×רק××ר ××©× × 2009 - ×ר××× ×¢×××× ×פ×××
×רק××ר ××©× × 2009 - ×ר××× ×¢×××× ×פ×××
×רק××ר ××©× × 2009 - ×ר××× ×¢×××× ×פ×××
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
מיכון והנדסה |<br />
מחקר ופיתוח<br />
פיתוח מכונה<br />
לשתילת ירקות קיץ<br />
באדמות רטובות<br />
נ. שמיר, ב. ציון, א. וויסבלום, ב. רונן, ר. ברנשטיין, ק. אוהליאב<br />
המכון להנדסה חקלאית, מנהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני<br />
מבוא<br />
שתילת ירקות באדמות רטובות בישראל בחודשי הקיץ, היא כמעט<br />
מחויבת המציאות כתנאי לקליטה טובה ומהירה של שתילים באדמה.<br />
באווירה החמה של חודשי הקיץ, השהייה בזמינות מים לשתילים מיד<br />
לאחר השתילה, עלולה לגרום לעקת שתילה )ליאור וחובריו, 1997(<br />
שתוצאותיה עיכוב גדילה ואף קמילה. אין נתונים מדויקים רשמיים<br />
על היקף השתילה באדמות רטובות בישראל. ההערכה הרווחת היא<br />
ש 50-100 אלף דונם נשתלים ביד באדמות רטובות, מתוך למעלה<br />
מ 700 אלף דונם ירקות )שנתון סטטיסטי לישראל, <strong>2009</strong>(. השתילה<br />
באדמה רטובה נעשית ביד מכיוון שאין, ככל הידוע לנו, פתרונות<br />
מכאניים טובים בתחום זה. שתילה ידנית הינה פעולה קשה במיוחד<br />
בגלל הצורך בתנוחת גוף כפוף במשך שעות רבות בכדי לנעוץ את<br />
השתילים באדמה )תמונה 1(. סביר להניח כי אם יימצא פתרון ממוכן<br />
לשתילה באדמה רטובה, יעדיפו רוב החקלאים לשתול ברטוב בשיטה<br />
כזו )גם אלו השותלים באופן ממוכן באדמה יבשה( בזכות החיסכון<br />
בעבודת ידיים, שיפור תנאי הקליטה של השתילים ובגלל שיפור הדיוק<br />
במרווח שבין השתילים. המודעות בצורך לשתול ברטוב באקלים חם,<br />
דחפה מספר חקלאים לפתרונות מאולתרים כגון גרירת מיכל מים גדול<br />
אחרי מכונת שתילה והרטבת האדמה מיד לאחר השתילה או גרירת<br />
צינורות השקיה. פתרונות אלה מסורבלים מאוד ואינם נפוצים.<br />
מכונות שתילה באדמות יבשות קיימות שנים רבות. פיתוחן החל<br />
כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת. אחד הראשונים שעסק בנושא<br />
היה ד"ר שמחה בלאס אשר פיתח בגרמניה מכונת שתילה לחיטה בשנים<br />
1921 - 1930 )ומאוחר יותר פיתח את הטפטפת; זאב ענר, 1999(.<br />
הפיתוח הצליח ונבנו מספר מכונות שנמכרו למגדלים אבל ההמצאה<br />
לא אומצה על-ידי מגדלים מסיבות כלכליות. לאחר מלחמת העולם<br />
השנייה פיתחו יצרנים במערב אירופה מכונות שתילה מסוגים שונים<br />
אשר שתלו באדמות יבשות ואף לחות אבל לא ברטובות. השימוש<br />
בהן נפוץ בעיקר במדינות אירופה המערבית בגלל עלות גבוהה של<br />
עבודת ידיים. בשלשת העשורים האחרונים קיבל הנושא תנופת<br />
מחקר ופיתוח בכל רחבי העולם de( Suggs, ;1979 Branch, ;1986<br />
Groot, 1986; Kutz et al. 1986; Suggs et al., 1986; Brewere,<br />
al., 2002 ))1987; Wang and Chang, 1988; Durner et במקביל<br />
להתפתחות ייצור מגשי שתילי דפוס )המכונים גם שתילי גוש( בעלי<br />
יכולת הישרדות גבוהה יותר משתילים חשופי שורש and( Wang<br />
al., 2002 .)Chang, 1988; Durner et מכונות שתילה המוזנות<br />
שתילים ביד משמשות בשני אופני שתילה, בתוך חריץ או בחורים.<br />
שתילה בחריץ נעשית ע"י שחרור מכאני של שתילים לתוך החריץ<br />
שנפתח באדמה על-ידי מנגנון פליחה וזוג גלגלים אלכסונים שמכסים<br />
את השתיל באדמה ומהדקים אותה. מכונות שתילה בחורים משמשות,<br />
בדרך כלל, לשתילה בשטח המכוסה יריעות פלסטיק. השתילים מוצבים<br />
בתוך חורים הנעשים ע"י קונוס חלול בו מצוי השתיל. הקונוס חודר<br />
דרך יריעת הפלסטיק אל האדמה, יוצר חור ומשחרר את השתיל לתוכו.<br />
מכונות כאלה משמשות לפעמים גם לשתילה בקרקעות יבשות ללא<br />
כיסוי פלסטיק. בשני אופני השתילה הנ"ל העבודה נעשית באדמה<br />
תחוחה ולא דביקה המאפשרת שתילה רציפה. השתילים מוזנים אל<br />
מנגנון השתילה ביד ע"י עובד, הלוקח חבילת שתילים ממגש המוצב<br />
בקרבתו ומציבם בודדים במנגנונים המובילים אותם אל הקרקע. כדי<br />
לחסוך עובדים, יש מכונות בהן עובד אחד מזין שתילים לשני מנגנוני<br />
שתילה במקביל וכך נדרשים שני עובדים בלבד לשתילת ארבע שורות<br />
בערוגה. במכונות שתילה אוטומטיות לארבע שורות דרוש, בדרך<br />
כלל, עובד אחד המזין את המכונה במגשים עם שתילים. ניסיון מעניין<br />
נעשה בפיתוח מכונת שתילה אוטומטית לשתילים הגדלים במגשים<br />
אשר הדבק שבין שורות השתילים של המגש מתמוסס ומאפשר<br />
הפיכת מגש דו-מימדי לשורה חד-ממדית של שתילים הנשתלים<br />
ברצף בקצב של כ 100 שתילים בדקה )1986 al., .)Suggs et בשנות<br />
השמונים והתשעים נעשו בארץ ניסיונות שונים לפתח מכונת שתילה<br />
אוטומטית. אחד מהניסיונות לשתילה אוטומטית ממגשי "חישתיל"<br />
| 40 ניר ותלם | גליון מס' | 22 מרץ - אפריל 2010