ÃïÃââ¡ ÃÃâ°ÃÃ⡠¨â°ÃËÃâ° â°ÃËÃⰠøâ°Ã Ë⡠·Ëà Ãà - ××× ××רס××ת ×ר ××××
ÃïÃââ¡ ÃÃâ°ÃÃ⡠¨â°ÃËÃâ° â°ÃËÃⰠøâ°Ã Ë⡠·Ëà Ãà - ××× ××רס××ת ×ר ××××
ÃïÃââ¡ ÃÃâ°ÃÃ⡠¨â°ÃËÃâ° â°ÃËÃⰠøâ°Ã Ë⡠·Ëà Ãà - ××× ××רס××ת ×ר ××××
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ÌÈ·˙ÎÓ<br />
˙ίÚÓÏ ÌÈ˘„Á ÌÈÒÂÙ„<br />
ø‰Ó˘‡Ó Șapple Ì„‡‰ ÌappleÓ‡‰<br />
אני מבקש להגיב על המאמר "בכל אשם האדם?" מאת<br />
פרופ' גיורא ריטבו (גליליאו 121).<br />
לא בכל אסונות הטבע אשם האדם. שינויים אקלימיים<br />
התרחשו במשך עשרות אלפי שנים, כמו התפשטות הקרחונים<br />
ונסיגתם. ריכוז הפחמן הדו-חמצני עלה משמעותית מתחילת<br />
המהפכה התעשיתית ובעיקר במאה הקודמת. מ- ppm 300<br />
מלפני מהפכה זו ועד קרוב ל- ppm 400 בימינו אנו, זאת<br />
אומרת עלייה של בערך 25%. הצטברות גז זה באוויר גדלה<br />
עם הזמן. לדעתי ולדעת רבים אחרים הגורם העיקרי לכך<br />
הוא הכחדה מתמשכת של היצורים הפוטואוטוטרופיים,<br />
שמאכלסים את יערות העד ויערות הגשם ביבשה, והרס<br />
הפיטופלנקטון בימים ובגופי מים אחרים. הסיבה היא<br />
שיצורים אלה קולטים את עיקר הפחמן הדו-חמצני ופולטים<br />
חמצן לאטמוספרה בתהליך הפוטוסינטזה. הרס אזורי<br />
המחיה של יצורים אלה כתוצאה מכריתה של עצים וזיהום<br />
הימים משנה את האיזון בריכוז הגזים באטמוספרה.<br />
על התוצרת החקלאית:<br />
אף על פי שתוצרת חקלאית מגידול אורגני עדיפה מבחינה<br />
בריאותית, אין לי מחלוקת עם פרופ' ריטבו שהתוצרת<br />
החקלאית של היום אינה פחות טובה לבריאות האדם<br />
מתוצרת חקלאית מגידול אורגני במידה שהחקלאי שומר<br />
על כל הכללים הנדרשים, לכל אורך הדרך ובעיקר לפני<br />
שהוא משווק את תוצרתו. הנזק העיקרי מהחקלאות הלא<br />
אורגנית היא בזיהום ההולך ומצטבר בקרקע ובמים. עקב<br />
שימוש בדשנים כימיים וחומרי ריסוס נהרסת בין היתר<br />
הסטרוקטורה של הקרקע (מבנה הקרקע) והרס הקולואידים<br />
שלה (חלקיקים זעירים בעלי קוטביות), המהווים מרכיב<br />
חשוב בתהליכים הכימיים וביולוגיים המתרחשים באדמה.<br />
נזק נוסף נגרם מגידול בעלי חיים שעל מנת להגדיל את<br />
תוצרתם, מזינים אותם במיני תוספי מזון כולל הורמונים.<br />
תרנגולות שמטילות ביצים כלואות במשך כל חייהן בכלובים<br />
של 40X40X40 סנטימטרים עם עוד תרנגולת או אפילו<br />
שתיים, בלול המואר ברוב שעות היממה באור מלאכותי כדי<br />
להגדיל את מספר הטלות הביצים. האם לביצה של תרנגולות<br />
אלה אותו ערך תזונתי מביצה של תרנגולת שהמגדל מחזיק<br />
אותה בחופש מוחלט בלול ומקבלת רק מזון שהטבע יכול<br />
לספק? האם בגידול עופות לבשר המצב טוב יותר?<br />
האין הבדל בין החלב והבשר של פרות, שחלק מחייהן הוא<br />
בחצר בלבד, לעומת הפרות היוצאות למרעה? לא פעם ראיתי<br />
פרות בחצר, שבחייהן לא טעמו כל עשב, מנסות ללחך עשב<br />
ÆÌÈÓ„ ÌÈÈapple˘ Ôȇ ¨Òȯ‡‰ ßıȯ ˙È„Âß‚<br />
Èapple· ÌÈapple¢ ÂÏÏ‚·˘ ÚȯÎÓ‰ ̯‚‰ ‡È‰ ‰˜ÈËapple‚ ˜¯ ̇‰<br />
Ï˘ Â˙ÂÈ˘È‡ ‰apple¢ ÚÂ„Ó ø˯ٷ ÌÈ‰Ê ÌÈÓ‡˙ ¨ÏÏη Ì„‡‰<br />
Èapple· Èapple˘Î Ì˙‡ ·ˆÈÚ ˙ÂίÚÓ Âχ ¨ÂÈÁ‡ Ï˘ ÂÊÓ ‰‰Ê ̇˙<br />
øÌÈ„¯Ùapple Ì„‡<br />
˙appleÚÂË ¨‰È‚ÂÏÂÎÈÒÙ‰ ÈÓÂÁ˙· ˙¯˜ÂÁ ¨Òȯ‡‰ ßıȯ ˙È„Âß‚<br />
ÈΠ¨„·Ï· ‰˜ÈËapple‚· ÔÂÓË Âappleȇ ˙ÂÈ˘È‡‰ ˙ÂÁ˙Ù˙‰ ¯Â˜Ó˘<br />
˙ÂίÚÓ ˘ÂÏ˘ ˙ÂÚÈÙ˘Ó ˙Èχ„ȷÈappleȇ‰ ˙ÂÁ˙Ù˙‰‰ ÏÚ<br />
˙ίÚÓ ˙¯·Á‰ ˙ίÚÓ ¨ÌÈÒÁȉ ˙ίÚÓ ∫˙·ˆÚÓ<br />
‰È‚ÂÏÂÎÈÒÙ‰ ȇˆÓÓ ÏÚ ˙appleÚ˘apple ‡È‰ ¯˘‡Î Æ„ÓÚÓ‰<br />
˙χ˘Ï Òȯ‡‰ ˙˘‚Èapple ¨˙È˙‚‰apple˙‰‰ ‰˜ÈËapple‚‰Â ˙ÈappleÂȈÂÏ·‡‰<br />
ƉÁˆÙÏ ˘È˘ ˙È˘Ï· ‰ÓÂÏÚ˙ ‰˙ȉ ÂÏȇΠ˙ÂÈ˘È‡· ˙Âapple¢‰<br />
Judith Rich Harris, No Two Alike:©¯·ÏÈÊ ‰ÈÏ˙Ú ∫˙ÈÏ‚apple‡Ó<br />
˙¯„Ò Æ®≤∞∞∂ ¨Human Nature and Human Individuality<br />
ÌÈϘ˘ π¥ ∫ıÏÓÂÓ ¯ÈÁÓ ¨ÌÈ„ÂÓÚ ≥μ≥ ¨„·ÂÚ ÌÚ ¨Ú„Ó ÌȘÙ‡<br />
8<br />
‡ÈÏÈÏ‚<br />
¯·Ó·Âapple<br />
≤∞∞∏
Change language