Pi_Haaton_18-06_FINAL
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
אחר-צהריים, מדבר, אבק<br />
על רכב השטח הממונע והזעיר יושבים בדוחק<br />
שלושה. הם עטויים בגדי עור וחיוך צחור שיניים,<br />
למרות הצפיפות. לנהג - המבוגר מבין שלושתם -<br />
עוד לא מלאו 5 שנים. הקטנטנים נוסעים בסללום,<br />
צוחקים עד השמיים ומעלים מהקרקע עוד מהאבק<br />
שנכנס פה לכל נשימה. לפתע רעש מכני נוסף<br />
מצטרף. מעבר לגבעה פורץ בדרמטיות בחור מזוקן<br />
עם חצאית טוטו, רכוב על סיגווי שטח אימתני.<br />
הוא חותך את הקטנטנים ויחד הם יוצאים למרוץ<br />
ספונטני עד לגבעה הבאה, משאירים אותנו ואת<br />
דאגותיהם מאחור - מידברן 2017, המסע מתחיל.<br />
יום שבת, רגע לפני, מעמיסים<br />
הבית הפוך. את הרצפה מכסה שכבה<br />
לא סבירה של קופסאות שימורים, בדים<br />
צבעוניים והתרגשות. זוגתי ואני מסתכלים<br />
על הרשימות – מוסיפים, גורעים, חושבים,<br />
גוזרים. חודשים של ציפיות מתנקזים<br />
לשבוע אגרסיבי, אינטנסיבי ולא צפוי.<br />
כשאני מנסה להסביר להורים מהו מידברן,<br />
אני מתאר כיצד אמורה להיראות מסיבת סוף<br />
העולם. רגע הוליוודי שכזה: משדר טלוויזיה<br />
חוצה ערוצים ומדינות שבו מודיע נשיא ארה"ב<br />
בפשטות על מטאוריט שיפגע ממש בעוד שבוע<br />
בכדור הארץ, מאחל לכולם בהצלחה, מוריד<br />
את הפאה ויוצא מהפריים. אחרי שהנשיא<br />
יצא מהפריים איזה חבר כנראה ישלח הודעה<br />
בווטסאפ: "בואו, הולכים לחגוג". החגיגה<br />
שאתם מדמיינים עתה - נראית כמו המידברן.<br />
יום ראשון, רכב, צפוף<br />
זהו המידברן הרביעי שלי וסדר הפעולות כבר<br />
מוכר. קובעים שעת יציאה עם טרמפיסטים שלא<br />
מכירים, לרוב יוצאים בפועל שעה אחרי. בדרך כל<br />
אחד מהנוכחים באוטו חולק ציפייה, התרגשות<br />
ופחד מהעומד לבוא. הרכב בן העשרים עמוס<br />
לעייפה:אוהל,מזרנים,סנאדות, בזנ"טים וצילייה,<br />
ארגזים של אוכל ושתייה למכביר ועשרות<br />
ליטרים של מים. האוטו נאנק, אנחנו מאושרים.<br />
עושים עצירה בתחנת דלק דרומית. על פי<br />
הלבוש והחיוכים אפשר לזהות שאנחנו מוקפים<br />
זרים שיעדם זהה ובקרוב יהפכו למכרים. מרוב<br />
התרגשות רכב לידנו שוכח לסגור את תא<br />
המטען, עולה לכביש המהיר ומפזר אוכל לאורך<br />
כמה מאות מטרים. זה לא מפתיע אף אחד.<br />
המדבר מקבל את פנינו בחום. הנושא שנבחר<br />
לאירוע הנוכחי הוא "חלום צלול". כשמגיעים<br />
לעיר מבינים מדוע - מיצגי עץ וגם פסלים<br />
ענקיים הוקמו לאורך החודשים האחרונים בכל<br />
פינות הארץ והובאו לכאן כדי להפוך את החלום<br />
למציאות. ארנבי ענק, ביגוד אפוקליפטי, דמויות<br />
בני אנוש מכונפים המתנשאות לגובה של עשרות<br />
מטרים. מתחילים להרגיש את טשטוש הגבולות.<br />
יום שני, 14:00, תחת הצילייה<br />
שלנו, מוקפים זרים-חברים<br />
הכלל הלא כתוב של המידברן אומר שאם<br />
הצילייה והחיוכים מספיק רחבים, אנשים<br />
פשוט יבואו לשבת, וכך קורה. אנשים מכל<br />
רחבי הפלאיה )שטח האירוע, בעגה המקומית(<br />
מתקבצים אל הסלט המושקע והשיחה נרקמת<br />
בין האוהלים. עקרון ה"השתתפות הרדיקלית"<br />
מוציא אנשים מאזורי הנוחות הביישניים שלהם<br />
ונוטע בהם את האומץ פשוט להצטרף לישיבה<br />
עם זרים. כדי לחזק אותם, אנחנו תולים בפאתי<br />
המאהל שלט שקורא בפשטות: "פשוט בואו".<br />
המשמעות של ההיכרות פורצת הגבולות הזו<br />
עוצרת נשימה ומרחיבה את הלב. על המזרנים<br />
<strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז פי האתון 13
Change language