ÃïÃââ¡ ÃÃâ°ÃÃ⡠¨â°ÃËÃâ° â°ÃËÃⰠøâ°Ã Ë⡠·Ëà Ãà - ××× ××רס××ת ×ר ××××
ÃïÃââ¡ ÃÃâ°ÃÃ⡠¨â°ÃËÃâ° â°ÃËÃⰠøâ°Ã Ë⡠·Ëà Ãà - ××× ××רס××ת ×ר ××××
ÃïÃââ¡ ÃÃâ°ÃÃ⡠¨â°ÃËÃâ° â°ÃËÃⰠøâ°Ã Ë⡠·Ëà Ãà - ××× ××רס××ת ×ר ××××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
º º<br />
[ ‰Î· ÌȉÂχ˘Î ]<br />
למרות זאת, לא חסרה אלגנטיות בספר. עומס הציטטות,<br />
ההפניות והדוגמאות, פוגם אך מעט בהינף הכתיבה וברוחב<br />
היריעה. מי שמחפש למשל קיבוץ הוכחות לקיום האל על-<br />
פי קטגוריות ימצא זאת בספר. מי שתר אחרי היסטוריה<br />
קצרה של הדתות, יצליח למצוא גם מעט ממנה. מי שחסרה<br />
לו תחמושת כנגד מטיפים ודתיים חשוכים, יוכל להצטייד<br />
בה בהצלחה ולעתים גם בהנאה מבין דפי הספר. מצד שני,<br />
מי שמעיין בספר באופן ביקורתי מתוך היכרות עם קשיי<br />
היום-יום של תורות האבולוציה והסוציוביולוגיה, ייתקל<br />
בלא מעט פשטנות וכשלים בטיעונים שבספר. חלק מכשלים<br />
אלה מוסווים היטב בתוך מירוץ השורות. קשה שלא לחוש<br />
בחדווה שבה חובט דוקינס בדת ובאל, לפעמים קצת כמו<br />
ילד שאומר המון מילים גסות רק כי אפשר ורק כדי לזעזע<br />
את העולם ה"הגון" והצבוע של הממסד (הדתי).<br />
אבל כיוון שכך, כמו אצל ילדים קיימות גם מעידות, לעתים<br />
גמלוניות. לדוגמה, במסגרת הדיון בהוכחה האונטולוגית<br />
לקיום האל (עמ' 123) דוקינס מחליק לפתע ספק משפט<br />
ספק טיעון: "[ההוכחה] פוגעת בי מבחינה אסתטית". הא<br />
כיצד? מדוע מותר להשתמש באמות מידה אסתטיות ואסור<br />
להשתמש באמות מידה אֱמוניות? בהמשך דוקינס ממשיך<br />
ומבטל כל הוכחה שמבוססת על ניסיון להצרין (formalize)<br />
את מושג האל ולשייך לו תכונות. אולם ניסיונות כאלה<br />
הכרחיים אם רוצים להשתמש בלוגיקה כדי להוכיח או<br />
להפריך את קיום האל, ורבים אכן עשו בהם שימוש. דווקא<br />
מדוקינס, חסיד המילים וההיגיון הלוגי, ניתן היה לצפות<br />
למעט יותר סובלנות ביחס לניסיונות הירואיים אלה, גם אם<br />
כַּשלו. הם, לפחות, משתמשים בכלים שדוקינס מעלה על נס<br />
לאורך כל הספר. פטירתם כלאחר יד עלול להתגלות כחרב<br />
פיפיות להמשך הניתוח (פוסט מורטם, יטען דוקינס) של<br />
הנחיצות באל ובדת.<br />
ההחלקה הזו היא אחת מני רבות וכולן קורות, כך נראה,<br />
משום מעמד המטיף שדוקינס נוטל לעצמו, בניגוד לרצונו.<br />
במהלך הכתיבה הוא נסחף לא פעם לקיצוניות מיותרת.<br />
דוגמה לכך אפשר למצוא כאשר הוא תולה את כל חוליי<br />
העולם הזה באל ובדת לבדם. הלא רוע קיים בעולם גם ללא<br />
אלוהים. ארגונים המכתיבים תורה שאין לסטות ממנה,<br />
והשואבת את כוחה מכוח החורג מהאדם היחיד, קיימים גם<br />
קיימים מטעמים אחרים. ראו למשל את הלאומנות והפשיזם<br />
המעמידים את האומה מעל כל ערך מתחרה.<br />
דוגמה נוספת לקיצוניות כזו יש במתקפה שהוא אוסר<br />
על האגנוסטיקנים כיושבי גדר. דוקינס לא יכול לשאת את<br />
גדודי האתאיסטים הפוטנציאליים ש"מבזבזים" את קולם<br />
על אי-ידיעה. הוא מזלזל באגנוסטיקנים מהסוג הפשוט,<br />
הטוענים ל- 50% הסתברות לקיום האל, אך אינו מתמודד<br />
ברצינות עם אגנוסטיקנים מהסוג האחר שטוענים שעצם<br />
מושג האל מונֵע הוכחה או אי-הוכחה לקיומו.<br />
לו היו מזכירים לדוקינס את משפט אי-השלמות של גדל<br />
,(Gödel) למשל, הוא ודאי לא היה מנפנף אותו כלאחר יד.<br />
מערכות לוגיות יכולות להצביע על מגבלותיהן הן. אבל ברק<br />
הכתיבה ולהט השליחות לא מתירים לו להיעצר ולדקדק<br />
בקטנות.<br />
˙ÂȈ˜appleÂÙ˘ ÒappleȘ„ ÔÚÂË ÚÏ·ÂÓ·Â ¯‰ˆÂÓ·<br />
˙ˆÂÁapple Ôappleȇ ˙ÂÈ˙„¯˘È‰Â ˙ÂÈ‚ÂÏÂÎÈÒÙ<br />
˙‡ ˙·ÎÚÓ ‡Ï‡ ¨¯Â‡apple‰ ÌÏÂÚ· „ÂÚ<br />
¯ÂÁ‡ ‰˙‡ ˙‚ÈÒÓ Û‡Â Ì˙ÂÁ˙Ù˙‰<br />
˙„·Â χ· ͯˆ‰ ¯ÒÂÁ<br />
דוקינס אינו מסתפק בפרישת משנתו לאי-קיום האל<br />
וחוסר הצורך בדת. נאמן להכשרתו כביולוג המבסס את<br />
מחקריו על תצפיות, דוקינס אינו יכול לחמוק מהתצפית<br />
הפשוטה שמושג האל מתקיים בעולם של בני האדם כבר<br />
אלפי שנים וכך גם הדת.<br />
נניח, אומר דוקינס, שהצלחנו לספק הסבר למורכבות<br />
עולם התופעות, ובייחוד לעולם הביולוגיה והאדם. מכאן<br />
שאין יותר צורך להניח שקיים שען פיקח שבנה את המנגנונים<br />
העדינים של האדם ונפשותיו (אם בכלל). מהיכן, אם כן,<br />
צץ רעיון האל? איזה צורך, או כורח, הוא ממלא וממלאות<br />
הדתות בכל הארץ, בכל הארצות, בכל הזמנים? האם צורך זה<br />
יכול להתבטל מפני התבונה? מפני דת התבונה?<br />
דוקינס מונה בחריצות אחת לאחת את הפונקציות<br />
והצרכים שמושג האל אכן עשוי למלא: החל מצרכים<br />
פסיכולוגיים (דמות אב וכולי) וכלה בצורך ההישרדותי<br />
ל"ציות עיוור" בילדת, צורך שסטייה מסוימת ושְמה "דת"<br />
משמרת אותו אצל פרטים מסוימים וחברות מסוימות גם<br />
לתוך תקופת הבגרות, הזקנה ועד ל"משיחה האחרונה".<br />
36<br />
‡ÈÏÈÏ‚<br />
¯·Ó·Âapple<br />
≤∞∞∏
Change language