טרקטור השנה 2009 - ארגון עובדי הפלחה
24.12.2014 • Views
Share Embed Flag

טרקטור השנה 2009 - ארגון עובדי הפלחה

טרקטור השנה 2009 - ארגון עובדי הפלחה

טרקטור השנה 2009 - ארגון עובדי הפלחה

SHOW MORE
SHOW LESS
ePAPER READ
DOWNLOAD ePAPER
falcha.co.il

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

START NOW

טרקטור<br />

השנה <strong>2009</strong><br />

מסדרת המטעים טרקטור<br />

אופייני 150 ס“מ רוחב<br />

מנוע 78-97 כ“ס הספק<br />

אופייני 3000 ק“ג משקל<br />

מכבש מקצץ לחבילות מרובעות.‏<br />

גודל חבילה 80x90/90x120 אורך חבילה עד 250 ס“מ.‏<br />

טרקטור לכל סוגי העיבודים.‏ רוחב אופייני 250 ס“מ<br />

הספק מנוע 167-213 כ“ס משקל אופייני 6850 ק“ג<br />

טרקטור לעבודה כללי רוחב אופייני 190 ס“מ<br />

הספק מנוע 80-95 כ“ס משקל אופייני 3500 ק“ג

טרקטור לעיבודי יסוד.‏ רוחב אופייני 250 ס“מ<br />

הספק מנוע 218-325 כ“ס.‏ משקל אופייני 9500 ק“ג<br />

טרקטור לכל סוגי העיבודים.‏ רוחב אופייני 230 ס“מ<br />

הספק מנוע 125-155 כ“ס.‏ משקל אופייני 5030 ק“ג<br />

NH double01_01/09<br />

הספק מנוע 258-405 כ“ס<br />

קומביין ירק<br />

הספק מנוע 395-768 כ“ס<br />

מקצרת ירק עם שולחן צלחות או סכינים<br />

הספק מנוע 126-226 כ“ס<br />

לפרטים נוספים אנא פנו אל:‏ מזכירות שיווק 04-8471222 04-8471226,<br />

נציגנו בשטח - בני שורגי - מכירות צפון ומרכז 050-8485015<br />

מרדכי איובי - מכירות דרום 050-8485014<br />

מחלקת שירות - מפרץ חיפה 04-8471267/250<br />

מחלקת טכנית - מפרץ חיפה 04-8471247/288<br />

מחלקת חלקי חילוף צפון,‏ מפרץ חיפה - 04-8471272, טארק 050-7769259<br />

מחלקת חלקי חילוף מרכז ודרום,‏ חולון - 03-5579683, דני 050-8485112

מיכון והנדסה |<br />

מדור המיכון<br />

על<br />

הפרק<br />

נחום הלפגוט<br />

בכנס ארגון עובדי הפלחה שנערך במסגרת<br />

תערוכת אגרו-משוב,‏ בינואר האחרון,‏ הכריז<br />

בכיר אורחנו,‏ שהעשור הקרוב יהיה עשור<br />

המיכון החקלאי,‏ עשור שבו יושם דגש על<br />

פיתוח מיכון כתחליף לידיים עובדות ומיכון<br />

לשימור הקרקע.‏ להבנתי,‏ לשימור הקרקע יש<br />

יותר מפן אחד:‏ ראשית,‏ שימור הקרקע,‏ פשוטו<br />

כמשמעו ושנית שמירה על קרקעות המדינה.‏<br />

ויש על מה לשמור!‏<br />

אילו משאבים ואמצעים עומדים לרשות<br />

המשימה הזו‏<br />

משרד החקלאות מתגאה שבסה"כ ישראל<br />

מסבסדת את החקלאות בכ-‏‎7%‎‏,‏ שזה<br />

כשלעצמו עומד בתקני .OECD להבנתי,‏<br />

מענקים לרכישת ציוד כלולים בסעיף סבסוד.‏<br />

האם המענקים לציוד ילכו וירדו,‏ או שהכספים<br />

המיועדים למענקי המיכון מוגדרים בעיקרם<br />

למיכון המחליף ידיים עובדות ולמיכון שמירת<br />

סחף קרקעות‏<br />

ענף גידולי השדה בשטח הפתוח,‏ המגדל 1.7<br />

מיליון דונם בשנה,‏ לא זוכה לתשומת הלב<br />

הראויה ביחס לגודלו וחשיבותו.‏ האם ציונות<br />

זה כל מה שקיים מעבר לקו הירוק‏ האם בעת<br />

ששומרים על האופק אפשר להזניח את הבית‏<br />

איך בדיוק מתכננים ליישם את התכנית למיכון<br />

מחליף ידיים בנשימה אחת עם גימוד הדרכת<br />

המיכון החקלאי וכאשר ההדרכה למיכון<br />

בשטח הפתוח היא בשלבי התאיידות‏<br />

לא ראינו עבודת מטה מוגדרת ולא מינוי צוותי<br />

חשיבה או יעדים מוגדרים ולוחות זמנים.‏ שמענו<br />

גם שמענו על הצהרות וכוונות טובות.‏<br />

ב-‏‎15‎ השנים האחרונות הצליחו לאייד מערכת<br />

הדרכת מיכון מהמפוארות בעולם,‏ לואקום<br />

כמעט מוחלט.‏ אם אנחנו לא נתעשת,‏ התחליף<br />

יהיה שחיקה ברווחיות והתפרקות מנכסים.‏<br />

נקווה שזו לא כוונת המשורר וגם אם זו לא<br />

הכוונה,‏ זו תהיה התוצאה.‏<br />

<br />

www.falcha.co.il ,email: falcha@cotton.co.il<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

x<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

x<br />

____________<br />

____________________ _____________________ _____________________<br />

___________<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

32

מיכון והנדסה |<br />

הדרכה<br />

הגנה על צינור הידראולי<br />

ש.ש.‏ מעובד ממקורות חו”ל<br />

כולם מכירים את האמרה:‏ ‏“עדיף למנוע<br />

את התקלה,‏ מאשר לתקן אותה"‏ אבל רבים לא<br />

זוכרים אותה בזמן,‏ או פשוט מתעלמים ממנה.‏<br />

בימינו,‏ כאשר לחצי העבודה של המערכות<br />

ההידראוליות,‏ גבוהים מאוד,‏ המאמצים על<br />

המערכות גדולים מבעבר ומחיר ההשבתה<br />

והחלפים ‏“בשמים",‏ כדאי לשוב ולהזכר<br />

באמרה ולהתקין את ההגנה מראש,‏ במקום<br />

להקלע לבעיה ולתקן אותה בדיוק באמצע<br />

המשימה הכי בוערת.‏<br />

כאשר מתכננים מערכת,‏ או מתחזקים<br />

אותה,‏ חשוב לזכור כמה כללים חשובים:‏<br />

להשתמש רק בצינורות מדרגת לחץ<br />

מתאימה,‏ שמותאמים לנוזל ההידראולי ובעלי<br />

קוטר פנימי נכון ‏)כאן הגודל כן קובע(.‏<br />

לנתב נכון את הצנרת הקשיחה והגמישה<br />

לקבע אותה במקומות שלא נדרשת<br />

תנועה<br />

לתת לה חיפוי ואמצעי הגנה בפני שפשוף<br />

וחום רב.‏<br />

ניתוב נכון וקיבוע,‏ שימנעו שפשוף בין<br />

הצינורות,‏ או בינם למתכת חשוב מאוד.‏ גם<br />

מניעת המגע של הצינור עם חלקים חמים<br />

במיוחד,‏ שכרה בצידה.‏ אם אין ברירה ועל<br />

הצינור להיות סמוך למפלט,‏ חייבים להגן<br />

עליו בעטיפה מבדדת מתאימה.‏<br />

אסור לפתל את הצינור.‏ הפיתול מחליש<br />

מאוד את הצינור מבחינה מכנית ומקטין את<br />

גמישותו.‏ בדיקות הנדסיות הראו,‏ שפיתול של<br />

7 מעלות בלבד,‏ מקצר את ‏“חיי"‏ הצינור עד<br />

90%. זו הסיבה לכך שבעת ההידוק,‏ מומלץ<br />

להשתמש בשני מפתחות.‏<br />

כאשר הצינור חייב להיות בעל כיפוף,‏<br />

חשוב שלא יעלה על זה שמומלץ על ידי<br />

היצרן שלו.‏ ככלל אצבע,‏ קשת רחבה,‏ תמיד<br />

עדיפה ‏)גם כאן הגודל כן קובע(.‏<br />

קשת רחבה<br />

שפשוף של צינורות זה בזה,‏ או בגוף<br />

המכונה,‏ יגרום לחשיפת שכבת חוטי החיזוק,‏<br />

להחלדתם ומכאן הדרך לפיצוץ כבר קצרה.‏<br />

במקום שאפשר,‏ כדאי לקבע את הצנרת וכאשר<br />

אי אפשר,‏ חשוב לעטוף את הצינורות במגן<br />

מתכתי קפיצי,‏ במגן לולייני מחומר פלסטי<br />

מתאים,‏ או במעטה של אריג פלסטי מיוחד.‏<br />

בעבר הבאנו במדור ‏“מה חדש"‏ את הפיתוח<br />

של חברת GATES שנקרא ,LifrGuard שנועד<br />

להגן מפני סילוני שמן,‏ במקרה שנוצר בצינור<br />

נקב זעיר ‏)תמונה(.‏ אביא כאן עובדה מדהימה,‏<br />

שקשורה בנתז של שמן מחריר קטן בצינור.‏<br />

מדדו ומצאו שמהירות הסילון ליד המוצא,‏<br />

| 34 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010

מגינים לצינורות<br />

שרוול אריג ניילון<br />

לולין פלסטי שטוח קפיץ פלדה<br />

מגיעה עד 180 מטר לשניה.‏ ברור איפוא,‏<br />

איזו עצמה ויכולת יש לו,‏ לחדור דרך ביגוד<br />

ורקמות ולגרום לדלקות חמורות.‏<br />

צינורות גמישים מתארכים עד 2%<br />

ומתקצרים עד 4% במחזורי לחץ.‏ את זה<br />

חייבים לקחת בחשבון,‏ כאשר קטע גמיש<br />

וישר,‏ מחבר בין שתי נקודות קבועות.‏ במקרה<br />

כזה,‏ מוטב לקחת צינור יותר ארוך ולהתקין<br />

אותו עם לולאה.‏ מאידך,‏ אסור להגזים באורך<br />

צינורות,‏ היות ומפל הלחץ,‏ הוא ביחס ישר<br />

לאורך הצנרת.‏<br />

הקפדה על כללים אלה,‏ תחזיר את<br />

ההשקעה פי כמה וכמה,‏ בהארכת משך<br />

השירות של הצנרת,‏ במניעת תקלות ואבדן<br />

של שמן יקר.‏<br />

קיבוע צינורות<br />

שרוול הגנה של Gates<br />

35<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

הדרכה<br />

שסתומי בקרת זרימה<br />

עם קיזוז ללחץ<br />

שלמה ש.‏ ממקורות חו"ל<br />

על שיעור הזרימה של נוזל כלשהו,‏ אפשר<br />

לשלוט בעזרת גודל המעבר.‏ אפשרות זו<br />

טובה,‏ רק כל עוד הלחץ וצמיגות הנוזל אינם<br />

משתנים.‏ אם למשל הנוזל ייעשה יותר דליל,‏<br />

יעבור יותר נוזל את המעבר באותו פרק זמן.‏<br />

על כך מבוסס המכשיר למדידת צמיגות,‏ אשר<br />

מודד אותה לפי כמות הנוזל,‏ שטפטף דרך חור<br />

תקני,‏ בפרק זמן קצוב.‏ שיעור הזרימה של<br />

הנוזל גם יגדל,‏ או יקטן,‏ ביחס ישר לשינוי<br />

בלחץ.‏ כדי לשמור על שיעור זרימה קבוע,‏<br />

ללא תלות בלחץ,‏ תוכננו השסתומים,‏ שבהם<br />

נדון כאן.‏<br />

איור 1, מציג את אותו שסתום בשתי<br />

צורות,‏ לפי תקן .ISO בצד שמאל כסמל,‏<br />

שרק מראה מה הוא אמור לבצע.‏ הקו החוצה,‏<br />

מבהיר שאפשר לסגור ולפתוח את המעבר.‏<br />

החץ האלכסוני על שתי הקשתות,‏ הוא סמל<br />

מקובל לקוצב,‏ או למעבר מתכוונן ושני מדי<br />

הלחץ,‏ מראים שיש כאן התיחסות ללחצים<br />

לפני ואחרי השסתום.‏<br />

בצד ימין,‏ מתואר אותו שסתום ביתר<br />

פירוט,‏ שמאפשר גם להבין כיצד הוא פועל.‏<br />

המלבן החצוי,‏ מתאר לנו את מוט השסתום,‏<br />

שנע ימינה ושמאלה לפתיחה,‏ או לסגירה<br />

של המעבר.‏ הוא דרוך על ידי קפיץ,‏ שמנסה<br />

לדחוק אותו למצב פתוח,‏ אבל הוא נתון גם<br />

להשפעה של שני לחצים.‏ האחד,‏ שמגיע<br />

מנקודה שלפני הקוצב המתכוונן ופועל עליו<br />

לפתיחה והשני,‏ שמגיע מנקודה שאחרי הקוצב<br />

המתכוונן ומנסה לסגור אותו.‏ אם למשל,‏ יעלה<br />

הלחץ מעל לקוצב,‏ מה שעלול להגדיל את<br />

הזרימה,‏ השמן שבמעבר החישה יפעל לדחוק<br />

את השסתום לסגירה חלקית,‏ אשר כמובן<br />

תקטין את שיעור הזרימה.‏ התוצאה של כל<br />

אלה,‏ תהיה זרימה בשיעור קבוע )Q(.<br />

שני המעברים לחישת הלחץ,‏ מאפשרים<br />

לשסתום ‏"להאזין"‏ ללחץ המבוא וללחץ<br />

המוצא ובהתאם להם,‏ להמצא בנקודה שבה<br />

הזרימה דרכו,‏ תתאים לדרישה.‏<br />

מבנה השסתום<br />

שסתומים אלה מיוצרים בשתי צורות:‏<br />

איור 2<br />

איור 1<br />

קו<br />

לחישת<br />

מוצא<br />

המקזז<br />

אל<br />

העומס<br />

פתח<br />

חישת העומס<br />

מן<br />

המשאבה<br />

צמיד הקיזוז<br />

מעבר קיצוב<br />

קפיץ Ks<br />

מפורט<br />

מפושט<br />

| 36 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010

כשסתום צמידים מקובל ‏)איור 2(, או כשסתום<br />

‏"תרמיל"‏ ‏)איור 3(. אם נסתכל באיור 2, נראה<br />

את קפיץ הקיזוז,‏ שפועל על מוט הצמידים<br />

לפתיחת המעבר ואת קו החישה,‏ שבא מקו<br />

העומס ומתגבר את הקפיץ.‏ בצד שמאל נראה<br />

את מוצא החישה לקיזוז,‏ אשר מפנה שמן<br />

להסטת מוט הצמידים ימינה,‏ כלומר להקטנת<br />

המעבר.‏<br />

איור 3, מראה כיצד אותה משימה נעשית<br />

במבנה אחר.‏ מבנה השסתום מבוסס על גליל<br />

חלול ‏)אדום(,‏ בתוך שרוול התרמיל ‏)ירוק(.‏<br />

בורג הכוונון מרים דיסקית,‏ אשר לוחצת את<br />

הקפיץ.‏ לגליל,‏ יש אוגן מורחב בחלקו התחתון<br />

ושורת חורים רדיאליים באזור העליון.‏ מול<br />

חורים אלה,‏ מעובדים בשרוול שני חורים<br />

מתאימים.‏ כאשר הגליל נמצא במצבו העליון,‏<br />

החורים בגליל ובשרוול נמצאים בגובה שווה<br />

והזרימה דרכם תהיה מלאה.‏ המרווח שבין<br />

הגליל לשרוול,‏ מצויר כאן גדול מאוד,‏ בהגזמה<br />

לצורך הסבר המבנה.‏<br />

השמן שבא מן המשאבה,‏ נכנס דרך שני<br />

החורים שבשרוול וחורי הגליל,‏ לתוך הגליל<br />

ויוצא כלפי מעלה,‏ דרך הקוצב המסומן ב-‏<br />

,KVPL אל איזור העומס.‏ הלחץ בקו העומס<br />

מוזן בקו חישה,‏ אל חלל הקפיץ שמתחת<br />

לגליל.‏ עם זה,‏ לחץ הקיזוז שלפני הקוצב ,)PC(<br />

מוזן אל צידו העליון של הגליל.‏ הוא דוחף<br />

אותו למטה,‏ כנגד הקפיץ,‏ להקטנת המעבר<br />

דרך החורים.‏ כך שני הלחצים המנוגדים,‏ עם<br />

כוח הקפיץ,‏ פועלים ביחד בצורה אוטומטית,‏<br />

להצבת הגליל בגובה הנכון,‏ אשר יאפשר<br />

לשמן לזרום בשיעור המבוקש.‏<br />

מן<br />

המשאבה<br />

קוצב<br />

קו חישה<br />

פתח<br />

חישת<br />

העומס<br />

אל<br />

העומס<br />

איור 3<br />

בורג כוונון<br />

אמנם עקרונית הכל נראה מושלם,‏ אך<br />

האמת שזה לא בדיוק כך.‏ ראינו כיצד גודל<br />

הזרימה,‏ נשלט על ידי ההפרש בין שני לחצי<br />

החישה,‏ אך הפרש זה עלול,‏ בתנאים קיצוניים,‏<br />

להגיע ליחס של 3:1. מכיון שכך,‏ עלול גם<br />

גודל הזרימה לא יהיה אחיד במדויק וייתכנו בו<br />

שינויים מעלה ומטה.‏ למרות זאת,‏ חשוב לציין<br />

שגם מצב לא מושלם זה,‏ ברוב השימושים<br />

המקובלים,‏ הוא בהחלט מניח את הדעת ועונה<br />

על הצרכים.‏<br />

37<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

בעין בוחנת<br />

בדיקת מאוורר דגם<br />

36" Fan (9fJ9.1a)<br />

תוצרת חברת ,QINGDAO BIG HERDSMAN MACHINERY סין<br />

היבואן:‏ ,AGRIGO LTD ישראל<br />

מאת:‏ א.‏ לוי,‏ ר.‏ בריקמן,‏ ל.‏ רוזנפלד<br />

מבוא<br />

מאווררים מיועדים להחליף את האוויר במבנה ולעורר בו מהירות.‏<br />

בחקלאות משתמשים במאווררים,‏ בבתי גידול מוגנים לגידול צמחים<br />

ובעלי חיים,‏ בעיקר כדי להחליף את האוויר שבתוך המבנים באוויר<br />

טרי.‏ שימושים נוספים בזרם האוויר היוצא מהמאוורר הם:‏ ליצור מזג<br />

אוויר אחיד בתוך המבנים ולשפר את הרגשת הנוחות של בעלי החיים.‏<br />

המאווררים המתאימים ביותר לשימושים אלו הם מהסוג הרדיאלי,‏ בהם<br />

זורם האוויר בכיוון ציר המאוורר.‏ המאווררים הרדיאליים מספקים<br />

כמות אוויר גדולה יחסית בהפרש לחץ נמוך.‏<br />

בישראל קיים שוק גדול של מאווררים רדיאליים מתוצרת מקומית<br />

ומיבוא.‏ הם נבדלים בגודל,‏ בספיקת האוויר,‏ ביעילות ועוד.‏ על פי<br />

מדיניות היבוא של משרד החקלאות נבדק הציוד החקלאי המיובא<br />

ובכלל זה גם מאווררים.‏ עבודה זו מתארת בדיקה של מאוורר רדיאלי<br />

מתוצרת חברת ,QINGDAO BIG HERDSMAN MACHINERY סין דגם<br />

36" (9FJ9.1a .)Fan מטרת הבדיקה - לאפיין את עקום ספיקה-לחץ,‏<br />

צריכת האנרגיה,‏ היעילות ובטיחות ההפעלה של המאוורר.‏<br />

תאור המאוורר<br />

המאוורר הנבדק הינו רדיאלי,‏ בעל שש כנפיים,‏ שמותקנות במרכזו<br />

של כונס בצורת פעמון הנתון במסגרת מרובעת,‏ תמונה 1. המאוורר<br />

מצויד ברשת הגנה,‏ מגן על מערכת ההנעה ותריסים בצד היניקה ורשת<br />

הגנה בצד הסניקה.‏ התריסים מופעלים באמצעות מערכת צנטריפוגלית.‏<br />

כנפי המאוורר עשויות מנירוסטה בעובי 1.0 מ"מ וקוטרן הוא 920<br />

מ"מ.‏ קוטר כונס האוויר 934 מ"מ ועומקו 60 מ"מ.‏ הכנפיים נמצאות<br />

במישור הכונס בצד היניקה ובולטות ממנו כ-‏ 36 מ"מ בצד הסניקה.‏<br />

המאורר מצוייד במנוע חשמלי תלת פאזי דגם ,YZ7134 תוצרת סין<br />

שנתוניו הנומינליים הם:‏ הספק - 0.4 קו"ט,‏ מהירות סיבוב - 1400<br />

סל"ד,‏ זרם - 1.3 אמפר.‏ המנוע מניע את כנפי המאוורר דרך תמסורת<br />

רצועה שמפחיתה את מהירות סיבובן.‏<br />

שיטות וחומרים<br />

בדיקת המאוורר נעשתה לפי התקנים ,210-85 ANSI/AMCA<br />

.ANSI/ASHRAE 51-1985 בשיטה זו ספיקת המאוורר נמדדת<br />

באופן עקיף,‏ ללא תוספת עומס עליו,‏ והיא נעשית בעזרת מתקן בדיקה<br />

מיוחד,‏ תמונה 2. המתקן מורכב מחדר אטום )1(, מאוורר קבוע עם בקר<br />

תמונה .1 מאווררK1‎ 36" FAN (9F)9<br />

| 38 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010

טבלה 1. ביצועי המאוורר בתנאי הפעלה שונים<br />

לחץ סטטי<br />

מ"מ מים<br />

ספיקה<br />

מ‎³‎ לש'‏<br />

כנפיים<br />

סל"ד<br />

הספק<br />

קו"ט<br />

ספיקה יחסית<br />

%<br />

תצרוכת אנרגיה סגולית<br />

ואט ל-‏ 1000 מ‎³‎ לש'‏<br />

יעילות<br />

%<br />

ϕ cos<br />

34.9<br />

23.6<br />

100<br />

0.589<br />

0.70<br />

437<br />

16893<br />

0<br />

38.0<br />

25.9<br />

93.3<br />

0.599<br />

0.70<br />

437<br />

15770<br />

-1<br />

43.0<br />

25.5<br />

81.4<br />

0.591<br />

0.70<br />

437<br />

13748<br />

-2<br />

46.7<br />

27.0<br />

72.6<br />

0.573<br />

0.69<br />

439<br />

12261<br />

-3<br />

62.3<br />

21.4<br />

52.2<br />

0.550<br />

0.68<br />

441<br />

8825<br />

-4<br />

תמונה 2. תרשים סכמאתי של המתקן לבדיקת מאווררים<br />

מהירות לכוונון ספיקת האוויר )2(, צינור להזנת אוויר לחדר האטום<br />

)3(, מיישר אוויר )4( וחלון בו מתקינים את המאוורר הנבדק )5(.<br />

הבדיקה מבוצעת בצורה הבאה:‏ המאוורר הקבוע מופעל ומכניס<br />

אוויר לתוך החדר האטום דרך הצינור והמיישר.‏ המאוורר הנבדק<br />

מופעל ומוציא מתוך החדר את כל האוויר שהכניס המאוורר הקבוע.‏<br />

מתקן הבדיקה הוא מערכת סגורה,‏ כך שבכל תנאי,‏ ספיקת האוויר של<br />

המאוורר הנבדק שווה לספיקת האוויר של המאוורר הקבוע.‏ בעזרת<br />

הבקר מכווננים את ספיקת האוויר של המאוורר הקבוע ומודדים את<br />

הלחץ הסטטי בחדר האטום.‏ כשהלחץ הסטטי שווה לאפס,‏ המאוורר<br />

הנבדק פועל ללא עומס וספיקת האוויר שלו היא מרבית.‏ מכאן<br />

ואילך,‏ מפחיתים בהדרגה את ספיקת האוויר של המאוורר הקבוע עד<br />

שמתקבל בחדר האטום לחץ סטטי שלילי בתחום של 1- עד 5- מ"מ<br />

עומד מים.‏ לחץ סטטי שלילי הולך ועולה,‏ מעלה בשלבים את העומס<br />

על המאוורר הנבדק.‏ בכל רמת לחץ סטטי מודדים את ספיקת האוויר<br />

של המאוורר הקבוע,‏ בתוך הצינור,‏ בעזרת צינור פיטו.‏ מודדים גם<br />

את מספר הסיבובים של ציר המאוורר הנבדק ואת תצרוכת החשמל<br />

שלו.‏ בנוסף מודדים את תנאי האקלים בסביבת המתקן לצורך חישוב<br />

הספיקה ותיקון התוצאות לתנאי אקלים תקניים )20°c ב-‏ 0% לחות<br />

יחסית ולחץ ברומטרי 1013 מיליבר(.‏ זאת כדי שניתן יהיה להשוות<br />

בין תוצאות של מאווררים שנבדקו במועדים שונים.‏<br />

תוצאות<br />

הבדיקה נעשתה במתקן לבדיקת מאווררים של המכון להנדסה<br />

חקלאית בבית דגן,‏ בשעות הבוקר המוקדמות,‏ ללא רוח,‏ כשטמפרטורת<br />

האוויר הייתה 22°c עם לחות יחסית של 75%.<br />

טבלה 1 מראה את תוצאות ביצועי המאוורר בתנאי ההפעלה<br />

השונים.‏ ביצועי מאוורר מוגדרים בעזרת המשתנים הבאים:‏<br />

הלחץ הסטטי בחדר האטום במ"מ עומד מים.‏<br />

ספיקת האוויר ב-‏ m 3 h/ מתוקנת לתנאי אקלים תקניים.‏<br />

מהירות הסיבוב ב-‏ סל"ד של הציר המניע את הכנפיים.‏<br />

ההספק החשמלי ב-‏ Watt שמנוע המאוורר צרך בפועל.‏<br />

- cos φ מקדם ההספק של מנוע המאוורר.‏<br />

ספיקת אוויר יחסית ב-‏ % שמוגדרת כיחס בין ספיקת האוויר<br />

בלחצים שונים לספיקה המרבית.‏<br />

יעילות עבודת המאוורר ב-‏ % שמוגדרת כיחס שבין האנרגיה של<br />

האוויר לבין האנרגיה החשמלית המושקעת.‏<br />

תצרוכת האנרגיה הסגולית ב-‏ ,Watt/1000 m 3 h/ שמחושבת<br />

כיחס שבין צריכת החשמל בפועל לספיקת האוויר בלחץ סטטי ידוע.‏<br />

המשתנה מקל על החקלאי לחשב את עלות ההפעלה של המאוורר<br />

בכל תנאי.‏<br />

סיכום<br />

נבדק מאוורר מתוצרת חברת QINGDAO BIG HERDSMAN<br />

.)Fan (9FJ9.1a סין,‏ דגם "36 ,MACHINERY<br />

ספיקת האוויר המרבית של המאוורר נתקבלה בלחץ סטטי של 0<br />

מ"מ מים והייתה כ-‏ 16,900 מ"ק לשעה עם הספק חשמלי של 0.589<br />

קו"ט.‏ טמפרטורת המנוע הגיעה ל-‏ 44°C אחרי כ-‏ 1 שעות עבודה.‏<br />

ספיקת האוויר של המאוורר הלכה ופחתה עם העלייה בעומס.‏<br />

בעומס מרבי של 4- מ"מ עומד מים,‏ הספיקה הייתה 8,825 מ"ק לשעה<br />

עם הספק חשמלי של 0.55 קו"ט.‏<br />

רשתות ההגנה שמותקנת במאוורר נמצאו מתאימות לדרישות<br />

הבטיחות לפי תקן JUL93( )ANCI/ASAE S493 לאחר הוספת<br />

המגן על מערכת ההנעה בצד היניקה.‏<br />

39<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

מחקר ופיתוח<br />

פיתוח מכונה<br />

לשתילת ירקות קיץ<br />

באדמות רטובות<br />

נ.‏ שמיר,‏ ב.‏ ציון,‏ א.‏ וויסבלום,‏ ב.‏ רונן,‏ ר.‏ ברנשטיין,‏ ק.‏ אוהליאב<br />

המכון להנדסה חקלאית,‏ מנהל המחקר החקלאי,‏ מרכז וולקני<br />

מבוא<br />

שתילת ירקות באדמות רטובות בישראל בחודשי הקיץ,‏ היא כמעט<br />

מחויבת המציאות כתנאי לקליטה טובה ומהירה של שתילים באדמה.‏<br />

באווירה החמה של חודשי הקיץ,‏ השהייה בזמינות מים לשתילים מיד<br />

לאחר השתילה,‏ עלולה לגרום לעקת שתילה ‏)ליאור וחובריו,‏ 1997(<br />

שתוצאותיה עיכוב גדילה ואף קמילה.‏ אין נתונים מדויקים רשמיים<br />

על היקף השתילה באדמות רטובות בישראל.‏ ההערכה הרווחת היא<br />

ש 50-100 אלף דונם נשתלים ביד באדמות רטובות,‏ מתוך למעלה<br />

מ 700 אלף דונם ירקות ‏)שנתון סטטיסטי לישראל,‏ <strong>2009</strong>(. השתילה<br />

באדמה רטובה נעשית ביד מכיוון שאין,‏ ככל הידוע לנו,‏ פתרונות<br />

מכאניים טובים בתחום זה.‏ שתילה ידנית הינה פעולה קשה במיוחד<br />

בגלל הצורך בתנוחת גוף כפוף במשך שעות רבות בכדי לנעוץ את<br />

השתילים באדמה ‏)תמונה 1(. סביר להניח כי אם יימצא פתרון ממוכן<br />

לשתילה באדמה רטובה,‏ יעדיפו רוב החקלאים לשתול ברטוב בשיטה<br />

כזו ‏)גם אלו השותלים באופן ממוכן באדמה יבשה(‏ בזכות החיסכון<br />

בעבודת ידיים,‏ שיפור תנאי הקליטה של השתילים ובגלל שיפור הדיוק<br />

במרווח שבין השתילים.‏ המודעות בצורך לשתול ברטוב באקלים חם,‏<br />

דחפה מספר חקלאים לפתרונות מאולתרים כגון גרירת מיכל מים גדול<br />

אחרי מכונת שתילה והרטבת האדמה מיד לאחר השתילה או גרירת<br />

צינורות השקיה.‏ פתרונות אלה מסורבלים מאוד ואינם נפוצים.‏<br />

מכונות שתילה באדמות יבשות קיימות שנים רבות.‏ פיתוחן החל<br />

כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת.‏ אחד הראשונים שעסק בנושא<br />

היה ד"ר שמחה בלאס אשר פיתח בגרמניה מכונת שתילה לחיטה בשנים<br />

1921 - 1930 ‏)ומאוחר יותר פיתח את הטפטפת;‏ זאב ענר,‏ 1999(.<br />

הפיתוח הצליח ונבנו מספר מכונות שנמכרו למגדלים אבל ההמצאה<br />

לא אומצה על-ידי מגדלים מסיבות כלכליות.‏ לאחר מלחמת העולם<br />

השנייה פיתחו יצרנים במערב אירופה מכונות שתילה מסוגים שונים<br />

אשר שתלו באדמות יבשות ואף לחות אבל לא ברטובות.‏ השימוש<br />

בהן נפוץ בעיקר במדינות אירופה המערבית בגלל עלות גבוהה של<br />

עבודת ידיים.‏ בשלשת העשורים האחרונים קיבל הנושא תנופת<br />

מחקר ופיתוח בכל רחבי העולם de( Suggs, ;1979 Branch, ;1986<br />

Groot, 1986; Kutz et al. 1986; Suggs et al., 1986; Brewere,<br />

al., 2002 ))1987; Wang and Chang, 1988; Durner et במקביל<br />

להתפתחות ייצור מגשי שתילי דפוס ‏)המכונים גם שתילי גוש(‏ בעלי<br />

יכולת הישרדות גבוהה יותר משתילים חשופי שורש and( Wang<br />

al., 2002 .)Chang, 1988; Durner et מכונות שתילה המוזנות<br />

שתילים ביד משמשות בשני אופני שתילה,‏ בתוך חריץ או בחורים.‏<br />

שתילה בחריץ נעשית ע"י שחרור מכאני של שתילים לתוך החריץ<br />

שנפתח באדמה על-ידי מנגנון פליחה וזוג גלגלים אלכסונים שמכסים<br />

את השתיל באדמה ומהדקים אותה.‏ מכונות שתילה בחורים משמשות,‏<br />

בדרך כלל,‏ לשתילה בשטח המכוסה יריעות פלסטיק.‏ השתילים מוצבים<br />

בתוך חורים הנעשים ע"י קונוס חלול בו מצוי השתיל.‏ הקונוס חודר<br />

דרך יריעת הפלסטיק אל האדמה,‏ יוצר חור ומשחרר את השתיל לתוכו.‏<br />

מכונות כאלה משמשות לפעמים גם לשתילה בקרקעות יבשות ללא<br />

כיסוי פלסטיק.‏ בשני אופני השתילה הנ"ל העבודה נעשית באדמה<br />

תחוחה ולא דביקה המאפשרת שתילה רציפה.‏ השתילים מוזנים אל<br />

מנגנון השתילה ביד ע"י עובד,‏ הלוקח חבילת שתילים ממגש המוצב<br />

בקרבתו ומציבם בודדים במנגנונים המובילים אותם אל הקרקע.‏ כדי<br />

לחסוך עובדים,‏ יש מכונות בהן עובד אחד מזין שתילים לשני מנגנוני<br />

שתילה במקביל וכך נדרשים שני עובדים בלבד לשתילת ארבע שורות<br />

בערוגה.‏ במכונות שתילה אוטומטיות לארבע שורות דרוש,‏ בדרך<br />

כלל,‏ עובד אחד המזין את המכונה במגשים עם שתילים.‏ ניסיון מעניין<br />

נעשה בפיתוח מכונת שתילה אוטומטית לשתילים הגדלים במגשים<br />

אשר הדבק שבין שורות השתילים של המגש מתמוסס ומאפשר<br />

הפיכת מגש דו-מימדי לשורה חד-ממדית של שתילים הנשתלים<br />

ברצף בקצב של כ 100 שתילים בדקה )1986 al., .)Suggs et בשנות<br />

השמונים והתשעים נעשו בארץ ניסיונות שונים לפתח מכונת שתילה<br />

אוטומטית.‏ אחד מהניסיונות לשתילה אוטומטית ממגשי ‏"חישתיל"‏<br />

| 40 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010

תמונה מס'‏ 1: שתילה ידנית בקיץ באדמה רטובה<br />

תמונה 3: שורה של חורים קוניים במרווחים שווים שנוצרו על-ידי הדקר.‏<br />

תמונה 2: דקר קוני הסובב סביב צירו וחודר<br />

לקרקע באמצעות מנגנון טלטל<br />

נעשה במכון להנדסה חקלאית ‏)אלפר וחובריו,‏ 1997(. אחת הסיבות<br />

לכך שהמכונה לא הגיעה לידי מימוש מסחרי,‏ הייתה העובדה שאחוז<br />

התאים הריקים משתילים במגשים היה גבוה מדי והמכונה לא ידעה<br />

לזהות חוסר בשתיל ולהשלימו ממקום אחר.‏ כיום ישנם יצרנים רבים<br />

של מכונות שתילה בדגמים שונים ושיטות שתילה שונות,‏ החל ממכונות<br />

השותלות שורה אחת ומוזנות בשתילים באופן ידני,‏ עד למכונות<br />

שתילה אוטומטיות ‏)חברות לדוגמה:‏ Ferrari, Checchi & Magli,<br />

.)Mas למרות התחכום ההנדסי שהושקע בתכנון מכונות רבות אלה,‏<br />

אף אחת מהן אינה מיועדת לשתילה באדמות רטובות,‏ בגלל נטיית<br />

האדמה להדבק למערכות מכאניות הבאות איתה במגע.‏<br />

חקרי עבודה מקדמיים אשר ערכנו,‏ הראו שעובד שותל ביד כ 8000<br />

שתילים ביום עבודה בממוצע.‏ מספר זה הוא גם ממוצע השתילים<br />

בדונם ירקות.‏ לעומת זאת,‏ עובד מיומן שותל בעזרת מכונת שתילה<br />

המיועדת לשתילה באדמות יבשות כ 60-70 שתילים בדקה המסתכמים<br />

ל 33,600 שתילים ביום עבודה של 8 שעות.‏ ממצאים אלה קרובים<br />

לממצאים מדווחים בספרות )1979 )Suggs, ובקטלוגים של חברות<br />

מסחריות.‏ כלומר,‏ ספיקת השתילה הממוכנת גדולה פי 4 מהידנית.‏<br />

במכונות שתילה כאלה,‏ מזינים שתילים ביד אל מערכת מכאנית<br />

המציבה אותם בקרקע במרווחים הרצויים.‏ המדדים המקובלים לאיכות<br />

שתילה הם:‏ הצבת שתילים באדמה ללא פגיעות לחץ בבית השורשים,‏<br />

אחידות במרווחים,‏ זקיפות השתילים וכיסויים כהלכה.‏ על פי מדדים<br />

אלה איכות השתילה הממוכנת טובה משתילה ביד ובנוסף,‏ בשתילה<br />

ממוכנת העובד יושב בנוח,‏ איננו מתעייף יחסית וקצב העבודה כמעט<br />

אחיד במשך יום העבודה.‏ כדי להקטין עוד יותר את התלות בידיים<br />

41<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

מחקר ופיתוח<br />

עובדות פותחו מכונות שתילה אוטומטיות בהן הוכפלו קצבי השתילה ל<br />

130-140 שתילים בדקה לשורה כפי שמדווח בספרות ‏)אלפר וחובריו,‏<br />

1997( וגם בקטלוגים של חברות שונות.‏<br />

פיתוח מכונה לשתילה באדמה רטובה היא משימה קשה בגלל שכל<br />

מגע עם בוץ דביק משבש את תפקוד המערכות המכאניות.‏ עד היום<br />

לא הוקדשו מאמצים רבים לשתילה באדמות רטובות כנראה בגלל<br />

העובדה שברוב ארצות אירופה מזג האוויר בקיץ לא היה ‏)עד השנים<br />

האחרונות(‏ חם כל-כך ואפשר שתילה באדמה יבשה והשקיה מיד לאחר<br />

מכן.‏ הקצב הנדרש ממכונת שתילה באדמה רטובה חייב להיות גדול<br />

כדי שתוכל להחליף שתילה ידנית של עובדים רבים.‏ פילוח הקרקע<br />

בחריץ רציף ‏)הנהוג במכונות שתילה הקיימות(‏ אינו רצוי בגלל פגיעה<br />

ביעילות הריסוס נגד עשבייה המיושם לפני השתילה בפס השתילה וגם<br />

לא כל-כך אפשרי בגלל הידבקות אדמה.‏ הניסיונות המעטים שנעשו<br />

להתגבר על בעיית השתילה באדמה רטובה כללו מכונה שפותחה במכון<br />

להנדסה חקלאית ‏)מרגולין וחובריו,‏ 1988(. במכונה הייתה מערכת של<br />

ארבעה דקרים סובבים סביב צירם שעשו חורים קוניים באדמה רטובה.‏<br />

השתילה בוצעה ידנית על-ידי עובדים שישבו נמוך מעל הקרקע כך<br />

שהציבו באופן ידני שתיל בכל חור.‏ קצב העבודה שנמדד היה כ-‏ 35<br />

שתילים בדקה לעובד.‏ המכונה שימשה בעיקר לשתילת עגבניות<br />

לתעשייה וכשגידולן הצטמצם,‏ פסק השימוש במתקנים אלה.‏ מאז<br />

פיתוח זה לא נעשו ניסיונות נוספים לפתח מערכות לשתילה באדמה<br />

רטובה עד אשר הצורך עלה שוב מהשטח.‏ הפיתוח המדווח במאמר<br />

זה מבוסס על אותה מכונת דקרים ושכלולה ע"י הטלת שתילים לתוך<br />

החורים באופן ממוכן.‏ המטרה שהוצבה הייתה פיתוח מכונת שתילה<br />

שעלותה תהיה סבירה ‏)כ - 100.000 ₪( וספיקת השתילה תהיה 60<br />

שתילים בדקה לשורה.‏<br />

מטרות העבודה<br />

המטרה הכללית של העבודה הייתה לפתח מכונה משולבת אדם<br />

לשתילת ירקות באדמות רטובות מהשקיה בחודשי הקיץ.‏ השגת מטרה<br />

זו נעשתה באמצעות מטרות המשנה הבאות:‏<br />

1( אימוץ שיטת הדקר הסובב ליצירת חורים באדמה רטובה תוך<br />

התאמה לצרכים העדכניים;‏<br />

2( פיתוח מנגנוני הזנת מדויקת של שתילים אל החורים;‏<br />

3( פיתוח מנגנונים המאפשרים שתילה במרווחים שונים בהתאמות<br />

קלות לשימוש;‏<br />

שלבי הפיתוח<br />

עם תחילת העבודה נערכו תצפיות במשק ירקות גדול על פועלים<br />

בעת שתילה ידנית של ירקות באדמה רטובה.‏ הרטבת הערוגות מבוצעת<br />

מספר ימים לפני השתילה בהמטרה וביום השתילה בטפטוף.‏ מאחר<br />

ומחזור גידול של ירקות הוא קצר יחסית,‏ המגדלים שומרים על<br />

מיקום קבוע של הערוגות והשבילים ורב עיבודי הקרקע מבוצעים ע"י<br />

מתחחות ‏)פרט לאירועים מיוחדים בהם העיבוד עמוק יותר(.‏ מרקם<br />

הקרקע בשכבה העליונה אוורירי מאוד ומאפשר שתילה ביד.‏ עובד<br />

מיומן מבצע שתילה ביד אחת תוך עשיית חור,‏ נעיצת השתיל,‏ כיסויו<br />

והידוק האדמה סביבו.‏ שתילה כזו מתבצעת רק כשהאדמה תחוחה.‏<br />

באדמה קשה,‏ יש צורך להשתמש בדקר וקצב השתילה מואט.‏ כל<br />

השתילות הן בשתילים בעלי גוש שורשים קוני.‏ התוצאה שהתקבלה<br />

מחקרי עבודה הייתה שבזמן נתון עובד שותל ביד 22 שתילים בדקה<br />

אך בפועל הקצב איטי יותר-‏‎16‎ שתילים בממוצע לאורך יום עבודה.‏<br />

אלה קצבי הייחוס שהוצבו כיעד לפיתוח מכונת השתילה.‏<br />

בשלב ראשון של פיתוח מכונת השתילה נעשה ניסיון לחקות את<br />

השתילה הידנית,‏ דהיינו לבצע שתילה באדמה רטובה במהלך אחד-‏<br />

יצירת חור,‏ הצבת שתיל בתוכו,‏ כיסוי והידוק בו זמנית.‏ פותח מנגנון<br />

מכאני לשתילה ברטוב ואולם הוא כשל בגלל שתי סיבות:‏ 1( החורים<br />

שנוצרו נסתמו ברגבים שנפלו לתוכם;‏ 2( הפרשי גובה משתנים בין<br />

השביל לבין פני הערוגה יצרו מצב של שתילה בעומק משתנה.‏ הממצאים<br />

הובילו להחלטות תכנוניות הבאות:‏ 1( הפרדה בין מנגנון יצירת חורים<br />

באדמה לבין מנגנון הצבת השתילים בחורים;‏ 2( מנגנון השתילה צריך<br />

להתמודד עם הפרשי גובה משתנים בין השביל לפני הערוגה כדי<br />

שתתקבל שתילה בעומק אחיד.‏ בשלב הבא התמקד הפיתוח במנגנון<br />

יצירת חורים בקרקע ובמנגנון להצבת השתילים בתוך החורים.‏ הפיצול<br />

בין שני המנגנונים דורש מערכת תמסורת לתאום מושלם ביניהם תוך<br />

התחשבות במהירות היחסית לקרקע במרווחי שתילה משתנים.‏ כיוון<br />

שהמנגנונים מפוצלים והצבת השתילים נעשית לאחר יצירת החור,‏<br />

על החור הנוצר להיות נקי מרגבים ובעל צורה וגודל מתאימים כך<br />

שהשתיל יתייצב בו באופן זקוף ובעומק הרצוי.‏ כדי למנוע הידבקות<br />

אדמה למערכות יצירת החורים וכיסוי השתילים,‏ הוחלט לשנות את<br />

משטר ההשקיה לקראת שתילה.‏ הוחלט על סיום ההשקיה בטפטוף<br />

מספר שעות לפני השתילה כדי שתיווצר שכבת קרקע עליונה )2 ס"מ<br />

בלבד(‏ יבשה יותר.‏<br />

מנגנון יצירת חורים בקרקע<br />

את החורים בקרקע יוצר דקר אשר בקצהו קונוס החודר לקרקע<br />

במרווחים קבועים תוך כדי סיבוב סביב צירו ‏)תמונה 2(. הקונוס עשוי<br />

מחומר פלסטי והסיבוב סביב צירו מונע הדבקות אדמה בגלל תנועת<br />

גזירה שנוצרת בין פני הקונוס לאדמה אותה הוא חודר.‏ הקונוס מחובר<br />

לציר אנכי הסובב סביב צירו באמצעות מנוע הידראולי.‏ בחלקו העליון<br />

מחובר הציר למנגנון טלטל באורך 80 מ"מ היוצר את תנועת עלייה<br />

וירידה הנדרשת לחדירה ויציאה מהקרקע.‏ בחלקו התחתון של ציר<br />

הדקר הוא מחובר למסב צירי המאפשר את תנועתו האורכית.‏ מיקום<br />

המסב הצירי ניתן לשינוי ‏)בכיוון אורך הציר(‏ כך שתנועת הטלטל<br />

המעגלית בראש הדקר מניעה את הדקר ואיתו את הקונוס החודר<br />

לקרקע תוך כדי תנועה אופקית בכיוון שורת השתילה בנוסף לתנועת<br />

עליה וירידה.‏ באמצעות קביעת מיקום המסב הצירי ניתן לקבל חורים<br />

| 42 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010

קוניים מושלמים בקרקע ‏)תמונה 3(. כדי לקבל עומק שתילה אחיד<br />

‏)באמצעות חורים בעומק אחיד(‏ נקבע מנגנון הדקר על מערכת מקבילית<br />

הנשענת על הקרקע באמצעות גלגל המשמש לבקרת עומק השתילה<br />

בפני שטח משתנים.‏ כך יוצא שפני הקרקע הם גובה הייחוס ליצירת<br />

החורים הקוניים אשר נוצרים אחידים בעומקם וצורתם.‏ כל מבנה<br />

הדקר נתמך ע"י קפיץ מתיחה המפחית את משקל המסגרת שלו ואת<br />

כוח ההשענות על הערוגה למינימום.‏ כיוון שמשטר ההשקיה המוזכר<br />

לעיל יוצר שכבת אדמה דקה יבשה על פני הערוגה,‏ היא לא נדבקת<br />

אל גלגל הקובע את עומק החורים.‏ תחת שכבה זו האדמה רטובה<br />

ומאפשרת קליטה טובה של שתילים.‏<br />

מנגנון קיצוב השתילים<br />

המנגנון הקוצב את השתילים אמור להטיל שתיל בודד בכל חור<br />

שמוכן בקרקע.‏ הנחת המוצא לתכנון המנגנון הייתה שרצוי שהמהירות<br />

היחסית לקרקע של הכלי אשר משחרר את השתיל אל החור תהיה<br />

אפסית בעת שחרור השתיל.‏ כך יקרה שהשתיל המופל אל החור נמצא<br />

ממש מעליו,‏ בגובה נמוך ‏)סנטימטרים בודדים(‏ ומשתחרר ישירות<br />

לתוכו.‏ אומץ מנגנון הקיים במכונות שתילה רבות,‏ הבנוי משתי כפות<br />

צמודות לאורכן היוצרות מבנה קוני ואשר בסיסו העליון פתוח לקבל<br />

שתיל ‏)תמונה 4(. השתיל מוזן אל הקונוס וצונח אל תחתיתו בכיוון<br />

הנכון לשתילה ‏)עלווה כלפי מעלה וגוש השורשים כלפי מטה(.‏ כאשר<br />

המנגנון מגיע אל מעל לחור בקרקע,‏ הוא נפתח והשתיל צונח אל החור.‏<br />

באבטיפוס הראשון אשר פותח,‏ חוברו שמונה יחידות שתילה כאלה<br />

לזוג שרשראות הנעה אשר הניעו אותם אל מעל לחורים שבקרקע<br />

שם השתחררו השתילים.‏ קצב התקדמות השרשרות נקבע באמצעות<br />

תמסורת גלגלי שרשרת שמתזמנת את קצב ומיקום החורים בקרקע<br />

לקצב ומיקום קיצוב השתילים אל החורים.‏ התכנון המקורי נקבע<br />

למרווח שתילה של 33 ס"מ בין השתילים.‏<br />

כדי לשנות את מרווחי השתילה ניתן לשנות את התמסורת כך<br />

שהדקר יינעץ בקרקע במרווח הרצוי ושמנגנון הפלת השתילים ינוע<br />

בקצב הנדרש וייפתח מעל לכל חור.‏ עם שינוי מרווח השתילה ניתן<br />

לכוון במדויק את נקודת פתיחת הקונוס המוביל שתיל כך שבהתחשב<br />

במהירות התנועה האופקית שלו יחסית לקרקע השתיל המשתחרר<br />

ממנו יצנח במדויק לתוך החור שיצר הדקר בקרקע.‏<br />

אבטיפוס ראשון<br />

באבטיפוס הראשון ‏)תמונה 5( שולבו מנגנון הדקר ומנגנון קיצוב<br />

השתילים תוך חיבורם בתמסורת שרשרת הקובעת את התאום המדויק<br />

ביניהם.‏ שניהם יחדיו מונעים באמצעות תמסורות שרשרת מגלגלי<br />

הנסיעה של המכונה כך שמרווח השתילה יהיה כמתוכנן.‏<br />

אבטיפוס שני<br />

כדי לצמצם ממדים ולפשט מערכות,‏ הוחלף מנגנון קיצוב השתילה<br />

הנ"ל במנגנון ‏'קרוסלה אנכית'‏ בקוטר 525 מ"מ,‏ עליה חוברו שישה<br />

תמונה 4: גביע בצורת קונוס הנועד לקליטת שתיל בודד,‏ נשיאתו עד מעל לחור<br />

והטלתו במדויק אל החור מגובה נמוך כשהוא נפתח על-ידי מנגנון מכאני.‏<br />

תמונה 5: דגם ראשון של מכונת שתילה באדמה רטובה בו מנגנון קיצוב השתילים<br />

היה בן 8 גביעים אשר חוברו לשתי שרשרות הנעה<br />

43<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

מחקר ופיתוח<br />

תמונה 6: אבטיפוס שני בו מנגנון קיצוב השתילים בנוי משתי קרוסלות צמודות,‏<br />

עם גביעים לקיצוב השתילים אל תוך החורים אשר יוצרים הדקרים.‏ עובד אחד<br />

מזין את מנגנון השתילה לשתי שורות.‏ תמסורת שרשרת מתאמת בין גלגל<br />

הנסיעה ובין הדקר והקרוסלה.‏<br />

תמונה 7: מכונת השתילה משולבת במכונה תוצרת חב'‏ מס האיטלקית<br />

גביעי שתילה.‏ מנגנון דומה משמש במכונות רבות לשתילה באדמות<br />

יבשות אלא שבאבטיפוס השני חוברו שתי קרוסלות למנגנון הנע<br />

אחד ‏)במרחק של 29 ס"מ ביניהן,‏ גב לגב(‏ לשם שתילת שתי שורות<br />

סמוכות ‏)תמונה 6(. באופן זה נדרשות שתי מערכות כאלה בלבד לשם<br />

שתילת ארבע שורות על ערוגה והן יכולות לקבל שתילים משני עובדים<br />

בלבד.‏ שני המנגנונים חוברו בהסטה זוויתית של חצי מרחק שתילה<br />

כדי לקבל שתילה לסירוגין בשורות סמוכות המנצלת טוב יותר את<br />

השטח.‏ התמסורת בין הדקר לבין קרוסלת הגביעים קבועה ביחס של<br />

1:6 כך שסיבוב שלם של הקרוסלה ‏)המשחרר 6 שתילים(‏ מתבצע<br />

במקביל לשישה סיבובים של הדקר ‏)היוצר 6 חורים(.‏<br />

אבטיפוס שלישי<br />

במודל השלישי של המכונה,‏ חוברו מנגנוני הדקר וקרוסלת קיצוב<br />

השתילים למבנה מקבילית ‏)תמונה 7(. מבנה זה מאפשר שמירה של<br />

מצב אנכי קבוע של ציר הסימטריה של תנועת הדקר ‏)כך שהחורים<br />

המתקבלים בקרקע בעלי צורה קונית יפה(‏ וכן שמירה על עומק<br />

שתילה קבוע תוך מעקב אחרי פני הערוגה באמצעות גלגל עומק.‏ כדי<br />

להפחית את הלחץ של גלגל העומק על פני הקרקע,‏ נעשה שימוש<br />

בקפיץ מתיחה לאיזון משקל המנגנונים והמבנה.‏ שלשה מנגנונים זהים<br />

חוברו במקביל למסגרת כדי לאפשר שתילת שלש שורות בערוגה ‏)ניתן<br />

לשתול 4 שורות ע"י הוספת מנגנון(‏ ושלשתם מונעים מציר אחד,‏ באופן<br />

מתואם,‏ באמצעות תמסורות שרשרת.‏ מרווח השתילה הרצוי מכוון<br />

בנקל מתיבת תמסורת אחת באמצעות החלפת מיקום שרשרת.‏<br />

ניסויי שדה,‏ תוצאות ומסקנות<br />

לשם השוואת ביצועי שתילה ידנית לשתילה בעזרת מכונה,‏<br />

נבדקו קבוצות עובדים אשר שתלו באופן ידני ואחרות אשר שתלו<br />

באמצעות מכונות שתילה.‏ בשתילה ידנית של שתילי שומר,‏ נמצא<br />

כי ממוצע ‏)של שבע בדיקות(‏ קצב השתילה היה 22.6 שתילים בדקה,‏<br />

ו 20.7 שתילי כרוב אדום בדקה ‏)מתוך 3 בדיקות(.‏ בשני המקרים<br />

מרווח השתילה לא היה אחיד.‏ לעומת זאת בשש בדיקות של שתילה<br />

באמצעות מכונה ‏)שתי מכונות שונות(‏ נמצא כי קצב השתילה הממוצע<br />

היה 66.4 שתילים בדקה.‏<br />

בניסוי שדה בהיקף גדול יחסית נבדקה המערכת שפותחה ומדווחת<br />

כאן.‏ הבדיקה נערכה בשתילה ‏)באמצעות אבטיפוס השני(‏ במרווחים<br />

של 16.5 ס"מ בין השתילים ונמצא שמתוך כ 3000 שתילים שנשתלו,‏<br />

5 שתילים בלבד לא הוצבו במדויק בחורים אשר יצר הדקר.‏ מרווחי<br />

השתילה נמצאו מדויקים מאד ‏)ברמת דיוק של כחצי ס"מ(.‏ קצב<br />

השתילה של המכונה הוא 60 שתילים בדקה לערוץ ולמעשה מוכתב<br />

ע"י יכולת הזנת השתילים של העובדים באופן זהה לחלוטין למכונות<br />

שתילה מסחריות המיועדות לעבודה באדמות יבשות.‏ בניסוי שתילה<br />

של הדגם המתקדם של המכונה ‏)אבטיפוס שלישי(‏ נשתלו באדמה<br />

כבדה כ-‏‎4000‎ שתילי ברוקולי במרווחי שתילה של 25 ס"מ בין<br />

השתילים.‏ חמישה שתילים בלבד לא חדרו במדויק אל תוך החורים<br />

המיועדים להם.‏<br />

שתילה באדמה רטובה היא כורח המציאות הנובע מממזג האוויר<br />

הישראלי,‏ החם מאד בחודשי הקיץ בהם שותלים ירקות.‏ שתילה ממוכנת<br />

באדמה רטובה ניתנת לביצוע כשהערוגות רטובות והשבילים יבשים.‏<br />

הערוגות מושקות מספר ימים לפני השתילה בהמטרה וביום השתילה<br />

בטפטפות כך שהשבילים יבשים ומאפשרים מעבר כלים.‏ הכנת השטח<br />

לשתילה-‏ יצירת ערוגות והשקיה מקדימה,‏ מקובלת אצל רוב המגדלים.‏<br />

מאחר ומחזור גידול של ירקות הוא קצר יחסית,‏ המגדלים שומרים<br />

| 44 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010

על מיקום קבוע של הערוגות והשבילים ורב עיבודי הקרקע מבוצעים<br />

ע"י מתחחות.‏ מרקם הקרקע ב 15 ס"מ העליונים הוא אוורירי מאוד<br />

ומאפשר שתילה ממוכנת.‏<br />

מניתוח קצבי שתילה ידנית ובאמצעות מכונת שתילה עולה כי<br />

קצב השתילה של מכונות מוזנות יד הוא פי ארבעה מקצב שתילה<br />

ביד.‏ במשק השותל 1000 דונם בשנה מושקעים כ 1000 ימי עבודה.‏<br />

החלפת שתילה ידנית בשתילת מכונה חוסכת 750 ימי עבודה שעלותם<br />

היא כ ₪. 120,000 אם מניחים,‏ על-פי האבטיפוס שפותח והניסיון<br />

אשר צברנו שעלות מכונת שתילה באדמה רטובה תהיה כ ₪ 100,000<br />

‏)מערכת של ארבע שורות בערוגה אחת(,‏ עלותה נפדית בשנה אחת של<br />

עבודה ‏)בריבית אשראי בגובה 10% לשנה(.‏ לחליפין,‏ בחישוב החזר<br />

הון במשך 5 שנים ובריבית הנ"ל,‏ אפילו מכונה שעלותה ₪ 454,000<br />

כדאית לשימוש.‏ איכות השתילה טובה יותר מאשר בשתילה ידנית<br />

מבחינת אחידות מרווחים בין שתילים,‏ זקיפות השתילים והחשוב<br />

מכל-‏ זמינות מידית של מים לשתילים.‏<br />

תודות<br />

תודה מיוחדת שמורה לשמואל ולירון כהן מחברת ‏"האחים כהן"‏<br />

אשר אפשרו קיומם של ניסיונות רבים במשקם בגבעת השלשה ואף<br />

סייעו בפועל בביצועם.‏ העבודה מומנה חלקית על-ידי המועצה הצמחית<br />

בשנים 2004/5 ועל-ידי קרן המדען הראשי של משרד החקלאות<br />

ופיתוח הכפר בשנים 2006/7.<br />

ספרות מצוטטת<br />

1. י.‏ אלפר,‏ פ.‏ גרוס,‏ ע.‏ בר,‏ י.‏ עידן )1997(. פיתוח מערכת שתילה<br />

אוטומטית לקצבים מהירים.‏ דו"ח מסכם למדען הראשי של משרד<br />

החקלאות ופיתוח הכפר,‏ מס'‏ .463 - 01 00 97<br />

2. ה.‏ ליאור,‏ י.‏ מניס,‏ י.‏ ניר,‏ י.‏ מלאכי,‏ א.‏ קורן )1989(. זריעה ושתילה,‏<br />

האינציקלופדיה,‏ כרך ה',‏ ירקות א',‏ 56-75.<br />

3. ע.‏ מרגולין.,‏ ג.‏ מיכאי.,‏ י.‏ אלפר )1988(. פיתוח מתקני עזר לשתילת<br />

ירקות.‏ דו"ח מסכם למו"פ ערבה ומועצת הירקות.‏<br />

4. ז.‏ ענר )1999(. המאה ועשרים במאה העשרים : מאה ועשרים אישים<br />

יהודים שהטביעו את חותמם בארץ ישראל במאה עשרים.‏ הוצאת<br />

הד ארצי.‏<br />

5. שנתון סטטיסטי לישראל <strong>2009</strong>, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,‏<br />

ממשלת ישראל.‏<br />

Branch G. (1986). A commercially successful automatic transplanter. .6<br />

ASABE paper No. 86-1020, Summer meeting of the ASABE, San<br />

.Luis Obispo, CA, USA<br />

Brewer H.L. (1987). Experimental automatic feeder for seedling .7<br />

transplanter. ASABE paper No. 87-1021, Summer meeting of the<br />

.ASABE, Baltimore, MD, USA<br />

De Groot P. (1986). Recent innovations in the stabilized soil plug .8<br />

automatic transplanter. ASABE paper No. 86-1019, Summer meeting<br />

.of the ASABE, San Luis Obispo, CA, USA<br />

Durner, E.F., Poling, E.B. and Maas, J.L. (2002). Recent advances .9<br />

in strawberry plug transplant technology. Horttechnology, 12 (4):<br />

.545-550<br />

Kutz L.J., Miles G.E., Hammer P.A. and Krutz G.W. (1986). Robotic .10<br />

transplanter. ASABE paper No. 86-1088, Summer meeting of the<br />

.ASABE, Baltimore, MD, USA<br />

Suggs C.W. (1979). Development of a transplanter with multiple .11<br />

.loading stations. Transactions of the ASABE 22(2): 160-163<br />

Suggs C.W., Eddington D. and Thomas T.N. (1986). Self-feeding .12<br />

transplanter for tobacco and vegetable crops. ASABE paper No.<br />

86-1095, Summer meeting of the ASABE, San Luis Obispo, CA,<br />

.USA<br />

Wang, K. R. and Chang, Y. S. (1988). Transplanting sugarcane .13<br />

seedlings with a vegetable transplanter. Report of the Taiwan Sugar<br />

.Research Institute. 160: 19-35<br />

45<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

מחקר ופיתוח<br />

הטמעת מערכת בקרת ניהול<br />

ממוחשבת ובחינת תרומתה<br />

הכלכלית במשק החקלאי<br />

מוגש על ידי:‏<br />

עירית פריגוז’ין,‏ אמוץ חצרוני,‏ ברכה גל<br />

מנהל המחקר החקלאי,‏ המכון להנדסה חקלאית,‏ שה”מ<br />

רקע<br />

מטרות המחקר בעיקרן,‏ הן בחינת השימוש והצרכים בתכנות ניהול<br />

מתוך כוונה לאפיין את השימוש בנתוני הייצור,‏ להזרמת המידע<br />

לתכנות הניהול.‏<br />

לצורך זה נערך סקר נרחב,‏ שכולל את מצאי התכנות,‏ הסוגים השונים<br />

המצויים בשוק ומידת תפוצתם.‏ הסקר כולל גם פרטים על סוג המשק<br />

החקלאי,‏ היקפו,‏ מספר העובדים ומידע דמוגראפי מינימאלי,‏ שכולל<br />

גיל והשכלת הנסקר.‏ הנסקרים נתבקשו לענות גם על מידת שביעות<br />

הרצון שלהם משימוש בתכנה.‏<br />

השימושים שנעשים בתכנה,‏ יתכן ויספקו לנו ראייה טובה יותר על<br />

הצרכים זיהוי המודולים,‏ בהם לא נעשה שימוש וחשוב יותר:‏ אותם<br />

המודולים החסרים בתכנות.‏ מידע זה על מרכיבים,‏ שבהם לא נעשה<br />

שימוש,‏ יוכל להפנות את ההדרכה,‏ לצורך הבנת הסיבות לחוסר<br />

השימוש,‏ אם זה מחוסר צורך או מסיבות אחרות.‏<br />

המידע על תכנות מ”תוצרת בית”‏ חיוני לא פחות.‏ חקלאים רבים<br />

משתמשים בתכנות מתוצרת עצמית,‏ אם יישומי אקסל מתוצרת עצמית,‏<br />

או פיתוחים מקומיים אחרים.‏ מידע זה יכול לשמש לזיהוי והכוונה אל<br />

צרכים אמיתיים,‏ שדחפו את הפיתוח ויוצרים מערכת עיבוד נתונים<br />

‏“אפורה”,‏ שכנראה ואינה נתמכת באופן מסודר ובדרך כלל משך<br />

הקיים בהן כנראה אינו רב.‏ בנוסף פיתוחים עתידיים בתחום המידע,‏<br />

סביר שלא ייושמו אצל משתמשים אלו.‏ שוק משתמשים אלו,‏ הינו<br />

חשוב לא פחות ‏)בתלות בהיקפו(‏ מהמשתמשים שרכשו מוצר מדף,‏<br />

וזאת מכיוון שפיתוחיהם אלו משקפים,‏ בדרך כלל,‏ צרכים אמיתיים<br />

נעדרי מוטיבצייה שיווקית.‏<br />

הסקר הותקן גם על גבי האינטרנט,‏ לצורך מילוי מהיר של הפרטים<br />

והקטנת העול על הנסקרים.‏ הנתונים כללו גם את קוד האינטרנט של<br />

המחשב וזאת,‏ כדי לאפשר זיהוי של כפילויות במילוי סקרים.‏<br />

הסקר ‏)ראה נספח(‏ צורף לסקר שנערך על ידי שה”מ בנושאי הדרכה.‏<br />

דפי הסקר נשלחו אל 1500 חקלאים בכל מחוזות משרד החקלאות.‏<br />

הנסקרים נתבקשו להחזיר את דפי הסקר באמצעות פקס אל האגף<br />

למיכון בשה”מ,‏ שם הוא תויק והדף הרלוונטי לשאלון הנדון,‏ הועבר<br />

אלינו לצורך ניתוח הנתונים.‏<br />

תוצאות<br />

מתוך השאלונים שנשלחו,‏ הושבו אלינו 344 שאלונים.‏ זהו אחוז מענה<br />

של 23%. מתוך השאלונים שנענו,‏ 238 כללו ציון ענפי,‏ ואלו נחלקו<br />

ל-‏‎20‎ ענפים ‏)איור 1(. מתוכם,‏ עיקר המשיבים באים משלושה ענפים<br />

בלבד:‏ ‏“מטעים”,‏ ‏“רפת”‏ ו-‏ ‏“ירקות חממה”‏ ‏)סה”כ 134(<br />

נמצאו 175 שאלונים שציינו את סוג התכנה שבשימוש,‏ שהם כמעט<br />

50% מהמשיבים ‏)איור 2(. תכנת ‏"אגרוסופט"‏ נמצאה כשכיחה ביותר<br />

)43 משיבים(,‏ ולאחריה תכנה מייצור עצמי )32 משיבים(.‏<br />

מתוך חלוקת המשיבים לפני ענפים ‏)טבלה 1( ניתן לראות שבחלק<br />

מהענפים,‏ קיימת העדפה של תוכנה מסוימת:‏<br />

איור 1 מספר המשיבים לפי ענפים<br />

| 46 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010

טבלה 1 מספר המשיבים לפי ענף ותוכנה בשימוש<br />

תכנה<br />

בקר לבשר<br />

גדולי שדה<br />

דבורים<br />

ירקות<br />

בחממות<br />

ירקות שטח<br />

פתוח<br />

מדגה<br />

מדגרה<br />

מטעים<br />

משתלה<br />

עופות פטם<br />

עופות רביה<br />

פרחים בתי<br />

רשת<br />

פרחים<br />

חממה<br />

פרחים<br />

שטח פתוח<br />

צאן<br />

רפת<br />

תבלינים<br />

בחממות<br />

תבלינים<br />

שטח פתוח<br />

סכום כולל<br />

5<br />

1<br />

2<br />

1<br />

1<br />

Agrexco<br />

2<br />

2<br />

Agrologic<br />

8<br />

7<br />

1<br />

Agrosafe<br />

43<br />

1<br />

5<br />

2<br />

13<br />

5<br />

16<br />

1<br />

Agrosoft<br />

4<br />

4<br />

SCR<br />

1<br />

1<br />

איפק<br />

6<br />

5<br />

1<br />

אפיפרם<br />

2<br />

2<br />

גביש<br />

11<br />

11<br />

דנסופט<br />

1<br />

1<br />

המערכת החקלאית<br />

1<br />

1<br />

התאחדות מגדלי בקר<br />

1<br />

1<br />

חשבשבת<br />

27<br />

3<br />

3<br />

1<br />

4<br />

1<br />

12<br />

1<br />

1<br />

1<br />

ייצור עצמי<br />

3<br />

1<br />

2<br />

לא קריא<br />

1<br />

1<br />

מידעג<br />

15<br />

1<br />

3<br />

6<br />

1<br />

2<br />

2<br />

מעיין<br />

2<br />

1<br />

1<br />

מקש ופרח<br />

1<br />

1<br />

משכוכית<br />

1<br />

1<br />

ניהול מכוורת<br />

21<br />

20<br />

נעה 1<br />

1<br />

1<br />

עדי<br />

6<br />

1<br />

1<br />

2<br />

2<br />

ענת קשב<br />

3<br />

1<br />

2<br />

קו אדום<br />

1<br />

1<br />

רווחית<br />

1<br />

1<br />

תבלינית<br />

168<br />

2<br />

6<br />

28<br />

6<br />

7<br />

11<br />

2<br />

1<br />

7<br />

1<br />

55<br />

1<br />

1<br />

6<br />

20<br />

4<br />

7<br />

סכום כולל 1<br />

47<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

מחקר ופיתוח<br />

· ‏“נעה”‏ היא התוכנה הנפוצה ביותר ברפתות.‏<br />

· בירקות בחממות משתמשים בעיקר ב"אגרוסופט".‏<br />

· במטעים משתמשים בעיקר ב"אגרוסופט",‏ ב"דנסופט"‏ אך גם בתוכנה<br />

מייצור עצמי.‏<br />

המשיבים ציינו כי חוסר ביישומים חקלאיים מתאימים ומגבלות הדוחות,‏<br />

הן הסיבות העיקריות לאי שימוש בתוכנה.‏ סיבה שכיחה נוספת לאי-‏<br />

שימוש שבלטה,‏ הייתה חוסר בהדרכה או תמיכה מספקת.‏<br />

בעיון באי שימוש,‏ לעומת סוג התכנה,‏ לא ניתן היה למצוא תבנית<br />

ברורה.‏ יחד עם זה הופתענו למצוא שגם פיתוח עצמי של תכנה,‏ אינו<br />

מבטיח שימוש ושבעות רצון.‏<br />

לא נמצא קשר בין רמת ההשכלה לאי השימוש בתכנה.‏<br />

פילוח של כלל המשיבים,‏ לפי גיל,‏ מצביע על כך שעיקרה של אוכלוסיית<br />

המשיבים נמצא בגילאים של מעל 50. מצאנו קשר ברור,‏ לכאורה,‏ בין<br />

גיל הנשאלים,‏ לבין אי-השימוש בתוכנה.‏ אחוז אלה שאינם משתמשים<br />

בתוכנה,‏ עולה ביחס ישר לגיל הנשאלים.‏<br />

איור 2. שימוש בתוכנה<br />

פילוח של כלל המשיבים,‏ לפי גיל,‏ מצביע על כך עיקרה של אוכלוסיית<br />

המשיבים,‏ נמצא בגילאים של מעל 50. למרות זאת,‏ ניתן לראות כי<br />

אצל המשיבים המבוגרים,‏ שכיחות המשתמשים נמוכה יחסית.‏ ברמת<br />

ביטחון 95%, נמצא שיש קשר מובהק בין גיל המשיב,‏ לאי-שימוש<br />

בתוכנה ‏)מבחן חי-בריבוע,‏ .)Pv=0.0024<br />

נמצא כי אצל המשיבים המבוגרים יותר,‏ יש רבים שאינם משתמשים<br />

בתוכנה,‏ משום שלטענתם הם אינם מכירים מחשבים ו/או תוכנות.‏<br />

טבלה 2 שכיחות של סיבות נוספות לאי-שימוש לפי גיל<br />

סיבות לאי-שימוש =<br />

‏“אחר”‏<br />

אחר<br />

אין זמן<br />

לא מכיר מחשב<br />

לא מכיר תכנה<br />

מקבל נתונים מיצואן<br />

שימוש כללי בלבד<br />

סכום כולל<br />

61+<br />

3<br />

51-60<br />

3<br />

41-50<br />

3<br />

31-40<br />

2<br />

סכום<br />

כולל<br />

11<br />

3<br />

10<br />

33<br />

1<br />

2<br />

60<br />

1<br />

6<br />

13<br />

1<br />

24<br />

3<br />

10<br />

1<br />

1<br />

18<br />

2<br />

1<br />

3<br />

9<br />

7<br />

9<br />

לצורך הניתוח,‏ חולקו המשיבים לשתי קבוצות:‏ כאלה שמעסיקים פחות<br />

מעשרה עובדים זרים ‏)כולל(‏ וכאלה שמעסיקים יותר מעשרה עובדים<br />

זרים.‏ להלן תוצאות הניתוח:‏ כ-‏‎40%‎ מאלה המעסיקים פחות מעשרה<br />

עובדים,‏ משתמשים בתוכנה.‏ לעומת זאת,‏ אצל אלה המעסיקים יותר<br />

מ-‏‎10‎ עובדים,‏ כ-‏‎63%‎ משתמשים בתוכנה.‏<br />

בבחינת שביעות הרצון משימוש בתכנה הייתה מגבלה,‏ מכיוון שמגוון<br />

התוכנות בשימוש,‏ גדול יחסית ומתוך כך,‏ שכיחות רוב התוכנות<br />

נמוכה.‏ בהתייחס לתוכנות ששכיחות השימוש בהן גבוהה,‏ שביעות<br />

איור 3. קבוצת גיל<br />

הרצון אינה גבוהה.‏<br />

כאשר חילקנו את אופי השימוש בתכנה לכלכלי,‏ מקצועי ושניהם<br />

יחד,‏ לא ניתן היה להצביע,‏ מתוצאות הסקר,‏ על הבדלים בין הקבוצות<br />

באשר לשביעות הרצון מהתכנה שברשותם.‏<br />

דיון ומסקנות<br />

מידת ההיענות למילוי והחזרת השאלון הייתה נמוכה )23%(, אולם<br />

מקובלת בסקרים מסוג זה.‏ האחוז הנמוך )50%( של המשתמשים<br />

בתכנה,‏ ביחס להערכותינו,‏ היה קשור להיענות הנמוכה במילוי חלקו<br />

הראשון של השאלון,‏ שמציין גם את ענפי המשק.‏ נראה לנו,‏ לכן,‏<br />

שתוצאה זו מוטה בעליל.‏<br />

שימוש בתכנה מייצור עצמי,‏ עשויה להצביע על אי-שביעות רצון<br />

ממצאי התכנות הקיים בתחום המקצועי.‏ יחד עם זאת גם נמצאה אי<br />

שביעות רצון,‏ גם אצל המשתמשים בתכנה מפיתוח עצמי.‏<br />

נמצא קשר מובהק לאי שימוש בתכנה,‏ אצל המשיבים בגיל מבוגר<br />

יותר.‏<br />

נראה כי חוסר מודעות והיכרות עם מגוון התכנות והאפשרויות,‏ מונע<br />

ומגביל חלק מהשימוש הפוטנציאלי בכלים הקיימים בשוק.‏<br />

יש צורך לקיים הדרכה בנושא השימוש בתכנות החקלאיות על מנת<br />

להרחיב את מעגל המשתמשים,‏ לצורך התייעלות בניהול המשק<br />

החקלאי ושיפור קבלת החלטות של המגדלים.‏<br />

על מנת לבצע הדרכה אפקטיבית,‏ יש לעשותה על פי ענפים ולקיים<br />

קבוצות מיקוד,‏ אשר תרחבנה את האפשרות להציע שיפור ותכנון<br />

מודולים נוספים,‏ החסרים בתכנות הקיימות היום.‏<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

48

מיכון והנדסה | בחברות ובמפעלים<br />

גלגולה של VALTRA<br />

החברה שייכת היום לקונצרן הענק ,AGCO<br />

אך שורשיה נעוצים עוד בשנות ה-‏ 50. בשנת<br />

1960 היא התחילה בייצור של טרקטורים<br />

בברזיל,‏ תחת השם *VALMET ובשנת 1969<br />

החל הייצור של הסידרה האגדית,‏ סדרת ה-‏<br />

110. עשר שנים מאוחר יותר,‏ נחתם חוזה<br />

שיתוף בין ‏“וולמט”‏ הפינית ל”וולבו”‏ השבדית<br />

וזה גרם לשינוי השם המסחרי ל-‏ Volvo<br />

BM Valmet ולכך שייצור הטרקטורים עבר<br />

לפינלנד.‏ בשנת 1985 רכשה וולמט את כל<br />

המניות של החברה והמשיכה בייצור עצמי<br />

מלא.‏<br />

אבן דרך חשובה בתולדות החברה,‏ שהיא<br />

יצרנית הטרקטורים הראשונה בעולם,‏ שהוענק<br />

לה האישור של תקן .ISO 9001 בשנת 1994,<br />

וולטרה חדיש<br />

החליטה ממשלת פינלנד למכור את החברות<br />

הממשלתיות ואז וולמט עברה לבעלות של<br />

.SISU אבל בזה טרם נסתיימו הגלגולים שלה<br />

ולפני שנרכשה על ידי ,AGCO היא עוד היתה<br />

בשליטת קבוצת ,PARTEK אשר שינתה את<br />

וולמט משנות ה-‏‎60‎<br />

שם המותג ל-‏ .VALTRA<br />

‏*בשנות ה-‏ 60, הובא ארצה טרקטור VALMET<br />

אחד,‏ על ידי מתנדבים מפינלנד,‏ ונמסר לקבוץ<br />

קרית ענבים.‏ על פי דברי החברים,‏ הוא היה<br />

‏“סוס עבודה”‏ מעולה.‏<br />

תוצרת<br />

פיאט<br />

מסי פרגוסון<br />

דגם<br />

F115<br />

תאור<br />

קבינה<br />

קבינה<br />

קבינה<br />

קבינה<br />

קבינה<br />

קבינה<br />

קבינה<br />

קבינה<br />

קבינה<br />

מסגרת<br />

בטיחות<br />

קבינה<br />

הספק מנוע<br />

115HP<br />

120HP<br />

200HP<br />

285HP<br />

200HP<br />

90HP<br />

76HP<br />

94HP<br />

270HP<br />

95HP<br />

שעות מנוע<br />

7864<br />

4676<br />

10000<br />

6038<br />

6800<br />

שנת ייצור<br />

1994<br />

1998<br />

1997<br />

2003<br />

2001<br />

1999<br />

2003<br />

2004<br />

2002<br />

2007<br />

MF6180<br />

JD8100<br />

MX285<br />

JOHN DEERE<br />

CASE<br />

SAME<br />

NEW HOLLAND<br />

סמה רובין 200<br />

2002<br />

5340<br />

7560<br />

1700<br />

94HP<br />

TN90 4X4<br />

TNF80 4X4<br />

TNFA95 4X4<br />

MX270<br />

TDD95<br />

TNF95 4X4<br />

TM140<br />

NEW HOLLAND<br />

NEW HOLLAND<br />

CASE<br />

NEW HOLLAND<br />

NEW HOLLAND<br />

NEW HOLLAND<br />

קבינה<br />

2005<br />

5250<br />

140HP<br />

TM130<br />

NEW HOLLAND<br />

קבינה<br />

2004<br />

5250<br />

130HP<br />

TNF75 4X4<br />

NEW HOLLAND<br />

מסגרת<br />

בטיחות<br />

קבינה<br />

2007<br />

<strong>2009</strong><br />

481<br />

520<br />

74HP<br />

91HP<br />

JD5525<br />

JOHN DEERE<br />

חברת ‏"נ.‏ פלדמן"‏ ובנו מציעה טרקטורים משומשים:‏<br />

הערות<br />

טרקטור פשוט 6 צלינדרים כולל קבינה והנעה קדמית<br />

טרקטור מטופל לאחר אוברול מנוע ובמצב תקין<br />

טרקטור תקין עם זרועות קדמיות הכולל גיר פאאור שיפט + כל השכלולים<br />

טרקטור מטעים כולל הנעה קדמית וקבינה<br />

טרקטור מטעים כולל הנעה קדמית וקבינה<br />

טרקטור מטעים כולל הנעה קדמית וקבינה<br />

טרקטור שמור ביותר עם מעט שעות יחסית לגילו גיר פאוור שיפט מלא<br />

טרקטור במצב נדיר עם מעט שעות הכולל הנעה קדמית<br />

ומסגרת בטיחות בהזדמנות<br />

טרקטור במצב נדיר עם מעט שעות הכולל הנעה קדמית<br />

ומסגרת בטיחות בהזדמנות<br />

טרקטור מושקע ושמור הכולל גיר פאוור שיפט בקבוצות 6X3<br />

כולל רדאר ומחשב ביצועים גלגלים 14.9/30+ 14.9/46<br />

טרקטור מושקע ושמור הכולל גיר פאוור שיפט בקבוצות 3X6<br />

כולל רדאר ומחשב ביצועים גלגלים +03/9.41 64/9.41<br />

טרקטור במצב נדיר עם מעט שעות הכולל הנעה קדמית<br />

ומסגרת בטיחות בהזדמנות<br />

טרקטור נדיר הכולל מעמיס קדמי אורגינאלי במצב נדיר הטרקטור מצוייד עם רוורסר<br />

חשמלי וכל התוספות<br />

49<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

בחברות ובמפעלים<br />

החברה חתמה על הסכם שיווק,‏ שייכנס לתוקף<br />

בחודש ספטמבר 2010, עם חברת .KUHN<br />

הסכם זה יאפשר ל-‏ ,KUHN לשווק מספר כלי<br />

שחת מתוצרת ,GELDROP תחת שם המותג:‏<br />

.SAME DEUTZ-FAHR במקביל לכך,‏ תמשיך<br />

חברת ,KVERNELADS לספק ל-‏SAME<br />

,DEUTZ-FAHR מקצרות מגובים ועגלות<br />

שחת,‏ לשיווק תחת שם המותג שלה.‏<br />

קצת מבלבל,‏ לא כן‏ איך אפשר לדעת מי<br />

היצרן של מכונה,‏ שאתה רוצה לרכוש‏ או<br />

באיזו מדינה היא מיוצרת‏ ואולי זה בעצם לא<br />

כל כך חשוב‏ מה שבעצם חשוב,‏ זה שהמכונה<br />

תהיה טובה והעיקר,‏ שיהיה לה שירות טוב.‏<br />

הטרקטור ,AGROTRON TTV 630 היה<br />

‏“אניית הדגל”‏ של החברה בתערוכת ‏“הנובר”.‏<br />

יש לו הספק של 224 כ”ס והוא מצויד בתיבת<br />

הילוכים רציפה .CVT<br />

DEUTZ-FAHR SAME<br />

+KVERNELANDS+ KUHN<br />

STYER<br />

חברת ‏“שטייר”‏ מאוסטריה,‏ נרכשה כבר לפני<br />

שנים רבות על ידי קונצרן CNH ועברה לייצר<br />

דגמי ‏“קייס”‏ תחת שם המותג והצבע של<br />

‏“שטייר”.‏<br />

בשנה שעברה הוציאה החברה סדרה חדשה<br />

של טרקטורים,‏ הנקראת:‏ .PROFI על פי<br />

הדברים שנמסרו,‏ הטרקטורים כוללים את כל<br />

הידע הטכני,‏ שפותח אצלם במשך 50 שנות<br />

ייצור טרקטורים.‏ יידע זה יושם בדרך שתקל על<br />

החקלאי להפעיל את הטרקטור,‏ בכל משימה<br />

שיצטרך לעשות.‏ טכנולוגיות אלה מתבטאות<br />

בתיבת הילוכים ממוחשבת ומתוחכמת,‏ בעלת<br />

17 הילוכים לפנים ו-‏‎16‎ לאחור,‏ מהירות<br />

מירבית של 50 קמ”ש,‏ פניה ממוחשבת של<br />

הסיבוב בקצה השטח,‏ התחלה ‏“רכה”‏ של<br />

מעביר הכח ועוד.‏<br />

לאחר שהטרקטור מספר 500,000 ‏)חצי מיליון(‏<br />

ירד מפס ההרכבה ממפעל,‏ החליטה הנהלת<br />

‏“שטייר”‏ לחגוג את המאורע בצורה מיוחדת.‏<br />

הרעיון היה להריץ שיירה ארוכה של טרקטורי<br />

‏“שטייר”‏ בצורה שתעלה על כל קודמותיה.‏<br />

השיירה שכללה 152 טרקטורים,‏ מכל דגמי<br />

הייצור,‏ זכתה לפרסום רב בעיתונות ובטלביזיה<br />

והוכרה רשמית כשיא נוסף של ‏“גינס”.‏<br />

CASE IH<br />

משפחת ,CASE IH עברה לאחרונה ‏“מקצה<br />

שיפורים”.‏ מכסה המנוע משופע לשיפור שדה<br />

הראיה,‏ הסרן הקדמי מחוזק לנשיאת משקל<br />

נוסף ופרקי הזמן להחלפת שמנים ומסננים,‏<br />

הוארכו עד 1200 ש”ע.‏ גם בתא הנהג הוכנסו<br />

שינויים.‏ משענת הזרוע הכוללת את הבקרות,‏<br />

היא כעת אותה משענת משוכללת,‏ שהוכללה<br />

בעבר בדגמי . PUMA CVX<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

50

NEW HOLLAND<br />

הטרקטור הגדול S7000T מהווה קפיצת דרך<br />

בחידושים טכנולוגיים.‏ הוא מצויד בתיבת<br />

הילוכים רציפה ומתוחכמת בשם:‏ AUTO<br />

,COMMAND אשר מבוססת על תכנת ה-‏<br />

,AUTO COMMAND אשר הופעלה לראשונה<br />

בקומביינים לירק ושולטת על הממסרה,‏<br />

בהתאם לתנאי השטח ומשימת הביצוע.‏ היא<br />

מתאימה את המהירות ואת סיבובי המנוע,‏<br />

להשגת ביצוע מיטבי בצריכת דלק מינימלית.‏<br />

JOHN DEERE<br />

בתערוכת AGRITECHNICA הציגה החברה<br />

לראשונה שמונה עשר דגמי טרקטורים חדשים<br />

בתחום של 55 עד 102 כ”ס.‏ הם מיוצרים<br />

כהשלמה לסדרת ה-‏ UTILITY 5 אשר ממנה<br />

נמכרו 60,000 טרקטורים באיחוד האירופי.‏<br />

LANDINI<br />

החברה החלה לייצר סדרה חדשה של<br />

טרקטורים,‏ אשר תחליף את סדרת ה-‏<br />

.POWERMASTER היא נקראת סדרת ה-‏ 7<br />

וכוללת ששה טרקטורים בתחום שבין 141<br />

ל-‏ 225 כ”ס.‏<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010 51

מיכון והנדסה |<br />

התפתחות החקלאות<br />

ש.ש.‏<br />

החקלאות התפתחה לכל אורך ההיסטוריה,‏<br />

אבל בצעדים קטנים מאוד.‏ עוד בתחילת המאה<br />

ה-‏ 20 יכולנו למצוא בהרבה מקומות,‏ חקלאות<br />

זהה לזו של אבותינו.‏ הקידום המהיר יותר,‏<br />

החל בעידן הקיטור,‏ עם פיתוח המכונות.‏ קצב<br />

הקידום הלך וגדל עוד יותר,‏ עם שכלול מנועי<br />

השריפה הפנימית,‏ עם השיפורים הגדולים<br />

במטלורגיה ובשמני הסיכה,‏ ההידראוליקה,‏<br />

הפיתוח הטכני של הטרקטורים,‏ של כלי<br />

העיבוד והמכונות בהסעה עצמית.‏<br />

אולם בעשורים האחרונים,‏ חל קידום מהיר<br />

מאוד,‏ או אולי מוטב לומר קפיצה ענקית<br />

קדימה,‏ שחלה בין השאר גם בזכות עידן<br />

החלל והאלקטרוניקה.‏ מנועי הדיזל חזקים,‏<br />

אמינים ויעילים בהרבה מן הקודמים,‏ הממסרות<br />

עוברות מ”פאור שיפט”‏ שפעם היה שיא<br />

החידוש,‏ להינע רציף והצמיגים החדישים,‏<br />

הם בעלי כושר גרירה מוגדל,‏ עם הידוק קרקע<br />

מופחת ויכולת לפעול גם במהירויות נסיעה<br />

גדולות.‏<br />

כיום יותר ויותר טרקטורים וכלי אסיף,‏<br />

התפתחות החקלאות<br />

אוטומציה אוטומציה מנוע בהמת עבודה<br />

מכונה אינטליגינטית<br />

יחידת כח ניידת<br />

כח מכני<br />

עבודת ידים<br />

יחידת בקרה אלקטרונית<br />

מדידת ספיקת השדה<br />

דרך GPS<br />

מסוף המפעיל<br />

מחשב בתא הנהג<br />

בקרת פחת איסוף נתונים בקרת גובה הסכין<br />

הגרגרים<br />

איור 2<br />

| 52 ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010

מצוידים בבקרה לויינית,‏ אשר מנחה אותם<br />

לנסוע במקביל לפס הקודם,‏ או בעקבות<br />

קבועות רב שנתיות.‏ הבקרה הזו מסוגלת<br />

לאסוף נתוני יבול בקטעי שדה ולהנחות את<br />

המדשנת,‏ לפי נתונים אלה,‏ כמה דשן לפזר<br />

באותם קטעים.‏ ה-‏ GPS שבאיור 1, מסיע<br />

את הקומביין בדיוק במקביל לפס הקודם<br />

ויכול גם להנחות אותו,‏ כיצד להסתובב בקצה<br />

השטח.‏<br />

בקומביין לתבואות,‏ חיישנים שמשולבים<br />

במחשוב מתאים ‏)איור 2(, יכולים לשלוט על<br />

גובה הסכין מעל פני הקרקע,‏ לעקוב אחרי<br />

גודל הפחת,‏ לאסוף נתוני יבול ואף לשלוט<br />

על מהירות ההתקדמות,‏ בהתאם לגודל היבול,‏<br />

תוך שמירה על פחת מינימלי מבוקש.‏<br />

מערכת חיישנים בקומביין לירק,‏ יכולה<br />

לשלוט על הרבה משימות וגם על ה”ארובה”,‏<br />

כדי למלא את כלי ההובלה,‏ ללא התערבות<br />

המפעיל.‏<br />

למרות שרוב אלה פועלים כבר היום בשדות,‏<br />

עדיין קשה לרבים מאיתנו להאמין שזה יכול<br />

בכלל להיות.‏ למרות זאת,‏ הפיתוח לא נעצר,‏<br />

אלא ‏“דוהר”‏ קדימה בקצב מהיר מאשר עד<br />

כה.‏<br />

מומחים בפקולטות להנדסה ומהנדסי החברות<br />

שמיצרות מכונות חקלאיות,‏ שוקדים כעת<br />

על תכנון ופיתוח של מערכות,‏ אשר תהיינה<br />

משותפות לטרקטור ולכלים שהוא נושא,‏ או<br />

מושך ‏)איור 3(. המרסס ירסס יותר,‏ או פחות<br />

חומר בכל קטע בשדה,‏ בהתאם לכמות עשבי<br />

הבר,‏ או לצבע הגידול,‏ שמראה על מזיק<br />

או מחלה.‏ ציר המתחחה,‏ יסתובב במהירות<br />

מותאמת למהירות ההתקדמות של הטרקטור.‏<br />

גם המזרעה תתחשב בנתוני השדה,‏ ותחליט<br />

על עומק הטמנת הזרעים,‏ בהתאם ללחות<br />

בשכבות הקרקע.‏ הטרקטור יסע בדיוק בקו<br />

הנכון ובמהירות הנכונה.‏ בעליה הוא יוריד<br />

הילוך,‏ לפני הפניה בשולי השדה,‏ הוא יפסיק<br />

את פיזור הזרעים והתרסיס וירים את הכלים.‏<br />

אחר כך הוא ישלים את הפניה,‏ ייכנס במדויק<br />

לפס העיבוד הבא ולא ישכח להוריד את הכלים<br />

ולחדש את הפיזור .<br />

נשמע קצת הזוי,‏ נכון‏ אבל לפני 150 שנה<br />

חשבו שמטוס וצוללת הם רעיונות הזויים.‏<br />

זכור לי מרצה שסיפר לנו לפני 60 שנה,‏<br />

שכבר במאה ה-‏ 20 יטוסו אנשים לירח ואיך<br />

כולנו נדנו לו על השיגעון שנכנס בו.‏ אבל<br />

במה שנוגע לעניננו כאן,‏ זה נשמע קצת פחות<br />

משוגע ואולי גם למדנו את הלקח,‏ שדבר<br />

שנשמע משוגע היום,‏ יכול להיות מקובל<br />

בעוד כמה שנים.‏<br />

איור 1<br />

העברת נתונים למחשב בחווה<br />

מוניטור מסוף<br />

מוניטור פנימי<br />

מערכת חיבורים<br />

יחידת בקרה<br />

אלקטרונית<br />

יחידת בקרה אלקטרונית<br />

יחידת בקרה<br />

מערכת חיבורים<br />

יחידת בקרה<br />

יחידת בקרה<br />

איור 3<br />

53<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

טרקטור מוגבה<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=Qm5o6Av4QWU&feature=related<br />

ליקט ש.ש.‏<br />

טרקטורים<br />

ברשת<br />

טרקטור או סוס <br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=RaiACmfpFnM&feature=related<br />

טרקטור מודרני עם מנוע קיטור<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=EGqmRodpBKI&feature=related<br />

כל מוצרי ג'ון דיר<br />

http://www.deere.com/en_US/ProductCatalog/FR/landingpage/<br />

FR_LandingPage.html<br />

רכב שלג דו-שימושי משנות ה-‏‎20‎<br />

רעיון מבריק ומקורי שלא נקלט<br />

http://www.flixxy.com/snow-vehicle-concept.htm<br />

בציר ענבים ליין<br />

http://www.euromachinesusa.com/ProductDetail.<br />

aspxhCategory=1&hProduct=2<br />

ניו הולנד ‏-בראוד.‏ עקרונות מבנה ופעולה<br />

http://www.gbcmotors.com.au/braud.php<br />

מכונות לאסיף תפוחים<br />

http://www.fruitharvesting.com/softfruitharv.php<br />

/http://www.ultimatecitrus.com/harvest<br />

כלי עזר לקטיף<br />

http://www.nblosi.com/en/index.php<br />

אתר המאספות של ‏"יורן"‏<br />

/http://www.jurantech.com.au<br />

אסיף של אגוזי מלך<br />

http://www.actahort.org/members/showpdfbooknrarnr=705_74<br />

אסיף דובדבנים,‏ מאמר וקליפים<br />

http://machinedesign.com/ContentItem/69468/MechanicalCherr<br />

yHarvester.aspx<br />

צועד על 6 רגלים.‏ טרקטור ניסיוני של ג'ון דיר<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=DwR3O7JSfWA&feature=related<br />

קומביין עם זחלי גומי קוצר אורז<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=r1PLcCdbKWE&feature=related<br />

‏)לא עיר(‏ קציר ללא הפסקה<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=kVSxyLJZSZc&feature=related<br />

קצירת חיטה בנברסקה.‏ איזה יבול!‏ איזה ספיד!‏<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=toYkHbBR1Cc&feature=related<br />

צ'לנג'ר גדול,‏ עם דיסק מתקפל ענקי.‏ איזה הספק!‏<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=IEgu2-c5jDk&feature=related<br />

תעלולי נהיגה בטרקטור,‏ בשיווי משקל<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=6AXHfXN9MBs&feature=related<br />

http://www.youtube.com/watchv=ca5H2wtTSsU&NR=1<br />

ובמכסחת דשא ‏)נא לא לנסות בבית(‏<br />

http://www.youtube.<br />

com/watchv=K3zhNgj61Rk&feature=related<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

54

סדרת החשמליות החדשות של<br />

<br />

<br />

AC<br />

Maintenance Free<br />

טיפולי אחזקה במרווחים ארוכים<br />

- 1000 שעות<br />

<br />

<br />

גג<br />

<br />

<br />

<br />

80 טוןVolt XN2.5<br />

ProDesign.co.il<br />

42 טוןVolt XNT1.6<br />

חברת ‏“דוד צ’פניק ובניו”,‏ פועלת מעל 35 שנה והינה<br />

החברה המובילה בישראל בייבוא,‏ שיווק ושירות של ציוד<br />

חקלאי,‏ ציוד הרמה,‏ ציוד העמסה וחפירה.‏<br />

c z a p n i k . c o . i l<br />

1-800-282-888

מיכון והנדסה |<br />

בטיחות<br />

‏"קווי חיים"‏<br />

במגזר החקלאי<br />

יואב גרשון<br />

רקע כללי:‏<br />

במסגרת דרישות התקנות לעבודה בגובה<br />

‏]תקנות הבטיחות בעבודה ‏)עבודה בגובה(,‏<br />

התשס"ז-‏‎2007‎‏[‏ קיימת דרישה להתקנת<br />

נקודות עיגון וקו חיים על כל גג / מבנה/‏ מתקן<br />

בעת ביצוע עבודות המחייבות ריתום העובד<br />

בעזרת ציוד המגן האישי אל קו החיים.‏<br />

הבהרה חשובה:‏ בדף מידע זה מובא מידע כללי<br />

בלבד.‏ כל התקנת קו חיים והמחובר לנקודות<br />

עיגון - מחייב הערכה ואישור של מהנדס<br />

מוסמך למקום ולסוג העבודה היעודית - ואין<br />

לראות בדף מידע זה הנחיות כאלו ואחרות,‏<br />

אלא כאמור - מידע כללי בלבד.‏<br />

קוי חיים על גבי חממות:‏<br />

לאחר מספר חודשים של בחינה ובדיקה עולה<br />

כי התקנת קוי חיים על גבי החממות ‏)בעיקר<br />

הישנות,‏ וכאלו קיימות במגזר החקלאי על<br />

פני 75,000 דונם !( - מהווה בעיה הנדסית<br />

שקשה למצוא לה פתרון.‏<br />

מתוך תפיסה חד משמעית שאין לאפשר לעובד<br />

לבצע עבודה בגובה ללא הגנה מלאה,‏ יושבת<br />

בימים אלו על המדוכה ועדה ברשותו של<br />

ד"ר זאב שמילוביץ,‏ מנהל המכון להנדסה<br />

חקלאית שבמשרד<br />

החקלאות על מנת למצוא פתרון הנדסי אחר<br />

ואשר יתן מענה ותשובה הולמת לדרישות,‏<br />

כמובן שבועדה זו חברים נציגים מאגף הפיקוח<br />

על העבודה,‏ נציגי משרד החקלאות,‏ האגף<br />

לטכנולוגיה בשה"מ,‏ נציגי המוסד לבטיחות<br />

וגיהות וכן גורמים נוספים.‏<br />

לכשתסיים ועדה זו את פעילותה - היא תביא<br />

הצעות לפתרונות מתאימים,‏ אלו חייבים כמובן<br />

לקבל את אישור ועדת העבודה והכלכלה של<br />

הכנסת ומפקח עבודה ראשי.‏<br />

מהו בעצם ‏"קו עיגון"‏ <br />

ראשית - ההגדרות כפי שמופיעות<br />

בתקנות:‏<br />

‏"נקודת עיגון"‏ - נקודה על מבנה,‏ בנין,‏ תורן<br />

וכל אתר עבודה שמתבצעת עליו עבודה<br />

בגובה,‏<br />

ושמתחבר אליה אמצעי הקשירה של העובד<br />

במערכת צמ"א או אמצעי חיבור לרשת<br />

בטיחות,‏ לפי העניין;‏<br />

‏"קו עיגון"‏ - התקן אורכי העשוי מפרופיל<br />

קשיח,‏ כבל פלדה או חבל סיבים סינתטי<br />

המותקן בכיוון אנכי או אופקי,‏ שמתקיימות<br />

בו דרישות התקן לעניין זה,‏ והמיועד לאפשר<br />

לעובדים המצוידים בצמ"א לנוע במקביל<br />

אליו לאורך מסלולי תנועה שאינם משטחים<br />

מגודרים,‏ כשהם מאובטחים מפני נפילה מגובה<br />

לכל אורך המסלול.‏<br />

תקנים:‏<br />

בישראל אין עדיין תקן ישראלי לנושא זה<br />

ועל כן ההתייחסות היא לתקינה האירופית<br />

הישימה.‏<br />

לקווי עיגון אופקיים ושיפועיים התקן המתאים<br />

הינו .EN795<br />

סעיף C בתקן מדבר על קווי עיגון מכבל או<br />

חבל סינטטי.‏<br />

סעיף D בתקן מדבר על קווי עיגון העשויים<br />

ממסילת מתכת.‏<br />

לקווי עיגון אנכיים קבועים התקן המתאים<br />

הינו EN353-1 שהוא ‏"תקן לקווי עיגון<br />

קשיחים",‏ המשמעות של המלה קשיח הינה<br />

‏"מעוגן למעלה ולמטה ואינו מסוגל לנוע<br />

הצידה".‏<br />

מי אחראי על מה:‏<br />

תופש המקום ‏)בעל המשק ו/או החברה<br />

החקלאית(‏ אחראי להתקנת קווי עיגון<br />

קבועים,‏ לרבות נקודות העיגון והתשתיות,‏<br />

הנדרשות בכל מפעל בעל מבנה קבוע,‏<br />

המחייב עבודה בגובה המשולבת בתנועה<br />

לאורך מסלול שאינו משטח מגודר.‏<br />

קווי העיגון האמורים יותקנו באישור בודק<br />

מוסמך,‏ מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי<br />

רשום ומורשה ובהשגחתו.‏<br />

ההתקנה תעשה לפי התקן המתאים,‏ הוראות<br />

והנחיות היצרן.‏<br />

האחריות לבדיקת התקינות:‏<br />

תופש המקום אחראי לבדיקת תקינות קווי<br />

העיגון על ידי בודק מוסמך,‏ מהנדס מכונות<br />

או מהנדס אזרחי רשום ומורשה,‏ בתדירות<br />

שנקבעה בהוראות היצרן,‏ ובהעדר קביעה<br />

אחרת - על פי הנחיות הבודק המוסמך.‏<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

57

חישוב העומס:‏<br />

כעיקרון,‏ התקן האירופי לקווי עיגון,‏ EN<br />

- 795 קובע כי יש לחשב את שני העובדים<br />

הראשונים לפי עומס של 6 קג/ניוטון כל אחד<br />

ועל כל עובד נוסף 1 קג/ניוטון .<br />

כעיקרון רצוי לבצע את תכנון קווי העיגון<br />

לפני בניית המתקן ‏,תוך שילוב מתאים עם<br />

המבנה.‏<br />

מהו קו עיגון מתאים <br />

קו שלא צריך אותו,‏ אם ניתן למנוע את הנפילה<br />

בעזרת גדר , מעקה או כל אמצעי חלופי<br />

ומתאים אחר.‏<br />

מה הם הגורמים המשפיעים על<br />

בחירת סוג קו העיגון והתקנתו‏<br />

העומס המופעל על העיגונים .<br />

אם המבנה בכלל ונקודת חיבור העיגון<br />

למבנה בפרט יכולה לעמוד בעומס.‏<br />

גובה קו העיגון יחסית לנקודת עמידת<br />

העובד.‏<br />

פקטור הנפילה.‏<br />

מערכת בלימת הנפילה המחוברת לקו<br />

העיגון.‏<br />

המרווח בין העיגונים.‏<br />

תצורת הקו,‏ כבל או מסילה .<br />

יכולת הקו לספוג זעזוע.‏<br />

מתיחות הקו הראשונית .<br />

אורך הקו.‏<br />

מספר המשתמשים בו באותה עת .<br />

סוג העבודה,‏ עבודה חמה ‏)כגון ריתוך,‏<br />

חיתוך באוטוגן וכו'(.‏<br />

המרווח בין העיגונים:‏<br />

בזמן נפילה לזווית הנוצרת בין נקודת נפילת<br />

העובד,‏ לעיגוני הביניים יש תפקיד חשוב<br />

בקביעת עוצמת הכוח ‏,המועבר לעיגוני<br />

הביניים.‏<br />

ככל שהזווית גדולה יותר העומס המועבר<br />

קטן יותר,‏ אי לכך ככל שיש יותר עיגונים<br />

הזווית גדלה.‏<br />

ככל שקו העיגון יותר גבוה כך פקטור הנפילה<br />

יותר נמוך ומקטין את האנרגיה הנוצרת<br />

במערכת,‏ כמו כן גם מרחק הנפילה מתקצר<br />

מכיוון שנקודת העיגון גבוהה יותר .<br />

נקודות חשובות לסיכום:‏<br />

לפי התקינה האירופית ( 795 )EN חובה<br />

לתלות שלט בכניסה לכל קו עיגון בשפת<br />

ברורה עם הפרטים הבאים:‏<br />

שם היצרן.‏<br />

תקן המערכת.‏<br />

מספר הגוף המאשר של המערכת<br />

CE סימון )NOTIFIED BODY(<br />

דגם המערכת.‏<br />

כמות מקסימאלית של עובדים המאושרת<br />

לנוע על המערכת בו זמני.‏<br />

סוג האביזר המותר בשימוש עם<br />

המערכת.‏<br />

שנת ייצור .<br />

הפנייה להנחיות שימוש כתובות.‏<br />

הכשרה:‏<br />

עבודה עם קווי עיגון דורשת הכשרה של<br />

המתקין,‏ הכשרה ראשונית של העובד וכמובן<br />

הכשרה ייעודית של המתכנן.‏<br />

חילוץ:‏<br />

מערכת בלימת נפילה אינה שלמה ללא<br />

האפשרות לחלץ את העובד לאחר שנפל<br />

והמערכת בצעה את עבודתה.‏<br />

יש לוודא הימצאות נוהל חילוץ מסודר<br />

ואפשרות אמיתית לחילוץ העובד בפרק זמן<br />

קצר ‏,על מנת למנוע נזק בלתי הפיך כתוצאה<br />

מפגיעות תילוי.‏<br />

58<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

תערוכת<br />

<strong>2009</strong> AGRI TECHNICA<br />

פסטיבל של מכונות חקלאיות חכמות<br />

רוני אמיר,‏ מנהל תחום מיכון וטכנולוגיה<br />

מבוא<br />

להמשך הפיתוח של ענף החקלאות יש להתייעל בהיבט זמינות<br />

ידיים עובדות והעלאת הספק המשק תוך חסכון באנרגיה.‏ הביקור<br />

בתערוכת AGRITECHNICA<strong>2009</strong> שנערכה בהנובר שבגרמניה<br />

אפשרה לי להיחשף,‏ בעיקר,‏ לעולם הכלים והציוד החקלאי לענפי<br />

גידולי שדה ובעלי החיים ולהכיר מספר מוצרים אשר יכולים להתאים<br />

גם למגדלי ישראל,‏ כעת או בעתיד.‏<br />

בתערוכה מספר מגמות בולטות:‏ מעבר לטרקטורים גדולים וחזקים<br />

להעלאת התפוקה ליחידת זמן עם מנועים מתקדמים בשילוב מערכות<br />

בקרה מתקדמות בשילוב חיישנים וציוד לקרקע,‏ עיבודים וזריעות,‏ קל<br />

יותר ומדיוק יותר.‏ בהיבט האנרגיה בלט האפשרות לשימוש באנרגיה<br />

חלופית ובעיקר אנרגיה סולארית.‏<br />

התערוכה והביקור בגרמניה<br />

התערוכה המתקיימת אחת לשנתיים מציעה הזדמנות למפגש עם<br />

מפיצים ויצרנים,‏ מאפשרת דיון וחשיפה של מגמות חדשניות כמו גם<br />

לסקירת השיטות המסורתיות.‏ התערוכה נערכה בתאריכים:‏ 10.11.09<br />

עד 14.11.09. אני ביקרתי בתערוכה במשך שלושה ימים רצופים.‏<br />

בתערוכה הציגו מעל 2200 מציגים ב 17 אולמות שהגיעו מ-‏<br />

45 מדינות.‏ בלטה איטליה עם 220 חברות וטורקיה עם 75 חברות<br />

ומארה"ב רק 20 חברות פחות מסין עם 70 חברות ב 37 תחומים,‏ כאשר<br />

לישראל שלוש נציגויות - נטפים,‏ אליאנס וריטקס.‏ קיימת ירידה<br />

במספר החברות אולם למעשה ישנם איחודים רבים כך שמעשית כל<br />

היצרנים בפנים.‏<br />

ערכתי סיור מקצועי אצל חברות לציוד חקלאי-סיור במתקנים<br />

של חברת ,Asseldt יצרנית מערכות קומבינאטוריות לפלפל,‏ וסיור<br />

בחברה ליצור מערכי שינוע.‏<br />

התערוכה והמוצגים<br />

בחקלאות,‏ ללא אלקטרוניקה זה כבר בלתי אפשרי,‏ כפי ששוב<br />

הוכח בתערוכת אגריטכניקה שהתקיימה בהאנובר והיא הגדולה<br />

מסוגה בגרמניה.‏<br />

בעוד שבעבר היו אנשים מתרשמים מגודלן וחוזקן של המכונות<br />

החקלאיות,‏ כעת המטרה היא דווקא לבנות מכונות יעילות ו"חכמות"‏<br />

יותר.‏ לשם כך,‏ לא בוחלים היצרנים כמעט באף רכיב,‏ ואף לא ברכיבי<br />

האלקטרוניקה,‏ השליטה,‏ והבקרה המתוחכמים ביותר.‏ בהתאם לכך,‏<br />

החידושים שקיבלו את פני המבקרים בתערוכת אגריטכניקה היו<br />

רבים ושאפתניים.‏ בתערוכה התקיימה גם תחרות חידושים,‏ אותה<br />

שפטה ועדת-חידושים שבהרכבה היו 30 מומחים.‏ הוגשו יותר מ-‏<br />

300 מועמדויות לפרס-ממערכת למניעת נעילה עבור טרקטורים<br />

סטנדרטיים ועד למנוף התזה רציף ‏)ללא מדרגות(‏ ומתכוונן המשמש<br />

לריסוס צמחים.‏<br />

הועדה העניקה ל-‏‎5‎ חידושים נבחרים את מדליית הזהב בל-‏‎28‎<br />

חידושים נוספים את מדליית הכסף.‏ חלק מהכלים הוצגו בחוברת ניר<br />

ותלם מס'‏ 20*.<br />

מערכות העזר האלקטרוניות הרשימו במיוחד את חברי הועדה,‏<br />

מה שהשתקף היטב בבחירת הזוכים.‏ למשל,‏ למערכת ניהוג מטיפוס<br />

פיקוד-אקטיבי System( )Active-Command Steering מתוצרת<br />

חברת ,John Deere הוכנס בקר אלקטרוני שמשתלט על מעגל בקרת<br />

הניהוג של הטרקטור במקרה שנרשמת תנודה חמורה ובלתי מבוקרת.‏<br />

ההשפעה של המערכת דומה ל-‏ESP שפותחה בעבור כלי רכב פרטיים,‏<br />

רק נזכור שכאן מדובר על כלים גוררים השוקלים יותר מפי עשרה!‏<br />

מוצר חדשני שהוצג הוא ה-‏Cemos‏,‏ ‏"שירות אופטימיזצית מכונה<br />

אלקטרוני",‏ שפותח על ידי חברת Claas ועושה למפעיל המכונה<br />

חיים קלים.‏ הוא מוביל בהדרגה את המכונה לתצורתה האופטימאלית<br />

59<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

מצד אחד תוך התחשבות בכך שלעיתים קרובות יותר ויותר,‏ הנהג<br />

הוא הנקודה החלשה של המכונה המסובכת מבחינה טכנית,‏ ומצד שני<br />

תוך התחשבות בכך שעומס עבודה מקסימאלי של המכונה שעלותה<br />

כמה מאות אלפי אירו הוא בדרך כלל הכרחי בכדי שהחקלאי יוכל<br />

להרוויח את לחמו.‏ תארו לכם כיצד ניתן יהיה לשלוט על הכלי באופן<br />

חכם עם כל נהג!‏<br />

את תאור המערכת ניתן לראות באתר:‏<br />

http://www.claas.com/group/generator/cl-gr/en/press/<br />

mitteilungen/start,cid=565120,lang=en_UK.html<br />

מספר יצרנים בינוניים של מכונות חקלאיות שילבו ידיים במטרה לפתח<br />

יחדיו קונספט תפעולי סטנדרטי וידידותי-למשתמש.‏ ניתן לפיכך לומר,‏<br />

שהתְ‏ ‏ּינ ‏ָה ‏)סְטַנ ‏ְּדְַרטִיז ‏ַצְיָה(‏ בתחום רישום הנתונים והעברתם לאחר מכן<br />

מהטרקטור למכונת העבודה המובנית או הנגררת,‏ ולהיפך,‏ נמצאת על<br />

דרך המלך.‏ למשל,‏ ובאופן קונקרטי יותר:‏ חיישנים המותקנים מלפנים<br />

בחזית הטרקטור יעריכו את כמות הירק שיש לעבד וישוו אותו עם<br />

הקיבולת ויכולת העיבוד של מיכל המטען ושל המכונה עצמה.‏ המערכת<br />

תחשב את הערכים האידיאליים של מהירות הנסיעה וכיוונה,‏ שבעבורם<br />

השימוש בצימוד של טרקטור-מכונה הוא האופטימאלי המאפשר להגיע<br />

לחיסכון,‏ יעילות,‏ ובטיחות-ללא תלות במצב הרוח שבו שרוי הנהג.‏<br />

בענף הטרקטורים:‏ הטרקטור עומד בראש שרשרת המזון ופסגת<br />

הטכנולוגיה בעולם והטרקטורים הגדולים המיועדים לעיבודי שדה<br />

בישראל,‏ את המילה האחרונה אומרות דווקא תקנות הפליטה ‏)של<br />

גזי החממה(‏ שהולכות ומחמירות.‏ כל הטרקטורים עם מנועים בתקן<br />

TIER3 או .TIER4 בכדי להגיע לרמות פליטה נמוכות כנראה שללא<br />

שימוש במערכות הזרקה אלקטרוניות בלחצים של עד ,Bar 2000 לא<br />

יהיה ניתן בעתיד לרדת מתחת לכמויות הפליטה הרצויות.‏ הטרקטורים<br />

מתוצרת חברת Fendt מסדרה 800 מגיעים עם מנועי 6 צילינדרים של<br />

,Deutz אשר הודות לתוספת של Ad-Blue עומדים בתקן הפליטה<br />

תמונה מס'‏ 1: טרקטור חקלאי עם מנוע Deutz מסדרת XXL בעל 600PS<br />

.TIER4 הזרקת שינן,‏ חומר ביולוגי,‏ לתערובת גזי הפליטה מייקרת<br />

אמנם את עלות התפעול,‏ אבל יעילותה עולה על זו שמתקבלת בשימוש<br />

במסננים של חלקיקי דיזל.‏ ראה תמונה מס'‏ 1.<br />

טרקטורים בולטים,‏ על כך בהמשך,‏ היו באזור ג'ון דיר-‏JD8430‎<br />

עם מנוע בנפח 9000 סמ"ק עם 300 כ"ס ומומנט 130 קג"מ וצמיגים<br />

במידות . 600/65R28 הטרקטור תוכנן כך שכל אדם יוכל להפעיל את<br />

המכונה וכליה מבלי לגרום נזק לכלי,‏ שמחירו כ $250,000. בטרקטור<br />

עשרות חיישנים המפקחים על המנוע,‏ גיר,‏ המערכות ההידראוליות,‏<br />

מערכות הקירור,‏ הנגררים והחשמל,‏ ואלו נותנים עדכונים שוטפים<br />

למחשב המבקר את פעילות הכלי ושומר נגד בלאי חלקיו.‏ בקרת החלקה.‏<br />

מערכת של ציר קדמי משוכך השומרת על מגע של הגלגלים הקדמיים<br />

עם הקרקע בכל מצב,‏ ובאותו הזמן מאזנת את תנועות המרכב.‏<br />

ארגונומיה<br />

כיסא פניאומאטי עם קבינה אטומה ואולם כמו במטוס.‏ כל מערכות<br />

הטרקטור וכליו נשלטת באמצעות חמשת אצבעות יד ימין הנחות על<br />

משענת היד של הכיסא.‏ גם מותאם לשמאליים עם כיסא הפוך ומחשב<br />

על דופן שמאל של תא הנהג.‏ כיסא סובב על צירו וניתן להזמין<br />

מערכת מבוקרת מחשב ו GPS הנועלת את ההגה בקו התקדמות ישר<br />

ויד ימין על המשענת ולכל אצבע אחריות על תפעול מערכת שונה<br />

בטרקטור.‏ הכל ניתן לתכנות ושינוי לפי דרישת המפעיל.‏ בנגיעת<br />

אצבע משתלב הגיר לשני מצבים,‏ איטי ומהיר,‏ כשהמחשב שולט ב<br />

16 הילוכים לפי המהירות שנקבעה על ידי הנהג בסיבוב בוהן ימין.‏<br />

עם הבוהן ניתן לשלוט על הסל"ד.‏ יש שליטה על הכלים הנגררים,‏<br />

כלסלקטורים עם כיסוי אבטחה כמו בהדק מטוס קרב,‏ על מנת שלא<br />

תרד המחרשה בטעות.‏ על דופן שמאל לוח בקרה ועליו שליטה המלאה<br />

בנתונים שמספק המחשב:‏ צריכת דלק ממוצעת לקמ"ר,‏ חישובי<br />

דונמים והספק עיבודים יומי,‏ תוכניות חיסכון בדלק,‏ שליטה על לחץ<br />

השמן וזמן מהירות תגובת הבוכנות,‏ העברה בין תיבות שונות בגיר<br />

לפי עומס ומהירות תנועה,‏ תכנות זיכרון להפעלת כלים שונים כך<br />

שישלטו בלחיצת כפתור בודדת מהכיסא ועוד.‏ מספר חברות הציגו<br />

תאי טרקטור מודרניים ואף סימולאטורים.‏ אף חברה אינה מתחייבת<br />

על תא אטום למועד הריסוס ע לאף המסננים שבתא.‏<br />

וורסטיליות של טרקטור-לגרור כלים שונים,‏ אופציה לחבר גלגלים<br />

נוספים,‏ להוסיף משקלות,‏ לשנות את אורך ורוחב הטרקטור בהתאם<br />

לשטח המעובד והגידולים.‏ מזרעה מלאה יכולה להגיע למשקלים של<br />

למעלה מ 3 טון ועדיין לא יורגש שום מאמץ מצד יחידת הכוח המניעה,‏<br />

כשארבע ההנעות משולבות ושיני המזרעה מפלחות את הקרקע ויורות<br />

זרעים בלחץ אוויר לתוכה.‏ בעזרת מומנט של 4 דיפנדרים המתקבל<br />

כבר ב 1450 סל"ד ומועבר לקרקע עם צמד צמיגי ענק קדמיים<br />

ודאבל ג'אנט מאחור,‏ אין מגבלה למשקל טרקטור 6-15 טון,‏ שיכול<br />

לגרור הענק או להרים על זרועותיו האחוריות המגובות בזוג בוכנות<br />

הידראוליות ענקיות.‏<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

60

מיכון והנדסה |<br />

תמונה מס'‏ 2: הוספת ציוד על מערכת<br />

הכוח של הטרקטור<br />

תמונה מס'‏ 3 ‏)תמונה בקובץ :)IMG_2029 מרסס JD<br />

תמונה מס'‏ :)IMG_2091( 4 מרסס נייד<br />

לשטחים קטנים<br />

תמונה מס'‏ 5: מרסקת<br />

תמונה מס'‏ 6: מרסקת עם מתקן הרמה תמונה מס'‏ 7: מחרשות ממתכות קלות<br />

,Belarus יצרן הטרקטורים היושב במינסק שברוסיה הלבנה<br />

‏)בלארוס(,‏ זכה לתשומת לב מיוחדת ולמדליית כסף.‏ הטרקטור<br />

הסטנדרטי מדגם 3023 שמתוצרתו,‏ עם הספק של (299 220 kW<br />

power (take off shaft( כולל הנעה דיזל-אלקטרונית ו-‏PTO )PS<br />

קדמי הנשלט באופן אלקטרוני.‏ יותר מכך:‏ הרשת הפנימית של הזרם<br />

הישר )dc( הגבוה מסוגלת לספק עד )kW 234)PS 172 לצרכן חיצוני,‏<br />

מה שמעיד על כך שגם יצרני המכונות החקלאיות המזרח אירופאים<br />

מבינים היטב את הביזנס שבו הם מצויים.‏ בכלל,‏ הוצגו כלים חשמליים<br />

ואף טרקטור וטרקטורוני משא חשמליים.‏<br />

ציוד חדש שבלט זו מערכת המתיישבת על יציאת הטרקטור<br />

ובשילוב מערכות כוח ושמן מיוחדים מאפשרים להפעיל כלים כולל<br />

הנעת הטרקטור.‏ ראה תמונה מס'‏ 2.<br />

מאחר והתערוכה מיועדת ברובה לשוק המקומי,‏ שבה החקלאות<br />

היא שוק מוביל וגדול מאוד ברפובליקה,‏ הוצגו כלים משקיים רבים.‏<br />

בהגדרה זו נכללים מגוון רחב של נגררים,‏ של מכונות נדחפות וכאלה<br />

הניתנות להעמסה,‏ ושל משאיות מטיפוס dump truck על המקצועיות<br />

של משלוחי פירות השדה יעידו הבלמים תלויי-העומס האוטומטיים,‏<br />

בולמי הזעזועים השונים של השלדות ‏)שסי(,‏ צירים מתכווננים של<br />

השלדות ועוד.‏<br />

על הישגיו של יצרן הנגררים Fliegl בתחום זה הוענקה לו<br />

מדליית הכסף.‏ ב-‏Fliegl פותח מכסה המונע באופן הידראולי<br />

אשר מונע מדגנים,‏ עשבים,‏ דשן,‏ וחלקיקים אחרים להתנדף ממנו<br />

בעזרת מערבולות רוח שנוצרות עקב תנועתו ולהגיע למשל לרכבים<br />

אחרים.‏ מעניין מאוד החיישן העל-קולי ‏)אולטרה סאונד(‏ מתוצרת<br />

Grasdorf Wennekamp שמותקן על הגלגלים,‏ אשר מציג<br />

מקדם שמתריע על לחץ האוויר המינימאלי האפשרי של הצמיג,‏<br />

כתלות בעומס ובמהירות.‏ בתחום זה,‏ מדלית כסף,‏ הציגה AGCO<br />

Fendt1 מערכת בקרה ללחץ אוויר בצמיגים נשלטת אף ע"י הנהג.*.‏<br />

מרססים:‏ הוצגו בעיקר מרססים עצמיים לגד"ש בזה בלטה .JD כמו כן<br />

כלים גדולים רתומים לטרקטור עד 40 מ'‏ עם אפשרות לגובה משתנה<br />

ומבוקר,‏ כולל סוגי פומיות משולבות לשימושים שונים,‏ בשילוב GPS<br />

ומיכלים של 4000 ל'‏ ויותר.‏ ראה תמונה מס'‏ 3.<br />

61<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

לשטחים קטנים ובתי צמיחה הוצגו כלים ניידים מעוצבים.‏ ראה<br />

תמונה מס'‏ 4.<br />

בתחום מרסקות גזם הוצגו מבחר עצום של יצרנים,‏ האיטלקים<br />

בלטו,‏ עם אפשרות לריסוק עילי או לתוך הקרקע ועוד.‏ ראה תמונה<br />

מס'‏ 5. היו כאלה עם .PICKUP ראה תמונה 6. כמו כן בלטו הכלים<br />

של חברת AHWI בכל הפתרונות ובעיקר באדמות סלעיות.‏<br />

תחום הגננות משמעותי באירופה והייתה נציגות רחבה לכלי<br />

גיזום,‏ בהם בלטו הכלים המעוצבים של חברת FISCHER וכן הכלי<br />

גיזום למטע של חברת .FERRI כלי עיבוד לגננות קבלו תצוגה גדולה<br />

ובלטה חברת .GRILLO לצידם הוצגו מרסקות ומקצצות גזם קטנות.‏<br />

כמו כן הוצגו דגמים חדשים במיוחד במידות קטנות לעיבוד מתוצרת<br />

חברות כמו .arablx, Awazone<br />

מאז ומתמיד,‏ וגם הפעם,‏ בעיבוד הקרקע עמדו הקלטרות והמחרשות<br />

במרכז תשומת הלב.‏ הכלים החדישים עם שימוש במתכות קלות יותר<br />

אולם רובם מתאימים לקרקעות קלות.‏ ראה תמונה מס'‏ 7.<br />

בעיקר בלט שילוב כלים-דיסקוס לפני הטרקטור ומאחור מתקן זריעה<br />

ועוד לחיסכון במספר נסיעות בשטח.‏ הוצגו מסגרות אוניברסאליות<br />

אשר מתאימות להרכבת כלים שונים כמו קולטיבטור,‏ משדד,‏ מזרעה<br />

ועוד.‏ מחרשות משולבות עם קולטיבטור מסוגים ותצורות שונות וכן<br />

שילוב עם מדשנות,‏ חברת .Taarup<br />

הוצגו התקנים הידראוליים מתכווננים שמותקנים על הטרקטור<br />

המסתגלים לרוחב ולעומק הספציפיים של החלקה שאותה יש לעבד.‏<br />

בנוסף לכך,‏ תוספות קלות - משקל הופכת את עיבוד הקרקע לעוצמתי<br />

וחזק יותר.‏<br />

קולטיבטור עם מיקום שיניים משתנה של חברת Saverburger<br />

מערכות קלטור עם מצלמה לדיוק העבודה ובמהירויות גבוהות,‏ מעל<br />

10 קמ"ש,‏ הוצגו והם הכיוון.‏<br />

הוצג מבחר ענק של שיניי מתחחות – קל ומהר להחליף,‏ בכל<br />

הגדלים,‏ מתאים לרוב המכונות ולכל סוגי העבודה – באורך מ 5 ס"מ<br />

ובעובי מ 9.5 מ"מ.‏ יש 10 ס"מ ו 8 מ"מ ועוד סוג 15-46 ובין 6-8<br />

מ"מ.‏ יש סוג בין 5-35 ס"מ ורוחב 6 מ"מ.‏ שני סוגים בצד -10 7.5<br />

ס"מ,ורוחב 9.6-12.5 מ"מ ועוד 10-46 ס"מ ו 5-8 מ"מ.‏ הכול מיצרנים<br />

בולטים,‏ כגון חברת MOHOLMS MASKINER השוודית ואף<br />

חברות סיניות.‏ ראה תמונה מס'‏ 8.<br />

לצידם משדדות ובלטו אלה של .Herrow מובן שגם תחום<br />

המדשנות הוצג בהרחבה בעיקר מעבר למערכות משולבות של<br />

דישון-זריעה-ריסוס.‏ חברת MR הציגה מדשנת ענקית המתאימה<br />

לשטחי הגד"ש הענקיים בגרמניה.‏ כמו כן מערכות מעניינות היו<br />

לחברת .Miedlna<br />

לצד אלו הוצגו מזבלות בגדלים ובשימושים שונים.‏ אלו מתחילים<br />

להיות נפוצים בארץ ולהם מספר יצרנים ויבואנים.‏ מזבלת עם מזלג<br />

מילוי.‏ ראה תמונה מס'‏ 9.<br />

באולם כלי האסיף הוצגו כלי אסיף לירקות עלים,‏ כרוב ובצל<br />

ועוד,‏ שבחלקם יכולים להיות רלוונטיים לנו.‏ נוצר קשר עם חברה<br />

איטלקית להתאמת כלי כזה לאסיף סלק.‏<br />

חברת ASA-LIFT הציגה מערך לאסיף בצל או כרוב.‏ ראה<br />

תמונה מס'‏ 15.<br />

כאמור הוצגו כלים רבים,‏ ברובם עכשוויים.‏ עוד כלי לירקות עלים<br />

יותר הוצג.‏ ראה תמונה מס'‏ 16:<br />

יצרני מיכון למשק המשפחתי הציגו כלי גיזום,‏ כגון פרארי,‏<br />

מכסחת )mower( עם דגמים מאלומיניום קלים וחזקים עם מנועים<br />

מדור חדש וחסכוני.‏ Sweeper‏-מטאטא,‏ LAWN‏-מכסחת דשא,‏<br />

BLADERUNNER עם שיניים מותאמות וברחבים שונים.‏<br />

לתשומת לב מיוחדת זכתה טכנולוגית הזריעה.‏ לא בכדי מחליטים<br />

יותר ויותר משקים לעבור לתלמים צפופים יותר,‏ והביקוש לטכנולוגיות<br />

זריעה מתקדמות עולה בהתאם - במיוחד מצדם של מערכות לגידולי<br />

הביו-גז.‏ אבל זה עובד רק אם מצליחים להשיג חלוקה מדויקת של<br />

זרעים - גם לעומק.‏ מכונת הזריעה החד-זרעית ‏)זרע זרע לסירוגין(‏<br />

תמונה מס'‏ 8: שיניי מתחחות<br />

תמונה מס'‏ 9: מזבלת<br />

תמונה מס'‏ 10: מכונה לאסיף כרוב<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

62

מיכון והנדסה |<br />

תמונה מס'‏ 13: ( )IMG_2025 : קומביין חציר<br />

תמונה מס'‏ 11: :)IMG_2066( מערך<br />

לאסים ירקות עלים<br />

תמונה מס'‏ 12: ‏)ראה קובץ תמונה :)IMG_2030 מזרעה<br />

תמונה מס'‏ 14 ‏)טרקטור‎1‎‏(:‏ טרקטור Claas מדגם Xerion 5000<br />

תמונה מס'‏ 15: :)IMG_2034( כלי חשמלי לפינוי<br />

EDX שהציג מפעל Amazonen-Werk זכתה במדליית כסף בגלל<br />

מערכת הויסות האוטומטית שהיא כוללת - המאפשרת להגיע לאיכויות<br />

של זריעה חד-זרעית במהירות גבוהה,‏ שטרם נראתה כדוגמתה.‏<br />

החברה הציגה כלים של 7 מ'‏ בהספק דיסקוס של 80 ד'/ש'‏ בטרקטור<br />

של 585 כ"ס.‏<br />

מוצגים מבחני טרקטורים ע"י מגזינים ואגודים ולדוגמא טרקטור<br />

115HP צורך 25 ל'/ש'‏ או כ 10 ג'/ק"מ.‏<br />

מזרעות מדויקות תוצרת .INNOVATION ראה תמונה מס'‏<br />

.17<br />

בתחום הקציר הייתה זו כמובן שעתם של מקצרות המספוא<br />

והקומביינים.‏ מספרם של היצרנים הפך להיות סביר,‏ מה שבין השאר<br />

הוא תוצאה של עלויות הפיתוח הגבוהות.‏ היצרנים Claas ו-‏ New<br />

Holland זכו כל אחד במדליית זהב בעבור פיתוחיהם בענף מקצרות<br />

המספוא.‏ בשני המקרים צוין לשבח המילוי האוטומטי של המיכל<br />

במספוא שזה עתה נקצר,‏ העושה שימוש באנליזת תמונה תלת-ממדית<br />

לצורך כיוונה של זרוע הפליטה.‏ ראה תמונה מס'‏ 20.<br />

חברת Krone שהשתתפה אף היא בתחרות זכתה במדליית כסף<br />

לאחר ששיפרה את זרימת החומר במקצרת המספוא,‏ המונע בזבוז<br />

ומפחית מהאובדן.‏ ולא נשכח לציין את הקומביינים בעלי מתלה-חותך<br />

unit( )cutting ברוחב של עד 14 מטר – הנמצאים בשימוש במשקים<br />

הגדולים בצפון אמריקה,‏ אוסטרליה,‏ וגם במרכז ומזרח אירופה.‏<br />

בחברת Biso Schrattenecker מייצרים את המתלים מאלומיניום<br />

בכדי להפחית מהמשקל הכולל וזאת על כלים ענקיים,‏ ואילו בחברת<br />

John Deere פיתחו למתלה התקן מיוחד,‏ שתפקידו להבטיח את<br />

גובה-החיתוך וזווית הנטייה האופטימאליים בעבור המתלה.‏ גודל<br />

והספק נשארו אמנם במשחק ומהווים אתגר,וחוכמת המכונה לא<br />

מפחיתה כלל מחשיבותם.‏<br />

מערמות חבילות מדגמים שונים למספר קומות בתצורות<br />

שונות.‏<br />

ואחרון אחרון חביב,‏ כמו בכל תערוכה של אגרי טכניקה,‏ יש את<br />

נקודת השיא המפתיעה שמעוררת הרבה התלהבות מצד המבקרים גם<br />

מבלי להציג מועמדות במסגרת בתחרות החידושים.‏ נקודות שיא אלה<br />

שמורות לכל למבקרים והם בהחלט הדובדבן שבקצפת.‏ והפעם הייתה<br />

זו חברת Claas עם הטרקטור – Xerion 5000 שחוזקו הוא לא פחות<br />

מ-‏ ,)kW 524) PS 385 מאובזר ומצוייד כיד המלך:‏ הנעה כל-גלגלית,‏<br />

היגוי כל-גלגלי,‏ קבינת נוחות המסתובבת 180 מעלות על צירה,‏<br />

הנעה רציפה,‏ ואינטליגנציה אלקטרונית מרמת המנוע ועד להיגוי.‏ עם<br />

טרקטור זה שואפת החברה המשפחתית,‏ שמרכזה בווסטפאליה,‏ לגבור<br />

63<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

תמונה מס'‏ :)IMG_2062( 16 מערכת שטיפה לירקות – לוף בצל ירוק<br />

תמונה מס'‏ :)IMG_2065( 17 מכונה לשטיפת ארגזי פלסטיק<br />

תמונה מס'‏ :)IMG_2076( 19 מכונת שתילה<br />

תמונה מס'‏ :)IMG_2077( 18 מכונת שתילה<br />

תמונה מס'‏ :IMG_2076)( 20 מחירי סופרמרקט<br />

בגרמניה.‏<br />

על התחרות ולהפוך לשם דבר בקרב משקי החקלאות הבינלאומיים<br />

המרכזיים.‏ ראה תמונה מס'‏ 11.<br />

צמיגים – הובלט נושא הפחתת הרעש ותנודות בנסיעה מנהלית<br />

בכוון תא הנהג.‏<br />

הוצגו כמובן כלים בענף בעלי חיים – תעשייה משמעותית במדינה.‏<br />

מחלקי מזון,‏ מרכזי מזון וכלים חשמליים ותאים חשמליים.‏ כלי ניקוי<br />

חשמלי,‏ ראה תמונה מס'‏ 12.<br />

בתחום המיכון לבתי אריזה הוצגו מערכי שטיפה לירקות,‏ בעיקר<br />

מאיטליה וטורקיה.‏ בעיקר לשטיפת ירקות עלים.‏ ראה תמונה מס'‏<br />

.16<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

64

מיכון והנדסה |<br />

מערכת לשטיפת ארגזי פלסטיק,‏ כאלה שגם אנו מצווים לשטוף.‏<br />

ראה תמונה מס'‏‎14‎‏.‏<br />

מובן שהוצגו מכונות שתילה רבות שבחלקם מוכרות לנו בארץ.‏<br />

הוצגו מכונות גדולות מאוד,‏ של GRIMME עם מילוי מיכלים אחיד<br />

של שניים וכלי ל 9 שורות בשל מדיניות מיסים של 40% שנה ראשונה<br />

וכל שנה 20% מעודד רכישת טרקטור וקומביין עוד,‏ לצד מכונות<br />

איטלקיות וטורקיות למשק המשפחתי.‏ הוצגו מכונות שילה לתפו"א<br />

של PLANTEX וחברת .AGRONOMIC חברת HADI הציגה<br />

מכונות שתילה לשתילי גוש לירקות.‏ ראה תמונה מס'‏ 16 ו 17.<br />

באירופה,‏ כרגיל , המחירים יקרים יחסית.‏ סביב 2 יורו לק"ג תוצרת<br />

טריה.‏ ראה תמונה מס'‏ 18.<br />

ביגוד – רוב החברות לציוד וטרקטורים הגדולות הציגו מגוון<br />

ביגוד כולל ליום יום ולא רק לעבודה תחת המותג שלהם וחלקם זכו<br />

לתשומת לב רבה.‏ כמובן לצידן יצרני ביגוד עבודה.‏<br />

נוספות<br />

אנרגיה סולארית – כל המבנים החקלאים כולל בתי גידול,‏ סככות<br />

ובתי אריזה מיועדים לפנלים אלו עם שיפוע של כ 30° לכיוון דרום.‏<br />

בגרמניה מסובסד החשמל הירוק מפנלים וולטים ונרכש בכ €0.8.<br />

ראה תמונה מס'‏ 19<br />

סיכום<br />

היכולת להביא לצמצום למינימום הכרחי בידיים עובדות,‏ מתאפשרת<br />

בעיקר כתוצאה מהשקעות בטכנולוגיות חדשות,‏ בעיקר במיכון מתקדם<br />

בכל הענפים ובכלים בעלי הספק משופר.‏ החידושים בתחום זה,‏ אני<br />

מאמין,‏ יזכו לקידום ויישום בקרוב בארץ,‏ בעיקר מערכות קלטור<br />

מבוקרות,‏ מזרעות משולבות ומדויקות וטרטורים בעלי מערכות<br />

מיוחדות.‏<br />

היבט חזק לחסכון באנרגיה וכל היצרנים הדגישו היבטים אלו.‏<br />

בזכות הסיור יכולתי לראות ולהתרשם מהמצאי הטכנולוגי והפתרונות<br />

בשטח,‏ הניתנים להתאמה וליישום בתנאי מדינת ישראל.‏<br />

תודות:‏ לשה"מ ומשרד החקלאות על התמיכה במימון הנסיעה<br />

ואשתי על התמיכה הכספית והמוראלית.‏<br />

* ‏"חידושים שזכו בפרסים בתערוכת ,"DLG ניר ותלם,‏ גיליון<br />

מס'‏ 20, דצמבר <strong>2009</strong><br />

65<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

עובדי שה"מ עובדי משרד החקלאות נציגי חקלאים ועדות חקלאיות מועצות אזוריות<br />

כנס בנושא:‏<br />

מי התפלה בחקלאות<br />

הננו מתכבדים להזמינכם לכנס בנושא<br />

‏"מי התפלה”‏<br />

שיתקיים ביום רביעי,‏ יז’‏ באדר תש”ע - 03.03.10,<br />

באולם ההרצאות ע”ש כהן,‏ מכון וולקני<br />

התכנסות<br />

09:00-08:30 דברי פתיחה - חנן בזק,‏ מנהל שה"מ<br />

09:15-09:00 דברי ברכה - יוסי ישי,‏ מנכ”ל משרד החקלאות<br />

09:15-09:30 מדיניות התפלה בישראל – פרופ’‏ אורי שני,‏ ראש רשות המים<br />

10:00-09:30 שיטות התפלת מים - פרופ’‏ רפי סמיט,‏ טכניון<br />

10:00-10:30 א.‏ תקנות האיכות למים מותפלים והמשמעות לבריאות האדם ולחקלאות<br />

10:30-11:15 ב.‏ השפעת מי ההתפלה על איכות מי הקולחים העתידיים - פרופ’‏ אורי להב,‏ טכניון<br />

11:15-11:50 הפסקה<br />

השפעת איכות המים על יעילות הדברה - פרופ’‏ ברוך רובין,‏ פקולטה לחקלאות<br />

11:50-12:20 השפעת איכות המים על יעילות חומרים הורמונליים - ד"ר יוסי גרינברג,‏ שה"מ<br />

12:20-12:40 השפעת איכות המים על ביצועי העופות - דר’‏ ישראל יוסלביץ,‏ שה"מ<br />

12:40-13:00 שינויים בהזנה והשקיה בעקבות שימוש במים מותפלים - ד"ר אורי ירמיהו,‏ חוות גילת ‏)וולקני(‏<br />

12:40-13:00 ממשק דישון מותאם למי התפלה - יורם איזנשטדט,‏ שה"מ<br />

13:00-13:30 קליטת מים באיכות מים משתנה בכניסה לראש השקיה - אלישע קניג,‏ שה"מ<br />

13:30-13:50 תמונת מצב,‏ מבוא לבטיחות וגיהות בעבודה בחקלאות והדרך להגברת המודעות -<br />

13:50-14:05 אריה כרנדש,‏ ראש מדור הבטיחות במרכז החקלאי התאחדות חקלאי ישראל.‏<br />

בברכה,‏<br />

אשר איזנקוט<br />

שירות שדה,‏ שה"מ<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

66

תנועת מכונה נגררת<br />

וגרור חקלאי*‏<br />

‏*הכתבה לצורך ידיעה בלבד.‏ בכל מקרה יש<br />

לנהוג לפי תקנות התעבורה הרשמיות<br />

‏"מכונה נגררת"‏<br />

מכונה בין שהיא מופעלת בכוח מיכני ובין אם<br />

לאו שאינה מיועדת להובלה ושאינה מסוגלת<br />

לנוע בכוח עצמה ומיועדת להיגרר;‏<br />

‏"סייגים לגרירה"‏<br />

אין לגרור מכונה נגררת הפטורה מרישום<br />

ורישוי אלא בטרקטור או ברכב מסחרי<br />

שמשקלו הכולל המותר עולה על 2200 ק"ג<br />

או לפי היתר מאת רשות הרישוי.‏<br />

‏"אורות מכונות ניידות<br />

ומכונות נגררות"‏<br />

אין לגרור מכונה נגררת,‏ אלא אם קבועים<br />

בהן מאחוריהן מצד שמאל מחזירור בצבע<br />

אדום או פנס המפיץ אור אדום הנראה לעין<br />

במזג אוויר נאה ממרחק של 150 מטר,‏ וכן<br />

טבלה זוהרת.‏<br />

במידה ורוחב המכונה הוא 210 ס"מ או יותר,‏<br />

יש תורך גם בפנסי רוחב.‏<br />

פטור גרור חקלאי<br />

מחובת רישום ורשיון<br />

1. גרור חקלאי וכן מחזיקו פטורים מחובת<br />

רישום ורשיון רכב אם נתקיימו התנאים הבאים:‏<br />

1.1. משקלו הכולל המותר אינו עלה על 1500<br />

ק"ג,‏ ארכו הכולל לרבות יצול החיבור אינו<br />

עולה על 500 ס"מ,‏ רחבו הכולל אינו עולה<br />

על 220 ס"מ וגבהו הכולל לרבות המטען אינו<br />

עולה על 380 ס"מ;‏<br />

1.2. מתאים לתקן ולתקינה.‏<br />

1.3. הגרור מצויד בנעלי בטחון הקשורות<br />

אליו בשרשראות;‏<br />

‎1.4‎‏.שם בעליו של הגרור ומענו וכן משקלו<br />

הכולל המותר רשומים על דפנו הימנית או<br />

מאחוריו על רקע שחור באותיות וספרות<br />

לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ"מ לפחות<br />

ורחבה 20 מ"מ לפחות.‏<br />

פטור מכונה נגררת מחובת רישום ורשיון<br />

1. בעליה של מכונה נגררת וכן מחזיקה<br />

פטורים מחובת רישום ומחובת רשיון אים<br />

נתקיימו התנאים הבאים:‏<br />

1.1. מתאים לתקן ולתקינה.‏<br />

1.2. המכונה מצוידת בנעלי בטחון הקשורות<br />

אליו בשרשראות;‏<br />

1.3. שם בעליו של המכונה ומענו וכן משקלו<br />

הכולל המותר רשומים על דפנו הימנית או<br />

מאחוריו על רקע שחור באותיות וספרות<br />

לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ"מ לפחות<br />

ורחבה 20 מ"מ לפחות.‏<br />

פטור מכונה נגררת חקלאית<br />

מחובת רישום ורשיון<br />

‎1‎‏.בעלה ומחזיקה של מכונה נגררת חקלאית<br />

‏)להלן בתקנה משנה זו-מכונה חקלאית(‏<br />

שמשקלה הכולל המותר מ-‏‎1001‎ ק"ג עד<br />

3000 ק"ג,‏ פטורים מחובת רישום ומחובת<br />

רשיון רכב אם נתקיימו בה תנאים אלה:‏<br />

1.1. מתאים לתקן ולתקינה.‏<br />

1.2. המכונה מצוידת בנעלי בטחון הקשורות<br />

אליו בשרשראות;‏<br />

1.3. שם בעליו של המכונה ומענו וכן משקלו<br />

הכולל המותר רשומים על דפנו הימנית או<br />

מאחוריו על רקע שחור באותיות וספרות<br />

לבנות שגובה כל אחת מהן 30 מ"מ לפחות<br />

ורחבה 20 מ"מ לפחות.‏<br />

גרירת מכונה חקלאית<br />

1. מכונה חקלאית שמשקלה הכולל המותר<br />

מ-‏‎1001‎ ק"ג עד 2000 ק"ג תיגרר על ידי<br />

טרקטור שמשקלו העצמי מ-‏‎2301‎ ק"ג ויותר<br />

‏)קבוצה 3 בסיווג שקבעה רשות הרישוי(;‏<br />

2. מכונה חקלאית שמשקלה הכולל המותר<br />

מ-‏‎2001‎ ק"ג עד 3000 ק"ג תיגרר על ידי<br />

טרקטור שמשקלו העצמי מ-‏‎3021‎ ויותר<br />

‏)קבוצה 4 בסיווג שקבעה רשות הרישוי(;‏<br />

3. עלה רוחב המכונה החקלאית על 250 ס"מ<br />

תישא בחזיתה שלט בגודל X125 35 ס"מ<br />

שעליו כתוב ‏"זהירות רכב רחב",‏ ובזמן תאורה<br />

יותקנו בה פנסי רוחב ותאורה היקפית.‏<br />

4. עלה רוחב המכונה החקלאית על 340 ס"מ<br />

יש לנהוג כבסעיף 3, ובנוסף לכך נידרש ליווי<br />

של רכב אחד לפחות,‏ שיסע לפניה בדרך<br />

דו סטרית ואחריה בדרך חד סטרית,‏ והיתר<br />

מקצין משטרה.‏<br />

5. עלה גובה המכונה החקלאית על 400 ס"מ<br />

ועד 480 ס"מ,‏ תנוע בדרכים בכפוף לתמרורים<br />

אך לא בדרכים ובקטעי הדרך שפרסם המפקח<br />

עת התעבורה.‏<br />

6. עלה גובה המכונה החקלאית על 480 ס"מ,‏<br />

יש צורך בהיתר של קצין משטרה.‏<br />

7. חל איסור לגרירת מכונה חקלאית בדרכים<br />

שנאסרה בהן התנועה בהודעה שהודיע המפקח<br />

על התעבורה ברשומות;‏<br />

‎8‎‏.אורך הטרקטור הגורר והמכונה החקלאית<br />

ביחד לא יעלה על 15.50 מטר.‏ חריגה ממידות<br />

אלה מחייבת אישור קצין משטרה;‏<br />

9. קצין משטרה רשאי להתיר באישור בכתב<br />

ובתנאים שיקבע תנועת מכונה חקלאית<br />

שמשקלה או מידתה מהאמור לעיל.‏<br />

10. במכונה החקלאית יהיו מחווני כיוון<br />

ואורות בלימה שיופעלו מהטרקטור הגורר,‏<br />

הם יהיו ניידים וניתנים להסבה על נקלה;‏<br />

11. המכונה החקלאית כשירה ורשאית<br />

לתנועה כאשר בידי הנוהג בטרקטור הגורר<br />

אישור ממוסך מורשה או ממעבדה מוסמכת<br />

כי המכונה החקלאית נבדקה בשנה האחרונה<br />

וכי היא כשירה לתנועה.‏<br />

67<br />

ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל | 2010

מיכון והנדסה |<br />

מדור המיכון<br />

רכב תפעולי*‏<br />

סימן י"ג‎1‎‏:‏<br />

‏*הכתבה לצורך ידיעה בלבד.‏ בכל מקרה יש<br />

לנהוג לפי תקנות התעבורה הרשמיות<br />

95 א.‏ הגדרות בסימן זה<br />

‏“איזור רכב תפעולי"‏ - איזור שבו מופעל רכב<br />

תפעולי ואשר בכניסה אליו וביציאה ממנו<br />

הוצב,‏ באישורה של רשות התימרור המקומית,‏<br />

תמרור א-‏‎43‎ האחד מציין כניסה לאיזור רכב<br />

תפעולי והאחר מציין את היציאה ממנו;‏<br />

‏“מפקח על רכב תפעולי"‏ - מי שרשות<br />

הרישוי מינתה בכתב,‏ להיות מפקח על רכב<br />

תפעולי;‏<br />

‏“רכב תפעולי"‏ - רכב כמשמעותו בפקודה<br />

למעט רכב פרטי ורכב ציבורי,‏ בין אם מותקן<br />

עליו ציוד דרך קבע ובין אם לאו,‏ בין אם הוא<br />

מוביל מטען ובין אם הוא מסיע נוסעים,‏ אשר<br />

ניתן היתר להפעלתו,‏ לפי סימן זה,‏ באיזור<br />

רכב תפעולי.‏<br />

95 ב.‏ פטור מחובת רישום<br />

ורישוי<br />

רכב תפעולי פטור מחובת רישום על פי<br />

הפקודה.‏<br />

95 ג.‏ היתר לרכב תפעולי<br />

‏)א(‏ המפקח על רכב תפעולי רשאי לתת היתר<br />

להפעלת רכב תפעולי שתוקפו לא יעלה על<br />

שנה אחת ובתנאי שהרכב התפעולי נבדק על<br />

ידו ונמצא כשיר לתנועה או להפעלה.‏<br />

‏)ב(‏ המפקח על רכב תפעולי רשאי לבטל,‏<br />

לשנות או להתלות כל היתר שנתן לפי סימן<br />

זה לפני תום תוקפו אם נתברר לו שבעליו,‏<br />

מחזיקו,‏ מפעילו,‏ או נהגו של הרכב התפעולי<br />

לא ציית להוראותיו.‏<br />

95 ד.‏ נהיגת רכב תפעולי<br />

לא ינהג אדם רכב תפעולי,‏ לא ישתמש בו<br />

ולא יפעיל אותו אלא באיזור רכב תפעולי<br />

ובלבד שנתקיימו כל אלה:‏<br />

)1( ניתן לגבי הרכב התפעולי,‏ לפי סוגו,‏<br />

היתר להפעלתו מאת המפקח על רכב תפעולי<br />

ובהתאם לתנאים שבהיתר;‏<br />

)2( בידי נוהג או מפעיל הרכב התפעולי רשיון<br />

נהיגה מתאים לסוג הרכב הנהוג או המופעל<br />

על ידו או היתר לנהיגתו שניתן מאת המפקח<br />

על רכב תפעולי;‏<br />

)3( לגבי הרכב התפעולי ניתנה תעודת ביטוח<br />

בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי ‏)נוסח<br />

חדש(,‏ התש"ל-‏‎1970‎‏.‏<br />

95 ה.‏ סמכויות המפקח על רכב<br />

תפעולי ותפקידיו<br />

‏)א(‏ המפקח על רכב תפעולי יקבע לגבי הרכב<br />

התפעולי את כל אלה:‏<br />

)1( משקלו הכולל המותר של הרכב<br />

התפעולי;‏<br />

)2( ייעודו של הרכב התפעולי,‏ לרבות גרירת<br />

גרורים והסעת נוסעים;‏<br />

)3( מספר הגרורים שיוכל לגרור ויחס משקל<br />

כולל מותר שבין הגורר לבין הגרורים;‏<br />

)4( מספר הנוסעים שיוסעו והתנאים<br />

להסעתם;‏<br />

)5( מספר זיהוי על הרכב התפעולי ואופן<br />

רישומו על הרכב;‏<br />

)6( אופן רישומם של המשקל הכולל של<br />

הרכב ושל המשקל המירבי הכולל שהוא<br />

רשאי לגרור;‏<br />

)7( אמצעי הבטיחות ככל שימצא לנכון,‏<br />

כגון שרשרות בטחון,‏ נעלי בטחון,‏ מחזירי<br />

אור,‏ תאורה וכיוצא באלה שיש להתקינם<br />

ברכב התפעולי;‏<br />

)8( מהירות הנסיעה המירבית של הרכב<br />

התפעולי,‏ לסוגיו ולתכונותיו,‏ בהתאם לתנאי<br />

השטח,‏ שעות ההפעלה,‏ תנאי התאורה,‏<br />

עומס התנועה והולכי הרגל שבאיזור רכב<br />

תפעולי;‏<br />

)9( מסלולי נסיעה ותמרורים להבטחת התנועה<br />

באיזור רכב תפעולי ככל שיראה לנחוץ.‏<br />

‏)ב(‏ המפקח על רכב תפעולי רשאי להוסיף על<br />

הדרישות המפורטות בתקנת משנה ‏)א(‏ לפי<br />

שיקול דעתו נחוץ הדבר לבטיחות התנועה<br />

באזור הרכב התפעולי או להורות על הפסקת<br />

השימוש בו.‏<br />

‏)ג(‏ המפקח על רכב תפעולי ינהל כרטיס מעקב<br />

לכל רכב תפעולי שהוא נתן לגביו היתר,‏ ובו<br />

יצוינו פרטי הרכב,‏ לרבות הפרטים המנויים<br />

בתקנת משנה ‏)א(,‏ לפי הענין,‏ וכן התאריכים<br />

שבהם נערכה ביקורת תקופתית ברכב,‏ תיקונים<br />

בו וכל פרט אחר שיראה לנכון ‏)להלן בסימן<br />

זה-כרטיס המעקב(;‏ כרטיס המעקב יוצג בידי<br />

המפקח על הרכב התפעולי לפי דרישת רשות<br />

הרישוי.‏<br />

95 ו.‏ חובת הציות להוראות<br />

בעלו,‏ מחזיקו,‏ מפעילו ונהגו של רכב תפעולי<br />

יקיים כל הוראה שנתן לו המפקח על רכב<br />

תפעולי לגבי הפעלתו של הרכב התפעולי.‏<br />

95 ז.‏ פטור<br />

הוראות התקנות המנויות להלן לא יחולו על<br />

רכב תפעולי ועל נהגו או מפעילו,‏ ובלבד<br />

שננקטו כל אמצעי הזהירות הדרושים<br />

לבטיחות התנועה ולמניעת כל סיכון או<br />

פגיעה כפי שקבע המפקח על רכב תפעולי:‏<br />

‎9‎‏)א(,‏ ‎21‎‏)ב(‏ )1( ו-)‏‎3‎‏(,‏ ‎40‎‏)א(,‏ 45)2(, 44, 43,<br />

‏-‏‎47‎לגבי עקיפת רכב תפעולי אחר,‏ ‎48‎‏)ב(‏<br />

ו-‏‎58‎‏)א(‏ ובלבד שהנהג או המפעיל נקט כל<br />

אמצעי הזהירות כדי להודיע לעובר דרך אחר<br />

על כוונותיו,‏ ,)1(71 ,70 ,)3(72 )8( ו-)‏‎10‎‏(,‏<br />

‎74‎‏)ב(,‏ ‎85‎א,‏ 85, 75, ‎90‎‏)א(‏ 88, ו-)ד(,‏ ‎91‎‏)ה(‏<br />

ו-)ו(,‏ ‎92‎‏)ג(,‏ 105 ,104 ,101 ,97 ו-‏‎106‎‏.‏<br />

| ניר ותלם | גליון מס'‏ | 22 מרץ - אפריל 2010<br />

68

logo

products

Resources

Company

Terms of service
Privacy policy
Cookie policy
Cookie settings
Imprint
Change language
Made with love in Switzerland
© 2024 Yumpu.com all rights reserved

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!