פ×רץ ×ר×
פ×רץ ×ר×
פ×רץ ×ר×
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
כתבות<br />
חיים שכאלה<br />
ראיון מיוחד עם הרב חיים דרוקמן<br />
לרגל קבלת פרס ישראל<br />
נאחזים באמונה<br />
שיחה עם הזוג קיטאי שעלה<br />
מאוסטרליה הישר לבית אל<br />
עושים סדר<br />
עצות וטיפים מרות ונטורה<br />
איך לעבור את הסדר בשלום<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
מצפה כרמים<br />
קולטת°°°<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
> 14<br />
> 24<br />
> 42<br />
טורים ומדורים<br />
> 8<br />
> 10<br />
> 12<br />
> 48<br />
> 49<br />
> 50<br />
> 53<br />
> 54<br />
> 56<br />
אוזן קשבת<br />
לבד - הרב מיכי יוספי<br />
קצתרבות - רן שריד<br />
הרבנית ימימה מזרחי<br />
הליכות ביתה - הרב מלמד<br />
סיפור לחג<br />
פינת ילדים<br />
מעייני הישועה בתנועה<br />
שו"ת SMS<br />
הגיליון מוקדש לע”נ<br />
זיידי אליהו שאול בן שמעון וחיה ליבה<br />
שטיימן נלב”ע ד’ ניסן התשס”ג<br />
מוקדש ע”י משפחת שטיימן<br />
www.amana.co.il<br />
6 שבת הגדול ה'תשע"ב<br />
לנהל, להכריע, לחוקק אביחי בוארון<br />
השבוע, בעקבות פסק הדין בבג“צ מגרון, התקשר אליי חבר, חוזר בתשובה,<br />
קיבוצניק לשעבר, בן לאחד מראשוני המפקדים בצה“ל. “אני לא מבין איך זה<br />
עובד“, הוא שאל, “איך יכול להיות שיבוא עכשיו שופט ויגיד לראש הממשלה<br />
מה לעשות בשאלה מדינית?! איך זה יכול להיות?“, הוא שאל ברצינות תהומית.<br />
“אתה רגיל לדרכי פעולה מפא“יניקיות“, אמרתי לו. “שנינו יודעים שבימי<br />
מפא“י לא היה מצב כזה, שבית המשפט היה קובע לממשלה איך לנהוג?!“,<br />
שאלתי אותו רטורית. “נכון, זה לא היה קורה“. “ושנינו מבינים שהליכודניקים<br />
לא בדיוק מפא“יניקים?!“, המשכתי. “את זה אני מבין מצוין“, השיב בן שיחי.<br />
“מכאן נובע שבית המשפט בינתיים עוד יכול להורות לליכודניקים מה לעשות<br />
ואיך לנהל את המדינה. אבל אני מקווה ומאמין שזה קורה פחות ופחות“.<br />
בעקבות ההחלטה שנתן השופט גרוניס בענין, הוכו בתדהמה מספר לא מבוטל<br />
של נוגעים בדבר. שנים רבות של מאבק משפטי-ציבורי-פוליטי, של מאבק<br />
אישי, של חיים באי וודאות ובתנאי מחיה ירודים התנקזו למסמך המאפשר<br />
למדינה ולתושבי מגרון לגמור את זה יפה. לסיים את הסאגה בצורה מכובדת.<br />
ממשלת הליכוד לא רוצה בשום אופן להצטלם על רקע תמונות של הריסת<br />
יישוב. תושבי מגרון, אנשים רציניים, טובים, לא רצו בשום אופן להיקלע<br />
לסיטואציה של פינוי אלים. לכן הם ניצבו וחתמו ביד רועדת, חשופים ללא<br />
מעט ביקורת, על הסכם הפשרה.<br />
אבל גרוניס, כאילו להכעיס, סירב לספק את הסחורה ולאשרר את ההסכם<br />
שפרקליטי המדינה - איש מהם לא חשוד באהדת ההתיישבות - ניסחו. גרוניס מונה<br />
לנשיא מכוח “חוק כצל’ה“ - אז מה? אז הוא מתנגד לאקטיביזם שיפוטי - אז מה?!<br />
נוגעים בדבר אחרים ידעו לומר השבוע שהסוף הזה היה ידוע ושפסק הדין<br />
היה כתוב על הקיר - היעלה על הדעת שבית המשפט יאפשר הקמת ישוב חדש<br />
ביו“ש?! הייתכן שגרוניס ירוקן מתוכן את פסה“ד של קודמתו?!<br />
אבל על דבר אחד הכל מסכימים. ביודעין או שלא ביודעין, בית המשפט דוחק<br />
שוב ושוב את הממשלה לקבלת הכרעות עקרוניות, שהממשלה והעומד בראשה<br />
נמנעו מלקבל עד כה. במילים יותר פשוטות, בית המשפט, מבלי שירצה בכך,<br />
דוחק בליכודניקים לנהל את המדינה וכאילו דוחף את ממשלת הליכוד לחלל<br />
המנהיגות שנוצר תוך שהוא מאותת לממשלה: ‘אם את לא תחליטי כממשלה,<br />
אני אחליט כערכאה שיפוטית. אם אתם, שרי הליכוד לא תובילו, אנחנו שופטי<br />
העליון נוביל. אם אתה ראש הממשלה לא תכריע, אני נשיא העליון יכריע’.<br />
הערכה: שרי הליכוד ורוה“מ יזכו לאהדה גדולה מאוד מהליכודניקים ומהציבור<br />
כולו אם יפעלו בהקדם להעברת החוק להסדרת המאחזים בוועדת השרים<br />
לענייני חקיקה והבאתו לקריאה שניה ושלישית בכנסת.