פ×רץ ×ר×
פ×רץ ×ר×
פ×רץ ×ר×
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
שהיה זה בנה<br />
שהיה זה היחיד, בנה רצה<br />
היחיד, רצה במהירות לבית<br />
במהירות הכנסת, לבית פתחה<br />
את הכנסת, ארון פתחה הקודש<br />
את ארון וגאתה בבכיה הקודש<br />
וגאתה ובצעקות בבכיה עד<br />
ובצעקות שנפלה עד ומתה.<br />
שנפלה כשסיפרו ומתה. זאת<br />
לרבי כשסיפרו נתן זאת אמר<br />
לרבי שלא נתן היתה אמר<br />
שלא היתה<br />
רציתי לקחת לעצמי את החבילה<br />
הזו שנקראת ציונות. רציתי להיות<br />
חלק מההוויה הישראלית ולהיות<br />
בתהליך הגאולה כשהוא קורה,<br />
להיות חלק מהדבר הגדול הזה של<br />
חבלי משיח<br />
“מה שמקשה עלינו את ההתמודדות“ אומרת<br />
מיכל, “זו העובדה שהגזירה היא וודאית אבל<br />
עד לרגע הזה לא קיבלנו אפילו מכתב או<br />
הודעה על כך שהדברים הולכים להתרחש“.<br />
לא, תודה, תסתדרו לבד<br />
“אנחנו גם מתכננים לצאת לשליחות“,<br />
מציין ברוך, “שליחות שמטרתה לעודד יהודים<br />
לעלות לארץ. אך אני לא יודע מה לומר להם?!<br />
מצד אחד אני יודע שזו המדינה של היהודים<br />
ואעשה הכל כדי שעוד ועוד יהודים יבואו<br />
למקומם האמיתי כאן בארץ ישראל. אך מצד<br />
שני, אני לא יכול להסתיר מהם שיש אפשרות<br />
שגם הם יזרקו מביתם פה במדינת היהודים,<br />
בארץ המובטחת.<br />
“מאוד כואבת לי ההתלבטות הזו, כי<br />
מבחינתי זה המקום היחידי שבו יהודים<br />
צריכים לחיות. כשהגעתי לארץ עזבתי מאחור<br />
את הכל: את כל החיים שהיו לי שם, את<br />
החופים היפים בעולם, את האפשרויות הבלתי<br />
מוגבלות כמעט, ומיכל ואני השארנו גם את<br />
המשפחות שלנו ועלינו ארצה לבד לגור פה.<br />
עשינו הכל כדי לעלות לארץ להגשים את<br />
החלום הציוני ולחיות איפה שיהודים צריכים<br />
לחיות. ודווקא כאן הממשלה שלנו, ולא גויים<br />
או שונאי ישראל, דווקא השלטון היהודי<br />
הוא זה שמחליט להוציא אותנו מפה ואומר<br />
למאמצים שלנו ‘לא, תודה, תסתדרו לבד‘. בלי<br />
לתת לנו הזדמנות אפילו לומר את דברינו, בלי<br />
הליך משפטי מסודר. אם לפחות הייתה ניתנת<br />
לנו הזכות לשמוע ולהשמיע, אז גם אם היינו<br />
מפסידים, לפחות היינו מרגישים כי קולנו<br />
נשמע. אבל זה לא כך. אנו נאלצים לקבל את<br />
הגזירה בלי שישמעו, בלי הוכחות ובעיקר בלי<br />
צדק“, אומר ברוך בכאב.<br />
כשברוך מציין את חסרונו של התהליך<br />
המשפטי, הוא מספר גם כי על שכונת<br />
האולפנא לא קיימת באמת בעלות פלסטינית.<br />
“יש פלסטיני ששייכות לו שתי אדמות ושכונת<br />
חלק מילדי שכונת האולפנא<br />
בצילום קבוצתי<br />
האולפנא נמצאת ביניהן ו‘מפריעה לו לרצף<br />
הטרירטוריאלי‘, כך שאלו אדמות שלנו ואין<br />
שום סיבה להרוס את השכונה הזו. מה גם<br />
שברור שהפלסטיני לא יתחיל לרעות את צאנו<br />
בשטח שהוא באמצע הישוב בית אל. זהו סתם<br />
‘פרנציפ‘ שנועד להקשות עלינו את החיים“.<br />
מיכל: “כשהחלטתי לעזוב את אוסטרליה<br />
ולהגיע לפה, ידעתי שיש בארץ פיגועים ולא<br />
הכל פשוט. אבל רציתי את זה. רציתי לקחת<br />
לעצמי את החבילה הזו שנקראת ציונות.<br />
רציתי להיות חלק מההוויה הישראלית ולהיות<br />
בתהליך הגאולה כשהוא קורה, להיות חלק<br />
מהדבר הגדול הזה של חבלי משיח. לכן, כשאני<br />
רואה את הגזירה שנגזרה עלינו אני מבינה<br />
שאנחנו חלק מתהליך. אני בוודאי לא שמחה<br />
מזה שיכולים להרוס לנו את הבית, ואני לא<br />
יודעת מה נעשה, אבל אני מבינה שמדובר<br />
בתהליך. הרי אם זה היה קורה למישהו אחר<br />
ולא לי זה היה יותר טוב? אז פעם זה קורה לי<br />
ופעם למישהו אחר. אז זה בסדר, זה תהליך<br />
עמוק שעם ישראל צריך לעבור“.<br />
“זה לא בסדר“, מוחה ברוך, “הרס בתים זה<br />
רע מאוד“. “ברור“, אומרת מיכל מיד, “אני<br />
חלילה לא רוצה שיהרסו לנו את הבית, אני<br />
רק מבינה שזה חלק מתהליך גדול. אם הייתי<br />
עכשיו בסידני והיו רוצים להרוס לי שם את<br />
הבית הייתי כועסת הרבה יותר. אך כיוון<br />
28 שבת הגדול ה'תשע"ב
Change language