עתירת דמי מחלה - רופאים לזכויות אדם

ג(‏בג"צ 4308 / 08בבית המשפט העליון בירושליםבשבתו כבית משפט גבוה לצדק.1.2.3העותרים:‏קו לעובדרופאים לזכויות אדםהאגודה לזכויות האזרח בישראלע"י ב"כ עו"ד דורי ספיבק ו/או הישאם שבאיטה ו/או גדיר ניקולא ואח'‏מהתכנית לזכויות אדםהפקולטה למשפטים,‏ אוניברסיטת תל-אביברמת-אביב,‏ תל-אביב69978טלפון:‏ 03-6408361; פקס:‏03-6407422- נ ג ד-המשיב:‏שר התעשייה,‏ המסחר והתעסוקהבאמצעות פרקליטות המדינהמשרד המשפטים,‏ ירושליםעתירה למתן צו על תנאיבית המשפט הנכבד מתבקש להוציא מלפניו צו על תנאי,‏ המכוון אל המשיבוליתן טעם כדלקמן:‏,1והמורה לו לבואאמדוע לא יבטל את הוראת תקנהתשל"ז-‏2 א(‏ ,(2)(1976לתקנות דמי מחלה ‏(נהלים לתשלום דמי מחלה),‏‏(להלן ‏"התקנות",‏ מצ"ב ומסומנות נספח א'),‏ המחייבת עובד,‏ הפונהלמעביד לקבלת דמי מחלה בעד ימי העדרו עקב מחלה,‏ למסור למעבידו תעודה הכוללת גםאת אבחון המחלה.‏בומדוע לא יבטל גם את הוראת תקנה2), לפיה במקרה בו התעורר אצל מעביד ספק לגביתוכנה של תעודת מחלה שלא ניתנה ע"י קופת-חולים,‏ רשאי המעביד לחייב את העובדלעבוד בדיקה רפואית,‏ ועל העובד מוטלת חובה להיענות לדרישה זו.‏

ואלה נימוקי העתירה:‏העתירה תמצית.Iזכותו של כל עובד בישראל לפרטיות מעוגנת במפורש בחוק יסוד:‏ כבוד האדםובדינים נוספיםהתשמ"א-‏‎1981‎ וחירותו כמו גם בחוק הגנת הפרטיות,‏ המפורטים בהמשך עתירה זו.‏.1אל העותרות,‏ ששלושתן מפעילות מוקדים לפניות הציבור המקבלים בין היתרתלונות עובדים,‏ הגיעו בשנים האחרונות פניות המצביעות על כך שמעבידיםמנצלים את העוצמה היחסית שלהם אל מול עובדיהם,‏ על מנת לפגוע באופניםשונים בזכותם של עובדים לפרטיות.‏ אחת הדרכים בהם מתרחשת פגיעה זוהינה באמצעות דרישה מן העובדים להציג תעודת מחלה מפורטת כתנאילאישורם של ימי מחלה.‏.2חוק דמי מחלה,‏ התשל"ו-‏‎1976‎ ‏(להלן:‏ ‏"החוק")‏ קובע ומסדיר את זכויותהעובדים בישראל לדמי מחלה ‏(הידועים יותר כ"ימי מחלה").‏ מכוחו של החוקהותקנו התקנות ‏(נספח א')‏ לתשלום דמי מחלה,‏ שבין היתר קובעות כי על העובדהמבקש לקבל דמי מחלה להמציא למעבידו תעודת מחלה מאת רופא.‏.3על פי התקנות,‏ כתנאי לקבלת דמי מחלה,‏ על עובד לחשוף בפני מעבידו אתהאבחנה המדויקת של מחלתו.‏ לא זו אף זו.‏ במקרה שבו התעודה איננה מקופת-‏חולים מוכרת,‏ מוסיפות התקנות וקובעות אפשרות למעביד לחייב את העובדלעבור בדיקה רפואית,‏ ומחייבות את העובד להתייצב לבדיקה זו.‏.4עמדת העותרות הינה שדין התקנות האמורות בטלות,‏ שכן הן פוגעות שלאלתכלית ראויה כמו גם במידה העולה על הנדרש בזכות העובד לסודיות רפואית.‏די למעביד בכך שהעובד הציג בפניו תעודה חתומה ע"י רופא המציינת כי העובדאינו מסוגל לעבודה עקב מחלה.‏ אין לו כל צורך במידע אודות אבחון המחלהממנה סבל העובד.‏.5יצויין כי אף עמדת המשיב,‏ כפי שנשלחה בחודש אוגוסט 2007 לב"כ קו לעובדוהאגודה לזכויות האזרח ‏(העותרות(3 ו-‏ 1הינה שיש מקום לשינוי התקנות.‏אלא,‏ שהתיקון מתמהמה,‏ ותזכורת נוספות שנשלחה לא נענתה.‏.62

לפיכך מתבקש בית-המשפטהנכבדלהוציא צוויםעל תנאי כמבוקש,‏ולאחר.7קבלת תשובת המשיב להופכם לצווים מוחלטים.‏הצדדים.II1, העותרתקו לעובד,‏ הינה עמותה שמטרתה להגן על זכויות העובדיםהמקופחים ביותר במשק הישראלי.‏ למידע מפורט אודות העותרת1.www.kavlaoved.org.ilראו:‏.82, העותרתהפועלת מזה20רופאים לזכויות אדם,‏ הינה עמותה המאגדת רופאים ואנשי רפואה,‏שנה לקידום זכויות האדם בישראל,‏ תוך התמקדות בקידוםהזכות לבריאות.‏ למידע מפורט אודות העותרת 2 ראו:‏.www.phr.org.il.9העותרת 3, האגודה לזכויות האזרח בישראל,‏ הינה עמותה שהוקמה בשנת,1972ופועלת מאז לקידום זכויות האדם בישראל,‏ בין היתר באמצעים משפטיים.‏למידע מפורט אודות העותרת 3 ראו:‏.www.acri.org.il.10המשיב,‏ שר התמ"ת,‏ הינו האחראי לביצוע חוק דמי מחלה,‏ תשל"ז-‏שהתקין את התקנות נשוא עתירה זו.‏והוא 1976,.11הליכים מיצוי.IIIלפני למעלה משנה,‏ ביום,12.4.07המשיב,‏ בבקשה שיורה על ביטולה של תקנהמצ"ב ומסומן נספח ב'.‏פנה עו"ד יובל לבנת,‏ ב"ב העותרות12 א(‏ (2)(ו-‏‎3‎‏,‏ אללתקנות.‏ העתק המכתב.12.13ב-‏ 1.8.07 השיבה עו"ד דבי אליעזר מהלשכה המשפטית של המשיב,‏ כי הגורמיםהמקצועיים במשרד אכן סבורים כי ‏"יש מקום לתקן את התקנות ועל כן בוחניםאת מהות התיקון,‏ תוך שמירה על איזונים ראויים בין זכויותיהם של עובדיםושל מעבידים".‏ העתק התשובה מצ"ב ומסומן נספח ג'.‏3

ג(‏ג(‏א(‏ג(‏בתאריך,22.10.07לאחר שחלפו למעלה משישה חודשים מאז פנייתן הראשונה,‏שלחו העותרות באמצעות הח"מ מכתב תזכורת,‏ בו ציינו גם את הצורך בביטול2 תקנה). העתק המכתב מצ"ב ומסומן נספח ד'.‏.14בשים לב לעובדה שחלפה למעלה משנה מאז הפנייה הראשונה,‏ ושישה חודשיםמאז התזכורת האחרונה,‏ לא נותרה לעותרות ברירה אלא לפנות בעתירה לבית-‏משפט נכבד זה.‏.15.IV הטיעון המשפטיא.‏ התקנות שביטולן מתבקש בגדר עתירה זו16. חוק דמי מחלה,‏ תשל"ו-‏‎1976‎‏,‏ קובע את זכאותו של עובד לדמי מחלה.‏"סעיף 1 ‏(ג)‏ לחוק הנ"ל מסמיך את שר העבודה כדלקמן:‏( שר העבודה,‏ באישור ועדת העבודה של הכנסת,‏ רשאי להתקין תקנות בדברנהלים הכרוכים בקבלת דמי מחלה,‏ לרבות מסירת פרטים וראיות למעביד בקשרלמחלה,‏ וכן בדבר מועד תשלום דמי המחלה".‏.17מכוח הסמכה זו,‏התקין שר העבודה‏(באישור וועדת העבודה של הכנסת)‏את.18התקנות נשוא עתירה זו.‏תקנה2 א(‏ (2)(לתקנות קובעת,‏ כי על האישור הרפואי שמציג עובד למעסיקולצורך קבלת דמי מחלה לכלול את ‏"אבחנת המחלה",‏ כדלקמן:‏.19מחלה תעודת.2....( עובד הפונה למעביד לקבלת דמי מחלה בעד ימי העדרו עקב מחלה,‏ ימציאתעודת מחלה מאת רופא חתומה בידו,‏ שבה מצויינים הפרטים כדלקמן:‏(2) אבחון המחלה;‏2 תקנה .20( מוסיפה וקובעת,‏ כי קיימת אפשרות למעביד לדרוש מהעובד להיבדקעל ידי רופא מטעמו,‏ במקרה שהתעודה ניתנה על ידי רופא שאינו רופא קופתחולים,‏ כדלקמן:‏4

ב(‏ג(‏ע(‏ע(‏מחלה תעודת.2....( עובד החבר בקופת חולים ימציא תעודת מחלה מאת קופת חולים או המאושרתמטעמה,‏ שבה מצויינים הפרטים כאמור בתקנת-משנה ‏(א).‏( התעורר ספק אצל המעביד לגבי תוכן של תעודת מחלה שלא ניתנה לפי תקנת-‏משנה ‏(ב),‏ הוא רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית ועל העובד להיענותלהזמנת המעביד ולהיבדק.‏ב.‏ על הזכות החוקתית לפרטיות.21האדם"‏שבזכויותמהחשובההיאהאדם.‏ זכותו שלשלשלשלהיאלפרטיות‏"הזכות1302/92מדינת ישראל נ`‏ נחמיאס,‏ פ"ד מט(‏‎3‎‏)‏,309‏"פמהווהזוזוזוזו‏"זכות‎353‎א).‏אתאתאתאתהמעצבותהחירויותאחתהיאהיא בישראל.‏ האדםשלשלשלשלהיסודמזכויותאחתאתאתאתאתהעלמזכויותאחתוהיאדמוקרטיכמשטרבישראלהמשטרשלשלשלשלאופיועצמו"‏בפניכערךכאדם,‏אדםזכאילהןוהחירותהכבודאתאתאתאתהמבססות2963/98ראו:‏כןגלעם נ`‏ מדינת ישראל,‏ לא פורסם,‏ ניתן ב-‏ 13.6.99).‏"פע"א 8825/03שירותי בריאות כללית נ'‏משרד הבטחון‏(טרם•פורסם,‏ ניתן ב-‏ 11.4.07).בג"צ8070/98הפנים,‏ פ"ד נח(‏‎4‎‏)‏האגודה לזכויות האזרח בישראל נ'‏משרד.856 ,842•ע"א 4963/07ידיעות אחרונות נ'‏עו"ד פלוני‏(טרם פורסם,‏ניתן•ב-‏ 27.2.08).מיכאל בירנהק ‏"שליטה והסכמה:‏ הבסיסלפרטיות"‏ משפט וממשל יאהעיוני של הזכות.(2007) 9•22. הזכותלפרטיות הינה זכות מוכרת במשפט הבינלאומי,‏ ובין היתר היא מוכרתבמפורש בהכרזה האוניברסאלית על זכויות האדם מ-‏הבינלאומית על זכויות אזרחיות ופוליטיות מ-‏האירופאית על זכות האדם וחירויות היסוד ‏(סעיף 8).1948 ‏(סעיף ,(12196617) ‏(סעיףבאמנהובאמנה5

א(‏ב(‏ג(‏ד(‏.23במשפט הישראלי,‏ הזכות לפרטיות מוגנת במפורש עוד משנת,1981בחוק הגנתהפרטיות,‏ התשמ"א-‏‎1981‎‏,‏ חוק שנחקק בהמלצות הועדה הממשלתית בראשותהשופט יצחק כהן.‏ הזכות הועלתה בשנתבמפורש ובמפורט בסעיף19927.7הפרטוצנעתפרטיותלמעמד חוקתי,‏ על-חוקי,‏ ועוגנהלחוק יסוד:‏ כבוד האדם וחירותו,‏ הקובע כך:‏חייו.‏ולצנעתלפרטיותזכאיאדם( כלכלכלכלבהסכמתו.‏שלאאדםשלשלשלשלהיחידלרשותנכנסיםאין(איןעורכיםחיפושברשותהיחידאדם,‏ שלשלשלשלגופו,‏ עלעלעלעלבגופואואואואו(בכליו.‏ברשומותיו.‏אואואואובכתביואדם,‏שלשלשלשלשיחובסודפוגעיםאין(לפרשנות סעיף7לחוק יסוד:‏ כבוד האדם וחירותו,‏ ולתאור השינוי המהותי שחלבמשפט הישראלי בהקשר זה,‏ עם עיגונה של זכות חוקתית לפרטיות שהיקפהנרחב באופן משמעותי מזה המוגן לפי חוק הגנת הפרטיות,‏ התשמ"א-‏‎1981‎‏,‏ ראופסק-דינו של הנשיא ברקבבג"צהאזורי ‏(טרם פורסם,‏ ניתן ב-‏שם,‏ בפסקאות6650/04,(14.5.068 עד .12פלונית נ'‏ בית-הדין הרבניוכן האסמכתאות הרבות המובאותג.‏הזכות לפרטיות במקום העבודההחובה לכבד ולקיים את זכויות האדם החוקתיות חלה על כל אדם ולא רק עלהשלטון.‏ דומה שלפחות בכול הנוגע ליחסי עבודה,‏ אין עוד מחלוקת על כך,‏שקיימת תחולה ישירה של הוראות חוק היסוד על מעסיקים.‏ עובד אינו מאבדאת זכותו לפרטיות שעה שהוא נכנס בשעריו של מקום עבודה.‏ אשר על כן:‏.24חייב לשמור על כבודה של העובדת המועסקת על ידו ולהגן ‏"המעבידזו נובעת מחוזה העבודה בין העובדת למעביד,‏חובהפרטיותה.‏עלכבודשנקבעו בחוק היסוד:‏מהזכויותלבצעו בתום לב;‏ומהחובההציבור ומסעיף מתקנתוחירותו;‏האדםבעבודה."‏7".‏(דב"ע נו/‏293-3פלונית נ'‏ חברה אלמונית,‏ פ"ד לאשוויון הזדמנויות לחוק.(218 ,2096

וכך למשל,‏ בדונו בסוגיית מבחני התאמה ומיון,‏ קבע בית הדין הארצי:‏הפוגעים בפרטיותם של העובד או של מועמד לעבודה,‏‏"בנושאיםלהציג שאלות רק לצורך תכלית ראויה ובמידה שאינה המעסיקרשאיבחוק גםכאמור,‏הזכות לפרטיות המועגנת,‏שכןעל הנדרש.‏עולהאת המעסיק בבואו לחייב מועמד מגבילההאדם וחירותו,‏כבודהיסוד:‏או עובד לעמוד במבחני התאמה."‏לעבודה‏(דב"ע".ארצי)‏ ).70-4/97הכללית החדשה,‏ פד"ע לאוניברסיטת תל אביב נ'‏ ההסתדרות.(410 ,385כן ראו:‏ורדה וירט-ליבנה ‏"הזכות לפרטיות אל מול האחריות הניהוליתבמיון מועמדים לעבודה-‏ ההיבט המשפטי"‏ ספר שמגר ‏(חלק ג',‏‏(עורכים אהרן ברק ואח')‏.(2003) 775אלישבע ברק ‏"עקרון תום הלב במשפט העבודה"‏ ספר ברנזון,499510-515 ‏(אהרן ברק וחיים ברנזון עורכים,‏ כרך ב,‏.(2000••נשיא בית הדין הארצי לעבודה ‏(בדימוס),‏ השופט גולדברג,‏ במאמרו‏"הגנתהפרטיות של העובד וחובות הגילוי שלו כלפי מעבידו",‏ עבודה חברהומשפט כרך ח'‏85, ציין:‏(2002 ).25,'האדם כבודהפרטיות כזכות יסוד המועגנת בחוק יסוד:‏‏"לעיגוןבפרט ועל התחום מעבידיש השלכות רבות על יחסי עובד-‏וחירותוהפררוגטיבות ב'הפיכתהיה מקום לחשש כי ב אםבכלל.‏עבודהדיני שלשהוקנה במקביל מעמד מבליהמעביד לזכויות יסוד חוקתיות,‏שלמשום הפרת האיזון העדין של ישבדים,‏העובדיםלזכויות היסוד של חוקתימקום לחשש כזה שעה שמדובר בזכות איןיחסי העבודה',‏מערכתעל פרטיות העובד משתרעת על תחומים רבים ההגנהלפרטיות.‏משפט העבודה."‏בתחום".יצוין,‏ כי זכותם החוקתית של עובדים לפרטיות מעוגנת אף במשפט הבינלאומי.‏כך למשל קבע בית הדין האירופאי לזכויות אדם,‏ שהחובה החוקתית לכבד את.267

ג(‏צנעת הפרט,‏ כאמור באמנה האירופאית לזכויות אדם,‏ חלה גם במקום העבודה‏(ראו .(Niemitz v Germany (1992) 16 EHRR 97לסקירה ולאסמכתאות עדכניות אודות הזכות לפרטיות במקוםהעבודה,‏ ראו:‏ מיכאל בירנהק‏"מעקב בעבודה:‏ טיילור,‏בנת'האם והזכות לפרטיות"‏ שצפוי להתפרסם בכרך יב שלכתב העת עבודה,‏ חברה ומשפט (2008).ומסומן נספח ה'.‏המאמר המלא מצ"ב•ד.‏ סודיות רפואית של העובד נכללת בזכותו לפרטיותלית מאן דפליג שזכותו של כל אדם לסודיות ענייניו הרפואיים נכללת בזכותוהחוקתית לפרטיות.‏ הזכות לסודיות רפואית מעוגנת במפורש אף במספר דבריחקיקה ספציפיים העוסקים בענייני בריאות:‏.273 ה(‏ ( סעיף א.‏שבפרק עקרונות היסוד בחוק ביטוח בריאות ממלכתי,‏התשנ"ד-‏ 1994, הקובע כי:‏הבריאות יינתנו תוך שמירה על כבוד ‏"שירותיעל הפרטיות ושמירה על הסודיות הגנההאדם,‏הרפואית."‏ב.‏20 ו-‏ 19 סעיפיםלחוק זכויות החולה,‏ התשנ"ו-‏‎1996‎‏,‏ הקובעים אתחובת השמירה על סודיות רפואית,‏ את האמצעים הקפדניים שישלנקוט כדי לשמור עליה,‏ וכן את המצבים שבהם ניתן להעביר מידערפואי לאחר.‏ כמו כן קובע סעיף(20לחוק,‏ כי במקרה בו הגיע מידערפואי לאחר על פי האמור,‏ תחול עליו חובת השמירה על סודיותרפואית,‏ בשינויים המחוייבים.‏ג.‏כל עוד לא ויתר אדם על חיסיון המידע הרפואי,‏ חייב רופאו לשמורבסוד מידע שמסר לו.‏ זאת,‏ על פי סעיףחדש],‏ תשל"א-‏‎1971‎‏.‏49לפקודת הראיות ‏[נוסחכן ראו את חוזרי מנכ"ל משרד הבריאות העוסקים בחובת השמירה עלסודיות רפואית מיום25.2.96ומיום,11.8.96מצ"ב ומסומנים נספח ו'‏ונספח ז'‏ בהתאמה;‏ וכללי האתיקה הרפואית של הסתדרות הרופאים8

בישראל ‏(הר"י),‏ מצ"ב ומסומנים נספח ח'.‏הדברים פשוטים ומובנים,‏להדגיש את חשיבותה של הזכות בה עסקינן:‏אך בכל זאת נביא כאן מספר דוגמאות,‏על מנת.28א.‏עובדת מסוימת סובלת מבעיות גיניקולוגיות.‏ רופאיה הורו לה להשארבביתה למשך שבעה ימים.‏ היא מבקשת לשמור את האבחנה בסודבפני מעבידה.‏ב.‏ג.‏עובד עובר סדרת בדיקות בשל חשש למחלה ממארת.‏ הוא אינו מעונייןלחשוף בפני המעביד את הסיבה לצורך בימי מחלה.‏עובד שאובחן כמי שנדבק במחלה אשר מועברת על דרך של יחסי-מיןdisease) (sexually transmitted אמור לעבור סדרת בדיקות,‏ ולצורךכך הוא נאלץ להעדר יום אחד מעבודתו.‏ד.‏עובדת אמורה לעבור סדרה של טיפולים הורמונאליים,‏ ולצורך כך יהאעליה להעדר יומיים מעבודתה.‏ה.‏עובד נעדר מהעבודה עקב דיכאון.‏ הוא אינו מעוניין שעובדה זו תיוודעלמעבידו.‏היעלה על הדעת,‏ שבכל המקרים האמורים,‏ יחוייבו העובדים לחשוף בפנימעבידיהם את האבחנה המדויקת של מחלתם?‏ או להתייצב על פי דרישתהמעביד לבדיקה אצל רופא מטעמו?‏בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בת"אהבר,‏ לא פורסם,‏ ניתן ביוםזו:‏‏(ע"ב 4813/01 יפה כהן-‏ אריה24.5.04) ניתנה תשובה ברורה לשאלה רטורית.29סבורים כי לעובד קיימת זכות לשמור על פרטיותו,‏‏"אנוואינו במידהלחשוף בפני המעביד את פרטי מחלתו,‏ולאלמעביד כל זכות וכל עניין לדעת מהי איןבכך.‏חפץבכך שיתברר לו ודיהמחלה ממנה סובל העובד,‏בדיוקסמך קביעה רפואית עלתעודת המחלה ניתנה כדין,‏כימבוססת."‏".9

ג(‏אף הלשכה האתיקה של ‏"ההסתדרות הרפואית בישראל"‏ מודעת לפגיעהבזכויות העובדים בה עוסקת עתירה זו,‏ ובנייר העמדה משנתהיא המליצה לרופאים המנפיקים תעודות מחלה:‏2006‏(נספח ח'),‏.30תעודת מחלה לגורם שאינו רפואי עלול לפגוע בפרטיותו של‏"מתןמחלה הניתנת לגורם שאינו רפואי ניתן בתעודתלפיכך,‏החולה;‏מחלה בשלהאבחנה כלהלן-‏בסעיףהחולה,‏לבקשתלרשום,‏בתיק הרפואי".‏המתועדת.".31ועוד.‏ פגיעה בזכות לפרטיות רפואית היא גם פגיעה בזכות החוקתית לבריאות.‏אם לעובד הזקוק לשירותי הבריאות יש סיבות שלא ליתן אמון מלא ברופאיוומטפליו,‏ עשוי אי אמון זה לשנות את האופן שבו הוא מתנהג אל מול המערכתהרפואית.‏ במקרים מסוימים,‏ עשויה בריאותו להפגע עקב כך.‏ לדוגמא,‏ עשוייםלהיות עובדים שיימנעו מעצם קביעת תור לבדיקה רפואית,‏ אם ההבטחה לחסיוןאותה בדיקה רפואית לא תהיה מוחלטת.‏ אחרים,‏ אף אחרי שהגיעו לבדיקהרפואית,‏ עשויים להמנע מלספר לרופא הבודק את האמת כולה,‏ שמא יגיע מידעאינטימי ואישי שחלקו עם הרופא הבודק לידיעת המעביד,‏ ויבולע להם.‏ לדיון עלהיקפה של הזכות החוקתית לבריאות ראו:‏(3)בג"צ 494/03רופאים לזכויות אדם נ'‏שר האוצר,‏פ"ד נט•;322אייל גרוס ‏"בריאות בישראל:‏ בין זכות למצרך?‏ בתוך זכויותכלכליות,‏ חברתיות ותרבותיות בישראל ‏(יורם רבין ויובל שניעורכים,‏ הוצאת רמות,‏ אוניברסיטת תל-אביב,‏.(437 (2004•.32ובאשר להוראה הקבועה בתקנה(2לתקנות,‏ והמתייחסת לעובד שהציג בפנימעבידו תעודת מחלה שלא מטעם קופת-חולים,‏ הרי שפוגענותה של הוראה זובולט במיוחד ביחס לעובדים שאינם אזרחי ישראל או תושביה ‏(לדוגמה,‏ מהגריעבודה).‏ על פי המצב המשפטי השורר כיום בישראל,‏ מהגרי עבודה אינםמבוטחים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.‏ תחת זאת,‏ מעסיקיהם של מהגריהעבודה מחוייבים לבטח אותם בביטוח בריאות פרטי.‏ ראו:‏ סעיף ‎1‎ד לחוקעובדים זרים,‏ תשנ"א-‏‎1991‎‏,‏ וכן צו עובדים זרים ‏(איסור העסקה שלא כדיןוהבטחת תנאים הוגנים)‏ ‏(סל שירותי בריאות לעובד),‏ תשס"א-‏‎2001‎‏.‏10

פירושו של דבר,‏ שבמצב המשפטי השורר כיום בישראל,‏ אין ביכולתו של מהגרעבודה להציג בפני מעבידו תעודת מחלה מטעם קופת-חולים,‏ שהרי אינו מבוטחכלל בקופת חולים,‏ אלא ע"י חברת ביטוח פרטית.‏.33מכאן נובע,‏ שבעוד שעובדים ישראלים יוכלו להציג בפני מעבידיהם ‏"תעודותמחלה"‏ מטעם קופת-חולים ‏(בהיותם מבוטחים על פי חוק ביטוח בריאותממלכתי),‏ וכך לא ייאלצו להיבדק על-ידי רופא מטעם המעסיק,‏ הרי שמהגריהעבודה לא יוכלו להציג בפני מעסיקיהם תעודה כאמור ‏(שכן אינם מבוטחים עלפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי),‏ וייאלצו – על פי דרישת מעבידיהם – לעבור אתהחוויה המשפילה של בדיקה גופנית על ידי רופא מטעמו ‏(לפחות ככל ש"התעוררספק אצל המעביד לגבי ‏[ה]תוכן של תעודת ‏[ה]מחלה").‏ תוצאה זו – על ההפליהשנובעת ממנה בין עובדים ישראליים למהגרי עבודה – אינה עומדת באמות מידהחוקתיות של פרטיות ושל שוויון.‏.34ראו והשוו:‏אלי מיטל,‏ ‏"החייב עובד להעמיד עצמו לבדיקה רפואית בניגודלרצונו"‏ שנתון משפט העבודה ב'‏.(1991) 121עדית דוידוביץ ויוסי גרין ‏"בדיקות רפואיות ובדיקות התאמהלעובדים:‏ האומנם מזכויות המעסיק?"‏ קרית המשפט ג'‏521.(2003)••ראוי לציין עוד,‏ כי החובות המקצועיות והאתיות חלות על כל רופא בישראל–יהא הוא רופא מטעם קופת חולים,‏ או רופא שאינו פועל במסגרת קופת חולים.‏האיסור המפורש על מתן תעודה כוזבת חל על שני ‏"סוגי"‏ הרופאים:‏ ראו סעיף43 לפקודת הרופאים ‏[נוסח חדש],‏ תשל"ז-‏‎1976‎‏.‏ הן הרופא ה"ציבורי"‏ והן הרופא‏"הפרטי"‏ כפופים לשיפוט משמעתי ‏(ופלילי)‏ במקרה של מתן תעודה כוזבת.‏מכאן,‏ שלא ברור ה"חשד"‏ המשתמע מהתקנות ביחס לתעודה רפואית אשרניתנה על ידי רופא שאינו פועל במסגרת קופת חולים דווקא.‏.35ככל שמעביד חושד כי עובדו הציג בפניו תעודה מזוייפת ‏(תהא היא תעודההמתחזה להיות מטעם קופת חולים,‏ או תעודה אחרת),‏ עומדת בפניו האפשרות‏(והזכות)‏ להגיש תלונה פלילית במשטרה בגין זיוף ‏(ר'‏ סעיף418לחוק העונשין‏[נוסח חדש],‏ התשל"ז-‏‎1977‎‏).‏ אך מכך אין נובע שיש לבצע הבחנה קטיגורית ביןאישורים של רופאים הפועלים במסגרת קופת-חולים,‏ לבין אישורים של רופאיםהפועלים שלא במסגרת קופת-חולים,‏ וליתן למעביד כוח להורות לעובד שהציג.3611

תעודה מרופא מן הקטיגוריה השניה – להעמיד עצמו לבדיקה רפואית אצל רופאמטעמו.‏ה.‏ הסעדים המבוקשיםקשה להכנס לנעליו של מחוקק המשנה,‏ שקבע עוד בשנת 1976 שכל עובד חייבלמסור את האבחנה של מחלתו לידי מעבידיו,‏ והוסיף וקבע את זכותם שלהמעבידים להעמיד את העובד לבדיקה משלהם,‏ במקרה שבו התעודה שהביאהעובד אינה מקופת-חולים.‏ לא ברור מה היתה תכליתן של קביעות ארכאיותאלה.‏ אפילו יצביע המשיב על תכליות להוראות אלה,‏ ברי שמדובר בתכליותשאינן תואמות את תכליתו של החוק המסמיך.‏ שהרי,‏ לצורך ההכרה בזכותו שלהעובד ליום מחלה,‏ די בכך שהעובד הציג בפניו תעודה חתומה בפני רופאהמציינת כי העובד אינו מסוגל לעבוד באותו היום עקב מחלה.‏תקנות אלה ודאי שאינן הולמות את ימינו אנו,‏ לאחר עיגונה של הזכות לפרטיותכזכות חוקתית,‏ בשנת.1992דומה,‏ שאין חילוקי דעות מהותיים בסוגיה זו,‏ שכןהמשיב עצמו אישר שאף לשיטתו יש צורך בתיקון התקנות ‏(ראו נספח ג').‏ אלאשכוונות לחוד,‏ וביצוע לחוד.‏ חלפה למעלה משנה מהפניה בנושא,‏ והתקנות עודןבתוקף.‏ דומה שאצל העוסקים בדבר אצל המשיב לא אצה הדרך,‏ וזאת בלשוןהמעטה.‏ אין מנוס מן המסקנה שאין הם מבינים את חומרת הפגיעה הנמשכתבזכות לפרטיות,‏ שמחייבת עשייה מהירה לתיקונה.‏לאור כל האמור,‏ ובשים לב להעדר המחלוקת על כך שההוראות שבתקנות הנ"לפוגעות שלא כדין בזכות החוקתית לפרטיות,‏ מן הראוי כי המשיב יתקנן ללאדיחוי נוסף.‏.37.38.39העותרות שומרות על זכותן להרחיב ולפרט טענותיהן המשפטיות לאחר קבלתתשובת המשיב לעתירה,‏ וככל שיתברר שלפנינו מחלוקת משפטית של ממש,‏להבדיל מבירוקרטיה גרידא הגורמת לעיכוב הארוך ובלתי הסביר בתיקון הטעוןתיקון.‏תצהירה של הדס זיו,‏ מנכ"לית העותרת 2, מצ"ב בתמיכה לעתירה זו.‏.40.41.42אשר על כן,‏ מתבקש בית-המשפט הנכבד ליתן צווים על תנאי,‏ כמבוקש בכותרתעתירה זו,‏ לפיהם יתבקש המשיב ליתן הסבר:‏12

ג(‏א.‏מדוע לא יבטל את הוראת תקנה2 א(‏ ,(2)(ב.‏לתקנות,‏ המחייבת עובד,‏הפונה למעביד לקבלת דמי מחלה בעד ימי העדרו עקב מחלה,‏ למסורלמעבידו תעודת הכוללת גם את אבחון המחלה.‏מדוע לא יבטל את ההוראה,(2לתקנות,‏ לפיה במקרה בו התעורראצל מעביד ספק לגבי תוכן של תעודת מחלה שלא מטעם קופת-‏חולים,‏ רשאי המעביד לחייב את העובד לעבוד בדיקה רפואית,‏ ועלהעובד חובה להיענות לדרישה זו.‏בית המשפט הנכבד מתבקש להורות כמבוקש בכותרת עתירה זו,‏המשיב להפוך את הצו על תנאי למוחלט.‏ולאחר קבלת תשובת_________________דורי ספיבק,‏ עורך-דיןנחתם היום ה 12.5.08-עתירה זו נכתבה בסיועם של הסטודנטים אילנה ברגר ואיתי מק13