Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
דן שכטמן )2011(<br />
מלך שוודיה קרל גוסטב מלווה את עדה יונת )2006(<br />
)תמונות: ויקיפדיה(<br />
נפלאות התבונה<br />
מעיין ג'פה-הופמן<br />
אברהם הרשקו )2004(<br />
אהרון צ'חנובר )2004(<br />
כשייסד את פרס א.מ.ת, הייתה כוונתו<br />
של אלברטו מוסקונה ניסים, לדבריו,<br />
"להעניק הכרה לדמויות שרואות<br />
במצוינות דרך חיים, ולמיצוי הפוטנציאל<br />
האנושי כדרך הכרחית ליצירת עולם טוב<br />
יותר לדורות הבאים“. הפרס מוענק מדי<br />
שנה עבור הישגים יוצאי דופן באקדמיה<br />
ובעולם המקצועי, שהנם בעלי השפעה<br />
מרחיקת לכת בתחומם ותורמים תרומה<br />
משמעותית לחברה בישראל.<br />
כיצד נראית "מצוינות כדרך חיים“?<br />
האם כלות וחתני הפרס אכן משנים את<br />
העולם? כשנבחנת המורשת של כמה<br />
מהזוכים, כולל אלו שפרט לפרס א.מ.ת<br />
זכו גם בפרס נובל, מתבהרת התשובה<br />
לשאלות אלו.<br />
קחו לדוגמה את פרופ‘ דן שכטמן,<br />
שזכה בפרס א.מ.ת בקטגוריית מדעים<br />
מדויקים ב־2002 ובפרס נובל לכימיה<br />
ב־2011. שכטמן, פרופסור בטכניון<br />
בחיפה, זכה בפרסים אלו בשל העובדה<br />
שיצר ענף שלם במדע בזכות גילוי<br />
ב־1982. שכטמן הבין שאף שייתכן<br />
שגבישים הם חומרים בעלי סדר,<br />
המבנה האטומי שלהם יכול להיות "כמו<br />
מחזורי“ ,)Quasiperiodical( ולא רק<br />
מחזורי, כפי שנחשב עד אז. מאז אותו<br />
גילוי התפתח תחום הגבישים הקוואזי־<br />
מחזוריים לשדה מחקר מדעי בינתחומי<br />
ומלהיב בעל השלכות על הטכנולוגיה<br />
המודרנית – למשל, שיפור תהליכי<br />
הדפסה תלת־ממדית, שלה השפעה<br />
מסחרית ורפואית גם יחד.<br />
למרות זאת, שכטמן לא מאמין<br />
שמורשתו העיקרית תהיה היותו<br />
“אבי מדע החומר הקוואזי־גבישי”,<br />
כפי שהוא נודע ברחבי העולם. תחת<br />
זאת, הוא מקווה שייזכר כמי שניסה<br />
לקדם את החינוך המדעי והיזמות<br />
הטכנולוגית ברחבי העולם – מטרה<br />
שאותה הוא רואה כחשובה בדרך<br />
לשלום עולמי ולשגשוג.<br />
שכטמן, שביקר בשנה שעברה לבדה<br />
ב־30 מדינות והעניק יותר ממאה<br />
הרצאות בנושא קידום החינוך, אומר כי<br />
“הפרס מהווה דרך טובה להתפרסם או<br />
להותיר אחריך מורשת, אבל כשלעצמו<br />
הוא לא מספיק”. שכטמן נפגש עם<br />
מנהיגי מדינות בניסיון לשכנעם שעל<br />
החינוך לעמוד בראש סדר העדיפויות<br />
של כל ממשלה.<br />
“המשאב הטבעי החשוב ביותר שקיים<br />
בכל מדינה אינו נפט או מינרלים; זו<br />
התבונה האנושית”, הוא אומר. “היא<br />
בת־קיימא ותישאר לנצח, אבל צריך<br />
לפתח אותה”.<br />
גם בבית, בישראל, משפיע שכטמן<br />
עמוקות על החברה שסביבו. “אני ציוני,<br />
אמא שלי נולדה בישראל וסבא שלי<br />
הגיע הנה בעלייה השנייה והיה בין אלו<br />
שבנו את המדינה מאפס. אני נושא עמי<br />
את ההיסטוריה שלי, ואני מנסה לתרום<br />
לישראל ככל יכולתי בתחום שלי”, הוא<br />
אומר.<br />
בתקופה זו עוסק שכטמן בקידום חינוך<br />
מדעי מגיל צעיר וחדשנות טכנולוגית<br />
בישראל. הוא עבד עם ראש העיר חיפה<br />
במטרה להביא לפתיחתם של כמה גני<br />
ילדים בעלי זיקה מדעית, רעיון שתופס<br />
תאוצה במדינה כולה. נוסף על כך<br />
מרצה שכטמן בטכניון בקורס העוסק<br />
בחדשנות טכנולוגית, שמטרתו לעודד<br />
את בוגרי המוסד להקים חברות הזנק.<br />
בשלושת העשורים האחרונים ייסדו<br />
כרבע מתלמידי הקורס חברות סטארט־<br />
אפ משלהם.<br />
“התאוריה שלי היא שילדה או ילד<br />
שמבינים את העולם סביבם יאהבו<br />
מדעים כי הם יבינו מדעים, ולהפך”,<br />
אומר שכטמן. “ברגע שאהבת המדע<br />
מוטמעת בראשם של אנשים צעירים,<br />
הם יישאו אותה עמם למשך כל חייהם”.<br />
נוסף לעבודתו בטכניון היה שכטמן<br />
שנים רבות פרופסור אורח באוניברסיטת<br />
9<br />
8
Change language