צו ביניים - רופאים לזכויות אדם

עת"מ 07/בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפובשבתו כבית משפט לעניינים מינהלייםהמבקשתפלונית דרכון פיליפיני מס'‏ ###########באמצעות עמותת ‏"רופאים לזכויות אדם"‏על ידי ב"כ עו"ד יוהנה לרמן מ.ר.‏ 25463מרח'‏ דניאל פריש 8 תל אביבטל.‏ 03-6957683 פקס:‏נייד6473103-6959783Email: yonil@actcom.net.il 050-5439316)ולהלן:‏ המבקשת)‏המשיב‏-נגד-‏מדינת ישראל - משרד הפניםע"י פרקליטות מחוז ת"א‏(אזרחי)‏ רח'‏ הנרייטה סולדתל-אביב‏(ולהלן:‏ המשיב (,164924טל':‏ 6970222-03; פקס:‏ 6918541-03בקשה דחופה למתן צו בינייםבית המשפט הנכבד מתבקש בזאת ליתן צו ביניים,‏ המורה למשיב או למי מטעמו לפי הענייןלעכב את ביצוע צו ההרחקה כנגד המבקשת,‏ עד למתן החלטה סופית בעניינה,‏ וזאת בין היתרמנימוקי העתירה המוגשת בד בבד עם בקשת ביניים זו,‏ ולהורות על שחרורה בערובה שלהמבקשת.‏ואלה נימוקי הבקשה:‏.1כמובא בעתירה ובנספחים לה,‏ המבקשת הינה מהגרת עבודה אשר עבדה בישראלמאוקטובר 2004 כמטפלת סיעודית.‏ המבקשת זכאית על פי דין לעבוד עוד מספר שנים לאמבוטל בישראל.‏ למבקשת יש מעסיקה אשר מבקשת להמשיך ולהעסיקה באם המשיביחדש את אשרת השהייה והעבודה של המבקשת.‏ ביום1.1.07ביטל המשיב את אשרתהעבודה והשהייה שהייתה ברשות המבקשת ללא מתן הסבר ונימוק לפעולתו זו.‏המבקשת פנתה לסיוע עמותת ‏"רופאים לזכויות אדם"‏ אשר פנתה מספר פעמים למשיבעל מנת לקבל הבהרות להתנהלותו ביחס למבקשת אולם פניות אלו לא נענו כלל.‏ למרותפניות העמותה,‏ אשר עליהן לא התקבל כאמור כל מענה,‏ נעצרה המבקשת ביוםוהיא מוחזקת בבית סוהר מעשיהו,‏ והמשיב יכול להרחיקה בכל עת למדינת מוצאה.‏5.2.07.2

א )כיוון שעתירתה של המבקשת הינה כנגד ביטול אשרת העבודה שהייתה ברשותה עד ליום,1.1.07והיא מבקשת להישאר בישראל ולעבוד עוד מספר שנים כפי שמאפשר חוקהכניסה לישראל,‏ תשי"ב,1952 –ומאחר וחלפו שלושה ימים מיום מעצרה,‏ מתבקש ביתהמשפט הנכבד להוציא צו ביניים,‏ אשר ימנע את הרחקתה מישראל עד לדיון בעניינה.‏.3באם תגורש המבקשת למדינת מוצאה,‏ תתייתר העתירה העיקרית ממילא,‏ ולפיכךמתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו ביניים,‏ ולכל הפחות צו ארעי,‏ המורה למשיב לעכבאת הרחקת המבקשת במעמד צד אחד ולאלתר.‏.4בנוסף יתבקש בית המשפט לקבוע תנאים לשחרור בערובה של המבקשת עד לדיוןבעניינה.‏.5הטיעון המשפטי.6אין צורך להכביר מלים בדבר חשיבות הזכות לחירות אישית.‏ החירות האישית היא‏"זכות חוקתית מן המדרגה הראשונה,‏ והיא גם,‏ מבחינה מעשית,‏ תנאי למימוש זכויותאחרות"‏ ‏(בג"ץ6055/95 צמחנ'‏ שר הבטחון,‏ פ"ד נג(‏‎5‎‏)‏.(261 ,2417. הזכות לחירות אישית מעוגנת בחוק יסוד:‏ כבוד האדם וחירותו,‏ הקובע בסעיף 5:‏"אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר,‏ במעצר,‏ בהסגרה או בכלדרך אחרת".‏חוק היסוד מגן על זכויות האדם באשר הוא אדם;‏ הזכויות המעוגנות בו אינן מוגבלותלאזרח או תושב,‏ והן מוענקות גם לאזרח זר שנכנס אליה או מצוי בהבמשפט,‏ כרך שלישי,‏ עמ'‏.436). בפרשתגנימאת פסק בית המשפט הנכבד:‏ברק,‏ פרשנות‏"…מבטאות גישה הרואה במעצר עד תום ההליכים אמצעי אחרון ולא אמצעיראשון.‏ הן משקפות תפיסה הבודקת בשבע עיניים אם נשקפת סכנה אם הנאשםישוחרר,‏ והן בוחנות היטב אם אין מקום לתחליף מעצר.‏ זוהי החובה החוקתיתהמוטלת עלינו.‏ אפילו מוצדק הוא לפגוע בחירות,‏ הפגיעה לעולם אינה צריכהלהיות מעבר לנדרש".‏‏(דנ"פ2316/95גנימאת נ'‏ מד"י,‏ פ"ד מט(‏‎4‎‏)‏ 649). 589,.8חוק היסוד מגן על זכויות האדם באשר הוא אדם;‏ הזכויות המעוגנות בו אינן מוגבלותלאזרח או תושב.‏ ההנחיה לבחון קיומן של חלופות מעצר ולמצות אפשרויות לשחרור יפהבמיוחד עת מדובר במעצר מכח חוק הכניסה לישראל,‏ אשר ‏"כל מטרתו היא להבטיח את.9

הימצאותו של מי שניתן צו גירוש נגדו בהישג יד לצורך מימוש הצו,‏ באם לא יצא אתהמדינה מרצונו ועל מנת למנוע את הימלטותו מאימת הגירוש"‏ ‏(בג"ץנ'‏ שר הפנים,‏ פ"ד מד(‏‎4‎‏)‏ 149).1468/90בן ישראלבשל מטרתו המצומצמת של המעצר ע"פ חוק הכניסה לישראל,‏ פסק בית המשפט העליון,‏מפי כב'‏ הנשיא ברק:‏.10‏"על הרשות לבחון תחליפים שונים כגון החזקה שלא במעצר או התייצבותתקופתית במשטרה,‏ וכיוצא באלה אמצעים אשר ישיגו את מטרת ההחזקה בלאצורך בהחזקה פיסית.‏ ודוק:‏ דינו של מי שהוצא נגדו צו גירוש אינו כדין מי שנתוןבמעצר בשל חקירה המתנהלת נגדו או בשל כתב אישום שהוגש נגדו.‏ על כן,‏מראש החזקתו לצורכי גירוש אינה חייבת להיות בנאים של ‏"מעצר",‏ ויש לשקוללגביו דרכי החזקה התואמות את מטרת החזקתו"‏‏(בג"ץ 4702/94 אל טאיי נ'‏ שר הפנים,‏ פ"ד מט(‏‎3‎‏)‏ 851). 843,לאור האמור לעיל מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על שחרורה של המבקשת בתנאיםמגבילים כפי שיקבע.‏.1112. מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה זו.‏_____________יוהנה לרמן,‏ עו"דב"כ המבקשת