גיליון זה של בטאון המחוז - לשכת עורכי הדין

זיינטף מטורקיה.‏ המשחק התחיל ביתרון לתוורכים ‎1‎־‎0‎‏,‏ ואחרי שתי דקות השווינו משער שלעו"ד אמיר חטיב.‏ כעבור רבע שעה ואהיב כיאלהבקיע את השני וקבע את תוצאת המשחק.‏במשחק החמישי,‏ נגד ונקובר מקנדה,‏ ניצחנובתוצאה ‎2‎־‎3‎‏.‏ שלטנו במשחק מתחילתו,‏ ועלינול־‎1‎־‎0‎ משער של ואהיב קיאל.‏ אמיר חטיב הבקיעאת השני,‏ ואת השלישי הבקיע טארק עבאס.‏ תווצאות המחצית היתה ‎3‎־‎0‎‏.‏ במחצית השנייה הקנודים הצליחו לחזור למשחק וכבשו שני שערים.‏במשחק השישי,‏ נגד טורונטו מקנדה,‏ הנבחרתשלנו הפסידה ‎2‎־‎0‎‏.‏ בשלב הזה כבר היינו ממשעייפים,‏ עם ארבעה פצועים ורק מחליף אחד.‏משחק שביעי ואחרון היה נגד קורדובה מארוגנטינה.‏ המשחק הסתיים בתיקו ‎1‎־‎1‎ משער שלפידא קעואר.‏ הגענו לשלב הפנדלים והצלחנולהתעלות.‏ שתי הקבוצות הבקיעו את ארבעתהפנדלים הראשונים.‏ הארגנטינאים החטיאו אתהפנדל החמישי,‏ והחבר'ה נתנו לי את הכבודלבעוט את הפנדל המכריע.‏ לא היססתי ולאאכזבתי.‏ שלחתי את השוער לפינה ואת הכדורלפינה השנייה.‏ סיימנו,‏ אם כן,‏ את הטורניר בניוצחון ‎5‎־‎4‎ על קורדובה.‏אומנם לא היה הרבה קהל במשחקים,‏ אלאעשרות בודדות של מקומיים,‏ אבל העובודה הזו לא פגעה בגודל האירוע.‏ בכלזאת,‏ כדורגל זה כדורגל.‏ התקשורתגילתה קצת יותר עניין בטורניר,‏ובעיתון מקומי הופיעה כתבהעל המשחקים.‏ הצילום שהתלוווה לכתבה היה מהמשחק שלנומול האיטלקים.‏ במרכז התמונההופיע אמיר חטיב שלנו.‏בסיכומו של עניין,‏ בטורוניר הזה ניצחנו ביותר משחקיםמאשר בטורניר הקודם,‏ שהתקייםב־‎2006‎ בטורקיה,‏ אבל הדירוג שלנוהפעם היה פחות טוב.‏ הגענו למקום ה־‎37‎מתוך 64 נבחרות.‏ זה מאכזב,‏ מכיוון שנחשבונו לאחת הנבחרות הטובות בטורניר.‏ המשחקהראשון נגד לובליאנה חרץ בעצם את גורלנו.‏אם היינו מנצחים אותו,‏ היינו ממשיכים לשחקעל מקומות על ‎1‎־‎16‎‏.‏ ככה זה - לפעמים שעראחד שולח אותך 25 מקומות אחורה.‏על אף הדירוג המאכזב,‏ חברי הנבחרת -יהודים וערבים כאחד,‏ היוו דוגמה לדוקיום אמיתי ומצליח,‏ וסומנו על ידישאר הקבוצות המשתתפות כהופתעת האליפות.‏ ובוודאי שנחושבנו כנבחרת הייחודית ביותר,‏שמסמלת את השאיפה לשלוםואחדות בין הדתות ובין ערביםליהודים.‏משחקים פוליטייםיש שיאמרו,‏ כי סיפורו של המוונדיאבוקט מדגים פעם נוספת אתיכולתו הכבירה של הספורט בכלל,‏ושל הכדורגל בפרט,‏ לחבר בין אנשיםמרקעים שונים בתכלית,‏ ולגשר על פערים שלשפה,‏ דת,‏ תרבות ופוליטיקה.‏ ועדיין,‏ הסיפוריםצריך להילחם על כל כדור.‏ שיחת מחציתשמאחורי הקלעים מלמדים,‏ שקצרה ידו ‏)אובמקרה שלנו רגלו(‏ של הספורט מלהושיע בכלמה שנוגע לאיבה בין מדינות ולפוליטיקה הביונלאומית.‏הדוגמא המובהקת לכך מתקבלתמההתנהלות מול הנבחרת האיראנית.‏ כברב־‎2004‎ נפגשנו עם הנבחרת האיראנית,‏במונדיאבוקט של הונגריה,‏ והכרתי אתראשי הקבוצה.‏ הפכנו למעין ידידים.‏השנה,‏ נפגשנו שוב ואיחלנו כלטוב אלו לאלו.‏יחד עם זאת,‏ ב־‎2008‎ היהאירוע לא נעים:‏ המאמן האיראוני ניגש אליי ואמר שהוא רוצהלדבר איתי.‏ ‏"קוראים לי עלי",‏הוא אמר,‏ ‏"ואני מאמן הנבחרתהאיראנית.‏ אני רוצה להגיד לךמשהו".‏ האיש מדבר,‏ ואני רואהשהוא כמעט מתחיל לבכות.‏ ‏"אנירוצה לספר לך,‏ שאתמול הצטלמותי עם נבחרת תל אביב,‏ וכעבור שעתייםהושעיתי מהתפקיד.‏ נאמר לי חד משמעית לאלהמשיך לאמן את הנבחרת ולהתרחק ממנה.‏תראה איך מערבים פוליטיקה בספורט".‏במשך כל הטורניר,‏ ישב המאמן לשעבר לבד,‏ואף אחד מהנבחרת שלו לא התקרב אליו.‏ אפיולו בארוחות הוא ישב 20 שולחנות מהם.‏בטורניר הוגרלה נבחרת תל אביב לשחק מולאיראן.‏ כצפוי,‏ האיראנים לא הגיעו למפוגש והנבחרת התל אביבית זכתה בניוצחון טכני.‏ אחרי זה,‏ באחד ממפגשיהקוקטיילים של הקפטנים וראשיהקבוצות,‏ יצא לי לדבר עם ראשהמשלחת האיראנית.‏ הוא אמר,‏שזו לא החלטה של המאמניםאו של השחקנים.‏ להיפך,‏ השוחקנים מתים לשחק מולנו.‏ זהמסקרן אותם.‏ בעיניהם,‏ זה יכוללהיות משחק שייזכר בהיסטוריה.‏אבל ההוראות שהם מקבלים,‏ הןשמונעות מהם לשחק נגדנו.‏אליפות בישראל?‏הטורניר בספרד ננעל ב־‎9.6.2008‎‏.‏ מי שהגה אתהרעיון ומארגן את המונדיאבוקט הוא עו"ד וינוסנט פאניטל,‏ עו"ד צרפתי ממרסיי,‏ אשר משמשכנשיא התאחדות הספורט של עורכי הדין.‏ בקרוב,‏שוקל פאניטל להגיע לישראל ולהיות האורח שללשכת עורכי הדין במחוזות חיפה והצפון.‏הצעתי לפאניטל לארח אצלנו את אליפותאירופה,‏ שהיא עוד מפעל כדורגל של עורכיהדין מלבד המונדיאבוקט.‏ ואולי זה יקרה.‏עד שתוכניות האירוח ייצאו אל הפועל,‏ שחוקני הנבחרת המשותפת למחוזות חיפה והצפוןצפויים לחזור להתאמן בעוד כחודשיים.‏ לפוניהם שני טורנירים יוקרתיים - אליפות אירופהאשר תיערך במאי 2009 בספליט שבקרואטיה,‏ואליפות העולם שתיערך ביוני 2010 באיטליה.‏בסיכומו של דבר,‏ הרעיון לשלב את נבחרותהצפון וחיפה לנבחרת אחת משותפת הוא מוצלחומצליח.‏ שילוב זה חושף לעולם את הדו קיום.‏* הכותב הוא קפטן הנבחרת ומארגןהמשלחת המשותפת,‏ וחבר מחוז חיפה שללשכת עורכי הדין.‏כסף,‏ בבקשהספורטאים בישראל תמיד מתלונניםעל חוסר במשאבים,‏ שיאפשרו להםלהתמסר לספורט התחרותי.‏ על אחתכמה וכמה,‏ כאשר מדובר בספורטאיםחובבים,‏ כמו עורכי הדין מנבחרת מחווזות חיפה והצפון.‏למרבה הצער,‏ לשכת עורכי הדיןמסכימה לממן רק את דמי הרישום שלהנבחרת,‏ המהווים כו 15% מעלות הנסיועה למונדיאבוקט.‏ כך יוצא,‏ שכל שחקןבנבחרת נאלץ להוציא מכיסו כ־‎9000‎שקל,‏ כדי לייצג את המחוז שממנו בא,‏קודם כל,‏ ואחר כך גם את לשכת עורכיהדין ומדינת ישראל.‏ השחקנים משלומים על הביגוד,‏ על ההכנות,‏ על מימוןהנסיעה של המאמן,‏ טיסות,‏ בתי מלון.‏אנחנו משלמים אפילו על הדגלוניםשל הלשכה,‏ שאנחנו מחלקים כמתנהלקבוצות שעימן אנחנו מתמודדים.‏דין שווה ׀ ספטמבר 2008 ׀ 29