12.07.2015 Views

.indd

.indd

.indd

SHOW MORE
SHOW LESS
  • No tags were found...

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

קצב המעוף הגאוני שלו,‏ אך הרוגאטשוב'ער אינו מרפהמבן-שיחו,‏ טופח לו על כתפיו,‏ וממשיך לדבר..."‏כדי לתאר את שיחו ושיגו סיפרו כך:‏ העגלון היהודישהסיע אותו מהרכבת ניגש אל שולחנו של הרוגאטשוב'ערושטח שאלתו:‏ האם מותר לו,‏ דרך הילוכו,‏ לקטוף אגוזיםמעץ הנוטה מעל גדר בית-הקברות בדווינסק,‏ ועוד לאהספיק לסיים דבריו,‏ כבר תופס אותו הגאון בדש-בגדוומנענע אותו מתוך התעוררות עזה,‏ כדי לזכור מי האישהעומד נכחו:‏ ‏''למה לא תדע הלא זו גמרא מפורשתבמסכתא,‏ ועיין בתוספות שם...‏ ויש הלכה ברורה ברמב"ם;‏ואם כי ספק בענין,‏ כפי שמוכח מירושלמי;‏ אדרבא,‏ ישלעיין ב"כסף משנה"...‏ ויש גם רמז ברור לנושא במורהנבוכים..."‏‏"רבי!"‏ רועד בעל-העגלה בכל אבריו,‏ כי נדהם ונרעשמנחשול הלמדנות המשתפכים אליו באופן בלתי צפוי.‏ובחיפושו אחר איזה קרש הצלה מתוך השטף הזה שאינומפסיק כלל,‏ נזכר במשהו וקרא בקול מזעיק;‏ ‏"רבי.‏ הלאהאורח יאחר את הרכבת"‏ ברגע זה נעצר הגאון בעצם מעופוההלכתי ונתחייך כאיש מתנצל:‏ ‏"נו,‏ נו.‏ יסע לשלום!"‏כח הזכרוןפעם בנסיעתו מדווינסק לרוגאטשוב סיפר הוא עצמושגמר בקרון הרכבת חצי הש"ס בעל פה.‏ והוסיף,‏ שבחזרתויסיים אי"ה את המחצית השניה.‏הגאון ה"אור שמח"‏ רבי מאיר שמחה זצ"ל שהיה רבהקהלה הליטאית בדווינסק,‏ התבטא פעם בנוגע אליו:‏אומרים על הרוגאטשוב'ער שהוא בעל זכרון נפלא,‏ איןזה מוכרח כלל!‏ בעל זכרון נקרא זה שזוכר מה שלמדלפני כמה שנים,‏ והרי אין לך דבר בתורה שלא למד אותוהרוגאטשוב'ער זה עתה - וכי זה נקרא בעל זכרון?!"‏ואילו מרן רבי אלחנן וואסרמן זצ"ל הי"ד סיפר:‏ נזדמנתיפעם לדווינסק,‏ וסרתי לביתו של הרוגאטשוב'ער.‏ פתחואמר אלי:‏ ‏''מרוב יסורים ומכאובים קשה עלי הדיבור,‏יאמר נא מר איזה חידוש".‏ היססתי אם לומר,‏ ומה,‏ אבלמאחר ש"אין מסרבין לגדול"‏ פתחתי והרציתי איזה חידושבענין ‏''ביטול ברוב"‏ והקשיב לי,‏ כשסיימתי,‏ שאל אותיהרוגאטשובי:‏ ‏''ויותר מזה אין מר יודע להגיד חידושים",‏באתי במבוכה,‏ לא ידעתי מה הוא רוצה ממני.‏ הבחין הואבמבוכתי והסביר:‏ ‏"אני שואל,‏ מכיון שאת החידוש הזהכבר שמעתי מפיכם פעם לפני יותר מעשרים שנה..."‏ואנכי בכלל לא זכרתי את הדבר.‏ עד כדי כך הפליג בכחזכרונו המבהיל.‏דרך הלימודרב אחד ששאל מפיו הדרכה איזוהי דרך ישרה שיבור לוהאדם מדרכי הלימוד,‏ קיבל את תשובת הרוגאטשוב'ערכך:‏ ‏"ומה אוכל להשיבו?‏ עי'‏ נדה ע'‏ ע"ב מה יעשה אדםויחכם,‏ וזה ר"ל לימוד עם סברא,‏ לא פלפול,‏ ועי'‏ מגלהז'‏ דלחדודי מהני ביגיעה,‏ אבל לאוקמי גירסא סיעתאדשמיא - ויחכם נקרא שניהם,‏ עי'‏ שבת דף קנ"ו - וזההגדר שימוש ת"ח בכ"מ בש"ס...‏ ועי'‏ ביבמות דף ע"בדר"י למד תו"כ בג'‏ ימים וסברא בג'‏ חדשים.‏ חזינן דהסבראצריך ל'‏ פעמים זמן מהלימוד.‏ לכן כך למשל אם רוציםללמוד סדר נשים ילמדו תחילה בפשוט מס'‏ יבמות רש"יותוס'.‏ ואח"כ קידושין.‏ ואח"כ יחזרו ולעמוד על סברא ועלגדר דקידושין וייבום,‏ ואח"כ ילמוד גיטין וסוטה,‏ ואח"כיחזרו עליהם,‏ ולעמוד על גדרים,‏ ואח"כ ילמדו נדרים ונזירויחזרו עליהם,‏ ואח"כ כתובות עם ב"מ וב"ב ויחזרו עליהםלהבין הסברא...‏באגרת אחת ‏(ח"א משו"ת ‏''צפנת פענח"‏ סי'‏ תכ"ב)‏ניתן ללמוד על יגיעת התורה מתוך יסורים וצער:‏ ‏"הנהתל"י החלימני והחייני,‏ ובאתי מריגא אמש בלילה,‏ תל"יהכל על נכון,‏ ואף שסבלתי יסורים בגדר חולי הנקראצמירתא ‏(-אבנים בכליות)‏ דגיטין דף ס"ט ע"ב...‏ אך תל"יאבנים שחקו מים,‏ אין מים אלא תורה,‏ שהדור קבלוהבימי אחשורוש מרצון,‏ ופורים שקול כיום שניתנה בותורה,‏ כמ"ש הבה"ג והשאלתות,‏ ומבואר בגיטין ס"טהנ"ל דהאבנים גופא הוו רפואה לצמירתא עי"ש,‏ בריגאהייתי בערך ג'‏ שבועות,‏ ותל"י שם היו הרבה בע"ב ורבנים,‏ועסקנו בכל מקצועות שבתורה,‏ אף שהיו יסורים קשיםל"ע,‏ ושמחנו בפורים עד דלא ידע.."‏משיב תורה לאלפיםבאחד מתשובותיו לרב הוא כותב:‏ ‏"תשובותי הןמפוזרות לאלפים בכל קצוי ארץ",‏ כי כן דרכו היה להשיבלכל שואל,‏ בין רב ודיין,‏ ובין כל צורב ובן-ישיבה,‏ בכליום ויום היה משיב על הרבה מכתבים בדברי תורה,‏ בלישום עיון בספר וללא שום שהיה השיב מיד,‏ ובו ברגע.‏תשובותיו הברורות,‏ מפתיעות ומסתמכות על הגמראאפילו מבלי להזדקק לספרי פוסקים שונים,‏ וכך כל מינישאלות,‏ באיסור והיתר,‏ אישות ועגונות,‏ דיני ממונות,‏ אושאלות שנולדו במציאות הטכניות החדשות וכדו'.‏הוא לא נמנע להשיב בדבר אחד פעמים רבות.‏ לרבאחד ששאל ממנו חמש פעמים על ענין אחד,‏ וחשש שמאאין דעתו נוחה הימנו השיב;‏ ‏''ולא ימנע מלכתוב ולדרושממני,‏ כי זה עיקר לימוד התורה,‏ ואדרבה,‏ מאד דעתי נוחהמזה".‏היה משלב דברי תורה גם בסתם מכתבים,‏ כמעט לא יצאמתחת ידו בלי ‏"עיינים"‏ לבבלי וירושלמי.‏ אפילו ב"תאריך"‏היו לו עיינ'ים,‏ לדוגמא ‏(סימן קכ"ד)‏ ‏:''עש"ק י"א תשרייום שלא הניחו לבבא בן-בוטא להביא אשם תלוי,‏ כריתותדף כ"ה,‏ תקלה דחד יומא לא חיישינן,‏ מעילה דף י"ד ע"ב,‏תרפ"א דווינסק"...‏אמנם מכתב אחד ‏(סימן קט"ז)‏ יוצא מן הכלל בהיותוללא שום ‏'עיין',‏ והיא התשובה לאמריקה בדבר ה"תקנה"‏הידועה שרצה איזה ‏"רב"‏ לחדש לעשות שליח לגירושיןבשעת החופה בטענות וראיות משונות.‏ וזו לשוןהתשובה:‏‏"היום קבלתי מכתבו עם קונטרס מלא שטותיםוהבלים,‏ ורק רוצים להתיר אשת איש ולהרבות ממזריםח"ו בישראל...‏ ואין אני רוצה אף לכנוס עמו בדברים,‏וכמבואר בסנהדרין,‏ רק כתבתי מחאה שח"ו לא יעלה עלהדעת לעשות שטותים כאלו".‏על משמר הקודשבשנת תרע"ז כשהתקיימה במוסקבה הקאנגרעס לדוןבשאלות הנוגעות לכלל ישראל,‏ נבחר הרוגאטשוב'ערביחד עם גדולי הדור כה"חפץ חיים",‏ הגר"ח מבריסק,‏ה"אור שמח",‏ האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש,‏ הגאון רביאיצאל'ע מפוניבז',‏ הג"ר משה מרדכי אפשטיין מסלבודקה,‏האדמו"ר מבאברויסק,‏ הגרא"ז מלצר מסלוצק,‏ ועוד,‏שיעמדו להגן על קדשי ישראל.‏בתקופה זו העמיקו קשריו עם אדמו"רי ליובאוויטשהרש"ב והריי'צ זצ"ל,‏ מתוך היכרות קרובה עם ציבור אנשישלומם,‏ ובעבודה משותפת בעניני הכלל.‏אחד מחסידי ליובאוויטש סיפר כי בבואו פעם אלהרש"ב בעת ששהה בלנינגראד.‏ פגש אותו הרוגאטשוב'ערוקידמו לשלום;‏ ‏"הנה באת אל הרבי ללנינגראד"‏ והשיבו;‏‏"אכן,‏ באתי עכשיו ללנינגראד אל הרבי",‏ מיד פתח וחקראותו:‏ ‏"האם באת ללנינגראד אל הרבי,‏ או אל הרביללנינגראד.‏ והרי יש שבע עשרה נפקא מינה ביניהם"‏ ולאפירש דבריו.‏ ורק ניאות לומר שאחת הנפ"מ היא שאם באאל הרבי הוא פטור מסוכה,‏ ואם בא ללנג"ד חייב,‏ ושארט"ז הנפק"מ ‏"הגע בעצמך"...‏‏"צו לדורות"‏מעניינים ביותר ארבעה מכתבים ששלח הרוגאטשוב'עראל הרש"ב,‏ ‏(נשתמרו אצל הגה"צ רבי יעקב לנדא זצ"לרבה של בני ברק),‏ במכתב הראשון כותב הרוגאטשוב'ערעל אלו ש''אומרים לעשות תיקונים בלימוד התוה"קובפרט בלימוד התשב"ר,‏ אשר אף נגיעה במקצת שמהנגיעה,‏ אל תגעו במשיחי...‏ ועיקר מגמתם לעשות הרכבהמזגית בלימוד תורה הקדושה עם חכמות החיצונות;‏ וכאשרכ"ק שליט"א עומד תמיד בפרץ,‏ ומחיצת הכרם שנפרצהאומרים לו גדור,‏ וכאשר ב"ה דבריו נשמעים בכל מקום,‏באתי לעורר את כ"ק לעיין בזה".‏במכתב השני מתאונן הרוגאטשוב'ער על ‏"כתבי פלסתראשר נעשה ע"י אגודה אחת אשר נתאגדה ע"י חבלי שואוחוט של בוכיא (- יצה"ר,‏ סוכה נב)‏ וממש רעדה אחזתניבקראתי כפירה בתושבע"פ ומשאת-שוא ומדוחים,‏ונעשית ע"י קנוקנות שבגפן (- ריקנין שבישראל)...‏ וכפיאשר שמעתי היה שם גם איזו רבנים מזנבות האודים...‏ונצרך בזה להחיש לבל ישתרשו ח"ו בחטא..."‏השלישי מתייחס לנושא אסיפת הרבנים היראיםלעמוד בפרץ בפני אותן אגודות:‏ ‏"הנה הרבנים שי'‏ היואצלי...‏ ואני אמרתי להם כי נערך לעשות אספה כללית,‏וגם לבקש שיבואו בע"ב נראים,‏ ועד מתי התורה נעשיתקרחות קרחות...‏ ואח"כ לאחר שיגמר האספה אז נעשהבגדר פרטים...‏ כי אנן קיי"ל דהכלל נחלק לפרטים ולאמהרבה פרטים נעשה כלל..."‏והרביעי משמש כ"קול קורא"‏ להמוני עם:‏ ‏''באשר קולהדרור נשמע בארצנו...‏ לכן התחילו גם אחב"י לעשותכנסיות ואגודות שונות.‏ לכן התאספנו אנחנו שלומיאמוני ב"י לעשות מחאה גדולה אם ח"ו יעלה על לב איזואגודה לעשות או לגרום איזה שינוי ופירצה בשום דברוגדר מתוה"ק וכפי קבלת רבותינו בעלי התלמודים,‏ וכפיאשר הורו לנו רבותינו הפוסקים הראשונים ובראשם רבינוהרמב"ם ז"ל כי עבדים אנחנו נרצעים לא נצא ח"ו לחפשיואנחנו נושאים חותם של זהב ושל טיט כבלא דעבדאי,‏ וכןמקובלים אנו להתרחק מאותם אשר מלאם לבם לעשותאגודות כאלו,‏ וכמו דמבואר בספרי פ'‏ פנחס פיסקא קל"ודהקב"ה ציוה למשרע"ה לצוות ליהושע להזהר בתלמודולהתרחק מן הגבעונים וצו הוא מיד ולדורות...‏ ואף לאחרביאת משיח צדקנו במהרה...''‏נגד מהרסי הדתובנותן טעם נעתיק את מכתבו על משמר הדת שכתבלפרסם ב"אור לישרים"‏ ‏(וכן בשו"ת צפנת פענח,‏ סי'‏ס"ט):‏להג'‏ הנכבדים שיחיו ברכה וכ"ט.‏קבלתי מכתבם אודות כת המעוקשים אשר מכנים עצמםבשם ציונים לא לחנם רק מ"ש רש"י יומא דף ע"ז ע"בדציון חוץ לירושלים,‏ והוא שוק העליון המובא בשקליםפ"ח ה"א וזה קצרן של גוים המובא שם כי המינים הידועיםהיו בשוק העליון בכל מקום,‏ עי'‏ ע"ז דף י"ח ע"א וזה ר"להירושלמי בפ"ד דתענית סוף ה"ב על כל המקרא ולאמצאנו שנקרא ישראל ציון אלא זה כו'‏ דר"ל ישראל ציוןאלא זה כו'‏ דר"ל דרק ע"י תורה ועבודה אז יקויים ולציוןיאמרו עמי אתה.‏ ועי'‏ סנהדרין דף צ"ט ע"ב דרק ע"י תורהיעו"ש ומ"ש הרמב"ם בפרה"מ בפ"א דסנהדרין שתרבהתשוקתם להי"ת ולתורתו ע"ש.‏ וזה נראה לעין שאין בהכתהזאת לא מיני'‏ ולא מקצתה,‏ ושלא תהא שתיקתי כו'‏ ח"וכעין שכתב הרא"ש ז"ל במכתבו לרא"מ במנחת קנאותמכתב צ"ט יעו"ש כתבתי וחתמתי.‏יוסף ראזין רב דע"ק דווינסקמענין לענין לפנינו גם מכתבו שהתפרסם בהפלס ‏(כסלותרס"ה,‏ דף קל"ח מכתב ט),‏ וז"ל כדרכו באוצרות של ‏'עיין'‏ובהיקף ענינים למכביר במילותיו הקצרות:‏ב"ה.‏ יום ד',‏ כ"ו תשרי תרס"ה פה דענאבארג דמתקריאדווינסק.‏מכתבו קבלתי כעת.‏ וע"ד המזרחים אני לא מהם ולאמהמהם וכו'.‏ ודרך צחות אני אומר עליהם מה דאיתא ב"בדף כ"ה ע"א לכל רוחתא וכו'‏ דמורי בה וכו',‏ ובירושלמיברכות פ"ד ה"ה עיי"ש לכל רוחות ‏'כו',‏ ועיימ"ש המפרשש"ט במורה פ"ה לגבי פלסופיא המזרחית עי"ש דעיקרפרשת תצוה תשס״טבטאון העדה החרדיתט

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!