פ×רץ ×ר×
פ×רץ ×ר×
פ×רץ ×ר×
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
שבועון למשפחה הישראלית<br />
גיליון תקמ"ג )543(, צו - שבת הגדול, ח’ ניסן ה’תשע”ב<br />
לשם מצת מצווה<br />
סיור במאפיות המצות הירושלמיות<br />
שפע גדול בשבת הגדול<br />
הרבנית ימימה מזרחי. עמ' 24<br />
פורץ דרך<br />
הרב חיים דרוקמן<br />
מפריח את השממה. עמ' 14<br />
גליון מורחב וחגיגי<br />
לקראת פסח - 64 עמודים
www.k-etzion.co.il02-9935133<br />
ןויצע רפכב חספ חוריא<br />
<br />
<br />
25%<br />
ב"עשת חספ - ןויצע רפכ הדש רפס תיב תוליעפ<br />
02- 29935133<br />
www. k-e t zion.c o.il<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
(8/4)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
(9/4)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
(10/4)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
(11/4)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
(12/4)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
(9/4)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
(12/4)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
(8/4)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
(11/4)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
(12/4)<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
()<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
(<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
9-10/4<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
12<br />
130
מעבדות לאחריות<br />
ניהול כלכלת משק הבית - מי יודע?<br />
משפחות רבות אינן יודעות את התשובה.<br />
ארגון פעמונים נותן תשובה ומסייע למשפחות השרויות<br />
בעבדות כלכלית לצאת לחירות על ידי מתן כלים והקניית ידע.<br />
"קמחא דפסחא"<br />
גם בחג החירות הקרוב נסייע למשפחות פעמונים בהוצאות החג על ידי סיוע מיוחד.<br />
עזרו למשפחות רבות לצאת מעבדות לחירות<br />
אם תרצו אין זו הגדה - זו תמיכה נכונה המביאה להצלחה<br />
1-800-35-10-12<br />
www.paamonim.org<br />
בנוסף, ניתן לתרום בבנק הדואר, ח-ן 3535656<br />
או לשלוח לכתובת: אורלוב 77 פתח-תקוה 49342<br />
התרומות מוכרות לצרכי מס הכנסה לפי סעיף 46<br />
פעמונים בפייסבוק<br />
פעמונים ארגון חסד (ע”ר) 58-039-270-2 אורלוב 77 פתח תקווה 49342 טל. 03-9127100 פקס. info@paamonim.org 03-9127101
משרד ראש הממשלה<br />
אגף הגיור<br />
למתנדבים בעם<br />
בחג הפסח יקיימו אלפי עולים מאתיופיה<br />
את ליל הסדר הראשון שלהם בישראל<br />
במרכזי קליטה ברחבי הארץ.<br />
הצטרפו למתנדבים<br />
בסיוע הקליטה הרוחנית<br />
של העולים<br />
בליל הסדר ובשבתות<br />
במהלך השנה<br />
להרשמה ופרטים נוספים:<br />
אריה: 052-6091726<br />
דוא"ל: mokedgiyur@pmo.gov.il
כתבות<br />
חיים שכאלה<br />
ראיון מיוחד עם הרב חיים דרוקמן<br />
לרגל קבלת פרס ישראל<br />
נאחזים באמונה<br />
שיחה עם הזוג קיטאי שעלה<br />
מאוסטרליה הישר לבית אל<br />
עושים סדר<br />
עצות וטיפים מרות ונטורה<br />
איך לעבור את הסדר בשלום<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
מצפה כרמים<br />
קולטת°°°<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
> 14<br />
> 24<br />
> 42<br />
טורים ומדורים<br />
> 8<br />
> 10<br />
> 12<br />
> 48<br />
> 49<br />
> 50<br />
> 53<br />
> 54<br />
> 56<br />
אוזן קשבת<br />
לבד - הרב מיכי יוספי<br />
קצתרבות - רן שריד<br />
הרבנית ימימה מזרחי<br />
הליכות ביתה - הרב מלמד<br />
סיפור לחג<br />
פינת ילדים<br />
מעייני הישועה בתנועה<br />
שו"ת SMS<br />
הגיליון מוקדש לע”נ<br />
זיידי אליהו שאול בן שמעון וחיה ליבה<br />
שטיימן נלב”ע ד’ ניסן התשס”ג<br />
מוקדש ע”י משפחת שטיימן<br />
www.amana.co.il<br />
6 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />
לנהל, להכריע, לחוקק אביחי בוארון<br />
השבוע, בעקבות פסק הדין בבג“צ מגרון, התקשר אליי חבר, חוזר בתשובה,<br />
קיבוצניק לשעבר, בן לאחד מראשוני המפקדים בצה“ל. “אני לא מבין איך זה<br />
עובד“, הוא שאל, “איך יכול להיות שיבוא עכשיו שופט ויגיד לראש הממשלה<br />
מה לעשות בשאלה מדינית?! איך זה יכול להיות?“, הוא שאל ברצינות תהומית.<br />
“אתה רגיל לדרכי פעולה מפא“יניקיות“, אמרתי לו. “שנינו יודעים שבימי<br />
מפא“י לא היה מצב כזה, שבית המשפט היה קובע לממשלה איך לנהוג?!“,<br />
שאלתי אותו רטורית. “נכון, זה לא היה קורה“. “ושנינו מבינים שהליכודניקים<br />
לא בדיוק מפא“יניקים?!“, המשכתי. “את זה אני מבין מצוין“, השיב בן שיחי.<br />
“מכאן נובע שבית המשפט בינתיים עוד יכול להורות לליכודניקים מה לעשות<br />
ואיך לנהל את המדינה. אבל אני מקווה ומאמין שזה קורה פחות ופחות“.<br />
בעקבות ההחלטה שנתן השופט גרוניס בענין, הוכו בתדהמה מספר לא מבוטל<br />
של נוגעים בדבר. שנים רבות של מאבק משפטי-ציבורי-פוליטי, של מאבק<br />
אישי, של חיים באי וודאות ובתנאי מחיה ירודים התנקזו למסמך המאפשר<br />
למדינה ולתושבי מגרון לגמור את זה יפה. לסיים את הסאגה בצורה מכובדת.<br />
ממשלת הליכוד לא רוצה בשום אופן להצטלם על רקע תמונות של הריסת<br />
יישוב. תושבי מגרון, אנשים רציניים, טובים, לא רצו בשום אופן להיקלע<br />
לסיטואציה של פינוי אלים. לכן הם ניצבו וחתמו ביד רועדת, חשופים ללא<br />
מעט ביקורת, על הסכם הפשרה.<br />
אבל גרוניס, כאילו להכעיס, סירב לספק את הסחורה ולאשרר את ההסכם<br />
שפרקליטי המדינה - איש מהם לא חשוד באהדת ההתיישבות - ניסחו. גרוניס מונה<br />
לנשיא מכוח “חוק כצל’ה“ - אז מה? אז הוא מתנגד לאקטיביזם שיפוטי - אז מה?!<br />
נוגעים בדבר אחרים ידעו לומר השבוע שהסוף הזה היה ידוע ושפסק הדין<br />
היה כתוב על הקיר - היעלה על הדעת שבית המשפט יאפשר הקמת ישוב חדש<br />
ביו“ש?! הייתכן שגרוניס ירוקן מתוכן את פסה“ד של קודמתו?!<br />
אבל על דבר אחד הכל מסכימים. ביודעין או שלא ביודעין, בית המשפט דוחק<br />
שוב ושוב את הממשלה לקבלת הכרעות עקרוניות, שהממשלה והעומד בראשה<br />
נמנעו מלקבל עד כה. במילים יותר פשוטות, בית המשפט, מבלי שירצה בכך,<br />
דוחק בליכודניקים לנהל את המדינה וכאילו דוחף את ממשלת הליכוד לחלל<br />
המנהיגות שנוצר תוך שהוא מאותת לממשלה: ‘אם את לא תחליטי כממשלה,<br />
אני אחליט כערכאה שיפוטית. אם אתם, שרי הליכוד לא תובילו, אנחנו שופטי<br />
העליון נוביל. אם אתה ראש הממשלה לא תכריע, אני נשיא העליון יכריע’.<br />
הערכה: שרי הליכוד ורוה“מ יזכו לאהדה גדולה מאוד מהליכודניקים ומהציבור<br />
כולו אם יפעלו בהקדם להעברת החוק להסדרת המאחזים בוועדת השרים<br />
לענייני חקיקה והבאתו לקריאה שניה ושלישית בכנסת.
חדש - 30 דגמים בתערוכה<br />
משקל קל במיוחד | מערכת גלילה מתקדמת<br />
תיקים עשויים בעבודת יד מכסף טהור<br />
חדש - חיפוי ארונות קודש בכסף
אוזן קשבת<br />
הרב רפי פוירשטין<br />
סגן יו"ר מכון פוירשטין, ממייסדי ארגון רבני 'צהר'<br />
ארבעת ההגדרות:<br />
לכאורה חסד עשתה לנו התורה<br />
שעזרה לנו להגדיר את ארבעת<br />
הבנים. שהרי בתורה שבכתב הם אינם<br />
מוזכרים “כארבעה בנים“ אלא כסדרה<br />
של שאלות הבנים להוריהם. “והיה<br />
כי ישאלך בנך“... התורה שבעל-<br />
פה מערבלת את הפסוקים ובונה<br />
מהשאלות והתשובות המוצמדות<br />
אליהם את מה שאנו מכירים<br />
“כארבעת הבנים“.<br />
ארבעת בתי הספר/כיתות:<br />
לנו, לכאורה, קל הרבה יותר. כשהילד<br />
שואל אותנו, ואנחנו שואלים את<br />
עצמנו כיצד לענות לו. הרי זה כה קל,<br />
הוא “חכם“ או “תם“ או סתם “שאיננו<br />
יודע לשאול“. עכשיו אנו כבר יודעים<br />
עם מי יש לנו עסק. עכשיו אנו יודעים,<br />
בילד הזה אין כל כך טעם להשקיע,<br />
הרי הוא ‘תם‘. ניתן לו תשובה סתמית<br />
והיא תספיק לו. “גאון“ הוא הרי לא.<br />
אך האם הקופסאות הללו שלתוכם<br />
אנו מכניסים את ילדינו, תורמות<br />
להתפתחותם וצמיחתם? האם הם<br />
לא עשויות לשמש כמעין ‘נבואה<br />
שמגשימה את עצמה‘? האם אין חשש<br />
כי התשובה הרדודה אותה אנו נותנים<br />
ל‘תם‘ תקבע אותו במצבו הנוכחי?<br />
והרי מחר גם ייצרו כיתות ל‘תמים‘<br />
וכיתות מיוחדות ל‘שאינם יודעים<br />
לשאול‘, וכיתות ל‘חכמים‘ וכיתות<br />
ל‘רשעים‘. שהרי כה שונים הם זה<br />
ארבעת הבנים<br />
הקשיבו לשאלות ששואלים<br />
ילדיכם, הסתכלו להם<br />
בעיניים ותנו להם את<br />
התשובה הכי טובה שיש<br />
מזה. אולי בכלל הגנטיקה מפרידה<br />
בין הרשעים לחכמים, כך שבודאי אין<br />
טעם למהול אותם זה בזה.<br />
ארבע המפלגות:<br />
אבל מדוע שזה יישאר רק בשדה<br />
החינוך? הבה נקים ארבע תנועות. נכון<br />
לא תהיה תנועת ‘התמים‘ וש‘האינם<br />
יודעים לשאול‘. אבל מפלגת הרשעים<br />
והצדיקים? זה כבר קיים. אמנם כל<br />
אחד בטוח שהוא הצדיק ורעהו<br />
הרשע. שהרי אף אחד לא מתנדב<br />
להיות רשע. וכל אחד בטוח שהחולק<br />
עליו הוא ‘הרשע‘. אבל בדבר אחד<br />
כולם מסכימים, יש רשע! הויכוח<br />
היחיד הינו בשאלה ‘הרשע מיהו?‘<br />
הפתעה:<br />
אבל נכונה לנו הפתעה. כל מי שניסה<br />
להבין את ‘ארבעת הבנים‘ התקשה.<br />
חז“ל הטמינו לנו כאן מלכודת<br />
מחשבתית עמוקה. שהרי, שואלים<br />
המפרשים, האם ‘החכם‘ עומד בניגוד<br />
‘לרשע‘? האם הרשע לא יכול להיות<br />
חכם? והצדיק לא יכול להיות תם?<br />
והאם הרשע לא יכול להיות תם?<br />
יש כאן מיפוי לא ברור של תכונות.<br />
יש תכונות שהן שכליות. יש תכונות<br />
שהן מוסריות. והרי הן לא<br />
עומדות בסתירה? והבלבול<br />
מתעצם כשבוחנים את<br />
שאלת הרשע ומגלים שהיא<br />
די דומה לשאלת החכם.<br />
מדוע הם זוכים ליחס שונה,<br />
שלא לומר הפוך?<br />
הגדרה אנטי הגדרתית:<br />
כנראה שחז“ל, בצורה<br />
אבסורדית, אמרו לנו:<br />
אתם רוצים הגדרות, כדי<br />
שתוכלו למיין ולסווג? כדי<br />
שתוכלו לבנות בתי ספר<br />
נפרדים, שכונות נפרדות,<br />
מפלגות נפרדות?! הנה<br />
לכם מה שאנו חושבים<br />
על הגדרות. ואז נתנו לנו<br />
חכמינו ‘הגדרות אנטי<br />
הגדרתיות‘, שמובילות בעצם<br />
למבוי סתום, שלא מצליחות<br />
להסביר לנו במה מדובר. שיותר<br />
מאשר מבהירות הן מבלבלות.<br />
ואולי זה הלקח. אל תגדירו,<br />
אל תכניסו את הילדים<br />
שלכם לקופסאות )ואל<br />
תתנו בקלות לאחרים לעשות<br />
זאת לילדיכם(. הקשיבו לשאלות<br />
ששואלים ילדיכם, הסתכלו להם<br />
ישר לעיניים ותנו להם את התשובה<br />
הכי טובה שאתם יכולים לתת להם.<br />
געו להם ישירות בנשמה, אתם לא<br />
זקוקים להגדרות, הן רק יקלקלו.<br />
לרשותכם מספר<br />
אפשרויות<br />
לתרומה<br />
באמצעות<br />
כ.אשראי באתר:<br />
www.nepal10.com<br />
בטלפון:<br />
054-5453770<br />
בהעברה בנקאית:<br />
בנק הדואר סניף<br />
001, חשבון מס.<br />
8297295 ע“ש ידידי<br />
חב“ד נפאל<br />
8 שבת הגדול ה'תשע"ב
∞≤≠ππ∑≥∏∑µ χ ˙È· ıί·¡ ‰ÏÈ˘<br />
כִּ ימֵ י צֵ אתְ מֵ אֶ רֶ ץ מִ צְ רָ יִ ם<br />
אַ רְ אֶ נּוּ נִ פְ לָ אוֹת<br />
<br />
<br />
<br />
חבורת<br />
יואב<br />
„¢È‰ Ï‚ÂÙ ·‡ÂÈ ˘¢Ú<br />
<br />
<br />
בהוצאת<br />
ע"ש הי"ד<br />
על דף ספר מתנה ליואב, רשמו אבא ואמא שלו<br />
— הרב אהוד ורות אשתו הי"ד שני פסוקים:<br />
"מִ פִּ י עוֹלְ לִ ים וְ יֹנְ קִ ים יִ סַּ דְ תָּ עֹז לְ מַ עַ ן צוֹרְ רֶ י<br />
לְ הַ שְׁ בִּ ית אוֹיֵ ב וּמִ תְ נַ קֵּ ם:" (תהילים ח, ג) "כִּ ימֵ י<br />
צֵ אתְ מֵ אֶ רֶ ץ מִ צְ רָ יִ ם אַ רְ אֶ נּוּ נִ פְ לָ אוֹת:" (מיכה ז, טו)<br />
יואב אהב את התורה, והתורה אהבה אותו.<br />
ביקש הקב"ה ילד חכם להשתעשע בו ומצא<br />
את יואב מלא וגדוש במשנתו, אוהב כל הסובב<br />
אותו, ומאד שמח בלבו.<br />
שלושים יום לפני החג דורשים בהלכות החג,<br />
ועכשיו מבקשים באיתמר להוציא חוברת לחג<br />
ללימוד הלכות החג, חג הפסח, חג החירות.<br />
בודאי שבימים אלו יואב עוסק עם אביו בהלכות<br />
חג האביב.<br />
יעסקו ילדי ישראל בלימוד תורה ובזכות לימודם<br />
הפורה נראה נפלאות בגאולה קרובה.<br />
מתוך דבריו של הרב יהודה בן ישי<br />
אביה של רות פוגל וסבו של יואב הי"ד<br />
העמותה לקידום ופיתוח<br />
איתמר<br />
העמותה לקידום ופיתוח איתמר<br />
חבורת<br />
העמותה לקידום ופיתוח<br />
איתמר<br />
<br />
יואב<br />
העמותה לקידום ופיתוח איתמר<br />
±µ≥≤≠µ∏≥∏∏¥≥ פקס‘ ¨∞≤≠µ≥¥µ¥≤∞ טל‘ ¨∞µ∑≠≤¥π∞≥∂µ נייד itamaramu@gmail.com יישוב איתמר ד“נ לב השומרון ¥≤∏¥¥ דוא“ל ‰È¢„ Ï‚ÂÙ ·‡ÂÈ Ú¢˘
לבד<br />
יחיאל מיכאל יוספי<br />
הרבה עניינים בפסח קשורים<br />
בדיבור, כל ענינו של החג גנוז באותה<br />
מילה שניתן לפרק אותה לשתי<br />
הברות פה - סח. במצרים, מלמדים<br />
אותנו חכמינו, הדיבור היה בגלות.<br />
המשמעות של זה, שלא ידעו את<br />
כוחו האמיתי ביצירת תקשורת בין<br />
אדם לחברו, בין אדם לקונו, בין<br />
אדם לנשמתו. בביטוי הרצון במילות<br />
שבח והודאה להשם ולזולת, הדיבור<br />
הוא כלי כה משמעותי וכה עוצמתי<br />
וכשאיננו יודעים להשתמש בו נכון<br />
הרי שהוא בגלות.<br />
המילה גלות מסמלת שמשהו לא<br />
במקום שלו או שמשהו לא במעלתו<br />
לה הוא ראוי, שהוא לא זוכה לעמוד<br />
על מדרגתו האמיתית. ובמובן הזה<br />
הדיבור היה בגלות, שלא ידעו איזה<br />
כח יש למילות התפילה וההודאה<br />
והפניה לה‘. ידעו שזה אפשרי אך לא<br />
ידעו את מעלתו האמיתית. הוא יכול<br />
לפעול ולחולל דברים נפלאים ואנו לא<br />
מודעים כלל לכוחו. אנו רואים שבליל<br />
הסדר, אותו הלילה הקדוש והמיוחד<br />
שבשנה, עד שהיה מי שהגדיר זאת<br />
בתורת החסידות כראש השנה<br />
לאמונה, דווקא אז עיקר העניין הוא<br />
ההגדה מלשון להגיד, והוא מרכיב<br />
עיקרי מתוכנו של הלילה הקדוש כפי<br />
10 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />
הגדה בצוותא<br />
חז“ל, הקדושים שתיקנו את<br />
נוסח ההגדה, נתנו למילים<br />
לדבר בעצמן. ברגע שאנו<br />
קוראים אותן בנעימות ביחד<br />
- בצוותא, קורה משהו חזק<br />
וחיובי סביב השולחן<br />
שקבעו חכמים.<br />
וכאן אני רוצה להציע הצעה לדרך<br />
קריאת ההגדה. רק נקדים קודם<br />
לכן, שבבתים רבים הקריאה נעשית<br />
לסירוגין ולמקוטעין, וישנם הרבה<br />
ביאורים תוך כדי קריאת ההגדה<br />
והרבה חידושי תורה ופלפולים, מה<br />
שגורם לא פעם שרק חלק מהמסובים<br />
קשובים למה שקורה והשאר מפתחים<br />
שיחות חולין עם היושבים לידם ואף<br />
לעיתים מאבדים ענין בנעשה עד<br />
ששוב חוזרים לקריאת ההגדה, אבל<br />
זה כבר קטוע וחסר.<br />
ההצעה שאני בא להציג כאן,<br />
שנהוגה ברבות מקהילות החסידים<br />
ואף בעדות שונות, היא לקרוא את<br />
ההגדה ברצף. דהיינו, כולם ביחד<br />
כאיש אחד בטון אחד, ללא הפסק<br />
כלל לביאורים או חידושים וסיפורים,<br />
מלבד הסברים נחוצים מתי אוכלים<br />
כזית מצה, או מזיגת הכוס. אפשר<br />
גם להפסיק להצגה המסורתית של<br />
יציאת מצרים וכמובן שירים וניגונים<br />
בקטעים המתאימים. הרווח מכך,<br />
שכל היושבים ליד השולחן ללא יוצא<br />
מן הכלל משתתפים בקריאה.<br />
חז“ל, הקדושים שתיקנו את נוסח<br />
ההגדה, נתנו למילים לדבר בעצמן,<br />
הם הכניסו כח מיוחד, צופן מיוחד,<br />
קדושה מיוחדת, במילות ההגדה<br />
כפי שהם וברגע שאנו קוראים אותן<br />
בנעימות ביחד - בצוותא, קורה משהו<br />
חזק וחיובי סביב השולחן.<br />
אין כאן כוונה לערער מנהג אבות<br />
למי שנוהג אחרת כי אם להציע למי<br />
שליבו פתוח לענין ומתאפשר לו<br />
ליישם זאת.<br />
אחר כך כשמגיעים “לשולחן עורך“,<br />
אפשר להוסיף ולהרחיב בסיפורים<br />
ובחידושי תורה ובביאורים כיד ה‘<br />
הטובה, לאחר שסיימנו את הקריאה<br />
של ההגדה בחלקה המרכזי והחשוב<br />
שעד “שולחן עורך“. וכאן מגיע שלב<br />
הדיבור החופשי. לאחר שנתנו למילות<br />
ההגדה להדהד, וכל המסובים זכו<br />
לקחת חלק בקריאה המשותפת של<br />
כל ההגדה עד לארוחה.<br />
בשנים עברו, המלצתי על העניין<br />
בכמה מקומות ולאחר הפסח קיבלתי<br />
תגובות שסיפרו שפעם ראשונה הם<br />
זוכים לומר את כל מילות ההגדה<br />
בשלמותן, ללא הפסק של דיבור<br />
ושיחת חולין, ברצף, בנעימות, כאיש<br />
אחד בלב אחד עם ניגונים ושירים<br />
בקטעים המתאימים. אמנם באופן<br />
הזה אנו מגיעים מוקדם יותר ל“שולחן<br />
עורך“ מכפי שהורגלנו, אבל הסיפוק<br />
והאור הרוחני, כן, האור הרוחני,<br />
שמקבלים כשזוכים לומר את מילות<br />
ההגדה בשלמותן, כשכל המסובים<br />
מרוכזים ביחד, נחשב יותר מאשר<br />
“ההישג“ של סיום הסדר בשעה<br />
מאוחרת מאד. נסו את זה בבית.
השמחה שלכם עוברת דרך<br />
כפר המכביה ובנייני האומה<br />
משמחים<br />
המרכז המוביל למתחתנים בציבור הדתי<br />
יוצאים במבצע משותף לגני אירועים ואולמות<br />
חדש!<br />
מגוון תפריטים<br />
בהתאמה אישית ולכל<br />
תקציב בכל האולמות<br />
וגני הארועים<br />
כפר המכביה<br />
מרכז כנסים ואירועים מדהים במרכז<br />
הארץ עד 700 מוזמנים. חופה פנימית<br />
וחיצונית, רחבות נפרדות, גישה, חניה<br />
נותרו תאריכים בודדים למבצע "דיל החורף של משמחים" כל הקודם זוכה!<br />
גלאט מהדרין<br />
בנייני האומה<br />
אירועי האיכות הידועים במרכז האירועים<br />
והכנסים של בנייני האומה עד 1000<br />
מוזמנים. רחבות נפרדות, אירוע מושלם<br />
קייטרינג לארועים קטנים: בריתות, זבד הבת ושבתות חתן<br />
מרכז הקונגרסים, בנייני האומה, י-ם | www.mesamchim.org<br />
משרד: 02-6240666 נייד: | 052-8693666 052-8693888
קצתרבות<br />
רן שריד<br />
פריד ממשיך לטפס<br />
שבת הגדול היא הזדמנות להציץ<br />
לסדר היום העמוס של הגדול<br />
שבזמרי המוזיקה החסידית. רק<br />
התחלנו לוודח על אלבום שירים<br />
ישראלים שלו והנה אלבום<br />
חסידי מטפס ועוקף מימין.<br />
אלבום אדיר לחול המועד, רגע<br />
לפני ימי הספירה<br />
השנה אנו מציינים 30 שנה לפטירת<br />
רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, שנולד<br />
בליל הסדר ונפטר בפורים. כמעט<br />
ניתן לומר, כמו המנהיג הראשון,<br />
משה רבנו: נולד לגאולה. פעם שאלו<br />
אותו: “מה פירוש הביטוי ‘אדם גדול‘“<br />
והוא ענה תשובה קצרה ועמוקה:<br />
“אדם גדול זה אחד שהוא לא עושה<br />
שום דבר בקטנות...“. אני רוצה לקחת<br />
את ההגדרה הגדולה הזו ולהעביר<br />
אותה לתחום המוזיקה. בשבת כזו<br />
גדולה יש לנו הכבוד לסקור את<br />
פעלו העמוס של האדם הגדול בזמרי<br />
המוזיקה החסידית כבר למעלה מ-30<br />
שנה, אברהם פריד. ובין עומס לעומס<br />
הוא מצליח להוציא אלבום גדול<br />
שלא מפסיק לטפס במכירות: keep<br />
climbing )שפירושו, למי שלמד<br />
בישיבה קטנה: “המשך לטפס“(.<br />
יש שכינו אותו “השגריר של<br />
האמונה“ בעולם. בפריס, בבואנוס<br />
איירס, בפלורידה, ביוהנסבורג ואפילו<br />
בחנוכת בית הכנסת באיתמר, בכל<br />
מקום בעולם הוא מגיע ומדליק את<br />
תקוות הגאולה. ר‘ אברום פריד, חסיד<br />
חב“ד מבית, יודע היטב את שליחותו<br />
והוא יודע שרק הוא יכול לגעת איפה<br />
שאחרים כבר לא יכולים להושיע.<br />
12 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />
אז אם תשאלו למה<br />
למעלה משש שנים הוא<br />
לא הוציא אלבום חדש,<br />
הנה לכם התשובה. הוא<br />
מרים את העולם בקונצרטים מלאי<br />
אנרגיה חיובית וקדושה. והכול הוא<br />
עושה בגדול, לחנים שנבחרו בקפידה,<br />
ע“י גדולי המבצעים בעולם, יהודים<br />
ושאינם יהודים, ובלהט אישי שרק<br />
גובר עם השנים. בשנים האחרונות<br />
בעקבות שיתופי פעולה עם גדולי<br />
האומנים הישראלים הוא מצליח<br />
לחדור גם את הציניות הישראלית.<br />
הגיעה השמועה שהוא מבשל אלבום<br />
ישראלי-אמוני איתם, אך עוד לא<br />
נסתיים אלבום הפלאפל והינה עוקף<br />
אותו הקניידאלאך, אלבום חסידי<br />
חדש, בסגנון המקורי והביתי שלו,<br />
כפי שרק הוא יודע להפיק.<br />
הוא מדבר אליך מכל זווית אפשרית<br />
ותמיד ברגש האינטימי והכי לבבי. זה<br />
יכול לבוא בשיר מקפיץ מעודד כמו<br />
“פיתחת שקי“ ו“יהא שלמא רבא“.<br />
זה ממשיך בקצב קצת מזרחי “דלתות<br />
שערי מזרח“, ובשיא הוא פורט לך<br />
על נימי נשמתך בשקט עם הלהיטים:<br />
“המשך לטפס“ באנגלית, ו“וזכיני<br />
לגדל“ כאילו רק הוא מדבר איתך<br />
בשעה הקשה ביותר.<br />
באלבום הזה הוא לא<br />
מנסה לצאת מהז‘אנר<br />
המוכר, אלא להיפך: הוא<br />
מעמיק את היתרונות שיש<br />
לסגנונו החודר והמצליח. את השיר<br />
הלא פשוט “למה תעמוד מרחוק“ הוא<br />
כתב מתוך חיבור אישי לפיגוע הנורא<br />
באיתמר, חיבור שהפך אותו למנחה<br />
הערב בחנוכת בית המדרש באיתמר,<br />
דבר שעודד מאוד את המשפחה<br />
והיישוב כולו. וזה היה שידוך מדוייק:<br />
זמר גדול ומאמין ליישוב דגול באמונה<br />
ובגבורה.<br />
בשביעי של פסח הקרוב יערכו<br />
חסידי חב“ד בכל העולם מנהג ייחודי<br />
משלהם שנקרא “סעודת משיח“.<br />
חושבני לאור ההתרעות הביטחוניות<br />
על מוקדים יהודיים בעולם, שיש<br />
משנה חשיבות להשתתף עימם<br />
בסעודת זו ולמלא את המצברים<br />
באמונה שהקב“ה יצילנו מידם.<br />
רפרטואר חדש כזה של הזמר החבד“י<br />
של שירי אמונה וגאולה בא בהחלט<br />
בזמן שאנו זקוקים להם. שיהיה<br />
לכולנו חג גאולה כשר ושמח.<br />
תודה לידידי יוני קמפינסקי ולאתר האינטרנט<br />
‘בשבע‘ על המידע שניאותו להעמיד לרשותי.
הגדה של פח המשלבת את יפור יציאת<br />
מצרי המודרנית של יהדות אתיופיה<br />
בהשראת אחת ההגדות<br />
העתיקות בעול<br />
עשירה<br />
באיורים<br />
נשלפים!<br />
<br />
08-9316465<br />
<br />
<br />
09-7425464<br />
<br />
09-7601882<br />
<br />
<br />
03-6815542<br />
<br />
03-5605635<br />
<br />
<br />
077-4560228<br />
<br />
<br />
077-8203050<br />
<br />
<br />
08-8584939<br />
<br />
<br />
052-2548307<br />
<br />
<br />
08-9454894<br />
<br />
03-9131414<br />
<br />
03-9319212<br />
<br />
<br />
08-9792266<br />
<br />
<br />
<br />
050-7673747<br />
<br />
<br />
04-8451203<br />
<br />
<br />
08-8580929<br />
<br />
<br />
09-8822877<br />
<br />
<br />
054-2045731<br />
<br />
<br />
04-6594242<br />
<br />
<br />
03-9312433<br />
<br />
<br />
02-6235559<br />
<br />
02-5667695<br />
<br />
077-3220338<br />
<br />
<br />
02-9947578<br />
<br />
<br />
09-7678164<br />
<br />
<br />
08-9712288<br />
<br />
<br />
04-6790725<br />
<br />
<br />
02-5380195<br />
<br />
02-6435178<br />
<br />
02-5022567<br />
<br />
<br />
02-5400902<br />
<br />
02-6285267<br />
<br />
050-4598212<br />
<br />
<br />
03-6191281<br />
<br />
03-6185979<br />
<br />
03-6774886<br />
<br />
<br />
03-5326185<br />
<br />
<br />
<br />
04-8667146<br />
<br />
<br />
03-9363591<br />
<br />
<br />
02-9933490<br />
<br />
<br />
08-6238343<br />
<br />
<br />
04-6581429<br />
<br />
<br />
02-9993790<br />
<br />
www.korenpub.com 02-6330530<br />
Haggadot Ad 15.5x21 draft 01.indd 1<br />
3/20/2012 1:49:21 PM
“חיילים שמצד אחד הם בני תורה<br />
אמיתיים ומצד שני הם חיילים טובים. זה<br />
שילוב שמאפיין מאוד את תקומתה של<br />
המדינה”. הרב דרוקמן בביתו, השבוע<br />
14 שבת הגדול ה'תשע"ב
סיפור חיים<br />
ביום העצמאות הקרוב, כשהוא נושק לגבורות, תעניק מדינת ישראל לרב<br />
חיים דרוקמן, פרס ישראל למפעל חיים תקומתה של המדינה ושיגשוגה<br />
שלובים בחייו ובפועלו לאורך השנים בראיון ל”מעייני הישועה” לרגל<br />
קבלת הפרס, מספר הרב דרוקמן על מקצת תחנות חייו ומדבר על הנושאים<br />
שמעסיקים את הציונות הדתית העליה לבד לארץ – “האוניה שבה היינו<br />
אמורים להפליג הוטבעה” הכרזת המדינה – “רקדתי כל הדרך על המשאית”<br />
הרצי”ה – “כל מה שיש בי קיבלתי ממנו” תשלומי ההורים בישיבות –<br />
“סוגיה קשה מאוד” בג”ץ מגרון – “ זה פשוט עוול” | נריה רוזנברג<br />
שעת לילה מאוחרת השבוע בישוב מרכז<br />
שפירא. הרב חיים דרוקמן מסיים<br />
שיעור על הגדה של פסח לתלמידי הישיבה<br />
בביתו. כן, תלמידי הישיבה לא יצאו בתחילת<br />
השבוע לחופשת בין הזמנים אלא הם מתחילים<br />
את החופשה רק השבת. בסוף השיעור של הרב,<br />
בעודי ממתין להתחיל את הראיון, ניגש אל הרב<br />
אחד התלמידים הצעירים ושואל שאלה על<br />
השיעור ‘דיברנו על זה בשיעור שעבר והסברתי,<br />
איפה היית?‘ נוזף בו הרב בעדינות ומוסיף מיד,<br />
‘אני חלילה לא כועס, אבל כל שיעור נבנה על<br />
השיעור הקודם, דיברנו על זה...‘ אומר בחיוך<br />
הרב ובשל דוחק הזמן הוא עונה לו בקצרה.<br />
בעוד כחודש, מוצאי יום העצמאות ה-64,<br />
יקבל הרב דרוקמן את פרס ישראל על מפעל<br />
חיים. בנימוקי הענקת הפרס נאמר בין היתר כי<br />
“פרס ישראל מוענק לרב דרוקמן על פעילותו<br />
רבת החשיבות בתחומי חינוך הנוער הדתי-<br />
ציוני במדינת ישראל. מתוך ראייה ממלכתית,<br />
היה ממקימי ישיבות ההסדר המשלבות בין<br />
שירות צבאי ללימוד תורה. ברגישותו לאהבת<br />
עם ישראל פעל לקירוב בין חלקי העם, קליטת<br />
עלייה והנהגת בית הדין המיוחד לגיור, לרבות<br />
גיור קטינים והקמת מערך לקליטת העולים<br />
מחבר העמים ומאתיופיה“.<br />
ברכות לרב על קבלת פרס ישראל.<br />
“תודה“.<br />
מה היתה התחושה שלך הרב עם קבלת<br />
הידיעה על הענקת הפרס?<br />
הרב נבוך. “מה אגיד לך... הפרס העיקרי זה<br />
הדברים האמיתיים שנעשו. פרס ישראל, ערכו<br />
בוודאי חשוב כי יש כאן הכרה ממלכתית בערך<br />
של הדברים שנעשו במשך השנים“.<br />
לבד באוניה לארץ ישראל<br />
בעוד כחצי שנה יחגוג הרב דרוקמן 80 שנה.<br />
קשה לתמצת את סיפור חייו העשיר בכמה<br />
שורות אבל בכל זאת ביקשתי מהרב את<br />
התייחסותו גם לתקופת ילדותו, ומגולל את<br />
סיפורו המדהים על עלייתו ארצה בדרך לא<br />
דרך, שלוותה בניסים רבים.<br />
הרב דרוקמן נולד בעיירה קוטי שבפולין<br />
בשנת תרצ“ג, כבן יחיד להוריו. לאחר הכיבוש<br />
הנאצי הוא הסתתר יחד עם הוריו מתחת<br />
לדירתו של דודו ובהמשך, בשנת תש“ב, הם<br />
נמלטו לצ‘רנוביץ שהיתה באותה עת בשליטת<br />
רומניה ושהו שם תקופה. “אחרי שהצלחנו<br />
להימלט מהתופת הנאצית הורי ניסו להשיג<br />
סרטיפיקטים להגיע לארץ“, משחזר הרב<br />
15
דרוקמן. “בתקופת השואה הרי<br />
הארץ הייתה נעולה ומסוגרת על ידי<br />
הבריטים והורי לא הצליחו להשיג<br />
את האישורים. הורי איתרו זוג שהיו<br />
חשוכי ילדים שקיבלו את אותם<br />
סרטיפיקטים והם מסרו אותי לידם<br />
שכביכול אני בנם וכך אגיע לארץ<br />
ישראל. הם עשו זאת כדי להציל אותי<br />
והייתי אז בן 11 בסך הכל“.<br />
והסכמת כך להיפרד מהם?<br />
“אני עד היום מתפלא על עצמי<br />
שהסכמתי לעזוב את הורי ולנסוע עם<br />
אנשים זרים“, מתוודה הרב.<br />
“בשנת תש“ד, הגענו למקום שממנו<br />
הפליגו אז 3 אוניות שהיו מיועדות<br />
בכלל להובלת בעלי חיים ועל גביהן<br />
העלו מאות יהודים. אנו עומדים<br />
ומחכים שיקראו בשמותינו לעלות.<br />
אוניה אחת כבר הפליגה, השנייה<br />
כבר עמדה ועוד לא קראו לנו לעלות.<br />
אותו יהודי שעימו נסעתי, שאל את<br />
האחראים מה קורה איתנו ולאחר<br />
בדיקה הם אמרו לו שכבר קראו לנו<br />
לעלות לאוניה השניה אבל כעת היא<br />
כבר מלאה ועומדת להפליג. ‘תמתין<br />
לאוניה השלישית‘ הם אמרו“.<br />
אותו פיספוס של העליה לאוניה<br />
השניה, הציל את חייו של הילד חיים<br />
דרוקמן. “האוניה שבה היינו אמורים<br />
להפליג לארץ הוטבעה על ידי הנאצים<br />
ומרבית נוסעיה נספו“.<br />
האוניה עשתה את דרכה לטורקיה<br />
16 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />
ומשם הם נסעו ברכבת לארץ ישראל.<br />
כשאני שואל את הרב מה עבר לו<br />
בראש כילד בן 11, באותה עת כשהוא<br />
עושה את דרכו לארץ המובטחת, הוא<br />
מספר את הסיפור הבא: “אני זוכר<br />
את הנסיעה ברכבת. אני זוכר איך<br />
לנגד עיניי הופיע שילוט בעברית,<br />
אני לא זוכר מה היה שם הישוב כי זה<br />
היה תוך כדי נסיעה מהירה, ובסמוך<br />
אליו אני מבחין ביהודי עם זקן כאשר<br />
ציציותיו מתבדרות ברוח, עובד את<br />
האדמה. ההפתעה שאחזה בי הייתה<br />
גדולה. אמרתי לעצמי: ‘אה, זאת ארץ<br />
ישראל! יהודי עם זקן, ירא שמים,<br />
עובד את אדמת ארץ ישראל, כאשר<br />
הציציות מתבדרות ברוח - עכשיו אני<br />
מרגיש כשהגעתי לארץ ישראל‘“.<br />
כשהגעת לארץ הייתה איזו דרך<br />
להודיע להוריך שאתה בארץ ישראל?<br />
“איך להודיע? בטלפון? זה היה<br />
באמצע מלחמת העולם“, מתפלא<br />
הרב, “לא ידעתי מה עלה בגורלם והם<br />
לא ידעו שהגעתי ארצה“.<br />
לאחר שהגיע ארצה הילד חיים<br />
הצעיר, הוא הוכנס לבית יתומים<br />
“מוסד עלייה“ בפתח תקווה ובאחד<br />
הלילות העירו אותו עם בשורה<br />
מיוחדת. “בעודי ישן שנת ישרים העירו<br />
אותי מנהלי המוסד ואמרו לי ‘ההורים<br />
שלך בארץ‘. הם העירו אותי דווקא<br />
בלילה מפני שהם חיכו ששאר הילדים<br />
היתומים כבר ישנו, כדי שחלילה לא<br />
הרב דרוקמן<br />
עם הנשיא דאז<br />
חיים הרצוג<br />
יפגעו מכך שמגיעים הורים של אחד<br />
הילדים והם נותרים ללא הוריהם“.<br />
משפחת דרוקמן שוב התאחדה<br />
ועברה להתגורר בגבעתיים.<br />
היכן תפסה את הרב ההכרזה על<br />
מדינת ישראל? איזה זיכרון אתה נוצר<br />
מאותה תקופה?<br />
“הייתי יחד עם הורי, זה היה בערב<br />
שבת. אני לא כל כך זוכר אירוע מיוחד<br />
באותו היום, מלבד כמובן השמחה<br />
הגדולה, אבל מה שאני כן זוכר הוא<br />
שלאחר שהידיעה על החלטת האו“ם<br />
הגיעה לארץ במוצאי שבת, עם ישראל<br />
כולו רקד כל הלילה. למחרת נסעתי<br />
בטרמפ במשאית, לתל אביב, ואני<br />
זוכר את עצמי רוקד על המשאית כל<br />
הדרך מגבעתיים לתל אביב. זו הייתה<br />
שמחה שאין כדוגמתה - סוף סוף יש<br />
לנו מדינה משלנו“.<br />
בונים את עם ישראל<br />
הרב דרוקמן היה בצעירותו אחד<br />
המדריכים בשבט “איתנים“ בבני עקיבא<br />
שחלק מחניכיו היו הרב זלמן מלמד,<br />
הרב צפניה דרורי, יעקב פילבר ואחרים.<br />
“אשרי עם ישראל“, אומר הרב על<br />
חניכיו. “זו הייתה תקופה של שאיפות<br />
ואידיאלים גדולים, כיסופים לבנין<br />
משהו מיוחד במינו על טהרת הקודש.<br />
השבט הזה בבני עקיבא הקים למעשה<br />
את ישיבת כרם ביבנה, הוא גם חידש<br />
את פניה של ישיבת מרכז הרב, וחבריו<br />
היו ממקימי המושב כפר מימון“.<br />
הרב, האמנת אז שאותם חניכים<br />
יעצבו את פניה של הציונות הדתית?<br />
“הייתה לנו אמונה גדולה. בכל מה<br />
שעשינו פעלנו מתוך אמונה שאנחנו<br />
בונים את עם ישראל, בהחלט“.<br />
שפע של אורות גדולים<br />
מורו ורבו של הרב דרוקמן הוא הרב<br />
צבי יהודה זצ“ל שלפני חודש מלאו<br />
30 שנה לפטירתו. הרצי“ה היה גם<br />
זה ששלח את הרב דרוקמן למערכה<br />
הפוליטית בה שימש כחבר כנסת<br />
מטעם המפד“ל.<br />
“נפגשתי איתו עוד בטרם לימודיי<br />
בישיבת מרכז הרב“, אומר הרב<br />
דרוקמן, “זה היה בשנת תשי“ד,
את<br />
הרב דרוקמן צועד לצידו של הרצי”ה<br />
הרצי”ה היה מחנך בחסד עליון<br />
מעבר לגדלותו בתורה ובמידות.<br />
הוא הטביע בנו את כל הדברים<br />
היסודיים ביותר בהסתכלות של<br />
ציונות דתית והוא הטביע את<br />
חותמו על דור שלם<br />
בתנועת בני עקיבא החלטנו להוציא מחדש<br />
“אורות התשובה“, עם ניקוד והערות, מהדורה<br />
בלבוש חדש. זכיתי לשבת איתו לילות שלמים<br />
ושוחחנו על דברים ברומו של עולם מעבר לעיסוק<br />
שלשמו נתכנסנו. אני זוכר שנשארתי לעיתים גם<br />
ללון אצלו בתום לילה ארוך“.<br />
איך יצאת מאותם מפגשים מיוחדים עם הרצי“ה?<br />
“מכל מפגש עם הרצי“ה באותן לילות יצאתי<br />
כשאני מרגיש שכל כולי מלא. היו עליי שפע של<br />
אורות גדולים“.<br />
מה הרב קיבל מהרצי“ה במרוצת השנים? במה<br />
הוא צייד אותך?<br />
“באופן כללי כל מה שיש בי קיבלתי ממנו. הוא<br />
באמת היה מחנך בחסד עליון מעבר לגדלותו<br />
בתורה ובמידות. הוא הטביע בנו את כל הדברים<br />
היסודיים ביותר בהסתכלות של ציונות דתית והוא<br />
הטביע את חותמו על דור שלם“.<br />
דמותו קצת פחות מוכרת לדור הזה.<br />
“נכון. ולכן צריך לחזור על דברים, לשנן ולהאיר את<br />
דמותו כדי שדמותו תאיר לנו וכדי שנלך לאורו“.<br />
17
אין לתת פקודות<br />
המנוגדות לתורה<br />
הרב דרוקמן נשוי לשרה, רופאה<br />
במקצועה ולהם תשעה ילדים. לפני<br />
35 שנה ייסד את ישיבת ההסדר באור<br />
עציון לצד הישיבה התיכונית שפעלה<br />
במקום. במהלך שנות קיומה העמידה<br />
הישיבה תלמידי חכמים רבים ובמקביל<br />
גם חיילים מובחרים. הישיבה מפעילה<br />
במקביל עוד מספר תוכניות חינוכיות<br />
מגוונות, לאוכלוסיות שונות.<br />
מה הביא את הרב להקים את המפעל<br />
החינוכי הזה?<br />
“מה השאלה? זה התחום העיקרי בו<br />
עסקתי - תחום החינוך. אנחנו צריכים<br />
לגדל תלמידי חכמים. העתיד האמיתי<br />
של עם ישראל ומדינת ישראל הוא<br />
גידול תלמידי חכמים“.<br />
הרב היה חלוץ בתחום של ישיבות<br />
ההסדר. הרב חשש מההשלכות של<br />
המסלול הזה, מה יהיה?<br />
“לא. אני חושב שזה מפעל מיוחד<br />
של מדינת ישראל. חיילים שמצד אחד<br />
הם בני תורה אמיתיים ומצד שני הם<br />
חיילים טובים. זה שילוב שמאפיין<br />
מאוד את תקומתה של המדינה. זכינו<br />
שיש לנו צבא משלנו ועוד יותר מיוחד<br />
הן היחידות הללו שיש בצבא - בני<br />
תורה המשלבים שירות צבאי עם<br />
לימוד בישיבה“.<br />
בתקופה האחרונה היו לא מעט<br />
מקרים בהם היו התנגשויות בין<br />
המסגרת הצבאית לבין חיילי ישיבות<br />
ההסדר, כדוגמת שירת הנשים בצבא.<br />
הרב דרוקמן טוען שכל הנושא יצא<br />
מכלל פרופורציה. “היה פה ניפוח גדול<br />
של הנושא בתקשורת שגרם למהומה“.<br />
במטרה אולי לנגח את בני הישיבות?<br />
“אני לא יודע בדיוק מה הייתה<br />
המטרה, אבל אני יודע שהכל החל<br />
כאשר היה ערב מורשת קרב וכמה<br />
צוערים רצו לצאת בשקט כאשר זמרת<br />
עלתה לשיר. הם לא הפגינו ולא רצו<br />
לכפות את דעתם על אחרים. אני<br />
חושב שהמפקד שהחליט להשאיר<br />
אותם הוא אדם שאין לו שום שיקול<br />
דעת ואני חושב מכאן שאי אפשר<br />
לסמוך על שיקול דעתו. למי זה היה<br />
18 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />
הרב דרוקמן עם הרב שפירא זצ”ל<br />
הרב דרוקמן עם הרב חנן פורת זצ”ל<br />
הרב דרוקמן עם הרבי מלובביץ’ זצ”ל<br />
מפריע אם כמה חיילים יוצאים בשקט?<br />
אמרתי לאחר מכן, מה קורה אם יש<br />
חייל שהוא רגיש בכלל למוזיקה, מה...<br />
הוא לא יכול להיות קצין טוב? וכך זה<br />
הלך והתפתח והפך להיות אישיו גדול,<br />
אבל נעבור את זה“.<br />
הרב, מה דעתך על תפקודו של הרב<br />
הצבאי הראשי בנושא?<br />
“אני חושב שהוא עשה כמיטב יכולתו<br />
את מה שיכל לעשות. הוא הסביר<br />
היטב לרמטכ“ל שמדובר בעניין הלכתי<br />
ולא סתם קפריזה, זו הלכה. הוא פעל<br />
בעניין הזה כמיטב יכולתו והשיג את<br />
מה שהשיג במציאות הקיימת“.<br />
הסמכות הרבנית בצבא היא הרב<br />
הצבאי או הרב בישיבה?<br />
“זה רע מאוד, זה יהיה הרס אם כל<br />
חייל ילך לרב אחר, מה פתאום?!“.<br />
התלמידים מתייעצים עם הרב<br />
בנושאים צבאיים, לא?<br />
“בוודאי שמתייעצים אבל אני אומר<br />
להם שבעניינים הספציפיים ישאלו<br />
את הרב הצבאי באותה יחידה. אנחנו<br />
חושבים שזה טוב שיש אחריות של<br />
הרבנות הצבאית ושיש פסיקה אחידה“.<br />
אני אחדד מעט את הנושא, דברי הרב<br />
ודברי המפקד, דברי מי שומעים?<br />
“אסור להעמיד את הדברים כך,<br />
זה לא נכון. אין מישהו שמכופף את<br />
ידיו של השני. אין לתת שום פקודות<br />
המנוגדות למה שהתורה אומרת.<br />
המפקד לא צריך לומר דברים שהם<br />
מנוגדים לדברי התורה. בשביל זה<br />
קיימת רבנות צבאית שתדריך את<br />
המפקד לא להגיד דברים כאלו“.<br />
וכשיש התנגשות מה עושים?<br />
“צריך למצוא את הדרך איך למנוע<br />
את ההתנגשות“.<br />
עקרו כל זיק של יהדות<br />
לפני שבועות אחדים סיים הרב<br />
דרוקמן את תפקידו כראש מערך<br />
הגיור הממלכתי. במהלך שמונה<br />
השנים בהן שימש בתפקיד הוא חתם<br />
על למעלה מ-50 אלף תעודות גיור.<br />
“אנו מדברים על מציאות מיוחדת<br />
שקיימת בדורנו“, מסביר הרב על<br />
מורכבות הנושא, “העליה מחבר העמים<br />
למענה הפגנו, התפללנו וציפינו אכן<br />
קרתה בפועל. היה ברור לנו שמדובר<br />
כאן בעליה שהפתרון שלה הוא גיור.<br />
הרב אונטרמן זצ“ל, רבה הראשי<br />
של ישראל, כ-20 שנה לפני פתיחת<br />
השערים דיבר על העלייה הגדולה<br />
שתבוא ושיהיה צורך לעסוק בגיור.<br />
אלה באמת גרים שלא היו כמותם<br />
בכל תולדות ישראל. אנחנו הכרנו<br />
בתולדות עם ישראל שני סוגי גרים:<br />
גרים שהתאכזבו מהעבודה זרה ומצאו<br />
את האמת בעם ישראל ובתורת
ישראל, ולפני כ-200 שנה, כשנפתחו<br />
שערי הגטאות והיהודים יצאו לחופש<br />
והתבוללו והיו נישואי תערובת ומתוך<br />
כך באו להתגייר. אבל הפעם זה סוג<br />
שלישי - ברוסיה עשו הכל כדי לעקור<br />
כל זיק של יהדות ליהודים. הם עשו<br />
את הדברים בברוטאליות מאין כמותה<br />
ועל מה לא גזרו שם? היוונים גזרו על<br />
המילה והם גזרו גם על המילה בעברית,<br />
אנשים שילמו בחייהם ונשלחו לסיביר.<br />
“צריך להגיד דבר חשוב מאוד“, עוצר<br />
הרב את שטף דיבורו, “כל אלה שבאים<br />
להתגייר משם, עושים זאת כי הם<br />
באמת רוצים להיות יהודים, אין להם<br />
שום אינטרס אחר. את כל מה שהמדינה<br />
נותנת לעולים חדשים הם קיבלו כזכאי<br />
חוק השבות. החברה בישראל לא דוחפת<br />
לגיור. כמובן שכל הגיור שלנו נעשה אך<br />
ורק על פי ההלכה“.<br />
ובהמשך לדברי הרב, איך התמודדת<br />
עם הביקורת מצד חוגים שטענו<br />
שהגיורים לא תקפים?<br />
“זה בוודאי היה לא נעים. כך לא<br />
נוהגים גם אם יש חילוקי דעות. זו<br />
לא הייתה ביקורת אלא מתקפה. יש<br />
בהלכה חילוקי דעות כמו בכל תחום,<br />
צריך לדעת שגם מי שלא נוהג כמוך,<br />
פועל לפי ההלכה. אתה יכול להגיד<br />
שאתה סובר שמן הראוי להתנהג כמוך<br />
אבל להתייחס כמו שהתייחסו זה<br />
פשוט בושה ומבזה וכך לא נוהגים“.<br />
כל הזמן צריך לשפר<br />
המודל של הישיבות התיכוניות אכן<br />
מצמיח תלמידי חכמים?<br />
“אי אפשר שלא לראות, יש מבחן<br />
תוצאה. היום ב“ה יש עולם תורה<br />
ציוני דתי שלא היה פעם. זה קרה<br />
בין-לילה? לא! זה צמח לאט לאט.<br />
אם אין גדיים אין תיישים. הישיבות<br />
התיכוניות חינכו בחורים שממשיכים<br />
במכינה ובישיבות הסדר בווריאציות<br />
שונות, תמיד צריך יותר לשפר“.<br />
מה טעון שיפור?<br />
“כל הזמן צריך לשפר“.<br />
מה לגבי תשלומי ההורים הגבוהים<br />
למוסדות הלימוד?<br />
“זו סוגיה קשה מאוד“.<br />
זה כורח המציאות?<br />
“אין שום פרה חולבת שאפשר<br />
לחלוב ממנה כסף לקיום לימודים.<br />
פעם הממשלה העניקה פי שניים ממה<br />
שהיא נותנת היום. משרד החינוך נותן<br />
היום כמעט חצי ממה שנתן בעבר,<br />
איך אפשר להתקיים כך? יש פה<br />
פרדוקס - ההורים שולחים את בניהם<br />
לישיבה כי הם רוצים בחינוך הזה וכדי<br />
לספק את אותו חינוך ייחודי יש צורך<br />
בתקציב, מניין ירק זה יחיה? יש צורך<br />
לפעול כדי שהמדינה תשתתף יותר<br />
וממילא ירדו תשלומי ההורים“.<br />
אולי המוסדות צריכים גם להתייעל?<br />
“זה לא עניין של התייעלות<br />
המוסדות, לא זו הסיבה לדעתי“.<br />
בג“ץ מקדש את ההרס<br />
מה תגובת הרב לביטול הסכם מגרון<br />
ע“י בג“ץ השבוע?<br />
“זה פשוט עוול. זה ממש עוול. מה<br />
קורה כאן?! במקום שהעניין יסתיים<br />
בכי טוב אחרי שכולם הסכימו ואף<br />
אחד לא יוצא נפסד על ידי כך. צריך<br />
לעמוד על ‘קדושת‘ ההרס? איזה מן<br />
דבר זה. צריכים לראות מה עושים כדי<br />
להתגבר על כך“.<br />
אבל רוה”מ מטרפד את חוק ההסדרה.<br />
“אין ברירה. צריך לחוקק את החוק.<br />
המחוקק הוא הריבון הקובע“.<br />
אותם מאות אלפים<br />
שחיים ביו“ש וברמת<br />
הגולן מבטיחים את<br />
המשך יישובם של<br />
מקומות אלה והמשך<br />
ישובה של הארץ<br />
מה דעת הרב על בג“ץ?<br />
“על פי מה שהוא החליט זה ממש<br />
נורא, הממשלה הייתה בעד. הפרקליטות<br />
הייתה בעד. מה קורה כאן?!“.<br />
בג“צ מחפש עימות נוסף?<br />
“אני לא יודע איך להסביר את זה. זה<br />
עוול וצריך לעשות הכל כדי להתגבר<br />
על כך“.<br />
איך הרב רואה את עתיד ההתיישבות?<br />
“אין שום ספק שההתיישבות<br />
ביש“ע שינתה את המציאות כולה, וזו<br />
מציאות שלא תוכל להשתנות. אותם<br />
מאות אלפים שחיים ביו“ש וברמת<br />
הגולן מבטיחים את המשך יישובם<br />
של מקומות אלה והמשך ישובה של<br />
הארץ. את ארץ ישראל כולה צריך<br />
ליישב: “והורשתם את הארץ וישבתם<br />
בה“. והורשתם את הארץ - המרכיב<br />
הראשון זה הריבונות שארץ ישראל<br />
תהיה תחת שלטון ישראל, וישבת בה<br />
- שארץ ישראל תהיה מיושבת“.<br />
היכן הרב רואה את מדינת ישראל<br />
בעוד 40 שנה, אז ימלאו לרב 120?<br />
“עם הנצח איננו מפחד מדרך<br />
ארוכה. אנחנו צועדים בנתיבות<br />
הגאולה האחרונה של עם ישראל<br />
וזה תהליך. ויחד עם זה אנו צריכים<br />
לפעול. נתפלל לריבונו של עולם “כי<br />
אני ה‘ בעיתה אחישנה“. למרות<br />
שהגאולה שלנו היא ‘בעיתה‘ היא גם<br />
יכולה להיות ‘אחישנה‘“.<br />
<br />
<br />
20 שבת הגדול ה'תשע"ב
, <br />
<br />
!1002<br />
<br />
<br />
5.11.10 | <br />
<br />
<br />
6.1.11 | <br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
7945<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
1798<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
www.beitel.co.il | 1-801-700-201 | 052-3003779<br />
02-997998002-5000783602-64271176
בית ספר יוקרתי למצויינות - מדעים לבנות ייפתח בשנה הבאה<br />
בקריית החינוך גבעת ושינגטון<br />
מסלול “ליציי“ היוקרתי למצוינות<br />
ייפתח בשנת הלימודים תשע“ג בקריית<br />
החינוך גבעת וושינגטון.<br />
מדובר במסלול מצוינות שש שנתי<br />
צומח )כיתות ז‘-יב‘ שיתחיל ב-ז‘ ויעלה<br />
מדי שנה בשכבה נוספת(. המסלול יפעל<br />
במגמות המדעים, המוזיקה והספורט<br />
כאשר הלימודים ייערכו במתחם קריית<br />
החינוך: במתקני הספורט האולימפיים<br />
של מסלול החינוך הגופני במכללה,<br />
בכיתות, במעבדות המכללה ובאולפנים<br />
המתקדמים של בית הספר הגבוה<br />
למוזיקה “מזמור“. מסלול המצוינות<br />
הינו החלטה של הנהלת גבעת ושינגטון<br />
בראשות בנצי דל ובברכת ראש המינהל<br />
לחינוך דתי במשרד החינוך ד“ר<br />
אברהם ליפשיץ, וראש מינהל החינוך<br />
ההתיישבותי, ד“ר יחיאל שילה. הד“ר<br />
לפיזיקה, בוריס שטיבלמן והכנר<br />
והמנצח נחום סלוצקר, הם שיעמדו<br />
בראש התוכנית. המסלול המיוחד יהיה<br />
חלק מהאולפנה בקרייה בראשותו של<br />
הרב אריה גברא.<br />
כל אחת משלוש המגמות, תגיש את<br />
התלמידות לבגרות ברמה של חמש<br />
יחידות. מסלול הלימודים המתוכנן<br />
כולל את כל מקצועות החובה הכלולים<br />
במערכת הלימודים הרגילה, שעות<br />
ללימוד מקצוע ההתמחות ובנוסף על<br />
כך ילמדו התלמידות מקצועות העשרה<br />
ברמה גבוהה כמו אסטרונומיה,<br />
משפטים, רפואה ותולדות המוזיקה.<br />
בנוסף, במסגרת הלימודים תכלל<br />
תכנית ללימודי רוח והעשרה ביהדות<br />
כאשר מערכת הלימודים תכלול כ-45<br />
שעות שבועיות.<br />
מדעים מוסיקה וספורט<br />
כאמור, בשנת הלימודים הקרובה<br />
ייפתחו תחילה שלוש כיתות ז‘ לבנות<br />
)אחת לכל מסלול(, שילמדו במקום<br />
עד י“ב ואף יוכלו להמשיך לתואר<br />
“מסגרת על יסודית<br />
למצויינות”. בנצי דל<br />
“גיור במידת הצורך”.<br />
יקי סעדה<br />
ראשון במכללה שבמקום. בכל כיתה<br />
ילמדו עד 25 בנות לכל היותר ובסך<br />
הכל הצפי הוא לכ-70 תלמידות כבר<br />
בשנת הלימודים הראשונה. עד כה<br />
ישנן פניות רבות של הורים ולמעלה<br />
מ-30 בנות שעברו הליך מיון מדוקדק<br />
התקבלו לתוכנית.<br />
ד‘ר בוריס שטיבלמן ונחום סלוצקר<br />
העומדים בראש התוכנית מפעילים<br />
פרויקטים חינוכיים מזה 11 שנה.<br />
כעת הם החליטו לפתוח את ליציי<br />
בקריית החינוך גבעת וושינגטון<br />
בזכות המתקנים המשוכללים, וגם<br />
משום אמונתם כי הורי התלמידות<br />
מחפשים שילוב של לימודים ברמה<br />
גבוהה בסביבה איכותית ובסמוך<br />
לאקדמיה. “הורים ממוצא רוסי“,<br />
מסביר סלוצקר, “יודעים כי המסגרות<br />
הדתיות נותנות את התשובה לחינוך<br />
איכותי. בנוסף, למשפחות רבות חשוב<br />
שהילדים יתחברו למסורת. התלמידות<br />
יעשו בגרות ברמה הגבוהה ביותר<br />
ויוכלו להמשיך לאחר מכן ללימודים<br />
גבוהים. בנוסף, אני מאמין שבשנים<br />
הקרובות יגיעו תלמידות של בית<br />
הספר לאולימפיאדות של מדעים,<br />
לאולימפיאדות של ספורט ולנוכחות<br />
בולטת בתחומי האמנות והמוזיקה“.<br />
גבעת ושינגטון מארגת מערך<br />
היסעים לתלמידות מכל רחבי האזור<br />
ולתלמידות שתגענה ממקומות<br />
רחוקים ניתנת האפשרות להשתלב<br />
בחיי הפנימייה של האולפנה.<br />
“לאחר כשנה של הכנות אנו פותחים<br />
בית ספר מתפתח שהינו מסלול<br />
מצויינות של האולפנה“, אומר יו“ר<br />
הוועד המנהל בקריית החינוך גבעת<br />
ושינגטון, בנצי דל. “מדובר במסגרת<br />
על יסודית למצויינות שתהווה את<br />
חוד החנית של התלמידות בנוגע<br />
ליכולות הלימודיות. מסלול המצויינות<br />
יהווה חלק אינטגרלי מקמפוס הגבעה<br />
ויהנה מקרבה למכללה האקדמית.<br />
רק תלמידות שתעמודנה בפרמטרים<br />
הגבוהים לקבלה תתקבלנה למסגרת<br />
הלימודים“.<br />
מנכ“ל קריית החינוך, יקי סעדה,<br />
מציין כי “בפתיחת בית הספר היוקרתי<br />
למצוינות אנו מבקשים להשיג שתי<br />
מטרות. ראשית, להעניק לתלמידות<br />
מוכשרות, לאו דווקא עולות, חינוך<br />
ברמה גבוהה ובתחומים שאין כמותם<br />
בכל האזור. שנית, אנו מבקשים לקרב<br />
אלינו את המשפחות שעלו מחבר<br />
העמים. לפיכך, תדרכנו כבר את צוות<br />
ההוראה ואת התלמידות הלומדות<br />
אצלנו כיום כיצד לקבל ולקלוט את<br />
התלמידות החדשות, שישולבו עימן<br />
בחיי הפעילות החברתית. בנוסף,<br />
אצלנו הן יקבלו מסורת וחיזוק של<br />
הנושא היהודי ובמידת הצורך יפתח<br />
אולפן גיור“.<br />
נשיא מכללת גבעת ושינגטון, פרופ‘<br />
כרמי הורביץ מברך על התוכנית<br />
ומדגיש ש“מטרת התוכנית בקירוב<br />
לבבות. החזון הוא כי לקראת סוף<br />
התיכון הבנות המצויינות הללו יוכלו<br />
לקחת במקביל קורסים אקדמיים,<br />
שייחשבו להן כנקודות זכות בהמשך<br />
לימודיהן האקדמיים וכמובן יאתגרו<br />
את מחשבתן“.
לאורה של השבת<br />
הרב חגי לונדין<br />
שבת הגדול היא שבת מיוחדת.<br />
השבת הקרובה לחג הפסח. בחג<br />
הפסח אנו יוצאים ממצרים. המדרש<br />
)מכילתא יתרו, א( מלמדנו כי<br />
“מתחילה לא היה עבד יכול לברוח<br />
ממצרים שהיתה סוגרת ומסוגרת“,<br />
כלומר ארץ מצרים איננה רק מיקום<br />
גיאוגרפי, אלא היא ‘בית העבדים‘<br />
הגדול של העולם העתיק. מצרים<br />
מלשון ‘מֵיצַר‘, ביטוי למצב של<br />
חסימה נפשית, צרּות אופקים וחוסר<br />
התקדמות, או במלה אחרת - עבדות.<br />
“בכל דור ודור חייב אדם לראות את<br />
עצמו כאילו יצא ממצרים“ )הגדה של<br />
פסח( - בכל רגע ורגע מחיינו אנו<br />
צריכים לצאת מהמֵיצרים המקיפים<br />
אותנו. היכולת לשבור את ההרגלים,<br />
להתגבר על החולשות, להשתחרר מן<br />
הקיבעונות, לנפץ את מסגרות הטבע<br />
- זוהי היציאה האמיתית לחירות.<br />
לצאת אל המרחב<br />
יציאת מצרים איננה מאורע היסטורי<br />
גרידא, אלא זוהי נקודת המפנה על<br />
ציר הזמן בה התברר כי ישנה חרות,<br />
מימד ערכי למציאות. שאיפתה<br />
הפנימית של האנושות, היוצאת אל<br />
הפועל בלידתו של עם ישראל, הינה<br />
- לפרוץ את המימד הטבעי ולצאת<br />
אל המרחב והאינסוף. מכיוון שכך,<br />
בשבת הגדול לוקח עם<br />
שבת גדולה<br />
היכולת לשבור את<br />
ההרגלים, להתגבר על<br />
החולשות, להשתחרר<br />
מן הקיבעונות, לנפץ את<br />
מסגרות הטבע - זוהי<br />
היציאה האמיתית לחירות<br />
ישראל את האליל המצרי - השה, בעל<br />
חיים המבטא את שיא התמימות, שיא<br />
הטבעיות הפשוטה והזורמת - ועוקד<br />
אותו לרגלי המיטה; אנו עוקדים את<br />
הטבע וזובחים אותו. בהמשך אותו<br />
שבוע מופלא, הטבע כולו, על כל עשר<br />
מערכותיו: הנוזלים, המוצקים, בעלי<br />
החיים שבים, ביבשה ובאוויר, מערכות<br />
הקוסמוס ובכורי המין האנושי - כולם<br />
מקבלים צורה חדשה כאשר נולדים<br />
הגודל והחירות בעולם.<br />
ימים גדולים<br />
בשבת זו מתבררת גדולה נוספת<br />
- הגדול שבעם הולך ודורש דרשה<br />
גדולה. תלמידי החכמים הולכים<br />
ומרימים אותנו מעבר לשגרה.<br />
המסגרת הטבעית של ימי השבוע<br />
מובילה באופן טבעי לסוג של<br />
אפרוריות וקטנוניות. בשבת אחת<br />
בשנה אנו מצליחים לפרוץ את<br />
המעגליות היומיומית, באמצעות<br />
דרשה שהינה מעבר לזמן הרגיל<br />
הננו מכינים עצמנו לקראת היציאה<br />
לחירות, לקראת הפסיחה ודילוג<br />
המדרגות שתחול עוד כמה ימים.<br />
זאת ועוד, בשבת זו אנו יוצאים<br />
ממצרי הזמן הטבעי ונוגעים בעולם<br />
העתיד, באותו “יום ד‘ הגדול והנורא“<br />
)מלאכי ג(, אותו עידן מופלא שבו<br />
אליהו הנביא, הדמות העולה בסערה<br />
השמימה ומבטאת את הניצחון על<br />
המוות הטבעי, ישיב לב אבות על בנים<br />
ולב בנים על אבותם.<br />
בשבת הגדול אנו קוראים את<br />
ההפטרה המבשרת לנו על ימים<br />
אחרים, בהם תופיע אחדות הכוחות<br />
בעם ישראל; הפטרה הלוחשת לנו<br />
על ימים גדולים בהם יופיעו נשמות<br />
גדולות שיתעלו מעבר למציאות<br />
הטבעית של הפירוד והחילוק ויובילו<br />
לגדולה של אותו “יום שכולו שבת“.<br />
ארגון עזרה למשפחות ביש"ע<br />
כָּ ל ִ דּ כְ פִ ין יֵ יתֵ י וְ יֵיכוֹ ל<br />
פותחים את הלב ונותנים קמחא דפסחא ל'משביע'<br />
ארגון "משביע", ארגון עזרה למשפחות ביש"ע וירושלים, פועל למעלה מעשור, בשיתוף עם רבני הישובים<br />
ולשכות הרווחה. לקראת הפסח, ארגון משביע מחלק מאות מנות בכל אזור יהודה ושומרון למשפחות<br />
שמתקשות לעמוד בהוצאות הפסח, כדי שיוכלו לקיים סדר כהלכתו.<br />
היה גם אתה שותף! 1-800-20-44-88<br />
התרומות מוכרות לצרכי מס הכנסה לפי סעיף 46<br />
23
בין אוסטרליה<br />
לבית אל<br />
ברוך ומיכל קיטאי, עזבו באחת את כל חייהם השלווים והנוחים, עשו<br />
מעשה ציוני ועלו לארץ ישראל. בעוד משפחותיהם נשארו באוסטרליה<br />
הרחוקה, בני הזוג קבעו את ביתם בשכונת האולפנא בבית אל הניצבת<br />
היום בפני חורבן חלילה. שיחה עם זוג אידיאליסטי המשדר אופטימיות<br />
ואמונה גדולה, המאמין כי בסופו של דבר הכל יתהפך לטובה כחלק<br />
מתהליך הגאולה | שהם סגל<br />
24 שבת הגדול ה'תשע"ב
מראה שכונת האולפנא<br />
בבית אל, השבוע<br />
25
שהיה זה בנה<br />
שהיה זה היחיד, בנה רצה<br />
היחיד, רצה במהירות לבית<br />
במהירות הכנסת, לבית פתחה<br />
את הכנסת, ארון פתחה הקודש<br />
את ארון וגאתה בבכיה הקודש<br />
וגאתה ובצעקות בבכיה עד<br />
ובצעקות שנפלה עד ומתה.<br />
שנפלה כשסיפרו ומתה. זאת<br />
לרבי כשסיפרו נתן זאת אמר<br />
לרבי שלא נתן היתה אמר<br />
שלא היתה<br />
מהעלייה אל גבעת הארטיס בבית אל,<br />
בתי שכונת האולפנא נראים בטוחים<br />
מתמיד. בשלוש שורות הם מסודרים ונראים<br />
קבועים בקרקע בשלווה. גזירת ההרס, הצפויה<br />
לחודש אייר הקרוב, לא ממש מורגשת כשרוח<br />
קלה מנידה את צמרות העצים ושלושה ילדים<br />
רוכבים על אופניים חולפים על פניי. אבל חרב<br />
הפינוי מונפת, והיא מפריעה לשלוות חייהם<br />
של 48 המשפחות החיות בה.<br />
עבור ברוך ומיכל קיטאי ושני ילדיהם<br />
הקטנים, אחת המשפחות בשכונה, מדובר<br />
בחלום הזוי ביותר: כמי שעלו ארצה בגפם<br />
וללא משפחה, הם לא האמינו כי המדינה<br />
אליה כספו מאז ילדותם עלולה להרוס את<br />
ביתם. למרות הקושי, הם בכל זאת כאן, עדיין<br />
אוהבים את הארץ ומאמינים בעלייה שעשה<br />
כל אחד מהם.<br />
“כשהגעתי לארץ לפני כשמונה שנים, הגעתי<br />
ישר לבית אל“ מספר ברוך )25( הלומד כיום<br />
לרבנות ועוסק כיזם. “בית אל היה שם של<br />
מקום ששמעתי עליו בקריאת התורה, וככזה<br />
המקום היווה מבחינתי התחברות אמיתית<br />
לתורה. מלבד זאת, גדלתי בחינוך ציוני מאוד<br />
ורציתי להיות כמו החלוצים שתמונותיהם<br />
מתנוססות בשחור לבן. בית אל היא עבורי<br />
מקום כזה שאוכל להיות חלוץ בתמונות<br />
צבעוניות“ צוחק ברוך, “היה לי חשוב להיות<br />
חלק מהקיום הישראלי בארץ הקודש“.<br />
בבית אל השתלב ברוך בישיבה הגבוהה<br />
המקומית “תיכננתי להישאר לשנה בארץ,<br />
והשנה הזו הפכה לשלוש שנים. לאחר שלוש<br />
שנים החלטתי שאני רוצה להתגייס לצבא. אך<br />
מכיוון שהייתי בגדר תייר ולא עשיתי עלייה<br />
לפי חוק, לא יכולתי להתגייס. בסופו של דבר<br />
עברתי את כל הפרוצדורה הכרוכה בעלייה<br />
והתגייסתי לצבא ובהמשך גם למדתי בישיבת<br />
ההסדר בהר ברכה“.<br />
איך הסתדרת עם העברית? גמרא זה לא<br />
בדיוק כתיבה תמה...<br />
“בהתחלה באמת היה לא קל. נכנסתי<br />
לשיעורים ולא הבנתי מילה. אבל התאמצתי<br />
מאוד והיו לי גם חברותות נהדרות שסייעו<br />
לי בעזרת תנועות ידיים, דיבור איטי וקצת<br />
אנגלית, ללמוד טוב יותר את השפה. אומנם<br />
באותה השנה לא למדתי כל כך הרבה תורה,<br />
אבל כן קיבלתי כלים, ובשנים הבאות כבר<br />
היה יותר קל“.<br />
מיכל הגיעה מסידני שבאוסטרליה “נכנסתי<br />
ישר למכינה באוניברסיטה העברית, וגם לי<br />
היה קשה עם השפה. בכיתות הלימוד היה<br />
יותר פשוט כי זו עברית פשוטה. אבל ברגע<br />
שאת בחברת אנשים זה כבר משהו שונה - יש<br />
הרבה סלנג ומדברים מאוד מהר, ואז נתקלתי<br />
בקושי האמיתי עם העברית. כשהגענו<br />
לגור בבית אל פגשתי אנשים נפלאים<br />
שמלבד היותם שכנים טובים גם הסבירו לי<br />
בסבלנות מילים בעברית ודיברו לאט. מלבד<br />
זאת בשעות אחרי הצהריים הנשים נוהגות<br />
להיפגש בגינה הציבורית והילדים משחקים.<br />
וכך קורה שהילדים מדברים ביניהם ולא רק<br />
שהם לומדים לדבר, גם אני לומדת מהם“<br />
מסבירה מיכל.<br />
לא הבנתי כלום<br />
רגע לפני שעזבה את סידני, החליטה מיכל,<br />
אישה צעירה ואצילית, לעשות “סיבוב<br />
פרידה“ ממכריה בקהילה. “חברה טובה של<br />
המשפחה שלי סיפרה לי שיש בחור שהיא<br />
מכירה שגם הוא עשה עלייה. היא אמרה לי<br />
שכבר דיברה עם אמא שלו וצחקה שאולי<br />
באמת נתחתן“. בסופו של דבר השניים אכן<br />
התחתנו ומיד אחרי חתונתם עברו להתגורר<br />
בשכונת האולפנא בבית אל. “בשבת הראשונה<br />
שהיינו פה כבר אירחו אותנו השכנים והציעו<br />
לנו סיוע ועזרה בבית, ואני כל כך התפעלתי<br />
מכך שאנשים שלא מכירים אותי כבר עוזרים<br />
בלי לשאול שאלות“, נזכרת מיכל, “פעם אחת<br />
הזמינו אותנו שכנים לארוחת שבת. בסוף<br />
אותה הארוחה ברוך שאל אותי מדוע לא<br />
דיברתי ואמרתי לו שפשוט לא הבנתי כלום...<br />
אבל בכל מקרה, האווירה הטובה שהייתה<br />
שם עברה אליי בהחלט. גם בלי לדבר<br />
הרגשתי הרבה התחשבות, חום ואהבה. גם<br />
אחרי שילדתי את יונתן, לפני כחודשיים, כל<br />
השכנים שאלו במה אפשר לעזור: אחד הציע<br />
לנקות את הבית, האחר לשמור על הילדה<br />
וכמות האוכל שקיבלנו יכולה להספיק לשנה<br />
שלמה. אני מרגישה שזה ממש מהשמים<br />
שאנחנו גרים כאן. בכל פעם השכנים<br />
נרתמים ושואלים כיצד ניתן לעזור לנו, זה<br />
דבר נפלא“.<br />
עם זאת, אתם רחוקים מאוד מהמשפחה.<br />
“זה נכון“ אומר ברוך, “אבל כשאתה נשוי<br />
הדברים קלים יותר, יש לך מקום יציב ובטוח<br />
כמו בית לחזור אליו. האמת שבמקרה שלי<br />
26 שבת הגדול ה'תשע"ב
משפחת קיטאי השבוע בביתם<br />
מצות רכות<br />
מהודרות<br />
שמורות משעת הקצירה<br />
כשהגענו לגור בבית אל<br />
פגשתי אנשים נפלאים<br />
שמלבד היותם שכנים טובים<br />
גם הסבירו לי בסבלנות מילים<br />
בעברית ודיברו לאט<br />
קמח מצה שמורה<br />
מהיום<br />
לא צריך<br />
להסתבך עם<br />
הכזיתות<br />
מארז כזיתות מוכן<br />
לכל ההגדה<br />
24<br />
052-3277333 03-9411998<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
גם כשהייתי רווק, תמיד היו לי בכל שבת לפחות<br />
שש הצעות איפה לסעוד בארוחות שבת. הרגשתי<br />
לא נעים מחברים שלי, שעשו איתי עלייה וגרו<br />
במקומות אחרים. הם תמיד חיפשו איפה לאכול<br />
ואצלי הקושי היה במי לבחור... כמובן, יש הרבה<br />
געגועים ולא הכל זמין כמו באוסטרליה. אבל כמו<br />
שמיכל אמרה יש פה קהילה נהדרת. לדוגמא, לפני<br />
מספר שבועות נולד בננו יהונתן ואבא שלי הגיע<br />
לברית. אבי מסתובב בהרבה קהילות יהודיות<br />
בעולם ובכל זאת בברית הוא אמר לי “ברוך, מעולם<br />
לא ראיתי קבוצת אנשים טובה כל כך כמו פה“.<br />
המדינה הקימה את השכונה<br />
בחודש אלול האחרון קיבל ברוך צו מילואים.<br />
“הייתי עם כרטיס לאוסטרליה, וממש לפני העלייה<br />
למטוס קיבלתי צו מילואים. מבחינתי שירות<br />
מילואים הוא ערך חיוני מאוד לקיום העם, והיה<br />
לי חשוב מאוד לחזור ולשרת את המדינה שלי. לכן<br />
סידרתי כרטיס חדש כדי שאגיע בזמן“. באחד מימי<br />
המילואים, על הר החרמון, צלצל הנייד שלו. מיכל<br />
הייתה על הקו. “היא סיפרה לי ששמעה מאחת<br />
השכנות שהולכים להרוס את השכונה“, נזכר ברוך<br />
באותה שיחת הטלפון, “מובן שאמרתי לה שזה לא<br />
יכול להיות, הרי השכונה קיימת כבר עשר שנים<br />
ומדובר בבתי קבע ולא בגבעה נידחת. ומה גם<br />
שהמדינה היא זו שהקימה את השכונה ועודדה<br />
אנשים לבוא ולגור פה. כשחזרתי הביתה הבנתי<br />
שמיכל לא טעתה ושבאמת מדברים על כך“.<br />
27
שהיה זה בנה<br />
שהיה זה היחיד, בנה רצה<br />
היחיד, רצה במהירות לבית<br />
במהירות הכנסת, לבית פתחה<br />
את הכנסת, ארון פתחה הקודש<br />
את ארון וגאתה בבכיה הקודש<br />
וגאתה ובצעקות בבכיה עד<br />
ובצעקות שנפלה עד ומתה.<br />
שנפלה כשסיפרו ומתה. זאת<br />
לרבי כשסיפרו נתן זאת אמר<br />
לרבי שלא נתן היתה אמר<br />
שלא היתה<br />
רציתי לקחת לעצמי את החבילה<br />
הזו שנקראת ציונות. רציתי להיות<br />
חלק מההוויה הישראלית ולהיות<br />
בתהליך הגאולה כשהוא קורה,<br />
להיות חלק מהדבר הגדול הזה של<br />
חבלי משיח<br />
“מה שמקשה עלינו את ההתמודדות“ אומרת<br />
מיכל, “זו העובדה שהגזירה היא וודאית אבל<br />
עד לרגע הזה לא קיבלנו אפילו מכתב או<br />
הודעה על כך שהדברים הולכים להתרחש“.<br />
לא, תודה, תסתדרו לבד<br />
“אנחנו גם מתכננים לצאת לשליחות“,<br />
מציין ברוך, “שליחות שמטרתה לעודד יהודים<br />
לעלות לארץ. אך אני לא יודע מה לומר להם?!<br />
מצד אחד אני יודע שזו המדינה של היהודים<br />
ואעשה הכל כדי שעוד ועוד יהודים יבואו<br />
למקומם האמיתי כאן בארץ ישראל. אך מצד<br />
שני, אני לא יכול להסתיר מהם שיש אפשרות<br />
שגם הם יזרקו מביתם פה במדינת היהודים,<br />
בארץ המובטחת.<br />
“מאוד כואבת לי ההתלבטות הזו, כי<br />
מבחינתי זה המקום היחידי שבו יהודים<br />
צריכים לחיות. כשהגעתי לארץ עזבתי מאחור<br />
את הכל: את כל החיים שהיו לי שם, את<br />
החופים היפים בעולם, את האפשרויות הבלתי<br />
מוגבלות כמעט, ומיכל ואני השארנו גם את<br />
המשפחות שלנו ועלינו ארצה לבד לגור פה.<br />
עשינו הכל כדי לעלות לארץ להגשים את<br />
החלום הציוני ולחיות איפה שיהודים צריכים<br />
לחיות. ודווקא כאן הממשלה שלנו, ולא גויים<br />
או שונאי ישראל, דווקא השלטון היהודי<br />
הוא זה שמחליט להוציא אותנו מפה ואומר<br />
למאמצים שלנו ‘לא, תודה, תסתדרו לבד‘. בלי<br />
לתת לנו הזדמנות אפילו לומר את דברינו, בלי<br />
הליך משפטי מסודר. אם לפחות הייתה ניתנת<br />
לנו הזכות לשמוע ולהשמיע, אז גם אם היינו<br />
מפסידים, לפחות היינו מרגישים כי קולנו<br />
נשמע. אבל זה לא כך. אנו נאלצים לקבל את<br />
הגזירה בלי שישמעו, בלי הוכחות ובעיקר בלי<br />
צדק“, אומר ברוך בכאב.<br />
כשברוך מציין את חסרונו של התהליך<br />
המשפטי, הוא מספר גם כי על שכונת<br />
האולפנא לא קיימת באמת בעלות פלסטינית.<br />
“יש פלסטיני ששייכות לו שתי אדמות ושכונת<br />
חלק מילדי שכונת האולפנא<br />
בצילום קבוצתי<br />
האולפנא נמצאת ביניהן ו‘מפריעה לו לרצף<br />
הטרירטוריאלי‘, כך שאלו אדמות שלנו ואין<br />
שום סיבה להרוס את השכונה הזו. מה גם<br />
שברור שהפלסטיני לא יתחיל לרעות את צאנו<br />
בשטח שהוא באמצע הישוב בית אל. זהו סתם<br />
‘פרנציפ‘ שנועד להקשות עלינו את החיים“.<br />
מיכל: “כשהחלטתי לעזוב את אוסטרליה<br />
ולהגיע לפה, ידעתי שיש בארץ פיגועים ולא<br />
הכל פשוט. אבל רציתי את זה. רציתי לקחת<br />
לעצמי את החבילה הזו שנקראת ציונות.<br />
רציתי להיות חלק מההוויה הישראלית ולהיות<br />
בתהליך הגאולה כשהוא קורה, להיות חלק<br />
מהדבר הגדול הזה של חבלי משיח. לכן, כשאני<br />
רואה את הגזירה שנגזרה עלינו אני מבינה<br />
שאנחנו חלק מתהליך. אני בוודאי לא שמחה<br />
מזה שיכולים להרוס לנו את הבית, ואני לא<br />
יודעת מה נעשה, אבל אני מבינה שמדובר<br />
בתהליך. הרי אם זה היה קורה למישהו אחר<br />
ולא לי זה היה יותר טוב? אז פעם זה קורה לי<br />
ופעם למישהו אחר. אז זה בסדר, זה תהליך<br />
עמוק שעם ישראל צריך לעבור“.<br />
“זה לא בסדר“, מוחה ברוך, “הרס בתים זה<br />
רע מאוד“. “ברור“, אומרת מיכל מיד, “אני<br />
חלילה לא רוצה שיהרסו לנו את הבית, אני<br />
רק מבינה שזה חלק מתהליך גדול. אם הייתי<br />
עכשיו בסידני והיו רוצים להרוס לי שם את<br />
הבית הייתי כועסת הרבה יותר. אך כיוון<br />
28 שבת הגדול ה'תשע"ב
29<br />
<br />
<br />
אני מאמין שזה רק מחלף בדרך לכביש<br />
הראשי של הגאולה השלמה. הוא אולי<br />
נראה כמרחיק אותנו מהנתיב הנכון,<br />
אבל בסופו של דבר אנחנו מגיעים אליו<br />
שאני בארצי אני מבינה שזה חלק מתהליך הגאולה<br />
הכולל, ושיד ה‘ מנווטת גם את הקושי הזה. הפעם<br />
ה‘ בחר בנו לקושי הזה. וודאי שאינני שמחה<br />
והגזירה הזו איומה מבחינתי ועדיף שלא יקרה כך<br />
לאיש, אבל ברור לי שיש מנהיג לעולם הזה והוא<br />
יודע מה הוא עושה“.<br />
“עם זה אני מסכים“, מתרצה ברוך. “הרב זלמן<br />
מלמד, רב הישוב, שהוא דמות שאני מעריך מאוד<br />
מסתכל על המצב בצורה בריאה בעיני. הוא לא<br />
מתעלם משום קושי שקיים אבל רואה את הדברים<br />
בפרספקטיבה רוחנית ורחבה יותר. יש לו משל<br />
קבוע שהוא משתמש בו המון: הוא אומר שהדרך<br />
לגאולה זה כמו כביש: לפעמים יש יציאה למחלף.<br />
באותו רגע נראה שאנחנו בכלל לא בכיוון ושהכל<br />
הולך לאיבוד. אבל אחרי כמה דקות אנחנו מגלים<br />
שהתחברנו לכביש הראשי. זה משל חזק מאוד<br />
בעיני, וזו הדרך לגאולה האמיתית לדעתי. כך אני<br />
גם מסתכל על גזירת ההרס חס וחלילה: אני מאמין<br />
שזה רק מחלף בדרך לכביש הראשי של הגאולה<br />
השלמה. הוא אולי נראה כמרחיק אותנו מהנתיב<br />
הנכון, אבל בסופו של דבר אנחנו מגיעים אליו“.<br />
השכרת טרקטורונים<br />
וטיולי ג'יפים<br />
לגעת בהר<br />
השכרת אופניים<br />
וטיולי אתגר<br />
מבחר מסלולי ירידה<br />
מאזור ירושלים לכיוון השפלה<br />
קרית יערים - טלז סטון<br />
02-533-5337<br />
057-6008022<br />
www.har-haruach.co.il<br />
<br />
<br />
<br />
077-3220338
לאורו של חג<br />
הרב עזרא שיינברג<br />
ראש ישיבת אורות האר”י בצפת<br />
בניסן עתידין<br />
להיגאל<br />
ברוך ה' נכנסנו לחודש הגאולה.<br />
ניסן הוא חודש של רחמים גמורים.<br />
מסביב הכל פורח, הבריאה כולה<br />
אומרת שירה.<br />
המשנה במסכת ראש השנה מונה<br />
כמה ראשי שנה, ביניהם ניסן ותשרי.<br />
בספרי המקובלים, חודשים אלו<br />
מוגדרים מבחינה רוחנית באופן קצת<br />
שונה ממה שאנו רגילים לחשוב.<br />
חסד גמור<br />
תשרי הוא כביכול זמן העיבור, זמן<br />
יצירת העולם - יצירת הוולד, ובניסן<br />
הייתה הלידה "שמע ישראל היום הזה<br />
נהיית לעם".<br />
תשרי הוא חודש של דין - "וכל באי<br />
עולם יעברון לפניך כבני מרון", ובדין<br />
יכול לעבור רק מי שבא מוכן. לעומת<br />
זאת בניסן "הללו עובדי ע"ז והללו<br />
עובדי ע"ז", ובכל זאת נגאלים, ולמה?<br />
"לא מרובכם מכל העמים" אלא משום<br />
"אהבתי אתכם אמר ה‘" - חסד גמור,<br />
חסד שרק הקב"ה בורא העולמות כולם<br />
יודע מדוע בחר בנו מכל העמים ועל כך<br />
אנו מודים לו בכל יום בברכות התורה.<br />
באותה בחינה של חסד גמור שבניסן<br />
נגאלו, באותה בחינה של אור שהאירה<br />
לעולם כולו את סגולת ישראל, באותה<br />
בחינה עתידים להיגאל, ואור זה חוזר,<br />
מאיר ומתגלה בעולם בכל שנה ושנה<br />
בחג הפסח.<br />
בפסח האדם בונה את קומת האדם<br />
שבו, ההארה בפסח היא עצומה! עד<br />
כדי כך עצומה שלא תמיד יש בידינו<br />
30 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />
המצות הם בעצם אורות<br />
וכלים הנכנסים פנימה<br />
לתוך קומת האדם,<br />
“ושמרתם את המצות - אל<br />
תקרי מצות אלא מצוות”<br />
הרב עזרא שיינברג באפיית מצות בישיבה<br />
את הכלים להכיל אותה, זה לא סתם<br />
שליל הסדר הוא "ליל שימורים", לילה<br />
המשומר ומסולק מכל מזיקים, אלא<br />
שמעוצמת השפע והאורות המתגלים<br />
בלילה זה כל מזיק שרק ינסה לצאת<br />
מיד מתבטל ו"ליהוי כעפרא דארעא".<br />
אפשר לומר בהחלט שהמצות<br />
תופסות חלק חשוב מאוד ודומיננטי<br />
בליל הסדר.<br />
בליל הזה יש עניין פנימי עם המספר<br />
ארבע: ארבע כוסות, ארבע לשונות<br />
של גאולה, ארבע קושיות, ארבעה<br />
בנים, ארבע כזיתות )יש הנוהגים<br />
להחמיר ב-5(, ופתאום מגיע המספר<br />
שלוש שגם הוא בעצם ארבע...<br />
ישנן שלוש מצות, אך את המצה<br />
התחתונה חוצים לשתיים. המספר<br />
ארבע רומז לנו על שם הויה ב"ה, ועל<br />
כך שאנו מחוברים לקב"ה בארבע<br />
רוחות העולם, המהר"ל אומר כי<br />
המספר ארבע - מורה על שלימות.<br />
לשם מצת מצווה<br />
אכילת המצות בליל הסדר אינה<br />
עניין של מה בכך!<br />
ע"פ המקובלים אנו הופכים מציאות<br />
חיצונית לפנימית - המצות הם בעצם<br />
אורות וכלים הנכנסים פנימה לתוך<br />
קומת האדם, "ושמרתם את המצות<br />
- אל תקרי מצות אלא מצוות". אין<br />
אף מצווה בתורה בה זוכה האדם<br />
להכניסה לתוכו פנימה: תפילין - על<br />
הראש, מזוזה - על הקיר, ציצית -<br />
על הבגד וכו'... אלא שזאת בדיוק
אפיית מצות בישיבת<br />
אורות האר”י בצפת<br />
מהותו של "הלילה הזה"!!! להכניס<br />
את הדברים כמה שיותר לתוכנו<br />
פנימה -לתוכיותינו - עד לבחינה של<br />
"ותורתך בתוך מעי".<br />
לכן חסידים ואנשי מעשה היו כל<br />
כך מקפידים בעשיית מצות המצווה<br />
- גם בזהירות מחשש חמץ כל דהו,<br />
וגם בכוונת העשייה שלהם, שתהיה<br />
לשם מצת מצווה, באופן ידני מלא,<br />
בקדושה ובטהרה.<br />
הכנת כלים רוחניים וגשמיים<br />
בימינו - דור התעשייה וההייטק<br />
- קשה להגיע לכך וודאי שאין זו<br />
נחלת הכלל, אבל שמענו על חסידים<br />
ואנשי מעשה מהדור הקודם שהיו<br />
אפילו זורעים את החיטים בכוונה<br />
שלימה לשם מצת מצווה. והעניין בזה<br />
הוא פשוט - ככל שמושקעת כוונה<br />
טהורה בעשייה כך ההשפעה גדולה<br />
וחזקה יותר בבחינת "טוב אחרית דבר<br />
מראשיתו", וכמו שמספרת לנו הגמ'<br />
על רבי חייא שהיה צד צבי, ומבשרו<br />
מאכיל ליתומים ועל עורו היה כותב<br />
ספר תורה ועימו עובר מכפר לכפר<br />
ומעיר לעיר ומלמד את ילדי ישראל<br />
ועם ישראל תורה. כשלכאורה היה<br />
יותר קל ופשוט לקנות כמה חומשים<br />
לא?! אלא שחכמים העידו עליו<br />
"גדולים מעשי חייא".<br />
וכן אנו נוהגים בישיבתינו, ישיבת<br />
אורות האר"י בצפת עיה"ק תובב"א,<br />
יחד עם המרא דאתרא שלנו הרה"ג<br />
שמואל אליהו שליט"א ה' יאריך<br />
ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, להקפיד<br />
על עשיית מצות בקדושה ובטהרה,<br />
בכוונה טהורה ובהקפדה הראויה על<br />
עשיית מצות המצווה, עשייה שאם<br />
כל היותה פשוטה ביותר )שהרי במצה<br />
יש רק קמח ומים ללא שום חומר<br />
נוסף(, הופכת בסופו של יום לכלים<br />
לשפע הרוחני העצום המתגלה בלילה<br />
הקדוש הזה "ליל שימורים" - לילה<br />
המשומר מששת ימי בראשית.<br />
והחכמה בכך, זה לא רק איך להכין<br />
את הכלים, אלא לדעת איך להמשיך<br />
את ההארה הזו הלאה לחיי המעשה<br />
- לחיי היום יום. לא רק ל"עלות בהר<br />
ה'" אלא גם ל"קום במקום קודשי".<br />
על כן עלינו לדעת לנצל את הימים<br />
הבאים עלינו בהכנת הכלים, גם הכלים<br />
הגשמיים של ההכנות והניקיונות אך<br />
חשוב לדעת שעל אף שהכנות אלו<br />
רבות, חשובות והכרחיות, ואסור<br />
לזלזל בהם כיון שמנהג ישראל דין<br />
הוא, מכל מקום עלינו למצוא זמן<br />
ראוי גם להכנת כלים רוחניים של<br />
לימוד ענייני החג, רעיוניו והליכותיו<br />
המרובות וגם למנוחת ושלוות הגוף<br />
והנפש. אין זו חכמה כלל להגיע לחג<br />
עם בית ושולחן חג ערוך מסודרים<br />
וערוכים להפליא אך גוף ונפש<br />
מרוסקים שבורים ורצוצים...!<br />
על כן עלינו להשכיל ולמצוא את<br />
האיזון הנכון והמתאים על מנת שנגיע<br />
לימים קדושים אלו בבריאות הנפש<br />
והגוף גם יחד. וכבר אמרו "דורשי<br />
רשומות" "אבק אינו חמץ, והרעיה\<br />
הבעל\הילדים )הקיפו בעיגול את<br />
התשובה הנכונה...( אינם קורבן פסח"!<br />
ואומר מורינו האר"י הקדוש זיע"א<br />
שכל הנזהר מאיסור חמץ בפסח<br />
אפילו במשהו, מובטח לו שלא יחטא<br />
כל השנה כולה.<br />
יהי רצון שנזכה להיזהר מאיסור<br />
חמץ אפילו במשהו שנה זו, וכל שנה<br />
ושנה. ושנזכה עוד השנה לגאולה<br />
השלמה ברחמים, ולבנין בית המקדש,<br />
ונאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים.<br />
פסח כשר ושמח לנו, לכם וכל בית<br />
ישראל די בכל אתר ואתר.<br />
ניתן להשיג שעורי שמע ווידאו של ראש<br />
הישיבה להכנה לפסח לגברים ונשים באתר<br />
הישיבה www.orothaari.org<br />
31
פנימה. מקום לכולן<br />
במסגרת המבצע המשותף של מגזין פנימה וחברת האחים חדד יינתנו<br />
שוברי קניה בסך ₪ 2,500 למנויות המגזין ולמצטרפות חדשות עד לי"ג ניסן<br />
שבוע<br />
אחרון<br />
למבצע<br />
כלי כסף<br />
קונים חצי מהכסף<br />
ומשלמים<br />
עוד בגיליון<br />
מדור אופנה מורחב מתכונים מיוחדים לפסח מדור יצירה לילדים<br />
וגם: הר' ימימה מזרחי קווים לדמותה של הר' חנה טאו נועה ירון<br />
בהכנות לפסח - חוג הורים<br />
להצטרפות: 02-6646001<br />
<br />
עמודי כרומו<br />
<br />
<br />
148
בגיליון ניסן<br />
מורתי<br />
סיסי שלקובסקי על<br />
המהפיכה החינוכית שהובילה<br />
כך נהגנו<br />
עליזה לביא - על המשבר<br />
שהביא לכתיבת ספריה<br />
אצילית ושופעת טוּב<br />
אלידע בר שאול על חייה<br />
ומותה של חנה קאסוטו<br />
עוזר קטן שלי<br />
שלשה מומחים על שיתוף ילדים<br />
<br />
וגם החודש 148 עמודים<br />
גיליון ניסן<br />
חדש!!
34 שבת הגדול ה'תשע"ב
בעקבות<br />
המצות<br />
הירושלמיות<br />
שלמה יגר יצא באישון לילה לסיור מרתק במאפיות המצות בשכונות<br />
החרדיות, אשר עובדות סביב השעון ובמרץ רב בהכנת מצות יד מהודרות.<br />
מה זה ‘חבורה’? מי הוא ה’גוימער’? ומה תפקידם של ה’פינערים’? הצצה<br />
ייחודית לתעשיית אפיית המצות ערב חג פסח תשע”ב | שלמה יגר<br />
ימים אחדים לפני חג הפסח. רחובות שכונות<br />
מאה שערים ובית ישראל שבירושלים<br />
סואנים וצפופים. כולם ממהרים מאוד, ממוקדי<br />
מטרה. ריחות של חומרי ניקוי חריפים, בישולי<br />
החג, ואפיית מצות מתערבבים להם יחד באוויר.<br />
נשים עמוסות שקיות, אברכים ממהרים הדנים<br />
בהלכות החג הקרב, ועל המדרכות הצרות<br />
ובסמטאות, קשה למצוא מטר אחד פנוי מדוכני<br />
מכירות, התרמות, או מכירת חמץ לגוי.<br />
הלב הפועם של כל הכוורת הרוחשת הזו<br />
הן מאפיות המצות הקטנות והייחודיות<br />
שמתעוררות בימים אלה במפלסים התחתיים<br />
של הבלוקים הישנים. בכל כמה בניינים<br />
ממוקמת מאפייה קטנה, זמנית ומשפחתית,<br />
אליה מתנקזים יחד הלחץ של ערב החג,<br />
ההתרגשות, וחדוות העשייה.<br />
'סיורי מאפיות' הם טרנד שהולך ומייצב את<br />
מעמדו קצת מאחורי סיורי החנוכיות, או סיורי<br />
הסליחות בימי אלול, אבל אנחנו יצאנו לאחד<br />
כזה פרטי, משלנו, במטרה לנסות להעביר את<br />
התחושות, הקולות והריחות של המקומות<br />
המיוחדים האלה.<br />
35
מה הבעיה של מצות מכונה?<br />
מילא מצות מכונה של פעם<br />
כמעט הכול היה ידני - היו<br />
‘רייסים’ כאלה שהיה צורך<br />
לסובב אותם בידיים, אבל<br />
היום הכול זה חשמל, ואין ‘כוח<br />
גברא’ בכלל<br />
לשם מצעס מצווֶה<br />
התחנה הראשונה ב'סיור' שלי<br />
היא מאפיית 'לודמיר זוננפלד'.<br />
זוהי מאפייה ותיקה ומוכרת באזור,<br />
ממוקמת בלב שכונת 'בית ישראל'<br />
בסמוך למאפיית 'נחמה' המפורסמת.<br />
אני נעמד מחוץ לדלת המסורגת,<br />
מביט פנימה בסקרנות. ברגע שמנהל<br />
המקום רואה אותי, עם המצלמה<br />
ביד, הוא מבין את כוונותיי, ניגש<br />
אליי, תופס חזק בזרועי ומושך אותי<br />
מהר פנימה.<br />
"בוא, בוא תצלם. בלי להפריע, אבל<br />
אתה יכול לצלם מה שאתה רוצה".<br />
אני מופתע מהאירוח הלבבי, מהריח<br />
החזק, מהנמרצות הכללית. החום<br />
האדיר של התנור מכה בי עם כניסתי<br />
לחדר המרכזי. 'כולם ביחד, כולם<br />
ביחד: לשם מצעס מצווֶה, לשם מצעס<br />
מצווֶה', נשמעת צעקה רמה. 'לשם<br />
מצת מצווה', בשבילכם. אני מנסה<br />
להבין מה קורה. משמאל לחדר בו<br />
אני עומד, נמצא החדר בו מתבצעת<br />
העבודה העיקרית והאינטנסיבית<br />
ביותר. עשרות אנשים עומדים עם<br />
כלים מסוגים שונים בידיהם, עמלים<br />
וטרודים במלאכתם. בחדר מימיני<br />
עומדים שלושה בחורים קשוחי סבר,<br />
מקבלים לידיהם את המצות שיוצאות<br />
מהתנור אחת - אחת, ומעיינים בהן<br />
היטב. על ידי ממש, עומדים שני בעלי<br />
תפקידים רמים - האחד, מקבל את<br />
המצות הרכות מהחדר השמאלי על<br />
המקל הארוך שבידיו ומכניס אותן<br />
לתנור הלוהט. לידו עומד מנהל<br />
המקום, ר' גדליה, והוא מוציא את<br />
המצות האפויות החוצה מהתנור<br />
ומושיט אותן לחבר'ה בחדר משמאל.<br />
גדליה )אוזניית בלוטוס באוזן ימין,<br />
קול צרוד, מבטא אידישסטי ברור,<br />
כולו אומר ניהול(, מתנדב להסביר לי,<br />
ולעשות לי מעט סדר במתרחש.<br />
"החבר'ה שעובדים כאן הם בעצם<br />
'חבורה', במקרה הזה משפחה ששכרה<br />
את המקום שמעדיפה לעבוד כאן<br />
בעצמה על המצות שלה במקום לקנות<br />
‘הגוימערים’ במאפיית בידרמן<br />
“המותג של המצות המהודרות”. התנור במאפיית בידרמן<br />
מצות ב-400 שקל לקילו". בכל יום<br />
מגיעה לכאן משפחה אחרת, חבורה<br />
אחרת, ואופה כאן את המצות שלה.<br />
"היום זה ברגמן, מחר זה פלורסהיים",<br />
מנדב גדליה את המידע.<br />
רגע. 400 שקל לקילו?!<br />
"זה סוג מצות אחר. זה רמה אחרת.<br />
לא כמו קילו מצות רגילות שעולה<br />
140 שקלים". כאן אני מבקש מגדליה<br />
36 שבת הגדול ה'תשע"ב
להסביר לי את הייחודיות והשוני של<br />
המצות שאופים אצלו, לעומת מצות<br />
אחרות, שיצדיקו את המחיר הגבוה.<br />
גדליה ממהר לציין את העובדה שכל<br />
עבודות ההכנה נעשו בידי אדם.<br />
"מה הבעיה של מצות מכונה? מילא<br />
מצות מכונה של פעם כמעט הכול<br />
היה ידני - היו 'רייסים' כאלה שהיה<br />
צורך לסובב אותם בידיים, אבל היום<br />
הכול זה חשמל, ואין 'כוח גברא'<br />
בכלל. מצות זה כמו ציצית, צריך<br />
שיעשה את זה בן אדם ולא מכונה. זה<br />
כמו שמכונה תשחיל לך את הציצית<br />
בתוך הבגד". הבעיה היא בעצם<br />
שכשהעבודה נעשית על ידי מכונה,<br />
קשה לומר שהיא נעשתה 'לשם<br />
המצווה', הוא מבאר.<br />
כאן, אצל גדליה, ידי אדם עשו את<br />
הכול. החל מהקצירה, דישה, וכמובן<br />
הטחינה שמתבצעת ממש כאן<br />
מתחתינו - 'הרוטלים'.<br />
ארבעה אנשים עם שעונים<br />
חומרא נוספת עליה מקפידים כאן<br />
הפתיעה אותי במיוחד. התנור מכיל<br />
בתוכו מצה אחת בלבד בכל פעם.<br />
"אני יכול להכניס לתנור ארבע<br />
ארבע מצות, או שש שש בבת אחת,<br />
אבל אני מכניס אחת אחת כדי שמצה<br />
לא תעלה על מצה. זה בגלל שהרב<br />
מבריסק טען שאם מצה אחת נוגעת<br />
בשנייה בתוך התנור, הן נאפות לא<br />
טוב", מסביר גדליה.<br />
וברגע שמצה לא אפויה כל צורכה<br />
היא עלולה להחמיץ במגע עם האוויר,<br />
תוך זמן קצר.<br />
"לכן הבחורים האלה בודקים מצה<br />
מצה" הוא מצביע על הבחורים<br />
שבחדר מימין. "הם בודקים אם אין<br />
'כפולה', כלומר שבצק לא עלה על<br />
בצק".<br />
אני נזכר לפתע במשהו שחסר. איפה<br />
האנשים שעומדים עם השעון?!<br />
"ארבעה אנשים עם שעונים יש<br />
אצלי, לא אחד!" הוא מתרעם על<br />
השאלה שלי. "אנחנו בשש עשרה<br />
דקות גומרים! ולא בשמונה עשרה.<br />
הם לא מוכנים לקחת סיכון!".<br />
לעניין הזה מתחבר עוד הידור מצווה<br />
שנוהגים כאן. הזמן נמדד מהרגע שבו<br />
המים והקמח נפגשים לראשונה, ולא<br />
מתחילת הרידוד, או הלישה, כפי<br />
שנוהגים במקומות אחרים.<br />
עדת ילדים קטנים שעומדת<br />
מאחוריי מבקשת שאצַלם גם אותם.<br />
הם מחזיקים מקלות רבים מאוד<br />
מהסוג בו משתמש גדליה להכנסת<br />
המצות לאפייה. הם מסבירים לי שיש<br />
חשש שמא נדבקו חתיכות של בצק<br />
למקל, ולכן צריך להחליף מקל בכל<br />
אני יכול להכניס לתנור ארבע<br />
ארבע מצות, או שש שש<br />
בבת אחת, אבל אני מכניס<br />
אחת אחת כדי שמצה לא<br />
תעלה על מצה. זה בגלל שהרב<br />
מבריסק טען שאם מצה אחת<br />
נוגעת בשנייה בתוך התנור,<br />
הן נאפות לא טוב<br />
פעם שמכניסים מצה חדשה לתנור.<br />
הבצק הדבוק למקל עלול להחמיץ<br />
ולהידבק למצה החדשה.<br />
37
אני מבקש מגדליה לצאת להתאוורר<br />
ומבטיח לחזור בהמשך. אני צריך<br />
לעשות לעצמי סדר בראש, ולערוך<br />
רשימה של ההקפדות ששמעתי עליהן<br />
עכשיו לראשונה. מעולם לא חשבתי<br />
שאפיית מצות יכולה להיות עסק עם<br />
כל כך הרבה פרטים.<br />
יותר דק, חבר'ה,<br />
הרבה יותר דק!<br />
אני יוצא לאוויר הירושלמי, לחפש<br />
מאפיות נוספות. כמעט כל הנשאלים<br />
מפנים אותי לאותו מקום. דקות ארוכות<br />
אני מתפתל לי בתוך הסמטאות הזהות<br />
כל כך אחת לשנייה עד שאני מוצא את<br />
המאפייה המדוברת.<br />
זהו המותג, בה"א הידיעה, של מצות<br />
מהודרות באזור. המאפייה של בידרמן.<br />
טוב, לא ממש קשה לזהות - מבחוץ<br />
ערמות ענק של גזעי עץ יבשים מוכנים<br />
לבעירה, והר של גחלים כבויות,<br />
שנגרפו זה עתה מהתנור הענק.<br />
גם לכאן אני נכנס בחשש, מודע<br />
לחרדת-המצלמה הטבועה עמוק<br />
באנשים כאן. אני נעמד בצד, שקט,<br />
מנסה להתמזג באווירה.<br />
קל להבחין בשוני בין שני המקומות.<br />
כאן מדובר בתעשייה של ממש. קולות<br />
מתכתיים רמים מתנגשים זה בזה<br />
באוויר, צעקות ביידיש 'א שטייטען!,<br />
א שטייטען!', או 'עוד ארבעים<br />
שניות!!!', וגם הרבה צופים מבחוץ יש<br />
כאן, ממש כמוני. אני לא לבד. נראה<br />
לי שכאן יהיה לי יותר קל לעמוד על<br />
שלבי תהליך האפייה.<br />
שיטת העבודה כאן היא אחרת.<br />
'החבורה' שוכרת את התנור ואת<br />
הפועלים, שהם אנשי מקצוע לכל דבר<br />
שעושים עבורה את העבודה, וחברי<br />
ה'חבורה' נוטלים חלק בפעולות<br />
הפשוטות יותר, כמו ניקיון של כל<br />
הציוד בין פרק של שמונה עשרה<br />
דקות אחד למשנהו.<br />
אני מתחיל לשוטט בין החדרים.<br />
בחדר הראשון עובדים ה'פינערים'.<br />
עיבוד ראשוני ולישה ראשונית של<br />
הבצק מתבצעת בעזרת מערוך ענק<br />
כמו אתרוניפ. המצות המוכנות<br />
במאפיית בידרמן<br />
בדיקה קפדנית של המצות<br />
לאחר הוצאתן מהתנור<br />
38 שבת הגדול ה'תשע"ב
במיומנות רבה ומרשימה<br />
הוא מיישר אותה על<br />
השולחן שלפניו, ובתנועות<br />
זריזות הוא מחורר את המצה<br />
לאורכה ולרוחבה בעזרה<br />
מכשיר הקרוי, למרבה<br />
ההפתעה, ‘רעדלער’<br />
וכבד שנועד לגבש את הבצק לכדי<br />
עיסה חזקה ואחידה שתחולק בין<br />
העובדים של השלב הבא. יש כאן חמש<br />
עמדות של 'פינערים' ומעליהם שעון<br />
קטן, ותחתיו דף מלא בספרות קטנות<br />
- השנייה הראשונה של כל תחילת<br />
סבב, והשנייה בו הוא אמור להסתיים.<br />
החדר הבא הוא החדר הגדול ביותר<br />
במאפייה. כאן מחולקת עיסת הבצק<br />
לחתיכות קטנות ומדויקות. כל אחד<br />
מהעומדים מסביב לשני השולחנות<br />
מקבל חתיכה כזו, ומתחיל לרדד<br />
אותה בכוח. "למי שעובד פה קוראים<br />
'גוימער', זה בגלל שהוא 'גומר' את<br />
הבצק", מתנדב מישהו להסביר לי. על<br />
השולחן המתכתי כבר ניתן לראות<br />
צורות של מצות. עגולות, גדולות<br />
ויפות. 'הרבה יותר דק, חבר'ה, הרבה<br />
יותר דק!', מישהו צועק. 'עוד שלוש<br />
דקות' צועק אחד המבוגרים שבחבורה<br />
באופן המזכיר לי במדויק את הקראת<br />
הזמנים בצבא.<br />
כמו אתרוג יקר<br />
'גוימער' שמסיים את עבודה<br />
הרידוד מעביר את המצה שלו הלאה.<br />
זה השלב שעיני הילדים שבאו לצפות<br />
מתעגלות בהערצה. ה'גוימער' משליך<br />
את המצה הרכה לקצה החדר, בכיוונו<br />
של ה'רעדלער'. ה'רעדלער' עושה<br />
את הפעולה האחרונה לפני הכנסת<br />
המצה לתנור - הוא תופס את המצה<br />
שהושלכה אליו כמו 'צלחת מעופפת',<br />
במיומנות רבה ומרשימה הוא מיישר<br />
אותה על השולחן שלפניו, ובתנועות<br />
זריזות הוא מחורר את המצה<br />
לאורכה ולרוחבה בעזרה מכשיר<br />
הקרוי, למרבה ההפתעה, 'רעדלער'.<br />
לצדו חלון גדול הפונה לחדר שבו<br />
תנור האפייה. דרך החלון מושטים<br />
בזריזות רבה המקלות בזה אחר<br />
זה, והרעדלער 'מלביש' על כל מקל<br />
בתורו את המצה. גם כאן, המקלות<br />
הם חד פעמיים. לפני התנור עומד<br />
ילד שמגיש עבור כל מצה ומצה<br />
מקל חדש, לוקח אליו את המקלות<br />
ה'משומשים', ומעביר אותם לניקוי<br />
יסודי. תוך שניות ספורות המצות<br />
מוכנות ומוצאות במהירות מהתנור.<br />
התחנה האחרונה של לחם העוני<br />
היקר הוא השולחן עליו שוטחים את<br />
המצות אחת אחת, ושוב, בודקים<br />
היטב, כמו אתרוג יקר, שאין אף<br />
פגם מכל סוג שהוא במצה, ומשם -<br />
לארגזים. בעדינות, כמובן.<br />
אני עושה סבב צילומים אחרון.<br />
מודה למסבירים התורנים, ושוב<br />
מבטיח - לא, אני לא מהטלוויזיה.<br />
בדרכי חזרה מה'סיור', אני חושב<br />
על זה שוב, ומשתכנע שהשנה אני<br />
אחשוב באופן שונה קצת, אולי ארגיש<br />
משהו שונה קצת, בזמן אכילת המצה<br />
הראשונה בליל הסדר.<br />
ערוצי אנרגיה בגוף האדםÆ<br />
על פי הרפואה הסינית¨ בגוף<br />
≥± מרידיאנים דרכם זורמת<br />
אנרגיית החיים ≠ הצßיÆ איכות<br />
הזרימה מושפעת ממצבנו<br />
הבריאותי והנפשי ומטראומות<br />
העברÆ טכניקות כמו שיאצו<br />
ודיקור משפרות את זרימת<br />
הצßי באמצעות מגע לאורך<br />
המרידיאניםÆ<br />
<br />
בואו ללמוד רפואה סינית<br />
בגבעת ושינגטון<br />
מסלול ארבע≠שנתי מקיף בהנחיית צוות מרצים מעולה¨<br />
עם התנסות קלינית נרחבתÆ<br />
<br />
קורסים נוספים בבית הספר לרפואה משלימה∫<br />
נטורופתיה צמחי מרפא רפואה סינית תזונה טבעית רפלקסולוגיה<br />
זן שיאצו עיסוי שוודי פרחי באך ודמיון מודרך אירידיולוגיה<br />
מטפלות בהריון ולידה ≠ דולות ריקי ±´≥ רייקי מאסטר פאנג שוואי<br />
‰„ÂÚ˙ È„ÂÓÈÏÏ ‰„ÈÁȉ<br />
‰ÓÈÏ˘Ó ‰‡ÂÙ¯Ï ¯ÙÒ‰ ˙È·<br />
39
דעת תורה<br />
לב טהור ברא לנו אלוקים<br />
ורוח נכון חדש בקרבנו<br />
)ע"פ תהילים, נ"א(<br />
שבת הגדול התשע”ב<br />
א. שבת - על שום מה?<br />
באווירת הבירורים והשאלות,<br />
נכנסים לחג החירות, ואין יוצאים ידי<br />
חובה בליל הסדר, בלי יישום האווירה<br />
הזאת )דברים ו‘, פסחים קל“ז(.<br />
גם שבת ומהותה, בכלל השאלות.<br />
איננו נפגשים עם ה“לילה הזה“ בלי<br />
שבת מקור הברכה, מקור חיי העולמות<br />
הפנימיים, שרק מכוחם ומתוכם, בורא<br />
אלוקי ישראל את ימי המעשה )ע“פ<br />
הזוהר הקדוש פ‘ יתרו(.<br />
ב. הגדול - על שום מה?<br />
אולי זאת ההזדמנות לפגוש את תוכן<br />
הגדלות, ללא ביטויים משעבדים של<br />
ריגושים וחוויות ותו לא - כגון “חבל<br />
על הזמן“. אלא גודל אמיתי, מכוחה של<br />
שבת אל הפסח שעליו נאמר: “ממחרת<br />
השבת“ )מדרש ספרא פרשת אמור(.<br />
אולי בתקופתנו, “גדול“, גם על<br />
שום הלב הגדול שעלינו לפתוח,<br />
לבקש את שחרורו, להיות צמאים<br />
לטהרתו, ליציאה מבית הכלא של<br />
החשבונות האנושיים )ישעיה נ“ה,<br />
הנצי“ב “שיבת ציון“ 17(.<br />
ג. החשבונות - למי?<br />
בבוא מחשבת הגאולה לפני המלך,<br />
אין הוא מוגבל לחשבונות בני ישראל<br />
במצרים, שמא אינם ראויים או אולי<br />
עדין לא הגיע הזמן.<br />
אדרבה: “כיון שהגיע זמן גאולתכם“,<br />
על פי המהלך האלוקי, “שוב אינו<br />
מביט אל חשבונכם“ )מדרש רבא<br />
ה‘, שיר השירים ב‘(. רק עיתונאים,<br />
פוליטיקאים, יועצים ופרשנים<br />
חושבים שיודעים מה יהיה ומה<br />
הסיכוי, ואנחנו, מה?!<br />
אשר על כן, הגאולה היא מתוך<br />
המהלך האלוקי הפנימי גם אם בני<br />
אדם השונים לא מבינים, לא מעכלים,<br />
לא מתחברים.<br />
סודות העיר<br />
הקורס הייחודי להכרת ירושלים וצפונותיה של<br />
אלידע בר שאול<br />
יוצא שוב לדרך<br />
הצטרפו להזדמנות להתחדש, להתרגש ולחוות את הדברים,<br />
להיטלטל בין צחוק לדמע ולהכיר את הדמויות והסיפורים,<br />
להשוות את האגדות מול העובדות ולהבין טוב יותר את השירים<br />
הקורס יפתח<br />
בעזרתו יתברך<br />
בחודש אייר התשע"ב<br />
הנחה לזוגות<br />
אל תחמיצו!<br />
לפרטים: או בנייד 052-5911887 (אילה) נא להתקשר בין 20:30-22:30<br />
40 שבת הגדול ה'תשע"ב
ד. מי מעכב?<br />
גלוי וידוע לפני ה“בוחר בעמו ישראל<br />
באהבה“, שרצוננו וחפצנו להתאים<br />
עצמיותינו אל מי ש“מביא גואל לבני<br />
בניהם למען שמו באהבה“. אך... יש<br />
עיכובים )ברכות י“ז(.<br />
שם כולל להם - “שאור שבעיסה“.<br />
מושג זה אינו בודד, אלא מחובר<br />
הוא ל“שיעבוד מלכויות“, והקושי<br />
להשתחרר מהשעבוד התרבותי,<br />
מוסרי, ונפשי לאומות העולם - קשור<br />
אפוא לחמץ הפנימי, עליו אנחנו<br />
מסתערים, מבערים, שורפים, ו...<br />
פותחים את הלב.<br />
ה. לנקות<br />
כל האנרגיה של עם ישראל לדורותיו,<br />
מושקעת בימים אלה במאמץ עילאי<br />
לנקות את הבית, הארונות, הכלים,<br />
הבגדים - מחמץ. ולפיכך, על אחת<br />
כמה וכמה להיות מוכנים למפגש<br />
עם האביב, צמיחת החירות בישראל<br />
ובטבע גם יחד )עולת ראיה א‘ ל“ו(,<br />
ולנקות את הלב והדעת, הרצון והחפץ<br />
מכל החשבונות המלאכותיים, מכל<br />
העיכובים החיצוניים.<br />
חובותינו וחירותינו<br />
באים כיום למבחנים<br />
לאומיים ופרטיים עם<br />
כל מה שביניהם. לגודל<br />
נתבעים אנו - “הבו<br />
גודל לאלוקינו“<br />
ו. ברא לנו אלוקים<br />
חובותינו וחירותינו באים כיום<br />
למבחנים לאומיים ופרטיים עם כל<br />
מה שביניהם. לגודל נתבעים אנו -<br />
“הבו גודל לאלוקינו“ )דברים ל“ב(.<br />
להיות מוכנים להתייצב ללא חת<br />
וללא גמגום מול כל משימה שמבררת<br />
בתוכנו ההנהגה האלוקית, לא לבקש<br />
חסכונות, קיצורי דרך, הנחות. אלא,<br />
שהניסיונות יהיו ברי - השגה )עולת<br />
ראיה א‘ ע“ה -ע“ז(.<br />
“והנותן ליעף כח“, הוא “אוזר<br />
ישראל בגבורה“, מביא אותנו אל<br />
משימותינו באמת.<br />
ז. היטיבה ברצונך את ציון,<br />
תבנה חומות ירושלים<br />
בפרק הנ“ל בתהילים, נ“א - פגשנו<br />
את בקשת “לב טהור“ “ורוח נכון“,<br />
ויחד עם “חיי אדם“ ומרן החיד“א<br />
העזנו לכתוב ולומר ולרקוד בלשון<br />
רבים את הפסוקים אלה.<br />
ממש כמו סיום הפרק, דוד המלך<br />
בענוות רוח הקודש, מבקש את הטהרה<br />
החידוש והקידוש, אך לא בפרטיות<br />
כלואה אנוכית ומשועבדת, אלא מתוך<br />
קשר עמוק לציון וירושלים, בבנית<br />
גאולת ישראל הטבעית המצמיחה את<br />
זו המוסרית והרוחנית.<br />
הבה גם אנו נתכונן יחד אל גודל<br />
החידוש, נפתח לבנו ורוחנו אל<br />
האופקים של אלוקי ישראל מלמעלה,<br />
ואנחנו מלמטה כדרכם של חלוצות<br />
וחלוצי כל הדורות - נראה עצמנו<br />
כיוצאים ממצרים, אל השחרור העליון<br />
של גאולת ישראל מכל המיצרים<br />
)אורות ישראל ה‘ ט“ז(.<br />
ולעומת כל המכשולים שבדרך,<br />
ומכח ההתגברות על כל צר ואויב<br />
המבקש לכלותינו בדורנו, ובצמיחת<br />
התיקון הגדול לחולשות לעכשוויות<br />
ולרפיונות שמבית, יצמיח צור ישראל<br />
וגואלו לכל הדור הזה, לב טהור ורוח<br />
נכון בשמחה ובחירות אמת.<br />
אלישע וישליצקי, ירושלים<br />
<br />
<br />
<br />
www.shaaleitorah.org<br />
<br />
<br />
,16<br />
99000<br />
<br />
,2023192<br />
916<br />
ADS<br />
41<br />
46<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
3<br />
330<br />
<br />
90<br />
<br />
<br />
<br />
300<br />
1-800-200-430
יהיה<br />
בסדר<br />
בכל שנה, הרבה נשים מוצאות עצמן “דוהרות” אל עבר חג<br />
הפסח. לבסוף, כשאנו מגיעות אל קו הסיום - ליל הסדר,<br />
אנו מבינות שלמעשה, זהו קו זינוק חדש. האם שוב נעביר<br />
את רוב החג במטבח? האם שוב ניתקע בפקקים בדרכנו<br />
אל שמורות הטבע? הפסח הזה יהיה שונה, אנו מבטיחות<br />
לעצמנו. האמנם? בשיחה עם רות ונטורה, אמנית יוצרת<br />
ומנחת סדנאות יצירה לנשים, בקשנו להתרענן קצת<br />
לקראת חג הגאולה ולשמוע הצעות אטרקטיביות להפיכת<br />
החג לחוויתי, יצירתי ומשפחתי | איילת כהנא<br />
לפני חג הפסח ובכל<br />
בית ההמולה הולכת<br />
שבוע<br />
וגדלה. הצלחתי להוציא את רות<br />
ונטורה, אמנית ומנחת סדנאות<br />
יצירה לנשים, לאתנחתא קלה<br />
מההכנות לחג כדי לשמוע ממנה<br />
איך ניתן להגיע אל ליל הסדר, לא<br />
עם הלשון בחוץ, איך לצלוח את<br />
היום המיוחד הזה בשלום ולמנף<br />
אותו גם לחול המועד.<br />
אני חייבת להדגיש משהו לפני<br />
שאנחנו מתחילות“ היא מבקשת.<br />
“כל העניין בחווית היצירה, בין<br />
המשפחתית, ובין האישית, הוא<br />
לצאת מהמקובעות שכל כך אוחזת<br />
בנו. להתחדש. כשאנחנו מקריבים<br />
את קרבן הפסח, השה, אנו<br />
למעשה מקריבים את העְֶדִריּות<br />
שאנו שקועים בה. את האוטומט.<br />
ביום הקדוש הזה, צריך לבחור<br />
לראות כל דבר בפני עצמו. לראות<br />
כל ילד בפני עצמו ולהבין מה<br />
מתאים לו. הרי כנגד ארבעה בנים<br />
דיברה התורה, מכאן שלכולם יש<br />
מקום. אם נתבונן בעשר המכות<br />
למשל, נראה כי הקב“ה שהיה<br />
יכול לגאול אותנו ברגע אחד,<br />
בחר לעשות אתנו ועם המצרים<br />
איזשהו תהליך. כל מכה הייתה<br />
מיוחדת לזווית מסוימת בתהליך<br />
הזה של הגאולה. אנחנו חייבים<br />
לפתוח קצת את הראש“.<br />
42 שבת הגדול ה'תשע"ב
תחזוק הנפש<br />
רות, אם לשישה וסבתא לשלושה,<br />
מתגוררת בישוב מעון שבדרום הר<br />
חברון, שם גם נמצא הסטודיו שלה.<br />
רות, שצמחה בבית יצירתי, הפכה את<br />
המנטאליות המשפחתית למקצוע.<br />
לפני שש שנים, פתחה את הסטודיו<br />
שלה בישוב בו היא מתגוררת ומעבירה<br />
מגוון רחב של סדנאות בקרב נשים<br />
וילדים. היום היא גם כותבת טור קבוע<br />
במגזין “פנימה“ במדור שעוסק ביצירה<br />
לילדים. במהלך השנים, צברה נסיון<br />
בתחומי האמנות ובתחומים נוספים<br />
של חינוך וטיפול, המשלימים אחד<br />
את השני, ומאפשרים לה כיום ליצור<br />
ולטפל בצורה מעמיקה ומכילה יותר.<br />
כששואלים אותנו “איפה<br />
אתם בפסח“ אנו באמת<br />
צריכים לתהות, איפה<br />
אנחנו? האם אני בנקיונות?<br />
האם אני בעבדות? או שמא<br />
אני הפסח הזה בחירות?<br />
מתי התחלת לעסוק ביצירה?<br />
“אני יוצרת מאז ומתמיד“, היא<br />
אומרת בחיוך, “למעשה, כולנו יוצרים<br />
בכל תחומי החיים שנוגעים לנו. יש<br />
מגוון רחב של אפשרויות יצירה, וצריך<br />
רק לבחור איך ובמה ליצור“.<br />
העבודות של רות הן בעיקר מתחום<br />
הציור )על קנבס או חפצים שונים(,<br />
והפיסול. מלבד היצירה הפרטית, היא<br />
מעבירה סדנאות של ציור וסיור בשטח,<br />
בשיתוף בי“ס שדה סוסיא, ומפעילה<br />
ערבי נשים חוויתיים ברחבי הארץ.<br />
איך למעשה האמנות באה לידי ביטוי<br />
כדרך טיפול?<br />
“המונח ‘טיפול‘ הוא שגוי. היום,<br />
אנשים מאד מודעים לגוף שלהם<br />
ולצרכים שלו. לכן הם דואגים לא רק<br />
לטפח אותו אלא גם לתחזק אותו.<br />
תחזוק הגוף. ומה לגבי הנפש שלנו?<br />
גם היא צריכה תחזוק. אני עוסקת<br />
בתחזוק הנפש“.<br />
איך זה בדיוק עובד? תחזוק הנפש?<br />
“אנו בפשטות צריכים לבטא את<br />
הרגשות שלנו. לעשות ממש דיאלוג<br />
עם עצמנו על איך אנחנו מרגישים.<br />
עצם דיאלוג שכזה, יכול למנוע מאתנו<br />
מצבי קיצון שלא היינו רוצים לעמוד<br />
בהם. נשים מגיעות אלי בשביל<br />
לפצוח בדיאלוג שכזה ולמצוא את<br />
היצירתיות הפנימית שלהן. בשביל<br />
לתת מקום לעצמן, ולקבל כלים<br />
להתמודדות עם עצמי, עם הסביבה.<br />
אנחנו נוטים לחשוב שהיצירה היא<br />
הדובדבן ולמעשה אנחנו טועים.<br />
הדובדבן שבקצפת היא בכלל הדרך<br />
אל היצירה. הנשים שמגיעות אלי<br />
לסדנאות נפתחות ומעניקות לעצמן<br />
המון. גם רואים את ההשפעה של<br />
זה על המשפחה כולה. את הילדים<br />
שלנו אנחנו שולחות להמון חוגים,<br />
שיפתחו כמה שיותר כישורים, אבל<br />
מה אתנו האמהות? גם אנחנו צריכות<br />
לפתח את היצירה הפנימית שלנו.<br />
כשאמא יוצרת, היא מפנה לעצמה<br />
זמן ותשומת לב, דבר שקצת חסר<br />
לנו לפעמים. ברגע שהיא נותנת<br />
גם לעצמה מקום, היא מפתחת את<br />
היצירתיות של כל הבית. הדבר הזה<br />
משפיע שפע על הילדים, על הבעל,<br />
על צורת החשיבה וגם על התקשורת<br />
בבית. אם ניקח את הילדים למשל,<br />
העולם שלהם הוא עולם של צבעים,<br />
גוונים ומשחק. כשאמא מתחילה גם<br />
היא ליצור, היא פתאום מדברת בשפה<br />
שלהם, היא פתאום מתקשרת עם<br />
הילדים דרך העולם שלהם“.<br />
את חושבת שהכל טמון בדרך<br />
ההסתכלות שלנו על דברים? כלומר,<br />
אם נעשה איזשהו סוויץ‘ בראש, נוכל<br />
לעבור את החג הזה אחרת לגמרי?<br />
“ממש כך“ היא מאשרת. “אבל<br />
הנקודה היא לא לעשות סוויץ‘. אנחנו<br />
צריכים לצאת מהתפיסה המוטעית<br />
הזאת שאנו עובדים עם כפתורים.<br />
שכשצריך להדליק אחד אז מכבים את<br />
השני. אני אמנם מאמינה בישועת ה‘<br />
כהרף עין אבל עם זאת, אנחנו חייבים<br />
לעבור תהליך של השתדלות. להשתדל<br />
על הדברים בתפילה, להתחיל ללכת<br />
בדרכים חדשות שלא מוכרות לנו<br />
ולהפתח לאפיקים חדשים. לגבי חג<br />
הפסח אני ממליצה לכל אחת לשאול<br />
את עצמה לפני החג מהן הנקודות<br />
שכואבות לה. כששואלים אותנו<br />
“איפה אתם בפסח“ אנו באמת<br />
צריכים לתהות, איפה אנחנו? האם<br />
אני בנקיונות? האם אני בעבדות?<br />
או שמא אני הפסח הזה בחירות?<br />
בליל הסדר אמורים לעבור תהליך בו<br />
השאלות שאנו שואלים את עצמנו<br />
לגבי הנקודות שכואבות לנו, נענות.<br />
חכמינו ז“ל סדרו לנו את ההגדה<br />
בצורה כזו של תהליך. שנעבור איתה<br />
דרך של יציאה מעבדות לחירות. אנו<br />
פשוט צריכים לשים לב ולהסתכל<br />
יותר מקרוב. לרב ארז משה דורון<br />
יש מאמר נפלא על זה. אני ממליצה<br />
בחום לקרוא אותו“.<br />
הרבה משפחות מוצאות את עצמן<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
השבת אבידה<br />
בחור ישיבה מאחת הישיבות בדרום השאיר<br />
בידי המפרסם ספר פרשנות עתיק מאוד ולא חזר<br />
לקחתו. הספר הושאר בידי אוניברסיטת תל אביב<br />
בספריית מלמן.<br />
נא צור קשר על מנת להשיבו לך.<br />
מייל: avichay.mh@gmail.com<br />
44 שבת הגדול ה'תשע"ב
מסבות לשולחן הסדר, כאשר<br />
חוזרים על אותו טקסט ומחפשים בו<br />
חידושים. איך היית ממליצה לחוות<br />
את הלילה הזה, באופן קצת שונה?<br />
כזה שעוזר לנו המסובים, להרגיש<br />
אותו ושעוזר לילדים להישאר ערים<br />
ובעלי עניין ליד השולחן?<br />
“ראשית, כדאי ליצור ציפייה<br />
חיובית לקראת החג. החל מהרמה<br />
של הנקיונות. בבית שלנו למשל,<br />
אני מנסה ליצור שיתוף פעולה עם<br />
הילדים. אנחנו תולים על המקרר<br />
רשימת מטלות שצריך לבצע בתחום<br />
הנקיונות והרשות ניתנת לכל ילד<br />
לנדב את עצמו למשימה אותה יבחר.<br />
אני לא מתווכחת עם הילדים מתי<br />
עושים ואיך עושים. הם רשמו את<br />
עצמם, הם בחרו, אז הם יעשו על<br />
הצד הטוב ביותר. בראש הדף אני<br />
כותבת משפט בהשראת הרבנית<br />
ימימה מזרחי - “אני בסדר, אתה<br />
בסדר, עד ליל הסדר יהיה בסדר.<br />
וגם אחריו“. חשוב להכניס לאווירת<br />
ההתכוננות את הרובד היותר עמוק<br />
של למה למעשה אנחנו עושים<br />
את הדברים האלה. למה מתכוננים<br />
ומנקים כל כך הרבה. בהגדה, פתאום<br />
אנו נתקלים במשפט שלא מובן מדוע<br />
הוא מופיע, “עד כאן שבת הגדול“.<br />
למדנו מזה, שבשבת הגדול יש לשבת<br />
עם הילדים ולספר להם על ההגדה.<br />
לספר להם על ליל הסדר. מה בדיוק<br />
הולך לקרות, איך זה הולך להתנהל<br />
ומה התפקיד שלהם בהצגה. זהו זמן<br />
טוב להכין אותם לכך שהם אמורים<br />
לשאול אותנו המבוגרים שאלות.<br />
הציפיה חשובה ביותר“.<br />
מה נשנתה?<br />
איך אנחנו יכולים לחדש ולרענן<br />
ברמת התכל‘ס את ליל הסדר?<br />
“ההתכוננות הפיזית לשולחן הסדר,<br />
לא פחות חשובה ולא פחות מחדשת.<br />
אפשר להיעזר בילדים וביחד לערוך<br />
את השולחן בצורה מיוחדת, לפי<br />
נושא כללי או לפי נושאים ספציפיים<br />
מההגדה. למשל, אפשר לקשט את<br />
בקבוקי היין במדבקות, בטוליפ וליצור<br />
תווית “מיוחדת“. כאשר נגמר היין<br />
ונשאר הבקבוק, אפשר להשתמש בו<br />
במהלך החג להגשת מים קרים. אם<br />
ניקח לדוגמא את “עשר המכות“,<br />
אפשר לכתוב אותן על עשר מדבקות<br />
ולהדביק על כפפות של נקיון. פסח<br />
הוא גם חג האביב וניתן לשלב<br />
אלמנטים מהטבע לעריכת השולחן.<br />
לאסוף פרחים, להכין פרפרים מנייר,<br />
לאסוף עלים יבשים ולהכניס את<br />
כולם מתחת למפת הניילון. אפשר<br />
גם לחבר אותם לשיפודים ולהניח<br />
בכוסות האישיות.<br />
“אם בחרנו לערוך את השולחן לפי<br />
נושא כללי, אפשר לבחור צבע או סגנון<br />
מסוים לפי מסורת המשפחה. לדוגמא,<br />
הצבעוניות והישיבה הנמוכה של<br />
התימנים מול כלי הלבן של האשכנזים.<br />
“באשר לסדר עצמו ולקריאת ההגדה,<br />
אפשר להוסיף לזה גוון משעשע<br />
וחוויתי. למשל, אפשר להכין משחק<br />
כתרים. לכל משתתף מכינים כתר<br />
עם דמות/פריט הקשור לחג ומניחים<br />
על ראשו. זה יכול להיות דמויות<br />
מההגדה או מיציאת מצרים, מכות<br />
שונות, סימנים וכו‘. על ידי שאילת<br />
שאלות על המשתתף לגלות מיהו.<br />
המשתתפים מצידם יכולים לענות רק<br />
כן/לא. אפשר לשחק את אותו משחק<br />
רק הפוך. כאשר המשתתף בוחר<br />
לעצמו דמות מההגדה וכולם צריכים<br />
לשאול אותו ולגלות למי הוא “חושב<br />
את עצמו“. דרך מקורית נוספת היא<br />
שילוב הצגות במהלך הסדר. יש כאלה<br />
שנוהגים להתחפש ליוצאי מצרים<br />
בשבת הגדול יש לשבת<br />
עם הילדים ולספר להם על<br />
ההגדה. לספר להם על ליל<br />
הסדר, מה בדיוק הולך לקרות,<br />
איך זה הולך להתנהל ומה<br />
התפקיד שלהם בהצגה<br />
וכשהם מסבים לשולחן מחופשים,<br />
היושבים שואלים אותם: “מי אתם?<br />
מאיפה באתם? וזה הזמן לספר בניסים<br />
וביציאת מצרים. “והגדת לבנך““.<br />
ומה לגבי הילדים “המבוגרים“? איך<br />
הם יכולים ליהנות מהסדר?<br />
“אותם באמת אפשר<br />
לשאול על יציאת מצרים<br />
הפרטית שלהם. לשמוע<br />
מהמשתתפים האם יש להם<br />
סיפור אישי שהיה בבחינת<br />
יציאת מצרים בשבילם? מה<br />
מהמונחים הבאים אומרים<br />
להם היום - עבדות,<br />
חירות, מצרים?“.<br />
השנה, חול המועד<br />
הוא שבוע שלם. חלק<br />
מהילדים שלחנו<br />
לקייטנות פסח,<br />
אבל השאר<br />
נשארים בבית.<br />
ר.הורונצ'יק 03-6197433<br />
עיתון ילדים איכותי לבית היהודי<br />
קומיקס עיתון דו שבועי לילדים ונוער<br />
מגוון רחב של סיפורי מתח הומור והרפתקאות<br />
ב"קומיקס" משתתפים מיטב הסופרים והציירים<br />
ביניהם: גדי פולק, חיים ולדר,<br />
חיים ולדמן, מיה קינן ועוד<br />
גליון 20<br />
עיתון ילדים איכותי לבית היהודי<br />
עושים מנוי ל"קומיקס" ב19.90 ₪ לחודש<br />
מקבלים מתנה<br />
ונכנסים להגרלת "שנה לקומיקס"<br />
בין הפרסים: אינצקלופדיה לבית ישראל משחקי ביזי ביטס<br />
כרטיספר טעון ב1,000 ₪ לקניה ברשת אור החיים<br />
ועוד...<br />
לפרטים ולהרשמה: 052-7133296<br />
מנוי הכירות<br />
לשלושה חודשים<br />
ב45 ₪ בלבד<br />
(לא משתתף במבצע)<br />
45
במקום לקום כל בוקר ולהתחבט<br />
בשאלות לאיזה מעיין או שמורה נלך,<br />
איך נתחמק מהפקקים ומה נאכל, מה<br />
היית ממליצה למשפחות כדי שחול<br />
המועד יהיה גדוש בחוויות טובות?<br />
“כשאנחנו יוצאים לטבע, עצם<br />
הימצאותנו במרחבים, בגוונים<br />
הטבעיים ובזרימה היא כבר חוויה<br />
טובה. מכיוון שרוב עם ישראל נפגש<br />
בשמורות ובמעיינות בחג, אפשר<br />
בהחלט להפוך את הטיול מסתם עוד<br />
טיול, למשהו נפלא עם יותר חוויה“.<br />
רות ממליצה לנו קודם כל לעצור.<br />
לקחת פסק זמן ולנשום את האוויר<br />
בנחת. אפשר לעשות תרגילי נשימה,<br />
גם עם הילדים. להקשיב, להריח ומותר<br />
כמובן למשש - אבנים, עלים, פרחים.<br />
עכשיו, אפשר לתת לילדים יד חופשית<br />
ולכוון אותם לשלל יצירות ומשחקים<br />
בטבע: ליצור פסיפס מאבנים או עלים,<br />
לצייר מול הנוף - פשוט וטבעי, ליצור<br />
תמונת תבליט על ידי הדבקת חפצים<br />
מהשטח על משטח קרטון, תערוכה<br />
בטבע - לבחור משהו/קטע מהטבע<br />
שהייתי רוצה לקחת איתי, “למסגר<br />
אותו“ )עם מסגרת מבריסטול/נייר(<br />
ולערוך ביקור בתערוכה בין התמונות<br />
שבחרו משתתפי הטיול. להקשיב<br />
בשקט לקולות הטבע לפי נושאים -<br />
ציפורים, רוח. להגדיר לכל אחד שטח<br />
משלו בו הוא בונה את ה“בית“ שלו<br />
מהחומרים שבשטח שלו בזמן מוגדר<br />
ואחר כך ולערוך ביקורים בין הבתים<br />
של המשתתפים. לקלוע צמחים -<br />
שתי וערב ליצירת שטיח, סלסלה,<br />
אהיל. או להשתמש בחבל שיצרנו<br />
ליצירת סלסלה לנסות להפיק צלילים<br />
מענפים, אבנים, וליצור תזמורת.<br />
“היום, בעידן המצלמות הדיגיטליות<br />
והסמארטפונים, אפשר להכריז על<br />
תערוכת צילומים כאשר כל ילד מצלם<br />
תמונות מהאתר ומהטיול במהלך<br />
היום ולמחרת או בזמן שנקבע מראש,<br />
מקיימים תערוכה של התמונות של<br />
כולם, ממגוון אתרים שבקרנו בהם<br />
במהלך החג“ מציינת רות.<br />
הפעילויות מקסימות וממש<br />
מאתגרות, אבל האם אין כאן פגיעה<br />
46 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />
בטבע? או השחתה חלילה?<br />
“כדאי לזכור שבטבע אנחנו יוצרים<br />
מתוך הקשבה והתבוננות, בלי לפגוע<br />
במרקם היחודי של המקום אליו<br />
הגענו. היצירה עצמה היא החוויה ולא<br />
בהכרח ניקח אותה איתנו הביתה,<br />
תלוי מה יצרנו. כמובן שיש דברים<br />
שניתן לקחת הביתה כמו חומרי הגלם<br />
שאספנו, וליצור מהם בהמשך בבית.<br />
אבל לפעמים ההתחדשות ביצירה<br />
באה דווקא מהמקום הנקי של ליצור<br />
בלי לקחת הביתה. בלי תוצאות. רק<br />
ליצור, לחוות, לצלם ולהצטלם ליד<br />
היצירה ואחר כך לפרק ולהחזיר את<br />
המקום לצורתו הטבעית“.<br />
לסיום, מה הכי חשוב לנו לזכור<br />
כשאנו מסבים לשולחן החג השנה?<br />
“חשוב לזכור את התהליך שאנו<br />
הולכים לקראתו ויותר חשוב, לזכור<br />
שזהו חג הילדים. בתוך כל הבלאגן<br />
הזה, אנחנו מחויבים ב“והגדת לבנך<br />
ביום ההוא“. למצוא את הדרך של כל<br />
ילד וילד לקבל את הדברים, מהמקום<br />
שלו. חשוב להעביר לילדים את המסר<br />
הבא - אתם אהובים! הקב“ה אוהב<br />
אתכם, אנחנו ההורים אוהבים אתכם.<br />
הרי הם העתיד שלנו. הם הדור הבא,<br />
שיספר ביציאת מצרים לילדים שלו.<br />
לדרבן אותם לשאול שאלות. להסתכל<br />
להם בעיניים ולהכריז- ה‘ אוהב<br />
אתכם. חג שמח לכולכם“.<br />
rutventura@gmail.com
לפני שאת<br />
ממשיכה<br />
לפרק הבא...<br />
מדרשת<br />
שבות רחל<br />
שאלות וסוגיות<br />
שהיו בי במשך החיים<br />
באות פה אל פתרונן<br />
והקרקע נהיית מוכשרת<br />
לעבודה -<br />
עבודת ה'.<br />
אשרי שזכיתי בעולם של<br />
בלבול וטישטוש ערכי<br />
להיות במקום בטוח<br />
עם אמת גדולה<br />
ומבוררת!<br />
בהערכה רבה,<br />
נעמי<br />
לשמוע ולהתרשם מהבנות, מהשיעורים ומהאוירה בואי<br />
תורה לשמה<br />
תוכנית שנתית מלאה<br />
המדרשה<br />
תכניות ת<br />
לבנת<br />
בימ“ד למחנכות<br />
בשיתוף מכללת תלפיות<br />
יחדיו<br />
בשילוב לימודים<br />
אקדמיים/ עבודה<br />
אלול<br />
תוכנית אלול<br />
משרד: 02-9947366 ויקי: www.mbinat.co.il 054-6789-722
מבט נשי<br />
הרבנית ימימה מזרחי<br />
ההוצאות האינסופיות שמעמיד<br />
לפתחנו חג הפסח, נראות “גדולות“<br />
עלינו בכמה מספרים: החל מחומרי<br />
הניקוי, עבור בתשלום עבור עזרה<br />
בתוך הבית ובשמירה על הקטנים<br />
מחוצה לו, וכלה בקניות: בגדי החג,<br />
האוכל ובעיקר, מילוי החסרון בארון<br />
כלי הפסח לאחר שמבלי משים,<br />
“לווינו“ מתוכו כל ימות השנה -<br />
פה פותחן ושם קערה להגשה...<br />
נדמה שלשונות הגאולה הופכות<br />
כולן ל“והוצאתי והוצאתי והוצאתי<br />
והוצאתי“ והמהדרין אף דורשים:<br />
“ניסן - בגימטריא “כסף“...<br />
מה עושים כשהדרישות גדולות<br />
והכח - קטן? איך יכולה התורה לצוות<br />
על זריזות במקום שיש בו חסרון כיס?<br />
)רש“י ראשון לפרשה(.<br />
גם האתגר שמציב הניקיון בפני<br />
כל אישה ממוצעת בימים אלה, הוא<br />
בודאי מעבר לכוחות: בבית עמוס<br />
ילדים קטנים וגדולים, עמוס חפצים,<br />
כשלעיתים קרובות מחכה גם העבודה<br />
מחוץ לבית - איך אפשר שלא לחוש<br />
קטנה מול האתגר הגדול?<br />
והעיקר, בכמה משפחות נראה<br />
עצם המעמד של ליל הסדר - מעבר<br />
לכוחות: האם יסבו כל הבנים לשולחן<br />
הסדר? האם נזכה לשולחן של “זבח<br />
משפחה“ השנה או שמא נרגיש<br />
ביתר שאת את המרחק שבינינו לבין<br />
משפחה מתוקנת?<br />
השבת הזו, יש בה כדי להעניק<br />
גדולה וכוחות בכל המצבים הללו:<br />
כיסוי הוצאות הפסח העצומות, כח<br />
לכל העבודות המחכות לנו והשבת לב<br />
אבות על בנים ולב בנים - לאבותם.<br />
ההוצאות לפסח, לא גדולות על<br />
“שבת הגדול“, “והנה מבואר בזוה“ק,<br />
)ח“ב, פ“ח(, שכל ברכת הפרנסה של<br />
48 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />
כוחות קטנים, שבת גדולה!<br />
קבלי על עצמך השבת<br />
הזו, מעשה קטן של<br />
שיפור בתפילות, בצניעות,<br />
בהארת הפנים<br />
השבוע, תלויה בשבת שלפניה ואם<br />
כן, קודם הפסח שההוצאות מרובות<br />
מאד, משפיעה שבת הגדול על כל<br />
ההצטרכות של ימי הפסח... ומבטיחה<br />
לנו התורה בשבת זו שקודם הפסח,<br />
נאמין שהאוצר הצריך לפסח זה, יזמין<br />
לנו השי“ת באיזה אופן שיהיה וכל<br />
דצריך - ייתי ויפסח... ועל כן נקרא<br />
שבת הגדול כי שבת זו משפיעה שפע<br />
גדול עבור כל הוצאות הפסח“... )“אמרי<br />
אברהם“ מתוך הגדת “שיח צדיקים“(.<br />
העבודות האדירות שנדרשות<br />
בישורת האחרונה לפני ליל הסדר,<br />
לא גדולות עלייך: בשבת הגדול<br />
נדרשים ישראל לקחת את אלוהי<br />
מצרים, השה, ולקשור אותו למיטה!<br />
הם יודעים שעליהם להתכונן במלוא<br />
כוחם לפעולת תגמול מצרית ודווקא<br />
אז, הם נדרשים להחליש את כוחם<br />
ולמול! שבת הגדול, היא שהעניקה<br />
להם כח גדול על אף חולשתם הנוראה<br />
מפני שבשבת הזו, מזרים הקב“ה כח<br />
בבריות להשלים את מצוות הפסח!<br />
)הגדת ה“חתם סופר“(.<br />
וגם ליל הסדר המשפחתי, לא גדול<br />
עלייך: בהפטרת השבת, אנו קוראים<br />
על “יום ה‘ הגדול והנורא“ מפני<br />
שבימות משיח, תיראה משפחה<br />
מתוקנת כאתגר שמעבר לכוחותינו,<br />
כאילו ניטלה מאיתנו הסמכות<br />
ההורית של “והגדת לבנך“ ומאידך,<br />
ניטל גם החשק של הבנים לשאול<br />
ולבקש תשובה מאבותיהם! הפטרת<br />
שבת הגדול נושאת בכנפיה בשורה:<br />
“והשיב לב אבות על בנים, ולב בנים<br />
על אבותם“, החג הזה יאחד ביניכם<br />
בצורה בלתי מובנת, הקרובים<br />
הרחוקים ביותר ירגישו צורך לחדש<br />
“מנוי משפחתי“ שהרי הפסח אינו<br />
נאכל אלא למנוייו...<br />
אז מה צריך לעשות כדי לזכות לשפע<br />
הגדול של שבת הגדול? מעשה קטן.<br />
“פתחי לי רעייתי! וכן במצרים רצה<br />
הקב“ה שיפתחו פתח קטן בלקיחת<br />
הפסח וראה ה‘, ופסח על הפתח - זה<br />
הפתח שפתחו בנ“י... וכשפותח בשבת<br />
זו פתח כחודו של מחט, יכול לבוא<br />
מזה לידי גאולה שלימה!“ )שפ“א<br />
שבת הגדול תרס“א(.<br />
קבלי על עצמך השבת הזו, מעשה<br />
קטן של שיפור בתפילות, בצניעות,<br />
בהארת הפנים. הפתח הקטן הזה, הוא<br />
שיאפשר השנה בעז“ה לכל הצרות<br />
לפסוח על ביתך, הוא שיאפשר לך פתח<br />
קטן דרכו תוכלי לצאת לחירות גדולה.
הליכות ביתה<br />
הרב אליעזר מלמד<br />
מצה עשירה בפסח<br />
שאלה: מהי מצה עשירה ומה דינה בפסח?<br />
תשובה: מצה עשירה נעשית מקמח שנילוש במי<br />
פירות, כדוגמת יין, דבש, חלב, שמן ומי ביצים,<br />
וכן כל המיצים הנסחטים מהפירות כמיץ תפוחים<br />
ותותים. ומעיקר הדין אין בהם איסור, מפני שהחמץ<br />
שאסרה התורה נוצר מקמח ומים, אבל אם לשו את<br />
הקמח במי פירות, אפילו שהו יום שלם עד שהעיסה<br />
תפחה, אין היא נחשבת חמץ, מפני שתפיחה זו<br />
שונה מהתפיחה של חמץ שאסרה התורה.<br />
אבל אם נתערבו מים במי הפירות, הרי הם יכולים<br />
להחמיץ את העיסה. ולא זו בלבד, אלא שלדעת<br />
הרבה פוסקים מים עם מי פירות גורמים להחמצה<br />
מהירה יותר, וכדי שלא להיכנס לחשש חימוץ אסרו<br />
חכמים ללוש בפסח עיסה במי פירות עם מים )שו“ע<br />
תסב, א-ג(. וכיוון שכך, יש מהראשונים שאסרו<br />
בפסח לגמרי אכילת מצה עשירה, מתוך שחששו<br />
שמא נתערבו בתוך מי הפירות מעט מים, ואזי הבצק<br />
יחמיץ. )ועוד שחוששים לדעת רש“י שמחמיר גם<br />
כשלא התערבו שם מים(. וכן נוהגים האשכנזים<br />
שלא לאפות ולא לאכול בפסח מצה עשירה בפסח,<br />
ורק לחולה או זקן הצריך לכך הקילו )רמ“א תסב, ד(.<br />
והספרדים נהגו על פי רוב הפוסקים לאכול מצה<br />
עשירה בפסח. אלא שלמעשה כבר שנים שהראשון<br />
לציון הרב מרדכי אליהו זצ“ל ערער על המצות<br />
העשירות המצויות אצלנו, שגם לספרדים אסור<br />
לאוכלן מפני שיש בהם חששות מרובים. ראשית<br />
נתגלה כי בכמה מפעלים שייצרו מצה עשירה היו<br />
מערבים מים בתוך המי פירות. ואף שיש אומרים<br />
שמדובר בכמות מועטה של מים, והם בטלים למי<br />
פירות ואין בכוחם לגרום להחמצה, מכל מקום<br />
יש ספק בכמה מים מדובר, ואף במעט מים יש<br />
פוסקים שמחמירים. בנוסף לכך בכל מערכת<br />
התעשייה המודרנית מוסיפים חומרים רבים למזון,<br />
ויש לחוש שאותם חומרים עשויים על בסיס מים.<br />
ואכן אחר בדיקות התגלה שחלק מאותם חומרים<br />
היה על בסיס מים, ויותר מכך, היו ביניהם חומרים<br />
מתפיחים. ופעמים שנתנו כשרות למצות עשירות<br />
ואחר פסח התגלה שהיו בהם בעיות קשות.<br />
ואמנם ספרדי שרוצה ללכת בדרכם של הרבנים<br />
שנותנים כשרות למצות עשירות יש לו על מה לסמוך.<br />
מכל מקום לכתחילה ראוי לילך על פסקו של הראשל“צ<br />
הרב אליהו זצ“ל ולא לאכול בפסח מצה עשירה.<br />
מחירים<br />
מפתיעים<br />
מל"ג בעומר<br />
בין נופם של<br />
סלעי הגיר,<br />
עצי הזית,<br />
האלה והאלון,<br />
בלב שפלת<br />
יהודה ממוקם<br />
גן האירועים<br />
ארץ קדם<br />
כשרות מהדרין<br />
<br />
טלפון להזמנות:<br />
073-7420020<br />
050-7227777<br />
i0507227777@gmail.com<br />
כל המציל נפש אחת מישראל<br />
כאילו הציל עולם מלא<br />
שני ילדים חמודים<br />
זקוקים בדחיפות למשפחת אומנה דתית<br />
שני האחים, בן בגיל 7.5 ובת בגיל 6.5<br />
זקוקים לבית חם שיוכל להעניק להם<br />
סדר יום ברור ומובנה וטיפול מסור ואוהב<br />
לפרטים: עירית שחר 02-9994215<br />
עמותת אור שלום<br />
סיפורו של גוש קטיף<br />
להורים ולילדים<br />
רונן צוויג<br />
כולל הלהיט<br />
”לא תירא“<br />
בעיבוד חדש<br />
ומרגש<br />
10 שירים אמוניים ומקוריים שנכתבו, הולחנו, עובדו והושרו ע”י תושבי גוש קטיף<br />
ניתן להשיג בחנויות המובחרות. להזמנות: | 054-5684783/2 diunashel@gmail.com<br />
49
סיפור לחג<br />
הרב אריה הנדלר<br />
מתי הסעודה?<br />
יפר רבנו רבי נחמן מברסלב הנוהגים בסדר, ואומרים את ההגדה,<br />
זצ“ל מעשה ממרור: פעם אחת והוא בעיניים צופיות מצפה כבר<br />
יהודי וגרמני יחד לנדוד, ולימד לאכילה, והנה כאשר הבחין כי<br />
ס<br />
הלכו<br />
היהודי את הגרמני שיעשה את עצמו בוצעים את המצה שמח כי הנה עוד<br />
כמו יהודי ולא יקשה עליו הדבר כיון מעט קט יוכל להשקיט את רעבונו.<br />
שהלשון הוא אחד והיהודים הרי ופתאום נותנים לו מרור וכאשר<br />
רחמנים, ובודאי ירחמו עליו. כיון הכניסו לפה נעשה לו מר בפיו,<br />
שבא סמוך לפסח לימדו איך שיתנהג וחשב שזו הסעודה ורק זה יאכלו,<br />
בבית היהודי שיזמינו אותו לשולחן וברח תיכף במרירות ורעב, וחשב<br />
הסדר. בתחילה עושין קידוש ואחר לעצמו - ‘יהודים ארורים, אחר כל<br />
כך רוחצים ידיים, אולם שכח לומר החגיגה נותנים לי לאכול מרור‘. ובא<br />
לבית המדרש ונרדם שם. אחר כך בא<br />
לו שאוכלים מרור.<br />
וכך היה שהזמינו יהודי אחד אליו היהודי בפנים שמחות, שבע מאכילה<br />
לסדר, אולם הוא היה רעב מכל ושתיה ושאלו איך היה לך הסדר<br />
היום וציפה שכבר יגיעו לאכול את וספר לו בכעס ממה שעבר עליו,<br />
הדברים הטובים שאמר לו היהודי. אמר לו היהודי ‘אוי גרמני שוטה, אם<br />
אולם הוא ראה כי נתנו לו חתיכת היית מחכה רק עוד מעט, היית אוכל<br />
כרפס במי מלח, ושאר הדברים כל טוב כמוני‘.<br />
50 שבת הגדול ה'תשע"ב
הסיפור שלנו הוא סיפורה של<br />
הסבלנות היהודית, זו הממתינה כבר<br />
אלפים שנים לאכילת הסעודה אבל<br />
בינתיים נאלצת להסתפק במרור.<br />
לפנינו שני קבצנים, האחד יהודי<br />
והשני גוי. היהודי מלמד את הגוי כיצד<br />
להתחזות ליהודי. הדבר לא יקשה על<br />
הגוי משום שהלשון דומה. כוונתו של<br />
ר‘ נחמן היא לשפת היידיש השגורה<br />
בפי היהודים האשכנזים. שפה זו דומה<br />
מאד לשפה הגרמנית ובעצם מוצאה<br />
הוא ממנה. בנקודה זו של הסיפור<br />
כבר מונחת הבחנה יסודית מאד בין<br />
היהודי לבין הגוי. היהודי הוא אותנטי<br />
ואילו הגוי רק עושה את עצמו. היהודי<br />
מדבר יידיש ואילו הגוי מדבר גרמנית.<br />
הגוי יכול למצוא את עצמו אצל<br />
היהודים משום שהם רחמנים בני<br />
רחמנים. מידת הרחמנות כוללת גם<br />
את אלו שאינם כל כך מתאימים. כך<br />
מוצא את עצמו הגוי כיהודי מחוקה,<br />
המתיישב לשולחן הסדר.<br />
היהודי שוכח לומר לגוי שבליל<br />
הסדר אוכלים מרור. כיצד קורה<br />
הדבר שהיהודי שוכח לומר לגוי דבר<br />
כל כך חשוב במבנה הסדר? במחקר<br />
הפסיכולוגי מקובל הביטוי ‘שכחה<br />
פרוידיאנית‘. משמעות הביטוי היא<br />
שאדם שוכח מה שהוא רוצה בעצם<br />
לשכוח. ברמה השטחית הרי זה מובן,<br />
מי לא רוצה לשכוח את צרותיו, מי<br />
לא רוצה לשכוח את המרורים אותם<br />
הוא אכל במהלך ההיסטוריה האישית<br />
שלו והכללית של אומתו. אבל האמת<br />
מי שאיננו מאמין בסעודה,<br />
יטעם טעם מרור חריף<br />
בפיו. העדר האמונה<br />
יגרום לו לנטוש את שדה<br />
המערכה, והוא ירד מעל<br />
בימת ההיסטוריה כדרך<br />
שעמים רבים ירדו ממנה<br />
עמוקה עוד יותר. כשהיהודי סוקר<br />
את מהלך ההיסטוריה ומסתכל עליה<br />
בפרספקטיבה של גאולה כפי שהיא<br />
משתקפת מתוך ליל הסדר, המרור<br />
מקבל את מקומו הראוי, הוא נשכח.<br />
ר‘ צדוק הכהן מלובלין היה רגיל לומר<br />
שהבורא מכונה בעל הנחמות משום<br />
שהנחמה שלו גדולה משל בשר ודם.<br />
בשר ודם מנחם, אבל הנחמה היא<br />
חיצונית, הצרה במקומה עומדת<br />
והכאב אינו מסתלק, הניחומים הם<br />
בעצם הרגעה חיצונית. נחמת בעל<br />
הנחמות עתידה לסלק את הכאב<br />
מיסודו. נחמה מלשון חרטה, חרטה<br />
על הכאב, חרטה על הצער, חרטה על<br />
שלא ראינו את האור וייחסנו יותר<br />
מדי חשיבות לחושך, למרור.<br />
זאת ועוד, היהודי יודע ומאמין<br />
כי אחרי המרור תבוא הסעודה,<br />
אבל הגוי איננו מאמין. הוא חושב<br />
שהסעודה עליה דיבר היהודי היא<br />
סעודת המרורים שהוא טעם ממנה.<br />
הוא איננו מאמין כי סופו של התהליך<br />
מוביל אל הגאולה, אל הסעודה<br />
המתוקנת לצדיקים. כיון שכך, טועם<br />
הגוי את טעם המרור, זהו המרור עליו<br />
שכח היהודי לספר לגוי כשהכין אותו<br />
לקראת סדר ליל הסדר. מי שאיננו<br />
מאמין בסעודה, יטעם טעם מרור<br />
חריף בפיו. העדר האמונה יגרום לו<br />
לנטוש את שדה המערכה, והוא ירד<br />
מעל בימת ההיסטוריה כדרך שעמים<br />
רבים ירדו ממנה.<br />
הגוי יושב וממתין כל הלילה לקראת<br />
הסעודה עליה דיבר היהודי. עיקר<br />
מעייניו נתונים לסעודה ומשום<br />
כך הוא מתכעס כאשר מתברר לו<br />
שצריכים לאכול גם מרור. היהודי יודע<br />
ומבין כי הדרך אל הסעודה, עוברת<br />
דרך המרור. למרור שעם ישראל אוכל<br />
במשך ימי גלותו, יש תפקיד. יש כאן<br />
תהליך שנועד לעצב ולגבש את הישות<br />
היהודית של עם ישראל ההופך מעם<br />
של עבדים לעם בחירה. חבלי הגאולה<br />
קשים הם, דם רב נשפך אולם התהליך<br />
הוא תהליך של לידה. תהליך של לידת<br />
כוחות חדשים, כוחות גאוליים. כוחות<br />
אלו נוצרים מתוך ההתמודדות עם<br />
המרורים, מתוך ההתגברות עליהם.<br />
חכמינו הורו לנו את ההלכה שמי<br />
שבלע מרור לא יצא ידי חובת מצוות<br />
מרור. את המרור יש לאכול כיון שיש<br />
לו תפקיד מעצב בכל תהליך הבנין של<br />
עם ישראל.<br />
‘אי גרמני טיפש אם היית מחכה...‘,<br />
לחכות, פירושו להאמין כי עם<br />
ישראל נמצא בתהליך שיש צורך<br />
לראות את סופו. מי שמתבונן על<br />
המציאות בעיניים קצרות רואי, לא<br />
יוכל להגיע אל הסעודה.<br />
51
לוקחים אחריות<br />
עמיחי רמר<br />
סמנכ”ל פעילות בארגון פעמונים<br />
יציאה מעבדות לחירות - אז והיום<br />
בחג הפסח, אנו חוגגים את יציאתנו<br />
לחירות מבית העבדים, שמאז<br />
ולדורות מהווה אידיאל ומשאת נפש<br />
של כל בן ישראל. לא לחינם הדריכה<br />
אותנו התורה לשוב ולהיזכר בהיותנו<br />
עבדים במצרים, במועדים שונים<br />
לאורך השנה.<br />
“כרטיסי האשראי חוזרים, יש לנו<br />
פיגור בתשלום המשכנתא, אנחנו<br />
צריכים מישהו שינחה אותנו, במקום<br />
להגדיל את מסגרת האשראי“, כתבה<br />
משפחה שפנתה לפעמונים.<br />
כמה קל להתגלגל במדרון הצריכה<br />
ומבלי לשים לב להצטרף אל מליוני<br />
העבדים המודרניים. אותם אלו<br />
שהכנסותיהם היום ובעתיד כבר<br />
משועבדות מראש לבעלי חוב ונושים.<br />
כשחז“ל מתייחסים אל העבד, הם<br />
מספרים כי “עבדא בהפקירא ניחא<br />
ליה“. ההפקר - נוח לעבד. ולעומתו<br />
בן החורין לוקח אחריות, בוחן את<br />
מעשיו ומתכנן את עתידו.<br />
אולם, לא תמיד הנפילה הכלכלית<br />
מתחילה בחוסר אחריות. לעיתים<br />
המציאות והאתגרים העומדים לפתחו<br />
של האדם, מביאים אותו לשיעבוד<br />
שלא מרצונו.<br />
כמה מתוקים פסוקי התורה בפרשת<br />
ראה, המדריכים את האדון: “כי<br />
ימכר לך אחיך העברי או העברייה,<br />
ועבדך שש שנים ובשנה השביעית<br />
תשלחנו חפשי מעמך... לא תשלחנו<br />
ריקם. הענק תעניק לו מצאנך מגרנך<br />
ומיקבך... וזכרת כי עבד היית בארץ<br />
מצרים“. לא רק על שחרור העבד<br />
והאמה מצווה האדון, אלא גם לכבדו<br />
ולשלחו עם מתנות שיסיעו בידו לצאת<br />
אל העצמאות מתוך רווחה וביטחון.<br />
הערכים, שנוטעת בנו התורה<br />
במצוות זכרון יציאת מצרים, מכוונים<br />
אותנו ליצירת חברה בריאה בה<br />
העני והעשיר, היחיד והציבור, כולם<br />
מחוייבים לחירות.<br />
בימים אלו של ערב הפסח בואו<br />
ונבחן כל אחד את מקומו ואת<br />
אחריותו האישית והחברתית. העובד<br />
יוודא שבהתנהלותו השוטפת אינו<br />
הופך לבעל חוב. המעסיק יבדוק האם<br />
הוא נותן לעובדיו תנאים המאפשרים<br />
להם עצמאות וכבוד. הנושה ימצא את<br />
הדרך לגבות את חובו מבלי להפוך את<br />
החייב לעבד עולם, וכל מי שיש בידו,<br />
יתרום ויסייע לאחרים שלא יפלו ולא<br />
יצטרכו לבריות.<br />
- <br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
02-6264545 ' , , <br />
52 שבת הגדול ה'תשע"ב
לָ ְי דִ י ם<br />
הנועזים | בן ארי<br />
נחיתה בחיפה<br />
כשהגיעה חבורת הנועזים לחיפה לאחר<br />
נסיעה בת כמה שעות אחז הדכדוך את<br />
כל בני החבורה. “אני לא חושב שנהיה<br />
משמעותיים כאן”, אמר אריק ספק<br />
לעצמו ספק לחבריו. כולם הנהנו בשתיקה שעה שהעמיסו<br />
את הציוד הלא רב שנשאו עימם על כתפיהם ופנו לשכונת<br />
הדר. דודתו של דן התגוררה ממש ברחוב המרכזי של<br />
השכונה בבית רחב ידיים. עליית הגג בבית זה הוקצתה<br />
לנערים שנראו לאחר כל הקורות אותם בעיר ירושלים<br />
קצת יותר מבוגרי מכפי גילם. בחיפה, כך סברו הוריהם יהיו<br />
הנערים פחות מוכרים, אולי אף ישתלבו במסגרת לימודית<br />
וכך יחזרו לשגרת בני נוער. הנערים מצידם היו מוכנים לכול.<br />
אפילו להשתלב במוסד לימודי לא מוכר אבל לחזור לשגרה<br />
– בשום אופן.<br />
“אתה צודק אריק אבל עם כל הצדק בדבריך, אם לא אעשה<br />
כאן משהו משמעותי לא אוכל לשבת בחיבוק ידיים הרבה<br />
זמן”, אמר דן. “מה אתה מציע?”, שאל אריק. אני מציע<br />
שנמתין ונראה איך דברים מתפתחים. אני לא מאמין שהלח”י<br />
יוותר על שירותינו בכזו קלות”. הוא לא ידע עד כמה צדק.<br />
“אני לא מוותר על החבורה”, אמר מיכאל, חובט בשולחן ביד<br />
חזקה. “אז הם מבוקשים, אז מה. גם אני מבוקש והמחתרת<br />
לא ויתרה עליי עד כמה שידוע לי”, הוא קרץ ליהונתן. מיכאל<br />
היה כינויו של מפקד מחתרת לח”י. שמו יצא לשם ולתהילה<br />
כלוחם קשוח שאינו עושה הנחות לעצמו ולאחרים. הוא ברח<br />
יחדי מבית כלא שמור באפריקה ובדרכו ארצה היה עליו<br />
לחצות בגפו ג’ונגלים מסוכנים והכל רק כדי לחזור לשורות<br />
הלוחמים במנדט, לחזור ולשקם את הלח”י לאחר רציחתו של<br />
יאיר. “אבל תמונותיהם התנוססו בכל לוחות המודעות בעיר<br />
וחוץ מזה הם כבר בדרך לחיפה” אמר יהונתן. “עד כמה שאני<br />
יודע”, השיב לו מיכאל, “גם תמונתך הופיעה באותה כרזה<br />
כך שאם אני מוותר עליהם אני צריך גם לוותר עליך לא כן?!<br />
שמע יהונתן”, היישיר מיכאל את מבטו לבין שיחו, “הלילה<br />
אתה נוסע לחיפה”.<br />
בקרוב עומד לצאת הספר "הנועזים". המעוניינים ישלחו בקשה למייל noazim.mh@gmail.com<br />
פינת 'המדרשה לידע המקדש'<br />
צליית קרבן הפסח. קרבן הפסח, בניגוד לשאר הקרבנות,<br />
חייב להאכל צלוי. לפני ליל הסדר צולים את חלקי הקרבן,<br />
שלא עלו על המזבח, ב’תנורי פסחים’ שהוכנו מבעוד מועד<br />
בחצרות בירושלים.<br />
מצא את 10 ההבדלים:<br />
חידה:<br />
קרבן חשוב בראשית החגים<br />
יש מועד ב’ למקרים חריגים<br />
הוא נשחט בשעות בין הערביים<br />
וכולם חייבים לאוכלו בירושלים<br />
פיצוחים<br />
לשבת<br />
חידת השבוע:<br />
עשה מילואים בחלוק לבן.<br />
תשובת החידה משבוע שעבר:<br />
ש. איך קשור המספר 111 לפרשתנו?<br />
ת. מספר הפסוקים בפרשה.<br />
לפעילויות נוספות לילדים ניתן להיכנס לאתר:<br />
www.temple.org.il<br />
© כל הזכויות שמורות למדרשה לידע המקדש<br />
הזוכה בחידת המדרשה<br />
לידע המקדש:<br />
שיראל הכהן, כפר סבא<br />
הזוכה בחידת<br />
הפיצוחים לשבת:<br />
אבנר יוסיפוב, תל אביב<br />
יונתן מזרחי, רחובות<br />
מוריה בן יאיר, פתח תקווה<br />
בין הפותרים נכונה את חידת מכון המקדש )בלבד( יוגרלו שוברי כניסה למכון.<br />
בין הפותרים נכונה את הפיצוחים לשבת יוגרלו 3 דיסקים. לשליחת תשובות:<br />
ת.ד. 2339 ירושלים מיקוד | 91022 p.hashavuaa@gmail.com<br />
53
בית מים חיפה<br />
אהבת ישראל אמיתית<br />
מכתבה של טלי ל‘בית מים‘ חיפה<br />
בו התקרבה אל יהדותה, ימים<br />
ספורים לפני שעברה מהעיר חיפה:<br />
לפני שנתיים אין סיכוי שהייתי<br />
מאמינה שאני אהיה איפה שאני היום.<br />
אני זוכרת שמאז גיל ההתבגרות<br />
הסתקרנתי למה בפסח עושים את<br />
הטקסים האלו, האם יש משמעות<br />
לזה שכתוב לי יהודיה בתעודת זהות?<br />
למה יש לי דווקא 5 אצבעות ומי<br />
בכלל אמר שצריכות להיות לי ידיים?<br />
אבל לא היתה לי שום דרך לראות<br />
לאן זה מוביל. בכל זאת התחלתי<br />
לשאול, לבדוק, לחקור, בתורות<br />
המזרח ובספרים היהודיים.<br />
גופי נדד הרבה בעולם, עד שזכיתי<br />
לחזור הביתה.<br />
בשנתיים האחרונות, מצאתי את<br />
עצמי מבקשת לגלות עוד על המצוות,<br />
עוד על התכלית של חיי, רוצה<br />
להתקרב עוד ועוד לשורש ואז ה‘<br />
הוביל אותי ל‘בית מים‘ חיפה.<br />
להבעיר בלבי אש<br />
זכיתי ללמוד, להיות, ולנשום<br />
מתורתנו הקדושה בזכותם.<br />
מהשיעורים הראשונים אני זוכרת<br />
שלמדתי את הכח של התפילה ובימים<br />
של שינה קלה היו לי את ההקלטות<br />
של השירה והגיטרה של מורי, שרק<br />
חיכו להבעיר בליבי אש. מזכירות לי<br />
תמימות ואת הקרבה הכל כך מתוקה<br />
היה שותף!<br />
חתום על<br />
הוראת קבע<br />
54 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />
לאבא. מעבר למילים שהיו בשיעור<br />
לקחתי איתי את יישוב הדעת,<br />
ההקשבה והד הלב שהיה במקום. עד<br />
היום יש לי משפטים חרוטים בזכרון<br />
ובלב שמנווטים אותי באופן מעשי<br />
ביום יום מהשיעורים שלמדתי ב‘בית<br />
מים‘. אני לוקחת איתי גם את הדרך<br />
הכל כך פשוטה שבה גיליתם לי על<br />
השורש שממנו אני באה. הנקיות הזו<br />
חרוטה בליבי לעד.<br />
היו ערבים שבחרתי להגיע ל‘בית<br />
מים‘ וידעתי שלא משנה מה עבר עלי<br />
באותו יום, היום בערב אזכה לקבל<br />
זריקת חיות ורצון טוב ישר ללב.<br />
אני כותבת ומרגישה שהמילים<br />
מצמצמות את ההשפעה שהיתה<br />
למורים, למורות, לנגנים, ולאנשי<br />
הבית עלי. כל תפילה שהתעוררה בי<br />
בזכות השיעורים שהענקתם לי היתה<br />
משמעותית. מכל לימוד היה משהו<br />
שהושרש לתוכי ויחיה בי לנצח, בכל<br />
פעולה בחיי היום יום שלי.<br />
זכיתי בזכות השיעורים שהעברתם<br />
להכיר מקומות בתוכי שטרם הכרתי.<br />
זכיתי ללימוד מעמיק יותר של מה<br />
זה להיות יהודיה, איך המציאות<br />
האמיתית פועלת, ובעיקר להבין יותר<br />
את התכלית.<br />
חיוך תמידי וצחוק בלב<br />
את השיעור על נקודה טובה לא<br />
אשכח. דיברנו על נקודות טובות, על<br />
1-700-700-515<br />
לתרומות דרך בנק הדואר:<br />
מספר חשבון 7694216<br />
פטור ממס<br />
לפי סעיף 46
פרויקט משפחות עם<br />
שי וגלאור ואזאנא<br />
כולנו<br />
יהודים<br />
ראיית הטוב. חברה שלי סיכמה לי<br />
את השיעור בצורה מדוייקת: “תראי,<br />
מעבר לכל המילים, הרגשתי שכשהוא<br />
מסתכל עלינו הוא רואה את כל<br />
הנקודות הטובות שלנו וזה מה שהחיה<br />
אותי“. עד היום כל כמה פגישות<br />
אנחנו נזכרות בשיעור הזה. לא מזמן<br />
היא הודיעה לי שאנחנו עושות שבוע<br />
נקודות טובות בעצמנו. תודה, יהי רצון<br />
שכל נקודה טובה שהתגלתה בזכותכם<br />
תהיה לכם זריקת כח לתת עוד הרבה<br />
כאלו בעם ישראל...<br />
בדור שלנו מקום מאיר כמו ‘בית<br />
מים‘ זה כל כך לא ברור מאליו.<br />
יש כל כך הרבה הסחות הדעת,<br />
בלבולים ושטויות, וב‘בית מים‘<br />
איכשהו כל השטויות נשארות מחוץ<br />
לדלת. אני נזכרת ביום אחד שהזמנתי<br />
חבר אליכם. חבר שנלחם בתוך עצמו<br />
כבר שנים עם היהדות. אירגנתם ערב<br />
ג‘אם והזמנתי אותו וכשתיארתי את<br />
הכתובת הוא סיפר לי שהוא עומד<br />
בחוץ ומתלבט אם להיכנס.<br />
הערב ג‘אם שיכנע אותו. בתום הערב<br />
הוא שלח לי הודעה ‘התחברתי‘.<br />
הצלחתם לעשות את מה שטרם<br />
ראיתי נעשה. בזכות חיוך תמידי<br />
וצחוק בלב הזכרתם לחבר טוב מה<br />
היא אהבת ישראל האמיתית. אני<br />
יודעת שבזכות הפשיטות הזו הוא<br />
יזכור שיהדות באה מהאהבה.<br />
הלוואי שעוד רבים יזכו להתקרב<br />
לשורש בזכותכם.<br />
תודה לאבא הרחמן שאפשר לי<br />
להתקרב אליו בדרכי נועם דרככם,<br />
ותודה על היותכם, אתם, תזכורת<br />
חיה למקום אליו עם ישראל שואף,<br />
להתאחד.<br />
פעילותנו במסגרת הארגון<br />
מהווה עבורנו תרומה אישית<br />
והתרוממות פנימית.<br />
האפשרות להתקשר ולהיפגש<br />
עם מגוון אנשים מהציבור<br />
הירושלמי שלא היינו באים במגע<br />
איתם בצורה אחרת, מעניינת ואף<br />
נותנת כוח להמשך השבוע ממש.<br />
במהלך הפעילות שלנו נתקלנו<br />
בכמה סיפורים מעניינים: בחור<br />
צעיר עמד ברחוב בו הקמנו את<br />
עמדת ההסברה אך במרחק מה<br />
מאיתנו.<br />
יש משהו בעבודה הזו שגורם לך<br />
לקרוא אנשים - יש אנשים שלא<br />
מעוניינים שתפנה אליהם ובאמת<br />
אנו נמנעים מלעשות זאת, אך<br />
הבחור הזה היה שונה. בהתחלה<br />
לא פנינו אליו באופן ישיר כיוון<br />
שחשבנו שהוא לא מעוניין. אולי<br />
מחכה למישהו? אך לאחר שראינו<br />
שהוא מביט בנו מפעם לפעם כמו<br />
ממתין שניגש אליו, דיברנו איתו<br />
מעט על הפעילות בתנועה ועל<br />
פרוייקט החברותות. לפתע הוא<br />
נפתח אלינו ושיתף אותנו בסיפורו<br />
האישי: הוא גדל בבית דתי ובשלב<br />
מסוים חזר בשאלה ועכשיו הוא<br />
מחפש את הדרך חזרה.<br />
ערב גיבוש לזוגות. השבוע<br />
תגידו שזו שליחות,<br />
תגידו אחרת, זה באמת<br />
מחזק אותך להמשיך ולפעול<br />
למרות הקשיים החיצוניים<br />
תגידו שזו שליחות, תגידו אחרת, זה באמת מחזק אותך להמשיך ולפעול<br />
למרות הקשיים החיצוניים.<br />
אנחנו רוצים להודות באופן מיוחד לחברתנו נאוה שחשפה בפנינו את<br />
הארגון. בזכות מצוות נרות שבת בארגון גם הכרנו זה את זה...<br />
במסגרת אירועי חומש בחוה"מ יתקיים<br />
סיום מסכת כתובות בישיבת חומש המתחדשת בשעה 14.00<br />
בהשתתפות הרב חיים דרוקמן שליט"א ראש ישיבות בנ"ע וחתן<br />
פרס ישראל והרה"ג הרב יעקב אריאל שליט"א רב העיר רמת גן<br />
55
הרב שלמה<br />
אבינר<br />
ש. חדר משותף: מי<br />
יברך על בדיקת חמץ<br />
בחדר משותף?<br />
ת. אחד יברך וטוב<br />
שאחרים ישמעו וכל<br />
אחד יבדוק חלקו.<br />
ש. זמן הבדיקה: ממתי<br />
ועד מתי אפשר לבדוק<br />
חמץ?<br />
ת. יש לבדוק בצאת<br />
הכוכבים, ואם לא<br />
בדקו, אז לבדוק<br />
בהקדם האפשרי,<br />
בדיעבד עד עלות<br />
השחר, בברכה.<br />
ש. ואם עבר הזמן?<br />
ת. אפשר גם למחרת,<br />
בי”ד, בלי ברכה.<br />
ש. מי שלא יכול<br />
לבדוק בצאת<br />
הכוכבים, יכול<br />
להקדים?<br />
ת. כן בשקיעת החמה<br />
בברכה.<br />
ש. בדיקת חמץ<br />
בספרים: האם חייבים<br />
לבדוק בספרים?<br />
ת: לא. אלו פירורים<br />
פחות מכזית. אך לא<br />
לקרוא בהם בפסח<br />
במקום אכילה.<br />
ש. בדיקה בחדר שלא<br />
יהיו בו בפסח: מי<br />
שלא יהיה בחדרו כלל<br />
כל הפסח, האם חייב<br />
לבדוק?<br />
ת. יכול להכליל את<br />
כל תכולתו במכירת<br />
חמץ, חוץ מפינה אחת,<br />
כדי לקיים בה מצות<br />
בדיקה.<br />
ש. חמץ בתיק: האם<br />
עליי לבדוק את התיק<br />
שלי מחמץ?<br />
ת. כן. ולנקות אותו<br />
היטב. אך אין מברכים<br />
עליו.<br />
ש. בדיקת חמץ: אם<br />
קראו לי ודיברתי בין<br />
ברכה לבין תחילת<br />
הבדיקה, מה לעשות?<br />
ת. לברך שוב. היה<br />
הפסק והברכה<br />
לא חלה. אך דיבור<br />
באמצע בדיקה אינו<br />
פוסל דיעבד.<br />
ש. ברכת האילנות:<br />
האם ניתן לברך ברכת<br />
האילנות בלילה?<br />
ת. כן..<br />
שו"ת SMS<br />
לא בשבת<br />
הלוח לציבור הדתי-לאומי<br />
נדל"ן<br />
ירושלים<br />
והסביבה<br />
בהר חומה, בלעדיות.<br />
חדשה. דירת 4 חד',<br />
ק"א מעלית, מרפסת<br />
גדולה לנוף, מחסן<br />
וחניה, מוארת. מאיר<br />
052-2677177<br />
בגבעת זאב הישנה<br />
)באתרוג( וילה פרטית<br />
7 חדרים )מגרש גדול<br />
600 מ"ר( בנוי: 260 מ"ר.<br />
מיקום מבוקש מאוד<br />
בלעדי לאלי-הון נכסים<br />
02-5866864<br />
למכירה בנוף ציון<br />
דירה יפיפייה 5 וחצי חד'<br />
150 מ"ר, מרפסת סוכה<br />
20 מ"ר, חצר 60 מ"ר<br />
במחיר מדהים לרציניים<br />
בלבד 052-6070505<br />
ברמות-א )מורגנטאו<br />
מדורגים( קוטג פינתי 4<br />
חדרים + מרפסת לנוף<br />
מהמם + ת.ב.ע לקומה<br />
נוספת בגג. המפתחות<br />
לאלי-הון נכסים<br />
02-5866864<br />
להשכרה ברובע<br />
היהודי דירת 2<br />
חדרים 050-4908866<br />
057-7581158<br />
דרום<br />
במושב בני-ראם<br />
)סמוך ליד-בנימין(,<br />
משק 34 דונם, בית<br />
חדיש ומושקע 350 מ"ר,<br />
זכויות לבית נוסף, $ 1.4<br />
0522-128350<br />
למכירה/השכרה<br />
בשדרות שתי דירות<br />
מחוברות 5 חד',<br />
אפשרות לחלוקה,<br />
תשואה גבוהה. צמוד<br />
לישיבת הסדר ולמרכז<br />
המסחרי. מציאה.<br />
052-3003546 אהרון<br />
צפון<br />
השקעה בנכס מניב!!!<br />
הכנסה חודשית גבוהה<br />
מ-2 דירות נופש<br />
בטבריה, קרוב לכנרת.<br />
לפרטים: 054-7807010<br />
מרכז<br />
להשכרה בבת<br />
ים, דירת 5 חד'<br />
חדשה+מרפסת סוכה,<br />
מעלית שבת, סביבה<br />
דתית 052-6218260<br />
יו”ש<br />
בישוב רבבה יחידת<br />
דיור חדשה 2 וחצי<br />
חדרים + מרפסת.<br />
לפרטים כפיר<br />
052-3544483<br />
למכירה במצפה יריחו<br />
דירת 5 חד’ 2 מרפסות,<br />
ממ”ד, ממוזגת, כחדשה.<br />
840,000, גמיש. יונתן<br />
0527-20-30-78<br />
כללי<br />
הרב שמואל<br />
אליהו<br />
ש. מצה שמורה: האם<br />
יש עניין לאכול מצה<br />
שמורה בליל הסדר<br />
ובחול המועד או עדיף<br />
מצה רגילה?<br />
ת. בליל הסדר זה<br />
חובה, בחול המועד זה<br />
הידור.<br />
ש. הטבלת כלי<br />
מפלסיק: האם<br />
צריך להטביל כלי<br />
מפלסטיק?<br />
ת. אין צורך.<br />
ש. עליה לקבר צדיק<br />
בניסן: האם מותר<br />
לעלות לציון קבר של<br />
צדיק בחודש ניסן?<br />
ת. כן.<br />
ש. עוגיות יין: האם<br />
מותר לאכול עוגיות יין<br />
בפסח?<br />
ת. אסור לאכול, יש<br />
בזה חשש חמץ.<br />
ש. חמץ: האם מותר<br />
להיות בבית בפסח<br />
שהחמץ לא הוצא<br />
ממנו?<br />
ת. אם מוכרים, מותר<br />
בקושי רב. אם לא<br />
מוכרים זה איסור<br />
אפילו אם לא תהיו<br />
שם.<br />
ש. עוגיות פפושדו:<br />
האם מותר לאכול<br />
עוגיות פפושדו<br />
בפסח)לדעת<br />
הספרדים(?<br />
ת. לא.<br />
ש. קטניות: האם יש<br />
מקום להתיר לאישה<br />
ספרדיה שנשואה<br />
לאשכנזי לאכול<br />
קטניות בפסח?<br />
ת. לא בפני בעלה,<br />
הוא עלול להקפיד.<br />
ש. נייר אלומיניום:<br />
האם צריך מעיקר<br />
הדין ניר אלומיניום<br />
כשר לפסח?<br />
ת. לא.<br />
ש. ברכת האילנות:<br />
האם אפשר לברך על<br />
עצי תפוזים מורכבים<br />
או שכנראה מורכבים,<br />
ברכת האילנות?<br />
ת. אם מורכבים<br />
בהיתר, מותר.<br />
כושרות<br />
ש. קינואה: האם<br />
קינואה זה קטניות?<br />
ת. יש רבים הסבורים<br />
שקינואה אינה<br />
קטניות, ואפשר<br />
לסמוך עליהם.<br />
ש. מצות מכונה<br />
בלילה הראשון:<br />
האם יש עניין להדר<br />
במצות מכונה בלילה<br />
הראשון?<br />
ת. מצות מכונה<br />
ממאפיה בהכשר טוב<br />
יוצאים בהם לכתחילה<br />
ורמתם היא כמו מצות<br />
יד בהכשר טוב.<br />
ש. כמון: שמעתי שיש<br />
בעיות בתבלין כמון<br />
כשר לפסח, האם זה<br />
נכון?<br />
ת. כמון, ברוב<br />
המקרים בא מעורב<br />
בגרגרי תבואה. צריך<br />
ברירה מדוקדקת<br />
כדי לנקותו. לכן, רק<br />
אם נכתב במפורש<br />
שהכמון נבדק כראוי,<br />
מותר בפסח. אשכנזים<br />
לא אוכלים כמון מפני<br />
שהוא קטניות.<br />
ש. ביצים כשרות<br />
לפסח: האם ביצים<br />
צריכים הכשר מיוחד<br />
לפסח?<br />
ת. כל הביצים כשרות<br />
לפסח, גם אלו<br />
שהוחתמו בחותמת.<br />
ש. חמץ גמור?: האם<br />
אבקת מרק ושמרים<br />
יבשים נחשבים חמץ<br />
גמור ואין למוכרם<br />
לגוי?<br />
ת. רוב אבקות המרק<br />
כיום, אינן מכילות<br />
קמח, מספק אפשר<br />
למוכרן לנוכרי.<br />
שמרים יבשים אינם<br />
חמץ.<br />
ש. הגעלת כלים: האם<br />
חובה לפרק ידיות<br />
בהגעלת כלים?<br />
ת. לכתחילה לפרק.<br />
אם לא מצליחים,<br />
ללבן ליבון קל מהצד<br />
הפנימי מול הידית.<br />
052-6071171<br />
תכשיטים<br />
Dina<br />
Yaakobov<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
דרושים<br />
לאתרי התיירות של<br />
עיר דוד דרושים: נציגי<br />
קבלת קהל, מכירות,<br />
סדרנים ומוכרים<br />
לתקופת חוה”מ פסח<br />
וחודשי יולי - אוגוסט.<br />
שעות גמישות.<br />
קו’’ח למייל<br />
rivkal@cod.org.il<br />
56 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />
חרוצה ואחראית<br />
לאחר לימודי משפט<br />
מעוניינת בעבודה<br />
משרדית בירושלים<br />
054-6758811<br />
דרושה<br />
בחורה נחמדה עם לב חם<br />
לליווי של בחורה צעירה<br />
מאזור אריאל לשיקום במרכז<br />
לפחות פעמיים בשבוע<br />
גילאי 35-24<br />
רישיון נהיגה - חובה<br />
עדיפות לרווקות<br />
העבודה בתשלום<br />
לפרטים נוספים: 054-2015068<br />
נופש<br />
הבית של יעל,<br />
צימר מושקע מעץ,<br />
בקשת בגולן, מתאים<br />
למשפחות גדולות,<br />
אפשרות לקייטרינג<br />
בשבת.<br />
מבצעים מפתיעים<br />
לאביב<br />
052-8348514<br />
מתחם בקתות ארוח<br />
בטבריה עם מרחבי<br />
דשא נוף מהמם<br />
למשפחות קבוצות<br />
ויחידים. 250שח לזוג<br />
)אפשרות לרכיבה<br />
על סוסים במקום(<br />
054-8472222<br />
רכב<br />
הלך הגירø<br />
לא נורא°°<br />
הישראלי<br />
המרכז<br />
לתיבות הילוכים<br />
צלצל וקבל מחיר<br />
מדהים אוטומטי´רגיל<br />
מוכרים ומרכיבים<br />
±≠∑∞∞≠µ∞∞≠≥∞≤<br />
gearbox@bezeqint.net<br />
˙¢‰Âʇ ∏ Ô˜¯‰<br />
Ô¯˘‰ „‰<br />
®Ìȯ˘ ÔÂÈ˜Ï „ÂÓˆ©<br />
שידוכים<br />
דת"ל תורני פתוח<br />
1.87,קובע / 34 עיתים,<br />
אמין, טוב לב, חברותי<br />
מעוניין בנעימת הליכות<br />
ת.ד. 185 גבעתיים
הרב שלמה<br />
אבינר<br />
ש. חדר משותף: מי<br />
יברך על בדיקת חמץ<br />
בחדר משותף?<br />
ת. אחד יברך וטוב<br />
שאחרים ישמעו וכל<br />
אחד יבדוק חלקו.<br />
ש. זמן הבדיקה: ממתי<br />
ועד מתי אפשר לבדוק<br />
חמץ?<br />
ת. יש לבדוק בצאת<br />
הכוכבים, ואם לא<br />
בדקו, אז לבדוק<br />
בהקדם האפשרי,<br />
בדיעבד עד עלות<br />
השחר, בברכה.<br />
ש. ואם עבר הזמן?<br />
ת. אפשר גם למחרת,<br />
בי”ד, בלי ברכה.<br />
ש. מי שלא יכול<br />
לבדוק בצאת<br />
הכוכבים, יכול<br />
להקדים?<br />
ת. כן בשקיעת החמה<br />
בברכה.<br />
ש. בדיקת חמץ<br />
בספרים: האם חייבים<br />
לבדוק בספרים?<br />
ת: לא. אלו פירורים<br />
פחות מכזית. אך לא<br />
לקרוא בהם בפסח<br />
במקום אכילה.<br />
ש. בדיקה בחדר שלא<br />
יהיו בו בפסח: מי<br />
שלא יהיה בחדרו כלל<br />
כל הפסח, האם חייב<br />
לבדוק?<br />
ת. יכול להכליל את<br />
כל תכולתו במכירת<br />
חמץ, חוץ מפינה אחת,<br />
כדי לקיים בה מצות<br />
בדיקה.<br />
ש. חמץ בתיק: האם<br />
עליי לבדוק את התיק<br />
שלי מחמץ?<br />
ת. כן. ולנקות אותו<br />
היטב. אך אין מברכים<br />
עליו.<br />
ש. בדיקת חמץ: אם<br />
קראו לי ודיברתי בין<br />
ברכה לבין תחילת<br />
הבדיקה, מה לעשות?<br />
ת. לברך שוב. היה<br />
הפסק והברכה<br />
לא חלה. אך דיבור<br />
באמצע בדיקה אינו<br />
פוסל דיעבד.<br />
ש. ברכת האילנות:<br />
האם ניתן לברך ברכת<br />
האילנות בלילה?<br />
ת. כן..<br />
שו"ת SMS<br />
לא בשבת<br />
הלוח לציבור הדתי-לאומי<br />
נדל"ן<br />
ירושלים<br />
והסביבה<br />
בהר חומה, בלעדיות.<br />
חדשה. דירת 4 חד',<br />
ק"א מעלית, מרפסת<br />
גדולה לנוף, מחסן<br />
וחניה, מוארת. מאיר<br />
052-2677177<br />
בגבעת זאב הישנה<br />
)באתרוג( וילה פרטית<br />
7 חדרים )מגרש גדול<br />
600 מ"ר( בנוי: 260 מ"ר.<br />
מיקום מבוקש מאוד<br />
בלעדי לאלי-הון נכסים<br />
02-5866864<br />
למכירה בנוף ציון<br />
דירה יפיפייה 5 וחצי חד'<br />
150 מ"ר, מרפסת סוכה<br />
20 מ"ר, חצר 60 מ"ר<br />
במחיר מדהים לרציניים<br />
בלבד 052-6070505<br />
ברמות-א )מורגנטאו<br />
מדורגים( קוטג פינתי 4<br />
חדרים + מרפסת לנוף<br />
מהמם + ת.ב.ע לקומה<br />
נוספת בגג. המפתחות<br />
לאלי-הון נכסים<br />
02-5866864<br />
להשכרה ברובע<br />
היהודי דירת 2<br />
חדרים 050-4908866<br />
057-7581158<br />
דרום<br />
במושב בני-ראם<br />
)סמוך ליד-בנימין(,<br />
משק 34 דונם, בית<br />
חדיש ומושקע 350 מ"ר,<br />
זכויות לבית נוסף, $ 1.4<br />
0522-128350<br />
למכירה/השכרה<br />
בשדרות שתי דירות<br />
מחוברות 5 חד',<br />
אפשרות לחלוקה,<br />
תשואה גבוהה. צמוד<br />
לישיבת הסדר ולמרכז<br />
המסחרי. מציאה.<br />
052-3003546 אהרון<br />
צפון<br />
השקעה בנכס מניב!!!<br />
הכנסה חודשית גבוהה<br />
מ-2 דירות נופש<br />
בטבריה, קרוב לכנרת.<br />
לפרטים: 054-7807010<br />
מרכז<br />
להשכרה בבת<br />
ים, דירת 5 חד'<br />
חדשה+מרפסת סוכה,<br />
מעלית שבת, סביבה<br />
דתית 052-6218260<br />
יו”ש<br />
בישוב רבבה יחידת<br />
דיור חדשה 2 וחצי<br />
חדרים + מרפסת.<br />
לפרטים כפיר<br />
052-3544483<br />
למכירה במצפה יריחו<br />
דירת 5 חד’ 2 מרפסות,<br />
ממ”ד, ממוזגת, כחדשה.<br />
840,000, גמיש. יונתן<br />
0527-20-30-78<br />
כללי<br />
הרב שמואל<br />
אליהו<br />
ש. מצה שמורה: האם<br />
יש עניין לאכול מצה<br />
שמורה בליל הסדר<br />
ובחול המועד או עדיף<br />
מצה רגילה?<br />
ת. בליל הסדר זה<br />
חובה, בחול המועד זה<br />
הידור.<br />
ש. הטבלת כלי<br />
מפלסיק: האם<br />
צריך להטביל כלי<br />
מפלסטיק?<br />
ת. אין צורך.<br />
ש. עליה לקבר צדיק<br />
בניסן: האם מותר<br />
לעלות לציון קבר של<br />
צדיק בחודש ניסן?<br />
ת. כן.<br />
ש. עוגיות יין: האם<br />
מותר לאכול עוגיות יין<br />
בפסח?<br />
ת. אסור לאכול, יש<br />
בזה חשש חמץ.<br />
ש. חמץ: האם מותר<br />
להיות בבית בפסח<br />
שהחמץ לא הוצא<br />
ממנו?<br />
ת. אם מוכרים, מותר<br />
בקושי רב. אם לא<br />
מוכרים זה איסור<br />
אפילו אם לא תהיו<br />
שם.<br />
ש. עוגיות פפושדו:<br />
האם מותר לאכול<br />
עוגיות פפושדו<br />
בפסח)לדעת<br />
הספרדים(?<br />
ת. לא.<br />
ש. קטניות: האם יש<br />
מקום להתיר לאישה<br />
ספרדיה שנשואה<br />
לאשכנזי לאכול<br />
קטניות בפסח?<br />
ת. לא בפני בעלה,<br />
הוא עלול להקפיד.<br />
ש. נייר אלומיניום:<br />
האם צריך מעיקר<br />
הדין ניר אלומיניום<br />
כשר לפסח?<br />
ת. לא.<br />
ש. ברכת האילנות:<br />
האם אפשר לברך על<br />
עצי תפוזים מורכבים<br />
או שכנראה מורכבים,<br />
ברכת האילנות?<br />
ת. אם מורכבים<br />
בהיתר, מותר.<br />
כושרות<br />
ש. קינואה: האם<br />
קינואה זה קטניות?<br />
ת. יש רבים הסבורים<br />
שקינואה אינה<br />
קטניות, ואפשר<br />
לסמוך עליהם.<br />
ש. מצות מכונה<br />
בלילה הראשון:<br />
האם יש עניין להדר<br />
במצות מכונה בלילה<br />
הראשון?<br />
ת. מצות מכונה<br />
ממאפיה בהכשר טוב<br />
יוצאים בהם לכתחילה<br />
ורמתם היא כמו מצות<br />
יד בהכשר טוב.<br />
ש. כמון: שמעתי שיש<br />
בעיות בתבלין כמון<br />
כשר לפסח, האם זה<br />
נכון?<br />
ת. כמון, ברוב<br />
המקרים בא מעורב<br />
בגרגרי תבואה. צריך<br />
ברירה מדוקדקת<br />
כדי לנקותו. לכן, רק<br />
אם נכתב במפורש<br />
שהכמון נבדק כראוי,<br />
מותר בפסח. אשכנזים<br />
לא אוכלים כמון מפני<br />
שהוא קטניות.<br />
ש. ביצים כשרות<br />
לפסח: האם ביצים<br />
צריכים הכשר מיוחד<br />
לפסח?<br />
ת. כל הביצים כשרות<br />
לפסח, גם אלו<br />
שהוחתמו בחותמת.<br />
ש. חמץ גמור?: האם<br />
אבקת מרק ושמרים<br />
יבשים נחשבים חמץ<br />
גמור ואין למוכרם<br />
לגוי?<br />
ת. רוב אבקות המרק<br />
כיום, אינן מכילות<br />
קמח, מספק אפשר<br />
למוכרן לנוכרי.<br />
שמרים יבשים אינם<br />
חמץ.<br />
ש. הגעלת כלים: האם<br />
חובה לפרק ידיות<br />
בהגעלת כלים?<br />
ת. לכתחילה לפרק.<br />
אם לא מצליחים,<br />
ללבן ליבון קל מהצד<br />
הפנימי מול הידית.<br />
052-6071171<br />
תכשיטים<br />
Dina<br />
Yaakobov<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
דרושים<br />
לאתרי התיירות של<br />
עיר דוד דרושים: נציגי<br />
קבלת קהל, מכירות,<br />
סדרנים ומוכרים<br />
לתקופת חוה”מ פסח<br />
וחודשי יולי - אוגוסט.<br />
שעות גמישות.<br />
קו’’ח למייל<br />
rivkal@cod.org.il<br />
56 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />
חרוצה ואחראית<br />
לאחר לימודי משפט<br />
מעוניינת בעבודה<br />
משרדית בירושלים<br />
054-6758811<br />
דרושה<br />
בחורה נחמדה עם לב חם<br />
לליווי של בחורה צעירה<br />
מאזור אריאל לשיקום במרכז<br />
לפחות פעמיים בשבוע<br />
גילאי 35-24<br />
רישיון נהיגה - חובה<br />
עדיפות לרווקות<br />
העבודה בתשלום<br />
לפרטים נוספים: 054-2015068<br />
נופש<br />
הבית של יעל,<br />
צימר מושקע מעץ,<br />
בקשת בגולן, מתאים<br />
למשפחות גדולות,<br />
אפשרות לקייטרינג<br />
בשבת.<br />
מבצעים מפתיעים<br />
לאביב<br />
052-8348514<br />
מתחם בקתות ארוח<br />
בטבריה עם מרחבי<br />
דשא נוף מהמם<br />
למשפחות קבוצות<br />
ויחידים. 250שח לזוג<br />
)אפשרות לרכיבה<br />
על סוסים במקום(<br />
054-8472222<br />
רכב<br />
הלך הגירø<br />
לא נורא°°<br />
הישראלי<br />
המרכז<br />
לתיבות הילוכים<br />
צלצל וקבל מחיר<br />
מדהים אוטומטי´רגיל<br />
מוכרים ומרכיבים<br />
±≠∑∞∞≠µ∞∞≠≥∞≤<br />
gearbox@bezeqint.net<br />
˙¢‰Âʇ ∏ Ô˜¯‰<br />
Ô¯˘‰ „‰<br />
®Ìȯ˘ ÔÂÈ˜Ï „ÂÓˆ©<br />
שידוכים<br />
דת"ל תורני פתוח<br />
1.87,קובע / 34 עיתים,<br />
אמין, טוב לב, חברותי<br />
מעוניין בנעימת הליכות<br />
ת.ד. 185 גבעתיים
הרב שלמה<br />
אבינר<br />
ש. חדר משותף: מי<br />
יברך על בדיקת חמץ<br />
בחדר משותף?<br />
ת. אחד יברך וטוב<br />
שאחרים ישמעו וכל<br />
אחד יבדוק חלקו.<br />
ש. זמן הבדיקה: ממתי<br />
ועד מתי אפשר לבדוק<br />
חמץ?<br />
ת. יש לבדוק בצאת<br />
הכוכבים, ואם לא<br />
בדקו, אז לבדוק<br />
בהקדם האפשרי,<br />
בדיעבד עד עלות<br />
השחר, בברכה.<br />
ש. ואם עבר הזמן?<br />
ת. אפשר גם למחרת,<br />
בי”ד, בלי ברכה.<br />
ש. מי שלא יכול<br />
לבדוק בצאת<br />
הכוכבים, יכול<br />
להקדים?<br />
ת. כן בשקיעת החמה<br />
בברכה.<br />
ש. בדיקת חמץ<br />
בספרים: האם חייבים<br />
לבדוק בספרים?<br />
ת: לא. אלו פירורים<br />
פחות מכזית. אך לא<br />
לקרוא בהם בפסח<br />
במקום אכילה.<br />
ש. בדיקה בחדר שלא<br />
יהיו בו בפסח: מי<br />
שלא יהיה בחדרו כלל<br />
כל הפסח, האם חייב<br />
לבדוק?<br />
ת. יכול להכליל את<br />
כל תכולתו במכירת<br />
חמץ, חוץ מפינה אחת,<br />
כדי לקיים בה מצות<br />
בדיקה.<br />
ש. חמץ בתיק: האם<br />
עליי לבדוק את התיק<br />
שלי מחמץ?<br />
ת. כן. ולנקות אותו<br />
היטב. אך אין מברכים<br />
עליו.<br />
ש. בדיקת חמץ: אם<br />
קראו לי ודיברתי בין<br />
ברכה לבין תחילת<br />
הבדיקה, מה לעשות?<br />
ת. לברך שוב. היה<br />
הפסק והברכה<br />
לא חלה. אך דיבור<br />
באמצע בדיקה אינו<br />
פוסל דיעבד.<br />
ש. ברכת האילנות:<br />
האם ניתן לברך ברכת<br />
האילנות בלילה?<br />
ת. כן..<br />
שו"ת SMS<br />
לא בשבת<br />
הלוח לציבור הדתי-לאומי<br />
נדל"ן<br />
ירושלים<br />
והסביבה<br />
בהר חומה, בלעדיות.<br />
חדשה. דירת 4 חד',<br />
ק"א מעלית, מרפסת<br />
גדולה לנוף, מחסן<br />
וחניה, מוארת. מאיר<br />
052-2677177<br />
בגבעת זאב הישנה<br />
)באתרוג( וילה פרטית<br />
7 חדרים )מגרש גדול<br />
600 מ"ר( בנוי: 260 מ"ר.<br />
מיקום מבוקש מאוד<br />
בלעדי לאלי-הון נכסים<br />
02-5866864<br />
למכירה בנוף ציון<br />
דירה יפיפייה 5 וחצי חד'<br />
150 מ"ר, מרפסת סוכה<br />
20 מ"ר, חצר 60 מ"ר<br />
במחיר מדהים לרציניים<br />
בלבד 052-6070505<br />
ברמות-א )מורגנטאו<br />
מדורגים( קוטג פינתי 4<br />
חדרים + מרפסת לנוף<br />
מהמם + ת.ב.ע לקומה<br />
נוספת בגג. המפתחות<br />
לאלי-הון נכסים<br />
02-5866864<br />
להשכרה ברובע<br />
היהודי דירת 2<br />
חדרים 050-4908866<br />
057-7581158<br />
דרום<br />
במושב בני-ראם<br />
)סמוך ליד-בנימין(,<br />
משק 34 דונם, בית<br />
חדיש ומושקע 350 מ"ר,<br />
זכויות לבית נוסף, $ 1.4<br />
0522-128350<br />
למכירה/השכרה<br />
בשדרות שתי דירות<br />
מחוברות 5 חד',<br />
אפשרות לחלוקה,<br />
תשואה גבוהה. צמוד<br />
לישיבת הסדר ולמרכז<br />
המסחרי. מציאה.<br />
052-3003546 אהרון<br />
צפון<br />
השקעה בנכס מניב!!!<br />
הכנסה חודשית גבוהה<br />
מ-2 דירות נופש<br />
בטבריה, קרוב לכנרת.<br />
לפרטים: 054-7807010<br />
מרכז<br />
להשכרה בבת<br />
ים, דירת 5 חד'<br />
חדשה+מרפסת סוכה,<br />
מעלית שבת, סביבה<br />
דתית 052-6218260<br />
יו”ש<br />
בישוב רבבה יחידת<br />
דיור חדשה 2 וחצי<br />
חדרים + מרפסת.<br />
לפרטים כפיר<br />
052-3544483<br />
למכירה במצפה יריחו<br />
דירת 5 חד’ 2 מרפסות,<br />
ממ”ד, ממוזגת, כחדשה.<br />
840,000, גמיש. יונתן<br />
0527-20-30-78<br />
כללי<br />
הרב שמואל<br />
אליהו<br />
ש. מצה שמורה: האם<br />
יש עניין לאכול מצה<br />
שמורה בליל הסדר<br />
ובחול המועד או עדיף<br />
מצה רגילה?<br />
ת. בליל הסדר זה<br />
חובה, בחול המועד זה<br />
הידור.<br />
ש. הטבלת כלי<br />
מפלסיק: האם<br />
צריך להטביל כלי<br />
מפלסטיק?<br />
ת. אין צורך.<br />
ש. עליה לקבר צדיק<br />
בניסן: האם מותר<br />
לעלות לציון קבר של<br />
צדיק בחודש ניסן?<br />
ת. כן.<br />
ש. עוגיות יין: האם<br />
מותר לאכול עוגיות יין<br />
בפסח?<br />
ת. אסור לאכול, יש<br />
בזה חשש חמץ.<br />
ש. חמץ: האם מותר<br />
להיות בבית בפסח<br />
שהחמץ לא הוצא<br />
ממנו?<br />
ת. אם מוכרים, מותר<br />
בקושי רב. אם לא<br />
מוכרים זה איסור<br />
אפילו אם לא תהיו<br />
שם.<br />
ש. עוגיות פפושדו:<br />
האם מותר לאכול<br />
עוגיות פפושדו<br />
בפסח)לדעת<br />
הספרדים(?<br />
ת. לא.<br />
ש. קטניות: האם יש<br />
מקום להתיר לאישה<br />
ספרדיה שנשואה<br />
לאשכנזי לאכול<br />
קטניות בפסח?<br />
ת. לא בפני בעלה,<br />
הוא עלול להקפיד.<br />
ש. נייר אלומיניום:<br />
האם צריך מעיקר<br />
הדין ניר אלומיניום<br />
כשר לפסח?<br />
ת. לא.<br />
ש. ברכת האילנות:<br />
האם אפשר לברך על<br />
עצי תפוזים מורכבים<br />
או שכנראה מורכבים,<br />
ברכת האילנות?<br />
ת. אם מורכבים<br />
בהיתר, מותר.<br />
כושרות<br />
ש. קינואה: האם<br />
קינואה זה קטניות?<br />
ת. יש רבים הסבורים<br />
שקינואה אינה<br />
קטניות, ואפשר<br />
לסמוך עליהם.<br />
ש. מצות מכונה<br />
בלילה הראשון:<br />
האם יש עניין להדר<br />
במצות מכונה בלילה<br />
הראשון?<br />
ת. מצות מכונה<br />
ממאפיה בהכשר טוב<br />
יוצאים בהם לכתחילה<br />
ורמתם היא כמו מצות<br />
יד בהכשר טוב.<br />
ש. כמון: שמעתי שיש<br />
בעיות בתבלין כמון<br />
כשר לפסח, האם זה<br />
נכון?<br />
ת. כמון, ברוב<br />
המקרים בא מעורב<br />
בגרגרי תבואה. צריך<br />
ברירה מדוקדקת<br />
כדי לנקותו. לכן, רק<br />
אם נכתב במפורש<br />
שהכמון נבדק כראוי,<br />
מותר בפסח. אשכנזים<br />
לא אוכלים כמון מפני<br />
שהוא קטניות.<br />
ש. ביצים כשרות<br />
לפסח: האם ביצים<br />
צריכים הכשר מיוחד<br />
לפסח?<br />
ת. כל הביצים כשרות<br />
לפסח, גם אלו<br />
שהוחתמו בחותמת.<br />
ש. חמץ גמור?: האם<br />
אבקת מרק ושמרים<br />
יבשים נחשבים חמץ<br />
גמור ואין למוכרם<br />
לגוי?<br />
ת. רוב אבקות המרק<br />
כיום, אינן מכילות<br />
קמח, מספק אפשר<br />
למוכרן לנוכרי.<br />
שמרים יבשים אינם<br />
חמץ.<br />
ש. הגעלת כלים: האם<br />
חובה לפרק ידיות<br />
בהגעלת כלים?<br />
ת. לכתחילה לפרק.<br />
אם לא מצליחים,<br />
ללבן ליבון קל מהצד<br />
הפנימי מול הידית.<br />
052-6071171<br />
תכשיטים<br />
Dina<br />
Yaakobov<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
דרושים<br />
לאתרי התיירות של<br />
עיר דוד דרושים: נציגי<br />
קבלת קהל, מכירות,<br />
סדרנים ומוכרים<br />
לתקופת חוה”מ פסח<br />
וחודשי יולי - אוגוסט.<br />
שעות גמישות.<br />
קו’’ח למייל<br />
rivkal@cod.org.il<br />
56 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />
חרוצה ואחראית<br />
לאחר לימודי משפט<br />
מעוניינת בעבודה<br />
משרדית בירושלים<br />
054-6758811<br />
דרושה<br />
בחורה נחמדה עם לב חם<br />
לליווי של בחורה צעירה<br />
מאזור אריאל לשיקום במרכז<br />
לפחות פעמיים בשבוע<br />
גילאי 35-24<br />
רישיון נהיגה - חובה<br />
עדיפות לרווקות<br />
העבודה בתשלום<br />
לפרטים נוספים: 054-2015068<br />
נופש<br />
הבית של יעל,<br />
צימר מושקע מעץ,<br />
בקשת בגולן, מתאים<br />
למשפחות גדולות,<br />
אפשרות לקייטרינג<br />
בשבת.<br />
מבצעים מפתיעים<br />
לאביב<br />
052-8348514<br />
מתחם בקתות ארוח<br />
בטבריה עם מרחבי<br />
דשא נוף מהמם<br />
למשפחות קבוצות<br />
ויחידים. 250שח לזוג<br />
)אפשרות לרכיבה<br />
על סוסים במקום(<br />
054-8472222<br />
רכב<br />
הלך הגירø<br />
לא נורא°°<br />
הישראלי<br />
המרכז<br />
לתיבות הילוכים<br />
צלצל וקבל מחיר<br />
מדהים אוטומטי´רגיל<br />
מוכרים ומרכיבים<br />
±≠∑∞∞≠µ∞∞≠≥∞≤<br />
gearbox@bezeqint.net<br />
˙¢‰Âʇ ∏ Ô˜¯‰<br />
Ô¯˘‰ „‰<br />
®Ìȯ˘ ÔÂÈ˜Ï „ÂÓˆ©<br />
שידוכים<br />
דת"ל תורני פתוח<br />
1.87,קובע / 34 עיתים,<br />
אמין, טוב לב, חברותי<br />
מעוניין בנעימת הליכות<br />
ת.ד. 185 גבעתיים
HOT
HOT
HOT
HOT
HOT
www.yadlachim.co.il
Change language