העברית לרבדיה בעיני דובר העברית הישראלית עיון בהתפתחות כללי התחביר
העברית לרבדיה בעיני דובר העברית הישראלית עיון בהתפתחות כללי התחביר
העברית לרבדיה בעיני דובר העברית הישראלית עיון בהתפתחות כללי התחביר
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
אורלי אלבק<br />
248<br />
לפועל בזמן עבר, כחסו (שורה שלישית בפיוט של אלברדני) מילית –<br />
היחס הצטרפה לפועל. בלשוננו הצטרפויות כאלה מנועות, וגם ברבדים<br />
העתיקים הן אינן שכיחות.<br />
בלשון המקרא אפשר למצוא שרידים ליחסות תנועות סופיות<br />
שסימנו את התפקיד <strong>התחביר</strong>י של המילה במשפט. סימון היחסות מפצה על<br />
סדר המילים החופשי למדי הקיים בעברית. משנשלו היחסות אין עוד סימון<br />
חיצוני לתפקיד המילה במשפט, והוא נקבע על פי ההקשר. הנה דוגמות<br />
לצורות שנשתמרו בהן היחסות : 6 (בראשית לב, לב) לעומת<br />
(בראשית לב, לא); בלעם ¿aׁבער (במדבר כד, ג); ȃ¿Î…L סנה (דברים לג,<br />
טז) ; 7 ‰»Ï∆Ó¿¯«Î (שמ"א כה, ה).<br />
Ï≈‡Èƒ¿t<br />
–<br />
Ï≈‡e¿t<br />
ȯ·Ú‰ ¯È·Á˙‰ .4<br />
.1<br />
.2<br />
.3<br />
.4<br />
.5<br />
.6<br />
<strong>התחביר</strong> העברי ביסודו הוא תחביר סובלני, כלומר בלשון <strong>העברית</strong> יש מעט<br />
חוקים תחביריים. לשון אחר דרכי הצטרפות הרכיבים <strong>התחביר</strong>יים הן רבות.<br />
לדוגמה: את המילים "אבות יאכלו בנים..." (יחזקאל ה, י) אפשר לנסח ב-3<br />
(שלוש עצרת) אפשרויות שהן 1×2×3=6 אפשרויות:<br />
אבות יאכלו בנים<br />
אבות בנים יאכלו<br />
יאכלו אבות בנים<br />
יאכלו בנים אבות<br />
בנים יאכלו אבות<br />
בנים אבות יאכלו<br />
אם יטען הקורא שאין כל האפשרויות שקולות בסבירותן, יצדק. בלשון<br />
המקרא סדר המילים הרגיל הוא: פועל, נושא, משלימי הפועל. הנה דוגמות<br />
מפרק א בבראשית: ויאמר (פועל) אלהים (נושא) יהי אור (משלים פועל)<br />
ויהי אור (פסוק ג) וירא (פועל) אלהים (נושא) את האור (משלים פועל) כי<br />
על פי 248–254 pp. .Gesenius, 1910,<br />
בשתי הצורות: בנו, שכני, נחלקו החוקרים אם אכן יש בהן סיומות שמקורן ביחסות.<br />
ראו בלאו, תש"ע, עמ' 310–314.<br />
6<br />
7
Change language