25.10.2014 Views

פורץ דרך

פורץ דרך

פורץ דרך

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

שבועון למשפחה הישראלית<br />

גיליון תקמ"ג )543(, צו - שבת הגדול,‏ ח’‏ ניסן ה’תשע”ב<br />

לשם מצת מצווה<br />

סיור במאפיות המצות הירושלמיות<br />

שפע גדול בשבת הגדול<br />

הרבנית ימימה מזרחי.‏ עמ'‏ 24<br />

פורץ דרך<br />

הרב חיים דרוקמן<br />

מפריח את השממה.‏ עמ'‏ 14<br />

גליון מורחב וחגיגי<br />

לקראת פסח - 64 עמודים


www.k-etzion.co.il02-9935133<br />

ןויצע רפכב חספ חוריא<br />

<br />

<br />

25%<br />

ב"עשת חספ - ןויצע רפכ הדש רפס תיב תוליעפ<br />

02- 29935133<br />

www. k-e t zion.c o.il<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(8/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(9/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(10/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(11/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(12/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(9/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(12/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(8/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(11/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(12/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

()<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

9-10/4<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

12<br />

130


מעבדות לאחריות<br />

ניהול כלכלת משק הבית - מי יודע?‏<br />

משפחות רבות אינן יודעות את התשובה.‏<br />

ארגון פעמונים נותן תשובה ומסייע למשפחות השרויות<br />

בעבדות כלכלית לצאת לחירות על ידי מתן כלים והקניית ידע.‏<br />

‏"קמחא דפסחא"‏<br />

גם בחג החירות הקרוב נסייע למשפחות פעמונים בהוצאות החג על ידי סיוע מיוחד.‏<br />

עזרו למשפחות רבות לצאת מעבדות לחירות<br />

אם תרצו אין זו הגדה - זו תמיכה נכונה המביאה להצלחה<br />

1-800-35-10-12<br />

www.paamonim.org<br />

בנוסף,‏ ניתן לתרום בבנק הדואר,‏ ח-ן 3535656<br />

או לשלוח לכתובת:‏ אורלוב 77 פתח-תקוה 49342<br />

התרומות מוכרות לצרכי מס הכנסה לפי סעיף 46<br />

פעמונים בפייסבוק<br />

פעמונים ארגון חסד ‏(ע”ר)‏ 58-039-270-2 אורלוב 77 פתח תקווה 49342 טל.‏ 03-9127100 פקס.‏ info@paamonim.org 03-9127101


משרד ראש הממשלה<br />

אגף הגיור<br />

למתנדבים בעם<br />

בחג הפסח יקיימו אלפי עולים מאתיופיה<br />

את ליל הסדר הראשון שלהם בישראל<br />

במרכזי קליטה ברחבי הארץ.‏<br />

הצטרפו למתנדבים<br />

בסיוע הקליטה הרוחנית<br />

של העולים<br />

בליל הסדר ובשבתות<br />

במהלך השנה<br />

להרשמה ופרטים נוספים:‏<br />

אריה:‏ 052-6091726<br />

דוא"ל:‏ mokedgiyur@pmo.gov.il


כתבות<br />

חיים שכאלה<br />

ראיון מיוחד עם הרב חיים דרוקמן<br />

לרגל קבלת פרס ישראל<br />

נאחזים באמונה<br />

שיחה עם הזוג קיטאי שעלה<br />

מאוסטרליה הישר לבית אל<br />

עושים סדר<br />

עצות וטיפים מרות ונטורה<br />

איך לעבור את הסדר בשלום<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

מצפה כרמים<br />

קולטת°°°‏<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

> 14<br />

> 24<br />

> 42<br />

טורים ומדורים<br />

> 8<br />

> 10<br />

> 12<br />

> 48<br />

> 49<br />

> 50<br />

> 53<br />

> 54<br />

> 56<br />

אוזן קשבת<br />

לבד - הרב מיכי יוספי<br />

קצתרבות - רן שריד<br />

הרבנית ימימה מזרחי<br />

הליכות ביתה - הרב מלמד<br />

סיפור לחג<br />

פינת ילדים<br />

מעייני הישועה בתנועה<br />

שו"ת SMS<br />

הגיליון מוקדש לע”נ<br />

זיידי אליהו שאול בן שמעון וחיה ליבה<br />

שטיימן נלב”ע ד’‏ ניסן התשס”ג<br />

מוקדש ע”י משפחת שטיימן<br />

www.amana.co.il<br />

6 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

לנהל,‏ להכריע,‏ לחוקק אביחי בוארון<br />

השבוע,‏ בעקבות פסק הדין בבג“צ מגרון,‏ התקשר אליי חבר,‏ חוזר בתשובה,‏<br />

קיבוצניק לשעבר,‏ בן לאחד מראשוני המפקדים בצה“ל.‏ ‏“אני לא מבין איך זה<br />

עובד“,‏ הוא שאל,‏ ‏“איך יכול להיות שיבוא עכשיו שופט ויגיד לראש הממשלה<br />

מה לעשות בשאלה מדינית?!‏ איך זה יכול להיות?“,‏ הוא שאל ברצינות תהומית.‏<br />

‏“אתה רגיל לדרכי פעולה מפא“יניקיות“,‏ אמרתי לו.‏ ‏“שנינו יודעים שבימי<br />

מפא“י לא היה מצב כזה,‏ שבית המשפט היה קובע לממשלה איך לנהוג?!“,‏<br />

שאלתי אותו רטורית.‏ ‏“נכון,‏ זה לא היה קורה“.‏ ‏“ושנינו מבינים שהליכודניקים<br />

לא בדיוק מפא“יניקים?!“,‏ המשכתי.‏ ‏“את זה אני מבין מצוין“,‏ השיב בן שיחי.‏<br />

‏“מכאן נובע שבית המשפט בינתיים עוד יכול להורות לליכודניקים מה לעשות<br />

ואיך לנהל את המדינה.‏ אבל אני מקווה ומאמין שזה קורה פחות ופחות“.‏<br />

בעקבות ההחלטה שנתן השופט גרוניס בענין,‏ הוכו בתדהמה מספר לא מבוטל<br />

של נוגעים בדבר.‏ שנים רבות של מאבק משפטי-ציבורי-פוליטי,‏ של מאבק<br />

אישי,‏ של חיים באי וודאות ובתנאי מחיה ירודים התנקזו למסמך המאפשר<br />

למדינה ולתושבי מגרון לגמור את זה יפה.‏ לסיים את הסאגה בצורה מכובדת.‏<br />

ממשלת הליכוד לא רוצה בשום אופן להצטלם על רקע תמונות של הריסת<br />

יישוב.‏ תושבי מגרון,‏ אנשים רציניים,‏ טובים,‏ לא רצו בשום אופן להיקלע<br />

לסיטואציה של פינוי אלים.‏ לכן הם ניצבו וחתמו ביד רועדת,‏ חשופים ללא<br />

מעט ביקורת,‏ על הסכם הפשרה.‏<br />

אבל גרוניס,‏ כאילו להכעיס,‏ סירב לספק את הסחורה ולאשרר את ההסכם<br />

שפרקליטי המדינה - איש מהם לא חשוד באהדת ההתיישבות - ניסחו.‏ גרוניס מונה<br />

לנשיא מכוח ‏“חוק כצל’ה“‏ - אז מה?‏ אז הוא מתנגד לאקטיביזם שיפוטי - אז מה?!‏<br />

נוגעים בדבר אחרים ידעו לומר השבוע שהסוף הזה היה ידוע ושפסק הדין<br />

היה כתוב על הקיר - היעלה על הדעת שבית המשפט יאפשר הקמת ישוב חדש<br />

ביו“ש?!‏ הייתכן שגרוניס ירוקן מתוכן את פסה“ד של קודמתו?!‏<br />

אבל על דבר אחד הכל מסכימים.‏ ביודעין או שלא ביודעין,‏ בית המשפט דוחק<br />

שוב ושוב את הממשלה לקבלת הכרעות עקרוניות,‏ שהממשלה והעומד בראשה<br />

נמנעו מלקבל עד כה.‏ במילים יותר פשוטות,‏ בית המשפט,‏ מבלי שירצה בכך,‏<br />

דוחק בליכודניקים לנהל את המדינה וכאילו דוחף את ממשלת הליכוד לחלל<br />

המנהיגות שנוצר תוך שהוא מאותת לממשלה:‏ ‏‘אם את לא תחליטי כממשלה,‏<br />

אני אחליט כערכאה שיפוטית.‏ אם אתם,‏ שרי הליכוד לא תובילו,‏ אנחנו שופטי<br />

העליון נוביל.‏ אם אתה ראש הממשלה לא תכריע,‏ אני נשיא העליון יכריע’.‏<br />

הערכה:‏ שרי הליכוד ורוה“מ יזכו לאהדה גדולה מאוד מהליכודניקים ומהציבור<br />

כולו אם יפעלו בהקדם להעברת החוק להסדרת המאחזים בוועדת השרים<br />

לענייני חקיקה והבאתו לקריאה שניה ושלישית בכנסת.‏


חדש - 30 דגמים בתערוכה<br />

משקל קל במיוחד | מערכת גלילה מתקדמת<br />

תיקים עשויים בעבודת יד מכסף טהור<br />

חדש - חיפוי ארונות קודש בכסף


אוזן קשבת<br />

הרב רפי פוירשטין<br />

סגן יו"ר מכון פוירשטין,‏ ממייסדי ארגון רבני ‏'צהר'‏<br />

ארבעת ההגדרות:‏<br />

לכאורה חסד עשתה לנו התורה<br />

שעזרה לנו להגדיר את ארבעת<br />

הבנים.‏ שהרי בתורה שבכתב הם אינם<br />

מוזכרים ‏“כארבעה בנים“‏ אלא כסדרה<br />

של שאלות הבנים להוריהם.‏ ‏“והיה<br />

כי ישאלך בנך“...‏ התורה שבעל-‏<br />

פה מערבלת את הפסוקים ובונה<br />

מהשאלות והתשובות המוצמדות<br />

אליהם את מה שאנו מכירים<br />

‏“כארבעת הבנים“.‏<br />

ארבעת בתי הספר/כיתות:‏<br />

לנו,‏ לכאורה,‏ קל הרבה יותר.‏ כשהילד<br />

שואל אותנו,‏ ואנחנו שואלים את<br />

עצמנו כיצד לענות לו.‏ הרי זה כה קל,‏<br />

הוא ‏“חכם“‏ או ‏“תם“‏ או סתם ‏“שאיננו<br />

יודע לשאול“.‏ עכשיו אנו כבר יודעים<br />

עם מי יש לנו עסק.‏ עכשיו אנו יודעים,‏<br />

בילד הזה אין כל כך טעם להשקיע,‏<br />

הרי הוא ‏‘תם‘.‏ ניתן לו תשובה סתמית<br />

והיא תספיק לו.‏ ‏“גאון“‏ הוא הרי לא.‏<br />

אך האם הקופסאות הללו שלתוכם<br />

אנו מכניסים את ילדינו,‏ תורמות<br />

להתפתחותם וצמיחתם?‏ האם הם<br />

לא עשויות לשמש כמעין ‏‘נבואה<br />

שמגשימה את עצמה‘?‏ האם אין חשש<br />

כי התשובה הרדודה אותה אנו נותנים<br />

ל‘תם‘‏ תקבע אותו במצבו הנוכחי?‏<br />

והרי מחר גם ייצרו כיתות ל‘תמים‘‏<br />

וכיתות מיוחדות ל‘שאינם יודעים<br />

לשאול‘,‏ וכיתות ל‘חכמים‘‏ וכיתות<br />

ל‘רשעים‘.‏ שהרי כה שונים הם זה<br />

ארבעת הבנים<br />

הקשיבו לשאלות ששואלים<br />

ילדיכם,‏ הסתכלו להם<br />

בעיניים ותנו להם את<br />

התשובה הכי טובה שיש<br />

מזה.‏ אולי בכלל הגנטיקה מפרידה<br />

בין הרשעים לחכמים,‏ כך שבודאי אין<br />

טעם למהול אותם זה בזה.‏<br />

ארבע המפלגות:‏<br />

אבל מדוע שזה יישאר רק בשדה<br />

החינוך?‏ הבה נקים ארבע תנועות.‏ נכון<br />

לא תהיה תנועת ‏‘התמים‘‏ וש‘האינם<br />

יודעים לשאול‘.‏ אבל מפלגת הרשעים<br />

והצדיקים?‏ זה כבר קיים.‏ אמנם כל<br />

אחד בטוח שהוא הצדיק ורעהו<br />

הרשע.‏ שהרי אף אחד לא מתנדב<br />

להיות רשע.‏ וכל אחד בטוח שהחולק<br />

עליו הוא ‏‘הרשע‘.‏ אבל בדבר אחד<br />

כולם מסכימים,‏ יש רשע!‏ הויכוח<br />

היחיד הינו בשאלה ‏‘הרשע מיהו?‘‏<br />

הפתעה:‏<br />

אבל נכונה לנו הפתעה.‏ כל מי שניסה<br />

להבין את ‏‘ארבעת הבנים‘‏ התקשה.‏<br />

חז“ל הטמינו לנו כאן מלכודת<br />

מחשבתית עמוקה.‏ שהרי,‏ שואלים<br />

המפרשים,‏ האם ‏‘החכם‘‏ עומד בניגוד<br />

‏‘לרשע‘?‏ האם הרשע לא יכול להיות<br />

חכם?‏ והצדיק לא יכול להיות תם?‏<br />

והאם הרשע לא יכול להיות תם?‏<br />

יש כאן מיפוי לא ברור של תכונות.‏<br />

יש תכונות שהן שכליות.‏ יש תכונות<br />

שהן מוסריות.‏ והרי הן לא<br />

עומדות בסתירה?‏ והבלבול<br />

מתעצם כשבוחנים את<br />

שאלת הרשע ומגלים שהיא<br />

די דומה לשאלת החכם.‏<br />

מדוע הם זוכים ליחס שונה,‏<br />

שלא לומר הפוך?‏<br />

הגדרה אנטי הגדרתית:‏<br />

כנראה שחז“ל,‏ בצורה<br />

אבסורדית,‏ אמרו לנו:‏<br />

אתם רוצים הגדרות,‏ כדי<br />

שתוכלו למיין ולסווג?‏ כדי<br />

שתוכלו לבנות בתי ספר<br />

נפרדים,‏ שכונות נפרדות,‏<br />

מפלגות נפרדות?!‏ הנה<br />

לכם מה שאנו חושבים<br />

על הגדרות.‏ ואז נתנו לנו<br />

חכמינו ‏‘הגדרות אנטי<br />

הגדרתיות‘,‏ שמובילות בעצם<br />

למבוי סתום,‏ שלא מצליחות<br />

להסביר לנו במה מדובר.‏ שיותר<br />

מאשר מבהירות הן מבלבלות.‏<br />

ואולי זה הלקח.‏ אל תגדירו,‏<br />

אל תכניסו את הילדים<br />

שלכם לקופסאות ‏)ואל<br />

תתנו בקלות לאחרים לעשות<br />

זאת לילדיכם(.‏ הקשיבו לשאלות<br />

ששואלים ילדיכם,‏ הסתכלו להם<br />

ישר לעיניים ותנו להם את התשובה<br />

הכי טובה שאתם יכולים לתת להם.‏<br />

געו להם ישירות בנשמה,‏ אתם לא<br />

זקוקים להגדרות,‏ הן רק יקלקלו.‏<br />

לרשותכם מספר<br />

אפשרויות<br />

לתרומה<br />

באמצעות<br />

כ.אשראי באתר:‏<br />

www.nepal10.com<br />

בטלפון:‏<br />

054-5453770<br />

בהעברה בנקאית:‏<br />

בנק הדואר סניף<br />

001, חשבון מס.‏<br />

8297295 ע“ש ידידי<br />

חב“ד נפאל<br />

8 שבת הגדול ה'תשע"ב


∞≤≠ππ∑≥∏∑µ χ ˙È· ıί·¡ ‰ÏÈ˘<br />

כִּ‏ ימֵ‏ י צֵ‏ אתְ‏ מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְ‏ רָ‏ יִ‏ ם<br />

אַ‏ רְ‏ אֶ‏ נּוּ נִ‏ פְ‏ לָ‏ אוֹת<br />

<br />

<br />

<br />

חבורת<br />

יואב<br />

„¢È‰ Ï‚ÂÙ ·‡ÂÈ ˘¢Ú<br />

<br />

<br />

בהוצאת<br />

ע"ש הי"ד<br />

על דף ספר מתנה ליואב,‏ רשמו אבא ואמא שלו<br />

— הרב אהוד ורות אשתו הי"ד שני פסוקים:‏<br />

‏"מִ‏ פִּ‏ י עוֹלְ‏ לִ‏ ים וְ‏ יֹנְ‏ קִ‏ ים יִ‏ סַּ‏ דְ‏ תָּ‏ עֹז לְ‏ מַ‏ עַ‏ ן צוֹרְ‏ רֶ‏ י<br />

לְ‏ הַ‏ שְׁ‏ בִּ‏ ית אוֹיֵ‏ ב וּמִ‏ תְ‏ נַ‏ קֵּ‏ ם:"‏ ‏(תהילים ח,‏ ג)‏ ‏"כִּ‏ ימֵ‏ י<br />

צֵ‏ אתְ‏ מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְ‏ רָ‏ יִ‏ ם אַ‏ רְ‏ אֶ‏ נּוּ נִ‏ פְ‏ לָ‏ אוֹת:"‏ ‏(מיכה ז,‏ טו)‏<br />

יואב אהב את התורה,‏ והתורה אהבה אותו.‏<br />

ביקש הקב"ה ילד חכם להשתעשע בו ומצא<br />

את יואב מלא וגדוש במשנתו,‏ אוהב כל הסובב<br />

אותו,‏ ומאד שמח בלבו.‏<br />

שלושים יום לפני החג דורשים בהלכות החג,‏<br />

ועכשיו מבקשים באיתמר להוציא חוברת לחג<br />

ללימוד הלכות החג,‏ חג הפסח,‏ חג החירות.‏<br />

בודאי שבימים אלו יואב עוסק עם אביו בהלכות<br />

חג האביב.‏<br />

יעסקו ילדי ישראל בלימוד תורה ובזכות לימודם<br />

הפורה נראה נפלאות בגאולה קרובה.‏<br />

מתוך דבריו של הרב יהודה בן ישי<br />

אביה של רות פוגל וסבו של יואב הי"ד<br />

העמותה לקידום ופיתוח<br />

איתמר<br />

העמותה לקידום ופיתוח איתמר<br />

חבורת<br />

העמותה לקידום ופיתוח<br />

איתמר<br />

<br />

יואב<br />

העמותה לקידום ופיתוח איתמר<br />

±µ≥≤≠µ∏≥∏∏¥≥ פקס‘‏ ¨∞≤≠µ≥¥µ¥≤∞ טל‘‏ ¨∞µ∑≠≤¥π∞≥∂µ נייד itamaramu@gmail.com יישוב איתמר ד“נ לב השומרון ¥≤∏¥¥ דוא“ל ‰È¢„ Ï‚ÂÙ ·‡ÂÈ Ú¢˘


לבד<br />

יחיאל מיכאל יוספי<br />

הרבה עניינים בפסח קשורים<br />

בדיבור,‏ כל ענינו של החג גנוז באותה<br />

מילה שניתן לפרק אותה לשתי<br />

הברות פה - סח.‏ במצרים,‏ מלמדים<br />

אותנו חכמינו,‏ הדיבור היה בגלות.‏<br />

המשמעות של זה,‏ שלא ידעו את<br />

כוחו האמיתי ביצירת תקשורת בין<br />

אדם לחברו,‏ בין אדם לקונו,‏ בין<br />

אדם לנשמתו.‏ בביטוי הרצון במילות<br />

שבח והודאה להשם ולזולת,‏ הדיבור<br />

הוא כלי כה משמעותי וכה עוצמתי<br />

וכשאיננו יודעים להשתמש בו נכון<br />

הרי שהוא בגלות.‏<br />

המילה גלות מסמלת שמשהו לא<br />

במקום שלו או שמשהו לא במעלתו<br />

לה הוא ראוי,‏ שהוא לא זוכה לעמוד<br />

על מדרגתו האמיתית.‏ ובמובן הזה<br />

הדיבור היה בגלות,‏ שלא ידעו איזה<br />

כח יש למילות התפילה וההודאה<br />

והפניה לה‘.‏ ידעו שזה אפשרי אך לא<br />

ידעו את מעלתו האמיתית.‏ הוא יכול<br />

לפעול ולחולל דברים נפלאים ואנו לא<br />

מודעים כלל לכוחו.‏ אנו רואים שבליל<br />

הסדר,‏ אותו הלילה הקדוש והמיוחד<br />

שבשנה,‏ עד שהיה מי שהגדיר זאת<br />

בתורת החסידות כראש השנה<br />

לאמונה,‏ דווקא אז עיקר העניין הוא<br />

ההגדה מלשון להגיד,‏ והוא מרכיב<br />

עיקרי מתוכנו של הלילה הקדוש כפי<br />

10 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

הגדה בצוותא<br />

חז“ל,‏ הקדושים שתיקנו את<br />

נוסח ההגדה,‏ נתנו למילים<br />

לדבר בעצמן.‏ ברגע שאנו<br />

קוראים אותן בנעימות ביחד<br />

- בצוותא,‏ קורה משהו חזק<br />

וחיובי סביב השולחן<br />

שקבעו חכמים.‏<br />

וכאן אני רוצה להציע הצעה לדרך<br />

קריאת ההגדה.‏ רק נקדים קודם<br />

לכן,‏ שבבתים רבים הקריאה נעשית<br />

לסירוגין ולמקוטעין,‏ וישנם הרבה<br />

ביאורים תוך כדי קריאת ההגדה<br />

והרבה חידושי תורה ופלפולים,‏ מה<br />

שגורם לא פעם שרק חלק מהמסובים<br />

קשובים למה שקורה והשאר מפתחים<br />

שיחות חולין עם היושבים לידם ואף<br />

לעיתים מאבדים ענין בנעשה עד<br />

ששוב חוזרים לקריאת ההגדה,‏ אבל<br />

זה כבר קטוע וחסר.‏<br />

ההצעה שאני בא להציג כאן,‏<br />

שנהוגה ברבות מקהילות החסידים<br />

ואף בעדות שונות,‏ היא לקרוא את<br />

ההגדה ברצף.‏ דהיינו,‏ כולם ביחד<br />

כאיש אחד בטון אחד,‏ ללא הפסק<br />

כלל לביאורים או חידושים וסיפורים,‏<br />

מלבד הסברים נחוצים מתי אוכלים<br />

כזית מצה,‏ או מזיגת הכוס.‏ אפשר<br />

גם להפסיק להצגה המסורתית של<br />

יציאת מצרים וכמובן שירים וניגונים<br />

בקטעים המתאימים.‏ הרווח מכך,‏<br />

שכל היושבים ליד השולחן ללא יוצא<br />

מן הכלל משתתפים בקריאה.‏<br />

חז“ל,‏ הקדושים שתיקנו את נוסח<br />

ההגדה,‏ נתנו למילים לדבר בעצמן,‏<br />

הם הכניסו כח מיוחד,‏ צופן מיוחד,‏<br />

קדושה מיוחדת,‏ במילות ההגדה<br />

כפי שהם וברגע שאנו קוראים אותן<br />

בנעימות ביחד - בצוותא,‏ קורה משהו<br />

חזק וחיובי סביב השולחן.‏<br />

אין כאן כוונה לערער מנהג אבות<br />

למי שנוהג אחרת כי אם להציע למי<br />

שליבו פתוח לענין ומתאפשר לו<br />

ליישם זאת.‏<br />

אחר כך כשמגיעים ‏“לשולחן עורך“,‏<br />

אפשר להוסיף ולהרחיב בסיפורים<br />

ובחידושי תורה ובביאורים כיד ה‘‏<br />

הטובה,‏ לאחר שסיימנו את הקריאה<br />

של ההגדה בחלקה המרכזי והחשוב<br />

שעד ‏“שולחן עורך“.‏ וכאן מגיע שלב<br />

הדיבור החופשי.‏ לאחר שנתנו למילות<br />

ההגדה להדהד,‏ וכל המסובים זכו<br />

לקחת חלק בקריאה המשותפת של<br />

כל ההגדה עד לארוחה.‏<br />

בשנים עברו,‏ המלצתי על העניין<br />

בכמה מקומות ולאחר הפסח קיבלתי<br />

תגובות שסיפרו שפעם ראשונה הם<br />

זוכים לומר את כל מילות ההגדה<br />

בשלמותן,‏ ללא הפסק של דיבור<br />

ושיחת חולין,‏ ברצף,‏ בנעימות,‏ כאיש<br />

אחד בלב אחד עם ניגונים ושירים<br />

בקטעים המתאימים.‏ אמנם באופן<br />

הזה אנו מגיעים מוקדם יותר ל“שולחן<br />

עורך“‏ מכפי שהורגלנו,‏ אבל הסיפוק<br />

והאור הרוחני,‏ כן,‏ האור הרוחני,‏<br />

שמקבלים כשזוכים לומר את מילות<br />

ההגדה בשלמותן,‏ כשכל המסובים<br />

מרוכזים ביחד,‏ נחשב יותר מאשר<br />

‏“ההישג“‏ של סיום הסדר בשעה<br />

מאוחרת מאד.‏ נסו את זה בבית.‏


השמחה שלכם עוברת דרך<br />

כפר המכביה ובנייני האומה<br />

משמחים<br />

המרכז המוביל למתחתנים בציבור הדתי<br />

יוצאים במבצע משותף לגני אירועים ואולמות<br />

חדש!‏<br />

מגוון תפריטים<br />

בהתאמה אישית ולכל<br />

תקציב בכל האולמות<br />

וגני הארועים<br />

כפר המכביה<br />

מרכז כנסים ואירועים מדהים במרכז<br />

הארץ עד 700 מוזמנים.‏ חופה פנימית<br />

וחיצונית,‏ רחבות נפרדות,‏ גישה,‏ חניה<br />

נותרו תאריכים בודדים למבצע ‏"דיל החורף של משמחים"‏ כל הקודם זוכה!‏<br />

גלאט מהדרין<br />

בנייני האומה<br />

אירועי האיכות הידועים במרכז האירועים<br />

והכנסים של בנייני האומה עד 1000<br />

מוזמנים.‏ רחבות נפרדות,‏ אירוע מושלם<br />

קייטרינג לארועים קטנים:‏ בריתות,‏ זבד הבת ושבתות חתן<br />

מרכז הקונגרסים,‏ בנייני האומה,‏ י-ם | www.mesamchim.org<br />

משרד:‏ 02-6240666 נייד:‏ | 052-8693666 052-8693888


קצתרבות<br />

רן שריד<br />

פריד ממשיך לטפס<br />

שבת הגדול היא הזדמנות להציץ<br />

לסדר היום העמוס של הגדול<br />

שבזמרי המוזיקה החסידית.‏ רק<br />

התחלנו לוודח על אלבום שירים<br />

ישראלים שלו והנה אלבום<br />

חסידי מטפס ועוקף מימין.‏<br />

אלבום אדיר לחול המועד,‏ רגע<br />

לפני ימי הספירה<br />

השנה אנו מציינים 30 שנה לפטירת<br />

רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק,‏ שנולד<br />

בליל הסדר ונפטר בפורים.‏ כמעט<br />

ניתן לומר,‏ כמו המנהיג הראשון,‏<br />

משה רבנו:‏ נולד לגאולה.‏ פעם שאלו<br />

אותו:‏ ‏“מה פירוש הביטוי ‏‘אדם גדול‘“‏<br />

והוא ענה תשובה קצרה ועמוקה:‏<br />

‏“אדם גדול זה אחד שהוא לא עושה<br />

שום דבר בקטנות...“.‏ אני רוצה לקחת<br />

את ההגדרה הגדולה הזו ולהעביר<br />

אותה לתחום המוזיקה.‏ בשבת כזו<br />

גדולה יש לנו הכבוד לסקור את<br />

פעלו העמוס של האדם הגדול בזמרי<br />

המוזיקה החסידית כבר למעלה מ-‏‎30‎<br />

שנה,‏ אברהם פריד.‏ ובין עומס לעומס<br />

הוא מצליח להוציא אלבום גדול<br />

שלא מפסיק לטפס במכירות:‏ keep<br />

climbing ‏)שפירושו,‏ למי שלמד<br />

בישיבה קטנה:‏ ‏“המשך לטפס“(.‏<br />

יש שכינו אותו ‏“השגריר של<br />

האמונה“‏ בעולם.‏ בפריס,‏ בבואנוס<br />

איירס,‏ בפלורידה,‏ ביוהנסבורג ואפילו<br />

בחנוכת בית הכנסת באיתמר,‏ בכל<br />

מקום בעולם הוא מגיע ומדליק את<br />

תקוות הגאולה.‏ ר‘‏ אברום פריד,‏ חסיד<br />

חב“ד מבית,‏ יודע היטב את שליחותו<br />

והוא יודע שרק הוא יכול לגעת איפה<br />

שאחרים כבר לא יכולים להושיע.‏<br />

12 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

אז אם תשאלו למה<br />

למעלה משש שנים הוא<br />

לא הוציא אלבום חדש,‏<br />

הנה לכם התשובה.‏ הוא<br />

מרים את העולם בקונצרטים מלאי<br />

אנרגיה חיובית וקדושה.‏ והכול הוא<br />

עושה בגדול,‏ לחנים שנבחרו בקפידה,‏<br />

ע“י גדולי המבצעים בעולם,‏ יהודים<br />

ושאינם יהודים,‏ ובלהט אישי שרק<br />

גובר עם השנים.‏ בשנים האחרונות<br />

בעקבות שיתופי פעולה עם גדולי<br />

האומנים הישראלים הוא מצליח<br />

לחדור גם את הציניות הישראלית.‏<br />

הגיעה השמועה שהוא מבשל אלבום<br />

ישראלי-אמוני איתם,‏ אך עוד לא<br />

נסתיים אלבום הפלאפל והינה עוקף<br />

אותו הקניידאלאך,‏ אלבום חסידי<br />

חדש,‏ בסגנון המקורי והביתי שלו,‏<br />

כפי שרק הוא יודע להפיק.‏<br />

הוא מדבר אליך מכל זווית אפשרית<br />

ותמיד ברגש האינטימי והכי לבבי.‏ זה<br />

יכול לבוא בשיר מקפיץ מעודד כמו<br />

‏“פיתחת שקי“‏ ו“יהא שלמא רבא“.‏<br />

זה ממשיך בקצב קצת מזרחי ‏“דלתות<br />

שערי מזרח“,‏ ובשיא הוא פורט לך<br />

על נימי נשמתך בשקט עם הלהיטים:‏<br />

‏“המשך לטפס“‏ באנגלית,‏ ו“וזכיני<br />

לגדל“‏ כאילו רק הוא מדבר איתך<br />

בשעה הקשה ביותר.‏<br />

באלבום הזה הוא לא<br />

מנסה לצאת מהז‘אנר<br />

המוכר,‏ אלא להיפך:‏ הוא<br />

מעמיק את היתרונות שיש<br />

לסגנונו החודר והמצליח.‏ את השיר<br />

הלא פשוט ‏“למה תעמוד מרחוק“‏ הוא<br />

כתב מתוך חיבור אישי לפיגוע הנורא<br />

באיתמר,‏ חיבור שהפך אותו למנחה<br />

הערב בחנוכת בית המדרש באיתמר,‏<br />

דבר שעודד מאוד את המשפחה<br />

והיישוב כולו.‏ וזה היה שידוך מדוייק:‏<br />

זמר גדול ומאמין ליישוב דגול באמונה<br />

ובגבורה.‏<br />

בשביעי של פסח הקרוב יערכו<br />

חסידי חב“ד בכל העולם מנהג ייחודי<br />

משלהם שנקרא ‏“סעודת משיח“.‏<br />

חושבני לאור ההתרעות הביטחוניות<br />

על מוקדים יהודיים בעולם,‏ שיש<br />

משנה חשיבות להשתתף עימם<br />

בסעודת זו ולמלא את המצברים<br />

באמונה שהקב“ה יצילנו מידם.‏<br />

רפרטואר חדש כזה של הזמר החבד“י<br />

של שירי אמונה וגאולה בא בהחלט<br />

בזמן שאנו זקוקים להם.‏ שיהיה<br />

לכולנו חג גאולה כשר ושמח.‏<br />

תודה לידידי יוני קמפינסקי ולאתר האינטרנט<br />

‏‘בשבע‘‏ על המידע שניאותו להעמיד לרשותי.‏


הגדה של פח המשלבת את ‏יפור יציאת<br />

מצרי‏ המודרנית של יהדות אתיופיה<br />

בהשראת אחת ההגדות<br />

העתיקות בעול‏<br />

עשירה<br />

באיורים<br />

נשלפים!‏<br />

<br />

08-9316465<br />

<br />

<br />

09-7425464<br />

<br />

09-7601882<br />

<br />

<br />

03-6815542<br />

<br />

03-5605635<br />

<br />

<br />

077-4560228<br />

<br />

<br />

077-8203050<br />

<br />

<br />

08-8584939<br />

<br />

<br />

052-2548307<br />

<br />

<br />

08-9454894<br />

<br />

03-9131414<br />

<br />

03-9319212<br />

<br />

<br />

08-9792266<br />

<br />

<br />

<br />

050-7673747<br />

<br />

<br />

04-8451203<br />

<br />

<br />

08-8580929<br />

<br />

<br />

09-8822877<br />

<br />

<br />

054-2045731<br />

<br />

<br />

04-6594242<br />

<br />

<br />

03-9312433<br />

<br />

<br />

02-6235559<br />

<br />

02-5667695<br />

<br />

077-3220338<br />

<br />

<br />

02-9947578<br />

<br />

<br />

09-7678164<br />

<br />

<br />

08-9712288<br />

<br />

<br />

04-6790725<br />

<br />

<br />

02-5380195<br />

<br />

02-6435178<br />

<br />

02-5022567<br />

<br />

<br />

02-5400902<br />

<br />

02-6285267<br />

<br />

050-4598212<br />

<br />

<br />

03-6191281<br />

<br />

03-6185979<br />

<br />

03-6774886<br />

<br />

<br />

03-5326185<br />

<br />

<br />

<br />

04-8667146<br />

<br />

<br />

03-9363591<br />

<br />

<br />

02-9933490<br />

<br />

<br />

08-6238343<br />

<br />

<br />

04-6581429<br />

<br />

<br />

02-9993790<br />

<br />

www.korenpub.com 02-6330530<br />

Haggadot Ad 15.5x21 draft 01.indd 1<br />

3/20/2012 1:49:21 PM


‏“חיילים שמצד אחד הם בני תורה<br />

אמיתיים ומצד שני הם חיילים טובים.‏ זה<br />

שילוב שמאפיין מאוד את תקומתה של<br />

המדינה”.‏ הרב דרוקמן בביתו,‏ השבוע<br />

14 שבת הגדול ה'תשע"ב


סיפור חיים<br />

ביום העצמאות הקרוב,‏ כשהוא נושק לגבורות,‏ תעניק מדינת ישראל לרב<br />

חיים דרוקמן,‏ פרס ישראל למפעל חיים תקומתה של המדינה ושיגשוגה<br />

שלובים בחייו ובפועלו לאורך השנים בראיון ל”מעייני הישועה”‏ לרגל<br />

קבלת הפרס,‏ מספר הרב דרוקמן על מקצת תחנות חייו ומדבר על הנושאים<br />

שמעסיקים את הציונות הדתית העליה לבד לארץ – ‏“האוניה שבה היינו<br />

אמורים להפליג הוטבעה”‏ הכרזת המדינה – ‏“רקדתי כל הדרך על המשאית”‏<br />

הרצי”ה – ‏“כל מה שיש בי קיבלתי ממנו”‏ תשלומי ההורים בישיבות –<br />

‏“סוגיה קשה מאוד”‏ בג”ץ מגרון – “ זה פשוט עוול”‏ | נריה רוזנברג<br />

שעת לילה מאוחרת השבוע בישוב מרכז<br />

שפירא.‏ הרב חיים דרוקמן מסיים<br />

שיעור על הגדה של פסח לתלמידי הישיבה<br />

בביתו.‏ כן,‏ תלמידי הישיבה לא יצאו בתחילת<br />

השבוע לחופשת בין הזמנים אלא הם מתחילים<br />

את החופשה רק השבת.‏ בסוף השיעור של הרב,‏<br />

בעודי ממתין להתחיל את הראיון,‏ ניגש אל הרב<br />

אחד התלמידים הצעירים ושואל שאלה על<br />

השיעור ‏‘דיברנו על זה בשיעור שעבר והסברתי,‏<br />

איפה היית?‘‏ נוזף בו הרב בעדינות ומוסיף מיד,‏<br />

‏‘אני חלילה לא כועס,‏ אבל כל שיעור נבנה על<br />

השיעור הקודם,‏ דיברנו על זה...‘‏ אומר בחיוך<br />

הרב ובשל דוחק הזמן הוא עונה לו בקצרה.‏<br />

בעוד כחודש,‏ מוצאי יום העצמאות ה-‏‎64‎‏,‏<br />

יקבל הרב דרוקמן את פרס ישראל על מפעל<br />

חיים.‏ בנימוקי הענקת הפרס נאמר בין היתר כי<br />

‏“פרס ישראל מוענק לרב דרוקמן על פעילותו<br />

רבת החשיבות בתחומי חינוך הנוער הדתי-‏<br />

ציוני במדינת ישראל.‏ מתוך ראייה ממלכתית,‏<br />

היה ממקימי ישיבות ההסדר המשלבות בין<br />

שירות צבאי ללימוד תורה.‏ ברגישותו לאהבת<br />

עם ישראל פעל לקירוב בין חלקי העם,‏ קליטת<br />

עלייה והנהגת בית הדין המיוחד לגיור,‏ לרבות<br />

גיור קטינים והקמת מערך לקליטת העולים<br />

מחבר העמים ומאתיופיה“.‏<br />

ברכות לרב על קבלת פרס ישראל.‏<br />

‏“תודה“.‏<br />

מה היתה התחושה שלך הרב עם קבלת<br />

הידיעה על הענקת הפרס?‏<br />

הרב נבוך.‏ ‏“מה אגיד לך...‏ הפרס העיקרי זה<br />

הדברים האמיתיים שנעשו.‏ פרס ישראל,‏ ערכו<br />

בוודאי חשוב כי יש כאן הכרה ממלכתית בערך<br />

של הדברים שנעשו במשך השנים“.‏<br />

לבד באוניה לארץ ישראל<br />

בעוד כחצי שנה יחגוג הרב דרוקמן 80 שנה.‏<br />

קשה לתמצת את סיפור חייו העשיר בכמה<br />

שורות אבל בכל זאת ביקשתי מהרב את<br />

התייחסותו גם לתקופת ילדותו,‏ ומגולל את<br />

סיפורו המדהים על עלייתו ארצה בדרך לא<br />

דרך,‏ שלוותה בניסים רבים.‏<br />

הרב דרוקמן נולד בעיירה קוטי שבפולין<br />

בשנת תרצ“ג,‏ כבן יחיד להוריו.‏ לאחר הכיבוש<br />

הנאצי הוא הסתתר יחד עם הוריו מתחת<br />

לדירתו של דודו ובהמשך,‏ בשנת תש“ב,‏ הם<br />

נמלטו לצ‘רנוביץ שהיתה באותה עת בשליטת<br />

רומניה ושהו שם תקופה.‏ ‏“אחרי שהצלחנו<br />

להימלט מהתופת הנאצית הורי ניסו להשיג<br />

סרטיפיקטים להגיע לארץ“,‏ משחזר הרב<br />

15


דרוקמן.‏ ‏“בתקופת השואה הרי<br />

הארץ הייתה נעולה ומסוגרת על ידי<br />

הבריטים והורי לא הצליחו להשיג<br />

את האישורים.‏ הורי איתרו זוג שהיו<br />

חשוכי ילדים שקיבלו את אותם<br />

סרטיפיקטים והם מסרו אותי לידם<br />

שכביכול אני בנם וכך אגיע לארץ<br />

ישראל.‏ הם עשו זאת כדי להציל אותי<br />

והייתי אז בן 11 בסך הכל“.‏<br />

והסכמת כך להיפרד מהם?‏<br />

‏“אני עד היום מתפלא על עצמי<br />

שהסכמתי לעזוב את הורי ולנסוע עם<br />

אנשים זרים“,‏ מתוודה הרב.‏<br />

‏“בשנת תש“ד,‏ הגענו למקום שממנו<br />

הפליגו אז 3 אוניות שהיו מיועדות<br />

בכלל להובלת בעלי חיים ועל גביהן<br />

העלו מאות יהודים.‏ אנו עומדים<br />

ומחכים שיקראו בשמותינו לעלות.‏<br />

אוניה אחת כבר הפליגה,‏ השנייה<br />

כבר עמדה ועוד לא קראו לנו לעלות.‏<br />

אותו יהודי שעימו נסעתי,‏ שאל את<br />

האחראים מה קורה איתנו ולאחר<br />

בדיקה הם אמרו לו שכבר קראו לנו<br />

לעלות לאוניה השניה אבל כעת היא<br />

כבר מלאה ועומדת להפליג.‏ ‏‘תמתין<br />

לאוניה השלישית‘‏ הם אמרו“.‏<br />

אותו פיספוס של העליה לאוניה<br />

השניה,‏ הציל את חייו של הילד חיים<br />

דרוקמן.‏ ‏“האוניה שבה היינו אמורים<br />

להפליג לארץ הוטבעה על ידי הנאצים<br />

ומרבית נוסעיה נספו“.‏<br />

האוניה עשתה את דרכה לטורקיה<br />

16 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

ומשם הם נסעו ברכבת לארץ ישראל.‏<br />

כשאני שואל את הרב מה עבר לו<br />

בראש כילד בן 11, באותה עת כשהוא<br />

עושה את דרכו לארץ המובטחת,‏ הוא<br />

מספר את הסיפור הבא:‏ ‏“אני זוכר<br />

את הנסיעה ברכבת.‏ אני זוכר איך<br />

לנגד עיניי הופיע שילוט בעברית,‏<br />

אני לא זוכר מה היה שם הישוב כי זה<br />

היה תוך כדי נסיעה מהירה,‏ ובסמוך<br />

אליו אני מבחין ביהודי עם זקן כאשר<br />

ציציותיו מתבדרות ברוח,‏ עובד את<br />

האדמה.‏ ההפתעה שאחזה בי הייתה<br />

גדולה.‏ אמרתי לעצמי:‏ ‏‘אה,‏ זאת ארץ<br />

ישראל!‏ יהודי עם זקן,‏ ירא שמים,‏<br />

עובד את אדמת ארץ ישראל,‏ כאשר<br />

הציציות מתבדרות ברוח - עכשיו אני<br />

מרגיש כשהגעתי לארץ ישראל‘“.‏<br />

כשהגעת לארץ הייתה איזו דרך<br />

להודיע להוריך שאתה בארץ ישראל?‏<br />

‏“איך להודיע?‏ בטלפון?‏ זה היה<br />

באמצע מלחמת העולם“,‏ מתפלא<br />

הרב,‏ ‏“לא ידעתי מה עלה בגורלם והם<br />

לא ידעו שהגעתי ארצה“.‏<br />

לאחר שהגיע ארצה הילד חיים<br />

הצעיר,‏ הוא הוכנס לבית יתומים<br />

‏“מוסד עלייה“‏ בפתח תקווה ובאחד<br />

הלילות העירו אותו עם בשורה<br />

מיוחדת.‏ ‏“בעודי ישן שנת ישרים העירו<br />

אותי מנהלי המוסד ואמרו לי ‏‘ההורים<br />

שלך בארץ‘.‏ הם העירו אותי דווקא<br />

בלילה מפני שהם חיכו ששאר הילדים<br />

היתומים כבר ישנו,‏ כדי שחלילה לא<br />

הרב דרוקמן<br />

עם הנשיא דאז<br />

חיים הרצוג<br />

יפגעו מכך שמגיעים הורים של אחד<br />

הילדים והם נותרים ללא הוריהם“.‏<br />

משפחת דרוקמן שוב התאחדה<br />

ועברה להתגורר בגבעתיים.‏<br />

היכן תפסה את הרב ההכרזה על<br />

מדינת ישראל?‏ איזה זיכרון אתה נוצר<br />

מאותה תקופה?‏<br />

‏“הייתי יחד עם הורי,‏ זה היה בערב<br />

שבת.‏ אני לא כל כך זוכר אירוע מיוחד<br />

באותו היום,‏ מלבד כמובן השמחה<br />

הגדולה,‏ אבל מה שאני כן זוכר הוא<br />

שלאחר שהידיעה על החלטת האו“ם<br />

הגיעה לארץ במוצאי שבת,‏ עם ישראל<br />

כולו רקד כל הלילה.‏ למחרת נסעתי<br />

בטרמפ במשאית,‏ לתל אביב,‏ ואני<br />

זוכר את עצמי רוקד על המשאית כל<br />

הדרך מגבעתיים לתל אביב.‏ זו הייתה<br />

שמחה שאין כדוגמתה - סוף סוף יש<br />

לנו מדינה משלנו“.‏<br />

בונים את עם ישראל<br />

הרב דרוקמן היה בצעירותו אחד<br />

המדריכים בשבט ‏“איתנים“‏ בבני עקיבא<br />

שחלק מחניכיו היו הרב זלמן מלמד,‏<br />

הרב צפניה דרורי,‏ יעקב פילבר ואחרים.‏<br />

‏“אשרי עם ישראל“,‏ אומר הרב על<br />

חניכיו.‏ ‏“זו הייתה תקופה של שאיפות<br />

ואידיאלים גדולים,‏ כיסופים לבנין<br />

משהו מיוחד במינו על טהרת הקודש.‏<br />

השבט הזה בבני עקיבא הקים למעשה<br />

את ישיבת כרם ביבנה,‏ הוא גם חידש<br />

את פניה של ישיבת מרכז הרב,‏ וחבריו<br />

היו ממקימי המושב כפר מימון“.‏<br />

הרב,‏ האמנת אז שאותם חניכים<br />

יעצבו את פניה של הציונות הדתית?‏<br />

‏“הייתה לנו אמונה גדולה.‏ בכל מה<br />

שעשינו פעלנו מתוך אמונה שאנחנו<br />

בונים את עם ישראל,‏ בהחלט“.‏<br />

שפע של אורות גדולים<br />

מורו ורבו של הרב דרוקמן הוא הרב<br />

צבי יהודה זצ“ל שלפני חודש מלאו<br />

30 שנה לפטירתו.‏ הרצי“ה היה גם<br />

זה ששלח את הרב דרוקמן למערכה<br />

הפוליטית בה שימש כחבר כנסת<br />

מטעם המפד“ל.‏<br />

‏“נפגשתי איתו עוד בטרם לימודיי<br />

בישיבת מרכז הרב“,‏ אומר הרב<br />

דרוקמן,‏ ‏“זה היה בשנת תשי“ד,‏


את<br />

הרב דרוקמן צועד לצידו של הרצי”ה<br />

הרצי”ה היה מחנך בחסד עליון<br />

מעבר לגדלותו בתורה ובמידות.‏<br />

הוא הטביע בנו את כל הדברים<br />

היסודיים ביותר בהסתכלות של<br />

ציונות דתית והוא הטביע את<br />

חותמו על דור שלם<br />

בתנועת בני עקיבא החלטנו להוציא מחדש<br />

‏“אורות התשובה“,‏ עם ניקוד והערות,‏ מהדורה<br />

בלבוש חדש.‏ זכיתי לשבת איתו לילות שלמים<br />

ושוחחנו על דברים ברומו של עולם מעבר לעיסוק<br />

שלשמו נתכנסנו.‏ אני זוכר שנשארתי לעיתים גם<br />

ללון אצלו בתום לילה ארוך“.‏<br />

איך יצאת מאותם מפגשים מיוחדים עם הרצי“ה?‏<br />

‏“מכל מפגש עם הרצי“ה באותן לילות יצאתי<br />

כשאני מרגיש שכל כולי מלא.‏ היו עליי שפע של<br />

אורות גדולים“.‏<br />

מה הרב קיבל מהרצי“ה במרוצת השנים?‏ במה<br />

הוא צייד אותך?‏<br />

‏“באופן כללי כל מה שיש בי קיבלתי ממנו.‏ הוא<br />

באמת היה מחנך בחסד עליון מעבר לגדלותו<br />

בתורה ובמידות.‏ הוא הטביע בנו את כל הדברים<br />

היסודיים ביותר בהסתכלות של ציונות דתית והוא<br />

הטביע את חותמו על דור שלם“.‏<br />

דמותו קצת פחות מוכרת לדור הזה.‏<br />

‏“נכון.‏ ולכן צריך לחזור על דברים,‏ לשנן ולהאיר את<br />

דמותו כדי שדמותו תאיר לנו וכדי שנלך לאורו“.‏<br />

17


אין לתת פקודות<br />

המנוגדות לתורה<br />

הרב דרוקמן נשוי לשרה,‏ רופאה<br />

במקצועה ולהם תשעה ילדים.‏ לפני<br />

35 שנה ייסד את ישיבת ההסדר באור<br />

עציון לצד הישיבה התיכונית שפעלה<br />

במקום.‏ במהלך שנות קיומה העמידה<br />

הישיבה תלמידי חכמים רבים ובמקביל<br />

גם חיילים מובחרים.‏ הישיבה מפעילה<br />

במקביל עוד מספר תוכניות חינוכיות<br />

מגוונות,‏ לאוכלוסיות שונות.‏<br />

מה הביא את הרב להקים את המפעל<br />

החינוכי הזה?‏<br />

‏“מה השאלה?‏ זה התחום העיקרי בו<br />

עסקתי - תחום החינוך.‏ אנחנו צריכים<br />

לגדל תלמידי חכמים.‏ העתיד האמיתי<br />

של עם ישראל ומדינת ישראל הוא<br />

גידול תלמידי חכמים“.‏<br />

הרב היה חלוץ בתחום של ישיבות<br />

ההסדר.‏ הרב חשש מההשלכות של<br />

המסלול הזה,‏ מה יהיה?‏<br />

‏“לא.‏ אני חושב שזה מפעל מיוחד<br />

של מדינת ישראל.‏ חיילים שמצד אחד<br />

הם בני תורה אמיתיים ומצד שני הם<br />

חיילים טובים.‏ זה שילוב שמאפיין<br />

מאוד את תקומתה של המדינה.‏ זכינו<br />

שיש לנו צבא משלנו ועוד יותר מיוחד<br />

הן היחידות הללו שיש בצבא - בני<br />

תורה המשלבים שירות צבאי עם<br />

לימוד בישיבה“.‏<br />

בתקופה האחרונה היו לא מעט<br />

מקרים בהם היו התנגשויות בין<br />

המסגרת הצבאית לבין חיילי ישיבות<br />

ההסדר,‏ כדוגמת שירת הנשים בצבא.‏<br />

הרב דרוקמן טוען שכל הנושא יצא<br />

מכלל פרופורציה.‏ ‏“היה פה ניפוח גדול<br />

של הנושא בתקשורת שגרם למהומה“.‏<br />

במטרה אולי לנגח את בני הישיבות?‏<br />

‏“אני לא יודע בדיוק מה הייתה<br />

המטרה,‏ אבל אני יודע שהכל החל<br />

כאשר היה ערב מורשת קרב וכמה<br />

צוערים רצו לצאת בשקט כאשר זמרת<br />

עלתה לשיר.‏ הם לא הפגינו ולא רצו<br />

לכפות את דעתם על אחרים.‏ אני<br />

חושב שהמפקד שהחליט להשאיר<br />

אותם הוא אדם שאין לו שום שיקול<br />

דעת ואני חושב מכאן שאי אפשר<br />

לסמוך על שיקול דעתו.‏ למי זה היה<br />

18 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

הרב דרוקמן עם הרב שפירא זצ”ל<br />

הרב דרוקמן עם הרב חנן פורת זצ”ל<br />

הרב דרוקמן עם הרבי מלובביץ’‏ זצ”ל<br />

מפריע אם כמה חיילים יוצאים בשקט?‏<br />

אמרתי לאחר מכן,‏ מה קורה אם יש<br />

חייל שהוא רגיש בכלל למוזיקה,‏ מה...‏<br />

הוא לא יכול להיות קצין טוב?‏ וכך זה<br />

הלך והתפתח והפך להיות אישיו גדול,‏<br />

אבל נעבור את זה“.‏<br />

הרב,‏ מה דעתך על תפקודו של הרב<br />

הצבאי הראשי בנושא?‏<br />

‏“אני חושב שהוא עשה כמיטב יכולתו<br />

את מה שיכל לעשות.‏ הוא הסביר<br />

היטב לרמטכ“ל שמדובר בעניין הלכתי<br />

ולא סתם קפריזה,‏ זו הלכה.‏ הוא פעל<br />

בעניין הזה כמיטב יכולתו והשיג את<br />

מה שהשיג במציאות הקיימת“.‏<br />

הסמכות הרבנית בצבא היא הרב<br />

הצבאי או הרב בישיבה?‏<br />

‏“זה רע מאוד,‏ זה יהיה הרס אם כל<br />

חייל ילך לרב אחר,‏ מה פתאום?!“.‏<br />

התלמידים מתייעצים עם הרב<br />

בנושאים צבאיים,‏ לא?‏<br />

‏“בוודאי שמתייעצים אבל אני אומר<br />

להם שבעניינים הספציפיים ישאלו<br />

את הרב הצבאי באותה יחידה.‏ אנחנו<br />

חושבים שזה טוב שיש אחריות של<br />

הרבנות הצבאית ושיש פסיקה אחידה“.‏<br />

אני אחדד מעט את הנושא,‏ דברי הרב<br />

ודברי המפקד,‏ דברי מי שומעים?‏<br />

‏“אסור להעמיד את הדברים כך,‏<br />

זה לא נכון.‏ אין מישהו שמכופף את<br />

ידיו של השני.‏ אין לתת שום פקודות<br />

המנוגדות למה שהתורה אומרת.‏<br />

המפקד לא צריך לומר דברים שהם<br />

מנוגדים לדברי התורה.‏ בשביל זה<br />

קיימת רבנות צבאית שתדריך את<br />

המפקד לא להגיד דברים כאלו“.‏<br />

וכשיש התנגשות מה עושים?‏<br />

‏“צריך למצוא את הדרך איך למנוע<br />

את ההתנגשות“.‏<br />

עקרו כל זיק של יהדות<br />

לפני שבועות אחדים סיים הרב<br />

דרוקמן את תפקידו כראש מערך<br />

הגיור הממלכתי.‏ במהלך שמונה<br />

השנים בהן שימש בתפקיד הוא חתם<br />

על למעלה מ-‏‎50‎ אלף תעודות גיור.‏<br />

‏“אנו מדברים על מציאות מיוחדת<br />

שקיימת בדורנו“,‏ מסביר הרב על<br />

מורכבות הנושא,‏ ‏“העליה מחבר העמים<br />

למענה הפגנו,‏ התפללנו וציפינו אכן<br />

קרתה בפועל.‏ היה ברור לנו שמדובר<br />

כאן בעליה שהפתרון שלה הוא גיור.‏<br />

הרב אונטרמן זצ“ל,‏ רבה הראשי<br />

של ישראל,‏ כ-‏‎20‎ שנה לפני פתיחת<br />

השערים דיבר על העלייה הגדולה<br />

שתבוא ושיהיה צורך לעסוק בגיור.‏<br />

אלה באמת גרים שלא היו כמותם<br />

בכל תולדות ישראל.‏ אנחנו הכרנו<br />

בתולדות עם ישראל שני סוגי גרים:‏<br />

גרים שהתאכזבו מהעבודה זרה ומצאו<br />

את האמת בעם ישראל ובתורת


ישראל,‏ ולפני כ-‏‎200‎ שנה,‏ כשנפתחו<br />

שערי הגטאות והיהודים יצאו לחופש<br />

והתבוללו והיו נישואי תערובת ומתוך<br />

כך באו להתגייר.‏ אבל הפעם זה סוג<br />

שלישי - ברוסיה עשו הכל כדי לעקור<br />

כל זיק של יהדות ליהודים.‏ הם עשו<br />

את הדברים בברוטאליות מאין כמותה<br />

ועל מה לא גזרו שם?‏ היוונים גזרו על<br />

המילה והם גזרו גם על המילה בעברית,‏<br />

אנשים שילמו בחייהם ונשלחו לסיביר.‏<br />

‏“צריך להגיד דבר חשוב מאוד“,‏ עוצר<br />

הרב את שטף דיבורו,‏ ‏“כל אלה שבאים<br />

להתגייר משם,‏ עושים זאת כי הם<br />

באמת רוצים להיות יהודים,‏ אין להם<br />

שום אינטרס אחר.‏ את כל מה שהמדינה<br />

נותנת לעולים חדשים הם קיבלו כזכאי<br />

חוק השבות.‏ החברה בישראל לא דוחפת<br />

לגיור.‏ כמובן שכל הגיור שלנו נעשה אך<br />

ורק על פי ההלכה“.‏<br />

ובהמשך לדברי הרב,‏ איך התמודדת<br />

עם הביקורת מצד חוגים שטענו<br />

שהגיורים לא תקפים?‏<br />

‏“זה בוודאי היה לא נעים.‏ כך לא<br />

נוהגים גם אם יש חילוקי דעות.‏ זו<br />

לא הייתה ביקורת אלא מתקפה.‏ יש<br />

בהלכה חילוקי דעות כמו בכל תחום,‏<br />

צריך לדעת שגם מי שלא נוהג כמוך,‏<br />

פועל לפי ההלכה.‏ אתה יכול להגיד<br />

שאתה סובר שמן הראוי להתנהג כמוך<br />

אבל להתייחס כמו שהתייחסו זה<br />

פשוט בושה ומבזה וכך לא נוהגים“.‏<br />

כל הזמן צריך לשפר<br />

המודל של הישיבות התיכוניות אכן<br />

מצמיח תלמידי חכמים?‏<br />

‏“אי אפשר שלא לראות,‏ יש מבחן<br />

תוצאה.‏ היום ב“ה יש עולם תורה<br />

ציוני דתי שלא היה פעם.‏ זה קרה<br />

בין-לילה?‏ לא!‏ זה צמח לאט לאט.‏<br />

אם אין גדיים אין תיישים.‏ הישיבות<br />

התיכוניות חינכו בחורים שממשיכים<br />

במכינה ובישיבות הסדר בווריאציות<br />

שונות,‏ תמיד צריך יותר לשפר“.‏<br />

מה טעון שיפור?‏<br />

‏“כל הזמן צריך לשפר“.‏<br />

מה לגבי תשלומי ההורים הגבוהים<br />

למוסדות הלימוד?‏<br />

‏“זו סוגיה קשה מאוד“.‏<br />

זה כורח המציאות?‏<br />

‏“אין שום פרה חולבת שאפשר<br />

לחלוב ממנה כסף לקיום לימודים.‏<br />

פעם הממשלה העניקה פי שניים ממה<br />

שהיא נותנת היום.‏ משרד החינוך נותן<br />

היום כמעט חצי ממה שנתן בעבר,‏<br />

איך אפשר להתקיים כך?‏ יש פה<br />

פרדוקס - ההורים שולחים את בניהם<br />

לישיבה כי הם רוצים בחינוך הזה וכדי<br />

לספק את אותו חינוך ייחודי יש צורך<br />

בתקציב,‏ מניין ירק זה יחיה?‏ יש צורך<br />

לפעול כדי שהמדינה תשתתף יותר<br />

וממילא ירדו תשלומי ההורים“.‏<br />

אולי המוסדות צריכים גם להתייעל?‏<br />

‏“זה לא עניין של התייעלות<br />

המוסדות,‏ לא זו הסיבה לדעתי“.‏<br />

בג“ץ מקדש את ההרס<br />

מה תגובת הרב לביטול הסכם מגרון<br />

ע“י בג“ץ השבוע?‏<br />

‏“זה פשוט עוול.‏ זה ממש עוול.‏ מה<br />

קורה כאן?!‏ במקום שהעניין יסתיים<br />

בכי טוב אחרי שכולם הסכימו ואף<br />

אחד לא יוצא נפסד על ידי כך.‏ צריך<br />

לעמוד על ‏‘קדושת‘‏ ההרס?‏ איזה מן<br />

דבר זה.‏ צריכים לראות מה עושים כדי<br />

להתגבר על כך“.‏<br />

אבל רוה”מ מטרפד את חוק ההסדרה.‏<br />

‏“אין ברירה.‏ צריך לחוקק את החוק.‏<br />

המחוקק הוא הריבון הקובע“.‏<br />

אותם מאות אלפים<br />

שחיים ביו“ש וברמת<br />

הגולן מבטיחים את<br />

המשך יישובם של<br />

מקומות אלה והמשך<br />

ישובה של הארץ<br />

מה דעת הרב על בג“ץ?‏<br />

‏“על פי מה שהוא החליט זה ממש<br />

נורא,‏ הממשלה הייתה בעד.‏ הפרקליטות<br />

הייתה בעד.‏ מה קורה כאן?!“.‏<br />

בג“צ מחפש עימות נוסף?‏<br />

‏“אני לא יודע איך להסביר את זה.‏ זה<br />

עוול וצריך לעשות הכל כדי להתגבר<br />

על כך“.‏<br />

איך הרב רואה את עתיד ההתיישבות?‏<br />

‏“אין שום ספק שההתיישבות<br />

ביש“ע שינתה את המציאות כולה,‏ וזו<br />

מציאות שלא תוכל להשתנות.‏ אותם<br />

מאות אלפים שחיים ביו“ש וברמת<br />

הגולן מבטיחים את המשך יישובם<br />

של מקומות אלה והמשך ישובה של<br />

הארץ.‏ את ארץ ישראל כולה צריך<br />

ליישב:‏ ‏“והורשתם את הארץ וישבתם<br />

בה“.‏ והורשתם את הארץ - המרכיב<br />

הראשון זה הריבונות שארץ ישראל<br />

תהיה תחת שלטון ישראל,‏ וישבת בה<br />

- שארץ ישראל תהיה מיושבת“.‏<br />

היכן הרב רואה את מדינת ישראל<br />

בעוד 40 שנה,‏ אז ימלאו לרב 120?<br />

‏“עם הנצח איננו מפחד מדרך<br />

ארוכה.‏ אנחנו צועדים בנתיבות<br />

הגאולה האחרונה של עם ישראל<br />

וזה תהליך.‏ ויחד עם זה אנו צריכים<br />

לפעול.‏ נתפלל לריבונו של עולם ‏“כי<br />

אני ה‘‏ בעיתה אחישנה“.‏ למרות<br />

שהגאולה שלנו היא ‏‘בעיתה‘‏ היא גם<br />

יכולה להיות ‏‘אחישנה‘“.‏<br />

<br />

<br />

20 שבת הגדול ה'תשע"ב


, <br />

<br />

!1002<br />

<br />

<br />

5.11.10 | <br />

<br />

<br />

6.1.11 | <br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

7945<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

1798<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

www.beitel.co.il | 1-801-700-201 | 052-3003779<br />

02-997998002-5000783602-64271176


בית ספר יוקרתי למצויינות - מדעים לבנות ייפתח בשנה הבאה<br />

בקריית החינוך גבעת ושינגטון<br />

מסלול ‏“ליציי“‏ היוקרתי למצוינות<br />

ייפתח בשנת הלימודים תשע“ג בקריית<br />

החינוך גבעת וושינגטון.‏<br />

מדובר במסלול מצוינות שש שנתי<br />

צומח ‏)כיתות ז‘-יב‘‏ שיתחיל ב-ז‘‏ ויעלה<br />

מדי שנה בשכבה נוספת(.‏ המסלול יפעל<br />

במגמות המדעים,‏ המוזיקה והספורט<br />

כאשר הלימודים ייערכו במתחם קריית<br />

החינוך:‏ במתקני הספורט האולימפיים<br />

של מסלול החינוך הגופני במכללה,‏<br />

בכיתות,‏ במעבדות המכללה ובאולפנים<br />

המתקדמים של בית הספר הגבוה<br />

למוזיקה ‏“מזמור“.‏ מסלול המצוינות<br />

הינו החלטה של הנהלת גבעת ושינגטון<br />

בראשות בנצי דל ובברכת ראש המינהל<br />

לחינוך דתי במשרד החינוך ד“ר<br />

אברהם ליפשיץ,‏ וראש מינהל החינוך<br />

ההתיישבותי,‏ ד“ר יחיאל שילה.‏ הד“ר<br />

לפיזיקה,‏ בוריס שטיבלמן והכנר<br />

והמנצח נחום סלוצקר,‏ הם שיעמדו<br />

בראש התוכנית.‏ המסלול המיוחד יהיה<br />

חלק מהאולפנה בקרייה בראשותו של<br />

הרב אריה גברא.‏<br />

כל אחת משלוש המגמות,‏ תגיש את<br />

התלמידות לבגרות ברמה של חמש<br />

יחידות.‏ מסלול הלימודים המתוכנן<br />

כולל את כל מקצועות החובה הכלולים<br />

במערכת הלימודים הרגילה,‏ שעות<br />

ללימוד מקצוע ההתמחות ובנוסף על<br />

כך ילמדו התלמידות מקצועות העשרה<br />

ברמה גבוהה כמו אסטרונומיה,‏<br />

משפטים,‏ רפואה ותולדות המוזיקה.‏<br />

בנוסף,‏ במסגרת הלימודים תכלל<br />

תכנית ללימודי רוח והעשרה ביהדות<br />

כאשר מערכת הלימודים תכלול כ-‏‎45‎<br />

שעות שבועיות.‏<br />

מדעים מוסיקה וספורט<br />

כאמור,‏ בשנת הלימודים הקרובה<br />

ייפתחו תחילה שלוש כיתות ז‘‏ לבנות<br />

‏)אחת לכל מסלול(,‏ שילמדו במקום<br />

עד י“ב ואף יוכלו להמשיך לתואר<br />

‏“מסגרת על יסודית<br />

למצויינות”.‏ בנצי דל<br />

‏“גיור במידת הצורך”.‏<br />

יקי סעדה<br />

ראשון במכללה שבמקום.‏ בכל כיתה<br />

ילמדו עד 25 בנות לכל היותר ובסך<br />

הכל הצפי הוא לכ-‏‎70‎ תלמידות כבר<br />

בשנת הלימודים הראשונה.‏ עד כה<br />

ישנן פניות רבות של הורים ולמעלה<br />

מ-‏‎30‎ בנות שעברו הליך מיון מדוקדק<br />

התקבלו לתוכנית.‏<br />

ד‘ר בוריס שטיבלמן ונחום סלוצקר<br />

העומדים בראש התוכנית מפעילים<br />

פרויקטים חינוכיים מזה 11 שנה.‏<br />

כעת הם החליטו לפתוח את ליציי<br />

בקריית החינוך גבעת וושינגטון<br />

בזכות המתקנים המשוכללים,‏ וגם<br />

משום אמונתם כי הורי התלמידות<br />

מחפשים שילוב של לימודים ברמה<br />

גבוהה בסביבה איכותית ובסמוך<br />

לאקדמיה.‏ ‏“הורים ממוצא רוסי“,‏<br />

מסביר סלוצקר,‏ ‏“יודעים כי המסגרות<br />

הדתיות נותנות את התשובה לחינוך<br />

איכותי.‏ בנוסף,‏ למשפחות רבות חשוב<br />

שהילדים יתחברו למסורת.‏ התלמידות<br />

יעשו בגרות ברמה הגבוהה ביותר<br />

ויוכלו להמשיך לאחר מכן ללימודים<br />

גבוהים.‏ בנוסף,‏ אני מאמין שבשנים<br />

הקרובות יגיעו תלמידות של בית<br />

הספר לאולימפיאדות של מדעים,‏<br />

לאולימפיאדות של ספורט ולנוכחות<br />

בולטת בתחומי האמנות והמוזיקה“.‏<br />

גבעת ושינגטון מארגת מערך<br />

היסעים לתלמידות מכל רחבי האזור<br />

ולתלמידות שתגענה ממקומות<br />

רחוקים ניתנת האפשרות להשתלב<br />

בחיי הפנימייה של האולפנה.‏<br />

‏“לאחר כשנה של הכנות אנו פותחים<br />

בית ספר מתפתח שהינו מסלול<br />

מצויינות של האולפנה“,‏ אומר יו“ר<br />

הוועד המנהל בקריית החינוך גבעת<br />

ושינגטון,‏ בנצי דל.‏ ‏“מדובר במסגרת<br />

על יסודית למצויינות שתהווה את<br />

חוד החנית של התלמידות בנוגע<br />

ליכולות הלימודיות.‏ מסלול המצויינות<br />

יהווה חלק אינטגרלי מקמפוס הגבעה<br />

ויהנה מקרבה למכללה האקדמית.‏<br />

רק תלמידות שתעמודנה בפרמטרים<br />

הגבוהים לקבלה תתקבלנה למסגרת<br />

הלימודים“.‏<br />

מנכ“ל קריית החינוך,‏ יקי סעדה,‏<br />

מציין כי ‏“בפתיחת בית הספר היוקרתי<br />

למצוינות אנו מבקשים להשיג שתי<br />

מטרות.‏ ראשית,‏ להעניק לתלמידות<br />

מוכשרות,‏ לאו דווקא עולות,‏ חינוך<br />

ברמה גבוהה ובתחומים שאין כמותם<br />

בכל האזור.‏ שנית,‏ אנו מבקשים לקרב<br />

אלינו את המשפחות שעלו מחבר<br />

העמים.‏ לפיכך,‏ תדרכנו כבר את צוות<br />

ההוראה ואת התלמידות הלומדות<br />

אצלנו כיום כיצד לקבל ולקלוט את<br />

התלמידות החדשות,‏ שישולבו עימן<br />

בחיי הפעילות החברתית.‏ בנוסף,‏<br />

אצלנו הן יקבלו מסורת וחיזוק של<br />

הנושא היהודי ובמידת הצורך יפתח<br />

אולפן גיור“.‏<br />

נשיא מכללת גבעת ושינגטון,‏ פרופ‘‏<br />

כרמי הורביץ מברך על התוכנית<br />

ומדגיש ש“מטרת התוכנית בקירוב<br />

לבבות.‏ החזון הוא כי לקראת סוף<br />

התיכון הבנות המצויינות הללו יוכלו<br />

לקחת במקביל קורסים אקדמיים,‏<br />

שייחשבו להן כנקודות זכות בהמשך<br />

לימודיהן האקדמיים וכמובן יאתגרו<br />

את מחשבתן“.‏


לאורה של השבת<br />

הרב חגי לונדין<br />

שבת הגדול היא שבת מיוחדת.‏<br />

השבת הקרובה לחג הפסח.‏ בחג<br />

הפסח אנו יוצאים ממצרים.‏ המדרש<br />

‏)מכילתא יתרו,‏ א(‏ מלמדנו כי<br />

‏“מתחילה לא היה עבד יכול לברוח<br />

ממצרים שהיתה סוגרת ומסוגרת“,‏<br />

כלומר ארץ מצרים איננה רק מיקום<br />

גיאוגרפי,‏ אלא היא ‏‘בית העבדים‘‏<br />

הגדול של העולם העתיק.‏ מצרים<br />

מלשון ‏‘מֵיצַר‘,‏ ביטוי למצב של<br />

חסימה נפשית,‏ צרּות אופקים וחוסר<br />

התקדמות,‏ או במלה אחרת - עבדות.‏<br />

‏“בכל דור ודור חייב אדם לראות את<br />

עצמו כאילו יצא ממצרים“‏ ‏)הגדה של<br />

פסח(‏ - בכל רגע ורגע מחיינו אנו<br />

צריכים לצאת מהמֵיצרים המקיפים<br />

אותנו.‏ היכולת לשבור את ההרגלים,‏<br />

להתגבר על החולשות,‏ להשתחרר מן<br />

הקיבעונות,‏ לנפץ את מסגרות הטבע<br />

- זוהי היציאה האמיתית לחירות.‏<br />

לצאת אל המרחב<br />

יציאת מצרים איננה מאורע היסטורי<br />

גרידא,‏ אלא זוהי נקודת המפנה על<br />

ציר הזמן בה התברר כי ישנה חרות,‏<br />

מימד ערכי למציאות.‏ שאיפתה<br />

הפנימית של האנושות,‏ היוצאת אל<br />

הפועל בלידתו של עם ישראל,‏ הינה<br />

- לפרוץ את המימד הטבעי ולצאת<br />

אל המרחב והאינסוף.‏ מכיוון שכך,‏<br />

בשבת הגדול לוקח עם<br />

שבת גדולה<br />

היכולת לשבור את<br />

ההרגלים,‏ להתגבר על<br />

החולשות,‏ להשתחרר<br />

מן הקיבעונות,‏ לנפץ את<br />

מסגרות הטבע - זוהי<br />

היציאה האמיתית לחירות<br />

ישראל את האליל המצרי - השה,‏ בעל<br />

חיים המבטא את שיא התמימות,‏ שיא<br />

הטבעיות הפשוטה והזורמת - ועוקד<br />

אותו לרגלי המיטה;‏ אנו עוקדים את<br />

הטבע וזובחים אותו.‏ בהמשך אותו<br />

שבוע מופלא,‏ הטבע כולו,‏ על כל עשר<br />

מערכותיו:‏ הנוזלים,‏ המוצקים,‏ בעלי<br />

החיים שבים,‏ ביבשה ובאוויר,‏ מערכות<br />

הקוסמוס ובכורי המין האנושי - כולם<br />

מקבלים צורה חדשה כאשר נולדים<br />

הגודל והחירות בעולם.‏<br />

ימים גדולים<br />

בשבת זו מתבררת גדולה נוספת<br />

- הגדול שבעם הולך ודורש דרשה<br />

גדולה.‏ תלמידי החכמים הולכים<br />

ומרימים אותנו מעבר לשגרה.‏<br />

המסגרת הטבעית של ימי השבוע<br />

מובילה באופן טבעי לסוג של<br />

אפרוריות וקטנוניות.‏ בשבת אחת<br />

בשנה אנו מצליחים לפרוץ את<br />

המעגליות היומיומית,‏ באמצעות<br />

דרשה שהינה מעבר לזמן הרגיל<br />

הננו מכינים עצמנו לקראת היציאה<br />

לחירות,‏ לקראת הפסיחה ודילוג<br />

המדרגות שתחול עוד כמה ימים.‏<br />

זאת ועוד,‏ בשבת זו אנו יוצאים<br />

ממצרי הזמן הטבעי ונוגעים בעולם<br />

העתיד,‏ באותו ‏“יום ד‘‏ הגדול והנורא“‏<br />

‏)מלאכי ג(,‏ אותו עידן מופלא שבו<br />

אליהו הנביא,‏ הדמות העולה בסערה<br />

השמימה ומבטאת את הניצחון על<br />

המוות הטבעי,‏ ישיב לב אבות על בנים<br />

ולב בנים על אבותם.‏<br />

בשבת הגדול אנו קוראים את<br />

ההפטרה המבשרת לנו על ימים<br />

אחרים,‏ בהם תופיע אחדות הכוחות<br />

בעם ישראל;‏ הפטרה הלוחשת לנו<br />

על ימים גדולים בהם יופיעו נשמות<br />

גדולות שיתעלו מעבר למציאות<br />

הטבעית של הפירוד והחילוק ויובילו<br />

לגדולה של אותו ‏“יום שכולו שבת“.‏<br />

ארגון עזרה למשפחות ביש"ע<br />

כָּ‏ ל ִ דּ‏ כְ‏ פִ‏ ין יֵ‏ יתֵ‏ י וְ‏ יֵיכוֹ‏ ל<br />

פותחים את הלב ונותנים קמחא דפסחא ל'משביע'‏<br />

ארגון ‏"משביע",‏ ארגון עזרה למשפחות ביש"ע וירושלים,‏ פועל למעלה מעשור,‏ בשיתוף עם רבני הישובים<br />

ולשכות הרווחה.‏ לקראת הפסח,‏ ארגון משביע מחלק מאות מנות בכל אזור יהודה ושומרון למשפחות<br />

שמתקשות לעמוד בהוצאות הפסח,‏ כדי שיוכלו לקיים סדר כהלכתו.‏<br />

היה גם אתה שותף!‏ 1-800-20-44-88<br />

התרומות מוכרות לצרכי מס הכנסה לפי סעיף 46<br />

23


בין אוסטרליה<br />

לבית אל<br />

ברוך ומיכל קיטאי,‏ עזבו באחת את כל חייהם השלווים והנוחים,‏ עשו<br />

מעשה ציוני ועלו לארץ ישראל.‏ בעוד משפחותיהם נשארו באוסטרליה<br />

הרחוקה,‏ בני הזוג קבעו את ביתם בשכונת האולפנא בבית אל הניצבת<br />

היום בפני חורבן חלילה.‏ שיחה עם זוג אידיאליסטי המשדר אופטימיות<br />

ואמונה גדולה,‏ המאמין כי בסופו של דבר הכל יתהפך לטובה כחלק<br />

מתהליך הגאולה | שהם סגל<br />

24 שבת הגדול ה'תשע"ב


מראה שכונת האולפנא<br />

בבית אל,‏ השבוע<br />

25


שהיה זה בנה<br />

שהיה זה היחיד,‏ בנה רצה<br />

היחיד,‏ רצה במהירות לבית<br />

במהירות הכנסת,‏ לבית פתחה<br />

את הכנסת,‏ ארון פתחה הקודש<br />

את ארון וגאתה בבכיה הקודש<br />

וגאתה ובצעקות בבכיה עד<br />

ובצעקות שנפלה עד ומתה.‏<br />

שנפלה כשסיפרו ומתה.‏ זאת<br />

לרבי כשסיפרו נתן זאת אמר<br />

לרבי שלא נתן היתה אמר<br />

שלא היתה<br />

מהעלייה אל גבעת הארטיס בבית אל,‏<br />

בתי שכונת האולפנא נראים בטוחים<br />

מתמיד.‏ בשלוש שורות הם מסודרים ונראים<br />

קבועים בקרקע בשלווה.‏ גזירת ההרס,‏ הצפויה<br />

לחודש אייר הקרוב,‏ לא ממש מורגשת כשרוח<br />

קלה מנידה את צמרות העצים ושלושה ילדים<br />

רוכבים על אופניים חולפים על פניי.‏ אבל חרב<br />

הפינוי מונפת,‏ והיא מפריעה לשלוות חייהם<br />

של 48 המשפחות החיות בה.‏<br />

עבור ברוך ומיכל קיטאי ושני ילדיהם<br />

הקטנים,‏ אחת המשפחות בשכונה,‏ מדובר<br />

בחלום הזוי ביותר:‏ כמי שעלו ארצה בגפם<br />

וללא משפחה,‏ הם לא האמינו כי המדינה<br />

אליה כספו מאז ילדותם עלולה להרוס את<br />

ביתם.‏ למרות הקושי,‏ הם בכל זאת כאן,‏ עדיין<br />

אוהבים את הארץ ומאמינים בעלייה שעשה<br />

כל אחד מהם.‏<br />

‏“כשהגעתי לארץ לפני כשמונה שנים,‏ הגעתי<br />

ישר לבית אל“‏ מספר ברוך )25( הלומד כיום<br />

לרבנות ועוסק כיזם.‏ ‏“בית אל היה שם של<br />

מקום ששמעתי עליו בקריאת התורה,‏ וככזה<br />

המקום היווה מבחינתי התחברות אמיתית<br />

לתורה.‏ מלבד זאת,‏ גדלתי בחינוך ציוני מאוד<br />

ורציתי להיות כמו החלוצים שתמונותיהם<br />

מתנוססות בשחור לבן.‏ בית אל היא עבורי<br />

מקום כזה שאוכל להיות חלוץ בתמונות<br />

צבעוניות“‏ צוחק ברוך,‏ ‏“היה לי חשוב להיות<br />

חלק מהקיום הישראלי בארץ הקודש“.‏<br />

בבית אל השתלב ברוך בישיבה הגבוהה<br />

המקומית ‏“תיכננתי להישאר לשנה בארץ,‏<br />

והשנה הזו הפכה לשלוש שנים.‏ לאחר שלוש<br />

שנים החלטתי שאני רוצה להתגייס לצבא.‏ אך<br />

מכיוון שהייתי בגדר תייר ולא עשיתי עלייה<br />

לפי חוק,‏ לא יכולתי להתגייס.‏ בסופו של דבר<br />

עברתי את כל הפרוצדורה הכרוכה בעלייה<br />

והתגייסתי לצבא ובהמשך גם למדתי בישיבת<br />

ההסדר בהר ברכה“.‏<br />

איך הסתדרת עם העברית?‏ גמרא זה לא<br />

בדיוק כתיבה תמה...‏<br />

‏“בהתחלה באמת היה לא קל.‏ נכנסתי<br />

לשיעורים ולא הבנתי מילה.‏ אבל התאמצתי<br />

מאוד והיו לי גם חברותות נהדרות שסייעו<br />

לי בעזרת תנועות ידיים,‏ דיבור איטי וקצת<br />

אנגלית,‏ ללמוד טוב יותר את השפה.‏ אומנם<br />

באותה השנה לא למדתי כל כך הרבה תורה,‏<br />

אבל כן קיבלתי כלים,‏ ובשנים הבאות כבר<br />

היה יותר קל“.‏<br />

מיכל הגיעה מסידני שבאוסטרליה ‏“נכנסתי<br />

ישר למכינה באוניברסיטה העברית,‏ וגם לי<br />

היה קשה עם השפה.‏ בכיתות הלימוד היה<br />

יותר פשוט כי זו עברית פשוטה.‏ אבל ברגע<br />

שאת בחברת אנשים זה כבר משהו שונה - יש<br />

הרבה סלנג ומדברים מאוד מהר,‏ ואז נתקלתי<br />

בקושי האמיתי עם העברית.‏ כשהגענו<br />

לגור בבית אל פגשתי אנשים נפלאים<br />

שמלבד היותם שכנים טובים גם הסבירו לי<br />

בסבלנות מילים בעברית ודיברו לאט.‏ מלבד<br />

זאת בשעות אחרי הצהריים הנשים נוהגות<br />

להיפגש בגינה הציבורית והילדים משחקים.‏<br />

וכך קורה שהילדים מדברים ביניהם ולא רק<br />

שהם לומדים לדבר,‏ גם אני לומדת מהם“‏<br />

מסבירה מיכל.‏<br />

לא הבנתי כלום<br />

רגע לפני שעזבה את סידני,‏ החליטה מיכל,‏<br />

אישה צעירה ואצילית,‏ לעשות ‏“סיבוב<br />

פרידה“‏ ממכריה בקהילה.‏ ‏“חברה טובה של<br />

המשפחה שלי סיפרה לי שיש בחור שהיא<br />

מכירה שגם הוא עשה עלייה.‏ היא אמרה לי<br />

שכבר דיברה עם אמא שלו וצחקה שאולי<br />

באמת נתחתן“.‏ בסופו של דבר השניים אכן<br />

התחתנו ומיד אחרי חתונתם עברו להתגורר<br />

בשכונת האולפנא בבית אל.‏ ‏“בשבת הראשונה<br />

שהיינו פה כבר אירחו אותנו השכנים והציעו<br />

לנו סיוע ועזרה בבית,‏ ואני כל כך התפעלתי<br />

מכך שאנשים שלא מכירים אותי כבר עוזרים<br />

בלי לשאול שאלות“,‏ נזכרת מיכל,‏ ‏“פעם אחת<br />

הזמינו אותנו שכנים לארוחת שבת.‏ בסוף<br />

אותה הארוחה ברוך שאל אותי מדוע לא<br />

דיברתי ואמרתי לו שפשוט לא הבנתי כלום...‏<br />

אבל בכל מקרה,‏ האווירה הטובה שהייתה<br />

שם עברה אליי בהחלט.‏ גם בלי לדבר<br />

הרגשתי הרבה התחשבות,‏ חום ואהבה.‏ גם<br />

אחרי שילדתי את יונתן,‏ לפני כחודשיים,‏ כל<br />

השכנים שאלו במה אפשר לעזור:‏ אחד הציע<br />

לנקות את הבית,‏ האחר לשמור על הילדה<br />

וכמות האוכל שקיבלנו יכולה להספיק לשנה<br />

שלמה.‏ אני מרגישה שזה ממש מהשמים<br />

שאנחנו גרים כאן.‏ בכל פעם השכנים<br />

נרתמים ושואלים כיצד ניתן לעזור לנו,‏ זה<br />

דבר נפלא“.‏<br />

עם זאת,‏ אתם רחוקים מאוד מהמשפחה.‏<br />

‏“זה נכון“‏ אומר ברוך,‏ ‏“אבל כשאתה נשוי<br />

הדברים קלים יותר,‏ יש לך מקום יציב ובטוח<br />

כמו בית לחזור אליו.‏ האמת שבמקרה שלי<br />

26 שבת הגדול ה'תשע"ב


משפחת קיטאי השבוע בביתם<br />

מצות רכות<br />

מהודרות<br />

שמורות משעת הקצירה<br />

כשהגענו לגור בבית אל<br />

פגשתי אנשים נפלאים<br />

שמלבד היותם שכנים טובים<br />

גם הסבירו לי בסבלנות מילים<br />

בעברית ודיברו לאט<br />

קמח מצה שמורה<br />

מהיום<br />

לא צריך<br />

להסתבך עם<br />

הכזיתות<br />

מארז כזיתות מוכן<br />

לכל ההגדה<br />

24<br />

052-3277333 03-9411998<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

גם כשהייתי רווק,‏ תמיד היו לי בכל שבת לפחות<br />

שש הצעות איפה לסעוד בארוחות שבת.‏ הרגשתי<br />

לא נעים מחברים שלי,‏ שעשו איתי עלייה וגרו<br />

במקומות אחרים.‏ הם תמיד חיפשו איפה לאכול<br />

ואצלי הקושי היה במי לבחור...‏ כמובן,‏ יש הרבה<br />

געגועים ולא הכל זמין כמו באוסטרליה.‏ אבל כמו<br />

שמיכל אמרה יש פה קהילה נהדרת.‏ לדוגמא,‏ לפני<br />

מספר שבועות נולד בננו יהונתן ואבא שלי הגיע<br />

לברית.‏ אבי מסתובב בהרבה קהילות יהודיות<br />

בעולם ובכל זאת בברית הוא אמר לי ‏“ברוך,‏ מעולם<br />

לא ראיתי קבוצת אנשים טובה כל כך כמו פה“.‏<br />

המדינה הקימה את השכונה<br />

בחודש אלול האחרון קיבל ברוך צו מילואים.‏<br />

‏“הייתי עם כרטיס לאוסטרליה,‏ וממש לפני העלייה<br />

למטוס קיבלתי צו מילואים.‏ מבחינתי שירות<br />

מילואים הוא ערך חיוני מאוד לקיום העם,‏ והיה<br />

לי חשוב מאוד לחזור ולשרת את המדינה שלי.‏ לכן<br />

סידרתי כרטיס חדש כדי שאגיע בזמן“.‏ באחד מימי<br />

המילואים,‏ על הר החרמון,‏ צלצל הנייד שלו.‏ מיכל<br />

הייתה על הקו.‏ ‏“היא סיפרה לי ששמעה מאחת<br />

השכנות שהולכים להרוס את השכונה“,‏ נזכר ברוך<br />

באותה שיחת הטלפון,‏ ‏“מובן שאמרתי לה שזה לא<br />

יכול להיות,‏ הרי השכונה קיימת כבר עשר שנים<br />

ומדובר בבתי קבע ולא בגבעה נידחת.‏ ומה גם<br />

שהמדינה היא זו שהקימה את השכונה ועודדה<br />

אנשים לבוא ולגור פה.‏ כשחזרתי הביתה הבנתי<br />

שמיכל לא טעתה ושבאמת מדברים על כך“.‏<br />

27


שהיה זה בנה<br />

שהיה זה היחיד,‏ בנה רצה<br />

היחיד,‏ רצה במהירות לבית<br />

במהירות הכנסת,‏ לבית פתחה<br />

את הכנסת,‏ ארון פתחה הקודש<br />

את ארון וגאתה בבכיה הקודש<br />

וגאתה ובצעקות בבכיה עד<br />

ובצעקות שנפלה עד ומתה.‏<br />

שנפלה כשסיפרו ומתה.‏ זאת<br />

לרבי כשסיפרו נתן זאת אמר<br />

לרבי שלא נתן היתה אמר<br />

שלא היתה<br />

רציתי לקחת לעצמי את החבילה<br />

הזו שנקראת ציונות.‏ רציתי להיות<br />

חלק מההוויה הישראלית ולהיות<br />

בתהליך הגאולה כשהוא קורה,‏<br />

להיות חלק מהדבר הגדול הזה של<br />

חבלי משיח<br />

‏“מה שמקשה עלינו את ההתמודדות“‏ אומרת<br />

מיכל,‏ ‏“זו העובדה שהגזירה היא וודאית אבל<br />

עד לרגע הזה לא קיבלנו אפילו מכתב או<br />

הודעה על כך שהדברים הולכים להתרחש“.‏<br />

לא,‏ תודה,‏ תסתדרו לבד<br />

‏“אנחנו גם מתכננים לצאת לשליחות“,‏<br />

מציין ברוך,‏ ‏“שליחות שמטרתה לעודד יהודים<br />

לעלות לארץ.‏ אך אני לא יודע מה לומר להם?!‏<br />

מצד אחד אני יודע שזו המדינה של היהודים<br />

ואעשה הכל כדי שעוד ועוד יהודים יבואו<br />

למקומם האמיתי כאן בארץ ישראל.‏ אך מצד<br />

שני,‏ אני לא יכול להסתיר מהם שיש אפשרות<br />

שגם הם יזרקו מביתם פה במדינת היהודים,‏<br />

בארץ המובטחת.‏<br />

‏“מאוד כואבת לי ההתלבטות הזו,‏ כי<br />

מבחינתי זה המקום היחידי שבו יהודים<br />

צריכים לחיות.‏ כשהגעתי לארץ עזבתי מאחור<br />

את הכל:‏ את כל החיים שהיו לי שם,‏ את<br />

החופים היפים בעולם,‏ את האפשרויות הבלתי<br />

מוגבלות כמעט,‏ ומיכל ואני השארנו גם את<br />

המשפחות שלנו ועלינו ארצה לבד לגור פה.‏<br />

עשינו הכל כדי לעלות לארץ להגשים את<br />

החלום הציוני ולחיות איפה שיהודים צריכים<br />

לחיות.‏ ודווקא כאן הממשלה שלנו,‏ ולא גויים<br />

או שונאי ישראל,‏ דווקא השלטון היהודי<br />

הוא זה שמחליט להוציא אותנו מפה ואומר<br />

למאמצים שלנו ‏‘לא,‏ תודה,‏ תסתדרו לבד‘.‏ בלי<br />

לתת לנו הזדמנות אפילו לומר את דברינו,‏ בלי<br />

הליך משפטי מסודר.‏ אם לפחות הייתה ניתנת<br />

לנו הזכות לשמוע ולהשמיע,‏ אז גם אם היינו<br />

מפסידים,‏ לפחות היינו מרגישים כי קולנו<br />

נשמע.‏ אבל זה לא כך.‏ אנו נאלצים לקבל את<br />

הגזירה בלי שישמעו,‏ בלי הוכחות ובעיקר בלי<br />

צדק“,‏ אומר ברוך בכאב.‏<br />

כשברוך מציין את חסרונו של התהליך<br />

המשפטי,‏ הוא מספר גם כי על שכונת<br />

האולפנא לא קיימת באמת בעלות פלסטינית.‏<br />

‏“יש פלסטיני ששייכות לו שתי אדמות ושכונת<br />

חלק מילדי שכונת האולפנא<br />

בצילום קבוצתי<br />

האולפנא נמצאת ביניהן ו‘מפריעה לו לרצף<br />

הטרירטוריאלי‘,‏ כך שאלו אדמות שלנו ואין<br />

שום סיבה להרוס את השכונה הזו.‏ מה גם<br />

שברור שהפלסטיני לא יתחיל לרעות את צאנו<br />

בשטח שהוא באמצע הישוב בית אל.‏ זהו סתם<br />

‏‘פרנציפ‘‏ שנועד להקשות עלינו את החיים“.‏<br />

מיכל:‏ ‏“כשהחלטתי לעזוב את אוסטרליה<br />

ולהגיע לפה,‏ ידעתי שיש בארץ פיגועים ולא<br />

הכל פשוט.‏ אבל רציתי את זה.‏ רציתי לקחת<br />

לעצמי את החבילה הזו שנקראת ציונות.‏<br />

רציתי להיות חלק מההוויה הישראלית ולהיות<br />

בתהליך הגאולה כשהוא קורה,‏ להיות חלק<br />

מהדבר הגדול הזה של חבלי משיח.‏ לכן,‏ כשאני<br />

רואה את הגזירה שנגזרה עלינו אני מבינה<br />

שאנחנו חלק מתהליך.‏ אני בוודאי לא שמחה<br />

מזה שיכולים להרוס לנו את הבית,‏ ואני לא<br />

יודעת מה נעשה,‏ אבל אני מבינה שמדובר<br />

בתהליך.‏ הרי אם זה היה קורה למישהו אחר<br />

ולא לי זה היה יותר טוב?‏ אז פעם זה קורה לי<br />

ופעם למישהו אחר.‏ אז זה בסדר,‏ זה תהליך<br />

עמוק שעם ישראל צריך לעבור“.‏<br />

‏“זה לא בסדר“,‏ מוחה ברוך,‏ ‏“הרס בתים זה<br />

רע מאוד“.‏ ‏“ברור“,‏ אומרת מיכל מיד,‏ ‏“אני<br />

חלילה לא רוצה שיהרסו לנו את הבית,‏ אני<br />

רק מבינה שזה חלק מתהליך גדול.‏ אם הייתי<br />

עכשיו בסידני והיו רוצים להרוס לי שם את<br />

הבית הייתי כועסת הרבה יותר.‏ אך כיוון<br />

28 שבת הגדול ה'תשע"ב


29<br />

<br />

<br />

אני מאמין שזה רק מחלף בדרך לכביש<br />

הראשי של הגאולה השלמה.‏ הוא אולי<br />

נראה כמרחיק אותנו מהנתיב הנכון,‏<br />

אבל בסופו של דבר אנחנו מגיעים אליו<br />

שאני בארצי אני מבינה שזה חלק מתהליך הגאולה<br />

הכולל,‏ ושיד ה‘‏ מנווטת גם את הקושי הזה.‏ הפעם<br />

ה‘‏ בחר בנו לקושי הזה.‏ וודאי שאינני שמחה<br />

והגזירה הזו איומה מבחינתי ועדיף שלא יקרה כך<br />

לאיש,‏ אבל ברור לי שיש מנהיג לעולם הזה והוא<br />

יודע מה הוא עושה“.‏<br />

‏“עם זה אני מסכים“,‏ מתרצה ברוך.‏ ‏“הרב זלמן<br />

מלמד,‏ רב הישוב,‏ שהוא דמות שאני מעריך מאוד<br />

מסתכל על המצב בצורה בריאה בעיני.‏ הוא לא<br />

מתעלם משום קושי שקיים אבל רואה את הדברים<br />

בפרספקטיבה רוחנית ורחבה יותר.‏ יש לו משל<br />

קבוע שהוא משתמש בו המון:‏ הוא אומר שהדרך<br />

לגאולה זה כמו כביש:‏ לפעמים יש יציאה למחלף.‏<br />

באותו רגע נראה שאנחנו בכלל לא בכיוון ושהכל<br />

הולך לאיבוד.‏ אבל אחרי כמה דקות אנחנו מגלים<br />

שהתחברנו לכביש הראשי.‏ זה משל חזק מאוד<br />

בעיני,‏ וזו הדרך לגאולה האמיתית לדעתי.‏ כך אני<br />

גם מסתכל על גזירת ההרס חס וחלילה:‏ אני מאמין<br />

שזה רק מחלף בדרך לכביש הראשי של הגאולה<br />

השלמה.‏ הוא אולי נראה כמרחיק אותנו מהנתיב<br />

הנכון,‏ אבל בסופו של דבר אנחנו מגיעים אליו“.‏<br />

השכרת טרקטורונים<br />

וטיולי ג'יפים<br />

לגעת בהר<br />

השכרת אופניים<br />

וטיולי אתגר<br />

מבחר מסלולי ירידה<br />

מאזור ירושלים לכיוון השפלה<br />

קרית יערים - טלז סטון<br />

02-533-5337<br />

057-6008022<br />

www.har-haruach.co.il<br />

<br />

<br />

<br />

077-3220338


לאורו של חג<br />

הרב עזרא שיינברג<br />

ראש ישיבת אורות האר”י בצפת<br />

בניסן עתידין<br />

להיגאל<br />

ברוך ה'‏ נכנסנו לחודש הגאולה.‏<br />

ניסן הוא חודש של רחמים גמורים.‏<br />

מסביב הכל פורח,‏ הבריאה כולה<br />

אומרת שירה.‏<br />

המשנה במסכת ראש השנה מונה<br />

כמה ראשי שנה,‏ ביניהם ניסן ותשרי.‏<br />

בספרי המקובלים,‏ חודשים אלו<br />

מוגדרים מבחינה רוחנית באופן קצת<br />

שונה ממה שאנו רגילים לחשוב.‏<br />

חסד גמור<br />

תשרי הוא כביכול זמן העיבור,‏ זמן<br />

יצירת העולם - יצירת הוולד,‏ ובניסן<br />

הייתה הלידה ‏"שמע ישראל היום הזה<br />

נהיית לעם".‏<br />

תשרי הוא חודש של דין - ‏"וכל באי<br />

עולם יעברון לפניך כבני מרון",‏ ובדין<br />

יכול לעבור רק מי שבא מוכן.‏ לעומת<br />

זאת בניסן ‏"הללו עובדי ע"ז והללו<br />

עובדי ע"ז",‏ ובכל זאת נגאלים,‏ ולמה?‏<br />

‏"לא מרובכם מכל העמים"‏ אלא משום<br />

‏"אהבתי אתכם אמר ה‘"‏ - חסד גמור,‏<br />

חסד שרק הקב"ה בורא העולמות כולם<br />

יודע מדוע בחר בנו מכל העמים ועל כך<br />

אנו מודים לו בכל יום בברכות התורה.‏<br />

באותה בחינה של חסד גמור שבניסן<br />

נגאלו,‏ באותה בחינה של אור שהאירה<br />

לעולם כולו את סגולת ישראל,‏ באותה<br />

בחינה עתידים להיגאל,‏ ואור זה חוזר,‏<br />

מאיר ומתגלה בעולם בכל שנה ושנה<br />

בחג הפסח.‏<br />

בפסח האדם בונה את קומת האדם<br />

שבו,‏ ההארה בפסח היא עצומה!‏ עד<br />

כדי כך עצומה שלא תמיד יש בידינו<br />

30 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

המצות הם בעצם אורות<br />

וכלים הנכנסים פנימה<br />

לתוך קומת האדם,‏<br />

‏“ושמרתם את המצות - אל<br />

תקרי מצות אלא מצוות”‏<br />

הרב עזרא שיינברג באפיית מצות בישיבה<br />

את הכלים להכיל אותה,‏ זה לא סתם<br />

שליל הסדר הוא ‏"ליל שימורים",‏ לילה<br />

המשומר ומסולק מכל מזיקים,‏ אלא<br />

שמעוצמת השפע והאורות המתגלים<br />

בלילה זה כל מזיק שרק ינסה לצאת<br />

מיד מתבטל ו"ליהוי כעפרא דארעא".‏<br />

אפשר לומר בהחלט שהמצות<br />

תופסות חלק חשוב מאוד ודומיננטי<br />

בליל הסדר.‏<br />

בליל הזה יש עניין פנימי עם המספר<br />

ארבע:‏ ארבע כוסות,‏ ארבע לשונות<br />

של גאולה,‏ ארבע קושיות,‏ ארבעה<br />

בנים,‏ ארבע כזיתות ‏)יש הנוהגים<br />

להחמיר ב-‏‎5‎‏(,‏ ופתאום מגיע המספר<br />

שלוש שגם הוא בעצם ארבע...‏<br />

ישנן שלוש מצות,‏ אך את המצה<br />

התחתונה חוצים לשתיים.‏ המספר<br />

ארבע רומז לנו על שם הויה ב"ה,‏ ועל<br />

כך שאנו מחוברים לקב"ה בארבע<br />

רוחות העולם,‏ המהר"ל אומר כי<br />

המספר ארבע - מורה על שלימות.‏<br />

לשם מצת מצווה<br />

אכילת המצות בליל הסדר אינה<br />

עניין של מה בכך!‏<br />

ע"פ המקובלים אנו הופכים מציאות<br />

חיצונית לפנימית - המצות הם בעצם<br />

אורות וכלים הנכנסים פנימה לתוך<br />

קומת האדם,‏ ‏"ושמרתם את המצות<br />

- אל תקרי מצות אלא מצוות".‏ אין<br />

אף מצווה בתורה בה זוכה האדם<br />

להכניסה לתוכו פנימה:‏ תפילין - על<br />

הראש,‏ מזוזה - על הקיר,‏ ציצית -<br />

על הבגד וכו'...‏ אלא שזאת בדיוק


אפיית מצות בישיבת<br />

אורות האר”י בצפת<br />

מהותו של ‏"הלילה הזה"!!!‏ להכניס<br />

את הדברים כמה שיותר לתוכנו<br />

פנימה ‏-לתוכיותינו - עד לבחינה של<br />

‏"ותורתך בתוך מעי".‏<br />

לכן חסידים ואנשי מעשה היו כל<br />

כך מקפידים בעשיית מצות המצווה<br />

- גם בזהירות מחשש חמץ כל דהו,‏<br />

וגם בכוונת העשייה שלהם,‏ שתהיה<br />

לשם מצת מצווה,‏ באופן ידני מלא,‏<br />

בקדושה ובטהרה.‏<br />

הכנת כלים רוחניים וגשמיים<br />

בימינו - דור התעשייה וההייטק<br />

- קשה להגיע לכך וודאי שאין זו<br />

נחלת הכלל,‏ אבל שמענו על חסידים<br />

ואנשי מעשה מהדור הקודם שהיו<br />

אפילו זורעים את החיטים בכוונה<br />

שלימה לשם מצת מצווה.‏ והעניין בזה<br />

הוא פשוט - ככל שמושקעת כוונה<br />

טהורה בעשייה כך ההשפעה גדולה<br />

וחזקה יותר בבחינת ‏"טוב אחרית דבר<br />

מראשיתו",‏ וכמו שמספרת לנו הגמ'‏<br />

על רבי חייא שהיה צד צבי,‏ ומבשרו<br />

מאכיל ליתומים ועל עורו היה כותב<br />

ספר תורה ועימו עובר מכפר לכפר<br />

ומעיר לעיר ומלמד את ילדי ישראל<br />

ועם ישראל תורה.‏ כשלכאורה היה<br />

יותר קל ופשוט לקנות כמה חומשים<br />

לא?!‏ אלא שחכמים העידו עליו<br />

‏"גדולים מעשי חייא".‏<br />

וכן אנו נוהגים בישיבתינו,‏ ישיבת<br />

אורות האר"י בצפת עיה"ק תובב"א,‏<br />

יחד עם המרא דאתרא שלנו הרה"ג<br />

שמואל אליהו שליט"א ה'‏ יאריך<br />

ימיו בטוב ושנותיו בנעימים,‏ להקפיד<br />

על עשיית מצות בקדושה ובטהרה,‏<br />

בכוונה טהורה ובהקפדה הראויה על<br />

עשיית מצות המצווה,‏ עשייה שאם<br />

כל היותה פשוטה ביותר ‏)שהרי במצה<br />

יש רק קמח ומים ללא שום חומר<br />

נוסף(,‏ הופכת בסופו של יום לכלים<br />

לשפע הרוחני העצום המתגלה בלילה<br />

הקדוש הזה ‏"ליל שימורים"‏ - לילה<br />

המשומר מששת ימי בראשית.‏<br />

והחכמה בכך,‏ זה לא רק איך להכין<br />

את הכלים,‏ אלא לדעת איך להמשיך<br />

את ההארה הזו הלאה לחיי המעשה<br />

- לחיי היום יום.‏ לא רק ל"עלות בהר<br />

ה'"‏ אלא גם ל"קום במקום קודשי".‏<br />

על כן עלינו לדעת לנצל את הימים<br />

הבאים עלינו בהכנת הכלים,‏ גם הכלים<br />

הגשמיים של ההכנות והניקיונות אך<br />

חשוב לדעת שעל אף שהכנות אלו<br />

רבות,‏ חשובות והכרחיות,‏ ואסור<br />

לזלזל בהם כיון שמנהג ישראל דין<br />

הוא,‏ מכל מקום עלינו למצוא זמן<br />

ראוי גם להכנת כלים רוחניים של<br />

לימוד ענייני החג,‏ רעיוניו והליכותיו<br />

המרובות וגם למנוחת ושלוות הגוף<br />

והנפש.‏ אין זו חכמה כלל להגיע לחג<br />

עם בית ושולחן חג ערוך מסודרים<br />

וערוכים להפליא אך גוף ונפש<br />

מרוסקים שבורים ורצוצים...!‏<br />

על כן עלינו להשכיל ולמצוא את<br />

האיזון הנכון והמתאים על מנת שנגיע<br />

לימים קדושים אלו בבריאות הנפש<br />

והגוף גם יחד.‏ וכבר אמרו ‏"דורשי<br />

רשומות"‏ ‏"אבק אינו חמץ,‏ והרעיה\‏<br />

הבעל\הילדים ‏)הקיפו בעיגול את<br />

התשובה הנכונה...(‏ אינם קורבן פסח"!‏<br />

ואומר מורינו האר"י הקדוש זיע"א<br />

שכל הנזהר מאיסור חמץ בפסח<br />

אפילו במשהו,‏ מובטח לו שלא יחטא<br />

כל השנה כולה.‏<br />

יהי רצון שנזכה להיזהר מאיסור<br />

חמץ אפילו במשהו שנה זו,‏ וכל שנה<br />

ושנה.‏ ושנזכה עוד השנה לגאולה<br />

השלמה ברחמים,‏ ולבנין בית המקדש,‏<br />

ונאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים.‏<br />

פסח כשר ושמח לנו,‏ לכם וכל בית<br />

ישראל די בכל אתר ואתר.‏<br />

ניתן להשיג שעורי שמע ווידאו של ראש<br />

הישיבה להכנה לפסח לגברים ונשים באתר<br />

הישיבה www.orothaari.org<br />

31


פנימה.‏ מקום לכולן<br />

במסגרת המבצע המשותף של מגזין פנימה וחברת האחים חדד יינתנו<br />

שוברי קניה בסך ₪ 2,500 למנויות המגזין ולמצטרפות חדשות עד לי"ג ניסן<br />

שבוע<br />

אחרון<br />

למבצע<br />

כלי כסף<br />

קונים חצי מהכסף<br />

ומשלמים<br />

עוד בגיליון<br />

מדור אופנה מורחב מתכונים מיוחדים לפסח מדור יצירה לילדים<br />

וגם:‏ הר'‏ ימימה מזרחי קווים לדמותה של הר'‏ חנה טאו נועה ירון<br />

בהכנות לפסח - חוג הורים<br />

להצטרפות:‏ 02-6646001<br />

<br />

עמודי כרומו<br />

<br />

<br />

148


בגיליון ניסן<br />

מורתי<br />

סיסי שלקובסקי על<br />

המהפיכה החינוכית שהובילה<br />

כך נהגנו<br />

עליזה לביא - על המשבר<br />

שהביא לכתיבת ספריה<br />

אצילית ושופעת טוּב<br />

אלידע בר שאול על חייה<br />

ומותה של חנה קאסוטו<br />

עוזר קטן שלי<br />

שלשה מומחים על שיתוף ילדים<br />

<br />

וגם החודש 148 עמודים<br />

גיליון ניסן<br />

חדש!!‏


34 שבת הגדול ה'תשע"ב


בעקבות<br />

המצות<br />

הירושלמיות<br />

שלמה יגר יצא באישון לילה לסיור מרתק במאפיות המצות בשכונות<br />

החרדיות,‏ אשר עובדות סביב השעון ובמרץ רב בהכנת מצות יד מהודרות.‏<br />

מה זה ‏‘חבורה’?‏ מי הוא ה’גוימער’?‏ ומה תפקידם של ה’פינערים’?‏ הצצה<br />

ייחודית לתעשיית אפיית המצות ערב חג פסח תשע”ב | שלמה יגר<br />

ימים אחדים לפני חג הפסח.‏ רחובות שכונות<br />

מאה שערים ובית ישראל שבירושלים<br />

סואנים וצפופים.‏ כולם ממהרים מאוד,‏ ממוקדי<br />

מטרה.‏ ריחות של חומרי ניקוי חריפים,‏ בישולי<br />

החג,‏ ואפיית מצות מתערבבים להם יחד באוויר.‏<br />

נשים עמוסות שקיות,‏ אברכים ממהרים הדנים<br />

בהלכות החג הקרב,‏ ועל המדרכות הצרות<br />

ובסמטאות,‏ קשה למצוא מטר אחד פנוי מדוכני<br />

מכירות,‏ התרמות,‏ או מכירת חמץ לגוי.‏<br />

הלב הפועם של כל הכוורת הרוחשת הזו<br />

הן מאפיות המצות הקטנות והייחודיות<br />

שמתעוררות בימים אלה במפלסים התחתיים<br />

של הבלוקים הישנים.‏ בכל כמה בניינים<br />

ממוקמת מאפייה קטנה,‏ זמנית ומשפחתית,‏<br />

אליה מתנקזים יחד הלחץ של ערב החג,‏<br />

ההתרגשות,‏ וחדוות העשייה.‏<br />

‏'סיורי מאפיות'‏ הם טרנד שהולך ומייצב את<br />

מעמדו קצת מאחורי סיורי החנוכיות,‏ או סיורי<br />

הסליחות בימי אלול,‏ אבל אנחנו יצאנו לאחד<br />

כזה פרטי,‏ משלנו,‏ במטרה לנסות להעביר את<br />

התחושות,‏ הקולות והריחות של המקומות<br />

המיוחדים האלה.‏<br />

35


מה הבעיה של מצות מכונה?‏<br />

מילא מצות מכונה של פעם<br />

כמעט הכול היה ידני - היו<br />

‏‘רייסים’‏ כאלה שהיה צורך<br />

לסובב אותם בידיים,‏ אבל<br />

היום הכול זה חשמל,‏ ואין ‏‘כוח<br />

גברא’‏ בכלל<br />

לשם מצעס מצווֶה<br />

התחנה הראשונה ב'סיור'‏ שלי<br />

היא מאפיית ‏'לודמיר זוננפלד'.‏<br />

זוהי מאפייה ותיקה ומוכרת באזור,‏<br />

ממוקמת בלב שכונת ‏'בית ישראל'‏<br />

בסמוך למאפיית ‏'נחמה'‏ המפורסמת.‏<br />

אני נעמד מחוץ לדלת המסורגת,‏<br />

מביט פנימה בסקרנות.‏ ברגע שמנהל<br />

המקום רואה אותי,‏ עם המצלמה<br />

ביד,‏ הוא מבין את כוונותיי,‏ ניגש<br />

אליי,‏ תופס חזק בזרועי ומושך אותי<br />

מהר פנימה.‏<br />

‏"בוא,‏ בוא תצלם.‏ בלי להפריע,‏ אבל<br />

אתה יכול לצלם מה שאתה רוצה".‏<br />

אני מופתע מהאירוח הלבבי,‏ מהריח<br />

החזק,‏ מהנמרצות הכללית.‏ החום<br />

האדיר של התנור מכה בי עם כניסתי<br />

לחדר המרכזי.‏ ‏'כולם ביחד,‏ כולם<br />

ביחד:‏ לשם מצעס מצווֶה,‏ לשם מצעס<br />

מצווֶה',‏ נשמעת צעקה רמה.‏ ‏'לשם<br />

מצת מצווה',‏ בשבילכם.‏ אני מנסה<br />

להבין מה קורה.‏ משמאל לחדר בו<br />

אני עומד,‏ נמצא החדר בו מתבצעת<br />

העבודה העיקרית והאינטנסיבית<br />

ביותר.‏ עשרות אנשים עומדים עם<br />

כלים מסוגים שונים בידיהם,‏ עמלים<br />

וטרודים במלאכתם.‏ בחדר מימיני<br />

עומדים שלושה בחורים קשוחי סבר,‏<br />

מקבלים לידיהם את המצות שיוצאות<br />

מהתנור אחת - אחת,‏ ומעיינים בהן<br />

היטב.‏ על ידי ממש,‏ עומדים שני בעלי<br />

תפקידים רמים - האחד,‏ מקבל את<br />

המצות הרכות מהחדר השמאלי על<br />

המקל הארוך שבידיו ומכניס אותן<br />

לתנור הלוהט.‏ לידו עומד מנהל<br />

המקום,‏ ר'‏ גדליה,‏ והוא מוציא את<br />

המצות האפויות החוצה מהתנור<br />

ומושיט אותן לחבר'ה בחדר משמאל.‏<br />

גדליה ‏)אוזניית בלוטוס באוזן ימין,‏<br />

קול צרוד,‏ מבטא אידישסטי ברור,‏<br />

כולו אומר ניהול(,‏ מתנדב להסביר לי,‏<br />

ולעשות לי מעט סדר במתרחש.‏<br />

‏"החבר'ה שעובדים כאן הם בעצם<br />

‏'חבורה',‏ במקרה הזה משפחה ששכרה<br />

את המקום שמעדיפה לעבוד כאן<br />

בעצמה על המצות שלה במקום לקנות<br />

‏‘הגוימערים’‏ במאפיית בידרמן<br />

‏“המותג של המצות המהודרות”.‏ התנור במאפיית בידרמן<br />

מצות ב-‏‎400‎ שקל לקילו".‏ בכל יום<br />

מגיעה לכאן משפחה אחרת,‏ חבורה<br />

אחרת,‏ ואופה כאן את המצות שלה.‏<br />

‏"היום זה ברגמן,‏ מחר זה פלורסהיים",‏<br />

מנדב גדליה את המידע.‏<br />

רגע.‏ 400 שקל לקילו?!‏<br />

‏"זה סוג מצות אחר.‏ זה רמה אחרת.‏<br />

לא כמו קילו מצות רגילות שעולה<br />

140 שקלים".‏ כאן אני מבקש מגדליה<br />

36 שבת הגדול ה'תשע"ב


להסביר לי את הייחודיות והשוני של<br />

המצות שאופים אצלו,‏ לעומת מצות<br />

אחרות,‏ שיצדיקו את המחיר הגבוה.‏<br />

גדליה ממהר לציין את העובדה שכל<br />

עבודות ההכנה נעשו בידי אדם.‏<br />

‏"מה הבעיה של מצות מכונה?‏ מילא<br />

מצות מכונה של פעם כמעט הכול<br />

היה ידני - היו ‏'רייסים'‏ כאלה שהיה<br />

צורך לסובב אותם בידיים,‏ אבל היום<br />

הכול זה חשמל,‏ ואין ‏'כוח גברא'‏<br />

בכלל.‏ מצות זה כמו ציצית,‏ צריך<br />

שיעשה את זה בן אדם ולא מכונה.‏ זה<br />

כמו שמכונה תשחיל לך את הציצית<br />

בתוך הבגד".‏ הבעיה היא בעצם<br />

שכשהעבודה נעשית על ידי מכונה,‏<br />

קשה לומר שהיא נעשתה ‏'לשם<br />

המצווה',‏ הוא מבאר.‏<br />

כאן,‏ אצל גדליה,‏ ידי אדם עשו את<br />

הכול.‏ החל מהקצירה,‏ דישה,‏ וכמובן<br />

הטחינה שמתבצעת ממש כאן<br />

מתחתינו - ‏'הרוטלים'.‏<br />

ארבעה אנשים עם שעונים<br />

חומרא נוספת עליה מקפידים כאן<br />

הפתיעה אותי במיוחד.‏ התנור מכיל<br />

בתוכו מצה אחת בלבד בכל פעם.‏<br />

‏"אני יכול להכניס לתנור ארבע<br />

ארבע מצות,‏ או שש שש בבת אחת,‏<br />

אבל אני מכניס אחת אחת כדי שמצה<br />

לא תעלה על מצה.‏ זה בגלל שהרב<br />

מבריסק טען שאם מצה אחת נוגעת<br />

בשנייה בתוך התנור,‏ הן נאפות לא<br />

טוב",‏ מסביר גדליה.‏<br />

וברגע שמצה לא אפויה כל צורכה<br />

היא עלולה להחמיץ במגע עם האוויר,‏<br />

תוך זמן קצר.‏<br />

‏"לכן הבחורים האלה בודקים מצה<br />

מצה"‏ הוא מצביע על הבחורים<br />

שבחדר מימין.‏ ‏"הם בודקים אם אין<br />

‏'כפולה',‏ כלומר שבצק לא עלה על<br />

בצק".‏<br />

אני נזכר לפתע במשהו שחסר.‏ איפה<br />

האנשים שעומדים עם השעון?!‏<br />

‏"ארבעה אנשים עם שעונים יש<br />

אצלי,‏ לא אחד!"‏ הוא מתרעם על<br />

השאלה שלי.‏ ‏"אנחנו בשש עשרה<br />

דקות גומרים!‏ ולא בשמונה עשרה.‏<br />

הם לא מוכנים לקחת סיכון!".‏<br />

לעניין הזה מתחבר עוד הידור מצווה<br />

שנוהגים כאן.‏ הזמן נמדד מהרגע שבו<br />

המים והקמח נפגשים לראשונה,‏ ולא<br />

מתחילת הרידוד,‏ או הלישה,‏ כפי<br />

שנוהגים במקומות אחרים.‏<br />

עדת ילדים קטנים שעומדת<br />

מאחוריי מבקשת שאצַלם גם אותם.‏<br />

הם מחזיקים מקלות רבים מאוד<br />

מהסוג בו משתמש גדליה להכנסת<br />

המצות לאפייה.‏ הם מסבירים לי שיש<br />

חשש שמא נדבקו חתיכות של בצק<br />

למקל,‏ ולכן צריך להחליף מקל בכל<br />

אני יכול להכניס לתנור ארבע<br />

ארבע מצות,‏ או שש שש<br />

בבת אחת,‏ אבל אני מכניס<br />

אחת אחת כדי שמצה לא<br />

תעלה על מצה.‏ זה בגלל שהרב<br />

מבריסק טען שאם מצה אחת<br />

נוגעת בשנייה בתוך התנור,‏<br />

הן נאפות לא טוב<br />

פעם שמכניסים מצה חדשה לתנור.‏<br />

הבצק הדבוק למקל עלול להחמיץ<br />

ולהידבק למצה החדשה.‏<br />

37


אני מבקש מגדליה לצאת להתאוורר<br />

ומבטיח לחזור בהמשך.‏ אני צריך<br />

לעשות לעצמי סדר בראש,‏ ולערוך<br />

רשימה של ההקפדות ששמעתי עליהן<br />

עכשיו לראשונה.‏ מעולם לא חשבתי<br />

שאפיית מצות יכולה להיות עסק עם<br />

כל כך הרבה פרטים.‏<br />

יותר דק,‏ חבר'ה,‏<br />

הרבה יותר דק!‏<br />

אני יוצא לאוויר הירושלמי,‏ לחפש<br />

מאפיות נוספות.‏ כמעט כל הנשאלים<br />

מפנים אותי לאותו מקום.‏ דקות ארוכות<br />

אני מתפתל לי בתוך הסמטאות הזהות<br />

כל כך אחת לשנייה עד שאני מוצא את<br />

המאפייה המדוברת.‏<br />

זהו המותג,‏ בה"א הידיעה,‏ של מצות<br />

מהודרות באזור.‏ המאפייה של בידרמן.‏<br />

טוב,‏ לא ממש קשה לזהות - מבחוץ<br />

ערמות ענק של גזעי עץ יבשים מוכנים<br />

לבעירה,‏ והר של גחלים כבויות,‏<br />

שנגרפו זה עתה מהתנור הענק.‏<br />

גם לכאן אני נכנס בחשש,‏ מודע<br />

לחרדת-המצלמה הטבועה עמוק<br />

באנשים כאן.‏ אני נעמד בצד,‏ שקט,‏<br />

מנסה להתמזג באווירה.‏<br />

קל להבחין בשוני בין שני המקומות.‏<br />

כאן מדובר בתעשייה של ממש.‏ קולות<br />

מתכתיים רמים מתנגשים זה בזה<br />

באוויר,‏ צעקות ביידיש ‏'א שטייטען!,‏<br />

א שטייטען!',‏ או ‏'עוד ארבעים<br />

שניות!!!',‏ וגם הרבה צופים מבחוץ יש<br />

כאן,‏ ממש כמוני.‏ אני לא לבד.‏ נראה<br />

לי שכאן יהיה לי יותר קל לעמוד על<br />

שלבי תהליך האפייה.‏<br />

שיטת העבודה כאן היא אחרת.‏<br />

‏'החבורה'‏ שוכרת את התנור ואת<br />

הפועלים,‏ שהם אנשי מקצוע לכל דבר<br />

שעושים עבורה את העבודה,‏ וחברי<br />

ה'חבורה'‏ נוטלים חלק בפעולות<br />

הפשוטות יותר,‏ כמו ניקיון של כל<br />

הציוד בין פרק של שמונה עשרה<br />

דקות אחד למשנהו.‏<br />

אני מתחיל לשוטט בין החדרים.‏<br />

בחדר הראשון עובדים ה'פינערים'.‏<br />

עיבוד ראשוני ולישה ראשונית של<br />

הבצק מתבצעת בעזרת מערוך ענק<br />

כמו אתרוניפ.‏ המצות המוכנות<br />

במאפיית בידרמן<br />

בדיקה קפדנית של המצות<br />

לאחר הוצאתן מהתנור<br />

38 שבת הגדול ה'תשע"ב


במיומנות רבה ומרשימה<br />

הוא מיישר אותה על<br />

השולחן שלפניו,‏ ובתנועות<br />

זריזות הוא מחורר את המצה<br />

לאורכה ולרוחבה בעזרה<br />

מכשיר הקרוי,‏ למרבה<br />

ההפתעה,‏ ‏‘רעדלער’‏<br />

וכבד שנועד לגבש את הבצק לכדי<br />

עיסה חזקה ואחידה שתחולק בין<br />

העובדים של השלב הבא.‏ יש כאן חמש<br />

עמדות של ‏'פינערים'‏ ומעליהם שעון<br />

קטן,‏ ותחתיו דף מלא בספרות קטנות<br />

- השנייה הראשונה של כל תחילת<br />

סבב,‏ והשנייה בו הוא אמור להסתיים.‏<br />

החדר הבא הוא החדר הגדול ביותר<br />

במאפייה.‏ כאן מחולקת עיסת הבצק<br />

לחתיכות קטנות ומדויקות.‏ כל אחד<br />

מהעומדים מסביב לשני השולחנות<br />

מקבל חתיכה כזו,‏ ומתחיל לרדד<br />

אותה בכוח.‏ ‏"למי שעובד פה קוראים<br />

‏'גוימער',‏ זה בגלל שהוא ‏'גומר'‏ את<br />

הבצק",‏ מתנדב מישהו להסביר לי.‏ על<br />

השולחן המתכתי כבר ניתן לראות<br />

צורות של מצות.‏ עגולות,‏ גדולות<br />

ויפות.‏ ‏'הרבה יותר דק,‏ חבר'ה,‏ הרבה<br />

יותר דק!',‏ מישהו צועק.‏ ‏'עוד שלוש<br />

דקות'‏ צועק אחד המבוגרים שבחבורה<br />

באופן המזכיר לי במדויק את הקראת<br />

הזמנים בצבא.‏<br />

כמו אתרוג יקר<br />

‏'גוימער'‏ שמסיים את עבודה<br />

הרידוד מעביר את המצה שלו הלאה.‏<br />

זה השלב שעיני הילדים שבאו לצפות<br />

מתעגלות בהערצה.‏ ה'גוימער'‏ משליך<br />

את המצה הרכה לקצה החדר,‏ בכיוונו<br />

של ה'רעדלער'.‏ ה'רעדלער'‏ עושה<br />

את הפעולה האחרונה לפני הכנסת<br />

המצה לתנור - הוא תופס את המצה<br />

שהושלכה אליו כמו ‏'צלחת מעופפת',‏<br />

במיומנות רבה ומרשימה הוא מיישר<br />

אותה על השולחן שלפניו,‏ ובתנועות<br />

זריזות הוא מחורר את המצה<br />

לאורכה ולרוחבה בעזרה מכשיר<br />

הקרוי,‏ למרבה ההפתעה,‏ ‏'רעדלער'.‏<br />

לצדו חלון גדול הפונה לחדר שבו<br />

תנור האפייה.‏ דרך החלון מושטים<br />

בזריזות רבה המקלות בזה אחר<br />

זה,‏ והרעדלער ‏'מלביש'‏ על כל מקל<br />

בתורו את המצה.‏ גם כאן,‏ המקלות<br />

הם חד פעמיים.‏ לפני התנור עומד<br />

ילד שמגיש עבור כל מצה ומצה<br />

מקל חדש,‏ לוקח אליו את המקלות<br />

ה'משומשים',‏ ומעביר אותם לניקוי<br />

יסודי.‏ תוך שניות ספורות המצות<br />

מוכנות ומוצאות במהירות מהתנור.‏<br />

התחנה האחרונה של לחם העוני<br />

היקר הוא השולחן עליו שוטחים את<br />

המצות אחת אחת,‏ ושוב,‏ בודקים<br />

היטב,‏ כמו אתרוג יקר,‏ שאין אף<br />

פגם מכל סוג שהוא במצה,‏ ומשם -<br />

לארגזים.‏ בעדינות,‏ כמובן.‏<br />

אני עושה סבב צילומים אחרון.‏<br />

מודה למסבירים התורנים,‏ ושוב<br />

מבטיח - לא,‏ אני לא מהטלוויזיה.‏<br />

בדרכי חזרה מה'סיור',‏ אני חושב<br />

על זה שוב,‏ ומשתכנע שהשנה אני<br />

אחשוב באופן שונה קצת,‏ אולי ארגיש<br />

משהו שונה קצת,‏ בזמן אכילת המצה<br />

הראשונה בליל הסדר.‏<br />

ערוצי אנרגיה בגוף האדםÆ<br />

על פי הרפואה הסינית¨‏ בגוף<br />

≥± מרידיאנים דרכם זורמת<br />

אנרגיית החיים ≠ הצßיÆ איכות<br />

הזרימה מושפעת ממצבנו<br />

הבריאותי והנפשי ומטראומות<br />

העברÆ טכניקות כמו שיאצו<br />

ודיקור משפרות את זרימת<br />

הצßי באמצעות מגע לאורך<br />

המרידיאניםÆ<br />

<br />

בואו ללמוד רפואה סינית<br />

בגבעת ושינגטון<br />

מסלול ארבע≠שנתי מקיף בהנחיית צוות מרצים מעולה¨‏<br />

עם התנסות קלינית נרחבתÆ<br />

<br />

קורסים נוספים בבית הספר לרפואה משלימה∫‏<br />

נטורופתיה צמחי מרפא רפואה סינית תזונה טבעית רפלקסולוגיה<br />

זן שיאצו עיסוי שוודי פרחי באך ודמיון מודרך אירידיולוגיה<br />

מטפלות בהריון ולידה ≠ דולות ריקי ±´≥ רייקי מאסטר פאנג שוואי<br />

‰„ÂÚ˙ È„ÂÓÈÏÏ ‰„ÈÁȉ<br />

‰ÓÈÏ˘Ó ‰‡ÂÙ¯Ï ¯ÙÒ‰ ˙È·<br />

39


דעת תורה<br />

לב טהור ברא לנו אלוקים<br />

ורוח נכון חדש בקרבנו<br />

‏)ע"פ תהילים,‏ נ"א(‏<br />

שבת הגדול התשע”ב<br />

א.‏ שבת - על שום מה?‏<br />

באווירת הבירורים והשאלות,‏<br />

נכנסים לחג החירות,‏ ואין יוצאים ידי<br />

חובה בליל הסדר,‏ בלי יישום האווירה<br />

הזאת ‏)דברים ו‘,‏ פסחים קל“ז(.‏<br />

גם שבת ומהותה,‏ בכלל השאלות.‏<br />

איננו נפגשים עם ה“לילה הזה“‏ בלי<br />

שבת מקור הברכה,‏ מקור חיי העולמות<br />

הפנימיים,‏ שרק מכוחם ומתוכם,‏ בורא<br />

אלוקי ישראל את ימי המעשה ‏)ע“פ<br />

הזוהר הקדוש פ‘‏ יתרו(.‏<br />

ב.‏ הגדול - על שום מה?‏<br />

אולי זאת ההזדמנות לפגוש את תוכן<br />

הגדלות,‏ ללא ביטויים משעבדים של<br />

ריגושים וחוויות ותו לא - כגון ‏“חבל<br />

על הזמן“.‏ אלא גודל אמיתי,‏ מכוחה של<br />

שבת אל הפסח שעליו נאמר:‏ ‏“ממחרת<br />

השבת“‏ ‏)מדרש ספרא פרשת אמור(.‏<br />

אולי בתקופתנו,‏ ‏“גדול“,‏ גם על<br />

שום הלב הגדול שעלינו לפתוח,‏<br />

לבקש את שחרורו,‏ להיות צמאים<br />

לטהרתו,‏ ליציאה מבית הכלא של<br />

החשבונות האנושיים ‏)ישעיה נ“ה,‏<br />

הנצי“ב ‏“שיבת ציון“‏ 17(.<br />

ג.‏ החשבונות - למי?‏<br />

בבוא מחשבת הגאולה לפני המלך,‏<br />

אין הוא מוגבל לחשבונות בני ישראל<br />

במצרים,‏ שמא אינם ראויים או אולי<br />

עדין לא הגיע הזמן.‏<br />

אדרבה:‏ ‏“כיון שהגיע זמן גאולתכם“,‏<br />

על פי המהלך האלוקי,‏ ‏“שוב אינו<br />

מביט אל חשבונכם“‏ ‏)מדרש רבא<br />

ה‘,‏ שיר השירים ב‘(.‏ רק עיתונאים,‏<br />

פוליטיקאים,‏ יועצים ופרשנים<br />

חושבים שיודעים מה יהיה ומה<br />

הסיכוי,‏ ואנחנו,‏ מה?!‏<br />

אשר על כן,‏ הגאולה היא מתוך<br />

המהלך האלוקי הפנימי גם אם בני<br />

אדם השונים לא מבינים,‏ לא מעכלים,‏<br />

לא מתחברים.‏<br />

סודות העיר<br />

הקורס הייחודי להכרת ירושלים וצפונותיה של<br />

אלידע בר שאול<br />

יוצא שוב לדרך<br />

הצטרפו להזדמנות להתחדש,‏ להתרגש ולחוות את הדברים,‏<br />

להיטלטל בין צחוק לדמע ולהכיר את הדמויות והסיפורים,‏<br />

להשוות את האגדות מול העובדות ולהבין טוב יותר את השירים<br />

הקורס יפתח<br />

בעזרתו יתברך<br />

בחודש אייר התשע"ב<br />

הנחה לזוגות<br />

אל תחמיצו!‏<br />

לפרטים:‏ או בנייד 052-5911887 ‏(אילה)‏ נא להתקשר בין 20:30-22:30<br />

40 שבת הגדול ה'תשע"ב


ד.‏ מי מעכב?‏<br />

גלוי וידוע לפני ה“בוחר בעמו ישראל<br />

באהבה“,‏ שרצוננו וחפצנו להתאים<br />

עצמיותינו אל מי ש“מביא גואל לבני<br />

בניהם למען שמו באהבה“.‏ אך...‏ יש<br />

עיכובים ‏)ברכות י“ז(.‏<br />

שם כולל להם - ‏“שאור שבעיסה“.‏<br />

מושג זה אינו בודד,‏ אלא מחובר<br />

הוא ל“שיעבוד מלכויות“,‏ והקושי<br />

להשתחרר מהשעבוד התרבותי,‏<br />

מוסרי,‏ ונפשי לאומות העולם - קשור<br />

אפוא לחמץ הפנימי,‏ עליו אנחנו<br />

מסתערים,‏ מבערים,‏ שורפים,‏ ו...‏<br />

פותחים את הלב.‏<br />

ה.‏ לנקות<br />

כל האנרגיה של עם ישראל לדורותיו,‏<br />

מושקעת בימים אלה במאמץ עילאי<br />

לנקות את הבית,‏ הארונות,‏ הכלים,‏<br />

הבגדים - מחמץ.‏ ולפיכך,‏ על אחת<br />

כמה וכמה להיות מוכנים למפגש<br />

עם האביב,‏ צמיחת החירות בישראל<br />

ובטבע גם יחד ‏)עולת ראיה א‘‏ ל“ו(,‏<br />

ולנקות את הלב והדעת,‏ הרצון והחפץ<br />

מכל החשבונות המלאכותיים,‏ מכל<br />

העיכובים החיצוניים.‏<br />

חובותינו וחירותינו<br />

באים כיום למבחנים<br />

לאומיים ופרטיים עם<br />

כל מה שביניהם.‏ לגודל<br />

נתבעים אנו - ‏“הבו<br />

גודל לאלוקינו“‏<br />

ו.‏ ברא לנו אלוקים<br />

חובותינו וחירותינו באים כיום<br />

למבחנים לאומיים ופרטיים עם כל<br />

מה שביניהם.‏ לגודל נתבעים אנו -<br />

‏“הבו גודל לאלוקינו“‏ ‏)דברים ל“ב(.‏<br />

להיות מוכנים להתייצב ללא חת<br />

וללא גמגום מול כל משימה שמבררת<br />

בתוכנו ההנהגה האלוקית,‏ לא לבקש<br />

חסכונות,‏ קיצורי דרך,‏ הנחות.‏ אלא,‏<br />

שהניסיונות יהיו ברי - השגה ‏)עולת<br />

ראיה א‘‏ ע“ה ‏-ע“ז(.‏<br />

‏“והנותן ליעף כח“,‏ הוא ‏“אוזר<br />

ישראל בגבורה“,‏ מביא אותנו אל<br />

משימותינו באמת.‏<br />

ז.‏ היטיבה ברצונך את ציון,‏<br />

תבנה חומות ירושלים<br />

בפרק הנ“ל בתהילים,‏ נ“א - פגשנו<br />

את בקשת ‏“לב טהור“‏ ‏“ורוח נכון“,‏<br />

ויחד עם ‏“חיי אדם“‏ ומרן החיד“א<br />

העזנו לכתוב ולומר ולרקוד בלשון<br />

רבים את הפסוקים אלה.‏<br />

ממש כמו סיום הפרק,‏ דוד המלך<br />

בענוות רוח הקודש,‏ מבקש את הטהרה<br />

החידוש והקידוש,‏ אך לא בפרטיות<br />

כלואה אנוכית ומשועבדת,‏ אלא מתוך<br />

קשר עמוק לציון וירושלים,‏ בבנית<br />

גאולת ישראל הטבעית המצמיחה את<br />

זו המוסרית והרוחנית.‏<br />

הבה גם אנו נתכונן יחד אל גודל<br />

החידוש,‏ נפתח לבנו ורוחנו אל<br />

האופקים של אלוקי ישראל מלמעלה,‏<br />

ואנחנו מלמטה כדרכם של חלוצות<br />

וחלוצי כל הדורות - נראה עצמנו<br />

כיוצאים ממצרים,‏ אל השחרור העליון<br />

של גאולת ישראל מכל המיצרים<br />

‏)אורות ישראל ה‘‏ ט“ז(.‏<br />

ולעומת כל המכשולים שבדרך,‏<br />

ומכח ההתגברות על כל צר ואויב<br />

המבקש לכלותינו בדורנו,‏ ובצמיחת<br />

התיקון הגדול לחולשות לעכשוויות<br />

ולרפיונות שמבית,‏ יצמיח צור ישראל<br />

וגואלו לכל הדור הזה,‏ לב טהור ורוח<br />

נכון בשמחה ובחירות אמת.‏<br />

אלישע וישליצקי,‏ ירושלים<br />

<br />

<br />

<br />

www.shaaleitorah.org<br />

<br />

<br />

,16<br />

99000<br />

<br />

,2023192<br />

916<br />

ADS<br />

41<br />

46<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

3<br />

330<br />

<br />

90<br />

<br />

<br />

<br />

300<br />

1-800-200-430


יהיה<br />

בסדר<br />

בכל שנה,‏ הרבה נשים מוצאות עצמן ‏“דוהרות”‏ אל עבר חג<br />

הפסח.‏ לבסוף,‏ כשאנו מגיעות אל קו הסיום - ליל הסדר,‏<br />

אנו מבינות שלמעשה,‏ זהו קו זינוק חדש.‏ האם שוב נעביר<br />

את רוב החג במטבח?‏ האם שוב ניתקע בפקקים בדרכנו<br />

אל שמורות הטבע?‏ הפסח הזה יהיה שונה,‏ אנו מבטיחות<br />

לעצמנו.‏ האמנם?‏ בשיחה עם רות ונטורה,‏ אמנית יוצרת<br />

ומנחת סדנאות יצירה לנשים,‏ בקשנו להתרענן קצת<br />

לקראת חג הגאולה ולשמוע הצעות אטרקטיביות להפיכת<br />

החג לחוויתי,‏ יצירתי ומשפחתי | איילת כהנא<br />

לפני חג הפסח ובכל<br />

בית ההמולה הולכת<br />

שבוע<br />

וגדלה.‏ הצלחתי להוציא את רות<br />

ונטורה,‏ אמנית ומנחת סדנאות<br />

יצירה לנשים,‏ לאתנחתא קלה<br />

מההכנות לחג כדי לשמוע ממנה<br />

איך ניתן להגיע אל ליל הסדר,‏ לא<br />

עם הלשון בחוץ,‏ איך לצלוח את<br />

היום המיוחד הזה בשלום ולמנף<br />

אותו גם לחול המועד.‏<br />

אני חייבת להדגיש משהו לפני<br />

שאנחנו מתחילות“‏ היא מבקשת.‏<br />

‏“כל העניין בחווית היצירה,‏ בין<br />

המשפחתית,‏ ובין האישית,‏ הוא<br />

לצאת מהמקובעות שכל כך אוחזת<br />

בנו.‏ להתחדש.‏ כשאנחנו מקריבים<br />

את קרבן הפסח,‏ השה,‏ אנו<br />

למעשה מקריבים את העְֶדִריּות<br />

שאנו שקועים בה.‏ את האוטומט.‏<br />

ביום הקדוש הזה,‏ צריך לבחור<br />

לראות כל דבר בפני עצמו.‏ לראות<br />

כל ילד בפני עצמו ולהבין מה<br />

מתאים לו.‏ הרי כנגד ארבעה בנים<br />

דיברה התורה,‏ מכאן שלכולם יש<br />

מקום.‏ אם נתבונן בעשר המכות<br />

למשל,‏ נראה כי הקב“ה שהיה<br />

יכול לגאול אותנו ברגע אחד,‏<br />

בחר לעשות אתנו ועם המצרים<br />

איזשהו תהליך.‏ כל מכה הייתה<br />

מיוחדת לזווית מסוימת בתהליך<br />

הזה של הגאולה.‏ אנחנו חייבים<br />

לפתוח קצת את הראש“.‏<br />

42 שבת הגדול ה'תשע"ב


תחזוק הנפש<br />

רות,‏ אם לשישה וסבתא לשלושה,‏<br />

מתגוררת בישוב מעון שבדרום הר<br />

חברון,‏ שם גם נמצא הסטודיו שלה.‏<br />

רות,‏ שצמחה בבית יצירתי,‏ הפכה את<br />

המנטאליות המשפחתית למקצוע.‏<br />

לפני שש שנים,‏ פתחה את הסטודיו<br />

שלה בישוב בו היא מתגוררת ומעבירה<br />

מגוון רחב של סדנאות בקרב נשים<br />

וילדים.‏ היום היא גם כותבת טור קבוע<br />

במגזין ‏“פנימה“‏ במדור שעוסק ביצירה<br />

לילדים.‏ במהלך השנים,‏ צברה נסיון<br />

בתחומי האמנות ובתחומים נוספים<br />

של חינוך וטיפול,‏ המשלימים אחד<br />

את השני,‏ ומאפשרים לה כיום ליצור<br />

ולטפל בצורה מעמיקה ומכילה יותר.‏<br />

כששואלים אותנו ‏“איפה<br />

אתם בפסח“‏ אנו באמת<br />

צריכים לתהות,‏ איפה<br />

אנחנו?‏ האם אני בנקיונות?‏<br />

האם אני בעבדות?‏ או שמא<br />

אני הפסח הזה בחירות?‏<br />

מתי התחלת לעסוק ביצירה?‏<br />

‏“אני יוצרת מאז ומתמיד“,‏ היא<br />

אומרת בחיוך,‏ ‏“למעשה,‏ כולנו יוצרים<br />

בכל תחומי החיים שנוגעים לנו.‏ יש<br />

מגוון רחב של אפשרויות יצירה,‏ וצריך<br />

רק לבחור איך ובמה ליצור“.‏<br />

העבודות של רות הן בעיקר מתחום<br />

הציור ‏)על קנבס או חפצים שונים(,‏<br />

והפיסול.‏ מלבד היצירה הפרטית,‏ היא<br />

מעבירה סדנאות של ציור וסיור בשטח,‏<br />

בשיתוף בי“ס שדה סוסיא,‏ ומפעילה<br />

ערבי נשים חוויתיים ברחבי הארץ.‏<br />

איך למעשה האמנות באה לידי ביטוי<br />

כדרך טיפול?‏<br />

‏“המונח ‏‘טיפול‘‏ הוא שגוי.‏ היום,‏<br />

אנשים מאד מודעים לגוף שלהם<br />

ולצרכים שלו.‏ לכן הם דואגים לא רק<br />

לטפח אותו אלא גם לתחזק אותו.‏<br />

תחזוק הגוף.‏ ומה לגבי הנפש שלנו?‏<br />

גם היא צריכה תחזוק.‏ אני עוסקת<br />

בתחזוק הנפש“.‏<br />

איך זה בדיוק עובד?‏ תחזוק הנפש?‏<br />

‏“אנו בפשטות צריכים לבטא את<br />

הרגשות שלנו.‏ לעשות ממש דיאלוג<br />

עם עצמנו על איך אנחנו מרגישים.‏<br />

עצם דיאלוג שכזה,‏ יכול למנוע מאתנו<br />

מצבי קיצון שלא היינו רוצים לעמוד<br />

בהם.‏ נשים מגיעות אלי בשביל<br />

לפצוח בדיאלוג שכזה ולמצוא את<br />

היצירתיות הפנימית שלהן.‏ בשביל<br />

לתת מקום לעצמן,‏ ולקבל כלים<br />

להתמודדות עם עצמי,‏ עם הסביבה.‏<br />

אנחנו נוטים לחשוב שהיצירה היא<br />

הדובדבן ולמעשה אנחנו טועים.‏<br />

הדובדבן שבקצפת היא בכלל הדרך<br />

אל היצירה.‏ הנשים שמגיעות אלי<br />

לסדנאות נפתחות ומעניקות לעצמן<br />

המון.‏ גם רואים את ההשפעה של<br />

זה על המשפחה כולה.‏ את הילדים<br />

שלנו אנחנו שולחות להמון חוגים,‏<br />

שיפתחו כמה שיותר כישורים,‏ אבל<br />

מה אתנו האמהות?‏ גם אנחנו צריכות<br />

לפתח את היצירה הפנימית שלנו.‏<br />

כשאמא יוצרת,‏ היא מפנה לעצמה<br />

זמן ותשומת לב,‏ דבר שקצת חסר<br />

לנו לפעמים.‏ ברגע שהיא נותנת<br />

גם לעצמה מקום,‏ היא מפתחת את<br />

היצירתיות של כל הבית.‏ הדבר הזה<br />

משפיע שפע על הילדים,‏ על הבעל,‏<br />

על צורת החשיבה וגם על התקשורת<br />

בבית.‏ אם ניקח את הילדים למשל,‏<br />

העולם שלהם הוא עולם של צבעים,‏<br />

גוונים ומשחק.‏ כשאמא מתחילה גם<br />

היא ליצור,‏ היא פתאום מדברת בשפה<br />

שלהם,‏ היא פתאום מתקשרת עם<br />

הילדים דרך העולם שלהם“.‏<br />

את חושבת שהכל טמון בדרך<br />

ההסתכלות שלנו על דברים?‏ כלומר,‏<br />

אם נעשה איזשהו סוויץ‘‏ בראש,‏ נוכל<br />

לעבור את החג הזה אחרת לגמרי?‏<br />

‏“ממש כך“‏ היא מאשרת.‏ ‏“אבל<br />

הנקודה היא לא לעשות סוויץ‘.‏ אנחנו<br />

צריכים לצאת מהתפיסה המוטעית<br />

הזאת שאנו עובדים עם כפתורים.‏<br />

שכשצריך להדליק אחד אז מכבים את<br />

השני.‏ אני אמנם מאמינה בישועת ה‘‏<br />

כהרף עין אבל עם זאת,‏ אנחנו חייבים<br />

לעבור תהליך של השתדלות.‏ להשתדל<br />

על הדברים בתפילה,‏ להתחיל ללכת<br />

בדרכים חדשות שלא מוכרות לנו<br />

ולהפתח לאפיקים חדשים.‏ לגבי חג<br />

הפסח אני ממליצה לכל אחת לשאול<br />

את עצמה לפני החג מהן הנקודות<br />

שכואבות לה.‏ כששואלים אותנו<br />

‏“איפה אתם בפסח“‏ אנו באמת<br />

צריכים לתהות,‏ איפה אנחנו?‏ האם<br />

אני בנקיונות?‏ האם אני בעבדות?‏<br />

או שמא אני הפסח הזה בחירות?‏<br />

בליל הסדר אמורים לעבור תהליך בו<br />

השאלות שאנו שואלים את עצמנו<br />

לגבי הנקודות שכואבות לנו,‏ נענות.‏<br />

חכמינו ז“ל סדרו לנו את ההגדה<br />

בצורה כזו של תהליך.‏ שנעבור איתה<br />

דרך של יציאה מעבדות לחירות.‏ אנו<br />

פשוט צריכים לשים לב ולהסתכל<br />

יותר מקרוב.‏ לרב ארז משה דורון<br />

יש מאמר נפלא על זה.‏ אני ממליצה<br />

בחום לקרוא אותו“.‏<br />

הרבה משפחות מוצאות את עצמן<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

השבת אבידה<br />

בחור ישיבה מאחת הישיבות בדרום השאיר<br />

בידי המפרסם ספר פרשנות עתיק מאוד ולא חזר<br />

לקחתו.‏ הספר הושאר בידי אוניברסיטת תל אביב<br />

בספריית מלמן.‏<br />

נא צור קשר על מנת להשיבו לך.‏<br />

מייל:‏ avichay.mh@gmail.com<br />

44 שבת הגדול ה'תשע"ב


מסבות לשולחן הסדר,‏ כאשר<br />

חוזרים על אותו טקסט ומחפשים בו<br />

חידושים.‏ איך היית ממליצה לחוות<br />

את הלילה הזה,‏ באופן קצת שונה?‏<br />

כזה שעוזר לנו המסובים,‏ להרגיש<br />

אותו ושעוזר לילדים להישאר ערים<br />

ובעלי עניין ליד השולחן?‏<br />

‏“ראשית,‏ כדאי ליצור ציפייה<br />

חיובית לקראת החג.‏ החל מהרמה<br />

של הנקיונות.‏ בבית שלנו למשל,‏<br />

אני מנסה ליצור שיתוף פעולה עם<br />

הילדים.‏ אנחנו תולים על המקרר<br />

רשימת מטלות שצריך לבצע בתחום<br />

הנקיונות והרשות ניתנת לכל ילד<br />

לנדב את עצמו למשימה אותה יבחר.‏<br />

אני לא מתווכחת עם הילדים מתי<br />

עושים ואיך עושים.‏ הם רשמו את<br />

עצמם,‏ הם בחרו,‏ אז הם יעשו על<br />

הצד הטוב ביותר.‏ בראש הדף אני<br />

כותבת משפט בהשראת הרבנית<br />

ימימה מזרחי - ‏“אני בסדר,‏ אתה<br />

בסדר,‏ עד ליל הסדר יהיה בסדר.‏<br />

וגם אחריו“.‏ חשוב להכניס לאווירת<br />

ההתכוננות את הרובד היותר עמוק<br />

של למה למעשה אנחנו עושים<br />

את הדברים האלה.‏ למה מתכוננים<br />

ומנקים כל כך הרבה.‏ בהגדה,‏ פתאום<br />

אנו נתקלים במשפט שלא מובן מדוע<br />

הוא מופיע,‏ ‏“עד כאן שבת הגדול“.‏<br />

למדנו מזה,‏ שבשבת הגדול יש לשבת<br />

עם הילדים ולספר להם על ההגדה.‏<br />

לספר להם על ליל הסדר.‏ מה בדיוק<br />

הולך לקרות,‏ איך זה הולך להתנהל<br />

ומה התפקיד שלהם בהצגה.‏ זהו זמן<br />

טוב להכין אותם לכך שהם אמורים<br />

לשאול אותנו המבוגרים שאלות.‏<br />

הציפיה חשובה ביותר“.‏<br />

מה נשנתה?‏<br />

איך אנחנו יכולים לחדש ולרענן<br />

ברמת התכל‘ס את ליל הסדר?‏<br />

‏“ההתכוננות הפיזית לשולחן הסדר,‏<br />

לא פחות חשובה ולא פחות מחדשת.‏<br />

אפשר להיעזר בילדים וביחד לערוך<br />

את השולחן בצורה מיוחדת,‏ לפי<br />

נושא כללי או לפי נושאים ספציפיים<br />

מההגדה.‏ למשל,‏ אפשר לקשט את<br />

בקבוקי היין במדבקות,‏ בטוליפ וליצור<br />

תווית ‏“מיוחדת“.‏ כאשר נגמר היין<br />

ונשאר הבקבוק,‏ אפשר להשתמש בו<br />

במהלך החג להגשת מים קרים.‏ אם<br />

ניקח לדוגמא את ‏“עשר המכות“,‏<br />

אפשר לכתוב אותן על עשר מדבקות<br />

ולהדביק על כפפות של נקיון.‏ פסח<br />

הוא גם חג האביב וניתן לשלב<br />

אלמנטים מהטבע לעריכת השולחן.‏<br />

לאסוף פרחים,‏ להכין פרפרים מנייר,‏<br />

לאסוף עלים יבשים ולהכניס את<br />

כולם מתחת למפת הניילון.‏ אפשר<br />

גם לחבר אותם לשיפודים ולהניח<br />

בכוסות האישיות.‏<br />

‏“אם בחרנו לערוך את השולחן לפי<br />

נושא כללי,‏ אפשר לבחור צבע או סגנון<br />

מסוים לפי מסורת המשפחה.‏ לדוגמא,‏<br />

הצבעוניות והישיבה הנמוכה של<br />

התימנים מול כלי הלבן של האשכנזים.‏<br />

‏“באשר לסדר עצמו ולקריאת ההגדה,‏<br />

אפשר להוסיף לזה גוון משעשע<br />

וחוויתי.‏ למשל,‏ אפשר להכין משחק<br />

כתרים.‏ לכל משתתף מכינים כתר<br />

עם דמות/פריט הקשור לחג ומניחים<br />

על ראשו.‏ זה יכול להיות דמויות<br />

מההגדה או מיציאת מצרים,‏ מכות<br />

שונות,‏ סימנים וכו‘.‏ על ידי שאילת<br />

שאלות על המשתתף לגלות מיהו.‏<br />

המשתתפים מצידם יכולים לענות רק<br />

כן/לא.‏ אפשר לשחק את אותו משחק<br />

רק הפוך.‏ כאשר המשתתף בוחר<br />

לעצמו דמות מההגדה וכולם צריכים<br />

לשאול אותו ולגלות למי הוא ‏“חושב<br />

את עצמו“.‏ דרך מקורית נוספת היא<br />

שילוב הצגות במהלך הסדר.‏ יש כאלה<br />

שנוהגים להתחפש ליוצאי מצרים<br />

בשבת הגדול יש לשבת<br />

עם הילדים ולספר להם על<br />

ההגדה.‏ לספר להם על ליל<br />

הסדר,‏ מה בדיוק הולך לקרות,‏<br />

איך זה הולך להתנהל ומה<br />

התפקיד שלהם בהצגה<br />

וכשהם מסבים לשולחן מחופשים,‏<br />

היושבים שואלים אותם:‏ ‏“מי אתם?‏<br />

מאיפה באתם?‏ וזה הזמן לספר בניסים<br />

וביציאת מצרים.‏ ‏“והגדת לבנך““.‏<br />

ומה לגבי הילדים ‏“המבוגרים“?‏ איך<br />

הם יכולים ליהנות מהסדר?‏<br />

‏“אותם באמת אפשר<br />

לשאול על יציאת מצרים<br />

הפרטית שלהם.‏ לשמוע<br />

מהמשתתפים האם יש להם<br />

סיפור אישי שהיה בבחינת<br />

יציאת מצרים בשבילם?‏ מה<br />

מהמונחים הבאים אומרים<br />

להם היום - עבדות,‏<br />

חירות,‏ מצרים?“.‏<br />

השנה,‏ חול המועד<br />

הוא שבוע שלם.‏ חלק<br />

מהילדים שלחנו<br />

לקייטנות פסח,‏<br />

אבל השאר<br />

נשארים בבית.‏<br />

ר.הורונצ'יק 03-6197433<br />

עיתון ילדים איכותי לבית היהודי<br />

קומיקס עיתון דו שבועי לילדים ונוער<br />

מגוון רחב של סיפורי מתח הומור והרפתקאות<br />

ב"קומיקס"‏ משתתפים מיטב הסופרים והציירים<br />

ביניהם:‏ גדי פולק,‏ חיים ולדר,‏<br />

חיים ולדמן,‏ מיה קינן ועוד<br />

גליון 20<br />

עיתון ילדים איכותי לבית היהודי<br />

עושים מנוי ל"קומיקס"‏ ב‎19.90‎ ₪ לחודש<br />

מקבלים מתנה<br />

ונכנסים להגרלת ‏"שנה לקומיקס"‏<br />

בין הפרסים:‏ אינצקלופדיה לבית ישראל משחקי ביזי ביטס<br />

כרטיספר טעון ב‎1,000‎ ₪ לקניה ברשת אור החיים<br />

ועוד...‏<br />

לפרטים ולהרשמה:‏ 052-7133296<br />

מנוי הכירות<br />

לשלושה חודשים<br />

ב‎45‎ ₪ בלבד<br />

‏(לא משתתף במבצע)‏<br />

45


במקום לקום כל בוקר ולהתחבט<br />

בשאלות לאיזה מעיין או שמורה נלך,‏<br />

איך נתחמק מהפקקים ומה נאכל,‏ מה<br />

היית ממליצה למשפחות כדי שחול<br />

המועד יהיה גדוש בחוויות טובות?‏<br />

‏“כשאנחנו יוצאים לטבע,‏ עצם<br />

הימצאותנו במרחבים,‏ בגוונים<br />

הטבעיים ובזרימה היא כבר חוויה<br />

טובה.‏ מכיוון שרוב עם ישראל נפגש<br />

בשמורות ובמעיינות בחג,‏ אפשר<br />

בהחלט להפוך את הטיול מסתם עוד<br />

טיול,‏ למשהו נפלא עם יותר חוויה“.‏<br />

רות ממליצה לנו קודם כל לעצור.‏<br />

לקחת פסק זמן ולנשום את האוויר<br />

בנחת.‏ אפשר לעשות תרגילי נשימה,‏<br />

גם עם הילדים.‏ להקשיב,‏ להריח ומותר<br />

כמובן למשש - אבנים,‏ עלים,‏ פרחים.‏<br />

עכשיו,‏ אפשר לתת לילדים יד חופשית<br />

ולכוון אותם לשלל יצירות ומשחקים<br />

בטבע:‏ ליצור פסיפס מאבנים או עלים,‏<br />

לצייר מול הנוף - פשוט וטבעי,‏ ליצור<br />

תמונת תבליט על ידי הדבקת חפצים<br />

מהשטח על משטח קרטון,‏ תערוכה<br />

בטבע - לבחור משהו/קטע מהטבע<br />

שהייתי רוצה לקחת איתי,‏ ‏“למסגר<br />

אותו“‏ ‏)עם מסגרת מבריסטול/נייר(‏<br />

ולערוך ביקור בתערוכה בין התמונות<br />

שבחרו משתתפי הטיול.‏ להקשיב<br />

בשקט לקולות הטבע לפי נושאים -<br />

ציפורים,‏ רוח.‏ להגדיר לכל אחד שטח<br />

משלו בו הוא בונה את ה“בית“‏ שלו<br />

מהחומרים שבשטח שלו בזמן מוגדר<br />

ואחר כך ולערוך ביקורים בין הבתים<br />

של המשתתפים.‏ לקלוע צמחים -<br />

שתי וערב ליצירת שטיח,‏ סלסלה,‏<br />

אהיל.‏ או להשתמש בחבל שיצרנו<br />

ליצירת סלסלה לנסות להפיק צלילים<br />

מענפים,‏ אבנים,‏ וליצור תזמורת.‏<br />

‏“היום,‏ בעידן המצלמות הדיגיטליות<br />

והסמארטפונים,‏ אפשר להכריז על<br />

תערוכת צילומים כאשר כל ילד מצלם<br />

תמונות מהאתר ומהטיול במהלך<br />

היום ולמחרת או בזמן שנקבע מראש,‏<br />

מקיימים תערוכה של התמונות של<br />

כולם,‏ ממגוון אתרים שבקרנו בהם<br />

במהלך החג“‏ מציינת רות.‏<br />

הפעילויות מקסימות וממש<br />

מאתגרות,‏ אבל האם אין כאן פגיעה<br />

46 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

בטבע?‏ או השחתה חלילה?‏<br />

‏“כדאי לזכור שבטבע אנחנו יוצרים<br />

מתוך הקשבה והתבוננות,‏ בלי לפגוע<br />

במרקם היחודי של המקום אליו<br />

הגענו.‏ היצירה עצמה היא החוויה ולא<br />

בהכרח ניקח אותה איתנו הביתה,‏<br />

תלוי מה יצרנו.‏ כמובן שיש דברים<br />

שניתן לקחת הביתה כמו חומרי הגלם<br />

שאספנו,‏ וליצור מהם בהמשך בבית.‏<br />

אבל לפעמים ההתחדשות ביצירה<br />

באה דווקא מהמקום הנקי של ליצור<br />

בלי לקחת הביתה.‏ בלי תוצאות.‏ רק<br />

ליצור,‏ לחוות,‏ לצלם ולהצטלם ליד<br />

היצירה ואחר כך לפרק ולהחזיר את<br />

המקום לצורתו הטבעית“.‏<br />

לסיום,‏ מה הכי חשוב לנו לזכור<br />

כשאנו מסבים לשולחן החג השנה?‏<br />

‏“חשוב לזכור את התהליך שאנו<br />

הולכים לקראתו ויותר חשוב,‏ לזכור<br />

שזהו חג הילדים.‏ בתוך כל הבלאגן<br />

הזה,‏ אנחנו מחויבים ב“והגדת לבנך<br />

ביום ההוא“.‏ למצוא את הדרך של כל<br />

ילד וילד לקבל את הדברים,‏ מהמקום<br />

שלו.‏ חשוב להעביר לילדים את המסר<br />

הבא - אתם אהובים!‏ הקב“ה אוהב<br />

אתכם,‏ אנחנו ההורים אוהבים אתכם.‏<br />

הרי הם העתיד שלנו.‏ הם הדור הבא,‏<br />

שיספר ביציאת מצרים לילדים שלו.‏<br />

לדרבן אותם לשאול שאלות.‏ להסתכל<br />

להם בעיניים ולהכריז-‏ ה‘‏ אוהב<br />

אתכם.‏ חג שמח לכולכם“.‏<br />

rutventura@gmail.com


לפני שאת<br />

ממשיכה<br />

לפרק הבא...‏<br />

מדרשת<br />

שבות רחל<br />

שאלות וסוגיות<br />

שהיו בי במשך החיים<br />

באות פה אל פתרונן<br />

והקרקע נהיית מוכשרת<br />

לעבודה -<br />

עבודת ה'.‏<br />

אשרי שזכיתי בעולם של<br />

בלבול וטישטוש ערכי<br />

להיות במקום בטוח<br />

עם אמת גדולה<br />

ומבוררת!‏<br />

בהערכה רבה,‏<br />

נעמי<br />

לשמוע ולהתרשם מהבנות,‏ מהשיעורים ומהאוירה בואי<br />

תורה לשמה<br />

תוכנית שנתית מלאה<br />

המדרשה<br />

תכניות ת<br />

לבנת<br />

בימ“ד למחנכות<br />

בשיתוף מכללת תלפיות<br />

יחדיו<br />

בשילוב לימודים<br />

אקדמיים/‏ עבודה<br />

אלול<br />

תוכנית אלול<br />

משרד:‏ 02-9947366 ויקי:‏ www.mbinat.co.il 054-6789-722


מבט נשי<br />

הרבנית ימימה מזרחי<br />

ההוצאות האינסופיות שמעמיד<br />

לפתחנו חג הפסח,‏ נראות ‏“גדולות“‏<br />

עלינו בכמה מספרים:‏ החל מחומרי<br />

הניקוי,‏ עבור בתשלום עבור עזרה<br />

בתוך הבית ובשמירה על הקטנים<br />

מחוצה לו,‏ וכלה בקניות:‏ בגדי החג,‏<br />

האוכל ובעיקר,‏ מילוי החסרון בארון<br />

כלי הפסח לאחר שמבלי משים,‏<br />

‏“לווינו“‏ מתוכו כל ימות השנה -<br />

פה פותחן ושם קערה להגשה...‏<br />

נדמה שלשונות הגאולה הופכות<br />

כולן ל“והוצאתי והוצאתי והוצאתי<br />

והוצאתי“‏ והמהדרין אף דורשים:‏<br />

‏“ניסן - בגימטריא ‏“כסף“...‏<br />

מה עושים כשהדרישות גדולות<br />

והכח - קטן?‏ איך יכולה התורה לצוות<br />

על זריזות במקום שיש בו חסרון כיס?‏<br />

‏)רש“י ראשון לפרשה(.‏<br />

גם האתגר שמציב הניקיון בפני<br />

כל אישה ממוצעת בימים אלה,‏ הוא<br />

בודאי מעבר לכוחות:‏ בבית עמוס<br />

ילדים קטנים וגדולים,‏ עמוס חפצים,‏<br />

כשלעיתים קרובות מחכה גם העבודה<br />

מחוץ לבית - איך אפשר שלא לחוש<br />

קטנה מול האתגר הגדול?‏<br />

והעיקר,‏ בכמה משפחות נראה<br />

עצם המעמד של ליל הסדר - מעבר<br />

לכוחות:‏ האם יסבו כל הבנים לשולחן<br />

הסדר?‏ האם נזכה לשולחן של ‏“זבח<br />

משפחה“‏ השנה או שמא נרגיש<br />

ביתר שאת את המרחק שבינינו לבין<br />

משפחה מתוקנת?‏<br />

השבת הזו,‏ יש בה כדי להעניק<br />

גדולה וכוחות בכל המצבים הללו:‏<br />

כיסוי הוצאות הפסח העצומות,‏ כח<br />

לכל העבודות המחכות לנו והשבת לב<br />

אבות על בנים ולב בנים - לאבותם.‏<br />

ההוצאות לפסח,‏ לא גדולות על<br />

‏“שבת הגדול“,‏ ‏“והנה מבואר בזוה“ק,‏<br />

‏)ח“ב,‏ פ“ח(,‏ שכל ברכת הפרנסה של<br />

48 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

כוחות קטנים,‏ שבת גדולה!‏<br />

קבלי על עצמך השבת<br />

הזו,‏ מעשה קטן של<br />

שיפור בתפילות,‏ בצניעות,‏<br />

בהארת הפנים<br />

השבוע,‏ תלויה בשבת שלפניה ואם<br />

כן,‏ קודם הפסח שההוצאות מרובות<br />

מאד,‏ משפיעה שבת הגדול על כל<br />

ההצטרכות של ימי הפסח...‏ ומבטיחה<br />

לנו התורה בשבת זו שקודם הפסח,‏<br />

נאמין שהאוצר הצריך לפסח זה,‏ יזמין<br />

לנו השי“ת באיזה אופן שיהיה וכל<br />

דצריך - ייתי ויפסח...‏ ועל כן נקרא<br />

שבת הגדול כי שבת זו משפיעה שפע<br />

גדול עבור כל הוצאות הפסח“...‏ ‏)“אמרי<br />

אברהם“‏ מתוך הגדת ‏“שיח צדיקים“(.‏<br />

העבודות האדירות שנדרשות<br />

בישורת האחרונה לפני ליל הסדר,‏<br />

לא גדולות עלייך:‏ בשבת הגדול<br />

נדרשים ישראל לקחת את אלוהי<br />

מצרים,‏ השה,‏ ולקשור אותו למיטה!‏<br />

הם יודעים שעליהם להתכונן במלוא<br />

כוחם לפעולת תגמול מצרית ודווקא<br />

אז,‏ הם נדרשים להחליש את כוחם<br />

ולמול!‏ שבת הגדול,‏ היא שהעניקה<br />

להם כח גדול על אף חולשתם הנוראה<br />

מפני שבשבת הזו,‏ מזרים הקב“ה כח<br />

בבריות להשלים את מצוות הפסח!‏<br />

‏)הגדת ה“חתם סופר“(.‏<br />

וגם ליל הסדר המשפחתי,‏ לא גדול<br />

עלייך:‏ בהפטרת השבת,‏ אנו קוראים<br />

על ‏“יום ה‘‏ הגדול והנורא“‏ מפני<br />

שבימות משיח,‏ תיראה משפחה<br />

מתוקנת כאתגר שמעבר לכוחותינו,‏<br />

כאילו ניטלה מאיתנו הסמכות<br />

ההורית של ‏“והגדת לבנך“‏ ומאידך,‏<br />

ניטל גם החשק של הבנים לשאול<br />

ולבקש תשובה מאבותיהם!‏ הפטרת<br />

שבת הגדול נושאת בכנפיה בשורה:‏<br />

‏“והשיב לב אבות על בנים,‏ ולב בנים<br />

על אבותם“,‏ החג הזה יאחד ביניכם<br />

בצורה בלתי מובנת,‏ הקרובים<br />

הרחוקים ביותר ירגישו צורך לחדש<br />

‏“מנוי משפחתי“‏ שהרי הפסח אינו<br />

נאכל אלא למנוייו...‏<br />

אז מה צריך לעשות כדי לזכות לשפע<br />

הגדול של שבת הגדול?‏ מעשה קטן.‏<br />

‏“פתחי לי רעייתי!‏ וכן במצרים רצה<br />

הקב“ה שיפתחו פתח קטן בלקיחת<br />

הפסח וראה ה‘,‏ ופסח על הפתח - זה<br />

הפתח שפתחו בנ“י...‏ וכשפותח בשבת<br />

זו פתח כחודו של מחט,‏ יכול לבוא<br />

מזה לידי גאולה שלימה!“‏ ‏)שפ“א<br />

שבת הגדול תרס“א(.‏<br />

קבלי על עצמך השבת הזו,‏ מעשה<br />

קטן של שיפור בתפילות,‏ בצניעות,‏<br />

בהארת הפנים.‏ הפתח הקטן הזה,‏ הוא<br />

שיאפשר השנה בעז“ה לכל הצרות<br />

לפסוח על ביתך,‏ הוא שיאפשר לך פתח<br />

קטן דרכו תוכלי לצאת לחירות גדולה.‏


הליכות ביתה<br />

הרב אליעזר מלמד<br />

מצה עשירה בפסח<br />

שאלה:‏ מהי מצה עשירה ומה דינה בפסח?‏<br />

תשובה:‏ מצה עשירה נעשית מקמח שנילוש במי<br />

פירות,‏ כדוגמת יין,‏ דבש,‏ חלב,‏ שמן ומי ביצים,‏<br />

וכן כל המיצים הנסחטים מהפירות כמיץ תפוחים<br />

ותותים.‏ ומעיקר הדין אין בהם איסור,‏ מפני שהחמץ<br />

שאסרה התורה נוצר מקמח ומים,‏ אבל אם לשו את<br />

הקמח במי פירות,‏ אפילו שהו יום שלם עד שהעיסה<br />

תפחה,‏ אין היא נחשבת חמץ,‏ מפני שתפיחה זו<br />

שונה מהתפיחה של חמץ שאסרה התורה.‏<br />

אבל אם נתערבו מים במי הפירות,‏ הרי הם יכולים<br />

להחמיץ את העיסה.‏ ולא זו בלבד,‏ אלא שלדעת<br />

הרבה פוסקים מים עם מי פירות גורמים להחמצה<br />

מהירה יותר,‏ וכדי שלא להיכנס לחשש חימוץ אסרו<br />

חכמים ללוש בפסח עיסה במי פירות עם מים ‏)שו“ע<br />

תסב,‏ א-ג(.‏ וכיוון שכך,‏ יש מהראשונים שאסרו<br />

בפסח לגמרי אכילת מצה עשירה,‏ מתוך שחששו<br />

שמא נתערבו בתוך מי הפירות מעט מים,‏ ואזי הבצק<br />

יחמיץ.‏ ‏)ועוד שחוששים לדעת רש“י שמחמיר גם<br />

כשלא התערבו שם מים(.‏ וכן נוהגים האשכנזים<br />

שלא לאפות ולא לאכול בפסח מצה עשירה בפסח,‏<br />

ורק לחולה או זקן הצריך לכך הקילו ‏)רמ“א תסב,‏ ד(.‏<br />

והספרדים נהגו על פי רוב הפוסקים לאכול מצה<br />

עשירה בפסח.‏ אלא שלמעשה כבר שנים שהראשון<br />

לציון הרב מרדכי אליהו זצ“ל ערער על המצות<br />

העשירות המצויות אצלנו,‏ שגם לספרדים אסור<br />

לאוכלן מפני שיש בהם חששות מרובים.‏ ראשית<br />

נתגלה כי בכמה מפעלים שייצרו מצה עשירה היו<br />

מערבים מים בתוך המי פירות.‏ ואף שיש אומרים<br />

שמדובר בכמות מועטה של מים,‏ והם בטלים למי<br />

פירות ואין בכוחם לגרום להחמצה,‏ מכל מקום<br />

יש ספק בכמה מים מדובר,‏ ואף במעט מים יש<br />

פוסקים שמחמירים.‏ בנוסף לכך בכל מערכת<br />

התעשייה המודרנית מוסיפים חומרים רבים למזון,‏<br />

ויש לחוש שאותם חומרים עשויים על בסיס מים.‏<br />

ואכן אחר בדיקות התגלה שחלק מאותם חומרים<br />

היה על בסיס מים,‏ ויותר מכך,‏ היו ביניהם חומרים<br />

מתפיחים.‏ ופעמים שנתנו כשרות למצות עשירות<br />

ואחר פסח התגלה שהיו בהם בעיות קשות.‏<br />

ואמנם ספרדי שרוצה ללכת בדרכם של הרבנים<br />

שנותנים כשרות למצות עשירות יש לו על מה לסמוך.‏<br />

מכל מקום לכתחילה ראוי לילך על פסקו של הראשל“צ<br />

הרב אליהו זצ“ל ולא לאכול בפסח מצה עשירה.‏<br />

מחירים<br />

מפתיעים<br />

מל"ג בעומר<br />

בין נופם של<br />

סלעי הגיר,‏<br />

עצי הזית,‏<br />

האלה והאלון,‏<br />

בלב שפלת<br />

יהודה ממוקם<br />

גן האירועים<br />

ארץ קדם<br />

כשרות מהדרין<br />

<br />

טלפון להזמנות:‏<br />

073-7420020<br />

050-7227777<br />

i0507227777@gmail.com<br />

כל המציל נפש אחת מישראל<br />

כאילו הציל עולם מלא<br />

שני ילדים חמודים<br />

זקוקים בדחיפות למשפחת אומנה דתית<br />

שני האחים,‏ בן בגיל 7.5 ובת בגיל 6.5<br />

זקוקים לבית חם שיוכל להעניק להם<br />

סדר יום ברור ומובנה וטיפול מסור ואוהב<br />

לפרטים:‏ עירית שחר 02-9994215<br />

עמותת אור שלום<br />

סיפורו של גוש קטיף<br />

להורים ולילדים<br />

רונן צוויג<br />

כולל הלהיט<br />

‏”לא תירא“‏<br />

בעיבוד חדש<br />

ומרגש<br />

10 שירים אמוניים ומקוריים שנכתבו,‏ הולחנו,‏ עובדו והושרו ע”י תושבי גוש קטיף<br />

ניתן להשיג בחנויות המובחרות.‏ להזמנות:‏ | 054-5684783/2 diunashel@gmail.com<br />

49


סיפור לחג<br />

הרב אריה הנדלר<br />

מתי הסעודה?‏<br />

יפר רבנו רבי נחמן מברסלב הנוהגים בסדר,‏ ואומרים את ההגדה,‏<br />

זצ“ל מעשה ממרור:‏ פעם אחת והוא בעיניים צופיות מצפה כבר<br />

יהודי וגרמני יחד לנדוד,‏ ולימד לאכילה,‏ והנה כאשר הבחין כי<br />

ס<br />

הלכו<br />

היהודי את הגרמני שיעשה את עצמו בוצעים את המצה שמח כי הנה עוד<br />

כמו יהודי ולא יקשה עליו הדבר כיון מעט קט יוכל להשקיט את רעבונו.‏<br />

שהלשון הוא אחד והיהודים הרי ופתאום נותנים לו מרור וכאשר<br />

רחמנים,‏ ובודאי ירחמו עליו.‏ כיון הכניסו לפה נעשה לו מר בפיו,‏<br />

שבא סמוך לפסח לימדו איך שיתנהג וחשב שזו הסעודה ורק זה יאכלו,‏<br />

בבית היהודי שיזמינו אותו לשולחן וברח תיכף במרירות ורעב,‏ וחשב<br />

הסדר.‏ בתחילה עושין קידוש ואחר לעצמו - ‏‘יהודים ארורים,‏ אחר כל<br />

כך רוחצים ידיים,‏ אולם שכח לומר החגיגה נותנים לי לאכול מרור‘.‏ ובא<br />

לבית המדרש ונרדם שם.‏ אחר כך בא<br />

לו שאוכלים מרור.‏<br />

וכך היה שהזמינו יהודי אחד אליו היהודי בפנים שמחות,‏ שבע מאכילה<br />

לסדר,‏ אולם הוא היה רעב מכל ושתיה ושאלו איך היה לך הסדר<br />

היום וציפה שכבר יגיעו לאכול את וספר לו בכעס ממה שעבר עליו,‏<br />

הדברים הטובים שאמר לו היהודי.‏ אמר לו היהודי ‏‘אוי גרמני שוטה,‏ אם<br />

אולם הוא ראה כי נתנו לו חתיכת היית מחכה רק עוד מעט,‏ היית אוכל<br />

כרפס במי מלח,‏ ושאר הדברים כל טוב כמוני‘.‏<br />

50 שבת הגדול ה'תשע"ב


הסיפור שלנו הוא סיפורה של<br />

הסבלנות היהודית,‏ זו הממתינה כבר<br />

אלפים שנים לאכילת הסעודה אבל<br />

בינתיים נאלצת להסתפק במרור.‏<br />

לפנינו שני קבצנים,‏ האחד יהודי<br />

והשני גוי.‏ היהודי מלמד את הגוי כיצד<br />

להתחזות ליהודי.‏ הדבר לא יקשה על<br />

הגוי משום שהלשון דומה.‏ כוונתו של<br />

ר‘‏ נחמן היא לשפת היידיש השגורה<br />

בפי היהודים האשכנזים.‏ שפה זו דומה<br />

מאד לשפה הגרמנית ובעצם מוצאה<br />

הוא ממנה.‏ בנקודה זו של הסיפור<br />

כבר מונחת הבחנה יסודית מאד בין<br />

היהודי לבין הגוי.‏ היהודי הוא אותנטי<br />

ואילו הגוי רק עושה את עצמו.‏ היהודי<br />

מדבר יידיש ואילו הגוי מדבר גרמנית.‏<br />

הגוי יכול למצוא את עצמו אצל<br />

היהודים משום שהם רחמנים בני<br />

רחמנים.‏ מידת הרחמנות כוללת גם<br />

את אלו שאינם כל כך מתאימים.‏ כך<br />

מוצא את עצמו הגוי כיהודי מחוקה,‏<br />

המתיישב לשולחן הסדר.‏<br />

היהודי שוכח לומר לגוי שבליל<br />

הסדר אוכלים מרור.‏ כיצד קורה<br />

הדבר שהיהודי שוכח לומר לגוי דבר<br />

כל כך חשוב במבנה הסדר?‏ במחקר<br />

הפסיכולוגי מקובל הביטוי ‏‘שכחה<br />

פרוידיאנית‘.‏ משמעות הביטוי היא<br />

שאדם שוכח מה שהוא רוצה בעצם<br />

לשכוח.‏ ברמה השטחית הרי זה מובן,‏<br />

מי לא רוצה לשכוח את צרותיו,‏ מי<br />

לא רוצה לשכוח את המרורים אותם<br />

הוא אכל במהלך ההיסטוריה האישית<br />

שלו והכללית של אומתו.‏ אבל האמת<br />

מי שאיננו מאמין בסעודה,‏<br />

יטעם טעם מרור חריף<br />

בפיו.‏ העדר האמונה<br />

יגרום לו לנטוש את שדה<br />

המערכה,‏ והוא ירד מעל<br />

בימת ההיסטוריה כדרך<br />

שעמים רבים ירדו ממנה<br />

עמוקה עוד יותר.‏ כשהיהודי סוקר<br />

את מהלך ההיסטוריה ומסתכל עליה<br />

בפרספקטיבה של גאולה כפי שהיא<br />

משתקפת מתוך ליל הסדר,‏ המרור<br />

מקבל את מקומו הראוי,‏ הוא נשכח.‏<br />

ר‘‏ צדוק הכהן מלובלין היה רגיל לומר<br />

שהבורא מכונה בעל הנחמות משום<br />

שהנחמה שלו גדולה משל בשר ודם.‏<br />

בשר ודם מנחם,‏ אבל הנחמה היא<br />

חיצונית,‏ הצרה במקומה עומדת<br />

והכאב אינו מסתלק,‏ הניחומים הם<br />

בעצם הרגעה חיצונית.‏ נחמת בעל<br />

הנחמות עתידה לסלק את הכאב<br />

מיסודו.‏ נחמה מלשון חרטה,‏ חרטה<br />

על הכאב,‏ חרטה על הצער,‏ חרטה על<br />

שלא ראינו את האור וייחסנו יותר<br />

מדי חשיבות לחושך,‏ למרור.‏<br />

זאת ועוד,‏ היהודי יודע ומאמין<br />

כי אחרי המרור תבוא הסעודה,‏<br />

אבל הגוי איננו מאמין.‏ הוא חושב<br />

שהסעודה עליה דיבר היהודי היא<br />

סעודת המרורים שהוא טעם ממנה.‏<br />

הוא איננו מאמין כי סופו של התהליך<br />

מוביל אל הגאולה,‏ אל הסעודה<br />

המתוקנת לצדיקים.‏ כיון שכך,‏ טועם<br />

הגוי את טעם המרור,‏ זהו המרור עליו<br />

שכח היהודי לספר לגוי כשהכין אותו<br />

לקראת סדר ליל הסדר.‏ מי שאיננו<br />

מאמין בסעודה,‏ יטעם טעם מרור<br />

חריף בפיו.‏ העדר האמונה יגרום לו<br />

לנטוש את שדה המערכה,‏ והוא ירד<br />

מעל בימת ההיסטוריה כדרך שעמים<br />

רבים ירדו ממנה.‏<br />

הגוי יושב וממתין כל הלילה לקראת<br />

הסעודה עליה דיבר היהודי.‏ עיקר<br />

מעייניו נתונים לסעודה ומשום<br />

כך הוא מתכעס כאשר מתברר לו<br />

שצריכים לאכול גם מרור.‏ היהודי יודע<br />

ומבין כי הדרך אל הסעודה,‏ עוברת<br />

דרך המרור.‏ למרור שעם ישראל אוכל<br />

במשך ימי גלותו,‏ יש תפקיד.‏ יש כאן<br />

תהליך שנועד לעצב ולגבש את הישות<br />

היהודית של עם ישראל ההופך מעם<br />

של עבדים לעם בחירה.‏ חבלי הגאולה<br />

קשים הם,‏ דם רב נשפך אולם התהליך<br />

הוא תהליך של לידה.‏ תהליך של לידת<br />

כוחות חדשים,‏ כוחות גאוליים.‏ כוחות<br />

אלו נוצרים מתוך ההתמודדות עם<br />

המרורים,‏ מתוך ההתגברות עליהם.‏<br />

חכמינו הורו לנו את ההלכה שמי<br />

שבלע מרור לא יצא ידי חובת מצוות<br />

מרור.‏ את המרור יש לאכול כיון שיש<br />

לו תפקיד מעצב בכל תהליך הבנין של<br />

עם ישראל.‏<br />

‏‘אי גרמני טיפש אם היית מחכה...‘,‏<br />

לחכות,‏ פירושו להאמין כי עם<br />

ישראל נמצא בתהליך שיש צורך<br />

לראות את סופו.‏ מי שמתבונן על<br />

המציאות בעיניים קצרות רואי,‏ לא<br />

יוכל להגיע אל הסעודה.‏<br />

51


לוקחים אחריות<br />

עמיחי רמר<br />

סמנכ”ל פעילות בארגון פעמונים<br />

יציאה מעבדות לחירות - אז והיום<br />

בחג הפסח,‏ אנו חוגגים את יציאתנו<br />

לחירות מבית העבדים,‏ שמאז<br />

ולדורות מהווה אידיאל ומשאת נפש<br />

של כל בן ישראל.‏ לא לחינם הדריכה<br />

אותנו התורה לשוב ולהיזכר בהיותנו<br />

עבדים במצרים,‏ במועדים שונים<br />

לאורך השנה.‏<br />

‏“כרטיסי האשראי חוזרים,‏ יש לנו<br />

פיגור בתשלום המשכנתא,‏ אנחנו<br />

צריכים מישהו שינחה אותנו,‏ במקום<br />

להגדיל את מסגרת האשראי“,‏ כתבה<br />

משפחה שפנתה לפעמונים.‏<br />

כמה קל להתגלגל במדרון הצריכה<br />

ומבלי לשים לב להצטרף אל מליוני<br />

העבדים המודרניים.‏ אותם אלו<br />

שהכנסותיהם היום ובעתיד כבר<br />

משועבדות מראש לבעלי חוב ונושים.‏<br />

כשחז“ל מתייחסים אל העבד,‏ הם<br />

מספרים כי ‏“עבדא בהפקירא ניחא<br />

ליה“.‏ ההפקר - נוח לעבד.‏ ולעומתו<br />

בן החורין לוקח אחריות,‏ בוחן את<br />

מעשיו ומתכנן את עתידו.‏<br />

אולם,‏ לא תמיד הנפילה הכלכלית<br />

מתחילה בחוסר אחריות.‏ לעיתים<br />

המציאות והאתגרים העומדים לפתחו<br />

של האדם,‏ מביאים אותו לשיעבוד<br />

שלא מרצונו.‏<br />

כמה מתוקים פסוקי התורה בפרשת<br />

ראה,‏ המדריכים את האדון:‏ ‏“כי<br />

ימכר לך אחיך העברי או העברייה,‏<br />

ועבדך שש שנים ובשנה השביעית<br />

תשלחנו חפשי מעמך...‏ לא תשלחנו<br />

ריקם.‏ הענק תעניק לו מצאנך מגרנך<br />

ומיקבך...‏ וזכרת כי עבד היית בארץ<br />

מצרים“.‏ לא רק על שחרור העבד<br />

והאמה מצווה האדון,‏ אלא גם לכבדו<br />

ולשלחו עם מתנות שיסיעו בידו לצאת<br />

אל העצמאות מתוך רווחה וביטחון.‏<br />

הערכים,‏ שנוטעת בנו התורה<br />

במצוות זכרון יציאת מצרים,‏ מכוונים<br />

אותנו ליצירת חברה בריאה בה<br />

העני והעשיר,‏ היחיד והציבור,‏ כולם<br />

מחוייבים לחירות.‏<br />

בימים אלו של ערב הפסח בואו<br />

ונבחן כל אחד את מקומו ואת<br />

אחריותו האישית והחברתית.‏ העובד<br />

יוודא שבהתנהלותו השוטפת אינו<br />

הופך לבעל חוב.‏ המעסיק יבדוק האם<br />

הוא נותן לעובדיו תנאים המאפשרים<br />

להם עצמאות וכבוד.‏ הנושה ימצא את<br />

הדרך לגבות את חובו מבלי להפוך את<br />

החייב לעבד עולם,‏ וכל מי שיש בידו,‏<br />

יתרום ויסייע לאחרים שלא יפלו ולא<br />

יצטרכו לבריות.‏<br />

- <br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

02-6264545 ' , , <br />

52 שבת הגדול ה'תשע"ב


לָ‏ ‏ְי דִ‏ י ם<br />

הנועזים | בן ארי<br />

נחיתה בחיפה<br />

כשהגיעה חבורת הנועזים לחיפה לאחר<br />

נסיעה בת כמה שעות אחז הדכדוך את<br />

כל בני החבורה.‏ ‏“אני לא חושב שנהיה<br />

משמעותיים כאן”,‏ אמר אריק ספק<br />

לעצמו ספק לחבריו.‏ כולם הנהנו בשתיקה שעה שהעמיסו<br />

את הציוד הלא רב שנשאו עימם על כתפיהם ופנו לשכונת<br />

הדר.‏ דודתו של דן התגוררה ממש ברחוב המרכזי של<br />

השכונה בבית רחב ידיים.‏ עליית הגג בבית זה הוקצתה<br />

לנערים שנראו לאחר כל הקורות אותם בעיר ירושלים<br />

קצת יותר מבוגרי מכפי גילם.‏ בחיפה,‏ כך סברו הוריהם יהיו<br />

הנערים פחות מוכרים,‏ אולי אף ישתלבו במסגרת לימודית<br />

וכך יחזרו לשגרת בני נוער.‏ הנערים מצידם היו מוכנים לכול.‏<br />

אפילו להשתלב במוסד לימודי לא מוכר אבל לחזור לשגרה<br />

– בשום אופן.‏<br />

‏“אתה צודק אריק אבל עם כל הצדק בדבריך,‏ אם לא אעשה<br />

כאן משהו משמעותי לא אוכל לשבת בחיבוק ידיים הרבה<br />

זמן”,‏ אמר דן.‏ ‏“מה אתה מציע?”,‏ שאל אריק.‏ אני מציע<br />

שנמתין ונראה איך דברים מתפתחים.‏ אני לא מאמין שהלח”י<br />

יוותר על שירותינו בכזו קלות”.‏ הוא לא ידע עד כמה צדק.‏<br />

‏“אני לא מוותר על החבורה”,‏ אמר מיכאל,‏ חובט בשולחן ביד<br />

חזקה.‏ ‏“אז הם מבוקשים,‏ אז מה.‏ גם אני מבוקש והמחתרת<br />

לא ויתרה עליי עד כמה שידוע לי”,‏ הוא קרץ ליהונתן.‏ מיכאל<br />

היה כינויו של מפקד מחתרת לח”י.‏ שמו יצא לשם ולתהילה<br />

כלוחם קשוח שאינו עושה הנחות לעצמו ולאחרים.‏ הוא ברח<br />

יחדי מבית כלא שמור באפריקה ובדרכו ארצה היה עליו<br />

לחצות בגפו ג’ונגלים מסוכנים והכל רק כדי לחזור לשורות<br />

הלוחמים במנדט,‏ לחזור ולשקם את הלח”י לאחר רציחתו של<br />

יאיר.‏ ‏“אבל תמונותיהם התנוססו בכל לוחות המודעות בעיר<br />

וחוץ מזה הם כבר בדרך לחיפה”‏ אמר יהונתן.‏ ‏“עד כמה שאני<br />

יודע”,‏ השיב לו מיכאל,‏ ‏“גם תמונתך הופיעה באותה כרזה<br />

כך שאם אני מוותר עליהם אני צריך גם לוותר עליך לא כן?!‏<br />

שמע יהונתן”,‏ היישיר מיכאל את מבטו לבין שיחו,‏ ‏“הלילה<br />

אתה נוסע לחיפה”.‏<br />

בקרוב עומד לצאת הספר ‏"הנועזים".‏ המעוניינים ישלחו בקשה למייל noazim.mh@gmail.com<br />

פינת ‏'המדרשה לידע המקדש'‏<br />

צליית קרבן הפסח.‏ קרבן הפסח,‏ בניגוד לשאר הקרבנות,‏<br />

חייב להאכל צלוי.‏ לפני ליל הסדר צולים את חלקי הקרבן,‏<br />

שלא עלו על המזבח,‏ ב’תנורי פסחים’‏ שהוכנו מבעוד מועד<br />

בחצרות בירושלים.‏<br />

מצא את 10 ההבדלים:‏<br />

חידה:‏<br />

קרבן חשוב בראשית החגים<br />

יש מועד ב’‏ למקרים חריגים<br />

הוא נשחט בשעות בין הערביים<br />

וכולם חייבים לאוכלו בירושלים<br />

פיצוחים<br />

לשבת<br />

חידת השבוע:‏<br />

עשה מילואים בחלוק לבן.‏<br />

תשובת החידה משבוע שעבר:‏<br />

ש.‏ איך קשור המספר 111 לפרשתנו?‏<br />

ת.‏ מספר הפסוקים בפרשה.‏<br />

לפעילויות נוספות לילדים ניתן להיכנס לאתר:‏<br />

www.temple.org.il<br />

© כל הזכויות שמורות למדרשה לידע המקדש<br />

הזוכה בחידת המדרשה<br />

לידע המקדש:‏<br />

שיראל הכהן,‏ כפר סבא<br />

הזוכה בחידת<br />

הפיצוחים לשבת:‏<br />

אבנר יוסיפוב,‏ תל אביב<br />

יונתן מזרחי,‏ רחובות<br />

מוריה בן יאיר,‏ פתח תקווה<br />

בין הפותרים נכונה את חידת מכון המקדש ‏)בלבד(‏ יוגרלו שוברי כניסה למכון.‏<br />

בין הפותרים נכונה את הפיצוחים לשבת יוגרלו 3 דיסקים.‏ לשליחת תשובות:‏<br />

ת.ד.‏ 2339 ירושלים מיקוד | 91022 p.hashavuaa@gmail.com<br />

53


בית מים חיפה<br />

אהבת ישראל אמיתית<br />

מכתבה של טלי ל‘בית מים‘‏ חיפה<br />

בו התקרבה אל יהדותה,‏ ימים<br />

ספורים לפני שעברה מהעיר חיפה:‏<br />

לפני שנתיים אין סיכוי שהייתי<br />

מאמינה שאני אהיה איפה שאני היום.‏<br />

אני זוכרת שמאז גיל ההתבגרות<br />

הסתקרנתי למה בפסח עושים את<br />

הטקסים האלו,‏ האם יש משמעות<br />

לזה שכתוב לי יהודיה בתעודת זהות?‏<br />

למה יש לי דווקא 5 אצבעות ומי<br />

בכלל אמר שצריכות להיות לי ידיים?‏<br />

אבל לא היתה לי שום דרך לראות<br />

לאן זה מוביל.‏ בכל זאת התחלתי<br />

לשאול,‏ לבדוק,‏ לחקור,‏ בתורות<br />

המזרח ובספרים היהודיים.‏<br />

גופי נדד הרבה בעולם,‏ עד שזכיתי<br />

לחזור הביתה.‏<br />

בשנתיים האחרונות,‏ מצאתי את<br />

עצמי מבקשת לגלות עוד על המצוות,‏<br />

עוד על התכלית של חיי,‏ רוצה<br />

להתקרב עוד ועוד לשורש ואז ה‘‏<br />

הוביל אותי ל‘בית מים‘‏ חיפה.‏<br />

להבעיר בלבי אש<br />

זכיתי ללמוד,‏ להיות,‏ ולנשום<br />

מתורתנו הקדושה בזכותם.‏<br />

מהשיעורים הראשונים אני זוכרת<br />

שלמדתי את הכח של התפילה ובימים<br />

של שינה קלה היו לי את ההקלטות<br />

של השירה והגיטרה של מורי,‏ שרק<br />

חיכו להבעיר בליבי אש.‏ מזכירות לי<br />

תמימות ואת הקרבה הכל כך מתוקה<br />

היה שותף!‏<br />

חתום על<br />

הוראת קבע<br />

54 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

לאבא.‏ מעבר למילים שהיו בשיעור<br />

לקחתי איתי את יישוב הדעת,‏<br />

ההקשבה והד הלב שהיה במקום.‏ עד<br />

היום יש לי משפטים חרוטים בזכרון<br />

ובלב שמנווטים אותי באופן מעשי<br />

ביום יום מהשיעורים שלמדתי ב‘בית<br />

מים‘.‏ אני לוקחת איתי גם את הדרך<br />

הכל כך פשוטה שבה גיליתם לי על<br />

השורש שממנו אני באה.‏ הנקיות הזו<br />

חרוטה בליבי לעד.‏<br />

היו ערבים שבחרתי להגיע ל‘בית<br />

מים‘‏ וידעתי שלא משנה מה עבר עלי<br />

באותו יום,‏ היום בערב אזכה לקבל<br />

זריקת חיות ורצון טוב ישר ללב.‏<br />

אני כותבת ומרגישה שהמילים<br />

מצמצמות את ההשפעה שהיתה<br />

למורים,‏ למורות,‏ לנגנים,‏ ולאנשי<br />

הבית עלי.‏ כל תפילה שהתעוררה בי<br />

בזכות השיעורים שהענקתם לי היתה<br />

משמעותית.‏ מכל לימוד היה משהו<br />

שהושרש לתוכי ויחיה בי לנצח,‏ בכל<br />

פעולה בחיי היום יום שלי.‏<br />

זכיתי בזכות השיעורים שהעברתם<br />

להכיר מקומות בתוכי שטרם הכרתי.‏<br />

זכיתי ללימוד מעמיק יותר של מה<br />

זה להיות יהודיה,‏ איך המציאות<br />

האמיתית פועלת,‏ ובעיקר להבין יותר<br />

את התכלית.‏<br />

חיוך תמידי וצחוק בלב<br />

את השיעור על נקודה טובה לא<br />

אשכח.‏ דיברנו על נקודות טובות,‏ על<br />

1-700-700-515<br />

לתרומות דרך בנק הדואר:‏<br />

מספר חשבון 7694216<br />

פטור ממס<br />

לפי סעיף 46


פרויקט משפחות עם<br />

שי וגלאור ואזאנא<br />

כולנו<br />

יהודים<br />

ראיית הטוב.‏ חברה שלי סיכמה לי<br />

את השיעור בצורה מדוייקת:‏ ‏“תראי,‏<br />

מעבר לכל המילים,‏ הרגשתי שכשהוא<br />

מסתכל עלינו הוא רואה את כל<br />

הנקודות הטובות שלנו וזה מה שהחיה<br />

אותי“.‏ עד היום כל כמה פגישות<br />

אנחנו נזכרות בשיעור הזה.‏ לא מזמן<br />

היא הודיעה לי שאנחנו עושות שבוע<br />

נקודות טובות בעצמנו.‏ תודה,‏ יהי רצון<br />

שכל נקודה טובה שהתגלתה בזכותכם<br />

תהיה לכם זריקת כח לתת עוד הרבה<br />

כאלו בעם ישראל...‏<br />

בדור שלנו מקום מאיר כמו ‏‘בית<br />

מים‘‏ זה כל כך לא ברור מאליו.‏<br />

יש כל כך הרבה הסחות הדעת,‏<br />

בלבולים ושטויות,‏ וב‘בית מים‘‏<br />

איכשהו כל השטויות נשארות מחוץ<br />

לדלת.‏ אני נזכרת ביום אחד שהזמנתי<br />

חבר אליכם.‏ חבר שנלחם בתוך עצמו<br />

כבר שנים עם היהדות.‏ אירגנתם ערב<br />

ג‘אם והזמנתי אותו וכשתיארתי את<br />

הכתובת הוא סיפר לי שהוא עומד<br />

בחוץ ומתלבט אם להיכנס.‏<br />

הערב ג‘אם שיכנע אותו.‏ בתום הערב<br />

הוא שלח לי הודעה ‏‘התחברתי‘.‏<br />

הצלחתם לעשות את מה שטרם<br />

ראיתי נעשה.‏ בזכות חיוך תמידי<br />

וצחוק בלב הזכרתם לחבר טוב מה<br />

היא אהבת ישראל האמיתית.‏ אני<br />

יודעת שבזכות הפשיטות הזו הוא<br />

יזכור שיהדות באה מהאהבה.‏<br />

הלוואי שעוד רבים יזכו להתקרב<br />

לשורש בזכותכם.‏<br />

תודה לאבא הרחמן שאפשר לי<br />

להתקרב אליו בדרכי נועם דרככם,‏<br />

ותודה על היותכם,‏ אתם,‏ תזכורת<br />

חיה למקום אליו עם ישראל שואף,‏<br />

להתאחד.‏<br />

פעילותנו במסגרת הארגון<br />

מהווה עבורנו תרומה אישית<br />

והתרוממות פנימית.‏<br />

האפשרות להתקשר ולהיפגש<br />

עם מגוון אנשים מהציבור<br />

הירושלמי שלא היינו באים במגע<br />

איתם בצורה אחרת,‏ מעניינת ואף<br />

נותנת כוח להמשך השבוע ממש.‏<br />

במהלך הפעילות שלנו נתקלנו<br />

בכמה סיפורים מעניינים:‏ בחור<br />

צעיר עמד ברחוב בו הקמנו את<br />

עמדת ההסברה אך במרחק מה<br />

מאיתנו.‏<br />

יש משהו בעבודה הזו שגורם לך<br />

לקרוא אנשים - יש אנשים שלא<br />

מעוניינים שתפנה אליהם ובאמת<br />

אנו נמנעים מלעשות זאת,‏ אך<br />

הבחור הזה היה שונה.‏ בהתחלה<br />

לא פנינו אליו באופן ישיר כיוון<br />

שחשבנו שהוא לא מעוניין.‏ אולי<br />

מחכה למישהו?‏ אך לאחר שראינו<br />

שהוא מביט בנו מפעם לפעם כמו<br />

ממתין שניגש אליו,‏ דיברנו איתו<br />

מעט על הפעילות בתנועה ועל<br />

פרוייקט החברותות.‏ לפתע הוא<br />

נפתח אלינו ושיתף אותנו בסיפורו<br />

האישי:‏ הוא גדל בבית דתי ובשלב<br />

מסוים חזר בשאלה ועכשיו הוא<br />

מחפש את הדרך חזרה.‏<br />

ערב גיבוש לזוגות.‏ השבוע<br />

תגידו שזו שליחות,‏<br />

תגידו אחרת,‏ זה באמת<br />

מחזק אותך להמשיך ולפעול<br />

למרות הקשיים החיצוניים<br />

תגידו שזו שליחות,‏ תגידו אחרת,‏ זה באמת מחזק אותך להמשיך ולפעול<br />

למרות הקשיים החיצוניים.‏<br />

אנחנו רוצים להודות באופן מיוחד לחברתנו נאוה שחשפה בפנינו את<br />

הארגון.‏ בזכות מצוות נרות שבת בארגון גם הכרנו זה את זה...‏<br />

במסגרת אירועי חומש בחוה"מ יתקיים<br />

סיום מסכת כתובות בישיבת חומש המתחדשת בשעה 14.00<br />

בהשתתפות הרב חיים דרוקמן שליט"א ראש ישיבות בנ"ע וחתן<br />

פרס ישראל והרה"ג הרב יעקב אריאל שליט"א רב העיר רמת גן<br />

55


הרב שלמה<br />

אבינר<br />

ש.‏ חדר משותף:‏ מי<br />

יברך על בדיקת חמץ<br />

בחדר משותף?‏<br />

ת.‏ אחד יברך וטוב<br />

שאחרים ישמעו וכל<br />

אחד יבדוק חלקו.‏<br />

ש.‏ זמן הבדיקה:‏ ממתי<br />

ועד מתי אפשר לבדוק<br />

חמץ?‏<br />

ת.‏ יש לבדוק בצאת<br />

הכוכבים,‏ ואם לא<br />

בדקו,‏ אז לבדוק<br />

בהקדם האפשרי,‏<br />

בדיעבד עד עלות<br />

השחר,‏ בברכה.‏<br />

ש.‏ ואם עבר הזמן?‏<br />

ת.‏ אפשר גם למחרת,‏<br />

בי”ד,‏ בלי ברכה.‏<br />

ש.‏ מי שלא יכול<br />

לבדוק בצאת<br />

הכוכבים,‏ יכול<br />

להקדים?‏<br />

ת.‏ כן בשקיעת החמה<br />

בברכה.‏<br />

ש.‏ בדיקת חמץ<br />

בספרים:‏ האם חייבים<br />

לבדוק בספרים?‏<br />

ת:‏ לא.‏ אלו פירורים<br />

פחות מכזית.‏ אך לא<br />

לקרוא בהם בפסח<br />

במקום אכילה.‏<br />

ש.‏ בדיקה בחדר שלא<br />

יהיו בו בפסח:‏ מי<br />

שלא יהיה בחדרו כלל<br />

כל הפסח,‏ האם חייב<br />

לבדוק?‏<br />

ת.‏ יכול להכליל את<br />

כל תכולתו במכירת<br />

חמץ,‏ חוץ מפינה אחת,‏<br />

כדי לקיים בה מצות<br />

בדיקה.‏<br />

ש.‏ חמץ בתיק:‏ האם<br />

עליי לבדוק את התיק<br />

שלי מחמץ?‏<br />

ת.‏ כן.‏ ולנקות אותו<br />

היטב.‏ אך אין מברכים<br />

עליו.‏<br />

ש.‏ בדיקת חמץ:‏ אם<br />

קראו לי ודיברתי בין<br />

ברכה לבין תחילת<br />

הבדיקה,‏ מה לעשות?‏<br />

ת.‏ לברך שוב.‏ היה<br />

הפסק והברכה<br />

לא חלה.‏ אך דיבור<br />

באמצע בדיקה אינו<br />

פוסל דיעבד.‏<br />

ש.‏ ברכת האילנות:‏<br />

האם ניתן לברך ברכת<br />

האילנות בלילה?‏<br />

ת.‏ כן..‏<br />

שו"ת SMS<br />

לא בשבת<br />

הלוח לציבור הדתי-לאומי<br />

נדל"ן<br />

ירושלים<br />

והסביבה<br />

בהר חומה,‏ בלעדיות.‏<br />

חדשה.‏ דירת 4 חד',‏<br />

ק"א מעלית,‏ מרפסת<br />

גדולה לנוף,‏ מחסן<br />

וחניה,‏ מוארת.‏ מאיר<br />

052-2677177<br />

בגבעת זאב הישנה<br />

‏)באתרוג(‏ וילה פרטית<br />

7 חדרים ‏)מגרש גדול<br />

600 מ"ר(‏ בנוי:‏ 260 מ"ר.‏<br />

מיקום מבוקש מאוד<br />

בלעדי לאלי-הון נכסים<br />

02-5866864<br />

למכירה בנוף ציון<br />

דירה יפיפייה 5 וחצי חד'‏<br />

150 מ"ר,‏ מרפסת סוכה<br />

20 מ"ר,‏ חצר 60 מ"ר<br />

במחיר מדהים לרציניים<br />

בלבד 052-6070505<br />

ברמות-א ‏)מורגנטאו<br />

מדורגים(‏ קוטג פינתי 4<br />

חדרים + מרפסת לנוף<br />

מהמם + ת.ב.ע לקומה<br />

נוספת בגג.‏ המפתחות<br />

לאלי-הון נכסים<br />

02-5866864<br />

להשכרה ברובע<br />

היהודי דירת 2<br />

חדרים 050-4908866<br />

057-7581158<br />

דרום<br />

במושב בני-ראם<br />

‏)סמוך ליד-בנימין(,‏<br />

משק 34 דונם,‏ בית<br />

חדיש ומושקע 350 מ"ר,‏<br />

זכויות לבית נוסף,‏ $ 1.4<br />

0522-128350<br />

למכירה/השכרה<br />

בשדרות שתי דירות<br />

מחוברות 5 חד',‏<br />

אפשרות לחלוקה,‏<br />

תשואה גבוהה.‏ צמוד<br />

לישיבת הסדר ולמרכז<br />

המסחרי.‏ מציאה.‏<br />

052-3003546 אהרון<br />

צפון<br />

השקעה בנכס מניב!!!‏<br />

הכנסה חודשית גבוהה<br />

מ-‏‎2‎ דירות נופש<br />

בטבריה,‏ קרוב לכנרת.‏<br />

לפרטים:‏ 054-7807010<br />

מרכז<br />

להשכרה בבת<br />

ים,‏ דירת 5 חד'‏<br />

חדשה+מרפסת סוכה,‏<br />

מעלית שבת,‏ סביבה<br />

דתית 052-6218260<br />

יו”ש<br />

בישוב רבבה יחידת<br />

דיור חדשה 2 וחצי<br />

חדרים + מרפסת.‏<br />

לפרטים כפיר<br />

052-3544483<br />

למכירה במצפה יריחו<br />

דירת 5 חד’‏ 2 מרפסות,‏<br />

ממ”ד,‏ ממוזגת,‏ כחדשה.‏<br />

840,000, גמיש.‏ יונתן<br />

0527-20-30-78<br />

כללי<br />

הרב שמואל<br />

אליהו<br />

ש.‏ מצה שמורה:‏ האם<br />

יש עניין לאכול מצה<br />

שמורה בליל הסדר<br />

ובחול המועד או עדיף<br />

מצה רגילה?‏<br />

ת.‏ בליל הסדר זה<br />

חובה,‏ בחול המועד זה<br />

הידור.‏<br />

ש.‏ הטבלת כלי<br />

מפלסיק:‏ האם<br />

צריך להטביל כלי<br />

מפלסטיק?‏<br />

ת.‏ אין צורך.‏<br />

ש.‏ עליה לקבר צדיק<br />

בניסן:‏ האם מותר<br />

לעלות לציון קבר של<br />

צדיק בחודש ניסן?‏<br />

ת.‏ כן.‏<br />

ש.‏ עוגיות יין:‏ האם<br />

מותר לאכול עוגיות יין<br />

בפסח?‏<br />

ת.‏ אסור לאכול,‏ יש<br />

בזה חשש חמץ.‏<br />

ש.‏ חמץ:‏ האם מותר<br />

להיות בבית בפסח<br />

שהחמץ לא הוצא<br />

ממנו?‏<br />

ת.‏ אם מוכרים,‏ מותר<br />

בקושי רב.‏ אם לא<br />

מוכרים זה איסור<br />

אפילו אם לא תהיו<br />

שם.‏<br />

ש.‏ עוגיות פפושדו:‏<br />

האם מותר לאכול<br />

עוגיות פפושדו<br />

בפסח)לדעת<br />

הספרדים(?‏<br />

ת.‏ לא.‏<br />

ש.‏ קטניות:‏ האם יש<br />

מקום להתיר לאישה<br />

ספרדיה שנשואה<br />

לאשכנזי לאכול<br />

קטניות בפסח?‏<br />

ת.‏ לא בפני בעלה,‏<br />

הוא עלול להקפיד.‏<br />

ש.‏ נייר אלומיניום:‏<br />

האם צריך מעיקר<br />

הדין ניר אלומיניום<br />

כשר לפסח?‏<br />

ת.‏ לא.‏<br />

ש.‏ ברכת האילנות:‏<br />

האם אפשר לברך על<br />

עצי תפוזים מורכבים<br />

או שכנראה מורכבים,‏<br />

ברכת האילנות?‏<br />

ת.‏ אם מורכבים<br />

בהיתר,‏ מותר.‏<br />

כושרות<br />

ש.‏ קינואה:‏ האם<br />

קינואה זה קטניות?‏<br />

ת.‏ יש רבים הסבורים<br />

שקינואה אינה<br />

קטניות,‏ ואפשר<br />

לסמוך עליהם.‏<br />

ש.‏ מצות מכונה<br />

בלילה הראשון:‏<br />

האם יש עניין להדר<br />

במצות מכונה בלילה<br />

הראשון?‏<br />

ת.‏ מצות מכונה<br />

ממאפיה בהכשר טוב<br />

יוצאים בהם לכתחילה<br />

ורמתם היא כמו מצות<br />

יד בהכשר טוב.‏<br />

ש.‏ כמון:‏ שמעתי שיש<br />

בעיות בתבלין כמון<br />

כשר לפסח,‏ האם זה<br />

נכון?‏<br />

ת.‏ כמון,‏ ברוב<br />

המקרים בא מעורב<br />

בגרגרי תבואה.‏ צריך<br />

ברירה מדוקדקת<br />

כדי לנקותו.‏ לכן,‏ רק<br />

אם נכתב במפורש<br />

שהכמון נבדק כראוי,‏<br />

מותר בפסח.‏ אשכנזים<br />

לא אוכלים כמון מפני<br />

שהוא קטניות.‏<br />

ש.‏ ביצים כשרות<br />

לפסח:‏ האם ביצים<br />

צריכים הכשר מיוחד<br />

לפסח?‏<br />

ת.‏ כל הביצים כשרות<br />

לפסח,‏ גם אלו<br />

שהוחתמו בחותמת.‏<br />

ש.‏ חמץ גמור?:‏ האם<br />

אבקת מרק ושמרים<br />

יבשים נחשבים חמץ<br />

גמור ואין למוכרם<br />

לגוי?‏<br />

ת.‏ רוב אבקות המרק<br />

כיום,‏ אינן מכילות<br />

קמח,‏ מספק אפשר<br />

למוכרן לנוכרי.‏<br />

שמרים יבשים אינם<br />

חמץ.‏<br />

ש.‏ הגעלת כלים:‏ האם<br />

חובה לפרק ידיות<br />

בהגעלת כלים?‏<br />

ת.‏ לכתחילה לפרק.‏<br />

אם לא מצליחים,‏<br />

ללבן ליבון קל מהצד<br />

הפנימי מול הידית.‏<br />

052-6071171<br />

תכשיטים<br />

Dina<br />

Yaakobov<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

דרושים<br />

לאתרי התיירות של<br />

עיר דוד דרושים:‏ נציגי<br />

קבלת קהל,‏ מכירות,‏<br />

סדרנים ומוכרים<br />

לתקופת חוה”מ פסח<br />

וחודשי יולי - אוגוסט.‏<br />

שעות גמישות.‏<br />

קו’’ח למייל<br />

rivkal@cod.org.il<br />

56 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

חרוצה ואחראית<br />

לאחר לימודי משפט<br />

מעוניינת בעבודה<br />

משרדית בירושלים<br />

054-6758811<br />

דרושה<br />

בחורה נחמדה עם לב חם<br />

לליווי של בחורה צעירה<br />

מאזור אריאל לשיקום במרכז<br />

לפחות פעמיים בשבוע<br />

גילאי 35-24<br />

רישיון נהיגה - חובה<br />

עדיפות לרווקות<br />

העבודה בתשלום<br />

לפרטים נוספים:‏ 054-2015068<br />

נופש<br />

הבית של יעל,‏<br />

צימר מושקע מעץ,‏<br />

בקשת בגולן,‏ מתאים<br />

למשפחות גדולות,‏<br />

אפשרות לקייטרינג<br />

בשבת.‏<br />

מבצעים מפתיעים<br />

לאביב<br />

052-8348514<br />

מתחם בקתות ארוח<br />

בטבריה עם מרחבי<br />

דשא נוף מהמם<br />

למשפחות קבוצות<br />

ויחידים.‏ ‎250‎שח לזוג<br />

‏)אפשרות לרכיבה<br />

על סוסים במקום(‏<br />

054-8472222<br />

רכב<br />

הלך הגירø<br />

לא נורא°°‏<br />

הישראלי<br />

המרכז<br />

לתיבות הילוכים<br />

צלצל וקבל מחיר<br />

מדהים אוטומטי´רגיל<br />

מוכרים ומרכיבים<br />

±≠∑∞∞≠µ∞∞≠≥∞≤<br />

gearbox@bezeqint.net<br />

˙¢‰Âʇ ∏ Ô˜¯‰<br />

Ô¯˘‰ „‰<br />

®Ìȯ˘ ÔÂÈ˜Ï „ÂÓˆ©<br />

שידוכים<br />

דת"ל תורני פתוח<br />

‎1.87‎‏,קובע / 34 עיתים,‏<br />

אמין,‏ טוב לב,‏ חברותי<br />

מעוניין בנעימת הליכות<br />

ת.ד.‏ 185 גבעתיים


הרב שלמה<br />

אבינר<br />

ש.‏ חדר משותף:‏ מי<br />

יברך על בדיקת חמץ<br />

בחדר משותף?‏<br />

ת.‏ אחד יברך וטוב<br />

שאחרים ישמעו וכל<br />

אחד יבדוק חלקו.‏<br />

ש.‏ זמן הבדיקה:‏ ממתי<br />

ועד מתי אפשר לבדוק<br />

חמץ?‏<br />

ת.‏ יש לבדוק בצאת<br />

הכוכבים,‏ ואם לא<br />

בדקו,‏ אז לבדוק<br />

בהקדם האפשרי,‏<br />

בדיעבד עד עלות<br />

השחר,‏ בברכה.‏<br />

ש.‏ ואם עבר הזמן?‏<br />

ת.‏ אפשר גם למחרת,‏<br />

בי”ד,‏ בלי ברכה.‏<br />

ש.‏ מי שלא יכול<br />

לבדוק בצאת<br />

הכוכבים,‏ יכול<br />

להקדים?‏<br />

ת.‏ כן בשקיעת החמה<br />

בברכה.‏<br />

ש.‏ בדיקת חמץ<br />

בספרים:‏ האם חייבים<br />

לבדוק בספרים?‏<br />

ת:‏ לא.‏ אלו פירורים<br />

פחות מכזית.‏ אך לא<br />

לקרוא בהם בפסח<br />

במקום אכילה.‏<br />

ש.‏ בדיקה בחדר שלא<br />

יהיו בו בפסח:‏ מי<br />

שלא יהיה בחדרו כלל<br />

כל הפסח,‏ האם חייב<br />

לבדוק?‏<br />

ת.‏ יכול להכליל את<br />

כל תכולתו במכירת<br />

חמץ,‏ חוץ מפינה אחת,‏<br />

כדי לקיים בה מצות<br />

בדיקה.‏<br />

ש.‏ חמץ בתיק:‏ האם<br />

עליי לבדוק את התיק<br />

שלי מחמץ?‏<br />

ת.‏ כן.‏ ולנקות אותו<br />

היטב.‏ אך אין מברכים<br />

עליו.‏<br />

ש.‏ בדיקת חמץ:‏ אם<br />

קראו לי ודיברתי בין<br />

ברכה לבין תחילת<br />

הבדיקה,‏ מה לעשות?‏<br />

ת.‏ לברך שוב.‏ היה<br />

הפסק והברכה<br />

לא חלה.‏ אך דיבור<br />

באמצע בדיקה אינו<br />

פוסל דיעבד.‏<br />

ש.‏ ברכת האילנות:‏<br />

האם ניתן לברך ברכת<br />

האילנות בלילה?‏<br />

ת.‏ כן..‏<br />

שו"ת SMS<br />

לא בשבת<br />

הלוח לציבור הדתי-לאומי<br />

נדל"ן<br />

ירושלים<br />

והסביבה<br />

בהר חומה,‏ בלעדיות.‏<br />

חדשה.‏ דירת 4 חד',‏<br />

ק"א מעלית,‏ מרפסת<br />

גדולה לנוף,‏ מחסן<br />

וחניה,‏ מוארת.‏ מאיר<br />

052-2677177<br />

בגבעת זאב הישנה<br />

‏)באתרוג(‏ וילה פרטית<br />

7 חדרים ‏)מגרש גדול<br />

600 מ"ר(‏ בנוי:‏ 260 מ"ר.‏<br />

מיקום מבוקש מאוד<br />

בלעדי לאלי-הון נכסים<br />

02-5866864<br />

למכירה בנוף ציון<br />

דירה יפיפייה 5 וחצי חד'‏<br />

150 מ"ר,‏ מרפסת סוכה<br />

20 מ"ר,‏ חצר 60 מ"ר<br />

במחיר מדהים לרציניים<br />

בלבד 052-6070505<br />

ברמות-א ‏)מורגנטאו<br />

מדורגים(‏ קוטג פינתי 4<br />

חדרים + מרפסת לנוף<br />

מהמם + ת.ב.ע לקומה<br />

נוספת בגג.‏ המפתחות<br />

לאלי-הון נכסים<br />

02-5866864<br />

להשכרה ברובע<br />

היהודי דירת 2<br />

חדרים 050-4908866<br />

057-7581158<br />

דרום<br />

במושב בני-ראם<br />

‏)סמוך ליד-בנימין(,‏<br />

משק 34 דונם,‏ בית<br />

חדיש ומושקע 350 מ"ר,‏<br />

זכויות לבית נוסף,‏ $ 1.4<br />

0522-128350<br />

למכירה/השכרה<br />

בשדרות שתי דירות<br />

מחוברות 5 חד',‏<br />

אפשרות לחלוקה,‏<br />

תשואה גבוהה.‏ צמוד<br />

לישיבת הסדר ולמרכז<br />

המסחרי.‏ מציאה.‏<br />

052-3003546 אהרון<br />

צפון<br />

השקעה בנכס מניב!!!‏<br />

הכנסה חודשית גבוהה<br />

מ-‏‎2‎ דירות נופש<br />

בטבריה,‏ קרוב לכנרת.‏<br />

לפרטים:‏ 054-7807010<br />

מרכז<br />

להשכרה בבת<br />

ים,‏ דירת 5 חד'‏<br />

חדשה+מרפסת סוכה,‏<br />

מעלית שבת,‏ סביבה<br />

דתית 052-6218260<br />

יו”ש<br />

בישוב רבבה יחידת<br />

דיור חדשה 2 וחצי<br />

חדרים + מרפסת.‏<br />

לפרטים כפיר<br />

052-3544483<br />

למכירה במצפה יריחו<br />

דירת 5 חד’‏ 2 מרפסות,‏<br />

ממ”ד,‏ ממוזגת,‏ כחדשה.‏<br />

840,000, גמיש.‏ יונתן<br />

0527-20-30-78<br />

כללי<br />

הרב שמואל<br />

אליהו<br />

ש.‏ מצה שמורה:‏ האם<br />

יש עניין לאכול מצה<br />

שמורה בליל הסדר<br />

ובחול המועד או עדיף<br />

מצה רגילה?‏<br />

ת.‏ בליל הסדר זה<br />

חובה,‏ בחול המועד זה<br />

הידור.‏<br />

ש.‏ הטבלת כלי<br />

מפלסיק:‏ האם<br />

צריך להטביל כלי<br />

מפלסטיק?‏<br />

ת.‏ אין צורך.‏<br />

ש.‏ עליה לקבר צדיק<br />

בניסן:‏ האם מותר<br />

לעלות לציון קבר של<br />

צדיק בחודש ניסן?‏<br />

ת.‏ כן.‏<br />

ש.‏ עוגיות יין:‏ האם<br />

מותר לאכול עוגיות יין<br />

בפסח?‏<br />

ת.‏ אסור לאכול,‏ יש<br />

בזה חשש חמץ.‏<br />

ש.‏ חמץ:‏ האם מותר<br />

להיות בבית בפסח<br />

שהחמץ לא הוצא<br />

ממנו?‏<br />

ת.‏ אם מוכרים,‏ מותר<br />

בקושי רב.‏ אם לא<br />

מוכרים זה איסור<br />

אפילו אם לא תהיו<br />

שם.‏<br />

ש.‏ עוגיות פפושדו:‏<br />

האם מותר לאכול<br />

עוגיות פפושדו<br />

בפסח)לדעת<br />

הספרדים(?‏<br />

ת.‏ לא.‏<br />

ש.‏ קטניות:‏ האם יש<br />

מקום להתיר לאישה<br />

ספרדיה שנשואה<br />

לאשכנזי לאכול<br />

קטניות בפסח?‏<br />

ת.‏ לא בפני בעלה,‏<br />

הוא עלול להקפיד.‏<br />

ש.‏ נייר אלומיניום:‏<br />

האם צריך מעיקר<br />

הדין ניר אלומיניום<br />

כשר לפסח?‏<br />

ת.‏ לא.‏<br />

ש.‏ ברכת האילנות:‏<br />

האם אפשר לברך על<br />

עצי תפוזים מורכבים<br />

או שכנראה מורכבים,‏<br />

ברכת האילנות?‏<br />

ת.‏ אם מורכבים<br />

בהיתר,‏ מותר.‏<br />

כושרות<br />

ש.‏ קינואה:‏ האם<br />

קינואה זה קטניות?‏<br />

ת.‏ יש רבים הסבורים<br />

שקינואה אינה<br />

קטניות,‏ ואפשר<br />

לסמוך עליהם.‏<br />

ש.‏ מצות מכונה<br />

בלילה הראשון:‏<br />

האם יש עניין להדר<br />

במצות מכונה בלילה<br />

הראשון?‏<br />

ת.‏ מצות מכונה<br />

ממאפיה בהכשר טוב<br />

יוצאים בהם לכתחילה<br />

ורמתם היא כמו מצות<br />

יד בהכשר טוב.‏<br />

ש.‏ כמון:‏ שמעתי שיש<br />

בעיות בתבלין כמון<br />

כשר לפסח,‏ האם זה<br />

נכון?‏<br />

ת.‏ כמון,‏ ברוב<br />

המקרים בא מעורב<br />

בגרגרי תבואה.‏ צריך<br />

ברירה מדוקדקת<br />

כדי לנקותו.‏ לכן,‏ רק<br />

אם נכתב במפורש<br />

שהכמון נבדק כראוי,‏<br />

מותר בפסח.‏ אשכנזים<br />

לא אוכלים כמון מפני<br />

שהוא קטניות.‏<br />

ש.‏ ביצים כשרות<br />

לפסח:‏ האם ביצים<br />

צריכים הכשר מיוחד<br />

לפסח?‏<br />

ת.‏ כל הביצים כשרות<br />

לפסח,‏ גם אלו<br />

שהוחתמו בחותמת.‏<br />

ש.‏ חמץ גמור?:‏ האם<br />

אבקת מרק ושמרים<br />

יבשים נחשבים חמץ<br />

גמור ואין למוכרם<br />

לגוי?‏<br />

ת.‏ רוב אבקות המרק<br />

כיום,‏ אינן מכילות<br />

קמח,‏ מספק אפשר<br />

למוכרן לנוכרי.‏<br />

שמרים יבשים אינם<br />

חמץ.‏<br />

ש.‏ הגעלת כלים:‏ האם<br />

חובה לפרק ידיות<br />

בהגעלת כלים?‏<br />

ת.‏ לכתחילה לפרק.‏<br />

אם לא מצליחים,‏<br />

ללבן ליבון קל מהצד<br />

הפנימי מול הידית.‏<br />

052-6071171<br />

תכשיטים<br />

Dina<br />

Yaakobov<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

דרושים<br />

לאתרי התיירות של<br />

עיר דוד דרושים:‏ נציגי<br />

קבלת קהל,‏ מכירות,‏<br />

סדרנים ומוכרים<br />

לתקופת חוה”מ פסח<br />

וחודשי יולי - אוגוסט.‏<br />

שעות גמישות.‏<br />

קו’’ח למייל<br />

rivkal@cod.org.il<br />

56 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

חרוצה ואחראית<br />

לאחר לימודי משפט<br />

מעוניינת בעבודה<br />

משרדית בירושלים<br />

054-6758811<br />

דרושה<br />

בחורה נחמדה עם לב חם<br />

לליווי של בחורה צעירה<br />

מאזור אריאל לשיקום במרכז<br />

לפחות פעמיים בשבוע<br />

גילאי 35-24<br />

רישיון נהיגה - חובה<br />

עדיפות לרווקות<br />

העבודה בתשלום<br />

לפרטים נוספים:‏ 054-2015068<br />

נופש<br />

הבית של יעל,‏<br />

צימר מושקע מעץ,‏<br />

בקשת בגולן,‏ מתאים<br />

למשפחות גדולות,‏<br />

אפשרות לקייטרינג<br />

בשבת.‏<br />

מבצעים מפתיעים<br />

לאביב<br />

052-8348514<br />

מתחם בקתות ארוח<br />

בטבריה עם מרחבי<br />

דשא נוף מהמם<br />

למשפחות קבוצות<br />

ויחידים.‏ ‎250‎שח לזוג<br />

‏)אפשרות לרכיבה<br />

על סוסים במקום(‏<br />

054-8472222<br />

רכב<br />

הלך הגירø<br />

לא נורא°°‏<br />

הישראלי<br />

המרכז<br />

לתיבות הילוכים<br />

צלצל וקבל מחיר<br />

מדהים אוטומטי´רגיל<br />

מוכרים ומרכיבים<br />

±≠∑∞∞≠µ∞∞≠≥∞≤<br />

gearbox@bezeqint.net<br />

˙¢‰Âʇ ∏ Ô˜¯‰<br />

Ô¯˘‰ „‰<br />

®Ìȯ˘ ÔÂÈ˜Ï „ÂÓˆ©<br />

שידוכים<br />

דת"ל תורני פתוח<br />

‎1.87‎‏,קובע / 34 עיתים,‏<br />

אמין,‏ טוב לב,‏ חברותי<br />

מעוניין בנעימת הליכות<br />

ת.ד.‏ 185 גבעתיים


הרב שלמה<br />

אבינר<br />

ש.‏ חדר משותף:‏ מי<br />

יברך על בדיקת חמץ<br />

בחדר משותף?‏<br />

ת.‏ אחד יברך וטוב<br />

שאחרים ישמעו וכל<br />

אחד יבדוק חלקו.‏<br />

ש.‏ זמן הבדיקה:‏ ממתי<br />

ועד מתי אפשר לבדוק<br />

חמץ?‏<br />

ת.‏ יש לבדוק בצאת<br />

הכוכבים,‏ ואם לא<br />

בדקו,‏ אז לבדוק<br />

בהקדם האפשרי,‏<br />

בדיעבד עד עלות<br />

השחר,‏ בברכה.‏<br />

ש.‏ ואם עבר הזמן?‏<br />

ת.‏ אפשר גם למחרת,‏<br />

בי”ד,‏ בלי ברכה.‏<br />

ש.‏ מי שלא יכול<br />

לבדוק בצאת<br />

הכוכבים,‏ יכול<br />

להקדים?‏<br />

ת.‏ כן בשקיעת החמה<br />

בברכה.‏<br />

ש.‏ בדיקת חמץ<br />

בספרים:‏ האם חייבים<br />

לבדוק בספרים?‏<br />

ת:‏ לא.‏ אלו פירורים<br />

פחות מכזית.‏ אך לא<br />

לקרוא בהם בפסח<br />

במקום אכילה.‏<br />

ש.‏ בדיקה בחדר שלא<br />

יהיו בו בפסח:‏ מי<br />

שלא יהיה בחדרו כלל<br />

כל הפסח,‏ האם חייב<br />

לבדוק?‏<br />

ת.‏ יכול להכליל את<br />

כל תכולתו במכירת<br />

חמץ,‏ חוץ מפינה אחת,‏<br />

כדי לקיים בה מצות<br />

בדיקה.‏<br />

ש.‏ חמץ בתיק:‏ האם<br />

עליי לבדוק את התיק<br />

שלי מחמץ?‏<br />

ת.‏ כן.‏ ולנקות אותו<br />

היטב.‏ אך אין מברכים<br />

עליו.‏<br />

ש.‏ בדיקת חמץ:‏ אם<br />

קראו לי ודיברתי בין<br />

ברכה לבין תחילת<br />

הבדיקה,‏ מה לעשות?‏<br />

ת.‏ לברך שוב.‏ היה<br />

הפסק והברכה<br />

לא חלה.‏ אך דיבור<br />

באמצע בדיקה אינו<br />

פוסל דיעבד.‏<br />

ש.‏ ברכת האילנות:‏<br />

האם ניתן לברך ברכת<br />

האילנות בלילה?‏<br />

ת.‏ כן..‏<br />

שו"ת SMS<br />

לא בשבת<br />

הלוח לציבור הדתי-לאומי<br />

נדל"ן<br />

ירושלים<br />

והסביבה<br />

בהר חומה,‏ בלעדיות.‏<br />

חדשה.‏ דירת 4 חד',‏<br />

ק"א מעלית,‏ מרפסת<br />

גדולה לנוף,‏ מחסן<br />

וחניה,‏ מוארת.‏ מאיר<br />

052-2677177<br />

בגבעת זאב הישנה<br />

‏)באתרוג(‏ וילה פרטית<br />

7 חדרים ‏)מגרש גדול<br />

600 מ"ר(‏ בנוי:‏ 260 מ"ר.‏<br />

מיקום מבוקש מאוד<br />

בלעדי לאלי-הון נכסים<br />

02-5866864<br />

למכירה בנוף ציון<br />

דירה יפיפייה 5 וחצי חד'‏<br />

150 מ"ר,‏ מרפסת סוכה<br />

20 מ"ר,‏ חצר 60 מ"ר<br />

במחיר מדהים לרציניים<br />

בלבד 052-6070505<br />

ברמות-א ‏)מורגנטאו<br />

מדורגים(‏ קוטג פינתי 4<br />

חדרים + מרפסת לנוף<br />

מהמם + ת.ב.ע לקומה<br />

נוספת בגג.‏ המפתחות<br />

לאלי-הון נכסים<br />

02-5866864<br />

להשכרה ברובע<br />

היהודי דירת 2<br />

חדרים 050-4908866<br />

057-7581158<br />

דרום<br />

במושב בני-ראם<br />

‏)סמוך ליד-בנימין(,‏<br />

משק 34 דונם,‏ בית<br />

חדיש ומושקע 350 מ"ר,‏<br />

זכויות לבית נוסף,‏ $ 1.4<br />

0522-128350<br />

למכירה/השכרה<br />

בשדרות שתי דירות<br />

מחוברות 5 חד',‏<br />

אפשרות לחלוקה,‏<br />

תשואה גבוהה.‏ צמוד<br />

לישיבת הסדר ולמרכז<br />

המסחרי.‏ מציאה.‏<br />

052-3003546 אהרון<br />

צפון<br />

השקעה בנכס מניב!!!‏<br />

הכנסה חודשית גבוהה<br />

מ-‏‎2‎ דירות נופש<br />

בטבריה,‏ קרוב לכנרת.‏<br />

לפרטים:‏ 054-7807010<br />

מרכז<br />

להשכרה בבת<br />

ים,‏ דירת 5 חד'‏<br />

חדשה+מרפסת סוכה,‏<br />

מעלית שבת,‏ סביבה<br />

דתית 052-6218260<br />

יו”ש<br />

בישוב רבבה יחידת<br />

דיור חדשה 2 וחצי<br />

חדרים + מרפסת.‏<br />

לפרטים כפיר<br />

052-3544483<br />

למכירה במצפה יריחו<br />

דירת 5 חד’‏ 2 מרפסות,‏<br />

ממ”ד,‏ ממוזגת,‏ כחדשה.‏<br />

840,000, גמיש.‏ יונתן<br />

0527-20-30-78<br />

כללי<br />

הרב שמואל<br />

אליהו<br />

ש.‏ מצה שמורה:‏ האם<br />

יש עניין לאכול מצה<br />

שמורה בליל הסדר<br />

ובחול המועד או עדיף<br />

מצה רגילה?‏<br />

ת.‏ בליל הסדר זה<br />

חובה,‏ בחול המועד זה<br />

הידור.‏<br />

ש.‏ הטבלת כלי<br />

מפלסיק:‏ האם<br />

צריך להטביל כלי<br />

מפלסטיק?‏<br />

ת.‏ אין צורך.‏<br />

ש.‏ עליה לקבר צדיק<br />

בניסן:‏ האם מותר<br />

לעלות לציון קבר של<br />

צדיק בחודש ניסן?‏<br />

ת.‏ כן.‏<br />

ש.‏ עוגיות יין:‏ האם<br />

מותר לאכול עוגיות יין<br />

בפסח?‏<br />

ת.‏ אסור לאכול,‏ יש<br />

בזה חשש חמץ.‏<br />

ש.‏ חמץ:‏ האם מותר<br />

להיות בבית בפסח<br />

שהחמץ לא הוצא<br />

ממנו?‏<br />

ת.‏ אם מוכרים,‏ מותר<br />

בקושי רב.‏ אם לא<br />

מוכרים זה איסור<br />

אפילו אם לא תהיו<br />

שם.‏<br />

ש.‏ עוגיות פפושדו:‏<br />

האם מותר לאכול<br />

עוגיות פפושדו<br />

בפסח)לדעת<br />

הספרדים(?‏<br />

ת.‏ לא.‏<br />

ש.‏ קטניות:‏ האם יש<br />

מקום להתיר לאישה<br />

ספרדיה שנשואה<br />

לאשכנזי לאכול<br />

קטניות בפסח?‏<br />

ת.‏ לא בפני בעלה,‏<br />

הוא עלול להקפיד.‏<br />

ש.‏ נייר אלומיניום:‏<br />

האם צריך מעיקר<br />

הדין ניר אלומיניום<br />

כשר לפסח?‏<br />

ת.‏ לא.‏<br />

ש.‏ ברכת האילנות:‏<br />

האם אפשר לברך על<br />

עצי תפוזים מורכבים<br />

או שכנראה מורכבים,‏<br />

ברכת האילנות?‏<br />

ת.‏ אם מורכבים<br />

בהיתר,‏ מותר.‏<br />

כושרות<br />

ש.‏ קינואה:‏ האם<br />

קינואה זה קטניות?‏<br />

ת.‏ יש רבים הסבורים<br />

שקינואה אינה<br />

קטניות,‏ ואפשר<br />

לסמוך עליהם.‏<br />

ש.‏ מצות מכונה<br />

בלילה הראשון:‏<br />

האם יש עניין להדר<br />

במצות מכונה בלילה<br />

הראשון?‏<br />

ת.‏ מצות מכונה<br />

ממאפיה בהכשר טוב<br />

יוצאים בהם לכתחילה<br />

ורמתם היא כמו מצות<br />

יד בהכשר טוב.‏<br />

ש.‏ כמון:‏ שמעתי שיש<br />

בעיות בתבלין כמון<br />

כשר לפסח,‏ האם זה<br />

נכון?‏<br />

ת.‏ כמון,‏ ברוב<br />

המקרים בא מעורב<br />

בגרגרי תבואה.‏ צריך<br />

ברירה מדוקדקת<br />

כדי לנקותו.‏ לכן,‏ רק<br />

אם נכתב במפורש<br />

שהכמון נבדק כראוי,‏<br />

מותר בפסח.‏ אשכנזים<br />

לא אוכלים כמון מפני<br />

שהוא קטניות.‏<br />

ש.‏ ביצים כשרות<br />

לפסח:‏ האם ביצים<br />

צריכים הכשר מיוחד<br />

לפסח?‏<br />

ת.‏ כל הביצים כשרות<br />

לפסח,‏ גם אלו<br />

שהוחתמו בחותמת.‏<br />

ש.‏ חמץ גמור?:‏ האם<br />

אבקת מרק ושמרים<br />

יבשים נחשבים חמץ<br />

גמור ואין למוכרם<br />

לגוי?‏<br />

ת.‏ רוב אבקות המרק<br />

כיום,‏ אינן מכילות<br />

קמח,‏ מספק אפשר<br />

למוכרן לנוכרי.‏<br />

שמרים יבשים אינם<br />

חמץ.‏<br />

ש.‏ הגעלת כלים:‏ האם<br />

חובה לפרק ידיות<br />

בהגעלת כלים?‏<br />

ת.‏ לכתחילה לפרק.‏<br />

אם לא מצליחים,‏<br />

ללבן ליבון קל מהצד<br />

הפנימי מול הידית.‏<br />

052-6071171<br />

תכשיטים<br />

Dina<br />

Yaakobov<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

דרושים<br />

לאתרי התיירות של<br />

עיר דוד דרושים:‏ נציגי<br />

קבלת קהל,‏ מכירות,‏<br />

סדרנים ומוכרים<br />

לתקופת חוה”מ פסח<br />

וחודשי יולי - אוגוסט.‏<br />

שעות גמישות.‏<br />

קו’’ח למייל<br />

rivkal@cod.org.il<br />

56 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

חרוצה ואחראית<br />

לאחר לימודי משפט<br />

מעוניינת בעבודה<br />

משרדית בירושלים<br />

054-6758811<br />

דרושה<br />

בחורה נחמדה עם לב חם<br />

לליווי של בחורה צעירה<br />

מאזור אריאל לשיקום במרכז<br />

לפחות פעמיים בשבוע<br />

גילאי 35-24<br />

רישיון נהיגה - חובה<br />

עדיפות לרווקות<br />

העבודה בתשלום<br />

לפרטים נוספים:‏ 054-2015068<br />

נופש<br />

הבית של יעל,‏<br />

צימר מושקע מעץ,‏<br />

בקשת בגולן,‏ מתאים<br />

למשפחות גדולות,‏<br />

אפשרות לקייטרינג<br />

בשבת.‏<br />

מבצעים מפתיעים<br />

לאביב<br />

052-8348514<br />

מתחם בקתות ארוח<br />

בטבריה עם מרחבי<br />

דשא נוף מהמם<br />

למשפחות קבוצות<br />

ויחידים.‏ ‎250‎שח לזוג<br />

‏)אפשרות לרכיבה<br />

על סוסים במקום(‏<br />

054-8472222<br />

רכב<br />

הלך הגירø<br />

לא נורא°°‏<br />

הישראלי<br />

המרכז<br />

לתיבות הילוכים<br />

צלצל וקבל מחיר<br />

מדהים אוטומטי´רגיל<br />

מוכרים ומרכיבים<br />

±≠∑∞∞≠µ∞∞≠≥∞≤<br />

gearbox@bezeqint.net<br />

˙¢‰Âʇ ∏ Ô˜¯‰<br />

Ô¯˘‰ „‰<br />

®Ìȯ˘ ÔÂÈ˜Ï „ÂÓˆ©<br />

שידוכים<br />

דת"ל תורני פתוח<br />

‎1.87‎‏,קובע / 34 עיתים,‏<br />

אמין,‏ טוב לב,‏ חברותי<br />

מעוניין בנעימת הליכות<br />

ת.ד.‏ 185 גבעתיים


HOT


HOT


HOT


HOT


HOT


www.yadlachim.co.il

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!