טרקטור השנה 2009 - ארגון עובדי הפלחה
24.12.2014 • Views
Share Embed Flag

טרקטור השנה 2009 - ארגון עובדי הפלחה

טרקטור השנה 2009 - ארגון עובדי הפלחה

טרקטור השנה 2009 - ארגון עובדי הפלחה

SHOW MORE
SHOW LESS
ePAPER READ
DOWNLOAD ePAPER
falcha.co.il

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

START NOW

טרקטור<br />

השנה <strong>2009</strong><br />

מסדרת המטעים טרקטור<br />

אופייני 150 ס“מ רוחב<br />

מנוע 78-97 כ“ס הספק<br />

אופייני 3000 ק“ג משקל<br />

מכבש מקצץ לחבילות מרובעות.‏<br />

גודל חבילה 80x90/90x120 אורך חבילה עד 250 ס“מ.‏<br />

טרקטור לכל סוגי העיבודים.‏ רוחב אופייני 250 ס“מ<br />

הספק מנוע 167-213 כ“ס משקל אופייני 6850 ק“ג<br />

טרקטור לעבודה כללי רוחב אופייני 190 ס“מ<br />

הספק מנוע 80-95 כ“ס משקל אופייני 3500 ק“ג

טרקטור לעיבודי יסוד.‏ רוחב אופייני 250 ס“מ<br />

הספק מנוע 218-325 כ“ס.‏ משקל אופייני 9500 ק“ג<br />

טרקטור לכל סוגי העיבודים.‏ רוחב אופייני 230 ס“מ<br />

הספק מנוע 125-155 כ“ס.‏ משקל אופייני 5030 ק“ג<br />

NH double01_01/09<br />

הספק מנוע 258-405 כ“ס<br />

קומביין ירק<br />

הספק מנוע 395-768 כ“ס<br />

מקצרת ירק עם שולחן צלחות או סכינים<br />

הספק מנוע 126-226 כ“ס<br />

לפרטים נוספים אנא פנו אל:‏ מזכירות שיווק 04-8471222 04-8471226,<br />

נציגנו בשטח - בני שורגי - מכירות צפון ומרכז 050-8485015<br />

מרדכי איובי - מכירות דרום 050-8485014<br />

מחלקת שירות - מפרץ חיפה 04-8471267/250<br />

מחלקת טכנית - מפרץ חיפה 04-8471247/288<br />

מחלקת חלקי חילוף צפון,‏ מפרץ חיפה - 04-8471272, טארק 050-7769259<br />

מחלקת חלקי חילוף מרכז ודרום,‏ חולון - 03-5579683, דני 050-8485112

מיכון והנדסה |<br />

מדור המיכון<br />

על<br />

הפרק<br />

נחום הלפגוט<br />

בכנס ארגון עובדי הפלחה שנערך במסגרת<br />

תערוכת אגרו-משוב,‏ בינואר האחרון,‏ הכריז<br />

בכיר אורחנו,‏ שהעשור הקרוב יהיה עשור<br />

המיכון החקלאי,‏ עשור שבו יושם דגש על<br />

פיתוח מיכון כתחליף לידיים עובדות ומיכון<br />

לשימור הקרקע.‏ להבנתי,‏ לשימור הקרקע יש<br />

יותר מפן אחד:‏ ראשית,‏ שימור הקרקע,‏ פשוטו<br />

כמשמעו ושנית שמירה על קרקעות המדינה.‏<br />

ויש על מה לשמור!‏<br />

אילו משאבים ואמצעים עומדים לרשות<br />

המשימה הזו‏<br />

משרד החקלאות מתגאה שבסה"כ ישראל<br />

מסבסדת את החקלאות בכ-‏‎7%‎‏,‏ שזה<br />

כשלעצמו עומד בתקני .OECD להבנתי,‏<br />

מענקים לרכישת ציוד כלולים בסעיף סבסוד.‏<br />

האם המענקים לציוד ילכו וירדו,‏ או שהכספים<br />

המיועדים למענקי המיכון מוגדרים בעיקרם<br />

למיכון המחליף ידיים עובדות ולמיכון שמירת<br />

סחף קרקעות‏<br />

ענף גידולי השדה בשטח הפתוח,‏ המגדל 1.7<br />

מיליון דונם בשנה,‏ לא זוכה לתשומת הלב<br />

הראויה ביחס לגודלו וחשיבותו.‏ האם ציונות<br />

זה כל מה שקיים מעבר לקו הירוק‏ האם בעת<br />

ששומרים על האופק אפשר להזניח את הבית‏<br />

איך בדיוק מתכננים ליישם את התכנית למיכון<br />

מחליף ידיים בנשימה אחת עם גימוד הדרכת<br />

המיכון החקלאי וכאשר ההדרכה למיכון<br />

בשטח הפתוח היא בשלבי התאיידות‏<br />

לא ראינו עבודת מטה מוגדרת ולא מינוי צוותי<br />

חשיבה או יעדים מוגדרים ולוחות זמנים.‏ שמענו<br />

גם שמענו על הצהרות וכוונות טובות.‏<br />

ב-‏‎15‎ השנים האחרונות הצליחו לאייד מערכת<br />

הדרכת מיכון מהמפוארות בעולם,‏ לואקום<br />

כמעט מוחלט.‏ אם אנחנו לא נתעשת,‏ התחליף<br />

יהיה שחיקה ברווחיות והתפרקות מנכסים.‏<br />

נקווה שזו לא כוונת המשורר וגם אם זו לא<br />

הכוונה,‏ זו תהיה התוצאה.‏<br />

<br />

www.falcha.co.il ,email: falcha@cotton.co.il<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

x<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

x<br />

____________<br />

____________________ _____________________ _____________________<br />

___________<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

32

מיכון והנדסה |<br />

הדרכה<br />

הגנה על צינור הידראולי<br />

ש.ש.‏ מעובד ממקורות חו”ל<br />

כולם מכירים את האמרה:‏ ‏“עדיף למנוע<br />

את התקלה,‏ מאשר לתקן אותה"‏ אבל רבים לא<br />

זוכרים אותה בזמן,‏ או פשוט מתעלמים ממנה.‏<br />

בימינו,‏ כאשר לחצי העבודה של המערכות<br />

ההידראוליות,‏ גבוהים מאוד,‏ המאמצים על<br />

המערכות גדולים מבעבר ומחיר ההשבתה<br />

והחלפים ‏“בשמים",‏ כדאי לשוב ולהזכר<br />

באמרה ולהתקין את ההגנה מראש,‏ במקום<br />

להקלע לבעיה ולתקן אותה בדיוק באמצע<br />

המשימה הכי בוערת.‏<br />

כאשר מתכננים מערכת,‏ או מתחזקים<br />

אותה,‏ חשוב לזכור כמה כללים חשובים:‏<br />

להשתמש רק בצינורות מדרגת לחץ<br />

מתאימה,‏ שמותאמים לנוזל ההידראולי ובעלי<br />

קוטר פנימי נכון ‏)כאן הגודל כן קובע(.‏<br />

לנתב נכון את הצנרת הקשיחה והגמישה<br />

לקבע אותה במקומות שלא נדרשת<br />

תנועה<br />

לתת לה חיפוי ואמצעי הגנה בפני שפשוף<br />

וחום רב.‏<br />

ניתוב נכון וקיבוע,‏ שימנעו שפשוף בין<br />

הצינורות,‏ או בינם למתכת חשוב מאוד.‏ גם<br />

מניעת המגע של הצינור עם חלקים חמים<br />

במיוחד,‏ שכרה בצידה.‏ אם אין ברירה ועל<br />

הצינור להיות סמוך למפלט,‏ חייבים להגן<br />

עליו בעטיפה מבדדת מתאימה.‏<br />

אסור לפתל את הצינור.‏ הפיתול מחליש<br />

מאוד את הצינור מבחינה מכנית ומקטין את<br />

גמישותו.‏ בדיקות הנדסיות הראו,‏ שפיתול של<br />

7 מעלות בלבד,‏ מקצר את ‏“חיי"‏ הצינור עד<br />

90%. זו הסיבה לכך שבעת ההידוק,‏ מומלץ<br />

להשתמש בשני מפתחות.‏<br />

כאשר הצינור חייב להיות בעל כיפוף,‏<br />

חשוב שלא יעלה על זה שמומלץ על ידי<br />

היצרן שלו.‏ ככלל אצבע,‏ קשת רחבה,‏ תמיד<br />

עדיפה ‏)גם כאן הגודל כן קובע(.‏<br />

קשת רחבה<br />

שפשוף של צינורות זה בזה,‏ או בגוף<br />

המכונה,‏ יגרום לחשיפת שכבת חוטי החיזוק,‏<br />

להחלדתם ומכאן הדרך לפיצוץ כבר קצרה.‏<br />

במקום שאפשר,‏ כדאי לקבע את הצנרת וכאשר<br />

אי אפשר,‏ חשוב לעטוף את הצינורות במגן<br />

מתכתי קפיצי,‏ במגן לולייני מחומר פלסטי<br />

מתאים,‏ או במעטה של אריג פלסטי מיוחד.‏<br />

בעבר הבאנו במדור ‏“מה חדש"‏ את הפיתוח<br />

של חברת GATES שנקרא ,LifrGuard שנועד<br />

להגן מפני סילוני שמן,‏ במקרה שנוצר בצינור<br />

נקב זעיר ‏)תמונה(.‏ אביא כאן עובדה מדהימה,‏<br />

שקשורה בנתז של שמן מחריר קטן בצינור.‏<br />

מדדו ומצאו שמהירות הסילון ליד המוצא,‏<br />

| 34 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010

מגינים לצינורות<br />

שרוול אריג ניילון<br />

לולין פלסטי שטוח קפיץ פלדה<br />

מגיעה עד 180 מטר לשניה.‏ ברור איפוא,‏<br />

איזו עצמה ויכולת יש לו,‏ לחדור דרך ביגוד<br />

ורקמות ולגרום לדלקות חמורות.‏<br />

צינורות גמישים מתארכים עד 2%<br />

ומתקצרים עד 4% במחזורי לחץ.‏ את זה<br />

חייבים לקחת בחשבון,‏ כאשר קטע גמיש<br />

וישר,‏ מחבר בין שתי נקודות קבועות.‏ במקרה<br />

כזה,‏ מוטב לקחת צינור יותר ארוך ולהתקין<br />

אותו עם לולאה.‏ מאידך,‏ אסור להגזים באורך<br />

צינורות,‏ היות ומפל הלחץ,‏ הוא ביחס ישר<br />

לאורך הצנרת.‏<br />

הקפדה על כללים אלה,‏ תחזיר את<br />

ההשקעה פי כמה וכמה,‏ בהארכת משך<br />

השירות של הצנרת,‏ במניעת תקלות ואבדן<br />

של שמן יקר.‏<br />

קיבוע צינורות<br />

שרוול הגנה של Gates<br />

35<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

הדרכה<br />

שסתומי בקרת זרימה<br />

עם קיזוז ללחץ<br />

שלמה ש.‏ ממקורות חו"ל<br />

על שיעור הזרימה של נוזל כלשהו,‏ אפשר<br />

לשלוט בעזרת גודל המעבר.‏ אפשרות זו<br />

טובה,‏ רק כל עוד הלחץ וצמיגות הנוזל אינם<br />

משתנים.‏ אם למשל הנוזל ייעשה יותר דליל,‏<br />

יעבור יותר נוזל את המעבר באותו פרק זמן.‏<br />

על כך מבוסס המכשיר למדידת צמיגות,‏ אשר<br />

מודד אותה לפי כמות הנוזל,‏ שטפטף דרך חור<br />

תקני,‏ בפרק זמן קצוב.‏ שיעור הזרימה של<br />

הנוזל גם יגדל,‏ או יקטן,‏ ביחס ישר לשינוי<br />

בלחץ.‏ כדי לשמור על שיעור זרימה קבוע,‏<br />

ללא תלות בלחץ,‏ תוכננו השסתומים,‏ שבהם<br />

נדון כאן.‏<br />

איור 1, מציג את אותו שסתום בשתי<br />

צורות,‏ לפי תקן .ISO בצד שמאל כסמל,‏<br />

שרק מראה מה הוא אמור לבצע.‏ הקו החוצה,‏<br />

מבהיר שאפשר לסגור ולפתוח את המעבר.‏<br />

החץ האלכסוני על שתי הקשתות,‏ הוא סמל<br />

מקובל לקוצב,‏ או למעבר מתכוונן ושני מדי<br />

הלחץ,‏ מראים שיש כאן התיחסות ללחצים<br />

לפני ואחרי השסתום.‏<br />

בצד ימין,‏ מתואר אותו שסתום ביתר<br />

פירוט,‏ שמאפשר גם להבין כיצד הוא פועל.‏<br />

המלבן החצוי,‏ מתאר לנו את מוט השסתום,‏<br />

שנע ימינה ושמאלה לפתיחה,‏ או לסגירה<br />

של המעבר.‏ הוא דרוך על ידי קפיץ,‏ שמנסה<br />

לדחוק אותו למצב פתוח,‏ אבל הוא נתון גם<br />

להשפעה של שני לחצים.‏ האחד,‏ שמגיע<br />

מנקודה שלפני הקוצב המתכוונן ופועל עליו<br />

לפתיחה והשני,‏ שמגיע מנקודה שאחרי הקוצב<br />

המתכוונן ומנסה לסגור אותו.‏ אם למשל,‏ יעלה<br />

הלחץ מעל לקוצב,‏ מה שעלול להגדיל את<br />

הזרימה,‏ השמן שבמעבר החישה יפעל לדחוק<br />

את השסתום לסגירה חלקית,‏ אשר כמובן<br />

תקטין את שיעור הזרימה.‏ התוצאה של כל<br />

אלה,‏ תהיה זרימה בשיעור קבוע )Q(.<br />

שני המעברים לחישת הלחץ,‏ מאפשרים<br />

לשסתום ‏"להאזין"‏ ללחץ המבוא וללחץ<br />

המוצא ובהתאם להם,‏ להמצא בנקודה שבה<br />

הזרימה דרכו,‏ תתאים לדרישה.‏<br />

מבנה השסתום<br />

שסתומים אלה מיוצרים בשתי צורות:‏<br />

איור 2<br />

איור 1<br />

קו<br />

לחישת<br />

מוצא<br />

המקזז<br />

אל<br />

העומס<br />

פתח<br />

חישת העומס<br />

מן<br />

המשאבה<br />

צמיד הקיזוז<br />

מעבר קיצוב<br />

קפיץ Ks<br />

מפורט<br />

מפושט<br />

| 36 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010

כשסתום צמידים מקובל ‏)איור 2(, או כשסתום<br />

‏"תרמיל"‏ ‏)איור 3(. אם נסתכל באיור 2, נראה<br />

את קפיץ הקיזוז,‏ שפועל על מוט הצמידים<br />

לפתיחת המעבר ואת קו החישה,‏ שבא מקו<br />

העומס ומתגבר את הקפיץ.‏ בצד שמאל נראה<br />

את מוצא החישה לקיזוז,‏ אשר מפנה שמן<br />

להסטת מוט הצמידים ימינה,‏ כלומר להקטנת<br />

המעבר.‏<br />

איור 3, מראה כיצד אותה משימה נעשית<br />

במבנה אחר.‏ מבנה השסתום מבוסס על גליל<br />

חלול ‏)אדום(,‏ בתוך שרוול התרמיל ‏)ירוק(.‏<br />

בורג הכוונון מרים דיסקית,‏ אשר לוחצת את<br />

הקפיץ.‏ לגליל,‏ יש אוגן מורחב בחלקו התחתון<br />

ושורת חורים רדיאליים באזור העליון.‏ מול<br />

חורים אלה,‏ מעובדים בשרוול שני חורים<br />

מתאימים.‏ כאשר הגליל נמצא במצבו העליון,‏<br />

החורים בגליל ובשרוול נמצאים בגובה שווה<br />

והזרימה דרכם תהיה מלאה.‏ המרווח שבין<br />

הגליל לשרוול,‏ מצויר כאן גדול מאוד,‏ בהגזמה<br />

לצורך הסבר המבנה.‏<br />

השמן שבא מן המשאבה,‏ נכנס דרך שני<br />

החורים שבשרוול וחורי הגליל,‏ לתוך הגליל<br />

ויוצא כלפי מעלה,‏ דרך הקוצב המסומן ב-‏<br />

,KVPL אל איזור העומס.‏ הלחץ בקו העומס<br />

מוזן בקו חישה,‏ אל חלל הקפיץ שמתחת<br />

לגליל.‏ עם זה,‏ לחץ הקיזוז שלפני הקוצב ,)PC(<br />

מוזן אל צידו העליון של הגליל.‏ הוא דוחף<br />

אותו למטה,‏ כנגד הקפיץ,‏ להקטנת המעבר<br />

דרך החורים.‏ כך שני הלחצים המנוגדים,‏ עם<br />

כוח הקפיץ,‏ פועלים ביחד בצורה אוטומטית,‏<br />

להצבת הגליל בגובה הנכון,‏ אשר יאפשר<br />

לשמן לזרום בשיעור המבוקש.‏<br />

מן<br />

המשאבה<br />

קוצב<br />

קו חישה<br />

פתח<br />

חישת<br />

העומס<br />

אל<br />

העומס<br />

איור 3<br />

בורג כוונון<br />

אמנם עקרונית הכל נראה מושלם,‏ אך<br />

האמת שזה לא בדיוק כך.‏ ראינו כיצד גודל<br />

הזרימה,‏ נשלט על ידי ההפרש בין שני לחצי<br />

החישה,‏ אך הפרש זה עלול,‏ בתנאים קיצוניים,‏<br />

להגיע ליחס של 3:1. מכיון שכך,‏ עלול גם<br />

גודל הזרימה לא יהיה אחיד במדויק וייתכנו בו<br />

שינויים מעלה ומטה.‏ למרות זאת,‏ חשוב לציין<br />

שגם מצב לא מושלם זה,‏ ברוב השימושים<br />

המקובלים,‏ הוא בהחלט מניח את הדעת ועונה<br />

על הצרכים.‏<br />

37<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

בעין בוחנת<br />

בדיקת מאוורר דגם<br />

36" Fan (9fJ9.1a)<br />

תוצרת חברת ,QINGDAO BIG HERDSMAN MACHINERY סין<br />

היבואן:‏ ,AGRIGO LTD ישראל<br />

מאת:‏ א.‏ לוי,‏ ר.‏ בריקמן,‏ ל.‏ רוזנפלד<br />

מבוא<br />

מאווררים מיועדים להחליף את האוויר במבנה ולעורר בו מהירות.‏<br />

בחקלאות משתמשים במאווררים,‏ בבתי גידול מוגנים לגידול צמחים<br />

ובעלי חיים,‏ בעיקר כדי להחליף את האוויר שבתוך המבנים באוויר<br />

טרי.‏ שימושים נוספים בזרם האוויר היוצא מהמאוורר הם:‏ ליצור מזג<br />

אוויר אחיד בתוך המבנים ולשפר את הרגשת הנוחות של בעלי החיים.‏<br />

המאווררים המתאימים ביותר לשימושים אלו הם מהסוג הרדיאלי,‏ בהם<br />

זורם האוויר בכיוון ציר המאוורר.‏ המאווררים הרדיאליים מספקים<br />

כמות אוויר גדולה יחסית בהפרש לחץ נמוך.‏<br />

בישראל קיים שוק גדול של מאווררים רדיאליים מתוצרת מקומית<br />

ומיבוא.‏ הם נבדלים בגודל,‏ בספיקת האוויר,‏ ביעילות ועוד.‏ על פי<br />

מדיניות היבוא של משרד החקלאות נבדק הציוד החקלאי המיובא<br />

ובכלל זה גם מאווררים.‏ עבודה זו מתארת בדיקה של מאוורר רדיאלי<br />

מתוצרת חברת ,QINGDAO BIG HERDSMAN MACHINERY סין דגם<br />

36" (9FJ9.1a .)Fan מטרת הבדיקה - לאפיין את עקום ספיקה-לחץ,‏<br />

צריכת האנרגיה,‏ היעילות ובטיחות ההפעלה של המאוורר.‏<br />

תאור המאוורר<br />

המאוורר הנבדק הינו רדיאלי,‏ בעל שש כנפיים,‏ שמותקנות במרכזו<br />

של כונס בצורת פעמון הנתון במסגרת מרובעת,‏ תמונה 1. המאוורר<br />

מצויד ברשת הגנה,‏ מגן על מערכת ההנעה ותריסים בצד היניקה ורשת<br />

הגנה בצד הסניקה.‏ התריסים מופעלים באמצעות מערכת צנטריפוגלית.‏<br />

כנפי המאוורר עשויות מנירוסטה בעובי 1.0 מ"מ וקוטרן הוא 920<br />

מ"מ.‏ קוטר כונס האוויר 934 מ"מ ועומקו 60 מ"מ.‏ הכנפיים נמצאות<br />

במישור הכונס בצד היניקה ובולטות ממנו כ-‏ 36 מ"מ בצד הסניקה.‏<br />

המאורר מצוייד במנוע חשמלי תלת פאזי דגם ,YZ7134 תוצרת סין<br />

שנתוניו הנומינליים הם:‏ הספק - 0.4 קו"ט,‏ מהירות סיבוב - 1400<br />

סל"ד,‏ זרם - 1.3 אמפר.‏ המנוע מניע את כנפי המאוורר דרך תמסורת<br />

רצועה שמפחיתה את מהירות סיבובן.‏<br />

שיטות וחומרים<br />

בדיקת המאוורר נעשתה לפי התקנים ,210-85 ANSI/AMCA<br />

.ANSI/ASHRAE 51-1985 בשיטה זו ספיקת המאוורר נמדדת<br />

באופן עקיף,‏ ללא תוספת עומס עליו,‏ והיא נעשית בעזרת מתקן בדיקה<br />

מיוחד,‏ תמונה 2. המתקן מורכב מחדר אטום )1(, מאוורר קבוע עם בקר<br />

תמונה .1 מאווררK1‎ 36" FAN (9F)9<br />

| 38 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010

טבלה 1. ביצועי המאוורר בתנאי הפעלה שונים<br />

לחץ סטטי<br />

מ"מ מים<br />

ספיקה<br />

מ‎³‎ לש'‏<br />

כנפיים<br />

סל"ד<br />

הספק<br />

קו"ט<br />

ספיקה יחסית<br />

%<br />

תצרוכת אנרגיה סגולית<br />

ואט ל-‏ 1000 מ‎³‎ לש'‏<br />

יעילות<br />

%<br />

ϕ cos<br />

34.9<br />

23.6<br />

100<br />

0.589<br />

0.70<br />

437<br />

16893<br />

0<br />

38.0<br />

25.9<br />

93.3<br />

0.599<br />

0.70<br />

437<br />

15770<br />

-1<br />

43.0<br />

25.5<br />

81.4<br />

0.591<br />

0.70<br />

437<br />

13748<br />

-2<br />

46.7<br />

27.0<br />

72.6<br />

0.573<br />

0.69<br />

439<br />

12261<br />

-3<br />

62.3<br />

21.4<br />

52.2<br />

0.550<br />

0.68<br />

441<br />

8825<br />

-4<br />

תמונה 2. תרשים סכמאתי של המתקן לבדיקת מאווררים<br />

מהירות לכוונון ספיקת האוויר )2(, צינור להזנת אוויר לחדר האטום<br />

)3(, מיישר אוויר )4( וחלון בו מתקינים את המאוורר הנבדק )5(.<br />

הבדיקה מבוצעת בצורה הבאה:‏ המאוורר הקבוע מופעל ומכניס<br />

אוויר לתוך החדר האטום דרך הצינור והמיישר.‏ המאוורר הנבדק<br />

מופעל ומוציא מתוך החדר את כל האוויר שהכניס המאוורר הקבוע.‏<br />

מתקן הבדיקה הוא מערכת סגורה,‏ כך שבכל תנאי,‏ ספיקת האוויר של<br />

המאוורר הנבדק שווה לספיקת האוויר של המאוורר הקבוע.‏ בעזרת<br />

הבקר מכווננים את ספיקת האוויר של המאוורר הקבוע ומודדים את<br />

הלחץ הסטטי בחדר האטום.‏ כשהלחץ הסטטי שווה לאפס,‏ המאוורר<br />

הנבדק פועל ללא עומס וספיקת האוויר שלו היא מרבית.‏ מכאן<br />

ואילך,‏ מפחיתים בהדרגה את ספיקת האוויר של המאוורר הקבוע עד<br />

שמתקבל בחדר האטום לחץ סטטי שלילי בתחום של 1- עד 5- מ"מ<br />

עומד מים.‏ לחץ סטטי שלילי הולך ועולה,‏ מעלה בשלבים את העומס<br />

על המאוורר הנבדק.‏ בכל רמת לחץ סטטי מודדים את ספיקת האוויר<br />

של המאוורר הקבוע,‏ בתוך הצינור,‏ בעזרת צינור פיטו.‏ מודדים גם<br />

את מספר הסיבובים של ציר המאוורר הנבדק ואת תצרוכת החשמל<br />

שלו.‏ בנוסף מודדים את תנאי האקלים בסביבת המתקן לצורך חישוב<br />

הספיקה ותיקון התוצאות לתנאי אקלים תקניים )20°c ב-‏ 0% לחות<br />

יחסית ולחץ ברומטרי 1013 מיליבר(.‏ זאת כדי שניתן יהיה להשוות<br />

בין תוצאות של מאווררים שנבדקו במועדים שונים.‏<br />

תוצאות<br />

הבדיקה נעשתה במתקן לבדיקת מאווררים של המכון להנדסה<br />

חקלאית בבית דגן,‏ בשעות הבוקר המוקדמות,‏ ללא רוח,‏ כשטמפרטורת<br />

האוויר הייתה 22°c עם לחות יחסית של 75%.<br />

טבלה 1 מראה את תוצאות ביצועי המאוורר בתנאי ההפעלה<br />

השונים.‏ ביצועי מאוורר מוגדרים בעזרת המשתנים הבאים:‏<br />

הלחץ הסטטי בחדר האטום במ"מ עומד מים.‏<br />

ספיקת האוויר ב-‏ m 3 h/ מתוקנת לתנאי אקלים תקניים.‏<br />

מהירות הסיבוב ב-‏ סל"ד של הציר המניע את הכנפיים.‏<br />

ההספק החשמלי ב-‏ Watt שמנוע המאוורר צרך בפועל.‏<br />

- cos φ מקדם ההספק של מנוע המאוורר.‏<br />

ספיקת אוויר יחסית ב-‏ % שמוגדרת כיחס בין ספיקת האוויר<br />

בלחצים שונים לספיקה המרבית.‏<br />

יעילות עבודת המאוורר ב-‏ % שמוגדרת כיחס שבין האנרגיה של<br />

האוויר לבין האנרגיה החשמלית המושקעת.‏<br />

תצרוכת האנרגיה הסגולית ב-‏ ,Watt/1000 m 3 h/ שמחושבת<br />

כיחס שבין צריכת החשמל בפועל לספיקת האוויר בלחץ סטטי ידוע.‏<br />

המשתנה מקל על החקלאי לחשב את עלות ההפעלה של המאוורר<br />

בכל תנאי.‏<br />

סיכום<br />

נבדק מאוורר מתוצרת חברת QINGDAO BIG HERDSMAN<br />

.)Fan (9FJ9.1a סין,‏ דגם "36 ,MACHINERY<br />

ספיקת האוויר המרבית של המאוורר נתקבלה בלחץ סטטי של 0<br />

מ"מ מים והייתה כ-‏ 16,900 מ"ק לשעה עם הספק חשמלי של 0.589<br />

קו"ט.‏ טמפרטורת המנוע הגיעה ל-‏ 44°C אחרי כ-‏ 1 שעות עבודה.‏<br />

ספיקת האוויר של המאוורר הלכה ופחתה עם העלייה בעומס.‏<br />

בעומס מרבי של 4- מ"מ עומד מים,‏ הספיקה הייתה 8,825 מ"ק לשעה<br />

עם הספק חשמלי של 0.55 קו"ט.‏<br />

רשתות ההגנה שמותקנת במאוורר נמצאו מתאימות לדרישות<br />

הבטיחות לפי תקן JUL93( )ANCI/ASAE S493 לאחר הוספת<br />

המגן על מערכת ההנעה בצד היניקה.‏<br />

39<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

מחקר ופיתוח<br />

פיתוח מכונה<br />

לשתילת ירקות קיץ<br />

באדמות רטובות<br />

נ.‏ שמיר,‏ ב.‏ ציון,‏ א.‏ וויסבלום,‏ ב.‏ רונן,‏ ר.‏ ברנשטיין,‏ ק.‏ אוהליאב<br />

המכון להנדסה חקלאית,‏ מנהל המחקר החקלאי,‏ מרכז וולקני<br />

מבוא<br />

שתילת ירקות באדמות רטובות בישראל בחודשי הקיץ,‏ היא כמעט<br />

מחויבת המציאות כתנאי לקליטה טובה ומהירה של שתילים באדמה.‏<br />

באווירה החמה של חודשי הקיץ,‏ השהייה בזמינות מים לשתילים מיד<br />

לאחר השתילה,‏ עלולה לגרום לעקת שתילה ‏)ליאור וחובריו,‏ 1997(<br />

שתוצאותיה עיכוב גדילה ואף קמילה.‏ אין נתונים מדויקים רשמיים<br />

על היקף השתילה באדמות רטובות בישראל.‏ ההערכה הרווחת היא<br />

ש 50-100 אלף דונם נשתלים ביד באדמות רטובות,‏ מתוך למעלה<br />

מ 700 אלף דונם ירקות ‏)שנתון סטטיסטי לישראל,‏ <strong>2009</strong>(. השתילה<br />

באדמה רטובה נעשית ביד מכיוון שאין,‏ ככל הידוע לנו,‏ פתרונות<br />

מכאניים טובים בתחום זה.‏ שתילה ידנית הינה פעולה קשה במיוחד<br />

בגלל הצורך בתנוחת גוף כפוף במשך שעות רבות בכדי לנעוץ את<br />

השתילים באדמה ‏)תמונה 1(. סביר להניח כי אם יימצא פתרון ממוכן<br />

לשתילה באדמה רטובה,‏ יעדיפו רוב החקלאים לשתול ברטוב בשיטה<br />

כזו ‏)גם אלו השותלים באופן ממוכן באדמה יבשה(‏ בזכות החיסכון<br />

בעבודת ידיים,‏ שיפור תנאי הקליטה של השתילים ובגלל שיפור הדיוק<br />

במרווח שבין השתילים.‏ המודעות בצורך לשתול ברטוב באקלים חם,‏<br />

דחפה מספר חקלאים לפתרונות מאולתרים כגון גרירת מיכל מים גדול<br />

אחרי מכונת שתילה והרטבת האדמה מיד לאחר השתילה או גרירת<br />

צינורות השקיה.‏ פתרונות אלה מסורבלים מאוד ואינם נפוצים.‏<br />

מכונות שתילה באדמות יבשות קיימות שנים רבות.‏ פיתוחן החל<br />

כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת.‏ אחד הראשונים שעסק בנושא<br />

היה ד"ר שמחה בלאס אשר פיתח בגרמניה מכונת שתילה לחיטה בשנים<br />

1921 - 1930 ‏)ומאוחר יותר פיתח את הטפטפת;‏ זאב ענר,‏ 1999(.<br />

הפיתוח הצליח ונבנו מספר מכונות שנמכרו למגדלים אבל ההמצאה<br />

לא אומצה על-ידי מגדלים מסיבות כלכליות.‏ לאחר מלחמת העולם<br />

השנייה פיתחו יצרנים במערב אירופה מכונות שתילה מסוגים שונים<br />

אשר שתלו באדמות יבשות ואף לחות אבל לא ברטובות.‏ השימוש<br />

בהן נפוץ בעיקר במדינות אירופה המערבית בגלל עלות גבוהה של<br />

עבודת ידיים.‏ בשלשת העשורים האחרונים קיבל הנושא תנופת<br />

מחקר ופיתוח בכל רחבי העולם de( Suggs, ;1979 Branch, ;1986<br />

Groot, 1986; Kutz et al. 1986; Suggs et al., 1986; Brewere,<br />

al., 2002 ))1987; Wang and Chang, 1988; Durner et במקביל<br />

להתפתחות ייצור מגשי שתילי דפוס ‏)המכונים גם שתילי גוש(‏ בעלי<br />

יכולת הישרדות גבוהה יותר משתילים חשופי שורש and( Wang<br />

al., 2002 .)Chang, 1988; Durner et מכונות שתילה המוזנות<br />

שתילים ביד משמשות בשני אופני שתילה,‏ בתוך חריץ או בחורים.‏<br />

שתילה בחריץ נעשית ע"י שחרור מכאני של שתילים לתוך החריץ<br />

שנפתח באדמה על-ידי מנגנון פליחה וזוג גלגלים אלכסונים שמכסים<br />

את השתיל באדמה ומהדקים אותה.‏ מכונות שתילה בחורים משמשות,‏<br />

בדרך כלל,‏ לשתילה בשטח המכוסה יריעות פלסטיק.‏ השתילים מוצבים<br />

בתוך חורים הנעשים ע"י קונוס חלול בו מצוי השתיל.‏ הקונוס חודר<br />

דרך יריעת הפלסטיק אל האדמה,‏ יוצר חור ומשחרר את השתיל לתוכו.‏<br />

מכונות כאלה משמשות לפעמים גם לשתילה בקרקעות יבשות ללא<br />

כיסוי פלסטיק.‏ בשני אופני השתילה הנ"ל העבודה נעשית באדמה<br />

תחוחה ולא דביקה המאפשרת שתילה רציפה.‏ השתילים מוזנים אל<br />

מנגנון השתילה ביד ע"י עובד,‏ הלוקח חבילת שתילים ממגש המוצב<br />

בקרבתו ומציבם בודדים במנגנונים המובילים אותם אל הקרקע.‏ כדי<br />

לחסוך עובדים,‏ יש מכונות בהן עובד אחד מזין שתילים לשני מנגנוני<br />

שתילה במקביל וכך נדרשים שני עובדים בלבד לשתילת ארבע שורות<br />

בערוגה.‏ במכונות שתילה אוטומטיות לארבע שורות דרוש,‏ בדרך<br />

כלל,‏ עובד אחד המזין את המכונה במגשים עם שתילים.‏ ניסיון מעניין<br />

נעשה בפיתוח מכונת שתילה אוטומטית לשתילים הגדלים במגשים<br />

אשר הדבק שבין שורות השתילים של המגש מתמוסס ומאפשר<br />

הפיכת מגש דו-מימדי לשורה חד-ממדית של שתילים הנשתלים<br />

ברצף בקצב של כ 100 שתילים בדקה )1986 al., .)Suggs et בשנות<br />

השמונים והתשעים נעשו בארץ ניסיונות שונים לפתח מכונת שתילה<br />

אוטומטית.‏ אחד מהניסיונות לשתילה אוטומטית ממגשי ‏"חישתיל"‏<br />

| 40 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010

תמונה מס'‏ 1: שתילה ידנית בקיץ באדמה רטובה<br />

תמונה 3: שורה של חורים קוניים במרווחים שווים שנוצרו על-ידי הדקר.‏<br />

תמונה 2: דקר קוני הסובב סביב צירו וחודר<br />

לקרקע באמצעות מנגנון טלטל<br />

נעשה במכון להנדסה חקלאית ‏)אלפר וחובריו,‏ 1997(. אחת הסיבות<br />

לכך שהמכונה לא הגיעה לידי מימוש מסחרי,‏ הייתה העובדה שאחוז<br />

התאים הריקים משתילים במגשים היה גבוה מדי והמכונה לא ידעה<br />

לזהות חוסר בשתיל ולהשלימו ממקום אחר.‏ כיום ישנם יצרנים רבים<br />

של מכונות שתילה בדגמים שונים ושיטות שתילה שונות,‏ החל ממכונות<br />

השותלות שורה אחת ומוזנות בשתילים באופן ידני,‏ עד למכונות<br />

שתילה אוטומטיות ‏)חברות לדוגמה:‏ Ferrari, Checchi & Magli,<br />

.)Mas למרות התחכום ההנדסי שהושקע בתכנון מכונות רבות אלה,‏<br />

אף אחת מהן אינה מיועדת לשתילה באדמות רטובות,‏ בגלל נטיית<br />

האדמה להדבק למערכות מכאניות הבאות איתה במגע.‏<br />

חקרי עבודה מקדמיים אשר ערכנו,‏ הראו שעובד שותל ביד כ 8000<br />

שתילים ביום עבודה בממוצע.‏ מספר זה הוא גם ממוצע השתילים<br />

בדונם ירקות.‏ לעומת זאת,‏ עובד מיומן שותל בעזרת מכונת שתילה<br />

המיועדת לשתילה באדמות יבשות כ 60-70 שתילים בדקה המסתכמים<br />

ל 33,600 שתילים ביום עבודה של 8 שעות.‏ ממצאים אלה קרובים<br />

לממצאים מדווחים בספרות )1979 )Suggs, ובקטלוגים של חברות<br />

מסחריות.‏ כלומר,‏ ספיקת השתילה הממוכנת גדולה פי 4 מהידנית.‏<br />

במכונות שתילה כאלה,‏ מזינים שתילים ביד אל מערכת מכאנית<br />

המציבה אותם בקרקע במרווחים הרצויים.‏ המדדים המקובלים לאיכות<br />

שתילה הם:‏ הצבת שתילים באדמה ללא פגיעות לחץ בבית השורשים,‏<br />

אחידות במרווחים,‏ זקיפות השתילים וכיסויים כהלכה.‏ על פי מדדים<br />

אלה איכות השתילה הממוכנת טובה משתילה ביד ובנוסף,‏ בשתילה<br />

ממוכנת העובד יושב בנוח,‏ איננו מתעייף יחסית וקצב העבודה כמעט<br />

אחיד במשך יום העבודה.‏ כדי להקטין עוד יותר את התלות בידיים<br />

41<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

מחקר ופיתוח<br />

עובדות פותחו מכונות שתילה אוטומטיות בהן הוכפלו קצבי השתילה ל<br />

130-140 שתילים בדקה לשורה כפי שמדווח בספרות ‏)אלפר וחובריו,‏<br />

1997( וגם בקטלוגים של חברות שונות.‏<br />

פיתוח מכונה לשתילה באדמה רטובה היא משימה קשה בגלל שכל<br />

מגע עם בוץ דביק משבש את תפקוד המערכות המכאניות.‏ עד היום<br />

לא הוקדשו מאמצים רבים לשתילה באדמות רטובות כנראה בגלל<br />

העובדה שברוב ארצות אירופה מזג האוויר בקיץ לא היה ‏)עד השנים<br />

האחרונות(‏ חם כל-כך ואפשר שתילה באדמה יבשה והשקיה מיד לאחר<br />

מכן.‏ הקצב הנדרש ממכונת שתילה באדמה רטובה חייב להיות גדול<br />

כדי שתוכל להחליף שתילה ידנית של עובדים רבים.‏ פילוח הקרקע<br />

בחריץ רציף ‏)הנהוג במכונות שתילה הקיימות(‏ אינו רצוי בגלל פגיעה<br />

ביעילות הריסוס נגד עשבייה המיושם לפני השתילה בפס השתילה וגם<br />

לא כל-כך אפשרי בגלל הידבקות אדמה.‏ הניסיונות המעטים שנעשו<br />

להתגבר על בעיית השתילה באדמה רטובה כללו מכונה שפותחה במכון<br />

להנדסה חקלאית ‏)מרגולין וחובריו,‏ 1988(. במכונה הייתה מערכת של<br />

ארבעה דקרים סובבים סביב צירם שעשו חורים קוניים באדמה רטובה.‏<br />

השתילה בוצעה ידנית על-ידי עובדים שישבו נמוך מעל הקרקע כך<br />

שהציבו באופן ידני שתיל בכל חור.‏ קצב העבודה שנמדד היה כ-‏ 35<br />

שתילים בדקה לעובד.‏ המכונה שימשה בעיקר לשתילת עגבניות<br />

לתעשייה וכשגידולן הצטמצם,‏ פסק השימוש במתקנים אלה.‏ מאז<br />

פיתוח זה לא נעשו ניסיונות נוספים לפתח מערכות לשתילה באדמה<br />

רטובה עד אשר הצורך עלה שוב מהשטח.‏ הפיתוח המדווח במאמר<br />

זה מבוסס על אותה מכונת דקרים ושכלולה ע"י הטלת שתילים לתוך<br />

החורים באופן ממוכן.‏ המטרה שהוצבה הייתה פיתוח מכונת שתילה<br />

שעלותה תהיה סבירה ‏)כ - 100.000 ₪( וספיקת השתילה תהיה 60<br />

שתילים בדקה לשורה.‏<br />

מטרות העבודה<br />

המטרה הכללית של העבודה הייתה לפתח מכונה משולבת אדם<br />

לשתילת ירקות באדמות רטובות מהשקיה בחודשי הקיץ.‏ השגת מטרה<br />

זו נעשתה באמצעות מטרות המשנה הבאות:‏<br />

1( אימוץ שיטת הדקר הסובב ליצירת חורים באדמה רטובה תוך<br />

התאמה לצרכים העדכניים;‏<br />

2( פיתוח מנגנוני הזנת מדויקת של שתילים אל החורים;‏<br />

3( פיתוח מנגנונים המאפשרים שתילה במרווחים שונים בהתאמות<br />

קלות לשימוש;‏<br />

שלבי הפיתוח<br />

עם תחילת העבודה נערכו תצפיות במשק ירקות גדול על פועלים<br />

בעת שתילה ידנית של ירקות באדמה רטובה.‏ הרטבת הערוגות מבוצעת<br />

מספר ימים לפני השתילה בהמטרה וביום השתילה בטפטוף.‏ מאחר<br />

ומחזור גידול של ירקות הוא קצר יחסית,‏ המגדלים שומרים על<br />

מיקום קבוע של הערוגות והשבילים ורב עיבודי הקרקע מבוצעים ע"י<br />

מתחחות ‏)פרט לאירועים מיוחדים בהם העיבוד עמוק יותר(.‏ מרקם<br />

הקרקע בשכבה העליונה אוורירי מאוד ומאפשר שתילה ביד.‏ עובד<br />

מיומן מבצע שתילה ביד אחת תוך עשיית חור,‏ נעיצת השתיל,‏ כיסויו<br />

והידוק האדמה סביבו.‏ שתילה כזו מתבצעת רק כשהאדמה תחוחה.‏<br />

באדמה קשה,‏ יש צורך להשתמש בדקר וקצב השתילה מואט.‏ כל<br />

השתילות הן בשתילים בעלי גוש שורשים קוני.‏ התוצאה שהתקבלה<br />

מחקרי עבודה הייתה שבזמן נתון עובד שותל ביד 22 שתילים בדקה<br />

אך בפועל הקצב איטי יותר-‏‎16‎ שתילים בממוצע לאורך יום עבודה.‏<br />

אלה קצבי הייחוס שהוצבו כיעד לפיתוח מכונת השתילה.‏<br />

בשלב ראשון של פיתוח מכונת השתילה נעשה ניסיון לחקות את<br />

השתילה הידנית,‏ דהיינו לבצע שתילה באדמה רטובה במהלך אחד-‏<br />

יצירת חור,‏ הצבת שתיל בתוכו,‏ כיסוי והידוק בו זמנית.‏ פותח מנגנון<br />

מכאני לשתילה ברטוב ואולם הוא כשל בגלל שתי סיבות:‏ 1( החורים<br />

שנוצרו נסתמו ברגבים שנפלו לתוכם;‏ 2( הפרשי גובה משתנים בין<br />

השביל לבין פני הערוגה יצרו מצב של שתילה בעומק משתנה.‏ הממצאים<br />

הובילו להחלטות תכנוניות הבאות:‏ 1( הפרדה בין מנגנון יצירת חורים<br />

באדמה לבין מנגנון הצבת השתילים בחורים;‏ 2( מנגנון השתילה צריך<br />

להתמודד עם הפרשי גובה משתנים בין השביל לפני הערוגה כדי<br />

שתתקבל שתילה בעומק אחיד.‏ בשלב הבא התמקד הפיתוח במנגנון<br />

יצירת חורים בקרקע ובמנגנון להצבת השתילים בתוך החורים.‏ הפיצול<br />

בין שני המנגנונים דורש מערכת תמסורת לתאום מושלם ביניהם תוך<br />

התחשבות במהירות היחסית לקרקע במרווחי שתילה משתנים.‏ כיוון<br />

שהמנגנונים מפוצלים והצבת השתילים נעשית לאחר יצירת החור,‏<br />

על החור הנוצר להיות נקי מרגבים ובעל צורה וגודל מתאימים כך<br />

שהשתיל יתייצב בו באופן זקוף ובעומק הרצוי.‏ כדי למנוע הידבקות<br />

אדמה למערכות יצירת החורים וכיסוי השתילים,‏ הוחלט לשנות את<br />

משטר ההשקיה לקראת שתילה.‏ הוחלט על סיום ההשקיה בטפטוף<br />

מספר שעות לפני השתילה כדי שתיווצר שכבת קרקע עליונה )2 ס"מ<br />

בלבד(‏ יבשה יותר.‏<br />

מנגנון יצירת חורים בקרקע<br />

את החורים בקרקע יוצר דקר אשר בקצהו קונוס החודר לקרקע<br />

במרווחים קבועים תוך כדי סיבוב סביב צירו ‏)תמונה 2(. הקונוס עשוי<br />

מחומר פלסטי והסיבוב סביב צירו מונע הדבקות אדמה בגלל תנועת<br />

גזירה שנוצרת בין פני הקונוס לאדמה אותה הוא חודר.‏ הקונוס מחובר<br />

לציר אנכי הסובב סביב צירו באמצעות מנוע הידראולי.‏ בחלקו העליון<br />

מחובר הציר למנגנון טלטל באורך 80 מ"מ היוצר את תנועת עלייה<br />

וירידה הנדרשת לחדירה ויציאה מהקרקע.‏ בחלקו התחתון של ציר<br />

הדקר הוא מחובר למסב צירי המאפשר את תנועתו האורכית.‏ מיקום<br />

המסב הצירי ניתן לשינוי ‏)בכיוון אורך הציר(‏ כך שתנועת הטלטל<br />

המעגלית בראש הדקר מניעה את הדקר ואיתו את הקונוס החודר<br />

לקרקע תוך כדי תנועה אופקית בכיוון שורת השתילה בנוסף לתנועת<br />

עליה וירידה.‏ באמצעות קביעת מיקום המסב הצירי ניתן לקבל חורים<br />

| 42 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010

קוניים מושלמים בקרקע ‏)תמונה 3(. כדי לקבל עומק שתילה אחיד<br />

‏)באמצעות חורים בעומק אחיד(‏ נקבע מנגנון הדקר על מערכת מקבילית<br />

הנשענת על הקרקע באמצעות גלגל המשמש לבקרת עומק השתילה<br />

בפני שטח משתנים.‏ כך יוצא שפני הקרקע הם גובה הייחוס ליצירת<br />

החורים הקוניים אשר נוצרים אחידים בעומקם וצורתם.‏ כל מבנה<br />

הדקר נתמך ע"י קפיץ מתיחה המפחית את משקל המסגרת שלו ואת<br />

כוח ההשענות על הערוגה למינימום.‏ כיוון שמשטר ההשקיה המוזכר<br />

לעיל יוצר שכבת אדמה דקה יבשה על פני הערוגה,‏ היא לא נדבקת<br />

אל גלגל הקובע את עומק החורים.‏ תחת שכבה זו האדמה רטובה<br />

ומאפשרת קליטה טובה של שתילים.‏<br />

מנגנון קיצוב השתילים<br />

המנגנון הקוצב את השתילים אמור להטיל שתיל בודד בכל חור<br />

שמוכן בקרקע.‏ הנחת המוצא לתכנון המנגנון הייתה שרצוי שהמהירות<br />

היחסית לקרקע של הכלי אשר משחרר את השתיל אל החור תהיה<br />

אפסית בעת שחרור השתיל.‏ כך יקרה שהשתיל המופל אל החור נמצא<br />

ממש מעליו,‏ בגובה נמוך ‏)סנטימטרים בודדים(‏ ומשתחרר ישירות<br />

לתוכו.‏ אומץ מנגנון הקיים במכונות שתילה רבות,‏ הבנוי משתי כפות<br />

צמודות לאורכן היוצרות מבנה קוני ואשר בסיסו העליון פתוח לקבל<br />

שתיל ‏)תמונה 4(. השתיל מוזן אל הקונוס וצונח אל תחתיתו בכיוון<br />

הנכון לשתילה ‏)עלווה כלפי מעלה וגוש השורשים כלפי מטה(.‏ כאשר<br />

המנגנון מגיע אל מעל לחור בקרקע,‏ הוא נפתח והשתיל צונח אל החור.‏<br />

באבטיפוס הראשון אשר פותח,‏ חוברו שמונה יחידות שתילה כאלה<br />

לזוג שרשראות הנעה אשר הניעו אותם אל מעל לחורים שבקרקע<br />

שם השתחררו השתילים.‏ קצב התקדמות השרשרות נקבע באמצעות<br />

תמסורת גלגלי שרשרת שמתזמנת את קצב ומיקום החורים בקרקע<br />

לקצב ומיקום קיצוב השתילים אל החורים.‏ התכנון המקורי נקבע<br />

למרווח שתילה של 33 ס"מ בין השתילים.‏<br />

כדי לשנות את מרווחי השתילה ניתן לשנות את התמסורת כך<br />

שהדקר יינעץ בקרקע במרווח הרצוי ושמנגנון הפלת השתילים ינוע<br />

בקצב הנדרש וייפתח מעל לכל חור.‏ עם שינוי מרווח השתילה ניתן<br />

לכוון במדויק את נקודת פתיחת הקונוס המוביל שתיל כך שבהתחשב<br />

במהירות התנועה האופקית שלו יחסית לקרקע השתיל המשתחרר<br />

ממנו יצנח במדויק לתוך החור שיצר הדקר בקרקע.‏<br />

אבטיפוס ראשון<br />

באבטיפוס הראשון ‏)תמונה 5( שולבו מנגנון הדקר ומנגנון קיצוב<br />

השתילים תוך חיבורם בתמסורת שרשרת הקובעת את התאום המדויק<br />

ביניהם.‏ שניהם יחדיו מונעים באמצעות תמסורות שרשרת מגלגלי<br />

הנסיעה של המכונה כך שמרווח השתילה יהיה כמתוכנן.‏<br />

אבטיפוס שני<br />

כדי לצמצם ממדים ולפשט מערכות,‏ הוחלף מנגנון קיצוב השתילה<br />

הנ"ל במנגנון ‏'קרוסלה אנכית'‏ בקוטר 525 מ"מ,‏ עליה חוברו שישה<br />

תמונה 4: גביע בצורת קונוס הנועד לקליטת שתיל בודד,‏ נשיאתו עד מעל לחור<br />

והטלתו במדויק אל החור מגובה נמוך כשהוא נפתח על-ידי מנגנון מכאני.‏<br />

תמונה 5: דגם ראשון של מכונת שתילה באדמה רטובה בו מנגנון קיצוב השתילים<br />

היה בן 8 גביעים אשר חוברו לשתי שרשרות הנעה<br />

43<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

מחקר ופיתוח<br />

תמונה 6: אבטיפוס שני בו מנגנון קיצוב השתילים בנוי משתי קרוסלות צמודות,‏<br />

עם גביעים לקיצוב השתילים אל תוך החורים אשר יוצרים הדקרים.‏ עובד אחד<br />

מזין את מנגנון השתילה לשתי שורות.‏ תמסורת שרשרת מתאמת בין גלגל<br />

הנסיעה ובין הדקר והקרוסלה.‏<br />

תמונה 7: מכונת השתילה משולבת במכונה תוצרת חב'‏ מס האיטלקית<br />

גביעי שתילה.‏ מנגנון דומה משמש במכונות רבות לשתילה באדמות<br />

יבשות אלא שבאבטיפוס השני חוברו שתי קרוסלות למנגנון הנע<br />

אחד ‏)במרחק של 29 ס"מ ביניהן,‏ גב לגב(‏ לשם שתילת שתי שורות<br />

סמוכות ‏)תמונה 6(. באופן זה נדרשות שתי מערכות כאלה בלבד לשם<br />

שתילת ארבע שורות על ערוגה והן יכולות לקבל שתילים משני עובדים<br />

בלבד.‏ שני המנגנונים חוברו בהסטה זוויתית של חצי מרחק שתילה<br />

כדי לקבל שתילה לסירוגין בשורות סמוכות המנצלת טוב יותר את<br />

השטח.‏ התמסורת בין הדקר לבין קרוסלת הגביעים קבועה ביחס של<br />

1:6 כך שסיבוב שלם של הקרוסלה ‏)המשחרר 6 שתילים(‏ מתבצע<br />

במקביל לשישה סיבובים של הדקר ‏)היוצר 6 חורים(.‏<br />

אבטיפוס שלישי<br />

במודל השלישי של המכונה,‏ חוברו מנגנוני הדקר וקרוסלת קיצוב<br />

השתילים למבנה מקבילית ‏)תמונה 7(. מבנה זה מאפשר שמירה של<br />

מצב אנכי קבוע של ציר הסימטריה של תנועת הדקר ‏)כך שהחורים<br />

המתקבלים בקרקע בעלי צורה קונית יפה(‏ וכן שמירה על עומק<br />

שתילה קבוע תוך מעקב אחרי פני הערוגה באמצעות גלגל עומק.‏ כדי<br />

להפחית את הלחץ של גלגל העומק על פני הקרקע,‏ נעשה שימוש<br />

בקפיץ מתיחה לאיזון משקל המנגנונים והמבנה.‏ שלשה מנגנונים זהים<br />

חוברו במקביל למסגרת כדי לאפשר שתילת שלש שורות בערוגה ‏)ניתן<br />

לשתול 4 שורות ע"י הוספת מנגנון(‏ ושלשתם מונעים מציר אחד,‏ באופן<br />

מתואם,‏ באמצעות תמסורות שרשרת.‏ מרווח השתילה הרצוי מכוון<br />

בנקל מתיבת תמסורת אחת באמצעות החלפת מיקום שרשרת.‏<br />

ניסויי שדה,‏ תוצאות ומסקנות<br />

לשם השוואת ביצועי שתילה ידנית לשתילה בעזרת מכונה,‏<br />

נבדקו קבוצות עובדים אשר שתלו באופן ידני ואחרות אשר שתלו<br />

באמצעות מכונות שתילה.‏ בשתילה ידנית של שתילי שומר,‏ נמצא<br />

כי ממוצע ‏)של שבע בדיקות(‏ קצב השתילה היה 22.6 שתילים בדקה,‏<br />

ו 20.7 שתילי כרוב אדום בדקה ‏)מתוך 3 בדיקות(.‏ בשני המקרים<br />

מרווח השתילה לא היה אחיד.‏ לעומת זאת בשש בדיקות של שתילה<br />

באמצעות מכונה ‏)שתי מכונות שונות(‏ נמצא כי קצב השתילה הממוצע<br />

היה 66.4 שתילים בדקה.‏<br />

בניסוי שדה בהיקף גדול יחסית נבדקה המערכת שפותחה ומדווחת<br />

כאן.‏ הבדיקה נערכה בשתילה ‏)באמצעות אבטיפוס השני(‏ במרווחים<br />

של 16.5 ס"מ בין השתילים ונמצא שמתוך כ 3000 שתילים שנשתלו,‏<br />

5 שתילים בלבד לא הוצבו במדויק בחורים אשר יצר הדקר.‏ מרווחי<br />

השתילה נמצאו מדויקים מאד ‏)ברמת דיוק של כחצי ס"מ(.‏ קצב<br />

השתילה של המכונה הוא 60 שתילים בדקה לערוץ ולמעשה מוכתב<br />

ע"י יכולת הזנת השתילים של העובדים באופן זהה לחלוטין למכונות<br />

שתילה מסחריות המיועדות לעבודה באדמות יבשות.‏ בניסוי שתילה<br />

של הדגם המתקדם של המכונה ‏)אבטיפוס שלישי(‏ נשתלו באדמה<br />

כבדה כ-‏‎4000‎ שתילי ברוקולי במרווחי שתילה של 25 ס"מ בין<br />

השתילים.‏ חמישה שתילים בלבד לא חדרו במדויק אל תוך החורים<br />

המיועדים להם.‏<br />

שתילה באדמה רטובה היא כורח המציאות הנובע מממזג האוויר<br />

הישראלי,‏ החם מאד בחודשי הקיץ בהם שותלים ירקות.‏ שתילה ממוכנת<br />

באדמה רטובה ניתנת לביצוע כשהערוגות רטובות והשבילים יבשים.‏<br />

הערוגות מושקות מספר ימים לפני השתילה בהמטרה וביום השתילה<br />

בטפטפות כך שהשבילים יבשים ומאפשרים מעבר כלים.‏ הכנת השטח<br />

לשתילה-‏ יצירת ערוגות והשקיה מקדימה,‏ מקובלת אצל רוב המגדלים.‏<br />

מאחר ומחזור גידול של ירקות הוא קצר יחסית,‏ המגדלים שומרים<br />

| 44 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010

על מיקום קבוע של הערוגות והשבילים ורב עיבודי הקרקע מבוצעים<br />

ע"י מתחחות.‏ מרקם הקרקע ב 15 ס"מ העליונים הוא אוורירי מאוד<br />

ומאפשר שתילה ממוכנת.‏<br />

מניתוח קצבי שתילה ידנית ובאמצעות מכונת שתילה עולה כי<br />

קצב השתילה של מכונות מוזנות יד הוא פי ארבעה מקצב שתילה<br />

ביד.‏ במשק השותל 1000 דונם בשנה מושקעים כ 1000 ימי עבודה.‏<br />

החלפת שתילה ידנית בשתילת מכונה חוסכת 750 ימי עבודה שעלותם<br />

היא כ ₪. 120,000 אם מניחים,‏ על-פי האבטיפוס שפותח והניסיון<br />

אשר צברנו שעלות מכונת שתילה באדמה רטובה תהיה כ ₪ 100,000<br />

‏)מערכת של ארבע שורות בערוגה אחת(,‏ עלותה נפדית בשנה אחת של<br />

עבודה ‏)בריבית אשראי בגובה 10% לשנה(.‏ לחליפין,‏ בחישוב החזר<br />

הון במשך 5 שנים ובריבית הנ"ל,‏ אפילו מכונה שעלותה ₪ 454,000<br />

כדאית לשימוש.‏ איכות השתילה טובה יותר מאשר בשתילה ידנית<br />

מבחינת אחידות מרווחים בין שתילים,‏ זקיפות השתילים והחשוב<br />

מכל-‏ זמינות מידית של מים לשתילים.‏<br />

תודות<br />

תודה מיוחדת שמורה לשמואל ולירון כהן מחברת ‏"האחים כהן"‏<br />

אשר אפשרו קיומם של ניסיונות רבים במשקם בגבעת השלשה ואף<br />

סייעו בפועל בביצועם.‏ העבודה מומנה חלקית על-ידי המועצה הצמחית<br />

בשנים 2004/5 ועל-ידי קרן המדען הראשי של משרד החקלאות<br />

ופיתוח הכפר בשנים 2006/7.<br />

ספרות מצוטטת<br />

1. י.‏ אלפר,‏ פ.‏ גרוס,‏ ע.‏ בר,‏ י.‏ עידן )1997(. פיתוח מערכת שתילה<br />

אוטומטית לקצבים מהירים.‏ דו"ח מסכם למדען הראשי של משרד<br />

החקלאות ופיתוח הכפר,‏ מס'‏ .463 - 01 00 97<br />

2. ה.‏ ליאור,‏ י.‏ מניס,‏ י.‏ ניר,‏ י.‏ מלאכי,‏ א.‏ קורן )1989(. זריעה ושתילה,‏<br />

האינציקלופדיה,‏ כרך ה',‏ ירקות א',‏ 56-75.<br />

3. ע.‏ מרגולין.,‏ ג.‏ מיכאי.,‏ י.‏ אלפר )1988(. פיתוח מתקני עזר לשתילת<br />

ירקות.‏ דו"ח מסכם למו"פ ערבה ומועצת הירקות.‏<br />

4. ז.‏ ענר )1999(. המאה ועשרים במאה העשרים : מאה ועשרים אישים<br />

יהודים שהטביעו את חותמם בארץ ישראל במאה עשרים.‏ הוצאת<br />

הד ארצי.‏<br />

5. שנתון סטטיסטי לישראל <strong>2009</strong>, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,‏<br />

ממשלת ישראל.‏<br />

Branch G. (1986). A commercially successful automatic transplanter. .6<br />

ASABE paper No. 86-1020, Summer meeting of the ASABE, San<br />

.Luis Obispo, CA, USA<br />

Brewer H.L. (1987). Experimental automatic feeder for seedling .7<br />

transplanter. ASABE paper No. 87-1021, Summer meeting of the<br />

.ASABE, Baltimore, MD, USA<br />

De Groot P. (1986). Recent innovations in the stabilized soil plug .8<br />

automatic transplanter. ASABE paper No. 86-1019, Summer meeting<br />

.of the ASABE, San Luis Obispo, CA, USA<br />

Durner, E.F., Poling, E.B. and Maas, J.L. (2002). Recent advances .9<br />

in strawberry plug transplant technology. Horttechnology, 12 (4):<br />

.545-550<br />

Kutz L.J., Miles G.E., Hammer P.A. and Krutz G.W. (1986). Robotic .10<br />

transplanter. ASABE paper No. 86-1088, Summer meeting of the<br />

.ASABE, Baltimore, MD, USA<br />

Suggs C.W. (1979). Development of a transplanter with multiple .11<br />

.loading stations. Transactions of the ASABE 22(2): 160-163<br />

Suggs C.W., Eddington D. and Thomas T.N. (1986). Self-feeding .12<br />

transplanter for tobacco and vegetable crops. ASABE paper No.<br />

86-1095, Summer meeting of the ASABE, San Luis Obispo, CA,<br />

.USA<br />

Wang, K. R. and Chang, Y. S. (1988). Transplanting sugarcane .13<br />

seedlings with a vegetable transplanter. Report of the Taiwan Sugar<br />

.Research Institute. 160: 19-35<br />

45<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

מחקר ופיתוח<br />

הטמעת מערכת בקרת ניהול<br />

ממוחשבת ובחינת תרומתה<br />

הכלכלית במשק החקלאי<br />

מוגש על ידי:‏<br />

עירית פריגוז’ין,‏ אמוץ חצרוני,‏ ברכה גל<br />

מנהל המחקר החקלאי,‏ המכון להנדסה חקלאית,‏ שה”מ<br />

רקע<br />

מטרות המחקר בעיקרן,‏ הן בחינת השימוש והצרכים בתכנות ניהול<br />

מתוך כוונה לאפיין את השימוש בנתוני הייצור,‏ להזרמת המידע<br />

לתכנות הניהול.‏<br />

לצורך זה נערך סקר נרחב,‏ שכולל את מצאי התכנות,‏ הסוגים השונים<br />

המצויים בשוק ומידת תפוצתם.‏ הסקר כולל גם פרטים על סוג המשק<br />

החקלאי,‏ היקפו,‏ מספר העובדים ומידע דמוגראפי מינימאלי,‏ שכולל<br />

גיל והשכלת הנסקר.‏ הנסקרים נתבקשו לענות גם על מידת שביעות<br />

הרצון שלהם משימוש בתכנה.‏<br />

השימושים שנעשים בתכנה,‏ יתכן ויספקו לנו ראייה טובה יותר על<br />

הצרכים זיהוי המודולים,‏ בהם לא נעשה שימוש וחשוב יותר:‏ אותם<br />

המודולים החסרים בתכנות.‏ מידע זה על מרכיבים,‏ שבהם לא נעשה<br />

שימוש,‏ יוכל להפנות את ההדרכה,‏ לצורך הבנת הסיבות לחוסר<br />

השימוש,‏ אם זה מחוסר צורך או מסיבות אחרות.‏<br />

המידע על תכנות מ”תוצרת בית”‏ חיוני לא פחות.‏ חקלאים רבים<br />

משתמשים בתכנות מתוצרת עצמית,‏ אם יישומי אקסל מתוצרת עצמית,‏<br />

או פיתוחים מקומיים אחרים.‏ מידע זה יכול לשמש לזיהוי והכוונה אל<br />

צרכים אמיתיים,‏ שדחפו את הפיתוח ויוצרים מערכת עיבוד נתונים<br />

‏“אפורה”,‏ שכנראה ואינה נתמכת באופן מסודר ובדרך כלל משך<br />

הקיים בהן כנראה אינו רב.‏ בנוסף פיתוחים עתידיים בתחום המידע,‏<br />

סביר שלא ייושמו אצל משתמשים אלו.‏ שוק משתמשים אלו,‏ הינו<br />

חשוב לא פחות ‏)בתלות בהיקפו(‏ מהמשתמשים שרכשו מוצר מדף,‏<br />

וזאת מכיוון שפיתוחיהם אלו משקפים,‏ בדרך כלל,‏ צרכים אמיתיים<br />

נעדרי מוטיבצייה שיווקית.‏<br />

הסקר הותקן גם על גבי האינטרנט,‏ לצורך מילוי מהיר של הפרטים<br />

והקטנת העול על הנסקרים.‏ הנתונים כללו גם את קוד האינטרנט של<br />

המחשב וזאת,‏ כדי לאפשר זיהוי של כפילויות במילוי סקרים.‏<br />

הסקר ‏)ראה נספח(‏ צורף לסקר שנערך על ידי שה”מ בנושאי הדרכה.‏<br />

דפי הסקר נשלחו אל 1500 חקלאים בכל מחוזות משרד החקלאות.‏<br />

הנסקרים נתבקשו להחזיר את דפי הסקר באמצעות פקס אל האגף<br />

למיכון בשה”מ,‏ שם הוא תויק והדף הרלוונטי לשאלון הנדון,‏ הועבר<br />

אלינו לצורך ניתוח הנתונים.‏<br />

תוצאות<br />

מתוך השאלונים שנשלחו,‏ הושבו אלינו 344 שאלונים.‏ זהו אחוז מענה<br />

של 23%. מתוך השאלונים שנענו,‏ 238 כללו ציון ענפי,‏ ואלו נחלקו<br />

ל-‏‎20‎ ענפים ‏)איור 1(. מתוכם,‏ עיקר המשיבים באים משלושה ענפים<br />

בלבד:‏ ‏“מטעים”,‏ ‏“רפת”‏ ו-‏ ‏“ירקות חממה”‏ ‏)סה”כ 134(<br />

נמצאו 175 שאלונים שציינו את סוג התכנה שבשימוש,‏ שהם כמעט<br />

50% מהמשיבים ‏)איור 2(. תכנת ‏"אגרוסופט"‏ נמצאה כשכיחה ביותר<br />

)43 משיבים(,‏ ולאחריה תכנה מייצור עצמי )32 משיבים(.‏<br />

מתוך חלוקת המשיבים לפני ענפים ‏)טבלה 1( ניתן לראות שבחלק<br />

מהענפים,‏ קיימת העדפה של תוכנה מסוימת:‏<br />

איור 1 מספר המשיבים לפי ענפים<br />

| 46 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010

טבלה 1 מספר המשיבים לפי ענף ותוכנה בשימוש<br />

תכנה<br />

בקר לבשר<br />

גדולי שדה<br />

דבורים<br />

ירקות<br />

בחממות<br />

ירקות שטח<br />

פתוח<br />

מדגה<br />

מדגרה<br />

מטעים<br />

משתלה<br />

עופות פטם<br />

עופות רביה<br />

פרחים בתי<br />

רשת<br />

פרחים<br />

חממה<br />

פרחים<br />

שטח פתוח<br />

צאן<br />

רפת<br />

תבלינים<br />

בחממות<br />

תבלינים<br />

שטח פתוח<br />

סכום כולל<br />

5<br />

1<br />

2<br />

1<br />

1<br />

Agrexco<br />

2<br />

2<br />

Agrologic<br />

8<br />

7<br />

1<br />

Agrosafe<br />

43<br />

1<br />

5<br />

2<br />

13<br />

5<br />

16<br />

1<br />

Agrosoft<br />

4<br />

4<br />

SCR<br />

1<br />

1<br />

איפק<br />

6<br />

5<br />

1<br />

אפיפרם<br />

2<br />

2<br />

גביש<br />

11<br />

11<br />

דנסופט<br />

1<br />

1<br />

המערכת החקלאית<br />

1<br />

1<br />

התאחדות מגדלי בקר<br />

1<br />

1<br />

חשבשבת<br />

27<br />

3<br />

3<br />

1<br />

4<br />

1<br />

12<br />

1<br />

1<br />

1<br />

ייצור עצמי<br />

3<br />

1<br />

2<br />

לא קריא<br />

1<br />

1<br />

מידעג<br />

15<br />

1<br />

3<br />

6<br />

1<br />

2<br />

2<br />

מעיין<br />

2<br />

1<br />

1<br />

מקש ופרח<br />

1<br />

1<br />

משכוכית<br />

1<br />

1<br />

ניהול מכוורת<br />

21<br />

20<br />

נעה 1<br />

1<br />

1<br />

עדי<br />

6<br />

1<br />

1<br />

2<br />

2<br />

ענת קשב<br />

3<br />

1<br />

2<br />

קו אדום<br />

1<br />

1<br />

רווחית<br />

1<br />

1<br />

תבלינית<br />

168<br />

2<br />

6<br />

28<br />

6<br />

7<br />

11<br />

2<br />

1<br />

7<br />

1<br />

55<br />

1<br />

1<br />

6<br />

20<br />

4<br />

7<br />

סכום כולל 1<br />

47<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

מחקר ופיתוח<br />

· ‏“נעה”‏ היא התוכנה הנפוצה ביותר ברפתות.‏<br />

· בירקות בחממות משתמשים בעיקר ב"אגרוסופט".‏<br />

· במטעים משתמשים בעיקר ב"אגרוסופט",‏ ב"דנסופט"‏ אך גם בתוכנה<br />

מייצור עצמי.‏<br />

המשיבים ציינו כי חוסר ביישומים חקלאיים מתאימים ומגבלות הדוחות,‏<br />

הן הסיבות העיקריות לאי שימוש בתוכנה.‏ סיבה שכיחה נוספת לאי-‏<br />

שימוש שבלטה,‏ הייתה חוסר בהדרכה או תמיכה מספקת.‏<br />

בעיון באי שימוש,‏ לעומת סוג התכנה,‏ לא ניתן היה למצוא תבנית<br />

ברורה.‏ יחד עם זה הופתענו למצוא שגם פיתוח עצמי של תכנה,‏ אינו<br />

מבטיח שימוש ושבעות רצון.‏<br />

לא נמצא קשר בין רמת ההשכלה לאי השימוש בתכנה.‏<br />

פילוח של כלל המשיבים,‏ לפי גיל,‏ מצביע על כך שעיקרה של אוכלוסיית<br />

המשיבים נמצא בגילאים של מעל 50. מצאנו קשר ברור,‏ לכאורה,‏ בין<br />

גיל הנשאלים,‏ לבין אי-השימוש בתוכנה.‏ אחוז אלה שאינם משתמשים<br />

בתוכנה,‏ עולה ביחס ישר לגיל הנשאלים.‏<br />

איור 2. שימוש בתוכנה<br />

פילוח של כלל המשיבים,‏ לפי גיל,‏ מצביע על כך עיקרה של אוכלוסיית<br />

המשיבים,‏ נמצא בגילאים של מעל 50. למרות זאת,‏ ניתן לראות כי<br />

אצל המשיבים המבוגרים,‏ שכיחות המשתמשים נמוכה יחסית.‏ ברמת<br />

ביטחון 95%, נמצא שיש קשר מובהק בין גיל המשיב,‏ לאי-שימוש<br />

בתוכנה ‏)מבחן חי-בריבוע,‏ .)Pv=0.0024<br />

נמצא כי אצל המשיבים המבוגרים יותר,‏ יש רבים שאינם משתמשים<br />

בתוכנה,‏ משום שלטענתם הם אינם מכירים מחשבים ו/או תוכנות.‏<br />

טבלה 2 שכיחות של סיבות נוספות לאי-שימוש לפי גיל<br />

סיבות לאי-שימוש =<br />

‏“אחר”‏<br />

אחר<br />

אין זמן<br />

לא מכיר מחשב<br />

לא מכיר תכנה<br />

מקבל נתונים מיצואן<br />

שימוש כללי בלבד<br />

סכום כולל<br />

61+<br />

3<br />

51-60<br />

3<br />

41-50<br />

3<br />

31-40<br />

2<br />

סכום<br />

כולל<br />

11<br />

3<br />

10<br />

33<br />

1<br />

2<br />

60<br />

1<br />

6<br />

13<br />

1<br />

24<br />

3<br />

10<br />

1<br />

1<br />

18<br />

2<br />

1<br />

3<br />

9<br />

7<br />

9<br />

לצורך הניתוח,‏ חולקו המשיבים לשתי קבוצות:‏ כאלה שמעסיקים פחות<br />

מעשרה עובדים זרים ‏)כולל(‏ וכאלה שמעסיקים יותר מעשרה עובדים<br />

זרים.‏ להלן תוצאות הניתוח:‏ כ-‏‎40%‎ מאלה המעסיקים פחות מעשרה<br />

עובדים,‏ משתמשים בתוכנה.‏ לעומת זאת,‏ אצל אלה המעסיקים יותר<br />

מ-‏‎10‎ עובדים,‏ כ-‏‎63%‎ משתמשים בתוכנה.‏<br />

בבחינת שביעות הרצון משימוש בתכנה הייתה מגבלה,‏ מכיוון שמגוון<br />

התוכנות בשימוש,‏ גדול יחסית ומתוך כך,‏ שכיחות רוב התוכנות<br />

נמוכה.‏ בהתייחס לתוכנות ששכיחות השימוש בהן גבוהה,‏ שביעות<br />

איור 3. קבוצת גיל<br />

הרצון אינה גבוהה.‏<br />

כאשר חילקנו את אופי השימוש בתכנה לכלכלי,‏ מקצועי ושניהם<br />

יחד,‏ לא ניתן היה להצביע,‏ מתוצאות הסקר,‏ על הבדלים בין הקבוצות<br />

באשר לשביעות הרצון מהתכנה שברשותם.‏<br />

דיון ומסקנות<br />

מידת ההיענות למילוי והחזרת השאלון הייתה נמוכה )23%(, אולם<br />

מקובלת בסקרים מסוג זה.‏ האחוז הנמוך )50%( של המשתמשים<br />

בתכנה,‏ ביחס להערכותינו,‏ היה קשור להיענות הנמוכה במילוי חלקו<br />

הראשון של השאלון,‏ שמציין גם את ענפי המשק.‏ נראה לנו,‏ לכן,‏<br />

שתוצאה זו מוטה בעליל.‏<br />

שימוש בתכנה מייצור עצמי,‏ עשויה להצביע על אי-שביעות רצון<br />

ממצאי התכנות הקיים בתחום המקצועי.‏ יחד עם זאת גם נמצאה אי<br />

שביעות רצון,‏ גם אצל המשתמשים בתכנה מפיתוח עצמי.‏<br />

נמצא קשר מובהק לאי שימוש בתכנה,‏ אצל המשיבים בגיל מבוגר<br />

יותר.‏<br />

נראה כי חוסר מודעות והיכרות עם מגוון התכנות והאפשרויות,‏ מונע<br />

ומגביל חלק מהשימוש הפוטנציאלי בכלים הקיימים בשוק.‏<br />

יש צורך לקיים הדרכה בנושא השימוש בתכנות החקלאיות על מנת<br />

להרחיב את מעגל המשתמשים,‏ לצורך התייעלות בניהול המשק<br />

החקלאי ושיפור קבלת החלטות של המגדלים.‏<br />

על מנת לבצע הדרכה אפקטיבית,‏ יש לעשותה על פי ענפים ולקיים<br />

קבוצות מיקוד,‏ אשר תרחבנה את האפשרות להציע שיפור ותכנון<br />

מודולים נוספים,‏ החסרים בתכנות הקיימות היום.‏<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

48

מיכון והנדסה | בחברות ובמפעלים<br />

גלגולה של VALTRA<br />

החברה שייכת היום לקונצרן הענק ,AGCO<br />

אך שורשיה נעוצים עוד בשנות ה-‏ 50. בשנת<br />

1960 היא התחילה בייצור של טרקטורים<br />

בברזיל,‏ תחת השם *VALMET ובשנת 1969<br />

החל הייצור של הסידרה האגדית,‏ סדרת ה-‏<br />

110. עשר שנים מאוחר יותר,‏ נחתם חוזה<br />

שיתוף בין ‏“וולמט”‏ הפינית ל”וולבו”‏ השבדית<br />

וזה גרם לשינוי השם המסחרי ל-‏ Volvo<br />

BM Valmet ולכך שייצור הטרקטורים עבר<br />

לפינלנד.‏ בשנת 1985 רכשה וולמט את כל<br />

המניות של החברה והמשיכה בייצור עצמי<br />

מלא.‏<br />

אבן דרך חשובה בתולדות החברה,‏ שהיא<br />

יצרנית הטרקטורים הראשונה בעולם,‏ שהוענק<br />

לה האישור של תקן .ISO 9001 בשנת 1994,<br />

וולטרה חדיש<br />

החליטה ממשלת פינלנד למכור את החברות<br />

הממשלתיות ואז וולמט עברה לבעלות של<br />

.SISU אבל בזה טרם נסתיימו הגלגולים שלה<br />

ולפני שנרכשה על ידי ,AGCO היא עוד היתה<br />

בשליטת קבוצת ,PARTEK אשר שינתה את<br />

וולמט משנות ה-‏‎60‎<br />

שם המותג ל-‏ .VALTRA<br />

‏*בשנות ה-‏ 60, הובא ארצה טרקטור VALMET<br />

אחד,‏ על ידי מתנדבים מפינלנד,‏ ונמסר לקבוץ<br />

קרית ענבים.‏ על פי דברי החברים,‏ הוא היה<br />

‏“סוס עבודה”‏ מעולה.‏<br />

תוצרת<br />

פיאט<br />

מסי פרגוסון<br />

דגם<br />

F115<br />

תאור<br />

קבינה<br />

קבינה<br />

קבינה<br />

קבינה<br />

קבינה<br />

קבינה<br />

קבינה<br />

קבינה<br />

קבינה<br />

מסגרת<br />

בטיחות<br />

קבינה<br />

הספק מנוע<br />

115HP<br />

120HP<br />

200HP<br />

285HP<br />

200HP<br />

90HP<br />

76HP<br />

94HP<br />

270HP<br />

95HP<br />

שעות מנוע<br />

7864<br />

4676<br />

10000<br />

6038<br />

6800<br />

שנת ייצור<br />

1994<br />

1998<br />

1997<br />

2003<br />

2001<br />

1999<br />

2003<br />

2004<br />

2002<br />

2007<br />

MF6180<br />

JD8100<br />

MX285<br />

JOHN DEERE<br />

CASE<br />

SAME<br />

NEW HOLLAND<br />

סמה רובין 200<br />

2002<br />

5340<br />

7560<br />

1700<br />

94HP<br />

TN90 4X4<br />

TNF80 4X4<br />

TNFA95 4X4<br />

MX270<br />

TDD95<br />

TNF95 4X4<br />

TM140<br />

NEW HOLLAND<br />

NEW HOLLAND<br />

CASE<br />

NEW HOLLAND<br />

NEW HOLLAND<br />

NEW HOLLAND<br />

קבינה<br />

2005<br />

5250<br />

140HP<br />

TM130<br />

NEW HOLLAND<br />

קבינה<br />

2004<br />

5250<br />

130HP<br />

TNF75 4X4<br />

NEW HOLLAND<br />

מסגרת<br />

בטיחות<br />

קבינה<br />

2007<br />

<strong>2009</strong><br />

481<br />

520<br />

74HP<br />

91HP<br />

JD5525<br />

JOHN DEERE<br />

חברת ‏"נ.‏ פלדמן"‏ ובנו מציעה טרקטורים משומשים:‏<br />

הערות<br />

טרקטור פשוט 6 צלינדרים כולל קבינה והנעה קדמית<br />

טרקטור מטופל לאחר אוברול מנוע ובמצב תקין<br />

טרקטור תקין עם זרועות קדמיות הכולל גיר פאאור שיפט + כל השכלולים<br />

טרקטור מטעים כולל הנעה קדמית וקבינה<br />

טרקטור מטעים כולל הנעה קדמית וקבינה<br />

טרקטור מטעים כולל הנעה קדמית וקבינה<br />

טרקטור שמור ביותר עם מעט שעות יחסית לגילו גיר פאוור שיפט מלא<br />

טרקטור במצב נדיר עם מעט שעות הכולל הנעה קדמית<br />

ומסגרת בטיחות בהזדמנות<br />

טרקטור במצב נדיר עם מעט שעות הכולל הנעה קדמית<br />

ומסגרת בטיחות בהזדמנות<br />

טרקטור מושקע ושמור הכולל גיר פאוור שיפט בקבוצות 6X3<br />

כולל רדאר ומחשב ביצועים גלגלים 14.9/30+ 14.9/46<br />

טרקטור מושקע ושמור הכולל גיר פאוור שיפט בקבוצות 3X6<br />

כולל רדאר ומחשב ביצועים גלגלים +03/9.41 64/9.41<br />

טרקטור במצב נדיר עם מעט שעות הכולל הנעה קדמית<br />

ומסגרת בטיחות בהזדמנות<br />

טרקטור נדיר הכולל מעמיס קדמי אורגינאלי במצב נדיר הטרקטור מצוייד עם רוורסר<br />

חשמלי וכל התוספות<br />

49<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

בחברות ובמפעלים<br />

החברה חתמה על הסכם שיווק,‏ שייכנס לתוקף<br />

בחודש ספטמבר 2010, עם חברת .KUHN<br />

הסכם זה יאפשר ל-‏ ,KUHN לשווק מספר כלי<br />

שחת מתוצרת ,GELDROP תחת שם המותג:‏<br />

.SAME DEUTZ-FAHR במקביל לכך,‏ תמשיך<br />

חברת ,KVERNELADS לספק ל-‏SAME<br />

,DEUTZ-FAHR מקצרות מגובים ועגלות<br />

שחת,‏ לשיווק תחת שם המותג שלה.‏<br />

קצת מבלבל,‏ לא כן‏ איך אפשר לדעת מי<br />

היצרן של מכונה,‏ שאתה רוצה לרכוש‏ או<br />

באיזו מדינה היא מיוצרת‏ ואולי זה בעצם לא<br />

כל כך חשוב‏ מה שבעצם חשוב,‏ זה שהמכונה<br />

תהיה טובה והעיקר,‏ שיהיה לה שירות טוב.‏<br />

הטרקטור ,AGROTRON TTV 630 היה<br />

‏“אניית הדגל”‏ של החברה בתערוכת ‏“הנובר”.‏<br />

יש לו הספק של 224 כ”ס והוא מצויד בתיבת<br />

הילוכים רציפה .CVT<br />

DEUTZ-FAHR SAME<br />

+KVERNELANDS+ KUHN<br />

STYER<br />

חברת ‏“שטייר”‏ מאוסטריה,‏ נרכשה כבר לפני<br />

שנים רבות על ידי קונצרן CNH ועברה לייצר<br />

דגמי ‏“קייס”‏ תחת שם המותג והצבע של<br />

‏“שטייר”.‏<br />

בשנה שעברה הוציאה החברה סדרה חדשה<br />

של טרקטורים,‏ הנקראת:‏ .PROFI על פי<br />

הדברים שנמסרו,‏ הטרקטורים כוללים את כל<br />

הידע הטכני,‏ שפותח אצלם במשך 50 שנות<br />

ייצור טרקטורים.‏ יידע זה יושם בדרך שתקל על<br />

החקלאי להפעיל את הטרקטור,‏ בכל משימה<br />

שיצטרך לעשות.‏ טכנולוגיות אלה מתבטאות<br />

בתיבת הילוכים ממוחשבת ומתוחכמת,‏ בעלת<br />

17 הילוכים לפנים ו-‏‎16‎ לאחור,‏ מהירות<br />

מירבית של 50 קמ”ש,‏ פניה ממוחשבת של<br />

הסיבוב בקצה השטח,‏ התחלה ‏“רכה”‏ של<br />

מעביר הכח ועוד.‏<br />

לאחר שהטרקטור מספר 500,000 ‏)חצי מיליון(‏<br />

ירד מפס ההרכבה ממפעל,‏ החליטה הנהלת<br />

‏“שטייר”‏ לחגוג את המאורע בצורה מיוחדת.‏<br />

הרעיון היה להריץ שיירה ארוכה של טרקטורי<br />

‏“שטייר”‏ בצורה שתעלה על כל קודמותיה.‏<br />

השיירה שכללה 152 טרקטורים,‏ מכל דגמי<br />

הייצור,‏ זכתה לפרסום רב בעיתונות ובטלביזיה<br />

והוכרה רשמית כשיא נוסף של ‏“גינס”.‏<br />

CASE IH<br />

משפחת ,CASE IH עברה לאחרונה ‏“מקצה<br />

שיפורים”.‏ מכסה המנוע משופע לשיפור שדה<br />

הראיה,‏ הסרן הקדמי מחוזק לנשיאת משקל<br />

נוסף ופרקי הזמן להחלפת שמנים ומסננים,‏<br />

הוארכו עד 1200 ש”ע.‏ גם בתא הנהג הוכנסו<br />

שינויים.‏ משענת הזרוע הכוללת את הבקרות,‏<br />

היא כעת אותה משענת משוכללת,‏ שהוכללה<br />

בעבר בדגמי . PUMA CVX<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

50

NEW HOLLAND<br />

הטרקטור הגדול S7000T מהווה קפיצת דרך<br />

בחידושים טכנולוגיים.‏ הוא מצויד בתיבת<br />

הילוכים רציפה ומתוחכמת בשם:‏ AUTO<br />

,COMMAND אשר מבוססת על תכנת ה-‏<br />

,AUTO COMMAND אשר הופעלה לראשונה<br />

בקומביינים לירק ושולטת על הממסרה,‏<br />

בהתאם לתנאי השטח ומשימת הביצוע.‏ היא<br />

מתאימה את המהירות ואת סיבובי המנוע,‏<br />

להשגת ביצוע מיטבי בצריכת דלק מינימלית.‏<br />

JOHN DEERE<br />

בתערוכת AGRITECHNICA הציגה החברה<br />

לראשונה שמונה עשר דגמי טרקטורים חדשים<br />

בתחום של 55 עד 102 כ”ס.‏ הם מיוצרים<br />

כהשלמה לסדרת ה-‏ UTILITY 5 אשר ממנה<br />

נמכרו 60,000 טרקטורים באיחוד האירופי.‏<br />

LANDINI<br />

החברה החלה לייצר סדרה חדשה של<br />

טרקטורים,‏ אשר תחליף את סדרת ה-‏<br />

.POWERMASTER היא נקראת סדרת ה-‏ 7<br />

וכוללת ששה טרקטורים בתחום שבין 141<br />

ל-‏ 225 כ”ס.‏<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010 51

מיכון והנדסה |<br />

התפתחות החקלאות<br />

ש.ש.‏<br />

החקלאות התפתחה לכל אורך ההיסטוריה,‏<br />

אבל בצעדים קטנים מאוד.‏ עוד בתחילת המאה<br />

ה-‏ 20 יכולנו למצוא בהרבה מקומות,‏ חקלאות<br />

זהה לזו של אבותינו.‏ הקידום המהיר יותר,‏<br />

החל בעידן הקיטור,‏ עם פיתוח המכונות.‏ קצב<br />

הקידום הלך וגדל עוד יותר,‏ עם שכלול מנועי<br />

השריפה הפנימית,‏ עם השיפורים הגדולים<br />

במטלורגיה ובשמני הסיכה,‏ ההידראוליקה,‏<br />

הפיתוח הטכני של הטרקטורים,‏ של כלי<br />

העיבוד והמכונות בהסעה עצמית.‏<br />

אולם בעשורים האחרונים,‏ חל קידום מהיר<br />

מאוד,‏ או אולי מוטב לומר קפיצה ענקית<br />

קדימה,‏ שחלה בין השאר גם בזכות עידן<br />

החלל והאלקטרוניקה.‏ מנועי הדיזל חזקים,‏<br />

אמינים ויעילים בהרבה מן הקודמים,‏ הממסרות<br />

עוברות מ”פאור שיפט”‏ שפעם היה שיא<br />

החידוש,‏ להינע רציף והצמיגים החדישים,‏<br />

הם בעלי כושר גרירה מוגדל,‏ עם הידוק קרקע<br />

מופחת ויכולת לפעול גם במהירויות נסיעה<br />

גדולות.‏<br />

כיום יותר ויותר טרקטורים וכלי אסיף,‏<br />

התפתחות החקלאות<br />

אוטומציה אוטומציה מנוע בהמת עבודה<br />

מכונה אינטליגינטית<br />

יחידת כח ניידת<br />

כח מכני<br />

עבודת ידים<br />

יחידת בקרה אלקטרונית<br />

מדידת ספיקת השדה<br />

דרך GPS<br />

מסוף המפעיל<br />

מחשב בתא הנהג<br />

בקרת פחת איסוף נתונים בקרת גובה הסכין<br />

הגרגרים<br />

איור 2<br />

| 52 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010

מצוידים בבקרה לויינית,‏ אשר מנחה אותם<br />

לנסוע במקביל לפס הקודם,‏ או בעקבות<br />

קבועות רב שנתיות.‏ הבקרה הזו מסוגלת<br />

לאסוף נתוני יבול בקטעי שדה ולהנחות את<br />

המדשנת,‏ לפי נתונים אלה,‏ כמה דשן לפזר<br />

באותם קטעים.‏ ה-‏ GPS שבאיור 1, מסיע<br />

את הקומביין בדיוק במקביל לפס הקודם<br />

ויכול גם להנחות אותו,‏ כיצד להסתובב בקצה<br />

השטח.‏<br />

בקומביין לתבואות,‏ חיישנים שמשולבים<br />

במחשוב מתאים ‏)איור 2(, יכולים לשלוט על<br />

גובה הסכין מעל פני הקרקע,‏ לעקוב אחרי<br />

גודל הפחת,‏ לאסוף נתוני יבול ואף לשלוט<br />

על מהירות ההתקדמות,‏ בהתאם לגודל היבול,‏<br />

תוך שמירה על פחת מינימלי מבוקש.‏<br />

מערכת חיישנים בקומביין לירק,‏ יכולה<br />

לשלוט על הרבה משימות וגם על ה”ארובה”,‏<br />

כדי למלא את כלי ההובלה,‏ ללא התערבות<br />

המפעיל.‏<br />

למרות שרוב אלה פועלים כבר היום בשדות,‏<br />

עדיין קשה לרבים מאיתנו להאמין שזה יכול<br />

בכלל להיות.‏ למרות זאת,‏ הפיתוח לא נעצר,‏<br />

אלא ‏“דוהר”‏ קדימה בקצב מהיר מאשר עד<br />

כה.‏<br />

מומחים בפקולטות להנדסה ומהנדסי החברות<br />

שמיצרות מכונות חקלאיות,‏ שוקדים כעת<br />

על תכנון ופיתוח של מערכות,‏ אשר תהיינה<br />

משותפות לטרקטור ולכלים שהוא נושא,‏ או<br />

מושך ‏)איור 3(. המרסס ירסס יותר,‏ או פחות<br />

חומר בכל קטע בשדה,‏ בהתאם לכמות עשבי<br />

הבר,‏ או לצבע הגידול,‏ שמראה על מזיק<br />

או מחלה.‏ ציר המתחחה,‏ יסתובב במהירות<br />

מותאמת למהירות ההתקדמות של הטרקטור.‏<br />

גם המזרעה תתחשב בנתוני השדה,‏ ותחליט<br />

על עומק הטמנת הזרעים,‏ בהתאם ללחות<br />

בשכבות הקרקע.‏ הטרקטור יסע בדיוק בקו<br />

הנכון ובמהירות הנכונה.‏ בעליה הוא יוריד<br />

הילוך,‏ לפני הפניה בשולי השדה,‏ הוא יפסיק<br />

את פיזור הזרעים והתרסיס וירים את הכלים.‏<br />

אחר כך הוא ישלים את הפניה,‏ ייכנס במדויק<br />

לפס העיבוד הבא ולא ישכח להוריד את הכלים<br />

ולחדש את הפיזור .<br />

נשמע קצת הזוי,‏ נכון‏ אבל לפני 150 שנה<br />

חשבו שמטוס וצוללת הם רעיונות הזויים.‏<br />

זכור לי מרצה שסיפר לנו לפני 60 שנה,‏<br />

שכבר במאה ה-‏ 20 יטוסו אנשים לירח ואיך<br />

כולנו נדנו לו על השיגעון שנכנס בו.‏ אבל<br />

במה שנוגע לעניננו כאן,‏ זה נשמע קצת פחות<br />

משוגע ואולי גם למדנו את הלקח,‏ שדבר<br />

שנשמע משוגע היום,‏ יכול להיות מקובל<br />

בעוד כמה שנים.‏<br />

איור 1<br />

העברת נתונים למחשב בחווה<br />

מוניטור מסוף<br />

מוניטור פנימי<br />

מערכת חיבורים<br />

יחידת בקרה<br />

אלקטרונית<br />

יחידת בקרה אלקטרונית<br />

יחידת בקרה<br />

מערכת חיבורים<br />

יחידת בקרה<br />

יחידת בקרה<br />

איור 3<br />

53<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

טרקטור מוגבה<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=Qm5o6Av4QWU&feature=related<br />

ליקט ש.ש.‏<br />

טרקטורים<br />

ברשת<br />

טרקטור או סוס <br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=RaiACmfpFnM&feature=related<br />

טרקטור מודרני עם מנוע קיטור<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=EGqmRodpBKI&feature=related<br />

כל מוצרי ג'ון דיר<br />

http://www.deere.com/en_US/ProductCatalog/FR/landingpage/<br />

FR_LandingPage.html<br />

רכב שלג דו-שימושי משנות ה-‏‎20‎<br />

רעיון מבריק ומקורי שלא נקלט<br />

http://www.flixxy.com/snow-vehicle-concept.htm<br />

בציר ענבים ליין<br />

http://www.euromachinesusa.com/ProductDetail.<br />

aspxhCategory=1&hProduct=2<br />

ניו הולנד ‏-בראוד.‏ עקרונות מבנה ופעולה<br />

http://www.gbcmotors.com.au/braud.php<br />

מכונות לאסיף תפוחים<br />

http://www.fruitharvesting.com/softfruitharv.php<br />

/http://www.ultimatecitrus.com/harvest<br />

כלי עזר לקטיף<br />

http://www.nblosi.com/en/index.php<br />

אתר המאספות של ‏"יורן"‏<br />

/http://www.jurantech.com.au<br />

אסיף של אגוזי מלך<br />

http://www.actahort.org/members/showpdfbooknrarnr=705_74<br />

אסיף דובדבנים,‏ מאמר וקליפים<br />

http://machinedesign.com/ContentItem/69468/MechanicalCherr<br />

yHarvester.aspx<br />

צועד על 6 רגלים.‏ טרקטור ניסיוני של ג'ון דיר<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=DwR3O7JSfWA&feature=related<br />

קומביין עם זחלי גומי קוצר אורז<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=r1PLcCdbKWE&feature=related<br />

‏)לא עיר(‏ קציר ללא הפסקה<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=kVSxyLJZSZc&feature=related<br />

קצירת חיטה בנברסקה.‏ איזה יבול!‏ איזה ספיד!‏<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=toYkHbBR1Cc&feature=related<br />

צ'לנג'ר גדול,‏ עם דיסק מתקפל ענקי.‏ איזה הספק!‏<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=IEgu2-c5jDk&feature=related<br />

תעלולי נהיגה בטרקטור,‏ בשיווי משקל<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=6AXHfXN9MBs&feature=related<br />

http://www.youtube.com/watchv=ca5H2wtTSsU&NR=1<br />

ובמכסחת דשא ‏)נא לא לנסות בבית(‏<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=K3zhNgj61Rk&feature=related<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

54

סדרת החשמליות החדשות של<br />

<br />

<br />

AC<br />

Maintenance Free<br />

טיפולי אחזקה במרווחים ארוכים<br />

- 1000 שעות<br />

<br />

<br />

גג<br />

<br />

<br />

<br />

80 טוןVolt XN2.5<br />

ProDesign.co.il<br />

42 טוןVolt XNT1.6<br />

חברת ‏“דוד צ’פניק ובניו”,‏ פועלת מעל 35 שנה והינה<br />

החברה המובילה בישראל בייבוא,‏ שיווק ושירות של ציוד<br />

חקלאי,‏ ציוד הרמה,‏ ציוד העמסה וחפירה.‏<br />

c z a p n i k . c o . i l<br />

1-800-282-888

מיכון והנדסה |<br />

בטיחות<br />

‏"קווי חיים"‏<br />

במגזר החקלאי<br />

יואב גרשון<br />

רקע כללי:‏<br />

במסגרת דרישות התקנות לעבודה בגובה<br />

‏]תקנות הבטיחות בעבודה ‏)עבודה בגובה(,‏<br />

התשס"ז-‏‎2007‎‏[‏ קיימת דרישה להתקנת<br />

נקודות עיגון וקו חיים על כל גג / מבנה/‏ מתקן<br />

בעת ביצוע עבודות המחייבות ריתום העובד<br />

בעזרת ציוד המגן האישי אל קו החיים.‏<br />

הבהרה חשובה:‏ בדף מידע זה מובא מידע כללי<br />

בלבד.‏ כל התקנת קו חיים והמחובר לנקודות<br />

עיגון - מחייב הערכה ואישור של מהנדס<br />

מוסמך למקום ולסוג העבודה היעודית - ואין<br />

לראות בדף מידע זה הנחיות כאלו ואחרות,‏<br />

אלא כאמור - מידע כללי בלבד.‏<br />

קוי חיים על גבי חממות:‏<br />

לאחר מספר חודשים של בחינה ובדיקה עולה<br />

כי התקנת קוי חיים על גבי החממות ‏)בעיקר<br />

הישנות,‏ וכאלו קיימות במגזר החקלאי על<br />

פני 75,000 דונם !( - מהווה בעיה הנדסית<br />

שקשה למצוא לה פתרון.‏<br />

מתוך תפיסה חד משמעית שאין לאפשר לעובד<br />

לבצע עבודה בגובה ללא הגנה מלאה,‏ יושבת<br />

בימים אלו על המדוכה ועדה ברשותו של<br />

ד"ר זאב שמילוביץ,‏ מנהל המכון להנדסה<br />

חקלאית שבמשרד<br />

החקלאות על מנת למצוא פתרון הנדסי אחר<br />

ואשר יתן מענה ותשובה הולמת לדרישות,‏<br />

כמובן שבועדה זו חברים נציגים מאגף הפיקוח<br />

על העבודה,‏ נציגי משרד החקלאות,‏ האגף<br />

לטכנולוגיה בשה"מ,‏ נציגי המוסד לבטיחות<br />

וגיהות וכן גורמים נוספים.‏<br />

לכשתסיים ועדה זו את פעילותה - היא תביא<br />

הצעות לפתרונות מתאימים,‏ אלו חייבים כמובן<br />

לקבל את אישור ועדת העבודה והכלכלה של<br />

הכנסת ומפקח עבודה ראשי.‏<br />

מהו בעצם ‏"קו עיגון"‏ <br />

ראשית - ההגדרות כפי שמופיעות<br />

בתקנות:‏<br />

‏"נקודת עיגון"‏ - נקודה על מבנה,‏ בנין,‏ תורן<br />

וכל אתר עבודה שמתבצעת עליו עבודה<br />

בגובה,‏<br />

ושמתחבר אליה אמצעי הקשירה של העובד<br />

במערכת צמ"א או אמצעי חיבור לרשת<br />

בטיחות,‏ לפי העניין;‏<br />

‏"קו עיגון"‏ - התקן אורכי העשוי מפרופיל<br />

קשיח,‏ כבל פלדה או חבל סיבים סינתטי<br />

המותקן בכיוון אנכי או אופקי,‏ שמתקיימות<br />

בו דרישות התקן לעניין זה,‏ והמיועד לאפשר<br />

לעובדים המצוידים בצמ"א לנוע במקביל<br />

אליו לאורך מסלולי תנועה שאינם משטחים<br />

מגודרים,‏ כשהם מאובטחים מפני נפילה מגובה<br />

לכל אורך המסלול.‏<br />

תקנים:‏<br />

בישראל אין עדיין תקן ישראלי לנושא זה<br />

ועל כן ההתייחסות היא לתקינה האירופית<br />

הישימה.‏<br />

לקווי עיגון אופקיים ושיפועיים התקן המתאים<br />

הינו .EN795<br />

סעיף C בתקן מדבר על קווי עיגון מכבל או<br />

חבל סינטטי.‏<br />

סעיף D בתקן מדבר על קווי עיגון העשויים<br />

ממסילת מתכת.‏<br />

לקווי עיגון אנכיים קבועים התקן המתאים<br />

הינו EN353-1 שהוא ‏"תקן לקווי עיגון<br />

קשיחים",‏ המשמעות של המלה קשיח הינה<br />

‏"מעוגן למעלה ולמטה ואינו מסוגל לנוע<br />

הצידה".‏<br />

מי אחראי על מה:‏<br />

תופש המקום ‏)בעל המשק ו/או החברה<br />

החקלאית(‏ אחראי להתקנת קווי עיגון<br />

קבועים,‏ לרבות נקודות העיגון והתשתיות,‏<br />

הנדרשות בכל מפעל בעל מבנה קבוע,‏<br />

המחייב עבודה בגובה המשולבת בתנועה<br />

לאורך מסלול שאינו משטח מגודר.‏<br />

קווי העיגון האמורים יותקנו באישור בודק<br />

מוסמך,‏ מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי<br />

רשום ומורשה ובהשגחתו.‏<br />

ההתקנה תעשה לפי התקן המתאים,‏ הוראות<br />

והנחיות היצרן.‏<br />

האחריות לבדיקת התקינות:‏<br />

תופש המקום אחראי לבדיקת תקינות קווי<br />

העיגון על ידי בודק מוסמך,‏ מהנדס מכונות<br />

או מהנדס אזרחי רשום ומורשה,‏ בתדירות<br />

שנקבעה בהוראות היצרן,‏ ובהעדר קביעה<br />

אחרת - על פי הנחיות הבודק המוסמך.‏<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

57

חישוב העומס:‏<br />

כעיקרון,‏ התקן האירופי לקווי עיגון,‏ EN<br />

- 795 קובע כי יש לחשב את שני העובדים<br />

הראשונים לפי עומס של 6 קג/ניוטון כל אחד<br />

ועל כל עובד נוסף 1 קג/ניוטון .<br />

כעיקרון רצוי לבצע את תכנון קווי העיגון<br />

לפני בניית המתקן ‏,תוך שילוב מתאים עם<br />

המבנה.‏<br />

מהו קו עיגון מתאים <br />

קו שלא צריך אותו,‏ אם ניתן למנוע את הנפילה<br />

בעזרת גדר , מעקה או כל אמצעי חלופי<br />

ומתאים אחר.‏<br />

מה הם הגורמים המשפיעים על<br />

בחירת סוג קו העיגון והתקנתו‏<br />

העומס המופעל על העיגונים .<br />

אם המבנה בכלל ונקודת חיבור העיגון<br />

למבנה בפרט יכולה לעמוד בעומס.‏<br />

גובה קו העיגון יחסית לנקודת עמידת<br />

העובד.‏<br />

פקטור הנפילה.‏<br />

מערכת בלימת הנפילה המחוברת לקו<br />

העיגון.‏<br />

המרווח בין העיגונים.‏<br />

תצורת הקו,‏ כבל או מסילה .<br />

יכולת הקו לספוג זעזוע.‏<br />

מתיחות הקו הראשונית .<br />

אורך הקו.‏<br />

מספר המשתמשים בו באותה עת .<br />

סוג העבודה,‏ עבודה חמה ‏)כגון ריתוך,‏<br />

חיתוך באוטוגן וכו'(.‏<br />

המרווח בין העיגונים:‏<br />

בזמן נפילה לזווית הנוצרת בין נקודת נפילת<br />

העובד,‏ לעיגוני הביניים יש תפקיד חשוב<br />

בקביעת עוצמת הכוח ‏,המועבר לעיגוני<br />

הביניים.‏<br />

ככל שהזווית גדולה יותר העומס המועבר<br />

קטן יותר,‏ אי לכך ככל שיש יותר עיגונים<br />

הזווית גדלה.‏<br />

ככל שקו העיגון יותר גבוה כך פקטור הנפילה<br />

יותר נמוך ומקטין את האנרגיה הנוצרת<br />

במערכת,‏ כמו כן גם מרחק הנפילה מתקצר<br />

מכיוון שנקודת העיגון גבוהה יותר .<br />

נקודות חשובות לסיכום:‏<br />

לפי התקינה האירופית ( 795 )EN חובה<br />

לתלות שלט בכניסה לכל קו עיגון בשפת<br />

ברורה עם הפרטים הבאים:‏<br />

שם היצרן.‏<br />

תקן המערכת.‏<br />

מספר הגוף המאשר של המערכת<br />

CE סימון )NOTIFIED BODY(<br />

דגם המערכת.‏<br />

כמות מקסימאלית של עובדים המאושרת<br />

לנוע על המערכת בו זמני.‏<br />

סוג האביזר המותר בשימוש עם<br />

המערכת.‏<br />

שנת ייצור .<br />

הפנייה להנחיות שימוש כתובות.‏<br />

הכשרה:‏<br />

עבודה עם קווי עיגון דורשת הכשרה של<br />

המתקין,‏ הכשרה ראשונית של העובד וכמובן<br />

הכשרה ייעודית של המתכנן.‏<br />

חילוץ:‏<br />

מערכת בלימת נפילה אינה שלמה ללא<br />

האפשרות לחלץ את העובד לאחר שנפל<br />

והמערכת בצעה את עבודתה.‏<br />

יש לוודא הימצאות נוהל חילוץ מסודר<br />

ואפשרות אמיתית לחילוץ העובד בפרק זמן<br />

קצר ‏,על מנת למנוע נזק בלתי הפיך כתוצאה<br />

מפגיעות תילוי.‏<br />

58<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

תערוכת<br />

<strong>2009</strong> AGRI TECHNICA<br />

פסטיבל של מכונות חקלאיות חכמות<br />

רוני אמיר,‏ מנהל תחום מיכון וטכנולוגיה<br />

מבוא<br />

להמשך הפיתוח של ענף החקלאות יש להתייעל בהיבט זמינות<br />

ידיים עובדות והעלאת הספק המשק תוך חסכון באנרגיה.‏ הביקור<br />

בתערוכת AGRITECHNICA<strong>2009</strong> שנערכה בהנובר שבגרמניה<br />

אפשרה לי להיחשף,‏ בעיקר,‏ לעולם הכלים והציוד החקלאי לענפי<br />

גידולי שדה ובעלי החיים ולהכיר מספר מוצרים אשר יכולים להתאים<br />

גם למגדלי ישראל,‏ כעת או בעתיד.‏<br />

בתערוכה מספר מגמות בולטות:‏ מעבר לטרקטורים גדולים וחזקים<br />

להעלאת התפוקה ליחידת זמן עם מנועים מתקדמים בשילוב מערכות<br />

בקרה מתקדמות בשילוב חיישנים וציוד לקרקע,‏ עיבודים וזריעות,‏ קל<br />

יותר ומדיוק יותר.‏ בהיבט האנרגיה בלט האפשרות לשימוש באנרגיה<br />

חלופית ובעיקר אנרגיה סולארית.‏<br />

התערוכה והביקור בגרמניה<br />

התערוכה המתקיימת אחת לשנתיים מציעה הזדמנות למפגש עם<br />

מפיצים ויצרנים,‏ מאפשרת דיון וחשיפה של מגמות חדשניות כמו גם<br />

לסקירת השיטות המסורתיות.‏ התערוכה נערכה בתאריכים:‏ 10.11.09<br />

עד 14.11.09. אני ביקרתי בתערוכה במשך שלושה ימים רצופים.‏<br />

בתערוכה הציגו מעל 2200 מציגים ב 17 אולמות שהגיעו מ-‏<br />

45 מדינות.‏ בלטה איטליה עם 220 חברות וטורקיה עם 75 חברות<br />

ומארה"ב רק 20 חברות פחות מסין עם 70 חברות ב 37 תחומים,‏ כאשר<br />

לישראל שלוש נציגויות - נטפים,‏ אליאנס וריטקס.‏ קיימת ירידה<br />

במספר החברות אולם למעשה ישנם איחודים רבים כך שמעשית כל<br />

היצרנים בפנים.‏<br />

ערכתי סיור מקצועי אצל חברות לציוד חקלאי-סיור במתקנים<br />

של חברת ,Asseldt יצרנית מערכות קומבינאטוריות לפלפל,‏ וסיור<br />

בחברה ליצור מערכי שינוע.‏<br />

התערוכה והמוצגים<br />

בחקלאות,‏ ללא אלקטרוניקה זה כבר בלתי אפשרי,‏ כפי ששוב<br />

הוכח בתערוכת אגריטכניקה שהתקיימה בהאנובר והיא הגדולה<br />

מסוגה בגרמניה.‏<br />

בעוד שבעבר היו אנשים מתרשמים מגודלן וחוזקן של המכונות<br />

החקלאיות,‏ כעת המטרה היא דווקא לבנות מכונות יעילות ו"חכמות"‏<br />

יותר.‏ לשם כך,‏ לא בוחלים היצרנים כמעט באף רכיב,‏ ואף לא ברכיבי<br />

האלקטרוניקה,‏ השליטה,‏ והבקרה המתוחכמים ביותר.‏ בהתאם לכך,‏<br />

החידושים שקיבלו את פני המבקרים בתערוכת אגריטכניקה היו<br />

רבים ושאפתניים.‏ בתערוכה התקיימה גם תחרות חידושים,‏ אותה<br />

שפטה ועדת-חידושים שבהרכבה היו 30 מומחים.‏ הוגשו יותר מ-‏<br />

300 מועמדויות לפרס-ממערכת למניעת נעילה עבור טרקטורים<br />

סטנדרטיים ועד למנוף התזה רציף ‏)ללא מדרגות(‏ ומתכוונן המשמש<br />

לריסוס צמחים.‏<br />

הועדה העניקה ל-‏‎5‎ חידושים נבחרים את מדליית הזהב בל-‏‎28‎<br />

חידושים נוספים את מדליית הכסף.‏ חלק מהכלים הוצגו בחוברת ניר<br />

ותלם מס'‏ 20*.<br />

מערכות העזר האלקטרוניות הרשימו במיוחד את חברי הועדה,‏<br />

מה שהשתקף היטב בבחירת הזוכים.‏ למשל,‏ למערכת ניהוג מטיפוס<br />

פיקוד-אקטיבי System( )Active-Command Steering מתוצרת<br />

חברת ,John Deere הוכנס בקר אלקטרוני שמשתלט על מעגל בקרת<br />

הניהוג של הטרקטור במקרה שנרשמת תנודה חמורה ובלתי מבוקרת.‏<br />

ההשפעה של המערכת דומה ל-‏ESP שפותחה בעבור כלי רכב פרטיים,‏<br />

רק נזכור שכאן מדובר על כלים גוררים השוקלים יותר מפי עשרה!‏<br />

מוצר חדשני שהוצג הוא ה-‏Cemos‏,‏ ‏"שירות אופטימיזצית מכונה<br />

אלקטרוני",‏ שפותח על ידי חברת Claas ועושה למפעיל המכונה<br />

חיים קלים.‏ הוא מוביל בהדרגה את המכונה לתצורתה האופטימאלית<br />

59<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

מצד אחד תוך התחשבות בכך שלעיתים קרובות יותר ויותר,‏ הנהג<br />

הוא הנקודה החלשה של המכונה המסובכת מבחינה טכנית,‏ ומצד שני<br />

תוך התחשבות בכך שעומס עבודה מקסימאלי של המכונה שעלותה<br />

כמה מאות אלפי אירו הוא בדרך כלל הכרחי בכדי שהחקלאי יוכל<br />

להרוויח את לחמו.‏ תארו לכם כיצד ניתן יהיה לשלוט על הכלי באופן<br />

חכם עם כל נהג!‏<br />

את תאור המערכת ניתן לראות באתר:‏<br />

http://www.claas.com/group/generator/cl-gr/en/press/<br />

mitteilungen/start,cid=565120,lang=en_UK.html<br />

מספר יצרנים בינוניים של מכונות חקלאיות שילבו ידיים במטרה לפתח<br />

יחדיו קונספט תפעולי סטנדרטי וידידותי-למשתמש.‏ ניתן לפיכך לומר,‏<br />

שהתְ‏ ‏ּינ ‏ָה ‏)סְטַנ ‏ְּדְַרטִיז ‏ַצְיָה(‏ בתחום רישום הנתונים והעברתם לאחר מכן<br />

מהטרקטור למכונת העבודה המובנית או הנגררת,‏ ולהיפך,‏ נמצאת על<br />

דרך המלך.‏ למשל,‏ ובאופן קונקרטי יותר:‏ חיישנים המותקנים מלפנים<br />

בחזית הטרקטור יעריכו את כמות הירק שיש לעבד וישוו אותו עם<br />

הקיבולת ויכולת העיבוד של מיכל המטען ושל המכונה עצמה.‏ המערכת<br />

תחשב את הערכים האידיאליים של מהירות הנסיעה וכיוונה,‏ שבעבורם<br />

השימוש בצימוד של טרקטור-מכונה הוא האופטימאלי המאפשר להגיע<br />

לחיסכון,‏ יעילות,‏ ובטיחות-ללא תלות במצב הרוח שבו שרוי הנהג.‏<br />

בענף הטרקטורים:‏ הטרקטור עומד בראש שרשרת המזון ופסגת<br />

הטכנולוגיה בעולם והטרקטורים הגדולים המיועדים לעיבודי שדה<br />

בישראל,‏ את המילה האחרונה אומרות דווקא תקנות הפליטה ‏)של<br />

גזי החממה(‏ שהולכות ומחמירות.‏ כל הטרקטורים עם מנועים בתקן<br />

TIER3 או .TIER4 בכדי להגיע לרמות פליטה נמוכות כנראה שללא<br />

שימוש במערכות הזרקה אלקטרוניות בלחצים של עד ,Bar 2000 לא<br />

יהיה ניתן בעתיד לרדת מתחת לכמויות הפליטה הרצויות.‏ הטרקטורים<br />

מתוצרת חברת Fendt מסדרה 800 מגיעים עם מנועי 6 צילינדרים של<br />

,Deutz אשר הודות לתוספת של Ad-Blue עומדים בתקן הפליטה<br />

תמונה מס'‏ 1: טרקטור חקלאי עם מנוע Deutz מסדרת XXL בעל 600PS<br />

.TIER4 הזרקת שינן,‏ חומר ביולוגי,‏ לתערובת גזי הפליטה מייקרת<br />

אמנם את עלות התפעול,‏ אבל יעילותה עולה על זו שמתקבלת בשימוש<br />

במסננים של חלקיקי דיזל.‏ ראה תמונה מס'‏ 1.<br />

טרקטורים בולטים,‏ על כך בהמשך,‏ היו באזור ג'ון דיר-‏JD8430‎<br />

עם מנוע בנפח 9000 סמ"ק עם 300 כ"ס ומומנט 130 קג"מ וצמיגים<br />

במידות . 600/65R28 הטרקטור תוכנן כך שכל אדם יוכל להפעיל את<br />

המכונה וכליה מבלי לגרום נזק לכלי,‏ שמחירו כ $250,000. בטרקטור<br />

עשרות חיישנים המפקחים על המנוע,‏ גיר,‏ המערכות ההידראוליות,‏<br />

מערכות הקירור,‏ הנגררים והחשמל,‏ ואלו נותנים עדכונים שוטפים<br />

למחשב המבקר את פעילות הכלי ושומר נגד בלאי חלקיו.‏ בקרת החלקה.‏<br />

מערכת של ציר קדמי משוכך השומרת על מגע של הגלגלים הקדמיים<br />

עם הקרקע בכל מצב,‏ ובאותו הזמן מאזנת את תנועות המרכב.‏<br />

ארגונומיה<br />

כיסא פניאומאטי עם קבינה אטומה ואולם כמו במטוס.‏ כל מערכות<br />

הטרקטור וכליו נשלטת באמצעות חמשת אצבעות יד ימין הנחות על<br />

משענת היד של הכיסא.‏ גם מותאם לשמאליים עם כיסא הפוך ומחשב<br />

על דופן שמאל של תא הנהג.‏ כיסא סובב על צירו וניתן להזמין<br />

מערכת מבוקרת מחשב ו GPS הנועלת את ההגה בקו התקדמות ישר<br />

ויד ימין על המשענת ולכל אצבע אחריות על תפעול מערכת שונה<br />

בטרקטור.‏ הכל ניתן לתכנות ושינוי לפי דרישת המפעיל.‏ בנגיעת<br />

אצבע משתלב הגיר לשני מצבים,‏ איטי ומהיר,‏ כשהמחשב שולט ב<br />

16 הילוכים לפי המהירות שנקבעה על ידי הנהג בסיבוב בוהן ימין.‏<br />

עם הבוהן ניתן לשלוט על הסל"ד.‏ יש שליטה על הכלים הנגררים,‏<br />

כלסלקטורים עם כיסוי אבטחה כמו בהדק מטוס קרב,‏ על מנת שלא<br />

תרד המחרשה בטעות.‏ על דופן שמאל לוח בקרה ועליו שליטה המלאה<br />

בנתונים שמספק המחשב:‏ צריכת דלק ממוצעת לקמ"ר,‏ חישובי<br />

דונמים והספק עיבודים יומי,‏ תוכניות חיסכון בדלק,‏ שליטה על לחץ<br />

השמן וזמן מהירות תגובת הבוכנות,‏ העברה בין תיבות שונות בגיר<br />

לפי עומס ומהירות תנועה,‏ תכנות זיכרון להפעלת כלים שונים כך<br />

שישלטו בלחיצת כפתור בודדת מהכיסא ועוד.‏ מספר חברות הציגו<br />

תאי טרקטור מודרניים ואף סימולאטורים.‏ אף חברה אינה מתחייבת<br />

על תא אטום למועד הריסוס ע לאף המסננים שבתא.‏<br />

וורסטיליות של טרקטור-לגרור כלים שונים,‏ אופציה לחבר גלגלים<br />

נוספים,‏ להוסיף משקלות,‏ לשנות את אורך ורוחב הטרקטור בהתאם<br />

לשטח המעובד והגידולים.‏ מזרעה מלאה יכולה להגיע למשקלים של<br />

למעלה מ 3 טון ועדיין לא יורגש שום מאמץ מצד יחידת הכוח המניעה,‏<br />

כשארבע ההנעות משולבות ושיני המזרעה מפלחות את הקרקע ויורות<br />

זרעים בלחץ אוויר לתוכה.‏ בעזרת מומנט של 4 דיפנדרים המתקבל<br />

כבר ב 1450 סל"ד ומועבר לקרקע עם צמד צמיגי ענק קדמיים<br />

ודאבל ג'אנט מאחור,‏ אין מגבלה למשקל טרקטור 6-15 טון,‏ שיכול<br />

לגרור הענק או להרים על זרועותיו האחוריות המגובות בזוג בוכנות<br />

הידראוליות ענקיות.‏<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

60

מיכון והנדסה |<br />

תמונה מס'‏ 2: הוספת ציוד על מערכת<br />

הכוח של הטרקטור<br />

תמונה מס'‏ 3 ‏)תמונה בקובץ :)IMG_2029 מרסס JD<br />

תמונה מס'‏ :)IMG_2091( 4 מרסס נייד<br />

לשטחים קטנים<br />

תמונה מס'‏ 5: מרסקת<br />

תמונה מס'‏ 6: מרסקת עם מתקן הרמה תמונה מס'‏ 7: מחרשות ממתכות קלות<br />

,Belarus יצרן הטרקטורים היושב במינסק שברוסיה הלבנה<br />

‏)בלארוס(,‏ זכה לתשומת לב מיוחדת ולמדליית כסף.‏ הטרקטור<br />

הסטנדרטי מדגם 3023 שמתוצרתו,‏ עם הספק של (299 220 kW<br />

power (take off shaft( כולל הנעה דיזל-אלקטרונית ו-‏PTO )PS<br />

קדמי הנשלט באופן אלקטרוני.‏ יותר מכך:‏ הרשת הפנימית של הזרם<br />

הישר )dc( הגבוה מסוגלת לספק עד )kW 234)PS 172 לצרכן חיצוני,‏<br />

מה שמעיד על כך שגם יצרני המכונות החקלאיות המזרח אירופאים<br />

מבינים היטב את הביזנס שבו הם מצויים.‏ בכלל,‏ הוצגו כלים חשמליים<br />

ואף טרקטור וטרקטורוני משא חשמליים.‏<br />

ציוד חדש שבלט זו מערכת המתיישבת על יציאת הטרקטור<br />

ובשילוב מערכות כוח ושמן מיוחדים מאפשרים להפעיל כלים כולל<br />

הנעת הטרקטור.‏ ראה תמונה מס'‏ 2.<br />

מאחר והתערוכה מיועדת ברובה לשוק המקומי,‏ שבה החקלאות<br />

היא שוק מוביל וגדול מאוד ברפובליקה,‏ הוצגו כלים משקיים רבים.‏<br />

בהגדרה זו נכללים מגוון רחב של נגררים,‏ של מכונות נדחפות וכאלה<br />

הניתנות להעמסה,‏ ושל משאיות מטיפוס dump truck על המקצועיות<br />

של משלוחי פירות השדה יעידו הבלמים תלויי-העומס האוטומטיים,‏<br />

בולמי הזעזועים השונים של השלדות ‏)שסי(,‏ צירים מתכווננים של<br />

השלדות ועוד.‏<br />

על הישגיו של יצרן הנגררים Fliegl בתחום זה הוענקה לו<br />

מדליית הכסף.‏ ב-‏Fliegl פותח מכסה המונע באופן הידראולי<br />

אשר מונע מדגנים,‏ עשבים,‏ דשן,‏ וחלקיקים אחרים להתנדף ממנו<br />

בעזרת מערבולות רוח שנוצרות עקב תנועתו ולהגיע למשל לרכבים<br />

אחרים.‏ מעניין מאוד החיישן העל-קולי ‏)אולטרה סאונד(‏ מתוצרת<br />

Grasdorf Wennekamp שמותקן על הגלגלים,‏ אשר מציג<br />

מקדם שמתריע על לחץ האוויר המינימאלי האפשרי של הצמיג,‏<br />

כתלות בעומס ובמהירות.‏ בתחום זה,‏ מדלית כסף,‏ הציגה AGCO<br />

Fendt1 מערכת בקרה ללחץ אוויר בצמיגים נשלטת אף ע"י הנהג.*.‏<br />

מרססים:‏ הוצגו בעיקר מרססים עצמיים לגד"ש בזה בלטה .JD כמו כן<br />

כלים גדולים רתומים לטרקטור עד 40 מ'‏ עם אפשרות לגובה משתנה<br />

ומבוקר,‏ כולל סוגי פומיות משולבות לשימושים שונים,‏ בשילוב GPS<br />

ומיכלים של 4000 ל'‏ ויותר.‏ ראה תמונה מס'‏ 3.<br />

61<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

לשטחים קטנים ובתי צמיחה הוצגו כלים ניידים מעוצבים.‏ ראה<br />

תמונה מס'‏ 4.<br />

בתחום מרסקות גזם הוצגו מבחר עצום של יצרנים,‏ האיטלקים<br />

בלטו,‏ עם אפשרות לריסוק עילי או לתוך הקרקע ועוד.‏ ראה תמונה<br />

מס'‏ 5. היו כאלה עם .PICKUP ראה תמונה 6. כמו כן בלטו הכלים<br />

של חברת AHWI בכל הפתרונות ובעיקר באדמות סלעיות.‏<br />

תחום הגננות משמעותי באירופה והייתה נציגות רחבה לכלי<br />

גיזום,‏ בהם בלטו הכלים המעוצבים של חברת FISCHER וכן הכלי<br />

גיזום למטע של חברת .FERRI כלי עיבוד לגננות קבלו תצוגה גדולה<br />

ובלטה חברת .GRILLO לצידם הוצגו מרסקות ומקצצות גזם קטנות.‏<br />

כמו כן הוצגו דגמים חדשים במיוחד במידות קטנות לעיבוד מתוצרת<br />

חברות כמו .arablx, Awazone<br />

מאז ומתמיד,‏ וגם הפעם,‏ בעיבוד הקרקע עמדו הקלטרות והמחרשות<br />

במרכז תשומת הלב.‏ הכלים החדישים עם שימוש במתכות קלות יותר<br />

אולם רובם מתאימים לקרקעות קלות.‏ ראה תמונה מס'‏ 7.<br />

בעיקר בלט שילוב כלים-דיסקוס לפני הטרקטור ומאחור מתקן זריעה<br />

ועוד לחיסכון במספר נסיעות בשטח.‏ הוצגו מסגרות אוניברסאליות<br />

אשר מתאימות להרכבת כלים שונים כמו קולטיבטור,‏ משדד,‏ מזרעה<br />

ועוד.‏ מחרשות משולבות עם קולטיבטור מסוגים ותצורות שונות וכן<br />

שילוב עם מדשנות,‏ חברת .Taarup<br />

הוצגו התקנים הידראוליים מתכווננים שמותקנים על הטרקטור<br />

המסתגלים לרוחב ולעומק הספציפיים של החלקה שאותה יש לעבד.‏<br />

בנוסף לכך,‏ תוספות קלות - משקל הופכת את עיבוד הקרקע לעוצמתי<br />

וחזק יותר.‏<br />

קולטיבטור עם מיקום שיניים משתנה של חברת Saverburger<br />

מערכות קלטור עם מצלמה לדיוק העבודה ובמהירויות גבוהות,‏ מעל<br />

10 קמ"ש,‏ הוצגו והם הכיוון.‏<br />

הוצג מבחר ענק של שיניי מתחחות – קל ומהר להחליף,‏ בכל<br />

הגדלים,‏ מתאים לרוב המכונות ולכל סוגי העבודה – באורך מ 5 ס"מ<br />

ובעובי מ 9.5 מ"מ.‏ יש 10 ס"מ ו 8 מ"מ ועוד סוג 15-46 ובין 6-8<br />

מ"מ.‏ יש סוג בין 5-35 ס"מ ורוחב 6 מ"מ.‏ שני סוגים בצד -10 7.5<br />

ס"מ,ורוחב 9.6-12.5 מ"מ ועוד 10-46 ס"מ ו 5-8 מ"מ.‏ הכול מיצרנים<br />

בולטים,‏ כגון חברת MOHOLMS MASKINER השוודית ואף<br />

חברות סיניות.‏ ראה תמונה מס'‏ 8.<br />

לצידם משדדות ובלטו אלה של .Herrow מובן שגם תחום<br />

המדשנות הוצג בהרחבה בעיקר מעבר למערכות משולבות של<br />

דישון-זריעה-ריסוס.‏ חברת MR הציגה מדשנת ענקית המתאימה<br />

לשטחי הגד"ש הענקיים בגרמניה.‏ כמו כן מערכות מעניינות היו<br />

לחברת .Miedlna<br />

לצד אלו הוצגו מזבלות בגדלים ובשימושים שונים.‏ אלו מתחילים<br />

להיות נפוצים בארץ ולהם מספר יצרנים ויבואנים.‏ מזבלת עם מזלג<br />

מילוי.‏ ראה תמונה מס'‏ 9.<br />

באולם כלי האסיף הוצגו כלי אסיף לירקות עלים,‏ כרוב ובצל<br />

ועוד,‏ שבחלקם יכולים להיות רלוונטיים לנו.‏ נוצר קשר עם חברה<br />

איטלקית להתאמת כלי כזה לאסיף סלק.‏<br />

חברת ASA-LIFT הציגה מערך לאסיף בצל או כרוב.‏ ראה<br />

תמונה מס'‏ 15.<br />

כאמור הוצגו כלים רבים,‏ ברובם עכשוויים.‏ עוד כלי לירקות עלים<br />

יותר הוצג.‏ ראה תמונה מס'‏ 16:<br />

יצרני מיכון למשק המשפחתי הציגו כלי גיזום,‏ כגון פרארי,‏<br />

מכסחת )mower( עם דגמים מאלומיניום קלים וחזקים עם מנועים<br />

מדור חדש וחסכוני.‏ Sweeper‏-מטאטא,‏ LAWN‏-מכסחת דשא,‏<br />

BLADERUNNER עם שיניים מותאמות וברחבים שונים.‏<br />

לתשומת לב מיוחדת זכתה טכנולוגית הזריעה.‏ לא בכדי מחליטים<br />

יותר ויותר משקים לעבור לתלמים צפופים יותר,‏ והביקוש לטכנולוגיות<br />

זריעה מתקדמות עולה בהתאם - במיוחד מצדם של מערכות לגידולי<br />

הביו-גז.‏ אבל זה עובד רק אם מצליחים להשיג חלוקה מדויקת של<br />

זרעים - גם לעומק.‏ מכונת הזריעה החד-זרעית ‏)זרע זרע לסירוגין(‏<br />

תמונה מס'‏ 8: שיניי מתחחות<br />

תמונה מס'‏ 9: מזבלת<br />

תמונה מס'‏ 10: מכונה לאסיף כרוב<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

62

מיכון והנדסה |<br />

תמונה מס'‏ 13: ( )IMG_2025 : קומביין חציר<br />

תמונה מס'‏ 11: :)IMG_2066( מערך<br />

לאסים ירקות עלים<br />

תמונה מס'‏ 12: ‏)ראה קובץ תמונה :)IMG_2030 מזרעה<br />

תמונה מס'‏ 14 ‏)טרקטור‎1‎‏(:‏ טרקטור Claas מדגם Xerion 5000<br />

תמונה מס'‏ 15: :)IMG_2034( כלי חשמלי לפינוי<br />

EDX שהציג מפעל Amazonen-Werk זכתה במדליית כסף בגלל<br />

מערכת הויסות האוטומטית שהיא כוללת - המאפשרת להגיע לאיכויות<br />

של זריעה חד-זרעית במהירות גבוהה,‏ שטרם נראתה כדוגמתה.‏<br />

החברה הציגה כלים של 7 מ'‏ בהספק דיסקוס של 80 ד'/ש'‏ בטרקטור<br />

של 585 כ"ס.‏<br />

מוצגים מבחני טרקטורים ע"י מגזינים ואגודים ולדוגמא טרקטור<br />

115HP צורך 25 ל'/ש'‏ או כ 10 ג'/ק"מ.‏<br />

מזרעות מדויקות תוצרת .INNOVATION ראה תמונה מס'‏<br />

.17<br />

בתחום הקציר הייתה זו כמובן שעתם של מקצרות המספוא<br />

והקומביינים.‏ מספרם של היצרנים הפך להיות סביר,‏ מה שבין השאר<br />

הוא תוצאה של עלויות הפיתוח הגבוהות.‏ היצרנים Claas ו-‏ New<br />

Holland זכו כל אחד במדליית זהב בעבור פיתוחיהם בענף מקצרות<br />

המספוא.‏ בשני המקרים צוין לשבח המילוי האוטומטי של המיכל<br />

במספוא שזה עתה נקצר,‏ העושה שימוש באנליזת תמונה תלת-ממדית<br />

לצורך כיוונה של זרוע הפליטה.‏ ראה תמונה מס'‏ 20.<br />

חברת Krone שהשתתפה אף היא בתחרות זכתה במדליית כסף<br />

לאחר ששיפרה את זרימת החומר במקצרת המספוא,‏ המונע בזבוז<br />

ומפחית מהאובדן.‏ ולא נשכח לציין את הקומביינים בעלי מתלה-חותך<br />

unit( )cutting ברוחב של עד 14 מטר – הנמצאים בשימוש במשקים<br />

הגדולים בצפון אמריקה,‏ אוסטרליה,‏ וגם במרכז ומזרח אירופה.‏<br />

בחברת Biso Schrattenecker מייצרים את המתלים מאלומיניום<br />

בכדי להפחית מהמשקל הכולל וזאת על כלים ענקיים,‏ ואילו בחברת<br />

John Deere פיתחו למתלה התקן מיוחד,‏ שתפקידו להבטיח את<br />

גובה-החיתוך וזווית הנטייה האופטימאליים בעבור המתלה.‏ גודל<br />

והספק נשארו אמנם במשחק ומהווים אתגר,וחוכמת המכונה לא<br />

מפחיתה כלל מחשיבותם.‏<br />

מערמות חבילות מדגמים שונים למספר קומות בתצורות<br />

שונות.‏<br />

ואחרון אחרון חביב,‏ כמו בכל תערוכה של אגרי טכניקה,‏ יש את<br />

נקודת השיא המפתיעה שמעוררת הרבה התלהבות מצד המבקרים גם<br />

מבלי להציג מועמדות במסגרת בתחרות החידושים.‏ נקודות שיא אלה<br />

שמורות לכל למבקרים והם בהחלט הדובדבן שבקצפת.‏ והפעם הייתה<br />

זו חברת Claas עם הטרקטור – Xerion 5000 שחוזקו הוא לא פחות<br />

מ-‏ ,)kW 524) PS 385 מאובזר ומצוייד כיד המלך:‏ הנעה כל-גלגלית,‏<br />

היגוי כל-גלגלי,‏ קבינת נוחות המסתובבת 180 מעלות על צירה,‏<br />

הנעה רציפה,‏ ואינטליגנציה אלקטרונית מרמת המנוע ועד להיגוי.‏ עם<br />

טרקטור זה שואפת החברה המשפחתית,‏ שמרכזה בווסטפאליה,‏ לגבור<br />

63<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

תמונה מס'‏ :)IMG_2062( 16 מערכת שטיפה לירקות – לוף בצל ירוק<br />

תמונה מס'‏ :)IMG_2065( 17 מכונה לשטיפת ארגזי פלסטיק<br />

תמונה מס'‏ :)IMG_2076( 19 מכונת שתילה<br />

תמונה מס'‏ :)IMG_2077( 18 מכונת שתילה<br />

תמונה מס'‏ :IMG_2076)( 20 מחירי סופרמרקט<br />

בגרמניה.‏<br />

על התחרות ולהפוך לשם דבר בקרב משקי החקלאות הבינלאומיים<br />

המרכזיים.‏ ראה תמונה מס'‏ 11.<br />

צמיגים – הובלט נושא הפחתת הרעש ותנודות בנסיעה מנהלית<br />

בכוון תא הנהג.‏<br />

הוצגו כמובן כלים בענף בעלי חיים – תעשייה משמעותית במדינה.‏<br />

מחלקי מזון,‏ מרכזי מזון וכלים חשמליים ותאים חשמליים.‏ כלי ניקוי<br />

חשמלי,‏ ראה תמונה מס'‏ 12.<br />

בתחום המיכון לבתי אריזה הוצגו מערכי שטיפה לירקות,‏ בעיקר<br />

מאיטליה וטורקיה.‏ בעיקר לשטיפת ירקות עלים.‏ ראה תמונה מס'‏<br />

.16<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

64

מיכון והנדסה |<br />

מערכת לשטיפת ארגזי פלסטיק,‏ כאלה שגם אנו מצווים לשטוף.‏<br />

ראה תמונה מס'‏‎14‎‏.‏<br />

מובן שהוצגו מכונות שתילה רבות שבחלקם מוכרות לנו בארץ.‏<br />

הוצגו מכונות גדולות מאוד,‏ של GRIMME עם מילוי מיכלים אחיד<br />

של שניים וכלי ל 9 שורות בשל מדיניות מיסים של 40% שנה ראשונה<br />

וכל שנה 20% מעודד רכישת טרקטור וקומביין עוד,‏ לצד מכונות<br />

איטלקיות וטורקיות למשק המשפחתי.‏ הוצגו מכונות שילה לתפו"א<br />

של PLANTEX וחברת .AGRONOMIC חברת HADI הציגה<br />

מכונות שתילה לשתילי גוש לירקות.‏ ראה תמונה מס'‏ 16 ו 17.<br />

באירופה,‏ כרגיל , המחירים יקרים יחסית.‏ סביב 2 יורו לק"ג תוצרת<br />

טריה.‏ ראה תמונה מס'‏ 18.<br />

ביגוד – רוב החברות לציוד וטרקטורים הגדולות הציגו מגוון<br />

ביגוד כולל ליום יום ולא רק לעבודה תחת המותג שלהם וחלקם זכו<br />

לתשומת לב רבה.‏ כמובן לצידן יצרני ביגוד עבודה.‏<br />

נוספות<br />

אנרגיה סולארית – כל המבנים החקלאים כולל בתי גידול,‏ סככות<br />

ובתי אריזה מיועדים לפנלים אלו עם שיפוע של כ 30° לכיוון דרום.‏<br />

בגרמניה מסובסד החשמל הירוק מפנלים וולטים ונרכש בכ €0.8.<br />

ראה תמונה מס'‏ 19<br />

סיכום<br />

היכולת להביא לצמצום למינימום הכרחי בידיים עובדות,‏ מתאפשרת<br />

בעיקר כתוצאה מהשקעות בטכנולוגיות חדשות,‏ בעיקר במיכון מתקדם<br />

בכל הענפים ובכלים בעלי הספק משופר.‏ החידושים בתחום זה,‏ אני<br />

מאמין,‏ יזכו לקידום ויישום בקרוב בארץ,‏ בעיקר מערכות קלטור<br />

מבוקרות,‏ מזרעות משולבות ומדויקות וטרטורים בעלי מערכות<br />

מיוחדות.‏<br />

היבט חזק לחסכון באנרגיה וכל היצרנים הדגישו היבטים אלו.‏<br />

בזכות הסיור יכולתי לראות ולהתרשם מהמצאי הטכנולוגי והפתרונות<br />

בשטח,‏ הניתנים להתאמה וליישום בתנאי מדינת ישראל.‏<br />

תודות:‏ לשה"מ ומשרד החקלאות על התמיכה במימון הנסיעה<br />

ואשתי על התמיכה הכספית והמוראלית.‏<br />

* ‏"חידושים שזכו בפרסים בתערוכת ,"DLG ניר ותלם,‏ גיליון<br />

מס'‏ 20, דצמבר <strong>2009</strong><br />

65<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

עובדי שה"מ עובדי משרד החקלאות נציגי חקלאים ועדות חקלאיות מועצות אזוריות<br />

כנס בנושא:‏<br />

מי התפלה בחקלאות<br />

הננו מתכבדים להזמינכם לכנס בנושא<br />

‏"מי התפלה”‏<br />

שיתקיים ביום רביעי,‏ יז’‏ באדר תש”ע - 03.03.10,<br />

באולם ההרצאות ע”ש כהן,‏ מכון וולקני<br />

התכנסות<br />

09:00-08:30 דברי פתיחה - חנן בזק,‏ מנהל שה"מ<br />

09:15-09:00 דברי ברכה - יוסי ישי,‏ מנכ”ל משרד החקלאות<br />

09:15-09:30 מדיניות התפלה בישראל – פרופ’‏ אורי שני,‏ ראש רשות המים<br />

10:00-09:30 שיטות התפלת מים - פרופ’‏ רפי סמיט,‏ טכניון<br />

10:00-10:30 א.‏ תקנות האיכות למים מותפלים והמשמעות לבריאות האדם ולחקלאות<br />

10:30-11:15 ב.‏ השפעת מי ההתפלה על איכות מי הקולחים העתידיים - פרופ’‏ אורי להב,‏ טכניון<br />

11:15-11:50 הפסקה<br />

השפעת איכות המים על יעילות הדברה - פרופ’‏ ברוך רובין,‏ פקולטה לחקלאות<br />

11:50-12:20 השפעת איכות המים על יעילות חומרים הורמונליים - ד"ר יוסי גרינברג,‏ שה"מ<br />

12:20-12:40 השפעת איכות המים על ביצועי העופות - דר’‏ ישראל יוסלביץ,‏ שה"מ<br />

12:40-13:00 שינויים בהזנה והשקיה בעקבות שימוש במים מותפלים - ד"ר אורי ירמיהו,‏ חוות גילת ‏)וולקני(‏<br />

12:40-13:00 ממשק דישון מותאם למי התפלה - יורם איזנשטדט,‏ שה"מ<br />

13:00-13:30 קליטת מים באיכות מים משתנה בכניסה לראש השקיה - אלישע קניג,‏ שה"מ<br />

13:30-13:50 תמונת מצב,‏ מבוא לבטיחות וגיהות בעבודה בחקלאות והדרך להגברת המודעות -<br />

13:50-14:05 אריה כרנדש,‏ ראש מדור הבטיחות במרכז החקלאי התאחדות חקלאי ישראל.‏<br />

בברכה,‏<br />

אשר איזנקוט<br />

שירות שדה,‏ שה"מ<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

66

תנועת מכונה נגררת<br />

וגרור חקלאי*‏<br />

‏*הכתבה לצורך ידיעה בלבד.‏ בכל מקרה יש<br />

לנהוג לפי תקנות התעבורה הרשמיות<br />

‏"מכונה נגררת"‏<br />

מכונה בין שהיא מופעלת בכוח מיכני ובין אם<br />

לאו שאינה מיועדת להובלה ושאינה מסוגלת<br />

לנוע בכוח עצמה ומיועדת להיגרר;‏<br />

‏"סייגים לגרירה"‏<br />

אין לגרור מכונה נגררת הפטורה מרישום<br />

ורישוי אלא בטרקטור או ברכב מסחרי<br />

שמשקלו הכולל המותר עולה על 2200 ק"ג<br />

או לפי היתר מאת רשות הרישוי.‏<br />

‏"אורות מכונות ניידות<br />

ומכונות נגררות"‏<br />

אין לגרור מכונה נגררת,‏ אלא אם קבועים<br />

בהן מאחוריהן מצד שמאל מחזירור בצבע<br />

אדום או פנס המפיץ אור אדום הנראה לעין<br />

במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר,‏ וכן<br />

טבלה זוהרת.‏<br />

במידה ורוחב המכונה הוא 210 ס"מ או יותר,‏<br />

יש תורך גם בפנסי רוחב.‏<br />

פטור גרור חקלאי<br />

מחובת רישום ורשיון<br />

1. גרור חקלאי וכן מחזיקו פטורים מחובת<br />

רישום ורשיון רכב אם נתקיימו התנאים הבאים:‏<br />

1.1. משקלו הכולל המותר אינו עלה על 1500<br />

ק"ג,‏ ארכו הכולל לרבות יצול החיבור אינו<br />

עולה על 500 ס"מ,‏ רחבו הכולל אינו עולה<br />

על 220 ס"מ וגבהו הכולל לרבות המטען אינו<br />

עולה על 380 ס"מ;‏<br />

1.2. מתאים לתקן ולתקינה.‏<br />

1.3. הגרור מצויד בנעלי בטחון הקשורות<br />

אליו בשרשראות;‏<br />

‎1.4‎‏.שם בעליו של הגרור ומענו וכן משקלו<br />

הכולל המותר רשומים על דפנו הימנית או<br />

מאחוריו על רקע שחור באותיות וספרות<br />

לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ"מ לפחות<br />

ורחבה 20 מ"מ לפחות.‏<br />

פטור מכונה נגררת מחובת רישום ורשיון<br />

1. בעליה של מכונה נגררת וכן מחזיקה<br />

פטורים מחובת רישום ומחובת רשיון אים<br />

נתקיימו התנאים הבאים:‏<br />

1.1. מתאים לתקן ולתקינה.‏<br />

1.2. המכונה מצוידת בנעלי בטחון הקשורות<br />

אליו בשרשראות;‏<br />

1.3. שם בעליו של המכונה ומענו וכן משקלו<br />

הכולל המותר רשומים על דפנו הימנית או<br />

מאחוריו על רקע שחור באותיות וספרות<br />

לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ"מ לפחות<br />

ורחבה 20 מ"מ לפחות.‏<br />

פטור מכונה נגררת חקלאית<br />

מחובת רישום ורשיון<br />

‎1‎‏.בעלה ומחזיקה של מכונה נגררת חקלאית<br />

‏)להלן בתקנה משנה זו-מכונה חקלאית(‏<br />

שמשקלה הכולל המותר מ-‏‎1001‎ ק"ג עד<br />

3000 ק"ג,‏ פטורים מחובת רישום ומחובת<br />

רשיון רכב אם נתקיימו בה תנאים אלה:‏<br />

1.1. מתאים לתקן ולתקינה.‏<br />

1.2. המכונה מצוידת בנעלי בטחון הקשורות<br />

אליו בשרשראות;‏<br />

1.3. שם בעליו של המכונה ומענו וכן משקלו<br />

הכולל המותר רשומים על דפנו הימנית או<br />

מאחוריו על רקע שחור באותיות וספרות<br />

לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ"מ לפחות<br />

ורחבה 20 מ"מ לפחות.‏<br />

גרירת מכונה חקלאית<br />

1. מכונה חקלאית שמשקלה הכולל המותר<br />

מ-‏‎1001‎ ק"ג עד 2000 ק"ג תיגרר על ידי<br />

טרקטור שמשקלו העצמי מ-‏‎2301‎ ק"ג ויותר<br />

‏)קבוצה 3 בסיווג שקבעה רשות הרישוי(;‏<br />

2. מכונה חקלאית שמשקלה הכולל המותר<br />

מ-‏‎2001‎ ק"ג עד 3000 ק"ג תיגרר על ידי<br />

טרקטור שמשקלו העצמי מ-‏‎3021‎ ויותר<br />

‏)קבוצה 4 בסיווג שקבעה רשות הרישוי(;‏<br />

3. עלה רוחב המכונה החקלאית על 250 ס"מ<br />

תישא בחזיתה שלט בגודל X125 35 ס"מ<br />

שעליו כתוב ‏"זהירות רכב רחב",‏ ובזמן תאורה<br />

יותקנו בה פנסי רוחב ותאורה היקפית.‏<br />

4. עלה רוחב המכונה החקלאית על 340 ס"מ<br />

יש לנהוג כבסעיף 3, ובנוסף לכך נידרש ליווי<br />

של רכב אחד לפחות,‏ שיסע לפניה בדרך<br />

דו סטרית ואחריה בדרך חד סטרית,‏ והיתר<br />

מקצין משטרה.‏<br />

5. עלה גובה המכונה החקלאית על 400 ס"מ<br />

ועד 480 ס"מ,‏ תנוע בדרכים בכפוף לתמרורים<br />

אך לא בדרכים ובקטעי הדרך שפרסם המפקח<br />

עת התעבורה.‏<br />

6. עלה גובה המכונה החקלאית על 480 ס"מ,‏<br />

יש צורך בהיתר של קצין משטרה.‏<br />

7. חל איסור לגרירת מכונה חקלאית בדרכים<br />

שנאסרה בהן התנועה בהודעה שהודיע המפקח<br />

על התעבורה ברשומות;‏<br />

‎8‎‏.אורך הטרקטור הגורר והמכונה החקלאית<br />

ביחד לא יעלה על 15.50 מטר.‏ חריגה ממידות<br />

אלה מחייבת אישור קצין משטרה;‏<br />

9. קצין משטרה רשאי להתיר באישור בכתב<br />

ובתנאים שיקבע תנועת מכונה חקלאית<br />

שמשקלה או מידתה מהאמור לעיל.‏<br />

10. במכונה החקלאית יהיו מחווני כיוון<br />

ואורות בלימה שיופעלו מהטרקטור הגורר,‏<br />

הם יהיו ניידים וניתנים להסבה על נקלה;‏<br />

11. המכונה החקלאית כשירה ורשאית<br />

לתנועה כאשר בידי הנוהג בטרקטור הגורר<br />

אישור ממוסך מורשה או ממעבדה מוסמכת<br />

כי המכונה החקלאית נבדקה בשנה האחרונה<br />

וכי היא כשירה לתנועה.‏<br />

67<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

מדור המיכון<br />

רכב תפעולי*‏<br />

סימן י"ג‎1‎‏:‏<br />

‏*הכתבה לצורך ידיעה בלבד.‏ בכל מקרה יש<br />

לנהוג לפי תקנות התעבורה הרשמיות<br />

95 א.‏ הגדרות בסימן זה<br />

‏“איזור רכב תפעולי"‏ - איזור שבו מופעל רכב<br />

תפעולי ואשר בכניסה אליו וביציאה ממנו<br />

הוצב,‏ באישורה של רשות התימרור המקומית,‏<br />

תמרור א-‏‎43‎ האחד מציין כניסה לאיזור רכב<br />

תפעולי והאחר מציין את היציאה ממנו;‏<br />

‏“מפקח על רכב תפעולי"‏ - מי שרשות<br />

הרישוי מינתה בכתב,‏ להיות מפקח על רכב<br />

תפעולי;‏<br />

‏“רכב תפעולי"‏ - רכב כמשמעותו בפקודה<br />

למעט רכב פרטי ורכב ציבורי,‏ בין אם מותקן<br />

עליו ציוד דרך קבע ובין אם לאו,‏ בין אם הוא<br />

מוביל מטען ובין אם הוא מסיע נוסעים,‏ אשר<br />

ניתן היתר להפעלתו,‏ לפי סימן זה,‏ באיזור<br />

רכב תפעולי.‏<br />

95 ב.‏ פטור מחובת רישום<br />

ורישוי<br />

רכב תפעולי פטור מחובת רישום על פי<br />

הפקודה.‏<br />

95 ג.‏ היתר לרכב תפעולי<br />

‏)א(‏ המפקח על רכב תפעולי רשאי לתת היתר<br />

להפעלת רכב תפעולי שתוקפו לא יעלה על<br />

שנה אחת ובתנאי שהרכב התפעולי נבדק על<br />

ידו ונמצא כשיר לתנועה או להפעלה.‏<br />

‏)ב(‏ המפקח על רכב תפעולי רשאי לבטל,‏<br />

לשנות או להתלות כל היתר שנתן לפי סימן<br />

זה לפני תום תוקפו אם נתברר לו שבעליו,‏<br />

מחזיקו,‏ מפעילו,‏ או נהגו של הרכב התפעולי<br />

לא ציית להוראותיו.‏<br />

95 ד.‏ נהיגת רכב תפעולי<br />

לא ינהג אדם רכב תפעולי,‏ לא ישתמש בו<br />

ולא יפעיל אותו אלא באיזור רכב תפעולי<br />

ובלבד שנתקיימו כל אלה:‏<br />

)1( ניתן לגבי הרכב התפעולי,‏ לפי סוגו,‏<br />

היתר להפעלתו מאת המפקח על רכב תפעולי<br />

ובהתאם לתנאים שבהיתר;‏<br />

)2( בידי נוהג או מפעיל הרכב התפעולי רשיון<br />

נהיגה מתאים לסוג הרכב הנהוג או המופעל<br />

על ידו או היתר לנהיגתו שניתן מאת המפקח<br />

על רכב תפעולי;‏<br />

)3( לגבי הרכב התפעולי ניתנה תעודת ביטוח<br />

בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי ‏)נוסח<br />

חדש(,‏ התש"ל-‏‎1970‎‏.‏<br />

95 ה.‏ סמכויות המפקח על רכב<br />

תפעולי ותפקידיו<br />

‏)א(‏ המפקח על רכב תפעולי יקבע לגבי הרכב<br />

התפעולי את כל אלה:‏<br />

)1( משקלו הכולל המותר של הרכב<br />

התפעולי;‏<br />

)2( ייעודו של הרכב התפעולי,‏ לרבות גרירת<br />

גרורים והסעת נוסעים;‏<br />

)3( מספר הגרורים שיוכל לגרור ויחס משקל<br />

כולל מותר שבין הגורר לבין הגרורים;‏<br />

)4( מספר הנוסעים שיוסעו והתנאים<br />

להסעתם;‏<br />

)5( מספר זיהוי על הרכב התפעולי ואופן<br />

רישומו על הרכב;‏<br />

)6( אופן רישומם של המשקל הכולל של<br />

הרכב ושל המשקל המירבי הכולל שהוא<br />

רשאי לגרור;‏<br />

)7( אמצעי הבטיחות ככל שימצא לנכון,‏<br />

כגון שרשרות בטחון,‏ נעלי בטחון,‏ מחזירי<br />

אור,‏ תאורה וכיוצא באלה שיש להתקינם<br />

ברכב התפעולי;‏<br />

)8( מהירות הנסיעה המירבית של הרכב<br />

התפעולי,‏ לסוגיו ולתכונותיו,‏ בהתאם לתנאי<br />

השטח,‏ שעות ההפעלה,‏ תנאי התאורה,‏<br />

עומס התנועה והולכי הרגל שבאיזור רכב<br />

תפעולי;‏<br />

)9( מסלולי נסיעה ותמרורים להבטחת התנועה<br />

באיזור רכב תפעולי ככל שיראה לנחוץ.‏<br />

‏)ב(‏ המפקח על רכב תפעולי רשאי להוסיף על<br />

הדרישות המפורטות בתקנת משנה ‏)א(‏ לפי<br />

שיקול דעתו נחוץ הדבר לבטיחות התנועה<br />

באזור הרכב התפעולי או להורות על הפסקת<br />

השימוש בו.‏<br />

‏)ג(‏ המפקח על רכב תפעולי ינהל כרטיס מעקב<br />

לכל רכב תפעולי שהוא נתן לגביו היתר,‏ ובו<br />

יצוינו פרטי הרכב,‏ לרבות הפרטים המנויים<br />

בתקנת משנה ‏)א(,‏ לפי הענין,‏ וכן התאריכים<br />

שבהם נערכה ביקורת תקופתית ברכב,‏ תיקונים<br />

בו וכל פרט אחר שיראה לנכון ‏)להלן בסימן<br />

זה-כרטיס המעקב(;‏ כרטיס המעקב יוצג בידי<br />

המפקח על הרכב התפעולי לפי דרישת רשות<br />

הרישוי.‏<br />

95 ו.‏ חובת הציות להוראות<br />

בעלו,‏ מחזיקו,‏ מפעילו ונהגו של רכב תפעולי<br />

יקיים כל הוראה שנתן לו המפקח על רכב<br />

תפעולי לגבי הפעלתו של הרכב התפעולי.‏<br />

95 ז.‏ פטור<br />

הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על<br />

רכב תפעולי ועל נהגו או מפעילו,‏ ובלבד<br />

שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים<br />

לבטיחות התנועה ולמניעת כל סיכון או<br />

פגיעה כפי שקבע המפקח על רכב תפעולי:‏<br />

‎9‎‏)א(,‏ ‎21‎‏)ב(‏ )1( ו-)‏‎3‎‏(,‏ ‎40‎‏)א(,‏ 45)2(, 44, 43,<br />

‏-‏‎47‎לגבי עקיפת רכב תפעולי אחר,‏ ‎48‎‏)ב(‏<br />

ו-‏‎58‎‏)א(‏ ובלבד שהנהג או המפעיל נקט כל<br />

אמצעי הזהירות כדי להודיע לעובר דרך אחר<br />

על כוונותיו,‏ ,)1(71 ,70 ,)3(72 )8( ו-)‏‎10‎‏(,‏<br />

‎74‎‏)ב(,‏ ‎85‎א,‏ 85, 75, ‎90‎‏)א(‏ 88, ו-)ד(,‏ ‎91‎‏)ה(‏<br />

ו-)ו(,‏ ‎92‎‏)ג(,‏ 105 ,104 ,101 ,97 ו-‏‎106‎‏.‏<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

68

logo

products

Resources

Company

Terms of service
Privacy policy
Cookie policy
Cookie settings
Imprint
Change language
Made with love in Switzerland
© 2024 Yumpu.com all rights reserved

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!