יחי ××“×•× ×™× ×• ×ž×•×¨×™× ×• ×•×¨×‘×™× ×• המלך המשיח לעולם ועד - Chabad Info | חב"ד ××™× ×¤×• ...

‏ּנ ָהַשָ‏ ‏ּעָה הָי ‏ְתָה שְעַת עֶרֶב מְאֻחֶרֶת.‏ רַבִ‏ ‏ּים מִתֹּושָבֵיהָעִיר בְ‏ ‏ּרֹודִי כְ‏ ‏ּבָר סָעֲדוּ‏ אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב ו ‏ְהִתְכֹּונ ‏ְנוּ‏לִשְנ ‏ַת הַלַ‏ ‏ּי ‏ְלָה.‏ רַק בְ‏ ‏ּבֵית-הַמִ‏ ‏ּדְרָש הַג ָ ‏ּדֹול הֵאִירוּ‏הָאֹורֹות וּמִתֹּוכֹו נ ‏ִשְמְעוּ‏ בָ‏ ‏ּרָמָה קֹולֹותֵיהֶם שֶלהַלֹּומְדִים.‏לַמְדָנ ‏ֵי הָעִיר - וּבִ‏ ‏ּבְרֹודִי הָיוּ‏ רַבִ‏ ‏ּים כָ‏ ‏ּאֵלֶ‏ ‏ּה - י ‏ָשְבוּ‏בְ‏ ‏ּבֵית-הַמִ‏ ‏ּדְרָש ו ‏ְהִתְנ ‏ַצְ‏ ‏ּחוּ‏ בְ‏ ‏ּדִבְרֵי תֹּורָה,‏ בִ‏ ‏ּקְבוּצֹות אֹובְ‏ ‏ּזוּגֹות.‏ לֹא נ ‏ִרְאוּ‏ עֲלֵיהֶם סִימָנ ‏ֵי עֲי ‏ֵפוּת.‏ לְהֶפֶךְ,‏ חֶדְו ‏ָהמְי ‏ֻחֶדֶת הָי ‏ְתָה נ ‏ְסוּכָה עַל פְ‏ ‏ּנ ‏ֵיהֶם,‏ וּבָרָק שֶל אֹשֶרנ ‏ִשְקַף מֵעֵינ ‏ֵיהֶם.‏בְ‏ ‏ּי ‏ַרְכְ‏ ‏ּתֵי בֵ‏ ‏ּית-הַמִ‏ ‏ּדְרָש,‏ חָבוּי מְעַט בְ‏ ‏ּג ‏ֻמְחָה שֶבִ‏ ‏ּקְצֵההַקִ‏ ‏ּיר הַמַ‏ ‏ּעֲרָבִי,‏ עָמַד ר’‏ י ‏ְהֹושֻעַ‏ כְ‏ ‏ּשֶהוּא נ ‏ִשְעָן עַלדּוּכָנֹו.‏ זֹו הָי ‏ְתָה פִ‏ ‏ּתֹו הַקְ‏ ‏ּבוּעָה.‏ עֲרֵמָה שֶל סְפָרִיםפְ‏ ‏ּתוּחִים הִצְטַבְ‏ ‏ּרָה עַל הַדּוּכָן,‏ ו ‏ְעֵינ ‏ָיו הִתְרֹוצְצוּ‏ מִסֵ‏ ‏ּפֶראֶחָד לְמִשְנ ‏ֵהוּ.‏ מִפַ‏ ‏ּעַם לְפַעַם הֵז ‏ִיז הַצִ‏ ‏ּדָ‏ ‏ּה אֶת אַחַדהַסְ‏ ‏ּפָרִים,‏ כְ‏ ‏ּדֵי לְפַנֹּות מָקֹום לְסֵפֶר נֹוסָף שֶשָ‏ ‏ּלַףמֵאֲרֹון הַסְ‏ ‏ּפָרִים.‏ר’‏ י ‏ְהֹושֻעַ‏ הָי ‏ָה כִ‏ ‏ּמְעַט הַי ָ ‏ּחִיד בְ‏ ‏ּבֵית-הַמִ‏ ‏ּדְרָש שֶלֹּאהָי ‏ָה לֹו בֶ‏ ‏ּן-זוּג לַלִ‏ ‏ּמּוּד.‏ הוּא הָי ‏ָה אָדָם צָנוּעַ‏ ו ‏ְשָקֵטבְ‏ ‏ּיֹותֵר,‏ שֶמִ‏ ‏ּעֵט לָבֹוא בְ‏ ‏ּע עִם הַבְ‏ ‏ּרִיֹּות.‏ אֲפִלּוּ‏כְ‏ ‏ּשֶהָלַךְ‏ בָ‏ ‏ּרְחֹוב וּפָג ‏ַש מִישֶהוּ‏ מֻכָ‏ ‏ּר,‏ הֶעֱדִיף לְהַרְכִ‏ ‏ּיןרֹאש לְשָלֹום וּלְהַמְשִיךְ‏ בְ‏ ‏ּדַרְכֹּו.‏ ג ַ ‏ּם עַתָ‏ ‏ּה,‏ כְ‏ ‏ּשֶעָמַד עַלמְקֹומֹו,‏ שָקוּעַ‏ בִ‏ ‏ּסְפָרָיו,‏ נ ‏ִרְאֶה הָי ‏ָה כְ‏ ‏ּאִלּוּ‏ הוּא מְנ ‏ֻתָ‏ ‏ּקכָ‏ ‏ּלִיל מִכָ‏ ‏ּל הַסֹּובֵב אֹותֹו.‏אִיש לֹא הִצְלִיחַ‏ לִתְהֹות עַל קַנ ‏ְקַנֹּו שֶל ר’‏ י ‏ְהֹושֻעַ‏ו ‏ְלַעֲמֹד עַל מַהוּתֹו.‏ חֲבֵרָיו לְבֵית-הַמִ‏ ‏ּדְרָש,‏ שֶרָאוּהוּ‏שֹוקֵד עַל תַ‏ ‏ּלְמוּדֹו יֹומָם ו ‏ָלַי ‏ְלָה,‏ אָמְנ ‏ָם נ ‏ָהֲגוּ‏ בֹּו דֶ‏ ‏ּרֶךְ-‏אֶרֶץ,‏ אַךְ‏ זֹאת בְ‏ ‏ּעִקָ‏ ‏ּר מִשּוּם שֶלֹּא הִכִ‏ ‏ּירוּהוּ,‏ וּמִשּוּםשֶלֹּא י ‏ָכְלוּ‏ לְהֹוכִיחַ‏ כִ‏ ‏ּי אֵינ ‏ֶנּוּ‏ תַ‏ ‏ּלְמִיד-חָכָם.‏הָאֱמֶת הָי ‏ְתָה שֶר’‏ י ‏ְהֹושֻעַ‏ הִצְטַי ֵ ‏ּן בְ‏ ‏ּשִלּוּב נ ‏ָדִיר שֶלעַמְקוּת רַבָ‏ ‏ּה,‏ חַדּוּת הַמַ‏ ‏ּחְשָבָה ו ‏ְהַתְמָדָה בִ‏ ‏ּלְתִ‏ ‏ּי-‏מְצוּי ‏ָה.‏ הַחִבּוּר שֶל שָלֹש הַתְ‏ ‏ּכוּנֹות הָאֵלֶ‏ ‏ּה,‏ הֵנ ‏ִיבתֹּוצָאָה שֶהָי ‏ְתָה עֲׂשוּי ‏ָה לְהַדְהִים כָ‏ ‏ּל אֶחָד מִלַ‏ ‏ּמְדָנ ‏ֵיבְ‏ ‏ּרֹודִי,‏ אִלּוּ‏ רַק י ‏ָדְעוּ‏ זֹאת.‏ אֲבָל ר’‏ י ‏ְהֹושֻעַ‏ עָׂשה הַכֹּלכְ‏ ‏ּדֵי שֶאִיש לֹא י ‏ֵדַע עַל כָ‏ ‏ּךְ.‏י ‏ְתֵרָה מִזֹּו,‏ מִכֵ‏ ‏ּיו ‏ָן שֶמֵ‏ ‏ּעֹולָם לֹאהֶעֱמִיד אֶת הֶשֵ‏ ‏ּג ‏ָיו לְבִקָ‏ ‏ּרְתָ‏ ‏ּם שֶלאֲחֵרִים,‏ נֹוצַר מַצָ‏ ‏ּב,‏ שֶאֲפִלּוּ‏ הוּאעַצְמֹו לֹא י ‏ָדַע כֵ‏ ‏ּיצַד לְהַעֲרִיךְ‏ אֶתעַצְמֹו.‏ בִ‏ ‏ּשְעַת לַי ‏ְלָה מְאֻחֶרֶת,‏כְ‏ ‏ּשֶבֵ‏ ‏ּית-הַמִ‏ ‏ּדְרָש הָי ‏ָה מִתְרֹוקֵןבְ‏ ‏ּר ‏ֻבֹּו נ ‏ָהַג לְהַעֲלֹות עַל הַכְ‏ ‏ּתָב אֶתחִדּוּשָיו שֶנ ִ ‏ּתְחַדְ‏ ‏ּשוּ‏ לֹו בְ‏ ‏ּמֶשֶךְ‏ הַיֹּום.‏בְ‏ ‏ּאֹותָהּ‏ תְ‏ ‏ּקוּפָה עָסַק בְ‏ ‏ּבֵרוּר סוּגְיֹותו ‏ַהֲלָכֹות סְבוּכֹות בְ‏ ‏ּדִינ ‏ֵי חֹשֶן-מִשְפָ‏ ‏ּט,‏ו ‏ְהַחִדּוּשִים שֶהֶעֱלָה עַל הַכְ‏ ‏ּתָבהִצְטַבְ‏ ‏ּרוּ‏ לְסֵפֶר עַב-כֶ‏ ‏ּרֶס.‏לֹא פַ‏ ‏ּעַם הִשְתֹּוקֵק לִבְחֹן אִם חִדּוּשָיו אָכֵן אֲמִתִ‏ ‏ּים,‏ו ‏ְאִם הֵם רְאוּי ‏ִים לִרְאֹות אֶת אֹור-הַדְ‏ ‏ּפוּס.‏ אַךְ‏ אֶל מִיי ‏ִפְנ ‏ֶה,‏ מִבְ‏ ‏ּלִי שֶי ֵ ‏ּאָלֵץ לָצֵאת מִסְ‏ ‏ּג ‏ִירוּתֹו?‏ הָי ‏ָה אָדָםאֶחָד בָ‏ ‏ּעִיר שֶר’‏ י ‏ְהֹושֻעַ‏ חָש כִ‏ ‏ּי יוּכַל לִבְטֹחַ‏ בֹּו.‏ הָי ‏ָה ז ‏ֶהאַב-בֵ‏ ‏ּית-הַדִ‏ ‏ּין ו ‏ְרַבָ‏ ‏ּהּ‏ שֶל בְ‏ ‏ּרֹודִי,‏ רַבִ‏ ‏ּי י ‏ִצְחָק הֹורְבִיץ.‏פְ‏ ‏ּעָמִים רַבֹּות כִ‏ ‏ּמְעַט הֶחְלִיט לָלֶכֶת לְבֵיתֹו וּלְהַצִ‏ ‏ּיגלְפָנ ‏ָיו אֶת חִדּוּשָיו,‏ אַךְ‏ בְ‏ ‏ּכָל פַ‏ ‏ּעַם דָ‏ ‏ּחָה זֹאת מִסִ‏ ‏ּבָ‏ ‏ּהאַחֶרֶת.‏חָלְפוּ‏ י ‏ָמִים וּבֵינ ‏ְתַי ‏ִם נ ‏ָפֹוצָה בִ‏ ‏ּבְרֹודִי הַשְ‏ ‏ּמוּעָה,‏ כִ‏ ‏ּירַבָ‏ ‏ּם עֹומֵד בְ‏ ‏ּקָרֹוב לְקַבֵ‏ ‏ּל עָלָיו אֶת מִשְרַת הָרַבָ‏ ‏ּנוּתבָ‏ ‏ּעִיר הַמְבּוּרְג הַמַ‏ ‏ּעֲטִירָה.‏ תֹּושָבֵי הָעִיר הִצְטַעֲרוּ‏צַעַר רַב עַל רַבָ‏ ‏ּם הָעֹוז ‏ֵב אֹותָם.‏ אָמְנ ‏ָם לֹא חָסְרוּ‏בִ‏ ‏ּבְרֹודִי תַ‏ ‏ּלְמִידֵי-חֲכָמִים,‏ אַךְ‏ כַ‏ ‏ּאֲשֶר י ‏ֵש צֹרֶךְ‏ לִמְצֹאמְמַלֵ‏ ‏ּא-מָקֹום לְרַבִ‏ ‏ּי י ‏ִצְחָק הֹורְבִיץ,‏ שֶהָי ‏ָה לְדַעַת הַכֹּלמִשִ‏ ‏ּכְמֹו וּמַעְלָה,‏ לֹא הָי ‏ָה קַל לִמְצֹא מֻעֲמָד הֹולֵם.‏בִ‏ ‏ּמְי ‏ֻחָד הִצְטַעֵר ר’‏ י ‏ְהֹושֻעַ‏ שֶעֹוד מְעַט לֹא י ‏ִתְאַפְשֵרלֹו לְמַמֵ‏ ‏ּש אֶת מִשְאַלְתֹּו.‏ לְהַרְאֹות אֶת כְ‏ ‏ּתָבָיו לְרַבִ‏ ‏ּיי ‏ִצְחָק.‏הָי ‏ָה ז ‏ֶה בָ‏ ‏ּעֶרֶב הָאַחֲרֹון לִשְהוּתֹו שֶל רַבִ‏ ‏ּי י ‏ִצְחָקהֹורְבִיץ בִ‏ ‏ּבְרֹודִי.‏ רַבִ‏ ‏ּים מִבְ‏ ‏ּנ ‏ֵי הָעִיר בָ‏ ‏ּאוּ‏ לְהִפָ‏ ‏ּרֵד מִמֶ‏ ‏ּנּוּ‏לְשָלֹום.‏ בֵ‏ ‏ּין הַבָ‏ ‏ּאִים הָי ‏ָה ג ַ ‏ּם ר’‏ י ‏ְהֹושֻעַ.‏ בָ‏ ‏ּרֶג ‏ַע הָאַחֲרֹון,‏לִפְנ ‏ֵי שֶי ָ ‏ּצָא אֶל בֵ‏ ‏ּית הָרַב,‏ הֶחְלִיט לִטֹ‏ ‏ּל עִמֹּו אֶת דַ‏ ‏ּפֵ‏ ‏ּיהַחִדּוּשִים שֶכָ‏ ‏ּתַב.‏הוּא נ ‏ִכְנ ‏ַס לְחַדְרֹו שֶל הָרַב,‏ שֶכִ‏ ‏ּמְעַטמֵעֹולָם לֹא הֶחְלִיף עִמֹּו מִלָ‏ ‏ּה,‏וּבְחֹסֶר-נֹוחוּת בֹּולֵט הֵנ ‏ִיחַ‏ לְפָנ ‏ָיואֶת הַקֹ‏ ‏ּבֶץ.‏ בְ‏ ‏ּתֹוךְ‏ כָ‏ ‏ּךְ‏ בִ‏ ‏ּקְ‏ ‏ּשוּ‏ אֲנ ‏ָשִיםנֹוסָפִים לְהִכָ‏ ‏ּנ ‏ֵס אֶל הָרַב,‏ ו ‏ְהַז ְ ‏ּמַן לֹאהָי ‏ָה כָ‏ ‏ּשֵר לְהַאֲרִיךְ‏ בְ‏ ‏ּדִבּוּר,‏ אַךְ‏ הָרַבהִבְטִיחַ‏ לְר’‏ י ‏ְהֹושֻעַ‏ כִ‏ ‏ּי י ‏ְעַי ֵ ‏ּן בְ‏ ‏ּחִדּוּשָיובְ‏ ‏ּהֶמְשֵךְ‏ הָעֶרֶב.‏ ר’‏ י ‏ְהֹושֻעַ‏ הִרְכִ‏ ‏ּין אֶתרֹאשֹו בְ‏ ‏ּי ‏ִרְאָה ו ‏ְי ‏ָצָא.‏בְ‏ ‏ּדַרְכֹּו לְבֵיתֹו הֵחֵל מַצְפּוּנֹו לְי ‏ַסְ‏ ‏ּרֹו.‏ עַלשֶפָ‏ ‏ּג ‏ַם בְ‏ ‏ּעֵרֶךְ‏ לִמּוּד הַתֹּורָה לִשְמָהּ,‏שֶעָלָיו הִקְפִ‏ ‏ּיד כָ‏ ‏ּל הַשָ‏ ‏ּנ ‏ִים.‏ בְ‏ ‏ּמַחְשָבָהשְנ ‏ִי ָ ‏ּה הִרְג ִ ‏ּיעַ‏ אֶת עַצְמֹו בְ‏ ‏ּאֹומְרֹו,‏ כִ‏ ‏ּי מִישֶהוּ‏ הֲרֵי חַי ָ ‏ּבלֹומַר לֹו אִם צֹועֵד הוּא בְ‏ ‏ּלִמּוּדֹו בַ‏ ‏ּדֶ‏ ‏ּרֶךְ‏ הַי ְ ‏ּשָרָה,‏ אֹושֶמָ‏ ‏ּא חָלִילָה הוּא מְג ‏ַלֶ‏ ‏ּה פָ‏ ‏ּנ ‏ִים בַ‏ ‏ּתֹּורָה שֶלֹּא כַ‏ ‏ּהֲלָכָה.‏בְ‏ ‏ּאֹותֹו לַי ‏ְלָה לֹא שָכַב רַבִ‏ ‏ּי י ‏ִצְחָק לִישֹן.‏ לְאַחַרשֶאַחֲרֹון בְ‏ ‏ּנ ‏ֵי הָעִיר נ ‏ִפְרַד מִמֶ‏ ‏ּנּוּ‏ לְשָלֹום,‏ הֵחֵל לְעַי ֵ ‏ּןבִ‏ ‏ּכְתָבָיו שֶל ר’‏ י ‏ְהֹושֻעַ.‏ בְ‏ ‏ּמֶשֶךְ‏ שָעֹות אֲר ‏ֻכֹּות לֹאהִצְלִיחַ‏ לְהִתְנ ‏ַתֵ‏ ‏ּק מִן הַקֹ‏ ‏ּבֶץ הַמֻ‏ ‏ּפְלָא שֶבְ‏ ‏ּי ‏ָדָיו.‏ הוּאעָבַר עַל הַכְ‏ ‏ּתָבִים שוּרָה אַחַר שוּרָה,‏ עַמּוּד אַחַרעַמּוּד,‏ ו ‏ְהִשְתֹּומְמוּתֹו ג ָ ‏ּבְרָה ו ‏ְהָלְכָה.‏‏“הַאִם י ‏ִתָ‏ ‏ּכֵן שֶבִ‏ ‏ּקְהִלָ‏ ‏ּתִי נ ‏ִמְצָא י ‏ְהוּדִי כָ‏ ‏ּז ‏ֶה,‏ ו ‏ַאֲנ ‏ִי לֹאהִכַ‏ ‏ּרְתִ‏ ‏ּיו?!”,‏ תָ‏ ‏ּמַהּ‏ שוּב ו ‏ָשוּב.‏ הוּא חָש מְעַט אַשְמָה עַלשֶלֹּא קֵרֵב דֵ‏ ‏ּי הַצֹ‏ ‏ּרֶךְ‏ אֶת הַצְ‏ ‏ּנוּעִים ו ‏ְהַלֹּא-מִתְבַ‏ ‏ּלְ‏ ‏ּטִיםשֶבֵ‏ ‏ּין חֹובְשֵי בֵ‏ ‏ּית-הַמִ‏ ‏ּדְרָש.‏ ‏“הֲלֹוא ז ‏ֶהוּ‏ ג ָ ‏ּאֹון עָצוּםבַ‏ ‏ּתֹּורָה,‏ שֶאֲנ ‏ִי הָי ‏ִיתִי רָאוּי לִהְיֹות תַ‏ ‏ּלְמִידֹו!”,‏ הֹוסִיףלְהַרְהֵר בְ‏ ‏ּעֹודֹו מֹוסִיף לִקְרֹא אֶת הַכְ‏ ‏ּתָבִים.‏לְמָחֳרָת ז ‏ִמֵ‏ ‏ּן אֵלָיו רַבִ‏ ‏ּי י ‏ִצְחָק אֶת רָאשֵי בְ‏ ‏ּרֹודִיוּפַרְנ ‏ָסֶיהָ.‏ הוּא סִפֵ‏ ‏ּר לָהֶם עַל הַג ִ ‏ּלּוּי הַמַ‏ ‏ּדְהִים שֶנ ִ ‏ּלָ‏ ‏ּהלֹו.‏ ו ‏ְהִצְלִיחַ‏ לְהַדְבִ‏ ‏ּיק בְ‏ ‏ּהִתְפַ‏ ‏ּעֲלוּתֹו ג ַ ‏ּם אֹותָם.‏ לְאַחַרסִדְרָה קַדַ‏ ‏ּחְתָ‏ ‏ּנ ‏ִית שֶל הִתְי ‏ַעֲצ ‏ֻיֹּות ו ‏ְחִלּוּפֵי דְ‏ ‏ּבָרִים עִםכָ‏ ‏ּל הַנֹּוגְעִים בַ‏ ‏ּדָ‏ ‏ּבָר,‏ כֹּולֵל עִם הַ’תַ‏ ‏ּגְלִית’‏ עַצְמָהּ,‏ עָבְרָההַשְ‏ ‏ּמוּעָה בָ‏ ‏ּעִיר:‏ דַ‏ ‏ּן חָדָש לִבְ‏ ‏ּרֹודִי,‏ הֲלֹוא הוּא ר’‏י ‏ְהֹושֻעַ,‏ שֶנ ִ ‏ּקְרָא שְמֹו מֵעַתָ‏ ‏ּה - רַבִ‏ ‏ּי י ‏ְהֹושֻעַ‏ הַדַ‏ ‏ּן.‏‏ּתְג ַ‏ּי ָ‏ּי ָסיפור ילדיםהלילה האחרוןמאת:‏ זלמן רודרמןבחסותחייגו 898-2954*‏ּי ִ‏ּמַג ָחייגו 898-2954* מכל טלפוןבטאון חב”ד בעניני חסידות גאולה ומשיחב’’שורות טובות‏“יחי אדונינו מורינו ורבינו המלך המשיח לעולם ועד”‏ 52 י’‏ בסיון תשע”ב | גליון מס’‏ 3