משמחים

בס"ד
מעייני הישועה
העיר
התפוצצה
הזעם,‏ התגובה,‏
ההבלגה והאחזות
התושבים.‏
60 שנה לפיגוע הגדול
שביצעו הבריטים
במרכז ירושלים
בתמונה:‏
ההרס ברחוב בן יהודה
פינה ירושלמית | עמ'‏ 4
שבועון למשפחה הישראלית
גליון של"ח )338( פרשת כי תשא י"ז באדר א'‏ ה'תשס"ח
יוסף המספר
‏"את המים שמים בבקבוק,‏
את האורז מכניסים
לשק ואיפה תשמור את
החוכמה כדי שהיא לא
תלך לאיבוד‏ בסיפור..."‏
ראיון עם יוסף סלע | עמ'‏ 8
חבלים
בין חבלי הכביסה וחבלי
הלידה.‏ הצגה כנה
ומרגשת לנשים
ראיון | עמ'‏ 11
הגר"מ אליהו
היופי
האמיתי
הרב אריאל
העגל - חטא
הפטשיזם
הרב אבינר
הנחש
האינטרנטי הארסי!‏
משמחים
המרכז המוביל למתחתנים בציבור הדתי
נותרו מספר תאריכים בודדים לחודשי החורף במחירים נמוכים במיוחד
כתובתנו∫‏ מרכז הקונגרסים¨‏ בנייני האומה¨‏ י≠ם ˇ www.mesamchim.org
משרד∫‏ ∞≤≠∂≤¥∞∂∂∂ נייד∫‏ ∞µ≤≠∏∂π≥∂∂∂ ∞µ≤≠∏∂π≥∏∏∏

הגמרא בנדרים מספרת על רבי יהודה בר
אלעאי שהיה אדם שמח ובעל הארת פנים
מיוחדת.‏ הגמרא מספרת על צדוקי אחד
שהתפלא על כך וחשב שרבי יהודה אוכל
ושותה טוב או מרוויח את פרנסתו בקלות
יתירה.‏ ובאמת זה היה הפוך ממנהגו של רבי
יהודה.‏ מסבירה הגמרא שהיופי הזה בא בגלל
שרבי יהודה היה שומר על ניקיון וטהרת
פנימית,‏ בשילוב עם לימוד וחכמה ‏"חָכְמַת אָדָם
‏ּתָאִיר ‏ּפָנָיו"‏ ‏)נדרים מט(.‏
ההסבר הזה יכול לענות על שאלה שקשורה
במשכן.‏ חלק מחיובי הבעל לאשתו הם
תכשיטים:‏ ‏"ומחייבים אותו ליתן לה תכשיטים,‏
כגון בגדי צבעונים להקיף על ראשה ופדחתה,‏
ופוך ושרק"‏ שהם מיני איפור שמטרתם יופי
‏)שו"ע אה"ז עג(.‏ וכן להפך,‏ באשה שנדרה לא
להתקשט לבעלה ‏)שם עד(.‏ ואם קידש אדם אשה
על מנת שלא תתקשט - אינה מקודשת ‏)שם לט(.‏
אם כן איך נתנו הנשים למשכן את התכשיטים
שלהן‏ איך נתנו את המראות שלהן‏ הרי
בלעדיהן הן לא יכולות להתקשט.‏
קשה הדבר במיוחד לפי פירוש האבן עזרא
שאומר על הנשים שצבאו על פתח אוהל מועד
לתת את המראות שלהן:‏ ‏"כי משפט כל הנשים
להתייפות,‏ לראות פניהן בכל בוקר במראות
נחושת או זכוכית לתקן הפארות שעל ראשיהן
מו"ר הרה"ג יעקב אריאל שליט"א
רב העיר רמת–גן
העגל - חטא
הפטשיזם
ר'‏
הישראלית,‏ וכל הקדושות - ארץ ישראל וירושלים - המה
מרן הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א
מאיר שמחה מדוויסק מסביר את חטא העגל ‏)משך חוכמה
ל"ב י"ט(:‏ ‏"העניין,‏ כי התורה והאמונה המה עיקרי האומה
פרטי וסניפי התורה ונתקדשו בקדושת התורה...‏
ועל זה צווח משה ככרוכיא:‏ האם תדמו כי אני הענין‏ ואיזו קדושה
בלתי מצוות ד',‏ עד כי בהיעדר כבודי עשיתם לכם עגל!‏ חלילה!‏ גם אני
איש כמוכם,‏ והתורה אינה תלויה בי,‏ ואף אם לא באתי הייתה התורה
במציאותה בלי שנוי חלילה".‏
משה רבנו אינו קדוש מצד עצמו,‏ אלא רק בשל התורה שקיבל מסיני
ומסרה לעם ישראל.‏ עם ישראל העריץ את משה עצמו,‏ וכאשר ראו כי
בושש משה נפלו מאמונתם וביקשו לעשות להם עגל.‏
זו הסיבה לשבירת הלוחות.‏ כשראה משה את האקסטזה והמחולות סביב
העגל,‏ הוא חשש שאם יביא את הלוחות,‏ הם יחליפו את העגל בלוחות.‏
אותה הערצה והתלהבות מהעגל היו מתועלות ללוחות ומייחסות להם
קדושה עצמית,‏ לא בגלל תוכנם,‏ אלא רק בגלל העובדה שהם לוחות
היופי האמיתי
‏)הם הנזכרים בספר ישעיה(.‏ כי מנהג ישראל
היה כמנהג ישמעאל עד היום.‏ והנה היו
בישראל נשים עובדות השם שסרו מתאוות זה
העולם,‏ ונתנו מראותיהן נדבה כי אין להן צורך
עוד להתייפות.‏ רק היו באות יום יום אל פתח
אוהל מועד להתפלל ולשמוע דברי המצות.‏
וזהו אשר צבאו פתח אוהל מועד.‏ כי היו רבות"‏
‏)שמות פרק לח פסוק ח(.‏ לפי האבן עזרא הנשים
אם קידש אדם אשה על מנת
שלא תתקשט - אינה מקודשת.‏
אם כן איך נתנו הנשים למשכן את
התכשיטים שלהן‏ איך נתנו את
המראות שלהן‏ הרי בלעדיהן הן
לא יכולות להתקשט
הללו הפסיקו להתייפות בגלל שהקדישו את
עצמן לתפילה ולמשכן.‏ אם כן הבעלים שלהן
יכולים לתבוע אותן על הפרת תנאי הכתובה.‏
הן עלולות להתגנות בפני הבעלים שלהן.‏ האם
מותר להן לעשות כן‏
לפי הסיפור על רבי יהודה בר אלעאי הכל
מובן.‏ הנשים הללו היו קשורות למשכן.‏ אור
המשכן דבק בהן,‏ הן היו מאירות פנים ביותר.‏
אור המנורה היה מאיר על פניהן והן לא היו
צריכות את היופי החיצוני.‏ יופין הפנימי היה
חזק יותר מכל האיפור,‏ משחות וצבעי הפנים
למיניהן.‏ המראה מראה לאשה איך היא נראית
מבחוץ,‏ מי שיש לה יופי פנימי אינה צריכה
אותה יותר.‏
הגמרא מספרת על נשות ארץ ישראל שלא
היו מתאפרות,‏ כשהיו רוצים לשבח אותן
בחתונה לא שרו:‏ ‏"כלה נאה וחסודה"‏ אלא:‏
‏"לָא ‏ּכְחָל וְלָא ‏ׂשְָרק וְלָא ‏ּפְִרּכּוס,‏ וְיַעֲלַת חֵן"‏ ללא
‏'ּכְחָל'‏ לעיניים.‏ וללא ‏'ׂשְָרק'‏ הצובע בוורד את
הלחיים.‏ ללא כל איפור האשה מעלה חן.‏ ‏"ּבְנֵי
צִּיֹון הַיְָקִרים הַמְסֻּלָאִים ‏ּבַּפָז"‏ ‏)איכה ד גיטין נח(.‏
התיאור הזה של חז"ל מזכיר את יופייה של
שרה שהיה מתחדש אצלה גם כשהייתה בת
מאה ועשרים ושבע.‏ יופי שנובע מקדושה,‏
מהשראת שכינה.‏ יופי שלא הקדישו לו תשומת
לב חיצונית רק ברגע שהיה חשש להיזק.‏ ‏"וַיְהִי
‏ּכַאֲׁשֶר הְִקִריב לָבֹוא מִצְָריְמָה וַּיֹאמֶר אֶל ‏ׂשַָרי
אִׁשְּתֹו הִּנֵה נָא יַָדעְּתִי ‏ּכִי אִּׁשָה יְפַת מְַראֶה אָּתְ:‏
וְהָיָה ‏ּכִי יְִראּו אֹתְָך הַּמִצְִרים וְאָמְרּו אִׁשְּתֹו זֹאת
וְהְָרגּו אֹתִי וְאֹתְָך יְחַּיּו".‏ מכאן נבין יותר טוב את
דברי חז"ל:‏ ‏"עשרה קבים חכמה ירדו לעולם -
תשעה נטלה ארץ ישראל ואחד כל העולם כולו.‏
עשרה קבים יופי ירדו לעולם - תשעה נטלה
ירושלים ואחד כל העולם כולו.‏ ‏)קידושין מט(.‏
ויהי רצון שנזכה לראותו במהרה בימינו-‏ אמן.‏
מו"ר הרה"ג שלמה אבינר שליט"א
ראש ישיבת ‏'עטרת ירושלים'‏
הנחש
האינטרנטי הארסי
אם
אשר על פני כדור הארץ.‏ מיד היו מתנפלים עליו:‏
אברהם אבינו היה חי בימינו,‏ היה אוחז בפטיש
חמש קילו ושובר את כל מכשירי האינטרנט
‏"משוגע!‏ הרסת מכשיר כה יפה שמועיל כל כך למין האנושי".‏
אז הוא היה משיב:‏ ‏"שכרו יוצא בהפסדו.‏ אני בעד פיתוח טכנולוגי,‏
אבל הכי חשוב הוא טהרת הנפש.‏ איני מתפעל מן האדם הטכנו-ברברי
שהינכם יוצרים במכשיר זה".‏
אז היו אומרים לו:‏ ‏"אינך מאמין בחינוכו של האדם ובנשמתו
הטהורה‏ זה עניינו האישי של כל אחד ובחירתו החופשית,‏ והוא ידע
להתגבר על יצרו הרע".‏
ודאי היה משיב:‏ ‏"אדרבה,‏ כך האדם משתחרר מהתמכרות ליצר וחוזר
לחרותו.‏ אנא מכם,‏ היצר הרע עושה עבודתו נאמנה והוא אינו זקוק
שתעזרו לו בסיוע 30,000 אתרי זימה - מלבד כל ההבל וכל הלשון הרע.‏
אנא מכם,‏ אל תגדלו נחש ארסי בביתכם".‏
‏"אם אנו מבינים אותך טוב",‏ היו משיבים לו,‏ ‏"זו עצה טובה ולא הלכה
המשך בעמוד 14 המשך בעמוד 14
שבועון ‏"מעייני הישועה"‏ למשפחה הדתית והחרדית יוצא לאור ע"י:‏
תנועת–תשובה לתרבות–ישראל
בנשיאות:‏ מרן הראשון לציון הגר"מ אליהו שליט"א
והרבנים:‏ הרה"ג שלמה חיים הכהן אבינר שליט"א
הרה"ג יעקב אריאל שליט"א
מערכת השבועון
מנהל:‏ עזרא ניאזוף
עורך:‏ ברק לייבוביץ
עורכת גרפית:‏ יהודית זולוטרבסקי
עיצוב גרפי:‏ רויטל בניסטי
מנהלת המשרד:‏ מירי מנצר
פרסום מים
המו"ל:‏ 02-6646001
למודעות:‏ לקבלת השבועון לדוא"ל שילחו מייל ל:‏ alon.mh@gmail.com
תנועת מעייני הישועה
אביחי בוארון
מנכ"ל:‏ מור דהן
מנהל פעילות:‏ ניר פרלמן,‏ אהרן קצוף
רכזים:‏ יהוידע ניזרי,‏ מורן יעקובי
מנהלי בתי ‏'מים':‏ אורטל עטיה
תיאום פניות:‏ בן–סירא 2 ירושלים 94181
טלפון:‏ 1-700-700-515
שבועון
‏'ספריית מים':‏ מירב מונסונגו 1-700-70-71-81
הפצה:‏ מקור ראשון 052-6070999
1-700-70-71-81
2
להזמנות התקשרו
אליכם
הביתה!‏
18 ש"ח לחודש
בלבד

למה נעשה העגל ברגע מסירת הלוחות למשה‏
הרב שמואל אליהו רב העיר צפת
חלוקת התורה לפסוקים ולפרשיות סגורות לא הבינו שגם בשבת נברא משהו - מנוחה.‏
ופתוחות היא חלק מהתורה.‏ חלוקת התורה אחת מהדוגמאות הנוספות היא ב"כי
לפרשות,‏ כגון ‏'תצווה'‏ ו'כי תשא',‏ היא חלוקת תשא":‏ ‏"וַּיִּתֵן אֶל מׁשֶה ‏ּכְכַֹּלתֹו לְַדּבֵר אִּתֹו ‏ּבְהַר
חז"ל.‏ חלוקה לעולים היא מנהג ישראל.‏ לעומתן,‏ סִינַי ‏ׁשְנֵי לֻחֹת הָעֵֻדת לֻחֹת אֶבֶן ‏ּכְתֻבִים ‏ּבְאֶצְּבַע
חלוקת התנ"ך לפרקים היא חלוקה נוצרית.‏ אֱֹלִקים".‏ בחלוקה הנוצרית,‏ פסוק זה הוא סוף
במקומות רבים יש הפרש בין חלוקת הקודש פרק ל"א - כי הלוחות הם חלק מהמשכן,‏ לכן
לחלוקה של הנוצרים.‏ בכל המקומות הללו הם מופיעים בסיום ציווי המשכן.‏ לפי חלוקת
מסתתר הסבר עמוק שהנוצרים לא מסוגלים התורה וחז"ל,‏ מסירת הלוחות היא חלק מחטא
להבין.‏ כבר בתחילת התורה שייכו הנוצרים את העגל.‏ ולמה‏
בריאת השבת בפרשת ‏"ויכולו"‏ לפרק ב'.‏ הם קבלת הלוחות על-ידי משה בשם כלל
ישראל נתנה לעם ישראל עוצמה רוחנית
גדולה.‏ הם השתמשו בעוצמה הזאת לשלילה,‏
ועשו את העגל ביום מסירת הלוחות למשה.‏
שבירת הלוחות בידי משה לקחה להם את
העוצמה הזאת,‏ ומשה הצליח בקלות יחסית
להפסיק את הריקודים והמחולות סביב העגל,‏
ולטחון אותו לגמרי.‏
בבית שלישי יחזרו הלוחות הראשונים
למקומם,‏ יחזרו עם העוצמה הרוחנית שלהם.‏
התיקון לחטא העגל הוא בבניית מידות
טובות,‏ כלים חזקים שיוכלו להכיל את עוצמת
הלוחות בלי להישבר.‏ עוצמה שתופנה בפעם
הזאת לקדושה.‏
C M Y CM MY CY CMY K
3

אלידע בר–שאול
השריונית המשטרתית עצרה לפני המחסום.‏
שלמה חרפי קרב אליה,‏ ומשה קדמי נשאר
לאבטח מאחורי חביות המלט.‏ ‏'יש לבדוק כל
רכב הנכנס לירושלים'‏ נאמר להם משהגיע
תורם לעמוד בעמדת ‏"משמר העם"‏ במחסום
שבשכונת רוממה.‏
בימים האחרונים גבר המתח בעיר,‏ והערבים
כבר לא היו הבעיה היחידה.‏ רק עשרים ימים
חלפו מפיצוץ העיתון היהודי ‏"הפלסטיין פוסט",‏
בשיתוף פעולה ערבי-בריטי . 1 ‏'אין לבטוח באיש,‏
גם לא בשוטרים',‏ מלמל לעצמו שלמה כשניגש.‏
בצריח השריונית נראה שוטר בריטי משופם,‏
בלונדיני,‏ שהסביר באנגלית ששלוש המשאיות
הכבדות שהוא מלווה מעבירות פסולת לכיוון
תלפיות,‏ ובעברית הוסיף:‏ ‏"הזדרז,‏ הזדרז קצת".‏
המחסום הורם,‏ השריונית עברה,‏ ושלמה ביקש
להציץ במשאיות.‏ אז עצרה השריונית והשוטר
צעק בפראות:‏ ‏"אמרתי שהכל בסדר - לא ארשה
שתערוך בדיקה!‏ אני האחראי לשיירה זו -
סמרטוט עלוב,‏ תן לעבור!".‏
משה רשם את מספר השריונית 579 ואת
השעה 06:15 כדי לדווח על גסות הרוח,‏ והשיירה
התקדמה אל רחוב יפו,‏ פנתה ימינה לרחוב המלך
ג'ורג',‏ ועצרה ברחוב בן יהודה פינת בן הלל.‏
יושבי המשאיות קפצו מהן ועברו לשריונית,‏ וזו
הסתלקה במהירות מהמקום,‏ תוך ירי אקראי
לעבר מעט העוברים והשבים.‏
שלמה ‏)נג'י(‏ אוסי,‏ שומר הלילה בחניון רכב
סמוך ששמע את היריות והבחין בשריונית
המסתלקת התעשת,‏ רץ לאמצע הרחוב,‏ נעמד
וצעק לכל עבר בגרון ניחר,‏ והצליח להעיר משנתם
עשרות דיירים ישנים.‏ ב-‏‎6:30‎ התפוצצו שלוש
משאיות התופת בקול נפץ אדיר שהרעיד את
ירושלים,‏ ושלמה נלכד בפיצוץ.‏ מלון ‏"אטלנטיק"‏
בן ארבע הקומות קרס,‏ ונזק כבד נגרם למלון
‏"אמדורסקי"‏ ולבית וילנצ'וק הסמוכים.‏ קירות
פנימיים,‏ דלתות וחלונות ראווה נהרסו בכל רחוב
בן יהודה.‏ הדף האוויר החזק העיף את הרעפים
ומעך את גג קולנוע ‏"אוריון",‏ זכוכיות נופצו
ברחביה,‏ במחנה יהודה,‏ במקור ברוך ובגאולה.‏
מכל עבר נראו אנשים לבושי פיג'מות ויחפים
רצים על שברי אבנים וזכוכיות וזועקים בכאב.‏
מאות מתנדבים עסקו בחילוץ הנפגעים הרבים,‏
מה שהיה היה‏
וטורים ארוכים השתרכו לתרומות דם.‏
זעם רב הורגש באוויר - ונציגי משטרת המנדט
שבאו ‏'לסייע',‏ ו'להתעניין'‏ חשו בו ומיהרו לעזוב.‏
בהתייחסם לעדויות הראייה,‏ טענו כי ‏'הבריטים
לובשי המדים'‏ הם עריקים מהמשטרה והצבא.‏
פיקוד ההגנה בירושלים פרסם פקודת יום לי"ב
אדר א'‏ התש"ח:‏ ‏"רצח שפל ואכזרי של עשרות
אזרחים שלווים בוצע הבוקר בחוצות ירושלים
ביד זדים מוגי לב.‏ המוסדות הלאומיים חוקרים
בפרטי הפשע ובתנאים בהם בוצעו.‏ המוסדות
הלאומיים קוראים ליהודי ירושלים ויהודי ארץ
ישראל להימנע מהחרפה נוספת של המצב
על-ידי פעולות בלתי אחראיות.‏ אל יפעל שום
יהודי ללא אחריות וללא רשות".‏
ממראות ההרס ברחוב בן–יהודה
מול ההבלגה פרסם האצ"ל הודעה,‏ לפיה ‏"כל
חייל או שוטר אנגלי שיימצא באזור יהודי - יירה!".‏
לוחמי האצ"ל והלח"י הסתובבו ברחובות,‏
ירו על ניידות חולפות,‏ והרגו עשרה בריטים.‏
הבריטים השיבו אש וירו על אזרחים,‏ והעיר
הייתה כמרקחה.‏
למחרת מיהר בן-גוריון לירושלים,‏ וסר קודם
כל לעיי החורבות.‏ ‏"הרס כזה לא שיערתי",‏ כתב
ביומנו,‏ ‏"לא הכרתי את הרחובות,‏ זוועה ואֵימה,‏
אולם לא יכולתי לשכוח שבריונים ורוצחים שלנו
פילסו הדרך"‏ . 2
אותו זמן הגיע למערכות העיתונים כרוז חתום
בידי הסניף הארצישראלי של ‏"הליגה הבריטית
‏)הפשיסטית(":‏ ‏"נשבענו שבועה קדושה לצאת
למסע צלב נגד היהודים.‏ לפיכך התקפנו את
הרובע היהודי המרכזי בירושלים בחומרי נפץ
חזקים,‏ וגרמנו אבידות כבדות לאספסוף הרחוב.‏
אנו מודיעים בגאווה כי לא הפלינו בין כנופיות
ההגנה הפחדניות והנתעבות ובין השטרניסטים
הרצחניים.‏ נשים יהודיות וילדים יהודים,‏ זקן
וטף,‏ כולם ימחו מעל פני האדמה.‏ אנחנו נסיים
את מפעל היטלר.‏ חיילים ושוטרים בריטים,‏
כולנו נצטרף למלחמה זו - החל מנציגיה הבכירים
ביותר של הקיסרות הבריטית,‏ ועד לצנועים
ביותר שבהם".‏
להבדיל,‏ פרסם ועד הקהילה בעיה"ק דרישה
‏"שכל פועל ובעל מלאכה וסוחר בחומרים
מתאימים יבכר את תיקון מגוריהם של נפגעי
מרכז העיר גם על פני בניינים חדשים.‏
ועד הקהילה דורש מבעלי דירות מרווחות
להקצות חלק מדירתם למחוסרי גג.‏ תוך הרגשת
אחדות בסבל ואחווה - נצעד גם על תלי
החורבות לקראת בניין ולקראת ניצחון".‏
לאחר 36 שעות של פינוי הריסות,‏ נרשמו
למעלה מ-‏‎140‎ מאושפזים ועשרות פצועי הלם
וחרדה.‏ גוויות 49 חללי הפיגוע הראשונים
והתשעה שנפטרו מפצעיהם נאספו לחצר
בית-החולים ‏"ביקור חולים"‏ . 3 ראשי ‏"החברה
קדישא",‏ הרב א.ח.‏ צוובנר וישראל ברדקי,‏ עם
השופט גד פרומקין,‏ נשיא הוועד הלאומי יצחק
בן צבי ועוד,‏ נמנו וגמרו ורכשו שטח ששימש
כתחנת הניסיונות החקלאית הממשלתית
בסמוך ל"קברי הסנהדרין".‏ הרב הרצוג והרב
עוזיאל קידשו את הקרקע,‏ פועלים ומתנדבים
חפרו עשרות קברים יום ולילה,‏ וביום חמישי,‏
ט"ז באדר א'‏ ב-‏‎14:00‎‏,‏ נערכה הלוויה המונית
בבית-הקברות החדש בסנהדריה.‏
‏"מיום זה ילמדו הבריטים היטב - כי לא
נשתוק עוד!",‏ נאמר בהספדים.‏
בסוף אותו שבוע פונו שוטרי וחיילי המנדט
לתוך ‏"אזורי הביטחון"‏ שלהם,‏ ונדרשו לתאם
כניסתם לאזורים היהודיים.‏
ח"י ימים אחר כך התפוצצה מכונית תופת
בחצר ‏"המוסדות הלאומיים".‏
מאורעות אלו הביאו עשרות בעלי עסקים
ואישי סוכנות לעזוב את ירושלים בשעתה הקשה
ולרדת לתל-אביב.‏ לאותם שנותרו ונאחזו בעיר
הקודש נועדו ימי סבל ומצור,‏ עד שזכו לראות
את העיר פורחת ונבנית על תִלה.‏
מוקדש באהבה למתיישבי שדרות.‏
1. באור לכ"ב בשבט.‏ ואומנם שניים מנהגי המשאיות בשיירה שבדק שלמה נטלו חלק בפיצוץ העיתון.‏ 2. בהמשך היומן מוסר דוד שלתיאל,‏ המושל מטעמו,‏ שאת הפיגוע ביצעו הבריטים,‏ אך בן-‏
גוריון לא מתבלבל ומזכיר לעצמו את תקדימי ‏"הבריונים והרוצחים שלנו"‏ - אנשי האצ"ל.‏ 3. מאמצע כסלו תקפו הערבים את ההלוויות להר הזיתים ובירושלים נאלצו להלין את המתים בחדר
הקירור של ‏"ביקור חולים"‏ ולקוברם בשני וחמישי על-ידי ‏"החברה קדישא"‏ ומתנדבים אמיצי לב.‏ כעת אפס המקום בחדר הקירור.‏
רננות
המכון
למוזיקה יהודית
ניתן להזמין קטלוג פרסומי מכון רננות
4
וימי פורים זכרו
מיוחד לפורים
מגילת אסתר והפיוט ‏'מי כמוך'‏
בנוסח יהודי ספרד ירושלים
מחיר:‏ ₪ 50 בלבד
הדגמת 8 מקאמים בסיסיים
והמעברים ביניהם
בביצוע החזן יעקב כהן בן יצחק
הניצנים נראו בארץ
תפילות ופיוטים לשבת
בנוסח מרוקו.‏
כל תפילות השבת משיר השירים
ועד פיוטים למוצאי שבת מפי
החזנים:‏ שמעון אילוז ומני כהן.‏
מארז 3 דיסקים
מחיר:‏ ₪ 120 בלבד
2 דיסקים
מחיר:‏ ₪ 80 בלבד
‏"דע את המקאם"‏ ב'‏
קריאת התורה
בנוסח יהודי מרוקו.‏
כולל הפטרות,‏ היגוי מדויק.‏
בביצוע ר'‏ נתנאל חן
ובליווי כינור.‏
מחיר:‏ ₪ 350 בלבד
תורת ה'‏ תמימה
סדר פסח
בנוסח יהודי לבנון
מחיר:‏ ₪ 40 בלבד
השנה כדאי לשמוע
מקרא מגילה
לפני הפורים
חדש°°°‏
חדש°°°‏
הגדת לבנון
±≠∑∞∞≠∑∞≠∑±≠∏±

בקטנה
שבוי בן
יש ימים בהם נדמה
שלעורכי החדשות
נגמרו החדשות,‏ פשוט אין להם על מה לדבר.‏ במצב
זה עומדות בפניהם שתי אופציות,‏ או למחזר או
להוציא מהמגרה המאובקת את הסיפור העצוב של
שבויינו בעזה ובלבנון.‏ יושב עורך החדשות,‏ פוכר
בעצבנות באצבעותיו ואומר לעצמו:‏ ‏'איך אשמור
על הרייטינג...‏ אני חייב לנצח את הערוץ המתחרה,‏
אני חייב קצת דרמה,‏ אקשן,‏ דמעות,‏ בטן רכה,‏
תחושת הקולקטיב,‏ אני חייב רגש,‏ הרבה רגש....‏
‏'להביא לי את החומר על השבויים והנעדרים!!!',‏
מורה אדון עורך והתמונות מתחילות לרצד.‏
ערוץ אחד מראה תמונות שטרם נראו
שבריר שניה לפני ש...,‏ ערוץ שני משדר אמירות
סנסציוניות של האח נגד הממשלה וערוץ שלישי
עורך ראיון חנוק עם האישה.‏ אלו בכה ואלו בכה,‏
ואתה כצופה/מאזין שואל את עצמך אם באמת
יש תחרות בין המשפחות על זמן מסך או שאתה
מדמיין...‏ ‏'לא יכול להיות,‏ אתה בטח מדמיין'.‏
אתה לא מדמיין.‏
וכל הפסטיבל הקפקאי הזה נמשך ונמשך כי לאף
אחד במשולש הזה,‏ משפחות-תקשורת-ממשלה,‏
אין אמון באחר.‏ לממשלה אין אמון בתקשורת
שכל הזמן מעלה את הנושא לתודעה הציבורית.‏
התקשורת - היא מצידה תשמח שהבנים יחזרו
הביתה,‏ לטובתם ולטובת משפחותיהם ועמם
אבל לא פחות מכך,‏ לטובת הקלוז-אפ ותוכניות
הטוק-שואו.‏ והמשפחות,‏ להם אין שום אמון
בממשלה שתעשה כל אשר לאל ידה לשחרר את
השבויים.‏ אחרת איך אפשר להסביר את האב
שמתדפק על טרקליני ערב כדי לזרז שחרור בנו!‏
אחרת איך תסביר בני משפחה שמסרבים - נוכח
בקשת המדינה - להכריז על הבנים כעל מתים!‏
יונתן
ויש להם סיבה טובה,‏ למשפחות,‏ לא להאמין.‏
8129 ימים יונתן פולארד בשבי.‏ שמונת אלפים
מאה עשרים ותשעה ימים אח שלנו בשבי
הדמוקרטי ביותר בעולם!‏ והממשלה שותקת.‏
שבוי בן באמריקה.‏
5

הרב בניהו ברונר
מראשי תנועת ‏'צהר'‏
בתלמוד ירושלמי שקלים פרק א'‏ ה"א אנו
לומדים:‏ ‏"אמר רבי בא בר אחא אין את יכול
לעמוד על אופי של אומה הזאת:‏ נתבעין לעגל
ונותנין,‏ נתבעין למשכן ונותנין...‏ ועשית כפורת
זהב טהור,‏ יבוא זהב של כפרת ויכפר על זהבו
של עגל".‏
דבריו של רבי בא ‏"אין אתה יכול לעמוד על
אופי של אומה הזאת"‏ יכולים להתפרש בשני
אופנים.‏ האחד כוונתו להצביע על תופעה
בעייתית - מעבר מקיצוניות לקיצוניות.‏ אבל
ניתן גם לעלות הסבר שני,‏ שכוונת רבי בא לומר
שמדובר על עם בעל טבע מיוחד - מעולה,‏ אלא
שלעתים הוא משתמש בטבעו להרע.‏
ההסבר השני נראה יותר,‏ שהרי אנו לומדים
מתוך התורה שבכתב והתורה שבעל פה על
מעלתם המיוחדת של ישראל.‏ אחרי חטא העגל
משה מבקש מהקב"ה בקשות מיוחדות,‏ חוץ
מבקשת הסליחה:‏ ‏"וַּיֹאמֶר אֵלָיו אִם אֵין ‏ּפָנֶיָך
הֹלְכִים אַל ‏ּתַעֲלֵנּו מִּזֶה.‏ ‏ּובַּמֶה יִּוַָדע אֵפֹוא ‏ּכִי
מָצָאתִי חֵן ‏ּבְעֵינֶיָך אֲנִי וְעַּמֶָך הֲלֹוא ‏ּבְלֶכְּתְָך עִּמָנּו
וְנִפְלִינּו אֲנִי וְעַּמְָך מִּכָל הָעָם אֲׁשֶר עַל ‏ּפְנֵי הָאֲדָמָה"‏
‏)שמות ל"ג,‏ ט"ו-ט"ז(.‏ הייתכן כי בשעה שמידת הדין
מתוחה על עם ישראל בעקבות חטא העגל,‏ משה
מבקש מהקב"ה הארת פנים,‏ הופעה נבדלת
ומיוחדת של ישראל מול שאר העמים‏
נראה שגם בשעה קשה זו,‏ אחרי חטא העגל,‏
משה רבנו מזהה,‏ בראייה פנימית עמוקה,‏ את
סגולותיו המיוחדות של עם ישראל:‏ ‏"נתבעין
ונותנין".‏ משה רבנו מבקש מהקב"ה שהטבע
המיוחד של ישראל יתגלה בעולם:‏ ‏"ונפלינו אני
ועמך מכל העם אשר על פני האדמה".‏ בקשתו
של משה רבנו:‏ ‏"כי ההבדל שבין ישראל לאומות
העולם לא יהיה תלוי רק במצוות ובמעשים
טובים,‏ כי גם הם יוכלו לעשות מעשים שיהיה
תורה ישראלית
מכון המקדש
הייתכן כי בשעה שמידת הדין
מתוחה על עם ישראל,‏ משה
מבקש מהקב"ה הארת פנים,‏
הופעה נבדלת ומיוחדת של
ישראל מול שאר העמים‏
להם גוון טוב,‏ אך אף בעת שאחד מישראל יחטא,‏
גם החטא לא יהיה כמעשה האומות,‏ והוא שלא
יגיע רק מהשפה ולחוץ,‏ ועומק לבו יהיה נקשר
ונדבק להשם יתברך"‏ ‏)מי השילוח תשא(.‏
ב'מי השילוח'‏ מלמד אותנו האדמו"ר
מאיזביצא שייחודם של ישראל הוא כוח הסגולה
הפנימית החבוי בהם.‏ כוח זה מתגלה בעיקר
במצבים קשים של חטא.‏ החטא של ישראל אינו
נובע ממעמקי הנפש,‏ אלא מהשפה ולחוץ.‏
עם ישראל מעוטר בשלוש מידות:‏ ‏"רחמנים,‏
ביישנים וגומלי חסדים".‏ מידות אלו אינן
תלויות בנו,‏ אלא קיבלנו אותן מכוח היותנו בני
אבותינו.‏ מציאות טבעית זו לא ניתנת לשינוי,‏
ולכן אפילו בעת החטא היא מתגלה:‏ ‏"נתבעים
ונותנים"‏ לעגל...‏
רבי בא מוסיף שכפורת הזהב שהייתה על
הארון במשכן תכפר על חטא העגל.‏ הכפורת
היא הכיסוי של הארון,‏ אבל בצווי על מעשה
הארון אנו למדים שעיקרה של הכפורת אינו
משמש לכיסוי על הארון,‏ אלא היא משמשת
מצע לכרובים:‏ ‏"וְעָׂשִיתָ‏ כַּפֶֹרת זָהָב טָהֹור...‏
וְעָׂשִיתָ‏ ‏ׁשְנַיִם ‏ּכְֻרבִים זָהָב מְִקׁשָה ‏ּתַעֲׂשֶה אֹתָם
מִּׁשְנֵי ‏ְקצֹות הַּכַּפֶֹרת"‏ ‏)שמות כ"ה,‏ י"ז-י"ח(.‏
בתוך הארון מצויים לוחות הברית וספר
התורה ‏)או בצדו - ב"ב י"ד(,‏ על גבי ארון הכפורת
שממנו יוצאים הכרובים.‏ לכרובים היו פני
תינוק ‏)חגיגה י"ג(,‏ וקיימת מסורת שהיו פני זכר
ונקבה,‏ שכשעלו ישראל לרגל היו גוללים את
הפרוכת והיו מביטים בכרובים ורואים אותם
חבוקים זה בזה,‏ ללמד על חיבתם של ישראל
בעיני המקום ‏)יומא נ"ד(.‏
בין שני הכרובים היה משה רבנו שומע את
הדיבור:‏ ‏"וְנֹועְַדּתִי לְָך ‏ׁשָם וְִדּבְַרּתִי אִּתְָך מֵעַל
הַּכַּפֶֹרת מִּבֵין ‏ׁשְנֵי הַּכְֻרבִים אֲׁשֶר עַל אֲֹרן הָעֵֻדת
אֵת ‏ּכָל אֲׁשֶר אֲצַּוֶה אֹותְָך אֶל ‏ּבְנֵי יִׂשְָראֵל"‏ ‏)שמות
כ"ה,‏ כ"ב(.‏ ללמדנו שהתורה יוצאת מתוך מעלתם
הסגולית של ישראל,‏ משה רבנו אינו שומע את
קול ד'‏ מתוך ארון הברית,‏ אלא דווקא מבין שני
הכרובים.‏
לעתים אנו נתקלים בדברי תורה והלכה
הפונים אל האדם הפרטי ומתעלמים מהחיבור
המיוחד והקבוע בין ישראל לאביהם שבשמיים.‏
צריך לזכור שדברי תורה והלכה צריכים לצאת
מבין שני הכרובים.‏ דברי תורה שאינם יוצאים
מתוך תודעת הכרובים המעורים זה בזה ‏"כמער
איש ולוויות"‏ ‏)מלכים א'‏ ז',‏ ל"ו(‏ אינם מכוונים
לאמיתה של תורה.‏
6

חי וקיים
הרב שלום אלדד | ישיבת ההסדר קרנ"ש
אתה עומד,‏ עיניך פתוחות לרווחה שותות בצמא
את הסובב,‏ אוזניך כאפרכסת מאזינות,‏ קשובות
לכל רחש.‏ פיך פעור מבליע את האוויר אשר
סביבך לתוכך,‏ אפך משוחרר סופג את הריחות,‏
ידיך פתוחות מזמינות,‏ רוצות לקלוט אליהן עולם
ומלואו.‏ להתחבר,‏ לתת את כל כולך ליקום,‏ לחוש
אותו.‏ להקשיב להמית גלי הים,‏ לקול ניפוץ רגבי
האדמה בחום השמש היוקדת,‏ השוקדת במלאכתה.‏
לחזור אל הארציות,‏ אל הטבע,‏ להרגיש אותו,‏
להרגיש שנית.‏ להתנתק מכל המכאניות,‏ הרעש,‏
הזיהום,‏ מכל הזיוף,‏ לשוב.‏ לשוב לפשטות,‏ לתמימות
שחסרה וכה נצרכת.‏ על-אף שאיננו מודעים לכך,‏
בפנים מתחוללות פרצי סופות,‏ שכמעט תולשות
שלוותנו,‏ המבקשות לפרוץ מן הנעדר לגילוי.‏ ואתה
כברגעי השקט על פני לוע הר געש טרם התפרצות
תוכנו והשמדת כל העומד בדרכו.‏
נע ונד כשיכור הנך מהלך בנתיב חייך,‏ נתקל
וכמעט נופל מכל צומת ומחלף של לבטי החיים.‏
ללא הבנה מי אתה,‏ לאן ולמה אתה הולך בעצם.‏
מכוח ההתמדה אתה ממשיך,‏ משייט כמו כוכב
שסטה מנתיבו,‏ רק שאצלך הנתיב הוא בעצם
הסטייה הגדולה של חייך.‏
עמוד לרגע קט,‏ תניח יד על הלב,‏ תחוש את
פעימותיו,‏ את מלחמתו הנצחית לחיות,‏ להחיות
אותך.‏ כל כולו רק נתינה.‏ תעצום עיניים,‏ תאזין
לנשימותיך.‏ כל גופך פועל למען מטרה ברורה,‏ חיים,‏
החיים שלך.‏ תנצל אותם,‏ הם יקרים,‏ פשוט אוצר
שניתן לך,‏ לעולם אל תשכח את זה.‏ מתוך הכניסה
פנימה,‏ לתוכך,‏ בקש את שליחותך,‏ את המשעול
העולה אל פסגת ייעודך.‏ לכל אדם יש תפקיד ייחודי
שעליו להשלים בעולם,‏ ‏"למען שמו באהבה".‏ עליו
למצוא אותו,‏ או לגלות שהוא כבר ממלא אותו בלי
משים לב עד כה.‏ העיקר לא לשוטט לריק,‏ לגדוש
תוכן של עשיית טוב בתוחלת החיים,‏ ולנצל כל רגע.‏
‏"כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו,‏ לא
ברא אלא לכבודו".‏ בהצלחה!‏
®≤∏Æ≤Æ∞∏©†ß‡†¯„‡†·¢Î·†ÌÈÈ˙ÒÓ†‰„Â˙ÚφÌÂ˘È¯‰†°·Ï†ÂÓÈ˘†‰„Â˙ÚφÌÈ„ÓÚÂÓ
·Ï†ÔÂÎÓ·†Â„ÓφÌÈ·¯
∫†„ÂÓÈω†˙ÂÓ‚Ó
B.Sc.†≠†‰˜ÈËÙ‡≠¯˘χ†˙Ò„‰
È˘‡†¨ÌÈÒ„‰Ó†¯È˘Î‰Ï†‰¯ËÓφÂÏ†Ì˘†·Ï†ÔÂÎÓ†Ï˘†˘¯„Ó‰†˙È·
˙È„Ó†Ï˘†ÈÂÓ‡†ÈÁ¯‰†‰ÈÈ·†ÔÈ·†ÌÈ„Á‡Ó‰†¨ÌÈÈȈӆωȆ˜Ë≠Èȉ
˙ÂÏ„‚·†‰¯Â˙†„ÂÓÈφÆÈ˙¯·Á†ÈÏÎÏΆÈ˙ÈÈ˘Ú˙‰†‰ÁÂ˙ÈÙ†Ôȷφχ¯˘È
°ÍÎφÁ˙ÙÓ‰†‡Â‰†˙Ú„‰†˙·Á¯·Â
øÍ˙ȇ†‰Ó†°ÌÈÚÈÙ˘Ó†·Ï˙˘‰†¨Â„ÓφÌÈÙχ
·Ï†ÔÂÎÓ
B.Sc.†≠†‰˜È¯˘χ†˙Ò„‰
B.Sc.†≠†Ï‰È†‰ÈÈ˘Ú˙†˙Ò„‰
B.Sc.†≠†˙ȇÂÙ¯†‰Ò„‰
B.Sc.†≠†˙¯Â˘˜˙†˙ÂίÚÓ†˙Ò„‰
B.Sc.†≠†‰ÎÂ˙†˙Ò„‰
B.Sc.†≠†·˘ÁÓ‰†ÈÚ„Ó
Ú„ÈÓ†˙ÂίÚÓ†˙‡·˘Á
‰È‚ÂÏÂΈ˜ÂÂÈ˘Â†ÌȘÒچωÈ
‰È‚ÂÏÂÎˉ†ÌÈÚ„Ó‰†˙‡¯Â‰
˙ÈÓ„˜‡†Ì„˜†‰ÈÎÓ
7
www.jct.ac.il††±≠∑∞∞≠µ∞≠≥≤≠≥≤†‰Ó˘¯‰Ï†ÌÈÙÒ†ÌÈ˯ÙÏ

גם כשהוא מספר כיצד הפך מסתם
יוסי ל"יוסף המספר",‏ אי אפשר
באמת לדעת אם יוסף סלע מספר
לכם סיפור אמיתי או שמדובר
באגדה.‏ ‏'יוסף המספר'‏ הפך מהר
מאוד לסוג של ‏'סלב'.‏ הוא הגיש
שלל תוכניות קבועות בטלוויזיה,‏
הופיע בפסטיבלים בינלאומיים
למספרי סיפורים,‏ וגידל על ברכיו
דור שלם של ילידי שנות השמונים.‏
יחד עם זאת,‏ את סיפור חייו
האמיתי מעולם לא שמעתם.‏ עם
צאת ספרו החדש ‏"נהר האמת"‏
הוא מתפנה לספר לנו על עצמו
ועל מסע התשובה שעבר
בלבד
לאלילדים
דוד אביטל
‏"פעם אחת לפני 25 שנה,‏ בשעה 12 בלילה,‏
דפקה אצלי בדלת אישה זקנה ודחפה לי לתוך
היד גזיר עיתון.‏ הייתה בו מודעה על פתיחת
בית-ספר למספרי סיפורים,‏ והיא אמרה
שלדעתה זה בדיוק מה שאני צריך לעשות.‏
באותו רגע ניגשתי למקרר,‏ תליתי עליו את
העיתון בשיא ההתרגשות,‏ והתחלתי לעשות
חזרות.‏ כל אותו לילה הכנתי סיפור טוב,‏ אבל
בבוקר,‏ כשבאתי לבית-הספר כדי לנסות את
מזלי,‏ אמרו לי שההרשמה נסגרה.‏ התחננתי
על נפשי וביקשתי:‏ ‏'תנו לי לספר סיפור אחד
שהכנתי,‏ ואלך'.‏ הם הסכימו,‏ ומיד כשסיימתי
את הסיפור הם אמרו לי:‏ ‏'החלטנו לפתוח שוב
את ההרשמה,‏ ובזכות הברק בעיניים אנחנו
מקבלים אותך".‏
המקצוע העתיק בעולם
לא הבנתי,‏ אישה זקנה שפרצה לדירתך
באמצע הלילה החליטה עבורך מה תעשה
בחיים‏ זה מה שהביא אותך לספר סיפורים
עשרות שנים‏
‏"תראה,‏ מדובר במקצוע העתיק ביותר
בעולם,‏ ופשוט היה בו ואקום.‏ היה חסר מסַפר
אחד במשבצת,‏ ואני התנדבתי למלא אותה".‏
סוג של אילוץ...‏ לא,‏ באמת,‏ מה מצאת
בתחום הזה שהפכת אותו למקצוע‏
‏"כולנו מכירים את הזקנים של הכפר או
זקני השבט שתמיד ראו בסיפור כלי לשימור
החוכמה.‏ את המים שמים בבקבוק,‏ את האורז
מכניסים לשק,‏ ואיפה תשמור את החוכמה כדי
שלא תלך לאיבוד‏ בתוך סיפור!‏ העניין הוא
לקחת חוכמה וניסיון שאנשים רכשו לאורך
שנים,‏ ולשים אותם בתוך משל.‏ כך אפשר
להעביר את זה בצורה מעניינת יותר מאחד
לשני.‏ הסיפור גם פותח תמיד את הלב ומאפשר
לחוכמה להיכנס ללב של הזולת".‏
אפשר לעשות בזה שימוש גם למטרות
משמעותיות יותר,‏ מעבר לעצות של חוכמת
חיים‏
‏"כן,‏ אני חושב שהסיפור הוא כלי מצוין בידיו
של המורה והרב להעביר באמצעותו עקרונות
רוחניים מופשטים בצורה מוחשית,‏ כמו
עניינים של מוסר והשקפה.‏ אלה דברים שאם
אתה מעביר אותם בצורה יבשה,‏ הם לא ייכנסו
פנימה.‏ לעומת זאת,‏ סיפור קודם כל שומר על
המסר בבחינת כלי,‏ ומעבר לזה הוא גם פותח
את הלב.‏ אני רואה אנשים שהסיפורים פותחים
להם מיד את הלב,‏ וידוע שהלב הוא השער
לאדם.‏ עם לב סגור אי אפשר ללמוד.‏ אנשים
לא לומדים דרך השכל,‏ אלא רק דרך הלב".‏
כך זה לדעתך גם אצל ילדים‏
‏"אני יכול לומר לך שיש הרבה מאוד ילדים
שאם תעמיד להם ממתק מול סיפור הם
יבחרו בסיפור.‏ לדעתי,‏ הסיפור הוא פשוט
ממתק רוחני ולכן גם ממש יכול להתחרות עם
ממתקים אמיתיים.‏ אבל למרות הכל,‏ אני לא
יכול להצביע על הבדל בינם לבין המבוגרים.‏
קהל היעד שלי כולל את שניהם,‏ וההסבר הוא
פשוט:‏ המבוגרים הם בסך הכל ילדים גדולים".‏
עידן האינטרנט וחוסר הסבלנות שהוא מביא
איתו לא פוגעים בפרנסה‏ אולי לילדים כיום
אין כוח לשבת מול מסּפֵר ולשמוע סיפורים‏
‏"האמת היא שאני רואה את זה בעיקר
˙ÂÓÂÁ‰†ÔÈ·˘†ÌÈÏ˘Â¯È·†ÁÒÙ†˙ÈÂÂÁ
È·¯ÚÓ‰†Ï˙ÂΉӆÌȯÂÙÒ†ÌȯËÓ†˜Á¯Ó·†È„‰ȉ†Ú·Â¯·†ÌÈȄȆ·Á¯†ÒÂÙÓ˜
ÆÁÒÙ‰†‚Á·†ÂÈÓ·†„ÈÁȆ˙ÂÁÙ˘Ó†Á¯ȇφÂÈ¯Ú˘†˙‡†Á˙ÂÙ
Ô¯Ë˘†Ì‰¯·‡†Û˘‰†Ï˘†ÂÁˆȷ
˙ÂÈ˘††˘˘Á†‡ÏφÔȯ„‰Óφ˙¯˘Î
˙ˆ·˜Ï†È˯ن¯„Òφ˙¯˘Ù‡
Ȅ‰ȉ†Ú·Â¯·†˙ÂÁÙ˘Óφ˙ÂÏÈÚÙ
‚Á‰†ÈÓȆÏΆ˙‡†ÌÈÈÓÊÓφڈ·Ó
ÌÂÏ˘˙†‡ÏφÁÒÙ†Ï˘†ÈÚÈ·˘
¨Ï·‚ÂÓ†˙ÂÓ˜ӆ¯ÙÒÓ†
˙ÂÓʉ†Ï˘†ÌÂÓÈÈÓ†¯ÙÒÓ·†‰˙ÂÓ†Á¯ȇ‰
erua@hakotel.org.il†††∞µ≤≠∏ππ∞≥±∑†≠†¯È‡Ó†∞µ≤≠∏±±π∑≥µ†≠†È¯˘Â‡†∫ÌÈ˯ÙÏ
8

בתחילת המפגש עם הילדים,‏ כשהם מפוזרים
ולא מרוכזים,‏ אבל מיד כשאני פותח את הפה
הם חוזרים להיות אותם ילדים של פעם.‏ למרות
הטכנולוגיה והִקדמה,‏ הלב האנושי לא השתנה.‏
אנחנו בעצם אותם בני אדם כמו לפני אלפיים
שנה.‏ מי שהנהיג אז את הגמל נוהג היום ברכב,‏
וגם לו יש אישה,‏ ילדים וצרות כלכליות.‏
‏"כשאתה מתחיל לספר משהו מהלב,‏ זה
עובר בדיוק כמו פעם.‏ דברים שיוצאים מן
הלב נכנסים ללב של האחר.‏ הניגון של הסיפור
משתלט על הכל.‏ הוא נותן ממש תחושה
של תרפיה,‏ וכולם נרגעים.‏ כבני אדם,‏ אנחנו
זקוקים לזה.‏ הנפש זקוקה קצת למנוחה מכל
הרעש,‏ והסיפור נותן לה הזדמנות".‏
זוכר כמעט הכל
מי שבאמת רוצה לדעת איך מתייחס יוסף
סלע לסיפוריו,‏ צריך פשוט לשאול אותו כמה
כאלה יש לו במאגר.‏ הוא לא יהסס להשיב
ש"הסיפורים הם כמו הילדים שלי",‏ ומייד גם
יסביר:‏ ‏"יש הרבה אנשים שלא סופרים את
הילדים שלהם,‏ וכשאתה שואל אחד כזה כמה
כבר יש לו בבית,‏ הוא רק אומר ‏'ברוך השם'.‏
שאלת כמה סיפורים יש לי‏ ברוך השם...".‏
איך אתה זוכר את כל הסיפורים‏
‏"קודם כל,‏ אני רושם את שמות הסיפורים,‏
אבל רק אותם.‏ אף פעם לא אכתוב את העלילה
עצמה,‏ כי מבחינתי,‏ סיפור נולד מחדש בכל פעם
שאתה מספר אותו,‏ וברגע שאתה מעלה אותו
על הכתב,‏ אתה נהיה מקובע למילים שכתבת.‏
אם אתה חוזר על אותם טקסטים,‏ זה בפועל
ממית את הסיפור ולא נותן לו לחיות.‏
אז איך בכל זאת אתה זוכר‏
אני בדרך כלל עושה טיול ויזואלי בתוך
הסיפור כשאני מכין אותו,‏ עובר בתוכו כמו
עם מצלמה,‏ רואה את הבוסתן של המלך,‏ את
הרשע,‏ את האבנים של הארמון ואת הארמון
עצמו.‏ כשאני מספר את הסיפור,‏ לא מדובר
בסתם מילים,‏ אלא בעדות ממש.‏ יש לך תחושה
כאילו אתה מעיד,‏ כאילו היית שם".‏
יש דברים שלא תספר‏
‏"לעולם לא אספר את הסיפור כפי ששמעתי
אותו במקור.‏ אני מלקט רק את היהלומים,‏
דברים שמבטאים את ההשקפה שלי ואת
החזון שלי.‏ סיפורים שמהבחינה הזו הם
פגומים באיזשהו אופן - אני אתקן אותם קצת
כדי שלא יפריעו למסר לעבור".‏
יוסף סלע מגדיר את עצמו ‏"אספן של סיפורי
עם".‏ אף שמדובר במעשיות,‏ אגדות ומשלים,‏ לא
בסיפורים שקרו באמת,‏ הוא סבור שהם משקפים
את עולמו הפנימי של המספר.‏ ‏"אתה מספר אותם
מלבך,‏ מבעד למאורעות הפרטיים והחוויות
האישיות שלך",‏ הוא אומר,‏ ‏"וכך כל כוחות הנפש
וההשקפה שלך נמצאים בתוך המילים".‏
כיום,‏ לצד סיפוריו הישנים והטובים,‏ תוכלו
לשמוע את יוסף מספר גם את ‏"טריו הבעל שם
טוב",‏ ‏"מעשיות עם נשמה יתרה",‏ וגם ‏"סיפורי
חכמת המזרח"‏ - על אמונה וגאולה מעֵדֹות
ישראל.‏
להפסיק לחיות כדי שיאהבו אותי
אתה אוסף סיפורים גם מעמים אחרים או
שלא תפרוץ את הרפרטואר היהודי‏
‏"כל סיפור טוב שלא מתנגש עם ההשקפה
היהודית – אצרף אותו.‏ אם צריך,‏ אני גם הופך
את הגיבור לאיזה צדיק יהודי".‏
בכל סיפור יש ביטוי לעולמו הפנימי של המספר.‏ ציור מתוך הספר
אני רואה אנשים שהסיפורים
פותחים להם מיד את הלב,‏ וידוע
שהלב הוא השער לאדם.‏ עם לב
סגור אי אפשר ללמוד.‏ אנשים
לא לומדים דרך השכל,‏ אלא רק
דרך הלב
אז אולי זה המקום לספר לנו איך הפכת
מ'יוסף המספר'‏ ל'יוסף הצדיק'‏
‏"התהליך התחיל לפני בערך 15 שנה,‏ והלך
וצבר תאוצה.‏ דווקא בשיא הקריירה,‏ כשהכל
היה נהדר,‏ הרגשתי פתאום שבעצם אין לי כלום.‏
חשבתי שהתהילה והתפארת ימלאו אותי,‏
אבל יום אחד הבנתי שזה מילוי מזויף,‏ שזה
לא אמיתי.‏ חיפשתי חיים ערכיים מלאי תוכן
משמעותי,‏ וכשלא מצאתי את זה שם,‏ הרגשתי
עני מאי פעם.‏ פתאום אתה אומר לעצמך ‏'אם
זה לא,‏ אז מה כן'.‏ ובתוך תחושת החושך,‏
דווקא באפלה הזו,‏ לאט לאט מצאתי את האור
העדין של היהדות.‏ חזרתי בתשובה".‏
איך הגיבה הסביבה - משפחה,‏ חברים,‏ קהל
- על השינוי שעברת‏
‏"זו הייתה ללא ספק תדהמה,‏ אבל ראיתי בזה
ניסיון גדול עבורי,‏ האם אני יכול להפסיק לחיות
כדי שיאהבו אותי.‏ זה בכלל לא פשוט להחליט,‏
יום אחד,‏ שאתה מפסיק לנסות למצוא חן בעיני
כל הסובבים אותך.‏ אבל כנראה זה התיקון
הגדול.‏ באמת להיות מי שאתה,‏ להישאר נאמן
לדרך החדשה,‏ לנשמה שלך,‏ לפנימיות,‏ לזהות
הרוחנית.‏ אין מה לעשות.‏ פתאום אתה לא
יכול לנסות למצוא חן בעיני כל העולם.‏ פשוט
אסור לך!‏ לא בכל מחיר".‏
המלך אמר
אבל לא נוצרה רתיעה טבעית ממי שעד
אתמול היו החברים הכי טובים שלך‏
‏"זה היה הרבה פחות גרוע ממה שחשבתי.‏
אתה מגלה פתאום שאנשים בעצם לא באמת
מתעסקים בך ובמה שאתה.‏ אתה יכול לעשות
כמעט כל מה שאתה רוצה,‏ ואף אחד לא ירביץ
לך.‏ במקרה הגרוע אתה מפסיד אולי את
התמיכה ולפעמים גם את החיוך של כל מיני
אנשים".‏
מבחינה מקצועית,‏ הסיפורים השתנו‏ נוצר
קהל יעד חדש‏
‏"אני פוגש קהלים מכל הסוגים ומופיע גם
בפני קהל חילוני.‏ כמו שאמרתי,‏ בכל סיפור יש
ביטוי לעולמו הפנימי של המספר.‏ לכן טבעי
שגם ההשקפה ‏'החדשה'‏ שלי תיכנס פנימה.‏
אבל אני יכול לומר לך שזה לא משהו מרתיע.‏
אני עושה את זה בעדינות ולא בצורה מאיימת.‏
וכן,‏ תמיד אני יכול לומר שזה בסך הכל הסיפור
שמדבר ולא אני.‏ לך תתווכח עם סיפור ועם
המסר שלו...‏ מה אני אעשה שזה מה שהמלך
אמר‏
‏"ברור שגם מקורות ההשראה שלי השתנו,‏
וכיום אני מוצא אותם בסיפורי מעשיות של
רבי נחמן וכדומה.‏ הוצאתי אפילו דיסק עם
‏'סיפורי המלך העניו'‏ ו'מעשה מעכביש וזבוב'‏
ועוד".‏
אפרופו ‏'הוצאת',‏ מתי ואיך נוצר הספר ‏'נהר
האמת'‏
‏"את הספר ‏'נהר האמת'‏ כתבתי תוך כדי
תהליך התשובה,‏ והוא מהווה ממש ביוגרפיה
רוחנית שלי.‏ הוא מספר על תהליך התשובה
שעברתי בפן הפנימי,‏ העמוק.‏ אני מזכיר בו
את עמק התהילה,‏ עמק הפחד ועמק העצבות
- עמקים עמוקים שמבטאים את הפחד הגדול
שהיה לי לאבד את האהבה של כל העולם בו
הייתי מוקף".‏
תגיד,‏ מי המציא את הספק מותג ספק שם
קוד ‏"יוסף המספר"‏
‏"אני חושב שהילדים החמודים שהופיעו
בתוכנית מסיבת גן - התוכנית הראשונה בה
השתתפתי - קראו לי כך.‏ מאז אימצתי את
הכינוי.‏ לי הוא דווקא נשמע טוב - כך חזרתי
לשמי המלא והנכון,‏ יוסף".‏
9

הרב ישראל סמט
רב הגרעין התורני בלוד
המלך מצא אישה ממשפחה טובה,‏ ושלח אליה
שליח בבקשה להינשא לו.‏ הכלה המיועדת לא
הסתפקה בפגישה עם השליח,‏ וביקשה לפגוש
את המלך עצמו.‏ כך מתאר המדרש ‏)שהש"ר א'(‏
את המשא ומתן בין עם ישראל לבין הקב"ה
לפני מתן תורה.‏ אלא שלאחר שהמפגש התקיים,‏
הכלה הבינה שמפגש עם המלך מסוכן ומפחיד,‏
וביקשה מהשליח לחזור לתווך בינה לבין המלך:‏
‏"וַּיֹאמְרּו אֶל מֹׁשֶה ‏ּדַּבֵר אַּתָה עִּמָנּו וְנִׁשְמָעָה וְאַל
יְַדּבֵר עִּמָנּו אֱֹלִקים ‏ּפֶן נָמּות"‏ ‏)שמות כ',‏ ט"ו(.‏
אש אוכלת‏
חתן וכלה ישנם.‏ הקב"ה מבקש את ישראל,‏
וישראל רוצים בו.‏ אך המפגש ביניהם בעייתי.‏
כבר במפגש הראשון בין משה לקב"ה בסנה
נרמז הקושי.‏ משה רבנו רואה סנה בוער באש,‏
ובמפתיע ‏"הַּסְנֶה אֵינֶּנּו אֻּכָל"‏ ‏)ג',‏ ב'(.‏ האש עתידה
לחזור להופיע בהר סיני בקבלת התורה ‏"ּמְַראֵה
‏ּכְבֹוד ד'‏ ‏ּכְאֵׁש אֹכֶלֶת ‏ּבְֹראׁש הָהָר"‏ ‏)כ"ד,‏ י"ז(.‏ האש
היא ‏"אש אוכלת",‏ ומי יבוא בה ולא יישרף‏
משה למד בסנה שאפשר להיות באש בלא
להישרף.‏ ישראל התקשו להאמין בכך,‏ וכשמשה
איחר לרדת מן ההר,‏ אמרו:‏ ‏"זֶה מֹׁשֶה הָאִיש...‏ ‏ֹלא
יַָדעְנּו מֶה הָיָה לֹו"‏ ‏)ל"ב,‏ א'(.‏ החשש שביטאו היה
ברור:‏ האם אפילו משה נשרף באש המלך‏ איך
תתקיים הפגישה עם הכלה,‏ אם הקשר שורף‏
מפגש הלוחות
על הלוחות הראשונים נאמר:‏ ‏"וְהַּלֻחֹת מַעֲׂשֵה
אֱֹלִקים הֵּמָה וְהַּמִכְּתָב מִכְּתַב אֱֹלִקים הּוא..."‏ ‏)ל"ב,‏ ט"ז(.‏
הדגשת אלוקיות הלוחות נועדה לא רק להדגיש
פגישה
‏"זה משה האיש...‏ לא ידענו מה היה
לו".‏ האם אפילו משה רבנו נשרף
באש המלך‏ איך תתקיים הפגישה
של המלך עם הכלה,‏ אם הקשר שורף‏
את גודל המעשה בשבירתם,‏ אלא גם את העובדה
שאין כאן מעורבות אנושית,‏ הכל מעשה אלוקים.‏
העם חש שאין מקום לאדם בצורה כזו של קשר עם
הקב"ה,‏ וניסה לבנות את הקשר מלמטה.‏ לא מעשה
אלוקים,‏ אלא ‏"עֲׂשֵה לָנּו אֱֹלִקים"‏ ‏)ל"ב,‏ א'(.‏ במקום
המעשה האלוקי,‏ עשו ישראל מעשה אנושי לגמרי
- העגל.‏ האלוקי והאנושי לא התחברו,‏ ומשה הבין
שעליו לשבור את הלוחות.‏
הלוחות השניים באו ליצור מפגש מחודש
בין עם ישראל לבין הקב"ה.‏ אומנם הקב"ה
כתב על הלוחות,‏ אך את הלוחות עצמם חצב
משה.‏ בכך מגיעה לפתרונה שאלת המפגש בין
האדם לבין הקב"ה.‏ שותפות האדם במעשה
ובתורה מתבטאת בתורה שבעל פה.‏ ר'‏ צדוק
הכהן מלובלין ‏)פרי צדיק לט"ו באב(,‏ ביטא רעיון זה
בצורה חריפה באמצעות משפט שמופיע בשטר
התנאים.‏ ‏"וישלטו בנכסיהם שווה בשווה".‏ ר'‏
צדוק דורש משפט זה על היחס בין עם ישראל לד'‏
בלימוד התורה.‏ הקב"ה נותן תורה,‏ ועם ישראל
מגדיל את התורה שבעל פה.‏ הלוחות השניים
הם יסוד התורה שבעל פה,‏ הם המאפשרים
מפגש ממשי בין עם ישראל לבין הקב"ה.‏
ומה עכשיו‏
לכל דור ודור קבלת תורה משלו.‏ כל דור עוסק
בהצמחת התורה מתוכו,‏ במעשה ובלימוד.‏
במעשה - אין להסתפק בקבלה פסיבית,‏ ויש
צורך ליזום ולעשות.‏ אחת מדרכי העשייה היא
הרחבת המפגש עם העם ועם הארץ על-ידי
התיישבות במקומות בהם ניתן לתרום - בעצם
המגורים במקום,‏ ובעשייה חברתית ודתית.‏
בלימוד - בימים אלה אנו עוסקים בהקמת
ישיבה בעיר לוד,‏ בה יתקיים בע"ה מפגש חי עם
התורה.‏ הלימוד יהיה רחב,‏ תוך יצירת חיבור בין
הלומד לתורה,‏ הקשבה והיענות לצורכי הכלל.‏
בעשייה הבאה מלמטה,‏ נקשר סופה של
הפרשה לתחילתה.‏ בין התרומות בהן פותחת
הפרשה,‏ היו תרומות ששוות לכל אדם,‏ והייתה
תרומה שתלויה בנדבת הלב - ‏"מֵאֵת ‏ּכָל אִיׁש
אֲׁשֶר יִּדְבֶּנּו לִּבֹו"‏ ‏)כ"ה,‏ ב'(.‏ שילוב זה של תרומות
מבטא את הציפייה מכל אדם להיות מעורב
ותורם,‏ ועל גביה את יכולתו של כל אחד להוסיף.‏
כולם נותנים,‏ אך לכל אדם מקום משלו,‏ מפגש
משלו,‏ המשתלב בעשייה הכללית.‏
10

עשייה נשית
הצגה אמיתית
ראיון עם ליטל דוד
ליטל )25( נשואה ליניב,‏ שניהם בעלי תשובה.‏ לזוג שלושה ילדים:‏ יונתן,‏
שירה ואודיה.‏ ליטל העלתה הצגה על סיפור אמיתי שעברה,‏ סיפור שנוגע
בכל אמא,‏ בכל אישה.‏ זה לא סיפור על אישה צדיקה במיוחד,‏ אך שזורים
בו כוחות נפש ובאמונה.‏
בתחילת השיחה אנחנו מחליפות חוויות בין
שתי אמהות שזה עתה השכיבו את הילדים:‏ הנס
קפה הראשון בשקט שאחרי הסערה ועל איך זה
שאין ברכה על מקלחת אחרי יום קשה.‏ ואכן,‏ כך
היא ההצגה של ליטל:‏ פשוטה וכנה.‏ על הבמה שני
כיסאות לבנים ושני חבלי כביסה עליהם אטבים
אדומים.‏ מעתה כל מה שתיראו על הבמה יהיה
בצבעי אדום לבן.‏
להצגה קוראים ‏'חבלים'.‏ העלילה נעה בין חבלי
כביסה לבין חבלי לידה.‏ ליטל שבהצגה,‏ כמו ליטל
שבחיים,‏ מתמודדת עם הריונה השלישי,‏ אך הפעם
ההיריון קשה במיוחד ודורש ממנה להתמודד עם
חוסר ודאות.‏
בתמונה הראשונה ליטל יושבת ומקפלת כביסה.‏
היא מנסה לשדך בין זוגות הגרביים.‏ ‏"איך הגעתי
להיות מוקפת בכל כך הרבה כביסה בגיל 22", היא
נאנחת.‏ העלילה מתרחשת ברובה בבית-החולים.‏ ליטל
מדברת כל הזמן אל העוברית שבבטנה.‏ היא מתחננת
בפניה שתאכל מהשוקולד ותזוז,‏ היא מספרת לה על
המחשבות,‏ הפחדים הכי אנושיים יחד עם אמונה
וכוחות נפש.‏ בקהל מגוון נשים בגילאים שונים
וממגזרים שונים,‏ והן מזדהות עם ליטל.‏
את הסיפור לא נהרוס,‏ פשוט תצטרכו לראות.‏ בכל
זאת,‏ שאלנו את ליטל מספר שאלות על ההפקה.‏
עינת ברקמן,‏ הבימאית של ליטל,‏ אומרת שאם
כבר עושים הצגה אז שתהיה אמיתית,‏ כי תיאטרון
טוב צריך להרטיט אותנו באמת.‏ ואכן,‏ יצא שההצגה
לגמרי אמיתית:‏ השמות של הילדים,‏ התאריכים
והסיטואציות.‏
איך זה להציג את עצמך‏
‏"הרבה יותר קשה לשחק את עצמך מאשר
מלעשות חיקוי של מישהו אחר.‏ אני מוליכה את
הצופים יד ביד אל תוך נבכי הנפש שלי.‏ זו תחושה
של חשיפה מוחלטת.‏ אני מביאה את עצמי עם כל
החולשות והתסכולים שבי.‏ כשאני שומעת את עצמי,‏
זה קשה.‏ לעומת זאת,‏ לא מזמן הייתי בהצגה טובה,‏
נהניתי,‏ אבל ברגעי השיא זה לא היה נראה אמיתי
כי לא היו רגעי משבר ברגעים טראומתיים במיוחד.‏
ההצגה נוגעת בלב כי אני לא מציגה אישה מיוחדת,‏
צדיקה במיוחד,‏ סופר-וומן.‏ לא התיימרתי להראות
משהו שאני לא,‏ לכן עבדתי קשה עם עינת,‏ כדי
להגיע לדיוק".‏
איך נולד הרעיון להעלות הצגה בנושא הזה‏
‏"אני אוהבת לשיר,‏ כשהייתי בבית-הספר,‏ שרתי
בהופעות קטנות.‏ באלעד,‏ מקום מגוריי,‏ הייתה פעם
תחרות שירה לדתיות,‏ מעין ‏'כוכב נולד'.‏ השתתפתי
בה וזכיתי במקום שני.‏ בעלי ראה שיש כאן כשרון,‏
והציע שניפגש עם מכרו עופר הלוי,‏ שחקן ידוע
בעולם החילוני.‏ עופר שאל אם יש לי סיפור אישי
אני מוליכה את הצופים יד ביד אל
תוך נבכי הנפש שלי.‏ אני מביאה את
עצמי עם כל החולשות והתסכולים
שבי.‏ ההצגה נוגעת בלב כי אני לא
מציגה אישה מיוחדת,‏ צדיקה במיוחד,‏
סופר-וומן.‏ לא התיימרתי להראות
משהו שאני לא
מעניין.‏ אני עניתי שלא,‏ ובעלי אמר שהיה לנו דווקא
סיפור עם אחד ההריונות.‏ עופר אמר לי לכתוב את
הסיפור.‏ לא חשבתי שזה ‏'סיפור',‏ גם לא חשבתי
שאעשה משהו מהתקופה הנוראית ההיא,‏ אבל
עופר האמין שיש סיפור אמיתי ונוגע,‏ ודחף להעלות
את ההצגה.‏
‏"בדיוק באותה תקופה נפתח בית-הספר למשחק
לנשים ‏'מלכות'.‏ נרשמתי,‏ והתחלתי ללמוד בו.‏ עברה
שנה ועדיין לא התחלתי לעבוד על ההצגה.‏ ואז נוצר
קשר עם עינת,‏ מורה לתנועה בתיאטרון בבית-הספר.‏
התייעצתי עם עינת כי לא מצאתי את עצמי.‏ התחלנו
לעבוד יחד,‏ היא
בתפקיד הבימאית.‏ עבדנו על
ההצגה חודשים רבים.‏ עם הזמן הקשר עם
עינת הפך לחברות.‏ היא הגיעה אליי הביתה והכירה
את כל הנפשות הפועלות תרתי משמע,‏ בהצגה
ובחיים.‏ זו הייתה עבודה מטורפת".‏
למה זה עבודה קשה‏
‏"הצגת יחיד זה דבר קשה לשחקנית מתחילה.‏
אנשים מגיעים להצגה,‏ רואים במה,‏ אורות,‏
משחק,‏ ולא יודעים מה עובר על השחקן.‏ זו עבודה
רגשית,‏ קשה סך הכל לשחק את עצמך.‏ זה לא
קל,‏ והסיטואציות בהצגה הזו אינן קלות.‏ בכיתי
לפעמים.‏ הקושי האמיתי של המשחק הוא להיות
לגמרי מחובר למה שאת עושה.‏ מצאתי את עצמי
בסיטואציות הקשות שוב ושוב".‏
את אמא לשלושה ילדים,‏ איך עשית את זה‏
‏"זה בהחלט היה סוחט,‏ שלוש-ארבע פעמים בשבוע
הייתי בחזרות,‏ מארבע אחרי צהריים,‏ עד אחת
בלילה.‏ ערב שבת אחת מצאתי את עצמי מוסיפה
דמעות מלוחות למרק.‏ גם בהצגת בכורה מצאתי את
עצמי בוכה.‏ כולם חשבו שזה חלק מההצגה כי הקטע
התאים,‏ אבל פשוט הרגשתי את כל המתח והלחץ,‏
ונכנסתי לתוך הסיטואציה.‏ בשבילי זו הייתה הוכחה
לכך שעבדנו טוב על ההצגה".‏
לעלות דבר כזה לא עולה הרבה כסף‏
‏"בהחלט.‏ לכן אני כל כך חייבת תודה לבעלי,‏ על
האמון שנתן בי ועל ההשקעה הכספית.‏ הכתיבה
עולה,‏ הבימוי עולה.‏ גם לעינת אני חייבת תודה על
העבודה,‏ שהפכה לחברות ללא גבולות.‏ יד ד'‏ חיברה
בינינו.‏ ההבנה שלה והסבלנות שלה עזרו לי לעבור
את המסע הזה".‏
11

חכמת
נשים
בתכנון חתונה נפגשים חלומות עם פרטים ארגוניים
ואף עם אילוצים.‏ מה שנראה בתחילתו כאילוץ של
בדיעבד יכול להיות עם הזמן דגם של לכתחילה.‏
עם השנים נוצר במקומותינו נוסח מקובל
למבנה חתונה.‏ אחרי החופה נכנסים החתן
והכלה לחדר ייחוד,‏ והאורחים אוכלים
את פתיחת הסעודה - סלטים ומנת
ביניים.‏ אחרי כשלושת רבעי השעה
מצטרפים החתן והכלה לאורחיהם,‏
ורוקדים כשעה.‏ אז מתיישבים לאכול מנה
עיקרית,‏ רוקדים סבב ריקודים שני,‏ ולבסוף מוגשת
מנה אחרונה ומברכים ברכת המזון.‏
עקב קריאת הרבנים לחסוך בהוצאות החתונה,‏
משפחות רבות מוותרות על מנת הביניים.‏ צעד זה
מוצלח מבחינה נוספת:‏ מדוע להכביד על הגוף בעודף
אוכל‏ רוב האנשים שאוכלים הרבה בסוף מצטערים
ומתלוננים.‏ אך כיצד מסדרים את תוכנית החתונה
כעת‏ בשתי חתונות בהן השתתפתי לאחרונה ראיתי
שני פתרונות שונים.‏
בחתונה אחת נפתח סבב הריקודים הראשון
אחרי סלטים בלבד,‏ מתוך הנחה שלחמנייה וירקות
די מקבילים לארוחת ערב בבית וממילא משביעים
מספיק.‏ במקרה כזה צריכים החתן והכלה לקצר מעט
את הזמן המתוק של חדר הייחוד ‏)קצת קשה,‏ אך הרבה
חתונה קצת אחרת
הרבנית טל רחמני
תגובה על מאמר הרבנית צור ‏)'מעיני הישועה',‏ פרשת תרומה(‏
הרב צבי שפיגל,‏ ראש ישיבת קול מבשר
קראנו את מאמרך והזדהינו מאוד.‏ כמעט בכל
משפחה ‏)גם במשפחתנו(‏ יש ילדים שאינם
מתאימים למדדים של הישיבות והאולפנות
שאליהם היינו רוצים שיגיעו.‏
לצערי,‏ למרות שבהצהרות אנו מעמידים את
המידות והאישיות בראש סולם החשיבות,‏ בפועל
רבים מהמוסדות נותנים משקל מרכזי ‏)מדי(‏ להישגים
הלימודיים.‏ האכזבות והתסכולים של הילדים שלא זכו
להתקבל גדולים,‏ בנוסף לפגיעה בדימוי העצמי ועוד.‏
ואולם,‏ כראש ישיבה תיכונית אני מבקש להאיר
נקודת מבט נוספת.‏ לעניות דעתי,‏ לציבור שלנו יש
חלק ב"גובה הרף"‏ שמציבות הישיבות והאולפנות.‏
אסביר את כוונותיי מתוך ניסיוננו.‏
הישיבה שלנו היא ישיבה בעלת אופי משפחתי
חם ותומך,‏ שמאמינה בבניין האישיות כערך מוביל.‏
התלמידים הלומדים אצלנו הם בעלי אפיונים מגוונים.‏
זכינו,‏ במהלך השנים,‏ לתת מענה גם לתלמידים שהיו
להם קשיים לימודיים ורגשיים.‏ אין הנחתום מעיד על
עיסתו,‏ אבל שביעות הרצון של תלמידינו ושל הוריהם
טובה,‏ וב"ה התלמידים אוהבים את הישיבה.‏ הקשר
עם הבוגרים נשמר משך שנים,‏ גם אחרי שהם מסיימים
את לימודיהם.‏
ואולם למדנו במהלך השנים שכאשר קיבלנו ילד
מורכב יותר,‏ ואחרי שזכינו בסיעתא דשמיא ובעבודה
חינוכית להוציא פירות טובים,‏ פעמים רבות אותה
משפחה שהייתה מרוצה מאוד לא שלחה את הילדים
האחרים שלה;‏ כי אם אנחנו מקבלים ילדים מורכבים,‏
את הילדים האחרים שלה היא תשלח לישיבות
‏"טובות"‏ וכן ‏"אם הסכמתם לקבל את הילד של פלוני,‏
לא נשלח אליכם את ילדנו"‏ ‏)למרות שמדובר באנשים
שגרים באותה קהילה(.‏
שנים טובות עוד לפניהם בע"ה(.‏ גם סבב הריקודים
קצר יותר,‏ אולי אנשים עוד רעבים.‏ זמן החתונה הכולל
נהייה קצר במעט.‏ האם זה חיסרון‏
בחתונה שנייה הוגשה גם המנה העיקרית
בצמוד לסלטים ‏)פתרון טוב לאנשים
שמתביישים לבקש את החומוס
שנמצא רחוק מימין ואת המטבוחה
שנמצאת רחוק משמאל,‏ ובסוף
נשארים רעבים(.‏ ואז ניגשו כולם לסבב
ריקודים אחד,‏ לפני המנה האחרונה וברכת
המזון.‏ כיוון שרוב הסעודה נגמר - המלצרים יכלו
לקפל מספר שולחנות ולהגדיל את רחבת הריקודים.‏
בחתונה זו היה הכל - קבלת פנים,‏ חופה,‏ סעודה,‏
ריקודים.‏ ולמרות זאת,‏ היא הייתה קצרה יותר אף
מהראשונה.‏ לא בטוח בכלל שזה חסרון.‏ תמיד יש
אורחים שגרים רחוק,‏ ונהיגה בעייפות מסוכנת,‏ כידוע.‏
לקרובי המשפחה צריך להישאר כוח לעוד שבוע של
חגיגות.‏ והמרוויחים העיקריים הם,‏ לדעתי,‏ החתן
והכלה,‏ שיוכלו להתחיל את חייהם החדשים לפני אחת
בלילה ‏)אני עוד זוכרת את שמחתם של הזוגות שנישאו
במלחמת המפרץ בצוהריים,‏ והגיעו לבתיהם החדשים
בתחילת הערב,‏ כשהם רעננים יחסית(.‏
ובכן,‏ נקודה למחשבה.‏ אולי כשמגישים פחות דווקא
נותנים יותר‏
מניסיוננו למדנו שבכיתה מגוונת יש יותר
יתרונות מחסרונות.‏ נכון שקצת יותר קשה
לעבוד איתה בעבודה חינוכית,‏ אבל בסוף
התהליך,‏ כפי שמעידים הבוגרים,‏ הרווח
הוא גדול.‏ למדנו שבמהלך ארבע שנים
הילדים לא מפסידים,‏ וכל אחד,‏ בסופו של
תהליך,‏ מתפתח על-פי אישיותו והרקע המשפחתי
שלו.‏ אם יש השפעה שלילית היא בדרך כלל מהחברה
ביישוב ממנו התלמידים מגיעים ולא ממה שמתרחש
בישיבה.‏ נכון שגם בגישה המקבלת מגוון תלמידים
יש גבולות.‏ הגבולות הם היכולות החינוכיות שלנו,‏
שיתוף הפעולה של התלמיד והתקדמותו,‏ והשאלה
אם יש לו השפעה שלילית על האחרים.‏
תופעה חברתית מעניינת:‏ ככל שהמוסד מציב רף
גבוה יותר לקבלת תלמידים,‏ כולל הישגים לימודיים,‏
כך המוסד מבוקש יותר.‏ ככל שהמוסד מוכן להתמודד
עם תלמידים מגוונים יותר,‏ הוא מבוקש פחות.‏
ביצירת הנורמה יש חלק משמעותי לציבור!‏
לא זכיתי ללמוד בנערותי בישיבה תיכונית,‏ למדתי
בתיכון ממלכתי.‏ המוסד קיבל את כל תלמידי האזור
שהיו מעוניינים ללמוד בו.‏ בנושא יכולות הלימוד
השונות התמודד התיכון הממלכתי באנמצעות תוכניות
לימוד שונות:‏ כיתה מקצועית,‏ כיתה שעסקה בלימודים
הומאניים וכיתה שעסקה בלימודים ריאליים.‏
היינו מחזור מאוחד להפליא.‏ הצוות היה אכפתי
ואוהב.‏ למדתי שאפשר להקים מוסד שאוכלוסיית
התלמידים שלו מגוונת ‏)אז נכון שכשמדובר באווירה
תורנית יש ממד נוסף שצריך להתייחס אליו,‏ אבל
עדיין נראה לי שיש מה ללמוד(.‏ נקודה למחשבה...‏
אגב,‏ נשמח לקבל את בנכם לישיבתנו,‏ אם תחשבו
שאנו ראויים לו.‏
לרב חיים ולרבנית ימימה ולכל משפחת מזרחי.‏ מזל טוב להולדת הבן.‏
יהי רצון שתזכו לגדלו לתורה,‏ חופה ומעשים טובים.‏ מאחלים משפחת מעייני הישועה
הליכות ביתה
עניית אמן
הרב אליעזר מלמד
שאלה:‏ האם אדם ששומע ברכה מיהודי
חייב לענות אמן‏
תשובה:‏ אכן,‏ השומע ברכה מאדם מישראל
חייב לענות אחריו אמן ‏)שו"ע או"ח רט"ו,‏ ב'(.‏
ואמרו חכמים ‏)ברכות נ"ג,‏ ב'(:‏ ‏"גדול העונה אמן
יותר מן המברך".‏ ואומנם זה שאמר את הברכה
זוכה לקבל שכר תחילה,‏ שבזכותו היה אפשר
לענות אמן;‏ אבל מעלת העונה אמן גבוהה
ממעלת המברך,‏ ולכן בסוף שכרו גדול יותר.‏
והטעם לכך,‏ שהמברך אומר ברכה ושבח בדבר
מסוים,‏ ואילו העונה ‏'אמן'‏ בכוונה מתרומם
מתוך כך אל כלל האמונה.‏
שאלה:‏ מה צריך לכוון בעת עניית אמן‏
תשובה:‏ ראשית לכוון שאני מאמין בד'.‏ בנוסף
לכך,‏ העונה אמן צריך לכוון באופן מפורט
כי אמת היא מה שאמר המברך;‏ שאם בירך,‏
למשל,‏ ‏"המוציא לחם מן הארץ",‏ יכוון העונה
‏'אמן':‏ אמת היא שד'‏ מוציא את הלחם מן
הארץ.‏ וכשיש בברכה גם בקשה,‏ כמו בברכת
‏"חונן הדעת",‏ יכוון גם:‏ הלוואי ויחון אותנו
בדעה ‏)שו"ע קכ"ד,‏ ו',‏ מ"ב כ"ה(.‏
ומי שעונה אמן בכוונה,‏ מעלתו גדולה.‏ ואמרו
חכמים ‏)שבת קי"ט,‏ ב'(:‏ ‏"כל העונה אמן בכל כוחו
- פותחים לו שערי גן עדן,‏ שנאמר ‏)ישעיהו כ"ו,‏ ב'(:‏
‏"ּפִתְחּו ‏ׁשְעִָרים ו ‏ְי ‏ָבֹא גֹוי צַּדִיק ‏ׁשֹמֵר אֱמֻנ ‏ִים".‏
וביארו שם בגמרא,‏ שהכוונה במילת ‏'אמן'‏ -
‏'אל מלך נאמן',‏ היינו שבעניית ‏'אמן'‏ יש ביטוי
של אמונה בד'.‏ ומי שלמרות החושך וההסתר
שבעולם הזה שומר אמונים לד'‏ ועונה ‏'אמן'‏ בכל
כוחו,‏ הרי שהוא דבק באמת בד',‏ ופותחים לו
שערי גן עדן.‏
שאלה:‏ כיצד צריך לענות אמן‏
תשובה:‏ אמרו חכמים שנכון לענות ‏"בכל
כוחו",‏ וביארו המפרשים שהכוונה בכל כוח
כוונתו.‏ אולם יש חשיבות גם לענות בקול,‏ שעל-‏
ידי כך כל כוחותיו שותפים בעניית האמן.‏ ועוד,‏
שלענות בקול משמע לעורר את הכוונה ולהרבות
קידוש ד'‏ בעולם.‏
אבל לא יגביה העונה את קולו יותר מקולו של
המברך ‏)שו"ע קכ"ד,‏ י"ב(.‏ ואם רוצה להגביה את
קולו מעט יותר,‏ כדי לעורר את השומעים שיענו
גם הם,‏ מותר ‏)מ"ב מ"ז(.‏
ולא יאריך באמירת ‏'אמן'‏ וגם לא יקצר,‏ אלא
יענה כשיעור שאפשר לומר בו ‏'א-ל מלך נאמן'‏
‏)שו"ע קכ"ד,‏ ח'(.‏ וכיוון שעניית ‏'אמן'‏ מבטאת
את היחס של האדם לאמונה בד'‏ יתברך,‏
ממילא הצורה שבה אדם עונה אמן משפיעה על
החיים שאדם מקבל מד'.‏ וזה שאמר בן עזאי:‏
‏"כל העונה אמן יתומה - יהיו בניו יתומים,‏
חטופה - ייחטפו ימיו,‏ קטופה - ייקטפו ימיו.‏
וכל המאריך באמן - מאריכין לו ימיו ושנותיו"‏
‏)ברכות מ"ז,‏ א'(.‏ לפיכך,‏ לא יחטוף את האמן,‏
לומר אותה לפני שהמברך סיים את הברכה.‏
ולא יקטוף את האמן,‏ להבליע אותיותיה או
להפטירה בשפה רפה וקול חלש.‏ ולא ירחיק את
עניית האמן מסיום הברכה,‏ שאז היא נקראת
‏'אמן יתומה'‏ ‏)שו"ע קכ"ד,‏ ח'(.‏
12

בעיצומה של שנת השבע
אורה רבקה וינגורט
השנה המעוברת שלנו מתייחדת בדבר נוסף - שנת
השמיטה מתארכת,‏ והופכת בת 13 חודשים.‏ זוהי תוספת זמן
נדירה לספיגה מקדושת השביעית.‏
מעבר לשאלה היכן אנו קונות או לא קונות פירות וירקות במהלך השנה,‏
לשאלת מידת הנוירוזה במטבח וכו',‏ עלינו לשאול את עצמנו - עד כמה השמיטה
נוגעת לחיינו‏
נדמה,‏ כי בתורה ובדברי חז"ל ניתן לזהות שלוש מגמות כלליות לשנת השמיטה:‏
א.‏ שביתה ממלאכה לצורך פינוי זמן לעיסוק בתורה ולהתעלות רוחנית;‏ ב.‏ דאגה
לעניים;‏ ג.‏ הבלטת ייחודה של ארץ ישראל כנחלת ד'.‏
שלוש המגמות הללו מקבילות לשלושה שורשי אידיאולוגיות
המפעמים כיום בציבור - התורני,‏ החברתי וההתיישבותי.‏ ייתכן
ששנת השמיטה היא הזדמנות לכולנו להבין כי לעבודת ד'‏ ריבוי
פנים,‏ וכל המטרות - כשהן מכוונות לשם שמיים - חשובות.‏
שנת השמיטה מאפשרת לנו להתאחד בנקודת בסיס משותפת -
העשיר והאביון,‏ האיכר והלומד,‏ כולם משתווים במידת מה בשנה זו.‏ במשך שש
שנים,‏ על כל אחד להקדיש את עצמו לדרכו הייחודית,‏ אך פעם בשבע שנים אנו
מסיחים קצת את הדעת מן המפריד,‏ ומתמקדים במאחד.‏
זה הזמן להתעלות מעל הוויכוחים וההבדלים,‏ לחשוב גם על אידיאולוגיות
שקצת זרות לנו,‏ ולהבין שרק המורכבות מולידה את השלמות,‏ בטרם נשוב כל
אחד לעבודת שדהו.‏
„¢Ò·
אגודת מזור ומרפא
13
ÚÈ‚Ó ÈÏ Ì‚
ÆÆÆ˙ÂÈÁÏ
‰„È„Ù ÏÁ¯Â ÂÙÏÁ ÌÈÈ˙˘ ËÚÓÎ
ÈÏÂÙÈË· ¯ÒÈÈ˙‰Ï ‰ÎÈ˘ÓÓ ÌÈ–˙·Ó
˙„˜Ù˙Ó Ôȇ ‰È˙ÂÈÏÎ ÆÌÈ˘˜‰ ‰ÊÈχȄ‰
¯Â·ÚÏ ˙·ÈÈÁ ‡È‰ ÌȇÙ¯‰ ˙‡¯Â‰·Â
‰ÏÈ‚ ˙¯ÓÏ Æ˙ÂÙÈÁ„· ‰ÈÏÈÎ ˙Ï˙˘‰
‰·ÂÁ‰ ÂÈÏÚ ‰ÏÁ ¨∑∞ ËÚÓÎ ¨¯‚·˙Ó‰
ÈÂÎÈÏ˘˙ χ¢ Æ„‚Ó „ÂÓÚÏ ‡Ï „È ËÈ˘Â‰Ï
Æ˙ÂÚÓ„· ÏÁ¯ ˙¯¯ÓÓ ¨¢‰˜ÈÊ ˙ÚÏ
¯Ï„‡ ·¯‰ ¯˙Ú ÌÈ·¯ ÌÈ„È„È ˙˘˜·Ï
Ï˘ ‰ÈÈÁ ˙ψ‰Ï Úˆ·Ó· ˙‡ˆÏ ‡¢ËÈÏ˘
ספריית
מים
חסדי ה'‏
ÆÏÁ¯ אנא¨‏ אל תעמדו מנגד°‏
דיסק ב≠‏
שירין ורחשין
יצחק פוקס
ברכת מרן הגר"מ
שליט"א
אגרת
אליהו
בקריאת יהושע קודש:‏ אנגלמן
‏"יבורכו כל התורמים
והמסייעים בכל מילי
דמיטב..."‏
בהמלצת
הרב הראשי לבתים
מנגן מירון יוסף בר שלום תיקון שליט"א חצות
חיליק פראנק חיליק פראנק חיליק פראנק
מוקד תרומות ∞µ∂≠∞∞≤≠∞∞∏±
±≠∑∞∞≠∑∞≠∑±≠∏±
±∞∞
ÊίÓ
˙ÂÓʉ‰
≥ ב≠‏
¥∞
* *
ספריית
שיר השירים
יהושע אנגלמן
מים
שימו לב חסדי אל ה'‏ הנשמה
חיליק חיליק פראנק פראנק
דיסק ב≠‏
מעשהשירין אצבעותיו ורחשין
גבריאל חסון יצחק פוקס
דרשתימנגן קרבתך מירון
סיני תורחיליק פראנק
שיר השירים
צו השעהאגרת
גבריאל חסון יהושע אנגלמן היכל הגוונים המשתנים יהושע גבריאל אנגלמן חסון
עולה מן הים תיקון חצות לכל זמן
סיני תור חיליק פראנק אודי דוידי
∞
ίÓ
ÂÓʉ‰
≥ ב≠‏
¥∞
מעש
גבריא
שימו לב אל הנשמ
חיליק פראנק

העגל - חטא הפטשיזם | המשך הרב אריאל
שהורדו מסיני.‏ אולם כאשר שבר את הלוחות,‏ ראו
איך המה לא הגיעו אל מטרת האמונה בד'‏ ותורתו
הטהורה.‏
שבירת הלוחות דומה למחיקת מגילת סוטה.‏
ואכן אומר המדרש שמשה השקה את עם ישראל
כסוטות.‏ לפי ההלכה,‏ יש למגילת סוטה קדושה
שהרי היא מכילה את שמותיו של ד'.‏ אך מבחינה
רעיונית,‏ כשאין שלום בין איש לאשתו,‏ שמו של ד'‏
כבר מחולל.‏ אחדותו של ד'‏ מופרת.‏ מחיקתה של
מגילת הסוטה מחזירה את השלום לבית.‏ מבחינה
רעיונית,‏ יש כאן כתיבת שם ד'‏ ולא מחיקתו.‏ התורה
התירה באופן חריג מעשה חמור זה כי היא רואה
בכך תיקון יותר מאשר קלקול.‏
המשך חוכמה מזהיר אותנו מפני פטישיזם.‏ אנו
מכירים תופעה זו בתרבות האלילית,‏ אולם בהיעדר
אמונה מזוככת,‏ היא עלולה לחדור גם ללבם של
אנשים מאמינים.‏
ר'‏ מאיר שמחה לא שולל חלילה קדושה מעצמים
שונים,‏ כפי שיש המזייפים את דבריו.‏ ר'‏ מאיר
שמחה,‏ גאון ההלכה,‏ לא התעלם מהעובדה
שההלכה מלאה עצמים שיש להתייחס אליהם
בקדושה:‏ סת"ם,‏ בית-המקדש,‏ סוכה,‏ בית-כנסת,‏
ארץ ישראל ועוד.‏ כוונתו רק לומר שיש לשמור על
פרופורציות ולקבוע סולם ערכים ברור.‏
ומוסיף המשך חוכמה:‏ ‏"ואל תדמו כי המקדש
והמשכן המה עניינים קדושים בעצמם.‏ חלילה,‏
השם יתברך שורה בתוך בניו,‏ ואם המה כאדם עברו
ברית,‏ הוסר מהם כל הקדושה והמה ככלי חול...‏ הם
קדושים רק בשבילכם,‏ כשאתם שומרים אותם".‏
הקדושה היחידה היא קדושת התורה.‏ ארץ ישראל
מקודשת בזכות התורה,‏ בית-המקדש קדוש בזכות
התורה.‏ התורה שניתנה בסיני הוכנסה לארון
בקודש הקודשים.‏ מכוחה התקדש המשכן.‏ גם בבית
שני שלא היה בו ארון,‏ המקום כבר התקדש מכוח
הארון שהונח בו בבית ראשון.‏ וקדושה ראשונה
זו נתקדשה לשעתה ולעתיד לבוא.‏ ארץ ישראל
התקדשה על-ידי המקדש,‏ כלומר על-ידי התורה.‏
השימוש המקודש - הוא המקדש.‏ את העזרה
מקדשים במנחה,‏ את ירושלים מקדשים בשתי
תודות.‏ כלי המקדש - עבודתן מחנכתן.‏ המזבח
נחנך אף הוא בעבודה.‏
גם קדושת ארץ ישראל החלה עם כניסת עם ישראל
לחיות בארץ חיי קודש ולקיים בה את המצוות
התלויות בה.‏ פעולה זו היא המקדשת את הארץ.‏
ואולי זה ההבדל בין קדושה ראשונה של יהושע בן
נון,‏ שכללה בתוכה גם את הצורך למצוא מקום לעם
ישראל שנדד עד כה במדבר,‏ לבין קדושה שנייה של
עזרא ונחמיה,‏ שהייתה בעיקר לחדש את העבודה
במקדש;‏ לכן קדושה שנייה לא פקעה.‏
הקדושה היא פונקציונאלית - על-ידי התורה
ולשם התורה.‏ אולם גם כאשר יש אנשים שאינם
מתייחסים בצורה נכונה אל העצמים הקדושים,‏
מבחינה הלכתית קדושתם לא פוקעת.‏ לא הם
הקובעים,‏ אלא המתייחסים אל העצמים ביחס נכון.‏
ואם לא בדור הזה,‏ אזי בדור הבא;‏ הייעוד והתוכן
נשארו במקומם.‏
קדושת הר סיני הייתה זמנית,‏ רק לצורך מתן תורה.‏
הלוחות שניתנו בסיני היו אף הם,‏ לדעת משה,‏
קדושים בקדושה זמנית - שבני ישראל יקבלו
באמצעותם את התורה.‏ לכן,‏ כשראה את העגל
והמחולות,‏ הוא שברם.‏
אצל הגויים מקום מתקדש משום שבעבר הרחוק
נעשה בו מעשה.‏ מקום שבישרוהו,‏ מקום שנולד,‏
מקום שאכל דגים,‏ מקום שדיבר,‏ מקום שישב,‏ מקום
שניסר עץ,‏ מקום שנמחתה זיעה ממצחו,‏ וכדומה.‏
אצלנו,‏ להבדיל,‏ אין קדושת עבר,‏ רק קדושת עתיד.‏
מקום שבו נתפלל,‏ מקום שבו נלמד,‏ בו נקריב קורבן,‏
בו נקיים מצוות התלויות בארץ.‏ רק מקומות כאלה
מתקדשים על-ידי עצם מעשה המצווה.‏
ארץ ישראל מקודשת אצלנו לא רק מכוח אברהם,‏
אלא להפך:‏ אברהם קיבל את הארץ עבור בניו.‏
‏"לזרעך נתתי את הארץ הזאת".‏ מעשי אבות
סימן לבנים.‏ לא רק בזכות מעשי אבות יהיו לבנים
סימנים,‏ אלא להפך,‏ בשל הצורך בסימן לבנים,‏
האבות עשו מעשים.‏
ארץ ישראל מקודשת כיוון שרק בה ניתן לחיות
חיים קדושים וטהורים של תורה במלואה ושל
מצוות בשלמותן.‏ היא אומנם לא אמצעי ‏)עיין אורות
א"י א'(,‏ אך גם לא מטרה לכשעצמה.‏ היא קדושה
עקב היותה רכיב מהותי במכלול של תורה ואמונה.‏
ארץ ישראל בלי תורה היא כגוף בלי נשמה.‏
הנחש האינטרנטי הארסי | המשך הרב אבינר
של שולחן ערוך,‏ לכן השאר זאת לשיקולנו".‏
אז היה שולף מכיסו שולחן ערוך ומקריא:"דברי
חשק כגון ספרי עמנואל...‏ איכא תו ‏)יש גם(‏ משום
מגרה יצר הרע ומי שחברן ומי שהעתיקן ואין צורך
לומר המדפיסן מחטיאים את הרבים"‏ ‏)שו"ע או"ח
שז טז(.‏ הוא היה פונה אל ההורים:‏ ‏"לא שמעתם
את המשל על האב שקנה לבנו חנות בשמים ברחוב
השחיתות,‏ תפס אותו בקלקלתו וכעס עליו.‏ אמרו
לו:‏ מה חשבת"‏
‏"בכל זאת",‏ היו מתעקשים,‏ ‏"בגלל כמה מקרים
בודדים,‏ אין סיבה להפסיד לכולם".‏
‏"אם כך אתם אומרים",‏ היה משיב כאשר צער
עצום על פניו,‏ ‏"אז אין לכם מושג במה שקורה.‏ אז
דעו לכם שנופלים בזה המון נערים ונערות - גם
צדיקים וצדיקות,‏ ילדים וילדות,‏ גברים נשואים,‏
גם צדיקים ותלמידי חכמים,‏ וכאשר בת הזוג מגלה
זאת,‏ שהרי סוף כל דבר להתגלות במוקדם או
במאוחר,‏ היא מרגישה מושפלת ונבגדת,‏ פעמים
רבות רוצה להתגרש,‏ ונצרך עמל רב להרגיעה
ולהסביר לה שאין כאן בגידה אלא ‏"רק"‏ טומאה,‏
גועל נפש,‏ נבזות וטומאה.‏ גם הנער שנפגש עם
אתרי זימה,‏ הוא מרגיש טמא,‏ אינו יודע כיצד
להיחלץ מאותו נחש ארסי שמלפף אותו ונושך
בו.‏ וגם אם הוא מצליח בנס להחלץ,‏ אותם דברים
משוקצים ואותה טינופת רודפים אותו כל החיים,‏
הוא מדשדש ברפש,‏ ורוצה להתגרש מעצמו.‏ אוי
למאמרים נוספים של הרב:‏ www.havabooks.co.il
לנו מה היה לנו...".‏
סוף סוף היו שואלים אותו:"אז מה אתה מציע"‏
הוא היה תמה על עצם השאלה ומשיב:‏ ‏"אני מציע
שלא יהיה אינטרנט כלל וכלל,‏ אך אם אינכם שומעים
לי או שהינכם טוענים שיש אילוץ,‏ אז יש שני
פתרונות:‏ א.‏ מה שהרבנים החרדים ‏)לחרדים הותר
אינטרנט בעבודה(‏ אמרו שזה כמו הלכות ייחוד,‏
שאדם לבדו לא ישתמש אלא כמה יחד,‏ כאשר לכל
אחד יש רק חלק לקוד הגישה.‏ ב.‏ תוכניות סינון כגון
מורשת או רימון,‏ בדרגת החסימה הגבוהה ביותר".‏
בסוף היה מחייך:‏ ‏"לא רעתכם אני דורש,‏ לא
לדכא חייכם,‏ אלא להיפך שתחיו חיים חופשיים
מכל חלאה,‏ חיים טהורים ומאושרים".‏
בעוד אנו עסוקים בחיבור הנוער לאידיאלים הגדולים ולדברי ימי העבר ישנם,‏ בהווה ובין שורותינו,‏ מי שלא צלחה להם הדרך.‏
במוצש"ק ‏'כי-תשא'‏ יוקרן בערוץ 10 ‏'נאף - ילד רחוב'‏ סרטו של משה אלפי הדן באומץ ובישירות בנקודות קשות אלו.‏
≥ ב≠‏ ±∞∞
דיסק ב≠‏ ∞¥
ספריית
מים
שירין ורחשין
יצחק פוקס
אגרת
יהושע אנגלמן
שיר השירים
יהושע אנגלמן
מעשה אצבעותיו
גבריאל חסון
צו השעה
גבריאל חסון
היכל הגוונים המשתנים גבריאל חסון
±≠∑∞∞≠∑∞≠∑±≠∏±
ÊίÓ
˙ÂÓʉ‰
מנגן מירון
חיליק פראנק
שימו לב אל הנשמה
חיליק פראנק
דרשתי קרבתך
סיני תור
לכל זמן
אודי דוידי
חסדי ה'‏
חיליק פראנק
תיקון חצות
חיליק פראנק
עולה מן הים
סיני תור
14

‏ׁשַּבָת ‏ׁשָלֹום,‏ חֲבִֵרים יְָקִרים,‏
יֹום אֶחָד יָׁשְבּו הַחֲסִיִדים ‏ׁשֶל ‏ַרּבִי
יִׂשְָראֵל מֵרֹוזִין,‏ ‏ּדִּבְרּו ‏ּדִבְֵרי ‏ּתֹוָרה וְׁשָתּו,‏
‏ּכְׁשֶּלְפֶתַע נִכְנַס הַָרּבִי.‏ ‏ּכְׁשֶהִסְּתַּכְלּו עָלָיו
נְִראֶה הָיָה ‏ׁשֶהּוא ‏ּכֹועֵס.‏ ‏"הַאִם ‏ֹלא טֹוב
‏ּבְעֵינֵי הַָרּבִי",‏ ‏ׁשָאֲלּו,‏ ‏"ׁשֶאָנּו ‏ׁשֹותִים‏ הַֹּלא
אֹומְִרים ‏ׁשֶּכְׁשֶחֲסִיִדים יֹוׁשְבִים ‏ּבַחֲבּוָרה
וְׁשֹותִים ‏ּכְאִּלּו עֹוסְִקים ‏ּבַּתֹוָרה!".‏
‏"יֵׁש ‏ּבַּתֹוָרה",‏ הֵׁשִיב הַָרּבִי,‏ ‏"מִסְּפָר
מִּלִים ‏ׁשֶּלִפְעָמִים הֵן ‏ֹקֶדׁש וְלִפְעָמִים הֵן
חֹול.‏ ‏ּכָתּוב:‏ ‏"וְיֹאמַר ד'‏ אֶל מֹׁשֶה ‏ּפְסַל לְָך
‏ׁשְנֵי לּוחֹות אֲבָנִים",‏ אֲבָל ‏ּכָתּוב ‏ּגַם:‏ ‏"ֹלא
‏ּתַעֲׂשֶה לְָך ‏ּפֶסֶל".‏ אֵיְך יִּתָכֵן ‏ׁשֶאֹותֹו צֵרּוף
מִּלִים הּוא ‏ּפַעַם אַחַת ‏ּדָבָר טֹוב וְָקדֹוׁש עַד
מְאֹוד ‏ּופַעַם אַחַת ‏ּדָבָר נֹוָרא וְאָיֹום‏
הַּסִּבָה לְכְָך הִיא ‏ׁשֶּפַעַם אַחַת הַּמִילָה
‏"לְָך"‏ הִיא מִּלְפָנִים ‏ּופַעַם אַחַת מֵאָחֹור.‏ אִם
אַּתָה ‏ׂשָם אֶת ה"לְָך"‏ - אֶת עַצְמְָך,‏ לִפְנֵי
הַּמִצְוָה,‏ סִימָן ‏ׁשֶאַּתָה עֹוׂשֶה אֶת הַּדְבִָרים
‏ּבִׁשְבִיל עַצְמְָך לִפְנֵי ‏ׁשֶאַּתָה חֹוׁשֵב עַל
‏ִריּבֹונֹו ‏ׁשֶל עֹולָם,‏ אֲבָל אִם אַּתָה עֹוׂשֶה
אֶת הַּדְבִָרים ‏ּבִׁשְבִיל ‏ּבֹוֵרא עֹולָם וְַרק אַחַר
‏ּכְָך חֹוׁשֵב עַל עַצְמְָך,‏ סִימָן ‏ׁשֶאַּתָה מְכַּוֵן
לְִקֻדּׁשָה!"‏
יְהִי ‏ָרצֹון ‏ׁשֶּכֹל הַּדְבִָרים ‏ׁשֶּנַעֲׂשָה יִהְיּו
לְׁשֵם ‏ׁשָמַיִם וְנִזְּכֶה לְַקּדֵׁש
אֶת ד'‏ יִתְּבַָרְך ‏ּבְכֹל ‏ּדָבָר
‏ׁשֶּנַעֲׂשָה!‏
אֹוהֵב ‏ּתָמִיד,‏
עַּמִיחַי־יִׂשְָראֵל
‏ּבָחּור אֶחָד טִּיֵל עַל הַחֹוף ‏ּבִׁשְעַת הַּׁשְִקיעָה.‏ מֵָרחֹוק הִבְחִין ‏ּבְאָדָם נֹוסַף עַל הַחֹוף.‏
‏ּכְׁשֶהִתְָקֵרב,‏ ‏ָראָה ‏ׁשֶאֹותֹו אָדָם מִתְּכֹופֵף אֶל הַחֹול,‏ מִֵרים מַּׁשֶהּו,‏ זֹוֵרק אֹותֹו לַּיָם,‏ וְׁשּוב
חֹוזֵר עַל אֹותָּה הַּפְעֻּלָה.‏ ‏ּכְׁשֶהִתְָקֵרב יֹותֵר,‏ הּוא ‏ָראָה ‏ׁשֶאֹותֹו אֶחָד מִֵרים ‏ּכֹוכְבֵי יָם.‏ ‏"עֵֶרב
טֹוב,‏ אֲדֹונִי",‏ ‏ּפָנָה אֵלָיו הַּבָחּור,‏ ‏"מַה אַּתָה עֹוׂשֶה ‏ּכָאן".‏ ‏"אֲנִי מַחְזִיר אֶת ‏ּכֹוכְבֵי הַּיָם אֶל
הַּמַיִם",‏ עָנָה הָאִיׁש,‏ ‏"ּכֹל עֵֶרב יֵׁש ‏ׁשֵפֶל ‏ּבַּיָם,‏ וְהַּכֹוכָבִים נִׁשְטָפִים אֶל הַחֹוף.‏ אִם הֵם יִּׁשָאֲרּו
‏ּכָאן,‏ הֵם יָמּותּו מֵחֹסֶר חַמְצָן".‏
‏"אֲנִי מֵבִין",‏ חִּיְֵך הַּבָחּור,‏ ‏"אֲבָל יֵׁש ‏ּכָאן אַלְפֵי ‏ּכֹוכְבֵי יָם ‏ּובְוַּדַאי זֶה קֹוֶרה ‏ּבְעֹוד מֵאֹות
חֹופִים ‏ּכָאן ‏ּבָאֵזֹור.‏ אַּתָה ‏ּבַחַּיִים ‏ֹלא ‏ּתּוכַל לְהַחְזִיר אֶת ‏ּכֻּלָם.‏ אַּתָה ‏ֹלא מֵבִין ‏ׁשֶּזֶה ‏ּבִכְלָל ‏ֹלא
מְׁשַּנֶה וְֹלא מֹועִיל".‏ הָאִיׁש הִתְּכֹופֵף,‏ הִֵרים ‏ּכֹוכָב יָם נֹוסַף,‏ וְהֶחְזִיר אֹותֹו אֶל הַּמַיִם.‏ ‏"אַּתָה
מֵבִין",‏ חִּיְֵך הָאִיׁש,‏ ‏"לַּכֹוכָב הַּבֹוֵדד הַּזֶה ‏ׁשֶאֲנִי מַּצִיל זֶה מְׁשַּנֶה מְאֹוד!".‏
ד'‏ יִתְּבַָרְך מְצַּוֶה אֹותָנּו לְהְַרּבֹות ‏ּבְמַעֲׂשֵי צְדָָקה וְעֶזְָרה לְזּולַת.‏ אֲבָל לִפְעָמִים אֲנָׁשִים
רֹואִים ‏ׁשֶּיֵׁש ‏ַרּבִים הַּזְקּוִקים לְעֶזְָרה,‏ וְכֵיוָן ‏ׁשֶאֵינָם יְכֹולִים לַעֲזֹר לְכֹל מִי ‏ׁשֶּסֹובֵל - הֵם
מִתְיָיאֲׁשִים וְֹלא עֹוזְִרים לְאִיׁש.‏
הַאִם חַּיָיו ‏ׁשֶל אָדָם אֶחָד ‏ֹלא ‏ׁשָוִים ‏ּכְלּום‏
חֲבִֵרים יְָקִרים,‏ ‏ּגַם אִם אֲנַחְנּו ‏ֹלא ‏ּתָמִיד יְכֹולִים לַעֲזֹר לְכֻּלָם,‏ עָלֵינּו לִזְּכֹר ‏ּכִי ‏ּכֹל הַּמַּצִיל
נֶפֶׁש אַחַת ‏ּכְאִּלּו הִּצִיל עֹולָם ‏ּומְלֹואֹו,‏ וַאֲנַחְנּו חַּיָיבִים לַעֲׂשֹות ‏ּכֹל מַה ‏ׁשֶאֲנַחְנּו יְכֹולִים ‏ּכְֵדי
לַעֲזֹר לְכֹל מִי ‏ׁשֶּנּוכַל.‏ ‏ּבִׁשְבִיל אֹותֹו אָדָם ‏ׁשֶעָזְַרנּו לֹו,‏ זֶה מְׁשַּנֶה מְאֹוד!‏
שבת שלום ילדים,‏
השאלה לפרשתנו:‏
מהיכן
התעשר משה‏
‏)רש"י פרק ל"ד(‏
הרב שלמה אבינר
ש.‏ מותר לענות אמן לברכה
ששומעים דרך הטלפון‏
ת.‏ כן,‏ וכל שידור ישיר.‏
ש.‏ האם מותר לעשות קסמים בפני
חברים,‏ שיודעים שזה סתם קסם,‏ בלי
לגלות להם איך‏
ת.‏ יש מקילים אם מגלים.‏
הזוכים בספר החדש ‏"אני מוקיר שבת"‏ מתנת ספריית פלדהיים הם:‏ שירה זריבי מקרית-אתא ושרה אמונה אלדד מירושלים
ש.‏ מותר לאבל ללכת לברית מילה‏
ת.‏ כן.‏ אבל בלי הסעודה.‏
ש.‏ מותר לאכול דג עם גבינה‏
מקורות בבקשה.‏
ת.‏ מותר,‏ ויש מחמירים.‏ שו"ת יחוה
דעת ו מח.‏
ש.‏ יש איזו סגולה למצוא חתן‏
ת.‏ תפילה,‏ תשובה וצדקה.‏
הרב שמואל אליהו
ש.‏ האם כדאי להמשיך בשידוך עם
אברך שלא התגייס לצבא‏ אני בת
18 והוא בן 21.
ת.‏ אם הוא בחור טוב,‏ למה לא‏
ש.‏ מה ראוי לעשות כאשר מגיעים
לגיל שישים‏
ת.‏ מסיבה הודיה כמבואר בבן איש חי.‏
ש.‏ אני אומר לפני השינה 10 מזמורי
תהילים ושמעתי שיש בעיה להגיד
תהילים בלילה.‏ להמשיך להגיד‏
ת.‏ לכתחילה,‏ לא אומרים תהילים
בלילה.‏ אם אין לך זמן אחר - תאמר.‏
ש.‏ מה עדיף ברכת הלבנה לפני ז'‏
בחודש במניין או אחרי ולא בטוח
שיהיה מניין‏
ת.‏ אחרי.‏
לעיתון
sms
שו"ת
shoot
לשאלות SMS( בלבד(‏ לרב שמואל אליהו,‏ שלח SMS למס'‏ 052-3003444
דרושים
שליחים
‏∞†חולון∞†רעננה
‏∞†ראשל"צמרכ
‏∞†ת"אמרכז
‏∞†הרצליה
יוסי‏‎52–8908518‎
עדיפותלתושביהמקום+רכב£†חלוקהבסופישבועבלבד
עדיפותלתושביהמק
עדיפותלתושביהמק
15
‰Ó˘‰ ÏÎ ÌÚ
‰ÁÓ˘
ÌÚ
ישי מילוא
אורגניסט וזמרב בכל הסגנונות
בר/בת מצווה חתונות
ערבי שירה הרקדות
הופיע עם:‏ תזמורת שלהבת,‏ מוסא ברלין ועוד.‏ לצרף עד 6 נגנים וכןתקליטיה עשירה ניתן
029938887 0546700644

מספרים מהשטח
פעילי תנועת ‏'מעייני הישועה'‏
מפגשנו השני נדחה עקב השלג,‏ וכך מצאנו את
עצמנו במפגש השלישי ‏)לפני כשלושה שבועות(‏
עם הרב זמיר כהן - יו"ר ארגון ‏'הידברות',‏ הרב
יהוידע ניזרי - מנהל בית ‏'מים'‏ שבירושלים והרב
שלמה אבינר,‏ ר"י עטרת ירושלים.‏ אך לא במפגש
זה עסקינן,‏ אף שהיה גדוש ומעניין מאוד.‏
אנו מדברים על המפגש השלישי שנערך
בשבוע שעבר ‏)ט'‏ באדר(.‏ ציפינו למספר
משתתפים נמוך עקב מזג אוויר ירושלמי סוער
במיוחד,‏ אך לשמחתנו טעינו,‏ וב-‏‎18:00‎ רוב
משתתפי הקורס כבר הגיעו,‏ תפילת ערבית עם
הרב שמואל אליהו,‏ וישר לשיחה עם הרב,‏ שפתח
ואמר:‏ ‏"אם זה היה תלוי בי,‏ הייתם מקבלים גן-‏
עדן!‏ לבוא במזג אוויר
כזה כדי לשמוע איך
להפיץ תורה - אין
זכות גדולה מזו!".‏
הרב דיבר בעיקר
על התעוזה והאומץ
הדרושים במשימה זו,‏
והוסיף כל הזמן עצות
מעשיות לפעילות,‏
מניסיון אישי ברחבי המדינה ובעיקר מצפת.‏
כמובן,‏ היו לו גם סיפורים מדהימים על מו"ר
מזל טוב לאריה לדרמן הצדיק
לרגל הולדת בנך נחמן הי"ו
יה"ר שתזכו לגדלו לתורה,‏ חופה ומעשים טובים
דוכני מעייני הישועה
ע"ש נעם אפטר הי"ד
סיקור קורס שליחים - מפגש שלישי
אביו שליט"א,‏ שחיממו את הלב ופתחו את
הראש לשמוע ולקבל עוד.‏
המשכנו עם הרב אליעזר בוצר - חסיד ברסלב
שמנהל - שימו לב - שלושה בתים יהודיים
בהודו,‏ חווה לבעלי תשובה ביער
בין צפת למירון,‏ ומדרשה לחוזרות
בתשובה בצפת.‏ התחלנו בסיפור
מרבי נחמן כתשתית לכל השיחה,‏
שעסקה בסיפורים,‏ חוויות ועצות
בכל תחומי התשובה ועל סגנונות
כאלו ואחרים של ישראלים.‏
הווליום עלה,‏ ומשם הגענו להודו
ולהבדל בין הודי ליהודי.‏ יצאנו
הרב מנחם ברוד
ומעריכים משפחת ‏'מעייני הישועה'‏ אוהבים
מהשיחה המרתקת עם
דברים מרוכזים וחשובים
שעם הזמן,‏ בע"ה,‏ נוכל
להשכיל לשלב אותם בחיינו
היומיומיים.‏
לאחר הפסקה קצרה
חזרנו לשיחה עם הרב מנחם
ברוד,‏ דובר כפר חב"ד ועורך
‏'שיחת השבוע',‏ שדיבר
על השיטה החב"דית בהפצות ובשיחות עם
יהודים.‏ הרב סקר גם את ההבדל הענק בין
מזל טוב לאסף רז רכז מעייני בנצרת עילית
לרגל חתונתו עם נוות ביתו
שתזכו להקים בית אוהב ונאמן בישראל
היה שותף!‏ חתום על הוראת קבע
1-700-700-515, לתרומות דרך בנק הדואר ח-ן 7694216
עולם התשובה שלפני ארבעים שנה,‏ שהיה
עסוק בוויכוח רציונאלי,‏ לבין עולם התשובה
היום,‏ בו מחפשים דרך נעימה,‏ ללא ויכוחים,‏
לחיים טובים יותר.‏ הוא הסביר מה השינוי הזה
מצריך מאיתנו
על-מנת שלא
ניתקע מאחור.‏
שוחחנו עם
צחי,‏ תושב גוש
עציון,‏ ממשתתפי
קורס השליחים:‏
הרב שמואל אליהו והרב אליעזר בוצר
תרום הוראת קבע וקבל מתנה!!!‏
השבוע יום חמישי כ"ב אדר א'‏
)28/2( ירצו בבי"ס לשליחים:‏
הרב רן שריד
וגיא–צבי מינצ
מעל ₪ 50 מתנה מנוי שנתי על שבועון מעייני הישועה
מעל ₪ 70 מנוי שנתי + דיסק מעל ₪ 100 מנוי שנתי + ספר טנדו
הפעילות והעלון השבוע מוקדשים לרפואת בן ציון אלטר בן אסתר רחל,‏ ישראל אלכסנדר בן חיה ואברהם אורי בן אודיה
למה החלטת
להצטרף לקורס
שליחים של מעייני הישועה‏
‏"תמיד הייתה לי מוטיבציה לפעול בנושא,‏
אבל לא בדיוק ידעתי מה עושים ואיך".‏
האם עד עכשיו המפגשים נתנו לך מענה על
מה שחיפשת‏
‏"בוודאי,‏ המפגשים,‏ עד כה,‏ היו מצוינים,‏
מלאי תוכן מעשי כיצד ולמה לפעול".‏
מה הציפיות שלך מהמשך הקורס‏
‏"ללמוד מאנשים נוספים שחיים את הפעילות
הקדושה הזו בשטח,‏ ובסופו של דבר למצוא את
הדרך בה אוכל להשתלב בפעילות התשובה".‏
פטור ממס
לפי סעיף 46
ספריית
מים
נהר האמת
יוסף המספר
הלב במהותו שמח,‏ וכשמסירים
שקרים מהלב מיד מתגלה
האמת המסתתרת מאחור
השמחה הטהורה
₪55
אורה רבקה וינגורט 334 עמ'‏
אסופת מאמרים ושירים הערוכים
לפי חדשי השנה שירחיבו את דעתך,‏
יגעו בנשמתך ויעשירו את חייך
₪ 50
C M Y CM MY CY CMY K
±≠∑∞∞≠∑∞≠∑±≠∏±
16