיפור יציאת מצרים לבין שחרור לאומי מסוג אחר,‏אולם בעזרת תהליך מדורג של שתיית ארבע כוסותהמלאות ביין - נוזל פנימי הנסחט מתוכיותו של פריהענב - ניתן להעמיק ולזהות ארבעה רבדים המייחדיםליל זה והופכים את יציאת מצרים ל'אביב החירות'‏לעולם כולו.‏ 7

הרב חיים דרוקמןראש ישיבות בני עקיבא‏"המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים"‏המקור למצוות עשה של סיפוריציאת מצרים בליל הסדר הואהפסוק ‏"והגדת לבנך ביום ההואלאמור,‏ בעבור זה עשה ה'‏ ליבצאתי ממצרים"‏ ‏)שמות י"ג,‏ ח'(.‏ ר'‏דוד אבודרהם אף מדגיש ‏)בסדרההגדה ופירושה(‏ כי ‏"נקראה הגדהעל שם והגדת לבנך ביום ההוא".‏שמה של ההגדה נגזר מלשוןהכתוב ‏"והגדת לבנך".‏מההגדה של פסח אנו למדיםש"והגדת לבנך"‏ אינו מכוון לבןאחד,‏ כי אם למשפחה ברוכת ילדים:‏‏"כנגד ארבעה בנים דיברה תורה".‏המספר ארבע מבטא את כל סוגיהבנים - כל דבר יש לו ארבעה צדדים.‏ את התוכןשל יציאת מצרים יש להעביר לבנים כולם.‏למרות שהבנים הם בני משפחה אחת,‏ איןהם עשויים מעור אחד,‏ אלא ‏"אחד חכם ואחדרשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול"‏ -וכולם בנים,‏ כולל הרשע.‏ את כולם יש להושיבסביב שולחן ליל הסדר,‏ עם כולם יש לדבר,‏ אלכולם צריך להתייחס,‏ גם אם נאמרים על-ידיהםדברים בדרך שאינה נעימה כל כך לאוזן לשמוע.‏יש לענות על השאלות של כולם,‏ גם על אלהשלא תמיד נשאלות יפה ובנימוס.‏ לכל אחדההתייחסות המתאימה לו,‏ לפי שפתו והבנתו.‏כל זה אמור לא רק ביחס למשפחה המצומצמת,‏אלא גם ביחס למשפחה הגדולה,‏ הכללית.‏ הנביאעמוס אומר:‏ ‏"שמעו את הדבר הזה אשר דיבר ד'‏עליכם בני ישראל,‏ על כל המשפחה אשר העליתימארץ מצרים…"‏ ‏)עמוס ג',‏ א'(.‏כלל ישראל כולו הוא משפחה אחת,‏ משפחהגדולה ומגוונת מאוד,‏ מגוונת בדעות ומגוונתבאורח חיים.‏ אבל למרות השוני וכל הניגודים,‏כולנו שייכים למשפחה אחת - ‏"המשפחה אשרהעליתי מארץ מצרים".‏הקשרים המשפחתיים של המשפחה הגדולהכלל ישראל כולו הוא משפחה אחת,‏משפחה גדולה ומגוונת מאוד,‏ מגוונתבדעות ומגוונת באורח חיים.‏ אבללמרות השוני וכל הניגודים,‏ כולנושייכים למשפחה אחת - ‏"המשפחהאשר העליתי מארץ מצרים"‏הזאת הם שלושה:‏ קשר של דם,‏ קשר של נשמהוקשר של ייעוד.‏קשר הדם - נובע בראש ובראשונה מהעובדהשכולנו זרע אברהם,‏ יצחק ויעקב,‏ ודם אבותינוזורם בעורקי כולנו.‏ צד נוסף של קשר הדם נובעממעשיהם של אומות העולם מתוך מגמתם‏"לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד"‏‏)תהלים פ"ג,‏ ה'(,‏ ובניסוחה של ההגדה של פסח:‏‏"שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו"‏ - עדימינו אלה ממש.‏ אלה הרוצים להשמיד אותנואינם עושים כל אבחנה:‏ הם רוצים להשמיד אתכולנו,‏ בין אם מדובר ב'דתיים'‏ או ב'חילונים',‏ב'ימין'‏ או ב'שמאל',‏ ב'ספרדים'‏ או ב'אשכנזים';‏בשבילם כולנו אותו דבר,‏ והם רוצים לכלות אתכולנו.‏ אך הקב"ה מצילנו מידם.‏קשר הנשמה - בנים אתם לד'‏ א-לקיכם"‏‏)דברים י"ד,‏ א'(,‏ זו המהות האמיתית הפנימיתשל כלל ישראל,‏ גם כשמהות זו אינה גלויה,‏גם כאשר אינה באה לידי ביטוי באורחהחיים,‏ אבל היא קיימת,‏ כי זו מהותא-לוהית שאין לגביה שום שינוי.‏קשר הייעוד - נוצרנו כדי למלא ייעודמיוחד בעולם,‏ כדברי הנביא ‏"עם זו יצרתילי תהילתי יספרו"‏ ‏)ישעיהו מ"ג,‏ כ"א(.‏ לעםישראל יש ייעוד שלשמו נוצר ולשמו הואקיים:‏ ‏"תהילתי יספרו"‏ - גילוי האמתהאלוקית בעולם,‏ גילוי הצדק והמוסרהאלוקי בעולם.‏ לשם כך הוציא אותנוהקב"ה ממצרים,‏ וכדי למלא את הייעודהזה הביאנו הקב"ה לארץ ישראל,‏ שרק בהייתכן מימוש הייעוד בשלמותו.‏שובנו לארץ והיאחזותנו בה הם מפתח למילוייעודנו בעולם,‏ ששייך להבאת הטוב האמיתילאנושות כולה.‏ אין זו דאגה אינטרסנטית,‏אגוצנטרית,‏ אלא להפך:‏ זה הבסיס להבאת הטובוהאור לכל המין האנושי,‏ לעולם ולבריאה כולה.‏כולנו משפחה אחת,‏ והאמת היא שכל בניהמשפחה רוצים בטובת המשפחה.‏ גם אלהשבמעשיהם פוגעים במשפחה,‏ כוונתם בוודאילטובה;‏ לדעתם הם פועלים לטובת המשפחה,‏למרות שהם טועים בזה לחלוטין.‏מן הראוי לשכנע אותם ולהעמיד אותםעל טעותם,‏ והשכנוע יכול לבוא אך ורק מתוךקשר,‏ ויותר מזה מתוך אהבה,‏ כמאמר הלל:‏ ‏"הוימתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום,‏אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"‏ ‏)אבות א',‏ י"ב(.‏לא נאמר אוהב את הבריות כדי לקרבן לתורה,‏אלא אוהב את הבריות - באמת,‏ כערך עצמי,‏ומתוך כך ממילא - ומקרבן לתורה.‏נרבה אהבת ישראל מתוך אמונה בסגולתםובקדושתם של ישראל,‏ ועל-ידי כך נסייע למשפחההגדולה כולה לשוב אל עצמה ואל שורשיה,‏ כשלנגדעינינו המגמה הגדולה:‏ ‏"וכל בניך לימודי ד'".‏8

9C M Y CM MY CY CMY K

אלידע בר–שאולרופא העינייםהיהודי הראשוןרופא מזהיר,‏ ירא שמיים ואדוק.‏ד"ר משה ארלנגרבארבע לפנותבוקר כבר הופיעושייח'ים נכבדיםוסוחרים שטופלווהוקירו תודה.‏את הצלחותיוזקף הד"רליושב במרומיםוקידש שם שמייםברביםתגובת התלמיד הצעיר נעמה לאוזניו שלהמלמד.‏ סיפורו על אביו שמתגורר בירושלים,‏ותנאי המחיה והתברואה הקשים שגרמו לולחלות ולאבד את מאור עיניו כמעט לחלוטין,‏נגעו בנפש תלמידו משה,‏ שהבטיח מניה וביהכי כשיגדל יהיה רופא עיניים וירפא את אביושל המלמד.‏כל כך רחוקה ובלתי מציאותית נראתהאז ההבטחה הילדותית מהמקום בו ישבוהשניים.‏ שם ארץ ישראל של ראשית ‏'העלייההראשונה',‏ וכאן,‏ בלוצרן שבשוויץ - האוויר,‏המרחבים,‏ הנופים,‏ הירוק והמים,‏ ומשה הקטןחולם על ירושלים.‏לימודי היהדות המעשית הארוגים בערגהובכיסופים שקיבל מהמלמד הפרטי נבטובנשמתו של משה יהושע,‏ הבן השני מ-‏‎13‎ילדיהם של אברהם וברטה ארלנגר,‏ שעסקובהצלחה רבה במסחר והיו מעמודי התווך שלהקהילה היהודית בעיירה הקתולית לוצרן.‏משה המשיך לגימנסיה המקומית ומשםללימודי רפואה בציריך,‏ אחר עבר להתמחותבסוגי המחלות הטרופיות באוניברסיטהבברלין,‏ ובתרס"ו הוסמך לרופא עיניים.‏במהלך לימודיו בברלין חלה בדלקת המעיהעיוור ‏)אפנדיציט(‏ ונותח,‏ אולם נשקפהסכנה לחייו.‏ הוריו מיהרו ברכבת הראשונהמשוויץ אל מיטת חוליו,‏ ושמעו אותו נודר כיאם בעזרת ד'‏ יבריא,‏ יקדיש את שנת עבודתוהעצמאית הראשונה לריפוי חולי עינייםיהודיים בארץ הקודש.‏משהחלים,‏ פנה משה לחברת ‏"למען ציון"‏שישבה בפרנקפורט,‏ והביע רצונו למלא אתנדרו.‏ עסקני החברה לא העלו בדעתם מועמדמתאים ממנו,‏ צעיר יהודי חרדי משכיל ובעלהסמכה גבוהה.‏ הם נתנו הסכמתם,‏ והחלובחיפושים אחר קרקע בירושלים שרכשו,‏ועליה נבנתה המרפאה . 1לאחר שהשלים הד"ר משה ארלנגר אתהתמחותו,‏ יצא ארצה.‏ בניסן התרס"ח הגיעלנמל יפו.‏ ‏"הייתי כמעט המום",‏ כתב לימים,‏‏"ולא יכולתי להאמין כי אומנם נתגשמהמשאלתי ושאיפתי מימי נעורי,‏ לראות את ארץאבותיי,‏ ארץ ישראל.‏ מבטי הראשון הופנהאל-על,‏ לשמי ארץ ישראל,‏ ששירים אין-ספורהוקדשו להם.‏ אותם השמיים הטהורים שאיןכמותם ליופי.‏ ומשם השפלתי את עיניי לראות,‏כמו כל יהודי,‏ את אדמת הקודש האגדתית...‏הייתי מאושר מאוד".‏26 שנים קודם נפתח בירושלים בית-החוליםלמחלות עיניים של המסדר הנוצרי סנט ג'והן . 2רופא אחד היה בו,‏ שנתן מענה מסוים לתוריםשל מאות ואלפי חולים.‏ העוני,‏ הצפיפות,‏הלכלוך וההזנחה היו בכל מקום.‏ רבים לקובעיניהם,‏ ובייחוד בתנאי החום והיובש.‏הידיעה על בואו של רופא עיניים נוסף לארץישראל התפשטה.‏ חולים צבאו על מסדרונותיום פתוח יום ראשון כ¢ט ניסן ®¥ÆµÆ∞∏© בשעה ∞∞∫µ±קמפוס הגבעה הצרפתית תשלום סמלי על סך ∞± ₪ שיועבר כתרומה לילדי שדרות תוגש ארוחה קלה10

בית המלון בו התכוון ד"ר משה לפוש קמעה.‏‏"לפני,‏ בעת ואחרי ארוחת הצהריים,‏ נאלצתילקבל חולים,‏ לבדוק עיניים ולרשום תרופות,‏ומקרים שדרשו טיפול כירורגי נאלצתי לדחותבכמה ימים עד שאסתדר בירושלים".‏מיפו יצא בעגלה לפתח-תקווה.‏ ‏"בדרך פגשתיאיכרים יהודיים על סוסים וברגל,‏ המקבליםאת פניי ב"שלום עליכם"‏ לבבי.‏ בשבילי,‏ באופןמיוחד,‏ היה ה"שלום"‏ הפשוט הזה משהו לארגיל,‏ ומשום כך כה חביב ונעים".‏גם ב"אם המושבות"‏ טיפל בחולים.‏ ‏"למחרתהיום יצאתי לירושלים.‏ הנסיעה ארכה למעלהמארבע שעות.‏ הגעתי לתחנה קטנה ועלובה.‏זו הייתה ירושלים,‏ משאת נפשי.‏ את רגשותייברגע זה,‏ כרגשותיו של כל יהודי הדורךלראשונה על אדמת עיר הקודש - אין לתארבמילים.‏ כמה אנשים המתינו לי,‏ אחד מהםבפתח מרפאת העיניים ‏"למען ציון".‏ תרס"חניגש ואמר:‏ ‏'אדונִי,‏ אינך יכול לתאר לעצמךעד כמה האנשים מחכים לך,‏ כמיהתו שלהיישוב היהודי שרופא יהודי,‏ חניך המכללותבמערב אירופה,‏ ישתקע בירושלים,‏ נתגשמה.‏אנו מקווים כי תרגיש עצמך בטוב בינינו,‏עבודה לא תחסר לך'".‏בתום ביקור נרגש בכותל המערבי ומנוחה,‏התארגן ד"ר משה וכבר למחרת נפתחה מרפאתהעיניים ‏"למען ציון".‏ ימים א',‏ ג',‏ ה',‏ הוקדשולטיפולי חינם לעניים שאין ידם משגת.‏ בימיםב',‏ ד',‏ ו',‏ התקבלו מי שיכלו לשלם.‏כבר ב-‏‎04:00‎ לפנות בוקר הופיעו חוליםבשער המרפאה.‏ לקראת 06:00 קיבלו מספרים,‏ומ-‏‎06:30‎ החל הד"ר בעבודתו.‏כחודש לאחר פתיחת המרפאה,‏ כתב להוריוהחרדים ודואגים על פעילותו.‏ ‏"אתמול טיפלתיב-‏‎106‎ חולים.‏ זה הרבה מאוד,‏ בהתחשב בכךשאני עובד ללא עזרה.‏ אני נותן מעט מאודמרשמים,‏ החולים מקבלים בדרך כלל הכלבמקום,‏ יחד עם הטיפול,‏ כגון טיפות,‏ משחותורפואות שונות.‏ הרוקח,‏ שהוא בעל דיפלומהאירופאית הנמצא איתי בחדר עבודתי,‏ מכיןאת כל התרופות לפי הוראותיי.‏ אמי היקרה,‏אינך צריכה יותר לומר תחינות לשלומי כיאינך יכולה לתאר לעצמך כמה ברכות מברכיםאותי פה יום יום.‏ כמה וכמה חולים זקניםועניים ממושב הזקנים כבר הבטיחו לי חלקבעולם הבא.‏ לא התחרטתי לרגע על בואי הנה- אדרבה!‏ מאושר אנוכי שזכיתי להגשים בע"האת הרעיון הגדול הזה".‏מקצועיותו,‏ אדיבותו ומסירותו הִלכו בכלהארץ ומרחבי המזרח התיכון הגיעו מטופלים,‏שייח'ים נכבדים,‏ כמרים וסוחרים והוקירו לותודה בכל פה.‏ הד"ר בן ה-‏‎28‎ לא נשא פנים,‏ולא שינה מאורחותיו.‏ שלוש פעמים ביוםהתקיים מניין תפילה בדירתו,‏ מאכליו היובתכלית הכשרות,‏ את הצלחותיו זקף ליושבבמרומים,‏ ובכך קידש שם שמיים ברבים.‏בד בבד עם התקדמותו הרפואית,‏ הניתוחיםהמסובכים שערך,‏ ופקיחת עיני מטופליולראות ביופי הבריאה והבורא יתברך,‏ גברהלחץ מצד הוריו המבוססים שאותם כה כיבד,‏כי ישוב אל שוויץ הבטוחה על פי הבטחתו להםבתום שנה.‏ השנה הייתה לשנתיים,‏ והבן משהכתב בצורה נרגשת:‏ ‏")בחדר ההמתנה(‏ כמאהתינוקות וכמספר זה ילדים וילדות בגיל ביתהספר ומתחתיו.‏ למראה כל העיניים האלההאדומות מדלקות חמורות,‏ אשר עומדותבניגוד בולט ללחיים החיוורות של הקטניםהאלה,‏ שבחלקם סובלים מרעב,‏ למראה הסבלוהאסון ההמוני הזה - קשה גם לקשוח ביותרשלא להתמלא רחמים.‏ רק בעיניים בוכות הואיכול להתבונן בהם.‏ גם בעל טבע פחות רגישמתמלא חמלה בראותו את האמהות והקרוביםהמסכנים העומדים חסרי אונים.‏בחשבי שעלי למנוע מהאומללים האלה אתעזרתי בקיץ הבא.‏ תוקפים אותי רגשי אשמה,‏כאילו אני עושה להם עוול.‏ ואם כבר המחשבההזאת קשה עלי כ"כ,‏ על אחת כמה וכמה תקשהעלי ממושה.‏ הלוואי ואצליח בעזרת ד'‏ למצואממלא מקום ראוי כדי שלא אצטרך לעזוב אתאדמת הקודש בלב כבד מדי".‏לאחר שהות קצרה בשוויץ,‏ עלה בידו לשכנעאת הוריו וחזר לשנה נוספת בירושלים.‏ובתרע"א חזר סופית לשוויץ . 3לנעליו בניהול המרפאה ‏"למען ציון"‏ נכנסבתרע"ב הד"ר אברהם טיכו,‏ שקנה את עולמו.‏שם המייסד והמבסס הד"ר משה ארלנגרופועלו נדחקו מספרי ההיסטוריה הירושלמית.‏ד"ר ארלנגר בזמן טיפול בירושלים שלפני 100 שנהבתרע"ג נשא ד"ר משה את גרטה ‏)לביתהופבאור(‏ ושלוש בנות נולדו להם.‏מרפאתו החדשה בלוצרן הייתה לבסיסלפעילות ציבורית יהודית מקיפה.‏ במלחמההעולמית הראשונה ייסד בעירו,‏ עם הרב ד"רלונשיין,‏ ארגון שסיפק אמצעי רפואה מחייהוסעד נפשי לפליטים ולשבויים יהודיים,‏ ונקרא:‏‏"מגן דוד אדום"‏ . 4את הגירסא דינקותא שלו - הקפדה בקיוםמצוות היהדות משולבת בערגה ובכיסופיםלציון - השריש בבני קהילתו.‏ עמד בראש חברת‏"תלמוד תורה",‏ לימד תורה לגילאי תיכון,‏ ייסדספריה יהודית והיה מפעילי ‏"אגודת ישראל"‏וממקימי קרן היהדות באירופה.‏בט"ו בניסן התשכ"ג,‏ בן 83, נלב"ע משהיהושע ארלנגר במיתת נשיקה.‏נכדיו וניניו המתגוררים ברחבי ארץ ציוןוירושלים מספרים בחרדת קודש על עשייתוהגדולה למען כלל ישראל.‏1. סמוך למעבר מנדלבאום.‏2. מעל גיא בן הינום,‏ צמוד למלון ‏"הר ציון".‏3. הלחץ היה עצום.‏ בתרע"א היה צעיר מבטיח בן 31מנהל מרפאה בעל שם עולמי ו...‏ רווק.‏ההשוואה המתבקשת - לשליח אחר של ארגוניהצדקה הגרמניים,‏ הד"ר משה וואלך,‏ מייסד‏"שערי צדק",‏ שעלה ארצה בן 24 ונותר רווק עדיום מותו.‏4. זהו גלגולו הראשון של שם זה כארגון רפואי.‏עשרים שנה ומעלה בטרם נפתח בתל-אביב.‏לרגל אירועי שנת ה-‏‎60‎ הצגה חדשהחוה"מ פסח,‏ יום רביעי,‏ יח'‏ ניסן,‏ 23.4 בשעה 21:00היכל שלמה,‏ רח'‏ המלך ג'ורג'‏ 58, ירושליםכרטיסים ניתן להשיג בקופה.‏ הצגה למבוגרים ונוערלברורים תאטרון תאיר 03-6205185/3בנוסף:‏ לכבוד חג הפסח‏’עבד לעם קדוש‘‏אירוע מיוחד לכבוד חג הפסח.‏ הצגה אינטימיתבביתו של הרב קוק על חייו של הרב.‏חוה"מ פסח,‏ בית הרב קוק,‏ ירושלים.‏יום שלישי,‏ יז'‏ ניסן,‏ 22.4 בשעה 21:00יום חמישי,‏ יט'‏ ניסן,‏ 24.4 בשעה 21:00ההצגה למבוגריםהנחה תמורת כוכבים11

אם אתם לא מתכננים לעלות לירושלים בחול המועד הקרוב,‏ אתם מוזמנים להצטרף לסיורשערכנו השבוע בעיר דוד עם אודי רגוניס,‏ אחד מראשי עמותת אלע"ד העוסקת בהנחלתערכי עיר דוד לציבור הרחב.‏ אם תשנו את דעתכם בעקבות התרשמותכם מהסיור הגרפי,‏ותחליטו להצטרף לעולי הרגל,‏ מובטחת לכם חוויה שלא תשכחו.‏איך באו עולי הרגל לירושלים,‏ איך נכנסו לעיר,‏ באלו רחובות עלו לרגל,‏ איפה התחבאומהרומאים כשנפרצה העיר,‏ ואפילו אלו דגים כיכבו בתפריט של תושבי ירושלים?‏ כלהתשובות מהעיר בה דוד חנהבעקבותעיר דוד.‏ כאן,‏ לפני כ-‏‎3,000‎ שנה,‏ הכל התחיל.‏נוכח הרושם והוד הקדומים שאופף את העירעל תגליותיה וחשיבותה היהודית,‏ קצת קשהלעכל שעיר דוד - העיר בה דוד המלך ביסס אתמלכותו ושלמה המלך הרחיב את גבולה הרחקמעבר לגבולותיה הנוכחיים - העיר הזו הייתהעיר קטנטנה שהשתרעה על פני גבעה אחת,‏לא יותר משישים דונם.‏רוב שטחה של עיר דוד המקורית אינונמצא כלל בין חומות העיר העתיקה של היום,‏ולמעשה,‏ פרט להר הבית,‏ עיר דוד של מלכיבית דוד נמצאת לגמרי מחוץ לחומות,‏ עלהגבעה הנמצאת למרגלותיו הדרומיים של הרהבית,‏ מתחת לשער האשפות.‏ במרום הגבעה,‏בצפונה,‏ בנה שלמה את בית-המקדש הראשוןעל הר המוריה,‏ ולמעשה הרחיב את גבולותהעיר צפונה להר הבית.‏ מתחתיו שכן ארמוןהמלך ומתחת לארמון,‏ בואכה נקבת השילוח,‏שכנו תושבי עיר דוד.‏עם התפצלות מלכות ישראל,‏ מנע מלךישראל,‏ ירבעם בן נבט,‏ עלייה לבית-המקדשבירושלים מחשש שתיווצר זיקה בין אנשיישראל לבית-מקדש שלמה,‏ ששכן בשטחמלכות יהודה.‏ לפיכך,‏ רק תושבי מלכות יהודהעלו לחגוג את הרגל בבית-המקדש.‏בימי חזקיה המלך,‏ כ-‏‎250‎ שנה אחרי ימישלמה,‏ העיר התרחבה עוד לכיוון מערב וכללהבתוכה את הר ציון ואת הגבעה המערביתעליה ממוקם כיום הרובע היהודי.‏ זהו למעשהתחומה עד חורבנה על-ידי נבוכדנצאר בשנתגקע"ד,‏ )586 לפני הספירה הנוצרית(,‏ 420 שנהאחרי הקמת המקדש.‏‏"ואת שער העין...‏הוא יבננו ויטללנו...‏ואת חומת ברכת השֶלַח לגן המלךועד המעלות היורדות מעיר דוד"‏‏)נחמיה ג',‏ ט"ו(‏נחמיה,‏ חברו של עזרא הסופר,‏ חזר לעיר דודלאחר גלות בבל.‏ הוא עשה סיור לילי בירושליםוהקיף את עיר דוד,‏ הוא ירד לבריכת השילוחוהגיע לאתרים נוספים בעיר.‏ עם תום הסיור,‏קרא לתושבי ירושלים:‏ ‏"לכו ונבנה את חומתהמדרגות היורדות אל בריכת השילוח.‏ כאן היו טובלים העולים לרגל,‏ ומכאן היו שואבים מים לניסוך בשמחת בית השואבהירושלים ולא נהיה עוד חרפה!".‏ הוא גייס מבניירושלים והתחיל בבניית חומות העיר על-‏מנת להקנות ביטחון לתושביה וצביון של עירמתוקנת.‏ למעשה,‏ נחמיה ובוניו הם שהכינו אתהקרקע לבניית בית-המקדש השני.‏בתקופת נחמיה העיר הצטמקה לגבולותיההראשונים בימי דוד ושלמה,‏ אבל ברבותהשנים הגיעה העיר לממדיה המקסימאלייםבימי אגריפאס,‏ עד לתחום מגרש הרוסים שלהיום לכיוון צפון מערב.‏עומדים צפופים ומשתחווים רווחיםרוב העדויות על עליית ישראל לבית-המקדשבשלושת הרגלים מתייחסות לימי הבית השני.‏החל מראש חודש אדר,‏ היו מתחילים בשיפוץהדרכים,‏ שקתות המים ומקומות המנוחהלקראת העולים שהיו אמורים לפקוד אתהעיר.‏ בימי בית שני התרחבה העיר,‏ ועשיריהוהכוהנים ששימשו בבית-המקדש התגוררובעיר העליונה - אזור הרובע היהודי של היום.‏על אף התפרשות העיר ‏)אף מעבר לשטח העירהעתיקה של היום(,‏ לא היה מדובר בעיר גדולה.‏בכל זאת,‏ לא נמנעו בית ישראל לעלות לבית-‏המקדש בשלושת הרגלים ולהקריב את קורבןהחג.‏ ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו קבעבעדויותיו כי העולים מנו כמיליון איש!‏איך בפועל נכנסו העולים להר הבית?‏ מעברלשאלה איך נכנסו לעיר מיליון איש - מבחינהגיאוגרפית,‏ הרי הר הבית נמצא הרחק מעלהעיר התחתונה הצמודה לו.‏12

‏"העולים שהיו מגיעים מדרום,‏ מעיר דוד -העיר התחתונה השוכנת למרגלות הר הבית",‏מסביר לנו אודי רגוניס,‏ ‏"היו נכנסים למנהרותמתחת להר הבית כמו חולד,‏ ויוצאים ממשלמשטח הרחב של הר הבית.‏ לכן קוראיםלשערים בהם נכנסו למנהרות-מחילותהאלו ‏'שערי חולדה'.‏ בקשר לצפיפות,‏ איןתשובה ברורה - איך כתוב,‏ עומדים צפופיםומשתחווים רווחים".‏מחצית השקללאחרונה התגלתה בעיר דוד,‏ בעומק של 15מטר מתחת לפני השטח,‏ תעלת ניקוז מדהימההנמצאת מתחת לרחוב הרודיאני.‏ התעלהיורדת דרומה,‏ לכיוון בריכת השילוח,‏ ומתחברתלתעלת ניקוז אדירה בגובה של שני מטר.‏ כרגעהחופרים נמצאים כארבעים מטר מבריכתהשילוח אליה ניקזה התעלה את מי הגשמים.‏מדוע היה צורך בתעלה בגובה שני מטריםכדי לנקז את המים?‏‏"כנראה מתכנני העיר חששו לבאות ותכננופתחי מילוט ובריחה במקרה של מצור.‏עובדתית,‏ דרך התעלות הללו ברחו יהודים בימיהמצור ובחלק מתעלות הניקוז שנמצאו בעירהתגלו סירים שלמים עם שיירי אוכל בהם.‏מהעובדה שיש סירים בתעלות ניקוז - דברשלא יעלה על הדעת בימים כתיקונם- אנו למדים שהבורחים נכנסולתעלות ובמנוסתם הכניסואיתם כלי אוכל.‏ על חלקמהכלים התגלו שייריפיח מהשרפה הגדולהבה נשרפה העיר בשנתגתת"ל )70 לפנה"ס(,‏שריפה שהכריעה אתהמרד הגדול בטיטוססופית,‏ כשבא לעשות מצורעל העיר".‏מטבע צור - ירושלמי‏"כסף שדיברה בו תורה בכל מקוםזו היא כסף צורי.‏איזהו כסף צורי?‏זהו ירושלמי"‏‏)תוספתא למשנה מסכת כתובות פ'‏ י"ג משנה כ'(‏אחד הממצאים המרגשים שנמצא באותןתעלות ניקוז היה מטבע מיוחד ששימשלתשלום ‏'מחצית השקל'‏ לקופת בית-המקדש- כסף ששולם כמס לקראת ‏'שנת התקציב'‏החדשה,‏ שהחלה ב-א'‏ בניסן,‏ אז חודשה קנייתקורבנות הציבור.‏ הסכום הצנוע אפשר לכליהודי,‏ עשיר או עני,‏ להיות ‏'שותף'‏ בעבודתהמקדש שעה שהכסף שימש לבדק הביתולתחזוקו לקראת בוא העולים בפסח ולרכישתקורבנות ציבור וחידוש כלי המקדש.‏איך הגיע המטבע לתעלת הניקוז?‏‏"התעלה בה נמצא המטבע היא תעלתהניקוז המרכזית של העיר בבית שני.‏ בדיוק כמושהיום נופלים לנו לעתים מטבעות מהכיסיםומתגלגלים לפתחי הניקוז שבצדי הכבישים,‏כך לפני כאלפיים שנה:‏ אדם עבר בדרך לבית-‏המקדש,‏ והשקל שעמו התכוון לשלם את מסמחצית השקל,‏ מצא את דרכו לתעלת הניקוז".‏התוספתא מדברת על ‏'כסף צורי'.‏ המטבעשנמצא גם הוא מצור?‏‏"כן.‏ ככלל,‏ מס מחצית השקל שולם במטבעותשל שקל או של חצי שקל.‏ המטבעות האלוהוטבעו בצור ושימשו ברחבי ארץ ישראלבמשך מאתיים השנים שקדמו לחורבן.‏ המטבעהספציפי שלנו אכן הוטבע כ-‏‎35‎ שנה לפניהחורבן במטבעת צור.‏ למרות חשיבות מסמחצית השקל לכלכלת ירושלים בימיהבית השני,‏ רק שבעה מטבעותשל שקלים וחצאי שקליםממטבעת צור נמצאו עדכה בחפירות בירושלים.‏במהלך שנות המצורשקדמו לחורבן,‏ הוטבעובירושלים מטבעותחדשים שנקראו‏'שקלים ירושלמיים'.‏‏"בתעלות ניקוז אחרותמצאנו מאות שקליםירושלמיים.‏ אלו למעשה מטבעותשהיו בירושלים קודם למצור,‏ נשחקו מהטבעתםהראשונה,‏ והוטבע עליהם הכיתוב:‏ ‏'שנתייםלמרד הגדול',‏ ‏'שלוש שנים למרד הגדול'‏ ואפילו‏'ארבע שנים וכו''‏ - למעשה,‏ שנת החורבן".‏ברכת השילוחבשלהי ימי הבית הראשון,‏ פעל חזקיהו המלךבמרץ להתקין מפעל מים חדש,‏ הוא ניקבתחזקיהו,‏ שהזרימה את מי הגיחון בתוואי העוברבמעבה הסלע,‏ סמוי מעין אויב שיצור על העיר.‏המים הגיעו אל בריכה שהתקין בשפך הגיאהמרכזי.‏ זוהי ‏'בריכת השילוח',‏ שמאוחר יותרמוזכרת בספר נחמיה ‏)ג',‏ ט"ו(.‏ חזקיהו אף בנהאת החומה הרחבה,‏ שעברה,‏ כפי הנראה,‏ מעלהסכר של הבריכה,‏ והקיפה את בריכת השילוחבתוך חומות העיר,‏ מוגנת מפני אויב.‏‏"ויתר דברי חזקיהו וכל גבורתוואשר עשה את הברכה ואת התעלהויבא את המים העירההלא הם כתוביםעל ספר דברי הימים למלכי יהודה"‏‏)מלכים ב'‏ כ',‏ כ'(‏בימי הבית השני נבנתה על בסיס בריכתחזקיהו בריכה מפוארת ביותר,‏ היא בריכתהשילוח.‏ גרמי המדרגות המובילות לברכההתגלו לאחרונה בחפירות שנעשו,‏ ומגודלןומעוצמתן,‏ כמו גם משטחה של הבריכה,‏מסיקים אנשי אלעד כי זוהי בריכת השילוחממנה היו שואבים מים לניסוך בסוכותבחגיגות שמחת בית-השואבה.‏הבריכה הייתה מרובעת וענקית,‏ ושטחההכלל הגיע לשלושה דונם )!(. מכל צלע שלהבריכה ירדו אל הקרקעית מדרגות רחבותמאוד,‏ בהן ירדו עולי הרגל אל המים.‏ בשלבמאוחר יותר,‏ בימי בית שני,‏ צופו המדרגותבאבני גזית שהעניקו לה את דמותה הסופית,‏המרשימה.‏ הבריכה ניזונה הן ממי גשמים והןממי מעיין הגיחון,‏ שהוזרמו אליה דרך תעלההיוצאת מתוך נקבת חזקיהו הקדומה.‏ יתרתהמים הוזרמה אל קרקעית הבריכה דרך תעלותתת-קרקעיות המצויות מתחת למדרגות.‏‏"ניסוך המים כיצד?‏צלוחית של זהבמחזקת שלושה לוגיםהיה ממלא מן השילוח"‏‏)משנה,‏ סוכה ד',‏ ט'-י'(.‏13

בימי הבית שאבו מהבריכה את ‏'המים החיים'‏ל'מי החטאת'‏ שנדרשו להסרת טומאת המת.‏האירוע החגיגי ביותר הנזכר בהקשר לשילוחהוא חגיגות שמחת בית-השואבה בחג הסוכות.‏בתרועות שופר וחצוצרות ירדו הכוהנים לשאובמים מבריכת השילוח.‏ מהבריכה עלו ברחובמדורג לעבר בית-המקדש,‏ שם נסכו את מיהשילוח על גבי המזבח,‏ בליווי שירה וריקודיםשנמשכו עד אור הבוקר.‏14בסד בס“דהרחוב העולה מהבריכה להר הבית ותעלת הניקוזבה התחבאו תושבי העירהמבנה המיוחד של הבריכה ‏)גרמי מדרגותבעלי שטח צר,‏ המופרדים זה מזה במשטחיביניים רחבים(‏ הביא את החופרים להשערהשמי השילוח שימשו גם לתפקיד נוסף –במים אלה טבלו עולי הרגל וטיהרו עצמםטרם שעלו לבית-המקדש בשלוש הרגלים.‏ייתכן שהנקבים הרבים המצויים במדרגותהאבן החזיקו מתקני עץ ועליהם מחצלות,‏על-מנת לשמור על הצניעות בעת הטבילה.‏האגן המלבני הגדול הממוקם מעל הבריכה‏)למרגלות מצוק הסלע(‏ שימש,‏ אולי,‏ למישתייה ולצרכים נוספים.‏לאחר חורבן ירושלים בידי טיטוס,‏ יצאההבריכה מכלל שימוש,‏ ובמהלך השנים היאכוסתה בסחף רב.‏בית ספר לתורת הנפשפסיכולוגיה יהודית על פי שיטת הבעל שם טובבהכוונת הרב יצחק גינזבורג שליט¢אמסלול הכשרה מקיף בתחומי היעוץקורסים מגוונים ומקצועיים הקניית כלים להכרתהנפש ודרכי הטיפול בה לפי הקבלה והחסידותמסלול לימודים תלת שנתי¨‏ יום בשבועהתכנית תתקיים בירושלים ובתל אביבקבוצות נפרדות לגברים ונשיםקורס מבואלאחר הפסח תתקיים סדרת הרצאות הכוללת ארבעהמפגשים להכרת הנושאים הנלמדים במסלול המקיףנפתחה הרשמה למחזור שנילשנת הלימודים תשס“טלפרטים והרשמה∫‏ ∞µ∞≠π≤≤≤≤±¥ רויטלהרחוב המדורג המערבי -‏'דרך עולי הרגל'‏‏''הכל חייבין בראייה – חוץ מחירש שוטה וקטן...‏איזה הוא קטן?‏כל שאינו יכול לרכוב על כתפו של אביו,‏ולעלות מירושלים להר הבית,‏ כדברי בית שמאי;‏בית הלל אומרין,‏כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו,‏ ולעלותמירושלים להר הבית..."‏‏)משנה,‏ חגיגה א',‏ א'(‏‏"לאחרונה",‏ אומר לנו רגוניס,‏ ‏"התגלו לידבריכת השילוח שני רחובות שעולים במעלהההר לכיוון העיר עצמה והר הבית.‏ הרחובותבנויים בצורה של שתי מדרגות ופלטה,‏ שתימדרגות ופלטה".‏‏"הרחוב התלול היווה מעין אבן בוחןלגיל בו מתחילה חובת העלייה לרגל.‏ ריצוףהרחובות באופן זה תוכנן לכתחילה,‏ כדי שלאניתן יהיה לרוץ במעלה הרחוב,‏ כפי שמוזכרבמקורות שונים,‏ כדי שיהיו עולים לבית-‏המקדש במתינות.‏‏"המרחק בין שני הרחובות שהתגלו הואכמאה מטר,‏ וכנראה אחד מהם שימש אתהטהורים ואחד את הטמאים.‏ המושג ‏'עלייהלרגל'‏ בעצם מתחיל פה.‏ עולי הרגל כולםהיו מגיעים לעיר דוד,‏ שהיא העיר ירושליםשל אותה תקופה.‏ הם היו מגיעים לבריכתהשילוח,‏ שם היו טובלים ונחים,‏ ומשם היועולים לבית-המקדש".‏חשפתם כבר את הרחובות לכל אורכם?‏‏"באחד מהם חפרנו כבר כשבעים מטר.‏עכשיו אנחנו קצת תקועים עם זה,‏ כי הואנכנס אל תוך בתי הכפר,‏ אבל זו בעיה שבהחלטנתגבר עליה.‏‏"כיוון שעכשיו עצרנו שם,‏ עברנו למקוםאחר בקרבת נקבת השילוח,‏ ושם מצאנו תעלתניקוז שעברה מתחת לאותו רחוב - תעלהמדהימה ומסותתת,‏ ששימשה לניקוז מיהגשמים לתוך השילוח.‏ בתוך התעלה מצאנוכלי בישול שלמים מתקופת בית שני.‏ באחדהרחובות המדרגות היו פרוצות.‏ פרצות אלו הןככל הנראה מעשי ידי הרומאים,‏ שחיפשו אתהמתחבאים במקום,‏ עדות אילמת לרגעיהםהאחרונים ולסופם הטראגי של הנמלטים אלהמנהרות".‏כך מספר יוסף בן מתתיהו:‏‏"ואחרי אשר המיתו הרומאים חלק האנשיםהיוצאים אליהם ואת שאריתם לקחו בשבי,‏ חקרולמצוא את האנשים המסתתרים במנהרות וקרעואת שכבת האדמה אשר על גבן ואת כל הנופליםבידם הכו לפי חרב.‏ ובמנהרות נמצאו כאלפייםפגרים,‏ מהם פגרי אנשים,‏ אשר טרפו את נפשםבכפם ורובם חללי רעב''.‏‏)מלחמת היהודים ו'‏ ט',‏ ד'(.‏דגים בני 3,000 שנהאלו עוד ממצאים מיוחדים היו לאחרונה?‏‏"מצאנו דבר מדהים:‏ כמויות גדולותמאוד של עצמות דגים מהמאה התשיעיתלפני הספירה,‏ שזו בערך תקופתו של שלמההמלך".‏מה,‏ ממש עצמות דג בנות 3,000 שנה?‏‏"כן,‏ כן.‏ רואים עצמות של דגי ים,‏ דגי דניסבהיקף אדיר.‏ אתה רואה עיניים,‏ ראש,‏ זהפשוט מדהים.‏ היום ניתן לומר אלו דגים אכלובירושלים בתקופת שלמה המלך.‏‏"במתחם אחר שנחפר בעיר דוד נמצא מבנהענק מתקופת הבית השני,‏ שככל הנראה שימשכאחד מארמנותיה של הלני המלכה שהגיעהלירושלים,‏ התגיירה ותרמה ביד רחבה לבית-‏המקדש".‏לפני 1942 שנה החל המצור על ירושלים.‏ארבע שנים מאוחר יותר בשנת 70 לספהנ"צפורץ הצבא הרומי,‏ מחריב את העיר ושורףאת בית המקדש.‏ הרומאים טובחים בתושביירושלים ומוכרים לעבדים את הניצולים.‏ בכך,‏תם לכאורה סיפורו של העם היהודי.‏ אלפייםשנה אחר כך,‏ עם ישראל חוזר לעיר דוד,‏ חופרבה ולומד את עברו ומגיע בהמוניו - כ-‏‎400‎אלף איש בשנה - כדי להתחבר לעיר בה הונחהאבן הפינה של מלכות ישראל.‏להרוויח שנה ≠מסלול לימודים במועד קיץ תשס“חפרסום מים

רתוותוצילומים:‏ ארכיון האצ"ל17את דרכו החל הרב צ'ייט בישיבת חפץ חייםבארה"ב,‏ כשהיה בן 32 עלה עם משפחתו ארצה,‏ללמד בשלוחת הישיבה בארץ שבראשה עמדאביו,‏ הרב משה צ'ייט.‏ לאחר תקופת לימודיםנוספת,‏ הוא הקים את ‏'מערבא'‏ - מכון רובין- הישיבה התיכונית-חרדית הראשונה בארץששמה דגש על תיקון המידות לצד לימוד גמראבעיון.‏ הוא הקים את הישיבה לא לפני שנועץבדעת רבותיו הגאון הרב חיים פנחס שיינברגוהגאון הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל.‏ מאידךהקפיד הרב ברוך צ'ייט להכין את תלמידיולבחינות הבגרות כדי שיוכלו לקנות אומנות אםיחפצו בכך.‏עם זאת,‏ ואולי מכוח עבודתו החינוכית,‏הוא הקים הרכב מוזיקלי איתו כתב,‏ הלחיןושר מוזיקה יהודית,‏ אולם גם בכך לא אמרדי.‏ בשנים האחרונות הוציא לאור הרב צ'ייטספרים רבים,‏ לרוב מלווים בציוריו המרהיביםשל הצייר גדי פולק,‏ שרובם עוסקים,‏ איך לא,‏בתיקון המידות ועבודת הנפש.‏הרב צ'ייט,‏ איך נולד הרעיון של ספריםמאוירים?‏‏"היה לי רעיון של הוצאת ספר מצוירשימחיש בצורה נעימה וחינוכית את כל ל"טאבות מלאכה.‏ נפגשתי עם ציירים רבים,‏ חלקםמפורסמים ומוכשרים מאוד,‏ אבל לא הרגשתישהם מבינים אותי ושהתקשורת שלי איתםמספיק טובה כדי שידייקו במה שלדעתי חשובלדייק בו.‏ באיזשהו שלב כמעט ויתרתי,‏ אבל אזראיתי ציורים של יוני גרשטיין בחוברת כלשהי.‏שם משפחתו לא הופיע בחוברת,‏ ולכן לאידעתי באיזה יוני מדובר,‏ אבל ידעתי שזה בדיוקמה שאני מחפש.‏ ניסיתי למצוא את יוני".‏

שילוב המדרשים באיורים היה דבר ברורמאליו - מן הסתם זה הופך את העבודהלמורכבת מאוד.‏‏"הגישה שלי הייתה שהאיורים חייבים להיותעל בסיס המדרשים.‏ לכן,‏ לפעמים האיוריםאכזריים:‏ פרעה רוחץ את גופו בדם תינוקותעבריים,‏ יהודי זקן שחוטף מכות שוט,‏ גבריםיהודים עוסקים במלאכות נשיות ולהפך,‏ ועוד.‏אנשי ההוצאה לאור וגם גדי היו בתחילהבדעה שאולי צריך ‏'לרכך'‏ את התמונות,‏ אבלאני התעקשתי להיצמד לכתוב במדרש,‏ כיווןשחשבתי שאם זה מה שכתוב במדרש - האחריותשלנו לומר שזה מה שבאמת היה שם".‏כמה זמן עבדתם על ההגדה?‏‏"הרבה זמן.‏ אחרי חצי שנה של עבודהאמרתי לגדי שאנחנו מפסיקים.‏ הוא עבד עםיש דברים שחוזרים הרבהפעמים בראש שלי ואני חייבלגעת בהם כמו בשירה.‏ יש ליניגון בתוך הראש,‏ אז אני חייבלטפל בזה,‏ חייב להקליט אותו.‏אני מרגיש חשיבות,‏ ואם אחריםלא עושים את זה,‏ אז אני עושה.‏כך התחילה ההגדה של פסחמחשב ואני הרגשתי שזו לא אומנות.‏ אמרתי לושאשלם בשביל חצי שנת עבודה,‏ אבל נפסיק".‏למה?‏‏"כי לא הייתי שלם עם זה.‏ זה לא היה מהשציפיתי.‏ האיורים בוצעו במחשב ולא מהידשל גדי.‏ זה עולם אחר לגמרי.‏ היו בינינו שיחותומחשבות.‏ בפועל קיבלתי את הצעתו של גדילהכניס עוד צייר,‏ את יבגני מרקוביץ'‏ שעשהרקעים לציורים.‏ רק כך גדי ‏'השתחרר'‏ לצייר כלדבר ביד.‏ בעצם עבדנו שנתיים על ההגדה".‏זה המון זמן לספר,‏ לא?‏‏"אולי,‏ אבל אם אתה לוקח רק את הבן‏'שאינו יודע לשאול',‏ רק על העיניים שלוהיו לנו דיונים שנמשכו חודש עד שמצאתיבאינטרנט את העיניים שרציתי ואמרתי לגדיאלו העיניים המתאימות - שנותנות את הטעםשל ‏'שאינו יודע לשאול'.‏ עבדנו מאוד קשה שזהלא יהיה סתם".‏איך ידעתם לתאר דמות מצרי,‏ בגדים ואפילותסרוקות?‏‏"לפני שנכנסנו לעבודה,‏ קניתי כמעט כלספר שיכולתי כדי למצוא על המצרים תיאורהיסטורי אמיתי של המציאות.‏ ובאמת ראינוולמדנו,‏ אבל בעיקרון זה היה בנו".‏בתוך הציורים גם שזרתם כל מיני רמיזות.‏לדוגמה,‏ הבגדים המפוספסים של היהודישצולפים בו,‏ חובש כובע פסים שמזכיר אתהיהודי בשואה,‏ נכון?‏‏"נכון.‏ זה משהו שקרה באופן ספונטני והלכנועם זה.‏ גם בציור של אברהם בברית ביןהבתרים רואים את כל הגלויות בעשן שעולהמהבתרים.‏ רואים את הרומאי,‏ הגרמני,‏ ועוד".‏גם הסבא היהודי שמעביר את הסדר הואבעצם סבא לב-טוב מספרי המידות-‏גאוותניק...?‏‏"נכון".‏הוא הולך איתך דרך ארוכה,‏ היהודי הזה.‏ ישמישהו כזה במציאות?‏‏"בפרקי אבות כתוב שכל המידות זה לב טוב.‏אישית-מקצועית,‏ מאוד התרשמתי מוולטדיסני,‏ מהאופן שבו הוא בנה דמות,‏ הפנים שלהדמות,‏ מה היא תלבש,‏ איך תדבר,‏ מה תגיב,‏אלו תנועות יהיו לה.‏ הוא ישב ועיצב מעיןאישיות - קרקטור.‏ זה לא סתם ציור עם ראשורגליים.‏ ככה גם אני ניסיתי לבנות את סבאלב-טוב.‏ עם חיוך.‏ עם השקפה".‏אולי קצת דומה לאבא שלך,‏ אולי לך?‏‏"לא יודע".‏אתה לא מתפשר על התוצאה ושואףלשלמות.‏ מצד שני,‏ הגישה הזו בדרך כלל לאאופיינית לנו,‏ הציבור הדתי.‏‏"נכון.‏ זו אחת מהסיבות שלא יכולתי לעבודעם אחרים.‏ הרגשתי שזה לא רמה וזהצריך תכלס להיות לא פחות מ...‏ צריךלקדש שם שמיים עם זה - זה חייבלהיות הכי טוב שיכול להיות.‏ מצדשני,‏ בדרך כלל צריך למצוא בעלתשובה שלמד ביסודיות את המקצוע.‏אדם כמו גדי פולק,‏ שבמקצועו הואפסל,‏ למד כל מיני דברים שבחור ישיבהאו בן למשפחה דתית - לא סביר שילמד.‏‏"קשה למצוא בחורים שלמדו בישיבותשמגיעים לרמות כאלו.‏ ואלו גם לימודיםשעולים המון כסף.‏ אם אתה מוציא ספרשנמכר במיליונים אז זה שווה את ההשקעה,‏אבל אצלנו גם אם המוצר יצליח זה לא יגיעלהיקפים הללו".‏צפויים לצאת עוד ספרים משותפים לךולגדי פולק?‏‏"בחודשים הקרובים יצא לאור ספר הנקרא‏'עיר התורה'.‏ הסיפור הוא על מקום פשוטורגיל כמו כל כפר ועיר,‏ אבל מצד שני כל דברבו הוא לפי התורה".‏לדוגמה?‏‏"לדוגמה,‏ המשאית שאוספת אשפה היאאותה משאית,‏ אבל יש בה גם תא לקדושתשביעית,‏ תא לאבדות עם סימן,‏ תא לאבדותבלי סימן ועוד כל מיני דברים שצריך לנהוגבהם בצורה יהודית והלכתית,‏ אפילו שמדובררק באיסוף אשפה.‏‏"דוגמה נוספת היא המוסך.‏ איזה רכב הואצריך לתקן קודם,‏ פרטי או אמבולנס.‏ ושעותהפתיחה של הספר לא כוללות את ימי ספירתהעומר ועוד.‏ בהמשך אמור לצאת עוד ספרמידות שעוסק בדילמות.‏ סיטואציות בהן אםאנהג באופן זה אפגע בפלוני,‏ ואם אנהג באופןהאחר אפגע באלמוני.‏ איך לנהוג בסיטואציותמעין אלו וכדומה.‏ זו בעצם דרישה וחקירהבמקרים שונים,‏ וזו הפרקטיקה של כל לימודהמידות בחיי המעשה.‏ עכשיו אני רוצה לעשותתקליט של שירים חסידיים - לכתוב מיליםולהלחין אותם - מילים שמעוררות לעבודת ד'".‏זה נראה כאילו רעיונות ‏'נזרעים'‏ אצלך,‏וזה רק עניין של זמן עד שהם יפרצו לאווירהעולם.‏‏"אגיד לך,‏ יש דברים שחוזרים הרבה פעמיםבראש שלי ואני חייב לגעת בהם כמו בשירה.‏יש לי ניגון בתוך הראש,‏ אז אני חייב לטפלבזה,‏ חייב להקליט אותו.‏ אני מרגיש חשיבות,‏ואם אחרים לא עושים את זה,‏ אז אני עושה.‏כך התחילה ההגדה של פסח".‏19רננותמבצעי אביב תשס¢חנגינות רחמיםשירי ופיוטי רחמים עמארבין השירים חביבי,‏ נגילה הללויה,‏אנא בחסדך ועודמחיר:‏ ₪ 50 בלבדקריאת התורה והפטרהבנוסח ספרדי ירושלמישל קריאת כל פרשיות התורהוההפטרות לכל השנה בנוסחספרדי ירושלמי.‏ כולל ערכת לימוד6 דיסקים בפורמט MP3מחיר:‏ ₪ 300 בלבדתפילות שלוש רגליםבמסורת יהודי אשכנזהחזנים אברהם הולצמן ז"לואריה גולדברג הי"ו2 דיסקיםמחיר:‏ ₪ 80 בלבד תפילת שבתהחזן חיים אדלר בתפילות שבת3 דיסקיםמחיר:‏ ₪ 120 בלבדשיחי יערב לפניךחדש°°°‏ושום שכל ויבינובמקראמקולות מים רבים

מוסף לנשיםמצה וצמצום20מיכל פכלר,‏ אמא לשישה ילדים,‏ מטפלת בנשים ובזוגות נשואים בכל הגילים.‏ רבות מהמטופלותשלה הן רווקות,‏ נושא הקרוב אל לבה.‏ מלבד העיסוק בקליניקה,‏ היא מלמדת ב'בית מורשה'‏ תוכניתשל פסיכולוגיה יהודית אותה פיתח אביה.‏ השיטה החדשה מציעה דרך טיפול שונה מהטיפול המערבי.‏בהסבר שקיבלנו מצאנו הסברים להתנהגות המשפחתית שלנו בחג הפסחפרופסור מרדכי רוטנברג מלמד בבית הספרלעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית כבר35 שנה.‏ בו-זמנית הוא כותב תיאוריה,‏ מודל שלפסיכולוגיה יהודית,‏ ועד כה כתב עשרה ספריםבנושא.‏ במשך השנים התבונן פרופסור רוטנברג עלהפסיכולוגיה המערבית,‏ והטרידו אותו הרבה דבריםכמו למשל הגורליות והעבר הסגור.‏החיטוט הרב בעבר והתחושה שהעבר קובע וגוזרעל האדם ללא יכולת שינוי היא לא רעיון יהודי.‏ביהדות,‏ טוען פרופסור רוטנברג,‏ החזרה בתשובהתופסת חלק ניכר,‏ יש אפשרות לתקן.‏ פרופסוררוטנברג הלך רחוק עוד יותר,‏ והציע שאדם יוכללכתוב את הסיפור שלו מחדש ולספר על עצמוסיפור אחר.‏ ‏"זה כמו שילחון ‏)כמו שיכתוב.‏ מערכת(‏לתת הלחנה אחרת למנגינה שהייתה לך",‏ מסבירהמיכל בתו,‏ ‏"אם היה לאדם בעבר משהו קשה,‏ ודאישהוא לא מוחק את מה שהיה לו,‏ אך הוא יכוללראות את הדברים מנקודת מבט אחרת,‏ כמו ירידהלצורך עלייה,‏ או להשתמש בסיפור העבר כמנוף".‏מאיפה אביך לקח את המקורות ל'פסיכולוגיההיהודית'?‏‏"הרבה מהרעיונות הוא לקח מהמדרש,‏מהחסידות ומהקבלה.‏ לדוגמה,‏ הרעיון לספר אתסיפור העבר מחדש בצורה שתוכל לחיות איתולקוח מהמדרש.‏ למדרש יש אפיונים בדרך החשיבהשלו.‏ מצד אחד יש הרבה סיפורים שאפשר לספרעל אותה מילה כתובה,‏ מצד שני צריך לשמר אותהואי אפשר ‏'להמציא'‏ מה שרוצים,‏ כמו שעושיםבפוסט-מודרניזם.‏ יש הלכה ויש טקסט כתוב שלאמשנים אותו,‏ אבל אפשר לתת פירושים שונים.‏ כךהאדם יכול לפרש את העובדות שקרו לו בדרכיםשונות.‏ דבר נוסף שמוצאים במדרש הוא הדרךלקרב את האדם על-ידי סיפור רלוונטי שקורהלאדם וקרוב אל לבו.‏‏"הרעיון המרכזי של הפסיכולוגיה היהודית הוארעיון ה'צמצום'‏ שלקוח מקבלת האר"י,‏ בו הקב"הצמצם את עצמו על-מנת לברוא עולם,‏ כי העולם היהנשרף אם הקב"ה היה מגיע עם כל אור האינסוף.‏הקב"ה לא איבד מכוחו,‏ אך הוא פינה מקוםלשותפות של האדם לתיקון העולם".‏פרופסור רוטנברג מציע לקחת את רעיון הצמצוםשל הקב"ה כמודל ליחסים בין בני אדם.‏ זאת אומרתשאם בחברה המערבית,‏ הפרוידיאנית,‏ האדם מחפשאיך לתפוס מקום,‏ להיות יותר אגוצנטרי לנסותלהיות חזק יותר,‏ יפה יותר,‏ חכם יותר,‏ הפסיכולוגיההיהודית אומרת בדיוק הפוך:‏ הגדילה של האדםנעשית דווקא כשהוא מצמצם את עצמו.‏ הוא מפנהמקום ללמוד מאחרים ומחלקים אחרים שבו.‏ כיכשאדם מנסה להיות מושלם,‏ אין לו בעצם חוסרואז הוא גם מפסיק לחפש".‏זה מעין ביטול עצמי?‏‏"חס וחלילה,‏ זה לא ביטול עצמי בכלל,‏ אלאהצמצום הוא ללמוד מהקב"ה ולא לבטל אתעצמך.‏ זה קצת כמו צמצום מספרים במתמטיקה,‏כמצמצמים מ-‏‎12‎ לחצי לא מאבדים מהכוח אלאלהפך,‏ אתה מאוד ממוצה.‏ גם במצה יש ממד שלצמצום.‏ זה אותו חומר,‏ אבל בלי התפיחה,‏ בלי כלהאגו.‏ מה שאתה צריך להיות בצורה מתומצתת.‏ככל שאתה חלקי ולא מושלם אתה פוגש את העולםבצורה חיובית ולומד מהזולת".‏מלבד צמצום מול הזולת,‏ זה גם צמצום מולהקב"ה?‏‏"אבי מחלק את הצמצום לארבעה רבדים,‏ וביניהם

21גם הצמצום מול הקב"ה.‏ קודם כל,‏ הצמצום הטבעימתפתח בין האב לילד,‏ מה שנקרא צמצום בין-דורי.‏זהו צמצום מאוד חשוב,‏ בו הורה או כל דמותסמכותית תצמצם את עצמה כדי שהילד או התלמידיוכל לגדול.‏ אנחנו מכירים מורים שנכנסים לכיתהומנסים להשתלט והילדים רק נכנסים למלחמהלעומת מורים שמפנים מקום לילדים ומעונייניםלשמוע אותם.‏ הם אלו שיותר בטוחים בעצמם.‏‏"המודל שאבי לקח כאן הוא מהמגיד ממזריטשהוא קורא לא ‏'האבא מגידי'.‏ המגיד מתאר ציוריםנפלאים של יחסים בין האב לבן,‏ בהם לאב יש תענוגלהצטמצם.‏ זו אהבה אמיתית כלפי הילד – לשחקאיתו באגוזים,‏ להרכיב אותו על הגב כמו סוס –כשאחד רוצה שהשני יגדל,‏ שיהיה לו מקום שהואלא יהיה בדיוק כמוך ואתה.‏‏"בחג הפסח אנחנו רואים את התופעה הזו.‏ ישמקום סביב השולחן לארבעת הבנים,‏ החכם,‏ הרשע,‏התם ושאינו יודע לשאול.‏ למרות שונותם,‏ האב מקבללאב יש תענוג להצטמצם.‏ זואהבה אמיתית לילד - לשחקאיתו באגוזים,‏ להרכיב אותו עלהגב כמו סוס - כשאחד רוצהשהשני יגדל,‏ שיהיה לו מקום,‏שהוא לא יהיה בדיוק כמוך.‏ האב,‏בליל הסדר,‏ מפנה את המקוםלילד:‏ ‏'והגדת לבנך'.‏ שאילתהקושיות,‏ האפיקומן,‏ השיא שלרעיון הצמצום מובא בפסחאת כולם ומתייחס לכולם.‏ האב,‏ בליל הסדר,‏ מפנהאת המקום לילד:‏ ‏'והגדת לבנך'.‏ שאילת הקושיות,‏האפיקומן,‏ השיא של רעיון הצמצום מובא בפסח.‏‏"בליל הסדר יש כל מיני מתחים בין בני המשפחה.‏חלק מעונינים לסיים מהר את ההגדה וחלק רוציםלהאריך.‏ אז חשוב לזכור שזהו ערב בשבילנו,‏ בו אנחנומפנים מקום לילדים,‏ ואם הם רוצים להכין,‏ לשיר,‏להציג,‏ אז לא כדאי לעצור אותם.‏ צמצום זה מין ריקודכזה,‏ אתה מפנה מקום ואז מתפשט משהו חדש".‏אבל הרי ביהדות יש חשיבות לסמכותיות או‏''חוסך שבטו שונא בנו".‏‏"זה נכון בהחלט.‏ מעניין שכל זמן שאנחנו מדבריםעל צמצום אנחנו לא מדברים על מצב שההורה אוהמטפל נעלם.‏ היום יש מצב בו הרבה מההוריםאיבדו את סמכותם,‏ והם מנסים להחזיר אותה.‏ לכןצריך לזכור שהאב נמצא שם כאב,‏ הוא אחראי,‏ הואלא נעלם.‏ כמו שמש שמאחורי ענן.‏ חז"ל קוראיםלזה ‏'אתכסיא'‏ – השמש מכוסה,‏ אך לא נעלמת.‏ כמושאנחנו מאמינים שהקב"ה לא נעלם,‏ למרות שישהסתר פנים.‏ בפסיכולוגיה,‏ בטיפול,‏ הנושא הזה חשוב:‏אתה לא נעלם למטופל.‏ צמצום זה אומנות:‏ זה לדעתאיך להיות קיים אבל כל הזמן שיהיה מקום לשניים.‏‏"יש גם צמצום בין-אישי שהוא בין שניים שהםבקשר הדדי כמו שני אחים,‏ שני קולגות או שנישכנים.‏ שם פרופסור רוטנברג לוקח את המודל שלהאחים זבולון ויששכר:‏ הם פינו מקום אחד לשני,‏האחד תלמיד חכם והשני איש עסקים,‏ וכל אחדמהם אמר שהוא חי בזכות השני.‏ הרבה פעמיםבחיים אנחנו נכנסים לתחרות,‏ ואפשר,‏ למשלאצל בעל ואישה,‏ לפנות מקום אחד לשני בזמניםשונים.‏ ברגע שרואים את הדברים כצמצום ולאשאתה צריך לחיות באופן בלעדי,‏ משהו משתנהומשתחרר.‏‏"צמצום נוסף הוא צמצום תוך אישי.‏ גם בתוכנויש חלקים שאנחנו יכולים לפנות להם מקום כדילהגיע לאיזון.‏ והצמצום הרביעי הוא צמצום על-‏אישי:‏ זהו הרובד הכי נעלה.‏ צמצום מול הדבריםשהם לא בשליטתנו,‏ זאת אומרת צמצום מול הקב"ה.‏אנחנו ממליכים את הקב"ה ואנחנו שותפים בתיקוןהעולם.‏ היהדות מאמינה בתיקון עולם".‏בתיאוריות של פרויד יש המון מקום ליצר,‏ זהנשמע מוגזם ולא הגיוני.‏‏"פרויד עלה על משהו:‏ שהיצר הוא דבר חשוב,‏ שהיצרמחיה אותנו.‏ אך מצד שני,‏ הדגש שלו היה חד-כיווני,‏ בלילראות את היצר כחלק מאנרגיה רוחנית.‏ יצר ויצירה זהמאותו שורש,‏ וזו אותה אנרגיה.‏ צריכה להיות דינמיות ביןהיצירה הרוחנית ליצר הפיזי.‏ מה שאנחנו מחפשים זה האיזוןבין הצד הפיזי לבין הצד הרוחני,‏ ולא שצד אחד ישתלטעלינו,‏ כי יש מקום גם לחומר וליצר וגם לרוחניות.‏ בחברהשלנו יש לחץ שהצד הפיזי הוא דבר אסור,‏ ולעומת זאת ישנטייה הפוכה שהיצר הוא הדבר המשמעותי יותר מדי.‏‏"בפסיכולוגיה של פרויד מדובר על האב האדיפלי.‏האב תופס כל כך הרבה מקום,‏ עד שאין מקום לאבולבן,‏ הם צריכים להילחם,‏ ורק אחד מנצח:‏ הבן הורגאת אביו.‏ וכאן אנחנו אומרים שהאל נותן מקוםלשותפות עם האדם.‏ הרבה פעמים,‏ הקושי שלנו הואלחיות עם חלקים מהעבר.‏ הצמצום מאפשר לצמצםאת החלק הרע ולהרחיב את החלק הטוב".‏דווקא את הלימודים האקדמיים מיכל לא למדהאצל אביה.‏ היא למדה פסיכולוגיה ופילוסופיהיהודית.‏ את התואר הראשון למדה בבר-אילן,‏ אתהתואר השני עשתה בפסיכולוגיה קלינית בירושלים,‏ואת הדוקטורט כתבה על נשים ישראליות החוזרותבתשובה.‏ מיכל למדה עוד תואר בתחום היהדות,‏ורק בשנים האחרונות היא התחילה ללמוד אצלו.‏‏"בבית לא הייתה ציפייה שלפיה אני אהיה חייבתלקחת את הדברים.‏ ואז,‏ אחרי שעמדתי כפסיכולוגיתבפני עצמי,‏ הרגשתי שאני יכולה ורוצה לקחת אתהפסיכולוגיה היהודית בדרך של שיטה".‏את משתמשת בשיטה הזו כשאת מטפלתבאנשים?‏‏"כן.‏ לפני כן למדתי הרבה שנים באוניברסיטה.‏אני משתמשת בכל מיני רעיונות שלמדתי בלימודייליל הסדר בפרטבעקבות הניסיון של מיכל בטיפול ברווקות,‏ביקשנו התייחסות לנושא בכלל ולליל הסדר בכלל.‏‏"הרבה פעמים יש עצבות וכבדות בתחום הזה.‏הנושא של הרווקות זה נושא שאני עובדת איתוהרבה,‏ יוצא לי לחשוב עליו הרבה,‏ ואני בעצמיעברתי את התקופה הזו.‏ אחד הדברים שקורים,‏לדעתי שבגלל שהחברה שלנו כל כך דוחפת למימושעצמי,‏ הוא שכל אחת צריכה להיות יודעת,‏ לומדת,‏עובדת,‏ עצמאית,‏ ולפעמים זה מבלבל את דרךהגדילה הטבעית שלנו.‏‏"כנשים נשואות או כרווקות אנחנו מזניחות אתהצד הנזקק,‏ את הצד המקבל.‏ קשה לנו להשתחררמהאסרטיביות שפיתחנו.‏ אנחנו חיות באווירהשכלית.‏ אנחנו צריכות להתקלף מהדברים האלו,‏ללמוד להיות נזקקות.‏‏"בליל הסדר,‏ להרבה רווקות קשה לשבת סביבהשולחן כשהן לבד.‏ יש מעין ירידה,‏ במקום הרגשה שלהתרוממות רוח.‏ אני מציעה שמי שלא יכולה להילחםבזה - שתשתמש בירידה הזו לצורך עלייה.‏ לפעמיםדווקא הקושי דוחף אותנו.‏ אני מכירה סיפור אישי שלמטופלת שלי שבאמת ליל הסדר היה עבורה נקודתהשיא הכי קשה ברווקות,‏ וזה מה שנתן את הדחיפההרצינית להתחתן".‏ונעזרת ברעיונות של הפסיכולוגיה היהודית.‏ אנימאוד מאמינה בפסיכולוגיה הדינמית,‏ בתהליך,‏ אניחושבת שצריך לרדת ואז לעלות,‏ אבל אני מאודנעזרת בתיאוריות של אבי.‏ גם כאמא אני מרגישהשהצמצום נותן כוח.‏ צמצום מביא אותי לפחותמאבקי כוח ולפחות תחרותיות.‏ הם לא נעלמים,‏יש מתח,‏ יש חיים,‏ אבל זו דרך אחרת להתמודדאיתם".‏יש היום עוד שיטות של פסיכולוגיה יהודית,‏ מהמיוחד בגישה הזו?‏‏"אני חושבת שמה שמיוחד בשיטה הזו היא שהיאמתאימה לא רק לאנשים דתיים ומאמינים.‏ יש כאןמודל פסיכולוגי שלקוח מתוך הדת היהודית.‏ אביכתב את התיאוריות,‏ הוא לימד אותן באוניברסיטהוהדריך תלמידים.‏ אבל אני הרגשתי,‏ כבתו,‏ שיש כאןפספוס,‏ שאנשי מקצוע לא לומדים את התיאוריותהאלו ולא מחפשים דרך אלטרנטיבית חיובית למהשקיים בשיטות הטיפול.‏ למרות שאבי מאוד פרקטיוהוא עבד עם אנשים הרבה מאוד שנים,‏ הוא מעידעל עצמו שהוא ‏'התאשפז'‏ כמה שנים באוניברסיטה.‏‏"ואז התחלנו,‏ קבוצה של פסיכולוגים,‏ ללמוד אתהספרים שלו ולראות אלו כלים טיפוליים אפשר למצואמתוך התיאוריות.‏ אחרי שלמדנו את הדברים,‏ יצרנוקשר עם ‏'בית מורשה'‏ בירושלים,‏ ועכשיו יש קבוצה שלחילונים ודתיים שלומדת את החומרים האלו,‏ מביאהאת הדילמות שעולות מהטיפול בשטח,‏ ומנסה לראותאיך אפשר לטפל בעזרת הפסיכולוגיה היהודית.‏‏"בעקבות הקבוצה התפתח קורס שמועבר כל השנה,‏פעם בשבוע,‏ אליו מגיעים אנשי מקצוע שונים,‏ יועציםחינוכיים,‏ עובדים סוציאליים,‏ פסיכולוגים ועוד,‏שלומדים ביחד לימודי תעודה.‏ הקבוצה של השנההראשונה דרשה להמשיך ללמוד,‏ ובשבילם המשכנואת התוכנית לשנה שנייה,‏ של התמחות".‏מיכל מלמדת עם אביה,‏ תלמידו ד"ר ברוך כהנאוד"ר רות גומבו.‏ ‏"לשמחתנו,‏ כנראה בשנה הבאה,‏אם ירצה ד',‏ יהיה קורס באוניברסיטה העברית שלפסיכולוגיה יהודית".‏

חכמתנשיםאצלי הכל בסדר!‏הרבנית ימימה מזרחילעתים,‏ בערב החג,‏ דווקא על רקע הניקיון והסדרהמופתיים,‏ בולט עוד יותר כל מה שאינו בסדר בחייך:‏הבת שטרם נישאה,‏ הילדים שמקשים ‏)לאו דווקאקושיות(,‏ ואת עייפה כל כך,‏ רוצה כל כך לחוש את גודלהערב הזה,‏ פסגת כל העבודות,‏ וכרגיל,‏ שוב,‏ עצובה.‏ורש"י,‏ הפשטן בדרך כלל,‏ מנחה אותנו באופן נדירכיצד עלינו לנהוג בערב הזה:‏ ‏"הקורבן הוא קרוי פסח,‏על שם הדילוג והקפיצה...‏ ואף אתם עשו עבודותיולשם שמיים – דרך דילוג וקפיצה"‏ ‏)בא,‏ רביעי(.‏ ומסבירהר'‏ וולבה זצוק"ל:‏ בליל הסדר עלייך לקפוץ אל מעברלהווה ולדלג למציאות של בת חורין,‏כאילו אין בדידות,‏ אין עייפותואין צער ‏)עלי שור(.‏איך עושים את זה?‏ מילת המפתחבליל הסדר היא ‏"כאילו":‏ ‏"חייבאדם להראות עצמו כאילו הואטרםיצא ממצרים":‏ נכון,‏ במציאותנגאלת,‏ אבל – מבטיחים לך – אם תראיעצמך בת חורין – עדויה,‏ לבושה יפה,‏ שרה ובעיקרמחייכת,‏ את יכולה להיות סמוכה ובטוחה שאכןתיגאלי השנה,‏ בעז"ה:‏ ‏"וכפי אמונתו בליל הסדר – כךהילדים בבית.‏ החג טרם התחיל,‏ והם כבר רבים!‏ ‏"אנירוצה לשבת בכסא הזה!",‏ ‏"הוא קיבל מנה יותר גדולהממני!",‏ ‏"הם לא נותנים לי לשחק איתם!".‏ הבטחתםלעצמכם שתשמרו על רוגע ושלווה במהלך החג,‏ אבלהמריבות מוציאות אתכם מדעתכם.‏ כבר ניסיתם...‏ ‏"לברראת שורש העניין",‏ על מנת לגלות כיצד המריבה התחילה /לשפוט את המצב ולהחליט מה הפתרון ההוגן / להתלונןעל כאב הראש ההולך ומתפתח ברגע זה ממש / לבקשולהתחנן ש"פשוט יפסיקו לריב כבר!"‏ או לפחות ‏"יריבובמקום אחר!".‏ כולם יודעים,‏ גם הילדים,‏ שהניסיונותהללו יעילים לעתים רחוקות,‏ אם בכלל.‏ אז מה ניתןלעשות כשמתפתחת אי הסכמה בעלת פוטנציאל לתפוחלממדים של ‏"מלחמת עולם שלישית"?‏שמרו על שלווה ונייטרליות ותארו את המצב.‏ עזרו לכלילד לתאר את מה שהוא מרגיש.‏ לאחר שכל צד התבטא,‏סכמו את דבריהם.‏ חשבו יחד על פתרון העונה על הצרכיםשל כולם.‏ לחילופין ‏)כאשר הילדים גדולים יותר(,‏ הצהירועל הכלל והביעו אמון ביכולתם למצואפתרון שיענה על הצרכים של כולם.‏עזבו את מקום האירוע.‏אֵם:‏ ‏"אני רואה שני ילדים שמאודכועסים אחד על השני.‏ נראה ליששניכם רוצים לשבת באותו כסא"‏ילד 1: ‏"אני הייתי כאן קודם!‏ הוארוצה לשבת כאן רק בגלל שאנייריבות בין הילדים - גם בחגים?!‏שושנה הימןתהא גאולתו"!‏ ‏)שפ"א לפסח(.‏ה"חכמים"‏ אינם אוהבים את סברת ה"כאילו",‏ וכךשואל הבן החכם:‏ ‏"מה העדות,‏ החוקים והמשפטים?",‏לשם מה צורך בעדויות ומעשים כהסבה,‏ שירה ואכילתמצה?‏ די לי באמירה שד'‏ גאל אותנו ממצרים,‏ ואאמין!‏‏"לא מחכמה שאלת על זה!",‏ עונה לו בעל ספר החינוך,‏ כיאחרי המעשים נמשכת גם המציאות,‏ ויש צורך במעשיםחיצוניים המפגינים חירות כדי להיגאל בשלמות ‏)ספרהחינוך,‏ ‏"ועצם לא תשברו בו"(.‏ומה לעשות עם הדאגות?‏‏"בתך בגרה – שחרר עבדך ותן לה!"‏‏)פסחים קי"ג,‏ א'(‏ והיה ה'סטייפלער'‏מפרש,‏ כי אם בתך מבוגרתועדיין לא מצאה בן זוג,‏השתחרר מן המחשבההמשעבדת:‏ ‏"מתי תתחתן?"‏ ו"למה רק היא?",‏ ו"תןלה!"‏ – אהבה,‏ שמחה וחיזוק באמונה שאכן,‏ לשנההבאה בעז"ה,‏ היא תסב לשולחן עם בן זוגה וגם תינוקקטן בזרועותיה...‏להיות בן חורין מכל מה שלא בסדר – זוהי תמציתומהות ליל הסדר!‏בחרתי את המקום הזה!"‏ילד 2: ‏"לא נכון!‏ אני ניסיתי להתיישב כאן קודם ואתהדחפת אותי!"‏אֵם:‏ ‏"רגע,‏ רגע,‏ אחד אחד.‏ אז אתה אומר שהגעת קודםוהוא אחריך"‏ילד 1: ‏"נכון!"‏אֵם:‏ ‏"ואתה אומר שבעצם אתה הגעת קודם.‏ אפילוכמעט התיישבת,‏ אבל הוא דחף אותך הצדה".‏ילד 2: ‏"נכון!"‏אֵם:‏ ‏"זה נשמע כמו מצב סבוך.‏ שני בנים,‏ כסא אחד,‏ושתי חוות דעת שונות.‏ אנחנו לא דוחפים או מרביצים.‏אני חושבת שאתם צריכים לשוחח על העניין,‏ ויחד להגיעלפתרון שיהיה הוגן עבור שניכם.‏ אני חוזרת למטבח.‏אשמח לשמוע מה הפתרון שתמצאו".‏נשמע קל מדי?‏ לעתים,‏ ילדים באמת מצליחים לפתוראת אי ההסכמות ביניהם די בקלות.‏לעתים לא,‏ ואז זה דורש קצת יותרסבלנות ויצירתיות מצד ההורים עלמנת להרגיע את הרוחות.‏ עם הזמן,‏הילדים מפנימים את הדרך להקשיבולהתפשר.‏חג כשר ושמח!‏שושנה הימן,‏לייף סנטר,‏ המרכז להורות מקושרת,‏www.lifecenter.org.ilהליכות ביתההלל בליל פסחהרב אליעזר מלמדבזמן שבית המקדש היה קיים,‏ היו אומרים הללבעת הקרבת קורבן הפסח,‏ וכן היו אומרים הללבעת אכילתו ‏)פסחים צ"ה,‏ א'(.‏ ושונה ומיוחד הללזה של ליל פסח.‏ שבכל החגים אנו אומרים הלללשם שבח והודיה,‏ ואילו בליל פסח אומרים אותוכשירה ‏)שם צ"ה,‏ ב'(.‏ שכל יהודי צריך לראות אתעצמו בליל פסח כאילו הוא עצמו יצא ממצרים,‏וממילא צריך לשיר ולהודות לs‏'‏ על גאולתנו.‏ותקנו חכמים לומר חציו לפני הסעודה וחציולאחר הסעודה,‏ כדי שקורבן הפסח ייאכל בתוךאמירתו.‏ וגם כיום,‏ שאין אנו זוכים לאכול קורבןפסח,‏ אכילת המצה היא במקום אכילת קורבןהפסח ‏)מהר"ל גבורות ה'‏ סו"פ ס"ב(.‏ בנוסף לכך,‏בחציו הראשון אומרים את הפרק ‏"בצאת ישראלממצרים"‏ ‏)תהלים קי"ד(‏ - והרי זה המשך לסיפורההגדה - לכן,‏ בסופו של פרק זה אומרים אתהברכה על הגאולה ממצרים.‏ ואילו חציו השני שלההלל הנאמר אחר הסעודה הוא שיר כללי על כלהגאולות שהיו ושעתידות להיות ‏)לבוש(.‏ועוד טעם לחלוקת ההלל,‏ שעל-ידי כך אנושותים את כל ארבע הכוסות בהידור,‏ תוךאמירת שירה.‏ את הכוס הראשונה אנו שותיםעל הקידוש,‏ השנייה על חציו הראשון שלההלל,‏ השלישית על ברכת המזון והרביעית עלחציו השני של ההלל ‏)המנהיג צ'(.‏נחלקו הראשונים בשאלה אם צריך לברך עלאמירת ההלל בליל הסדר,‏ ודעות רבות נאמרו:‏ ישאומרים לברך פעמיים,‏ לפני אמירת כל חצי הלל,‏ויש אומרים לברך פעם אחת.‏ ונחלקו גם לגבינוסח הברכה,‏ אם לומר ‏"לקרוא"‏ או ‏"לגמור".‏ וישאומרים שאין לברך כלל על ההלל שבליל הסדר,‏או מפני שחולקים אותו לשניים,‏ ובאופן זה איןלברך על אמירת ההלל ‏)רא"ש(,‏ או מפני שכבר ברכועל ההלל שאמרו בבית הכנסת ‏)רשב"א(,‏ או מפנישהלל זה בחינת שירה,‏ ואין צריך לברך עליו ‏)רבהאי גאון(.‏ למעשה,‏ המנהג שלא לברך על ההללשאומרים בליל הסדר,‏ ויש מבארים שהברכה עלהגאולה עולה גם על ההלל.‏בכל השנה אומרים הלל בעמידה,‏ מפני שהוא עדותלשבחו של מקום,‏ ועדות נאמרת בעמידה.‏ אבל בלילהסדר לא הטריחו לומר את ההלל בעמידה,‏ מפנישכל מעשי לילה זה דרך חירות ‏)ב"י או"ח תכב,‏ ז(.‏ומכל מקום,‏ אין לקרוא את ההגדה בהסבה כשהואמוטה על צדו,‏ אלא בכובד ראש ‏)של"ה(.‏בס¢דמבצע פסח בספריית לייף סנטרספר שני ב ≠ π± ש¢חסדנאות קורסים ספרים דיסקים תמיכה אישיתלפרטים והזמנותwwwÆlifecenterÆorgÆilinfo@lifecenterÆorgÆil ±µππ ≠ µµ∞∑∑∑∫ÏËÏ ÌÂȉ „ÂÚ Â¯˘˜˙‰02531849122מקום טוב לגור בו...‏‏"בית טובי העיר"‏ מלכי ישראל 36, ירושליםאתר:‏ www.tovei.co.il מייל:‏ tovei10@barak.net.il

הרחב פיך ואמלאהואורה רבקה וינגורטחסד עשה עמנו ריבונו של עולם השנה – שבתקודש לפני ליל הסדר.‏ אומנם,‏ סביב פירורי החלה‏)או הפיתה(‏ יש קצת לחץ,‏ אך נראה שזה משתלם עםהאפשרות הנדירה לנוח לפני ליל התקדש החג.‏מעבר למנוחת הגוף,‏ כדאי לנו לפנות זמן במהלךהשבת להכנות נפשיות לקראת הלילה הגדול.‏ ההכנותהללו חשובות כדי לבנות כלים,‏ על-מנת להכיל אתשפע האורות של פסח.‏ למעשה,‏ כבר הכנו כלים רביםעל-ידי העבודות המאומצות של ערב פסח וביעורהחמץ,‏ אך עתה נותרו לנו כמה שעות כדי להרחיבולהעמיק את הכלים הללו.‏כיצד מרחיבים ומעמיקים אתהכלים?‏ על-ידי לימוד,‏ הן מתוךספרים והן מתוך התבוננותבמהותם ובגודלם שלהימים הבאים עלינולטובה:‏ יציאת מצריםוגילוי שכינה בחצות,‏ מצוותמצה וארבע כוסות יין,‏ הנפתהעומר וקריעת ים סוף.‏זה הזמן גם לחשוב מה ברצוננו להפיק מןהמועד המתקרב,‏ וכן להעלות ולשכלל את רצוננו– לקבל הרבה יותר מהמדרגה בה אנואוחזים כעת.‏כמו תינוק,‏ שפתיחתו את פיומאפשרת לאמו להעניק לו בהנקה,‏כך כפי רצוננו ותפילתנו לקבלתהשפע האלוקי יתאפשר לנולקבלו.‏ ‏"אנכי ד'‏ א-לקיךהמעלך מארץ מצרים,‏הרחב פיך ואמלאהו"‏‏)תהילים פ"א,‏ י"א(.‏23

הרב אליהו רחמים זיניראש ישיבת ‏'אור וישועה'‏ ורב הטכניוןמדור דור,‏ מאז אותו עשור לחודש במצרים,‏ששבת היה,‏ בו נדרשנו לקחת שה לבית אבותשה לבית,‏ ואזרנו חיל לעמוד במשימה האלקיתהזו,‏ שללא ספק כרוכה הייתה בסכנת חיים ממשמפאת המצרים הרואים את אלילם כבול לכרעיהמטה מזומן לשחיטה,‏ ודרשה מאתנו מסירותנפש אין קץ,‏ לא חדל עמנו להתכונן לגאולההעתידה לאור הגאולה שעברה.‏ סך הכל,‏ חיי עמנואינם אלא תהליך רציף,‏ שכולו מעבר מגאולהשהייתה בנס לגאולה העומדת אחר כתלנו,‏שעלינו להביאה במו ידינו,‏ על אף שאנו יודעיםהיטב שתתגלה גם היא בנס ותפרוץ בעולם.‏חדורי ההכרה שזו נחלתנו לעד,‏ אנו שואבים אתהכוחות לצאת מכל ה'מצרים'‏ ומכל הכבלים.‏ כלחג הממשמש ובא הינו סימפוניה המלווה בצלילהאת פירסום הכרה זו,‏ פירסום ניסא.‏ סימפוניהזו מרוממת אותנו,‏ כלל ופרט יחדיו,‏ למרומיהדבקות בד'‏ אלוקינו ואלוקי אבותינו,‏ אל אותהדבקות שתלמידי רבי אלעזר בן עזריה ור"ע ושארהתנאים לא העלו על דעתם.‏ כתלמידי ענקיישראל,‏ ללא ספק הם היו מסתמא גם גדולים,‏ובכל זאת לא העלו בדעתם שרבותיהם התנשאולפיסגת דבקות בד'‏ כה נשגבה,‏ שאפילו קריאתשמע עם כל קדושתה,‏ מתגמדת לעומתה,‏ הרבהמעבר לתלמידי רשב"י שעליהם אמרו רבותינובשבת ‏)יא(‏ שתורתם פוטרת אותם מתפילהאבל לא מקריאת שמע.‏ ארבעת התנאים האלהבסיפור יציאת מצרים מעורר מחד ובכל שנהושנה את עצם ההשגחה האלקית,‏ ומוריד אתהשכינה עצמה על המרבה בו,‏ עשו את המעמדכה מקודש שאף מק"ש הם היו פטורים.‏ הלא לילשימורים לכל בני ישראל,‏ הפוטר אפילו הפשוטשבנו מק"ש על המטה,‏ ואותם הענקים המשיכואת השמירה ואת ייחוד שמו ית'‏ גם לתוך היום.‏מן הקודש בכוח לקודש בפועלהיכולת להגיע מתוך מציאותשפלה נתונה אל הנשגב,‏ אלהטהור,‏ היכולת לא להיכנעלאילוצים,‏ זוהי החירות הישראליתהאמיתית והפנימיתאין לבא לכל אותם התלמידים בטענה,‏ כי לא כלמוזיקאי יכול להיהפך למלחין בחסד עליון.‏בליל זה מבנה הסימפוניה ברור.‏ כדברימזמור היום ‏'ירוממוהו בקהל עם ובמושב זקניםיהללוהו'.‏ אנו ניגשים אל הלילה מתוך תחושתמימד הקדושה של עם ד'‏ ‏)קדש(,‏ ומתוך הכרהברורה זו,‏ אנו קובעים שלא ניתן לגשת לעולמושל ד'‏ בלי טהרה ‏)ורחץ(,‏ אף אם עולם זהמתייצב לעתים בפנינו בפניו ובצדדיו הקשים‏)כרפס-מרור ראשון(‏ משום שגילוי השגחתד'‏ בעבר הספיקה ללמדנו שגם כבלי ה'אסוריםבקושרות'‏ היא מצליחה לקרוע,‏ יהיה זה במחירהפיכת עולמו וחוקיו כקריעת ים סוף ‏)יחץ(.‏הכרה זו כה ברורה שאין אנו יכולים לא לשתףכל איש מישראל בה,‏ ואנו מספרים ביציאתמצרים ‏)מגיד(‏ תוך חתימה בגאולה עתידית בכלרגע ורגע.‏ בזכות הבנה זו ואמונה זו,‏ אנו יכוליםלגשת וליהנות מעולם המעשה וכל חלקיו שבראהקב"ה ‏'ליהנות בהם בני אדם'‏ באמונה ובבטחון,‏אבל לא מבלי לזכור את העבר הקשה ‏)מצהומרור(,‏ כי זכרון זה הוא המאפשר לנו לעלותעל שולחן מלכים ולשמוח בגאולתנו ובפדותנשפנו,‏ גאולה אחרי גאולה ‏)ארבע הכוסות(,‏ עדהשגת החירות המוחלטת באכילת קרבן פסח,‏אותה אכילה שאין מפטירים אחריה דבר,‏ באשרהמציאות כולה נהפכת לראויה לעולם נשגביותר מכל מה שאנו מכירים בעולם הזה.‏הקרבת קרבן פסח,‏ אותו כבש המקודש בעינימצרים,‏ היא ביטוי ליכולתנו להתנשא מעלהתרבות השלטת,‏ ולקעקע את יסודותיה מפאתצדדיה הקלוקלים.‏ ואכילתו,‏ היא כשרון שד'‏ נטעבנו המאפשר לקחת ממנה כל דבר חי,‏ כל דברהראוי לתועלת תוך עזיבת עצמות אותה תרבות‏)'ועצם לא תשברו בו'(‏ באשר אינה יכולה להיותבסיס לקדושה.‏ יכולת זו להתנשא מעל הנתון,‏מעל המקובל,‏ היכולת להגיע מתוך מציאותשפלה נתונה אל הנשגב,‏ אל הטהור,‏ היכולתלא להיכנע לאילוצים,‏ זוהי החירות הישראליתהאמיתית והפנימית.‏ חירות זו שהיא הכשרוןלהתעלות מתוך העולם,‏ ובתוך העולם,‏ אל כל מהשמעבר לזמן,‏ למקום,‏ לאילוצים ואף לאיומים.‏זכינו לה לנצח ביציאת מצרים,‏ ואכילת מצה אינהאלא זה.‏ בליל שימורים זה לדורותינו,‏ שכולו לילחינוך לדורות,‏ חובת קודש ללמד לבנים השואליםאותנו ‏'מה העבודה הזאת לכם',‏ בניסוח זה אואחר,‏ שיום העצמאות הוא אחרי פסח,‏ קרי,‏שללא חירות רוחנית,‏ ללא חירות מכניעה לעמיםולתרבויותיהם,‏ לא תושג עצמאות אמיתית,‏ובודאי לא קדושה הראויה לנו ולבנינו עד עולם.‏24

כוס שנייה -‏"וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם"‏זמן שתייתה של הכוס השנייה הינו בתוםאמירת ההגדה:‏ אין זה מספיק לצאת מסבלותמצרים,‏ יש צורך אף להינצל ‏"מֵעֲבֹדָתָם"‏ -דבר הנעשה על ידי בירור תודעתי הנאמרב'פה-סח'.‏ קרי,‏ מלבד ההתוודעות לכך כי איןאנו כפופים לסבל החיים הטבעי של עבודתהעולם הזה - חלק מבירור זהותנו הלאומיתהינו ההכרה כי אף איננו עבדים לשום גורםחיצוני:‏ לא ‏"לפרעה במצרים"‏ ולא ל"עבודהזרה"‏ שעבדו בתחילה אבותינו.‏בני חורין אנחנו!‏זו גם הסיבה כי החוט החורז בהגדההינו דרבון הבנים לשאילת שאלות:‏ בעתבה משועבד האדם לעבודת אחרים איןהוא מתעניין בסיבת העבודה,‏ אולם בעתשהעבודה היא ביטוי לזהותו העצמית - אךמתבקש הוא לברר...‏‏"מה העבודה הזאת לכם?"‏ÈÓ ˙· ÂÈ„ÂËÒהמסלולים:‏ÌÈÈÈ·‰ ˙·ÈËÁ •‰È¯ÂËÒȉ≠Í¢˙ • Ú¢·˘Â˙≠Í¢˙®‚¢ÏÓ‰ ¯Â˘È‡· ‰˙ÂÓ© ‰˜ÈËÓ˙Ó≠Í¢˙ • Ô¢Ï≠Í¢˙®‚¢ÏÓ‰ ¯Â˘È‡Ï ˘‚‰© È˙Ïȉ˜≠ È˙¯·Á≠ÍÂÈÁ≠Í¢˙25¯‡Â˙Ï ÛÒ· ‰„ÂÚ˙ È„ÂÓÈÏ •¯‡Â˙Ô¢‡¯‰‡¯Â‰·BÆEd˙ÈÂ˘Ï ‰Îȯډ‡Â˘‰ ‡˘Â· ˙Êί≠‰¯ÂÓ È„ÂÒȉ Ңȷ •„ÁÂÈÓ ÍÂÈÁ •ß·≠߇ ˙Â˙ÈΠԂ •„ÁÂÈÓ ÍÂÈÁ Ô‚ •Ô‚‰Â È„ÂÒȉ ÈÏÂÏÒÓ Ïη˙„‰È È„ÂÓÈÏ ÏÚ „ÁÂÈÓ ˘‚„Ï¢Î˘Ó ‡ÏÓ ¯ÂËÙ ≠ ˙ÂÈÂˆÓ Ë˜È¯٠¢Ì˙ÂÁ¢˙ÂȘÏÁ ˙¯‚ÒÓ· ·Ï˙˘‰Ï Ô˙È •ÔÂËÂÚÙ • ˙ÂÂÚÓ • ˙‚ÏÓ •ÌÈÂȯËȯ˜ Ù¢Ú ˙‚ÏÓ ˙˜ÚÂÓ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó Ï˘„ÂÓÈÏ ÈÓÈ ¥∫‰Ó˘¯‰Â ¯Â˜È· ÌÂÈ Ì‡È˙Ï®ÏÈ‚È·‡© ∞µ≤¥≠∑∞∞π≤∑www.harova.org˙Ù˙Â˘Ó ˙ÈÎ˙‰˙¯Ù‡ ˙ÏÏÎÓ ÌÚעבורך¨‏¨Ì„˜Ï ÏÂÚÙÏ ˙·‰Ï ˙Ù‡Â˘‰Ú·Â¯‰ ˙˘¯„Ó ‰„ÒÈ˙È„ÂÁÈÈ ‰‡¯Â‰ ˙ÈÎ˙למבט אחר...‏ פתח˘„Â˜Ï ˙È„ÂÒȉ ‰˘È‚‰ ˙ÈȘ‰ÔÈÈ·Â ˘Ù‰ ˙„ÈÓ „ÂÓÈÏÌÈÈÚˆ˜Ó ÌÈÏÂÏÒÓÏ ˙ÈÂÓ‡ ˙ÂÒÁÈÈ˙‰ÌÈÓÎÁ È„ÈÓÏ˙ ÌÚ ÈÁ ˘‚ÙÓ‰ÓÁ ˙È˙ÁÙ˘Ó ‰¯È‡· „ÂÓÈÏ˙ÂÎÁÓ ˙ˆ È¢Ú ¯ÂÒÓ È˘È‡ ÈÂÂÏ„¢Ò·

כוס שלישית -‏"וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹ‏ עַ‏ נְטוֹיָה וּבִשְפָטִים גְּדֹלִים"‏על הכוס השלישית מברכים אנו לאחר האכילהוברכת המזון:‏ לאחר השחרור ממגבלות הטבע‏)"ו ‏ְהֹוצֵאתִי"(‏ והשחרור מגורמי חוץ ‏)"ו ‏ְהִּצַלְּתִי"(‏ -נולדת אומה הגואלת את החומרנות הגסה.‏ עםישראל נגאל ממצרים ‏"ּבִז ‏ְרֹועַ‏ נ ‏ְטּוי ‏ָה ‏ּובִׁשְפָטִים‏ּג ‏ְֹדלִים"‏ - באופן שהינו מעל גדרי הטבע.‏אומות העולם מגבשות זהות לאומית אט-‏אט,‏ מתוך צורכי החיים הקיומיים ככלכלהובטחון.‏ לידתו של עם ישראל לעומת זאתהינה כדוגמת המצה הנאפית ב"חיפזון"‏ -התרקמות בצק בן רגע ללחם מרוכז ופלאי.‏כפי שלידתנו הלאומית התרחשה שלא מתוךהליך טבעי,‏ כן מצויה בנו היכולת לצקת מימדעל-טבעי לצורכי החיים כאכילה ושתייה.‏זאת,‏ עד כדי ההגעה ל'אפִיקּו-מָן'‏ - להוצאתהלחם השמימי;‏ קרי,‏ אכילה אשר כבר איננהמצד הרעבון הגופני אלא ‏'על השובע'‏ - אכילהלשם קדושה בלבד.‏המשך הרב אריאלמיידית של האידיאל.‏ ‏"כל ימי חייך - להביא לימותהמשיח".‏ מפרשים החסידים,‏ כל המעשים הנעשיםבימי חייך מטרתם חייבת להביא לימות המשיח.‏אמונה שלמה ותמימה פירושה שד'‏ הוא המנהיג אתעולמו,‏ אין ד'‏ משועבד לדרישותינו,‏ לצרכינו ולהבנתנו.‏ועם זאת,‏ הוא תובע מאתנו שנפעל על-פי הכרתנווחופש בחירתנו.‏ איש מאתנו אינו נביא.‏ גם אם איננויודעים אם נשיג את המטרה,‏ שקבענו לעצמנו על סמךהבנתנו האנושית את רצון ד',‏ לעצם המאמץ יש ערך.‏לא ההישג הוא המטרה,‏ אלא עצם המעשה.‏ בלימודהתורה אדם מקבל שכר לא רק על הידיעה,‏ אלא גם עלהיגיעה.‏ משום שעצם ההתעסקות בדברי תורה מעלהאת האדם,‏ מקדשת אותו,‏ ובונה את אישיותו הרוחנית.‏כך גם בגאולה:‏ עצם ההתעסקות בעשייה הגאולתיתמעלה את העם,‏ מקדשת ובונה אותו.‏הערפל בו אנו נתונים - אסור לו שיגרום לישיבהבחיבוק ידיים,‏ לאדישות ולפסיביות.‏ יש להאמין בכלהלב בגאולה השלמה,‏ אף על פי שהיא מתמהמהת,‏ועם זאת לעשות בכל יום את מה שנראה לנו הכרחילתהליך הגאולה באותו יום.‏ אין שווא בעשייה.‏כל סבל וייסורים וכל אגל זיעה מצטרפים לקופההגדולה שממנה אוצר ישראל מתברך.‏הקורבנות הרבים שעם ישראל מקריב על מזבחגאולתו הם החלק האנושי הגדול והיקר ביותר בצדשלנו במעשה הגאולה.‏ כל טיפת דם,‏ כל נטף דמעה,‏משקים ומרווים את הקרקע עליה צומחת ועולהגאולת ישראל.‏ ועם זאת,‏ בקשתנו שטוחה לפני ד'‏שלא נקריב עוד קורבן אדם.‏בניסיון העקדה גילה לנו ד'‏ שאין הוא מעונייןבמוות על קידוש ד',‏ אלא בחיים של קידוש ד'.‏ אולםהמבחן הגדול של קידש ד'‏ הוא הנכונות למסירותנפש בעצם הווייתנו כאן.‏ לשם כך הוקרבו הקורבנותהרבים.‏ אנו,‏ את חלקנו הגדול במעשה הגאולה,‏שילמנו במחיר חייהם הגדועים של חללינו הי"ד.‏עתה אנו מצפים שד'‏ ישלים את חלקו,‏ ויביאנו אלהגאולה השלמה.‏הרעיון האמור,‏ כפילותה של הגאולה,‏ מתבטאבמצוות אפיקומן.‏ אנו שוברים מצה,‏ ואת החציהגדול מצפינים.‏ ומפרש ה'שפת אמת':‏ החלק הגלוישבגאולה הוא הקטן שבו,‏ עיקר הגאולה צפון לעתידלבוא.‏ החלק הגלוי הוא החלק האנושי בתהליךהגאולה.‏ מה שאנו משיגים בהבנתנו ופועליםבמעשינו.‏ החלק הסמוי,‏ והוא הגדול והעיקרי,‏ הואהצד האלוקי שבגאולה,‏ והוא צפון מאיתנו כרגע,‏ויתגלה לנו רק כאשר התהליך יגיע לשלמותו.‏יהי רצון שנזכה לראות הגאולה השלמה בקרוב,‏ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר ייראו עלקיר מזבחך לרצון.‏המשך הרב אבינרבביקורת ובלשון הרע כלפי הזולת.‏אמרנו שאצלנו הבעיה אינה רק חברתית,‏ היא ביסודה ריקבון פנימי בנפש.‏ אלאשריקבון זה מתפשט אל חיצוניות האדם:‏ עורו מרקיב,‏ בגדיו מרקיבים וביתו מרקיב.‏בהיותו רקוב מבפנים,‏ הוא הופך רקוב מבחוץ.‏ הרבה נזק הוא גורם לזולת,‏ לחברה,‏לאומה,‏ אך לפני הכל ויותר מכל,‏ הוא גורם נזק לעצמו.‏ כמה מסכן,‏ כמה עלוב הוא!‏כמובן,‏ חטא לשון הרע ברבים ועל רבים אינו מקל עליו אלא מחמיר אותו.‏ לשוןהרע על קבוצה מכפיל את העוון כפי מספר חברי הקבוצה,‏ ולשון הרע באמצעיהתקשורת מכפיל את העוון כלפי מספר השומעים.‏ אך לא רק אמצעי התקשורתאשמים אלא גם הצרכנים שלהם.‏ הרי אותם יצרני תקשורת מקיימים סקרי שמיעהוצפייה קבועים בכדי לספק את הסחורה המבוקשת.‏ כאשר אנו נחדל ונחרים אתסחורה בזויה זו,‏ ממילא יפסיקו לספק אותה.‏ בידינו הדבר.‏לפני כן,‏ עסקה התורה בסוגים שונים של בעלי חיים לא כשרים.‏ הסביר רביישראל מסלנט את סמיכות העניינים.‏ אנשים מאוד נזהרים ממזון לא כשר,‏ואפילו מחמירים חומרות רבות,‏ הרבה יותר ממה שנזהרים מ"לאכול אדם חי"‏על ידי לשון הרע,‏ לכן באה התורה ללמדנו שלא כן הוא:‏ אכילת אדם אינהחמורה פחות מאכילת מזון לא כשר.‏והכל נובע מעין רעה.‏ תלמידי בלעם הרשע הם בעלי עין רעה על הבריות,‏ הםמסתכלים ברע שלהם ושונאים אותם.‏ לעומתם תלמידי אברהם אבינו הם בעלי עיןטובה,‏ רואים את הטוב שבבריות ואוהבים אותן ‏)אבות פרק ה(.‏לכן על בעל לשון הרע לעשות תשובה,‏ להפוך עין רעה לעין טובה.‏ ‏"והנה לאהפך הנגע את עינו"‏ ‏)ויקרא יג נה(,‏ הסבירו דרך דרש:‏ לא הפך את ה"עין"‏ מרע לטוב.‏אז על ידי ה"ע",‏ הנגע יהפוך לענג,‏ לחיים טובים ומתוקים.‏מאמרי וספרי המחבר:‏ www.havabooks.co.ilwww.ybook.co.il 26sabst.indd 14/14/08 11:21:20 AM

כוס רביעית -‏"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים"‏הכוס הרביעית נאמרת על ההלל:‏ לאחר שלשתשלבי ההיחלצות מן השעבוד מגיעים אנו אלהמטרה - ‏"ו ‏ְלַָקחְּתִי אֶתְכֶם לִי לְעָם";‏ מצב המביאבאופן טבעי לשירת הלל.‏ לכתחילה נפסקלהלכה כי אסור להפסיק באכילה ושתייה ביןכוס שלישית לרביעית.‏ כלומר,‏ מתברר למפרעכי לא ניתן להפריד בין היציאה ממצרים לביןהלקיחה לעבודת ד'.‏כל מטרת השחרור ממגבלות הטבע,‏ מעבדותלגורמים חיצוניים ומן השקיעה בחומרנות -היא למען ‏"ו ‏ְהָי ‏ִיתִי לָכֶם לֵא-ֹלהִים".‏כעת לא נותר אלא למזוג את הכוס החמישיתכנגד הגאולה העתידה - ‏"ו ‏ְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶלהָאֶָרץ אֲׁשֶ‏ ר נָׂשָ‏ אתִי אֶת י ‏ִָדי לָתֵת אֹתָּה לְאַבְָרהָםלְי ‏ִצְחָק ‏ּולְי ‏ַעֲֹקב ו ‏ְנָתַּתִי אֹתָּה לָכֶם מֹוָרׁשָ‏ ה אֲנִיד'"‏ ‏)שמות ו,‏ ח(.‏ כוס אותה נשתה בשנה הבאהבירושלים הבנויה.‏‏)על פי גבורות ד'‏ למהר"ל,‏ פרק ס'(.‏Ateret Yerushalayim 27

1. ‏ּבְכֹל הַּלֵילֹות - ‏ׁשְאָר יְָרקֹות.‏הַּלַיְלָה הַּזֶה _________.2. מִצְוָה ‏ׁשֶּנַעֲׂשֵית ‏ּבְאֶמְצָעּות נֹוצָה וְיָעֶה.‏3. אֹותֹו מְחַּפְׂשִים ‏ּבְלֵיל הַּסֵֶדר.‏4. ‏"הָא לַחְמָא ____".5. הַּצּוָרה ‏ּבָּה ‏ׁשֹותִים אֶת הַּכֹוסֹות.‏6. אֶחָד הַּבָנִים.‏ עָלֵינּו לְהְַקהֹות אֶת ‏ׁשִּנָיו.‏7. ‏"מִּלְאּו ‏ּכִיסַי ב_____".‏8. ‏ּבִּקֵׁש לַעֲֹקר אֶת הַּכֹל.‏9. קֹוְראִים אֹותָּה ‏ּבְלֵיל הַּסֵֶדר.‏10. ‏ּבְַקעֲַרת הַּסֵֶדר - זֵכֶר לַחְֻרּבָן‏ּולְָקְרּבָן חֲגִיגָה.‏11. הַּסִימָן ה-‏‎12‎ ‏ׁשֶל הַּסֵֶדר.‏12. ‏ׁשִיר עַל ‏ּגְִדי ‏ּבְלֵיל הַּסֵֶדר.‏13. אַחַת מֵהַּמַּכֹות - ‏ּכֹל הַּמַיִם הָפְכּו לְזֶה.‏14. מְכִינִים לֹו ‏ּכֹוס מְי ‏ֻחֶֶדת.‏15. ‏"ּבְׁשָנָה הַּבָאָה ב...".‏16. אַחַת מֵהַּמַּכֹות - ‏ׁשְנֵי יְסֹודֹות מְנֻּגִָדיםעָׂשּו ‏ּבָּה ‏ׁשָלֹום.‏17. אֹוכְלִים אֹותָּה ‏ּכִי ‏ֹלא הִסְּפִיק הַּבָצֵקלְהַחְמִיץ ‏ּכְׁשֶּיָצָאנּו מִּמִצְַריִם.‏18. ‏ּבְַקעֲַרת הַּסֵֶדר - זֵכֶר לַּטִיט ‏ּבְמִצְַריִם.‏19. הַּסִימָנִים ‏ׁשֶּנָתַן ר'‏ יְהּודָה לַּמַּכֹות.‏20. מִצְוָה לְסַּפֵר ב....‏21. ‏ּבְַקעֲַרת הַּסֵֶדר - זֵכֶר לְָקְרּבָן ‏ּפֶסַח.‏22. הַּמָקֹום ‏ּבֹו הָיּו מְסֻּבִים וְסִּפְרּו ‏ּבִיצִיאַתמִצְַריִם.‏23. אֶחָד הַּבָנִים - זֶה ‏ׁשֶּׁשֹואֵל ‏"מַה זֹאת?".‏מתנת ספריית מיםפרס ראשוןmp4פרס שני‏"מה נשתנה"‏מתנת ספריית פלדהייםשבת שלום ילדים,‏ופסח כשר ושמח!‏פתרו את החידות שמימיןוהקיפו את התשובותשבתוך התפזורת!‏הזוכים בספר ‏"מה נשתנה"‏ מתנת ספריית פלדהיים הם:‏ אריאל זגלמן מירושלים ושמחה יפה מבית שמש.‏smsשו"תshootהרב שלמה אבינרש.‏ לא חשבתי להתחתן עתה מחמתגילי הצעיר,‏ אבל הציעו לי בחורהטובה.‏ מה לעשות?‏ת.‏ חכה.‏ אם היא עבורך,‏ תפגוש אותה שוב.‏ואם לא,‏ יש עוד בנות טובות בעם ישראל.‏ש.‏ האם לברך הגומל על תינוק שלנושניצל מסכנה?‏ת.‏ המנהג הפשוט שלא לומר כי אינובגדר ‏"חייבים"‏ אלא ליתן צדקה.‏ש.‏ האם מותר לבחור שם לילד לפנישהאמא בהריון?‏ת.‏ אין בעיה.‏ש.‏ אשתי אינה מקשיבה לי בדבר שאניאומר לטובתה ועושה אחרת.‏ האםכשהיא מסתבכת באותו דבר אני צריךלעזור לה או להניח לה ללמוד מכך?‏ת.‏ תמיד להיות חברים.‏ אתה לא מורהשלה,‏ אלא חבר.‏הרב שמואל אליהוש.‏ איך מכשירים מיקרוגל שהשתמשובו לבשר וחלב?‏ ובאיזה אופן אפשרלהשתמש באותו מיקרוגל גם לבשרוגם לחלב?‏ת.‏ הכשרה:‏ א.‏ לנקות היטב.‏ ב.‏ למלאכלי עם מים ולהפעיל עד שהמיםיתאדו.‏ להכשיר את הצלחת שעליההאוכל מונח.‏הדרך לשימוש קבוע:‏ לקבוע שהמכשירבשרי או חלבי.‏ להניח את השני בתוךקופסא סגורה בשעה שמחממים אותו.‏רק אל תניח על אותה צלחת.‏ש.‏ האם מותר לעשות איפור קבוע?‏ת.לא.‏28עתה כל אחד ואחד יקבע עיתים לתורה וכן יקבע וכו‘‏ תמיכה למעייני הישועה.‏ ובזכות זה ואני זאת בריתיבב"אובא לציון גואלאליהובברכה והוקרה מרדכיχ¯˘È ÌÚÏ Ìȯ·Á˙Ó‰ÚÂ˘È‰ ÈÈÈÚÓÏ ÌÈÓ¯Â˙לשאלות SMS( בלבד(‏ לרב שמואל אליהו,‏ שלח SMS למס'‏ 052-3003444ÂÓ¯È˙ ÂÊ ‰Ù˜˙· ‡˜Â„˙„‰È ˙ˆÙ‰Ï˙··Ï ·Â¯È˜Â‰˙Ó· ‰ÎÊÓ ‰Ó¯˙ Ïα≠∑∞∞≠∑∞∞≠µ±µ¥∂ ÛÈÚÒ ÈÙÏ ÒÓ ÈίˆÏ ˙¯ÎÂÓ ‰Ó¯˙‰

ÌȘÒÈ„חדש°°°‏₪ 69מעשה מאבידת בת מלךסיפור על דרך¨‏ על התמודדות שעלינו לעבור בחיים¨‏ אין הוא עוסק בתוצאה¨‏ במטרההסופיתÆ השאלה איננה אם נמצאה בת מלך או לא אלא כיצד נמצאה בת מלך¨‏ כיצד הוצאהמגלותה¨‏ ומה עבר על המשנה למלכות עד שמצאההרב עמיר כ¢ץ ≠ ראש בית מדרש מעיינותורב הישוב שדה אליעזרבקרוב∫‏מעשה מחכם ותםמעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפוכרך 1₪ 70₪ 1302 כרכים₪ 55₪ 65ÌÈÓ·Â ˘‡·הרב חיים קרמרקורות חייו המרתקים של גדול תלמידיושל רבי נחמן מברסלב רבי נתן.‏הספר כולל מידע רב אודות התקופה,‏מפות,‏ נספחים,‏ ומפתחות ועוד¯ˆ‰ ¯˘‚‰ ˙‡ ¯Â·ÚÏהרב חיים קרמרמדריך מעשי לתורתו של רבי נחמןמברסלב.‏ ‏"לעבור את הגשר הצר"‏הוא קובץ ערוך היטב שיטתי ונהיר שלתורת רבי נחמן,‏ מחשבותיו והמלצותיובכל תחומי החיים˘Â¯ÈÙ ÌÚ Ô¢¯‰ÂÓ È˘ÈÏÁˆ ˙ÂÓÈÚהרב חיים קרמרפירוש נעימות נצח מלווה אותנו מילהבמילה ועוזר לנו לפענח את העומקהאדיר הטמון בכל משפט ומשפטבליקוטי מוהר"ן כולל מבוא ורקע לכלהתורותבמקום 199₪ 179₪ 50₪ 80‰Ó˘‰ Ï˘ ‰ÈÓ¡הרב חיים קרמרספר זה מגלה בצורה מפליאה אתהתגלות הנשמה מתוך גוף האדם.‏שילוב מדהים בין אנטומיה,‏ ופנימיותהתורה על פי משנתו של רבי נחמןמברסלב˘Â¯ÈÙ ÌÚ ˙ÂÈ˘ÚÓ È¯ÂÙÈÒÔÂÓÒ¯Ù‡ ȯ‰הרב אליעזר שלמה שיק‏(המוהרא"ש מיבנאל)‏חיבור אדיר,‏ רב מימדים זה מגלה אתעומק המעשיות של רבי נחמן.‏ הפירושצולל איתנו יחד במים עמוקים ומעלהפנינים יקרות וחידושים נפלאים˘„˜Ó ÈÏ Â˘ÚÂהרב זלמן מנחם קורןספר מדהים ועוצר נשימה המחזיר אתהקורא אחור אלפיים שנה ויותר.כהנים,‏לוים,‏ עזרת ישראל ועזרת נשים,‏ מזבחות,‏פרוכות,‏ קרבנות,‏ קטורת וכבוד ה'‏נפרשים לעיני הקורא בצורה מוחשית.‏כולל קובץ מפות של בית המקדשמתקופות שונות.‏Â˙·Ò ·¯‰ ȯÙÒ„·Ï· ππ ≠ · ≤₪ 62₪ 62 ₪ 62 ₪ 6229±≠∑≠∑ ≠∑±≠∏±ÊίÓ˙ÂÓʉ‰

ÌÈÓ˙ÈȯÙÒÌȯÙÒ¯ÎÓ ·¯כריכה רכה ₪ 75כריכה קשה ₪ 110חדש₪ 54₪ 68ÈÂÏÈ‚Â ÌÏÚ‰הרב רא"ם הכהןפרקי התגלות ה'‏ מבריאתהעולם ועד הלוחות השנייםכריכה קשה,‏ 288 עמ'‏Ô¯‡‰ È„·הרב רא"ם הכהןקובץ שיעוריםכריכה קשה,‏ 613 עמ'‏₪ 68₪ 45חדשחדש‰˘Ó‰ ˙Ó˘הרב ד"ר יעקב נגןצוהר לעולמה הפנימישל המשנהכריכה קשה,‏ 240 עמ'‏‰Ó„‡‰ ÔÓ Ì„‡בהנחיית הרב פדיה נגרמסע רוחני הלכתי אלמקורות שנת השבעכריכה קשה,‏ 271 עמ'‏ÈÁ ÏÎ ˙¯È˘עורך:‏ שי מלכהקובץ שירי נשמה,‏ ניגוניםומדרשים לערבי שירה,‏מלווה מלכה וקומזיץעם החבר'הכריכה קשה/רכה + דיסקבמקום 88₪ 69מתנהחדש°°°‏בינוני₪ 55במקום 89₪ 990₪ 1150₪ 50חוברת מסכת אבותלאדמו"ר מסלוניםבינוניגדולבינוני₪ 75‰·Ï‰ ¯Â‡אורה רבקה וינגורטאסופת מאמרים ושירים הערוכים לפי חדשיהשנה שירחיבו את דעתך,‏ יגעו בנשמתךויעשירו את חייך 334 עמ'‏ͯ„ È·‡אתרי תנאים ואמוראים בארץ ישראל.‏הספר נכתב עלידי מחזור ד'‏ והוא כאוצרהמחייה את העתיקות ומשיב את הקורא אלתקופת המשנה והתלמודב‏ 10 תשלומיםÂ„Ë ·˙ÈÓÏ ·Ëהדרכות מעשיות בנושאי זוגיות,‏משפחה וחינוך224 עמוד כרומו כריכה קשהÌȷ‰‡‰ ÌÈÚ¯ÒÂÙÈȯ„ ¯È‡È ·¯‰Â ¯¢‚˘ ·¯‰¯È ÔÁÏ‡Â Í¯Â·Ó È˘È ∫‰ÎȯÚדרשות חתונה‰¯Â·„ ˙¯È˘ ¯ÂËמהדורת 12 כרכיםבינוני 31.5 סמ'‏גדול 36 סמ'‏₪ 280ÌÂÏ˘ ˙·È˙לאדמו"ר מסלונים7 כרכיםרעיונות פרשנויות ומוסרהמבוססים של מקורותמדרשיים ותלמודיים על פרשיות השבועבמקום 99בינוני₪ 79במקום 99בינוני₪ 79₪ 50ÈÂω ¯Â‡הרב לוי נחמנימבואות ראשונים לפנמיות התורהבדרך שהיה הרב לוי נחמני מלמדם‰ÏÈÙ˙Ï ‰Óʉ‏‘הזמנה לתפילה’‏ זו שבידך הזמנה אישית היא.‏הנך מוזמן להצטרף לעולם כולו העורג ומתפללבכל עת.‏ הנך מוזמן ביחד עמנו למסע האזנתוהבעת תוככי אישיותנו והמיות לבבנו‰˘¯ÙÏ ‰Óʉמוזמנים כולנו בזאת להיכנס לעומקה שלפרשת השבוע.‏ נקראים אנו להאזין למשמעויותיוהאישיות של הדיבור האלוקי השבועי עבור כלאחד מאיתנו≠Â˙·Â˙Îwww.sif-mayim.co.il30

ÌȯÙÒ ±∞∞≠ · ÌȘÒÈ„ ≥ ¥∞ ≠ · ˜ÒÈ„Û‡Â˘˙‚¯„Ó‰ÍÈÈÏÚ ˘È˘ÈÌȯ·Á ÈÁÈ·‡ß‰Ï ‡ÂÈÈÚ ß‰ÏÂÈÓÚ–Ô· χٯ „„ÔÓÁ ߯ È‚È≥ ·ÏÒ¯·ÓÈÓÚ–Ô· χٯ „„ÔÓÁ ߯ È‚È≤ ·ÏÒ¯·ÓÈÓÚ–Ô· χٯ „„Í˙·¯˜ È˙˘¯„¯Â˙ ÈÈÒחדש„ÁÈ· ‡·Ò˜ÂÙ ˜ÁˆÈÍÏÓÒ˜ÂÙ ˜ÁˆÈ‡È‰‰ ˙Ú·Ò˜ÂÙ ˜ÁˆÈÔÈ˘Á¯Â ÔÈ¯È˘Ò˜ÂÙ ˜ÁˆÈ‰·¯Â ˙Îω¯Á˘‰ ˙ÏÈȇ¯Á˘‰ ˙ÏÈȇÏÂÙÎ Ì·χ ∑∏‰ÚÈ‚ Ï˘ ‰ÁÂÎÔÓÓ È„·Â‰‡Ï ˙ÚÈÒ„‚ ¯È‡È·Ï‰ Ô‚ÈÈÒ„‚ ¯È‡ÈÍÈχ ¯ÊÂÁÈ„È„ Ȅ‡ÂÈχ ¯·„È„È„ Ȅ‡ÔÓÊ ÏÎÏÈ„È„ È„Â‡È¯Ó‚Ï ¯Á‡ ÔÈÈÚ¯Á‡ ÔÈÈÚ·Ï· ¯Â‡ÔÂ·Ï Ê¯‡‰¯È˙È ‰Ó˘ÌÈÁ‡ Ë·˘¯‰ ȇ¯Ï˜ È·È˘Â„·ÏÓ „ÂÚ Ôȇ¯Ï˜ È·È˘ÌÈ‚· ˙·˘Âȉ¯Ï˜ È·È˘˜¯Ù ˜ÈÏÈÁÔ¯ÈÓ ÈÂ‚È ¯Á·Ó·Ï ÂÓÈ˘‰Ó˘‰ χ˜¯Ù ˜ÈÏÈÁÔ¯ÈÓ Ô‚Ó˜¯Ù ˜ÈÏÈÁÌȄ˜ȯ È‚ÈÌÈÙÁÂÒ˜¯Ù ˜ÈÏÈÁ˙·˘Í‡Â ˙ÁÙ˘ÓÌÈÈÁ ˙ÒÈÙ͇ ˙ÁÙ˘ÓÌÈ¯È˘‰ ÏÎÈÂÏ ‰˘ÓÌȉ ÔÓ ‰ÏÂÚ¯Â˙ ÈÈÒ‰ÏÈÙ˙‰ÊÈÊÁ Ô¯≥ ˘ÈË ÌÈÈÁÏ˘ÈË ÌÈÈÁÏ˙·˘ ÏÈÏ˘ÈË ÌÈÈÁÏ≤ ˘„˜ ˙·˘˘ÈË ÌÈÈÁÏÌÈ‚‰ ÏÎȉÌÈ˙˘Ó‰ÔÂÒÁ χȯ·‚‰Ú˘‰ ˆÔÂÒÁ χȯ·‚ÂÈ˙ÂÚ·ˆ‡ ‰˘ÚÓÔÂÒÁ χȯ·‚ÌÈ¯È˘‰ ¯È˘ÔÓÏ‚‡ ڢ‰È˙¯‚‡ÔÓÏ‚‡ ڢ‰ÈÌÈ‚ÈÛÎ ˙‡ÈÁÓ‰ÏÈÁ˙ÎÏ„ÏÙʯ ¯ÊÚÈχ ·Ï·˘ Ô‚ȉÌȘÒÈ„ µ≠ · ±∞∞¯ÒÁ‰ Ϙ‰¯ËÂÁ ˙ÁÙ˘Ó‰˘Â˘ÎÌÈÈÁ ¨Ï‡Ê¯ Ô¯‰‡ı¢Î ‰ÓÏ˘Â „„31±≠∑≠∑ ≠∑±≠∏±ÊίÓ˙ÂÓʉ‰

מספרים מהשטחפעילי תנועת ‏'מעייני הישועה'‏לפעילות בטכניוןבחיפה דרושיםפעילים לדוכן בניםורכזת להקמתדוכן בנותסביבהנסתרוהגלויבחי ‏אדםוחוהבאהגזרתהגרוש,‏ודרךהנסתרוהגלוי,הכסויוהחשיפהתפתחהדרךלשובאלהגן.‏תפילין תפיליןנתרמו זוג תפיליןלפעילות!‏דוכן שצריךנא לפנות לרכזים4 החוברותהמדהימות חזרו!!‏קנו והפיצו וברכת ד'‏תהיה עליכם.‏1-700-700-515פעילים - פנו לרכזיםלציבור היקרהתחדש המלאישל תהילים להפצה.‏קנו והפיצו בכל מקום1-700-700-515פעיליםפנולרכזיםדוכני מעייני הישועה ע"ש נעם אפטר הי"דהיה שותף!‏ חתום על הוראת קבע1-700-700-515לתרומות דרך בנק הדואר ח-ן 7694216מספרים הפעילים המדהימים מישיבתההסדר בשדרות:‏עמדנו כהרגלנו בדוכן,‏ חילקנו נרות,‏ ספריםוהמון המון חיוכים לעוברים ושבים.‏ באזורשלנו נראה לפעמים שחיוך אחד קטן מחזיראת הניצוץ לעיני התושבים.‏תוך כדי שיחה עם תושב שהתעניין בשלומנוחלף לידנו בחור צעיר שאינו חובש כיפה.‏ הואעצר לרגע,‏ הסתכל על הדוכן והמשיך ללכת.‏התלבטנו אם להציע לו להניח תפילין כי הואהיה נראה די צעיר.‏ כשהוא ראה שאנחנומסתכלים עליו בספקנות,‏ הוא חשף את ידוכדי שנוכל לראות את הסימנים של רצועותהתפילין שהניח לא מזמן...‏‏"אתם יודעים",‏ אמר תוך כדי שהוא חוזרלדוכן,‏ ‏"לא מזמן היה לי בר מצווה והייתיחובש כיפה,‏ עכשיו קצת קשה לי בגלל החבריםשמשפיעים עלי,‏ אבל על הנחת תפילין בבוקראני לא מוכן לוותר...".‏הוא הסתכל שוב על הדיסקים והספריםואז פנה אלינו ואמר:‏ ‏"אתם מהישיבה כאן,‏לא?".‏ ענינו בחיוב.‏ ‏"אפשר לבוא אליכם ללמודמשהו?",‏ שאל טיפה נבוך.‏ הסתכלנו אחד עלרשימת מרכזי פעילות מעייני הישועה ברחבי הארץ:‏פעיל לתפארתהשני בנחת.‏ כיף לראות שאתה משפיע ומקרב.‏‏"בשמחה רבה",‏ ענינו.‏ ‏"יאללה קבענו",‏ אמרוהמשיך לדרכו.‏פועלים לזיכוי הרבים בדוכני ‏'מעייני הישועה'‏לאחר מספר ימים הוא הופיע בישיבה עםעוד שני חברים ששכנע שיבואו גם...‏ הלימודהיה נפלא,‏ פורה ומפרה.‏קבענו להמשיך להיפגש בישיבה וכשנפרדנוהוא הבטיח שלפגישה הבאה הוא ישתדללהביא עוד חבר'ה...‏ממש פעיל לתפארת...‏תרום הוראת קבע וקבל מתנה!!!‏מעל ₪ 50 מתנה מנוי שנתי על שבועון מעייני הישועהמעל ₪ 70 מנוי שנתי + דיסקמעל ₪ 100 מנוי שנתי + 3 דיסקיםמרכזים למודעות יהודיתבכפר סבא וירושליםי-ם:‏ יהוידע/שרה 02-6240469כ"ס:‏ מורן 052-6070508השבועהשיעורים והפעילותמוקדשים לרפואתרחל בת אלישבעתרום פק"ל דוכןיהודים יקרים,‏ עלותפק"ל הינה ₪ 290תרום פק"ל דוכן כדישיהיו עוד עמדותלהסברה יהודית ערכית!‏1-700-700-515עלון פעילים מורחבעתיד לצאת ואנומחכים ליצירותיכם...‏שירים,‏ מאמרים,‏פרוזה ועוד יתקבלובשמחה בדוא"ל:‏mhpeilim@gmail.comפטור ממסלפי סעיף 46ירושלים:‏ כיכר ציון:‏ ליאורה אליאסיאם.‏ משביר:‏ צופיה שנדופי.‏ רמות:‏ אפרת עובדיה.‏ פסגת זאב:‏ דן שרגא.‏ הודיה בורשטיין.‏ פסגת זאב מזרח:‏ חנן ברקסא.‏ תחנה מרכזית:‏ אריאל ברלין.‏ תחנהמרכזית:‏ רוחמה ספרלינג.‏ קטמון:‏ אריה בייץ . קריית מנחם:‏ יחזקאל לנג.‏ גבעה צרפתית:‏ ישי חמו.‏ מחנה יהודה:‏ תפארת קניסבורג.‏ נחלאות:‏ לאה שקלים.‏ נוה יעקב:‏ ענת חיימוב.‏ קריית יובל:‏ אביגילאבידן.‏ מודיעין:‏ דוד נמר.‏ שמרית סעדון.‏ מבשרת ציון:‏ נועם יוטבת.‏ בית שמש:‏ יונינה סילברמן.‏ גבעת זאב:‏ אבינועם נחשון.‏ אוניברסיטת אריאל:‏ זיו בוארון.‏ נתניה:‏ הרב יעקב שטרן.‏ גלית קלוש.‏טירת הכרמל:‏ שמעון ממן.‏ טכניון חיפה:‏ אופיר כרמי.‏ קריית מוצקין:‏ גואל בן שלוש.‏ תל אביב:‏ דיזינגוף:‏ יוני סירקיס.‏ תחנה מרכזית:‏ גלית צוברי.‏ רכבת צפון:‏ הדס ויקי נוימן.‏ עזריאלי:‏ רוית יזדי.‏תחנה מרכזית:‏ אברהם נוימן.‏ יבנה:‏ אוהד שגב.‏ רננה סאלם.‏ פתח תקוה:‏ דוד יהלום.‏ שדרות:‏ יניב אינדיק.‏ בת ציון ספקטור.‏ אופקים:‏ עדיאל אליה.‏ נצרת עילית:‏ רז אסף.‏ טבריה:‏ רועי אבוטבול.‏קריית שמונה:‏ שאול כהן.‏ עפולה:‏ אלירן אמסלם.‏ כרמיאל:‏ ורד מרמלשטיין.‏ עכו:‏ איציק שפיץ.‏ רחובות:‏ אסף בן עטר.‏ מצפה רמון:‏ אלישיב אופן.‏ ראשון לציון:‏ אשר כהן.‏ ערד:‏ חגי רחבי.‏ גניתקוה:‏ שיר בן מנחם.‏ אריאל:‏ אוריאל רחמים.‏ בת ים:‏ הדסה סעדון.‏ ב"ש:‏ רוני מרטן.‏ נתיבות:‏ תמר בונה.‏ כפר סבא:‏ שרי נופך.‏ רעננה:‏ ברק לנדאו.‏ קריית שמואל:‏ רבקה לש.‏ קצרין:‏ אורי זרזבסקילהצטרפות לפעילות התקשרו:‏ 1-700-700-515 משמחיםהמרכז המוביל למתחתנים בציבור הדתישמחת קיץ משתלמתפסח כשר ושמח לכל בית ישראל°‏ההרשמה לאירועי הקיץ בעיצומהכתובתנו∫‏מרכז הקונגרסים¨‏ בנייני האומה¨‏ י≠ם ˇ www.mesamchim.orgמשרד∫‏ ∞≤≠∂≤¥∞∂∂∂ נייד∫‏ ∞µ≤≠∏∂π≥∂∂∂ ∞µ≤≠∏∂π≥∏∏∏ 32