גיליון זה של בטאון המחוז - לשכת עורכי הדין

אקדמיכאןשם הוורד,‏ משל לדיןעל משפטו של הנזיר רמיגיוס ועל הזכות להליך הוגן בפני ועדות חקירה ממלכתיותמאת עו"ד נאהל עספור*‏‏"מצויים אנו עתה כאן כדילחקור מה רובץ בנבכי נשמתך,‏שאינה מרפה מחטא,‏ ומה עשיתעד שלא הגעת למקום קדוש זה".‏ במילים אלומתחיל האינקוויזיטור ברנרדוס גואי לחקור אתהנזיר רמיגיוס,‏ שהועמד לדין באשמת מינות‏)כפירה(‏ ורצח של ארבעה נזירים,‏ ברומן ‏"שםהורד"‏ של אומברטו אקו.‏שם הורד הינו רומן היסטורי בלשי,‏ שראהאור ב־‎1980‎‏.‏ עלילתו מתרחשת במנזר קתוליבצפון איטליה במאה ה־‎14‎‏.‏ העלילה מתארתסדרת מיתות ביזאריות של נזירים,‏ המזעזעתאת השקט המדומה השורר במקום.‏לעזרה ולבירור הפרשה נחלץ וויליאם מבסוקרוויל,‏ נזיר פרנציסקני ואינקוויזיטור לשעבר.‏זוהי דמות מרכזית ברומן,‏ אשר ניחנה בחושבלשי מחודד.‏ וויליאם מצליח,‏ תוך עבודה איטיתומושכלת,‏ להתקדם אט אט לפיתרון התעלומהולעמידה פנים אל פנים מול הרוצח.‏לפני שוויליאם מספיק להשלים את מלאוכתו,‏ מגיעה למנזר משלחת מטעם האפיפיור.‏בראשה עומד האינקוויזיטור ברנרדוס גואי.‏הלה נוטל על עצמו לחקור,‏ גם הוא,‏ את הנזיורים והאירועים.‏ ברנרדוס לוכד,‏ בין השאר,‏ אתהנזיר רמיגיוס,‏ ומעמידו לדין בהליך אינקוויזיוטורי.‏ הליך שפרטיו ותיאורו ברומן מהווים שדהעשיר לחקר העוסקים במשפט.‏ההליך האמור מתרחש ביום החמישי שלהסיפור,‏ בשעות הצהריים.‏ באולם האסיפות שלהמנזר מתכנסים כל הנזירים והאורחים - המושלחת של האפיפיור,‏ כדי לקיים את אותו הליךמשפטי לו ציפו כולם.‏ במהלך החקירה מכחישרמיגיוס כל קשר לרציחות במנזר.‏ ואולם,‏ בסוףהוא נשבר ומודה ברציחות שאותן לא ביצע.‏ניתוח הראיות והעדויותמספר ראיות ועדויות,‏ שהוצגו בהליך האמור,‏גיבשו,‏ להבנת האינקוויזיטור והנוכחים שם,‏ אתאשמתו המלאה של הנזיר רמיגיוס:‏ לחובתו שלרמיגיוס מובאת תחילה העובדה,‏ כי הוא נתפסבזירת הרצח כשהוא מחטט ומחפש משהו.‏בפועל יודעים אנו,‏ כי הנאשם נכנס לזירה בכווונה לחפש מכתבים סודיים,‏ שאותם לא רצהלחשוף בפני אחרים.‏ בעניין זה מעיד הנאשם,‏כי הנזיר מלאכי - הספרן של המנזר והאחראילאחת הרציחות,‏ היה לפניו בזירת הרצח.‏ אךדבריו אלה נדחים כלאחר יד.‏אחרי כן,‏ מגיע תורה של עדות הנזיר סלוווטורה ‏)שבפועל הוצאה תחת עינויים ואיומים(.‏סלווטורה מעיד ומאשר שהודה קודם לכן,‏ בפניהאינקוויזיטור,‏ כי בעבר היה חסיד של אדםבשם דולקינוס,‏ מנהיג שנחשב כופר ושליחשקר;‏ עוד הוא מעיד,‏ כי הנאשם נמנה אף הואעל חסידי דולקינוס,‏ וכי סמוך למותו של דולוקינוס,‏ הוא מסר לנאשם מספר מכתבים סוודיים,‏ שאותם הנאשם מסר לספרן מלאכי,‏ כדישיטמינם בנבכי הספרייה.‏לדוכן העדות עולה כעת הספרן מלאכי.‏ הלהמאשר,‏ כי הנאשם מסר לו מספר מכתבים,‏ בטוענה שקיבלם בשעת וידוי.‏ הוא גם מודה,‏ כי לבוקשת הנאשם הוא הטמינם בספרייה,‏ עד שהוגיע האינקוויזיטור והתעניין בהם.‏ מכתבים אלהמוצגים אחר כך כמכתבים של כפירה ומינות,‏שאותם כתב דולקינוס לפני שנלכד.‏לבסוף,‏ מגיע תורה של ההודאה,‏ מלכתהראיות.‏ בתחילה,‏ כאמור,‏ מכחיש הנאשם כלקשר למעשי הרצח במנזר,‏ ועותר לבל יאולץלהודות במה שלא עשה.‏ אבל ברנרדוס,‏ שאינומתרשם מההכחשה,‏ מכריז כי גם אם אינו מצוליח לרדת לסוף מעשי הרצח או למניעים שעמודו מאחוריהם,‏ הדבר בכלל לא חשוב,‏ ודי להוכיחאת עברו המושחת של הנאשם,‏ כראייה ניצחתהמפלילה את רמיגיוס במעשי הרצח במנזר.‏לנוכח דברים נוקבים וקשים אלה,‏ הנאשם,‏שמאבד את עשתונותיו ואת צלילות דעתו,‏מודה לבסוף ברציחות,‏ תוך שהוא בודה מלבומניעים וסיבות,‏ שלא היו ולא נבראו.‏אחרי ההודאה מכריז ברנרדוס על תום החוקירה,‏ והעברת הנאשם לאוויניון ‏)עיר בצרפת,‏ומקום מושבו של האפיפיור באותם ימים(.‏ שם,‏הוא אומר,‏ ייערך לרמיגיוס משפט סופי,‏ תוךהבטחת האמת והצדק עד תומם.‏ ורק לאחראותו משפט סדיר,‏ הנאשם יישרף.‏ההליך האינקוויזיטורי:‏ רקע כלליבטרם נתייחס לשאלה - כיצד הביא הליך זהלעיוות הדין המתואר,‏ קצת רקע היסטורי עלמהות האינקוויזיציה.‏האינקוויזיציה איננה מוסד,‏ אלא הליך חקיורה קואזי־שיפוטי,‏ שאותו כוננה הכנסייה הקותולית במאה ה־‎13‎ לצורך מלחמה בתופעתהכפירה,‏ שהיכתה שורש בקרב העמים ששכנובאירופה באותה עת.‏ האינקויזיטור נתמנה בידיהאפיפיור,‏ והוא קיבל מנדט מלא לטפל בכפירה.‏מדובר בחקירה יזומה,‏ שתכליתה גיבוש אשמושל הנחקר.‏ ההליך האינקוויזיטורי מבוסס עלחיפוש אקטיבי של נאשמים,‏ כאשר בפועלשימש האינקוויזיטור הן כחוקר,‏ הן כתובע והןכשופט,‏ בו בזמן.‏בשטח,‏ התגבש דפוס פעולה קבוע:‏ האינוקוויזיטור היה מגיע לקהילה,‏ שאותה התכווןלחקור,‏ ונשא דרשה.‏ בדרשה הסביר השופט־החוקר בקצרה,‏ כי הוא מכריז על תקופת חסד,‏שבמהלכה כל אנשי הקהילה נדרשים לבואולהתוודות על חטאיהם וחטאי שכניהם.‏ ולמישהתוודה בתקופה זו,‏ הובטחו עונשים קלים.‏בפועל,‏ האנשים היו מגיעים ומספרים,‏ ביןבתמימות ובין מתוך נקמה ורשעות,‏ על עצמםועל אחרים בקהילה.‏ וכך,‏ האינקוויזיטור היהמקבל בסוף מושג כללי על הקהילה,‏ על יחסיהכוחות בה,‏ מי חבר של מי ומי שונא את מי.‏וכך ידע את מי יהיה עליו להזמין לחקירה פורומלית בפניו,‏ שבה הנחקר הוא גם נאשם,‏ אשרחייב להוכיח את חפותו על דרך השלילה . 1עיוות הדין בהליך האינקוויזיטוריהגם שהתהליך הנ"ל אינו תואם את ההליךהמתואר ברומן,‏ הדבר משמש לנו רקע מתאים,‏בבואנו לנתח את מהות העיוות במשפטו שלרמיגיוס ברומן.‏ רמז ראשון לדבר ניתן לדלותכבר בתחילת החקירה,‏ מתוך שיחה שהתנהולה בין וויליאם לבין אב המנזר.‏ בשיחה אומרוויליאם,‏ כי האינקוויזיטור אינו כפוף לשום ערוכאה שיפוטית רגילה,‏ כי אין הוא חייב לפעוללפי כללי המשפט הסדיר,‏ וכי הוא נהנה מזכות־יתר מיוחדת,‏ ובכללה העדר כל חובה להקשיבלעורכי דין.‏לא יקשה להבין,‏ כי הלכה למעשה עסקינןבשלילה בוטה של זכות אלמנטרית להליך הוגןProcess( .)Due זכות שהינה ראשונה במעלהבהליך המבקש לקבוע ממצאים בדבר אחריותפלילית.‏בהליך המתואר לא גובש ולא הושמע כלכתב אישום נגד רמיגיוס;‏ לא הובהר לו בתחיולת ההליך מהם האישומים נגדו,‏ ומהן העובדותהמגבשות את אותם אישומים.‏לנאשם לא ניתנה גם זכות לעיין במסמכיםובעדויות,‏ ואף לא ניתנה לו זכות לדעת,‏ לפחות,‏את זהות אלה שהולכים להעיד נגדו.‏ שאלותכמו קבילות של ראיות או רלבנטיות תמטית- גם הן לא בדיוק הטרידו את האינקוויזיטורברנרדוס,‏ ואף לא את כלל הנוכחים בהליך.‏ בנווסף,‏ רמיגיוס לא יוצג בידי עורך דין.‏ יש לציין,‏ כיהנחקר בהליך האינקוויזיטורי רשאי היה לקבלייצוג בידי עורך דין.‏ אבל הבעיה היתה,‏ שמעטיםמאוד הסכימו לשמש ככאלה,‏ מחשש שמא ייתופסו כמשתפי פעולה ויועלו גם הם על המוקד.‏האינקוויזיטור הסתמך על עדותו של סלוווטורה,‏ שהיתה כאמור פרי של עינויים.‏ הואהסתמך על ראיות נסיבתיות מובהקות,‏ ובפועל24 ׀ דין שווה ׀ ספטמבר 2008