המרצת פתיחה דחופה - רופאים לזכויות אדם

2א.‏עניינה של המרצת-פתיחה זו בטיפולים רפואיים החיוניים להצלת חייה של המבקשת,‏ושאותם עליה לעבור ללא דיחוי,‏ כמצויין בחוות-הדעת הרפואית נספח א'.‏ב.‏המבקשת חשה בגוש בשד עוד ביום,24.1.07דהיינו לפני למעלה מחודשיים ימים!‏תהליך האבחון,‏ הבדיקות והטיפול בה מתעכב במשך שבועות ארוכות,‏ תוך סיכוןחייה של המבקשת,‏ והכל עקב סרובן שלא כדין של כל אחת משתי המשיבות לממןאת הטיפולים להן זקוקה המבקשת.‏ג.‏כל עיכוב נוסף בטיפולים עשוי להעמיד את חייה של המבקשת בסכנת חיים של ממש.‏ד.‏יצויין כי בד בבד עם המרצת-פתיחה זו מוגשת בקשה לקבלת סעד זמני וסעד ארעידחוף,‏ וזאת במטרה להבטיח את הטיפולים הרפואיים הנדרשים למבקשת עדלהכרעה בהמרצת פתיחה זו.‏לפיכך,‏ מתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע דיון דחוף בעתירה זו,‏ וליתן את הסעדיםההצהרתיים המבוקשים,‏ במהירות האפשרית,‏ ככל הניתן עוד במהלך פגרת חג הפסח.‏התשתית העובדתיתהמבקשת,‏ ילידת 1964, הינה אזרחית הפיליפינים,‏ נשואה ואם לשלושה ‏(תאומים בני13 וילד שלישי בן.(6לפני קצת למעלה משנתיים ימים,‏ ובשל מצוקה כלכלית אליהנקלעה משפחתה,‏ החליטה לבקש אשרת עבודה בישראל.‏.1לאחר שמשכנה את בית-המשפחה שבפיליפינים,‏ המבקשת שילמה לחברהבאמצעותה הגיעה ארצהוהגיעה ארצה ביוני$4,100.2005על פי חוק ‏(ארבע וחצי שנים).‏ את משכורתה בסךדמי-תיווך.‏ היא קיבלה אשרת עבודה בישראלכוונתה היתה לעבוד בישראל את מלוא התקופה המותרת$650שלחה במלואה מדי חודשלמשפחתה שבפיליפינים,‏ שהשתמשה בה לצרכי-מחייה וכן להחזר ההלוואה.‏.2עד לחודש ספטמבר 2006 עבדה המבקשת אצל מעסיקה בתל-אביב,‏ שרכשה עבורהביטוח רפואי באמצעות הראל חברת לביטוח.‏.3לאחר מכן הועסקה למשך תקופה קצרה יחסית,‏ עד לסוף דצמבר,2006מעסיקה בראשון לציון,‏ שרכשה עבורה ביטוח רפואי באמצעות המשיבההעבודה אצל מעסיקה זו היו קשים מאוד,‏ והמבקשת החליטה להתפטר.‏.1אצלתנאי.4ב-‏ 31.12.06 התחילה לעבוד אצל מעסיקה חדשה בתל-אביב,‏ שרכשה עבורה ביטוחרפואי באמצעות המשיבה 2..5

3ביום,24.1.07חשה המבקשת בגוש בשדה השמאלי.‏ היא החליטה שהדבר מחייבבדיקה רפואית,‏ ולפיכך פנתה למעסיקתה וביקשה את כרטיס הביטוח הרפואיהחדש,‏ על מנת לפנות לרופא.‏.6המעסיקה מסרה לה שהכרטיס בדרך ויגיע ביום שני ה-‏‎29.1.07‎‏.‏ כשהגיע הכרטיסהמבקשת פנתה למשיבה,2ונקבע לה תור לרופא ליום ה-‏‎5.2.07‎‏.‏ הרופא קבעשמדובר בחשד לגידול,‏ והפנה אותה לרופא מומחה,‏ עמו נפגשה ב-‏ 8.2.07. הלה אישראת העובדה שמדובר בגידול משמעותי בקוטר3ס"מ,‏ אותו יש לבדוק בדחיפותראשית באמצעות אולטרה-סאונד,‏ שלאחריה יהיה ככל הנראה צורך בביצועממוגרפיה וביופסיה.‏.7הרופא זימן את המבקשת לבדיקת אולטרא-סאונד במרפאתו ביום18.2.07, במהלכהקבע כי לא ניתן להסיר את הגידול בו במקום.‏ הרופא הפנה אותה לבדיקת ממוגרפיהוביופסיה.‏.8בשלב הזה,‏ ולתדהמתה של המבקשת,‏ נמסר לה ע"י המשיבהשלה נכנס לתוקף רק ביום2,28.1.07בגידול בשדה.‏ לפיכך,‏ טענה המשיבהמלכסות כל טיפול רפואי הקשור בו.‏שהביטוח הרפואיארבעה ימים לאחר המועד שבו חשה לראשונה, 2 שבשל חריג‏"מצב רפואי קודם",‏ היא פטורה.9בצר לה פנתה המבקשת אל משרדי רופאים לזכויות אדם,‏ המפעילים מרפאה ללאתשלום המסייעת לעובדים זרים חסרי ביטוח רפואי.‏ שם נמסר לה,‏ שאם טרם חלפו30 יום למן המועד שבו ביטל המעסיק הקודם את הביטוח שלה באמצעות המשיבה1, היא זכאית על פי תנאי הפוליסה להאריכה.‏.10לאחר שביררה עם מעסיקתה הקודמת כי הביטוח באמצעות המשיבה1,31.12.06פנתה המבקשת למשיבה1 ביוםבוטל ב-‏24.2.07, מסרה על הממצא בשדה,‏ ביקשהלחדש את הפוליסה ולהמשיך לקבל שירותים רפואיים באמצעות החברה.‏ המשיבההפנתה את המבקשת לפגישה עם רופא שנקבעה ל-‏1.27.2.07המבקשת ע"י הרופא בדחיפות לממוגרפיה,‏ שבוצעה ב-‏הדגימו גוש חשוד.‏לאחר הבדיקה הופנתה,28.2.07ואשר תוצאותיה.11ברם,‏ ושוב לתדהמתה של המבקשת,‏ מסרה גם המשיבה 1 שהיא אינה רואה עצמהאחראית להמשך הכיסוי הביטוחי,‏ עקב ביטול הפוליסה ב-‏ 31.12.06..12המבקשת פנתה בדחיפות בשנית למרפאה ללא תשלום של רופאים לזכויות אדם,‏ששלחו אותה לביצוע בדיקת ביופסיה,‏ ובמקביל נעשתה על ידם פנייה אל המשיבה.1המשיבה 1 שלחה אל משרדי רופאים לזכויות אדם תשובה בכתב המסבירה מדוע,‏לשיטתה,‏ היא אינה חייבת בכיסוי הטיפול במבקשת.‏ המכתב מצ"ב ומסומן נספח ב.‏.13

4רק בתאריך 25.3.07 נמסרו למבקשת תוצאות בדיקת הביופסיה,‏ שבוצעה במבקשתביום.12.3.07התוצאות אישרו באופן סופי את העובדה שמדובר בסרטן בשלבמתקדם.‏ התוצאות מצ"ב ומסומנות נספח ג'.‏.14ב-‏ 26.3.07 פגשה המבקשת רופא מתנדב נוסף מטעם רופאים לזכויות אדם,‏ שקבעשעליה לעבור בדחיפות בדיקתCTחזה+בטן,‏ מיפוי עצמות ולב,‏ וכל זאת כהכנהלסדרה של טיפולים כימותרפיים.‏ העתק מצ"ב ומסומן נספח ד'.‏.15באותו היום בדקה את תיקה של המבקשת גם ד"ר בלה קאופמן,‏ מנהלת המחלקהלאונקולוגיה של השד במרכז הרפואי תל-השומר.‏ ד"ר בלה קאופמן אישרה שאלהאכן הטיפולים הרפואיים להם זקוקה המבקשת,‏ ושמדובר בטיפולים המוגדריםבמפורש כ"מצילי חיים"!‏ ‏(נספח א').‏.16ביום27.3.07פנתה עמותת רופאים לזכויות אדם אל היחידה לתלונות הציבורבמשרדי המפקח על הביטוח,‏ פרשה בפניו את סיפורה של המבקשת,‏ ודרשה אתהתערבותו המיידית.‏ בפנייה זו נאמר שאם לא יימצא פתרון לעניינה של המבקשת עדליום,1.4.07תאלץ המבקשת לפנות לבית-משפט נכבד זה,‏ וזאת בלא שתינתןהתראה נוספת.‏ העתק מצ"ב ומסומן נספח ה'.‏.17ממשרדי המפקח על הביטוח נמסר לאנשי רופאים לזכויות אדם שהתלונה הועברהלתגובתן הדחופה של המשיבות,‏ וכי יעשה מאמץ ליתן תשובה עד ליום המבוקש,‏ עודקודם לתחילת חופשת חג הפסח.‏.18ברם,‏ תשובה לא הגיעה.‏ לפיכך,‏ לא נותרה למבקשת כל ברירה אלא לפנות בדחיפותלבית-משפט נכבד זה.‏.19התשתית המשפטיתההסדרה הסטטוטורית של ביטוח רפואי לעובדים זריםכפי שהוצהר לא פעם על-ידי נציגי המדינה,‏ ישראל רואה עצמה מחויבת לקבועהסדרים סטטוטוריים,‏ אשר יבטיחו קיום עבודה בתנאים ראויים לכל העובדיםבמדינה.‏ במסגרת זו,‏ קובע הדין הסדר בדבר ביטוח בריאות חובה לעובדים זרים.‏.20בניגוד להסדר הקבוע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי,‏ התשנ"ד-‏‎1994‎‏,‏ לא נטלה המדינהעל עצמה ישירות ‏(או באמצעות קופות-החולים)‏ את מתן שירותי הבריאות הללו.‏המדינה משמשת במקרה זה אך ורק כגוף מסדיר-רגולטורי.‏ הרגולציה נעשית על.21

5פעולת השוק הפרטי,‏ שבו פועלות חברות ביטוח המוכרות פוליסות ביטוח בריאותלעובדים הזרים.‏כל מעביד המעסיק עובד זר מחויב לרכוש עבורו פוליסת ביטוח בריאות.‏ חובה זומעוגנת בסעיף ‎1‎ד לחוק עובדים זרים,‏ תשנ"א-‏‎1991‎‏.‏ מכוחו של חוק עובדים זריםהותקן צו עובדים זרים ‏(איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)‏ ‏(סל שירותיבריאות לעובד),‏ התשס"א-‏‎2001‎ ‏(להלן:‏ ‏"הצו"),‏ הקובע את היקף שירותי הבריאות,‏אשר יש לכלול בפוליסת ביטוח בריאות עובד זר.‏ הצו מצ"ב ומסומן נספח ו'.‏.2290על פי הצו,‏ כל עובד זר המועסק בישראל זוכה לשירותי בריאות בהיקף וברמהכמעט זהים ‏(למעט חריגים מסוימים המצוינים בצו)‏ לאלה להם זכאי כל תושבישראל מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי,‏ התשנ"ד-‏‎1994‎‏.‏ סל הבריאות לו זכאי כלעובד זר כולל כיסוי מלא גם לטיפולים במחלת הסרטן,‏ אותם טיפולים להם נזקקתהמבקשת.‏ זאת,‏ למעט במקרים בהם קיימת קביעה רפואית מפורשת,‏ על פיהפרוצדורה הקבועה בצו,‏ שהעובד לא יהיה כשיר להמשיך לבצע את עבודתו בתוךיום למן המועד שבו יחלו הטיפולים הרפואיים ‏(לחשיבות מנגנון זה ראה ה"פ200408/03 מרי גרייס נקור נ'‏ מנורה חברה לביטוח,‏ פס"מ תשס"ב.(135 (3).23הרגולציה על חוזי ביטוח בריאות לעובדים זרים נעשית לא רק על פי הצו – אלא גם,‏ככל חוזי ביטוח אחרים,‏ על ידי המפקח על הביטוח,‏ המאשר את תנאי הפוליסותהנמכרות.‏.24על חובתה של המשיבה 1 ‏(הפניקס)‏ להמשיך בכיסוי הביטוחיכמצויין מעלה,‏ הביטוח הרפואי אצל המשיבההמבקשת)‏ ביום1 בוטל.31.12.06‏(ע"י מעסיקתה הקודמת של.25אלא מאי?‏ שבפוליסה באמצעותה בוטחה המבקשת קבועה הוראה סטנדרטית,‏ לפיהבמהלך 30 יום ממועד ביטול הביטוח עומדת למבוטח זכות ‏"להמשיך את הביטוח עלחשבונו ובבעלותו..‏ " ובתנאי ‏"שהבקשה להמשך הפוליסה ‏[הגיעה]‏ למשרדי החברהבכתב לא יאוחר מתום שלושים יום"‏ ‏(ראה הוראת סעיף 9.5 לפוליסה,‏ מצ"ב ומסומנתנספח ז').‏.26כאמור מעלה,‏ המבקשת פנתה אל המשיבהביום 124.2.07וביקשה להמשיך אתהכיסוי הרפואי באמצעותה.‏ המשיבה 1 אף הפנתה את המבקשת לבדיקות רפואיות,‏ורק בהמשך טענה שאינה חייבת במימון הטיפולים הרפואיים,‏ נוכח ביטולהפוליסה.‏.27

6המבקשת תטען שתכליתה של הוראת סעיף9.5להבטיח רצף ביטוחי במעבר ביןמעבידים,‏ דהיינו להבטיח כיסוי רפואי בדיוק בסיטואציה בה נמצאת המבקשת.‏.28המבקשת תטען שנסיונה של המשיבההתעלמות מהוראתו המפורשת של סעיף1להתחמק מהמשך הכיסוי הביטוחי,‏ תוך,9.5ומפנייתה של המבקשת אליה,‏ מהווההפרה מפורשת של הוראות הפוליסה כמו גם התנהגות שלא בתום-לב ושלא כדין.‏.29על חובתה של המשיבה 2 ‏(דוידוף-מנורה)‏ להמשיך בכיסוי הביטוחילטענת המשיבה,2היא אינה אחראית לכיסוי הצרכים הרפואיים של המשיבהשכן המבקשת חשה בגוש בשדה השמאלי כבר ביוםבאמצעותה התחיל רק ביום,2,24.1.07.28.1.07בעוד הביטוח.30אלא מאי?‏ שהמשיבה2מתעלמת מההוראות המפורשות בצו ובפוליסה,‏ לפיהןהמועד הקובע לענין טענת ‏"מצב רפואי קודם"‏ הינו ה"מועד הראשון שבו הסדירבעבורו מעביד כלשהו בישראל ביטוח רפואי"‏ ‏(ראה הוראת סעיףתכליתו של הסדר זה ברורה4--לצו נספח ו').‏למנוע מצב שבו בשל החלפת המבטח הרפואי ‏(כמובמקרה שלפנינו)‏ תהיה פגיעה כלשהי בהיקף הכיסוי הרפואי לו זכאי אותו עובד.‏בכך מתאפשרת תחרות חופשית בין המבטחים,‏ מבלי שתחרות זו תפגע בזכויותהמבוטחים.‏.31מכל האמור עולה,‏ שבמקרה שלפנינו המועד הרלוונטי לענין החרגה הנובעת ממצברפואי קודם הינו יוני 2005, שבו בוטחה המבקשת לראשונה.‏.32למען הסר ספק,‏ נוסיף ונדגיש שאין במקרה שלפנינו כל בסיס לטענה מצד המשיבה2 לענין הפרה כביכול של חובת-הגילוי ע"י המבקשת ‏(ראה:‏ סעיפיםחוזה הביטוח,‏ התשמ"א-‏‎1981‎‏).‏6 ו – 7 לחוק.33המבקשת מילאה את טופס הצהרת הבריאות עבור המשיבהביום 2,11.2.07לבקשת מעסיקתה ‏(מצ"ב ומסומנת נספח ח').‏ במועד הזה עדיין לא חשה בכל ממצארפואי חשוד ולא נזקקה לטיפול רפואי.‏ מכאן,‏ שגם אם תועלה ע"י המשיבה2 טענהלפיה במועד שבו התגלה הגוש,‏ ובטרם נבדקה ע"י הרופא,‏ היה על המבקשת לדווחעליו בהצהרת הבריאות ‏(מה שמוכחש בתוקף,‏ לאור נוסח השאלות אותן נשאלההמבקשת בהצהרת הבריאות),‏ הרי שבמועד הקובע,‏ בו מילאה את הצהרתהבריאות,‏ לא יכולה היתה המבקשת לדווח עליו,‏ כיון שעדיין לא היתה מודעתלקיומו.‏ נדגיש שאפילו במועד בו ביקשה המבקשת לפנות לרופא,‏ בשל הממצאהמישושי בשדה השמאלי,‏ לא היתה לה כל סיבה להניח שאכן מדובר מדובר בבעיה.34

ד(‏7רפואית של ממש,‏ בטרם נקבע כך ע"י רופא ‏(השוה:‏ ה"פמנורה חברה לביטוח בע"מ,‏ פ"מ תשס"ב200408/03.((20032003) 135(3)‏(ת"א)‏ נקור נ'‏ביטוח כפלמכל האמור עד כה עולה,‏ שהמבקשת זכאית לקבלת שירותי הבריאות להם היאזקוקה הן מהמשיבה 1 והן מהמשיבה 2. דהיינו,‏ לפנינו סיטואציה של ‏"כפל ביטוח".‏.3559 סעיף‏(ג)‏ לחוק חוזה הביטוח,‏ תשמ"א-‏,1981קובע מהי התוצאה המשפטיתבמקרה שכזה:‏ ‏"בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח יחד ולחוד לגבי סכוםהביטוח החופף".‏.36לפיכך,‏ המבקשת זכאית לקבלת השירותים הרפואיים,‏ ביחד ולחוד,‏ מהמשיבהכמו גם מהמשיבה1,2כשבהמשך הדרך,‏ לאחר שהיא עצמה תצא מן התמונה,‏ תקבעחלוקת נטל החיוב בין המבטחים על פי הוראות סעיףההשתתפות ‏(ראה:‏ ע"א,(595464/00.(1.7.02ובהתאם לעקרוןפרץ מהנדסים נ'‏ קינן ‏(טרם פורסם,‏ ניתן ב-‏.37על כללי הפרשנות הראויים בביטוחי בריאות לעובדים זריםבטרם נסיים,‏נבקש להתייחס לכללי הפרשנות הראויים בכל הקשור לביטוחיבריאות לעובדים זרים,‏ בשים לב להקשר החברתי הרחב יותר שבו עסקינן.‏.38חברות הביטוח הפרטיות הפועלות בתחום ביטוחי הבריאות הינן חברות הפועלותבתחום ‏"מעין ציבורי".‏ עקרונות היסוד של השיטה חלים עליהן.‏ החובה לשמור עלכבוד האדם,‏ כמו גם חובת תום לב מוגברת,‏ חלה עליהן.‏ יש לפקח עליהן באופןהדוק.‏ כפי שכבר נפסק:‏.39‏"התפרקות המדינה מן התפקיד של ספק שירותים ומצרכים צריכה להיותמלווה בפיקוח על אספקת שירותים ומצרכים על ידי המשק הפרטי.‏ השוקהחופשי נותן הזדמנות למשק הפרטי לצבור כוח כלכלי רב.‏ גם כוח כלכליעלול להשחית.‏ אסור לשכוח את הלקח המר של המדינה המתירנית,‏שאפשרה לכוח כלכלי לגרום,‏ תחת הסיסמה של חופש,‏ הרבה עושקועוול.‏ דווקא בתנאים של שוק חופשי נדרשת המדינה להגן על חלשים.‏במסגרת היחסים בין חברות הביטוח לבין המבוטחים,‏ החלשים הםהמבוטחים.‏ ההגנה על המבוטחים מחייבת פיקוח על חברות הביטוח,‏כיום לא פחות מאשר לפני חמישים שנה."‏ ‏(בג"צ איגוד שמאיביטוח בישראל נ'‏ המפקח על הביטוח,‏ פד"י נה7721/96.((2001) 625 (3)

8ואם דברים אלה נכונים לגבי חברות ביטוח בכלל,‏ על אחת כמה וכמה כאשר עסקינןבפוליסות ביטוח בריאות,‏ ושבעתיים כאשר עסקינן בפוליסות ביטוח בריאותלעובדים זרים.‏ ציבור העובדים הזרים הינו אחד החלשים והנזקקים ביותרבמדינתנו.‏ קיים חשש יומיומי לפגיעה בזכויותיו בכלל,‏ ובזכויותיו החוקתיות בפרט‏(לפירוט והרחבה ראה פסק הדין פורץ הדרך שביטל את הסדר כבילתם של עובדיםבג"צ -- זרים4542/02עמותת קו לעובד נ'‏ ממשלת ישראל ‏(טרם פורסם,‏;(30.3.06לבחינה מקפת וביקורתית של ההסדרים המשפטיים המעצבים את מעמדם שלהעובדים הזרים בישראל ראה גם:‏ גיא מונדלק,‏ ‏"עובדים או זרים בישראל?‏ ‏'חוזההתשתית'‏ והדפיציט הדמוקרטי"‏ עיוני משפט כ"ז.(423 (2).40חברות הביטוח המוכרות ביטוחים לעובדים זרים,‏ הן הן ‏"קופת החולים"‏ של כלאחד מן העובדים הזרים המצויים בישראל.‏ בידיהן הפקיד המחוקק את האחריותהראשונית לבריאות העובדים הזרים בישראל,‏ אשר אינם יודעים את השפה,‏ אינםיודעים להתמצא בארץ שאינם ארצם,‏ וזקוקים,‏ כמו כל אדם אחר,‏ לשירותי בריאותבסיסיים.‏.41לפיכך יש להקפיד קלה כבחמורה בכל הנוגע לזכויות אלה,‏ ובכל מקרה של ספק ישלפרשן לטובת ציבור העובדים הזרים.‏ תכלית ההסדר הקבוע בחוק ובצו אינה לספקכיסוי ביטוחי עבור עובדים זרים בריאים,‏ או עובדים זרים שלהם צרכים רפואייםמינימליים בלבד.‏ במפורש,‏ מטרת ההסדר הינה לקבוע את זכותם של עובדים זריםבישראל לשירותי בריאות דומים לאלו מהן נהנה כל תושב בישראל,‏ למעטבסיטואציות הקבועות בחוק.‏.42סוף דבר43. לבית המשפט הנכבד הסמכות העניינית והמקומית לדון בתובענה זו.‏44. תצהירה של המבקשת מצורף בתמיכה להמרצת פתיחה זו.‏המרצת-פתיחה זו נכתבה בלוח זמנים קצר,‏ במהלך חג הפסח,‏ בשל דחיפות הסעדיםהנדרשים בה להצלת חייה של המבקשת.‏ בשל כך,‏ לא ניתן היה לפרט את מלואטענותיה של המבקשת.‏ כמו כן,‏ יתכן שחסרים נספחים מסויימים,‏ שחלקם מצוייםרק אצל המשיבות ולא אצל המבקשת,‏ מסמכים שכמובן לא ניתן היה לקבלםבמהלך חג הפסח.‏ המבקשת שומרת לפיכך על זכותה לפנות ולבקש להשלים טענותו/או להוסיף מסמכים להוכחת טענותיה.‏.45

9לאור כל האמור,‏ מתבקש בית-המשפט הנכבד לקבוע דיון דחוף בהמרצת פתיחה זו,‏ולאחר שמיעת הצדדים ליתן למבקשת את הסעדים ההצהרתיים המפורטיםבכותרת בקשה זו,‏ וכן לחייב את המשיבות בהוצאות המשפט.‏.46דורי ספיבק,‏ עו"דב"כ המבקשתנחתם היום ה-‏ 3.04.07המרצת-פתיחה זו נכתבה בסיוע הסטודנטיות אורלי וייסלברג ורעייה מיילר