25.10.2014 Views

פורץ דרך

פורץ דרך

פורץ דרך

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

שבועון למשפחה הישראלית<br />

גיליון תקמ"ג )543(, צו - שבת הגדול,‏ ח’‏ ניסן ה’תשע”ב<br />

לשם מצת מצווה<br />

סיור במאפיות המצות הירושלמיות<br />

שפע גדול בשבת הגדול<br />

הרבנית ימימה מזרחי.‏ עמ'‏ 24<br />

פורץ דרך<br />

הרב חיים דרוקמן<br />

מפריח את השממה.‏ עמ'‏ 14<br />

גליון מורחב וחגיגי<br />

לקראת פסח - 64 עמודים


www.k-etzion.co.il02-9935133<br />

ןויצע רפכב חספ חוריא<br />

<br />

<br />

25%<br />

ב"עשת חספ - ןויצע רפכ הדש רפס תיב תוליעפ<br />

02- 29935133<br />

www. k-e t zion.c o.il<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(8/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(9/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(10/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(11/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(12/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(9/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(12/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(8/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(11/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(12/4)<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

()<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

(<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

9-10/4<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

12<br />

130


מעבדות לאחריות<br />

ניהול כלכלת משק הבית - מי יודע?‏<br />

משפחות רבות אינן יודעות את התשובה.‏<br />

ארגון פעמונים נותן תשובה ומסייע למשפחות השרויות<br />

בעבדות כלכלית לצאת לחירות על ידי מתן כלים והקניית ידע.‏<br />

‏"קמחא דפסחא"‏<br />

גם בחג החירות הקרוב נסייע למשפחות פעמונים בהוצאות החג על ידי סיוע מיוחד.‏<br />

עזרו למשפחות רבות לצאת מעבדות לחירות<br />

אם תרצו אין זו הגדה - זו תמיכה נכונה המביאה להצלחה<br />

1-800-35-10-12<br />

www.paamonim.org<br />

בנוסף,‏ ניתן לתרום בבנק הדואר,‏ ח-ן 3535656<br />

או לשלוח לכתובת:‏ אורלוב 77 פתח-תקוה 49342<br />

התרומות מוכרות לצרכי מס הכנסה לפי סעיף 46<br />

פעמונים בפייסבוק<br />

פעמונים ארגון חסד ‏(ע”ר)‏ 58-039-270-2 אורלוב 77 פתח תקווה 49342 טל.‏ 03-9127100 פקס.‏ info@paamonim.org 03-9127101


משרד ראש הממשלה<br />

אגף הגיור<br />

למתנדבים בעם<br />

בחג הפסח יקיימו אלפי עולים מאתיופיה<br />

את ליל הסדר הראשון שלהם בישראל<br />

במרכזי קליטה ברחבי הארץ.‏<br />

הצטרפו למתנדבים<br />

בסיוע הקליטה הרוחנית<br />

של העולים<br />

בליל הסדר ובשבתות<br />

במהלך השנה<br />

להרשמה ופרטים נוספים:‏<br />

אריה:‏ 052-6091726<br />

דוא"ל:‏ mokedgiyur@pmo.gov.il


כתבות<br />

חיים שכאלה<br />

ראיון מיוחד עם הרב חיים דרוקמן<br />

לרגל קבלת פרס ישראל<br />

נאחזים באמונה<br />

שיחה עם הזוג קיטאי שעלה<br />

מאוסטרליה הישר לבית אל<br />

עושים סדר<br />

עצות וטיפים מרות ונטורה<br />

איך לעבור את הסדר בשלום<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

מצפה כרמים<br />

קולטת°°°‏<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

> 14<br />

> 24<br />

> 42<br />

טורים ומדורים<br />

> 8<br />

> 10<br />

> 12<br />

> 48<br />

> 49<br />

> 50<br />

> 53<br />

> 54<br />

> 56<br />

אוזן קשבת<br />

לבד - הרב מיכי יוספי<br />

קצתרבות - רן שריד<br />

הרבנית ימימה מזרחי<br />

הליכות ביתה - הרב מלמד<br />

סיפור לחג<br />

פינת ילדים<br />

מעייני הישועה בתנועה<br />

שו"ת SMS<br />

הגיליון מוקדש לע”נ<br />

זיידי אליהו שאול בן שמעון וחיה ליבה<br />

שטיימן נלב”ע ד’‏ ניסן התשס”ג<br />

מוקדש ע”י משפחת שטיימן<br />

www.amana.co.il<br />

6 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

לנהל,‏ להכריע,‏ לחוקק אביחי בוארון<br />

השבוע,‏ בעקבות פסק הדין בבג“צ מגרון,‏ התקשר אליי חבר,‏ חוזר בתשובה,‏<br />

קיבוצניק לשעבר,‏ בן לאחד מראשוני המפקדים בצה“ל.‏ ‏“אני לא מבין איך זה<br />

עובד“,‏ הוא שאל,‏ ‏“איך יכול להיות שיבוא עכשיו שופט ויגיד לראש הממשלה<br />

מה לעשות בשאלה מדינית?!‏ איך זה יכול להיות?“,‏ הוא שאל ברצינות תהומית.‏<br />

‏“אתה רגיל לדרכי פעולה מפא“יניקיות“,‏ אמרתי לו.‏ ‏“שנינו יודעים שבימי<br />

מפא“י לא היה מצב כזה,‏ שבית המשפט היה קובע לממשלה איך לנהוג?!“,‏<br />

שאלתי אותו רטורית.‏ ‏“נכון,‏ זה לא היה קורה“.‏ ‏“ושנינו מבינים שהליכודניקים<br />

לא בדיוק מפא“יניקים?!“,‏ המשכתי.‏ ‏“את זה אני מבין מצוין“,‏ השיב בן שיחי.‏<br />

‏“מכאן נובע שבית המשפט בינתיים עוד יכול להורות לליכודניקים מה לעשות<br />

ואיך לנהל את המדינה.‏ אבל אני מקווה ומאמין שזה קורה פחות ופחות“.‏<br />

בעקבות ההחלטה שנתן השופט גרוניס בענין,‏ הוכו בתדהמה מספר לא מבוטל<br />

של נוגעים בדבר.‏ שנים רבות של מאבק משפטי-ציבורי-פוליטי,‏ של מאבק<br />

אישי,‏ של חיים באי וודאות ובתנאי מחיה ירודים התנקזו למסמך המאפשר<br />

למדינה ולתושבי מגרון לגמור את זה יפה.‏ לסיים את הסאגה בצורה מכובדת.‏<br />

ממשלת הליכוד לא רוצה בשום אופן להצטלם על רקע תמונות של הריסת<br />

יישוב.‏ תושבי מגרון,‏ אנשים רציניים,‏ טובים,‏ לא רצו בשום אופן להיקלע<br />

לסיטואציה של פינוי אלים.‏ לכן הם ניצבו וחתמו ביד רועדת,‏ חשופים ללא<br />

מעט ביקורת,‏ על הסכם הפשרה.‏<br />

אבל גרוניס,‏ כאילו להכעיס,‏ סירב לספק את הסחורה ולאשרר את ההסכם<br />

שפרקליטי המדינה - איש מהם לא חשוד באהדת ההתיישבות - ניסחו.‏ גרוניס מונה<br />

לנשיא מכוח ‏“חוק כצל’ה“‏ - אז מה?‏ אז הוא מתנגד לאקטיביזם שיפוטי - אז מה?!‏<br />

נוגעים בדבר אחרים ידעו לומר השבוע שהסוף הזה היה ידוע ושפסק הדין<br />

היה כתוב על הקיר - היעלה על הדעת שבית המשפט יאפשר הקמת ישוב חדש<br />

ביו“ש?!‏ הייתכן שגרוניס ירוקן מתוכן את פסה“ד של קודמתו?!‏<br />

אבל על דבר אחד הכל מסכימים.‏ ביודעין או שלא ביודעין,‏ בית המשפט דוחק<br />

שוב ושוב את הממשלה לקבלת הכרעות עקרוניות,‏ שהממשלה והעומד בראשה<br />

נמנעו מלקבל עד כה.‏ במילים יותר פשוטות,‏ בית המשפט,‏ מבלי שירצה בכך,‏<br />

דוחק בליכודניקים לנהל את המדינה וכאילו דוחף את ממשלת הליכוד לחלל<br />

המנהיגות שנוצר תוך שהוא מאותת לממשלה:‏ ‏‘אם את לא תחליטי כממשלה,‏<br />

אני אחליט כערכאה שיפוטית.‏ אם אתם,‏ שרי הליכוד לא תובילו,‏ אנחנו שופטי<br />

העליון נוביל.‏ אם אתה ראש הממשלה לא תכריע,‏ אני נשיא העליון יכריע’.‏<br />

הערכה:‏ שרי הליכוד ורוה“מ יזכו לאהדה גדולה מאוד מהליכודניקים ומהציבור<br />

כולו אם יפעלו בהקדם להעברת החוק להסדרת המאחזים בוועדת השרים<br />

לענייני חקיקה והבאתו לקריאה שניה ושלישית בכנסת.‏


חדש - 30 דגמים בתערוכה<br />

משקל קל במיוחד | מערכת גלילה מתקדמת<br />

תיקים עשויים בעבודת יד מכסף טהור<br />

חדש - חיפוי ארונות קודש בכסף


אוזן קשבת<br />

הרב רפי פוירשטין<br />

סגן יו"ר מכון פוירשטין,‏ ממייסדי ארגון רבני ‏'צהר'‏<br />

ארבעת ההגדרות:‏<br />

לכאורה חסד עשתה לנו התורה<br />

שעזרה לנו להגדיר את ארבעת<br />

הבנים.‏ שהרי בתורה שבכתב הם אינם<br />

מוזכרים ‏“כארבעה בנים“‏ אלא כסדרה<br />

של שאלות הבנים להוריהם.‏ ‏“והיה<br />

כי ישאלך בנך“...‏ התורה שבעל-‏<br />

פה מערבלת את הפסוקים ובונה<br />

מהשאלות והתשובות המוצמדות<br />

אליהם את מה שאנו מכירים<br />

‏“כארבעת הבנים“.‏<br />

ארבעת בתי הספר/כיתות:‏<br />

לנו,‏ לכאורה,‏ קל הרבה יותר.‏ כשהילד<br />

שואל אותנו,‏ ואנחנו שואלים את<br />

עצמנו כיצד לענות לו.‏ הרי זה כה קל,‏<br />

הוא ‏“חכם“‏ או ‏“תם“‏ או סתם ‏“שאיננו<br />

יודע לשאול“.‏ עכשיו אנו כבר יודעים<br />

עם מי יש לנו עסק.‏ עכשיו אנו יודעים,‏<br />

בילד הזה אין כל כך טעם להשקיע,‏<br />

הרי הוא ‏‘תם‘.‏ ניתן לו תשובה סתמית<br />

והיא תספיק לו.‏ ‏“גאון“‏ הוא הרי לא.‏<br />

אך האם הקופסאות הללו שלתוכם<br />

אנו מכניסים את ילדינו,‏ תורמות<br />

להתפתחותם וצמיחתם?‏ האם הם<br />

לא עשויות לשמש כמעין ‏‘נבואה<br />

שמגשימה את עצמה‘?‏ האם אין חשש<br />

כי התשובה הרדודה אותה אנו נותנים<br />

ל‘תם‘‏ תקבע אותו במצבו הנוכחי?‏<br />

והרי מחר גם ייצרו כיתות ל‘תמים‘‏<br />

וכיתות מיוחדות ל‘שאינם יודעים<br />

לשאול‘,‏ וכיתות ל‘חכמים‘‏ וכיתות<br />

ל‘רשעים‘.‏ שהרי כה שונים הם זה<br />

ארבעת הבנים<br />

הקשיבו לשאלות ששואלים<br />

ילדיכם,‏ הסתכלו להם<br />

בעיניים ותנו להם את<br />

התשובה הכי טובה שיש<br />

מזה.‏ אולי בכלל הגנטיקה מפרידה<br />

בין הרשעים לחכמים,‏ כך שבודאי אין<br />

טעם למהול אותם זה בזה.‏<br />

ארבע המפלגות:‏<br />

אבל מדוע שזה יישאר רק בשדה<br />

החינוך?‏ הבה נקים ארבע תנועות.‏ נכון<br />

לא תהיה תנועת ‏‘התמים‘‏ וש‘האינם<br />

יודעים לשאול‘.‏ אבל מפלגת הרשעים<br />

והצדיקים?‏ זה כבר קיים.‏ אמנם כל<br />

אחד בטוח שהוא הצדיק ורעהו<br />

הרשע.‏ שהרי אף אחד לא מתנדב<br />

להיות רשע.‏ וכל אחד בטוח שהחולק<br />

עליו הוא ‏‘הרשע‘.‏ אבל בדבר אחד<br />

כולם מסכימים,‏ יש רשע!‏ הויכוח<br />

היחיד הינו בשאלה ‏‘הרשע מיהו?‘‏<br />

הפתעה:‏<br />

אבל נכונה לנו הפתעה.‏ כל מי שניסה<br />

להבין את ‏‘ארבעת הבנים‘‏ התקשה.‏<br />

חז“ל הטמינו לנו כאן מלכודת<br />

מחשבתית עמוקה.‏ שהרי,‏ שואלים<br />

המפרשים,‏ האם ‏‘החכם‘‏ עומד בניגוד<br />

‏‘לרשע‘?‏ האם הרשע לא יכול להיות<br />

חכם?‏ והצדיק לא יכול להיות תם?‏<br />

והאם הרשע לא יכול להיות תם?‏<br />

יש כאן מיפוי לא ברור של תכונות.‏<br />

יש תכונות שהן שכליות.‏ יש תכונות<br />

שהן מוסריות.‏ והרי הן לא<br />

עומדות בסתירה?‏ והבלבול<br />

מתעצם כשבוחנים את<br />

שאלת הרשע ומגלים שהיא<br />

די דומה לשאלת החכם.‏<br />

מדוע הם זוכים ליחס שונה,‏<br />

שלא לומר הפוך?‏<br />

הגדרה אנטי הגדרתית:‏<br />

כנראה שחז“ל,‏ בצורה<br />

אבסורדית,‏ אמרו לנו:‏<br />

אתם רוצים הגדרות,‏ כדי<br />

שתוכלו למיין ולסווג?‏ כדי<br />

שתוכלו לבנות בתי ספר<br />

נפרדים,‏ שכונות נפרדות,‏<br />

מפלגות נפרדות?!‏ הנה<br />

לכם מה שאנו חושבים<br />

על הגדרות.‏ ואז נתנו לנו<br />

חכמינו ‏‘הגדרות אנטי<br />

הגדרתיות‘,‏ שמובילות בעצם<br />

למבוי סתום,‏ שלא מצליחות<br />

להסביר לנו במה מדובר.‏ שיותר<br />

מאשר מבהירות הן מבלבלות.‏<br />

ואולי זה הלקח.‏ אל תגדירו,‏<br />

אל תכניסו את הילדים<br />

שלכם לקופסאות ‏)ואל<br />

תתנו בקלות לאחרים לעשות<br />

זאת לילדיכם(.‏ הקשיבו לשאלות<br />

ששואלים ילדיכם,‏ הסתכלו להם<br />

ישר לעיניים ותנו להם את התשובה<br />

הכי טובה שאתם יכולים לתת להם.‏<br />

געו להם ישירות בנשמה,‏ אתם לא<br />

זקוקים להגדרות,‏ הן רק יקלקלו.‏<br />

לרשותכם מספר<br />

אפשרויות<br />

לתרומה<br />

באמצעות<br />

כ.אשראי באתר:‏<br />

www.nepal10.com<br />

בטלפון:‏<br />

054-5453770<br />

בהעברה בנקאית:‏<br />

בנק הדואר סניף<br />

001, חשבון מס.‏<br />

8297295 ע“ש ידידי<br />

חב“ד נפאל<br />

8 שבת הגדול ה'תשע"ב


∞≤≠ππ∑≥∏∑µ χ ˙È· ıί·¡ ‰ÏÈ˘<br />

כִּ‏ ימֵ‏ י צֵ‏ אתְ‏ מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְ‏ רָ‏ יִ‏ ם<br />

אַ‏ רְ‏ אֶ‏ נּוּ נִ‏ פְ‏ לָ‏ אוֹת<br />

<br />

<br />

<br />

חבורת<br />

יואב<br />

„¢È‰ Ï‚ÂÙ ·‡ÂÈ ˘¢Ú<br />

<br />

<br />

בהוצאת<br />

ע"ש הי"ד<br />

על דף ספר מתנה ליואב,‏ רשמו אבא ואמא שלו<br />

— הרב אהוד ורות אשתו הי"ד שני פסוקים:‏<br />

‏"מִ‏ פִּ‏ י עוֹלְ‏ לִ‏ ים וְ‏ יֹנְ‏ קִ‏ ים יִ‏ סַּ‏ דְ‏ תָּ‏ עֹז לְ‏ מַ‏ עַ‏ ן צוֹרְ‏ רֶ‏ י<br />

לְ‏ הַ‏ שְׁ‏ בִּ‏ ית אוֹיֵ‏ ב וּמִ‏ תְ‏ נַ‏ קֵּ‏ ם:"‏ ‏(תהילים ח,‏ ג)‏ ‏"כִּ‏ ימֵ‏ י<br />

צֵ‏ אתְ‏ מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְ‏ רָ‏ יִ‏ ם אַ‏ רְ‏ אֶ‏ נּוּ נִ‏ פְ‏ לָ‏ אוֹת:"‏ ‏(מיכה ז,‏ טו)‏<br />

יואב אהב את התורה,‏ והתורה אהבה אותו.‏<br />

ביקש הקב"ה ילד חכם להשתעשע בו ומצא<br />

את יואב מלא וגדוש במשנתו,‏ אוהב כל הסובב<br />

אותו,‏ ומאד שמח בלבו.‏<br />

שלושים יום לפני החג דורשים בהלכות החג,‏<br />

ועכשיו מבקשים באיתמר להוציא חוברת לחג<br />

ללימוד הלכות החג,‏ חג הפסח,‏ חג החירות.‏<br />

בודאי שבימים אלו יואב עוסק עם אביו בהלכות<br />

חג האביב.‏<br />

יעסקו ילדי ישראל בלימוד תורה ובזכות לימודם<br />

הפורה נראה נפלאות בגאולה קרובה.‏<br />

מתוך דבריו של הרב יהודה בן ישי<br />

אביה של רות פוגל וסבו של יואב הי"ד<br />

העמותה לקידום ופיתוח<br />

איתמר<br />

העמותה לקידום ופיתוח איתמר<br />

חבורת<br />

העמותה לקידום ופיתוח<br />

איתמר<br />

<br />

יואב<br />

העמותה לקידום ופיתוח איתמר<br />

±µ≥≤≠µ∏≥∏∏¥≥ פקס‘‏ ¨∞≤≠µ≥¥µ¥≤∞ טל‘‏ ¨∞µ∑≠≤¥π∞≥∂µ נייד itamaramu@gmail.com יישוב איתמר ד“נ לב השומרון ¥≤∏¥¥ דוא“ל ‰È¢„ Ï‚ÂÙ ·‡ÂÈ Ú¢˘


לבד<br />

יחיאל מיכאל יוספי<br />

הרבה עניינים בפסח קשורים<br />

בדיבור,‏ כל ענינו של החג גנוז באותה<br />

מילה שניתן לפרק אותה לשתי<br />

הברות פה - סח.‏ במצרים,‏ מלמדים<br />

אותנו חכמינו,‏ הדיבור היה בגלות.‏<br />

המשמעות של זה,‏ שלא ידעו את<br />

כוחו האמיתי ביצירת תקשורת בין<br />

אדם לחברו,‏ בין אדם לקונו,‏ בין<br />

אדם לנשמתו.‏ בביטוי הרצון במילות<br />

שבח והודאה להשם ולזולת,‏ הדיבור<br />

הוא כלי כה משמעותי וכה עוצמתי<br />

וכשאיננו יודעים להשתמש בו נכון<br />

הרי שהוא בגלות.‏<br />

המילה גלות מסמלת שמשהו לא<br />

במקום שלו או שמשהו לא במעלתו<br />

לה הוא ראוי,‏ שהוא לא זוכה לעמוד<br />

על מדרגתו האמיתית.‏ ובמובן הזה<br />

הדיבור היה בגלות,‏ שלא ידעו איזה<br />

כח יש למילות התפילה וההודאה<br />

והפניה לה‘.‏ ידעו שזה אפשרי אך לא<br />

ידעו את מעלתו האמיתית.‏ הוא יכול<br />

לפעול ולחולל דברים נפלאים ואנו לא<br />

מודעים כלל לכוחו.‏ אנו רואים שבליל<br />

הסדר,‏ אותו הלילה הקדוש והמיוחד<br />

שבשנה,‏ עד שהיה מי שהגדיר זאת<br />

בתורת החסידות כראש השנה<br />

לאמונה,‏ דווקא אז עיקר העניין הוא<br />

ההגדה מלשון להגיד,‏ והוא מרכיב<br />

עיקרי מתוכנו של הלילה הקדוש כפי<br />

10 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

הגדה בצוותא<br />

חז“ל,‏ הקדושים שתיקנו את<br />

נוסח ההגדה,‏ נתנו למילים<br />

לדבר בעצמן.‏ ברגע שאנו<br />

קוראים אותן בנעימות ביחד<br />

- בצוותא,‏ קורה משהו חזק<br />

וחיובי סביב השולחן<br />

שקבעו חכמים.‏<br />

וכאן אני רוצה להציע הצעה לדרך<br />

קריאת ההגדה.‏ רק נקדים קודם<br />

לכן,‏ שבבתים רבים הקריאה נעשית<br />

לסירוגין ולמקוטעין,‏ וישנם הרבה<br />

ביאורים תוך כדי קריאת ההגדה<br />

והרבה חידושי תורה ופלפולים,‏ מה<br />

שגורם לא פעם שרק חלק מהמסובים<br />

קשובים למה שקורה והשאר מפתחים<br />

שיחות חולין עם היושבים לידם ואף<br />

לעיתים מאבדים ענין בנעשה עד<br />

ששוב חוזרים לקריאת ההגדה,‏ אבל<br />

זה כבר קטוע וחסר.‏<br />

ההצעה שאני בא להציג כאן,‏<br />

שנהוגה ברבות מקהילות החסידים<br />

ואף בעדות שונות,‏ היא לקרוא את<br />

ההגדה ברצף.‏ דהיינו,‏ כולם ביחד<br />

כאיש אחד בטון אחד,‏ ללא הפסק<br />

כלל לביאורים או חידושים וסיפורים,‏<br />

מלבד הסברים נחוצים מתי אוכלים<br />

כזית מצה,‏ או מזיגת הכוס.‏ אפשר<br />

גם להפסיק להצגה המסורתית של<br />

יציאת מצרים וכמובן שירים וניגונים<br />

בקטעים המתאימים.‏ הרווח מכך,‏<br />

שכל היושבים ליד השולחן ללא יוצא<br />

מן הכלל משתתפים בקריאה.‏<br />

חז“ל,‏ הקדושים שתיקנו את נוסח<br />

ההגדה,‏ נתנו למילים לדבר בעצמן,‏<br />

הם הכניסו כח מיוחד,‏ צופן מיוחד,‏<br />

קדושה מיוחדת,‏ במילות ההגדה<br />

כפי שהם וברגע שאנו קוראים אותן<br />

בנעימות ביחד - בצוותא,‏ קורה משהו<br />

חזק וחיובי סביב השולחן.‏<br />

אין כאן כוונה לערער מנהג אבות<br />

למי שנוהג אחרת כי אם להציע למי<br />

שליבו פתוח לענין ומתאפשר לו<br />

ליישם זאת.‏<br />

אחר כך כשמגיעים ‏“לשולחן עורך“,‏<br />

אפשר להוסיף ולהרחיב בסיפורים<br />

ובחידושי תורה ובביאורים כיד ה‘‏<br />

הטובה,‏ לאחר שסיימנו את הקריאה<br />

של ההגדה בחלקה המרכזי והחשוב<br />

שעד ‏“שולחן עורך“.‏ וכאן מגיע שלב<br />

הדיבור החופשי.‏ לאחר שנתנו למילות<br />

ההגדה להדהד,‏ וכל המסובים זכו<br />

לקחת חלק בקריאה המשותפת של<br />

כל ההגדה עד לארוחה.‏<br />

בשנים עברו,‏ המלצתי על העניין<br />

בכמה מקומות ולאחר הפסח קיבלתי<br />

תגובות שסיפרו שפעם ראשונה הם<br />

זוכים לומר את כל מילות ההגדה<br />

בשלמותן,‏ ללא הפסק של דיבור<br />

ושיחת חולין,‏ ברצף,‏ בנעימות,‏ כאיש<br />

אחד בלב אחד עם ניגונים ושירים<br />

בקטעים המתאימים.‏ אמנם באופן<br />

הזה אנו מגיעים מוקדם יותר ל“שולחן<br />

עורך“‏ מכפי שהורגלנו,‏ אבל הסיפוק<br />

והאור הרוחני,‏ כן,‏ האור הרוחני,‏<br />

שמקבלים כשזוכים לומר את מילות<br />

ההגדה בשלמותן,‏ כשכל המסובים<br />

מרוכזים ביחד,‏ נחשב יותר מאשר<br />

‏“ההישג“‏ של סיום הסדר בשעה<br />

מאוחרת מאד.‏ נסו את זה בבית.‏


השמחה שלכם עוברת דרך<br />

כפר המכביה ובנייני האומה<br />

משמחים<br />

המרכז המוביל למתחתנים בציבור הדתי<br />

יוצאים במבצע משותף לגני אירועים ואולמות<br />

חדש!‏<br />

מגוון תפריטים<br />

בהתאמה אישית ולכל<br />

תקציב בכל האולמות<br />

וגני הארועים<br />

כפר המכביה<br />

מרכז כנסים ואירועים מדהים במרכז<br />

הארץ עד 700 מוזמנים.‏ חופה פנימית<br />

וחיצונית,‏ רחבות נפרדות,‏ גישה,‏ חניה<br />

נותרו תאריכים בודדים למבצע ‏"דיל החורף של משמחים"‏ כל הקודם זוכה!‏<br />

גלאט מהדרין<br />

בנייני האומה<br />

אירועי האיכות הידועים במרכז האירועים<br />

והכנסים של בנייני האומה עד 1000<br />

מוזמנים.‏ רחבות נפרדות,‏ אירוע מושלם<br />

קייטרינג לארועים קטנים:‏ בריתות,‏ זבד הבת ושבתות חתן<br />

מרכז הקונגרסים,‏ בנייני האומה,‏ י-ם | www.mesamchim.org<br />

משרד:‏ 02-6240666 נייד:‏ | 052-8693666 052-8693888


קצתרבות<br />

רן שריד<br />

פריד ממשיך לטפס<br />

שבת הגדול היא הזדמנות להציץ<br />

לסדר היום העמוס של הגדול<br />

שבזמרי המוזיקה החסידית.‏ רק<br />

התחלנו לוודח על אלבום שירים<br />

ישראלים שלו והנה אלבום<br />

חסידי מטפס ועוקף מימין.‏<br />

אלבום אדיר לחול המועד,‏ רגע<br />

לפני ימי הספירה<br />

השנה אנו מציינים 30 שנה לפטירת<br />

רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק,‏ שנולד<br />

בליל הסדר ונפטר בפורים.‏ כמעט<br />

ניתן לומר,‏ כמו המנהיג הראשון,‏<br />

משה רבנו:‏ נולד לגאולה.‏ פעם שאלו<br />

אותו:‏ ‏“מה פירוש הביטוי ‏‘אדם גדול‘“‏<br />

והוא ענה תשובה קצרה ועמוקה:‏<br />

‏“אדם גדול זה אחד שהוא לא עושה<br />

שום דבר בקטנות...“.‏ אני רוצה לקחת<br />

את ההגדרה הגדולה הזו ולהעביר<br />

אותה לתחום המוזיקה.‏ בשבת כזו<br />

גדולה יש לנו הכבוד לסקור את<br />

פעלו העמוס של האדם הגדול בזמרי<br />

המוזיקה החסידית כבר למעלה מ-‏‎30‎<br />

שנה,‏ אברהם פריד.‏ ובין עומס לעומס<br />

הוא מצליח להוציא אלבום גדול<br />

שלא מפסיק לטפס במכירות:‏ keep<br />

climbing ‏)שפירושו,‏ למי שלמד<br />

בישיבה קטנה:‏ ‏“המשך לטפס“(.‏<br />

יש שכינו אותו ‏“השגריר של<br />

האמונה“‏ בעולם.‏ בפריס,‏ בבואנוס<br />

איירס,‏ בפלורידה,‏ ביוהנסבורג ואפילו<br />

בחנוכת בית הכנסת באיתמר,‏ בכל<br />

מקום בעולם הוא מגיע ומדליק את<br />

תקוות הגאולה.‏ ר‘‏ אברום פריד,‏ חסיד<br />

חב“ד מבית,‏ יודע היטב את שליחותו<br />

והוא יודע שרק הוא יכול לגעת איפה<br />

שאחרים כבר לא יכולים להושיע.‏<br />

12 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

אז אם תשאלו למה<br />

למעלה משש שנים הוא<br />

לא הוציא אלבום חדש,‏<br />

הנה לכם התשובה.‏ הוא<br />

מרים את העולם בקונצרטים מלאי<br />

אנרגיה חיובית וקדושה.‏ והכול הוא<br />

עושה בגדול,‏ לחנים שנבחרו בקפידה,‏<br />

ע“י גדולי המבצעים בעולם,‏ יהודים<br />

ושאינם יהודים,‏ ובלהט אישי שרק<br />

גובר עם השנים.‏ בשנים האחרונות<br />

בעקבות שיתופי פעולה עם גדולי<br />

האומנים הישראלים הוא מצליח<br />

לחדור גם את הציניות הישראלית.‏<br />

הגיעה השמועה שהוא מבשל אלבום<br />

ישראלי-אמוני איתם,‏ אך עוד לא<br />

נסתיים אלבום הפלאפל והינה עוקף<br />

אותו הקניידאלאך,‏ אלבום חסידי<br />

חדש,‏ בסגנון המקורי והביתי שלו,‏<br />

כפי שרק הוא יודע להפיק.‏<br />

הוא מדבר אליך מכל זווית אפשרית<br />

ותמיד ברגש האינטימי והכי לבבי.‏ זה<br />

יכול לבוא בשיר מקפיץ מעודד כמו<br />

‏“פיתחת שקי“‏ ו“יהא שלמא רבא“.‏<br />

זה ממשיך בקצב קצת מזרחי ‏“דלתות<br />

שערי מזרח“,‏ ובשיא הוא פורט לך<br />

על נימי נשמתך בשקט עם הלהיטים:‏<br />

‏“המשך לטפס“‏ באנגלית,‏ ו“וזכיני<br />

לגדל“‏ כאילו רק הוא מדבר איתך<br />

בשעה הקשה ביותר.‏<br />

באלבום הזה הוא לא<br />

מנסה לצאת מהז‘אנר<br />

המוכר,‏ אלא להיפך:‏ הוא<br />

מעמיק את היתרונות שיש<br />

לסגנונו החודר והמצליח.‏ את השיר<br />

הלא פשוט ‏“למה תעמוד מרחוק“‏ הוא<br />

כתב מתוך חיבור אישי לפיגוע הנורא<br />

באיתמר,‏ חיבור שהפך אותו למנחה<br />

הערב בחנוכת בית המדרש באיתמר,‏<br />

דבר שעודד מאוד את המשפחה<br />

והיישוב כולו.‏ וזה היה שידוך מדוייק:‏<br />

זמר גדול ומאמין ליישוב דגול באמונה<br />

ובגבורה.‏<br />

בשביעי של פסח הקרוב יערכו<br />

חסידי חב“ד בכל העולם מנהג ייחודי<br />

משלהם שנקרא ‏“סעודת משיח“.‏<br />

חושבני לאור ההתרעות הביטחוניות<br />

על מוקדים יהודיים בעולם,‏ שיש<br />

משנה חשיבות להשתתף עימם<br />

בסעודת זו ולמלא את המצברים<br />

באמונה שהקב“ה יצילנו מידם.‏<br />

רפרטואר חדש כזה של הזמר החבד“י<br />

של שירי אמונה וגאולה בא בהחלט<br />

בזמן שאנו זקוקים להם.‏ שיהיה<br />

לכולנו חג גאולה כשר ושמח.‏<br />

תודה לידידי יוני קמפינסקי ולאתר האינטרנט<br />

‏‘בשבע‘‏ על המידע שניאותו להעמיד לרשותי.‏


הגדה של פח המשלבת את ‏יפור יציאת<br />

מצרי‏ המודרנית של יהדות אתיופיה<br />

בהשראת אחת ההגדות<br />

העתיקות בעול‏<br />

עשירה<br />

באיורים<br />

נשלפים!‏<br />

<br />

08-9316465<br />

<br />

<br />

09-7425464<br />

<br />

09-7601882<br />

<br />

<br />

03-6815542<br />

<br />

03-5605635<br />

<br />

<br />

077-4560228<br />

<br />

<br />

077-8203050<br />

<br />

<br />

08-8584939<br />

<br />

<br />

052-2548307<br />

<br />

<br />

08-9454894<br />

<br />

03-9131414<br />

<br />

03-9319212<br />

<br />

<br />

08-9792266<br />

<br />

<br />

<br />

050-7673747<br />

<br />

<br />

04-8451203<br />

<br />

<br />

08-8580929<br />

<br />

<br />

09-8822877<br />

<br />

<br />

054-2045731<br />

<br />

<br />

04-6594242<br />

<br />

<br />

03-9312433<br />

<br />

<br />

02-6235559<br />

<br />

02-5667695<br />

<br />

077-3220338<br />

<br />

<br />

02-9947578<br />

<br />

<br />

09-7678164<br />

<br />

<br />

08-9712288<br />

<br />

<br />

04-6790725<br />

<br />

<br />

02-5380195<br />

<br />

02-6435178<br />

<br />

02-5022567<br />

<br />

<br />

02-5400902<br />

<br />

02-6285267<br />

<br />

050-4598212<br />

<br />

<br />

03-6191281<br />

<br />

03-6185979<br />

<br />

03-6774886<br />

<br />

<br />

03-5326185<br />

<br />

<br />

<br />

04-8667146<br />

<br />

<br />

03-9363591<br />

<br />

<br />

02-9933490<br />

<br />

<br />

08-6238343<br />

<br />

<br />

04-6581429<br />

<br />

<br />

02-9993790<br />

<br />

www.korenpub.com 02-6330530<br />

Haggadot Ad 15.5x21 draft 01.indd 1<br />

3/20/2012 1:49:21 PM


‏“חיילים שמצד אחד הם בני תורה<br />

אמיתיים ומצד שני הם חיילים טובים.‏ זה<br />

שילוב שמאפיין מאוד את תקומתה של<br />

המדינה”.‏ הרב דרוקמן בביתו,‏ השבוע<br />

14 שבת הגדול ה'תשע"ב


סיפור חיים<br />

ביום העצמאות הקרוב,‏ כשהוא נושק לגבורות,‏ תעניק מדינת ישראל לרב<br />

חיים דרוקמן,‏ פרס ישראל למפעל חיים תקומתה של המדינה ושיגשוגה<br />

שלובים בחייו ובפועלו לאורך השנים בראיון ל”מעייני הישועה”‏ לרגל<br />

קבלת הפרס,‏ מספר הרב דרוקמן על מקצת תחנות חייו ומדבר על הנושאים<br />

שמעסיקים את הציונות הדתית העליה לבד לארץ – ‏“האוניה שבה היינו<br />

אמורים להפליג הוטבעה”‏ הכרזת המדינה – ‏“רקדתי כל הדרך על המשאית”‏<br />

הרצי”ה – ‏“כל מה שיש בי קיבלתי ממנו”‏ תשלומי ההורים בישיבות –<br />

‏“סוגיה קשה מאוד”‏ בג”ץ מגרון – “ זה פשוט עוול”‏ | נריה רוזנברג<br />

שעת לילה מאוחרת השבוע בישוב מרכז<br />

שפירא.‏ הרב חיים דרוקמן מסיים<br />

שיעור על הגדה של פסח לתלמידי הישיבה<br />

בביתו.‏ כן,‏ תלמידי הישיבה לא יצאו בתחילת<br />

השבוע לחופשת בין הזמנים אלא הם מתחילים<br />

את החופשה רק השבת.‏ בסוף השיעור של הרב,‏<br />

בעודי ממתין להתחיל את הראיון,‏ ניגש אל הרב<br />

אחד התלמידים הצעירים ושואל שאלה על<br />

השיעור ‏‘דיברנו על זה בשיעור שעבר והסברתי,‏<br />

איפה היית?‘‏ נוזף בו הרב בעדינות ומוסיף מיד,‏<br />

‏‘אני חלילה לא כועס,‏ אבל כל שיעור נבנה על<br />

השיעור הקודם,‏ דיברנו על זה...‘‏ אומר בחיוך<br />

הרב ובשל דוחק הזמן הוא עונה לו בקצרה.‏<br />

בעוד כחודש,‏ מוצאי יום העצמאות ה-‏‎64‎‏,‏<br />

יקבל הרב דרוקמן את פרס ישראל על מפעל<br />

חיים.‏ בנימוקי הענקת הפרס נאמר בין היתר כי<br />

‏“פרס ישראל מוענק לרב דרוקמן על פעילותו<br />

רבת החשיבות בתחומי חינוך הנוער הדתי-‏<br />

ציוני במדינת ישראל.‏ מתוך ראייה ממלכתית,‏<br />

היה ממקימי ישיבות ההסדר המשלבות בין<br />

שירות צבאי ללימוד תורה.‏ ברגישותו לאהבת<br />

עם ישראל פעל לקירוב בין חלקי העם,‏ קליטת<br />

עלייה והנהגת בית הדין המיוחד לגיור,‏ לרבות<br />

גיור קטינים והקמת מערך לקליטת העולים<br />

מחבר העמים ומאתיופיה“.‏<br />

ברכות לרב על קבלת פרס ישראל.‏<br />

‏“תודה“.‏<br />

מה היתה התחושה שלך הרב עם קבלת<br />

הידיעה על הענקת הפרס?‏<br />

הרב נבוך.‏ ‏“מה אגיד לך...‏ הפרס העיקרי זה<br />

הדברים האמיתיים שנעשו.‏ פרס ישראל,‏ ערכו<br />

בוודאי חשוב כי יש כאן הכרה ממלכתית בערך<br />

של הדברים שנעשו במשך השנים“.‏<br />

לבד באוניה לארץ ישראל<br />

בעוד כחצי שנה יחגוג הרב דרוקמן 80 שנה.‏<br />

קשה לתמצת את סיפור חייו העשיר בכמה<br />

שורות אבל בכל זאת ביקשתי מהרב את<br />

התייחסותו גם לתקופת ילדותו,‏ ומגולל את<br />

סיפורו המדהים על עלייתו ארצה בדרך לא<br />

דרך,‏ שלוותה בניסים רבים.‏<br />

הרב דרוקמן נולד בעיירה קוטי שבפולין<br />

בשנת תרצ“ג,‏ כבן יחיד להוריו.‏ לאחר הכיבוש<br />

הנאצי הוא הסתתר יחד עם הוריו מתחת<br />

לדירתו של דודו ובהמשך,‏ בשנת תש“ב,‏ הם<br />

נמלטו לצ‘רנוביץ שהיתה באותה עת בשליטת<br />

רומניה ושהו שם תקופה.‏ ‏“אחרי שהצלחנו<br />

להימלט מהתופת הנאצית הורי ניסו להשיג<br />

סרטיפיקטים להגיע לארץ“,‏ משחזר הרב<br />

15


דרוקמן.‏ ‏“בתקופת השואה הרי<br />

הארץ הייתה נעולה ומסוגרת על ידי<br />

הבריטים והורי לא הצליחו להשיג<br />

את האישורים.‏ הורי איתרו זוג שהיו<br />

חשוכי ילדים שקיבלו את אותם<br />

סרטיפיקטים והם מסרו אותי לידם<br />

שכביכול אני בנם וכך אגיע לארץ<br />

ישראל.‏ הם עשו זאת כדי להציל אותי<br />

והייתי אז בן 11 בסך הכל“.‏<br />

והסכמת כך להיפרד מהם?‏<br />

‏“אני עד היום מתפלא על עצמי<br />

שהסכמתי לעזוב את הורי ולנסוע עם<br />

אנשים זרים“,‏ מתוודה הרב.‏<br />

‏“בשנת תש“ד,‏ הגענו למקום שממנו<br />

הפליגו אז 3 אוניות שהיו מיועדות<br />

בכלל להובלת בעלי חיים ועל גביהן<br />

העלו מאות יהודים.‏ אנו עומדים<br />

ומחכים שיקראו בשמותינו לעלות.‏<br />

אוניה אחת כבר הפליגה,‏ השנייה<br />

כבר עמדה ועוד לא קראו לנו לעלות.‏<br />

אותו יהודי שעימו נסעתי,‏ שאל את<br />

האחראים מה קורה איתנו ולאחר<br />

בדיקה הם אמרו לו שכבר קראו לנו<br />

לעלות לאוניה השניה אבל כעת היא<br />

כבר מלאה ועומדת להפליג.‏ ‏‘תמתין<br />

לאוניה השלישית‘‏ הם אמרו“.‏<br />

אותו פיספוס של העליה לאוניה<br />

השניה,‏ הציל את חייו של הילד חיים<br />

דרוקמן.‏ ‏“האוניה שבה היינו אמורים<br />

להפליג לארץ הוטבעה על ידי הנאצים<br />

ומרבית נוסעיה נספו“.‏<br />

האוניה עשתה את דרכה לטורקיה<br />

16 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

ומשם הם נסעו ברכבת לארץ ישראל.‏<br />

כשאני שואל את הרב מה עבר לו<br />

בראש כילד בן 11, באותה עת כשהוא<br />

עושה את דרכו לארץ המובטחת,‏ הוא<br />

מספר את הסיפור הבא:‏ ‏“אני זוכר<br />

את הנסיעה ברכבת.‏ אני זוכר איך<br />

לנגד עיניי הופיע שילוט בעברית,‏<br />

אני לא זוכר מה היה שם הישוב כי זה<br />

היה תוך כדי נסיעה מהירה,‏ ובסמוך<br />

אליו אני מבחין ביהודי עם זקן כאשר<br />

ציציותיו מתבדרות ברוח,‏ עובד את<br />

האדמה.‏ ההפתעה שאחזה בי הייתה<br />

גדולה.‏ אמרתי לעצמי:‏ ‏‘אה,‏ זאת ארץ<br />

ישראל!‏ יהודי עם זקן,‏ ירא שמים,‏<br />

עובד את אדמת ארץ ישראל,‏ כאשר<br />

הציציות מתבדרות ברוח - עכשיו אני<br />

מרגיש כשהגעתי לארץ ישראל‘“.‏<br />

כשהגעת לארץ הייתה איזו דרך<br />

להודיע להוריך שאתה בארץ ישראל?‏<br />

‏“איך להודיע?‏ בטלפון?‏ זה היה<br />

באמצע מלחמת העולם“,‏ מתפלא<br />

הרב,‏ ‏“לא ידעתי מה עלה בגורלם והם<br />

לא ידעו שהגעתי ארצה“.‏<br />

לאחר שהגיע ארצה הילד חיים<br />

הצעיר,‏ הוא הוכנס לבית יתומים<br />

‏“מוסד עלייה“‏ בפתח תקווה ובאחד<br />

הלילות העירו אותו עם בשורה<br />

מיוחדת.‏ ‏“בעודי ישן שנת ישרים העירו<br />

אותי מנהלי המוסד ואמרו לי ‏‘ההורים<br />

שלך בארץ‘.‏ הם העירו אותי דווקא<br />

בלילה מפני שהם חיכו ששאר הילדים<br />

היתומים כבר ישנו,‏ כדי שחלילה לא<br />

הרב דרוקמן<br />

עם הנשיא דאז<br />

חיים הרצוג<br />

יפגעו מכך שמגיעים הורים של אחד<br />

הילדים והם נותרים ללא הוריהם“.‏<br />

משפחת דרוקמן שוב התאחדה<br />

ועברה להתגורר בגבעתיים.‏<br />

היכן תפסה את הרב ההכרזה על<br />

מדינת ישראל?‏ איזה זיכרון אתה נוצר<br />

מאותה תקופה?‏<br />

‏“הייתי יחד עם הורי,‏ זה היה בערב<br />

שבת.‏ אני לא כל כך זוכר אירוע מיוחד<br />

באותו היום,‏ מלבד כמובן השמחה<br />

הגדולה,‏ אבל מה שאני כן זוכר הוא<br />

שלאחר שהידיעה על החלטת האו“ם<br />

הגיעה לארץ במוצאי שבת,‏ עם ישראל<br />

כולו רקד כל הלילה.‏ למחרת נסעתי<br />

בטרמפ במשאית,‏ לתל אביב,‏ ואני<br />

זוכר את עצמי רוקד על המשאית כל<br />

הדרך מגבעתיים לתל אביב.‏ זו הייתה<br />

שמחה שאין כדוגמתה - סוף סוף יש<br />

לנו מדינה משלנו“.‏<br />

בונים את עם ישראל<br />

הרב דרוקמן היה בצעירותו אחד<br />

המדריכים בשבט ‏“איתנים“‏ בבני עקיבא<br />

שחלק מחניכיו היו הרב זלמן מלמד,‏<br />

הרב צפניה דרורי,‏ יעקב פילבר ואחרים.‏<br />

‏“אשרי עם ישראל“,‏ אומר הרב על<br />

חניכיו.‏ ‏“זו הייתה תקופה של שאיפות<br />

ואידיאלים גדולים,‏ כיסופים לבנין<br />

משהו מיוחד במינו על טהרת הקודש.‏<br />

השבט הזה בבני עקיבא הקים למעשה<br />

את ישיבת כרם ביבנה,‏ הוא גם חידש<br />

את פניה של ישיבת מרכז הרב,‏ וחבריו<br />

היו ממקימי המושב כפר מימון“.‏<br />

הרב,‏ האמנת אז שאותם חניכים<br />

יעצבו את פניה של הציונות הדתית?‏<br />

‏“הייתה לנו אמונה גדולה.‏ בכל מה<br />

שעשינו פעלנו מתוך אמונה שאנחנו<br />

בונים את עם ישראל,‏ בהחלט“.‏<br />

שפע של אורות גדולים<br />

מורו ורבו של הרב דרוקמן הוא הרב<br />

צבי יהודה זצ“ל שלפני חודש מלאו<br />

30 שנה לפטירתו.‏ הרצי“ה היה גם<br />

זה ששלח את הרב דרוקמן למערכה<br />

הפוליטית בה שימש כחבר כנסת<br />

מטעם המפד“ל.‏<br />

‏“נפגשתי איתו עוד בטרם לימודיי<br />

בישיבת מרכז הרב“,‏ אומר הרב<br />

דרוקמן,‏ ‏“זה היה בשנת תשי“ד,‏


את<br />

הרב דרוקמן צועד לצידו של הרצי”ה<br />

הרצי”ה היה מחנך בחסד עליון<br />

מעבר לגדלותו בתורה ובמידות.‏<br />

הוא הטביע בנו את כל הדברים<br />

היסודיים ביותר בהסתכלות של<br />

ציונות דתית והוא הטביע את<br />

חותמו על דור שלם<br />

בתנועת בני עקיבא החלטנו להוציא מחדש<br />

‏“אורות התשובה“,‏ עם ניקוד והערות,‏ מהדורה<br />

בלבוש חדש.‏ זכיתי לשבת איתו לילות שלמים<br />

ושוחחנו על דברים ברומו של עולם מעבר לעיסוק<br />

שלשמו נתכנסנו.‏ אני זוכר שנשארתי לעיתים גם<br />

ללון אצלו בתום לילה ארוך“.‏<br />

איך יצאת מאותם מפגשים מיוחדים עם הרצי“ה?‏<br />

‏“מכל מפגש עם הרצי“ה באותן לילות יצאתי<br />

כשאני מרגיש שכל כולי מלא.‏ היו עליי שפע של<br />

אורות גדולים“.‏<br />

מה הרב קיבל מהרצי“ה במרוצת השנים?‏ במה<br />

הוא צייד אותך?‏<br />

‏“באופן כללי כל מה שיש בי קיבלתי ממנו.‏ הוא<br />

באמת היה מחנך בחסד עליון מעבר לגדלותו<br />

בתורה ובמידות.‏ הוא הטביע בנו את כל הדברים<br />

היסודיים ביותר בהסתכלות של ציונות דתית והוא<br />

הטביע את חותמו על דור שלם“.‏<br />

דמותו קצת פחות מוכרת לדור הזה.‏<br />

‏“נכון.‏ ולכן צריך לחזור על דברים,‏ לשנן ולהאיר את<br />

דמותו כדי שדמותו תאיר לנו וכדי שנלך לאורו“.‏<br />

17


אין לתת פקודות<br />

המנוגדות לתורה<br />

הרב דרוקמן נשוי לשרה,‏ רופאה<br />

במקצועה ולהם תשעה ילדים.‏ לפני<br />

35 שנה ייסד את ישיבת ההסדר באור<br />

עציון לצד הישיבה התיכונית שפעלה<br />

במקום.‏ במהלך שנות קיומה העמידה<br />

הישיבה תלמידי חכמים רבים ובמקביל<br />

גם חיילים מובחרים.‏ הישיבה מפעילה<br />

במקביל עוד מספר תוכניות חינוכיות<br />

מגוונות,‏ לאוכלוסיות שונות.‏<br />

מה הביא את הרב להקים את המפעל<br />

החינוכי הזה?‏<br />

‏“מה השאלה?‏ זה התחום העיקרי בו<br />

עסקתי - תחום החינוך.‏ אנחנו צריכים<br />

לגדל תלמידי חכמים.‏ העתיד האמיתי<br />

של עם ישראל ומדינת ישראל הוא<br />

גידול תלמידי חכמים“.‏<br />

הרב היה חלוץ בתחום של ישיבות<br />

ההסדר.‏ הרב חשש מההשלכות של<br />

המסלול הזה,‏ מה יהיה?‏<br />

‏“לא.‏ אני חושב שזה מפעל מיוחד<br />

של מדינת ישראל.‏ חיילים שמצד אחד<br />

הם בני תורה אמיתיים ומצד שני הם<br />

חיילים טובים.‏ זה שילוב שמאפיין<br />

מאוד את תקומתה של המדינה.‏ זכינו<br />

שיש לנו צבא משלנו ועוד יותר מיוחד<br />

הן היחידות הללו שיש בצבא - בני<br />

תורה המשלבים שירות צבאי עם<br />

לימוד בישיבה“.‏<br />

בתקופה האחרונה היו לא מעט<br />

מקרים בהם היו התנגשויות בין<br />

המסגרת הצבאית לבין חיילי ישיבות<br />

ההסדר,‏ כדוגמת שירת הנשים בצבא.‏<br />

הרב דרוקמן טוען שכל הנושא יצא<br />

מכלל פרופורציה.‏ ‏“היה פה ניפוח גדול<br />

של הנושא בתקשורת שגרם למהומה“.‏<br />

במטרה אולי לנגח את בני הישיבות?‏<br />

‏“אני לא יודע בדיוק מה הייתה<br />

המטרה,‏ אבל אני יודע שהכל החל<br />

כאשר היה ערב מורשת קרב וכמה<br />

צוערים רצו לצאת בשקט כאשר זמרת<br />

עלתה לשיר.‏ הם לא הפגינו ולא רצו<br />

לכפות את דעתם על אחרים.‏ אני<br />

חושב שהמפקד שהחליט להשאיר<br />

אותם הוא אדם שאין לו שום שיקול<br />

דעת ואני חושב מכאן שאי אפשר<br />

לסמוך על שיקול דעתו.‏ למי זה היה<br />

18 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

הרב דרוקמן עם הרב שפירא זצ”ל<br />

הרב דרוקמן עם הרב חנן פורת זצ”ל<br />

הרב דרוקמן עם הרבי מלובביץ’‏ זצ”ל<br />

מפריע אם כמה חיילים יוצאים בשקט?‏<br />

אמרתי לאחר מכן,‏ מה קורה אם יש<br />

חייל שהוא רגיש בכלל למוזיקה,‏ מה...‏<br />

הוא לא יכול להיות קצין טוב?‏ וכך זה<br />

הלך והתפתח והפך להיות אישיו גדול,‏<br />

אבל נעבור את זה“.‏<br />

הרב,‏ מה דעתך על תפקודו של הרב<br />

הצבאי הראשי בנושא?‏<br />

‏“אני חושב שהוא עשה כמיטב יכולתו<br />

את מה שיכל לעשות.‏ הוא הסביר<br />

היטב לרמטכ“ל שמדובר בעניין הלכתי<br />

ולא סתם קפריזה,‏ זו הלכה.‏ הוא פעל<br />

בעניין הזה כמיטב יכולתו והשיג את<br />

מה שהשיג במציאות הקיימת“.‏<br />

הסמכות הרבנית בצבא היא הרב<br />

הצבאי או הרב בישיבה?‏<br />

‏“זה רע מאוד,‏ זה יהיה הרס אם כל<br />

חייל ילך לרב אחר,‏ מה פתאום?!“.‏<br />

התלמידים מתייעצים עם הרב<br />

בנושאים צבאיים,‏ לא?‏<br />

‏“בוודאי שמתייעצים אבל אני אומר<br />

להם שבעניינים הספציפיים ישאלו<br />

את הרב הצבאי באותה יחידה.‏ אנחנו<br />

חושבים שזה טוב שיש אחריות של<br />

הרבנות הצבאית ושיש פסיקה אחידה“.‏<br />

אני אחדד מעט את הנושא,‏ דברי הרב<br />

ודברי המפקד,‏ דברי מי שומעים?‏<br />

‏“אסור להעמיד את הדברים כך,‏<br />

זה לא נכון.‏ אין מישהו שמכופף את<br />

ידיו של השני.‏ אין לתת שום פקודות<br />

המנוגדות למה שהתורה אומרת.‏<br />

המפקד לא צריך לומר דברים שהם<br />

מנוגדים לדברי התורה.‏ בשביל זה<br />

קיימת רבנות צבאית שתדריך את<br />

המפקד לא להגיד דברים כאלו“.‏<br />

וכשיש התנגשות מה עושים?‏<br />

‏“צריך למצוא את הדרך איך למנוע<br />

את ההתנגשות“.‏<br />

עקרו כל זיק של יהדות<br />

לפני שבועות אחדים סיים הרב<br />

דרוקמן את תפקידו כראש מערך<br />

הגיור הממלכתי.‏ במהלך שמונה<br />

השנים בהן שימש בתפקיד הוא חתם<br />

על למעלה מ-‏‎50‎ אלף תעודות גיור.‏<br />

‏“אנו מדברים על מציאות מיוחדת<br />

שקיימת בדורנו“,‏ מסביר הרב על<br />

מורכבות הנושא,‏ ‏“העליה מחבר העמים<br />

למענה הפגנו,‏ התפללנו וציפינו אכן<br />

קרתה בפועל.‏ היה ברור לנו שמדובר<br />

כאן בעליה שהפתרון שלה הוא גיור.‏<br />

הרב אונטרמן זצ“ל,‏ רבה הראשי<br />

של ישראל,‏ כ-‏‎20‎ שנה לפני פתיחת<br />

השערים דיבר על העלייה הגדולה<br />

שתבוא ושיהיה צורך לעסוק בגיור.‏<br />

אלה באמת גרים שלא היו כמותם<br />

בכל תולדות ישראל.‏ אנחנו הכרנו<br />

בתולדות עם ישראל שני סוגי גרים:‏<br />

גרים שהתאכזבו מהעבודה זרה ומצאו<br />

את האמת בעם ישראל ובתורת


ישראל,‏ ולפני כ-‏‎200‎ שנה,‏ כשנפתחו<br />

שערי הגטאות והיהודים יצאו לחופש<br />

והתבוללו והיו נישואי תערובת ומתוך<br />

כך באו להתגייר.‏ אבל הפעם זה סוג<br />

שלישי - ברוסיה עשו הכל כדי לעקור<br />

כל זיק של יהדות ליהודים.‏ הם עשו<br />

את הדברים בברוטאליות מאין כמותה<br />

ועל מה לא גזרו שם?‏ היוונים גזרו על<br />

המילה והם גזרו גם על המילה בעברית,‏<br />

אנשים שילמו בחייהם ונשלחו לסיביר.‏<br />

‏“צריך להגיד דבר חשוב מאוד“,‏ עוצר<br />

הרב את שטף דיבורו,‏ ‏“כל אלה שבאים<br />

להתגייר משם,‏ עושים זאת כי הם<br />

באמת רוצים להיות יהודים,‏ אין להם<br />

שום אינטרס אחר.‏ את כל מה שהמדינה<br />

נותנת לעולים חדשים הם קיבלו כזכאי<br />

חוק השבות.‏ החברה בישראל לא דוחפת<br />

לגיור.‏ כמובן שכל הגיור שלנו נעשה אך<br />

ורק על פי ההלכה“.‏<br />

ובהמשך לדברי הרב,‏ איך התמודדת<br />

עם הביקורת מצד חוגים שטענו<br />

שהגיורים לא תקפים?‏<br />

‏“זה בוודאי היה לא נעים.‏ כך לא<br />

נוהגים גם אם יש חילוקי דעות.‏ זו<br />

לא הייתה ביקורת אלא מתקפה.‏ יש<br />

בהלכה חילוקי דעות כמו בכל תחום,‏<br />

צריך לדעת שגם מי שלא נוהג כמוך,‏<br />

פועל לפי ההלכה.‏ אתה יכול להגיד<br />

שאתה סובר שמן הראוי להתנהג כמוך<br />

אבל להתייחס כמו שהתייחסו זה<br />

פשוט בושה ומבזה וכך לא נוהגים“.‏<br />

כל הזמן צריך לשפר<br />

המודל של הישיבות התיכוניות אכן<br />

מצמיח תלמידי חכמים?‏<br />

‏“אי אפשר שלא לראות,‏ יש מבחן<br />

תוצאה.‏ היום ב“ה יש עולם תורה<br />

ציוני דתי שלא היה פעם.‏ זה קרה<br />

בין-לילה?‏ לא!‏ זה צמח לאט לאט.‏<br />

אם אין גדיים אין תיישים.‏ הישיבות<br />

התיכוניות חינכו בחורים שממשיכים<br />

במכינה ובישיבות הסדר בווריאציות<br />

שונות,‏ תמיד צריך יותר לשפר“.‏<br />

מה טעון שיפור?‏<br />

‏“כל הזמן צריך לשפר“.‏<br />

מה לגבי תשלומי ההורים הגבוהים<br />

למוסדות הלימוד?‏<br />

‏“זו סוגיה קשה מאוד“.‏<br />

זה כורח המציאות?‏<br />

‏“אין שום פרה חולבת שאפשר<br />

לחלוב ממנה כסף לקיום לימודים.‏<br />

פעם הממשלה העניקה פי שניים ממה<br />

שהיא נותנת היום.‏ משרד החינוך נותן<br />

היום כמעט חצי ממה שנתן בעבר,‏<br />

איך אפשר להתקיים כך?‏ יש פה<br />

פרדוקס - ההורים שולחים את בניהם<br />

לישיבה כי הם רוצים בחינוך הזה וכדי<br />

לספק את אותו חינוך ייחודי יש צורך<br />

בתקציב,‏ מניין ירק זה יחיה?‏ יש צורך<br />

לפעול כדי שהמדינה תשתתף יותר<br />

וממילא ירדו תשלומי ההורים“.‏<br />

אולי המוסדות צריכים גם להתייעל?‏<br />

‏“זה לא עניין של התייעלות<br />

המוסדות,‏ לא זו הסיבה לדעתי“.‏<br />

בג“ץ מקדש את ההרס<br />

מה תגובת הרב לביטול הסכם מגרון<br />

ע“י בג“ץ השבוע?‏<br />

‏“זה פשוט עוול.‏ זה ממש עוול.‏ מה<br />

קורה כאן?!‏ במקום שהעניין יסתיים<br />

בכי טוב אחרי שכולם הסכימו ואף<br />

אחד לא יוצא נפסד על ידי כך.‏ צריך<br />

לעמוד על ‏‘קדושת‘‏ ההרס?‏ איזה מן<br />

דבר זה.‏ צריכים לראות מה עושים כדי<br />

להתגבר על כך“.‏<br />

אבל רוה”מ מטרפד את חוק ההסדרה.‏<br />

‏“אין ברירה.‏ צריך לחוקק את החוק.‏<br />

המחוקק הוא הריבון הקובע“.‏<br />

אותם מאות אלפים<br />

שחיים ביו“ש וברמת<br />

הגולן מבטיחים את<br />

המשך יישובם של<br />

מקומות אלה והמשך<br />

ישובה של הארץ<br />

מה דעת הרב על בג“ץ?‏<br />

‏“על פי מה שהוא החליט זה ממש<br />

נורא,‏ הממשלה הייתה בעד.‏ הפרקליטות<br />

הייתה בעד.‏ מה קורה כאן?!“.‏<br />

בג“צ מחפש עימות נוסף?‏<br />

‏“אני לא יודע איך להסביר את זה.‏ זה<br />

עוול וצריך לעשות הכל כדי להתגבר<br />

על כך“.‏<br />

איך הרב רואה את עתיד ההתיישבות?‏<br />

‏“אין שום ספק שההתיישבות<br />

ביש“ע שינתה את המציאות כולה,‏ וזו<br />

מציאות שלא תוכל להשתנות.‏ אותם<br />

מאות אלפים שחיים ביו“ש וברמת<br />

הגולן מבטיחים את המשך יישובם<br />

של מקומות אלה והמשך ישובה של<br />

הארץ.‏ את ארץ ישראל כולה צריך<br />

ליישב:‏ ‏“והורשתם את הארץ וישבתם<br />

בה“.‏ והורשתם את הארץ - המרכיב<br />

הראשון זה הריבונות שארץ ישראל<br />

תהיה תחת שלטון ישראל,‏ וישבת בה<br />

- שארץ ישראל תהיה מיושבת“.‏<br />

היכן הרב רואה את מדינת ישראל<br />

בעוד 40 שנה,‏ אז ימלאו לרב 120?<br />

‏“עם הנצח איננו מפחד מדרך<br />

ארוכה.‏ אנחנו צועדים בנתיבות<br />

הגאולה האחרונה של עם ישראל<br />

וזה תהליך.‏ ויחד עם זה אנו צריכים<br />

לפעול.‏ נתפלל לריבונו של עולם ‏“כי<br />

אני ה‘‏ בעיתה אחישנה“.‏ למרות<br />

שהגאולה שלנו היא ‏‘בעיתה‘‏ היא גם<br />

יכולה להיות ‏‘אחישנה‘“.‏<br />

<br />

<br />

20 שבת הגדול ה'תשע"ב


, <br />

<br />

!1002<br />

<br />

<br />

5.11.10 | <br />

<br />

<br />

6.1.11 | <br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

7945<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

1798<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

www.beitel.co.il | 1-801-700-201 | 052-3003779<br />

02-997998002-5000783602-64271176


בית ספר יוקרתי למצויינות - מדעים לבנות ייפתח בשנה הבאה<br />

בקריית החינוך גבעת ושינגטון<br />

מסלול ‏“ליציי“‏ היוקרתי למצוינות<br />

ייפתח בשנת הלימודים תשע“ג בקריית<br />

החינוך גבעת וושינגטון.‏<br />

מדובר במסלול מצוינות שש שנתי<br />

צומח ‏)כיתות ז‘-יב‘‏ שיתחיל ב-ז‘‏ ויעלה<br />

מדי שנה בשכבה נוספת(.‏ המסלול יפעל<br />

במגמות המדעים,‏ המוזיקה והספורט<br />

כאשר הלימודים ייערכו במתחם קריית<br />

החינוך:‏ במתקני הספורט האולימפיים<br />

של מסלול החינוך הגופני במכללה,‏<br />

בכיתות,‏ במעבדות המכללה ובאולפנים<br />

המתקדמים של בית הספר הגבוה<br />

למוזיקה ‏“מזמור“.‏ מסלול המצוינות<br />

הינו החלטה של הנהלת גבעת ושינגטון<br />

בראשות בנצי דל ובברכת ראש המינהל<br />

לחינוך דתי במשרד החינוך ד“ר<br />

אברהם ליפשיץ,‏ וראש מינהל החינוך<br />

ההתיישבותי,‏ ד“ר יחיאל שילה.‏ הד“ר<br />

לפיזיקה,‏ בוריס שטיבלמן והכנר<br />

והמנצח נחום סלוצקר,‏ הם שיעמדו<br />

בראש התוכנית.‏ המסלול המיוחד יהיה<br />

חלק מהאולפנה בקרייה בראשותו של<br />

הרב אריה גברא.‏<br />

כל אחת משלוש המגמות,‏ תגיש את<br />

התלמידות לבגרות ברמה של חמש<br />

יחידות.‏ מסלול הלימודים המתוכנן<br />

כולל את כל מקצועות החובה הכלולים<br />

במערכת הלימודים הרגילה,‏ שעות<br />

ללימוד מקצוע ההתמחות ובנוסף על<br />

כך ילמדו התלמידות מקצועות העשרה<br />

ברמה גבוהה כמו אסטרונומיה,‏<br />

משפטים,‏ רפואה ותולדות המוזיקה.‏<br />

בנוסף,‏ במסגרת הלימודים תכלל<br />

תכנית ללימודי רוח והעשרה ביהדות<br />

כאשר מערכת הלימודים תכלול כ-‏‎45‎<br />

שעות שבועיות.‏<br />

מדעים מוסיקה וספורט<br />

כאמור,‏ בשנת הלימודים הקרובה<br />

ייפתחו תחילה שלוש כיתות ז‘‏ לבנות<br />

‏)אחת לכל מסלול(,‏ שילמדו במקום<br />

עד י“ב ואף יוכלו להמשיך לתואר<br />

‏“מסגרת על יסודית<br />

למצויינות”.‏ בנצי דל<br />

‏“גיור במידת הצורך”.‏<br />

יקי סעדה<br />

ראשון במכללה שבמקום.‏ בכל כיתה<br />

ילמדו עד 25 בנות לכל היותר ובסך<br />

הכל הצפי הוא לכ-‏‎70‎ תלמידות כבר<br />

בשנת הלימודים הראשונה.‏ עד כה<br />

ישנן פניות רבות של הורים ולמעלה<br />

מ-‏‎30‎ בנות שעברו הליך מיון מדוקדק<br />

התקבלו לתוכנית.‏<br />

ד‘ר בוריס שטיבלמן ונחום סלוצקר<br />

העומדים בראש התוכנית מפעילים<br />

פרויקטים חינוכיים מזה 11 שנה.‏<br />

כעת הם החליטו לפתוח את ליציי<br />

בקריית החינוך גבעת וושינגטון<br />

בזכות המתקנים המשוכללים,‏ וגם<br />

משום אמונתם כי הורי התלמידות<br />

מחפשים שילוב של לימודים ברמה<br />

גבוהה בסביבה איכותית ובסמוך<br />

לאקדמיה.‏ ‏“הורים ממוצא רוסי“,‏<br />

מסביר סלוצקר,‏ ‏“יודעים כי המסגרות<br />

הדתיות נותנות את התשובה לחינוך<br />

איכותי.‏ בנוסף,‏ למשפחות רבות חשוב<br />

שהילדים יתחברו למסורת.‏ התלמידות<br />

יעשו בגרות ברמה הגבוהה ביותר<br />

ויוכלו להמשיך לאחר מכן ללימודים<br />

גבוהים.‏ בנוסף,‏ אני מאמין שבשנים<br />

הקרובות יגיעו תלמידות של בית<br />

הספר לאולימפיאדות של מדעים,‏<br />

לאולימפיאדות של ספורט ולנוכחות<br />

בולטת בתחומי האמנות והמוזיקה“.‏<br />

גבעת ושינגטון מארגת מערך<br />

היסעים לתלמידות מכל רחבי האזור<br />

ולתלמידות שתגענה ממקומות<br />

רחוקים ניתנת האפשרות להשתלב<br />

בחיי הפנימייה של האולפנה.‏<br />

‏“לאחר כשנה של הכנות אנו פותחים<br />

בית ספר מתפתח שהינו מסלול<br />

מצויינות של האולפנה“,‏ אומר יו“ר<br />

הוועד המנהל בקריית החינוך גבעת<br />

ושינגטון,‏ בנצי דל.‏ ‏“מדובר במסגרת<br />

על יסודית למצויינות שתהווה את<br />

חוד החנית של התלמידות בנוגע<br />

ליכולות הלימודיות.‏ מסלול המצויינות<br />

יהווה חלק אינטגרלי מקמפוס הגבעה<br />

ויהנה מקרבה למכללה האקדמית.‏<br />

רק תלמידות שתעמודנה בפרמטרים<br />

הגבוהים לקבלה תתקבלנה למסגרת<br />

הלימודים“.‏<br />

מנכ“ל קריית החינוך,‏ יקי סעדה,‏<br />

מציין כי ‏“בפתיחת בית הספר היוקרתי<br />

למצוינות אנו מבקשים להשיג שתי<br />

מטרות.‏ ראשית,‏ להעניק לתלמידות<br />

מוכשרות,‏ לאו דווקא עולות,‏ חינוך<br />

ברמה גבוהה ובתחומים שאין כמותם<br />

בכל האזור.‏ שנית,‏ אנו מבקשים לקרב<br />

אלינו את המשפחות שעלו מחבר<br />

העמים.‏ לפיכך,‏ תדרכנו כבר את צוות<br />

ההוראה ואת התלמידות הלומדות<br />

אצלנו כיום כיצד לקבל ולקלוט את<br />

התלמידות החדשות,‏ שישולבו עימן<br />

בחיי הפעילות החברתית.‏ בנוסף,‏<br />

אצלנו הן יקבלו מסורת וחיזוק של<br />

הנושא היהודי ובמידת הצורך יפתח<br />

אולפן גיור“.‏<br />

נשיא מכללת גבעת ושינגטון,‏ פרופ‘‏<br />

כרמי הורביץ מברך על התוכנית<br />

ומדגיש ש“מטרת התוכנית בקירוב<br />

לבבות.‏ החזון הוא כי לקראת סוף<br />

התיכון הבנות המצויינות הללו יוכלו<br />

לקחת במקביל קורסים אקדמיים,‏<br />

שייחשבו להן כנקודות זכות בהמשך<br />

לימודיהן האקדמיים וכמובן יאתגרו<br />

את מחשבתן“.‏


לאורה של השבת<br />

הרב חגי לונדין<br />

שבת הגדול היא שבת מיוחדת.‏<br />

השבת הקרובה לחג הפסח.‏ בחג<br />

הפסח אנו יוצאים ממצרים.‏ המדרש<br />

‏)מכילתא יתרו,‏ א(‏ מלמדנו כי<br />

‏“מתחילה לא היה עבד יכול לברוח<br />

ממצרים שהיתה סוגרת ומסוגרת“,‏<br />

כלומר ארץ מצרים איננה רק מיקום<br />

גיאוגרפי,‏ אלא היא ‏‘בית העבדים‘‏<br />

הגדול של העולם העתיק.‏ מצרים<br />

מלשון ‏‘מֵיצַר‘,‏ ביטוי למצב של<br />

חסימה נפשית,‏ צרּות אופקים וחוסר<br />

התקדמות,‏ או במלה אחרת - עבדות.‏<br />

‏“בכל דור ודור חייב אדם לראות את<br />

עצמו כאילו יצא ממצרים“‏ ‏)הגדה של<br />

פסח(‏ - בכל רגע ורגע מחיינו אנו<br />

צריכים לצאת מהמֵיצרים המקיפים<br />

אותנו.‏ היכולת לשבור את ההרגלים,‏<br />

להתגבר על החולשות,‏ להשתחרר מן<br />

הקיבעונות,‏ לנפץ את מסגרות הטבע<br />

- זוהי היציאה האמיתית לחירות.‏<br />

לצאת אל המרחב<br />

יציאת מצרים איננה מאורע היסטורי<br />

גרידא,‏ אלא זוהי נקודת המפנה על<br />

ציר הזמן בה התברר כי ישנה חרות,‏<br />

מימד ערכי למציאות.‏ שאיפתה<br />

הפנימית של האנושות,‏ היוצאת אל<br />

הפועל בלידתו של עם ישראל,‏ הינה<br />

- לפרוץ את המימד הטבעי ולצאת<br />

אל המרחב והאינסוף.‏ מכיוון שכך,‏<br />

בשבת הגדול לוקח עם<br />

שבת גדולה<br />

היכולת לשבור את<br />

ההרגלים,‏ להתגבר על<br />

החולשות,‏ להשתחרר<br />

מן הקיבעונות,‏ לנפץ את<br />

מסגרות הטבע - זוהי<br />

היציאה האמיתית לחירות<br />

ישראל את האליל המצרי - השה,‏ בעל<br />

חיים המבטא את שיא התמימות,‏ שיא<br />

הטבעיות הפשוטה והזורמת - ועוקד<br />

אותו לרגלי המיטה;‏ אנו עוקדים את<br />

הטבע וזובחים אותו.‏ בהמשך אותו<br />

שבוע מופלא,‏ הטבע כולו,‏ על כל עשר<br />

מערכותיו:‏ הנוזלים,‏ המוצקים,‏ בעלי<br />

החיים שבים,‏ ביבשה ובאוויר,‏ מערכות<br />

הקוסמוס ובכורי המין האנושי - כולם<br />

מקבלים צורה חדשה כאשר נולדים<br />

הגודל והחירות בעולם.‏<br />

ימים גדולים<br />

בשבת זו מתבררת גדולה נוספת<br />

- הגדול שבעם הולך ודורש דרשה<br />

גדולה.‏ תלמידי החכמים הולכים<br />

ומרימים אותנו מעבר לשגרה.‏<br />

המסגרת הטבעית של ימי השבוע<br />

מובילה באופן טבעי לסוג של<br />

אפרוריות וקטנוניות.‏ בשבת אחת<br />

בשנה אנו מצליחים לפרוץ את<br />

המעגליות היומיומית,‏ באמצעות<br />

דרשה שהינה מעבר לזמן הרגיל<br />

הננו מכינים עצמנו לקראת היציאה<br />

לחירות,‏ לקראת הפסיחה ודילוג<br />

המדרגות שתחול עוד כמה ימים.‏<br />

זאת ועוד,‏ בשבת זו אנו יוצאים<br />

ממצרי הזמן הטבעי ונוגעים בעולם<br />

העתיד,‏ באותו ‏“יום ד‘‏ הגדול והנורא“‏<br />

‏)מלאכי ג(,‏ אותו עידן מופלא שבו<br />

אליהו הנביא,‏ הדמות העולה בסערה<br />

השמימה ומבטאת את הניצחון על<br />

המוות הטבעי,‏ ישיב לב אבות על בנים<br />

ולב בנים על אבותם.‏<br />

בשבת הגדול אנו קוראים את<br />

ההפטרה המבשרת לנו על ימים<br />

אחרים,‏ בהם תופיע אחדות הכוחות<br />

בעם ישראל;‏ הפטרה הלוחשת לנו<br />

על ימים גדולים בהם יופיעו נשמות<br />

גדולות שיתעלו מעבר למציאות<br />

הטבעית של הפירוד והחילוק ויובילו<br />

לגדולה של אותו ‏“יום שכולו שבת“.‏<br />

ארגון עזרה למשפחות ביש"ע<br />

כָּ‏ ל ִ דּ‏ כְ‏ פִ‏ ין יֵ‏ יתֵ‏ י וְ‏ יֵיכוֹ‏ ל<br />

פותחים את הלב ונותנים קמחא דפסחא ל'משביע'‏<br />

ארגון ‏"משביע",‏ ארגון עזרה למשפחות ביש"ע וירושלים,‏ פועל למעלה מעשור,‏ בשיתוף עם רבני הישובים<br />

ולשכות הרווחה.‏ לקראת הפסח,‏ ארגון משביע מחלק מאות מנות בכל אזור יהודה ושומרון למשפחות<br />

שמתקשות לעמוד בהוצאות הפסח,‏ כדי שיוכלו לקיים סדר כהלכתו.‏<br />

היה גם אתה שותף!‏ 1-800-20-44-88<br />

התרומות מוכרות לצרכי מס הכנסה לפי סעיף 46<br />

23


בין אוסטרליה<br />

לבית אל<br />

ברוך ומיכל קיטאי,‏ עזבו באחת את כל חייהם השלווים והנוחים,‏ עשו<br />

מעשה ציוני ועלו לארץ ישראל.‏ בעוד משפחותיהם נשארו באוסטרליה<br />

הרחוקה,‏ בני הזוג קבעו את ביתם בשכונת האולפנא בבית אל הניצבת<br />

היום בפני חורבן חלילה.‏ שיחה עם זוג אידיאליסטי המשדר אופטימיות<br />

ואמונה גדולה,‏ המאמין כי בסופו של דבר הכל יתהפך לטובה כחלק<br />

מתהליך הגאולה | שהם סגל<br />

24 שבת הגדול ה'תשע"ב


מראה שכונת האולפנא<br />

בבית אל,‏ השבוע<br />

25


שהיה זה בנה<br />

שהיה זה היחיד,‏ בנה רצה<br />

היחיד,‏ רצה במהירות לבית<br />

במהירות הכנסת,‏ לבית פתחה<br />

את הכנסת,‏ ארון פתחה הקודש<br />

את ארון וגאתה בבכיה הקודש<br />

וגאתה ובצעקות בבכיה עד<br />

ובצעקות שנפלה עד ומתה.‏<br />

שנפלה כשסיפרו ומתה.‏ זאת<br />

לרבי כשסיפרו נתן זאת אמר<br />

לרבי שלא נתן היתה אמר<br />

שלא היתה<br />

מהעלייה אל גבעת הארטיס בבית אל,‏<br />

בתי שכונת האולפנא נראים בטוחים<br />

מתמיד.‏ בשלוש שורות הם מסודרים ונראים<br />

קבועים בקרקע בשלווה.‏ גזירת ההרס,‏ הצפויה<br />

לחודש אייר הקרוב,‏ לא ממש מורגשת כשרוח<br />

קלה מנידה את צמרות העצים ושלושה ילדים<br />

רוכבים על אופניים חולפים על פניי.‏ אבל חרב<br />

הפינוי מונפת,‏ והיא מפריעה לשלוות חייהם<br />

של 48 המשפחות החיות בה.‏<br />

עבור ברוך ומיכל קיטאי ושני ילדיהם<br />

הקטנים,‏ אחת המשפחות בשכונה,‏ מדובר<br />

בחלום הזוי ביותר:‏ כמי שעלו ארצה בגפם<br />

וללא משפחה,‏ הם לא האמינו כי המדינה<br />

אליה כספו מאז ילדותם עלולה להרוס את<br />

ביתם.‏ למרות הקושי,‏ הם בכל זאת כאן,‏ עדיין<br />

אוהבים את הארץ ומאמינים בעלייה שעשה<br />

כל אחד מהם.‏<br />

‏“כשהגעתי לארץ לפני כשמונה שנים,‏ הגעתי<br />

ישר לבית אל“‏ מספר ברוך )25( הלומד כיום<br />

לרבנות ועוסק כיזם.‏ ‏“בית אל היה שם של<br />

מקום ששמעתי עליו בקריאת התורה,‏ וככזה<br />

המקום היווה מבחינתי התחברות אמיתית<br />

לתורה.‏ מלבד זאת,‏ גדלתי בחינוך ציוני מאוד<br />

ורציתי להיות כמו החלוצים שתמונותיהם<br />

מתנוססות בשחור לבן.‏ בית אל היא עבורי<br />

מקום כזה שאוכל להיות חלוץ בתמונות<br />

צבעוניות“‏ צוחק ברוך,‏ ‏“היה לי חשוב להיות<br />

חלק מהקיום הישראלי בארץ הקודש“.‏<br />

בבית אל השתלב ברוך בישיבה הגבוהה<br />

המקומית ‏“תיכננתי להישאר לשנה בארץ,‏<br />

והשנה הזו הפכה לשלוש שנים.‏ לאחר שלוש<br />

שנים החלטתי שאני רוצה להתגייס לצבא.‏ אך<br />

מכיוון שהייתי בגדר תייר ולא עשיתי עלייה<br />

לפי חוק,‏ לא יכולתי להתגייס.‏ בסופו של דבר<br />

עברתי את כל הפרוצדורה הכרוכה בעלייה<br />

והתגייסתי לצבא ובהמשך גם למדתי בישיבת<br />

ההסדר בהר ברכה“.‏<br />

איך הסתדרת עם העברית?‏ גמרא זה לא<br />

בדיוק כתיבה תמה...‏<br />

‏“בהתחלה באמת היה לא קל.‏ נכנסתי<br />

לשיעורים ולא הבנתי מילה.‏ אבל התאמצתי<br />

מאוד והיו לי גם חברותות נהדרות שסייעו<br />

לי בעזרת תנועות ידיים,‏ דיבור איטי וקצת<br />

אנגלית,‏ ללמוד טוב יותר את השפה.‏ אומנם<br />

באותה השנה לא למדתי כל כך הרבה תורה,‏<br />

אבל כן קיבלתי כלים,‏ ובשנים הבאות כבר<br />

היה יותר קל“.‏<br />

מיכל הגיעה מסידני שבאוסטרליה ‏“נכנסתי<br />

ישר למכינה באוניברסיטה העברית,‏ וגם לי<br />

היה קשה עם השפה.‏ בכיתות הלימוד היה<br />

יותר פשוט כי זו עברית פשוטה.‏ אבל ברגע<br />

שאת בחברת אנשים זה כבר משהו שונה - יש<br />

הרבה סלנג ומדברים מאוד מהר,‏ ואז נתקלתי<br />

בקושי האמיתי עם העברית.‏ כשהגענו<br />

לגור בבית אל פגשתי אנשים נפלאים<br />

שמלבד היותם שכנים טובים גם הסבירו לי<br />

בסבלנות מילים בעברית ודיברו לאט.‏ מלבד<br />

זאת בשעות אחרי הצהריים הנשים נוהגות<br />

להיפגש בגינה הציבורית והילדים משחקים.‏<br />

וכך קורה שהילדים מדברים ביניהם ולא רק<br />

שהם לומדים לדבר,‏ גם אני לומדת מהם“‏<br />

מסבירה מיכל.‏<br />

לא הבנתי כלום<br />

רגע לפני שעזבה את סידני,‏ החליטה מיכל,‏<br />

אישה צעירה ואצילית,‏ לעשות ‏“סיבוב<br />

פרידה“‏ ממכריה בקהילה.‏ ‏“חברה טובה של<br />

המשפחה שלי סיפרה לי שיש בחור שהיא<br />

מכירה שגם הוא עשה עלייה.‏ היא אמרה לי<br />

שכבר דיברה עם אמא שלו וצחקה שאולי<br />

באמת נתחתן“.‏ בסופו של דבר השניים אכן<br />

התחתנו ומיד אחרי חתונתם עברו להתגורר<br />

בשכונת האולפנא בבית אל.‏ ‏“בשבת הראשונה<br />

שהיינו פה כבר אירחו אותנו השכנים והציעו<br />

לנו סיוע ועזרה בבית,‏ ואני כל כך התפעלתי<br />

מכך שאנשים שלא מכירים אותי כבר עוזרים<br />

בלי לשאול שאלות“,‏ נזכרת מיכל,‏ ‏“פעם אחת<br />

הזמינו אותנו שכנים לארוחת שבת.‏ בסוף<br />

אותה הארוחה ברוך שאל אותי מדוע לא<br />

דיברתי ואמרתי לו שפשוט לא הבנתי כלום...‏<br />

אבל בכל מקרה,‏ האווירה הטובה שהייתה<br />

שם עברה אליי בהחלט.‏ גם בלי לדבר<br />

הרגשתי הרבה התחשבות,‏ חום ואהבה.‏ גם<br />

אחרי שילדתי את יונתן,‏ לפני כחודשיים,‏ כל<br />

השכנים שאלו במה אפשר לעזור:‏ אחד הציע<br />

לנקות את הבית,‏ האחר לשמור על הילדה<br />

וכמות האוכל שקיבלנו יכולה להספיק לשנה<br />

שלמה.‏ אני מרגישה שזה ממש מהשמים<br />

שאנחנו גרים כאן.‏ בכל פעם השכנים<br />

נרתמים ושואלים כיצד ניתן לעזור לנו,‏ זה<br />

דבר נפלא“.‏<br />

עם זאת,‏ אתם רחוקים מאוד מהמשפחה.‏<br />

‏“זה נכון“‏ אומר ברוך,‏ ‏“אבל כשאתה נשוי<br />

הדברים קלים יותר,‏ יש לך מקום יציב ובטוח<br />

כמו בית לחזור אליו.‏ האמת שבמקרה שלי<br />

26 שבת הגדול ה'תשע"ב


משפחת קיטאי השבוע בביתם<br />

מצות רכות<br />

מהודרות<br />

שמורות משעת הקצירה<br />

כשהגענו לגור בבית אל<br />

פגשתי אנשים נפלאים<br />

שמלבד היותם שכנים טובים<br />

גם הסבירו לי בסבלנות מילים<br />

בעברית ודיברו לאט<br />

קמח מצה שמורה<br />

מהיום<br />

לא צריך<br />

להסתבך עם<br />

הכזיתות<br />

מארז כזיתות מוכן<br />

לכל ההגדה<br />

24<br />

052-3277333 03-9411998<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

גם כשהייתי רווק,‏ תמיד היו לי בכל שבת לפחות<br />

שש הצעות איפה לסעוד בארוחות שבת.‏ הרגשתי<br />

לא נעים מחברים שלי,‏ שעשו איתי עלייה וגרו<br />

במקומות אחרים.‏ הם תמיד חיפשו איפה לאכול<br />

ואצלי הקושי היה במי לבחור...‏ כמובן,‏ יש הרבה<br />

געגועים ולא הכל זמין כמו באוסטרליה.‏ אבל כמו<br />

שמיכל אמרה יש פה קהילה נהדרת.‏ לדוגמא,‏ לפני<br />

מספר שבועות נולד בננו יהונתן ואבא שלי הגיע<br />

לברית.‏ אבי מסתובב בהרבה קהילות יהודיות<br />

בעולם ובכל זאת בברית הוא אמר לי ‏“ברוך,‏ מעולם<br />

לא ראיתי קבוצת אנשים טובה כל כך כמו פה“.‏<br />

המדינה הקימה את השכונה<br />

בחודש אלול האחרון קיבל ברוך צו מילואים.‏<br />

‏“הייתי עם כרטיס לאוסטרליה,‏ וממש לפני העלייה<br />

למטוס קיבלתי צו מילואים.‏ מבחינתי שירות<br />

מילואים הוא ערך חיוני מאוד לקיום העם,‏ והיה<br />

לי חשוב מאוד לחזור ולשרת את המדינה שלי.‏ לכן<br />

סידרתי כרטיס חדש כדי שאגיע בזמן“.‏ באחד מימי<br />

המילואים,‏ על הר החרמון,‏ צלצל הנייד שלו.‏ מיכל<br />

הייתה על הקו.‏ ‏“היא סיפרה לי ששמעה מאחת<br />

השכנות שהולכים להרוס את השכונה“,‏ נזכר ברוך<br />

באותה שיחת הטלפון,‏ ‏“מובן שאמרתי לה שזה לא<br />

יכול להיות,‏ הרי השכונה קיימת כבר עשר שנים<br />

ומדובר בבתי קבע ולא בגבעה נידחת.‏ ומה גם<br />

שהמדינה היא זו שהקימה את השכונה ועודדה<br />

אנשים לבוא ולגור פה.‏ כשחזרתי הביתה הבנתי<br />

שמיכל לא טעתה ושבאמת מדברים על כך“.‏<br />

27


שהיה זה בנה<br />

שהיה זה היחיד,‏ בנה רצה<br />

היחיד,‏ רצה במהירות לבית<br />

במהירות הכנסת,‏ לבית פתחה<br />

את הכנסת,‏ ארון פתחה הקודש<br />

את ארון וגאתה בבכיה הקודש<br />

וגאתה ובצעקות בבכיה עד<br />

ובצעקות שנפלה עד ומתה.‏<br />

שנפלה כשסיפרו ומתה.‏ זאת<br />

לרבי כשסיפרו נתן זאת אמר<br />

לרבי שלא נתן היתה אמר<br />

שלא היתה<br />

רציתי לקחת לעצמי את החבילה<br />

הזו שנקראת ציונות.‏ רציתי להיות<br />

חלק מההוויה הישראלית ולהיות<br />

בתהליך הגאולה כשהוא קורה,‏<br />

להיות חלק מהדבר הגדול הזה של<br />

חבלי משיח<br />

‏“מה שמקשה עלינו את ההתמודדות“‏ אומרת<br />

מיכל,‏ ‏“זו העובדה שהגזירה היא וודאית אבל<br />

עד לרגע הזה לא קיבלנו אפילו מכתב או<br />

הודעה על כך שהדברים הולכים להתרחש“.‏<br />

לא,‏ תודה,‏ תסתדרו לבד<br />

‏“אנחנו גם מתכננים לצאת לשליחות“,‏<br />

מציין ברוך,‏ ‏“שליחות שמטרתה לעודד יהודים<br />

לעלות לארץ.‏ אך אני לא יודע מה לומר להם?!‏<br />

מצד אחד אני יודע שזו המדינה של היהודים<br />

ואעשה הכל כדי שעוד ועוד יהודים יבואו<br />

למקומם האמיתי כאן בארץ ישראל.‏ אך מצד<br />

שני,‏ אני לא יכול להסתיר מהם שיש אפשרות<br />

שגם הם יזרקו מביתם פה במדינת היהודים,‏<br />

בארץ המובטחת.‏<br />

‏“מאוד כואבת לי ההתלבטות הזו,‏ כי<br />

מבחינתי זה המקום היחידי שבו יהודים<br />

צריכים לחיות.‏ כשהגעתי לארץ עזבתי מאחור<br />

את הכל:‏ את כל החיים שהיו לי שם,‏ את<br />

החופים היפים בעולם,‏ את האפשרויות הבלתי<br />

מוגבלות כמעט,‏ ומיכל ואני השארנו גם את<br />

המשפחות שלנו ועלינו ארצה לבד לגור פה.‏<br />

עשינו הכל כדי לעלות לארץ להגשים את<br />

החלום הציוני ולחיות איפה שיהודים צריכים<br />

לחיות.‏ ודווקא כאן הממשלה שלנו,‏ ולא גויים<br />

או שונאי ישראל,‏ דווקא השלטון היהודי<br />

הוא זה שמחליט להוציא אותנו מפה ואומר<br />

למאמצים שלנו ‏‘לא,‏ תודה,‏ תסתדרו לבד‘.‏ בלי<br />

לתת לנו הזדמנות אפילו לומר את דברינו,‏ בלי<br />

הליך משפטי מסודר.‏ אם לפחות הייתה ניתנת<br />

לנו הזכות לשמוע ולהשמיע,‏ אז גם אם היינו<br />

מפסידים,‏ לפחות היינו מרגישים כי קולנו<br />

נשמע.‏ אבל זה לא כך.‏ אנו נאלצים לקבל את<br />

הגזירה בלי שישמעו,‏ בלי הוכחות ובעיקר בלי<br />

צדק“,‏ אומר ברוך בכאב.‏<br />

כשברוך מציין את חסרונו של התהליך<br />

המשפטי,‏ הוא מספר גם כי על שכונת<br />

האולפנא לא קיימת באמת בעלות פלסטינית.‏<br />

‏“יש פלסטיני ששייכות לו שתי אדמות ושכונת<br />

חלק מילדי שכונת האולפנא<br />

בצילום קבוצתי<br />

האולפנא נמצאת ביניהן ו‘מפריעה לו לרצף<br />

הטרירטוריאלי‘,‏ כך שאלו אדמות שלנו ואין<br />

שום סיבה להרוס את השכונה הזו.‏ מה גם<br />

שברור שהפלסטיני לא יתחיל לרעות את צאנו<br />

בשטח שהוא באמצע הישוב בית אל.‏ זהו סתם<br />

‏‘פרנציפ‘‏ שנועד להקשות עלינו את החיים“.‏<br />

מיכל:‏ ‏“כשהחלטתי לעזוב את אוסטרליה<br />

ולהגיע לפה,‏ ידעתי שיש בארץ פיגועים ולא<br />

הכל פשוט.‏ אבל רציתי את זה.‏ רציתי לקחת<br />

לעצמי את החבילה הזו שנקראת ציונות.‏<br />

רציתי להיות חלק מההוויה הישראלית ולהיות<br />

בתהליך הגאולה כשהוא קורה,‏ להיות חלק<br />

מהדבר הגדול הזה של חבלי משיח.‏ לכן,‏ כשאני<br />

רואה את הגזירה שנגזרה עלינו אני מבינה<br />

שאנחנו חלק מתהליך.‏ אני בוודאי לא שמחה<br />

מזה שיכולים להרוס לנו את הבית,‏ ואני לא<br />

יודעת מה נעשה,‏ אבל אני מבינה שמדובר<br />

בתהליך.‏ הרי אם זה היה קורה למישהו אחר<br />

ולא לי זה היה יותר טוב?‏ אז פעם זה קורה לי<br />

ופעם למישהו אחר.‏ אז זה בסדר,‏ זה תהליך<br />

עמוק שעם ישראל צריך לעבור“.‏<br />

‏“זה לא בסדר“,‏ מוחה ברוך,‏ ‏“הרס בתים זה<br />

רע מאוד“.‏ ‏“ברור“,‏ אומרת מיכל מיד,‏ ‏“אני<br />

חלילה לא רוצה שיהרסו לנו את הבית,‏ אני<br />

רק מבינה שזה חלק מתהליך גדול.‏ אם הייתי<br />

עכשיו בסידני והיו רוצים להרוס לי שם את<br />

הבית הייתי כועסת הרבה יותר.‏ אך כיוון<br />

28 שבת הגדול ה'תשע"ב


29<br />

<br />

<br />

אני מאמין שזה רק מחלף בדרך לכביש<br />

הראשי של הגאולה השלמה.‏ הוא אולי<br />

נראה כמרחיק אותנו מהנתיב הנכון,‏<br />

אבל בסופו של דבר אנחנו מגיעים אליו<br />

שאני בארצי אני מבינה שזה חלק מתהליך הגאולה<br />

הכולל,‏ ושיד ה‘‏ מנווטת גם את הקושי הזה.‏ הפעם<br />

ה‘‏ בחר בנו לקושי הזה.‏ וודאי שאינני שמחה<br />

והגזירה הזו איומה מבחינתי ועדיף שלא יקרה כך<br />

לאיש,‏ אבל ברור לי שיש מנהיג לעולם הזה והוא<br />

יודע מה הוא עושה“.‏<br />

‏“עם זה אני מסכים“,‏ מתרצה ברוך.‏ ‏“הרב זלמן<br />

מלמד,‏ רב הישוב,‏ שהוא דמות שאני מעריך מאוד<br />

מסתכל על המצב בצורה בריאה בעיני.‏ הוא לא<br />

מתעלם משום קושי שקיים אבל רואה את הדברים<br />

בפרספקטיבה רוחנית ורחבה יותר.‏ יש לו משל<br />

קבוע שהוא משתמש בו המון:‏ הוא אומר שהדרך<br />

לגאולה זה כמו כביש:‏ לפעמים יש יציאה למחלף.‏<br />

באותו רגע נראה שאנחנו בכלל לא בכיוון ושהכל<br />

הולך לאיבוד.‏ אבל אחרי כמה דקות אנחנו מגלים<br />

שהתחברנו לכביש הראשי.‏ זה משל חזק מאוד<br />

בעיני,‏ וזו הדרך לגאולה האמיתית לדעתי.‏ כך אני<br />

גם מסתכל על גזירת ההרס חס וחלילה:‏ אני מאמין<br />

שזה רק מחלף בדרך לכביש הראשי של הגאולה<br />

השלמה.‏ הוא אולי נראה כמרחיק אותנו מהנתיב<br />

הנכון,‏ אבל בסופו של דבר אנחנו מגיעים אליו“.‏<br />

השכרת טרקטורונים<br />

וטיולי ג'יפים<br />

לגעת בהר<br />

השכרת אופניים<br />

וטיולי אתגר<br />

מבחר מסלולי ירידה<br />

מאזור ירושלים לכיוון השפלה<br />

קרית יערים - טלז סטון<br />

02-533-5337<br />

057-6008022<br />

www.har-haruach.co.il<br />

<br />

<br />

<br />

077-3220338


לאורו של חג<br />

הרב עזרא שיינברג<br />

ראש ישיבת אורות האר”י בצפת<br />

בניסן עתידין<br />

להיגאל<br />

ברוך ה'‏ נכנסנו לחודש הגאולה.‏<br />

ניסן הוא חודש של רחמים גמורים.‏<br />

מסביב הכל פורח,‏ הבריאה כולה<br />

אומרת שירה.‏<br />

המשנה במסכת ראש השנה מונה<br />

כמה ראשי שנה,‏ ביניהם ניסן ותשרי.‏<br />

בספרי המקובלים,‏ חודשים אלו<br />

מוגדרים מבחינה רוחנית באופן קצת<br />

שונה ממה שאנו רגילים לחשוב.‏<br />

חסד גמור<br />

תשרי הוא כביכול זמן העיבור,‏ זמן<br />

יצירת העולם - יצירת הוולד,‏ ובניסן<br />

הייתה הלידה ‏"שמע ישראל היום הזה<br />

נהיית לעם".‏<br />

תשרי הוא חודש של דין - ‏"וכל באי<br />

עולם יעברון לפניך כבני מרון",‏ ובדין<br />

יכול לעבור רק מי שבא מוכן.‏ לעומת<br />

זאת בניסן ‏"הללו עובדי ע"ז והללו<br />

עובדי ע"ז",‏ ובכל זאת נגאלים,‏ ולמה?‏<br />

‏"לא מרובכם מכל העמים"‏ אלא משום<br />

‏"אהבתי אתכם אמר ה‘"‏ - חסד גמור,‏<br />

חסד שרק הקב"ה בורא העולמות כולם<br />

יודע מדוע בחר בנו מכל העמים ועל כך<br />

אנו מודים לו בכל יום בברכות התורה.‏<br />

באותה בחינה של חסד גמור שבניסן<br />

נגאלו,‏ באותה בחינה של אור שהאירה<br />

לעולם כולו את סגולת ישראל,‏ באותה<br />

בחינה עתידים להיגאל,‏ ואור זה חוזר,‏<br />

מאיר ומתגלה בעולם בכל שנה ושנה<br />

בחג הפסח.‏<br />

בפסח האדם בונה את קומת האדם<br />

שבו,‏ ההארה בפסח היא עצומה!‏ עד<br />

כדי כך עצומה שלא תמיד יש בידינו<br />

30 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

המצות הם בעצם אורות<br />

וכלים הנכנסים פנימה<br />

לתוך קומת האדם,‏<br />

‏“ושמרתם את המצות - אל<br />

תקרי מצות אלא מצוות”‏<br />

הרב עזרא שיינברג באפיית מצות בישיבה<br />

את הכלים להכיל אותה,‏ זה לא סתם<br />

שליל הסדר הוא ‏"ליל שימורים",‏ לילה<br />

המשומר ומסולק מכל מזיקים,‏ אלא<br />

שמעוצמת השפע והאורות המתגלים<br />

בלילה זה כל מזיק שרק ינסה לצאת<br />

מיד מתבטל ו"ליהוי כעפרא דארעא".‏<br />

אפשר לומר בהחלט שהמצות<br />

תופסות חלק חשוב מאוד ודומיננטי<br />

בליל הסדר.‏<br />

בליל הזה יש עניין פנימי עם המספר<br />

ארבע:‏ ארבע כוסות,‏ ארבע לשונות<br />

של גאולה,‏ ארבע קושיות,‏ ארבעה<br />

בנים,‏ ארבע כזיתות ‏)יש הנוהגים<br />

להחמיר ב-‏‎5‎‏(,‏ ופתאום מגיע המספר<br />

שלוש שגם הוא בעצם ארבע...‏<br />

ישנן שלוש מצות,‏ אך את המצה<br />

התחתונה חוצים לשתיים.‏ המספר<br />

ארבע רומז לנו על שם הויה ב"ה,‏ ועל<br />

כך שאנו מחוברים לקב"ה בארבע<br />

רוחות העולם,‏ המהר"ל אומר כי<br />

המספר ארבע - מורה על שלימות.‏<br />

לשם מצת מצווה<br />

אכילת המצות בליל הסדר אינה<br />

עניין של מה בכך!‏<br />

ע"פ המקובלים אנו הופכים מציאות<br />

חיצונית לפנימית - המצות הם בעצם<br />

אורות וכלים הנכנסים פנימה לתוך<br />

קומת האדם,‏ ‏"ושמרתם את המצות<br />

- אל תקרי מצות אלא מצוות".‏ אין<br />

אף מצווה בתורה בה זוכה האדם<br />

להכניסה לתוכו פנימה:‏ תפילין - על<br />

הראש,‏ מזוזה - על הקיר,‏ ציצית -<br />

על הבגד וכו'...‏ אלא שזאת בדיוק


אפיית מצות בישיבת<br />

אורות האר”י בצפת<br />

מהותו של ‏"הלילה הזה"!!!‏ להכניס<br />

את הדברים כמה שיותר לתוכנו<br />

פנימה ‏-לתוכיותינו - עד לבחינה של<br />

‏"ותורתך בתוך מעי".‏<br />

לכן חסידים ואנשי מעשה היו כל<br />

כך מקפידים בעשיית מצות המצווה<br />

- גם בזהירות מחשש חמץ כל דהו,‏<br />

וגם בכוונת העשייה שלהם,‏ שתהיה<br />

לשם מצת מצווה,‏ באופן ידני מלא,‏<br />

בקדושה ובטהרה.‏<br />

הכנת כלים רוחניים וגשמיים<br />

בימינו - דור התעשייה וההייטק<br />

- קשה להגיע לכך וודאי שאין זו<br />

נחלת הכלל,‏ אבל שמענו על חסידים<br />

ואנשי מעשה מהדור הקודם שהיו<br />

אפילו זורעים את החיטים בכוונה<br />

שלימה לשם מצת מצווה.‏ והעניין בזה<br />

הוא פשוט - ככל שמושקעת כוונה<br />

טהורה בעשייה כך ההשפעה גדולה<br />

וחזקה יותר בבחינת ‏"טוב אחרית דבר<br />

מראשיתו",‏ וכמו שמספרת לנו הגמ'‏<br />

על רבי חייא שהיה צד צבי,‏ ומבשרו<br />

מאכיל ליתומים ועל עורו היה כותב<br />

ספר תורה ועימו עובר מכפר לכפר<br />

ומעיר לעיר ומלמד את ילדי ישראל<br />

ועם ישראל תורה.‏ כשלכאורה היה<br />

יותר קל ופשוט לקנות כמה חומשים<br />

לא?!‏ אלא שחכמים העידו עליו<br />

‏"גדולים מעשי חייא".‏<br />

וכן אנו נוהגים בישיבתינו,‏ ישיבת<br />

אורות האר"י בצפת עיה"ק תובב"א,‏<br />

יחד עם המרא דאתרא שלנו הרה"ג<br />

שמואל אליהו שליט"א ה'‏ יאריך<br />

ימיו בטוב ושנותיו בנעימים,‏ להקפיד<br />

על עשיית מצות בקדושה ובטהרה,‏<br />

בכוונה טהורה ובהקפדה הראויה על<br />

עשיית מצות המצווה,‏ עשייה שאם<br />

כל היותה פשוטה ביותר ‏)שהרי במצה<br />

יש רק קמח ומים ללא שום חומר<br />

נוסף(,‏ הופכת בסופו של יום לכלים<br />

לשפע הרוחני העצום המתגלה בלילה<br />

הקדוש הזה ‏"ליל שימורים"‏ - לילה<br />

המשומר מששת ימי בראשית.‏<br />

והחכמה בכך,‏ זה לא רק איך להכין<br />

את הכלים,‏ אלא לדעת איך להמשיך<br />

את ההארה הזו הלאה לחיי המעשה<br />

- לחיי היום יום.‏ לא רק ל"עלות בהר<br />

ה'"‏ אלא גם ל"קום במקום קודשי".‏<br />

על כן עלינו לדעת לנצל את הימים<br />

הבאים עלינו בהכנת הכלים,‏ גם הכלים<br />

הגשמיים של ההכנות והניקיונות אך<br />

חשוב לדעת שעל אף שהכנות אלו<br />

רבות,‏ חשובות והכרחיות,‏ ואסור<br />

לזלזל בהם כיון שמנהג ישראל דין<br />

הוא,‏ מכל מקום עלינו למצוא זמן<br />

ראוי גם להכנת כלים רוחניים של<br />

לימוד ענייני החג,‏ רעיוניו והליכותיו<br />

המרובות וגם למנוחת ושלוות הגוף<br />

והנפש.‏ אין זו חכמה כלל להגיע לחג<br />

עם בית ושולחן חג ערוך מסודרים<br />

וערוכים להפליא אך גוף ונפש<br />

מרוסקים שבורים ורצוצים...!‏<br />

על כן עלינו להשכיל ולמצוא את<br />

האיזון הנכון והמתאים על מנת שנגיע<br />

לימים קדושים אלו בבריאות הנפש<br />

והגוף גם יחד.‏ וכבר אמרו ‏"דורשי<br />

רשומות"‏ ‏"אבק אינו חמץ,‏ והרעיה\‏<br />

הבעל\הילדים ‏)הקיפו בעיגול את<br />

התשובה הנכונה...(‏ אינם קורבן פסח"!‏<br />

ואומר מורינו האר"י הקדוש זיע"א<br />

שכל הנזהר מאיסור חמץ בפסח<br />

אפילו במשהו,‏ מובטח לו שלא יחטא<br />

כל השנה כולה.‏<br />

יהי רצון שנזכה להיזהר מאיסור<br />

חמץ אפילו במשהו שנה זו,‏ וכל שנה<br />

ושנה.‏ ושנזכה עוד השנה לגאולה<br />

השלמה ברחמים,‏ ולבנין בית המקדש,‏<br />

ונאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים.‏<br />

פסח כשר ושמח לנו,‏ לכם וכל בית<br />

ישראל די בכל אתר ואתר.‏<br />

ניתן להשיג שעורי שמע ווידאו של ראש<br />

הישיבה להכנה לפסח לגברים ונשים באתר<br />

הישיבה www.orothaari.org<br />

31


פנימה.‏ מקום לכולן<br />

במסגרת המבצע המשותף של מגזין פנימה וחברת האחים חדד יינתנו<br />

שוברי קניה בסך ₪ 2,500 למנויות המגזין ולמצטרפות חדשות עד לי"ג ניסן<br />

שבוע<br />

אחרון<br />

למבצע<br />

כלי כסף<br />

קונים חצי מהכסף<br />

ומשלמים<br />

עוד בגיליון<br />

מדור אופנה מורחב מתכונים מיוחדים לפסח מדור יצירה לילדים<br />

וגם:‏ הר'‏ ימימה מזרחי קווים לדמותה של הר'‏ חנה טאו נועה ירון<br />

בהכנות לפסח - חוג הורים<br />

להצטרפות:‏ 02-6646001<br />

<br />

עמודי כרומו<br />

<br />

<br />

148


בגיליון ניסן<br />

מורתי<br />

סיסי שלקובסקי על<br />

המהפיכה החינוכית שהובילה<br />

כך נהגנו<br />

עליזה לביא - על המשבר<br />

שהביא לכתיבת ספריה<br />

אצילית ושופעת טוּב<br />

אלידע בר שאול על חייה<br />

ומותה של חנה קאסוטו<br />

עוזר קטן שלי<br />

שלשה מומחים על שיתוף ילדים<br />

<br />

וגם החודש 148 עמודים<br />

גיליון ניסן<br />

חדש!!‏


34 שבת הגדול ה'תשע"ב


בעקבות<br />

המצות<br />

הירושלמיות<br />

שלמה יגר יצא באישון לילה לסיור מרתק במאפיות המצות בשכונות<br />

החרדיות,‏ אשר עובדות סביב השעון ובמרץ רב בהכנת מצות יד מהודרות.‏<br />

מה זה ‏‘חבורה’?‏ מי הוא ה’גוימער’?‏ ומה תפקידם של ה’פינערים’?‏ הצצה<br />

ייחודית לתעשיית אפיית המצות ערב חג פסח תשע”ב | שלמה יגר<br />

ימים אחדים לפני חג הפסח.‏ רחובות שכונות<br />

מאה שערים ובית ישראל שבירושלים<br />

סואנים וצפופים.‏ כולם ממהרים מאוד,‏ ממוקדי<br />

מטרה.‏ ריחות של חומרי ניקוי חריפים,‏ בישולי<br />

החג,‏ ואפיית מצות מתערבבים להם יחד באוויר.‏<br />

נשים עמוסות שקיות,‏ אברכים ממהרים הדנים<br />

בהלכות החג הקרב,‏ ועל המדרכות הצרות<br />

ובסמטאות,‏ קשה למצוא מטר אחד פנוי מדוכני<br />

מכירות,‏ התרמות,‏ או מכירת חמץ לגוי.‏<br />

הלב הפועם של כל הכוורת הרוחשת הזו<br />

הן מאפיות המצות הקטנות והייחודיות<br />

שמתעוררות בימים אלה במפלסים התחתיים<br />

של הבלוקים הישנים.‏ בכל כמה בניינים<br />

ממוקמת מאפייה קטנה,‏ זמנית ומשפחתית,‏<br />

אליה מתנקזים יחד הלחץ של ערב החג,‏<br />

ההתרגשות,‏ וחדוות העשייה.‏<br />

‏'סיורי מאפיות'‏ הם טרנד שהולך ומייצב את<br />

מעמדו קצת מאחורי סיורי החנוכיות,‏ או סיורי<br />

הסליחות בימי אלול,‏ אבל אנחנו יצאנו לאחד<br />

כזה פרטי,‏ משלנו,‏ במטרה לנסות להעביר את<br />

התחושות,‏ הקולות והריחות של המקומות<br />

המיוחדים האלה.‏<br />

35


מה הבעיה של מצות מכונה?‏<br />

מילא מצות מכונה של פעם<br />

כמעט הכול היה ידני - היו<br />

‏‘רייסים’‏ כאלה שהיה צורך<br />

לסובב אותם בידיים,‏ אבל<br />

היום הכול זה חשמל,‏ ואין ‏‘כוח<br />

גברא’‏ בכלל<br />

לשם מצעס מצווֶה<br />

התחנה הראשונה ב'סיור'‏ שלי<br />

היא מאפיית ‏'לודמיר זוננפלד'.‏<br />

זוהי מאפייה ותיקה ומוכרת באזור,‏<br />

ממוקמת בלב שכונת ‏'בית ישראל'‏<br />

בסמוך למאפיית ‏'נחמה'‏ המפורסמת.‏<br />

אני נעמד מחוץ לדלת המסורגת,‏<br />

מביט פנימה בסקרנות.‏ ברגע שמנהל<br />

המקום רואה אותי,‏ עם המצלמה<br />

ביד,‏ הוא מבין את כוונותיי,‏ ניגש<br />

אליי,‏ תופס חזק בזרועי ומושך אותי<br />

מהר פנימה.‏<br />

‏"בוא,‏ בוא תצלם.‏ בלי להפריע,‏ אבל<br />

אתה יכול לצלם מה שאתה רוצה".‏<br />

אני מופתע מהאירוח הלבבי,‏ מהריח<br />

החזק,‏ מהנמרצות הכללית.‏ החום<br />

האדיר של התנור מכה בי עם כניסתי<br />

לחדר המרכזי.‏ ‏'כולם ביחד,‏ כולם<br />

ביחד:‏ לשם מצעס מצווֶה,‏ לשם מצעס<br />

מצווֶה',‏ נשמעת צעקה רמה.‏ ‏'לשם<br />

מצת מצווה',‏ בשבילכם.‏ אני מנסה<br />

להבין מה קורה.‏ משמאל לחדר בו<br />

אני עומד,‏ נמצא החדר בו מתבצעת<br />

העבודה העיקרית והאינטנסיבית<br />

ביותר.‏ עשרות אנשים עומדים עם<br />

כלים מסוגים שונים בידיהם,‏ עמלים<br />

וטרודים במלאכתם.‏ בחדר מימיני<br />

עומדים שלושה בחורים קשוחי סבר,‏<br />

מקבלים לידיהם את המצות שיוצאות<br />

מהתנור אחת - אחת,‏ ומעיינים בהן<br />

היטב.‏ על ידי ממש,‏ עומדים שני בעלי<br />

תפקידים רמים - האחד,‏ מקבל את<br />

המצות הרכות מהחדר השמאלי על<br />

המקל הארוך שבידיו ומכניס אותן<br />

לתנור הלוהט.‏ לידו עומד מנהל<br />

המקום,‏ ר'‏ גדליה,‏ והוא מוציא את<br />

המצות האפויות החוצה מהתנור<br />

ומושיט אותן לחבר'ה בחדר משמאל.‏<br />

גדליה ‏)אוזניית בלוטוס באוזן ימין,‏<br />

קול צרוד,‏ מבטא אידישסטי ברור,‏<br />

כולו אומר ניהול(,‏ מתנדב להסביר לי,‏<br />

ולעשות לי מעט סדר במתרחש.‏<br />

‏"החבר'ה שעובדים כאן הם בעצם<br />

‏'חבורה',‏ במקרה הזה משפחה ששכרה<br />

את המקום שמעדיפה לעבוד כאן<br />

בעצמה על המצות שלה במקום לקנות<br />

‏‘הגוימערים’‏ במאפיית בידרמן<br />

‏“המותג של המצות המהודרות”.‏ התנור במאפיית בידרמן<br />

מצות ב-‏‎400‎ שקל לקילו".‏ בכל יום<br />

מגיעה לכאן משפחה אחרת,‏ חבורה<br />

אחרת,‏ ואופה כאן את המצות שלה.‏<br />

‏"היום זה ברגמן,‏ מחר זה פלורסהיים",‏<br />

מנדב גדליה את המידע.‏<br />

רגע.‏ 400 שקל לקילו?!‏<br />

‏"זה סוג מצות אחר.‏ זה רמה אחרת.‏<br />

לא כמו קילו מצות רגילות שעולה<br />

140 שקלים".‏ כאן אני מבקש מגדליה<br />

36 שבת הגדול ה'תשע"ב


להסביר לי את הייחודיות והשוני של<br />

המצות שאופים אצלו,‏ לעומת מצות<br />

אחרות,‏ שיצדיקו את המחיר הגבוה.‏<br />

גדליה ממהר לציין את העובדה שכל<br />

עבודות ההכנה נעשו בידי אדם.‏<br />

‏"מה הבעיה של מצות מכונה?‏ מילא<br />

מצות מכונה של פעם כמעט הכול<br />

היה ידני - היו ‏'רייסים'‏ כאלה שהיה<br />

צורך לסובב אותם בידיים,‏ אבל היום<br />

הכול זה חשמל,‏ ואין ‏'כוח גברא'‏<br />

בכלל.‏ מצות זה כמו ציצית,‏ צריך<br />

שיעשה את זה בן אדם ולא מכונה.‏ זה<br />

כמו שמכונה תשחיל לך את הציצית<br />

בתוך הבגד".‏ הבעיה היא בעצם<br />

שכשהעבודה נעשית על ידי מכונה,‏<br />

קשה לומר שהיא נעשתה ‏'לשם<br />

המצווה',‏ הוא מבאר.‏<br />

כאן,‏ אצל גדליה,‏ ידי אדם עשו את<br />

הכול.‏ החל מהקצירה,‏ דישה,‏ וכמובן<br />

הטחינה שמתבצעת ממש כאן<br />

מתחתינו - ‏'הרוטלים'.‏<br />

ארבעה אנשים עם שעונים<br />

חומרא נוספת עליה מקפידים כאן<br />

הפתיעה אותי במיוחד.‏ התנור מכיל<br />

בתוכו מצה אחת בלבד בכל פעם.‏<br />

‏"אני יכול להכניס לתנור ארבע<br />

ארבע מצות,‏ או שש שש בבת אחת,‏<br />

אבל אני מכניס אחת אחת כדי שמצה<br />

לא תעלה על מצה.‏ זה בגלל שהרב<br />

מבריסק טען שאם מצה אחת נוגעת<br />

בשנייה בתוך התנור,‏ הן נאפות לא<br />

טוב",‏ מסביר גדליה.‏<br />

וברגע שמצה לא אפויה כל צורכה<br />

היא עלולה להחמיץ במגע עם האוויר,‏<br />

תוך זמן קצר.‏<br />

‏"לכן הבחורים האלה בודקים מצה<br />

מצה"‏ הוא מצביע על הבחורים<br />

שבחדר מימין.‏ ‏"הם בודקים אם אין<br />

‏'כפולה',‏ כלומר שבצק לא עלה על<br />

בצק".‏<br />

אני נזכר לפתע במשהו שחסר.‏ איפה<br />

האנשים שעומדים עם השעון?!‏<br />

‏"ארבעה אנשים עם שעונים יש<br />

אצלי,‏ לא אחד!"‏ הוא מתרעם על<br />

השאלה שלי.‏ ‏"אנחנו בשש עשרה<br />

דקות גומרים!‏ ולא בשמונה עשרה.‏<br />

הם לא מוכנים לקחת סיכון!".‏<br />

לעניין הזה מתחבר עוד הידור מצווה<br />

שנוהגים כאן.‏ הזמן נמדד מהרגע שבו<br />

המים והקמח נפגשים לראשונה,‏ ולא<br />

מתחילת הרידוד,‏ או הלישה,‏ כפי<br />

שנוהגים במקומות אחרים.‏<br />

עדת ילדים קטנים שעומדת<br />

מאחוריי מבקשת שאצַלם גם אותם.‏<br />

הם מחזיקים מקלות רבים מאוד<br />

מהסוג בו משתמש גדליה להכנסת<br />

המצות לאפייה.‏ הם מסבירים לי שיש<br />

חשש שמא נדבקו חתיכות של בצק<br />

למקל,‏ ולכן צריך להחליף מקל בכל<br />

אני יכול להכניס לתנור ארבע<br />

ארבע מצות,‏ או שש שש<br />

בבת אחת,‏ אבל אני מכניס<br />

אחת אחת כדי שמצה לא<br />

תעלה על מצה.‏ זה בגלל שהרב<br />

מבריסק טען שאם מצה אחת<br />

נוגעת בשנייה בתוך התנור,‏<br />

הן נאפות לא טוב<br />

פעם שמכניסים מצה חדשה לתנור.‏<br />

הבצק הדבוק למקל עלול להחמיץ<br />

ולהידבק למצה החדשה.‏<br />

37


אני מבקש מגדליה לצאת להתאוורר<br />

ומבטיח לחזור בהמשך.‏ אני צריך<br />

לעשות לעצמי סדר בראש,‏ ולערוך<br />

רשימה של ההקפדות ששמעתי עליהן<br />

עכשיו לראשונה.‏ מעולם לא חשבתי<br />

שאפיית מצות יכולה להיות עסק עם<br />

כל כך הרבה פרטים.‏<br />

יותר דק,‏ חבר'ה,‏<br />

הרבה יותר דק!‏<br />

אני יוצא לאוויר הירושלמי,‏ לחפש<br />

מאפיות נוספות.‏ כמעט כל הנשאלים<br />

מפנים אותי לאותו מקום.‏ דקות ארוכות<br />

אני מתפתל לי בתוך הסמטאות הזהות<br />

כל כך אחת לשנייה עד שאני מוצא את<br />

המאפייה המדוברת.‏<br />

זהו המותג,‏ בה"א הידיעה,‏ של מצות<br />

מהודרות באזור.‏ המאפייה של בידרמן.‏<br />

טוב,‏ לא ממש קשה לזהות - מבחוץ<br />

ערמות ענק של גזעי עץ יבשים מוכנים<br />

לבעירה,‏ והר של גחלים כבויות,‏<br />

שנגרפו זה עתה מהתנור הענק.‏<br />

גם לכאן אני נכנס בחשש,‏ מודע<br />

לחרדת-המצלמה הטבועה עמוק<br />

באנשים כאן.‏ אני נעמד בצד,‏ שקט,‏<br />

מנסה להתמזג באווירה.‏<br />

קל להבחין בשוני בין שני המקומות.‏<br />

כאן מדובר בתעשייה של ממש.‏ קולות<br />

מתכתיים רמים מתנגשים זה בזה<br />

באוויר,‏ צעקות ביידיש ‏'א שטייטען!,‏<br />

א שטייטען!',‏ או ‏'עוד ארבעים<br />

שניות!!!',‏ וגם הרבה צופים מבחוץ יש<br />

כאן,‏ ממש כמוני.‏ אני לא לבד.‏ נראה<br />

לי שכאן יהיה לי יותר קל לעמוד על<br />

שלבי תהליך האפייה.‏<br />

שיטת העבודה כאן היא אחרת.‏<br />

‏'החבורה'‏ שוכרת את התנור ואת<br />

הפועלים,‏ שהם אנשי מקצוע לכל דבר<br />

שעושים עבורה את העבודה,‏ וחברי<br />

ה'חבורה'‏ נוטלים חלק בפעולות<br />

הפשוטות יותר,‏ כמו ניקיון של כל<br />

הציוד בין פרק של שמונה עשרה<br />

דקות אחד למשנהו.‏<br />

אני מתחיל לשוטט בין החדרים.‏<br />

בחדר הראשון עובדים ה'פינערים'.‏<br />

עיבוד ראשוני ולישה ראשונית של<br />

הבצק מתבצעת בעזרת מערוך ענק<br />

כמו אתרוניפ.‏ המצות המוכנות<br />

במאפיית בידרמן<br />

בדיקה קפדנית של המצות<br />

לאחר הוצאתן מהתנור<br />

38 שבת הגדול ה'תשע"ב


במיומנות רבה ומרשימה<br />

הוא מיישר אותה על<br />

השולחן שלפניו,‏ ובתנועות<br />

זריזות הוא מחורר את המצה<br />

לאורכה ולרוחבה בעזרה<br />

מכשיר הקרוי,‏ למרבה<br />

ההפתעה,‏ ‏‘רעדלער’‏<br />

וכבד שנועד לגבש את הבצק לכדי<br />

עיסה חזקה ואחידה שתחולק בין<br />

העובדים של השלב הבא.‏ יש כאן חמש<br />

עמדות של ‏'פינערים'‏ ומעליהם שעון<br />

קטן,‏ ותחתיו דף מלא בספרות קטנות<br />

- השנייה הראשונה של כל תחילת<br />

סבב,‏ והשנייה בו הוא אמור להסתיים.‏<br />

החדר הבא הוא החדר הגדול ביותר<br />

במאפייה.‏ כאן מחולקת עיסת הבצק<br />

לחתיכות קטנות ומדויקות.‏ כל אחד<br />

מהעומדים מסביב לשני השולחנות<br />

מקבל חתיכה כזו,‏ ומתחיל לרדד<br />

אותה בכוח.‏ ‏"למי שעובד פה קוראים<br />

‏'גוימער',‏ זה בגלל שהוא ‏'גומר'‏ את<br />

הבצק",‏ מתנדב מישהו להסביר לי.‏ על<br />

השולחן המתכתי כבר ניתן לראות<br />

צורות של מצות.‏ עגולות,‏ גדולות<br />

ויפות.‏ ‏'הרבה יותר דק,‏ חבר'ה,‏ הרבה<br />

יותר דק!',‏ מישהו צועק.‏ ‏'עוד שלוש<br />

דקות'‏ צועק אחד המבוגרים שבחבורה<br />

באופן המזכיר לי במדויק את הקראת<br />

הזמנים בצבא.‏<br />

כמו אתרוג יקר<br />

‏'גוימער'‏ שמסיים את עבודה<br />

הרידוד מעביר את המצה שלו הלאה.‏<br />

זה השלב שעיני הילדים שבאו לצפות<br />

מתעגלות בהערצה.‏ ה'גוימער'‏ משליך<br />

את המצה הרכה לקצה החדר,‏ בכיוונו<br />

של ה'רעדלער'.‏ ה'רעדלער'‏ עושה<br />

את הפעולה האחרונה לפני הכנסת<br />

המצה לתנור - הוא תופס את המצה<br />

שהושלכה אליו כמו ‏'צלחת מעופפת',‏<br />

במיומנות רבה ומרשימה הוא מיישר<br />

אותה על השולחן שלפניו,‏ ובתנועות<br />

זריזות הוא מחורר את המצה<br />

לאורכה ולרוחבה בעזרה מכשיר<br />

הקרוי,‏ למרבה ההפתעה,‏ ‏'רעדלער'.‏<br />

לצדו חלון גדול הפונה לחדר שבו<br />

תנור האפייה.‏ דרך החלון מושטים<br />

בזריזות רבה המקלות בזה אחר<br />

זה,‏ והרעדלער ‏'מלביש'‏ על כל מקל<br />

בתורו את המצה.‏ גם כאן,‏ המקלות<br />

הם חד פעמיים.‏ לפני התנור עומד<br />

ילד שמגיש עבור כל מצה ומצה<br />

מקל חדש,‏ לוקח אליו את המקלות<br />

ה'משומשים',‏ ומעביר אותם לניקוי<br />

יסודי.‏ תוך שניות ספורות המצות<br />

מוכנות ומוצאות במהירות מהתנור.‏<br />

התחנה האחרונה של לחם העוני<br />

היקר הוא השולחן עליו שוטחים את<br />

המצות אחת אחת,‏ ושוב,‏ בודקים<br />

היטב,‏ כמו אתרוג יקר,‏ שאין אף<br />

פגם מכל סוג שהוא במצה,‏ ומשם -<br />

לארגזים.‏ בעדינות,‏ כמובן.‏<br />

אני עושה סבב צילומים אחרון.‏<br />

מודה למסבירים התורנים,‏ ושוב<br />

מבטיח - לא,‏ אני לא מהטלוויזיה.‏<br />

בדרכי חזרה מה'סיור',‏ אני חושב<br />

על זה שוב,‏ ומשתכנע שהשנה אני<br />

אחשוב באופן שונה קצת,‏ אולי ארגיש<br />

משהו שונה קצת,‏ בזמן אכילת המצה<br />

הראשונה בליל הסדר.‏<br />

ערוצי אנרגיה בגוף האדםÆ<br />

על פי הרפואה הסינית¨‏ בגוף<br />

≥± מרידיאנים דרכם זורמת<br />

אנרגיית החיים ≠ הצßיÆ איכות<br />

הזרימה מושפעת ממצבנו<br />

הבריאותי והנפשי ומטראומות<br />

העברÆ טכניקות כמו שיאצו<br />

ודיקור משפרות את זרימת<br />

הצßי באמצעות מגע לאורך<br />

המרידיאניםÆ<br />

<br />

בואו ללמוד רפואה סינית<br />

בגבעת ושינגטון<br />

מסלול ארבע≠שנתי מקיף בהנחיית צוות מרצים מעולה¨‏<br />

עם התנסות קלינית נרחבתÆ<br />

<br />

קורסים נוספים בבית הספר לרפואה משלימה∫‏<br />

נטורופתיה צמחי מרפא רפואה סינית תזונה טבעית רפלקסולוגיה<br />

זן שיאצו עיסוי שוודי פרחי באך ודמיון מודרך אירידיולוגיה<br />

מטפלות בהריון ולידה ≠ דולות ריקי ±´≥ רייקי מאסטר פאנג שוואי<br />

‰„ÂÚ˙ È„ÂÓÈÏÏ ‰„ÈÁȉ<br />

‰ÓÈÏ˘Ó ‰‡ÂÙ¯Ï ¯ÙÒ‰ ˙È·<br />

39


דעת תורה<br />

לב טהור ברא לנו אלוקים<br />

ורוח נכון חדש בקרבנו<br />

‏)ע"פ תהילים,‏ נ"א(‏<br />

שבת הגדול התשע”ב<br />

א.‏ שבת - על שום מה?‏<br />

באווירת הבירורים והשאלות,‏<br />

נכנסים לחג החירות,‏ ואין יוצאים ידי<br />

חובה בליל הסדר,‏ בלי יישום האווירה<br />

הזאת ‏)דברים ו‘,‏ פסחים קל“ז(.‏<br />

גם שבת ומהותה,‏ בכלל השאלות.‏<br />

איננו נפגשים עם ה“לילה הזה“‏ בלי<br />

שבת מקור הברכה,‏ מקור חיי העולמות<br />

הפנימיים,‏ שרק מכוחם ומתוכם,‏ בורא<br />

אלוקי ישראל את ימי המעשה ‏)ע“פ<br />

הזוהר הקדוש פ‘‏ יתרו(.‏<br />

ב.‏ הגדול - על שום מה?‏<br />

אולי זאת ההזדמנות לפגוש את תוכן<br />

הגדלות,‏ ללא ביטויים משעבדים של<br />

ריגושים וחוויות ותו לא - כגון ‏“חבל<br />

על הזמן“.‏ אלא גודל אמיתי,‏ מכוחה של<br />

שבת אל הפסח שעליו נאמר:‏ ‏“ממחרת<br />

השבת“‏ ‏)מדרש ספרא פרשת אמור(.‏<br />

אולי בתקופתנו,‏ ‏“גדול“,‏ גם על<br />

שום הלב הגדול שעלינו לפתוח,‏<br />

לבקש את שחרורו,‏ להיות צמאים<br />

לטהרתו,‏ ליציאה מבית הכלא של<br />

החשבונות האנושיים ‏)ישעיה נ“ה,‏<br />

הנצי“ב ‏“שיבת ציון“‏ 17(.<br />

ג.‏ החשבונות - למי?‏<br />

בבוא מחשבת הגאולה לפני המלך,‏<br />

אין הוא מוגבל לחשבונות בני ישראל<br />

במצרים,‏ שמא אינם ראויים או אולי<br />

עדין לא הגיע הזמן.‏<br />

אדרבה:‏ ‏“כיון שהגיע זמן גאולתכם“,‏<br />

על פי המהלך האלוקי,‏ ‏“שוב אינו<br />

מביט אל חשבונכם“‏ ‏)מדרש רבא<br />

ה‘,‏ שיר השירים ב‘(.‏ רק עיתונאים,‏<br />

פוליטיקאים,‏ יועצים ופרשנים<br />

חושבים שיודעים מה יהיה ומה<br />

הסיכוי,‏ ואנחנו,‏ מה?!‏<br />

אשר על כן,‏ הגאולה היא מתוך<br />

המהלך האלוקי הפנימי גם אם בני<br />

אדם השונים לא מבינים,‏ לא מעכלים,‏<br />

לא מתחברים.‏<br />

סודות העיר<br />

הקורס הייחודי להכרת ירושלים וצפונותיה של<br />

אלידע בר שאול<br />

יוצא שוב לדרך<br />

הצטרפו להזדמנות להתחדש,‏ להתרגש ולחוות את הדברים,‏<br />

להיטלטל בין צחוק לדמע ולהכיר את הדמויות והסיפורים,‏<br />

להשוות את האגדות מול העובדות ולהבין טוב יותר את השירים<br />

הקורס יפתח<br />

בעזרתו יתברך<br />

בחודש אייר התשע"ב<br />

הנחה לזוגות<br />

אל תחמיצו!‏<br />

לפרטים:‏ או בנייד 052-5911887 ‏(אילה)‏ נא להתקשר בין 20:30-22:30<br />

40 שבת הגדול ה'תשע"ב


ד.‏ מי מעכב?‏<br />

גלוי וידוע לפני ה“בוחר בעמו ישראל<br />

באהבה“,‏ שרצוננו וחפצנו להתאים<br />

עצמיותינו אל מי ש“מביא גואל לבני<br />

בניהם למען שמו באהבה“.‏ אך...‏ יש<br />

עיכובים ‏)ברכות י“ז(.‏<br />

שם כולל להם - ‏“שאור שבעיסה“.‏<br />

מושג זה אינו בודד,‏ אלא מחובר<br />

הוא ל“שיעבוד מלכויות“,‏ והקושי<br />

להשתחרר מהשעבוד התרבותי,‏<br />

מוסרי,‏ ונפשי לאומות העולם - קשור<br />

אפוא לחמץ הפנימי,‏ עליו אנחנו<br />

מסתערים,‏ מבערים,‏ שורפים,‏ ו...‏<br />

פותחים את הלב.‏<br />

ה.‏ לנקות<br />

כל האנרגיה של עם ישראל לדורותיו,‏<br />

מושקעת בימים אלה במאמץ עילאי<br />

לנקות את הבית,‏ הארונות,‏ הכלים,‏<br />

הבגדים - מחמץ.‏ ולפיכך,‏ על אחת<br />

כמה וכמה להיות מוכנים למפגש<br />

עם האביב,‏ צמיחת החירות בישראל<br />

ובטבע גם יחד ‏)עולת ראיה א‘‏ ל“ו(,‏<br />

ולנקות את הלב והדעת,‏ הרצון והחפץ<br />

מכל החשבונות המלאכותיים,‏ מכל<br />

העיכובים החיצוניים.‏<br />

חובותינו וחירותינו<br />

באים כיום למבחנים<br />

לאומיים ופרטיים עם<br />

כל מה שביניהם.‏ לגודל<br />

נתבעים אנו - ‏“הבו<br />

גודל לאלוקינו“‏<br />

ו.‏ ברא לנו אלוקים<br />

חובותינו וחירותינו באים כיום<br />

למבחנים לאומיים ופרטיים עם כל<br />

מה שביניהם.‏ לגודל נתבעים אנו -<br />

‏“הבו גודל לאלוקינו“‏ ‏)דברים ל“ב(.‏<br />

להיות מוכנים להתייצב ללא חת<br />

וללא גמגום מול כל משימה שמבררת<br />

בתוכנו ההנהגה האלוקית,‏ לא לבקש<br />

חסכונות,‏ קיצורי דרך,‏ הנחות.‏ אלא,‏<br />

שהניסיונות יהיו ברי - השגה ‏)עולת<br />

ראיה א‘‏ ע“ה ‏-ע“ז(.‏<br />

‏“והנותן ליעף כח“,‏ הוא ‏“אוזר<br />

ישראל בגבורה“,‏ מביא אותנו אל<br />

משימותינו באמת.‏<br />

ז.‏ היטיבה ברצונך את ציון,‏<br />

תבנה חומות ירושלים<br />

בפרק הנ“ל בתהילים,‏ נ“א - פגשנו<br />

את בקשת ‏“לב טהור“‏ ‏“ורוח נכון“,‏<br />

ויחד עם ‏“חיי אדם“‏ ומרן החיד“א<br />

העזנו לכתוב ולומר ולרקוד בלשון<br />

רבים את הפסוקים אלה.‏<br />

ממש כמו סיום הפרק,‏ דוד המלך<br />

בענוות רוח הקודש,‏ מבקש את הטהרה<br />

החידוש והקידוש,‏ אך לא בפרטיות<br />

כלואה אנוכית ומשועבדת,‏ אלא מתוך<br />

קשר עמוק לציון וירושלים,‏ בבנית<br />

גאולת ישראל הטבעית המצמיחה את<br />

זו המוסרית והרוחנית.‏<br />

הבה גם אנו נתכונן יחד אל גודל<br />

החידוש,‏ נפתח לבנו ורוחנו אל<br />

האופקים של אלוקי ישראל מלמעלה,‏<br />

ואנחנו מלמטה כדרכם של חלוצות<br />

וחלוצי כל הדורות - נראה עצמנו<br />

כיוצאים ממצרים,‏ אל השחרור העליון<br />

של גאולת ישראל מכל המיצרים<br />

‏)אורות ישראל ה‘‏ ט“ז(.‏<br />

ולעומת כל המכשולים שבדרך,‏<br />

ומכח ההתגברות על כל צר ואויב<br />

המבקש לכלותינו בדורנו,‏ ובצמיחת<br />

התיקון הגדול לחולשות לעכשוויות<br />

ולרפיונות שמבית,‏ יצמיח צור ישראל<br />

וגואלו לכל הדור הזה,‏ לב טהור ורוח<br />

נכון בשמחה ובחירות אמת.‏<br />

אלישע וישליצקי,‏ ירושלים<br />

<br />

<br />

<br />

www.shaaleitorah.org<br />

<br />

<br />

,16<br />

99000<br />

<br />

,2023192<br />

916<br />

ADS<br />

41<br />

46<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

3<br />

330<br />

<br />

90<br />

<br />

<br />

<br />

300<br />

1-800-200-430


יהיה<br />

בסדר<br />

בכל שנה,‏ הרבה נשים מוצאות עצמן ‏“דוהרות”‏ אל עבר חג<br />

הפסח.‏ לבסוף,‏ כשאנו מגיעות אל קו הסיום - ליל הסדר,‏<br />

אנו מבינות שלמעשה,‏ זהו קו זינוק חדש.‏ האם שוב נעביר<br />

את רוב החג במטבח?‏ האם שוב ניתקע בפקקים בדרכנו<br />

אל שמורות הטבע?‏ הפסח הזה יהיה שונה,‏ אנו מבטיחות<br />

לעצמנו.‏ האמנם?‏ בשיחה עם רות ונטורה,‏ אמנית יוצרת<br />

ומנחת סדנאות יצירה לנשים,‏ בקשנו להתרענן קצת<br />

לקראת חג הגאולה ולשמוע הצעות אטרקטיביות להפיכת<br />

החג לחוויתי,‏ יצירתי ומשפחתי | איילת כהנא<br />

לפני חג הפסח ובכל<br />

בית ההמולה הולכת<br />

שבוע<br />

וגדלה.‏ הצלחתי להוציא את רות<br />

ונטורה,‏ אמנית ומנחת סדנאות<br />

יצירה לנשים,‏ לאתנחתא קלה<br />

מההכנות לחג כדי לשמוע ממנה<br />

איך ניתן להגיע אל ליל הסדר,‏ לא<br />

עם הלשון בחוץ,‏ איך לצלוח את<br />

היום המיוחד הזה בשלום ולמנף<br />

אותו גם לחול המועד.‏<br />

אני חייבת להדגיש משהו לפני<br />

שאנחנו מתחילות“‏ היא מבקשת.‏<br />

‏“כל העניין בחווית היצירה,‏ בין<br />

המשפחתית,‏ ובין האישית,‏ הוא<br />

לצאת מהמקובעות שכל כך אוחזת<br />

בנו.‏ להתחדש.‏ כשאנחנו מקריבים<br />

את קרבן הפסח,‏ השה,‏ אנו<br />

למעשה מקריבים את העְֶדִריּות<br />

שאנו שקועים בה.‏ את האוטומט.‏<br />

ביום הקדוש הזה,‏ צריך לבחור<br />

לראות כל דבר בפני עצמו.‏ לראות<br />

כל ילד בפני עצמו ולהבין מה<br />

מתאים לו.‏ הרי כנגד ארבעה בנים<br />

דיברה התורה,‏ מכאן שלכולם יש<br />

מקום.‏ אם נתבונן בעשר המכות<br />

למשל,‏ נראה כי הקב“ה שהיה<br />

יכול לגאול אותנו ברגע אחד,‏<br />

בחר לעשות אתנו ועם המצרים<br />

איזשהו תהליך.‏ כל מכה הייתה<br />

מיוחדת לזווית מסוימת בתהליך<br />

הזה של הגאולה.‏ אנחנו חייבים<br />

לפתוח קצת את הראש“.‏<br />

42 שבת הגדול ה'תשע"ב


תחזוק הנפש<br />

רות,‏ אם לשישה וסבתא לשלושה,‏<br />

מתגוררת בישוב מעון שבדרום הר<br />

חברון,‏ שם גם נמצא הסטודיו שלה.‏<br />

רות,‏ שצמחה בבית יצירתי,‏ הפכה את<br />

המנטאליות המשפחתית למקצוע.‏<br />

לפני שש שנים,‏ פתחה את הסטודיו<br />

שלה בישוב בו היא מתגוררת ומעבירה<br />

מגוון רחב של סדנאות בקרב נשים<br />

וילדים.‏ היום היא גם כותבת טור קבוע<br />

במגזין ‏“פנימה“‏ במדור שעוסק ביצירה<br />

לילדים.‏ במהלך השנים,‏ צברה נסיון<br />

בתחומי האמנות ובתחומים נוספים<br />

של חינוך וטיפול,‏ המשלימים אחד<br />

את השני,‏ ומאפשרים לה כיום ליצור<br />

ולטפל בצורה מעמיקה ומכילה יותר.‏<br />

כששואלים אותנו ‏“איפה<br />

אתם בפסח“‏ אנו באמת<br />

צריכים לתהות,‏ איפה<br />

אנחנו?‏ האם אני בנקיונות?‏<br />

האם אני בעבדות?‏ או שמא<br />

אני הפסח הזה בחירות?‏<br />

מתי התחלת לעסוק ביצירה?‏<br />

‏“אני יוצרת מאז ומתמיד“,‏ היא<br />

אומרת בחיוך,‏ ‏“למעשה,‏ כולנו יוצרים<br />

בכל תחומי החיים שנוגעים לנו.‏ יש<br />

מגוון רחב של אפשרויות יצירה,‏ וצריך<br />

רק לבחור איך ובמה ליצור“.‏<br />

העבודות של רות הן בעיקר מתחום<br />

הציור ‏)על קנבס או חפצים שונים(,‏<br />

והפיסול.‏ מלבד היצירה הפרטית,‏ היא<br />

מעבירה סדנאות של ציור וסיור בשטח,‏<br />

בשיתוף בי“ס שדה סוסיא,‏ ומפעילה<br />

ערבי נשים חוויתיים ברחבי הארץ.‏<br />

איך למעשה האמנות באה לידי ביטוי<br />

כדרך טיפול?‏<br />

‏“המונח ‏‘טיפול‘‏ הוא שגוי.‏ היום,‏<br />

אנשים מאד מודעים לגוף שלהם<br />

ולצרכים שלו.‏ לכן הם דואגים לא רק<br />

לטפח אותו אלא גם לתחזק אותו.‏<br />

תחזוק הגוף.‏ ומה לגבי הנפש שלנו?‏<br />

גם היא צריכה תחזוק.‏ אני עוסקת<br />

בתחזוק הנפש“.‏<br />

איך זה בדיוק עובד?‏ תחזוק הנפש?‏<br />

‏“אנו בפשטות צריכים לבטא את<br />

הרגשות שלנו.‏ לעשות ממש דיאלוג<br />

עם עצמנו על איך אנחנו מרגישים.‏<br />

עצם דיאלוג שכזה,‏ יכול למנוע מאתנו<br />

מצבי קיצון שלא היינו רוצים לעמוד<br />

בהם.‏ נשים מגיעות אלי בשביל<br />

לפצוח בדיאלוג שכזה ולמצוא את<br />

היצירתיות הפנימית שלהן.‏ בשביל<br />

לתת מקום לעצמן,‏ ולקבל כלים<br />

להתמודדות עם עצמי,‏ עם הסביבה.‏<br />

אנחנו נוטים לחשוב שהיצירה היא<br />

הדובדבן ולמעשה אנחנו טועים.‏<br />

הדובדבן שבקצפת היא בכלל הדרך<br />

אל היצירה.‏ הנשים שמגיעות אלי<br />

לסדנאות נפתחות ומעניקות לעצמן<br />

המון.‏ גם רואים את ההשפעה של<br />

זה על המשפחה כולה.‏ את הילדים<br />

שלנו אנחנו שולחות להמון חוגים,‏<br />

שיפתחו כמה שיותר כישורים,‏ אבל<br />

מה אתנו האמהות?‏ גם אנחנו צריכות<br />

לפתח את היצירה הפנימית שלנו.‏<br />

כשאמא יוצרת,‏ היא מפנה לעצמה<br />

זמן ותשומת לב,‏ דבר שקצת חסר<br />

לנו לפעמים.‏ ברגע שהיא נותנת<br />

גם לעצמה מקום,‏ היא מפתחת את<br />

היצירתיות של כל הבית.‏ הדבר הזה<br />

משפיע שפע על הילדים,‏ על הבעל,‏<br />

על צורת החשיבה וגם על התקשורת<br />

בבית.‏ אם ניקח את הילדים למשל,‏<br />

העולם שלהם הוא עולם של צבעים,‏<br />

גוונים ומשחק.‏ כשאמא מתחילה גם<br />

היא ליצור,‏ היא פתאום מדברת בשפה<br />

שלהם,‏ היא פתאום מתקשרת עם<br />

הילדים דרך העולם שלהם“.‏<br />

את חושבת שהכל טמון בדרך<br />

ההסתכלות שלנו על דברים?‏ כלומר,‏<br />

אם נעשה איזשהו סוויץ‘‏ בראש,‏ נוכל<br />

לעבור את החג הזה אחרת לגמרי?‏<br />

‏“ממש כך“‏ היא מאשרת.‏ ‏“אבל<br />

הנקודה היא לא לעשות סוויץ‘.‏ אנחנו<br />

צריכים לצאת מהתפיסה המוטעית<br />

הזאת שאנו עובדים עם כפתורים.‏<br />

שכשצריך להדליק אחד אז מכבים את<br />

השני.‏ אני אמנם מאמינה בישועת ה‘‏<br />

כהרף עין אבל עם זאת,‏ אנחנו חייבים<br />

לעבור תהליך של השתדלות.‏ להשתדל<br />

על הדברים בתפילה,‏ להתחיל ללכת<br />

בדרכים חדשות שלא מוכרות לנו<br />

ולהפתח לאפיקים חדשים.‏ לגבי חג<br />

הפסח אני ממליצה לכל אחת לשאול<br />

את עצמה לפני החג מהן הנקודות<br />

שכואבות לה.‏ כששואלים אותנו<br />

‏“איפה אתם בפסח“‏ אנו באמת<br />

צריכים לתהות,‏ איפה אנחנו?‏ האם<br />

אני בנקיונות?‏ האם אני בעבדות?‏<br />

או שמא אני הפסח הזה בחירות?‏<br />

בליל הסדר אמורים לעבור תהליך בו<br />

השאלות שאנו שואלים את עצמנו<br />

לגבי הנקודות שכואבות לנו,‏ נענות.‏<br />

חכמינו ז“ל סדרו לנו את ההגדה<br />

בצורה כזו של תהליך.‏ שנעבור איתה<br />

דרך של יציאה מעבדות לחירות.‏ אנו<br />

פשוט צריכים לשים לב ולהסתכל<br />

יותר מקרוב.‏ לרב ארז משה דורון<br />

יש מאמר נפלא על זה.‏ אני ממליצה<br />

בחום לקרוא אותו“.‏<br />

הרבה משפחות מוצאות את עצמן<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

השבת אבידה<br />

בחור ישיבה מאחת הישיבות בדרום השאיר<br />

בידי המפרסם ספר פרשנות עתיק מאוד ולא חזר<br />

לקחתו.‏ הספר הושאר בידי אוניברסיטת תל אביב<br />

בספריית מלמן.‏<br />

נא צור קשר על מנת להשיבו לך.‏<br />

מייל:‏ avichay.mh@gmail.com<br />

44 שבת הגדול ה'תשע"ב


מסבות לשולחן הסדר,‏ כאשר<br />

חוזרים על אותו טקסט ומחפשים בו<br />

חידושים.‏ איך היית ממליצה לחוות<br />

את הלילה הזה,‏ באופן קצת שונה?‏<br />

כזה שעוזר לנו המסובים,‏ להרגיש<br />

אותו ושעוזר לילדים להישאר ערים<br />

ובעלי עניין ליד השולחן?‏<br />

‏“ראשית,‏ כדאי ליצור ציפייה<br />

חיובית לקראת החג.‏ החל מהרמה<br />

של הנקיונות.‏ בבית שלנו למשל,‏<br />

אני מנסה ליצור שיתוף פעולה עם<br />

הילדים.‏ אנחנו תולים על המקרר<br />

רשימת מטלות שצריך לבצע בתחום<br />

הנקיונות והרשות ניתנת לכל ילד<br />

לנדב את עצמו למשימה אותה יבחר.‏<br />

אני לא מתווכחת עם הילדים מתי<br />

עושים ואיך עושים.‏ הם רשמו את<br />

עצמם,‏ הם בחרו,‏ אז הם יעשו על<br />

הצד הטוב ביותר.‏ בראש הדף אני<br />

כותבת משפט בהשראת הרבנית<br />

ימימה מזרחי - ‏“אני בסדר,‏ אתה<br />

בסדר,‏ עד ליל הסדר יהיה בסדר.‏<br />

וגם אחריו“.‏ חשוב להכניס לאווירת<br />

ההתכוננות את הרובד היותר עמוק<br />

של למה למעשה אנחנו עושים<br />

את הדברים האלה.‏ למה מתכוננים<br />

ומנקים כל כך הרבה.‏ בהגדה,‏ פתאום<br />

אנו נתקלים במשפט שלא מובן מדוע<br />

הוא מופיע,‏ ‏“עד כאן שבת הגדול“.‏<br />

למדנו מזה,‏ שבשבת הגדול יש לשבת<br />

עם הילדים ולספר להם על ההגדה.‏<br />

לספר להם על ליל הסדר.‏ מה בדיוק<br />

הולך לקרות,‏ איך זה הולך להתנהל<br />

ומה התפקיד שלהם בהצגה.‏ זהו זמן<br />

טוב להכין אותם לכך שהם אמורים<br />

לשאול אותנו המבוגרים שאלות.‏<br />

הציפיה חשובה ביותר“.‏<br />

מה נשנתה?‏<br />

איך אנחנו יכולים לחדש ולרענן<br />

ברמת התכל‘ס את ליל הסדר?‏<br />

‏“ההתכוננות הפיזית לשולחן הסדר,‏<br />

לא פחות חשובה ולא פחות מחדשת.‏<br />

אפשר להיעזר בילדים וביחד לערוך<br />

את השולחן בצורה מיוחדת,‏ לפי<br />

נושא כללי או לפי נושאים ספציפיים<br />

מההגדה.‏ למשל,‏ אפשר לקשט את<br />

בקבוקי היין במדבקות,‏ בטוליפ וליצור<br />

תווית ‏“מיוחדת“.‏ כאשר נגמר היין<br />

ונשאר הבקבוק,‏ אפשר להשתמש בו<br />

במהלך החג להגשת מים קרים.‏ אם<br />

ניקח לדוגמא את ‏“עשר המכות“,‏<br />

אפשר לכתוב אותן על עשר מדבקות<br />

ולהדביק על כפפות של נקיון.‏ פסח<br />

הוא גם חג האביב וניתן לשלב<br />

אלמנטים מהטבע לעריכת השולחן.‏<br />

לאסוף פרחים,‏ להכין פרפרים מנייר,‏<br />

לאסוף עלים יבשים ולהכניס את<br />

כולם מתחת למפת הניילון.‏ אפשר<br />

גם לחבר אותם לשיפודים ולהניח<br />

בכוסות האישיות.‏<br />

‏“אם בחרנו לערוך את השולחן לפי<br />

נושא כללי,‏ אפשר לבחור צבע או סגנון<br />

מסוים לפי מסורת המשפחה.‏ לדוגמא,‏<br />

הצבעוניות והישיבה הנמוכה של<br />

התימנים מול כלי הלבן של האשכנזים.‏<br />

‏“באשר לסדר עצמו ולקריאת ההגדה,‏<br />

אפשר להוסיף לזה גוון משעשע<br />

וחוויתי.‏ למשל,‏ אפשר להכין משחק<br />

כתרים.‏ לכל משתתף מכינים כתר<br />

עם דמות/פריט הקשור לחג ומניחים<br />

על ראשו.‏ זה יכול להיות דמויות<br />

מההגדה או מיציאת מצרים,‏ מכות<br />

שונות,‏ סימנים וכו‘.‏ על ידי שאילת<br />

שאלות על המשתתף לגלות מיהו.‏<br />

המשתתפים מצידם יכולים לענות רק<br />

כן/לא.‏ אפשר לשחק את אותו משחק<br />

רק הפוך.‏ כאשר המשתתף בוחר<br />

לעצמו דמות מההגדה וכולם צריכים<br />

לשאול אותו ולגלות למי הוא ‏“חושב<br />

את עצמו“.‏ דרך מקורית נוספת היא<br />

שילוב הצגות במהלך הסדר.‏ יש כאלה<br />

שנוהגים להתחפש ליוצאי מצרים<br />

בשבת הגדול יש לשבת<br />

עם הילדים ולספר להם על<br />

ההגדה.‏ לספר להם על ליל<br />

הסדר,‏ מה בדיוק הולך לקרות,‏<br />

איך זה הולך להתנהל ומה<br />

התפקיד שלהם בהצגה<br />

וכשהם מסבים לשולחן מחופשים,‏<br />

היושבים שואלים אותם:‏ ‏“מי אתם?‏<br />

מאיפה באתם?‏ וזה הזמן לספר בניסים<br />

וביציאת מצרים.‏ ‏“והגדת לבנך““.‏<br />

ומה לגבי הילדים ‏“המבוגרים“?‏ איך<br />

הם יכולים ליהנות מהסדר?‏<br />

‏“אותם באמת אפשר<br />

לשאול על יציאת מצרים<br />

הפרטית שלהם.‏ לשמוע<br />

מהמשתתפים האם יש להם<br />

סיפור אישי שהיה בבחינת<br />

יציאת מצרים בשבילם?‏ מה<br />

מהמונחים הבאים אומרים<br />

להם היום - עבדות,‏<br />

חירות,‏ מצרים?“.‏<br />

השנה,‏ חול המועד<br />

הוא שבוע שלם.‏ חלק<br />

מהילדים שלחנו<br />

לקייטנות פסח,‏<br />

אבל השאר<br />

נשארים בבית.‏<br />

ר.הורונצ'יק 03-6197433<br />

עיתון ילדים איכותי לבית היהודי<br />

קומיקס עיתון דו שבועי לילדים ונוער<br />

מגוון רחב של סיפורי מתח הומור והרפתקאות<br />

ב"קומיקס"‏ משתתפים מיטב הסופרים והציירים<br />

ביניהם:‏ גדי פולק,‏ חיים ולדר,‏<br />

חיים ולדמן,‏ מיה קינן ועוד<br />

גליון 20<br />

עיתון ילדים איכותי לבית היהודי<br />

עושים מנוי ל"קומיקס"‏ ב‎19.90‎ ₪ לחודש<br />

מקבלים מתנה<br />

ונכנסים להגרלת ‏"שנה לקומיקס"‏<br />

בין הפרסים:‏ אינצקלופדיה לבית ישראל משחקי ביזי ביטס<br />

כרטיספר טעון ב‎1,000‎ ₪ לקניה ברשת אור החיים<br />

ועוד...‏<br />

לפרטים ולהרשמה:‏ 052-7133296<br />

מנוי הכירות<br />

לשלושה חודשים<br />

ב‎45‎ ₪ בלבד<br />

‏(לא משתתף במבצע)‏<br />

45


במקום לקום כל בוקר ולהתחבט<br />

בשאלות לאיזה מעיין או שמורה נלך,‏<br />

איך נתחמק מהפקקים ומה נאכל,‏ מה<br />

היית ממליצה למשפחות כדי שחול<br />

המועד יהיה גדוש בחוויות טובות?‏<br />

‏“כשאנחנו יוצאים לטבע,‏ עצם<br />

הימצאותנו במרחבים,‏ בגוונים<br />

הטבעיים ובזרימה היא כבר חוויה<br />

טובה.‏ מכיוון שרוב עם ישראל נפגש<br />

בשמורות ובמעיינות בחג,‏ אפשר<br />

בהחלט להפוך את הטיול מסתם עוד<br />

טיול,‏ למשהו נפלא עם יותר חוויה“.‏<br />

רות ממליצה לנו קודם כל לעצור.‏<br />

לקחת פסק זמן ולנשום את האוויר<br />

בנחת.‏ אפשר לעשות תרגילי נשימה,‏<br />

גם עם הילדים.‏ להקשיב,‏ להריח ומותר<br />

כמובן למשש - אבנים,‏ עלים,‏ פרחים.‏<br />

עכשיו,‏ אפשר לתת לילדים יד חופשית<br />

ולכוון אותם לשלל יצירות ומשחקים<br />

בטבע:‏ ליצור פסיפס מאבנים או עלים,‏<br />

לצייר מול הנוף - פשוט וטבעי,‏ ליצור<br />

תמונת תבליט על ידי הדבקת חפצים<br />

מהשטח על משטח קרטון,‏ תערוכה<br />

בטבע - לבחור משהו/קטע מהטבע<br />

שהייתי רוצה לקחת איתי,‏ ‏“למסגר<br />

אותו“‏ ‏)עם מסגרת מבריסטול/נייר(‏<br />

ולערוך ביקור בתערוכה בין התמונות<br />

שבחרו משתתפי הטיול.‏ להקשיב<br />

בשקט לקולות הטבע לפי נושאים -<br />

ציפורים,‏ רוח.‏ להגדיר לכל אחד שטח<br />

משלו בו הוא בונה את ה“בית“‏ שלו<br />

מהחומרים שבשטח שלו בזמן מוגדר<br />

ואחר כך ולערוך ביקורים בין הבתים<br />

של המשתתפים.‏ לקלוע צמחים -<br />

שתי וערב ליצירת שטיח,‏ סלסלה,‏<br />

אהיל.‏ או להשתמש בחבל שיצרנו<br />

ליצירת סלסלה לנסות להפיק צלילים<br />

מענפים,‏ אבנים,‏ וליצור תזמורת.‏<br />

‏“היום,‏ בעידן המצלמות הדיגיטליות<br />

והסמארטפונים,‏ אפשר להכריז על<br />

תערוכת צילומים כאשר כל ילד מצלם<br />

תמונות מהאתר ומהטיול במהלך<br />

היום ולמחרת או בזמן שנקבע מראש,‏<br />

מקיימים תערוכה של התמונות של<br />

כולם,‏ ממגוון אתרים שבקרנו בהם<br />

במהלך החג“‏ מציינת רות.‏<br />

הפעילויות מקסימות וממש<br />

מאתגרות,‏ אבל האם אין כאן פגיעה<br />

46 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

בטבע?‏ או השחתה חלילה?‏<br />

‏“כדאי לזכור שבטבע אנחנו יוצרים<br />

מתוך הקשבה והתבוננות,‏ בלי לפגוע<br />

במרקם היחודי של המקום אליו<br />

הגענו.‏ היצירה עצמה היא החוויה ולא<br />

בהכרח ניקח אותה איתנו הביתה,‏<br />

תלוי מה יצרנו.‏ כמובן שיש דברים<br />

שניתן לקחת הביתה כמו חומרי הגלם<br />

שאספנו,‏ וליצור מהם בהמשך בבית.‏<br />

אבל לפעמים ההתחדשות ביצירה<br />

באה דווקא מהמקום הנקי של ליצור<br />

בלי לקחת הביתה.‏ בלי תוצאות.‏ רק<br />

ליצור,‏ לחוות,‏ לצלם ולהצטלם ליד<br />

היצירה ואחר כך לפרק ולהחזיר את<br />

המקום לצורתו הטבעית“.‏<br />

לסיום,‏ מה הכי חשוב לנו לזכור<br />

כשאנו מסבים לשולחן החג השנה?‏<br />

‏“חשוב לזכור את התהליך שאנו<br />

הולכים לקראתו ויותר חשוב,‏ לזכור<br />

שזהו חג הילדים.‏ בתוך כל הבלאגן<br />

הזה,‏ אנחנו מחויבים ב“והגדת לבנך<br />

ביום ההוא“.‏ למצוא את הדרך של כל<br />

ילד וילד לקבל את הדברים,‏ מהמקום<br />

שלו.‏ חשוב להעביר לילדים את המסר<br />

הבא - אתם אהובים!‏ הקב“ה אוהב<br />

אתכם,‏ אנחנו ההורים אוהבים אתכם.‏<br />

הרי הם העתיד שלנו.‏ הם הדור הבא,‏<br />

שיספר ביציאת מצרים לילדים שלו.‏<br />

לדרבן אותם לשאול שאלות.‏ להסתכל<br />

להם בעיניים ולהכריז-‏ ה‘‏ אוהב<br />

אתכם.‏ חג שמח לכולכם“.‏<br />

rutventura@gmail.com


לפני שאת<br />

ממשיכה<br />

לפרק הבא...‏<br />

מדרשת<br />

שבות רחל<br />

שאלות וסוגיות<br />

שהיו בי במשך החיים<br />

באות פה אל פתרונן<br />

והקרקע נהיית מוכשרת<br />

לעבודה -<br />

עבודת ה'.‏<br />

אשרי שזכיתי בעולם של<br />

בלבול וטישטוש ערכי<br />

להיות במקום בטוח<br />

עם אמת גדולה<br />

ומבוררת!‏<br />

בהערכה רבה,‏<br />

נעמי<br />

לשמוע ולהתרשם מהבנות,‏ מהשיעורים ומהאוירה בואי<br />

תורה לשמה<br />

תוכנית שנתית מלאה<br />

המדרשה<br />

תכניות ת<br />

לבנת<br />

בימ“ד למחנכות<br />

בשיתוף מכללת תלפיות<br />

יחדיו<br />

בשילוב לימודים<br />

אקדמיים/‏ עבודה<br />

אלול<br />

תוכנית אלול<br />

משרד:‏ 02-9947366 ויקי:‏ www.mbinat.co.il 054-6789-722


מבט נשי<br />

הרבנית ימימה מזרחי<br />

ההוצאות האינסופיות שמעמיד<br />

לפתחנו חג הפסח,‏ נראות ‏“גדולות“‏<br />

עלינו בכמה מספרים:‏ החל מחומרי<br />

הניקוי,‏ עבור בתשלום עבור עזרה<br />

בתוך הבית ובשמירה על הקטנים<br />

מחוצה לו,‏ וכלה בקניות:‏ בגדי החג,‏<br />

האוכל ובעיקר,‏ מילוי החסרון בארון<br />

כלי הפסח לאחר שמבלי משים,‏<br />

‏“לווינו“‏ מתוכו כל ימות השנה -<br />

פה פותחן ושם קערה להגשה...‏<br />

נדמה שלשונות הגאולה הופכות<br />

כולן ל“והוצאתי והוצאתי והוצאתי<br />

והוצאתי“‏ והמהדרין אף דורשים:‏<br />

‏“ניסן - בגימטריא ‏“כסף“...‏<br />

מה עושים כשהדרישות גדולות<br />

והכח - קטן?‏ איך יכולה התורה לצוות<br />

על זריזות במקום שיש בו חסרון כיס?‏<br />

‏)רש“י ראשון לפרשה(.‏<br />

גם האתגר שמציב הניקיון בפני<br />

כל אישה ממוצעת בימים אלה,‏ הוא<br />

בודאי מעבר לכוחות:‏ בבית עמוס<br />

ילדים קטנים וגדולים,‏ עמוס חפצים,‏<br />

כשלעיתים קרובות מחכה גם העבודה<br />

מחוץ לבית - איך אפשר שלא לחוש<br />

קטנה מול האתגר הגדול?‏<br />

והעיקר,‏ בכמה משפחות נראה<br />

עצם המעמד של ליל הסדר - מעבר<br />

לכוחות:‏ האם יסבו כל הבנים לשולחן<br />

הסדר?‏ האם נזכה לשולחן של ‏“זבח<br />

משפחה“‏ השנה או שמא נרגיש<br />

ביתר שאת את המרחק שבינינו לבין<br />

משפחה מתוקנת?‏<br />

השבת הזו,‏ יש בה כדי להעניק<br />

גדולה וכוחות בכל המצבים הללו:‏<br />

כיסוי הוצאות הפסח העצומות,‏ כח<br />

לכל העבודות המחכות לנו והשבת לב<br />

אבות על בנים ולב בנים - לאבותם.‏<br />

ההוצאות לפסח,‏ לא גדולות על<br />

‏“שבת הגדול“,‏ ‏“והנה מבואר בזוה“ק,‏<br />

‏)ח“ב,‏ פ“ח(,‏ שכל ברכת הפרנסה של<br />

48 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

כוחות קטנים,‏ שבת גדולה!‏<br />

קבלי על עצמך השבת<br />

הזו,‏ מעשה קטן של<br />

שיפור בתפילות,‏ בצניעות,‏<br />

בהארת הפנים<br />

השבוע,‏ תלויה בשבת שלפניה ואם<br />

כן,‏ קודם הפסח שההוצאות מרובות<br />

מאד,‏ משפיעה שבת הגדול על כל<br />

ההצטרכות של ימי הפסח...‏ ומבטיחה<br />

לנו התורה בשבת זו שקודם הפסח,‏<br />

נאמין שהאוצר הצריך לפסח זה,‏ יזמין<br />

לנו השי“ת באיזה אופן שיהיה וכל<br />

דצריך - ייתי ויפסח...‏ ועל כן נקרא<br />

שבת הגדול כי שבת זו משפיעה שפע<br />

גדול עבור כל הוצאות הפסח“...‏ ‏)“אמרי<br />

אברהם“‏ מתוך הגדת ‏“שיח צדיקים“(.‏<br />

העבודות האדירות שנדרשות<br />

בישורת האחרונה לפני ליל הסדר,‏<br />

לא גדולות עלייך:‏ בשבת הגדול<br />

נדרשים ישראל לקחת את אלוהי<br />

מצרים,‏ השה,‏ ולקשור אותו למיטה!‏<br />

הם יודעים שעליהם להתכונן במלוא<br />

כוחם לפעולת תגמול מצרית ודווקא<br />

אז,‏ הם נדרשים להחליש את כוחם<br />

ולמול!‏ שבת הגדול,‏ היא שהעניקה<br />

להם כח גדול על אף חולשתם הנוראה<br />

מפני שבשבת הזו,‏ מזרים הקב“ה כח<br />

בבריות להשלים את מצוות הפסח!‏<br />

‏)הגדת ה“חתם סופר“(.‏<br />

וגם ליל הסדר המשפחתי,‏ לא גדול<br />

עלייך:‏ בהפטרת השבת,‏ אנו קוראים<br />

על ‏“יום ה‘‏ הגדול והנורא“‏ מפני<br />

שבימות משיח,‏ תיראה משפחה<br />

מתוקנת כאתגר שמעבר לכוחותינו,‏<br />

כאילו ניטלה מאיתנו הסמכות<br />

ההורית של ‏“והגדת לבנך“‏ ומאידך,‏<br />

ניטל גם החשק של הבנים לשאול<br />

ולבקש תשובה מאבותיהם!‏ הפטרת<br />

שבת הגדול נושאת בכנפיה בשורה:‏<br />

‏“והשיב לב אבות על בנים,‏ ולב בנים<br />

על אבותם“,‏ החג הזה יאחד ביניכם<br />

בצורה בלתי מובנת,‏ הקרובים<br />

הרחוקים ביותר ירגישו צורך לחדש<br />

‏“מנוי משפחתי“‏ שהרי הפסח אינו<br />

נאכל אלא למנוייו...‏<br />

אז מה צריך לעשות כדי לזכות לשפע<br />

הגדול של שבת הגדול?‏ מעשה קטן.‏<br />

‏“פתחי לי רעייתי!‏ וכן במצרים רצה<br />

הקב“ה שיפתחו פתח קטן בלקיחת<br />

הפסח וראה ה‘,‏ ופסח על הפתח - זה<br />

הפתח שפתחו בנ“י...‏ וכשפותח בשבת<br />

זו פתח כחודו של מחט,‏ יכול לבוא<br />

מזה לידי גאולה שלימה!“‏ ‏)שפ“א<br />

שבת הגדול תרס“א(.‏<br />

קבלי על עצמך השבת הזו,‏ מעשה<br />

קטן של שיפור בתפילות,‏ בצניעות,‏<br />

בהארת הפנים.‏ הפתח הקטן הזה,‏ הוא<br />

שיאפשר השנה בעז“ה לכל הצרות<br />

לפסוח על ביתך,‏ הוא שיאפשר לך פתח<br />

קטן דרכו תוכלי לצאת לחירות גדולה.‏


הליכות ביתה<br />

הרב אליעזר מלמד<br />

מצה עשירה בפסח<br />

שאלה:‏ מהי מצה עשירה ומה דינה בפסח?‏<br />

תשובה:‏ מצה עשירה נעשית מקמח שנילוש במי<br />

פירות,‏ כדוגמת יין,‏ דבש,‏ חלב,‏ שמן ומי ביצים,‏<br />

וכן כל המיצים הנסחטים מהפירות כמיץ תפוחים<br />

ותותים.‏ ומעיקר הדין אין בהם איסור,‏ מפני שהחמץ<br />

שאסרה התורה נוצר מקמח ומים,‏ אבל אם לשו את<br />

הקמח במי פירות,‏ אפילו שהו יום שלם עד שהעיסה<br />

תפחה,‏ אין היא נחשבת חמץ,‏ מפני שתפיחה זו<br />

שונה מהתפיחה של חמץ שאסרה התורה.‏<br />

אבל אם נתערבו מים במי הפירות,‏ הרי הם יכולים<br />

להחמיץ את העיסה.‏ ולא זו בלבד,‏ אלא שלדעת<br />

הרבה פוסקים מים עם מי פירות גורמים להחמצה<br />

מהירה יותר,‏ וכדי שלא להיכנס לחשש חימוץ אסרו<br />

חכמים ללוש בפסח עיסה במי פירות עם מים ‏)שו“ע<br />

תסב,‏ א-ג(.‏ וכיוון שכך,‏ יש מהראשונים שאסרו<br />

בפסח לגמרי אכילת מצה עשירה,‏ מתוך שחששו<br />

שמא נתערבו בתוך מי הפירות מעט מים,‏ ואזי הבצק<br />

יחמיץ.‏ ‏)ועוד שחוששים לדעת רש“י שמחמיר גם<br />

כשלא התערבו שם מים(.‏ וכן נוהגים האשכנזים<br />

שלא לאפות ולא לאכול בפסח מצה עשירה בפסח,‏<br />

ורק לחולה או זקן הצריך לכך הקילו ‏)רמ“א תסב,‏ ד(.‏<br />

והספרדים נהגו על פי רוב הפוסקים לאכול מצה<br />

עשירה בפסח.‏ אלא שלמעשה כבר שנים שהראשון<br />

לציון הרב מרדכי אליהו זצ“ל ערער על המצות<br />

העשירות המצויות אצלנו,‏ שגם לספרדים אסור<br />

לאוכלן מפני שיש בהם חששות מרובים.‏ ראשית<br />

נתגלה כי בכמה מפעלים שייצרו מצה עשירה היו<br />

מערבים מים בתוך המי פירות.‏ ואף שיש אומרים<br />

שמדובר בכמות מועטה של מים,‏ והם בטלים למי<br />

פירות ואין בכוחם לגרום להחמצה,‏ מכל מקום<br />

יש ספק בכמה מים מדובר,‏ ואף במעט מים יש<br />

פוסקים שמחמירים.‏ בנוסף לכך בכל מערכת<br />

התעשייה המודרנית מוסיפים חומרים רבים למזון,‏<br />

ויש לחוש שאותם חומרים עשויים על בסיס מים.‏<br />

ואכן אחר בדיקות התגלה שחלק מאותם חומרים<br />

היה על בסיס מים,‏ ויותר מכך,‏ היו ביניהם חומרים<br />

מתפיחים.‏ ופעמים שנתנו כשרות למצות עשירות<br />

ואחר פסח התגלה שהיו בהם בעיות קשות.‏<br />

ואמנם ספרדי שרוצה ללכת בדרכם של הרבנים<br />

שנותנים כשרות למצות עשירות יש לו על מה לסמוך.‏<br />

מכל מקום לכתחילה ראוי לילך על פסקו של הראשל“צ<br />

הרב אליהו זצ“ל ולא לאכול בפסח מצה עשירה.‏<br />

מחירים<br />

מפתיעים<br />

מל"ג בעומר<br />

בין נופם של<br />

סלעי הגיר,‏<br />

עצי הזית,‏<br />

האלה והאלון,‏<br />

בלב שפלת<br />

יהודה ממוקם<br />

גן האירועים<br />

ארץ קדם<br />

כשרות מהדרין<br />

<br />

טלפון להזמנות:‏<br />

073-7420020<br />

050-7227777<br />

i0507227777@gmail.com<br />

כל המציל נפש אחת מישראל<br />

כאילו הציל עולם מלא<br />

שני ילדים חמודים<br />

זקוקים בדחיפות למשפחת אומנה דתית<br />

שני האחים,‏ בן בגיל 7.5 ובת בגיל 6.5<br />

זקוקים לבית חם שיוכל להעניק להם<br />

סדר יום ברור ומובנה וטיפול מסור ואוהב<br />

לפרטים:‏ עירית שחר 02-9994215<br />

עמותת אור שלום<br />

סיפורו של גוש קטיף<br />

להורים ולילדים<br />

רונן צוויג<br />

כולל הלהיט<br />

‏”לא תירא“‏<br />

בעיבוד חדש<br />

ומרגש<br />

10 שירים אמוניים ומקוריים שנכתבו,‏ הולחנו,‏ עובדו והושרו ע”י תושבי גוש קטיף<br />

ניתן להשיג בחנויות המובחרות.‏ להזמנות:‏ | 054-5684783/2 diunashel@gmail.com<br />

49


סיפור לחג<br />

הרב אריה הנדלר<br />

מתי הסעודה?‏<br />

יפר רבנו רבי נחמן מברסלב הנוהגים בסדר,‏ ואומרים את ההגדה,‏<br />

זצ“ל מעשה ממרור:‏ פעם אחת והוא בעיניים צופיות מצפה כבר<br />

יהודי וגרמני יחד לנדוד,‏ ולימד לאכילה,‏ והנה כאשר הבחין כי<br />

ס<br />

הלכו<br />

היהודי את הגרמני שיעשה את עצמו בוצעים את המצה שמח כי הנה עוד<br />

כמו יהודי ולא יקשה עליו הדבר כיון מעט קט יוכל להשקיט את רעבונו.‏<br />

שהלשון הוא אחד והיהודים הרי ופתאום נותנים לו מרור וכאשר<br />

רחמנים,‏ ובודאי ירחמו עליו.‏ כיון הכניסו לפה נעשה לו מר בפיו,‏<br />

שבא סמוך לפסח לימדו איך שיתנהג וחשב שזו הסעודה ורק זה יאכלו,‏<br />

בבית היהודי שיזמינו אותו לשולחן וברח תיכף במרירות ורעב,‏ וחשב<br />

הסדר.‏ בתחילה עושין קידוש ואחר לעצמו - ‏‘יהודים ארורים,‏ אחר כל<br />

כך רוחצים ידיים,‏ אולם שכח לומר החגיגה נותנים לי לאכול מרור‘.‏ ובא<br />

לבית המדרש ונרדם שם.‏ אחר כך בא<br />

לו שאוכלים מרור.‏<br />

וכך היה שהזמינו יהודי אחד אליו היהודי בפנים שמחות,‏ שבע מאכילה<br />

לסדר,‏ אולם הוא היה רעב מכל ושתיה ושאלו איך היה לך הסדר<br />

היום וציפה שכבר יגיעו לאכול את וספר לו בכעס ממה שעבר עליו,‏<br />

הדברים הטובים שאמר לו היהודי.‏ אמר לו היהודי ‏‘אוי גרמני שוטה,‏ אם<br />

אולם הוא ראה כי נתנו לו חתיכת היית מחכה רק עוד מעט,‏ היית אוכל<br />

כרפס במי מלח,‏ ושאר הדברים כל טוב כמוני‘.‏<br />

50 שבת הגדול ה'תשע"ב


הסיפור שלנו הוא סיפורה של<br />

הסבלנות היהודית,‏ זו הממתינה כבר<br />

אלפים שנים לאכילת הסעודה אבל<br />

בינתיים נאלצת להסתפק במרור.‏<br />

לפנינו שני קבצנים,‏ האחד יהודי<br />

והשני גוי.‏ היהודי מלמד את הגוי כיצד<br />

להתחזות ליהודי.‏ הדבר לא יקשה על<br />

הגוי משום שהלשון דומה.‏ כוונתו של<br />

ר‘‏ נחמן היא לשפת היידיש השגורה<br />

בפי היהודים האשכנזים.‏ שפה זו דומה<br />

מאד לשפה הגרמנית ובעצם מוצאה<br />

הוא ממנה.‏ בנקודה זו של הסיפור<br />

כבר מונחת הבחנה יסודית מאד בין<br />

היהודי לבין הגוי.‏ היהודי הוא אותנטי<br />

ואילו הגוי רק עושה את עצמו.‏ היהודי<br />

מדבר יידיש ואילו הגוי מדבר גרמנית.‏<br />

הגוי יכול למצוא את עצמו אצל<br />

היהודים משום שהם רחמנים בני<br />

רחמנים.‏ מידת הרחמנות כוללת גם<br />

את אלו שאינם כל כך מתאימים.‏ כך<br />

מוצא את עצמו הגוי כיהודי מחוקה,‏<br />

המתיישב לשולחן הסדר.‏<br />

היהודי שוכח לומר לגוי שבליל<br />

הסדר אוכלים מרור.‏ כיצד קורה<br />

הדבר שהיהודי שוכח לומר לגוי דבר<br />

כל כך חשוב במבנה הסדר?‏ במחקר<br />

הפסיכולוגי מקובל הביטוי ‏‘שכחה<br />

פרוידיאנית‘.‏ משמעות הביטוי היא<br />

שאדם שוכח מה שהוא רוצה בעצם<br />

לשכוח.‏ ברמה השטחית הרי זה מובן,‏<br />

מי לא רוצה לשכוח את צרותיו,‏ מי<br />

לא רוצה לשכוח את המרורים אותם<br />

הוא אכל במהלך ההיסטוריה האישית<br />

שלו והכללית של אומתו.‏ אבל האמת<br />

מי שאיננו מאמין בסעודה,‏<br />

יטעם טעם מרור חריף<br />

בפיו.‏ העדר האמונה<br />

יגרום לו לנטוש את שדה<br />

המערכה,‏ והוא ירד מעל<br />

בימת ההיסטוריה כדרך<br />

שעמים רבים ירדו ממנה<br />

עמוקה עוד יותר.‏ כשהיהודי סוקר<br />

את מהלך ההיסטוריה ומסתכל עליה<br />

בפרספקטיבה של גאולה כפי שהיא<br />

משתקפת מתוך ליל הסדר,‏ המרור<br />

מקבל את מקומו הראוי,‏ הוא נשכח.‏<br />

ר‘‏ צדוק הכהן מלובלין היה רגיל לומר<br />

שהבורא מכונה בעל הנחמות משום<br />

שהנחמה שלו גדולה משל בשר ודם.‏<br />

בשר ודם מנחם,‏ אבל הנחמה היא<br />

חיצונית,‏ הצרה במקומה עומדת<br />

והכאב אינו מסתלק,‏ הניחומים הם<br />

בעצם הרגעה חיצונית.‏ נחמת בעל<br />

הנחמות עתידה לסלק את הכאב<br />

מיסודו.‏ נחמה מלשון חרטה,‏ חרטה<br />

על הכאב,‏ חרטה על הצער,‏ חרטה על<br />

שלא ראינו את האור וייחסנו יותר<br />

מדי חשיבות לחושך,‏ למרור.‏<br />

זאת ועוד,‏ היהודי יודע ומאמין<br />

כי אחרי המרור תבוא הסעודה,‏<br />

אבל הגוי איננו מאמין.‏ הוא חושב<br />

שהסעודה עליה דיבר היהודי היא<br />

סעודת המרורים שהוא טעם ממנה.‏<br />

הוא איננו מאמין כי סופו של התהליך<br />

מוביל אל הגאולה,‏ אל הסעודה<br />

המתוקנת לצדיקים.‏ כיון שכך,‏ טועם<br />

הגוי את טעם המרור,‏ זהו המרור עליו<br />

שכח היהודי לספר לגוי כשהכין אותו<br />

לקראת סדר ליל הסדר.‏ מי שאיננו<br />

מאמין בסעודה,‏ יטעם טעם מרור<br />

חריף בפיו.‏ העדר האמונה יגרום לו<br />

לנטוש את שדה המערכה,‏ והוא ירד<br />

מעל בימת ההיסטוריה כדרך שעמים<br />

רבים ירדו ממנה.‏<br />

הגוי יושב וממתין כל הלילה לקראת<br />

הסעודה עליה דיבר היהודי.‏ עיקר<br />

מעייניו נתונים לסעודה ומשום<br />

כך הוא מתכעס כאשר מתברר לו<br />

שצריכים לאכול גם מרור.‏ היהודי יודע<br />

ומבין כי הדרך אל הסעודה,‏ עוברת<br />

דרך המרור.‏ למרור שעם ישראל אוכל<br />

במשך ימי גלותו,‏ יש תפקיד.‏ יש כאן<br />

תהליך שנועד לעצב ולגבש את הישות<br />

היהודית של עם ישראל ההופך מעם<br />

של עבדים לעם בחירה.‏ חבלי הגאולה<br />

קשים הם,‏ דם רב נשפך אולם התהליך<br />

הוא תהליך של לידה.‏ תהליך של לידת<br />

כוחות חדשים,‏ כוחות גאוליים.‏ כוחות<br />

אלו נוצרים מתוך ההתמודדות עם<br />

המרורים,‏ מתוך ההתגברות עליהם.‏<br />

חכמינו הורו לנו את ההלכה שמי<br />

שבלע מרור לא יצא ידי חובת מצוות<br />

מרור.‏ את המרור יש לאכול כיון שיש<br />

לו תפקיד מעצב בכל תהליך הבנין של<br />

עם ישראל.‏<br />

‏‘אי גרמני טיפש אם היית מחכה...‘,‏<br />

לחכות,‏ פירושו להאמין כי עם<br />

ישראל נמצא בתהליך שיש צורך<br />

לראות את סופו.‏ מי שמתבונן על<br />

המציאות בעיניים קצרות רואי,‏ לא<br />

יוכל להגיע אל הסעודה.‏<br />

51


לוקחים אחריות<br />

עמיחי רמר<br />

סמנכ”ל פעילות בארגון פעמונים<br />

יציאה מעבדות לחירות - אז והיום<br />

בחג הפסח,‏ אנו חוגגים את יציאתנו<br />

לחירות מבית העבדים,‏ שמאז<br />

ולדורות מהווה אידיאל ומשאת נפש<br />

של כל בן ישראל.‏ לא לחינם הדריכה<br />

אותנו התורה לשוב ולהיזכר בהיותנו<br />

עבדים במצרים,‏ במועדים שונים<br />

לאורך השנה.‏<br />

‏“כרטיסי האשראי חוזרים,‏ יש לנו<br />

פיגור בתשלום המשכנתא,‏ אנחנו<br />

צריכים מישהו שינחה אותנו,‏ במקום<br />

להגדיל את מסגרת האשראי“,‏ כתבה<br />

משפחה שפנתה לפעמונים.‏<br />

כמה קל להתגלגל במדרון הצריכה<br />

ומבלי לשים לב להצטרף אל מליוני<br />

העבדים המודרניים.‏ אותם אלו<br />

שהכנסותיהם היום ובעתיד כבר<br />

משועבדות מראש לבעלי חוב ונושים.‏<br />

כשחז“ל מתייחסים אל העבד,‏ הם<br />

מספרים כי ‏“עבדא בהפקירא ניחא<br />

ליה“.‏ ההפקר - נוח לעבד.‏ ולעומתו<br />

בן החורין לוקח אחריות,‏ בוחן את<br />

מעשיו ומתכנן את עתידו.‏<br />

אולם,‏ לא תמיד הנפילה הכלכלית<br />

מתחילה בחוסר אחריות.‏ לעיתים<br />

המציאות והאתגרים העומדים לפתחו<br />

של האדם,‏ מביאים אותו לשיעבוד<br />

שלא מרצונו.‏<br />

כמה מתוקים פסוקי התורה בפרשת<br />

ראה,‏ המדריכים את האדון:‏ ‏“כי<br />

ימכר לך אחיך העברי או העברייה,‏<br />

ועבדך שש שנים ובשנה השביעית<br />

תשלחנו חפשי מעמך...‏ לא תשלחנו<br />

ריקם.‏ הענק תעניק לו מצאנך מגרנך<br />

ומיקבך...‏ וזכרת כי עבד היית בארץ<br />

מצרים“.‏ לא רק על שחרור העבד<br />

והאמה מצווה האדון,‏ אלא גם לכבדו<br />

ולשלחו עם מתנות שיסיעו בידו לצאת<br />

אל העצמאות מתוך רווחה וביטחון.‏<br />

הערכים,‏ שנוטעת בנו התורה<br />

במצוות זכרון יציאת מצרים,‏ מכוונים<br />

אותנו ליצירת חברה בריאה בה<br />

העני והעשיר,‏ היחיד והציבור,‏ כולם<br />

מחוייבים לחירות.‏<br />

בימים אלו של ערב הפסח בואו<br />

ונבחן כל אחד את מקומו ואת<br />

אחריותו האישית והחברתית.‏ העובד<br />

יוודא שבהתנהלותו השוטפת אינו<br />

הופך לבעל חוב.‏ המעסיק יבדוק האם<br />

הוא נותן לעובדיו תנאים המאפשרים<br />

להם עצמאות וכבוד.‏ הנושה ימצא את<br />

הדרך לגבות את חובו מבלי להפוך את<br />

החייב לעבד עולם,‏ וכל מי שיש בידו,‏<br />

יתרום ויסייע לאחרים שלא יפלו ולא<br />

יצטרכו לבריות.‏<br />

- <br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

02-6264545 ' , , <br />

52 שבת הגדול ה'תשע"ב


לָ‏ ‏ְי דִ‏ י ם<br />

הנועזים | בן ארי<br />

נחיתה בחיפה<br />

כשהגיעה חבורת הנועזים לחיפה לאחר<br />

נסיעה בת כמה שעות אחז הדכדוך את<br />

כל בני החבורה.‏ ‏“אני לא חושב שנהיה<br />

משמעותיים כאן”,‏ אמר אריק ספק<br />

לעצמו ספק לחבריו.‏ כולם הנהנו בשתיקה שעה שהעמיסו<br />

את הציוד הלא רב שנשאו עימם על כתפיהם ופנו לשכונת<br />

הדר.‏ דודתו של דן התגוררה ממש ברחוב המרכזי של<br />

השכונה בבית רחב ידיים.‏ עליית הגג בבית זה הוקצתה<br />

לנערים שנראו לאחר כל הקורות אותם בעיר ירושלים<br />

קצת יותר מבוגרי מכפי גילם.‏ בחיפה,‏ כך סברו הוריהם יהיו<br />

הנערים פחות מוכרים,‏ אולי אף ישתלבו במסגרת לימודית<br />

וכך יחזרו לשגרת בני נוער.‏ הנערים מצידם היו מוכנים לכול.‏<br />

אפילו להשתלב במוסד לימודי לא מוכר אבל לחזור לשגרה<br />

– בשום אופן.‏<br />

‏“אתה צודק אריק אבל עם כל הצדק בדבריך,‏ אם לא אעשה<br />

כאן משהו משמעותי לא אוכל לשבת בחיבוק ידיים הרבה<br />

זמן”,‏ אמר דן.‏ ‏“מה אתה מציע?”,‏ שאל אריק.‏ אני מציע<br />

שנמתין ונראה איך דברים מתפתחים.‏ אני לא מאמין שהלח”י<br />

יוותר על שירותינו בכזו קלות”.‏ הוא לא ידע עד כמה צדק.‏<br />

‏“אני לא מוותר על החבורה”,‏ אמר מיכאל,‏ חובט בשולחן ביד<br />

חזקה.‏ ‏“אז הם מבוקשים,‏ אז מה.‏ גם אני מבוקש והמחתרת<br />

לא ויתרה עליי עד כמה שידוע לי”,‏ הוא קרץ ליהונתן.‏ מיכאל<br />

היה כינויו של מפקד מחתרת לח”י.‏ שמו יצא לשם ולתהילה<br />

כלוחם קשוח שאינו עושה הנחות לעצמו ולאחרים.‏ הוא ברח<br />

יחדי מבית כלא שמור באפריקה ובדרכו ארצה היה עליו<br />

לחצות בגפו ג’ונגלים מסוכנים והכל רק כדי לחזור לשורות<br />

הלוחמים במנדט,‏ לחזור ולשקם את הלח”י לאחר רציחתו של<br />

יאיר.‏ ‏“אבל תמונותיהם התנוססו בכל לוחות המודעות בעיר<br />

וחוץ מזה הם כבר בדרך לחיפה”‏ אמר יהונתן.‏ ‏“עד כמה שאני<br />

יודע”,‏ השיב לו מיכאל,‏ ‏“גם תמונתך הופיעה באותה כרזה<br />

כך שאם אני מוותר עליהם אני צריך גם לוותר עליך לא כן?!‏<br />

שמע יהונתן”,‏ היישיר מיכאל את מבטו לבין שיחו,‏ ‏“הלילה<br />

אתה נוסע לחיפה”.‏<br />

בקרוב עומד לצאת הספר ‏"הנועזים".‏ המעוניינים ישלחו בקשה למייל noazim.mh@gmail.com<br />

פינת ‏'המדרשה לידע המקדש'‏<br />

צליית קרבן הפסח.‏ קרבן הפסח,‏ בניגוד לשאר הקרבנות,‏<br />

חייב להאכל צלוי.‏ לפני ליל הסדר צולים את חלקי הקרבן,‏<br />

שלא עלו על המזבח,‏ ב’תנורי פסחים’‏ שהוכנו מבעוד מועד<br />

בחצרות בירושלים.‏<br />

מצא את 10 ההבדלים:‏<br />

חידה:‏<br />

קרבן חשוב בראשית החגים<br />

יש מועד ב’‏ למקרים חריגים<br />

הוא נשחט בשעות בין הערביים<br />

וכולם חייבים לאוכלו בירושלים<br />

פיצוחים<br />

לשבת<br />

חידת השבוע:‏<br />

עשה מילואים בחלוק לבן.‏<br />

תשובת החידה משבוע שעבר:‏<br />

ש.‏ איך קשור המספר 111 לפרשתנו?‏<br />

ת.‏ מספר הפסוקים בפרשה.‏<br />

לפעילויות נוספות לילדים ניתן להיכנס לאתר:‏<br />

www.temple.org.il<br />

© כל הזכויות שמורות למדרשה לידע המקדש<br />

הזוכה בחידת המדרשה<br />

לידע המקדש:‏<br />

שיראל הכהן,‏ כפר סבא<br />

הזוכה בחידת<br />

הפיצוחים לשבת:‏<br />

אבנר יוסיפוב,‏ תל אביב<br />

יונתן מזרחי,‏ רחובות<br />

מוריה בן יאיר,‏ פתח תקווה<br />

בין הפותרים נכונה את חידת מכון המקדש ‏)בלבד(‏ יוגרלו שוברי כניסה למכון.‏<br />

בין הפותרים נכונה את הפיצוחים לשבת יוגרלו 3 דיסקים.‏ לשליחת תשובות:‏<br />

ת.ד.‏ 2339 ירושלים מיקוד | 91022 p.hashavuaa@gmail.com<br />

53


בית מים חיפה<br />

אהבת ישראל אמיתית<br />

מכתבה של טלי ל‘בית מים‘‏ חיפה<br />

בו התקרבה אל יהדותה,‏ ימים<br />

ספורים לפני שעברה מהעיר חיפה:‏<br />

לפני שנתיים אין סיכוי שהייתי<br />

מאמינה שאני אהיה איפה שאני היום.‏<br />

אני זוכרת שמאז גיל ההתבגרות<br />

הסתקרנתי למה בפסח עושים את<br />

הטקסים האלו,‏ האם יש משמעות<br />

לזה שכתוב לי יהודיה בתעודת זהות?‏<br />

למה יש לי דווקא 5 אצבעות ומי<br />

בכלל אמר שצריכות להיות לי ידיים?‏<br />

אבל לא היתה לי שום דרך לראות<br />

לאן זה מוביל.‏ בכל זאת התחלתי<br />

לשאול,‏ לבדוק,‏ לחקור,‏ בתורות<br />

המזרח ובספרים היהודיים.‏<br />

גופי נדד הרבה בעולם,‏ עד שזכיתי<br />

לחזור הביתה.‏<br />

בשנתיים האחרונות,‏ מצאתי את<br />

עצמי מבקשת לגלות עוד על המצוות,‏<br />

עוד על התכלית של חיי,‏ רוצה<br />

להתקרב עוד ועוד לשורש ואז ה‘‏<br />

הוביל אותי ל‘בית מים‘‏ חיפה.‏<br />

להבעיר בלבי אש<br />

זכיתי ללמוד,‏ להיות,‏ ולנשום<br />

מתורתנו הקדושה בזכותם.‏<br />

מהשיעורים הראשונים אני זוכרת<br />

שלמדתי את הכח של התפילה ובימים<br />

של שינה קלה היו לי את ההקלטות<br />

של השירה והגיטרה של מורי,‏ שרק<br />

חיכו להבעיר בליבי אש.‏ מזכירות לי<br />

תמימות ואת הקרבה הכל כך מתוקה<br />

היה שותף!‏<br />

חתום על<br />

הוראת קבע<br />

54 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

לאבא.‏ מעבר למילים שהיו בשיעור<br />

לקחתי איתי את יישוב הדעת,‏<br />

ההקשבה והד הלב שהיה במקום.‏ עד<br />

היום יש לי משפטים חרוטים בזכרון<br />

ובלב שמנווטים אותי באופן מעשי<br />

ביום יום מהשיעורים שלמדתי ב‘בית<br />

מים‘.‏ אני לוקחת איתי גם את הדרך<br />

הכל כך פשוטה שבה גיליתם לי על<br />

השורש שממנו אני באה.‏ הנקיות הזו<br />

חרוטה בליבי לעד.‏<br />

היו ערבים שבחרתי להגיע ל‘בית<br />

מים‘‏ וידעתי שלא משנה מה עבר עלי<br />

באותו יום,‏ היום בערב אזכה לקבל<br />

זריקת חיות ורצון טוב ישר ללב.‏<br />

אני כותבת ומרגישה שהמילים<br />

מצמצמות את ההשפעה שהיתה<br />

למורים,‏ למורות,‏ לנגנים,‏ ולאנשי<br />

הבית עלי.‏ כל תפילה שהתעוררה בי<br />

בזכות השיעורים שהענקתם לי היתה<br />

משמעותית.‏ מכל לימוד היה משהו<br />

שהושרש לתוכי ויחיה בי לנצח,‏ בכל<br />

פעולה בחיי היום יום שלי.‏<br />

זכיתי בזכות השיעורים שהעברתם<br />

להכיר מקומות בתוכי שטרם הכרתי.‏<br />

זכיתי ללימוד מעמיק יותר של מה<br />

זה להיות יהודיה,‏ איך המציאות<br />

האמיתית פועלת,‏ ובעיקר להבין יותר<br />

את התכלית.‏<br />

חיוך תמידי וצחוק בלב<br />

את השיעור על נקודה טובה לא<br />

אשכח.‏ דיברנו על נקודות טובות,‏ על<br />

1-700-700-515<br />

לתרומות דרך בנק הדואר:‏<br />

מספר חשבון 7694216<br />

פטור ממס<br />

לפי סעיף 46


פרויקט משפחות עם<br />

שי וגלאור ואזאנא<br />

כולנו<br />

יהודים<br />

ראיית הטוב.‏ חברה שלי סיכמה לי<br />

את השיעור בצורה מדוייקת:‏ ‏“תראי,‏<br />

מעבר לכל המילים,‏ הרגשתי שכשהוא<br />

מסתכל עלינו הוא רואה את כל<br />

הנקודות הטובות שלנו וזה מה שהחיה<br />

אותי“.‏ עד היום כל כמה פגישות<br />

אנחנו נזכרות בשיעור הזה.‏ לא מזמן<br />

היא הודיעה לי שאנחנו עושות שבוע<br />

נקודות טובות בעצמנו.‏ תודה,‏ יהי רצון<br />

שכל נקודה טובה שהתגלתה בזכותכם<br />

תהיה לכם זריקת כח לתת עוד הרבה<br />

כאלו בעם ישראל...‏<br />

בדור שלנו מקום מאיר כמו ‏‘בית<br />

מים‘‏ זה כל כך לא ברור מאליו.‏<br />

יש כל כך הרבה הסחות הדעת,‏<br />

בלבולים ושטויות,‏ וב‘בית מים‘‏<br />

איכשהו כל השטויות נשארות מחוץ<br />

לדלת.‏ אני נזכרת ביום אחד שהזמנתי<br />

חבר אליכם.‏ חבר שנלחם בתוך עצמו<br />

כבר שנים עם היהדות.‏ אירגנתם ערב<br />

ג‘אם והזמנתי אותו וכשתיארתי את<br />

הכתובת הוא סיפר לי שהוא עומד<br />

בחוץ ומתלבט אם להיכנס.‏<br />

הערב ג‘אם שיכנע אותו.‏ בתום הערב<br />

הוא שלח לי הודעה ‏‘התחברתי‘.‏<br />

הצלחתם לעשות את מה שטרם<br />

ראיתי נעשה.‏ בזכות חיוך תמידי<br />

וצחוק בלב הזכרתם לחבר טוב מה<br />

היא אהבת ישראל האמיתית.‏ אני<br />

יודעת שבזכות הפשיטות הזו הוא<br />

יזכור שיהדות באה מהאהבה.‏<br />

הלוואי שעוד רבים יזכו להתקרב<br />

לשורש בזכותכם.‏<br />

תודה לאבא הרחמן שאפשר לי<br />

להתקרב אליו בדרכי נועם דרככם,‏<br />

ותודה על היותכם,‏ אתם,‏ תזכורת<br />

חיה למקום אליו עם ישראל שואף,‏<br />

להתאחד.‏<br />

פעילותנו במסגרת הארגון<br />

מהווה עבורנו תרומה אישית<br />

והתרוממות פנימית.‏<br />

האפשרות להתקשר ולהיפגש<br />

עם מגוון אנשים מהציבור<br />

הירושלמי שלא היינו באים במגע<br />

איתם בצורה אחרת,‏ מעניינת ואף<br />

נותנת כוח להמשך השבוע ממש.‏<br />

במהלך הפעילות שלנו נתקלנו<br />

בכמה סיפורים מעניינים:‏ בחור<br />

צעיר עמד ברחוב בו הקמנו את<br />

עמדת ההסברה אך במרחק מה<br />

מאיתנו.‏<br />

יש משהו בעבודה הזו שגורם לך<br />

לקרוא אנשים - יש אנשים שלא<br />

מעוניינים שתפנה אליהם ובאמת<br />

אנו נמנעים מלעשות זאת,‏ אך<br />

הבחור הזה היה שונה.‏ בהתחלה<br />

לא פנינו אליו באופן ישיר כיוון<br />

שחשבנו שהוא לא מעוניין.‏ אולי<br />

מחכה למישהו?‏ אך לאחר שראינו<br />

שהוא מביט בנו מפעם לפעם כמו<br />

ממתין שניגש אליו,‏ דיברנו איתו<br />

מעט על הפעילות בתנועה ועל<br />

פרוייקט החברותות.‏ לפתע הוא<br />

נפתח אלינו ושיתף אותנו בסיפורו<br />

האישי:‏ הוא גדל בבית דתי ובשלב<br />

מסוים חזר בשאלה ועכשיו הוא<br />

מחפש את הדרך חזרה.‏<br />

ערב גיבוש לזוגות.‏ השבוע<br />

תגידו שזו שליחות,‏<br />

תגידו אחרת,‏ זה באמת<br />

מחזק אותך להמשיך ולפעול<br />

למרות הקשיים החיצוניים<br />

תגידו שזו שליחות,‏ תגידו אחרת,‏ זה באמת מחזק אותך להמשיך ולפעול<br />

למרות הקשיים החיצוניים.‏<br />

אנחנו רוצים להודות באופן מיוחד לחברתנו נאוה שחשפה בפנינו את<br />

הארגון.‏ בזכות מצוות נרות שבת בארגון גם הכרנו זה את זה...‏<br />

במסגרת אירועי חומש בחוה"מ יתקיים<br />

סיום מסכת כתובות בישיבת חומש המתחדשת בשעה 14.00<br />

בהשתתפות הרב חיים דרוקמן שליט"א ראש ישיבות בנ"ע וחתן<br />

פרס ישראל והרה"ג הרב יעקב אריאל שליט"א רב העיר רמת גן<br />

55


הרב שלמה<br />

אבינר<br />

ש.‏ חדר משותף:‏ מי<br />

יברך על בדיקת חמץ<br />

בחדר משותף?‏<br />

ת.‏ אחד יברך וטוב<br />

שאחרים ישמעו וכל<br />

אחד יבדוק חלקו.‏<br />

ש.‏ זמן הבדיקה:‏ ממתי<br />

ועד מתי אפשר לבדוק<br />

חמץ?‏<br />

ת.‏ יש לבדוק בצאת<br />

הכוכבים,‏ ואם לא<br />

בדקו,‏ אז לבדוק<br />

בהקדם האפשרי,‏<br />

בדיעבד עד עלות<br />

השחר,‏ בברכה.‏<br />

ש.‏ ואם עבר הזמן?‏<br />

ת.‏ אפשר גם למחרת,‏<br />

בי”ד,‏ בלי ברכה.‏<br />

ש.‏ מי שלא יכול<br />

לבדוק בצאת<br />

הכוכבים,‏ יכול<br />

להקדים?‏<br />

ת.‏ כן בשקיעת החמה<br />

בברכה.‏<br />

ש.‏ בדיקת חמץ<br />

בספרים:‏ האם חייבים<br />

לבדוק בספרים?‏<br />

ת:‏ לא.‏ אלו פירורים<br />

פחות מכזית.‏ אך לא<br />

לקרוא בהם בפסח<br />

במקום אכילה.‏<br />

ש.‏ בדיקה בחדר שלא<br />

יהיו בו בפסח:‏ מי<br />

שלא יהיה בחדרו כלל<br />

כל הפסח,‏ האם חייב<br />

לבדוק?‏<br />

ת.‏ יכול להכליל את<br />

כל תכולתו במכירת<br />

חמץ,‏ חוץ מפינה אחת,‏<br />

כדי לקיים בה מצות<br />

בדיקה.‏<br />

ש.‏ חמץ בתיק:‏ האם<br />

עליי לבדוק את התיק<br />

שלי מחמץ?‏<br />

ת.‏ כן.‏ ולנקות אותו<br />

היטב.‏ אך אין מברכים<br />

עליו.‏<br />

ש.‏ בדיקת חמץ:‏ אם<br />

קראו לי ודיברתי בין<br />

ברכה לבין תחילת<br />

הבדיקה,‏ מה לעשות?‏<br />

ת.‏ לברך שוב.‏ היה<br />

הפסק והברכה<br />

לא חלה.‏ אך דיבור<br />

באמצע בדיקה אינו<br />

פוסל דיעבד.‏<br />

ש.‏ ברכת האילנות:‏<br />

האם ניתן לברך ברכת<br />

האילנות בלילה?‏<br />

ת.‏ כן..‏<br />

שו"ת SMS<br />

לא בשבת<br />

הלוח לציבור הדתי-לאומי<br />

נדל"ן<br />

ירושלים<br />

והסביבה<br />

בהר חומה,‏ בלעדיות.‏<br />

חדשה.‏ דירת 4 חד',‏<br />

ק"א מעלית,‏ מרפסת<br />

גדולה לנוף,‏ מחסן<br />

וחניה,‏ מוארת.‏ מאיר<br />

052-2677177<br />

בגבעת זאב הישנה<br />

‏)באתרוג(‏ וילה פרטית<br />

7 חדרים ‏)מגרש גדול<br />

600 מ"ר(‏ בנוי:‏ 260 מ"ר.‏<br />

מיקום מבוקש מאוד<br />

בלעדי לאלי-הון נכסים<br />

02-5866864<br />

למכירה בנוף ציון<br />

דירה יפיפייה 5 וחצי חד'‏<br />

150 מ"ר,‏ מרפסת סוכה<br />

20 מ"ר,‏ חצר 60 מ"ר<br />

במחיר מדהים לרציניים<br />

בלבד 052-6070505<br />

ברמות-א ‏)מורגנטאו<br />

מדורגים(‏ קוטג פינתי 4<br />

חדרים + מרפסת לנוף<br />

מהמם + ת.ב.ע לקומה<br />

נוספת בגג.‏ המפתחות<br />

לאלי-הון נכסים<br />

02-5866864<br />

להשכרה ברובע<br />

היהודי דירת 2<br />

חדרים 050-4908866<br />

057-7581158<br />

דרום<br />

במושב בני-ראם<br />

‏)סמוך ליד-בנימין(,‏<br />

משק 34 דונם,‏ בית<br />

חדיש ומושקע 350 מ"ר,‏<br />

זכויות לבית נוסף,‏ $ 1.4<br />

0522-128350<br />

למכירה/השכרה<br />

בשדרות שתי דירות<br />

מחוברות 5 חד',‏<br />

אפשרות לחלוקה,‏<br />

תשואה גבוהה.‏ צמוד<br />

לישיבת הסדר ולמרכז<br />

המסחרי.‏ מציאה.‏<br />

052-3003546 אהרון<br />

צפון<br />

השקעה בנכס מניב!!!‏<br />

הכנסה חודשית גבוהה<br />

מ-‏‎2‎ דירות נופש<br />

בטבריה,‏ קרוב לכנרת.‏<br />

לפרטים:‏ 054-7807010<br />

מרכז<br />

להשכרה בבת<br />

ים,‏ דירת 5 חד'‏<br />

חדשה+מרפסת סוכה,‏<br />

מעלית שבת,‏ סביבה<br />

דתית 052-6218260<br />

יו”ש<br />

בישוב רבבה יחידת<br />

דיור חדשה 2 וחצי<br />

חדרים + מרפסת.‏<br />

לפרטים כפיר<br />

052-3544483<br />

למכירה במצפה יריחו<br />

דירת 5 חד’‏ 2 מרפסות,‏<br />

ממ”ד,‏ ממוזגת,‏ כחדשה.‏<br />

840,000, גמיש.‏ יונתן<br />

0527-20-30-78<br />

כללי<br />

הרב שמואל<br />

אליהו<br />

ש.‏ מצה שמורה:‏ האם<br />

יש עניין לאכול מצה<br />

שמורה בליל הסדר<br />

ובחול המועד או עדיף<br />

מצה רגילה?‏<br />

ת.‏ בליל הסדר זה<br />

חובה,‏ בחול המועד זה<br />

הידור.‏<br />

ש.‏ הטבלת כלי<br />

מפלסיק:‏ האם<br />

צריך להטביל כלי<br />

מפלסטיק?‏<br />

ת.‏ אין צורך.‏<br />

ש.‏ עליה לקבר צדיק<br />

בניסן:‏ האם מותר<br />

לעלות לציון קבר של<br />

צדיק בחודש ניסן?‏<br />

ת.‏ כן.‏<br />

ש.‏ עוגיות יין:‏ האם<br />

מותר לאכול עוגיות יין<br />

בפסח?‏<br />

ת.‏ אסור לאכול,‏ יש<br />

בזה חשש חמץ.‏<br />

ש.‏ חמץ:‏ האם מותר<br />

להיות בבית בפסח<br />

שהחמץ לא הוצא<br />

ממנו?‏<br />

ת.‏ אם מוכרים,‏ מותר<br />

בקושי רב.‏ אם לא<br />

מוכרים זה איסור<br />

אפילו אם לא תהיו<br />

שם.‏<br />

ש.‏ עוגיות פפושדו:‏<br />

האם מותר לאכול<br />

עוגיות פפושדו<br />

בפסח)לדעת<br />

הספרדים(?‏<br />

ת.‏ לא.‏<br />

ש.‏ קטניות:‏ האם יש<br />

מקום להתיר לאישה<br />

ספרדיה שנשואה<br />

לאשכנזי לאכול<br />

קטניות בפסח?‏<br />

ת.‏ לא בפני בעלה,‏<br />

הוא עלול להקפיד.‏<br />

ש.‏ נייר אלומיניום:‏<br />

האם צריך מעיקר<br />

הדין ניר אלומיניום<br />

כשר לפסח?‏<br />

ת.‏ לא.‏<br />

ש.‏ ברכת האילנות:‏<br />

האם אפשר לברך על<br />

עצי תפוזים מורכבים<br />

או שכנראה מורכבים,‏<br />

ברכת האילנות?‏<br />

ת.‏ אם מורכבים<br />

בהיתר,‏ מותר.‏<br />

כושרות<br />

ש.‏ קינואה:‏ האם<br />

קינואה זה קטניות?‏<br />

ת.‏ יש רבים הסבורים<br />

שקינואה אינה<br />

קטניות,‏ ואפשר<br />

לסמוך עליהם.‏<br />

ש.‏ מצות מכונה<br />

בלילה הראשון:‏<br />

האם יש עניין להדר<br />

במצות מכונה בלילה<br />

הראשון?‏<br />

ת.‏ מצות מכונה<br />

ממאפיה בהכשר טוב<br />

יוצאים בהם לכתחילה<br />

ורמתם היא כמו מצות<br />

יד בהכשר טוב.‏<br />

ש.‏ כמון:‏ שמעתי שיש<br />

בעיות בתבלין כמון<br />

כשר לפסח,‏ האם זה<br />

נכון?‏<br />

ת.‏ כמון,‏ ברוב<br />

המקרים בא מעורב<br />

בגרגרי תבואה.‏ צריך<br />

ברירה מדוקדקת<br />

כדי לנקותו.‏ לכן,‏ רק<br />

אם נכתב במפורש<br />

שהכמון נבדק כראוי,‏<br />

מותר בפסח.‏ אשכנזים<br />

לא אוכלים כמון מפני<br />

שהוא קטניות.‏<br />

ש.‏ ביצים כשרות<br />

לפסח:‏ האם ביצים<br />

צריכים הכשר מיוחד<br />

לפסח?‏<br />

ת.‏ כל הביצים כשרות<br />

לפסח,‏ גם אלו<br />

שהוחתמו בחותמת.‏<br />

ש.‏ חמץ גמור?:‏ האם<br />

אבקת מרק ושמרים<br />

יבשים נחשבים חמץ<br />

גמור ואין למוכרם<br />

לגוי?‏<br />

ת.‏ רוב אבקות המרק<br />

כיום,‏ אינן מכילות<br />

קמח,‏ מספק אפשר<br />

למוכרן לנוכרי.‏<br />

שמרים יבשים אינם<br />

חמץ.‏<br />

ש.‏ הגעלת כלים:‏ האם<br />

חובה לפרק ידיות<br />

בהגעלת כלים?‏<br />

ת.‏ לכתחילה לפרק.‏<br />

אם לא מצליחים,‏<br />

ללבן ליבון קל מהצד<br />

הפנימי מול הידית.‏<br />

052-6071171<br />

תכשיטים<br />

Dina<br />

Yaakobov<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

דרושים<br />

לאתרי התיירות של<br />

עיר דוד דרושים:‏ נציגי<br />

קבלת קהל,‏ מכירות,‏<br />

סדרנים ומוכרים<br />

לתקופת חוה”מ פסח<br />

וחודשי יולי - אוגוסט.‏<br />

שעות גמישות.‏<br />

קו’’ח למייל<br />

rivkal@cod.org.il<br />

56 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

חרוצה ואחראית<br />

לאחר לימודי משפט<br />

מעוניינת בעבודה<br />

משרדית בירושלים<br />

054-6758811<br />

דרושה<br />

בחורה נחמדה עם לב חם<br />

לליווי של בחורה צעירה<br />

מאזור אריאל לשיקום במרכז<br />

לפחות פעמיים בשבוע<br />

גילאי 35-24<br />

רישיון נהיגה - חובה<br />

עדיפות לרווקות<br />

העבודה בתשלום<br />

לפרטים נוספים:‏ 054-2015068<br />

נופש<br />

הבית של יעל,‏<br />

צימר מושקע מעץ,‏<br />

בקשת בגולן,‏ מתאים<br />

למשפחות גדולות,‏<br />

אפשרות לקייטרינג<br />

בשבת.‏<br />

מבצעים מפתיעים<br />

לאביב<br />

052-8348514<br />

מתחם בקתות ארוח<br />

בטבריה עם מרחבי<br />

דשא נוף מהמם<br />

למשפחות קבוצות<br />

ויחידים.‏ ‎250‎שח לזוג<br />

‏)אפשרות לרכיבה<br />

על סוסים במקום(‏<br />

054-8472222<br />

רכב<br />

הלך הגירø<br />

לא נורא°°‏<br />

הישראלי<br />

המרכז<br />

לתיבות הילוכים<br />

צלצל וקבל מחיר<br />

מדהים אוטומטי´רגיל<br />

מוכרים ומרכיבים<br />

±≠∑∞∞≠µ∞∞≠≥∞≤<br />

gearbox@bezeqint.net<br />

˙¢‰Âʇ ∏ Ô˜¯‰<br />

Ô¯˘‰ „‰<br />

®Ìȯ˘ ÔÂÈ˜Ï „ÂÓˆ©<br />

שידוכים<br />

דת"ל תורני פתוח<br />

‎1.87‎‏,קובע / 34 עיתים,‏<br />

אמין,‏ טוב לב,‏ חברותי<br />

מעוניין בנעימת הליכות<br />

ת.ד.‏ 185 גבעתיים


הרב שלמה<br />

אבינר<br />

ש.‏ חדר משותף:‏ מי<br />

יברך על בדיקת חמץ<br />

בחדר משותף?‏<br />

ת.‏ אחד יברך וטוב<br />

שאחרים ישמעו וכל<br />

אחד יבדוק חלקו.‏<br />

ש.‏ זמן הבדיקה:‏ ממתי<br />

ועד מתי אפשר לבדוק<br />

חמץ?‏<br />

ת.‏ יש לבדוק בצאת<br />

הכוכבים,‏ ואם לא<br />

בדקו,‏ אז לבדוק<br />

בהקדם האפשרי,‏<br />

בדיעבד עד עלות<br />

השחר,‏ בברכה.‏<br />

ש.‏ ואם עבר הזמן?‏<br />

ת.‏ אפשר גם למחרת,‏<br />

בי”ד,‏ בלי ברכה.‏<br />

ש.‏ מי שלא יכול<br />

לבדוק בצאת<br />

הכוכבים,‏ יכול<br />

להקדים?‏<br />

ת.‏ כן בשקיעת החמה<br />

בברכה.‏<br />

ש.‏ בדיקת חמץ<br />

בספרים:‏ האם חייבים<br />

לבדוק בספרים?‏<br />

ת:‏ לא.‏ אלו פירורים<br />

פחות מכזית.‏ אך לא<br />

לקרוא בהם בפסח<br />

במקום אכילה.‏<br />

ש.‏ בדיקה בחדר שלא<br />

יהיו בו בפסח:‏ מי<br />

שלא יהיה בחדרו כלל<br />

כל הפסח,‏ האם חייב<br />

לבדוק?‏<br />

ת.‏ יכול להכליל את<br />

כל תכולתו במכירת<br />

חמץ,‏ חוץ מפינה אחת,‏<br />

כדי לקיים בה מצות<br />

בדיקה.‏<br />

ש.‏ חמץ בתיק:‏ האם<br />

עליי לבדוק את התיק<br />

שלי מחמץ?‏<br />

ת.‏ כן.‏ ולנקות אותו<br />

היטב.‏ אך אין מברכים<br />

עליו.‏<br />

ש.‏ בדיקת חמץ:‏ אם<br />

קראו לי ודיברתי בין<br />

ברכה לבין תחילת<br />

הבדיקה,‏ מה לעשות?‏<br />

ת.‏ לברך שוב.‏ היה<br />

הפסק והברכה<br />

לא חלה.‏ אך דיבור<br />

באמצע בדיקה אינו<br />

פוסל דיעבד.‏<br />

ש.‏ ברכת האילנות:‏<br />

האם ניתן לברך ברכת<br />

האילנות בלילה?‏<br />

ת.‏ כן..‏<br />

שו"ת SMS<br />

לא בשבת<br />

הלוח לציבור הדתי-לאומי<br />

נדל"ן<br />

ירושלים<br />

והסביבה<br />

בהר חומה,‏ בלעדיות.‏<br />

חדשה.‏ דירת 4 חד',‏<br />

ק"א מעלית,‏ מרפסת<br />

גדולה לנוף,‏ מחסן<br />

וחניה,‏ מוארת.‏ מאיר<br />

052-2677177<br />

בגבעת זאב הישנה<br />

‏)באתרוג(‏ וילה פרטית<br />

7 חדרים ‏)מגרש גדול<br />

600 מ"ר(‏ בנוי:‏ 260 מ"ר.‏<br />

מיקום מבוקש מאוד<br />

בלעדי לאלי-הון נכסים<br />

02-5866864<br />

למכירה בנוף ציון<br />

דירה יפיפייה 5 וחצי חד'‏<br />

150 מ"ר,‏ מרפסת סוכה<br />

20 מ"ר,‏ חצר 60 מ"ר<br />

במחיר מדהים לרציניים<br />

בלבד 052-6070505<br />

ברמות-א ‏)מורגנטאו<br />

מדורגים(‏ קוטג פינתי 4<br />

חדרים + מרפסת לנוף<br />

מהמם + ת.ב.ע לקומה<br />

נוספת בגג.‏ המפתחות<br />

לאלי-הון נכסים<br />

02-5866864<br />

להשכרה ברובע<br />

היהודי דירת 2<br />

חדרים 050-4908866<br />

057-7581158<br />

דרום<br />

במושב בני-ראם<br />

‏)סמוך ליד-בנימין(,‏<br />

משק 34 דונם,‏ בית<br />

חדיש ומושקע 350 מ"ר,‏<br />

זכויות לבית נוסף,‏ $ 1.4<br />

0522-128350<br />

למכירה/השכרה<br />

בשדרות שתי דירות<br />

מחוברות 5 חד',‏<br />

אפשרות לחלוקה,‏<br />

תשואה גבוהה.‏ צמוד<br />

לישיבת הסדר ולמרכז<br />

המסחרי.‏ מציאה.‏<br />

052-3003546 אהרון<br />

צפון<br />

השקעה בנכס מניב!!!‏<br />

הכנסה חודשית גבוהה<br />

מ-‏‎2‎ דירות נופש<br />

בטבריה,‏ קרוב לכנרת.‏<br />

לפרטים:‏ 054-7807010<br />

מרכז<br />

להשכרה בבת<br />

ים,‏ דירת 5 חד'‏<br />

חדשה+מרפסת סוכה,‏<br />

מעלית שבת,‏ סביבה<br />

דתית 052-6218260<br />

יו”ש<br />

בישוב רבבה יחידת<br />

דיור חדשה 2 וחצי<br />

חדרים + מרפסת.‏<br />

לפרטים כפיר<br />

052-3544483<br />

למכירה במצפה יריחו<br />

דירת 5 חד’‏ 2 מרפסות,‏<br />

ממ”ד,‏ ממוזגת,‏ כחדשה.‏<br />

840,000, גמיש.‏ יונתן<br />

0527-20-30-78<br />

כללי<br />

הרב שמואל<br />

אליהו<br />

ש.‏ מצה שמורה:‏ האם<br />

יש עניין לאכול מצה<br />

שמורה בליל הסדר<br />

ובחול המועד או עדיף<br />

מצה רגילה?‏<br />

ת.‏ בליל הסדר זה<br />

חובה,‏ בחול המועד זה<br />

הידור.‏<br />

ש.‏ הטבלת כלי<br />

מפלסיק:‏ האם<br />

צריך להטביל כלי<br />

מפלסטיק?‏<br />

ת.‏ אין צורך.‏<br />

ש.‏ עליה לקבר צדיק<br />

בניסן:‏ האם מותר<br />

לעלות לציון קבר של<br />

צדיק בחודש ניסן?‏<br />

ת.‏ כן.‏<br />

ש.‏ עוגיות יין:‏ האם<br />

מותר לאכול עוגיות יין<br />

בפסח?‏<br />

ת.‏ אסור לאכול,‏ יש<br />

בזה חשש חמץ.‏<br />

ש.‏ חמץ:‏ האם מותר<br />

להיות בבית בפסח<br />

שהחמץ לא הוצא<br />

ממנו?‏<br />

ת.‏ אם מוכרים,‏ מותר<br />

בקושי רב.‏ אם לא<br />

מוכרים זה איסור<br />

אפילו אם לא תהיו<br />

שם.‏<br />

ש.‏ עוגיות פפושדו:‏<br />

האם מותר לאכול<br />

עוגיות פפושדו<br />

בפסח)לדעת<br />

הספרדים(?‏<br />

ת.‏ לא.‏<br />

ש.‏ קטניות:‏ האם יש<br />

מקום להתיר לאישה<br />

ספרדיה שנשואה<br />

לאשכנזי לאכול<br />

קטניות בפסח?‏<br />

ת.‏ לא בפני בעלה,‏<br />

הוא עלול להקפיד.‏<br />

ש.‏ נייר אלומיניום:‏<br />

האם צריך מעיקר<br />

הדין ניר אלומיניום<br />

כשר לפסח?‏<br />

ת.‏ לא.‏<br />

ש.‏ ברכת האילנות:‏<br />

האם אפשר לברך על<br />

עצי תפוזים מורכבים<br />

או שכנראה מורכבים,‏<br />

ברכת האילנות?‏<br />

ת.‏ אם מורכבים<br />

בהיתר,‏ מותר.‏<br />

כושרות<br />

ש.‏ קינואה:‏ האם<br />

קינואה זה קטניות?‏<br />

ת.‏ יש רבים הסבורים<br />

שקינואה אינה<br />

קטניות,‏ ואפשר<br />

לסמוך עליהם.‏<br />

ש.‏ מצות מכונה<br />

בלילה הראשון:‏<br />

האם יש עניין להדר<br />

במצות מכונה בלילה<br />

הראשון?‏<br />

ת.‏ מצות מכונה<br />

ממאפיה בהכשר טוב<br />

יוצאים בהם לכתחילה<br />

ורמתם היא כמו מצות<br />

יד בהכשר טוב.‏<br />

ש.‏ כמון:‏ שמעתי שיש<br />

בעיות בתבלין כמון<br />

כשר לפסח,‏ האם זה<br />

נכון?‏<br />

ת.‏ כמון,‏ ברוב<br />

המקרים בא מעורב<br />

בגרגרי תבואה.‏ צריך<br />

ברירה מדוקדקת<br />

כדי לנקותו.‏ לכן,‏ רק<br />

אם נכתב במפורש<br />

שהכמון נבדק כראוי,‏<br />

מותר בפסח.‏ אשכנזים<br />

לא אוכלים כמון מפני<br />

שהוא קטניות.‏<br />

ש.‏ ביצים כשרות<br />

לפסח:‏ האם ביצים<br />

צריכים הכשר מיוחד<br />

לפסח?‏<br />

ת.‏ כל הביצים כשרות<br />

לפסח,‏ גם אלו<br />

שהוחתמו בחותמת.‏<br />

ש.‏ חמץ גמור?:‏ האם<br />

אבקת מרק ושמרים<br />

יבשים נחשבים חמץ<br />

גמור ואין למוכרם<br />

לגוי?‏<br />

ת.‏ רוב אבקות המרק<br />

כיום,‏ אינן מכילות<br />

קמח,‏ מספק אפשר<br />

למוכרן לנוכרי.‏<br />

שמרים יבשים אינם<br />

חמץ.‏<br />

ש.‏ הגעלת כלים:‏ האם<br />

חובה לפרק ידיות<br />

בהגעלת כלים?‏<br />

ת.‏ לכתחילה לפרק.‏<br />

אם לא מצליחים,‏<br />

ללבן ליבון קל מהצד<br />

הפנימי מול הידית.‏<br />

052-6071171<br />

תכשיטים<br />

Dina<br />

Yaakobov<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

דרושים<br />

לאתרי התיירות של<br />

עיר דוד דרושים:‏ נציגי<br />

קבלת קהל,‏ מכירות,‏<br />

סדרנים ומוכרים<br />

לתקופת חוה”מ פסח<br />

וחודשי יולי - אוגוסט.‏<br />

שעות גמישות.‏<br />

קו’’ח למייל<br />

rivkal@cod.org.il<br />

56 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

חרוצה ואחראית<br />

לאחר לימודי משפט<br />

מעוניינת בעבודה<br />

משרדית בירושלים<br />

054-6758811<br />

דרושה<br />

בחורה נחמדה עם לב חם<br />

לליווי של בחורה צעירה<br />

מאזור אריאל לשיקום במרכז<br />

לפחות פעמיים בשבוע<br />

גילאי 35-24<br />

רישיון נהיגה - חובה<br />

עדיפות לרווקות<br />

העבודה בתשלום<br />

לפרטים נוספים:‏ 054-2015068<br />

נופש<br />

הבית של יעל,‏<br />

צימר מושקע מעץ,‏<br />

בקשת בגולן,‏ מתאים<br />

למשפחות גדולות,‏<br />

אפשרות לקייטרינג<br />

בשבת.‏<br />

מבצעים מפתיעים<br />

לאביב<br />

052-8348514<br />

מתחם בקתות ארוח<br />

בטבריה עם מרחבי<br />

דשא נוף מהמם<br />

למשפחות קבוצות<br />

ויחידים.‏ ‎250‎שח לזוג<br />

‏)אפשרות לרכיבה<br />

על סוסים במקום(‏<br />

054-8472222<br />

רכב<br />

הלך הגירø<br />

לא נורא°°‏<br />

הישראלי<br />

המרכז<br />

לתיבות הילוכים<br />

צלצל וקבל מחיר<br />

מדהים אוטומטי´רגיל<br />

מוכרים ומרכיבים<br />

±≠∑∞∞≠µ∞∞≠≥∞≤<br />

gearbox@bezeqint.net<br />

˙¢‰Âʇ ∏ Ô˜¯‰<br />

Ô¯˘‰ „‰<br />

®Ìȯ˘ ÔÂÈ˜Ï „ÂÓˆ©<br />

שידוכים<br />

דת"ל תורני פתוח<br />

‎1.87‎‏,קובע / 34 עיתים,‏<br />

אמין,‏ טוב לב,‏ חברותי<br />

מעוניין בנעימת הליכות<br />

ת.ד.‏ 185 גבעתיים


הרב שלמה<br />

אבינר<br />

ש.‏ חדר משותף:‏ מי<br />

יברך על בדיקת חמץ<br />

בחדר משותף?‏<br />

ת.‏ אחד יברך וטוב<br />

שאחרים ישמעו וכל<br />

אחד יבדוק חלקו.‏<br />

ש.‏ זמן הבדיקה:‏ ממתי<br />

ועד מתי אפשר לבדוק<br />

חמץ?‏<br />

ת.‏ יש לבדוק בצאת<br />

הכוכבים,‏ ואם לא<br />

בדקו,‏ אז לבדוק<br />

בהקדם האפשרי,‏<br />

בדיעבד עד עלות<br />

השחר,‏ בברכה.‏<br />

ש.‏ ואם עבר הזמן?‏<br />

ת.‏ אפשר גם למחרת,‏<br />

בי”ד,‏ בלי ברכה.‏<br />

ש.‏ מי שלא יכול<br />

לבדוק בצאת<br />

הכוכבים,‏ יכול<br />

להקדים?‏<br />

ת.‏ כן בשקיעת החמה<br />

בברכה.‏<br />

ש.‏ בדיקת חמץ<br />

בספרים:‏ האם חייבים<br />

לבדוק בספרים?‏<br />

ת:‏ לא.‏ אלו פירורים<br />

פחות מכזית.‏ אך לא<br />

לקרוא בהם בפסח<br />

במקום אכילה.‏<br />

ש.‏ בדיקה בחדר שלא<br />

יהיו בו בפסח:‏ מי<br />

שלא יהיה בחדרו כלל<br />

כל הפסח,‏ האם חייב<br />

לבדוק?‏<br />

ת.‏ יכול להכליל את<br />

כל תכולתו במכירת<br />

חמץ,‏ חוץ מפינה אחת,‏<br />

כדי לקיים בה מצות<br />

בדיקה.‏<br />

ש.‏ חמץ בתיק:‏ האם<br />

עליי לבדוק את התיק<br />

שלי מחמץ?‏<br />

ת.‏ כן.‏ ולנקות אותו<br />

היטב.‏ אך אין מברכים<br />

עליו.‏<br />

ש.‏ בדיקת חמץ:‏ אם<br />

קראו לי ודיברתי בין<br />

ברכה לבין תחילת<br />

הבדיקה,‏ מה לעשות?‏<br />

ת.‏ לברך שוב.‏ היה<br />

הפסק והברכה<br />

לא חלה.‏ אך דיבור<br />

באמצע בדיקה אינו<br />

פוסל דיעבד.‏<br />

ש.‏ ברכת האילנות:‏<br />

האם ניתן לברך ברכת<br />

האילנות בלילה?‏<br />

ת.‏ כן..‏<br />

שו"ת SMS<br />

לא בשבת<br />

הלוח לציבור הדתי-לאומי<br />

נדל"ן<br />

ירושלים<br />

והסביבה<br />

בהר חומה,‏ בלעדיות.‏<br />

חדשה.‏ דירת 4 חד',‏<br />

ק"א מעלית,‏ מרפסת<br />

גדולה לנוף,‏ מחסן<br />

וחניה,‏ מוארת.‏ מאיר<br />

052-2677177<br />

בגבעת זאב הישנה<br />

‏)באתרוג(‏ וילה פרטית<br />

7 חדרים ‏)מגרש גדול<br />

600 מ"ר(‏ בנוי:‏ 260 מ"ר.‏<br />

מיקום מבוקש מאוד<br />

בלעדי לאלי-הון נכסים<br />

02-5866864<br />

למכירה בנוף ציון<br />

דירה יפיפייה 5 וחצי חד'‏<br />

150 מ"ר,‏ מרפסת סוכה<br />

20 מ"ר,‏ חצר 60 מ"ר<br />

במחיר מדהים לרציניים<br />

בלבד 052-6070505<br />

ברמות-א ‏)מורגנטאו<br />

מדורגים(‏ קוטג פינתי 4<br />

חדרים + מרפסת לנוף<br />

מהמם + ת.ב.ע לקומה<br />

נוספת בגג.‏ המפתחות<br />

לאלי-הון נכסים<br />

02-5866864<br />

להשכרה ברובע<br />

היהודי דירת 2<br />

חדרים 050-4908866<br />

057-7581158<br />

דרום<br />

במושב בני-ראם<br />

‏)סמוך ליד-בנימין(,‏<br />

משק 34 דונם,‏ בית<br />

חדיש ומושקע 350 מ"ר,‏<br />

זכויות לבית נוסף,‏ $ 1.4<br />

0522-128350<br />

למכירה/השכרה<br />

בשדרות שתי דירות<br />

מחוברות 5 חד',‏<br />

אפשרות לחלוקה,‏<br />

תשואה גבוהה.‏ צמוד<br />

לישיבת הסדר ולמרכז<br />

המסחרי.‏ מציאה.‏<br />

052-3003546 אהרון<br />

צפון<br />

השקעה בנכס מניב!!!‏<br />

הכנסה חודשית גבוהה<br />

מ-‏‎2‎ דירות נופש<br />

בטבריה,‏ קרוב לכנרת.‏<br />

לפרטים:‏ 054-7807010<br />

מרכז<br />

להשכרה בבת<br />

ים,‏ דירת 5 חד'‏<br />

חדשה+מרפסת סוכה,‏<br />

מעלית שבת,‏ סביבה<br />

דתית 052-6218260<br />

יו”ש<br />

בישוב רבבה יחידת<br />

דיור חדשה 2 וחצי<br />

חדרים + מרפסת.‏<br />

לפרטים כפיר<br />

052-3544483<br />

למכירה במצפה יריחו<br />

דירת 5 חד’‏ 2 מרפסות,‏<br />

ממ”ד,‏ ממוזגת,‏ כחדשה.‏<br />

840,000, גמיש.‏ יונתן<br />

0527-20-30-78<br />

כללי<br />

הרב שמואל<br />

אליהו<br />

ש.‏ מצה שמורה:‏ האם<br />

יש עניין לאכול מצה<br />

שמורה בליל הסדר<br />

ובחול המועד או עדיף<br />

מצה רגילה?‏<br />

ת.‏ בליל הסדר זה<br />

חובה,‏ בחול המועד זה<br />

הידור.‏<br />

ש.‏ הטבלת כלי<br />

מפלסיק:‏ האם<br />

צריך להטביל כלי<br />

מפלסטיק?‏<br />

ת.‏ אין צורך.‏<br />

ש.‏ עליה לקבר צדיק<br />

בניסן:‏ האם מותר<br />

לעלות לציון קבר של<br />

צדיק בחודש ניסן?‏<br />

ת.‏ כן.‏<br />

ש.‏ עוגיות יין:‏ האם<br />

מותר לאכול עוגיות יין<br />

בפסח?‏<br />

ת.‏ אסור לאכול,‏ יש<br />

בזה חשש חמץ.‏<br />

ש.‏ חמץ:‏ האם מותר<br />

להיות בבית בפסח<br />

שהחמץ לא הוצא<br />

ממנו?‏<br />

ת.‏ אם מוכרים,‏ מותר<br />

בקושי רב.‏ אם לא<br />

מוכרים זה איסור<br />

אפילו אם לא תהיו<br />

שם.‏<br />

ש.‏ עוגיות פפושדו:‏<br />

האם מותר לאכול<br />

עוגיות פפושדו<br />

בפסח)לדעת<br />

הספרדים(?‏<br />

ת.‏ לא.‏<br />

ש.‏ קטניות:‏ האם יש<br />

מקום להתיר לאישה<br />

ספרדיה שנשואה<br />

לאשכנזי לאכול<br />

קטניות בפסח?‏<br />

ת.‏ לא בפני בעלה,‏<br />

הוא עלול להקפיד.‏<br />

ש.‏ נייר אלומיניום:‏<br />

האם צריך מעיקר<br />

הדין ניר אלומיניום<br />

כשר לפסח?‏<br />

ת.‏ לא.‏<br />

ש.‏ ברכת האילנות:‏<br />

האם אפשר לברך על<br />

עצי תפוזים מורכבים<br />

או שכנראה מורכבים,‏<br />

ברכת האילנות?‏<br />

ת.‏ אם מורכבים<br />

בהיתר,‏ מותר.‏<br />

כושרות<br />

ש.‏ קינואה:‏ האם<br />

קינואה זה קטניות?‏<br />

ת.‏ יש רבים הסבורים<br />

שקינואה אינה<br />

קטניות,‏ ואפשר<br />

לסמוך עליהם.‏<br />

ש.‏ מצות מכונה<br />

בלילה הראשון:‏<br />

האם יש עניין להדר<br />

במצות מכונה בלילה<br />

הראשון?‏<br />

ת.‏ מצות מכונה<br />

ממאפיה בהכשר טוב<br />

יוצאים בהם לכתחילה<br />

ורמתם היא כמו מצות<br />

יד בהכשר טוב.‏<br />

ש.‏ כמון:‏ שמעתי שיש<br />

בעיות בתבלין כמון<br />

כשר לפסח,‏ האם זה<br />

נכון?‏<br />

ת.‏ כמון,‏ ברוב<br />

המקרים בא מעורב<br />

בגרגרי תבואה.‏ צריך<br />

ברירה מדוקדקת<br />

כדי לנקותו.‏ לכן,‏ רק<br />

אם נכתב במפורש<br />

שהכמון נבדק כראוי,‏<br />

מותר בפסח.‏ אשכנזים<br />

לא אוכלים כמון מפני<br />

שהוא קטניות.‏<br />

ש.‏ ביצים כשרות<br />

לפסח:‏ האם ביצים<br />

צריכים הכשר מיוחד<br />

לפסח?‏<br />

ת.‏ כל הביצים כשרות<br />

לפסח,‏ גם אלו<br />

שהוחתמו בחותמת.‏<br />

ש.‏ חמץ גמור?:‏ האם<br />

אבקת מרק ושמרים<br />

יבשים נחשבים חמץ<br />

גמור ואין למוכרם<br />

לגוי?‏<br />

ת.‏ רוב אבקות המרק<br />

כיום,‏ אינן מכילות<br />

קמח,‏ מספק אפשר<br />

למוכרן לנוכרי.‏<br />

שמרים יבשים אינם<br />

חמץ.‏<br />

ש.‏ הגעלת כלים:‏ האם<br />

חובה לפרק ידיות<br />

בהגעלת כלים?‏<br />

ת.‏ לכתחילה לפרק.‏<br />

אם לא מצליחים,‏<br />

ללבן ליבון קל מהצד<br />

הפנימי מול הידית.‏<br />

052-6071171<br />

תכשיטים<br />

Dina<br />

Yaakobov<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

<br />

דרושים<br />

לאתרי התיירות של<br />

עיר דוד דרושים:‏ נציגי<br />

קבלת קהל,‏ מכירות,‏<br />

סדרנים ומוכרים<br />

לתקופת חוה”מ פסח<br />

וחודשי יולי - אוגוסט.‏<br />

שעות גמישות.‏<br />

קו’’ח למייל<br />

rivkal@cod.org.il<br />

56 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />

חרוצה ואחראית<br />

לאחר לימודי משפט<br />

מעוניינת בעבודה<br />

משרדית בירושלים<br />

054-6758811<br />

דרושה<br />

בחורה נחמדה עם לב חם<br />

לליווי של בחורה צעירה<br />

מאזור אריאל לשיקום במרכז<br />

לפחות פעמיים בשבוע<br />

גילאי 35-24<br />

רישיון נהיגה - חובה<br />

עדיפות לרווקות<br />

העבודה בתשלום<br />

לפרטים נוספים:‏ 054-2015068<br />

נופש<br />

הבית של יעל,‏<br />

צימר מושקע מעץ,‏<br />

בקשת בגולן,‏ מתאים<br />

למשפחות גדולות,‏<br />

אפשרות לקייטרינג<br />

בשבת.‏<br />

מבצעים מפתיעים<br />

לאביב<br />

052-8348514<br />

מתחם בקתות ארוח<br />

בטבריה עם מרחבי<br />

דשא נוף מהמם<br />

למשפחות קבוצות<br />

ויחידים.‏ ‎250‎שח לזוג<br />

‏)אפשרות לרכיבה<br />

על סוסים במקום(‏<br />

054-8472222<br />

רכב<br />

הלך הגירø<br />

לא נורא°°‏<br />

הישראלי<br />

המרכז<br />

לתיבות הילוכים<br />

צלצל וקבל מחיר<br />

מדהים אוטומטי´רגיל<br />

מוכרים ומרכיבים<br />

±≠∑∞∞≠µ∞∞≠≥∞≤<br />

gearbox@bezeqint.net<br />

˙¢‰Âʇ ∏ Ô˜¯‰<br />

Ô¯˘‰ „‰<br />

®Ìȯ˘ ÔÂÈ˜Ï „ÂÓˆ©<br />

שידוכים<br />

דת"ל תורני פתוח<br />

‎1.87‎‏,קובע / 34 עיתים,‏<br />

אמין,‏ טוב לב,‏ חברותי<br />

מעוניין בנעימת הליכות<br />

ת.ד.‏ 185 גבעתיים


HOT


HOT


HOT


HOT


HOT


www.yadlachim.co.il

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!