23.02.2015 Views

ÌȯȄ‡ ÌȉÂχ ¨‰Ú˙Ù‰ ‰Ú˙Ù‰ ø‰Ê ˙‡ ·˙Î ÈÓ - אוניברסיטת בר אילן

ÌȯȄ‡ ÌȉÂχ ¨‰Ú˙Ù‰ ‰Ú˙Ù‰ ø‰Ê ˙‡ ·˙Î ÈÓ - אוניברסיטת בר אילן

ÌȯȄ‡ ÌȉÂχ ¨‰Ú˙Ù‰ ‰Ú˙Ù‰ ø‰Ê ˙‡ ·˙Î ÈÓ - אוניברסיטת בר אילן

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

˙¢„Á˙¢„Á<br />

השתלות ללא דחייה?‏<br />

ÌÈÏ˙˘ÂÓ· Ìȯ·È‡ ˙ËÈϘ ÏÚ Ï˜Ó TAIC ȇ˙· ˘ÂÓÈ˘<br />

באוגוסט 2008 פורסמו בכתב העת להשתלות Transplant<br />

International דיווחים על בחינתה של גישה חדשה,‏ שאם<br />

תתברר כיעילה עתידה לחולל מהפכה בכל הנוגע לשתילת איברים,‏<br />

לתוחלת החיים ולאיכות חייהם של מושתלי איברים.‏ מדובר<br />

בשיטה שאמורה למנוע - ולפחות לצמצם מאד - את הצורך בנטילה<br />

מתמדת של תרופות נוגדות דחייה במהלך חיי המושתלים.‏<br />

במשך דורות רכשו לעצמם מנתחים ידע בשתילת איברים,‏ אבל<br />

התחכום הכירורגי כמעט שלא הביא תועלת רפואית.‏ זאת מפני<br />

שלמעֵט יוצאים מן הכלל דחה גופם של המושתלים את השתל,‏<br />

כלומר - המערכת החיסונית של המקבל תקפה את האיבר הזר.‏<br />

בסוף שנות ה-‏ 40 של המאה העשרים התברר כי לקורטיזון השפעה<br />

מדכאת על המערכת החיסונית ובמהלך שנות ה-‏ 50 וה-‏ 60 אכן<br />

נעשו השתלות רבות בחולים.‏ מתוכן נעשתה השתילה שהיתה אולי<br />

המתוקשרת מכולן - שתילת הלב הראשונה שביצע כריסטיאן ברנרד<br />

(Barnard) ב-‏ 1967 ושהסתיימה בכאב לב גדול - המושתל מת<br />

כעבור 18 יום.‏ למרות השימוש בקורטיזון ‏(או בנגזרות סטרואידיות<br />

אחרות שלהן השפעה קורטיקואידית;‏ כיום משתמשים בין השאר<br />

בחומר (prednisolone ובחומרים משככי דחייה נוספים,‏ שאינם<br />

סטרואידים,‏ רוב המושתלים באותן שנים מתו בתוך ימים או<br />

חודשים ספורים,‏ בעיקר כתוצאה מדחיית השתל.‏<br />

בשנות ה-‏ 70 התרחש מהפך הודות לזיהוי השפעתו נוגדת<br />

הדחייה של החומר ציקלוספורין ;cyclosporine) מקובלות גם<br />

גירסאות כתיב אחרות).‏ כשם שלמהפך האנטיביוטיקה אחראית<br />

פטרייה,‏ כך גם למהפך הציקלוספורין:‏ ציקלוספורין הוא תוצר של<br />

פטרייה;‏ זהו פפטיד טבעתי הבנוי מ-‏ 11 חומצות אמיניות,‏ כולל<br />

חומצות אמיניות ימניות ‏(חומצות D) הנדירות בעולם החי.‏<br />

מניחים שהציקלוספורין הפטרייתי חוֹבֵר לציקלופילין<br />

‏(חלבון מקבוצת האימנוֹפילינים)‏ הנמצא בלימפוציטים,‏ ויחד<br />

הם מעכבים את פעולת החלבון קלצינוירין ,(calcineurin) שלו<br />

תפקיד מפתח בהפעלת לימפוציטי T. ציקלוספורין מעכב,‏ אם כן,‏<br />

פעולת לימפוציטי T וכך מצמצם את תגובת הדחייה נגד שתלים.‏<br />

השימוש בציקלוספורין חולל,‏ כאמור,‏ מהפכה בהשתלות איברים,‏<br />

ובשנות השמונים חיו רוב המושתלים מספר שנים לאחר ההשתלה.‏<br />

אולם לציקלוספורין תופעות לוואי רבות ולעתים קשות,‏ שהבולטת<br />

מכולן היא מעדת יתר לזיהומים ולסרטן.‏<br />

שיפור חשוב נוסף הושג בעקבות גילוי השפעתו של החומר<br />

טקרולימוס ,(Tacrolimus) הנמנה עם המַקרוֹלידים ‏(קבוצת<br />

החומרים הכוללת גם את האנטיביוטיקה הידועה אריתרומיצין).‏<br />

טקרולימוס נוצר על ידי מין של חיידק הנמנה עם הסוג<br />

סטֶרפטוֹמיצֶס וגם הוא,‏ כמו הציקלוספורין,‏ חובֵר לחלבון<br />

אימונופילין.‏ הצמד מעכב את פעולת החלבון הלימפוציטי<br />

קלצינוירין,‏ וכך מדכא פעילות לימפוציטי T ומשכך דחיית שתלים.‏<br />

מדכאי הדחייה היעילים מקבוצת מעכבי הקלצינוירין -<br />

ציקלוספורין וטקרולימוס,‏ הם חומרים זרים לגוף לחלוטין והשימוש<br />

בהם מלווה פעמים רבות בתופעות לוואי;‏ יתר על כן,‏ הם מדכאים<br />

פעילות כללית של המערכת החיסונית.‏ בכך הם מבטלים את אחד<br />

היתרונות הבולטים של מערכת החיסון - סגלית ‏(ספציפיות).‏<br />

כרגיל מאפיינת את המערכת האימונולוגית הבחנה ברורה בין<br />

תא עצמי לבין תא זר:‏ פרט למקרים חריגים,‏ מערכת החיסון אינה<br />

פוגעת בתאים עצמיים תקינים,‏ ותוקפת באגרסיביות תאים זרים<br />

או חריגים.‏ יש לזכור כי תאים עצמיים של פרט אחד הם תאים זרים<br />

עבור מערכת חיסון של פרט אחר.‏ התופעה של התעלמות מתָאים<br />

הנושאים אנטיגנים עצמיים מכונה ‏"סבילות עצמית"‏ ‏(או ‏"סובלנות<br />

עצמית",‏ .(self tolerance<br />

סבילות עצמית היא תכונה חיונית של מערכת החיסון והיא<br />

מושגת הודות למגוון תהליכים,‏ ביניהם תהליכים המתרחשים<br />

במהלך התפתחותם של לימפוציטים ‏(למשל - הרג של לימפוציטים<br />

המכוונים כלפי תאים עצמיים)‏ וכאלה המתרחשים בשלבים<br />

מאוחרים יותר ‏(דיכוי פעולתם של לימפוציטים המכוונים כלפי<br />

תאים עצמיים);‏ פגיעה בתהליכים אלה עלולה להתבטא במחלות<br />

אוטואימוניות.‏ והנה עיקרו של הרעיון שבדקו החוקרים:‏ אם נצליח<br />

לחולל במושתל תהליכים המובילים לסבילות כלפי האיבר הזר נוכל<br />

למנוע דחייתו,‏ וזאת ללא נטילה מתמדת של חומרים שהשימוש<br />

בהם כרוך בתופעות לוואי,‏ ומבלי לדכא באופן גורף את פעולת<br />

מערכת החיסון ובכך לחשוף את המושתל לזיהומים ולסרטן.‏<br />

לשם כך צריך ‏"בסך הכל"‏ להשרות במושתל סבילות כלפי האיבר,‏<br />

שבהיותו בגוף התורם ממילא היתה כלפיו סבילות עצמית.‏<br />

בניסויים שערכו החל מ-‏ 2002 פֶרד פנדריק ,(Fändrich)<br />

עמיתיו ותלמידיו מאוניברסיטת Schleswig-Holstein בקיל,‏<br />

12<br />

‡ÈÏÈÏ‚<br />

¯·Ó·Âapple<br />

≤∞∞∏

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!