××× 2009 - ×ר××× ×¢×××× ×פ×××
××× 2009 - ×ר××× ×¢×××× ×פ×××
××× 2009 - ×ר××× ×¢×××× ×פ×××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
סיכום מקצועי של המחקר וההדרכה<br />
בתירס מתוק, בשנת 2008<br />
אפרים צוקרמן - מנהל תחום גד"ש וממ"ר מספוא ותירס, שה"מ.<br />
כללי<br />
שטחי התירס המתוק לתעשייה ושיווק טרי, יהיו בשנת 2008 בהיקף של כ-42,000<br />
דונמים. יבול הקלחים הנאסף היה 69,900 טון, מזה מפעלי המזון קלטו 61,000<br />
טון קלחים והיקף יצור התירס לשיווק טרי היה כ-8,900 טון קלחים.<br />
האקלים הנוח באביב המוקדם ותחילת הקיץ, הביא ליבולים גבוהים בתחילת<br />
העונה, אך הפסקת הגשמים המוקדמת וקיצוץ המכסות המים לחקלאים גרמה<br />
לא אחת לצמצום שטחי מזרע או לשיבושים בהשקיה שפגעו לעיתים ביבול.<br />
חשוב לציין שבשנים האחרונות קטיף התירס, בעיקר לשיווק טרי מתבצע<br />
כמעט לאורך כל חודשי השנה. כתוצאה מכך ממוצע היבול הכללי היה<br />
כ-1.66 טון לדונם. הפחת במפעלי המזון היה בשנת 2008 נמוך מאד 6.6%<br />
שהוא הנמוך ביותר בעשר השנים האחרונות. מאידך, החל מאמצע העונה<br />
ניכרה פעילות גבוהה מהרגיל של נובר הסזמיה.<br />
הבעיות העיקריות שליוו את ענף התירס המתוק בשנת 2008 והטיפול בהן:<br />
1. ירידה ברווחיות כתוצאה מעליה בתשומות בעיקר מים, דשנים, דלק<br />
ועלויות עבודה. יכולתו של הענף להתמודד עם מגמה זו, היא, צמצום<br />
הוצאות הגידול ושיפור הממשק.<br />
2. העלאת היבול על ידי בחינת זנים חדשים בעלי פוטנציאל יבול גבוה,<br />
המתאימים לתעשייה ולשיווק טרי. מבחני הזנים נערכו באתרים שונים,<br />
מתוך כוונה להתאים את מועד המבחן למועדי הזריעה המקובלים באזור<br />
בו נזרע המבחן.<br />
3. התפשטות תופעת ההתייבשות והתמוטטות שדות תירס סמוך למועד הקציר<br />
)בעיקר בזן ג'ובילי אך גם בזנים אחרים כולל תירס למספוא(, מאיימת על<br />
המשך הגידול באזורים שונים בארץ ובעיקר בגליל העליון.<br />
4. ייעול הדברת מזיקי התירס הוא דבר המחייב בדיקה מתמדת לאורך כל<br />
השנים. הארכת עונת הגידול לשוק הטרי מחייבת בחינת תכשירי הדברה<br />
ושילובים ביניהם במשך כל עונת הגידול כדי לייעל את ההדברה בהתאם<br />
לאוכלוסיית המזיקים וכן לבחון את ממשק ההדברה בעונות השוליים.<br />
כמו כן חשוב לבחון את ספי הפעולה הכלכליים להדברת המזיקים במטרה<br />
לייעל ולהוזיל את הטיפולים כנגד מזיקי התירס.<br />
5. קוטלי עשבים קלאסיים כגון אטרזין ואלאפז עומדים לצאת משימוש<br />
עקב המגמה בשוק האירופי להמעיט את השימוש בתכשירים הנראים<br />
כמסוכנים לשמירה על הסביבה. מכיוון שחומרים אלה נמצאים ברשימת<br />
החומרים העתידים לצאת משימוש יש לאתר קוטלי עשבים שייתנו מענה<br />
חליפי. ניסויים בהדברת עשבים בתירס, נערכים באופן שגרתי למדי מדי<br />
שנה על ידי המחלקה להדברת עשבים במנהל המחקר החקלאי. הניסויים<br />
נערכו במספר אתרים, בהם נבדקו עיתויי הטיפולים ויעילות ההדברה של<br />
חומרים חדשים בהשוואה לקוטלי עשבים קיימים. בנוסף, נבדקה יעילות<br />
השילוב של קוטלי עשבים מקבוצות כימיות שונות.<br />
נושאי המחקר שטופלו בשנת 2008<br />
1. מבחני זנים:<br />
בשנת 2008 נערכו ארבעה מבחני זנים של תירס מהקבוצות הבוטניות SU<br />
ו-SE )תירס מתוק רגיל( וכן שישה מבחני זנים מהקבוצה הבוטנית Sh2)תירס<br />
סופר מתוק(. המבחנים נערכו באתרים שונים, החל מהערבה הדרומית באביב<br />
המוקדם וכלה בבקעת בית שאן בסתיו המאוחר. מבחני הזנים נערכו מתוך<br />
מגמה להתאים את מועד המבחן למועדי הזריעה המקובלים באזור בו נזרע<br />
המבחן, כולל עונות שולים מוקדמות ומאוחרות.<br />
2. הדברת מזיקים:<br />
מערכת ניסויים נוספת בשנת 2008, עסקה בהדברת מזיקי התירס. הארכת<br />
עונת הגידול לשיווק טרי מחייבת חייבה בחינת שימוש מושכל בתכשירי<br />
הדברה ושילובים ביניהם, זאת כדי לייעל את ההדברה בהתאם לאוכלוסיית<br />
המזיקים. השנה נבחן מודל התפתחות המזיקים בסתיו העמק יזרעאל בעיקר<br />
נוברים והליוטיס. במקביל לבחינת הדינאמיקה של התפתחות אוכלוסיות<br />
המזיקים נערכו במקביל ניסויים בקוטלי מזיקים שונים והשפעתם על גודל<br />
אוכלוסיות המזיקים זאת במטרה לייעל ולהוזיל את הטיפולים כנגד מזיקי<br />
התירס בסתיו.<br />
3. תופעת ההתייבשות של שדות תירס סמוך למועד הקטיף:<br />
אחת הבעיות המרכזיות בשנים האחרונות הייתה התמוטטות של שדות<br />
תירס סמוך למועד הקטיף. נושא זה שעמד במרכז המחקר לטווח ארוך<br />
בשנים האחרונות ומומן ברובו על ידי המדען הראשי של משרד החקלאות.<br />
על התקדמות המחקר, דווח בשנים הקודמות. הניסויים בנושא זה צומצמו<br />
בשנים האחרונות כמעט לחלוטין, מחוסר במימון.<br />
בשנת 2008 חודש המחקר על ידי חוקר חדש דר' אופיר דגני, ובמימון האגף<br />
לירקות במועצת הצמחים. דיווח ראשוני על התקדמות המחקר ניתן בכנס<br />
השנתי של האגודה הפיטופתולוגית )האגודה הישראלית למחלות צמחים(.<br />
במקביל להיבטים הפיטופתולוגיים נמשכו השנה התצפיות על זני תירס<br />
המגלים עמידות/סבילות לתופעה. מבחן הזנים לעמידות/סבילות שנערך<br />
בקרקעות נגועות במחלה בעמק החולה, הראה, שמספר זנים מגלים סבילות<br />
יפה לתופעה. כתוצאה מכך ניתן יהיה להמליץ על זנים שאותם רצוי לזרוע<br />
בקרקעות או בעונות שנה בהן חלקות התירס עלולות להיפגע מהמחלה.<br />
לסיום ברצוני להודות למדריכי שה"מ ומדריכי חברת הקטיף, לחברות הזרעים<br />
וחומרי ההדברה על שיתוף הפעולה בעבודות המו"פ ובתצפיות השדה.<br />
תודה מיוחדת לחקלאים בכל רחבי הארץ על עזרתם הרבה בהקצאת שטחים<br />
לניסויים ובנכונותם לשים כתף בכל עת בעיבודים באסיף ובכל שנדרש.<br />
| 14 ניר ותלם | גליון מס' | 16 מאי <strong>2009</strong>
Change language