ÃïÃââ¡ ÃÃâ°ÃÃ⡠¨â°ÃËÃâ° â°ÃËÃⰠøâ°Ã Ë⡠·Ëà Ãà - ××× ××רס××ת ×ר ××××
ÃïÃââ¡ ÃÃâ°ÃÃ⡠¨â°ÃËÃâ° â°ÃËÃⰠøâ°Ã Ë⡠·Ëà Ãà - ××× ××רס××ת ×ר ××××
ÃïÃââ¡ ÃÃâ°ÃÃ⡠¨â°ÃËÃâ° â°ÃËÃⰠøâ°Ã Ë⡠·Ëà Ãà - ××× ××רס××ת ×ר ××××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
º º<br />
˙¢„Á˙¢„Á<br />
מרבים תאים - מפחיתים שומן<br />
Û‚· ÌÊÈÏ·ËÓ‰ ˙‡ ¯˜·Ó ÌÈ˘„Á ÔÓ¢ ȇ˙ ¯ÂˆÈÈ ˙¯·‚‰<br />
מחקר שהתפרסם בכתב העת cell מדווח על הורמון ליפידי,<br />
השייך לקבוצת חומצות השומן, ההורמון הראשון בסוגו שזוהה,<br />
שמבקר את הקצב המטבולי של הגוף. בניגוד לדעה הרווחת<br />
שעודף שומן הוא רע מכל היבט, המחקר מצביע על כך שטיפול<br />
בהשמנה יכול להיעשות באמצעות דרבון יצירתם של תאי שומן<br />
חדשים.<br />
חוקרים מבית הספר לרפואה ציבורית של אוניברסיטת<br />
הרווארד בראשותו של Gökhan Hotamisligil זיהו בעכברים<br />
סדרה חדשה של הורמונים שכונו ליפוקינים, העוזרים לעכב,<br />
ואפילו לבטל כליל, התפתחות תסמיני מחלות מטבוליות<br />
הנובעות מהשמנת יתר כמו ”כבד שומני“ וסבילות לאינסולין.<br />
הליפוקינים הם הורמונים שומניים, המשפיעים גם על מטבוליזם<br />
שומני, מופרשים לדם ומעבירים אותות כימיים לתאים<br />
ולאיברים מרוחקים. Hotamisligil מצא בעבר כי קיים גורם לא<br />
ידוע ברקמת שומן בעכברים מהונדסים גנטית השולח אותות<br />
המבקרים מטבוליזם בכבד ובשרירים. החוקרים חשבו כי הגורם<br />
האחראי למנגנון הוא הורמון שומני או חלבוני והקדישו זמן רב<br />
לחפשו, אך בדיעבד התברר כי הם חיפשו במקומות הלא נכונים.<br />
במחקר הנוכחי התברר כי הגורם הוא חומצת שומן המשוחררת<br />
לזרם הדם מתאי שומן. כדי לזהות את הגורם השתמשו החוקר<br />
Haiming Cao ועמיתיו בטכניקות הכוללות כרומטוגרפיה גזית<br />
ונוזלית וכן ספקטרומטריית מסות. השיטות מאפשרות זיהוי<br />
של מאות ליפידים שונים בעת ובעונה אחת. בשיתוף פעולה עם<br />
סטיבן ווטקינס (Watkins) ומישל ויסט (Wiest) מיפו החוקרים<br />
בעכברים את השומנים בזרם הדם וכן ברקמות השומן, בשריר<br />
ובכבד.<br />
התברר כי ליפוקין שמקורו בתאי השומן של העכברים<br />
המהונדסים הוא חומצת השומן פלמיטולט C16:1n7-)<br />
,(palmitoleate שמתפקדת כהורמון שמגביר את רגישות תאי<br />
הכבד ותאי השריר לאינסולין, מונע הצטברות שומן בכבד,<br />
מנטרל את הכנסת השומן מהדיאטה לתאים ומונע דלקת<br />
שזוהתה כגורם ראשוני המוביל למחלות מטבוליות.<br />
שינויים מערכתיים במטבוליזם וכן עלייה בייצור תאי שומן<br />
חדשים נמצאו בעכברים החסרים שני חלבונים המלווים<br />
שומנים chaperons) ,lipid שַׁפֶּרוֹנים) וששולטים על אכסון<br />
השומן בתאים. חלבונים מלווים הם חלבונים המסייעים לקיפול<br />
ולפריסה, להרכבה ולפירוק של מולקולות גדולות כמו ,DNA<br />
אך לא נכללים בהם בפעילותם הביולוגית. ללא השפרונים לא<br />
מוכנס השומן לתאים ונוצרים תאי שומן חדשים שיוצרים<br />
יותר פלמיטולט. נראה שהשומן החדש גורם לשינוים ברגישות<br />
לאינסולין באיברים כמו שרירים וכבד. החוקרים מעריכים<br />
שהשומן החדש מעורר שחרור פלמיטולט, שעובר לאיברים אלה<br />
ומשפיע עליהם.<br />
נמצא גם כי יצירת פלמיטולט גוברת בעכברים המהונדסים,<br />
שבגופם יש תאי שומן, שחסרים חלבונים מלווים או מולקולות<br />
נשא לשומן הנספג מהמזון ומושקע בתאי השומן. העכברים<br />
המהונדסים היו עמידים למחלות מטבוליות הקשורות בתפריט<br />
עתיר שומן. לא הופיעו בהם סוכרת, מחלות לב או כבד שומני.<br />
בגלל היעדר חלבונים אלה, לא היו מסוגלים התאים להכיל כמות<br />
גדולה של שומן מהמזון ולכן יצרו שומן משל עצמם. השומן<br />
העצמי הגביר את יצירת הפלמיטולט וזה הוביל לבקרה בריאה<br />
על מטבוליזם הגוף כולו.<br />
המגפה העולמית של השמנת יתר הגבירה מאוד את הסיכוי<br />
לחלות במחלות מטבוליות כמו סוכרת וטרשת העורקים.<br />
המדענים מנבאים כי אפשר יהיה להשתמש בגירוי יצירה עצמית<br />
של פלמיטולט לטיפול או למניעת מחלות מטבוליות, אם יצליחו<br />
לעורר באופן כימי את התאים ליצור בעצמם את השומן הטוב.<br />
המחקרים נעשו אמנם בעכברים, אך החוקרים חושבים<br />
כי יכולה להיות השפעה דומה של הפלמיטולט על בני אדם,<br />
ושאפשר יהיה להשתמש בעתיד בטכניקות הללו לטיפול במחלות<br />
מטבוליות גם באנשים.<br />
‡È·Ï ÏËȯ<br />
16<br />
‡ÈÏÈÏ‚<br />
¯·Ó·Âapple<br />
≤∞∞∏
Change language