מאיר אבלסון - המכון הגיאולוגי

4) סיגנל גיאוכימי במי תהום המצויים בשכבת המלח המעיד על המסת מלח Na/Cl=0.5-0.6) בהשוואה ל-‏Na/Cl=0.25הנמדד במי תהום המורכבים מתמלחת של מי ים המלח ו-‏Na/Cl=0.33‎ במי תהום יותרמלוחים פחות).‏בקידוחים בעין גדי ובאתר שלם נמצא שהעומד ההידראולי של מי האקוויפר התחתון,‏ מתחת לשכבתהמלח,‏ גבוה יותר מזה הנמדד באקוויפר העליון,‏ מעל שכבת המלח.‏ מצב זה מאפשר זרימת מים תת-רוויםמהאקוויפר התחתון מעלה,‏ לכיוון שכבת המלח.‏ זרימה זו מתרחשת כנראה דרך העתקים החוצים אתהשכבות האוטמות מתחת למלח ואשר יתכן ונמשכים גם במלח.‏ בהתאם לכך ההמסה מתרחשת לאורך קוויהעתקה ויוצרת אתר בולענים בעל צורה מוארכת.(Shalev et al., 2006 ;Abelson et al., 2003)ההופעה המואצת והפתאומית של מספר רב של בולענים מרמזת על שנוי במשטר מי התהום מסביב לאגםים המלח המתכווץ.‏ הנסיגה מזרחה של קו החוף גורמת לנסיגה מזרחה של מי התמלחת ‏(הרווים למלח)‏שעטפו את שכבת המלח.‏ נסיגה זו מזרחה מאפשרת חדירה של מי תהום תת-רווים מן המערב לשכבתהמלח,להמסתה ולהיווצרת חללים.(Yechieli et al., 2006)לפיכך,‏ תפוצת הבולענים תלויה בהשתרעותשכבת המלח.‏ השתרעות שכבת המלח הותוותה על ידי מבנה האגם שקדם לים המלח הנוכחי ‏(ימת הלשון),‏ששינוי בנפחו ובמליחותו לפני כ-‏‎10,000‎ שנה גרם להשקעת שכבת המלחStein et;Yechieli et al., 1993).(al., 2010ההסבר המוצע כאן מתאים לרוב תופעות היווצרות הבולענים בים המלח,‏ קרי,‏ הבולענים כתוצר של קריסהשל עמודת סלע לתוך חלל ממתין ויצירה של קירות זקופים.‏ עם זאת,‏ קיימת גם תופעה של בורות,‏ למשל,‏באזור נחל אמציה ובנחל קדרון,‏ שנוצרו מגריפה של חומר כתוצאה מגרדיאנט טופוגרפי חריף.‏ בורות אלושמספרם מועט בהרבה ממספר הבולענים,‏ נמצאים במרחק רב יותר ובגובה טופוגרפי גדול יותר מחוף יםהמלח,‏ בתוך סדימנטים של תצורת הלשון ‏(ארקין ואחרים,‏ בהכנה).‏4. אופן קביעת אזורי ההתכנות להיווצרות בולענים4.1. אופן קביעת גבול השתרעות שכבת המלחהיות והגורם הראשוני להיווצרות הבולענים הוא המסה של שכבת מלח,‏ אזי תפוצת שכבת המלח,‏ ובעיקרגבולה המערבי,‏ הוא קריטי להגדרת אזורי ההתכנות להתפתחות בולענים.‏ האמצעים העקריים לאיתורשכבת המלח הם קידוחים ורפרקציה סייסמית.‏ אמצעים אלה,‏ ובעיקר הקידוחים,‏ הינם יקרים ופרישתםבשטח היא מוגבלת ומותנית במשאבים כספיים.‏ הרפרקציה הסייסמית היא שיטה קלה יותר לתפעולבאופן משמעותי,‏ אך עם מרכיב אי-ודאות גבוה יותר לזיהוי שכבת המלח.‏ למרות זאת,‏ אימות של חתכיהרפרקציה עם קידוחים מעלה כי נוכחות שכבה בעלת מהירות גבוהה מ-‏ההעתקים,‏ מייצגת בסבירות גבוהה את גג שכבת המלח ‏(ווקס ואחרים,‏2850מ/ש,‏ הרחק ממצוק;Yechieli et al., 2003 ;2000יחיאלי ואחרים,‏ 2004). קריטריון זה המורה על המהירות הסייסמית המינימלית לנוכחות מלח הוא אמיןבעיקר למישורי הבוץ.‏ מאידך,‏ במניפות הסחף ניתן למצוא שכבות בעלות מהירות סייסמית גבוהה מ-‏‎2850‎מ/ש'‏ (2900 מ/ש'‏ בנווה זהר ו‎3380‎ מ/ש'‏ בנחל דרגה)‏ אשר על פי קידוחי האימות אינן שכבות מלח.‏ לפיכך,‏מהירות הסף לנוכחות מלח במניפות הסחף היא פחות ברורה.‏ לעומת זאת,‏ כאשר השכבה המהירה בחתךהרפרקציה מראה מהירויות נמוכות מ-‏2400 מ/ש,‏ניתן לקבוע בוודאות שלא קיימת שכבת מלח עד לעומק6