ÃïÃââ¡ ÃÃâ°ÃÃ⡠¨â°ÃËÃâ° â°ÃËÃⰠøâ°Ã Ë⡠·Ëà Ãà - ××× ××רס××ת ×ר ××××
ÃïÃââ¡ ÃÃâ°ÃÃ⡠¨â°ÃËÃâ° â°ÃËÃⰠøâ°Ã Ë⡠·Ëà Ãà - ××× ××רס××ת ×ר ××××
ÃïÃââ¡ ÃÃâ°ÃÃ⡠¨â°ÃËÃâ° â°ÃËÃⰠøâ°Ã Ë⡠·Ëà Ãà - ××× ××רס××ת ×ר ××××
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
˙¢„Á˙¢„Á<br />
השתלות ללא דחייה?<br />
ÌÈÏ˙˘ÂÓ· Ìȯ·È‡ ˙ËÈϘ ÏÚ Ï˜Ó TAIC ȇ˙· ˘ÂÓÈ˘<br />
באוגוסט 2008 פורסמו בכתב העת להשתלות Transplant<br />
International דיווחים על בחינתה של גישה חדשה, שאם<br />
תתברר כיעילה עתידה לחולל מהפכה בכל הנוגע לשתילת איברים,<br />
לתוחלת החיים ולאיכות חייהם של מושתלי איברים. מדובר<br />
בשיטה שאמורה למנוע - ולפחות לצמצם מאד - את הצורך בנטילה<br />
מתמדת של תרופות נוגדות דחייה במהלך חיי המושתלים.<br />
במשך דורות רכשו לעצמם מנתחים ידע בשתילת איברים, אבל<br />
התחכום הכירורגי כמעט שלא הביא תועלת רפואית. זאת מפני<br />
שלמעֵט יוצאים מן הכלל דחה גופם של המושתלים את השתל,<br />
כלומר - המערכת החיסונית של המקבל תקפה את האיבר הזר.<br />
בסוף שנות ה- 40 של המאה העשרים התברר כי לקורטיזון השפעה<br />
מדכאת על המערכת החיסונית ובמהלך שנות ה- 50 וה- 60 אכן<br />
נעשו השתלות רבות בחולים. מתוכן נעשתה השתילה שהיתה אולי<br />
המתוקשרת מכולן - שתילת הלב הראשונה שביצע כריסטיאן ברנרד<br />
(Barnard) ב- 1967 ושהסתיימה בכאב לב גדול - המושתל מת<br />
כעבור 18 יום. למרות השימוש בקורטיזון (או בנגזרות סטרואידיות<br />
אחרות שלהן השפעה קורטיקואידית; כיום משתמשים בין השאר<br />
בחומר (prednisolone ובחומרים משככי דחייה נוספים, שאינם<br />
סטרואידים, רוב המושתלים באותן שנים מתו בתוך ימים או<br />
חודשים ספורים, בעיקר כתוצאה מדחיית השתל.<br />
בשנות ה- 70 התרחש מהפך הודות לזיהוי השפעתו נוגדת<br />
הדחייה של החומר ציקלוספורין ;cyclosporine) מקובלות גם<br />
גירסאות כתיב אחרות). כשם שלמהפך האנטיביוטיקה אחראית<br />
פטרייה, כך גם למהפך הציקלוספורין: ציקלוספורין הוא תוצר של<br />
פטרייה; זהו פפטיד טבעתי הבנוי מ- 11 חומצות אמיניות, כולל<br />
חומצות אמיניות ימניות (חומצות D) הנדירות בעולם החי.<br />
מניחים שהציקלוספורין הפטרייתי חוֹבֵר לציקלופילין<br />
(חלבון מקבוצת האימנוֹפילינים) הנמצא בלימפוציטים, ויחד<br />
הם מעכבים את פעולת החלבון קלצינוירין ,(calcineurin) שלו<br />
תפקיד מפתח בהפעלת לימפוציטי T. ציקלוספורין מעכב, אם כן,<br />
פעולת לימפוציטי T וכך מצמצם את תגובת הדחייה נגד שתלים.<br />
השימוש בציקלוספורין חולל, כאמור, מהפכה בהשתלות איברים,<br />
ובשנות השמונים חיו רוב המושתלים מספר שנים לאחר ההשתלה.<br />
אולם לציקלוספורין תופעות לוואי רבות ולעתים קשות, שהבולטת<br />
מכולן היא מעדת יתר לזיהומים ולסרטן.<br />
שיפור חשוב נוסף הושג בעקבות גילוי השפעתו של החומר<br />
טקרולימוס ,(Tacrolimus) הנמנה עם המַקרוֹלידים (קבוצת<br />
החומרים הכוללת גם את האנטיביוטיקה הידועה אריתרומיצין).<br />
טקרולימוס נוצר על ידי מין של חיידק הנמנה עם הסוג<br />
סטֶרפטוֹמיצֶס וגם הוא, כמו הציקלוספורין, חובֵר לחלבון<br />
אימונופילין. הצמד מעכב את פעולת החלבון הלימפוציטי<br />
קלצינוירין, וכך מדכא פעילות לימפוציטי T ומשכך דחיית שתלים.<br />
מדכאי הדחייה היעילים מקבוצת מעכבי הקלצינוירין -<br />
ציקלוספורין וטקרולימוס, הם חומרים זרים לגוף לחלוטין והשימוש<br />
בהם מלווה פעמים רבות בתופעות לוואי; יתר על כן, הם מדכאים<br />
פעילות כללית של המערכת החיסונית. בכך הם מבטלים את אחד<br />
היתרונות הבולטים של מערכת החיסון - סגלית (ספציפיות).<br />
כרגיל מאפיינת את המערכת האימונולוגית הבחנה ברורה בין<br />
תא עצמי לבין תא זר: פרט למקרים חריגים, מערכת החיסון אינה<br />
פוגעת בתאים עצמיים תקינים, ותוקפת באגרסיביות תאים זרים<br />
או חריגים. יש לזכור כי תאים עצמיים של פרט אחד הם תאים זרים<br />
עבור מערכת חיסון של פרט אחר. התופעה של התעלמות מתָאים<br />
הנושאים אנטיגנים עצמיים מכונה "סבילות עצמית" (או "סובלנות<br />
עצמית", .(self tolerance<br />
סבילות עצמית היא תכונה חיונית של מערכת החיסון והיא<br />
מושגת הודות למגוון תהליכים, ביניהם תהליכים המתרחשים<br />
במהלך התפתחותם של לימפוציטים (למשל - הרג של לימפוציטים<br />
המכוונים כלפי תאים עצמיים) וכאלה המתרחשים בשלבים<br />
מאוחרים יותר (דיכוי פעולתם של לימפוציטים המכוונים כלפי<br />
תאים עצמיים); פגיעה בתהליכים אלה עלולה להתבטא במחלות<br />
אוטואימוניות. והנה עיקרו של הרעיון שבדקו החוקרים: אם נצליח<br />
לחולל במושתל תהליכים המובילים לסבילות כלפי האיבר הזר נוכל<br />
למנוע דחייתו, וזאת ללא נטילה מתמדת של חומרים שהשימוש<br />
בהם כרוך בתופעות לוואי, ומבלי לדכא באופן גורף את פעולת<br />
מערכת החיסון ובכך לחשוף את המושתל לזיהומים ולסרטן.<br />
לשם כך צריך "בסך הכל" להשרות במושתל סבילות כלפי האיבר,<br />
שבהיותו בגוף התורם ממילא היתה כלפיו סבילות עצמית.<br />
בניסויים שערכו החל מ- 2002 פֶרד פנדריק ,(Fändrich)<br />
עמיתיו ותלמידיו מאוניברסיטת Schleswig-Holstein בקיל,<br />
12<br />
‡ÈÏÈÏ‚<br />
¯·Ó·Âapple<br />
≤∞∞∏
Change language