גבעתיים פלוס 11/2015
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
סרי לנקה<br />
ארץ הפרפרים<br />
מה הביא אותנו לשם?<br />
לא נולדתי לשושלת יוחסין אמידה ומעבר לשם המשפחה שלי<br />
"רוטשילד", אין לי שום קשר לממון, או הון. אין לי דבר מלבד אותה<br />
שריטה עמוקה ששום פלסטר לא יוכל להסתיר. אני אוהבת לנסוע<br />
למקומות מיוחדים ונידחים. ההובי המדהים שטיפחתי לא נותן לי<br />
מנוח כי אני מכורה לכל יעד בעולם באשר הוא. אין דחיית סיפוקים.<br />
אני רוצה לראות. הרבה ומהר. כמה שיותר. המון. ומי אם לא תמר,<br />
ביתי בת התשע, מתאימה יותר מכל אחד אחר למימוש מאוויים<br />
כמוסים ונפלאים אלו. תוססת ונמרצת, מוכנה וסקרנית לכבוש כל<br />
יעד בעולם. הפעם החלטנו לטוס לסרי לנקה, כי יש באי )להלן:<br />
ציילון( הקטנטן הזה שנראה כמו דמעה זולגת, כל מה שילד יכול<br />
לחלום עליו. ים וחופים עם חול רך, טבע פראי, 242 סוגי פרפרים,<br />
107 סוגי דגים, 81 סוגי נחשים ועוד הרבה . ואם זה לא מספיק, אז גם<br />
בריכות ממש שוות בבתי מלון מפוארים ואנשים מקסימים ואדיבים.<br />
אם אין לילדים שלכם בעייה עם כסאות אוויר ואוכל של מטוסים, זה<br />
אפשרי, כי זה יעד די רחוק.<br />
מה היה שם ומה לא<br />
הפעם לקחנו טיול מאורגן, מתוכנן במיוחד לילדים. לא עמוס מידי,<br />
בלי יותר מידי הסברים מפורטים, נסיעות סבירות וזמן חופשי. הורים<br />
שהינם חובבי ז'אנר הקניות, לא ימצאו מזור לנפשם בסרי לנקה. אין<br />
מה לקנות שם מלבד אבנים טובות בעלות רצון עז להגר לכל מדינה<br />
שלא תהיה, במחיר מופקע. ובכל זאת מה כן? שקט נפשי, הרבה ירוק,<br />
אתרים מרתקים, חיות ובעלי כנף למכביר. אוכל מעניין ושירות איטי.<br />
ככה זה בסרי לנקה. צריך הרבה סבלנות.<br />
מתחילים בנגומבו, עיר הבירה<br />
התחלנו את המסע ממש דקות לאחר הנחיתה ושהות של עשרים<br />
שעות בערך בשדות תעופה ובמטוסים. שוק הדגים של נגומבו הבירה,<br />
מתעורר עם שחר לעבודה, לכן צריך להגיע לשם מוקדם כדי להספיק<br />
ולראות. בשוק ניתן לראות מיני רבים של דגים מיובשים, על משטחי<br />
ענק. הריח חזק והמראות לא פשוטים. מידי פעם מביטה בך איזו<br />
שהיא עין של דג במבט קפוא, לא ממוקד, תוהה מדוע הגיע לו לסיים<br />
את חייו דווקא כך ובגיל כה צעיר. דגים, תמנונים וצלופחים למכירה,<br />
מיטב המוחות שהוצאו מראשים כלשהם, חומים ומבריקים, ממתינים<br />
בסבלנות לקונה שרק יגיע. הבת שלי התלהבה מהקופים המאולפים<br />
שהסתובבו במקום עם בעליהם, נענים לכל גחמה של עובר אורח<br />
מזדמן. לא כל יום מזדמן לילד להחזיק קוף על כתפיו.חווייה.<br />
כל פיל צריך הגנה<br />
מנגומבו נסענו הישר לבית החולים לפילים יתומים. אלו פילים<br />
הזוכרים היטב מאין הם באו. המקום מאפשר להם לחיות בשלווה,<br />
לקבל אוכל, להסתובב חופשי והחשוב ביותר, להיות מוגנים מציד.<br />
מידי יום בשעות הצהרים, הם יורדים לנהר כדי להתרענן, זה הזמן<br />
שאנחנו הצטרפנו אליהם כחלק מן העדר. ללא מחיצות, קרוב מאד,<br />
ממש במרחק נגיעה. צעדנו איתם בכבדות, בין שבילי הכפר הסמוך,<br />
לצד חנויות המזכרות המציעות שפע של מוצרים אטרקטיביים.<br />
נייר ממוחזר העשוי מצואת פילים, ללא ריח כמובן, הוצע לאמיצים<br />
שביננו. כשהגענו לנהר, חיכו לנו אשכולי בננות למכירה. שווה<br />
לקנות. הילדים יותר משמחו להתקרב לחיה האימתנית הזו ולהעניק<br />
לה רגע של חסד, זו חוויה שלא מתאפשרת לעיתים קרובות, אפילו<br />
לא בספארי הביתי שלנו ברמת גן.<br />
בסלע הסיגריה<br />
משם המשכנו וטיילנו עוד ימים רבים, בסלע הסיגריה הידוע, עם<br />
העלייה התלולה שלא מסתיימת לעולם. הבת שלי טיפסה ועלתה<br />
עשרות מדרגות, נשמה אוויר פסגות ואני הגעתי רק לאמצע .רציתי<br />
לנוח, להרגיש שאני בחופשה ולא להוכיח שום דבר לאף אחד. את<br />
שלי עשיתי כבר מזמן. ביקרנו במקדש השן הבודהיסטי בקאנדי, אשר<br />
לפי המסורת נבנה ב־1595 עבור שרידי השן של בודהה. האמת, לא<br />
ראינו אותה. פשוט האמנו שהיא שם. בספארי במינריה צפינו בחיות<br />
המסתובבות חופשי בטבע הפראי. פילים, קרנפים, היפופותמים ושאר<br />
ציפורים ומיני קופים. הטלטלנו עם הג'יפ במרחבי האין קץ וחיפשנו<br />
בעיניים כלות עוד ועוד מיני בעלי חיים. אושר צרוף בעיקר לתמר,<br />
הבת שלי, המשוגעת על כל חרק תועה, חיה אימתנית, או סתם יצור<br />
מעופף שברא הטבע.<br />
הכרנו אנשים, התוודענו לתבלינים הרבים וטעמנו מאכלים משונים.<br />
האזנו בשקיקה לסיפורים על המקום, ראינו אנשים מחייכים,מסבירי<br />
פנים, כאלו שקצת קשה לראות במהלך היומיום הרגיל שלנו.<br />
שווה לחזור לשם. ממש כדאי. אפשר להירגע, לחוש את הטבע<br />
הפראי, חופי הים הקסומים, השמש השוקעת.<br />
שלכם באהבה<br />
חביבה<br />
להתראות במסע הבא<br />
haviva-rots@bezeqint.net<br />
<strong>גבעתיים</strong> 44