15.12.2015 Views

גבעתיים פלוס 11/2015

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

סרי לנקה<br />

ארץ הפרפרים<br />

מה הביא אותנו לשם?‏<br />

לא נולדתי לשושלת יוחסין אמידה ומעבר לשם המשפחה שלי<br />

‏"רוטשילד",‏ אין לי שום קשר לממון,‏ או הון.‏ אין לי דבר מלבד אותה<br />

שריטה עמוקה ששום פלסטר לא יוכל להסתיר.‏ אני אוהבת לנסוע<br />

למקומות מיוחדים ונידחים.‏ ההובי המדהים שטיפחתי לא נותן לי<br />

מנוח כי אני מכורה לכל יעד בעולם באשר הוא.‏ אין דחיית סיפוקים.‏<br />

אני רוצה לראות.‏ הרבה ומהר.‏ כמה שיותר.‏ המון.‏ ומי אם לא תמר,‏<br />

ביתי בת התשע,‏ מתאימה יותר מכל אחד אחר למימוש מאוויים<br />

כמוסים ונפלאים אלו.‏ תוססת ונמרצת,‏ מוכנה וסקרנית לכבוש כל<br />

יעד בעולם.‏ הפעם החלטנו לטוס לסרי לנקה,‏ כי יש באי ‏)להלן:‏<br />

ציילון(‏ הקטנטן הזה שנראה כמו דמעה זולגת,‏ כל מה שילד יכול<br />

לחלום עליו.‏ ים וחופים עם חול רך,‏ טבע פראי,‏ 242 סוגי פרפרים,‏<br />

107 סוגי דגים,‏ 81 סוגי נחשים ועוד הרבה . ואם זה לא מספיק,‏ אז גם<br />

בריכות ממש שוות בבתי מלון מפוארים ואנשים מקסימים ואדיבים.‏<br />

אם אין לילדים שלכם בעייה עם כסאות אוויר ואוכל של מטוסים,‏ זה<br />

אפשרי,‏ כי זה יעד די רחוק.‏<br />

מה היה שם ומה לא<br />

הפעם לקחנו טיול מאורגן,‏ מתוכנן במיוחד לילדים.‏ לא עמוס מידי,‏<br />

בלי יותר מידי הסברים מפורטים,‏ נסיעות סבירות וזמן חופשי.‏ הורים<br />

שהינם חובבי ז'אנר הקניות,‏ לא ימצאו מזור לנפשם בסרי לנקה.‏ אין<br />

מה לקנות שם מלבד אבנים טובות בעלות רצון עז להגר לכל מדינה<br />

שלא תהיה,‏ במחיר מופקע.‏ ובכל זאת מה כן?‏ שקט נפשי,‏ הרבה ירוק,‏<br />

אתרים מרתקים,‏ חיות ובעלי כנף למכביר.‏ אוכל מעניין ושירות איטי.‏<br />

ככה זה בסרי לנקה.‏ צריך הרבה סבלנות.‏<br />

מתחילים בנגומבו,‏ עיר הבירה<br />

התחלנו את המסע ממש דקות לאחר הנחיתה ושהות של עשרים<br />

שעות בערך בשדות תעופה ובמטוסים.‏ שוק הדגים של נגומבו הבירה,‏<br />

מתעורר עם שחר לעבודה,‏ לכן צריך להגיע לשם מוקדם כדי להספיק<br />

ולראות.‏ בשוק ניתן לראות מיני רבים של דגים מיובשים,‏ על משטחי<br />

ענק.‏ הריח חזק והמראות לא פשוטים.‏ מידי פעם מביטה בך איזו<br />

שהיא עין של דג במבט קפוא,‏ לא ממוקד,‏ תוהה מדוע הגיע לו לסיים<br />

את חייו דווקא כך ובגיל כה צעיר.‏ דגים,‏ תמנונים וצלופחים למכירה,‏<br />

מיטב המוחות שהוצאו מראשים כלשהם,‏ חומים ומבריקים,‏ ממתינים<br />

בסבלנות לקונה שרק יגיע.‏ הבת שלי התלהבה מהקופים המאולפים<br />

שהסתובבו במקום עם בעליהם,‏ נענים לכל גחמה של עובר אורח<br />

מזדמן.‏ לא כל יום מזדמן לילד להחזיק קוף על כתפיו.חווייה.‏<br />

כל פיל צריך הגנה<br />

מנגומבו נסענו הישר לבית החולים לפילים יתומים.‏ אלו פילים<br />

הזוכרים היטב מאין הם באו.‏ המקום מאפשר להם לחיות בשלווה,‏<br />

לקבל אוכל,‏ להסתובב חופשי והחשוב ביותר,‏ להיות מוגנים מציד.‏<br />

מידי יום בשעות הצהרים,‏ הם יורדים לנהר כדי להתרענן,‏ זה הזמן<br />

שאנחנו הצטרפנו אליהם כחלק מן העדר.‏ ללא מחיצות,‏ קרוב מאד,‏<br />

ממש במרחק נגיעה.‏ צעדנו איתם בכבדות,‏ בין שבילי הכפר הסמוך,‏<br />

לצד חנויות המזכרות המציעות שפע של מוצרים אטרקטיביים.‏<br />

נייר ממוחזר העשוי מצואת פילים,‏ ללא ריח כמובן,‏ הוצע לאמיצים<br />

שביננו.‏ כשהגענו לנהר,‏ חיכו לנו אשכולי בננות למכירה.‏ שווה<br />

לקנות.‏ הילדים יותר משמחו להתקרב לחיה האימתנית הזו ולהעניק<br />

לה רגע של חסד,‏ זו חוויה שלא מתאפשרת לעיתים קרובות,‏ אפילו<br />

לא בספארי הביתי שלנו ברמת גן.‏<br />

בסלע הסיגריה<br />

משם המשכנו וטיילנו עוד ימים רבים,‏ בסלע הסיגריה הידוע,‏ עם<br />

העלייה התלולה שלא מסתיימת לעולם.‏ הבת שלי טיפסה ועלתה<br />

עשרות מדרגות,‏ נשמה אוויר פסגות ואני הגעתי רק לאמצע ‏.רציתי<br />

לנוח,‏ להרגיש שאני בחופשה ולא להוכיח שום דבר לאף אחד.‏ את<br />

שלי עשיתי כבר מזמן.‏ ביקרנו במקדש השן הבודהיסטי בקאנדי,‏ אשר<br />

לפי המסורת נבנה ב־‎1595‎ עבור שרידי השן של בודהה.‏ האמת,‏ לא<br />

ראינו אותה.‏ פשוט האמנו שהיא שם.‏ בספארי במינריה צפינו בחיות<br />

המסתובבות חופשי בטבע הפראי.‏ פילים,‏ קרנפים,‏ היפופותמים ושאר<br />

ציפורים ומיני קופים.‏ הטלטלנו עם הג'יפ במרחבי האין קץ וחיפשנו<br />

בעיניים כלות עוד ועוד מיני בעלי חיים.‏ אושר צרוף בעיקר לתמר,‏<br />

הבת שלי,‏ המשוגעת על כל חרק תועה,‏ חיה אימתנית,‏ או סתם יצור<br />

מעופף שברא הטבע.‏<br />

הכרנו אנשים,‏ התוודענו לתבלינים הרבים וטעמנו מאכלים משונים.‏<br />

האזנו בשקיקה לסיפורים על המקום,‏ ראינו אנשים מחייכים,מסבירי<br />

פנים,‏ כאלו שקצת קשה לראות במהלך היומיום הרגיל שלנו.‏<br />

שווה לחזור לשם.‏ ממש כדאי.‏ אפשר להירגע,‏ לחוש את הטבע<br />

הפראי,‏ חופי הים הקסומים,‏ השמש השוקעת.‏<br />

שלכם באהבה<br />

חביבה<br />

להתראות במסע הבא<br />

haviva-rots@bezeqint.net<br />

<strong>גבעתיים</strong> 44

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!