ב"ה, י" - Chabad Info | חב"ד ××™× ×¤×• - חדשות חב"ד

קורות ימיה של ישיבת‏"תומכי תמימים - ליובאוויטש"‏במגדל העמקתשורהמזכרתמשמחת הנישואין שלהחתן הרב התמים מ'‏ דוב בעריש שי'‏עב"ג הכלה מרת שרה מרים תחי'‏הניגכ"ט תשרי ה'תשע"ב1

2011 ©כל הזכויות שמורות.‏אין להעתיק,‏ להדפיס,‏לצלם או לסרוק ספר זהאו קטעים ממנו,‏ כולל כלתמונה או מסמך,‏ בשוםצורה שהיא ללא אישורבכתב מהמו"ל.‏להערות והארות:‏הניגאבינדב 5ירושלים02-5400340כתיבה ועריכה:‏שמואל הניגסריקות:‏המחברתשרי תשע"ב

זכרתי ימים מקדםפרקי מסע מרתקים החושפים בפניהקורא את כל תהליך הקמתה שלישיבת תומכי תמימים מגדל העמק,‏והשתלשלות ייסודה של קהילת חסידיחב"ד במגדל העמקכל הפרטים אודות החזון הגדול והיוזמהשל הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א- רבה של מגדל העמק ונשיא מוסדותמגדל אור כ שלבי היצירה וההקמהכ חבלי הלידה וימי הבראשית כ בנייןהתפתחותה והתבססותה של ישיבתתומכי תמימים - ליובאוויטש במגדלהעמק כ עד לימי התנופה וההצלחהבהיווסדות קהילה רחבה ומרכזית שלחסידי חב"ד שהתבססה במגדל העמק,‏המאגדת תחתיה כיום רשת מוסדותרחבה ובתי חינוך לתפארת

תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎4‎

ומכתבים שנשלחו אל הנהלת מוסדות מגדל אור ואל התלמידיםהשלוחים בישיבה,‏ אשר נדפסים כאן ורואים אור בפרסום ראשון.‏ליקוט החומר ועריכתו נעשה ע''י אבי החתן הרה"ח ר'‏ שמואל שיחי'‏הניג ועל אחריותו בלבד.‏התודה והברכה לסב החתן הגה"ח ר'‏ יצחק דוד שיחי'‏ גרוסמן שנדבהרוחו לשאת בעול הוצאות הדפסת התשורה לכבוד החתונה.‏ ישא ברכהמאת ה'‏ ויהא רעוא מקמי שמיא שזכותו הגדולה של הרבי וזכות זיכויהרבים והפצת מעיינות החסידות תעמוד לו ולרעייתו החשובה מנב"תהרבנית אסתר תחי'‏ ולכל הנלווים אליהם,‏ להתברך ממעון הברכות בכלמילי דמיטב בשפע ברכה והצלחה,‏ ויזכו לראות ולרוות נחת דקדושהמכל יוצאי חלציהם היקרים בבריות גופא ונהורא מעליא מתוך חדוותהנפש והרחבת הדעת לאורך ימים ושנים טובות.‏7

מכתב הרבי להרב והרבנית גרוסמן לרגל בואם בקשרי שידוכין9

10מכתב הרבי להורי החתן לרגל בואם בקשרי שידוכין

מכתב הרבי לרגל נישואי הורי החתן11

12מכתב הרבי להורי הכלה לרגל נישואיהם

- מבוא -מהפכה רוחנית במגדל העמק= ‏=קריאה מפתיעה -הדבר אירע באחד מימי חג הסוכות תשכ"ט,‏ כ"ק האדמו"ר רבי משה מרדכימלעלוב זצוק"ל פונה מיוזמתו האישית ומבקש לקרוא אליו את חסידו הנאמןהקשור אליו בכל נפשו.‏היה זה הרב יצחק דוד גרוסמן,‏ שהיה אז אברך צעיר שאך בקושי מלאו שניעשורים בחייו.‏כשנכנס הרב יצחק דוד אל הקודש פנימה,‏ פונה אליו האדמו"ר בחיוך מלבבשופע אהבה וחיבה,‏ ובפיו בקשה מפתיעה ובלתי צפויה בעליל.‏ ‏"איצ'ה דוד",‏קרא לו רבו בכינוי החיבה שהיה שגור בפיו,‏ ‏"אפשר קענסטו אראפ פארן אוןזעהן וואס דו קענסט אויפטאהן אין מגדל העמק"‏ ‏)שמא תוכל לנסוע ולראותמה אתה יכול לפעול במגדל העמק(.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎14‎הייתה זו הפעם הראשונה בה שמע הרב גרוסמן את צמד המילים ‏"מגדלהעמק".‏ הוא לא ידע מה זה,‏ אם זה שם עיר,‏ יישוב או אדם.‏ כשיצא התחיללהתעניין במקום ובמתרחש בו.‏ התברר לו שזהו אחד המקומות הקשים ביותרבארץ.‏ מגדל העמק,‏ כך גילה,‏ היא עיירה שהוקמה מריכוז של כמה מעברותשנותרו בגליל ומצב החינוך בה ירוד ומחריד.‏

כחסיד נאמן לא שאל שאלות,‏ הוא שב לביתו ומודיע לאשתו ‏"אנו עובריםלגור במגדל העמק,‏ כך הורה הרבי!..."‏ הרבנית אסתר,‏ אשת החיל,‏ בתו שלהמשפיע החבד"י הבלתי נשכח הרה"ח ר'‏ דוב בעריש רוזנברג זצ"ל מלוד,‏שגדלה בבית של מסירות נפש לתורה וליראת שמים,‏ חדורה ברוח השליחותמבית אבא,‏ הביעה תיכף את נכונותה לעזוב הכל וללכת אחרי בעלה אל ארץ לאזרועה,‏ למגדל העמק שלא הייתה אלא שממה ועזובה רוחנית נוראה".‏= ‏=חברה קדישא בדיסקוטק -משפחת גרוסמן הצעירה,‏ שכללה אז את הרב,‏ הרבנית והבת הבכורה חיהרבקה בת שלושת החודשים,‏ אורזת את מיטלטליה ומצפינה לעמק יזרעאל אלהעיירה מגדל העמק הרחוקה.‏הרב גרוסמן הגיע לעיירה חדור כל כולו ברוח של מסירות נפש עבור חינוךוהפצת תורה ויהדות,‏ אותה רכש בבית אבא אצל אביו הגאון רבי ישראלגרוסמן זצ"ל - ראש ישיבת ‏"תומכי תמימים - ליובאוויטש"‏ בלוד ובכפר חב"ד,‏שהקדיש רבות בחייו ופעל נצורות לקרב נפשות ישראל לאביהם שבשמים.‏בעקבותיו צעד גם הוא,‏ ונדד הרחק אל עיירת הפיתוח מגדל העמק,‏ לפעולבה להפיץ תורה ולקרב שם יהודים ליהדות.‏ כיום הדבר מקובל ושגרתי בקרבהציבור החרדי,‏ אך באותם ימים,‏ לא היה זה מקובל כלל ועיקר,‏ ואדרבא,‏ היו אףכאלו שלנוכח הצעד מרחיק הלכת שעשה,‏ התבטאו אז נגדו בחריפות:‏ ‏"אשריהאיש אשר לא הלך בעצת רשעים".‏‏"כשהגעתי בפעם הראשונה למגדל העמק",‏ שב הרב גרוסמן אל ביקורהבכורה שלו במקום,‏ ‏"הייתי נאיבי.‏ רציתי לפגוש את הצעירים.‏ שאלתי עובריםושבים,‏ איפה בית המדרש כאן,‏ איפה הישיבה.‏ כולם משכו בכתפיהם.‏ לאהבינו מה אני רוצה מהם.‏ אין כלום,‏ הם ענו לי.‏ אין כאן שום בית מדרש ושוםישיבה.‏ אז איפה אני אוכל למצוא את הנוער?‏ שאלתי בתמימות.‏ והם ענו לי,‏בדיסקוטק.‏ האמת היא שעד אז לא שמעתי את המילה הזאת ולא ידעתי איךלהגות אותה,‏ אך היה ברור לי שאני הולך לשם כדי לפגוש את הנוער".‏‏"בירור קצר הספיק לי כדי לדעת היכן ממוקם אותו דיסקוטק,‏ ושמתי פעמיהישר לשם.‏ נכנסתי למקום.‏ זו הייתה שעת לילה והמקום היה עמוס בצעירים.‏15

הם היו בהלם,‏ היו בטוחים שמישהו מת בחוץ ואני מחברה-קדישא,‏ מחפשמניין.‏ נכנסתי פנימה ובמקום השתרר שקט מתוח.‏ אף אחד לא פצה פה ואישלא ידע לנחש מה עומד לקרות פה.‏ הבטתי ימינה ושמאלה וראיתי מגודלישיער,‏ עם קוקו ארוך,‏ וקעקועים.‏ זה היה נראה כמו פתחו של גיהינום,‏ אבל אניידעתי שאלו נשמות יהודיות שמחכות רק לי.‏‏"ביקשתי להפיג את המתח,‏ אך המילים הראשונות שיצאו מפי,‏ הממויותר את כולם.‏ אמרתי להם,‏ חבר'ה,‏ אני רוצה לבוא לגור פה.‏ הם הביטו זהבזה בתימהון שהלך וגדל ואז כמה מהם שאלו,‏ כמו במקהלה:‏ השתגעת?‏ איןלך מה לעשות רק לעזוב את ירושלים ולבוא לכאן?‏ לא נבהלתי.‏ אמרתי,‏ כן,‏אני רוצה להיות אתכם.‏ הקרח הפשיר לאט לאט והתחלנו לשיר.‏ הם לחצו ליידיים ובעיניים שלהם ראיתי שיש זיק כבוי שמתחיל להידלק.‏ הבטחתי להםשאחזור.‏‏"אינני יודע מה היה שם כשעזבתי את המקום,‏ אבל אני עצמי הייתי רציניביותר בהחלטתי.‏ התחלתי לפקוד את המקום מדי ערב.‏ בתוך הדיסקוטק היהחדר צדדי שהפך תוך זמן קצר לחדר שלי.‏ בכל ערב,‏ עם בואי היו מפנים אותולמעני.‏ הייתי יושב שם והחבר'ה היו נכנסים,‏ אחד אחרי השני,‏ מתייעצים עמי,‏אומרים את אשר על לבם.‏ ואני מחזק,‏ מעודד,‏ מכוון,‏ בסייעתא דשמיא".‏= ‏=המשימה הבאה - לכבוש את הנוער -שיחות הנפש בחדר האפל במועדון,‏ הוליכו את הרב גרוסמן אל המשימההבאה.‏ לכבוש את הנוער הצעיר ולהחדיר בהם יהדות.‏נקודת הציון הגיאוגרפית שבה מצוינת תפנית זו הוא בית הכנסת האשכנזיבעיר.‏ נטול כל אמצעים משלו,‏ נעזר אז הרב גרוסמן בחסותם של שני ארגונים.‏ארגון ‏'תל"ת'‏ ‏)תנועה להפצת תורה(‏ מימן חלק מהמחייה ושיגר כמה אברכיםלתגבורת וארגון הפעילים ‏'יד לאחים'‏ מימן את ההוצאות,‏ תמורת כרטיסיותשל אוטובוסים וכיוצא באלו.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎16‎ב'בית הכנסת הגדול'‏ שבעיירה,‏ שכן הכולל שהאברכים היו לומדים בו חצייום ובמחצית היום השנייה עסקו יחד עם הרב גרוסמן בקרב הנוער.‏

לארגון שהקים לפעילות בקרב הנוער,‏ קרא הרב גרוסמן כבר אז בשם‏'מגדל אור'.‏ הוא נקט בדעה כי מגדל העמק זהו מגדל שמצוי בעמק,‏ בחשכה.‏ובתוכניתו היה להפוך את החושך לאור.‏ראש המועצה דאז,‏ צבי אלדרוטי,‏ שלימים הפך,‏ כמו כולם,‏ לידיד נפשו שלהרב גרוסמן,‏ התייחס אז בחשדנות רבה לאברך החרדי החדש ‏'הצד'‏ נפשותבקרב הילדים ובני הנוער בעיירה,‏ בטוח היה כי מאחורי פעילותו עומדיםמניעים פוליטיים.‏הדבר לא מנע את מגמת ההתפשטות של פעילות הנוער שהחלה צוברתתאוצה.‏ בכל שכונה היה הרב גרוסמן וצוות האברכים שלרשותו משתלטיםבחשאי על המקלט והופכים אותו לסניף של פעילות נוער.‏ וכך,‏ תוך זמן קצרהיו לו ארבע מאות ילדים,‏ בנים ובנות,‏ שנטלו חלק בפעילות שלו.‏כמו טופח על מנת להטפיח,‏ ביקש הרב גרוסמן לנצל את המומנטום שלההתעוררות שהחלה להופיע מתוך מגמה לנתב את הניצוצות הנדלקים לטובתרישום מסודר למוסדות חינוך תורניים.‏בעקבות פעילות ‏'מגדל אור'‏ של אז,‏ בשנת תש"ל,‏ שנה וחצי בלבד לאחרבואו לעיירה.‏ כבר החל לראות נבטים של הצלחה מסחררת.‏ עשרות רבות שלנערים ונערות נשלחו על ידו ללמוד במוסדות תורניים בירושלים ובני ברק,‏כאשר הרב גרוסמן אישית מטלטל עם כל אחד מהם באוטובוסים שעות רבותכדי להביא אותם בעצמו אל מוסדות החינוך שיקלטו אותם תחת חסותם.‏= ‏=ההכתרה לרבנות -יחד עם פעילותו בקרב הנוער,‏ לא זנח הרב גרוסמן את כלל הציבור,‏ הואנשא בקביעות דרשות נלהבות בבית הכנסת האשכנזי בעיר,‏ והפיח בקרבהמתפללים טללי תחיה רוחנית לעודדם ולחזקם באמונה ובקיום המצוות.‏בהרצאותיו המרתקות הצליח לסחוף את קהל השומעים ולכבוש את לבם.‏ עדמהרה עלה כוכבו ושמו נישא בהערצה בפי כל.‏ אנשים רבים הילכו שבי אחריוונהרו לשמוע את דרשותיו המלהיבות.‏17

תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎18‎בעקבות המהפכה הרוחנית העמוקה שחולל במקום,‏ התעוררה הדרישהמצד התושבים להכתיר את האברך הצעיר והנמרץ לרבה של העיירה,‏ הרעיוןתפס תאוצה רבה,‏ וכך ביום ל'‏ סיון תש"ל הוכתר הרב גרוסמן לרבה הראשישל מגדל העמק.‏ בטקס קבלת הפנים שנערך לכבודו ברוב פאר והדר באולמי‏"בית גיל",‏ השתתפו הרבניים הראשיים וגדולי ישראל,‏ כאשר רבים מבניהנוער הצעיר פורצים בריקודים סוערים סביב המכונית שהסיעה אותו למעמדההכתרה.‏

- פרק ראשון -ערש לידתה של ‏"מגדל אור"‏= ‏=הרעיון קורם עור וגידים -חמש שנים לאחר בואו של הרב יצחק דוד גרוסמן להתגורר במגדלהעמק בשליחות רבו,‏ בעקבות המהפכה הרוחנית הגדולה שחולל בעיירה,‏הופיעה סנונית ראשונה המבשרת את ערב לידתה של האימפריה הגדולה‏"מגדל אור"‏ שהרב גרוסמן הקים במגדל העמק בעשר אצבעותיו,‏ אשרלימים הפכה לקרית חינוך ענקית המאכלסת בתוכה עשרות מוסדות,‏בקומפלקסים אדירי ממדים,‏ רשת מסועפת של מוסדות תורה חינוךוחסד שאין להם אח ורע בעולם כולו.‏בשלהי שנת תשל"ב,‏ בהמשך לפעולותיו הכבירות בעיירה,‏ הגיע הרבגרוסמן למסקנה,‏ כי אם חפץ הוא למשוך את בני הנוער לחינוך תורניולהנחיל להם את מורשת היהדות המקורית,‏ אין לו כל ברירה אחרתכי אם להקים במקום מוסדות חינוך משלו.‏ החלום שלו היה להקיםעבורם קריית נוער.‏ קריה כזו שתהיה מקום לילדים שזקוקים לאהבה.‏כאן הם יקבלו אהבה וחינוך יהודי.‏ בהכירו מקרוב את הנוער הצעיר,‏ ידענכונה כי אם יינתן להם טיפול טוב ויאמץ אותם בחום וברגש במסגרתפנימייה מלאה,‏ הם יכולים לצאת בנים גאים לעם היהודי ותלמידיחכמים מובהקים.‏19

20‏"בברכת הצלחה בהפצת היהדות ובהגנה על קיומה‏)כולל - ביטול ועקירת הגזירה ד"מיהו יהודי"(‏ ולבשו"ט בזה"‏

הרעיון שבה את לבו והוא נסע לראשונה לארה"ב כדי לגייס כספיםבעזרת ידידים לטובת הגשמת החלום הזה.‏= ‏=עידוד וברכה מהרבי -בתקופת שהותו בארה"ב,‏ התקבל הרב גרוסמן ל'יחידות'‏ אצל הרבימליובאוויטש,‏ ביחד עם רעייתו הרבנית אסתר,‏ ושהה אצלו בחדר למעלהמשעתיים.‏ בכל משך השיחה הארוכה התפעל הרב גרוסמן לשמוע אתהרבי מתעניין בפרטי פרטים על כל הנעשה במגדל העמק,‏ כאילו הרביביקר שם בעצמו ויודע מקרוב על כל המתרחש שם עד לפרטים הקטניםביותר.‏באותו מעמד גולל הרב גרוסמן בפני הרבי את תוכניתו להקים ישיבהלצעירים במגדל-העמק.‏ בתגובה ציין הרבי שבדור שלנו תפקידו העיקרישל הרב בעירו הוא לקרב את הנוער לדרך התורה והמצוות ולטפל בחינוךהבנים והבנות,‏ כנאמר ‏"והשיב לב אבות על בנים"‏ ומפרש רש"י ‏"עלידי בנים".‏ הרבי הוסיף והאציל את ברכתו הקדושה להקמת ‏"מתיבתא"‏ו"ישיבה קטנה"‏ במגדל-העמק.‏לאחר ששב ממסעו למטרת גיוס כספים בחו"ל,‏ רכש הרב גרוסמן דירהברחוב זבולון במגדל העמק שלתוכה אסף שמונה-עשרה ילדים מהבתיםהקשים ביותר בצפון כולו,‏ והקים בעבורם ‏"מתיבתא"‏ לצעירים.‏ היו אלוילדים ממגדל העמק,‏ מבית שאן,‏ מקריית שמונה,‏ מהתענכים ומטבריה.‏מי שטיפל בהם היוהרב גרוסמן ורעייתוועוד זוג מורים.‏כשהם נחושיםבלבם בהחלטהשכל אחד מ-‏‎18‎הפרחים שהופקדובידם יהפוך למנהיגבבוא היום.‏21הרב גרוסמן עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים

‏"במשך כל אותה שנת לימודים חיינו יחד איתם".‏ נזכר הרב גרוסמןבאותם ימי בראשית,‏ ‏"היינו כמו משפחה אחת מורחבת.‏ היינו אוכליםאיתם יחד בשבתות,‏ מטפחים אותם,‏ מגדלים אותם עקב לצד אגודל.‏במהלך אותה שנה רעייתי ילדה,‏ וחרף כל המורכבות הכרוכה בכך היינודבקים במטרה.‏ חלפה רק שנה אחת ולנגד עינינו ראינו שמהפכה שלממש קורמת לה עור וגידים.‏ לא ניתן היה להשוות את הילדים הללולמצב בו הם היו בעת כניסתם אלינו.‏‏"החלום שלנו התגשם בסייעתא דשמיא מופלאה.‏ קנינו עוד דירהוהכפלנו את כמות התלמידים.‏ לאט לאט,‏ נוספו עוד ועוד תלמידים עדשהרשת הלכה והתרחבה".‏= ‏='יחידות'‏ אצל הרבי -הצעד הבא במסגרת פעילות החינוך המתגלגלת,‏ היתה פתיחת ‏"ישיבהקטנה"‏ עבור אותם נערים שסיימו את לימודם ב"מתיבתא".‏ הרב גרוסמןרכש דירות נוספות כדי לשכן בהם את התלמידים ולהכיל בתוכם אתחדרי הלימוד.‏ הצוות החינוכי גדל אף הוא בהתאם.‏באותה תקופה נסע הרב גרוסמן לארה"ב,‏ ובאור לכ'‏ שבט תשל"גבשעת לילה מאוחרת נכנס אל הקודש פנימה ליחידות אצל הרבי.‏ הרביקיבל אותו בחיבה ובאהבה גדולה ושוחח עמו במשך למעלה משעה,‏בין הדברים אמר לו שהוא נהנה מאוד מעבודתו במגדל העמק וצריךלראות להמשיך ולחזק את העבודה שם,‏ ואף הורה לו שישתדל לרכושאת כל השיכונים של הרחובכדי שישמשו עבור מוסדותחינוך לתלמידים.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎22‎שנה אחר כך,‏ בחודשאייר תשל"ד,‏ בעת שהותובארה"ב,‏ התייצב הרבגרוסמן שוב ליחידות אצלהרבי.‏ במשך שעה ארוכה

שוחח עמו הרבי במגוון רחב של נושאים,‏ כשהוא מטיל על שכמומשימות רבות.‏ הרבי התעניין בהרחבה בכל הנוגע להתפתחות מוסדות‏"מגדל אור"‏ והתלמידים הלומדים שם.‏ באותה יחידות ביקש הרבי מהרבגרוסמן לדאוג למנות רבנים בערי ישראל בכל הצפון מקרב חסידי חב"דבוגרי תומכי תמימים.‏ כמו כן ביקש ממנו הרבי לפעול לביטול הגזירההנוראה של ‏"מיהו יהודי".‏ באותה שיחה גם דיבר עמו הרבי על נושאהמקוואות ועל נושא קירוב העולים החדשים,‏ ובעיקר דיבר על העניין שללחזק ולהרחיב את מוסדות החינוך של ‏"מגדל אור".‏לאחר שובו של הרב גרוסמן לארץ הקודש,‏ התקבל אצלו מכתבמהרבי בחתימת יד קדשו,‏ וזה לשון המכתב:‏ב"ה,‏ תחילת חודש תמוז,‏ חודש הגאולה,‏ ה'‏ תשל"דברוקלין,‏ נ.י.‏הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו'‏מו"ה יצחק דוד שי'‏שלום וברכה!‏נתקבל המכתב.‏ ‏]וכאן מוסיף הרבי בכתב יד:[‏ ‏"בהמשךלשיחתנו בעל פה,‏ ובטח יודיע באם יהי'‏ המשךלהביקור.‏ ות"ח".‏‏)וכאן ממשיך המכתב בארוכה בעניין ימי הגאולה י"ב -י"ג תמוז,‏ גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר,‏ ובעניין גודל זכותוהצלחת העוסק עם הרבים והציבור(‏בברכת הצלחה בכל האמורומתוך שמחה וגאולה מכלדברים המונעים בזה ומבלבליםובברכת חג הגאולהמנחם שניאורסאהן23

‏"בהמשך לשיחתנו בעל פה,‏ ובטח יודיע באם יהי'‏ המשך להביקור.‏ ות"ח"‏25

= ‏=מעמד הנחת אבן הפינה -בחודש מנחם אב תשל"ה,‏ התקיים מעמד רב-משתתפים של חגיגתהנחת אבן הפינה לישיבת ‏"מגדל אור"‏ במגדל העמק,‏ לקראת האירועהגדול התקבל אצל הרב גרוסמן מברק מהרבי,‏ וזה לשון המכתב:‏לכל המשתתפים בחגיגת הנחת אבן הפינה דישיבתמגדל העמק,‏ שליט"א,‏ שלום רב וברכה מרובה.‏יהי רצון שבקרוב יוגמר הבנין כולו וימלא תלמידיםולומדי תורתנו תורת חיים,‏ לימוד המביא לידימעשה - קיום מצותיה,‏ ומתוך מנוחה אמתית,‏כי תורה הנקראת חומה תגן על עמנו בכל מקוםהמצאם,‏ ובמיוחד בארצנו אשר עיני הוי'‏ אלקינושם תמיד.‏ שומר ישראל אשר לא ינום ולא ישן.‏ויפעול ישועות בקרב הארץ,‏ ויעודד וירים רוחבני ישראל למקטנם ועד גדולם,‏ ויקויים היעוד:‏וישבתם לבטח בארצכם והייתי לכם לאלוקיםואתם תהיו לי לעם ואלך אתכם קוממיות.‏בכבוד ובברכת הצלחה ולבשורות טובות בכל האמורמנחם שניאורסאהןתשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎26‎

מברק מהרבי לרגל חגיגת הנחת אבן הפינה של ישיבת ‏"מגדל אור"‏ במגדל העמק27

- פרק שני -פנייה להנהלת תומכי תמימים= ‏=השלב הבא - התחבטות ולבטים -היה זה בקיץ תשל"ז.‏ למפעלו התורני של הרב יצחק דוד גרוסמן רבהשל מגדל העמק יצא שם ומוניטין למרחוק,‏ כ-‏‎300‎ בני נוער מכל העדותוהשכבות השונות למיניהם מצאו כאן את מסגרתם,‏ החל מבית ספריסודי וכלה בישיבה קטנה.‏ ההתפתחות היתה עצומה ורבת מימדים,‏ אולםבד בבד,‏ זה עתה כבר חלפו להם שלוש שנים מיום הקמת הישיבה קטנה,‏מחזור ראשון של התלמידים עמד לסיים את ה'ישיבה קטנה'‏ והתקייםבהם הכתוב ‏"ויגדלו הנערים".‏ הוחל לחוש הצורך בפתרון להקמת שלבנוסף - ‏'ישיבה גדולה',‏ שתהווה מסגרת המשך למסיימי הישיבה קטנהבמקום.‏ אשר על כן התעוררו מעתה ספיקות היכן ימשיכו התלמידיםללמוד ב"ישיבה גדולה".‏הרב גרוסמן התלבט בעניין זה רבות,‏ היות ואותה קבוצת תלמידיםהמונה 18 בחורים,‏ כבר לומדים יחדיו באותו מקום במשך חמש שניםרצופות,‏ ומן הראוי להביא להם איזושהי התחדשות בשלב זה של ישיבהגדולה.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎28‎השאלה שהתעוררה היתה,‏ מצד אחד כדאי לשלוח אותם לישיבותגדולות במקומות אחרים,‏ אלא שאז ייווצר חשש רציני האם אכן יצליחו

להחזיק מעמד שם,‏ כי הלא אותם תלמידים התחנכו וגדלו כאן במגדלהעמק בישיבת ‏"מגדל אור"‏ ששימש להם כבית וכמשפחה ממש,‏ והםקשורים בלב ונפש למקום,‏ עתה אם יעברו ללמוד במקומות אחרים,‏ לאורהניסיונות הקשים העוברים עליהם,‏ חלק מהם עלולים לעבור משבר קשהולנטוש את הכל.‏ מאידך גיסא אולי כדאי לפתוח עבורם ‏"ישיבה גדולה"‏במגדל העמק,‏ ולמצוא דרך להביא לישיבה פנים חדשות שיפיחו בה רוחשל התחדשות בכדי ליצור מצב של רענון לתלמידים הוותיקים.‏= ‏=הכרעת האבא - רק חב"ד!‏ -התקיימה התייעצות מה לעשות כדי שהתלמידים ימשיכו במסגרתישיבתית ויגדלו כתלמידי חכמים ומקיימי מצוות בהידור.‏ הרב גרוסמןפנה אל אביו הגאון רבי ישראל גרוסמן ונועץ עמו בדבר,‏ רבי ישראל טעןבלהט,‏ שהתלמידים הללו העוברים ניסיונות קשים מבית ומחוץ,‏ הדרךהיחידה להחזיק אותם שיוכלו להתגבר על הכל ולהמשיך להיות תלמידיחכמים ועובדי ה',‏ היא לחנך אותם בדרך החסידות.‏ אין כמעט אפשרות- טען רבי ישראל באוזניי בנו - שהם יהיו חסידי קרלין או ויז'ניץ,‏ ומכיווןשלדעתי הם צריכים להיות חסידים כנ"ל,‏ לכן הצעתי היא לקרב אותםלחסידות חב"ד!‏לאור דברים אלו,‏ החליט הרב גרוסמן,‏ כי אכן הטוב והנכון ביותר הואלשלוח את התלמידים ללמוד בישיבת ליובאוויטש שבכפר חב"ד.‏ אשרכידוע,‏ נושא הקירוב חרוט על דגלם,‏ ובהתאם לכך,‏ במוסדות החינוךשל חב"ד התקבלו בחום ובאהבה בני נוער רבים מקרב אותן משפחותשהתקרבו ליהדות.‏ לפיכך אין עצה יותר טובה מזו,‏ מאשר לשלוח אתהתלמידים ללמוד בישיבה בכפר חב"ד,‏ ישיבה זו תהווה בעבורם מסגרתמתאימה,‏ בה יצליחו להשתלב עם שאר התלמידים,‏ ולהצליח בלימודם.‏עם קבלת ההחלטה,‏ פנה הרב גרוסמן אל הנהלת ישיבת תומכיתמימים המרכזית,‏ בבקשה שייאותו לקבל את התלמידים בישיבהשלהם.‏ בעקבות הפנייה שלחו הנהלת הישיבה בכפר חב"ד למגדל העמקאת הרב מאיר צבי גרוזמן - ששימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים בכפרחב"ד,‏ כדי לעמוד מקרוב על מצב התלמידים ולראות במה מדובר.‏29

= ‏=דיווח לרבי אודות ההצעה -הרב גרוזמן שב מביקורו,‏ ודיווח על התרשמותו החיובית מןהתלמידים,‏ אולם הביע את הסתייגותו בכך שהתלמידים שם מתחנכיםכבר זמן רב בשיטה הליטאית,‏ לפיכך מסופק הוא אם יצליחו להשתלבבאווירה החבדי"ת אצלם בישיבה.‏ אך מאידך גיסא מדובר בקבוצה דיגדולה של תלמידים,‏ ובאם יקבלו אותם לישיבה ויצליחו להיקלט בהכראוי,‏ ישנו סיכוי סביר שהסדר זה יהיה באופן קבוע מידי שנה שישלחואת התלמידים ממגדל העמק לישיבה בכפר חב"ד,‏ והדבר יביא לתגבורתניכרת לישיבה.‏הרב אפרים וולף מזדרז לדווח על כך לרבי,‏ וכך הוא כותב לו:‏ב"ה.‏ ז"ך תמוז תשל"זכ"ק אדמו"ר שליט"אהרב גרוסמן ממגדל העמק פנה שרוצה לשלוחלישיבה בכפר חב"ד 15-17 תלמידים בגילאי 17.כנראה שבדעתו היה לפתוח בעצמו ישיבה גדולה,‏אבל לעת עתה עוד לא מוכן לכך.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎30‎ר'‏ מאיר צבי גרוזמן ביקר אתמול במגדל העמק ואמרשהתלמידים שם מתחנכים בדרך של הישיבותהליטאיות באופן הלימוד,‏ בתפילה,‏ בלבוש וכו',‏באופן כללי הם תלמידים טובים,‏ אבל חוששמהמעבר שלהם לישיבה חסידית שלא יפעל אצלםשבירה מסויימת.‏ באם עניין העברת התלמידיםממגדל העמק יהיה בהצלחה,‏ יש סיכויים שנוכללקבל משם כל שנה מספר ניכר של תלמידים.‏לדברי רמ"צ גרוזמן הפנימיה של התלמידיםבישיבה במגדל העמק היא מפוארת מאוד.‏‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 172.(‏]אפרים וולף[‏

לאחר אסיפה ודיונים בנושא,‏ התקבלה החלטה בקרב הנהלת ישיבתתומכי תמימים המרכזית,‏ שלא לקבל את תלמידי הישיבה קטנה של‏"מגדל אור"‏ אליהם לישיבה,‏ מפאת חוסר התאמה.‏= ‏=הצעה חדשה - תגבורת לישיבה -בעקבות התשובה השלילית,‏ העלה הרב גרוסמן הצעה חדשה:‏ להקיםזמנית לאותם בחורים,‏ מסגרת של ‏"ישיבה גדולה"‏ במגדל העמק למשךשנה,‏ ולבקש מהנהלת הישיבה בכפר חב"ד לשלוח אליהם לתקופת-מהמספר תלמידים מהישיבה בכפר חב"ד אל הישיבה הגדולה שתיפתחבעונת הלימודים הקרובה,‏ במטרה שאותם בחורים יפעלו להשפיע עלסביבתם וישרו בקרב התלמידים בישיבה אווירה חסידית לוהטת.‏ הללויקרבו את התלמידים ב"מגדל אור"‏ לרוח חב"ד,‏ ויכינו אותם להיותראויים להיכנס לישיבה בכפר-חב"ד לקראת שנת הלימודים הבאה.‏בכדי לשכנע את הנהלת הישיבה בכפר חב"ד להסכים להצעהלשלוח בחורים מישיבתם ללמוד במקום כזה אשר בו צוות הרמי"םוהתלמידים אינם משתייכים לחסידות חב"ד,‏ ולנתק אותם מסביבתםהטבעית שרגילים בה באווירה החבדי"ת של ישיבת ליובאוויטש בההם לומדים עתה,‏ בא הרב גרוסמן בדברים עם אביו הגאון רבי ישראלגרוסמן ששימש אז כראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד,‏וביקש ממנו להשפיע על הנהלת הישיבה בכפר חב"ד שתיאות להיענותלהצעה זו.‏= ‏=הקרבה אישית למען התלמידים -הגאון רבי ישראל גרוסמן כינס תיכף את ישיבת ההנהלה של ישיבתתומכי תמימים המרכזית,‏ והפעיל את כל כובד משקלו לשכנע אותםלשלוח קבוצת תלמידים לישיבה הגדולה החדשה שתיפתח במגדלהעמק,‏ הוא הסביר בלהט שאין קירוב והצלה יותר גדולה מאשר לחזקאת התלמידים הללו שבאים מבתים קשים וכבר למדו שנים בישיבה,‏וחובה עלינו להמשיך להחזיקם ולעודדם שילכו בדרך התורה והחסידות.‏31

‏"אני גם מציע בזה"‏ פנה רבי ישראל נרגשות אל המשתתפים ‏"שאחדמחברי ההנהלה הרוחנית שיושבים כאן יקום עתה וייטול על עצמולשמש כראש ישיבה בישיבה החדשה".‏בחדר השתררה שתיקה.‏כעבור רגע הזדקף רבי ישראל על עומדו והפר את השתיקה,‏ הואהכריז בקול באוזניי הנאספים:‏‏"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש.‏ אני אישית מקדיש אתעצמי למען מטרה חשובה זו!".‏היתה זו בעבורו הקרבה ומסירות שאין כדוגמתה,‏ לעזוב את תפקידוהקבוע כראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד וכמורה צדק קבועבירושלים,‏ ולהרחיק נדוד עד לעיר הצפונית מגדל העמק בסביבה זרהבקרב יהודים פשוטי העם.‏ אולם לא איש כרבי ישראל יירתע מכל אלה,‏כאשר אך ראה כי בכך יעזור לחניכי ‏"מגדל אור"‏ למצוא את מקומםבעתיד בישיבה ראויה עבורם שבה יוכלו להתקדם בלימוד ובעבודתהשם,‏ ראה בזה אתגר קדוש.‏אך יחד עם זאת גם הציב בפני חברי הנהלת תומכי תמימים המרכזיתתנאים בדבר,‏ שבאם ההצעה תתקבל,‏ אזי הישיבה במגדל העמק תקראסניף של הישיבה בכפר חב"ד,‏ ובנוסף הישיבה בכפר חב"ד גם תשתתףבעול ההוצאות של התלמידים שהם שולחים לשם.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎32‎= ‏=השאלה מופנית לרבי להכרעה -הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית נדרשה לדון ולהחליט בדבר,‏אמנם ההצעה הוטבה בעיניהם באופן כללי ונראתה להם נכונה,‏ אךמאידך גיסא עלתה הטענה שבאם הישיבה במגדל העמק תחשב כסניףשל הישיבה בכפר חב"ד,‏ אזי לקראת שנת הלימודים שלאחריה הםייאלצו לקבל אליהם לישיבה את כל התלמידים הלומדים שם,‏ ולאבטוח שכולם אכן יהיו מתאימים וראויים להיכנס ללמוד בישיבה בכפרחב"ד.‏

הרב אפרים וולף משגר לרבי מכתב,‏ בו הוא כותב לו על ההתחבטותשל ההנהלה בעניין,‏ וזה לשון מכתבו:‏ב"ה.‏ י"א מנחם אב תשל"זכ"ק אדמו"ר שליט"אבהמשך להצעת ר'‏ יצחק דוד שי'‏ גרוסמן שכתבנובזמנו שהציע לשלוח כיתת תלמידים מהישיבהבמגדל העמק לישיבה בכפר חב"ד,‏ ההצעה לאנתקבלה כי לא הסכימו לכך,‏ הציע ר'‏ ישראל שי'‏גרוסמן שהישיבה בכפר חב"ד תשלח 3-4 תלמידיםלמגדל העמק שיכניסו בתלמידים שם רוח שלחסידות וכו',‏ והוא בעצמו,‏ ר'‏ ישראל גרוסמן,‏ גםיהיה נוכח בישיבה שם במשך כל השבוע ויכין אתהתלמידים שבמשך שנה יוכלו להתקבל לישיבהבכפר חב"ד.‏ אחד התנאים שלו הם שהישיבה במגדלהעמק תקרא סניף של הישיבה בכפר חב"ד,‏ ושאנונשלם סך 10,000 ל"י לחודש עבור ההוצאות שם.‏שאלת ההנהלה בכפר חב"ד היא,‏ שבאם זה יקראסניף של כפר חב"ד,‏ יצטרכו לאחר השנה לקבל את כלהתלמידים שלומדים שם,‏ והשאלה היא אם כולם יהיואכן מתאימים לישיבה בכפר חב"ד.‏ כן ישנה שאלתהכספים שבזה,‏ ובכלל יצטרכו לערוך חוזה מה תתןהישיבה במגדל העמק ומה אנו ניתן.‏ ועיקר השאלההיא אם תהיה לכך הסכמה מכ"ק אדמו"ר שליט"א.‏33לדברי ר'‏ יצחק דוד גרוסמן,‏ מספר התלמידים במגדלהעמק במחזורים האחרונים גדל,‏ ולפי זה באם יעברוהתלמידים לאחר מכן לכפר חב"ד יגדל מספרהתלמידים בכפר חב"ד.‏‏]אפרים וולף[‏‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 176.(

- פרק שלישי -תנודות ותהפוכות בהקמת הישיבה= ‏=ההתנגדות אצל הרמי"ם -בסופו של דבר נענתה הנהלת הישיבה בכפר-חב"ד בחיוב לבקשה,‏וכפי המדובר התכוננו לשלוח מספר בחורים מכפר חב"ד ללמוד ב"ישיבהגדולה"‏ שתפתח במגדל העמק.‏ אלא שבינתיים חלו תמורות שהביאולמפנה רציני בכל הפרשה.‏ צוות הרמי"ם בישיבה ששמעו על התוכנית,‏הביעו התנגדות נמרצת לרעיון שהתלמידים ימשיכו את לימודם בישיבהחסידית,‏ והחלו להרעיש עולם ומלואו כדי לבטל את התוכנית.‏ הם לאהיססו לפנות אל גדולי ישראל בבני ברק ולהזמין את הרב גרוסמן לדיןתורה אצלם בעניין זה.‏הרמי"ם טענו נחרצות,‏ שכל הבעיה שהתעוררה היא שזקוקים ליצורעבור הבחורים אווירה של התחדשות,‏ לאחר חמש שנים של לימודבצוותא באותו מקום ועם אותם חברים,‏ לפיכך הם מציעים להקיםעבורם ‏"ישיבה גדולה"‏ ביישוב כפר-יונה שמיקומו יותר קרוב למרכזהארץ,‏ והם מתחייבים להביא אל הישיבה פנים חדשות,‏ תגבורת שלבחורים מישיבות פוניבז'‏ וסלבודקה כדי לחזק את התלמידים.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎34‎גדולי ישראל הסכימו עם הצעת הרמי"ם והורו לרב גרוסמן לעשותכדבריהם,‏ הרב גרוסמן קיבל את פסק הדין ותיכף החל בתוכנית להקים

את הישיבה בכפר יונה.‏ תוך זמן קצר השיג מבנה לישיבה,‏ העביר לשםאת כל הציוד הנדרש,‏ ופועלים הכשירו את המקום לשמש כישיבה.‏ וכךנפתחה שם הישיבה בראש חודש אלול תשל"ז.‏ברם,‏ יד ההשגחה העליונה סיבבה את הדברים אחרת.‏ לא חלף שבועימים מפתיחת הישיבה בכפר יונה,‏ ובביתו של הרב גרוסמן מתייצביםלהם צוות הרמי"ם בפנים נכלמות,‏ הם שחים לפניו במבוכה כי אינםמסוגלים לנהל בכוחות עצמם את הישיבה החדשה שפתחו,‏ ומה גםשאינם מצליחים להביא אל הישיבה תלמידים חדשים כפי שהתחייבו.‏הרב גרוסמן הודיע על אתר שהוא נוטל על עצמו את כל האחריות עלהתלמידים,‏ וידאג למענם שימשיכו ללמוד במסגרת ראויה.‏= ‏=פנייה מחודשת -בד בבד,‏ פנה הרב גרוסמן שוב אל הנהלת ישיבת תומכי תמימיםהמרכזית בכפר חב"ד בבקשה דחופה לסייע לו בדבר התלמידיםשנותרו ללא ישיבה,‏ הוא ביקש מהם שישקלו פעם נוספת את ההצעהשהציע בעבר,‏ לקבל אותם לישיבה בכפר חב"ד,‏ או לחילופין לעשותכמדובר לשלוח אליו למגדל העמק מספר בחורים מישיבת תומכיתמימים בכפר חב"ד למשך שנה,‏ כדי להכניס אווירה חסידית בישיבההגדולה שתיפתח ולהרגיל אותם בלימוד חסידות וכו',‏ ואז בתום שנתהלימודים יוכלו תלמידי מגדל אור לעבור ללמוד בישיבת חב"ד בכפרחב"ד,‏ להיקלט שם ולהתאקלם כראוי הן מבחינת הרמה והן מבחינתהאווירה של הישיבה.‏שוב נידונה הבקשה על ידי הנהלת הישיבה בכפר-חב"ד,‏ ונפלהההכרעה להיענות בחיוב להצעה,‏ הוחלט בשלב זה לשלוח לישיבה במגדלהעמק תגבורת של חמישה תלמידים מובחרים מהישיבה בכפר חב"דלמשך חודש אלול בלבד,‏ ואז לראות כיצד מתפתחים העניינים ולהיכןהרוח נושבת,‏ על פי זה יחליטו מה לעשות בהמשך.‏ שמות הבחוריםשנבחרו להישלח למגדל העמק היו:‏ יוסף יצחק זלמנוב,‏ ברוך לבקיבקר,‏חיים שלמה דיסקין,‏ לוי יצחק גינזבורג ושמשון הלפרין.‏35

חברי ההנהלה המרכזית של הישיבה זימנו את הבחורים אליהםוהודיעו להם על ההחלטה שהתקבלה בעידודו ובברכתו של הרבי.‏ באותומעמד ביקשו לשמוע מהם אם הם מסכימים להירתם לעניין החשובלעזוב את הישיבה ולהיות בשליחות במגדל העמק.‏לאחר שחמשת התלמידים הנ"ל ניאותו לכך בחיוב,‏ שלחה ההנהלההודעה על כך לרבי,‏ וכך כתב הרב אפרים וולף במכתבו אל הרבי:‏ב"ה.‏ ח'‏ אלול תשל"זכ"ק אדמו"ר שליט"אאתמול היה אצלי ר'‏ מאיר צבי שי'‏ גרוזמן בענייןהישיבה במגדל העמק,‏ וסיפר שלפני זמן היה דיןתורה אצל הרב קנייבסקי מבני ברק בין ר'‏ יצחקדוד גרוסמן לבין הרמי"ם בישיבה שם,‏ שטענושאינם מסכימים שהתלמידים ימשיכו הלימודיםבישיבה חסידית ורצו לפתוח עבורם ישיבה בכפריונה.‏ הפסק היה שיעבירו התלמידים וגם הציודשבישיבה,‏ היות שהוא שייך לתלמידים יכוליםלקחת אותם.‏לאחר כשבועיים ראו הרמי"ם שלא יוכלו בכוחותעצמם לנהל הישיבה והחזירו התלמידים למגדלהעמק.‏ לאחר מכן בא ר'‏ יצחק דוד גרוסמן לכפרחב"ד לראות אם ישנה אפשרות שתלמידים אלו16 כמספר כ"י,‏ יוכלו להתקבל לישיבה בכפר אושישלחו למגדל העמק כמה תלמידים מכפר חב"דעל מנת שיוסיפו שם רוח חסידותי וכו'.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎36‎סוכם שלעת עתה ישלחו לתקופה של חודש אלול5 תלמידים מכפר חב"ד למגדל העמק,‏ ולאחרמכן יראו איך יהיה ההמשך בענין זה.‏ התלמידים

שנוסעים למגדל העמק הם:‏ יוסף זלמנוב,‏ ברוךלבקיבקר,‏ שלמה דיסקין,‏ לוי יצחק גינזבורגושמשון הלפרין.‏‏]אפרים וולף[‏‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 181.(= ‏=הישיבה החדשה נפתחת -תיכף עם קבלת ההצעה בחיוב על ידי ההנהלה בכפר חב"ד לשלוחבחורים מכפר חב"ד לשליחות במגדל העמק,‏ הזדרז הרב גרוסמן ונסעלכפר יונה,‏ נכנס לבית המדרש והכריז בקול:‏ ‏"מי שמעוניין,‏ יבוא עמי.‏אנו פותחים עבורכם ישיבה במגדל העמק!"‏ כל התלמידים ארזו אתחפציהם ונסעו במוניות למגדל העמק,‏ כאשר הרב גרוסמן דואג גםלמשאית שתעביר את כל הציוד הישיבתי לשם,‏ במקביל העביר הוראהטלפונית לאיש התחזוקה שמעון זגורי ממגדל העמק להכין במהירות‏"זאל"‏ מאולתר עבור הישיבה החדשה.‏ואמנם,‏ הצד הגשמי של המטבע לא היווה בעיה מיוחדת,‏ המבניםאולתרו במהירות רבה.‏ כתוצאה של הריסת מספר קירות של דירתמגורים רחבת ידיים,‏ התקבל אולם לימודים סביר למדי,‏ ושתי דירותנוספות שימשו למגורי התלמידים.‏עוד באותו היום,‏ ז'‏ באלול תשל"ז,‏ התחילו התלמידים את הלימודיםבישיבה הגדולה במגדל העמק.‏חמשת התלמידים השלוחים מכפר חב"ד שנבחרו,‏ אכן ארזו אתמיטלטליהם קמו ונסעו צפונה למגדל העמק,‏ הללו הגיעו לישיבה למחרת,‏ביום ח'‏ אלול תשל"ז.‏ היתה זו מסירות והקרבה גדולה מצדם לעזוב אתהישיבה בה למדו,‏ את החברה והסביבה הטבעית שלהם בישיבה ולהגיעלמקום זר,‏ אך הללו חדורים היו בעוז ובחיל בהחלטה נחושה לוותר עלהכל ובלבד שיצליחו לבצע במסירות את שליחות הקודש שנועדה להםבמקום החדש.‏37

= ‏=נכנסים לפעולה במלוא המרץ -עם הגיעם לישיבה במגדל העמק,‏ נכנסו הבחורים לפעולה והחלולפעול במרץ רב במשימה החשובה והכבדה שהוטלה על שכמם.‏במסירות והתמדה ללא לאות,‏ השקיעו את מיטב כוחם ומרצם בלימודתורת הנגלה והחסידות גם יחד,‏ ומעל הכל פעלו בהקרנת אור החסידותעל כל הסובבים אותם,‏ כשהם משמשים דוגמא חיה ו"נרות להאיר".‏ כפישמדווח על כך הגאון רבי ישראל גרוסמן להנהלת הישיבה בכפר חב"ד.‏והללו מזדרזים להעביר את הדיווח ישירות אל הרבי:‏ב"ה.‏ י"א אלול תשל"זכ"ק אדמו"ר שליט"אאתמול התקשר אלי ר'‏ ישראל שי'‏ גרוסמן בעניןה-‏‎5‎ תלמידים שעברו לישיבה במגדל העמק,‏וסיפר שב"ה מצליחים עם תלמידי הכיתהשנמצאת במקום.‏ לפני התפילה בבוקר לומדיםקונטרס ומעין,‏ הת'‏ יצחק גינזבורג אומר שיעורבתניא ומסביר טוב,‏ כן יש גם בסדר בלילה שיעורבחסידות,‏ הוא בעצמו הכניס בתלמידים הרבהשיחות וכו'‏ בענין הלימוד ומרגיל גם את התלמידיםשלנו להגיד שיעורים בנגלה,‏ והוא מקוה שבעז"ההתלמידים יצליחו שם להרים קרן הישיבה ברוחהחסידות וכו'.‏‏]אפרים וולף[‏‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 183.(תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎38‎= ‏=פנייה אל הרבי לעידוד התלמידים -חולפים עוד מספר ימים,‏ וההנהלה המרכזית של תומכי תמימים פונהאל הרבי כדי לדווח לו בנוגע לתלמידים שעברו למגדל העמק.‏ בהזדמנותזו מצרפים הם עתירה ובקשה של הרב גרוסמן אישית,‏ שמבקש אם הרבי

יוכל לשלוח ברכה והתייחסות מיוחדת עבור אותם בחורים כדי לחזקםולאמץ את ידיהם בפעילות הברוכה שלהם בישיבה ולהעניק להם עידודעל שהותם בישיבה כדי להשפיע מרוחם על התלמידים הלומדים שם.‏וזה לשון המכתב והבקשה:‏ב"ה.‏ ט"ו אלול תשל"זכ"ק אדמו"ר שליט"ארצו"ב מכתב אל כ"ק אדמו"ר שליט"א מהרביצחק דוד שי'‏ גרוסמן ומהתלמידים שלנו שעברולישיבה במגדל העמק.‏ על פי בקשתם הנני מוסיףגם שהתלמידים נסעו ברשות ובהסכמת ההנהלה.‏וכפי שמתאר ר'‏ יצחק דוד גרוסמן יכול להיות עלידי זה תוצאות גדולות ואולי במשך הזמן יתווספוגם תלמידים לישיבה בכפר חב"ד על ידי זה.‏ וכדישהתלמידים יקבלו עידוד וכו'‏ לפעולתם שם נבקשבאם אפשר שיקבלו ברכה וכו'‏ מכ"ק אדמו"רשליט"א ועידוד להמצאם שם.‏‏]אפרים וולף[‏‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 184.(בינתיים שולחת הנהלת ישיבת חב"ד עוד תלמיד נוסף שלהםלמגדל העמק לחזק את תלמידי הישיבה שם.‏ שמו של התלמידהחדש שנשלח הוא:‏ יצחק גרוזמן,‏ וכך עולה מספר הבחורים השלוחיםמחמישה לששה.‏39

- פרק רביעי -‏"התלמידים השלוחים למגדל העמק"‏= ‏="נכונה התוכנית במאוד"‏ -באותה עת גם פונה הרב גרוסמן אל הנהלת הישיבה בכפר חב"ד,‏בכדי לבקש מהם לאפשר לתלמידי ישיבת חב"ד להמשיך ללמודבישיבת מגדל אור למשך כל שנת הלימודים,‏ על מנת שיוכלו להמשיךבמלאכת הקודש בה החלו בפעילותם בקרב התלמידים בישיבה,‏ להכיןאותם לקראת כניסתם לישיבה בכפר חב"ד בתום שנת הלימודים.‏הנהלת הישיבה פנתה אל הרבי בעניין זה,‏ לשאול בדעת קדשו כדתמה לעשות ומה להחליט בקשר לבחורים שנשלחו למגדל העמק.‏תשובתו של הרבי לא איחרה להגיע,‏ הרבי הביע דעה חיובית בקשרלהמשך לימודם של הבחורים התמימים במגדל העמק,‏ זאת בתנאי שהרבגרוסמן יבטיח נאמנה שלא יתפעל כלל מכל אותם אנשים המתקוממיםנגד חב"ד העלולים לערער ולצאת חוצץ כנגדו.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎40‎על כך אנו קוראים במכתבו של הרב אפרים וולף להרב חדקוב,‏ בוהוא מאשר את קבלת תשובתו של הרבי בנושא,‏ וכה הוא כותב לו:‏

ב"ה.‏ כ"ד אלול תשל"זכבוד הוו"ח אי"א נו"נ וכו'‏הרב ח.מ.א.‏ חדקובשלום רב וברכה!‏הנני בזה לאשר קבלת הטלפון מאתמול,‏ כדלקמן.‏תשובת כ"ק אדמו"ר שליט"א בהנוגע להישיבה במגדלהעמק למכתב הרב יצחק דוד שי'‏ גרוסמן ולמכתבי.‏‏"באם:‏ אין הרב יצחק דוד שי'‏ גרוסמן מבטיח בתוקף,‏שלא יתרשם מהלחץ שיכול להתעורר ‏)מהמנגדיםדחב"ד(‏ עליו לחזור בו מהתכנית שלו,‏ אביו שי'‏ ‏]הרבישראל גרוסמן[‏ יאמר בה שיעור עכ"פ ד'-ה'‏ פעמיםבשבוע ‏)בימים נפרדים(‏ - נכונה התוכנית במאוד.‏ואשרי חלקם דתלמידי תומכי-תמימים דכפר-חב"ד שי'‏שנסעו לשם,‏ וימשיכו שם ובחיות ובתגבורת ‏)כמדוברבח"י אלול(‏ ויקויים בהם מאיר עיני שניהם ה'.‏כבמכתב הרב ר'‏ יצחק דוד שיידעו שזה סניף תומכיתמימים - אין מקום לשינוי שם,‏ כי אם אחי תמימים אותומכי תמימים.‏ אזכיר על הציון להצלחה מופלגה".‏מסרתי התשובה הנ"ל אל הרב יצחק דוד שי'‏ גרוסמן,‏ואמר שמקבל על עצמו שלא להתפעל ולהתרשם במדהויופעל עליו איזה לחץ מהמנגדים וכו'.‏ הקטע בתשובההנ"ל המדבר על דבר שינוי השם לישיבה וכו'‏ עדיין לאמסרתי להרב יצחק דוד גרוסמן,‏ כי התשובה הנ"ל מסרתילו טלפונית,‏ ובעז"ה אקווה להיפגש אתו בהזדמנות פניםאל פנים,‏ ומתוך הדברים אראה אם אפשר למסור לוההוראה גם בענין זה,‏ כהוראת כת"ר.‏בכבוד ובברכת כוח"ט,‏ לשנה טובה ומתוקהאפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 185.(41

42מכתב ‏"הנהלת תומכי תמימים המרכזית"‏ למזכירות,‏ המאשר את קבלת תשובת הרביבנוגע להקמת ישיבת ‏"תומכי תמימים - מגדל אור"‏ במגדל העמק

= ‏="ואשרי חלקם"‏ -באותו יום אף מזדרז הרב וולף לשלוח מכתב לבחורי תומכי תמימיםשבמגדל העמק לבשר להם על תשובתו של הרבי בנוגע אליהם,‏ בו הואמתבטא אודותם במילים ‏"אשרי חלקם",‏ ומברך אותם בברכה מופלגתעל שליחות הקודש שהם עושים,‏ וכך הוא כותב להם:‏ב"ה.‏ כ"ד אלול תשל"זלכבוד תלמידי התמימים שיח'‏ דכפר-חב"דשעברו לישיבה במגדל העמק.‏שלום רב וברכה!‏הננו להביא בזה לידיעתכם מענה שנתקבל מכ"קאדמו"ר שליט"א טלפונית על ידי הרב חדקובשיחי',‏ בהנוגע לשליחותכם בישיבה במגדל העמק:‏‏"ואשרי חלקם דתלמידי תומכי-תמימים דכפר-‏חב"ד שי'‏ שנסעו לשם,‏ וימשיכו שם ובחיותובתגבורת ‏)כמדובר בח"י אלול(‏ ויקויים בהם מאירעיני שניהם ה'.‏אזכיר על הציון להצלחה מופלגה".‏בכבוד ובברכת כוח"ט,‏ לשנה טובה ומתוקהאפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 186.(אל הפתק עם התשובה שכתב לתלמידים,‏ צירף הרבי - בעבור כלאחד מששת התמימים הנ"ל - את השיחה של ח"י אלול על החיותוהתגבורת המיוחדים הנדרשים במלאות שמונים שנה לישיבת תומכי-‏תמימים.‏ השיחה הופיעה מוגהת ‏)חידוש גדול באותה תקופה(‏ ונדפסהבפורמט מיוחד עבור תלמידי הישיבה ‏)ראה ליקוטי-שיחות,‏ כרך יד,‏ עמ'‏310 ואילך(.‏43

= ‏=מכתב מפתיע מהרבי -מספר ימים לאחר מכן,‏ נענה הרבי לבקשת הרב גרוסמן שהופנתה אליולהעניק לבחורים התייחסות מיוחדת כדי לחזקם ולעודדם על שהרחיקונדוד למגדל העמק בכדי לקרב במסירות את התלמידים שם לרוח חב"ד.‏ההצעה לעודד את אותם בחורים הוטבה בעיני הרבי,‏ וכעבור מספר ימים,‏באופן מיוחד ומפתיע,‏ מגיע מכתב מהרבי לקראת השנה החדשה,‏ מכתבשהקדיש במיוחד עבור הבחורים שנשלחו ללמוד בישיבה במגדל העמק,‏ובו שמותיהם של כל ששת ה"תלמידים השלוחים"‏ ‏)תואר שבו פונהאליהם הרבי מכאן ואילך(‏ ובסופו מוסיף בכתב-יד-קדשו:‏ ‏"ולהצלחהרבה בשליחותם במגדל העמק".‏וזה לשון מכתב קדשו:‏ב"ה,‏ ימי הסליחות,‏ ה'‏ תשל"זברוקלין,‏ נ.י.‏האברכים תלמידי תומכי תמימיםברוך-חיים לבקיבקר,‏ יצחק גרוזמן,‏ חיים-שלמהדיסקין,‏ לוי-יצחק גינזבורג,‏ יוסף יצחק זלמנוב,‏שמשון הלפרין.‏ה'‏ עליהם יחיו.‏שלום וברכה!‏הפ"נ נתקבל.‏ולקראת השנה החדשה,‏ הבאה עלינו ועל כלישראל לטובה ולברכה,‏ הנני בזה להביע להםברכתי,‏ ברכת כתיבה וחתימה טובה,‏ לשנה טובהומתוקה בגשמיות וברוחניות.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎44‎בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים,‏ ‏]וכאן הוסיףהרבי בכתב יד קדשו:[‏ ‏"ולהצלחה רבה בשליחותםבמגדל העמק".‏מנחם שניאורסאהן

‏"ולהצלחה רבה בשליחותם במגדל העמק"‏= ‏=חידוש במושג ה'שליחות'‏ -במכתבו של הרבי היה בזה חידוש מרענן ומפתיע,‏ שהרי עד אזכידוע כל המושג של ‏"שליחות"‏ היה מיועד לאברכים צעירים מחסידיחב"ד אשר זמן קצר לאחר נישואיהם נדדו למקומות נידחים ושוממיםמבחינה רוחנית ולרוב אותם מקומות שאליהם נשלחו בהוראת הרביהיו גם מקומות נידחים בעולם,‏ באזורים מרוחקים.‏ והכל במטרה להפיץאת המעיינות ולקרב יהודים רחוקים לתורה ולמצוות,‏ באמצעות פתיחת‏"בתי חב"ד",‏ יסוד חדרים,‏ הקמת מקוואות וכדו'.‏45

והנה עתה,‏ החל המושג של ‏"שליחות"‏ לקבל צביון נוסף בעל אופיחדש שלא היה קיים כלל עד לאותה עת.‏ מתברר כי מעתה ישנו גםסוג נוסף של ‏"שליחות",‏ אשר מיועד לבחורים תמימים בארץ הקודשהשוהים בין כותלי הישיבה,‏ כאשר נוסעים הם למקום כלשהו,‏ מרוחק,‏על מנת להוות את הגרעין לסניף חדש של ישיבת ‏"תומכי תמימים",‏ אולעיתים כדי לחזק ישיבה קיימת ולשגשג בה את אשר החלו קודמיהם,‏בכדי לעסוק שם בלימוד תורת הנגלה והחסידות,‏ כשכל מטרתם היאלהפוך את אותה ישיבה ל"תומכי תמימים"‏ מקורית,‏ כשעל כתפם מוטלתאחריות כבדה,‏ להקרין את אור החסידות על הסביבה כולה,‏ כשכל המטעןהרוחני שספגו בין כותלי הישיבה בה למדו בעבר משמש להם עוצמהרוחנית רבה שבכוחה להשפיע על אחרים.‏במשך השנים,‏ תפס מושג זה של ‏"שליחות"‏ תאוצה רבה והפך להיותכדבר שבשגרה.‏ כיום נפוץ מאוד דבר זה בישיבות ‏"תומכי תמימים"‏בכל העולם בצורה נרחבת.‏ כאשר בתחילה נשלחות קבוצות נבחרותשל תלמידי הישיבה ב"‏‎770‎‏"‏ לייסד או לחזק ישיבות ברחבי ארה"ב,‏ כמולמשל בניו-היוון,‏ סיאטל,‏ סינסיטי,‏ בקרקס שבוונצואלה ועוד.‏ בהמשךהתייסד הדבר והפך לנוהג קבוע של שליחות תלמידי התמימים לחיזוקהישיבות בכל רחבי תבל.‏כאמור,‏ מושג זה של ‏"שליחות"‏ עבור בחורים תמימים בישיבהבארץ הקודש,‏ החלה לראשונה ביסוד ישיבת ‏"תומכי תמימים - מגדלאור"‏ במגדל העמק,‏ כאשר הרבי בכתב ידו מברך אותם ‏"להצלחהרבה בשליחותם במגדל העמק",‏ ומאז הקפיד לכנותם בתואר המיוחד:‏‏"התלמידים השלוחים בישיבת מגדל אור אשר במגדל העמק".‏כך החלה לה שליחות מיוחדת של הבחורים השלוחים במגדל העמק,‏שזכתה לכמה וכמה התייחסויות מעניינות ומגוונות מהרבי.‏= ‏="נרות להאיר"‏ -תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎46‎נקל לשער את רגשות האושר של הבחורים השלוחים שעלו עלגדותיהם,‏ לאור ההתייחסות המיוחדת וברכותיו אלו של הרבי,‏ שחיממואת ליבותיהם.‏

אולם כל זה לא נותר רק בגדר ‏"רגשות"‏ בלבד,‏ אלא אף באו אצלםלידי ביטוי ניכר בכלי המעשה.‏ הישיבה קיבלה מימדים נרחבים משהיולה בעבר,‏ הדבר בלט בכך שתלמידים רבים,‏ חלקם מקומיים,‏ וחלקםמאזור הצפון כולו,‏ החלו לנהור אליה.‏ על אף חבלי הקליטה ובפרטכשהמדובר הוא בישיבה של ‏"תומכי תמימים"‏ שצביון מיוחד לה.‏התלמידים החדשים שהגיעו הסתגלו עד מהרה לסביבתם החדשה,‏כל זאת הודות למסירותו ללא סייג של ראש הישיבה הגאון רבי ישראלגרוסמן ששהה בישיבה רוב ימות השבוע,‏ שבשיעוריו רבי-התוכןהנפלאים שמסר לפני התלמידים ובמסירותו האינדיבידואלית לכל אחדואחד מהתלמידים בישיבה,‏ סייע להם להתעלות בלימודם ברמה גבוההולהתחזק ביראת שמים,‏ ובשיתוף הבחורים השלוחים שכאמור היוו‏"נרות להאיר"‏ בכל המובנים והפיחו רוח חיים של חסידות בישיבה.‏= ‏=דוגמא חיה לתלמידים -ואכן,‏ ראש הישיבה הגאון רבי ישראל גרוסמן קיים את ההוראהשהתקבלה מהרבי כפשוטה ובכל ההידור.‏ הוא שהה בישיבה במגדלהעמק ללא משפחתו מתחילת השבוע עד יום רביעי בצהריים,‏ ובכליום אמר שיעור,‏ מלבד שיעורים ב'יורה דעה'‏ בשעות הערב.‏ ביום רביעיבצהריים היה נוסע לומר שיעור כללי בישיבה בכפר חב"ד,‏ ולאחר מכןנסע לביתו בירושלים עד סוף השבוע.‏ראש הישיבה הגאון הרב ישראל גרוסמן בשיעורלפני תלמידי ישיבת ‏"תומכי תמימים - מגדל אור"‏ במגדל העמק47

הרב לוי יצחק גינזבורג,‏ שזכה להיות מקבוצת התלמידים השלוחיםהראשונה שפתחו את ישיבת ‏'תומכי תמימים'‏ במגדל העמק,‏ בזיכרונותיומאותה תקופה,‏ מתאר בהתפעלות מזווית אישית את התמסרותו שלראש הישיבה הגאון רבי ישראל גרוסמן לתלמידים,‏ בין השאר הוא מצייןאת העובדה הבאה:‏‏"בתור אחד התלמידים השלוחים,‏ הייתי אומר בישיבה שיעור תניאבכל יום.‏ ולמרות שאני הייתי בחור צעיר והוא גאון מפורסם,‏ היה הרבישראל גרוסמן יושב ומקשיב בתשומת לב לשיעור שמסרתי.‏ הואהסביר לנו כי רוצה הוא שהתלמידים בישיבה יהיו חסידים,‏ ולכן הוארוצה להראות להם דוגמא חיה מעצמו כי יש להקשיב ברצינות לשיעוריהחסידות".‏= ‏=תזכורת בדו"ח על הבחורים שנשלחו -ביום ד'‏ תשרי תשל"ח,‏ שולח הרב אפרים וולף אל הרבי דו"ח אודותמצב ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד,‏ בו הוא אינו שוכחלציין ביניהם גם את הבחורים שנשלחו ללמוד בישיבה במגדל העמק.‏וז"ל מכתבו:‏ב"ה.‏ ד'‏ תשרי תשל"חכ"ק אדמו"ר שליט"אהננו בזה להגיש דו"ח מקוצר על מצב הישיבהבחודש אלול.‏זמן הלימודים התחיל ביום כ"ג מנחם אב...‏ ס"ההתלמידים בישיבה בזמן חודש אלול הוא 198כ"י.‏ מהם נשלחו לישיבה במגדל העמק לחזק אתהישיבה שם וללמדם דא"ח ודרכי החסידות...‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎48‎‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 209.(‏]ההנהלה[‏

במהלך זמן החורף הצטרפו לישיבה עוד שלושה בחורים שלוחיםנוספים:‏ שלמה-זלמן לנדא,‏ משה אברהם ובצלאל קופצ'יק.‏= ‏=דיווחים ועדכונים שוטפים לרבי -החל מעת יסוד הישיבה במגדל העמק,‏ היתה הנהלת ישיבת תומכיתמימים המרכזית מעורה היטב בכל הנוגע לישיבה,‏ היא עקבה באופןקבוע אחר כל ענייני הישיבה והתלמידים התמימים הלומדים בישיבתתומכי תמימים מגדלהעמק והתחקתהבתדירות בכל הנעשהשם לפרטי פרטים.‏ מעתלעת שלחה ההנהלההמרכזית דיווחיםועדכונים שוטפים לרביוהביאה לידיעתו אתכל הפרטים הנוגעיםלישיבה והתלמידים.‏מעיון במכתביו של הרב אפרים וולף אל הרבי שנשלחו על ידו מפעםלפעם,‏ אנו קוראים על הצעות שונות המועלות בין חברי הנהלת הישיבההמרכזית,‏ כיצד לתמוך ולחזק את הבחורים השלוחים במגדל העמק,‏ ביןהשאר אנו מוצאים את המכתב הבא:‏ב"ה.‏ ה'‏ כסלו תשל"חכ"ק אדמו"ר שליט"אהמשפיע הרב מנדל פוטרפאס עם הרב יצחק דוד גרוסמן ותלמידי ישיבת‏"תומכי תמימים - מגדל אור",‏ בעת הגיעו לביקור בישיבה במגדל העמקר'‏ מנחם מענדל פוטרפס הציע עבור התלמידיםשנמצאים בישיבה במגדל העמק שפעם או פעמייםבשבוע יבוא אליהם משפיע אחד מהאברכיםבצפת.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 220.(49

- פרק חמישי -הזמנה אישית של הרבי= ‏=נסיעה לרבי על חשבון המזכירות -לפי התכנית המקורית היו התלמידים הנ"ל אמורים לנסוע ל'קבוצה'‏לחודש ניסן תשל"ח ‏)אז היתה ה'קבוצה'‏ מתחילה בראשית חודש ניסןועד סוף חודש ניסן בשנה הבאה(.‏ הרב גרוסמן חשש לשלומה שלהישיבה עם נסיעת התלמידים-השלוחים ממנה.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎50‎לקראת סיומו של חורף תשל"ח,‏ בחודש שבט,‏ ביקר הרב גרוסמןבארה"ב ביקור שהיה אמור להיות למטרת מפעלו החינוכי שבמגדלהעמק.‏ במסגרת ביקורו שהה זמן מה בחצרו של הרבי,‏ הרב גרוסמןהכניס פתק לרבי בו דיווחעל מצב הישיבה בכלל,‏וביקש עצה ל"תנופה ועידודבלימוד החסידות",‏ בין היתרהודיע לרבי על רצונם שלהתלמידים השלוחים מכפר-‏חב"ד הלומדים במגדלהעמק לנסוע לחג הפסחלשהות אצל הרבי.‏

להפתעתו של הרב גרוסמן לא היה שיעור.‏ לא זו בלבד שבקשתובקשר לנסיעת התלמידים השלוחים נענתה בחיוב,‏ אלא שהרבי אף הורהלמזכירות שתשא ב-‏‎90‎ אחוז מהוצאות נסיעתם.‏ ברם,‏ ההיענות היתהבתנאי מפורש שמשך הביקור יוגבל לפרק זמן של שלושה שבועותבלבד,‏ כשלאחריהם ישובו השלוחים חזרה לישיבה במגדל העמק.‏וזהו תוכן הדברים בפרוטרוט,‏ מה שהשיב הרבי לרב גרוסמן:‏הרבי צירף כמה שטרות כסף וענה:‏1( ‏]"תנופה ועידוד בלימוד החסידות"[‏ יתייעץ במשפיעיחב"ד בארץ הקודש.‏2( ‏]התלמידים השלוחים וכו'[‏ ימסור להם בשמי שאלהמביניהם שיפעלו בהישיבה במגדל-העמק כדבעי למהווי -יקבלו מכתב אישור על זה מהנהלתה,‏ יבואו לכאן מלפני י"אניסן עד אחרי ש"ק מברכים אייר על מנת לחזור להישיבהתיכף ומיד לאחרי זה,‏ ולפעול בה ביתר עז.‏3( 90% מההוצאות נסיעתם - על-ידי המזכירות דכאן.‏4( פנ"נ ‏)=פ"נ נתקבל(.‏ המצו"ב לצדקה בארץ הקודש ת"ו".‏לא ניתן לתאר במילים את גודל ההתרגשות שבה התקבלה הידיעהבקרב התלמידים-השלוחים במגדל-העמק.‏ למרות ההוראה לוותר זמניתעל הנסיעה ל'קבוצה'‏ ולדחותה לזמן ארוך - הרבי בעצמו ‏'מזמין'‏ אותםלחודש ניסן - חודש הגאולה ל-‏‎770‎ על חשבון המזכירות,‏ דבר שהיהלגמרי לא שגרתי!‏= ‏=מחשבה לשינויים כלליים בנוגע ל'קבוצה'‏ -ההנהלה המרכזית של ישיבת תומכי תמימים קיבלו את ההודעה אודותההוראה החריגה של הרבי אל הרב גרוסמן,‏ אודות נסיעת התלמידיםהשלוחים במגדל העמק,‏ בה קבע באופן ברור כי אותם תלמידים יבואו51

רק לפרק זמן קצר אל הרבי לארה"ב,‏ לתקופת ימי חודש ניסן בלבד,‏לשהות בחצר הקודש ביום י"א ניסן ולמשך חג הפסח,‏ ותיכף לאחר מכןיחזרו לארץ להמשיך ללמוד בישיבה במגדל העמק,‏ ובכך יוותרו לעתעתה על נסיעתם ל'קבוצה'‏ למשך שנה תמימה כפי שהיה נהוג עד אז.‏בעקבות הוראה מפורשת זו של הרבי,‏ עורר הדבר מחשבות אצלהנהלת הישיבה בכפר חב"ד לשינויים כלליים בכל הנוגע להנהגתנסיעת התלמידים בכפר חב"ד ל'קבוצה'‏ אל הרבי,‏ זאת מפאת הכמותהמצומצמת של התלמידים שנותרו עתה בישיבה בכפר חב"ד אשר הגיעולגיל בו אמורים לנסוע ל'קבוצה'.‏חברי הנהלת הישיבה הציעו להזיז את תאריך נסיעת התלמידיםל'קבוצה'‏ מחודש ניסן כמקובל אל חודש תשרי,‏ כך שמעתה ואילך ישהוהתלמידים אצל הרבי למשך שנה החל מחודש תשרי עד תשרי הבא.‏על החלטה זו מדווח הרב אפרים וולף לרבי:‏ב"ה.‏ ה'‏ אדר ב'‏ תשל"חכ"ק אדמו"ר שליט"אבהתאם להחלטת הנהלת הישיבה דכפר חב"דלשלוח את תלמידי הקבוצה אל כ"ק אדמו"רשליט"א לתקופה של שנה במקום מה שהיהמקובל עד עתה לפני חג הפסח שיסעו לקראתהחודש השביעי,‏ כתבנו על דבר זה אל הרבשמריהו שי'‏ גורארי,‏ וקיבלנו ממנו מברק שדעתםהיא שהתלמידים יבואו כרגיל לפני חג הפסח.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎52‎ע"כ כתבנו לו שהיות וחלק מהתלמידים שהיואמורים להיות בקבוצה לומדים עכשיו בישיבהבמגדל העמק ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"אאל הרב יצחק דוד שי'‏ גרוסמן הם יחזרו למגדלהעמק מיד לאחר חג הפסח,‏ ולכן נותרו בישיבה

בכפר חב"ד רק עוד מספר לא גדול של תלמידיםששייכים מצד גילם להצטרף לקבוצה,‏ לכן אנומעדיפים שהקבוצה תסע לפני חודש תשרי,‏ ועדאז יוכלו להצטרף עוד תלמידים טובים שהתכוננובזמן זה לנסיעה.‏ וזאת בנוסף לדעת ההנהלה כאןשעדיף יותר שהתלמידים יבואו לישיבה בארה"בלקראת זמן הלימודים בחורף שאז שמירת הסדריםוכו'‏ יותר בתוקף.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 233.(= ‏=דיווח אודות הנסיעה המתוכננת -בשלהי חודש אדר ב',‏ מדווח הרב אפרים וולף אל מזכירות הרביעל הנסיעה המתוכננת של התלמידים השלוחים במגדל העמק לחצרותקדשנו לחג הפסח תשל"ח,‏ ושולח פירוט על מחיר הוצאות כרטיסיהטיסה,‏ בכפוף להוראת הרבי על השתתפות המזכירות ב-‏‎90%‎ מהוצאותהנסיעה.‏ב"ה.‏ כ"ח אדר שני תשל"חכבוד הוו"ח אי"א נו"נ וכו'‏הרב ח.מ.א.‏ שי'‏ חדקובשלום רב וברכה!‏הנני בזה לפרט שמות התלמידים מהישיבה במגדלהעמק שנוסעים בעז"ה לקראת י"א ניסן וחג הפסחהבעל"ט לשהות בישיבה במחיצת כ"ק אדמו"רשליט"א:‏ברוך לבקיבקר,‏ יוסף יצחק זלמנוב,‏ אברהם משה,‏לוי יצחק גינזבורג,‏ בצלאל קופצ'יק,‏ שמשון הלפרין,‏יצחק גרוזמן,‏ שלמה לנדא,‏ חיים שלמה דיסקין.‏53

בתחילה הזמינו כרטיסים עבור הנ"ל ליום ה'‏ ו'‏ ניסןבאל על,‏ אבל עתה כשמטוסי אל על אינם נוסעיםאינני יודע איך יסתדר זמני הנסיעה ובאם יוכלולנסוע ביום אחד.‏לפי התכנית בטיסת אל על היה צריך להיות מחירכל כרטיס בסך 9,300 ל"י,‏ ועתה שצריכים לעבורלחברות אחרות יהיה המחיר בערך 10,800 ל"י.‏בכבוד ובברכת חג הפסח כשר ושמחאפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 236.(תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎54‎

- פרק שישי -אורחים של הרבי= ‏=נסיעה לרבי בתוקף ייחודי -לקראת י"א ניסן,‏ יצאה קבוצת התלמידים כמתוכנן בכדי לשהותבמשך החג בחצרו של הרבי.‏ בהגיע התאריך המיועד,‏ עלו התלמידיםהשלוחים על המטוס בדרכם לארה"ב,‏ המטוס המריא ועמו גם הלכוונסקו אל-על התרגשותם הגדולה של התלמידים בתחושה מרוממת כיאין זו עבורם נסיעה רגילה כלל וכלל,‏ הם נוסעים עתה כ'מוזמנים'‏ שלהרבי אישית,‏ נסיעה כזו יש לה תוקף אחר לגמרי מאשר כל נסיעותהתלמידים האחרים שבאים ל'קבוצה'‏ אל הרבי!...‏תחושה נפלאה זו גם באה לידי ביטוי,‏ כאשר בפועל ההתייחסותאליהם היתה כאל אורחים קרואים של הרבי אישית.‏ התייחסות מיוחדתזו ליוותה אותם כל משך ימי שהותם ב-‏‎770‎‏.‏ וזכו בה לקירובים מיוחדים.‏מהמזכירות שלחו רכב לקבל אותם בשדה התעופה,‏ עם בואם כבר היומוכנים חדרים בפנימייה ‏)ב-‏‎1418‎ פרזידנט(‏ לקליטתם ‏)דבר לא כל-כךרגיל שם...(,‏ ומזכירו של הרבי - הרב חודוקוב מסר להם את הוראת הרבילזכור שאין הם יוצאים אף לרגע אחד מתחת מרותה של הנהלת תומכי-‏תמימים,‏ ועליהם לשמור את הסדרים כאן ולנצל את הזמן במילואוכראוי,‏ ובשעות הפנאי לעסוק במבצעים,‏ כפי הוראות ההנהלה.‏55

בכלל,‏ לא היו אז רבים כל-כך הנוסעים ל-‏‎770‎‏,‏ וב'הזמנה'‏ עם מימוןהמזכירות,‏ כך שהתייחסו אליהם באופן מיוחד גם המשפיעים שם,‏הרה"ח ר'‏ יואל כהן,‏ הרה"ח ר'‏ שלמה זרחי ועוד.‏ הם התוועדו עמם שובושוב ותבעו שלא יחזיקו טובה לעצמם ויתמסרו לגמרי בלב ונפש לרבי.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎56‎‏"בברכת החג ולהצלחה רבה ולבשו"ט בתוכן מכ'‏ הנ"ל"‏

= ‏=הודעה מפתיעה בשם הרבי -זה היה בשנת תשל"ח,‏ לאחר שמחת-תורה הידוע.‏ הרבי התפלל אזב'זאל'‏ למעלה,‏ ולא כולם זכו להיכנס פנימה.‏ התלמידים-השלוחיםממגדל-העמק היו בין המאושרים שזכו ונכנסו.‏ בליל חג-הפסח היתההפעם הראשונה ‏)מאז שמחת-תורה(‏ שהרבי ירד להתפלל ב'זאל'‏למטה,‏ ובאחרון-של-פסח היתה ההתוועדות הראשונה בלי מיקרופון‏)התוועדויות של שבת-מברכים וכדו'‏ התקיימו במוצאי שבתות(.‏היו אז כמה התוועדויות מיוחדות של הרבי,‏ וכמה מהתלמידים קיבלוגם תשובות לשאלותיהם באותן התוועדויות,‏ בצורה שהרגישו שהרביממש מדבר אליהם.‏ אמרו שהיה זה כעין ‏'פיצוי'‏ על שלא היתה להם‏'יחידות'‏ פרטית בצורה המקובלת עד אז ‏)וכפי שכתב הרבי למישהושביקש ‏'יחידות'‏ כפשוטה:‏ ‏"בטח ינהג כמנהג אנ"ש בזמן האחרוןשנכנסים ליחידות בעת ההתוועדות"(.‏עד אז התקיימה ה'יחידות'‏ הרשמית כאשר הרבי יושב בפתח חדרוהקדוש,‏ לוקח מכל אחד את הפתק,‏ נותן דולר בידו ואומר ‏"שליחותמצווה ובשורות טובות".‏והנה עתה,‏ לרגל בואם של התלמידים-השלוחים ממגדל-העמק אלהרבי,‏ אירע דבר בלתי צפוי.‏ עם תום הזמן הקצוב להם,‏ לפני שובם לארץהקודש,‏ נתבשרו בהפתעה ‏)על-ידי המזכירות(‏ בשם הרבי שתהיה להם‏'יחידות'‏ מיוחדת.‏לא ניתן לתאר במילים את ההתרגשות הגדולה שאחזה בקרב קבוצתהתלמידים השלוחים ממגדל העמק לקראת המאורע הנדיר והמיוחדשהם עומדים לזכות בה באופן אישי ברגעים הקרובים.‏= ‏='יחידות'‏ נדירה ומיוחדת -לאחר תפילת מנחה נכנסו התלמידים השלוחים בחרדת קודש ל'גן-‏עדן התחתון'‏ וזכו להשתתף ביחידות כללית שנועדה במיוחד עבורם.‏57

במהלך היחידות הגדיר להם הרבי באופן בהיר ביותר את תפקידשליחותם ונתן להם הוראות ברורות בנושא זה ‏)הדברים נדפסו בליקוטי-‏שיחות,‏ כרך יד,‏ עמ'‏ 337-8(: שכל אחד מאתם יפעל עם אחד או שנייםמתלמידי הישיבה - ‏"א סניף פון תומכי-תמימים"‏ - ועם אנשי העיר,‏והעיקר להיות דוגמא חיה בלימוד נגלה וחסידות ובהנהגה חסידותית.‏כמו כן נתן להם הרבי שליחות פרטית:‏ לנסוע לכותל המערבי עםהרב גרוסמן וכו',‏ ושם לחזור עניינים בנגלה ובחסידות,‏ נקודות ממהששמעו כאן.‏ לערוך התוועדות במגדל-העמק,‏ וגם שם לחזור נקודותכנ"ל,‏ ולכתוב ולדווח על הכול בפרטיות.‏ ושזה יהיה הכנה להוציא את כלארץ-ישראל מכל המצרים וגבולים בגאולה האמיתית והשלימה.‏ה'יחידות'‏ התקיימה ביום א'‏ פר'‏ אמור אדר"ח אייר תשל"ח.‏= ‏=דא"ח והוראות מיוחדות -בקטעים הבאים מופיעים לפנינו פרטי מהלך ה'יחידות'‏ במלואה,‏ וכלדברי הרבי שאמר לתלמידים השלוחים הנוסעים לישיבת מגדל אורבמגדל העמק.‏פתח הרבי ואמר:‏דער אויבערשטער זאל און מצליח זיין יעדערן פון אייך,‏ אוןאייך אלעמען צוזאמען,‏ און אויספירן די שליחות אויף מגדילזיין די ישיבה פון מגדל העמק ‏)סניף פון תומכי תמימים(,‏ איןאן אופן פון להגדיל תורה ולהאדירה בכמות ובאיכות.‏דורך אליין מוסיף זיין אין התמדה ושקידה אין אייערלימוד,‏ סיי אין נגלה און סיי אין חסידות,‏ און אין הנהגהחסידותית.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎58‎און אויך אויפטאן אין אנדערע תלמידים און אין אנשיהעיר אז זיי זאלן זיך אויך אזוי פירן.‏

דורכדעם וואס יעדערער וועט זיך פארנעמען מיט צוויי‏)אדער על כל פנים איינעם(‏ פון זיי.‏אבער בעיקר - דורך זיין א דוגמא חיה,‏ באווייזן מיט זיךאליין ווי מ'דארף זיך פירן.‏און ס'זאל אלץ זיין בהצלחה רבה ומופלגה.‏אויסלייזן דורכדעם דעם טייל פון ארץ ישראל אוןאוועקשטעלן אים למעלה ממיצרים וגבולים.‏און דאס זאל זיין א התחלה טובה אויף ארוסנעמען גאנץארץ ישראל פון מיצרים וגבולים.‏און דאס אלץ זאל זיין א הכנה קרובה צו דער גאולההאמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,‏ ובקרוב ממש.‏כדי:‏ א(‏ צו מאכן אויך אחיזה אין ענינים גשמיים ‏)להעירמרמב"ן עה"ת לך לך יב,‏ ו.‏ וראה לבוש על הרקנטי לך לךשם.‏ דרשות הר"ן דרוש ב'.(‏ וועט מען געבן יעדערן פון אייךצוויי שטרות - איין שטר וועט איר געבן אויף צדקה דארטן‏)אין מגדל העמק(,‏ און דעם צווייטן - ביים כותל המערבי.‏איר זאלט זיך צוזאמען רעדן ווען צו פארן צום כותלהמערבי כולכם ביחד.‏און מיטנעמען אויך דעם ראש הישיבה און הרב גרוסמןשיחיו,‏ מיט אלעמען וועלכע זיינען שייך דערצו,‏ און דארטן‏)באם כותל(‏ חזר'ן עניינים אין נגלה און עניינים אין חסידות,‏און אויך געבן דארט צדקה.‏כאן נתן הרבי לכל אחד ואחד מהבחורים השלוחים שטר של עשר ל"י,‏ושטר של חמישים ל"י,‏ כדי שיתנו שטר אחד לצדקה במגדל העמק ואתהשני בכותל המערבי.‏59

והמשיך הרבי בדבריו:‏ב(‏ צו מקשר זיין דאס אויך מיט כל השנה כולה - געבן אןעניין כללי ‏)דכל השנה(.‏וכאן העניק הרבי לכל אחד ואחד מהם ליקוטי שיחות ובו מכתביםהכלליים לחג הפסח של אותה שנה תשל"ח.‏אחר כך נתן לראש הקבוצה של הבחורים עוד כרך נוסף של ליקוטישיחות כנ"ל ובקבוק משקה,‏ והורה לו שבעת שיחזרו למגדל העמקימסור אותם לרב גרוסמן,‏ ואמר הרבי:‏איבערגעבן דאס בשם כולכם להרב גרוסמן שיחיה.‏מסתמא ‏)כנ"ל(‏ וועט ער מיט אייך פארן צום כותל המערבי.‏און אויך אפגעבן אים דעם בקבוק משקה ער זאל מאכןדארט א חסידישן פארבריינגען,‏ אין מגדל העמק אין ישיבה,‏און איינלאדן דארט אויך די מענטשן פון שטאט,‏ און דארטןוועט איר איבער'חזר'ן נקודות פון די עניינים וואס עס האטזיך דא גערעדט.‏און דער עיקרדי אלע עניינים זאלן זיין מיט א פנימיות און מיט א חיות,‏ביז אין אן אופן פון הולך ומוסיף ואור.‏פארט געזונטערהייט,‏ און מ'זאל הערן פון אייך בשורותטובות.‏אחר כך אמר הרבי להבא-כח הנ"ל:‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎60‎מסתמא וועסטו שרייבן א דו"ח ווי ס'איז געווען דערפארן,‏ דער קומען,‏ און דער מילוי פון דער שליחות פרטיתאין דער שליחות כללית.‏און גיין ‏)כנ"ל - כל אחד ואחד וכולכם ביחד(‏ - מחיל אל חיל.‏

מאוחר יותר,‏ כשהוגהה השיחה על ידי הרבי בעצמו,‏ כשהגיע לקטעשאמר:‏ ‏"ובהנהגה הראויה תגאלו חלק מארץ ישראל,‏ ותעמידוהו למעלהממיצרים וגבולים,‏ ותהיה זאת התחלה טובה,‏ להוציא את ארץ ישראלכולה ממיצרים וגבולים"‏ ציין הרבי בהערה על המילים האחרונות אתדברי הזוהר הקדוש:‏ ‏"יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל".‏= ‏=חזרה לישיבה בכוחות מחודשים -לאחר שבת-מברכים אייר,‏ חזרו התלמידים-השלוחים דמגדל-‏העמק ארצה,‏ כשדברי הרבי עדיין מהדהדים באוזניהם,‏ וכשהמילים‏"יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל"‏ הופכות להיות דם התמצית שלמטרת השליחות.‏ אם למישהו מהם היה עד עתה שמץ של ספק בקשרלשליחותו,‏ הרי שעתה היה הכל ברור בתכלית.‏ במשנה מרץ וביתר עוזשבו השלוחים לעבודתם,‏ כשהם מהווים ‏"נרות להאיר"‏ לשאר התלמידיםוליושבי העיר כולה.‏עם שובם לארץ,‏ הזדרזו התלמידים לבצע בפועל את הוראות הרבי.‏נערכה נסיעה לירושלים אל הכותל המערבי,‏ בראשות ראש הישיבההגאון רבי ישראל גרוסמן יחד עם הרב יצחק דוד גרוסמן,‏ שם חזרו עלעניינים בנגלה ובחסידות,‏ פדו את השטר שקיבלו מהרבי ונתנו לצדקה.‏בנוסף ערכו התוועדות מרכזית בישיבה במגדל העמק ברוב פארוהדר,‏ אליה הוזמנו אנשים רבים מתושבי העיר.‏ במהלכה נשאו דבריםראש הישיבה הגאון רבי ישראל גרוסמן והרב יצחק דוד גרוסמן והלהיבואת התלמידים אודות חיזוק ההתקשרות לצדיק הדור,‏ ובנוגע לצורךלהרבות בלימוד החסידות.‏ אחר כך חזרו התלמידים השלוחים בהרחבהעל נקודות של עניינים בחסידות ממה ששמעו מהרבי בשהותם בחצרקדשו.‏לאחר שקיימו את הוראות הרבי במלואן,‏ שלחו התלמידים מכתבלרבי,‏ בו כתבו ודיווחו לו על כל הנעשה בפרטיות במילוי השליחותהפרטית והכללית של הרבי בכל מה שהורה להם.‏61

כעבור מספר ימים מקבלים התלמידים השלוחים ב'מגדל אור'‏ מכתבמהרבי המאשר את קבלת הדו"ח והפ"נ,‏ ובתוספת ברכה לקראת חגהשבועות לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.‏וזה לשון המכתב:‏מכתב הרבי אל ‏"התלמידים השלוחים בישיבת מגדל אור אשר במגדל העמק"‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎62‎

ב"ה,‏ ימי הספירה,‏ ה'תשל"חברוקלין,‏ נ.י.‏תלמידים השלוחיםבישיבת מגדל אוראשר במגדל העמקה'‏ עליהם יחיושלום וברכה!‏המכ'-דו"ח והפ"נ נתקבלו.‏ולקראת חג השבועות,‏ זמן מתן תורתנו,‏ הבא עלינוועל כל ישראל לטובה,‏ הנני בזה להביע ברכתיבנוסח הרב,‏ הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"הנבמ"ג זי"ע:‏לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.‏בברכת החגמנחם שניאורסאהן63

- פרק ז -המינוי שחולל סערה= ‏=צורך דחוף למנות משגיח -התלמידים השלוחים לאחר חזרתם מהרבי לארץ,‏ שבו בכוחותמחודשים ללימודיהם בישיבה,‏ אלא שבחלוף ימים אחדים פרצה סערהגדולה בקרב ההנהלה המרכזית של ישיבת תומכי תמימים.‏באותה עת ראה הרב גרוסמן כי מלבד מה שאביו הגאון רבי ישראלמשקיע בהם מבחינה לימודית להעלות ולרומם אותם ברמת הלימודים,‏יש צורך דחוף למנות משגיח רוחני לישיבה שיטפל בכל הצד החינוכי שלהתלמידים,‏ מפאת כן הפך עולמות כדי למצוא משגיח מקרב אנשי חב"דשיירתם למשימה חשובה זו וישקיע בתלמידים.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎64‎ברם,‏ כל מאמציו עלו בתוהו,‏ למרות כל החיפושים הקדחתנייםוההתרוצצויות הרבות,‏ לא הצליח למצוא מישהו מתאים מבין חסידיחב"ד שיסכים להצפין ולנדוד עד למגדל העמק הרחוקה,‏ שבאותם ימיםנחשבה כעיירה זנוחה ונידחת הממוקמת לה אי-שם הרחק מעבר להריהחושך...‏

= ‏=משגיח חדש לישיבה -בראותו כך,‏ ובדאגה לישיבה שלא תישאר ללא משפיע ומשגיח רוחנישיטפל בענייניה הרוחניים של הישיבה ובחיזוק התלמידים בתורה וביראה,‏נאלץ הרב גרוסמן לחפש דמות כזו בקרב קהילות אחרות שתסכים,‏ עדשבסופו של דבר הצליח למצוא רב חשוב בעל שיעור קומה ששימשכראש ישיבה,‏ אשר רבנים המליצו עליו בכל פה שהוא בעל רקע חינוכיעשיר והשפעה רבה,‏ וכי הוא אכן האישיות התורנית המתאימה והראויהלתפקיד זה.‏ הרב גרוסמן בא עמו בדברים ולאחר מסכת שכנועים הסכיםהלה לקבל את ההצעה לשמש כמשגיח בישיבה.‏כמובן,‏ שהרב גרוסמן הבהיר לו בצורה הברורה ביותר כי מדוברבישיבה שלומדים בה גם בחורים מישיבת חב"ד,‏ וכל המטרה המרכזיתהיא להשרות בישיבה אווירה חבדי"ת,‏ כדי שבסופו של דבר כל התלמידיםשל מגדל אור יעברו ללמוד בישיבה בכפר חב"ד.‏הלה קיבל את הדברים ברוח טובה,‏ ואף הודיע כי חלילה אין לו שוםהתנגדות לחסידות חב"ד.‏ ואדרבה,‏ דבר זה מקובל על דעתו ואין שוםמקום לדאגה,‏ הישיבה תחת השפעתו תמשיך להתנהל במתכונת חסידיתברוח חב"ד,‏ כולל הסדרים של לימוד החסידות וכל אורחות ומנהגי חב"ד.‏= ‏=התנגדות ההנהלה המרכזית -הדבר נודע להנהלה המרכזית של ישיבת תומכי תמימים,‏ ועוררבקרבם סערת רוחות עזה,‏ ראשיה נזעקו על הדבר,‏ והביעו התנגדותנחרצת שבישיבה ישמש משגיח שאינו מקרב חסידי חב"ד.‏ לאוזנםגם הגיע רינונים ושמועות כי אותו משגיח פועל להחליש את רוח שלהתלמידים שלהם בישיבה בענייני חסידות ומכשיל את כל הרעיוןשהתלמידים השלוחים יחדירו בתלמידי הישיבה את רוח החסידות.‏מפאת כן הזדרזו לשלוח אל הישיבה למגדל העמק את הרב אפריםוולף כדי לעמוד מקרוב על הדבר ולראות עד היכן הגיעו מידת ה'נזקים'‏שכבר התחוללו בעקבות השינויים בישיבה.‏65

לאחר ביקורו בישיבה,‏ הזדרז הרב אפרים וולף לשלוח מכתב לרביולעדכן אותו על הבעיה שהתעוררה בישיבה,‏ הוא מוסיף ומציין כי הרבגרוסמן מצדו מביע נכונות כנה למנות משגיח לישיבה מקרב חסידיחב"ד,‏ אך אין בהם מי שמוכן להירתם למשימה,‏ לפיכך מבקש הרבוולף במכתבו לרבי שיתערב בדבר ואם יימצא לנכון לפני כ"ק אדמו"רלדרבן את האברכים החב"דיים להסכים לצאת למגדל העמק ולהיחלץלמשימה חשובה זו לשמש כמשגיח בישיבה ולפעול בקרב התלמידים.‏וכך הוא כותב לרבי במכתבו:‏ב"ה.‏ כ"ד אייר תשל"חכ"ק אדמו"ר שליט"אביום ב'‏ השבוע ביקרתי בישיבה במגדל העמק,‏לאחר ששמענו שקיבלו לשם ראש ישיבה ליטאישהביא אתו 3 אברכים מכולל ליטאי בכפר חסידיםשילמדו במקום,‏ וכתוצאה מכך שינו הזמניםבסדרי חסידות וכו'.‏ דיברתי שם עם ראש הישיבהעצמו וההתרשמות שלי היתה שהוא כשלעצמולא יפריע לסדרים ולרוח החסידות שהתלמידיםשלנו מכניסים בישיבה,‏ אבל עיקר הבעיה היא הםהאברכים שהביא אתו שהם יכולים להחליש הרוחשל התלמידים שלנו בישיבה בענייני חסידות וכו'.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎66‎לאחר ביקורי הנ"ל הגענו למסקנה שבכדי להחזיקולהמשיך רוח החסידות בישיבה צריך למצוא אברךמאנ"ש שיוכל ללמוד חסידות עם התלמידים,‏ כיהתלמידים שלנו לבד אינם מספיקים לכך.‏ מר'‏יצחק דוד שי'‏ גרוסמן ראיתי נכונות לקבל אברךמשלנו למטרה זו וגם משגיח מאנ"ש,‏ והוא מוכןגם לקבל אברכי כולל שלנו שילמדו במגדל העמקולשלם להם כספים גדולים.‏ במקום ישנם גם

בנינים מפוארים של הישיבה,‏ וכן עומדים גם דירותריקות לאברכים.‏בהמשך להנ"ל התקיימה היום בכפר חב"ד אסיפה,‏ולהלן דו"ח מהאסיפה.‏השתתפו:‏ הרב ישראל גרוסמן,‏ ר'‏ מנחם מענדלפוטרפס,‏ ר'‏ מאיר צבי גרוזמן,‏ ר'‏ זליג פלדמן,‏ ר'‏משה לנדא,‏ ר'‏ אליהו לנדא,‏ ר'‏ יעקב כץ...‏סוכם:‏ ביום ג'‏ הבא יסעו בעז"ה הרב מאיר צביגרוזמן עם הרב ישראל גרוסמן למגדל העמק ושםיסכמו הפרטים.‏הנסיעה של הנ"ל ביום ג'‏ הבא לישיבה במגדל העמקהיא בכדי לחזק רוח התלמידים שלנו וגם לפעול עלאברכים שלנו שיבואו לשם,‏ ואברכים מתאימיםשיוכלו להשפיע מרוחם בישיבה,‏ ואז יוכלו לוותרבאם ישנו צורך,‏ על האברכים מכפר חסידים.‏כמובן שצריך למצוא גם כן,‏ אולי מאברכי צפת,‏משגיח מתאים בישיבה.‏בדעתנו לנסוע לצפת על מנת להשפיע עלהאברכים שם שיסכימו לפעול גם בישיבה במגדלהעמק כנ"ל.‏והננו בזה בבקשה שאם יימצא לנכון לפני כ"קאדמו"ר שליט"א שיהיה לכל הפחות איזה רמזלאברכים בצפת או גם במקומות אחרים להיענותלעניין זה...‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 242.(67

= ‏=עובדות כהווייתן במכתב ראש הישיבה -באותו יום יצא מכתב נוסף אל הרבי מאת ראש הישיבה הגאון רביישראל גרוסמן,‏ שבעקבות כל חרושת השמועות שהילכו באותה עת,‏הזדרז לשלוח אל הרבי מכתב ארוך ומפורט,‏ בו הוא מגולל את כלהפרשה מתחילתה,‏ ומונה אחת לאחת את כל פרטי השתלשלות הדברים,‏תוך שהוא מפריך בצורה נחרצת את כל הטענות והרינונים שיצאו כאילובעקבות השינויים שהתחוללו בישיבה נוצרה בה עתה אווירה המנוגדתלחב"ד.‏וכך כותב ראש הישיבה הגאון רבי ישראל גרוסמן במכתבו אל הרבי:‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎68‎ב"ה.‏ יום ה'‏ כ"ד אייר תשל"חכ"ק מרן אדמו"ר שליט"אלא נהיגא גבן דזעירא שאיל בשלום רבן של כלבני הגולה.‏ מצאתי חובה בנפשי להעלות על הכתברחשי לבבי המפעמים בקרבי בנוגע לישיבה במגדלהעמק,‏ ואתחיל לפי הסדר.‏האמת ניתן להאמר,‏ שבעת שהצעתי שתבואקבוצת תלמידים תמימים מהישיבה דכפר חב"דלישיבה במגדל העמק,‏ היה פי ולבי שווין,‏ והמטרההנכספת שבתקופה מסויימת כשבת אחים גםיחד,‏ התלמידים התמימים יחד עם התלמידיםמאחינו הספרדים שכמעט כולם בבחינת הוצאתיקר מזולל,‏ ואחרי עמל של שש שנים הגיעו לדרגהחשובה בלימוד התורה ויראת שמים,‏ תצליחהשפעת התמימים על התלמידים הותיקים במגדלהעמק,‏ לקרב אותם לחסידות ולהתקשרות עםאנ"ש חב"ד,‏ וביחוד ההתקשרות עם כ"ק אדמו"רשליט"א,‏ והם יעברו לישיבה הגדולה בכפר חב"ד.‏

ובהגיעם לחוף מבטחים ינשום בני הרב יצחק דודשיחי'‏ לרווחה,‏ כי רצה ה'‏ את מעשהו וראה ברכהבעמלו בבחינת ולוקח נפשות חכם,‏ כך הסברתי שעהשהעליתי ההצעה וכך חשבתי,‏ וכך רצה בני שיחי',‏וכשנתקבלה ההצעה באופן זמני עד אשר תבואתשובת כ"ק אדמו"ר שליט"א,‏ הלכנו בכיוון הזה.‏משהגיעה התשובה שהתלמידים התמימים הםשלוחים,‏ וביחד עם ההסכמה והברכה של כ"קאדמו"ר שליט"א,‏ הובן העניין שכ"ק אדמו"רשליט"א רוצה לחזק את הישיבה במגדל העמק,‏ובדברי קודשו ביחידות עם התלמידים השלוחיםהודגש על הארת והגדלת הישיבה בכמות ובאיכותוהפצת האור על העיר ועל כל הצפון,‏ והישיבההגדולה תהיה כסניף לתומכי תמימים.‏עלי לציין שבהסכמת כ"ק אדמו"ר שליט"אבחודש אלול תשל"ז נזכר שעלי לומר שיעורים ד'‏או ה'‏ פעמים בשבוע בימים נפרדים.‏ למרות שהיהלי קשה מאוד למלא אחר הוראה זו,‏ השתדלתיבכל רוחי לקיים הדבר,‏ וכך עשיתי.‏והאמת היא שברכת כ"ק אדמו"ר שליט"אנתקיימה שהתלמידים התמימים עלו ונתעלומאוד בלימוד הנגלה ובהנהגה חסידותית,‏ וגם כפידעת המבינים לא נפלו בלימוד החסידות,‏ והםלומדים בערך כמו בישיבת תומכי תמימים,‏ דהיינושלומדים ג'‏ שעות ביום חסידות,‏ וכן התקיימההברכה בעניין לימוד הנגלה לשאר התלמידים.‏אבל מה שנוגע למטרה הנכספת הנ"ל,‏ המציאותהוכיחה שהעניין לא כל כך פשוט כמו שחשבנו,‏69

תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎70‎הן מצד שהתלמידים מעדות המזרח שמרניםושומרים על מנהג אבותיהם ומקפידים עלהנוסחאות של עדות המזרח והמנהגים שלהם,‏ועומדים על דעתם לא לשנות ממסורה הזאת,‏ביחוד פועל כאן התנופה של הרב עובדיה יוסףשחישל ועודד את מהותם הספרדית בלי שיוותרוכלל וכלל...‏במשך כל החורף,‏ נו"נ בני שיחי'‏ ואני,‏ עם אנ"שבכל הארץ למצוא מנהל רוחני ור"מ משגיחלישיבה,‏ והיינו מודעים למצב,‏ שנרויח בזה הןמבחינת ההשפעה החיובית,‏ שכמו שיקבלו תורהמפיו בלימוד הנגלה לאט לאט יקבלו גם כן תורתהחסידות ממנו,‏ והן ממניעת השלילה,‏ שאם לאנמצא מאנ"ש,‏ בהכרח למנות מחוגים אחרים,‏ועצם הדבר שמגדל העמק רחוק ממרכז הארץמקשה מאוד מאוד למצוא מי שיהיה מוכן לבואלשם,‏ והבחירה היא קטנה ביותר.‏אני אמרתי לבני שיחי'‏ במשך השנים שמוכרחיםלמצוא מחסידי חב"ד שיכנסו לעבודה מתוך אידיאל,‏למרות כל המאמצים שאני ובני היינו מחזרים עלהפתחים,‏ ולא דחינו שום הצעה,‏ אפילו הצעה שלפיראות עיננו היתה רחוקה מלהיות מתאימה.‏בני שיחי'‏ אומר שהוא מקווה שברגע האחרון נשיגגדולים בתורה ויראת שמים וינהלו את הישיבההגדולה,‏ כי התלמידים הוותיקים התפתחו עדכדי כך שהם מבינים טוב להעריך ערך הר"מ אםהוא באמת למדן,‏ ואומר שיעורים טובים או לא.‏וברגע האחרון הביא אחד הצעה שנקבל את הרב...‏

שיחי'‏ ואת אביו הרב...‏ שיחי'‏ שיקבלו עליהם אתההשגחה והרצאות השיעורים.‏לפני שסיכמנו דיברתי עמהם בארוכה שהסדריםשל לימוד החסידות לא ישתנו,‏ דהיינו שהתלמידיםהתמימים השלוחים ילמדו בערך ג'‏ שעות ביוםחסידות,‏ ושאר התלמידים ילמדו חצי שעה בבוקרלפני התפילה וחצי שעה לפני מעריב.‏ הם הבטיחושלא ישנו שום דבר,‏ אבל מי שלא רוצה ללמודחסידות הם לא יכולים להבטיח שהם יכריחואותם,‏ אבל הם ח"ו לא ידברו נגד זה,‏ וגם הצהירושאין להם שום התנגדות לחב"ד.‏באין ברירה אחרת גמרו עמם,‏ כי הברירה היחידההאחרת היתה לסגור את הישיבה הגדולה.‏ הםלמעשה כן שינו הזמן,‏ במקום זמן התפילה בשעהשבע וחצי ולמעשה התפילה החלה עשרים רגעלפני שמונה,‏ ובגלל זמן קריאת שמע שינו שלימודהחסידות יהיה בשעה שש וחצי.‏‏...ובודאי בלי שום ספק ספיקא שאם כ"ק אדמו"רשליט"א יחליט על ההצעה של המשפיע שליט"אמיד נבצע ההחלטה.‏ר'‏ מאטיל לוין שיחי'‏ נתמנה למנהל הכללי שלהת"ת לבנים ובית הספר לבנות.‏ האברך הרצלנתמנה למגיד שיעור בישיבה קטנה לחודש אלול,‏ובצלאל קופצ'יק נתמנה למדריך.‏ הרה"ג ר'‏ מאירגרוזמן שיחי'‏ ביקר בישיבה ואף אמר שיעורבישיבה הגדולה בפני כל התלמידים,‏ והוא התפעלמאוד על ההתמדה ועל היראת שמים.‏71

המשפיע הציע שהרב מאיר גרוזמן יבוא לכמהחודשים ללמוד חסידות עם התלמידים התמימיםוגם עם שאר התלמידים,‏ והוא גם כן ידאג להשיגאנשים מתאימים בכל מערכת החינוך מאנ"ש חסידיחב"ד,‏ ואם ירצה לומר שיעורים בנגלה,‏ אנו הסכמנו...‏עוד הפעם אני חוזר ואומר שמה שיורה לנו כ"קאדמו"ר שליט"א כך נעשה בעזה"י.‏השליחות בנוגע לכותל המערבי ולהתוועדותבישיבה נתקיימה ברוב פאר והדר.‏ בני שיחי'‏ואני דיברנו אל כל התלמידים שיתקשרו לכ"קאדמו"ר שליט"א בבחינת ויאמינו בד'‏ ובמשהעבדו.‏ והרה"ק מרוז'ין פירש ופרעה הקריב ליבןשל ישראל לאביהם שבשמים,‏ שפרעה רצה שעםישראל לא יהיו קרובים וקשורים לצדיק הדורלמשה רבינו,‏ אלא הקריב עם ישראל לד'‏ בליהתקשרות,‏ ודיברנו הרבה על לימוד החסידות.‏‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 243.(ישראל גרוסמן= ‏=דרוש משגיח חבד"י לישיבה -בינתיים חולפים עוד מספר ימים,‏ והנהלת ישיבת תומכי תמימיםהמרכזית עושה מאמצים עילאיים למצוא לישיבה במגדל העמק משגיחרוחני מקרב חסידי חב"ד.‏ הרב גרוסמן מצדו מבטיח שאם יימצא אחדכזה הוא יקבלו מיד לתפקיד וייתן לו את מלוא הגיבוי,‏ ואז אותו רבליטאי שכבר משמש כיום כמשגיח,‏ יעזוב מעצמו ויותיר את המקוםלמשגיח החדש.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎72‎ברם,‏ מהר מאוד מתברר להם כי המשימה מורכבת ומסובכת מכפישחשבו ואיננה פשוטה כלל ועיקר.‏ כל האנשים המתאימים מחסידי

חב"ד,‏ עמם באו בדברים,‏ אינם מגליםשום נכונות לעזוב את מקומם כדילנדוד למגדל העמק וליטול על שכמםאת התפקיד המדובר.‏ישנו רק אחד מחסידי חב"דהמתגורר בקריית מלאכי שמוכן לכך,‏אולם הוא מעוניין לשאול תחילה אתהרבי בקשר להצעה זו.‏הגאון רבי ישראל גרוסמן העלההצעה חדשה,‏ שהנהלת ישיבת חב"דהמרכזית יבחרו מתוך אותם תלמידיםהשלוחים 3-4 בחורים שישמשו כמגידי שיעורים בישיבה הקטנה ואזההשפעה החבדי"ת תחל כבר מהתלמידים הצעירים,‏ כך שבבוא היוםיתאפשר לפתוח ישיבה גדולה חסידית במקום.‏ זאת למרות העובדה כיגם כיום כבר יש להם לאותם בחורים שלוחים השפעה ניכרת על תלמידיהישיבה קטנה.‏= ‏=פנייה דחופה לרבי בבקשת גילוי-דעת -הנהלת ישיבת חב"ד ראו כי נקלעו למצב חסר אונים וקצרה ידםמלהושיע,‏ על כן הם פונים בדחיפות אל הרבי לסייע להם בחיפושיםאחר משגיח מתאים מאנ"ש,‏ ולהורות להם להיכן יכולים הם לפנות כדילמצוא את האיש הנכון.‏וכך הם כותבים לרבי:‏ב"ה.‏ א'‏ סיון תשל"חכ"ק אדמו"ר שליט"אראש הישיבה הגאון הרב ישראלגרוסמן עם הרב אפרים וולףאתמול היה במשרד בלוד ר'‏ יצחק דוד שי'‏ גרוסמןביחד עם הרב מאיר צבי שי'‏ גרוזמן,‏ והסביר שובאת העניין שקיבל את הרב...‏ כראש ישיבה במגדל73

העמק מחוסר ברירה אחרת,‏ וברגע שנוכל להביאמשגיח או ראש ישיבה מתאים מאנ"ש הוא מוכןמיד לקבלו ולתת לו את מלוא הגיבוי,‏ ועל ידי זהובדרך ממילא יעזוב הר'...‏ את הישיבה שם.‏ ר'‏יצחק דוד אמר גם שדיבר עם כמה וכמה אברכיםבירושלים והציע להם לקבל ההשגחה בישיבהבמגדל העמק אבל לא מצא שהאנשים המתאימיםיסכימו לכך.‏ דיברנו עם ר'‏ לייב שי'‏ קפלן אם יוכללמצוא אברך מתאים בצפת לתפקיד הנ"ל וכןהציעו התפקיד לר'...‏ שי'‏ מנחלת הר חב"ד ואמרשמוכן לשאול על כך את כ"ק אדמו"ר שליט"א.‏במדה ולא יצליחו לקבל משגיח מתאים מאנ"ש,‏מציע הרב ישראל שי'‏ גרוסמן שמבין התלמידיםהשלוחים הנמצאים במגדל העמק יקחו 3-4תלמידים שיהיו ר"מים בישיבה הקטנה,‏ ובמשךהזמן בעבודה שמלמטה למעלה יוכלו לבנותישיבה חסידית במקום.‏ אבל מצד שני ברור גםשהתלמידים המבוגרים שנמצאים כיום בישיבהגדולה שם יש להם גם השפעה על התלמידיםהצעירים,‏ אבל בלית ברירה יצטרכו לעשות צעדזה.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎74‎היות ואנו רואים את העניין הנ"ל,‏ שחסר אדםמתאים מאנ"ש לישיבה במגדל העמק,‏ נבקשאם יוכל להיות גילוי דעת מכ"ק אדמו"ר שליט"אלאיפה לפנות בעניין זה,‏ אם לחפש בארץ הקודשאו בארה"ב וכדו'.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 246.(

כעבור שבועיים מתברר כי ההצעה של אותו חסיד חב"ד המתגוררבקריית מלאכי איננה לרוחו של הרבי והלה לא קיבל מהרבי תשובהחיובית.‏ בנוסף הם אינם מקבלים מהרבי איזשהו גילוי דעת אל מי לפנותלהציע את תפקיד המשגיח בישיבה.‏= ‏=הצעות המשפיע לחיזוק הישיבה -המשפיע הרב מנחם מנדל פוטרפס נכנס לתמונה - במיוחד לאחרששמע כי הרבי מכנה את הישיבה במגדל-העמק ‏"א סניף פון תומכי-‏תמימים".‏ והוא מעלה הצעה לשלוח אחת לשבוע את הרב מאיר צביגרוזמן למגדל העמק למסור שם שיעורים,‏ לחזק את התלמידיםהשלוחים,‏ ולעקוב מקרוב אחר ההתפתחות הרוחנית והחסידית שלהתלמידים בישיבה.‏אולם להצעה זו מתנגד הרב אפרים וולף בטענה כי לפי דעתו לאיעלה בידו של הרב גרוזמן לנסוע לשם בקביעות מידי שבוע,‏ כך שלאתהיה לדבר כל תועלת.‏כנגד זה הציע הרב פוטרפס לחילופין,‏ שאחת לשבועיים ייסע אחדמצוות הישיבה בכפר חב"ד למגדל העמק כדי להתוועד עם התלמידים.‏גם בנוגע להצעה זו מעורר הרב וולף ספקות אם אכן הדבר יביא תועלת.‏על כך מדווח הרב וולף במכתבו לרבי:‏ב"ה.‏ ט"ז סיון תשל"חכ"ק אדמו"ר שליט"אהיום הייתי אצל ר'‏ מנחם מענדל שי'‏ פוטערפאס,‏לפי בקשתו,‏ בעניין הישיבה במגדל העמק,‏ הואסבור שכיוון שר'...‏ לא קיבל לעת עתה מענה מכ"קאדמו"ר שליט"א לקבל ההצעה ממגדל העמק,‏כנראה שלא יבוא לכאן,‏ ולכן מציע שר'‏ מאיר צביגרוזמן יסע בכל שבוע למגדל העמק.‏ אמרתי לושלדעתי באם נסיעה זו של ר'‏ מאיר צבי גרוזמן75

תהיה תמידית אז יהיה הדבר מועיל,‏ אבל באם יסערק פעם או פעמיים אינני רואה בזה תועלת.‏ר'‏ מנחם מענדל פוטערפאס הציע שאחתלשבועיים יסע אחד מצוות הישיבה בכפר חב"דלהתוועד עם התלמידים במגדל העמק.‏ אמרתי לושהצעה זו היא נכונה באם גם ר'...‏ יהיה במקום,‏ כיהוא הרי יטפל בעיקר בצד הנגלה שבישיבה וצריךתוספת מיוחדת להוסיף ברוח החסידות.‏לשבת הקרובה יבואו לישיבה בכפר חב"ד 18תלמידים מהישיבה במגדל העמק.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 248.(כעבור יומיים מתקבלת תשובה ממזכירות הרבי,‏ כי הרבי נתן הסכמהלהצעה שהרב גרוזמן ייסע למשך תקופה לישיבה במגדל העמק למסורבה שיעורים.‏הרב וולף מזדרז להודיע לרבי כי התשובה אכן התקבלה:‏ב"ה.‏ י"ח סיון תשל"חכ"ק אדמו"ר שליט"אתשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎76‎ר'‏ מאיר צבי שי'‏ גרוזמן היה אצלי ואמר שהתקשרועם ר'‏ בנימין שי'‏ קליין על דבר מענה כ"ק אדמו"רשליט"א בעניין הישיבה במגדל העמק,‏ והביןשיש הסכמה מכ"ק אדמו"ר שליט"א שהוא יסעלתקופה להיות בישיבה במגדל העמק.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 249.(

חולפים מספר ימים,‏ ותלמידי הישיבה גדולה של מגדל אור נשלחיםלעשות את השבת בישיבה בכפר חב"ד,‏ על מנת שהנהלת הישיבהשם תתרשם מהם לקראת הרישום שלהם לישיבה בכפר חב"ד לשנתהלימודים הבאה.‏בנוסף,‏ הרב גרוזמן מתעתד לנסועבימים הקרובים למגדל העמק,‏ והנהלתישיבת חב"ד תולים בזה תקוות רבותשכאשר יהיה נוכח במקום,‏ יוכל בשלבכלשהו למצוא פתרון כיצד להשיגלישיבה משגיח רוחני מקרב חסידיחב"ד.‏על כך מדווח הרב וולף לרבי:‏ב"ה.‏ כ"ב סיון תשל"חכ"ק אדמו"ר שליט"אראש הישיבה הגאון הרב ישראל גרוסמןעם המשפיע הרב מנדל פוטרפאסבעניין ביקורם של התלמידים מהישיבה במגדלהעמק בשבת האחרונה בכפר חב"ד,‏ שהיה ב"ההתרשמות טובה לפי"ע,‏ התלמידים ממגדל העמקעשו מנין לתפילת שחרית בשעה 8 בבוקר.‏על דבר נסיעתו של ר'‏ מאיר צבי גרוזמן בימיםהקרובים למגדל העמק,‏ ואולי כשיהיה במקום יוכללמצוא פתרון לכח אדם ששם.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 250.(= ‏=פיטורי המשגיח -חודש אחר כך,‏ מבשר הרב וולף לרבי את הידיעה המשמחת שהתקבלהאצלו,‏ שהרב גרוסמן עומד לפטר את הרב הליטאי מתפקיד המשגיח בישיבה,‏זאת למרות שעדיין לא נמצא מישהו אחר שימלא במקומו את התפקיד.‏77

וכך הוא כותב לרבי:‏ב"ה.‏ כ"א תמוז תשל"חכ"ק אדמו"ר שליט"אמר'‏ משה שי'‏ לנדא שמעתי שר'‏ יצחק דוד שי'‏גרוסמן עומד לפטר את הר'...‏ שי'‏ מתפקיד הראשישיבה בישיבה במגדל העמק.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 256.(= ‏=פעילות התלמידים השלוחים -כפי התוכנית שנטוותה מראש,‏ בתום השנה נשלחו תלמידי הישיבהגדולה ‏"מגדל אור"‏ ללמוד בישיבה בכפר חב"ד,‏ ואילו בישיבה במגדלהעמק העניינים הסתדרו,‏ כאשר היא אכן מתחילה להתנהל כישיבתתומכי-תמימים לכל דבר,‏ והתלמידים השלוחים נשארים וממשיכיםללמוד שם כדי להשפיע על קבוצת התלמידים החדשה שעלו מן הישיבהקטנה ללמוד בישיבה הגדולה.‏שנת הלימודים החדשה נפתחת בהצלחה מרובה.‏ הגאון רבי ישראלגרוסמן כדאשתקד שוהה בה בימות השבוע ארבעה-חמישה ימים ומידייום מוסר בה שיעורים עמוקים ונפלאים,‏ כאשר אחת לשבוע הוא נוסעלישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד למסור בה שיעור כללי ולקראתהשבת הוא שב לביתו בירושלים.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎78‎במקביל ללימודיהם בישיבה,‏ קיימו הבחורים השלוחים רשתמסועפת של פעילויות ברוכות.‏ מפעם לפעם עורכים ביקורי בית במקום,‏תוך שהם משוחחים עם בעלי הבית בכל מה שקשור לחינוך ילדיהםעל טהרת הקודש,‏ לכשרות המטבח ועוד.‏ ואכן כתוצאה מביקורים אלונקבעו מזוזות בבתים רבים,‏ נשים ובנות החלו בהדלקת נרות שבת מדיערב שבת וחג,‏ גברים בהנחת תפילין,‏ ועוד כהנה רבות.‏

בשבתות ובחגים ביקרו התלמידים השלוחים בבתי הכנסת המקומיים,‏כשהם חוזרים על שיחות קדשו של הרבי באוזני ציבור המתפללים.‏ביומי דפגרא,‏ מלבד ההתוועדויות שנערכו במסגרת הישיבה,‏ התקיימוגם התוועדויות רבתי עם,‏ כשרבים מתושבי העיר נוטלים בה חלק.‏ כןהתייסדה רשת מסיבות שבת לילדי המקום,‏ כשמאה ילדים משתתפיםבה באותה תקופה.‏= ‏=ועד להפצת שיחות בלשון-הקודש -גולת הכותרת ללא ספק,‏ היתה היוזמה הברוכה של התלמידיםהשלוחים במגדל העמק,‏ להוציא לאור בלשון הקודש את תמציתשיחותיו הקדושות של הרבי מיד לאחר כל התוועדות.‏היה זה אחד מהמפעלים הארציים שהתחילו באותה תקופה במגדל-‏העמק באמצעות הקמת ‏"ועד להפצת שיחות בלשון-הקודש".‏ באותםימים כל עניין ה'הנחות'‏ בארה"ב לא היה עדיין מפותח דיו.‏ שיחות רבותכלל לא יצאו לאור באותה תקופה,‏ מלבד העובדה שה'הנחות'‏ היו באידישבלבד ‏)"ועד הנחות בלה"ק"‏ עדיין לא נולד(.‏תלמידי הישיבה במגדל-העמק נכנסו אפוא במרץ רב לעניין והחלולהוציא-לאור את ‏'תקציר'‏ השידורים,‏ כך שבתוך כמה ימים הגיעו למנוייםכו'.‏ המייסד והמנהל הראשון היה ר'‏ יעקב הלפרין,‏ ואחריו התעסקובזה השאר,‏ כשאתהשיחות כותב הת'‏לוי-יצחק שיחי'‏גינזבורג.‏ ‏)בשניםשלאחר מכן הת'‏מנחם-מענדל הלוישיחי'‏ ברוד,‏ הת'‏משה הלוי שיחי'‏חפר ועוד(.‏79

הודות למאמציהם המרובים של ה"ועד להפצת שיחות בלשון-הקודש"‏במגדל העמק,‏ גדלה תפוצת השיחות,‏ הרעיון התקבל בהתלהבות רבהבקרב רבים מחסידי חב"ד,‏ ובעיקר אצל אלו המתעניינים בשיחותיו שלהרבי ששפת האידיש לא היתה נהירה להם.‏הדבר נמשך עד שבשלב מאוחר יותר התחילו העניינים בניו-יורקלהתמסד והשיחות החלו להופיע בקביעות ובמהירות.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎80‎

- פרק שמיני -הודעה נחרצת על מהות הישיבה= ‏=סערה חדשה מתחוללת -חלפה עברה לה מחצית השנה והדוב החל מתעורר מרבצו.‏ כפי שחזההרבי מראש,‏ החלה מסכת התנגדויות מגורמים שונים בנוגע להצטרפותתלמידי מגדל אור למסגרת ישיבת חב"ד,‏ בעקבות כך נפוצה שמועהכאילו הרב גרוסמן מתכונן לסגור את הישיבה הגדולה בגין ההתנגדותשהתעוררה.‏הדבר עורר בהלה וחשש בקרב הנהלת ישיבת חב"ד,‏ בדאגה עלהתלמידים שנשלחו מישיבת חב"ד למגדל העמק.‏ אולם לאחר בירורקצר שערך הרב אפרים וולף טלפונית עם הרב גרוסמן,‏ התברר לו כיאין לדברים כל שחר והוא עדיין עומד איתנה על דעתו ונחוש בהחלטתושהתלמידים בישיבת מגדל אור ימשיכו את לימודיהם בישיבת חב"דכברירה טבעית אחת ויחידה.‏ על כך הוא מדווח לרבי במכתבו:‏ב"ה.‏ י"ד שבט תשל"טכ"ק אדמו"ר שליט"אסיפר לי ר'‏ מאיר צבי שי'‏ גרוזמן ששמע בשםהרב ישראל שיחי'‏ גרוסמן שיש מחשבה לסגור81

את הישיבה הגדולה במגדל העמק.‏ התקשרתיעל דבר זה אל ר'‏ יצחק דוד שי'‏ גרוסמן ואמר לישלמעשה אין בדעתו לסגור הישיבה הגדולה,‏יש לו איזו התנגדות מאנשים הספרדים במקוםמהקשר של הישיבה אל חב"ד שחוששים קצתמזה,‏ אבל מטרתו היא שהתלמידים בישיבהקטנה ידעו שהמשך הטבעי שלהם הוא לישיבהחב"דית.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 292.(= ‏=הכרזה נחושה ללא חת -ימים אחדים אחר כך,‏ בעקבות כל ההתנגדויות שקמו והתעוררו,‏נקט הרב גרוסמן בצעד חריף.‏ הוא קרא לאסיפה את כל הצוות החינוכיבישיבה,‏ והודיע להם ברורות ונחרצות,‏ כי בדעתו להודיע חד-משמעיתשהישיבה הגדולה היא בפירוש ישיבת חב"ד,‏ וככל הנראה אף תיקראבקרוב בשם ‏"תומכי תמימים".‏ הוא מטיל עליהם להודיע לתלמידיםבצורה שאינה משתמעת לשתי פנים,‏ שכל מי שאינו מעוניין בגין כךלהמשיך את לימודיו בישיבה,‏ הוא מוזמן כבר עתה לעזוב ולחפש לומקום לימודים אחר.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎82‎בצעד שנקט הרב גרוסמן הוא לקח על עצמו סיכון מסוים,‏ ביודעו היטבכי בעקבות הכרזה גורלית זו,‏ אזי תלמידי הישיבה הקטנה שהסתייגומחסידות חב"ד לא ייאותו לעבור ללמוד בישיבה הגדולה בשנה הבאה.‏אולם כפי שקיבל על עצמו נאמנה בפתיחת הישיבה הגדולה את הוראתהרבי שהתנה את הסכמתו לכך בתנאי שהוא יבטיח בתוקף שלא יתרשםמהלחץ שיכול להתעורר ‏)מהמנגדים דחב"ד(,‏ על כן עתה הוא עמד נחושבדעתו ולא נבהל ולא חת מכל מה שעלול להתרחש,‏ הגם שמדוברבחשש רציני שהישיבה הגדולה עשויה להיסגר בשנה הבאה.‏

= ‏=המהלך בעיני ההנהלה המרכזית -אולם גם לאחר שהרב גרוסמן ביצע מהלך זה,‏ לא ראו הנהלת ישיבתתומכי תמימים את הדבר בעין יפה,‏ הם העלו טענות כי היה עליו יחדעם כל צוות החינוך בישיבה להודיע על כך לרבי מראש בטרם עשותוצעד מכריע שכזה.‏ הרב מנחם מנדל פוטרפס מצדו העלה טענה שהיהעל הרב גרוסמן לפעול בצורה נוחה ונעימה עם אותם התלמידים בדרךשל קירוב ולא בתקיפות.‏הרב אפרים וולף ממהר לעדכן את הרבי בכל הפרטים:‏ב"ה.‏ כ"א שבט תשל"טכ"ק אדמו"ר שליט"אלאחרונה קרא ר'‏ יצחק דוד גרוסמן לאסיפת צוותעובדים ואמר שבדעתו לקראת זמן הלימודיםהבא או לקראת זמן החורף להודיע באופן ברורשהישיבה גדולה היא של חב"ד,‏ ואולי גם לקראותהבשם תומכי תמימים,‏ ולהודיע לתלמידים שמישאינו מעוניין להמשיך באופן כזה בישיבה יוכללעזוב,‏ וזאת למרות שעל ידי צעד שכזה לא תעבורהכיתה הגדולה של הישיבה קטנה לישיבה גדולה,‏כי אצלם ההתנגדות לחסידות חזקה.‏אמרתי לר'‏ יצחק גורביץ שהשאלה בכהנ"ל היאעקרונית,‏ והיו צריכים כל צוות העובדים בישיבהביחד עם ר'‏ יצחק דוד גרוסמן לכתוב כל הפרטיםמהנעשה בישיבה והאופן שבדעתם לפעול,‏ ולכתובכל זאת אל כ"ק אדמו"ר שליט"א.‏לאחר מכן דיברתי על דבר כהנ"ל עם ר'‏ יצחקדוד גרוסמן וגם הצעתי לו לכתוב אל כ"ק אדמו"רשליט"א יחד עם כל צוות הר"מים שלנו,‏ ואמרשהוא מבין זאת.‏83

84‏"בברכה לפורים שמח ולהצלחה רבה בעבודת הקודש"‏

אתמול בערב דיברתי בעניין זה עם ר'‏ מנחם מענדלפוטערפאס,‏ ואמר שדעתו גם שצריך לפעול באופןטוב ובקירוב עם התלמידים בישיבה הר"מים וכו'.‏ולאחר שר'‏ יצחק דוד גרוסמן ביקש ממנו שיבואלמגדל העמק,‏ בדעתו לנסוע לשם ולראות מקרובמה שאפשר לפעול.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 293.(= ‏=שיעור א'‏ בסכנת סגירה -כעבור חודש,‏ מתבררת המציאות המרה וטופחת על פניו של הרבגרוסמן,‏ הוא נוכח לגלות כי בעקבות הכרזתו הנחרצת,‏ ככלות הכלהתלמידים מן הישיבה הקטנה,‏ בהשפעת הרמ"ים שלהם,‏ אינם מתכונניםלעבור ללמוד בישיבה הגדולה ונערכים לעבור ללמוד בישיבות אחרות,‏מפאת כן עומד להיווצר מצב עגום בו לא יהיו בשנה הבאה תלמידיםבשיעור א'‏ בישיבה גדולה.‏בשל כך,‏ פנה הרב גרוסמן להנהלת ישיבת חב"ד,‏ ולאחר שפירטבפניהם את הבעיה שהתעוררה,‏ ביקש מהם לשלוח מכסת תלמידיםמהישיבה שלהם ללמוד בישיבה גדולה במגדל העמק.‏בתשובה,‏ הציע לו הרב אפרים וולף לקבל לישיבה במגדל העמקאת תלמידי חב"ד הלומדים ב'מתיבתא'‏ בלוד ואולי גם כמה תלמידיםמה'חריפתא'‏ ‏)ישיבה מגבילה ל'מתיבתא'(.‏ הוא המליץ לו להזמין אתהתלמידים הללו להגיע לשבת הקרובה אל הישיבה במגדל העמק,‏ ואזבעת שהותם שם ישוחח עימהם וילהיב אותם להיכנס ללמוד אצלובישיבה.‏אם לא די בכל זה,‏ הרי שעתה קמה והתעוררה בעיה נוספת.‏ התלמידיםהשלוחים בישיבה ראו בעיניים כלות כיצד כל חברי השיעור שלהם מןהישיבה בכפר חב"ד כבר הספיקו לחזור מנסיעתם לקבוצה'‏ בחצר הרבי,‏85

ואילו הם עדיין שוהים כאן וכבר עומדים להשלים שנתיים בשליחותםבישיבה במגדל העמק,‏ כשלא ברור להם מתי יזכו גם הם לנסוע ל'קבוצה',‏אי לכך פנו התלמידים-השלוחים אל הרב גרוסמן בדרישה ‏"למה ניגרע?",‏הם אינם רוצים להיות שונים מכל חבריהם ואף הם חפצים לנסוע לשנת‏'קבוצה'‏ אל הרבי.‏הרב גרוסמן שמע את טענתם המוצדקת,‏ בלבו היה עימהם,‏ אך מאידךחשש לשלומה של הישיבה שתתרוקן עם נסיעת התלמידים-השלוחיםממנה.‏ כאשר באותה עת לא היה ברור מאין יבואו תלמידים חדשיםלמגדל-העמק.‏ הוא העלה הצעה של פתרון שאותם תלמידים ייסעו אלהרבי לחודש תשרי ואחר כך יחזרו למגדל העמק.‏על כל ההתרחשויות הללו מדווח הרב וולף במכתב לרבי:‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎86‎ב"ה.‏ כ"ב אדר תשל"טכ"ק אדמו"ר שליט"אבשבת היה בלוד ר'‏ יצחק דוד שי'‏ גרוסמן ודיברתיאיתו על דבר מצב הישיבה במגדל העמק,‏ ואמרלי שהוחלט אצלו שהישיבה גדולה תהיה תומכיתמימים וברוח חב"ד,‏ אבל הר"מים המקומיים הםנגד זה ומשפיעים על התלמידים בישיבה קטנהשיעברו לישיבות אחרות,‏ וממילא יש לו בעיהשצריך לקבל תלמידים מאיתנו.‏ הצעתי לו לקבללמגדל העמק את תלמידי המתיבתא מלוד ואוליגם כמה תלמידים מהחריפתא ‏)וממילא יהיה עלידי זה גם פתרון מתאים לתלמידי המתיבתא(,‏ושיזמין לשבת הקרובה את תלמידי המתיבתאלישיבה במגדל העמק,‏ ושבמקום יקרב אותםאותם וילהיבם להתקבל לישיבה.‏בעניין התלמידים השלוחים מכפר חב"ד למגדלהעמק,‏ אמר ר'‏ יצחק דוד גרוסמן שהם רוצים

לנסוע אל כ"ק אדמו"ר שליט"א לתקופה של שנה,‏אבל אז יחסר היסוד של התלמידים,‏ והיתה הצעהשהתלמידים יסעו אולי רק לחודש תשרי ולאחרמכן יחזרו למגדל העמק.‏במגדל העמק יש לו כיום 80 דירות פנויות,‏ היו אליופניות מ...‏ ומקבלן פרטי שימסור להם הדירות.‏אמרתי לו שבאם אינו דחוק בכספים שיחכה לעתעתה עם זה.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 298.(כעבור שבוע שב הרב וולף ומעדכן את הרבי בדבר התוכנית לשלוחאת תלמידי המתיבתא בלוד ללמוד בישיבה הגדולה במגדל העמק,‏ וזהתוכן מכתבו:‏ב"ה.‏ כ"ט אדר תשל"טכ"ק אדמו"ר שליט"אדיברתי עם ר'‏ מאיר צבי גרוזמן בעניין התוכניתשתלמידי המתיבתא מלוד ימשיכו לימודםבישיבה במגדל העמק,‏ ואמר שיהיו מרוצים באםהדבר יתבצע.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 299.(בינתיים זוכה הרב גרוסמן לקבל מכתב מהרבי לקראת חג הפסח,‏ בומגלה הרבי התייחסות מפורשת בנוגע לישיבה הגדולה במגדל העמק.‏וזה לשון המכתב:‏87

ב"ה,‏ י"א ניסן ה'‏ תשל"טברוקלין,‏ נ.י.‏הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצרכי ציבור וכו']כאן מוחקהרבי את המילה:‏ ‏"וכו'"‏ ותחת זאת מוסיף בכתב יד:‏ ‏"רבפעלים וכו'"[‏שלום וברכה!‏המכתב מאז נתקבל ‏]כאן מוחק הרבי את המילה:‏ ‏"מאז"‏ותחת זאת משנה ומוסיף בכתב יד:‏ ‏"המכתב מזו והפ"ננתקבל ות"ח".[‏ולקראת חג המצות,‏ זמן חירותנו,‏ הבא עלינו ועלכל ישראל לטובה,‏ הנני בזה להביע ברכתי לחגכשר ושמח ולחירות אמתית,‏ חירות מדאגותבגשם ומדאגות ברוח - מכל דבר המעכב עבודתה'‏ בשמחה ובטוב לבב.‏ולהמשיך מחירות ושמחה זו בימי כל השנה כולה.‏ובפרט שעבודת השם,‏ כמצווה עלינו בתורתנותורת חיים,‏ הרי היא בכל עניני האדם ובמשך כלהיום וכל הלילה,‏ וכמו שנאמר בכל דרכיך דעהו.‏בברכת החג ‏]וכאן מוסיף הרבי בכתב ידו:[‏ ‏"ולהצלחהרבה בתומכי תמימים דמגדל העמק ובכלל בעבודתהקודש".‏מנחם שניאורסאהןתשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎88‎

‏"ולהצלחה רבה בתומכי תמימים דמגדל העמק ובכלל בעבודת הקודש"‏89

- פרק תשיעי -תלמידים מכפר חב"ד למגדל העמק= ‏=הצעה חדשה -מאוחר יותר,‏ העלה הרב גרוסמן הצעה חדשה בנוגע לדרישתם שלהבחורים השלוחים בישיבה לנסוע לשנת ‏'קבוצה'‏ אל הרבי.‏ הוא הציגרעיון בפני הנהלת ישיבת חב"ד,‏ לאפשר לאותם תלמידים לבצע אתמבוקשם ולנסוע ל'קבוצה',‏ אולם כדי שהישיבה במגדל העמק לא תיפגעמחסרונם של אותם בחורים בישיבה,‏ תשלח הישיבה בכפר חב"ד את כלתלמידי שיעור ג'‏ בישיבה הקטנה ללמוד למשך שנה בישיבה במגדלהעמק,‏ כך שבמצב זה ימלאו התלמידים הללו את מקום קודמיהם.‏ההצעה אכן הוטבה בעיני הנהלת ישיבת חב"ד.‏ הוחלט ביניהם בשלבזה לשלוח את תלמידי שיעור ג'‏ מהישיבה בכפר חב"ד לבוא לשבתלמגדל העמק כדי לאפשר להם להתרשם מקרוב מן המקום והאווירה.‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎90‎לאחר אותה שבת התקשר הרב גרוסמן אל הרב וולף להודיע לושהביקור של התלמידים בשבת במגדל העמק עבר בצורה טובהומוצלחת.‏ עוד הוסיף הרב גרוסמן והודיע שמצד הנהלת ישיבת ‏'מגדלאור'‏ מוכנים לקבל את תלמידי המתיבתא בלוד לישיבה הגדולה במגדלהעמק.‏

אודות דברים אלו שולח הרב וולף עדכון לרבי:‏ב"ה.‏ ח"י אייר תשל"טכ"ק אדמו"ר שליט"אאתמול התקשר אלי ר'‏ יצחק דוד שי'‏ גרוסמן ואמרשמצידם מוכנים לקבל את תלמידי המתיבתאלישיבה במגדל העמק,‏ אלו שמסיימים שיעורג'‏ בלוד.‏ כן סיפר ר'‏ יצחק דוד גרוסמן שבשבתהאחרונה ביקרו במגדל העמק תלמידי הכיתההגבוהה בכפר חב"ד,‏ במסגרת ההצעה שבמקוםלנסוע בקבוצה למשך שנה לישיבה בברוקליןילמדו בשנה זו במגדל העמק,‏ ולדבריו היה ביקורםזה מוצלח.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 303.(= ‏=החלטת אסיפת ההנהלה המרכזית -יומיים אחר כך מתכנסת הנהלת הישיבה בכפר חב"ד לאסיפה,‏ לדוןבנוגע להצעתו של הרב גרוסמן לשלוח את תלמידי הכיתה הגבוההבישיבה קטנה בכפר חב"ד ללמוד בישיבה הגדולה במגדל העמק.‏באסיפה הוחלט להודיע לתלמידים מטעם הנהלת הישיבה שהםרשאים לשאול את הרבי מה עדיף עבורם,‏ האם להמשיך ללמוד בישיבההגדולה בכפר חב"ד,‏ או לעבור ללמוד בישיבה הגדולה במגדל העמק,‏ אואולי לנסוע לשנת ‏'קבוצה'‏ אל הרבי.‏על החלטה זו מדווח הרב וולף במכתבו לרבי:‏ב"ה.‏ כ"ג אייר תשל"טכ"ק אדמו"ר שליט"אביום ה'‏ התקיימה אסיפת הנהלת הישיבה בכפרחב"ד בעניין ההצעה לשלוח הכיתה הגבוהה91

בישיבה למגדל העמק.‏ השתתפו:‏ ר'‏ יעקב כץ,‏ ר'‏משה נפרסטק,‏ ר'‏ משה לנדא,‏ ר'‏ מנחם מענדלפוטרפס,‏ ר'‏ מאיר צבי גרוזמן,‏ ר'‏ זליג פלדמן ואני.‏אחרי דיון הועלו כמה וכמה סברות:...‏סוכם למסור לתלמידים שהנהלת הישיבהמסכימה שישאלו חוות דעת ועצת כ"ק אדמו"רשליט"א באם כדאי להם לנסוע לתקופה שלשנה למגדל העמק או להמשיך לימודם בכפרחב"ד,‏ ויעשו כהוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א ‏)יתכןשאחדים מקבוצה זו ירצו אולי לנסוע לתקופה שלשנה אל כ"ק אדמו"ר שליט"א כמקובל(.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 303.(תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎92‎= ‏=הצעה לשינוי בנסיעות ל'קבוצה'‏ -בשלב מאוחר יותר העלו חברי הנהלת ישיבת חב"ד הצעה חדשה,‏לפיה יחוללו שינוי מהותי בכל נושא נסיעת התלמידים לשנת ‏'קבוצה'‏אל הרבי כמקובל עד עתה.‏ על פי ההצעה החדשה יחולו לקראת השנההבאה ההסדרים הבאים:‏ התלמידים הלומדים במגדל העמק יעברו ללמודבישיבה בכפר חב"ד,‏ ואילו התלמידים המסיימים לימודיהם בישיבה בכפרחב"ד,‏ במקום לנסוע לשנת ‏'קבוצה'‏ לחצר הרבי,‏ יעברו ללמוד למשךשנה בישיבה במגדלהעמק,‏ כשלאחריהיחזרו ללמוד שנהנוספת בישיבהבכפר חב"ד,‏רק לאחר מכן,‏כשהתלמידים הללויהיו בגיל בוגר יותר,‏ייסעו אז ל'קבוצה'‏

לארה"ב,‏ כאשר גם אז תארך הנסיעה ל'קבוצה'‏ למשך תקופה קצרהשתשתרע על פני משך תקופת ימי החגים בלבד ותו ולא.‏הרב אפרים וולף מדווח לרבי על ההצעה החדשה:‏ב"ה.‏ כ"ו אייר תשל"טכ"ק אדמו"ר שליט"אבעניין העברת הכיתה הגבוהה מהישיבה בכפרחב"ד לישיבה במגדל העמק,‏ הועלתה הצעהשהתלמידים שנמצאים כבר במגדל העמק שעברולשם מכפר חב"ד יחזרו לכפר חב"ד לאחר שהכיתההנוכחית מכפר חב"ד תעבור למגדל העמק,‏והמעלה לזה מנסים לקיים סדר שהתלמידיםמכפר חב"ד שנוסעים בקבוצה אל כ"ק אדמו"רשליט"א לא יסעו לתקופה של שנה,‏ רק לאחרשהתלמידים יהיו במשך שנה במגדל העמק יחזרולעוד משך שנה לכפר חב"ד,‏ ולאחר מכן יסעולתקופת החגים בלבד אל כ"ק אדמו"ר שליט"א,‏ואולי תהיה גם השתתפות מצד הישיבה בהוצאותהנסיעה שלהם.‏ ואז המעלה היא שהתלמידיםנוסעים כשהם מבוגרים יותר וגם לא יהיו בארצותהברית תקופה ארוכה.‏ כנראה שבימים הקרוביםנקיים ישיבת הנהלה דכפר חב"ד בעניין זה.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 304.(= ‏=הרבי מגיב בחריפות רבה -לא חולפים ימים מרובים,‏ ולפתע החלה עננה קודרת ומאיימתמתנשאת באוויר,‏ חילוקי דעות קשים התגלעו בין הנהלת ישיבת תומכיתמימים המרכזית לבין הנהלת ישיבת מגדל אור.‏ בעקבות כך מרחפת93

סכנת התפוצצות ונתק מוחלט בכל נושא הקשר בין ישיבת מגדל אורלחב"ד.‏ הנהלת ישיבת חב"ד בתגובה מחליטים להפסיק מעתה לשלוחתלמידים מהישיבה בכפר חב"ד למגדל העמק,‏ ולבטל את כל הסיכומיםהמוקדמים שכבר הוחלטו בעבר בעניינים אלו בין שתי ההנהלות.‏אלא שעד מהרה מתקבל תוכן מכתב חריף ביותר מהרבי המיועדישירות אל הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית,‏ בו הוא כותב להםמילים כדורבנות ומוכיחם בצורה נחרצת שאיננה משתמעת לשתי פניםעל החלטתם התמוהה.‏וכה הוא כותב להם על פתק אשר את תוכנו הוא מבקש מהמזכירותלהעביר בדחיפות להנהלת תומכי תמימים בארץ:‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎94‎ב"ה.‏ א'‏ דר"ח תמוז תשל"טממזכירות לטלפן להנהלת תומכי תמימים דארץהקודש שי'‏ בהקדם.‏שאין יכול כאן להיכנס לפרטים ‏)ובפרט - שזהותפקידו הראשון של ההנהלה,‏ שכיוון שעל פיהצעתם הסכימו מכאן ליסוד סניף תומכי תמימיםבמגדל העמק,‏ וכבר פועלת משך זמן ומפורסםלרבים,‏ פשוט שעליהם לעשות כל התלוי בהםלהמשכתה ולעלייתה,‏ וד"ל.‏וכיוון שעל פי הידיעות שנתקבלו כאן צ"ל שליחתתלמידים שלוחים לשם ‏)עליהם,‏ כנראה,‏ אין ידיעותברורות מהנעשה שם - ומובנת ההבהלה ממצבכזה - ועוד ועיקר - שעד עתה אין החלטתםברורה בכלל מה לעשות וכו'‏ - אין ספק מוציאמידי ודאי,‏ ובודאי ישלחו שלוחים מתאימיםלדעת שתי ההנהלות,‏ והשם יצליח.‏‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 309.(

חברי הנהלת תומכי תמימים נאחזו בתבהלה גדולה בגין תוכן המכתבהתקיף ששיגר אליהם הרבי,‏ תיכף ממהרים לבטל במחי יד את החלטתםהקודמת.‏ בפגישה שעורכים עם הרב גרוסמן חוזרים לדון עמו בנוגעלהפניית התלמידים מכפר חב"ד אל הישיבה במגדל העמק.‏באותה הזדמנות מעלה הרב גרוסמן את נושא התלמידים השלוחיםשכבר לומדים במגדל העמק ועדיין לא יצאו ל'קבוצה',‏ ומביא אתדבריהם שהם אינם מעוניינים לחזור ללמוד בכפר חב"ד,‏ אלא מעדיפיםלנסוע ל'קבוצה'‏ לרבי,‏ או להמשיך את לימודיהם במגדל העמק.‏על אודות הפגישה שהתקיימה עם הרב גרוסמן,‏ מדווח הרב וולףלרבי:‏ב"ה.‏ ג'‏ תמוז תשל"טכ"ק אדמו"ר שליט"אהשבוע דיברתי עם ר'‏ ישראל שי'‏ גרוסמן,‏ וכן ביקרר'‏ יצחק דוד שיחי'‏ גרוסמן בכפר חב"ד ודיברעם חברי ההנהלה,‏ ובעניין שיעור ג'‏ מהישיבהבכפר חב"ד וכן שיעור ג'‏ של תלמידי המתיבתאבלוד,‏ סוכם שיעברו למגדל העמק לזמן לימודיםהבעל"ט.‏בעניין התלמידים מכפר חב"ד שלומדים עתהבמגדל העמק אמר ר'‏ יצחק דוד שלדברי התלמידיםרצונם הוא או להמשיך הלימודים במגדל העמק אולנסוע אל כ"ק אדמו"ר שליט"א.‏יתכן שבשבוע הבא יבוא שוב ר'‏ יצחק דוד גרוסמןלכפר חב"ד ונשב שוב לסכם על דבר כל הנ"ל.‏לשבת י"ט תמוז יסע ר'‏ חיים שיחי'‏ אשכנזי עםתלמידי המתיבתא בלוד לישיבה במגדל העמק.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 310.(95

כשניסו חברי הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית להמתיק אתהגלולה המרה שהגיע אליהם בדמות מכתבו הנוקשה של הרבי,‏ וביקשולהתנצל ולהבהיר דברים בנושא.‏ התקבלה על כך תשובתו של הרביעל דבריהם,‏ כי מענה כ"ק אדמו"ר שליט"א בעניין התלמידים לישיבהבמגדל העמק היתה אל המזכירות ולא ישירות אל הישיבה.‏הרב אפרים וולף שולח למזכירות הרבי לאשר את קבלת התשובה:‏ב"ה.‏ ט'‏ תמוז תשל"טכבוד הוו"ח אי"א נו"נ וכו'‏הרב ח.מ.א.‏ שי'‏ חדקובשלום רב וברכה!‏אחדשה"ט,‏ הנני בזה לאשר קבלת הטלפוןמהשבוע,‏ כדלקמן.‏מענה כ"ק אדמו"ר שליט"א בעניין התלמידיםלישיבה במגדל העמק היה אל המזכירות ולאישירות אל הישיבה.‏בכבוד ובברכת כט"סאפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 311.(תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎96‎

- פרק עשירי -תגבורת לצוות הרוחני בישיבה= ‏=צורך בהגדלת צוות הישיבה -עם התפתחותה של ישיבת ‏"תומכי תמימים - מגדל אור"‏ שבמגדלהעמק למימדים נרחבים,‏ הוחל לחוש הצורך להגדיל את סגל אנשיהחינוך בצוות נרחב ומסודר,‏ שיעמוד בניהול הישיבה,‏ ויקל את המעמסהמעל שכמו של ראש הישיבה הגאון רבי ישראל גרוסמן.‏באותה עת ממליץ הרב מנחם מנדל פוטרפס,‏ לצרף אל הצוות הרוחניבישיבה שניים משלוחי הרבי לארץ הקודש,‏ את הרה"ח הרב יצחקגולדברג כמועמד לכהן כראש הישיבה ואת הרה"ח הרב יוסף ישראלהנדל לשמש כמשגיח.‏אולם הרב וולף שרק לפני זמן קצר נכווה ברותחים כבר נזהר עתהבצוננים,‏ ובזוכרו את דברי הרבי שהורה להם ברורות:‏ ‏"ובודאי ישלחושלוחים מתאימים לדעת שתי ההנהלות".‏ על כן הודיע לרב פוטרפסברורות כי בעניין זה ההחלטה נתונה בעיקר בדעתו של הרב גרוסמן והואזה אשר יכריע אם לקבל אותם ואם לאו.‏על כך הוא מדווח לרבי:‏97

ב"ה.‏ י"ז תמוז תשל"טכ"ק אדמו"ר שליט"אר'‏ מנחם מענדל שי'‏ פוטערפאס אמר לי שישלראות להכניס להנהלת הישיבה במגדל העמק,‏את הר'‏ גולדברג והר'‏ הנדל.‏ אמרתי לו שהדברתלוי בעיקר בר'‏ יצחק דוד גרוסמן ולא בנו.‏‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 314.(אפרים וולף= ‏=הסכמת הרב גרוסמן להצעה -הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית באה בדברים עם הרב גרוסמןאודות הצעתו של הרב פוטרפס בנוגע למינוי האישים המדוברים לראשישיבה ומשגיח,‏ בנוסף גם הביאו לפניו את ההצעה למינוי שליח נוסףשל הרבי לארץ הקודש את הרה"ח הרב יוסף יצחק הלוי גורביץ לשמשכר"מ בישיבה.‏הרב גרוסמן נפגש באופן אישי עם שלושת האישים המומלצים -הרה"ח הרב יצחק גולדברג,‏ הרה"ח הרב יוסף ישראל הנדל והרה"ח הרביוסף יצחק הלוי גורביץ,‏ ועמד מקרוב על טיבם ומהותם,‏ הללו הותירועליו רושם נפלא והוא התפעל מאוד מאישיותם הגדולה,‏ הוא ראה בהםככאלו שיתרמו מרוחם על התלמידים ובהחלט יעלו את רמתה הרוחניתשל הישיבה בכלל ושל התלמידים בפרט.‏ אשר על כן הודיע על הסכמתולקבל אותם ולצרפם לצוות הישיבה.‏לאחר שהרב גרוסמן נתן את הסכמתו לדבר,‏ נשלחה ההצעה אלהרבי,‏ והוא אישרה מיד במילים:‏ ‏"קדימה מגדל העמק!".‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג‎98‎וכך לקראת שנת הלימודים הבאה של שנת תש"מ,‏ תוגברה הישיבהבכוחות חינוכיים מחודשים,‏ בצוות נרחב של שלושת השלוחים הללו.‏מאוחר יותר הגיע גם הרה"ח הרב יוסף יצחק הלוי סגל מהיישוב ברוש,‏שהתמנה לשמש כמשפיע הישיבה.‏

על אף הצוות החדש שהתווסף לישיבה,‏לא זנח הגאון רבי ישראל גרוסמן אתהישיבה,‏ ולמרות הטרחה הגדולה הכרוכהבכך,‏ הוא המשיך להשמיע מדי שבועמשיעוריו המאלפים לפני התלמידים,‏תמידין כסדרן.‏= ‏=סוף-סוף ‏'קבוצה'...‏ -לפני מלאות שנתיים לשליחות,‏ כשלא היה ברור מתי יזכו גם השלוחיםבמגדל-העמק לנסוע ל'קבוצה'‏ אל הרבי,‏ הגיעו התלמידים-השלוחיםלכפר-חב"ד ופנו שוב למשפיע הרב מנחם מנדל פוטרפס וביקשו ממנושידאג להם.‏הרב פוטרפס אכן פעל והצליח.‏ התוצאה היתה שלקראת שנת תש"מהגיעו למגדל-העמק ‏"תלמידים השלוחים"‏ חדשים,‏ כאשר קודמיהםבתום תקופת שנתיים בשליחותם במגדל העמק הגיע עתם סוף-סוףלנסוע ל'קבוצה'‏ ולשהות במשך שנה בחצרו של הרבי.‏בפרוס חודש אלול תשל"ט,‏ הגיעה לישיבה הקבוצה השניה שלהתלמידים השלוחים מהישיבה בכפר חב"ד,‏ שמנתה כ-‏‎15‎ בחורים,‏שבאה במטרה להחליף את קודמתה.‏במשך חודש ימים,‏ שהו השלוחים ה"וותיקים"‏ עם מחליפיהם וממלאימקומם בישיבה,‏ בכדי לתת להם תדרוך חי במקום,‏ ועם סיומו של חודשאלול - לקראת הימים הנוראים - יצאה קבוצת השלוחים הראשונהוהמריאה לשנת ה'קבוצה'‏ שלהם בבית מדרשו של הרבי,‏ יחד עם מספרתלמידים חדשים שהתווספו לישיבה במשך תקופת שליחותם.‏= ‏=הישיבה מתבססת על תילה -מכאן ואילך העניינים בישיבה הסתדרו,‏ כאשר היא אכן מתחילהלהתנהל כישיבת תומכי-תמימים לכל דבר ותלמידי ישיבת מגדל אור99

תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניגלומדים יחד עם תלמידי ישיבת תומכי תמימים שכם אחד,‏ בשיתוףפעולה פורה.‏בחודש חשוון שנת תש"מ,‏ מתקבל בהנהלת ישיבת תומכי תמימים -מגדל אור מכתב ממזכירות הרבי,‏ בנוגע להוראת הרבי על הגדלת כמותהתלמידים,‏ אל המכתב מצורפת השתתפותו האישית של הרבי בסכוםכסף סמלי,‏ וז"ל המכתב:‏מכתב ממזכירות הרבי אל ‏"הנהלת ישיבת תומכי תמימים - מגדל אור אשרבמגדל העמק"‏ בנוגע להוראת הרבי להרבות מספר התלמידים בישיבה100

ב"ה מוצש"ק כ'‏ מ"ח ה'תש"מברוקלין,‏ נ.‏ י.‏הנהלת ישיבת תומכי תמימיםמגדל אור אשר במגדל העמקה'‏ עליהם יחיושלום וברכה!‏בהמשך להתועדות כ'‏ מ"ח,‏ בה הואיל כ"ק אדמו"רשליט"א לעורר שישתדלו כל הישיבות להרבותמספר התלמידים שיחיו - ולפי הצורך,‏ גם לפתוחסניפים ומחלקות חדשים הדרושים לזה,‏הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח בקשר לזההשתתפותו הסמלית בסך מאה ועשרים דולר.‏בטח יודיעו מהנעשה בכהנ"ל,‏ ות"ח למפרע.‏בברכת כט"סהרב ח.מ.א.‏ חדקוב= ‏=פעילות הקבוצה השניה -בסקירה קצרה על פעילותה של הקבוצה השניה,‏ ניתן לומר,‏ כי הרבהמאוד נעשה בהרחבת הקיים.‏ מאמצים רבים הושקעו בביסוס הישיבהשמנתה בשלב זה כארבעים תלמידים.‏אודות לפעילות קבוצה זו,‏ רשת מסיבות השבת הפכה לענפה ביותר,‏והקיפה למעלה מ-‏‎350‎ ילדים.‏ במסגרת הביקורים בבתים פרטיים,‏ נערכומאות ביקורי בית ומאות מזוזות נקבעו.‏במיוחד יש לציין את ‏"הוועד להפצת שיחות בלשון הקודש",‏ שהמשיכולהשקיע עמל רב בתרגום והדפסת השיחות של הרבי והפצתם בקרבהרבים.‏101

תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניגהישיבה גם שימשה כמבצר רב עוצמהלכל מבצע ממבצעי הרבי הקבועיםוהפתאומיים שנזקקו לכוח אדם מוגבר.‏ניתן היה לראות זאת בעליל,‏ עת התקבלההוראתו של הרבי לקראת ל"ג בעומר עלמבצע ‏"והשיב לב אבות על בנים",‏ אותהשעה נראתה הישיבה כמפקדה מרכזיתשהקיפה את האזור כולו.‏פעילות נערכה גם ביישובי האזור הסמוכים.‏ מפעם לפעם יצאולמקומות אלו אחדים מהתלמידים השלוחים,‏ ולעתים אף באו לשםלשבת,‏ ולעתים במבצעים מיוחדים,‏ כפורים למשל,‏ למשלוח מנותומקרא מגילה,‏ בפסח לחלוקת מצות ולעריכת סדרים,‏ ועוד.‏ניתן היה לקבוע בבטחה,‏ כי השלוחים הפכו לחלק בלתי נפרד מנוףהמקום.‏ ואכן,‏ הודות לפעילותם הברוכה זכו להערכה רבה מהמועצההמקומית כולל היו"ר וסגניו,‏ ובעיקר מתושבי המקום שהוקירו והעריכואת פעולתם השוקקת למען התושבים.‏אכן,‏ הכל חשו כי לא לחינם נקראה הישיבה בשם:‏ ‏"תומכי תמימים- מגדל אור",‏ באשר משמשת היא כמגדל של אור,‏ אורה של תורתהחסידות לכל הצפון.‏= ‏=הקבוצה השלישית -עם סיום שנת הלימודים תש"מ,‏ ובהתקרב השנה החדשה,‏ עמדהקבוצה זו כקודמתה לנסוע ל'קבוצה'‏ לחצרו של הרבי,‏ כשאת מקומםעומדת למלאות קבוצה חדשה נוספת של תלמידים מבוגרי הישיבהבכפר חב"ד.‏ וכפי שמדווח על כך הרב וולף במכתבו לרבי:‏ב"ה.‏ ר"ח תמוז תש"מכ"ק אדמו"ר שליט"אהועלתה הצעה שתושבי כפר חב"ד מתלמידישיעור ג'‏ שמסיימים בשנה זו הישיבה בלוד יעברו102

ללמוד בישיבה במגדל העמק,‏ במטרה שלא יהיובקירוב מקום לביתם.‏ מהישיבה בקרית גת גםביקשו לקבל אצלם תלמידים אלו,‏ אבל כפי הנראהלנו שהישיבה במגדל העמק ערוכה ומתאימה יותרשהתלמידים יעברו לשם.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ז'‏ עמ'‏ 366.(ואמנם שנת הלימודים החדשה של שנת תשמ"א נפתחה בשעהטובה,‏ כאשר אל שורת התלמידים בישיבה מצטרפת הקבוצה השלישיתשל התלמידים השלוחים מכפר חב"ד,‏ המונה 14 תלמידים מובחרים.‏דו"ח מפורט על כך שולח הרב וולף לרבי בחודש כסלו תשמ"א:‏ב"ה.‏ י"ז כסלו תשמ"אכ"ק אדמו"ר שליט"אהננו בזה להגיש דו"ח על מצב הישיבה בכפר חב"דמתחילת זמן הלימודים ביום כ"ה מנחם אב תש"מעד עתה.‏התלמידים שלמדו אצלינו בשנה שעברה ונמצאיםעתה בחצרות כ"ק אדמו"ר שליט"א הם - 38תלמידים כ"י.‏ התלמידים השלוחים למגדל העמקהם - 14 תלמידים כ"י.‏ התלמידים בקרית גת,‏חלקם בשליחות לחזק הישיבה הם - 10 תלמידיםכ"י.‏סך הכל - 62 תלמידים כ"י.‏‏)ימי תמימים ח'‏ עמ'‏ 55.(אפרים וולף103

תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניג- פרק אחד עשר -לקט מכתבים בנושא הישיבהבמכתבים הבאים בהם מדווח הרב אפרים וולף לרבי על הנעשהבישיבה,‏ ניכר כי הישיבה מתנהלת על מי מנוחות והסדרים ממשיכיםלהתנהל כסדרם.‏לפנינו לקט נבחר מתוך כל אותם מכתבי דיווח שנשלחו לרבי מפעםלפעם:‏ב"ה.‏ ד'‏ תמוז תשמ"אכ"ק אדמו"ר שליט"אר'‏ יצחק דוד גרוסמן טוען...‏ דיברתי איתו בענייןהעברת תלמידים לישיבה במגדל העמק,‏ והואטוען שישנה במקום ישיבה שעולה כל כך הרבהכספים ולומדים שם רק כ-‏‎30‎ בחורים.‏‏)ימי תמימים ח'‏ עמ'‏ 88.(ג כ גאפרים וולף104

ב"ה.‏ ה'‏ תמוז תשמ"אכ"ק אדמו"ר שליט"אאתמול התקיימה אסיפת הנהלת הישיבה בכפרחב"ד,‏ בהשתתפות:‏ ר'‏ מנחם מענדל פוטרפס,‏ ר'‏יעקב כץ,‏ ר'‏ מאיר צבי גרוזמן,‏ ר'‏ משה לנדא,‏ ר'‏זלמן גופין,‏ ר'‏ זליג פלדמן ואני.‏ ר'‏ מאיר צבי גרוזמןמסר על דבר בקשות שקיבל מהישיבות במגדלהעמק ובקרית גת לשלוח אליהם תלמידים מכפרחב"ד.‏סוכם לעורר את תלמידי שיעור ג'‏ בכפר חב"דשחלקם יעברו למגדל העמק,‏ וחלק מתלמידישיעור ב'‏ שיעברו לישיבה בקרית גת.‏ לגבי הקבוצהשתחזור בעז"ה לאחר החגים מארה"ב,‏ חלקםלקבל לישיבות בצפת,‏ קרית גת ומגדל העמק,‏ולגבי הקבוצה יחשבו ביתר פירוט בתקופת החגים.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ח'‏ עמ'‏ 88.(ב"ה ח'‏ תמוז תשמ"אכ"ק אדמו"ר שליט"אג כ גאתמול היו אצלי האברכים הענדל וגולדברגממגדל העמק.‏כהצעה פרטית שלי אני רוצה להציע שהתלמידיםהמסיימים שיעור ג'‏ בלוד יעברו למשך שנה אחתלמגדל העמק וחלק לקרית גת,‏ ואחרי שנה זויחזרו לכפר חב"ד.‏ המעלה שבזה שהתלמידיםיהיו במשך עוד שנה במסגרת חזקה יותר,‏ כאשר105

תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניגיגיעו לכפר חב"ד יהיו מבוגרים יותר,‏ ולאחר ג'‏שנים שיסעו לישיבה בארה"ב יהיו גם מבוגריםיותר,‏ ועי"ז יהיה ריווח לכל הישיבות במגדל העמק,‏קרית גת וגם כפר חב"ד,‏ רק מה שבשנה הראשונהלהסדר זה תחסר כתה אחת מהישיבה בכפר חב"ד.‏כמו"כ בדעתי להציע כהצעה פרטית שלי שאוליתלמידי הקבוצה הנוסעים לישיבה בארה"ב יסעורק לתקופה של חצי שנה,‏ מחודש השביעי עדאחרי חג הפסח,‏ וכשיהיו שם תקופה קצרה יותראולי יחייב הדבר את התלמידים שם מבחינהלימודית הנהגה וכו'.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ח'‏ עמ'‏ 91.(ב"ה כ"ו כסלו תשמ"בכ"ק אדמו"ר שליט"אג כ גהננו בזה להגיש דו"ח על מצב הישיבה בכפר חב"דמתחילת זמן הלימודים בכ"ה מנ"א תשמ"א עדעתה.‏תלמידים שלמדו בישיבה בשנה שעברה ונמצאיםעתה בחצרות כ"ק אדמו"ר שליט"א הם:‏ 29תלמידים כ"י,‏ תלמידים שנשלחו למגדל העמקהם:‏ 9 תלמידים כ"י,‏ תלמידים שנשלחו לקרית גתהם:‏ 10 תלמידים כ"י,‏ סך הכל:‏ 48 תלמידים כ"י.‏‏)ימי תמימים ח'‏ עמ'‏ 127.(אפרים וולףג כ ג106

ב"ה ט"ז אייר תשמ"בכ"ק אדמו"ר שליט"אביום ה'‏ התקיימה בכפר חב"ד אסיפה בין הנהלתהישיבה בכפר חב"ד להנהלת הישיבה במגדלהעמק,‏ בהשתתפות רמ"מ פוטערפאס,‏ ר"ז פלדמן,‏ר"מ נפרסטק,‏ ר"י כ"ץ,‏ רמ"צ גרוזמן,‏ ר"ז גופין,‏ר"א וולף,‏ ר"י הנדל ור"י גולדברג.‏ בקשת הישיבהבמגדל העמק היתה לשלוח אליהם תלמידים בגילצעיר יותר ולתקופה של שנתיים,‏ ולא כפי שהיהעד עתה לתקופה של שנה אחת.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ח'‏ עמ'‏ 139.(ב"ה כ"ז סיון תשמ"בכ"ק אדמו"ר שליט"אג כ גבענין לשלוח קבוצת תלמידים לישיבה במגדלהעמק,‏ סוכם שחלק מתלמידי שיעור ג'‏ בלוד,‏המסיימים בשנה זו את הישיבה קטנה,‏ יעברולמגדל העמק,‏ ובעיקר תושבי כפר חב"ד שביניהם,‏כי עדיף שהתלמידים יהיו בריחוק מקום מביתם,‏וכן גם אחדים ממסיימי שיעור ב'‏ בלוד בשנה זו,‏ כיהם מבוגרים בשנים.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ח'‏ עמ'‏ 144.(ג כ ג107

ב"ה ז"ך תמוז תשמ"בתשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניגכבוד הוו"ח אי"א נו"נ וכו'‏הרב ח.מ.א.‏ שי'‏ חדקובשלום רב וברכה!‏על דבר הדברים שנאמרו בעניין הישיבה במגדלהעמק,‏ לא היה זה מענה מכ"ק אדמו"ר שליט"א,‏כי אם פניה לתומכי תמימים.‏ הנקודה בזה צריכהלהיות שבאם התביעה היא אמיתית,‏ צריכים לקבלזאת,‏ ולעורר שלא יהיו עניינים מעין אלו להבא,‏והתיקון צריך להיות לכל אחד ואחד.‏‏)ימי תמימים ח'‏ עמ'‏ 145.(ב"ה.‏ י"ב מנ"א תשמ"בכ"ק אדמו"ר שליט"אג כ גבכבוד ובברכת כט"סאפרים וולףביום ו'‏ י'‏ מנ"א התקיימה אסיפת הנהלת הישיבה,‏בהשתתפות:‏ רמ"מ פוטערפאס,‏ ר"י כ"ץ,‏ ר"מנפרסטק,‏ ר"מ גרוזמן,‏ ר"מ לנדא,‏ רשד"ב קסלמן,‏ר"ז גופין ור"א וולף.‏דובר על דבר בקשת הישיבה בקרית גת להעביראליהם תלמידים מהישיבה בכפר חב"ד.‏בכלל סוכם עתה לשלוח לישיבה במגדל העמקאחת מ-‏‎2‎ הכיתות שמסיימים עתה שיעור א'‏בכפר חב"ד.‏ ולשלוח דווקא את כל הכיתה יחד,‏108

למרות שהטובים שבהם רצו להישאר ולהמשיךבכפר חב"ד,‏ אבל הצליחו לשכנע אותם לעבורלמגדל העמק,‏ והנהלת הישיבה בכפר חב"ד צריכהלדאוג גם לטובתם של התלמידים עצמם.‏לנו נראה שטובת התלמידים יותר הוא שיעברולמגדל העמק,‏ כי שם הישיבה עצמה וצוותהעובדים בנויים כבר לקלוט תלמידים באופן טוב.‏ובאשר להצעה לחלק כיתה זו לשנים,‏ אין זה נראהלטובת התלמידים.‏כמו"כ הועלו ב'‏ הצעות נוספות:‏ א(‏ לבטל אתשיעור ב'‏ בכלל בכפר חב"ד,‏ ולשלוח את ב'‏השיעורים למגדל העמק ולקרית גת.‏ ב(‏ לחלקאת ב'‏ השיעורים לג'‏ חלקים,‏ חלק א'‏ ישאר בכפרחב"ד,‏ וב'‏ חלקים יעברו למגדל העמק ולקרית גת.‏ב'‏ הצעות אלו לא נתקבלו,‏ כי אין זה לטובתהתלמידים וגם לא לטובת הישיבות.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ח'‏ עמ'‏ 149.(ב"ה.‏ כ"ז סיון תשמ"גכ"ק אדמו"ר שליט"אג כ גאתמול היו הר"י כ"ץ ור"מ גרוזמן בישיבה במגדלהעמק,‏ בחנו את התלמידים והיו מרוצים מאודמאופן הלימוד ומהידיעות של התלמידים.‏הרב מנחם ביקש מהם שיבחנו גם התלמידיםבישיבה קטנה,‏ והתפעלו מכמה תלמידים109

תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניגשידיעתם היתה טובה מאוד וגם זכרו היטב גםמה שלמדו בזמן הקודם.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ח'‏ עמ'‏ 188.(ג כ גב"ה.‏ כ"ח מנחם אב תשמ"גכ"ק אדמו"ר שליט"אר'‏ שמואל שי'‏ שנור מסר לי שבין האברכיםשלנו בישיבה במגדל העמק ובין הרב יצחק דודשי'‏ גרוסמן כתבו וחתמו את תנאי העבודה וכו'‏שביניהם,‏ וב"ה יש שלום שלוה ועבודה משותפתבאופן טוב.‏אפרים וולף‏)ימי תמימים ח'‏ עמ'‏ 194.(110

- פרק סיום -ואחריתך ישגה מאוד= ‏=קהילת חב"ד במגדל העמק -בשלב מאוחר יותר,‏ נרתם הרב גרוסמן לפעול נמרצות לפתיחתתלמוד תורה חב"ד במגדל העמק,‏ כשלשם כך הוא מקדיש את ביתוהפרטי כדי לשכן שם את חדרי הלימוד והתלמידים.‏ דבר זה נמשך מספרשנים עד שהצליח להשיג עבור הת"ת מבנה גדול ומרווח יותר הראוילשכן בו את התלמידים.‏במשך השנים גדלה ישיבת תומכי תמימים במגדל העמק והתרחבה,‏צמחו ממנה מאות מקורבים לחב"ד,‏ וכן מאות תמימים.‏ רבים מבוגריהישיבה משמשים כיום כרבנים,‏ ראשי ישיבות ושליחים בכל פזורותתבל.‏ סביב הישיבה התפתחהקהילה רחבה ומרכזית שלחסידי חב"ד שהתבססהבמגדל העמק,‏ המונה בקרבהמאות משפחות,‏ ומאגדתתחתיה כיום רשת מוסדותרחבה ובתי חינוך לתפארת.‏111

112מכתב הרבי לדינר השנתי הראשון של מוסדות ‏"מגדל אור",‏ ל'‏ ניסן תש"מ

ב"ה,‏ ל'‏ בחודש ניסןא'‏ דר"ח אייר,‏ה'תש"מ.‏ ברוקלין,‏ נ.י.‏לכבוד כל המשתתפים בדינרלטובת ‏"ישיבת מגדל אור וכלרשת המוסדות במגדל העמקבגליל".‏ה'‏ עליהם יחיושלום וברכה!‏תרגום חופשי:‏בעונג ובשמחה קיבלתי את הידיעה וההזמנה ל"דינר הראשון לטובת ישיבת מגדלאור וכל רשת המוסדות במגדל העמק בגליל"‏ בארצנו הקדושה תובב"א.‏המיוסד ומנוהל על ידי הרה"ג הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצרכי ציבור ורב פעלים ר'‏יצחק דוד שי'‏ גראסמאן.‏ברור שאין צורך כלל לבאר את גודל החשיבות של החינוך הכשר והחינוך על טהרתהקודש בכלל ובארצנו הקדושה - בפרט,‏אמנם חשוב לציין את העניין שהזמן גרמא - הזמן המיוחד שמתאים זה עתה -שבשעה שרבים קמים עלינו - על יהודים ויהדות - בארצנו הקדושה -דווקא אז היהודים מוסיפים עוד יותר בתורה ומצוות,‏ שהם חיינו ואורך ימינו,‏ומוסיפים זאת בכל מקום,‏ובפרט,‏ בכל מה ששייך בזה בארצנו הקדושה,‏ ובמיוחד בחינוך הכשר והקדוש שם,‏ובאופן מיוחד - להחדיר לתועים - להחזירם לתורת אמת ולחיי מצוות.‏ועל ידי זה לחזק את הביטחון של ארץ ישראל ושלימותה,‏שייראה בגלוי ובבירור כי לא ינום ולא יישן שומר ישראל.‏בכבוד ובברכת הצלחה לדינרושהזכות תעמוד לכלהמשתתפים בה בכל המצטרךמנחם שניאורסאהן113

114מכתב הרבי לדינר השנתי השני של מוסדות ‏"מגדל אור",‏ א'‏ אייר תשמ"א

ב"ה,‏ ראש חודש אייר,‏ ה'תשמ"א.‏ברוקלין,‏ נ.י.‏תרגום חופשי:‏לכבוד כל המשתתפים בדינר השנתי השנילטובת ישיבת ‏"מגדל אור"‏ במגדל העמקבגליל בארצנו הקדושה תובב"אה'‏ עליהם יחיושלום וברכה!‏שמחתי לקבל את הידיעה,‏ שהדינר השנתי השני לטובת מוסדות ‏"מגדל אור"‏ יתקייםאי"ה יום א'‏ ו'‏ אייר הבע"ל.‏ ויהי רצון שזה יהיה בהצלחה גדולה בכל המובנים.‏נלקח בחשבון שבמשך השנה מאז הדינר הקודם,‏ התרחבה עוד יותר העבודה הברוכהשל ‏"מגדל אור",‏ תחת הנהלתו המסורה של הרה"ג הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצרכיציבור רב פעלים כו'‏ מו"ה ר'‏ יצחק דוד שי'‏ גרוסמן,‏ ולפי ההיענות הלבבית של הידידיםוהתומכים בעבר,‏ אז ההכרח והזמן גרמא עכשיו להיענות עוד יותר בלבביות:‏ההכרח הוא לתמוך ולעזור להרחיב את העבודה של ‏"מגדל אור"‏ שחשיבותה היאשאלת חיים,‏ שהיא מגדל אור של תשובה,‏ תורה ומצוות,‏ המתעסקת לקרב ילדי ישראלונוער לאבינו שבשמים,‏והזמן גרמא שאנו נמצאים עתה בשנת סגולה של הקהל את העם האנשים והנשיםוהטף,‏ שמזכירה ודורשת לעשות בדרך של הקהל כפי שהיה בזמן בית המקדש,‏ כאשראספו את כל העם,‏ גברים נשים וילדים,‏ למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה'‏ אלקיכםושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת גו'‏ כל הימים אשר אתם חיים.‏וברור שמיותר לציין גודל החשיבות של עבודת ‏"מגדל אור"‏ בזמן הזה,‏ בפרט בארצנוהקדושה,‏ ובמיוחד להחזיר את התועים לדרך האמת - חיי תורה ומצוות,‏ועל ידי זה לחזק את הביטחון והשלימות של ארץ ישראל,‏ ששלימות הארץ כל כךקשורה עם שלימות העם ושלימות התורה.‏וזכות זו תעמוד לכל אחד ואחת מהמשתתפים שי'‏ בכל המצטרך,‏ בגשמיות וברוחניות.‏בכבוד ובברכת הצלחה בכל האמורמנחם שניאורסאהן115

116מכתב הרבי לדינר השנתי של מוסדות ‏"מגדל אור",‏ אדר תשמ"ז

117

תרגום חופשי:‏תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניגב"ה,‏ ערב שבת קודש מברכים,‏פרשת החודש,‏ ה'תשמ"זברוקלין,‏ נ.י.‏לכבוד כל המשתתפים במסיבההשנתית של ‏"מוסדות מגדל העמק"‏בארצנו הקדושה ת"ו,‏ה'‏ עליהם יחיושלום וברכה:‏ישנה משמעות ושייכות מיוחדת בזה שהמסיבה השנתית חלה השנה בתחילתושל חודש ניסן,‏ ‏"חודש הגאולה".‏חכמינו זכרונם לברכה אומרים,‏ שכשם שבני ישראל נגאלו ממצרים בחודשניסן,‏ כך גם בניסן ייגאלו בני ישראל מהגלות הנוכחית.‏ ‏)בניסן נגאלו ובניסן עתידיםלהיגאל(.‏ולכן חכמינו ציינו,‏ שלא זו בלבד אשר עתידו של עמינו קשור לעברינו,‏ אלאשאף אותם תנאים הללו שהיוו יסוד לגאולה מגלות מצרים,‏ הם גם היסוד שלהגאולה העתידית.‏התורה מספרת לנו,‏ שמבלי להתחשב בגזירות המשונות של פרעה,‏ שכוונובעיקרן כנגד ילדי ישראל,‏ יכל משה רבינו להבהיר ‏"עם צעירינו וזקנינו נצא,‏ עםבנינו ועם בנותינו"‏ ‏)בנערינו ובזקנינו נלך,‏ בבנינו ובבנותינו,‏ גו'(.‏ כך גם מספרים לנוחכמים ז"ל,‏ אשר בניסים של קריעת ים סוף היו הילדים הראשונים שהכירו את ה'‏‏)הם הכירוהו תחילה(‏ בקריאה:‏ ‏"זה האלוקים שלי!"‏ ‏)זה א-לי!(‏זה היה הפועל יוצא ממה שההורים היהודיים,‏ לא התחשבו בכל הגזירותוהרדיפות,‏ ומסרו את נפשם לגדל דור של ילדים כאלו שידעו מה'‏ ויהיו חדוריםבאהבת-השם ואהבת ישראל וכאלו שיהיו מוכנים וצמאים ללכת לקבל את118

התורה ואת המצוות בהר סיני,‏ ואשר על כן כך צריך להיות ובכמות יותר גדולהכשיכולים לעשות זאת באופן חופשי פתוח ובחוזקה.‏המסיבה השנתית שתיערך בתחילת חודש ניסן,‏ תהיה זו בוודאי הזדמנותמתאימה להתבונן אודות צו החיים לחזק תורה-חינוך בכלל ואת מוסדות מגדלהעמק בפרט.‏ ובוודאי יעריכו יותר את הזכות הגדולה שמרוויחים על ידי שתומכיםבמוסדות הללו,‏ גם באופן פרטי - בתור מעיין של ברכות לכל התומכים ומשפחתםשיחיו,‏ וגם לכלל ישראל - שבזה מקרבים את ההתגשמות של הנבואה:‏ ‏"כימיצאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"‏ - ‏"כמו באותם ימים של היציאה מארץמצרים,‏ אני אראה לך נפלאות",‏ באמצעות משיח צדקנו.‏בכבוד ובברכה להצלחהולבשורות טובותמנחם שניאורסאהן119

120מכתב הרבי לדינר השנתי של מוסדות ‏"מגדל אור",‏ א'‏ ניסן תשמ"ט

ב"ה,‏ ראש חודש ניסן,‏ ה'תשמ"ט.‏ברוקלין,‏ נ.י.‏תרגום חופשי:‏לכבוד כל המשתתפים בדינר השנתילטובת ישיבת ‏"מגדל אור"‏ במגדל העמקבגליל בארצנו הקדושה תובב"אה'‏ עליהם יחיושלום וברכה!‏שמחתי לקבל את הידיעה,‏ שהדינר השנתי לטובת מוסדות ‏"מגדל אור"‏ יתקיים אי"היום א'‏ ד'‏ ניסן הבע"ל,‏ ויהי רצון שזה יהיה בהצלחה גדולה בכל המובנים.‏נלקח בחשבון שבמשך השנה מאז הדינר הקודם,‏ התרחבה עוד יותר העבודה הברוכהשל ‏"מגדל אור",‏ תחת הנהלתו המסורה של הרה"ג הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצרכיציבור רב פעלים כו'‏ מו"ה ר'‏ יצחק דוד שי'‏ גרוסמן,‏ ולפי ההיענות הלבבית של הידידיםוהתומכים בעבר,‏ אז ההכרח והזמן גרמא עכשיו להיענות עוד יותר בלבביות.‏ההכרח הוא לתמוך ולעזור להרחיב את העבודה של ‏"מגדל אור"‏ שחשיבותה היאשאלת חיים,‏ שהיא מגדל אור של תשובה,‏ תורה ומצוות,‏ המתעסקת לקרב ילדי ישראלונוער לאבינו שבשמים.‏והזמן גרמא שאנו נמצאים עתה בשנה מיוחדת,‏ בשנה מעוברת,‏ שהיא שנה מלאה,‏שנה שמשלימה את ההפרש בין שנת הלבנה לבין שנת החמה.‏והלימוד מכך לכל אחד הוא - שצריך להשתדל למלאות ולהשלים את כל הענייניםשל התורה והמצוות,‏ ובפרט מה שנוגע לחינוך ילדי ישראל והנוער.‏לכן ברור שמיותר לציין גודל החשיבות של עבודת ‏"מגדל אור"‏ בזמן הזה,‏ בפרטבארצנו הקדושה,‏ ובמיוחד להחזיר את התועים לדרך האמת - חיי תורה ומצוות.‏ועל ידי זה לחזק את הביטחון והשלימות של ארץ ישראל,‏ ששלימות-הארץ כל כךקשורה עם שלימות העם ושלימות התורה.‏וזכות זו תעמוד לכל אחד ואחת מהמשתתפים בכל המצטרך,‏ בגשמיות וברוחניות.‏בכבוד ובברכת הצלחה בכל האמורוחג הפסח כשר ושמחמנחם שניאורסאהן121

122מכתב הרבי לדינר השנתי של מוסדות ‏"מגדל אור",‏ ט'‏ אייר תש"נ

123ב"ה,‏ יום וערש"ק פ'‏ אחו"ק,‏ט'‏ אייר,‏ ה'תש"נ.‏ברוקלין,‏ נ.י.‏תרגום חופשי:‏לכבוד כל המשתתפים בדינר השנתילטובת מוסדות ‏"מגדל אור"‏ במגדל העמקבגליל,‏ בארצנו הקדושה תובב"אה'‏ עליהם יחיושלום וברכה!‏שמחתי לקבל את הידיעה,‏ שאי"ה ביום א'‏ פרשת אמור,‏ י"א אייר הבעל"ט,‏ יתקייםהדינר השנתי לטובת מוסדות ‏"מגדל אור",‏ תחת הנהלתו המסורה של הרה"ג הרה"חהוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצרכי ציבור ורב פעלים כו'‏ מו"ה ר'‏ יצחק דוד שי'‏ גרוסמן.‏ ויהירצון שזה יהיה בהצלחה גדולה בכל המובנים,‏ גם בכמות וגם באיכות.‏נלקח בחשבון שבמשך השנה מאז הדינר הקודם,‏ העבודה הברוכה של מוסדות‏"מגדל אור"‏ התרחבה עוד יותר,‏ ולפי ההיענות הלבבית של הידידים והתומכים בעבר,‏ אזההכרח והזמן גרמא עכשיו להיענות עוד יותר בלבביות.‏ההכרח הוא לתמוך ולעזור להרחיב את העבודה של ‏"מגדל אור"‏ שחשיבותה היאשאלת חיים,‏ שהיא מגדל אור של תשובה,‏ תורה ומצוות,‏ המתעסקת לקרב ילדי ישראלונוער לאבינו שבשמים.‏והזמן גרמא שאנו נמצאים עתה בשנה מיוחדת,‏ שנת תש"נ,‏ כפי שהתפשט בין עםישראל שיש לשנה את הרמז תהא שנת ניסים - שהשי"ת נותן לכל אחד ואחת את כלהכוחות לעשות את כל העניינים של יהדות,‏ תורה ומצוות,‏ באופן של הרמה ונס - למעלהמההגבלות שלו.‏אותו דבר,‏ מובן בנוגע להתעסקות של מוסדות ‏"מגדל אור",‏ ובפרט מה שנוגע לחינוךילדי ישראל והנוער - להוסיף בהתעסקות שלהם יותר ויותר.‏לכן ברור שמיותר לציין גודל החשיבות של עבודת ‏"מגדל אור"‏ בזמן הזה,‏ בפרטבארצנו הקדושה,‏ ובמיוחד להחזיר את התועים לדרך האמת - חיי תורה ומצוות.‏ועל ידי זה לחזק את הביטחון והשלימות של ארץ ישראל,‏ ששלימות הארץ כל כךקשורה עם שלימות העם ושלימות התורה.‏וזכות זו תעמוד לכל אחד ואחת מהמשתתפים שליט"א בכל המצטרך,‏ בגשמיותוברוחניות גם יחד.‏בכבוד ובברכת הצלחה בכל האמורמנחם שניאורסאהן

תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניגמכתב הרבי לדינר לציון שנת העשרים של מוסדות ‏"מגדל אור",‏ ט'‏ אייר תשנ"א124

ב"ה,‏ יום שלישי שהוכפל בו כי טוב,‏ט'‏ אייר,‏ ה'תשנ"א.‏ברוקלין,‏ נ.י.‏תרגום חופשי:‏לכבוד כל המשתתפים בדינר לציון שנת העשריםלטובת מוסדות ‏"מגדל אור"‏ במגדל העמק בגליל,‏בארצנו הקדושה תובב"אה'‏ עליהם יחיושלום וברכה!‏במענה לידיעה,‏ שאי"ה ביום ראשון,‏ פרשת אמור,‏ י"ד אייר,‏ פסח שני הבעל"ט,‏יתקיים הדינר לציון שנת העשרים לטובת מוסדות חינוך ‏"מגדל אור",‏ תחת הנהלתוהמסורה של הרה"ג הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצרכי ציבור ורב פעלים כו'‏מו"ה ר'‏ יצחק דוד שי'‏ גראסמאן.‏אני שולח את דרישת שלומי הלבבית וברכה לכל המשתתפים,‏ אורחיםחשובים,‏ עסקנים,‏ ידידים והתומכים של מוסדות ‏"מגדל אור",‏ שליט"א.‏ יתןהשי"ת שהדינר יהיה בהצלחה גדולה בכל המובנים,‏ גם בכמות וגם באיכות.‏הדינר השנתי מתקיים בשנה המתייחדת ב"קדושה משולשת".‏ דהיינו,‏ שהרבהמעניני קדושה של שנה זו באים באופן של ‏"חזקה"‏ שלש פעמים.‏תחילתה של השנה היתה ב"חזקה"‏ של שלשה ימי קדושה רצופים:‏ תיכףלאחר שני ימי ראש-השנה הגיע שבת-קודש.‏ ובחוץ לארץ חזרה ‏"חזקה"‏ זו עלעצמה עוד שני פעמים בחודש תשרי ‏)ביום הראשון וביום האחרון של חג הסוכות(.‏כך,‏ שבמשך חודש תשרי ‏)החודש הכללי(‏ היה ‏"חזקה"‏ ב"חזקה"‏ - שלש פעמיםשלשה ימי-קדושה רצופים.‏כמו כן חזר הדבר על עצמו פעם נוספת,‏ ביום-השמחה של פורים,‏ וכך גם יחזורהדבר על עצמו בחג השבועות הבעל"ט.‏125

תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניגמהו הענין של ‏"חזקה"‏ ‏)מלשון חוזק(,‏ שבשלש פעמים זה נעשה קביעות,‏ זהנעשה חזק,‏ ומובטח שבכך ה"חזקה"‏ תישאר.‏ובזה נכללת ההוראה ונתינת כח של ‏"שנה משולשת",‏ שכל הענינים של קדושה,‏תורה ומצוות,‏ חדורים וחזקים הם השנה יותר,‏ כך שיש להם השפעה הנמשכתופועלת גם על ההמשך.‏אותו דבר,‏ מובן בנוגע להתעסקות של מוסדות חינוך ‏"מגדל אור",‏ שנטלו עלעצמם להתעסק בקירוב ילדי ישראל והנוער לאבינו שבשמים.‏בהתבוננות בייחודיות של שנה זו,‏ נלקח בחשבון שבמשך השנה מאז הדינרהקודם,‏ העבודה הברוכה של מוסדות ‏"מגדל אור"‏ התרחבה עוד יותר,‏ הנני בטוח,‏שאצל כל הידידים והתומכים והמשתתפים בדינר הנוכחי,‏ תהיה ההיענות השנהעוד יותר בלבביות ממה שנענו בעבר.‏והשי"ת בוודאי יברך ויצליח לכל אחד ואחת מהמשתתפים בדינר,‏ שליט"א,‏בתוך כלל ישראל,‏ בכל המצטרך,‏ בגשמיות וברוחניות,‏ ובגשמיות וברוחניות גםיחד.‏בכבוד ובברכת הצלחה בכל האמורמנחם שניאורסאהן126

לזכותהחתן הרב התמיםדוב בעריש שיחי'‏וב"ג הכלה המהוללה מ'‏שרה מרים תחי'‏הניגלרגל נישואיהם בשעה טובה ומוצלחתיום חמישי כ"ט תשרי ה'תשע"ביה"ר שיבנו בנין עדי עד,‏ויצטרפו ל"לגיונו של מלך"‏בשליחות הרבי127

תשורה משמחת נישואין של דוב בעריש ושרה מרים שיחיו הניגלזכות הורי החתן והכלההרה"ח ר'‏ שמואל וזוגתו מרת חיה רבקה שיחיוהניגהרה"ח ר'‏ יוסף דן הלוי וזוגתו מרת רחל שיחיוקירשנברגכ ג כלזכות זקני החתן והכלההרה"ח ר'‏ שלמה אהרן שיחי'‏ הניגהרה"ג הרה"ח ר'‏ יצחק דוד וזוגתו הרבנית מרת אסתר ביילאשיחיו גרוסמןהרה"ח ר'‏ איסר הלוי וזוגתו הרבנית מרת רחל לאה שיחיוקירשנברגהרה"ח ר'‏ דוד אברהם וזוגתו הרבנית מרת שולמית שיחיוסטיגמןהרבנית מרת גוטע פערל שתחי'‏ גרוסמןהרבנית מרת איטה קיילא שתחי'‏ רוזנברגהרבנית מרת גולדה רייזל שתחי'‏ פוקס128