חדשות תגובות סוערות לקוד האתי למוסדות ההשכלה הגבוהה המסמך, שניסח פרופ' אסא כשר לבקשת שר החינוך נפתלי בנט, אוסר על חברי הסגל האקדמי להתבטא בנושאים פוליטייים שאינם קשורים ישירות לחומר הנלמד בכיתה - מבלי להציג את המחלוקת בצורה מאוזנת בעד עומר לרינמן סטודנט למדעי המחשב וקוגניציה, שנה ב' באמת שצחצחתי כבר את החרבות. פקקתי אצבעותיי, חידדתי את הציפורניים והתכוננתי למלאכת השיסוע. לכתוב טור על סתימת פיות לשמאלנים? הכי פשוט שיש. אבל אז קראתי את המסמך. 13 עמודים של משנה סדורה, צנועה ומנומקת. נכון, נטיית הלב של הליברל היא להתנגד לכל הגבלה שלטונית שאינה הכרחית. נכון, יש להבהיר שעל האכיפה להיות שוויונית לכל העמדות הפוליטיות. נכון, מתן הלגיטימציה לאיסור גורף של פעילות פוליטית במוסד אקדמי )לפי החלטתו( תמוה. נכון, קריאה לחרם אקדמי היא סוגיה שראוי לקיים דיון ציבורי לגביה. אך גם אם יש לדייק את נוסח המסמך - הדבר לא מערער את יסודותיו. המסמך תכליתי ומטרתו ברורה: זכותם של כל סטודנט, סטודנטית וחבר סגל להחזיק בדעה פוליטית ולא להיות מופלה בגינה לרעה, בכל פן אקדמי שהוא. זכותו של כל סטודנט שמרצה לא ינצל את מרותו להטפת עמדתו הפוליטית, רק כי הסטודנטים הם קהל שבוי. המסמך אינו דורש השתקה, כפי שצועקים אנשי ציבור שכנראה פשוט לא קראו אותו. להיפך, הקוד מבהיר שלכל איש אקדמיה, ככל אזרח, ישנה הזכות ליהנות מחופש הדיבור, לעסוק בפעילות פוליטית ולהשתתף בהפגנות )אף בתוך האוניברסיטה(. זאת כל עוד הוא מבדיל בין דעתו האישית למשרתו האקדמית. אם השר בנט יחליט לשנות את תכניות הלימוד האקדמיות כך שישקפו את משנתו הפוליטית, כשם שהוא עושה ברגעים אלו ממש בבתי הספר התיכוניים והיסודיים, אתנגד לכך בכל אמצעי חוקי שעומד לרשותי. מנגד, קוד אתי שבבסיסו כבוד הדדי וחופש הדעה - מבחינתי הוא דבר מבורך. נגד נריה קראוס סטודנטית למשפטים, שנה א' הקוד האתי של פרופ' אסא כשר דורש מהסגל האקדמי להימנע מפעילות פוליטית בשיעורים. על פניו נדמה שיש היגיון בהוראה הזו, בין היתר בשל יחסי הכוחות בין סטודנטים למרצים. אבל פרופ׳ כשר מגדיר פעילות פוליטית כ״כל פעילות שיש בה תמיכה ישירה בעמדה מסוימת במחלוקת ציבורית מוכרת...״. כלומר, עם פרשנות מתאימה, אפשר להכניס תחת ההגדרה העמומה הזו כמעט כל סוגיה, ובמיוחד כאלה שנחקרות באקדמיה. דת ומדינה, הסכסוך הישראלי- פלסטיני, הדרת נשים וזכויות שוות לקהילת הלהט״ב. אבל לא רק אלו. גם פרשנות למאורע היסטורי חשוב תיחשב פעילות פוליטית, ואפילו לימודי אבולוציה יוכלו להיכנס תחת ׳נושא שנוי במחלוקת ציבורית׳. הקוד האתי מוביל, באמצעות ניסוחים זהירים ולא חד משמעיים, להשתקת הסגל האקדמי. מעבר להערה כזו או אחרת שיקבל מרצה בעקבות הבעת עמדה, הבעיה היא האפקט שייגרם משינוי התקנון. הבעיה היא שמרצים ומרצות יפחדו להשמיע את קולם בצורה ברורה, רק מחשש לעתיד משרתם. האקדמיה רחוקה מלהיות מקום מושלם, ואין ספק שיש מקום לטיפול בהתבטאויות פוגעניות שחוצות את הגבול, בפן המשפטי ובפן האקדמי. יש גם מקום לשיח על ייצוג חסר של אוכלוסיות מסוימות באקדמיה. אבל לצד אלו, אל לנו לאפשר פגיעה חמורה כזו בחופש האקדמי ובחופש הביטוי. ביום הראשון ללימודים בפקולטה למשפטים אמר לנו פרופ' ברק מדינה שהגענו למקום מיוחד, יוצא דופן. הוא סיפר בהתרגשות שזה בין המקומות הבודדים בחיינו שבהם נשב לצד אנשים אחרים מאתנו. חילונים ודתיים, יהודים וערבים, צפון, דרום, מרכז ופריפריה - הכול נמצא כאן. הוא דרש מאתנו לנצל את זה. לשבת, לדבר, לדון, להתווכח. לגבש דעה עצמאית ולעמוד עליה, אבל תוך כדי כך גם להיות קשובים לאדם שיושב מולנו וללמוד ממנו. הקוד האתי הופך שיח פוליטי וחברתי כזה לטאבו במרחב הקמפוסי, ואסור לנו לתת לו לעבור. אז מה בכלל אומר הקוד האתי? תמר ירושלמי הקוד האתי כולל הוראות לגבי תחומים נרחבים הנוגעים לממשק בין אקדמיה ופוליטיקה. בין היתר, תחת הגדרת הפעילות הפוליטית כלל כשר "פעילות שיש בה תמיכה ישירה בעמדה מסוימת במחלוקת ציבורית מוכרת, הבאה לידי ביטוי מתמשך בכנסת ובשיח הציבורי בזיקה ברורה למפלגה או למפלגות, בכנסת או מחוצה לה, או התנגדות ישירה לעמדה כזו באופן מפורש". במסגרת הקוד נכללו בין היתר ההוראות הבאות:
<strong>18</strong> ביוני 2017 כ"ד בסיוון תשע"ז פי האתון 5
Change language