ÃïÃââ¡ ÃÃâ°ÃÃ⡠¨â°ÃËÃâ° â°ÃËÃⰠøâ°Ã Ë⡠·Ëà Ãà - ××× ××רס××ת ×ר ××××
ÃïÃââ¡ ÃÃâ°ÃÃ⡠¨â°ÃËÃâ° â°ÃËÃⰠøâ°Ã Ë⡠·Ëà Ãà - ××× ××רס××ת ×ר ××××
ÃïÃââ¡ ÃÃâ°ÃÃ⡠¨â°ÃËÃâ° â°ÃËÃⰠøâ°Ã Ë⡠·Ëà Ãà - ××× ××רס××ת ×ר ××××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
º º<br />
[ ÌÂÏÎ ÂÏȇΠ¨‰appleÂÂη ‡Ï ]<br />
±∏πμ ≠±∏≤≤ ¨¯ËÒ٠ȇÂÏ<br />
±πμμ ≠±∏∏± ¨‚appleÈÓÏÙ ¯„appleÒÎχ<br />
‰ÓÎÂÁÏ ¢‰appleÎÂÓ‰ ˘Ùapple¢‰ ˙Ó¯˙ ȉÓ<br />
ø˙ÈÒ‡‚Ò‰<br />
בשנת 1854 התייחס לאִי פסטר לגילוי המקרי באומרו:<br />
בתחום התצפיות, המקרה תומך רק ב"נפש המוכנה" - les"<br />
."esprits préparés הנפש שמאוחסנים בה ידע וניסיון<br />
קודמים, בעיקר בתחום בו עוסק החוקר, והחוכמה הסגאסית<br />
נעזרת בצורת מחשבה זו לזיהויו של הגילוי המקרי (הביטוי<br />
"נפש מוכנה" המופיע בספרות נגזר מהתרגום מאנגלית<br />
.("prepared mind"<br />
פסטר ביסס את אמירתו על סמך "הנפש המוכנה" שלו;<br />
הוא ידע על עבודתו של ג'נר על החיסון בפני אבעבועות<br />
שחורות (חיסון צולב) עוד לפני שהחליט ליצור חיסון נגד<br />
מחלת הכולרה של העופות. בניגוד לג'נר הוא כבר זיהה<br />
את חיידקי הכולרה כגורם המחלה. עוזרו הזריק לעופות<br />
בטעות חיידקי כולרה מתרבית ישָנה שבה איבדו את<br />
אלימותם. שלא כצפוי, עופות אלו לא מתו לאחר שהוזרקו<br />
להם חיידקי כולרה אלימים. לעומת זאת, העופות כשלא<br />
קיבלו קודם לכן חיידקים מהתרבית הישנה מתו כשהוזרקו<br />
להם חיידקים אלימים. בניסוי זה גילה פסטר וזיהה את<br />
עיקרון החיסון הישיר באמצעות חיידקים מוחלשים בסיוע<br />
"הנפש המוכנה" - אותה צלילות מחשבה שהוכנה, כאמור,<br />
על ידי עבודתו של ג'נר ושל חוקרים נוספים לגבי העיקרון<br />
של פיתוח חיסון.<br />
הדוגמה הבאה מתייחסת לפלמינג (Fleming) ולגילוי<br />
הפניצילין. שנים קודם לכן, הכין פלמינג בצלחת פטרי תרבית<br />
מהפרשה נוזלית מאפו. כשבחן את הצלחת זלגה לתוכה<br />
דמעה מעינו. למחרת הבחין שבמקום שבו נחתה הדמעה<br />
נוצר משטח נקי מחיידקים. מסקנתו היתה שהדמעה הכילה<br />
אנזים שגרם לפירוק התרבית (האנזים הוא ליזוזים). הערך<br />
השימושי של גילוי זה היה שולי, אך הוא נחרת בתודעתו<br />
של פלמינג והכין אותו לגילוי דומה אחר. בשנת 1928<br />
חקר פלמינג את מחלת השפעת. באחת מצלחות הפטרי<br />
התפתח תפטיר פטרייה וסביבו משטח נקי מחיידקים.<br />
פלמינג נזכר בגילוי הקודם של הליזוזים, והסיק שהחומר<br />
המופרש מהפטרייה קטל את חיידקי הסטפילוקוקוס<br />
שצמחו בצלחת. הפטרייה הזו הוגדרה כפניציליום נוֹטַאטם,<br />
והחומר האנטיביוטי נקרא פניצילין. לולא השתתפות "הנפש<br />
המוכנה" בגילוי היתה צלחת הפטרי מוצאת את דרכה אל<br />
פח האשפה במחשבה שנבגי הפטרייה "קלקלו" את הניסוי.<br />
האם אמרתו של פסטר נכונה לגבי כל גילוי מקרי שהוא?<br />
הפיזיקאי ז'וסף הנרי (Henry) הקדים את פסטר כשאמר:<br />
"הזרעים של תגליות גדולות צפות כל העת סביבנו, אבל הם<br />
מכים שורש רק אם נפשותינו מוכנות לקלוט אותם". נראה<br />
שהאמירות אינן מתאימות במקרה שהנפש אינה מוכנה<br />
לקלוט ולזהות את הגילוי: מצב שמחייב הפעלת חוכמה<br />
26<br />
‡ÈÏÈÏ‚<br />
¯·Ó·Âapple<br />
≤∞∞∏
Change language