יהדות וסביבה בישיבה התיכונית לחינוך סביבתי בסוסיא
יהדות וסביבה בישיבה התיכונית לחינוך סביבתי בסוסיא
יהדות וסביבה בישיבה התיכונית לחינוך סביבתי בסוסיא
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
191<br />
ϯ٠ÌÚ ·¯‰<br />
‡ÈÒÂÒ· È˙·È·Ò ÍÂÈÁÏ ˙ÈÂÎÈ˙‰ ‰·È˘È· ‰·È·Ò ˙„‰È<br />
דרכה החינוכית הייחודית של ישיבת סוסיא יונקת מתפיסת העולם כי<br />
"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות", וכי על כל אדם ואדם<br />
לברר את שורש נשמתו ואת תחומי העניין שלו ואת סגנונות הלמידה<br />
והעשייה שבאמצעותם יצליח להוציא את מרב הכוחות הגנוזים בו.<br />
בדפים שלהלן נציג את דרכה החינוכית של ישיבת סוסיא ואת תכנית<br />
הלימודים המושתתת על הכרת הסביבה.<br />
˙ÈÂÈÚ¯‰ ˙È˙˘˙‰ :‡Â·Ó<br />
"אין אדם למד תורה אלא ממקום שלבו חפץ" - אמירה חזלי"ת פדגוגית זו הנה<br />
תורת החינוך על רגל אחת. כדי שישקע האדם בלימודו חובה עליו להכיר את<br />
נטיות נפשו וכוחותיה, מחד גיסא, ולאתר בית מדרש שבו יוכל לפתחן ולהוציאן<br />
אל הפועל, מאידך גיסא. מחנכי הישיבה סוברים כי הפקת הכוחות מן הכוח אל<br />
הפועל תתבצע במרב ההצלחה מתוך יחס אישי וקרוב בין התלמידים לבין עצמם<br />
ובין הצוות החינוכי לתלמידים, ולכן אנו מקפידים לשמור על כמות תלמידים<br />
המאפשרת היכרות משמעותית של "כולם עם כולם", כשכל תלמיד זוכה ליחס<br />
אישי ביותר ממחנכו, מהמדריך החברתי, מהמדריך ה<strong>סביבתי</strong> ומראש הישיבה. כך<br />
מתפתחת הזדהות עצומה בין הצוות והתלמידים הבונים ומעצבים יחדיו את "רוח<br />
הישיבה".<br />
אנשי הישיבה מאמינים כי תהליך חינוכי ופיתוח רוחני יכולים להגיע לשיאם רק<br />
מתוך מכנה רחב ועמוק המשותף לכלל התלמידים ולצוות החינוכי, ולפיכך מגדירה<br />
הישיבה את עצמה כ"בית אולפנא לתלמידים המקבלים עליהם עול מלכות שמים<br />
ועול מצוות החפצים להעמיק ולבסס את אמונתם, ידיעותיהם והליכתם בדרך<br />
התורה ומצוותיה". כמו כן פותחת הישיבה את שעריה אך ורק בפני אותם<br />
התלמידים הסקרנים לסביבתם והחפצים להשקיע בידיעת הסביבה משאבים<br />
לימודיים רגשיים וגופניים רבים.<br />
ארבעת עמודי התווך שעליהם ייכון בית המדרש <strong>בסוסיא</strong> הנם אפוא אלה: (א)<br />
פיתוח מודעות עצמית; (ב) חינוך עיוני-<strong>סביבתי</strong>; (ג) מסלול תורני משמעותי; (ד)
ϯ٠ÌÚ ·¯‰ 192<br />
פיתוח למידה בין-תחומית. להלן נפרט את הסעיפים דלעיל, בהדגשה מיוחדת של<br />
סעיף (ב) שעניינו בחינוך העיוני ה<strong>סביבתי</strong> ובפירוט דרכי הקנייתם של לימודים<br />
אלה בבית מדרשנו.<br />
˙ÈÓˆÚ ˙ÂÚ„ÂÓ ÁÂ˙ÈÙ .‡<br />
תנאי ראשון לקיום למידה משמעותית הנו קיומה של התאמה בין הלומד לחומר<br />
הנלמד. אומלל הוא התלמיד בעל נטייה ללימודים "ריאליים" המבלה את עיקר<br />
שעותיו במגמה הספרותית. ייתכן כי היה מתענג על ברכי יצירה ספרותית במשך<br />
כשעה בשבוע, אך העיסוק הספרותי המתוגבר משניא עליו את עולם הספרות, מחד<br />
גיסא, וכישרונו הריאלי הבלתי ממוצה מטרידו, מאידך גיסא. כדי להרכיב תכנית<br />
חינוכית התואמת את נטיותיו וכישוריו של התלמיד, עליו להיחשף למרב תחומי<br />
הלמידה בטרם יבנה את מסלולו האישי בצוותא עם מחנכיו. בניית מושכלת של<br />
מסלול מתאים הנעשית לאחר היכרות מעמיקה עם כל האפשרויות, תביא בעתיד<br />
ללמידה מתוך חדוות דעת ומוטיווציה.<br />
:ÌÈ·Ï˘ È˘Ï ‰·È˘È· ÌÈ„ÂÓÈω ˙ÈÎ˙ ˙˜ÏÁ ,ÂÊ ‰ÒÈÙ˙Ï Ì‡˙‰·<br />
:È-Ë ˙Â˙ÈÎ .1<br />
ב ש ל ב ז ה י י ח ש ף ה ת ל מ י ד ל ת ח ו מ י ד ע ת ש ו נ י ם :<br />
במקצועות הקודש - תנ"ך, גמרא, אגדה, הלכה, מחשבת ישראל;<br />
בלימודים כלליים - פיזיקה, כימיה, ספרות, הסטוריה, מחשבים, תקשורת, אומנות,<br />
אנגלית, מתמטיקה;<br />
בלימודי סביבה - גיאולוגיה, ביולוגיה, גיאוגרפיה, אקולוגיה.<br />
כמו כן ייעשה מאמץ להציג בפניו כלי ביטוי מרכזיים במסגרת חוגי רשות -<br />
קולנוע, כתיבה, ציור, פיסול, קארטה, צילום, מוסיקה ועוד, ומהם יוכל לבחור את<br />
אלה "המדברים אליו".<br />
:·È-‡È ˙Â˙ÈÎ .2<br />
בשנתיים אלה ישקיע התלמיד את מרב זמנו במקצועות שאליהם הוא נוטה, תוך<br />
צמצום (ובשום אופן לא ביטול) העיסוק ביתר המקצועות, הן בלימודי הקודש, הן<br />
בלימודים הכלליים והן בלימודי הסביבה. במקצועות הנבחרים ייגש התלמיד<br />
למבחני בגרות מורחבים, או יגיש "עבודות גמר" באמצעות כלי הביטוי הנזכרים<br />
לעיל.
193<br />
‡ÈÒÂÒ· È˙·È·Ò ÍÂÈÁÏ ˙ÈÂÎÈ˙‰ ‰·È˘È· ‰·È·Ò ˙„‰È<br />
È˙·È·Ò-ÈÂÈÚ ÍÂÈÁ .·<br />
היות האדם בתוך מערכת <strong>סביבתי</strong>ת מורכבת ומתואמת הנה הנחת יסוד בהבנת<br />
התנהגות האדם, אחריותו ותפקידו בעולמו, מצד אחד, ובהכרת בוראו ודרכי הנהגת<br />
עולמו, מצד שני. מעטים הם המקומות המתאימים כ"סוסיא" ליסוד בית מדרש<br />
<strong>סביבתי</strong>. היישוב ממוקם בנקודת החיבור של "גב ההר" עם "מדבר יהודה" ועם<br />
ה"נגב" - אזור המהווה נקודת מפגש לסוגי אקלים, חבורות צמחים וסגנונות חיים<br />
מגוונים המתקיימים בסביבתו המיידית. אלה הנופים שבהם ברח דוד מפני שאול<br />
ושם התקיימה עיר יהודית עתיקה ומשגשגת לכל אורך תקופת התלמוד. באזור<br />
שכזה בשלים התנאים לעיונים <strong>סביבתי</strong>ים-יהודיים משמעותיים, העשויים לעצב<br />
ולפתח את נפש הלומד המוצא עניין בידיעת הסביבה ומשמעויותיה.<br />
מאחר שהישיבה רואה עצמה כבית אולפנא ייחודי לאותם תלמידים המוכנים<br />
להשקיע את מרב כוחותיהם ב"דעת הסביבה", פיתחה הישיבה תכנית <strong>סביבתי</strong>ת<br />
ארבע-שנתית שבמסגרתה מפתחים התלמידים את אישיותם, את זיקתם לסביבה<br />
ואת ידיעותיהם ברבדיה השונים. התכנית מתבצעת בשני שדות שונים ומשלימים<br />
- הראשון הוא שדה הלמידה התיאורטית, והשני - "למידת השטח הבלתי<br />
אמצעית" שאותה נפרוס להלן לפני הקוראים.<br />
הלמידה בשדה מפגישה את התלמיד במפגש בלתי אמצעי עם אלוקיו, באמצעות<br />
העיון המעמיק בבריאתו ובנפלאות סדריה, וכן היא מפגישה את התלמיד עם עצמו,<br />
עם כוחותיו, רגשותיו ותעצומותיו. ייחודו של השדה הוא היותו בית ספר פתוח<br />
המספק חוויה רב-חושית המעודדת סקרנות ולמידה ומשפרת לאין ערוך את איכות<br />
ההפנמה. השטח מאהיב את הבורא, ברואיו וארצו, וטביעתו עמוקה בלב המהלכים<br />
בו.<br />
כבר אמרו חז"ל כי "אלמלא נתנה נותרה הינו למדים צניעות מחתול ודרך ארץ<br />
מתרנגול", ולכן מנסה הישיבה למצות את הפוטנציאל הלימודי המדהים הגנוז<br />
בשטח על מרכיביו השונים. אין אנו מחפשים רק חוויה ו"התחברות" לשטח אלא<br />
למידה קוגנטיבית המשולבת בחוויה רגשית הנחרטת ביזע ובמאמץ פיזי.<br />
תכנית "למידת השטח" השנתית מורכבת מ"סיורי יום" שבועיים ומשני אירועי שיא<br />
שנתיים - "סדנאות שטח" בנות שבוע ימים. לקראת כל אחד מהסיורים מכינים<br />
התלמידים "עבודת הכנה" עיונית שבמסגרתה הם קוראים מאמר מדעי העוסק<br />
בחומר שבו יפגשו בשטח ומשיבים על שאלות אודות מאמר זה. במהלך הסיור<br />
מסכמים התלמידים את הנאמר והנצפה כדי להפנימו ולאפשר את שחזור הנאמר<br />
והמוסק מתצפיות השדה וממצאיו. כדי לעודד את רצינות הלמידה ואת החזרה על
ϯ٠ÌÚ ·¯‰ 194<br />
החומר נערך מבחן בסוף כל עשרה סיורים שתוצאותיו משקפות את רמת העניין<br />
והמעורבות של התלמיד בלמידת השדה.<br />
התכנית הסיורים מורכבת מסיורים בגיאולוגיה, בוטניקה, זואולוגיה, אקולוגיה,<br />
ארכיאולוגיה, היסטוריה, תנ"ך, מדרש, סיורים חברתיים, סיורי מידות ועוד<br />
מיומנויות שדה שונות. הסיורים נגזרים מתכנית ארבע-שנתית ונבנים באופן ספירלי<br />
האחד על גבי חברו - מן המבואות אל ההרחבה, מן ההרחבה אל העיון ומן העיון<br />
אל החקר.<br />
"סדנאות השטח" הנן יציאה לשבוע שלם בשטח שמטרתה היכרות מעמיקה עם<br />
אזור הסדנה לרבדיו השונים - חלוקתו הגיאוגרפית, צמחייתו, עברו ומורשתו<br />
הרוחנית, ריחותיו, צליליו ותושביו. הסדנה נחלקת לחלק העיוני, במתכונת הסיורים<br />
היומיים, ולמסע מסכם שתכליתו היכרות עם האזור במסע נודד. במסגרת התכנית<br />
ה<strong>סביבתי</strong>ת מתקיימות שמונה סדנאות - מדבר יהודה, שדרת ההר, נגב, גולן, גליל,<br />
מישור החוף, הרי אילת ועוד סדנת בחירה שאותה עורכים תלמידי השמינית<br />
בעצמם ולפי בחירתם.<br />
הלמידה לקראת הסיורים ובמהלכם וכן הסדנאות מתבצעות בעזרת חומרי הלימוד<br />
שמפיקה הישיבה ובאחריותו של המדריך ה<strong>סביבתי</strong> המלווה את המחזור לאורך<br />
הסיורים כולם, המכיר את התלמידים באופן אישי והעוקב אחר התפתחותם<br />
ה<strong>סביבתי</strong>ת, האישיותית והתורנית. התכנית כולה פרוסה על כ-150 ימי סיור בארבע<br />
שנות הלימוד <strong>בישיבה</strong>.<br />
ÈÏÏÎ È˙˘ ·¯ ͯÚÓ<br />
כ י ת ה ט : בשנה זו יוקדשו רוב הסיורים למבואות ומיומנויות השדה, תוך שילוב<br />
סיורים העוסקים בנושא השנתי לשנה זו - חיי יום יום בארץ מקרא.<br />
הסדנאות האזוריות בשנה זו הן סדנת ההר המרכזי וסדנת מדבר יהודה וים המלח.<br />
כ י ת ה י : בשנה זו נשכלל את רמת המיומנויות שנרכשו בכיתה ט ונעמיק<br />
במקצועות השדה השונים.<br />
הנושא השנתי בשנה זו הוא "מדרשטח"; במסגרת זו נלמד כיצד התבוננו חז"ל<br />
בטבע ובטמון זו, וכן אילו מסרים ורעיונות הם אימצו לאור התבוננות זו.<br />
הסדנאות האזוריות בשנה זו הן סדנת נגב וסדנת גולן וחרמון.<br />
כ י ת ה י א : בשנה זו נתחיל לחקור את מרכיבי הטבע השונים ואת חשיבותו של<br />
כל אחד מהם בתוך המערכת האקולוגיה הגדולה. כן נעסוק ב"תקופת המשנה<br />
והתלמוד" ונשרטט קווים לאופיה של התקופה שבה התגבשו יצירותיו התורניות
195<br />
‡ÈÒÂÒ· È˙·È·Ò ÍÂÈÁÏ ˙ÈÂÎÈ˙‰ ‰·È˘È· ‰·È·Ò ˙„‰È<br />
הגדולות של עם ישראל. במסגרת זו נביט מקרוב על דמותה של אוכלוסייה יהודית<br />
קדומה שחיה בא"י מאז חורבן בית שני ועד ימי הביניים. נושא זה ייכלל בחומר<br />
לבחינות הבגרות.<br />
הסדנאות האזוריות בשנה זו הן סדנת גליל וסדנת מישור החוף והים התיכון.<br />
כ י ת ה י ב : לאחר עיסוק מפורט במרכיבי המערכת האקולוגית בכיתה יא, יעסקו<br />
התלמידים במערכת זו כחטיבה שלמה. התלמידים יגישו עבודות גמר באקולוגיה<br />
(אקוטופ), המיישמות את מכלול מרכיבי הסביבה שנחקרו במהלך השנים<br />
הקודמות.<br />
במסגרת הנושא השנתי יעסקו התלמידים בתולדות הציונות ופרקי הקמת הבית<br />
הלאומי.<br />
ÏÚÂÙ· ‰·È·Ò‰ È„ÂÓÈÏ<br />
ÌȯÂÈÒ<br />
מידי יום ו' יוצאים התלמידים ל"יום סיור לימודי" בסביבת היישוב ובאזורים<br />
הסמוכים לו (הר, שפלה, מדבר יהודה, צפון הנגב).<br />
ÌȯÂÈÒ‰ ˙¯ËÓ<br />
א) הקניית מיומנויות שטח: ניווט, הגדרת צמחים, סלעים, עקבות, ניצול משאבי<br />
שטח וכו';<br />
ב) הקניית ידע, ההולך והמעמיק עם השנים, במקצועות השטח (גאולוגיה,<br />
בוטניקה, זאולוגיה, ארכיאולוגיה, אקולוגיה).<br />
לכל סיור תוקדם עבודת הכנה עמוקה ומפורטת האמורה לתת בידי התלמיד את<br />
הכלים לרכישת הידע או המיומנויות שהנם מטרת הסיור.<br />
˙¯‚· ˙ÈÁ·<br />
על כל תלמיד לבחור באחד ממקצועות השטח כמקצוע מתוגבר שיילמד לבגרות<br />
בהיקף של 5 יח"ל.<br />
Áˢ ˙‡„Ò<br />
כאמור לעיל, המדובר בשבוע ימים שבו יוצאת הכיתה לשטח, להכיר וללמוד את<br />
אחד מחבלי ארץ ישראל. בשבוע זה יסויר ויילמד האזור מכמה היבטים - החל<br />
מתצפיות, גבולות ומבנים גאולוגיים, דרך בוטניקה וזואולוגיה וכלה באדם
ϯ٠ÌÚ ·¯‰ 196<br />
ובמקורות ישראל. היומיים האחרונים בכל סדנה יוקדשו ל"מסע מסכם" האמור<br />
לסייע בהרכבה של חלקי הסדנה לתמונה אחת. לסיכום יתבקש התלמיד להגיש<br />
עבודת סיכום מקיפה אודות האזור על מכלול היבטיו.<br />
˙‡„Ò‰ ˯ÈÙ<br />
כיתה ט: סדנת ההר, סדנת מדבר יהודה וים המלח<br />
כיתה י: סדנת הנגב, סדנת גולן-חרמון<br />
כיתה יא: סדנת מישור החוף, סדנת גליל וכינרת<br />
כיתה יב: סדנת אילת וים סוף<br />
סדנאות נושאיות: מידי מחצית השנה יוקדשו שני סופי שבוע לעיון מרוכז בנושא<br />
<strong>סביבתי</strong>, לדוגמא, דת ומדע, אמנות בבתי הכנסת הקדומים, דרכים, רשות הרבים<br />
1<br />
וכד'.<br />
È˙ÂÚÓ˘Ó È¯Â˙ ÏÂÏÒÓ .‚<br />
"עקיבא מה לך אצל דברי אגדה, כלך אצל נגעים ואהלות" - אולי באמירה זו נוכל<br />
למצוא עצה טובה להקניית "אהבת תורה" לתלמידינו. כפי שאמרנו לעיל, צריכים<br />
אנו כמחנכים לזהות אצל כל תלמיד ותלמיד את תחום העיסוק התורני התואם את<br />
אופיו וכישוריו. ההפניה לתחום הלמידה המתאים חזקה עליה שתיצור את התשתית<br />
ל"אהבת תורה ולימודה", ומשם קצרה הדרך לקניין ידיעת תורה וההתגדלות בה.<br />
בהתאם לתפיסה חינוכית זו, יילמדו בבית מדרשנו כלל ענפי התורה באופן שיטתי<br />
מקיף ומעמיק. בשנים הראשונות ייחשף התלמיד למרב ענפי הלימוד וירכוש בכל<br />
אחד ואחד מהם מבואות, מבנים ושיטות לימוד.<br />
בטרם יחל התלמיד את כיתה יא, יבחר - בהתייעצות עם הצוות החינוכי - את<br />
אחד משני ערוצי הלימוד שיפותחו <strong>בישיבה</strong>: הלכה / גמרא או תנ"ך / אגדה,<br />
שבהם ישקיע את רוב אונו הלימודי ובהם ייגש לבגרות מתוגברת. מובן שאין<br />
בחירת המסלול מפסיקה את העיון והלימוד ביתר מקצועות התורה, אלא רק<br />
מורידה את היקף העיסוק בהם.<br />
נוסף על כך ייערך שיקול דעת מעמיק בבחירת המסכתות שילמדו <strong>בישיבה</strong>,<br />
כשהשיקול המרכזי הנו הרלוונטיות של המסכת הנלמדת לעולמם הרוחני והמעשי<br />
של התלמידים והיכולת להצביע במהלך הלימוד על השתקפות הפסק בעולם<br />
ההלכה למעשה.<br />
1. דוגמה של הסדנאות הנערכות בכיתה ט <strong>בישיבה</strong> ראו להלן, נספח 1.
197<br />
‡ÈÒÂÒ· È˙·È·Ò ÍÂÈÁÏ ˙ÈÂÎÈ˙‰ ‰·È˘È· ‰·È·Ò ˙„‰È<br />
˙ÈÓÂÁ˙-ÔÈ· ‰„ÈÓÏ ÁÂ˙ÈÙ .„<br />
נוסף לאגירת ידע ולעיצוב סולם ערכים משמשות שנות הלימוד <strong>בישיבה</strong> גם כזמן<br />
שבו התלמיד מסגל לעצמו דפוסי למידה לכל חייו. שיטת למידה לקויה ומצומצמת<br />
עלולה לדחות את התלמיד ולהרתיעו מן החקר והעיון, ואילו צורת לימוד רבת<br />
פנים ומושכת לב עשויה לדרבנו להתמיד בעיוניו.<br />
מסיבה זו נבחרה כדרך הוראת המקצועות ההומאניים <strong>בישיבה</strong> "השיטה<br />
הבין-תחומית". לפי שיטה זו מעיין התלמיד בסוגיה מסוימת מזוויות חקר רבות<br />
ומגוונות, ומהצטרפותן זו לזו מתחוור הנושא הנלמד על מכלול צבעיו וגווניו.<br />
בלמידה ממין זה נעשה הלומד מרכיב חשוב בתהליך הלמידה, בהיותו בונה בעצמו<br />
את המבנה מחלקיו השונים.<br />
כמו כן, רוכש התלמיד לעצמו תפיסת עולם רחבה ומרובת פנים כלפי כלל<br />
התופעות והאירועים שאותם יפגוש במהלך חייו, ואף לומד כיצד לעיין בכל עניין<br />
2<br />
ועניין מתוך כלל גורמיו והשלכותיו.<br />
2. וראו להלן, נספח 2, על תרגום גישה זו לשיטת תכנית הלימודים <strong>בישיבה</strong>.
ϯ٠ÌÚ ·¯‰ 198<br />
Ë ‰˙ÈÎ - ˙È˙·È·Ò ˙ÈÎ˙ :1 ÁÙÒ<br />
כדוגמא למערך הלימוד ה<strong>סביבתי</strong> נציג את מערך הסיורים של כיתה ט. הסיורים<br />
מרוכזים לפי קבוצות ואינם ערוכים בסדר כרונולוגי וכן אינם כוללים את הסיורים<br />
המלווים את הסדנאות.<br />
Ë ‰˙ÈÎ - ÌȯÂÈÒ ˙ÓÈ˘¯
199<br />
‡ÈÒÂÒ· È˙·È·Ò ÍÂÈÁÏ ˙ÈÂÎÈ˙‰ ‰·È˘È· ‰·È·Ò ˙„‰È<br />
Ë ‰˙ÈÎ - ‰„˘ ˙‡„Ò<br />
ÈÊίӉ ¯‰‰ ˙„Ò .1<br />
ÈÊίӉ ¯‰‰ ˙„ÒÏ ÌÈÂÂÏ ÌȯÂÈÒ
ϯ٠ÌÚ ·¯‰ 200<br />
‰„Â‰È ¯·„Ó ˙„Ò .2<br />
‰„Â‰È ¯·„Ó ˙„ÒÏ ÌÈÂÂÏ ÌȯÂÈÒ
201<br />
‡ÈÒÂÒ· È˙·È·Ò ÍÂÈÁÏ ˙ÈÂÎÈ˙‰ ‰·È˘È· ‰·È·Ò ˙„‰È<br />
ÌÈ„ÂÓÈω ˙ÈÎ˙Ï ˙ÈÓÂÁ˙-ÔÈ·‰ ‰ËÈ˘‰ Ì‚¯˙ :2 ÁÙÒ<br />
‰·È˘È·<br />
כ י ת ה ט: בשנה זו ירכשו התלמידים יסודות ודרכי מחקר וניתוח בכל מקצוע<br />
בפני עצמו, ללא נסיון להצלבת מידע והפריה בין-תחומית.<br />
כ י ת ה י: נושא מרכזי - ימי הביניים:<br />
מחשבת ישראל - הוגי ימי הביניים (כוזרי, רמב"ם)<br />
תנ"ך - דגש על פרשני ימי הביניים<br />
ספרות - היצירה היהודית בספרד<br />
סיורים - ארץ יהודה בימי הביניים (5 סיורים)<br />
כ י ת ה י א: נושא מרכזי - בית שני, משנה, תלמוד:<br />
מחשבת - מחשבת הקורבנות והמקדש, החורבן והגלות<br />
תנ"ך - פרקי מקדש, קורבנות והגליות<br />
ספרות - שירה ופרוזה אודות התקופה (אצ"ג, משה שמיר)<br />
אגדה - עיון באגדות המקדש והחורבן<br />
סיורים - ארץ יהודה בתקופה הנידונה<br />
כ י ת ה י ב: נושא מרכזי - מאה שנות ציונות:<br />
מחשבת - הראי"ה והרב סולובייצ'יק<br />
תנ"ך - נבואות הנחמה בישעיהו<br />
ספרות - עגנון, ביאליק, שלו, עוז<br />
סיורים - ארץ יהודה בימי הציונות
ϯ٠ÌÚ ·¯‰ 202
Change language